העיר העברית קורסי
הקדומה מבוגרים
פעילויות טיולים ,סיורים בית
ומסעות חינוכיים הארחה בחגים ובחופשות
מרכז סיור ולימוד סוסיא -הר חברון )ע“ר(
משרד | 1-599-507-517 :פקס | 02-9961245 :סוסיא ,ד.נ הר חברון ,מיקוד 90401
[email protected] | www.susya.org.il
חפשו אותנו בפייסבוק
הצטרפו אלינו לפרויקט השנתי ”מסעות הר-ציון“:
בעקבות המסיירס מעסופרתאחתהר ציון
~
101
~
~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~
<
<
לפרטים והרשמה:
www.susya.org.il | 1599-507-517
28
לצפייה בסרטון תיעוד ביקור קצ'ה במבנה הפעולה משנת 1989
יש לסרוק הברקוד
לצפייה בראיון קצ‘ה בראיון לחברי צוות בית-ספר שדה סוסיא
יש לסרוק הברקוד 3.7.2019
27
צוות בי"ס שדה סוסיא עם קצ'ה – מגיבורי הפעולה
קצ‘ה מסמן את נתיב הפעולה על מפה במשרדו
26
סוף דבר
פעולת כפפות משי הסתיימה ולוחמי החוליה של מאיר הר-ציון פנו אל המבצע המודיעיני הבא שלהם )סיור איסוף
מודיעין( כשלמעשה פעולת כפפות משי הייתה פעולת התגמול האחרונה של יחידה 101בצורתה המקורית.
לאחר מספר שבועות ,בהוראת הרמטכ"ל משה דיין ,היחידה פורקה והוטמעה בתוך גדוד ,890דבר שיתרחש באופן
רשמי ב ,6.1.1954-אך בפועל מספר ימים לאחר מכן.
מאיר הר-ציון ,שמעון כהנר ,איתן ברטוב וגיא כוכבא סיימו את תפקידם כלוחמים בחוליית יחידת גרילה מוקטנת,
ופנו כל אחד להמשך עתידו בצבא ובחברה הישראלית.
בחוברת זו עשינו מאמץ לחקור ככל הניתן בנקודת מבט של אחרי 66שנה מביצוע הפעולה .פעולת "כפפות משי"
היתה הפעולה החשובה ביותר של יחידה 101בפיקודו של מאיר הר-ציון ,וביטאה באופן נחרץ ובולט את תחומי
Historicaהלוחם -דביקות במשימה ,רעות ,חתירה למגע ,כושר גבוה ,עבודת צוות ולוחמת פרט.
ʸʷʡʤלימים ,כך משחזר הלוחם דוד בן-עוזיאל’ ,טרזן‘ ,בראיון למדריכי בית-ספר שדה סוסיא:
"הפעולה של כפפות משי מוכרת מאוד .ארבעה אנשים סה"כ עם מאיר הר-ציון ,אפילו לא
חמישה ,בפיקוד סמל ,חודרים מרחק של 46ק"מ בלילה .כשהם מטפסים מנתיב הל"ה300 ,
מטרים מעל פני הים ,לבמת ההר ,בשלג.
פורצים פנימה ,מהומת א-לוהים ,צעקות ,עצם הדבר הזה-זה מטורף .הם מסתלקים מהבית,
והחברונים ממלאים את הסמטאות ,צעקות ’אללה אכבר‘ ,והם היו ארבעה .שלושה בורחים
דרך החצרות ,מסתכלים לאחור-חסר אחד .חוזרים חזרה ,לוקחים אותו ומתפנים .שמעתם
על דבר כזה? כשכל החברונים בסמטאות ועם כל הצעקות חוזרים לאחור? היה שם דמות
שאותה היה צריך לחסל ,אבל היא לא הייתה לבד בבית .קצ'ה סיפר לי ,הוא היה בקשרים
מצויינים עם מוטה גור ,וכשמוטה היה רמטכ"ל ,הוא אמר לקצ'ה ,אני עברתי על הרבה מאוד
פעולות מיוחדות ,בחנתי .הפעולה הזו בחברון היא האופטימלית .תנאי הביצוע ,מספר
האנשים ,ללא קשר וללא חילוץ .ארבעה אנשים לבד .אין לו עם מי לדבר ,אין לו עם מי
לחלוק ,אין לו שום דבר ,הוא מקבל את ההחלטות לבד – סמל ,בביצוע כזה“19 .
--------------------
19ריאיון שנערך עם סא“ל )במיל'( דוד בן-עוזיאל )טרזן( ע"י צוות בית-ספר שדה סוסיא .נתניה 3 ,ליולי 2019
25
al Jewish Press (JPress) of the NLI & TAU
SDJH
דו"ח מודיעין מתוך ארכיון צה"ל ,תיק א"צ ,404/259/2014אמ"ן מחקר 179תיק מבצע "כפפות משי" 18-23/12/1953
מתוך כל החוליות אשר חדרו לשטח השליטה הירדני ,חוליית מאיר הר-ציון פגעה בכמות הרבה ביותר של יושבי
חברון ,חדרה לעומק העורף מרחק הגדול ביותר ,ואף התעמתUהTAעם& IלוLחNמeיthה fלoגי)וןs,sפreגPעJה( בssהeם rוPלhקisחwהeעJיlמaהoricשtלisלH
סימבולי לאין ערוך -האקדח אשר עוטר בחריטה של יחידת האס.אס הנאצית .מדינת ירדן פנתה אל ועדת שביתת
ʸʷʡʤ SDJH
הנשק במטרה לברר מי הפוגעים ולבוא בחשבון מול מדינת ישראל על הפרת ההבנות.
Historical Jewish Press (JPress) of the NLI & TAU
ʸʷʡʤ SDJH בעולם הערבי החלו שתי תנועות הפוכות לאור פעולת
התגמול הזו והקודמות לה .מצד אחד רצון עז מצד העם
לנקום את חדירת הישראלים לשטח ירדן והריגת יושבי
הכפרים .כתוצאה מכך החלה תסיסה ברחוב באופן גלוי
בארץ ,ואף הפגנות ספונטניות כנגד השגרירויות הזרות
בחו"ל .מאידך גיסא השלטון הירדני בכלל ויושבי הכפרים
בפרט החלו להבין כי יש מחיר כבד להפקרות
ולההסתננויות לשטחי מדינת ישראל .הערבים למדו כי
לביזה ולרצח יש מחיר כואב אף בצד השני .מדינת ירדן
הגבירה את גיוס אנשי הכפרים ל'משמר הלאומי'-
כפריים העוברים סדרת אימונים בת 10-15שבועות,
מקבלים נשק ואספקה ואף אמצעי קשר על מנת
לתקשר עם יחידות צבאיות דומות להם .התקן עמד על
10-20חמושים על כל כפר .מטרת הגיוס היתה לייצר
אווירה של תנועת נגד לשלטון הישראלי אך גם ללכוד
מסתננים אשר במו ידיהם בונים את התגובה הישראלית
עיתון הבוקר ,יום רביעי ,י"ז בטבת תשי"ד, הבאה בתור.
23בדצמבר 1953
24
ב ֵק ֵרב היחידה הובעה שביעות רצון רבה מרצף פעולות מתוזמנות במקביל או בלילות רצופים ,ללא נפגעים
לכוחותינו ועם יצירת פחד והרתעה בצד האויב .על זאת גם מעיד גם הדו"ח המודיעיני הבא:
דו"ח מודיעין מתוך ארכיון צה"ל ,תיק א"צ ,404/259/2014אמ"ן מחקר 179תיק מבצע "כפפות משי" 18-23/12/1953
23
תוצאות הקרב
לפי דיווחי התקשורת הערבית וצוות בדיקה מטעם וועדת שביתת הנשק ,בקרב זה נהרגו 4אנשים ,אישה הרה
ובעלה ,וכנראה בעת הנסיגה עוד שני גברים שתקפו את החוליה בזמן נסיגתה .כפי שתיארנו לפני מספר פרקים,
עד היום לא ברורה זהות ההרוגים בקרב .ישנן דעות המצביעות על אנשי טרור שהיו קשורים לפעילויות ההסתננויות
וישנן דעות כי ההרוגים הם תוצאת ההתקלות ללא הגדרת יעד מראש .לפי תיאור חברי החוליה ,הנסיגה היתה חפוזה
והתנהלה ביתר קלילות ותחושת נצחון ,יותר מאשר תחושת החשש בהגעה הלוך .הלוחמים המשיכו בציר שונה
מהציר דרכו הגיעו ,כשהם אוחזים בידיהם בשלל המפקד הירדני אשר חוסל בידי החוליה .בעתונות הערבית אמנם
לא נראה כל זכר לפעולה הזו ,ונראה שפעולת קיביה הטילה את צילה באופן בולט על אירועים יחסית קטנים
שכאלו .בנוסף ,מכיוון שהיה מדובר בפעולת גרילה ,ככל הנראה לא הובהר באופן נחרץ מהתחלה מי הם הלוחמים
ומהיכן הגיעו ,דבר שעכב את פרסום
התוצאות מצד הערבים.
עיתון פלסטין צוטט כי ”מבצעי
ההתקפות חדרו עד לעומק 17ק“מ
בפנים גבולות ירדן והיהודים חדרו עד
ללב חברון ,ופוצצו בית“ -הודגש
בכותרת העיתון .בתקשורת
הישראלית דווחו כל אירועי "כפפות
משי" כמקשה אחת ולא נעשתה
חלוקה ברורה מי פעל היכן ומהן
התוצאות ,אך כן היה ברור כי מדינת
ישראל החליטה לפעול ביד קשה
כנגד הרצח האכזרי שאירע
בתאריך 16.12.1953כנגד שני
החיילים שנרצחו באכזריות במרחב
בית גוברין.
עיתון הארץ ,יום רביעי,
י"ז בטבת תשי"ד 23 ,בדצמבר 1953
קצ‘ה בשטח הפעולה במפגש אקראי עם אחיו עיתון הארץ ,יום חמישי,
של אחד ההרוגים בקרב י"ח בטבת תשי"ד 24 ,בדצמבר 1953
22
אמרתי למאיר – 'מאיר ,פעם הבאה שהם יעצרו ,אנחנו מתמקדים על המפקד .אם נפגע
במפקד ,החיילים שלו לא יסתערו בלעדיו .הם ייקחו אותו ויברחו' .אבל הם לא עשו ככה .הם
ברחו בלי לקחת אותו .הם השאירו אותו ככה .אז אני רצתי אליו .האקדח שהוא ירה – אצלי.
יש עליו נקודות לבנות .ליד כל אחת מהנקודות הלבנות יש סמל של הנאצים .16נשר עם
צלב קרס .זה ירדני שקיבל את זה מגרמני“
קצ'ה המשיך והדגיש "אתם יודעים מה זה אומר לנו
בשנת ,1953עשור לאחר השואה לחסל קצין ירדני
בהרי חברון ולגלות במקרה שהוא המשיך מבחינתו את
הדרך הנאצית ואנו פגענו בו? לא היתה תחושה נפלאה
מזו מעולם!" 17
מיד לאחר חיסול המפקד הירדני פנו הלוחמים לצאת
חזרה משטח הלחימה אל שטח מדינת ישראל .החזרה
נוהלה במהירות ובאווירה משוחררת הרבה יותר מאשר
הדרך הלוך .כך מתאר מאיר בפרקי יומן:
"שאגות מחרידות הולכות ומתרחקות ,הולכות
ונחלשות .הפעולה נסתיימה .עתה עלינו לסגת
במהירות המקסימלית .מרץ חדש מוזרם עתה .שמחה
מציפה אותנו .הצלחנו .ביצענו! היכן החששות,
האקדח מדגם פרבלום ,תוצרת גרמניה אשר הדאגות ,היכן העייפות ,הפחד? הרגשת נצחון וכוח
נלקח מהמפקד הירדני ועד היום משמש ללוחם משתלטת עלינו .אנחנו חזקים .איננו חוששים עכשיו
משום דבר .ה‘טומים‘ מוכנים ,אנחנו עוברים זקופי
קצ'ה סמל ומופת ללילה הלבן בהרי חברון
קומה בין הבתים .יעז מישהו להפריע בעדנו! כל-כך
קלה היא הדרך עכשיו .קילומטר רודף קילומטר .שעה רודפת שעה .הנה שני הכפרים .האם נסתתר עכשיו בין
הטרסות? אני מורה לפתוח את הנצרות וכך אנו צועדים במהירות על הדרך המוארת באור הירח מוכנים לשכנע כל
אויב במהירות .שעה 4:30בבוקר .המטרים האחרונים .הנה המכונית משחירה מולנו .אריק פוגשנו בחיוך רחב ולוחץ
את ידינו בהתרגשות .הגיעה שעת השילומים .השילומים בעד הכל18 ".
לפי הדו"ח המודיעיני בשעה 04:00בבוקר הגיעה החוליה לידי אריק שרון ,אשר לחץ את ידיהם של הלוחמים
וקיבלם בברכה.
פעולת "כפפות משי" בחברון ,הסתיימה בהצלחה וללא נפגעים בקרב הלוחמים!
--------------------
16מדובר בעיט הרייך של המפלגה הנאצית
17ריאיון שנערך עם אל"ם )במיל'( שמעון כהנר )קצ'ה( ע"י צוות בית-ספר שדה סוסיא .צומת בית שאן 3 ,ליולי 2019
18הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 172-173
21
סגירת מעגל מול האויב הנאצי
כשיצאו מהבית והחלו להתקדם בין חצרות הבתים ,התרחשה דרמה .הלוחמים שמו לב כי חברם איתן נעלם .הם
זועקים לו ומחפשים אותו על רקע השלג הלבן אך איתן לא נמצא .חשש כבד נכנס לליבם כי איתן נחטף או נהרג.
לפתע הם שומעים פיצוץ רימון מכיוון הבית בו לחמו .בשל העובדה כי רק להם היו רימונים תקניים ,הם מבינים כי
פיצוץ הרימון הוא סימן שאיתן בחיים וכי הוא שקוע בלחימה האישית שלו מול הירדנים.
הלוחמים ממהרים לאיתן ומזהים אותו עומד ליד גופת ערבי הרוג ,נשקו האישי נתקל ב‘מעצור‘ ,וככל הנראה נכנס
איתן ל'הלם' שגרם לו לקפוא במקומו ללא הבחנה כי הוא בשיא הלחימה ומותקף מכל עבר .הלוחמים לקחו את
נשקו ,אחזו בידו ובכך למעשה החלה הנסיגה החפוזה לכיוון צפון מערב.
]רגע זה של חשש להשארת לוחם בשטח מדינת אויב ללא קשר אישי או חילוץ ,יחזור על עצמו ביתר ְ ֹש ֵאת באירוע
קרב עזון ,גם הוא בפיקוד מאיר הר-ציון ,שם ג'יבלי נפגע אך לא יכול היה לנוע בכוחות עצמו ולכן בחר להישאר
בשטח הקרב עד שנתפס[.
במהלך הריאיון של קצ‘ה למדריכי בית-ספר שדה סוסיא ,הוזכר על ידו התיאור המעניין הבא:
בשעה רבע לאחת-אחת בלילה .עשינו טעות קטנה .התקרבנו יותר מידי לבית .אם תסתכלו
בלילה מחדר מואר לחושך -לא רואים כלום .פה בגלל השלג – הם ראו דמויות .אחד ניגש
לחלון .כיבו את האור .ואז רצנו-התנפלנו על הבית .הגענו לגדר אבן .רצנו לאורכה .עד
שהגענו לשער .נכנסנו בשער לכיוון הבניין שראינו .הגענו לדלת .דלת פח כבדה .נעולה.
שמנו שני מטענים של חומר שהיה לנו .מטענים קטנים -קילו וחצי – היה פיצוץ אדיר
כשהפעלנו את החומר .ענן שלג גדול מההדף .הדלת לא נפרצה .שמנו עוד שני מטענים של
שניים וחצי קילו כל אחד .זה הכל שניות .פיצוץ שני .הדלת עפה .תוך שניות פעלנו .אמנם
היה חושך ואבק ועשן .עובדה שהרגנו ארבעה ושניים פצועים מתוך השישה-שבעה ,זה
סימן שעבדנו בסדר .ואז ראינו את האשה .נכנסתי לחדר עם האשה ושני הילדים .יצאנו
החוצה .זה היה רגע של תדהמה .של עשרות מקומיים מתרוצצים .יורים באוויר .לא רואים
אותנו כי אנחנו מסתתרים .אז אמרתי למאיר – 'מזל שהם שונאים אותנו' הם צעקו 'אטבח
אל יהוד ,אטבח אל יהוד' .אני לא שנאתי אותם לא אז ולא היום .מי שדינו למות – צריך
למות .אבל זה לא שנאה כי הוא ערבי או משהו כזה .וזה שהם השתוללו וצעקו וירו באוויר,
זה נתן לנו את האפשרות לברוח מהם .למצוא מסלול לא לעלות עליהם .ועדיין -ארבעה
חמישה עלו עלינו .אנחנו ירינו .שלושה נהרגו והשאר ברחו .היה לנו יתרון רב בכך שהם לא
ידעו איפה אנחנו ואנחנו ידענו איפה הם .ואז היה מקרה – זה הרגע הכי קשה – איתן פתאום
חסר .וזה רגע הכי קשה .כי מה אתה עושה? פתאום שמענו פיצוץ של רימון .אז אני אמרתי
– חבר'ה ,אם יש רימון זה אנחנו .ערבי בבית מחזיק רובה ציד ,תת מקלע .רימון בנאדם לא
מחזיק בבית .חתרנו לכיוון של הרימון .בתים וחומות וזה .הגענו לבחור .היה לו הלם קל .היה
לו מעצור בנשק .ואז הגענו אליו .שלג ָבּ ָפּ ִנים שלג בגב – לעורר אותו .לקחנו את החגור
והנשק .הוא התאושש קצת בשביל ללכת .גררנו אותו ,אבל הוא גם קצת הלך על הרגליים
שלו – לזכותו ,שאחרי רבע שעה -עשרים דקות ,הנשק שלו עדיין לא פועל ,אבל הוא הלך.
ואז פתאום ראינו קבוצה של לוחמים ירדנים רצים עם מפקד בראשם .המפקד עם אקדח.
ראינו על הרקע של השלג שהוא עוצר ומושיט יד קדימה ויורה .והם מנסים לחתוך .אז
20
מיקום הבית כפי שהוא היום )(2019 בבירור מתצלומים עדכניים של הבית כיום ,מתברר
][GIS שהמבנה עבר שינוי משמעותי ביותר בגודלו ובקומותיו.
המבנה עבר הרחבה לגובה שתי קומות עם פתחים לרחוב
מבט מכיוון מזרח על המבנה עם תוספות בניה )(2019 הראשי ,וכיום יש שם חנות ריהוט בשם 'מפרושת אלהדא'
ﻣﻔﺮوﺷﺎت اﻟﻬﺪى שתרגומו 'רהיטי ַא ְל ֻה ַדא' .לאחר איתור פרטי
בעל החנות ושיחה טלפונית עמו מסתבר שאינו מכיר את
בעל הבית המקורי .הוא עצמו רכש את החנות בשנת
2000ובעל הבית הקודם )שכבר נפטר( היה אדם בשם
'עבדאללה חפז חמודי' ,ועד כה ,לא הכיר כלל לטענתו
פעולה ישראלית אשר נעשתה במקום בשנות החמישים.
מיקום הבית כיום )(2019
תצלום אוויר משנת 2019המציג את מרחב הקרב סביב הבית כיום
][GIS
19
לאור כל הנ"ל התמקד החוקר בני גל במרחב הצפוני של העיר חברון אשר עבר שינויים רבים ,כשנקודת החיפוש
המרכזית )לאור תיאור הלוחמים וסרטון הוידאו( היתה:
.1המבנה אמור להיות מערבית לציר המרכזי.
.2מדובר במבנה אבן חד קומתי עם זוג חלונות מעוגלים הפונים דרומה.
.3פתח המבנה פונה מערבה לכיוון עמק שטוח אליו ברחו הלוחמים.
לאחר מספר ימי חיפוש התגלה בתצלומי ארכיון 'מרכז מיפוי ישראל' הבית המבוקש .בתצלומים משנת 1969
ומשנת ,1990נראה המבנה המקורי מהסרטון .צפונית לו במרחק של עשרות מטרים מבנה דו-קומתי .ממערב העמק
השטוח ,וממזרח לו ציר מקביל לציר הראשי )ציר חברון ירושלים( אותו מתאר מאיר ביומנו כחלק מהתנועה על
'כביש מכוסה קרח' ,עליו החליק והקים רעש בנפילתו.
כיוון ההליכה אל היעד
כיוון הנסיגה אל ישראל
מרחב הקרב סביב הבית
תצלום אוויר משנת 1969המציג את מרחב הקרב סביב הבית
]המרכז למיפוי ישראל[
18
תצלום אוויר של חברון משנת :1945
ציר 60-ירושלים באר שבע
מחנה הלגיון הירדני
מערת המכפלה
^צ
לבאר-שבע
תצלום אוויר משנת 1945
המציג את מרחב הפעולה בצפון חברון
]אוסף המפות על שם ערן לאור ,הספריה הלאומית ,גבעת רם ,ירושלים[
17
בסרטון מצולם מבנה אבן חד קומתי ,עם דלת חלופית לזו שפוצצה על ידי קצ'ה ומאיר ,אשר פונה לוואדי הסמוך.
את הוואדי הזה מזכיר הלוחם כוכבא בריאיון עם משה גבעתי:
"על המרפסות עמדו אנשים ,מאיר וקצ'ה טיהרו את הבית ,ואז יצאנו לשטח הפתוח,זה היה
מין גיא לא עמוק ,התחלנו לנוע מערבה ולפתע הגיעה כיתת כוננות של הלגיון הירדני15 "...
שאלת המחקר המרכזית שעניינה את צוות הכותבים ,היתה ’היכן נערכה פעולת כפפות משי ,ומהו הבית המתואר
בסרטון כיום‘ .קשה היה לאתר את המבנה בשל העובדה כי שינויים רבים נעשו בעיר חברון מאז הסרטון .העיר חברון
מונה כיום כ 220,000-תושבים ושינוי תדיר של פני העיר נעשה ללא הפסקה .צוות הכותבים פנה למספר חוקרי
תצלומי אוויר במטרה לאיתור המבנה כיום .בעזרת מאמץ רב של החוקר בני גל ,המתמחה בפענוח תצלומי אוויר,
ובעזרת התיאור בסרטון -אותר המבנה.
בעיני החוקר הנחת העבודה התבססה על הנתונים הבאים הידועים לנו:
.1ציר התנועה של החוליה היה מצפון לדרום ,תוך כדי עקיפת חלחול כשהיעד הוא העיר חברון עצמה.
.2מאיר מעיד על כך ש“בתים גדולים בני קומתיים מתרוממים מתוך מעטה השלג'“ ,משמע שלא היתה חדירה
..
לעומק העיר ובטח שלא למרחב מערת המכפלה או הקסבה.
.3בסרטון משנת 1989ניתן לראות את מרחב הציר הצפוני של חברון בין ’צומת הזכוכית‘ וצפון העיר -המרחב מזוהה
בוודאות כ'ציר ירושלים חברון' הקדום )לפני סלילת עוקף חברון( של צפון העיר.
סימון על גבי מפת 1:50,000על ידי קצ‘ה ,אשר תלויה במשרדו
וסייעה באיתור מרחב המבנה
--------------------
15גבעתי משה’ ,ויהי מה‘ ,כנרת זמורה דביר מוציאים לאור בע"מ ,עמוד 240
16
הסמוך .שריקתו לאזעקת הכפר גרמה למאיר לפרוץ בפעולה גלויה .משמע ,שהחוליה נחשפה ,יתרון ההפתעה אבד,
ולכן הכניסה לבית וביצוע פעולת התגמול היתה אקראית ולא מתוכננת מראש למבנה הנ“ל .הלוחם קצ'ה מעיד כי
ללוחמים היו תצלום אוויר מבעוד מועד והם קיבלו את תיאור האנשים האמורים להיפגע ואת שמותם .כך או כך,
ניכר מתיאור שניהם כי לא הייתה מטרה לעורר טבח המוני בכפר ,אלא לגרום לפגיעה ממוקדת בגברים בלבד
וכמובן פגיעה באלה המנסים לפגוע בהם.
זאת ועוד ,הלוחם ’טרזן‘ -דוד בן-עוזיאל) ,אשר השתתף באותו הלילה בפעולת תרקומיה( העיד בפני צוות בית-ספר
שדה סוסיא כי שמע מהלוחמים לאחר הפעולה ,שבזמן החדירה אל הבית היה תינוק שבכה ומאיר פקד על קצ'ה
להרגיעו .קצ'ה לקח את התינוק ממיטתו ,הרגיעו והשיבו אל אימו ,אשר התעוררה משנתה )את הסיפור מחזק מצידו
הלוחם קצ‘ה(.
"יש מעט מאוד פעולות שמאיר היה בהן ואני לא הייתי .מאלה שהייתי היו שתיים שבלטו
במיוחד .האחד זה "כפפות משי" ,שהיה בחברון ,מיוחד בהכרח .פעולה בטווח גדול מאוד
וחשוב היה לפגוע באנשים מסוימים ולא לפספס .כי אתה הולך לבתים שיש לך תצ"א ויש
לך 3בניינים שזה באחד מהם ,אבל אתה לא בטוח ויכול להיות שיש שם נשים וילדים
ומאוד הקפדנו על הדבר הזה של טוהר הנשק.
ב"כפפות משי" נכנסתי לבית שבו חיסלנו את הששה שכן היה צריך לחסל .נכנסתי לחדר
והייתה שם אישה ושני ילדים .לא נגעתי בהם וכמובן רק הרגעתי אותם .לימים פגשתי את
אחד הילדים -כאשר מפקדת קצין חינוך הלכה וצילמה את הפעולה הזו -הייתי שם ליד
הבניין ,והיה שם בחור צעיר ששאל' :אתה היית פה? אתה הרגת את סבא שלי' .זה היה לא
נעים ,אבל הסברתי איך הגעתי לסבא שלו ,שסבא שלו עשה דברים לא יפים וזה הגיע לו,
ואז עליתי פתאום על זה ואמרתי’ ,רגע ,אם זה היה סבא שלך ,אולי אתה היית הילד שבכה,
אתה לא זוכר?‘ הוא אמר’ :אני לא זוכר ,אבל אמא שלי עד יומה האחרון סיפרה איך חייל
ישראלי שהיה פה עשה את הפעולה נגד הגברים ,נכנס לחדר וראה אותי אית ועם האחות
שלך ולא עשה כלום ,ואפילו הרגיע אותנו' .חשוב לי לציין ,שחילקו לנו באיזשהו שלב
פנסים כדי לראות שאתה לא פוגע בנשים וילדים .קראנו לזה 'פנסי מין' .כמובן שלפעמים
זה לא עובד ,אבל השתדלנו מאוד בדברים האלה14 ".
מיקום הפעולה
לאור התיאור המיוחד ,צוות בית-ספר שדה סוסיא החל
לשוטט בין ארכיון צה"ל לספריה הלאומית ,בין מאגרי
סרטונים למחסני תמונות ,אך לא מצא דבר .במהלך
תיאום ערב העיון אודות פעולת ”כפפות משי“ ,נוצר
קשר עם ארכיון חיל חינוך של צה"ל ,ולאחר מספר ימי
חיפוש נמצא הסרטון אשר אליו התייחס קצ‘ה
בתיאורו ,וצולם בשנת 1989בצפון העיר חברון .בסרטון
נראה קצ‘ה מתאר מבוא לפעולה ,מצטלם בצפון העיר
וגבו אל חברון ,ולאחר מכן מגיע אל הבית המשוער שבו
הלוחם קצה מצביע על הדלת שפוצצה בליל הקרב נלחמה החוליה.
]מתוך סרטון חיל חינוך[1989 , --------------------
14ריאיון שנערך עם אל"ם )במיל'( שמעון כהנר )קצ'ה( ע"י צוות בית-ספר שדה סוסיא .צומת בית שאן 3 ,ליולי 2019
15
"אני שותק .אני עייף כמו המציע עצמו .כל חלקיק שבי זועק – להפסיק .לחזור .ברור לי
שאינני יכול יותר להמשיך ,ברור לי שלא אצליח לבצע את המשימה .העניין כולו נעשה
פתאום תפל וחסר טעם .מדוע דווקא בחברון? איזה הגיון יש בשליחת ארבעה אנשים
למקומות כאלה? הכל נראה כל כך מיותר ולא נחוץ ,כל כך טיפשי .אינני פוחד עכשיו ,אני
אדיש לכל ,לאור היום השפוך מסביב ,לשלג החורקני ,לסכנות האורבות ,לא אכפת לי בכלל
אם תיפתח כרגע איזו דלת מדלתות הבתים שאנחנו עוברים ביניהם ומישהו ייצא מולנו .לא
אכפת לי אם לא נצליח בכלל .ומדוע באמת לא לבצע ’נו ,הר ,ניגשים לחלחול?‘
ושוב העקשנות חסרת ההיגיון .אנחנו לא הולכים לשום חלחול ,אנחנו מבצעים ,מבצעים
למרות כל הפיתויים ,ההרגשות ,המשברים .מבצעים – וחסל .בלי לברר לעצמנו ברגע זה,
למה ומדוע ,ואיך אנחנו עושים זאת .ושוב אנחנו צועדים קדימה" .11
מאיר מתאר כאן ,ברגעי הכרעה אלו ,את אחד הרגעים שאולי הפכו את יחידה 101לאגדה שהיא עד היום.
שלבי הפשיטה והלחימה
רגע ההגעה ליעד מתואר ממספר מקורות שונים ,הלוחמים ,עדויות ערביי הכפר וממצאי השטח.
מאיר הר-ציון מתאר את הדבר הבא:
"הנה בתי העיר ,בתים גדולים דו קומתיים ,מתרוממים מתוך מעטה השלג ,אורות של
עששיות מרמזים מתך החלונות ,דממת מוות עומדת בחלל ,רק חריקת השלג תחת רגלינו,
שוברת את הדממה ,הגענו לכביש ,אנו צועדים בזהירות עצומה ,הכביש מכוסה קרח דק
וחלק .עוברים בזהירות שכונה ראשונה של בתים ,מגיעים לשניה ,אולי נבצע פה? מקום
מתאים לחלוטין ,עוד אני שוקל את הענין ,ורגלי מחליקות ,מועדות על הקרח ואני נופל
מלא קומתי ארצה".
ככל הנראה נשק הטומיגן מחליק מידיו של מאיר הר-ציון .12
"זוג כלבים התעורר מתרדמתו ופרץ בנביחות אימים ,ערבי הוציא את חוטמו מתוך הבית
הסמוך ופתח בשריקות אזעקה ,עתה עלינו לפעול במהירות ,אין מקום לשום הרהורים ,אני
בוחר בבית יפה בלב השכונה ,כלב מקדם את פנינו בנביחת יללות ,אנחנו מבחינים באדם
ניגש לחלון .אני מכוון ,צרור יריות מפלח את האוויר ,הערבי זועק נוראות ונופל מיד ,אנו
מזנקים ,שניים נשארים בחיפוי ,מפוצצים מטען פריצה ליד הפתח ,דלת הברזל לא זעה,
מטען שני רועם ,עתה נפתחה סוף סוף הדלת ,ואני פורץ פנימה ,מהומה וחשיכה מעובה
שוררים בחדר ,אני מנסה לחפש את בעל הבית ,ונמנע מ‘לטאטא‘ את החדר בכדורים כדי
לא לפגוע באישה ,מבחוץ נשמעות זעקות נוראות ,אני יוצא החוצה ,השכונה התעוררה
כולה ,אנשים מתרוצצים בין הבתים ,יריות מפלחות את האוויר ,יש למהר ,אין זמן ,אני נכנס
חזרה לחדר וממטיר אש ,יוצא החוצה ופוקד על נסיגה" 13
לפי תיאורו של מאיר הר-ציון השיקול להיכנס לבית אליו פרצו נבע מתוך סכנה של חשיפתם על-ידי בעל הבית
--------------------
11הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 171
12גבעתי משה’ ,ויהי מה‘ ,כנרת זמורה דביר מוציאים לאור בע"מ ,עמוד 239
13הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 171-172
14
בפניי .אני רוצה להסתתר ,להיעלם ,להיות מוגן ודווקא עכשיו נראה לי אור הירח מלא ,כל
כך בהיר ,כל כך עוין ...אני ממשיך לצעוד .ידי לוחצת את הטומי .6אני מוכרח להתגבר על
המשבר ,אני יודע שזהו רק משבר חולף ,אנחנו נגיע!" 7
החוליה נאלצת לעזוב את השביל היושב על תוואי הדרך הרומית עליה הלכו ,בשל בתים הסמוכים לו .הלוחמים
מתבוססים בשלג ,מטפסים על טרסות ,ורגליהם שוקעות תוך כדי הליכה איטית המרגישה למאיר כ'סיוט':
"שלג לבן וזך מכסה את ההרים .רגלינו מתחילות לרמסו ,כל צעד משמיע חריקה נוראה
הנשמעת למרחוק .השביל פונה ונכנס לבין בתים הפזורים במדרון ההר .אור הירח הנופל על
השלג זוהר שבעתיים ,אפשר להבחין בדמות אדם ממרחק של שבע מאות מטרים לפחות.
אנו עוזבים את השביל .עתה מתחיל הסיוט .הרגליים טובעות בשלג עמוק ,מטפסות
בטרסות זקופות .ההליכה כבדה ,קשה .מתקדמים צעד צעד .עייפות קשה מדכאת כל כוח
רצון ,אין כוח -פשוטו כמשמעו .אני מביט בפני היתר ,מבטם עייף ,כבד ,אבד הברק
מהעיניים ,אבדה ההתלהבות .פניהם אומרות – די ,מספיק ,כבר עשינו די הלילה .אי-אפשר
יותר“8 .
ההתלבטות וההכרעה
שעת ה‘-ש‘ מתקרבת ,לפי דו"ח מבצעי "כפפות משי" שנשלח במכתב בסיווג 'סודי ביותר' מאריאל שרון לראש אגף
מבצעים במחלקת המודיעין של המטכ"ל ,הלוחמים הגיעו למבואות חברון ב .23:50-כלומר 10דקות לפני ה-ש
המיועד .משם ,לפי הכתוב בדו"ח ,החוליה מתקדמת "לאורך כביש המיושב משני צדדיו" .החוליה נתקלת בכלבים
שבעקבותיהם יצא גבר מזוין ,ואז מתחילה ההיתקלות.
לפי עדויות הלוחמים קצ'ה וכוכבא ,החוליה הגיעה סביב חצות לחלחול ,כ 4-קילומטר מהיעד ,משמע הם באיחור
לשעת ה‘-ש‘ .בריאיון שנערך עם קצ‘ה במרץ 1968והתפרסם בעיתון "במחנה נח"ל' ,מתואר כך" :ב 00:00-בלילה,
שעת ה‘-ש‘ ,נמצאת החוליה כ 4-ק"מ לפני היעד .על פי ההוראות הם חייבים לשוב הביתה .בתוך בוסתן מתקיימת
הצבעה קיבוצית קטנה בה מוחלט להמשיך אל היעד"...
במקור אחר 9כוכבא מתאר שכאשר הגיעו בחצות לחלחול ,מאיר אמר" :קודם כל יש פה בור מים ,בוא נלך לראות
.
אותו" .אחרי שראו את הבור ,מאיר אמר" :אנחנו יכולים לתקוף בחלחול או שאנחנו יכולים להמשיך לחברון". .לדברי
..
כוכבא – אחרי כמה דקות חזר מאיר עם ההחלטה שמבצעים בחברון.
לפי תיאורו של מאיר ב“פרקי יומן“ ,מפורט כיצד ההתלבטות עצמה מתחוללת גם בקרבו -לבצע בחלחול או
להמשיך לחברון .וכך אומר אחד מחברי החוליה למאיר:
"הר ,10השעה כבר מאוחרת ,עזוב את זה ,נבצע אותו דבר בכפר חלחול הקרוב".
--------------------
6טומי גאן -תת המקלע ששימש את לוחמי ה101-
7הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 170
8הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 171
9גבעתי משה’ ,ויהי מה‘ ,כנרת זמורה דביר מוציאים לאור בע"מ ,עמוד 239
10כינויו של מאיר הר-ציון בקרב חבריו מיחידה 101
13
בדרך אל היעד
החוליה התחילה לנוע בבוץ ומהר מאוד התחברה לשביל סלול הנמצא בתוואי של דרך רומית במעלה נחל האלה –
’וואדי א-צור‘ .כדי להיות נסתרים ככל האפשר ,החוליה צעדה דרך גאיות והמעיטה בחציית קווי רכס .החוליה
המשיכה להתקדם ב‘וואדי זייתון ומשם ל‘וואדי אל ערב‘ ,העובר בין שני הכפרים נובא ו ַח‘א ַראס .קצ'ה מתאר את
הצעידה כ'צעידה אדישה' – מתעלמים מכלבים נובחים ומקולות קרובים ורחוקים .פשוט הולכים.
על כל אחד מחברי החוליה יש נשק ותחמושת רבה מאד .בנוסף ,הלוחמים לקחו איתם חומרי נפץ כדי לפוצץ את
הבית שבו יבצעו את פעולת התגמול .קצ'ה משחזר "ע ֵלינו משא לעייפה .נשק ,תחמושת ,חומר נפץ .וע ֵלינו לטפס
.
את כל ה 500-מטר גובה הללו )מגבעות עמק האלה לראש הר חברון( על פני 22קילומטר" .ההליכה המהירה בעלייה
.
והמשקל הכבד מחממים מעט את הלוחמים .מול עיניהם כל העת ראשי ההרים המכוסים בשלג הבוהק באור ירח
מלא ,הזורח על ראשיהם .לובן ההרים משדר להם כי בהמשך ,הקור יהיה רב יותר והתנועה תהיה קשה.
כך מתאר מאיר ביומנו את הדרך אל היעד:
"לילה ליד בית נטיף .המכונית נעצרת ליד הגבול .קור נושב מכל עבר .אנו נרעדים ומתקינים
עצמנו לדרך .אריק לוחץ את ידי ,בהצלחה! זזים .הנעליים מתחילות לבוסס בבוץ ,הגוף
מתחמם ,החששות נעלמים .אנו מתקדמים אל המטרה .ירח גדול ועגול מטפס מאחורי
ההרים .השמיים בהירים .אי-שם על ההרים מלבין השלג .אנו צועדים במרץ עצום .שביל
דרך מצילנו מהבוץ הדביק ומובילנו בטוחות בכיוון הדרוש .שעה עוברת .השנייה מתחילה
להזדחל ,אנו צועדים וצועדים ,רגלינו מקישות באבני השביל ,צללים מתמשכים משני
צדדינו ,כלב פורץ בנביחה זרה ,עויינת .ההרים הולכים ומתקרבים ,השלג שעל ראשיהם
מבהיק ומאיים .קודרים נראים הגאיות ,המצוקים הלוהטים בצללים .הננצח בהתמודדות
עם כל אלה?
זהירות .עלינו לעבור בין שני כפרים .כלב מתחיל להריע בקולי קולות .ערבי מזוין יוצא
מביתו .אנו נדבקים לסלע ומחכים .הערבי מתייאש וחוזר לביתו .ממשיכים .יש לעקוף מעט
את הבתים .יורדים מהשביל ומבוססים בין חלקות ירקות וטרסות מעובדות ,עוברים את
הכפרים ושביל מובילנו בואדי עמוק העולה לאיטו אל ראש ההר" .5
החוליה ממשיכה להתקדם במעלה ’וואדי שייח יוסוף‘ .לאחר כשלוש שעות של הליכה רצופה ,החוליה עוצרת
למנוחה קצרה וממשיכה בדרכה במעלה הנחל .ההליכה נהיית תלולה וקשה .יחד עם זאת ,המשקל הכבד אותו סוחב
כל לוחם ,גורם לחוליה להאט את הקצב .הריחוק מהגבול ,העדר התקשורת עם מפקד בכיר ,אור הירח והשלג
שמאירים את השטח והלוחמים כמעט כמו אור יום ,נותנים תחושה שהלוחמים נראים מכל מקום .כל אלו מכניסים
את מאיר למשבר תוך כדי ההליכה .וכך הוא מתאר:
"העייפות מתחילה לתת אותותיה .זה שלוש שעות שאנחנו צועדים ללא הפסקה .המרץ
פוחת .אנו מתיישבים למנוחה .שוב צועדים במעלה הגיא .הקצב עכשיו הרבה יותר איטי.
המטרה עוד רחוקה רחוקה ,הרגשת זרות משתלטת עלי ,כל כך זר פה הכל .כל כך רחוקים
אנחנו ממשהו בטוח ,קרוב ,ממישהו הדואג לנו .אני מביט אל החוליה הקטנה .כל כך קטנים
וחלשים אנחנו! לפתע נופלת עלי אימה ,אימה גדולה .נדמה לי שכל עץ ושיח מביט בנו,
רואה אותנו ,חורש עלינו מזימות .אני מרגיש עצמי קטן וחלש ,אין-אונים מול מה שעומד
--------------------
5הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 170
12
מפת הרי חברון ומסלול הפעולה:
נקוחדר‘ת ינצקיראה: מפת אזור מערב הר חברון ,שנת .1952
נשתילבההחותנלויעהה באדיבות ארכיון צה"ל ומשרד הבטחון
מרצחפבוןהחפבערווןלה:
11
פקודת מבצע "כפפות משי" ’סודי ביותר‘:
בשל חוסר היעילות של
מכשיר הקשר מסוג ’מ.ק.
‘300השוקל קרוב ל20-
קילו ומשדר רק ל 5-ק"מ,
החוליה בחרה לצאת ללא
מכשיר קשר כלל.
המשמעות היא ,שכל
החלטה מתקבלת ע"י
מפקד החוליה והלוחמים,
ללא התייעצות עם ’רמה
ממונה‘.
17:00בערב .שלוש החוליות
יוצאות עם ג'יפים ל ִח‘רבּת
נקר.
.17:30החוליה בפיקודו של
מאיר חוצה את הגבול.
פקודת המבצע מתוך ארכיון צה"ל ,תיק א"צ ,404/259/2014
אמ"ן מחקר 179תיק מבצע "כפפות משי" 18-23/12/1953
10
החוליה הרביעית שיצאה למבצע ,היא החוליה בפיקודו של מאיר הר-ציון .להלן מהלך הפעולה.
לאחר קבלת הפקודהְ ,מ ַז ֵמן מפקד היחידה אריק )אריאל שרון( את מאיר )הר-ציון( למשרדו ואומר לו
"ובכן קיבלנו יד חופשית בהר חברון" .4כאשר אריק ומאיר מסתכלים במפת הר חברון רואים במרכז המפה את הגוש
הגדול של בתי העיר חברון ,הם מבינים -חברון זה הלב של האזור .אם רוצים ליצור פעולה שתעורר הד ותטיל פחד
על מסתנני הפדאיון ועל ממלכת ירדן– חייבים לבצע אותה בחברון .הם מתחילים לספור קילומטרים .להערכתם,
תצטרך החוליה המבצעת לעבור בלילה אחד לפחות 21ק“מ לכל כיוון ,הליכה של כ 42-ק"מ בלילה אחד .זאת מבלי
לחשב זמן לביצוע הפעולה עצמה] .הערכות שנעשו לאחר הפעולה נסובו על 44ו 48-ק"מ בסך הכל[.
מאיר התלבט ,זו נראתה משימה כמעט בלתי אפשרית" .מילא ,ננסה" הוא אומר מול פניו המשתאות של אריק .אריק
..
לא מאמין ,ובכל זאת עונה "ובכן ,מחר בערב אתם יוצאים".
.
כשמאיר מקבל פקודות ,שאר חברי החוליה שלו – קצ'ה ,כוכבא ו ַה ַנ ַבּט -לומדים את הציר היטב .כל אחד מהם יודע
שהוא עלול להישאר לבד בשטח ועליו להכיר את השטח כולו ככף ידו .קצ'ה ,שמוגדר שני בשרשרת הפיקוד ,רוכן
מעל המפות ומנסה 'לבלוע' בזיכרונו את השטח למקרה שמאיר ייפגע ולא יוכל להוביל אותם ברצף הלחימה .שעת
ה‘ש‘ ַלביצוע נקבעה לשעה 00:00בלילה .ההוראה של אריק הייתה נחרצת “ -לא הגעתם לחברון עד חצות ,תחזרו,
.
בפקודה“.
בדומה למארב באזור בריכות שלמה ,שבו השתתפו שלושה ימים קודם לכן ,ידעו חברי החוליה שגם הלילה הולך
להיות קר מאוד בהרי חברון" .ליל הזוועות של נבי דניאל צף ועולה לפני" ,כתב מאיר ביומנו .כבר באזור בית נטיף,
..
הממוקמת בגובה של 300-400מ' מעל פני הים ,הטמפרטורה עמדה באותו לילה על 3-4מעלות ובאזור חלחול
וחברון ,הנמצאות ברום 900-1,000מטר מעל פני הים ,יהיה קר לפחות כמו שהיה באותו מארב ליד בית לחם-2-0 ,
מעלות .למרות הקור ,חברי החוליה לובשים בגדי עבודה ואפודה אזרחית בלבד.
16.12 20.12
שני החיילים, מאיר מקסובד-לי----ב-י-ו-תר
יצחק ילון ואבנר ספיר את פקודת המבצע
נרצחים על ידי מסתננים מאריאל שרון
ליד בית גוברין
18.12 מבצע
כפפות משי
כוח בפיקודו של מאיר הר-ציון יוצא לדרך
הורג רופא מהלגיון הירדני.
21.12
-------------------
4הר-ציון ,מאיר .פרקי יומן .תל אביב :הוצאת א .לוין אפשטיין בע"מ ,1969 ,עמ' 169
9
למבצע שתי מטרות מרכזיות:
.1תגובה על רצח שני החיילים ליד בית גוברין תוך פגיעה בגזרה ממנה יצאו המחבלים.
.2יצירת פעולה בעומק שטח האויב על מנת לאותת לירדנים כי אם הם לא ימנעו מחוליות פדאיון להסתנן לשטח
ישראל – בכוחה של ישראל לפגוע בהם במקומות שהם לא דמיינו שנוכל להגיע אליהם.
לצורך ביצועו של מבצע "כפפות משי" אריק מארגן ארבע חוליות שבכל אחת מהן 3-4לוחמים מהיחידה .חוליה
אחת נשלחת ל ִמ ְש ַלט הצופה על כביש חברון-באר שבע ,במטרה לצאת לפעולה בדהריה .חוליה שניה תצא
לתרקומיה ,חוליה שלישית לאזור מחנה הלגיון שנמצא במנזר הרוסי ,סמוך לקיבוץ כפר עציון שנפל בתש"ח ,וחוליה
רביעית בפיקודו של מאיר הר-ציון תצא לחברון.
לפי הדו"ח ששלח אריאל שרון לאג"מ ממ"ן החוליה שיצאה לדהריה ,שמנתה 5לוחמים בפיקודו של סמל אברהם
מאירי ,התארגנה במשלט בצד הישראלי ,בין דהריה לב"ש ומשם היא פנתה צפונה .כדי לא להיתקל בבדואים בדרך
הראשית ,הלכה החוליה בציר קשה ממזרח לכביש דהריה ב"ש .בשל כך ,החוליה הגיעה בשעה – 22:30לאחר שעת
ה-ש' שהוגדרה להם מאריאל שרון .היעד של החוליה היה מבנה המשטרה בדהריה .כשלא ראו אף תנועה במבנה
פנו לכפר עצמו וחיפשו אנשי משמר לאומי .כשלא ראו גם כאלו ,הבחינו בגבר שנכנס לביתו ,פרצו פנימה ופגעו
בפרדה בלבד.
לתרקומיה יצאה חוליה בת 5אנשים .אחד מלוחמי החוליה ,דוד בן עוזיאל )"טרזן"( מספר על הפעולה:
"אני אתן לכם סיפור מה זה דבקים במשימה -שלחו את החוליה שבה הייתי אמור לתקוף
מחנה של הלגיון בתרקומיה .כדי להגיע אליו צריך היה ללכת 15ק"מ בין יישובים
מאוכלסים .בדואים וירדנים גילו אותנו .אנחנו מסתתרים מתחת לטרסה .הנשק -כבר חצי
לחיצה על ההדק ,זה מצב לא נורמלי ,ומפקד החוליה – יוסל'ה רגב מנהלל) .יוסל'ה וזאבל'ה
שנעמי שמר כתבה את השיר עליהם "אנחנו שנינו מאותו הכפר"( – אריק החליט שאם
הולכים לתקוף מחנה של הלגיון ,אז כל סגן ישמש גם כמפקד ,ויוסל'ה אומר בעברית ובקול
רם – לא לירות! כי מתבקש ללחוץ על ההדק ולגרש את הצרה הזו שיושבת מעל הראש.
יותר מאוחר הם חזרו למערות ושלחו חמושים .כשהם שלחו חמושים ,אז ירינו בחמושים"3 .
בדו"ח אריאל שרון מוסיף שמטרת החוליה היתה למקם מארב בכביש הגישה למחנה הלגיון ולפגוע ברכבים שיצאו
או ייכנסו למחנה .אם לא תהיה תחבורה – עליהם לפגוע בשומר הכניסה למחנה ולחזור .האירוע שטרזן מספר עליו,
התרחש כ 2-ק"מ מצפון לתרקומיה ,ובחילופי האש נפצע קשה אחד הערבים החמושים .הכוח חזר לשטח ישראל
ללא פגע.
לעבר כפר עציון ,יצא כוח בפיקודו של שלמה באום ,סגנו של אריאל שרון ,במטרה להגיע לצומת המחבר בין הכביש
של יישובי גוש עציון לבין הכביש הראשי – דרך בית לחם-חברון ,להציב מארב בצומת ולפגוע ברכב שיצא או ייכנס
למחנה הלגיון .החוליה יצאה לכיוון מזרח מחרבת ג'בל נקר )הסמוכה למושב אדרת היום( במקביל לשתי החוליות
שיצאו לתרקומיה וחברון .לאחר שהגיעה לאזור בית אומר ,החלה החוליה לפנות צפונה לכיוון הצומת והתגלתה
בשל הירח המלא והשלג .הכוח התקדם לכיוון המנזר הרוסי .בשטח המנזר ,מחלקה של הלגיון ,בליווי גששים ,קראה
להם לעצור .הכוח הצליח להימלט ללא יריות ולחזור לשטח ישראל.
-------------------
3ריאיון שנערך עם סא“ל )במיל‘( דוד בן-עוזיאל )טרזן( ע"י צוות בית-ספר שדה סוסיא .נתניה 3 ,ליולי 2019
8
התאריך .16.12.1953בשעה 22:00בלילה ,קצין וחייל שהיו
בפטרול לאורך קו שביתת הנשק באזור בית גוברין ,נרצחים
באכזריות .מדינת ישראל הצעירה שוב מזועזעת מהרצח
ובאגף מבצעים שוב מתכננים פעולת תגמול .חלופת
מברקים בין אריאל שרון לראש ענף מבצעים במטכ"ל -
רחבעם זאבי גנדי -מובילה ליצירת פעולת תגמול .הפעם
היה זה מארב בכביש בית לחם חברון ,בפיקודו של שלמה
סג"מ יצחק ילון ז"ל באום ,סגן מפקד יחידה .101לאחר מספר ימים ,18.12.1953 ,רב"ט אבנר ספיר סיפיה ז"ל
]מתוך אתר ’יזכור‘[
]מתוך אתר ’יזכור‘[ חוליה בפיקודו של מאיר הר-ציון מניחה מארב בבריכות
שלמה ומחסלת רופא של הליגיון.
מבחינת הפיקוד בצה"ל זה לא מספיק ולכן רחבעם זאבי -גנדי מוציא פקודה במברק בהול לאריאל שרון .פקודה
זו נקראה "כפפות משי" .במסגרת המבצע הזה יוצאת חוליה בפיקודו של מאיר לאחת הפעולות הנועזות ביותר של
צה"ל של אותה תקופה .החוליה ,בה חברים מאיר הר-ציון )המכונה 'הר'( ,שמעון כהנר )המכונה קצ'ה( ,גיא כוכבא
ואיתן ברטוב )המכונה ' ַה ַנ ַבּט'( ,יוצאת בלילה
שבין ה 21-ל 22-לדצמבר 1953מחרבת נקר,
הסמוכה לנתיב הל"ה ,למסע של 42ק"מ
בליל שלג ,נכנסת לפאתי חברון ,נתקלת
באזרחים חמושים ,ולמרות זאת מצליחה
להרוג 4אנשים) ,לקחת אקדח שלל מאחד
מהם( ,ולחזור את כל ה 21-ק"מ לפני סוף
הלילה .המבצע ייסקר בחוברת זו בהרחבה.
ידיעה בעיתון בעקבות רצח שני החיילים ,עיתון הבקר, שלבי הפעולה
יום חמישי ,י"א בטבת תשי"ד 17 ,בדצמבר 1953
פעולת קיביה עוררה הדים פוליטיים ומדיניים רבים לכאן ולכאן ונושא טוהר הנשק שב לכותרות ולדיון פנימי
בצה"ל .חשוב לציין כי מאז פעולת קיביה שרר שקט יחסי לכל אורך הגבול בין ישראל לירדן ,מספר ההסתננויות
פחת משמעותית ולא בוצעה הסתננות בעלת אופי חבלני-עוין במשך חודש וחצי.
רצח שני החיילים באופן כה ברוטלי העלה מחדש את נחיצות פעולות התגמול ,אך הפעם הוחלט במטכ"ל שמעתה
פעולות התגמול לא יופנו כלפי כפרים ואזרחים אלא כלפי מטרות ירדניות מובהקות בלבד.
התאריך הוא ,21.12.1953השעות הן שעות אחר הצהריים והמקום הוא מחנה בית נטיף .שלוש חוליות של יחידה 101
עושות הכנות אחרונות לקראת יציאה למבצע "כפפות משי" ,כשמגמת המבצע היא לפגוע בכוחות ירדניים בגזרת
הר חברון .ההוראה היא לפגוע בכוחות של הלגיון או של המשמר הלאומי מחוץ לכפרים.
7
מאיר ,שהחל את שירותו הצבאי כחייל מן המניין ,טיפס במהירות שיא אל מיצוב דמותו כסייר מספר אחת ביחידה
-נווט ,לוחם ואיש קר רוח ,בעל שליטה עצמית במצבי לחץ קיצוניים .ככזה ,מאיר היווה מקור סמכות ,אחריות
ושיקול דעת עבור כל לוחמי היחידה.
תקציר
בלילה שבין ה 21-ל 22-בדצמבר 1953יוצאת חוליה של ארבעה לוחמים בפיקודו של מאיר הר-ציון לפעולת תגמול
בחברון .החוליה יוצאת בג'יפ מנתיב הל"ה לח‘רבת נקר ,שם חוצה החוליה את הגבול לשטח הירדני ומתחילה טיפוס
של 500מטר גובה על פני 21ק"מ .החוליה עוברת בין כפרים ,הולכת בבוץ ובשלג וכשמגיעה שעת ה-ש' -חצות -היא
עוד לא מגיעה ליעד .למרות הכל ,החוליה ממשיכה ומגיעה לבית בפרבר של חברון .החוליה פורצת פנימה ,מחסלת
כמה מאנשי הבית ומתחילה לצאת .השכונה מתעוררת מהרעש ,החברונים יוצאים לסמטאות ,וצעקות 'אטבח אל
יהוד' מתחילות למלא את האוויר .החוליה מתחילה לנוע בין החצרות ולפתע מגלים חברי החוליה כי אחד הלוחמים
איננו .נשמע פיצוץ של רימון ,והחוליה חוזרת לחבר שנעלם ומחלצת אותו .מתחילים בתנועה חזרה ונתקלים בכיתה
של הליגיון .מחסלים את מפקד הכוח ,שאר הליגיונרים נמלטים והלוחמים לוקחים מגופת המפקד אקדח פרבלום
שסמלים נאצים מעטרים אותו .החוליה חוזרת במהירות את כל הירידה מחברון לעמק האלה.
לימים ,רבים יגידו על פעולה זו ,שהחוליה יצאה אליה ללא אמצעי קשר וחילוץ ,ארבעה אנשים בלבד בפיקודו של
סמל ,בליל ירח מלא ,בבוץ ובשלג -שהיא הייתה הנועזת ביותר בתולדות צה"ל.
מבצע ”כפפות משי“ -רקע לפעולה
בתאריך 12.10.1953הגיעו מחבלים לבית משפחת קניאס ביהוד וזרקו לתוכו רימון ,שגרם למותם של סוזן קניאס
ושני ילדיה .הרצח זעזע את מדינת ישראל כולה ובתגובה יצא כוח בפיקודו של אריק שרון לפעולת תגמול בכפר
קיביה ובכפרי הסביבה .בפעולה זו לקח מאיר לראשונה חוליה בפיקודו לכפר שוקבא הסמוך וריתק את הכפר
במטרה למנוע הגעת תגבורת.
בפעולת התגמול בקיביה נהרגו 69ערבים ,בהם נשים וילדים .האירוע בקיביה גרר תגובות וגינויים מהעולם כולו,
כולל גינויים מבית .עם זאת ,האירוע גרם לשקט לתקופה הארוכה ביותר מאז החלו ההסתננויות.
ידיעה בעיתון למחרת הרצח ביהוד
עיתון דבר ,יום רביעי ,ה' בחשוון תשי"ד 14 ,באוקטובר 1953
6
שחוזרות ריקם .רוב הפעולות נכשלות ,מה שנכשל מטויח ,אין מעוף ואין יוזמה ,אין הפקת לקחים ובטח שלא
הכשרה מראש .סיירת מטכ"ל תיוולד רק כמה שנים מאוחר יותר על ידי אברהם ארנן ,ומאיר הר-ציון שהחלים
באותה עת מפציעתו במשטרת א-רהווה יהיה חלק מצוות ההדרכה והחניכה ליחידה המוכרת לנו כיום .הקש ששבר
את גב הגמל 1וגרם להקמת היחידה היה פעולת תגמול בכפר פלמה ,מצפון לקיביה .בפעולה זו יצאה פלוגה והגיעה
לגדרות הכפר ,אך התגלתה על ידי אנשי המשמר
הלאומי 2שפתחו על הפלוגה באש .מהאש נהרג
חייל ,נפצעו חמישה והפלוגה כולה נסוגה .תוצאות
הפעולה זעזעו מספר אישים במטכ"ל ,וביניהם
משה דיין ,והם אלה שדחפו לשליחת כוחות
מיוחדים לפעולות התגמול .מאיר עתיד היה
להשתתף בזמן קצר בכ 40-פעולות התגמול
המסוכנות ,הנועזות והמשפיעות ביותר בתחום
הלוחמה הזעירה .חייו של מאיר בתחום השטח לא
החלו כלל בצה"ל .עוד בצעירותו היה יוצא לטיולים
נועזים שכללו רעיית צאן בהרי הגלבוע ביום וטיולי
בדד בלילה .כשהנגב עוד נחשב ארץ לא נושבת,
בטרם היה לגביו שום מידע ולפני סימוני השבילים,
מאיר הר-ציון ולוחמי היחידה בתדריך לפני אימון לש"ב מאיר יצא לטיולים חוצי מדבר ממכתש גדול להר
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ,אוסף ”במחנה“ ,צלם :אסף קוטין סדום ,והספיק לשבת בכלא הסורי לאחר טיול עם
אחותו שושנה בירדן ההררי והוא בן 17בלבד.
מאיר הר-ציון וחברי יחידה 101באימון מבצעי
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ,אוסף ”במחנה“ ,צלם :אסף קוטין
--------------------
1טבת שבתי ,משה דיין -ביוגרפיה ,ירושלים ותל אביב :הוצאת שוקן תשל"ב ,עמ' 382
2המשמר הלאומי הינו כוח ירדני אשר גוייס מתוך הכפרים ביהודה ושומרון במטרה
לערב את האוכלוסייה הערבית בשמירה על הביטחון מפני פעולות תגמול ישראליות.
5
לדמותה של יחידה 101
ולדמותו של מאיר הר-ציון
בבוקרו של יום רביעי ,5.8.1953 ,מאיר הר-ציון נקרא לריאיון קצר במבנה 'טיגרט' ששימש את המשטרה הבריטית
בכפר אבו גוש ,על אם הדרך בין תל אביב לירושלים .בשונה מהכביש המהיר של ימינו ,הכביש עבר אז בשיא גובה
הכפר .במרפסת המבנה המתין לו אריאל שרון .הצדעה רשמית מצד מאיר הר-ציון נענתה בחיוך מרושל מצד אריאל
שרון הלא רשמי .זהו יומה הראשון של יחידה .101כעת החל גיוס לוחמים קצר בשיטת חבר מביא חבר ,שבסיומו
היחידה מנתה 50לוחמים .בהמשך היחידה תעבור למבנים מעל הסטף ,שם תתאמן בלוחמת שטח בנוי ,פשיטה,
הסוואה ,לוחמת פרט וחבלה .איש לא ידע אז שתקופה זו הולכת להיות סוערת ומלאת אירועים מיוחדים .איש לא
תיאר לעצמו שהיחידה תפעל פחות מחמישה חודשים ,אך תספיק לחולל מהפכה תפיסתית ומבצעית של ממש
בצה"ל ,בטרם השתלבה בגדוד ,890בפיקודו של המג"ד אריאל שרון.
מאיר ,שעוד לא הבין לאן בדיוק הגיע ,חש שהוא שותף ליום היסטורי ,בו תשתנה התפיסה בצה"ל לגבי פעילות
חבלנית מצד ירדן ומצרים ,פעילות שנותרה במשך מספר שנים ללא מענה הולם .במהלך השנים שלאחר קום
המדינה ,נפלו כ 120חיילים ואזרחים .اﻟﻔﺪاﺋ ّﻴﻮن -אלפדאיון" ,הלוחמים" ,כלשונם בערבית ,הם אלו שהיו אחראים להרס
ולמוות בגבולות .שיא האירועים היה כאשר מחבל שטני ומתוחכם בשם מוצטפא סמואלי מנבי סמואל התחייב ,כך
מספרים ,לרצוח 100יהודים כנקמה על כך שאחיו נהרג במהלך מלחמת העצמאות ,התחייב וכך פעל .לילה אחר
לילה הוא יצא לפעולות גניבה ,רצח ושוד עד הנרצח ה 22-שלו .משאל שחם ,מפקד חטיבה 16המופקדת על מרחב
ההגנה של ירושלים ,הבין שלא ניתן לאפשר מציאות כזו שבה עשרות חיילים ואזרחים נרצחים מדי שנה ללא מענה
הולם .אריאל שרון ,שהיה בחופשת לימודים ללא תשלום מהצבא ,נקרא אל משאל שחם.
שרון גוייס מיידית לפעולה הראשונה -פיצוץ ביתו של סמואלי וחדירה לילית
מצפון ירושלים לשטח הירדני )כידוע ,בשנות ה 50שטחי איו"ש ,ובכללם נבי
סמואל ,היו בשליטה ירדנית( .לאחר חדירה ,פיצוץ חלקי של בית ,התעוררות של
חלק מהכפר ואי פגיעה משמעותית ביעד ,הבין שרון כי הפעולה הייתה
חובבנית למדי והיא הייתה חייבת להיראות אחרת) .ראוי לציין שבמועד מאוחר
יותר ,כאשר סמואלי שב מפעולת רצח ושוד במושב נוחם ,בה נהרג שלמה
צובארה ,הוא נתקל במארב של כח מג"ב ,אשר מפקדו היה איסמעיל קבלאן,
מראשוני הדרוזים במג"ב .קבלאן חישב את צעדיו של מוצטפא חזרה לביתו
ושם הרגו( .בנסיבות אלה אריאל שרון שלח מסמך מפורט למשאל שחם,
שעובר הלאה למטכ"ל ולבן גוריון ובו הוא מציין ש"יש להקים יחידת פשיטה,
תגמול וחבלה ,שתגבה מחיר כבד מהאוייב ,באופן של לחימת גרילה מחוליה עד
מחלקה" .עוד הוסיף "יש לגייס לוחמים מיומנים ,תקציב לציוד ,בסיס נסתר שלמה סלימאן צובארה בן ניסים ז''ל
ואימונים מיוחדים".
באותה תקופה מאיר הר-ציון שימש מדריך בקורס סיירים שהיה חלק מקורס מכי"ם של הנח"ל .מאיר הרגיש
החמצה גדולה בשירות שלו -משמעת ,מסדרים ועבודות סיזיפיות מעבירות את השירות ללא תכלית .מאיר פרק
את מזוודת העץ שהביא מהקיבוץ ,והתחיל פרק אישי חשוב בחייו ,ופרק לאומי משמעותי מאד בהיסטוריה של
צה"ל .הימים ימי כאוס בגבולות 45 .פעולות 'מיני תגמול' מבוצעות על ידי יחידות שדה רגילות ולא מיומנות
4
הקדמה:
"אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה .אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן,
אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו ,מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי ,לצבא הערבי ולממשלות
הערביות לשלמו ...הפגיעה אינה פעולת נקם ,זו פעולת עונש והתרעה".
]משה דיין ,על פעולות התגמול[.
בתוך מציאות של חדירות הגבול של המסתננים וה'פדאיון' ,על שלל סוגיו החבלנים והפליליים ,משה דיין ראה
בפעולות הקומנדו פעילות חיונית לשמירה על בטחון מדינת ישראל.
השנה בחרנו להתמקד בדמותו של מאיר הר-ציון ,כמנהיג ,לוחם וסייר ,אשר הקריב את מרצו ודמו למען אהבת ארץ
ישראל ונופיה ,תוך שמירה על בטחונה באמצעות יצירתיות ,חתירה למגע וירידה לפרטים ,בשילוב רוח לחימה
ועיקשות מול האויב.
פעולת ”כפפות משי“ ,הנועזת והקשה מכל פעולות התגמול של יחידה ,101טרם זכתה לסיקור מעמיק ולחשיפה
של פרטי מידע נדירים ומיוחדים.
בחוברת זו עשינו מאמץ לחקור ולחדש על הקיים והמוכר ,יחד עם חשיפת סיפורם של הלוחמים המופלאים -מאיר
הר-ציון ,שמעון כהנר ,איתן ברטוב וגיא כוכבא .תודה לכל המסייעים בהפקת החוברת הנפלאה ובהפקת ערב העיון
ופרוייקט מסעות הר-ציון .תודתנו המיוחדת מסורה לעמותת ’הר-ציון‘ אשר מלווה את הפרוייקט מראשיתו ,ובתוכה
משפחת הר-ציון המופלאה.
בית-ספר שדה סוסיא.
לוחמי יחידה ,101מאיר הר-ציון עומד במרכז
3
תוכן העניינים:
הקדמה 3
לדמותה של יחידה 101ולדמותו של מאיר הר-ציון 4
תקציר 6
מבצע ”כפפות משי“ -רקע לפעולה 6
שלבי הפעולה 7
בדרך אל היעד 12
ההתלבטות וההכרעה 13
שלבי הפשיטה והלחימה 14
מיקום הפעולה 15
סגירת מעגל מול האויב הנאצי 20
תוצאות הקרב 22
סוף דבר 25
כפפות משי
2
חוברת עיון ומחקר
כפפות משי
פעולת חברון
מסעות הר-ציון
מאיר הר-ציון ,עשור לאחר פעולת ”כפפות משי“
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ,אוסף ”במחנה“
מאיר הר-ציון – פורטרט 27.12.1963 ,צלם :אברהם ורד
בס”ד
עורכים :דוד קופלד ויפתח גץ
עיצוב גרפי :אילה אפלבוים-קרסנטי
עריכת לשון :שמעיה ברקוביץ‘
צילום השער :אסף קוטין ,ארכיון צה“ל
זכויות” :אתר עיתונות יהודית היסטורית“ ,מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב.
ארכיון צה“ל ומערכת הבטחון ,תל השומר
ארכיון חיל החינוך ,תל השומר
עמותת הר-ציון
לרכישה ישירה1-599-507-517 :
ובאתרwww.susya.org.il :
מחיר גליון₪ 20 :
לתיקונים ,הערות ומידע חדש ניתן לפנות למרכז סיור ולימוד סוסיא
כל הזכויות שמורות למרכז סיור ולימוד סוסיא
נדפס בישראל ,תש"ף2019 ,
כפפות משי
פעולת חברון
מסעות הר-ציון
כסלו התש"ף
דצמבר 2019