Jibutim August 2016

גיליון 69 - אוגוסט 2016 מחיר 10 ₪
מגזין האופנה, התרבות והפנאי של אילת
מתחם הפיטנס
של אילת
עותק לא למכירה!

סניפי אילת: חטיבת גולני 41 | ברקת 13
רשת סופרמרקטים בפריסה ארצית
www.ybitan.co.il | 1-700-550-550 |
בס״ד
2 ג’יבוטים ● יוני 2016

Cashback 3% בכל קנייה לחברי מועדון


בשש השנים האחרונות היה לי לכבוד ולעונג להוביל ביחד עם עשרות שותפים שונים את המיזם שלנו, ״ג׳יבוטים״ לטובת ייצוב וחיזוק כוח האדם באילת. בחודשים האחרונים, בעקבות שינויים שעוברים אצלי בחיים, החלטתי לצמצם את פעילות המיזם במדיה המודפסת, ומשום כך זאת היא מהדורת הסיום של המגזין
האהוב.
למען הסר ספק, אני ושאר הצוות שהתחבר אליכם בשנים האחרונות, נמשיך ונפעל ללא לאות לחיזוק ולשיפור מצבת כוח אדם בענף, למען שיפור עתידכם ולמען שיפור המוצר התיירותי של אילת, כפי שאני בטוח שהייתם רוצים לקבל בחופשה הבאה
שלכם בכל יעד שלא יהיה בעולם.
תזכרו, שלא חשוב מה שאתם בוחרים לעשות, חשובה הדרך שבה אתם עושים אותה, ומצוינות זאת לא סיטואציה, זה אופי לכל דבר.
בחרתי לסיים בשני סלוגנים שמלווים אותי מזה שנים, ואני מקווה שילוו גם אתכם לכל מקום שאליו תפנו: הראשון, בחסות אלפא רומאו, מדבר על האופי שבו אנחנו מסתחררים מהחיים ושוכחים לא פעם מהדרך: ״זה שאתה נושם - לא אומר שאתה חי! השני, שייך מזה שנים לאחד השותפים הראשונים שהתגייסו לטובת המיזם, ולצערי, לא נמצאים אתנו היום, אבל לחלוטין בסלוגן שלהם משקפים את מה שאני מאחל לכל אחד ואחת מכם, מאת מרכז ה״מכללה למנהל״: ״אל תשתלבו - תובילו!״.
שלכם ובשבילכם, וכבר מתגעגע אורי אסרף, מנהל מיזם ״ג׳יבוטים״
הבית החם של עובדי ענף התיירות והסטודנטים באילת
14
34
50
עמוד6 עמוד20 עמוד28 עמוד36
הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסוק החדשה של ג יבוטים
טד
הדרך אל האושר
מראה מראה
דעה אישית
קוראים יקרים!
תוכן עניינים
08
26 החיים בצבע - איך נראים החיים בצבע תכלת תזונה- סודו של צמח הקנאביס
כותבים את החיים - פגישה מחודשת עם האקס נתפסו ברשת
אם עדיין לא הגיע אליכם מגזין ג יבוטים עד הסלון, אל תתעצלו וכתבו לנו למייל [email protected] ותהיו בעניינים! טל מערכת 08-6338888
מנכ״ל ג׳יבוטים אורי אסרף כתבת תוכן ועורכת טקסטים מאיה עמוס כתבים לי-ים דנן, סוזן זוהר, אורי אסרף, מאיה עמוס, ניר דרור צלמים: שי בלן, יניב כהן, מאיר אוחיון מערכת קוסט גרופ - מבית א.א.הפקות גרפיקה סטודיו אאוריקה
להזמנת פרסום 052-8555855
שלוש דקות של ערכים - נפרדים מג׳יבוטים קבלה- איך נגן על ילדינו מפני חרם אכזרי?
39
כל הזכויות שמורות לא.א. הפקות. המודעות באחריות המפרסמים בלבד. המחירים בכתבות ניתנים לשינוי ללא הודעה מוקדמת. טל״ח.
4 ג’יבוטים ● אוגוסט 2016

אצלנו תמצאו
טקסטיל | כלי מטבח חומרי יצירה | כלי עבודה כלים חד-פעמיים כלי כתיבה וציוד משרדי צעצועים | מוצרי חשמל כלי בית ועוד...
הקיץ הזה לא צריך
לשבור את החסכונות!
מהפכת הצרכנות כבר באילת!

אילת, אנשי ציבור, מרכזי לימוד, ממשלות מתחלפות ואין-ספור גורמים פרטיים או עסקיים, שהיום זו השעה להודות גם לאלו שהערימו מולי קשיים ואתגרים, שבזכותם זכיתי ליהנות פעם אחר פעם מקולות הניצחון.
הפיכת העיר אילת לעיר לימודים בין-לאומית
התקופה השנייה התרחשה עם קבלת מסקנות התכנית שהצביעו על פתרון אפשרי למצוקה האין-סופית בדבר הפיכת אילת לעיר לימודים בין לאומית. בשעה שדלת אחר דלת נטרקה לפניי, היה זה דווקא מר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל דאז, שנענה בחיוב והסכים לתמיכה אין- סופית עבור המטרה הנחשקת. להבדיל מאין-ספור שרים וראשי ממשלות, ואולי בצעד לא פופוליסטי בעליל, אני רוצה להודות לו, על שהיה המנהיג היחידי (למעט, אריק שרון) שזכיתי לעבוד אתו ולהוביל עשייה משמעותית בשם העשייה הציבורית, ללא כל אינטרס פוליטי. המנהיג שלמשך שנים ארוכות, אני אתגעגע לעשייה האין-סופית שלו ואולי גם לטעויות שנבעו מעובדה אחת פשוטה -הוא לא הגיע רק כדי לחמם את הכיסא. תודה לך, מר אהוד אולמרט היקר! באותה הזדמנות אני רוצה גם להודות למפלגת ״יש עתיד״ ולעומד בראשה, שר האוצר לשעבר, מר יאיר לפיד, על התמיכה ועל האוזן הקשבת, גם אם
התכניות לא יצאו אל הפועל.
תודות לראשי ענף המלונות על האכפתיות ועל העזרה לאחר ברכת ראש הממשלה דאז, הצטרפו גופים רבים ושונים למפת העדיפות של המיזם, ומעל כולם אני רוצה, כמובן, להודות לכם, ראשי ענף המלונות שהקדשתם שעות על גבי שעות במטרה לעזור ולדחוף, וזאת על אף שלחלק לא היו הכוחות לשנות. מה שחסרה לי לרוב הייתה התחושה שלעוד מישהו כאן אכפת מכך שבעוד 30 שנים הילדים שלנו יגדלו עם ילדים של אנשים שפשוט לא הצליחו לברוח מהעיר, וממש לא עם אנשים שבחרו לחיות כאן. לכם, ראשי ענף המלונות, היה אכפת
מכך!
תודות למר דודו צ׳וקר - הוגה רעיון ליכוד הקהילה במגזין ארצה להוסיף תודה אישית למר דודו צ׳וקר היקר, שמאז שהגה את הרעיון עבורי ללכד את הקהילה במגזין, אי שם בנקודת הזמן השלישית שאני מציין כאן, הספיק לעשות מגוון תפקידים רוחביים ברשת ״ישרוטל״, ובשעה טובה, שב אלינו לפני כשנה, היישר למלון ״ים סוף״ המהמם.
דעה אישית
מאת >> אורי אסרף
>> כל סוף הוא התחלה חדשה - טור פרידה
ג׳יבוטים, המיזם האהוב שלנו, מסיים את דרכו כמגזין בסוף החודש הבא, וזוהי למעשה מהדורה היסטורית, המהדורה האחרונה שתסכם את הפעילות הענפה שלנו
מאז 2006 או כמו שאומרים בחיים - ב-69, מתהפכים.
לא ידעתי בדיוק איך לסכם יצירה שכזו, הזמן עבר ככלות הכול די מהר, ומצאתי את עצמי עובר ממשימה של שליחות לשיפור ההון האנושי באילת למשימת הובלת מיזם ג׳יבוטים, מיזם שכלל עבודה עם למעלה מ-18,000 צעירות וצעירים נפלאים והפקת מגזין חודשי לטובת התושבים והצעירים. הפכתי לאדם שחי ונושם את העיר, ועברתי את אחת החוויות הכי מדהימות שידעתי בחיים (וידעתי כמה). אין ספק שהחיים שלי מתחלקים לכמה
תקופות, ושלוש מתוכן מתייחסות למיזם שלנו.
ההגעה לאילת - מרגע גילוי היעדר כוח אדם באילת ועד רגע תהליך השינוי התקופה הראשונה התרחשה עם הגעתי לאילת, אי שם בסוף שנת 2006, כאשר נחשפתי לראשונה למצוקה הגוברת של היעדר כוח אדם יציב באילת, עת עשיתי מחקר לאחת מעבודות הסמינר שלי בתואר הראשון. את המחקר עשיתי בשעה שניהלתי בהנאה רבה את ״פארק אבניו״ שרק נפתח שנה קודם לכן, ומי ידע שהמחקר הרחב הזה יוביל אותי לעשור של פעילות אל מול עיריית
6 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



בבית כנסת או כומר בכנסייה) להביא לכם לעולם את במת TED עם הרעיונות הנפלאים שפתחו לכם פעם אחר פעם את הראש לדרכי חיים וגם את הצוהר לעולם הטבעונות, אדם שבזכותו רבים מכם מצאו היום את הדרך להאמין בעולם, שלפני אותו הרגע, לא יכולתם
לדמיין על אודותיו!
ובכלל, תודה לעשרות, אם לא מאות השותפים הנוספים שלנו בדרך, שאין לי דרך לציין את שמותיהם כאן בלי שאחרים ששכחתי יכעסו עלי. בכל דקה ודקה אני נזכר בעוד ועוד מכם, ולכן אציין פשוט שלכל אחד מכם בנפרד יש חלק בלתי מבוטל בהצלחה של המיזם: למפרסמים, לצלמים שי בלן ויואל מור, לאנשי השיווק הנפלאים שעוזרים לי עד היום בחסות סוזן זוהר המקסימה, לכתבים: לי-ים דנן ולכתבים נוספים שלקחו חלק על גבי
דפי המגזין.
תודות למנהלי מגורי העובדים, למנכ״לים ולעובדי המנהלות - על שינוי חיים לאלפי צעירים תודה למנהלי מגורי העובדים, ובפרט, למשה ממתחם אלמוג, למנכ״לי המלונות, למנהלי מרכזי הלימוד ולעובדי המנהלות השונים, למנהלי משאבי האנוש ולעוד רבים וטובים - עזרתם לנו לשנות את החיים לאלפי צעירים וצעירות! ביחד הכנסנו אלפי אנשים למסלולי לימוד ולהעשרה מקצועית, מצאנו בית למאות אנשים, גייסנו מלגות למאות אנשים, מצאנו עבודה לאלפי עובדים, ובעיקר, הראנו לכל צעיר שעובר באילת ומגיע לתקופה קצרה, שיש כאן גם חיים וגם עתיד שמאפשר לכל מי שבוחר לחיות כאן, להגשים את עצמו וליהנות מהזדמנות חד פעמית - להקים משפחה במקום הכי מדהים בעולם.
תודות לעובדי העיר על האנרגיות ועל ההתלהבות
אני רוצה להודות לכם, עובדי העיר, על כך שבכל מפגש מולנו התלהבתם מעצם קבלת המגזין, ובכך הטענתם אותנו באנרגיות שהספיקו לנו ליום חדש של טירוף. הענקתם לנו כוחות רבים, גם לי באופן אישי וגם לחברי המערכת הנוספים. הכוחות שלכם היו הדלק עבורנו לקום בבוקר ו״לשבור את הראש״ כדי לשפר את חיי העתיד של העיר, ולצערי, גם אם כיום קצת התעייפתי ממלחמות, אני בטוח שהזרעים שזרענו כאן, באלפי אנשים שנשארו לחיות בעיר, עוד ינבטו וישימו את העיר שלנו, ובכלל את העולם שבו הם תבחרו לחיות בו ולהקים בו משפחה, במקום טוב פי כמה ממה שהיה בלעדיכם,
אתם אנשים מדהימים.
היה לי העונג והכבוד לקחת חלק בחייכם.
אוהב, אורי
תודות לצוות המיזם - הפרונט של המגזין
אני רוצה להודות לצוות המדהים שליווה את המגזין - הפרונט של המיזם החל משנת 2010, למעלה מ-300 עובדים שלקחו חלק במיזם לאורך השנים, וכמעט לכל
אחד מכם בנפרד היה את הרגע ההוא שהודיתי לאלוהים שהוא שלח אתכם אליי.
אני לא יכול שלא לציין את שרון רייך שהייתה השותפה הראשונה שלי כרכזת תוכן, בשעה ששכנעה אותי לממן לה את ההדפסה של העותק הראשון, ובמשך מספר חודשים, ביחד עם אלעד מרמור הגרפיקאי, עבדנו
״לילות כימים״.
בהמשך היו רכזות תוכן מדהימות נוספות כמו רחלי, אירית, חלי, עדי ואחרות, לצד צוות גרפיקאים מהמם שמלווה אותי כבר למעלה משלוש שנים, מומו וקרן מסטודיו ״אאוריקה״ (אין ספק שאתם שותפים ״באש ובמים״), וכמובן, למאיה עמוס, העורכת הלשונית שלנו, שרק השבוע הזכירה לי במפגש מקרי במרכז הארץ את העובדה שמי שהכיר לה אותי ואת המיזם היו אלון ניצן,
היחצ״ן האהוב, ועידן סניור - איש הכושר המוכשר.
ברצוני להוסיף תודה אישית גם לניר דרור, חברי היקר מזה קרוב לשני עשורים, שהתגייס לפני למעלה מחמש שנים בתחושת שליחות מלאה (שלא מביישת אף רב
8 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



3 דקות של ערכים
מאת >> מאיה עמוס
>> ״כל הפרידות הן עצובות״ - טור פרידה מן המגזין
הייתה זו התרגשות של פעם ראשונה להופיע במגזין, לכתוב מנבכי נפשי במדור נוסף ואישי שילדתי מן ההתחלה ״שלוש דקות של ערכים״; לצוד מנבכי נפשן של דמויות מפורסמות בעיר במדור נוסף ״במצוד אחרי הסיפורים״; להפליג עם מדור משותף שלי ושל בן ברדני ״כותבים את החיים״; להמשיך עם מדור ממליץ ״רגע של תרבות״, ומעל הכול - לערוך את שלל
תוצרי הכתיבה של שאר הכתבים והמדורים.
אז עוד לא ידעתי כי הייעוד שלי נמצא בכתיבה, אך מן הרגע שנפתחה לי דלת הקסמים, נכנסתי וצללתי עמוקות למאגרי מילים קסומות שהובילו אותי ללימודי עריכה לשונית וללימודי לשון מקצועיים - פרק ב׳ של קריירה מקצועית שזיכתה אותי מאז בדלתות קסומות נוספות של גופים ואנשים שביקשו במיוחד את עריכתי וכתיבתי, וכך איששו אצלי את הידיעה כי הכתיבה אכן בדמי,
ייעוד חם ונושם.
היום הכל בהיר יותר - אני פוסעת מדי
יום בין מילים, בין סימני פיסוק, בין
סגנונות שונים, בין כאלה המבקשים
הדרכה בכתיבה, בין אנשי עסקים
המבקשים תוצרים מהוקצעים ובין אלה האוהבים לקרוא את מה שהם עצמם לא תמיד יודעים כיצד להביע, ולא שוכחת -
מאין באתי ולאן אני הולכת.
מהדורה מספר 69 חותמת 48 מהדורות שכתבתי בהן וערכתי אותן, תהליך הפרידה ודאי יהיה אטי ומתמשך. אני רוצה להודות לכל מי שצעד אתי לאורך הדרך: לכתבים, לקרן הגרפיקאית, לעורכי התוכן השונים, למרואיינים, לקוראים, ובעיקר לאורי
אסרף שהאיר את דרכי והאמין בי כדי שאאמין בעצמי.
לנצח אזכור את היום הראשון בכל חודש שבו הייתי ניגשת עם המגזין החדש בידיי, מתיישבת באספרסו ״קפה קפה״ לשעבר, בניהולו של גדי אברג׳ל שאת שיחותינו המשותפות שם בעקבות הכתבות והחיים אמשיך לנצור בלבי, קוראת מילה אחרי מילה, בודקת פסיק אחרי פסיק, ומתמלאת בתחושת
גאווה שהנה הצלחתי לפחות ייעוד אחד להגשים במלואו.
תחשבו את החלומות שלכם בקול רם, בסוף הם יתגשמו! ניפגש בדרכים...
זה טור פרידה, לא מאהוב אנושי, אלא מנכס רוחני. אחרי 48 מהדורות ג׳יבוטים, הגיע הזמן לומר שלום למגזין שצמחתי ביחד אתו בחמש השנים האחרונות. חבלי הפרידה קשים הם, והייתי רוצה להמשיך לאחוז במילים שצבעו את המייל שלי
מדי חודש, ומשם הגיעו אל עיניכם הבוחנות והקוראות.
הייתי משוכנעת ש״ג׳יבוטים״ ואני נהיה נשואים לפחות לאורך
הקרוב, זמן ממוצע לחיי
פרק א׳ של חיינו המשותפים בעשור זוגיות טובים, אך כמו בחיים, קיימות הפתעות שלעתים מטלטלות אותנו
ומציפות אותנו בתחושות מעורבות.
מן הרגע שבו הודיע לי אורי אסרף, מנכ״ל ויזם ג׳יבוטים, שהמגזין שלנו ייסגר החודש, הרצתי במוחי את כל הרגעים שליוו אותי בחמש השנים האחרונות מדי חודש, מן הרגע שהמגזין היה זרעון קטן ובוסר במערכה בתחילת החודש ועד לרגע שבו בישלתי אותו עם תיקוני מילים, שיפוצי הגייה, סידורי סגנון והוצאתו לאוויר העולם בשיתוף פעולה מלא של הכתבים, אנשי המערכת
הנאמנים ומשרד הגרפיקה שלנו.
הקלישאה הידועה ש״כל סוף הוא התחלה חדשה״ מעולם לא התעכלה אצלי כראוי. הנוסטלגיה תמיד טבועה בי, מלווה בגעגועים למה שעבר ולא יחזור עוד לעולם, אבל אני לומדת אט-אט לצמוח גם מן הגעגוע, גם מן הכאב, גם מן הפרידה כי אלה הם החיים, גורמים לנו להתחשל גם מתוך החלל שנוצר בבטן, היכן שמרגישים הכול.
אני רוצה להודות לשני האנשים הנפלאים שהפגישו אותי לראשונה עם אורי: עידן סניור ואלון ניצן - הראשונים שסיפרו לי על המיזם וכיוונו אותי לעומד בראשו.
״היי אורי, נעים מאוד, שמי מאיה. אני חדשה באילת, מורה עם כישרון כתיבה. מעוניינת לכתוב טור ספרות במגזין שלך״, זה היה המשפט הראשון שכתבתי לאורי בפייסבוק. הוא הקשיב, שלחתי לו טור דוגמה, שלאחריו הזמין אותי לפגישה מסודרת ב״קפה אופטימי״, סיפר לי על המיזם, ועל כך שהעיתון הוא רק נדבך אחד מהצורך שלו ליצור יחידת גאווה לעובדי המלונות ולסטודנטים בעיר, ובאותה נשימה, הציע לי להיות עורכת התוכן והלשון במגזין. למרות היסוסיי לשלב תפקיד בסדר גודל כזה עם עבודתי התובענית כמורה-מחנכת וכזמרת במלונות
העיר, הוא הפציר בי בנחישותו ובקסמו האישי כי הכוח בידיי.
כך יצאתי לדרך עם מדור ספרותי ראשון ״תולעת ספרים״ ועם שני טייטלים נוספים ומחייבים: עורכת תוכן ועורכת לשון בראשית דרכה.
10 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



יום הסטודנט
החודש נחגג ״יום הסטודנט״ בחסות קמפוס ״בן גוריון״ ומכללת ״לוינסקי״. החגיגה החלה בערב סטנד-אפ מוצלח של רוני ששון שהצחיק את כולם, והמשיכה למחרת במסיבת בריכה. הסטודנטים נהנו ויצאו עם חוויות מרתקות, רגע לפני
שיחזרו שוב לספסל הלימודים בעוד חודשיים בדיוק.
תודות לעוזרים בהפקה שבלעדיהם היא לא הייתה מתרחשת: מלון פרימה מיוזיק, פיפט אבניו, מרכז צעירים אילת, טמפו, דפוס אלדן, קאסה דה ברזיל, שלומי פרטז, יין בעיר, קנזו
הפקות, שי בלן, משה סלסה, מור לזימי, הדובים ומשו.
בהזדמנות זאת נאחל בהצלחה לאגודה החדשה של קמפוס ״בן גוריון״, אין לנו ספק כי כל אחד מהנוכחים בה יקצור את הפירות וייהנה מן הדרך: נוי טרבלסי, ליהיא קרואני, אושרי מלכה, אילנה שינדר, הילה לוי ועדי שבירו. מוזמנים להיות
בקשר בכל בקשה ועניין! [email protected]
קונדיטורים חדשים
קורס קונדיטוריה, 20 במספרו, הסתיים בבית הספר הבין- לאומי למלונאות ותיירות, בניצוחו האישי של השף-קונדיטור אבי אלימי, ופלט זה עתה לשוק המלונות והמסעדות ברחבי הארץ והעולם, שפים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לתלמידי
הקורס הקודמים המככבים כבר בתחום.
בוגרי הקורס אשר למדו כיצד להכין שוקולד מסוגים שונים, קינוחים אישיים ועכשוויים, עוגיות ועוגות מרחבי הגלובוס, מאפים במגוון טעמים, לחמים מתוחכמים ועוד, הם הראשונים שנהנו מהפיכתה של הקונדיטוריה לחלבית שפינקה אותם
בהכנת מיטב המנות החלביות כמו פיצות, קישים ועוד.
התלמידים נחשפו לטכניקות אפייה וזילוף חדשניות והתגאו לקחת חלק בתכנית הלימודים הייחודית בקורס, תכנית המשלבת בין לימודים לבין עבודה מעשית בשכר. כך למדו התלמידים מקרוב את עולם הקונדיטוריה וזכו לתעודת מקצוע
מוכרת.
פירות ההשקעה של צוות בית הספר ותכנית הלימודים המוצלחת התבטאו גם במבחני הגמר שבהם הכינו התלמידים ממיטב המטעמים והרשימו את הבוחנים של משרד הכלכלה. התמונות הן טיפה בים מהתרגשות הקורס שהגיע לסיומו ומן הדרך החדשה הצפויה לקונדיטורים החדשים.
20/8 – שבת
דודי יששכר
27/8 – שבת
רועי שפילמן
24/8 – רביעי
תומר מוסקו
ברדק¨ מרכז התיירותÆ ימי בß עד שבת מ≠∞∞∫≤≤
31/8 – רביעי הגדול
מופו
17/8 – רביעי
12 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

ללמוד בלי
להפסיק
לעבוד
חולמים על הסבה מקצועית? רוצים לעבוד בתחום שאתם אוהבים? בואו לרכוש מקצוע במגוון מסלולי לימוד מקצועיים בשעות הערב
- הכשרת דירקטורים ונושאי משרה בתאגיד - הנהלת חשבונות סוג 2+1 בסיסי ומתקדם, חשבשבת* - הנהלת חשבונות סוג 3 ראשי* - חשבי שכר תוכנת שיקלולית ט. מ. ל.* - צרפתית מדוברת למתחילים - רוסית מדוברת למתחילים - ספרדית מדוברת למתחילים - אנגלית מדוברת רמה בינונית
- סייעות/ים לרופא שיניים פרקטיקה במרפאות
- הכשרת סוכני נדל״ן
- עיצוב גרפי וגרפיקה ממוחשבת תוכנות מובילות, כמו CorelDraw ו־Photoshop, התנסות בדפוס וצילום
- עיצוב פנים והום סטיילינג כולל תוכנת SketchUp
- ניהול ופיתוח משאבי אנוש
- מנהל עסקים, שיווק ומכירות
- Of ce - ישומי מחשב )Word, Excel, PowerPoint(
לפרטים והרשמה: ינינה: 08-6304529 | [email protected]
*בפיקוח משרד הכלכלה

הפנים של הדור הבא
הדור הצעיר כבר פחות נמשך להישגיות, ועסוק יותר מכל בקשרים החברתיים שלו, ברשתות החברתיות ובחיים האמתיים, אולם למרבה הצער, הוא אינו יודע כיצד לנהל אותם נכון, לכן על החינוך להתמקד בדבר אחד: ללמד את ילדינו לחיות יחד.
עלינו לאפשר לילדים לזהות שהם אינם מנותקים מהחברה, אלא מחוברים אליה בחבל הטבור. הישיבה הפרונטלית המסורתית מול מורה ״יודע כל״, אשר שם דגש על ההשכלה ולא על החינוך, הופכת את התלמידים למנוכרים, ואינה מאפשרת להם להרגיש זה את זה. לימוד חברתי כדאי שיתבצע במעגל ויכלול דיונים, משחקים, סדנאות והעשרה.
המעגל מפתח באדם את הרגשת הזולת והסביבה. הוא מעדן ומשפר את היחסים, ופותח צוהר להיכרות עם הסובבים. הילד שומע פתאום ילדים שכמעט ולא החליף איתם מילה, מתרשם לטובה מילדים שהוא מקנא בהם, מזדהה עם הילדים שבהם זלזל, ובהדרגה מפתח כלפיהם יחס הומני.
כהורים וכמחנכים מודאגים, עלינו לדרוש ממערכת החינוך למצוא פתרונות אמתיים למצב, ולהפסיק לטמון את הראש בחול. אל לנו לבזבז רגע נוסף בשיטת חינוך שאינה מתאימה לדור הצעיר.
הרב ד״ר מיכאל לייטמן עומד בראש ארגון ״קבלה לעם״ העולמי. מדי יום מעניק הרב ד״ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת ״קבלה לעם״, התקשרו
לטלפון 1-700-509-209.
אין דבר שמכאיב לנו יותר מפגיעה בילדים שלנו. כל כתבה שחושפת התעללות חברתית בילד או בילדה חסרי אונים, מציפה בנו, ההורים, שלל פחדים ומחשבות איך נשמור על הילדים שלנו מפני פגיעה שכזו. הרב ד״ר מיכאל לייטמן מסביר
על התופעה.
האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לחפש אשמים ולדרוש ענישה - לילדים המחרימים, להורים האדישים או למערכת החינוך כולה, אלא שענישה היא לא יותר מפלסטר על פצע חברתי פתוח. כל עוד אין חינוך שבונה את הילדים ואותנו לאנשים חברתיים,
היחסים בינינו רק ילכו וידרדרו.
סוד ההתנהגות האנושית
לא משנה כמה מסכות ננסה לעטות על פנינו, האמת היא פשוטה: הטבע האנושי הוא אגואיסטי. הוא מונָע מתוך דחפים תחרותיים ורצון לשליטה ולכבוד, וכל כולו פועל במטרה למלא את הרצון שלנו ליהנות. הסיפוק גדול עוד יותר, כאשר ההצלחה באה דווקא על חשבון האחרים. נשמע מקומם לרגע, אבל זוהי התנהגות אינסטינקטיבית שמוטבעת בנו, בדומה לאינסטינקט ההישרדות של בעלי החיים בטבע. גם
האריה שיוצא לצוד טרף, מבקש ״לשלוט״ בכל הסובבים אותו.
למרבה הצער, אנחנו חיים כיום בחברה שבה כולנו מתנהגים כמו ״חיות״ שבונות את עצמן זו מחורבנה של זו. זו האווירה ששוררת בינינו, אלה המסרים שמשודרים אלינו 24 שעות ביממה, וכך נוהגות הדמויות שמככבות בכלי התקשורת - הדמויות שילדינו
מעריצים ומחקים אותן.
ברבים מאתנו כבר הבשילה ההכרה, שאי אפשר להמשיך לחיות במצב הבלתי נסבל הזה, ובטח שלא לגדל ילדים מאושרים בסביבה שמוזנת משנאה ומפילוג בכל הרמות והמגזרים. הנסיבות דוחקות בנו להכיר בתלות שלנו זה בזה ובהשפעה ההדדית שלנו על הזולת, ולהתחיל ללמוד איך יוצרים קשר נכון בין בני אדם, ומתעלים את התלות ההדדית לבנייה אישית וחברתית, במקום לחורבן ואבדון.
איך נגן על ילדינו מפני חרם אכזרי?
כשר
14 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016
טעים יותר!
טלפון להזמנות 08-6373270 | 077-537270 | באגט דולפין מרכז תיירות

קיץ חם ב≠ ¨ הזמן הנכון לקעקוע° אלכסי מרכז תיירות מול ה≠MAX


רשת ישרוטל
ארץ זבת חלב ודבש: חג השבועות אמנם חלף מזמן, אך לא יכולנו שלא להזכיר את ערב הגיבוש הלבן שנערך לאגף משאבי האנוש של רשת ״ישרוטל״. הצוות נהנה מערב גבינות, פשטידות, יין ושחייה לילית ב״רויאל גרדן״. נרשמה שביעות רצון גבוהה, וציפייה לערב הגיבוש הלבן הבא.
בוקר של פינוק: ככה סתם החליטו לפנק את עובדי מלון ״לאונרדו פלאזה״ בעמדת בוקר טעימה שכללה שקיות שוקו אישיות, קרואסונים ומאפים, ולאלו השומרים על הגזרה - חטיפי אנרגיה טעימים. העובדים המרוצים פתחו את הבוקר נמרצים ומחויכים.
רשת ״פתאל״
16 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



רשת ״פתאל״
הרמת כוסית לציון סיום חג הרמדאן: לכבוד חג ״עיד אל פיטר״ המציין את סיומו של חג הרמדאן, נערכה הרמת כוסית חגיגית לעובדי מלון ״לאונרדו פלאזה״. העובדים נהנו מערב מהנה, כיפי ומגבש, בציפייה לחגוג ביחד גם את החגים הבאים ולזכות לערבי גיבוש נוספים.
רשת ישרוטל
חוגגים עם רייצ׳ל: העובדים הירדנים ממלון ״רויאל גארדן״ זכו לחגוג את יום הולדתם ב״קפה רייצ׳ל״ והתרגשו מהמחווה של הצוות המארגן ברשות מגי ממשאבי האנוש שליוותה אותם בהנאה ובמסירות רבה. היה שמח ומרגש. ברכות פוזרו באוויר, מטעמים שונים והוקרת תודה למגי המיוחדת על ההשקעה.
הילטון
להתפנק עם הילטון: במלון ״הילטון״ קיימו החודש שבוע הערכה שכלל פינוקים לצוות במהלך כל השבוע. כך נהנו כולם ממכונת פופקורן וסמודי, משקיות שוקו וקרואסונים טריים, מארוחת נושא בסגנון איטלקי שלוותה במוזיקה ודקורציה ומפינוקים נוספים וייחודיים כיאה למלון החובק את הצוות שלו במלוא הערכה. ואם בפינוקים עסקינן, במסגרת אירוע הילד, הוזמנו ילדי חברי הצוות ליום כיף עם ההורים, לחגוג בארוחת בוקר וצהריים מפוארות ולבלות במחלקת ההורים. האירוע כלל הפעלות לילדים, חידונים, הצגה, מתנות והפתעות מתוקות.
ללא ספק, פגשנו את דור העתיד הכובש, שכבר מצפה לימי כיף רבים ונוספים.
18 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

אסטרל פאלמה
מסיבת ״עיד אל פיטר״: מסיבת ״עיד אל פיטר״ נערכה גם לעובדי מלון ״אסטרל פאלמה״, וכללה ארוחת צהריים חגיגים, חפלה מוזיקלית שכללה גם ריקודים, מטעמים, שתייה והרבה שמח תודות למשאבי האנוש שהיו פקודים על ניצוח האירוע.
צופים ונהנים: במלון ״ספורט״ החליטו לפנק את העובדים כאות הוקרה לעבודתם הקשה במהלך הקיץ והחופש הגדול. כך זכו כולם לצפייה בסרט קולנוע הכוללת את כל התפנוקים הנלווים - פופקורן וחטיפים. היה מוי כיף!
רשת ישרוטל
אוגוסט 2016 ● ג‘יבוטים 19

מראה מראה שעל הקיר...
מופיע ברוב תפארתו בסרט האוטוביוגרפי Purple Rain משנת 1984, וכמובן, בווידאו קליפ לשיר מאותו אלבום. אלמנטים זהים של סגנון, כולל נעלי עקב מרשימות ושילוב של מוטיבים מאופנת רחוב ומכנסי הטבעות האופנתיות בעיצובו של ג׳יאני ורסאצ׳ה, באו לידי ביטוי בווידאו קליפ נוסף מאותו אלבום, ללהיט When Doves Cry. קטע מתוך הספר על אודות העיתונות באותה תקופה שנרתעה מהסגנון
מאת >> לי-ים דנן
אופנה בפעם האחרונה...
פרידה מהזמר פרינס - אייקון אופנה אולטימטיבי
באנלוגיה שכזאת וכמחווה שמזוהה עם כאב על כך שדברים טובים - סופם להסתיים, להשתנות ולפנות דרכם להתחלות חדשות, החלטתי לקחת אייקון אופנה שדרכו תמה בעולם הזה לא מזמן, ושלדעתי, מעבר לאמירה המוזיקלית המשמעותית שלו והקסם האישי, רוב הצ’ארם שלו נבע מההופעה החיצונית והסטייל האינדיבידואלי, הלא
הוא פרינס! גיבור מוזיקה בין-לאומי ז״ל ואייקון אופנה בלתי מעורער. האיש היה מוכשר ברמות פנומנאליות! שר, כותב בחסד, מנגן על 22 כלי נגינה שונים ורוקד בסגנון, אך מעבר לכך, נזכור לו רבות בזכות הופעותיו
האנדרוגיני שהציע
פרינס: ״גבר זעיר, שחור,
היפר-נשי, שמשך את
תשומת הלב של אלפי
נשים לבנות, ויצר לעצמו
מיתולוגיה של נסיך מלא
זימה ולא של ייצור חייתי״,
טוענת ניבלוק. ״כמו עם כל
כך הרבה אמנים שחורים,
לנוע בחופשיות בין התעסקה התקשורת מלתחות גבריות בפיזיות שלו, והשוותה את למלתחות נשיות ללא המיניות המעורפלת שלו
בזמנו לזאת של מייקל
ג׳קסון. מה שהתקשורת
לא הבינה היא עד כמה
הנסיך השתמש בסגנון
שלו כהצהרה פוליטית. לא רק שהוא מעיר על הבנאליות של גבריות לבנה, הטרוסקסואלית ומערבית, אלא בו-בזמן הוא שרטט לעצמו מורשת עשירה של סגנון אישי המתכתב עם תנועות מחאה של שחורים. פרינס בעצם חיקה את המראה הגנדרני וערער על מעמד האצולה״. פרינס כמו רבים וגדולים לפניו ואחריו העביר לנו מסרים חשובים באמירתו האופנתית, ואני אישית אזכור אותו כאייקון שאין
שני לו. למרות ההשוואות למייקל ג’קסון, כן, כן.
מותו של פרינס מסמן מוות של אייקון אופנה, מה שמחזיר אותי לעובדה שגם אני כאן מסיים תקופה בעודי כותב בדף הלבן האחרון במגזין שליווה אותי כמעט שנתיים. אני רוצה לומר תודה על הזכות שניתנה לי לכתוב מילים כאוות נפשי, גם לפני יציאתי מהארץ וגם
עם התמורות שחלו בי בחזרתי.
אני כאוב מזה שהמגזין הגיע לקץ דרכו, אך יודע שדברים טובים קרו ועוד יקרו. היה לי כיף וזכות רבה לקחת חלק במערכת ג’יבוטים. מאחל בהצלחה רבה לאורי - בדרכיו החדשות, למאיה - עורכת הלשון - בדרכיה החדשות, ולכל הצוות המדהים שליווה אותי ואת
המגזין בנאמנות ובמסירות בשנתיים האחרונות.
החיצוניות.
התנצלות
פרינס הראה לעולם שילוב של חליפות סאטן בשלל צבעים, נעלי עקב
ואיפור מעושן. פרינס החל את דרכו בשנות ה70 כזמר סול עם אפרו ושפם דק ומעוצב מעל לשפתיו. כמובן שאמרתו המרכזית -כבודה במקומה, אבל מי שהייתה מככבת לא פחות בכותרות מאז ומתמיד היא ה״תפאורה״ של פרינס. דרכו הייתה בסטייל הייחודי שלו, החל משינוי השם והכתרתו לנסיך הפופ, כך הוא נע בחופשיות בין מלתחות אופנתיות גבריות ונשיות ללא שום התנצלות, פעם ראינו אותו בחליפות נועזות בצבע עגבנייה או חלמון ביצה לנעלי עקב שהפכו לסימן ההיכרות שלו. אפילו ליידי גאגא מחווירה ליד פרינס. הבן אדם פשוט היה מכלול עצום של תפאורה אופנתית ואמירות
מגוונות אין-ספור.
״מיתולוגיה של נסיך מלא זימה ולא של ייצור חייתי״
הסגנון המוזיקלי והאופנתי של פרינס התגבש ב-2011 לספר ,Prince: The Making of a Pop Music Phenomenon שכתבה פרופ׳ שרה ניבלוק מאוניברסיטת ברונל בלונדון (הוצאת Ashgate). הספר בוחן את התמורות שעבר הסגנון של פרינס משנות ה-70 ועד לעשור הראשון של שנות האלפיים ״כבר מתחילת הקריירה שלו, בשלהי שנות ה-70 המאוחרות, ביקש פרינס להתריס על הגבריות הגנרית של מוזיקאים שחורים אחרים, והוא עשה זאת
דרך סגנון״.
משנות ה-80 ואילך, אימץ פרינס סגנון לבוש מפואר שכלל חליפות סאטן מבריקות, אותן לבש מעל חולצות לבנות עם ז׳אבו - אותו צווארון משתלשל בפאר מטה, ממש כמו נסיך אמתי. המראה הזה
20 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

tattoo & bodypiercing
052-5606991
כל העבודות מתבצעות ברישיון וע"פ דרישות של משרד הבריאות, תוך הקפדה על תהליך העבודה סטרילי לחלוטין. אווירה חמה ויחס אישי
הסרת חדש! קעקועים
מרכז התיירות מול ה-Aleksey MAX inkomania inkomania.co.il inkomania.tattoo @ gmail.com
inkomania_tattoo
בלייזר!
ביצוע קעקועים ייחודיים, בכל הסגנונות
הנחות לחיילים

נערת השיק
״...Cinderella is proof that a new pair of shoes can change your life״
מאת >> מיטל עמוס צילום >> שי בלן
שמלה חמודה מאוד בגזרה שתפורה עלייך! אם היית משלבת תיק צד מתאים ונעלי עקב כתומות, היית כובשת את כל
הפסגות באילת, לפחות.
אהבתי את הג’ינס עם הגופייה, אבל נראה לי שאנחנו בשיא הקיץ, אז למה לא ויתרת על המגפיים?? יכולת לגמרי להקפיץ את ההופעה עם סנדלים צבעוניים, עם עקבים דקים ועם תיק קלאץ’ שישתלב, גם כדי
להכניס צבע ועניין.
חצאית גינס וגופיה תמיד משתלבות יפה ביחד. בהחלט הייתה לך הזדמנות לשלב עם תיק ונעליים בצבע אפרסק, צהוב או ורוד כדי
המראה מתאים יותר לחוף הים, בשילוב כפכפים חמודים... אם בחרת בחולצה חשופה, הייתי ממליצה להתאים אותה לחצאית ארוכה
ולנעליים שטוחות. איזון הוא מילת המפתח.
המראה קצת חשוף מידי, לטעמי. חבל שלא הוספת גופייה לבנה מתחת כדי להפגין מראה סקסי יותר. הוספת צמיד עם נוכחות ותיק צד בצבע נוסף היו משתלבים עם הנעליים היפות שלך.
השילוב של הג’ינס עם הגופייה והנעליים ממש יפה! גם חצאית קצרה בגזרה גבוהה יכולה הייתה להשתלב כאן היטב, כשרק החלק העליון של
הבטן יבצבץ.
להקפיץ את הלוק כמה דרגות.
22 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016




נער השיק
הגופייה חמודה וגם הנעליים, אבל המכנסים צמודים למדיי. מומלץ היה לעטוף את הגוף במכנסי ג’ינס לא בגזרת סקיני או לחילופין לשלב במכנסים קצרים
בשילוב טי-שרט רגילה.
אהבתי מאד את הלוק, הכל משתלב יפה ביחד. הדבר שהייתי מוותרת עליו הוא המאמץ המוגזם, אלא אם כן היית בדרך לאירוע ולא ליציאה לבר הקרוב במתחם התיירות. הערה קטנה - מומלץ היה להחליף את המכנסיים הלבנים בג’ינס לא משופשף
או במכנסיים קצרים בעלי גזרה ישרה.
הכול נראה קטן וקצר מדי למרות בחירת הצבעים שדווקא התאימו. ממליצה להחליף את נעלי הספורט לסניקרס ואת החולצה לטי-
שירט במידה גדולה יותר.
מאת >> מיטל עמוס צילום >> שי בלן
הלכת על המראה הצמוד, אך צמוד מידי.. הג’ינס בגזרת הסקיני והחולצה הצמודה והארוכה לא משתלבים במיוחד. אתה מספיק גבוה בלי להוסיף לך אשליה של סנטימטרים נוספים, לא כך? עדיף היה לשלב טי שירט זרוקה בגזרה רגילה למראה יותר קליל.
בהצלחה בפעם הבאה.
הלכת על לוק לא שיגרתי, אבל למה בחרת גם מכנסי עור וגם ווסט עור, ועוד בקיץ?! לא חם לך שם מתחת? ממליצה לפשוט את הווסט, להחליף לסניקרס עם צבע שיכניס
עניין למראה.
המכנסיים והנעליים בהחלט מתואמים, אבל מה נסגר עם החולצה? נראה שהיא קצת התכווצה לך בכביסה במראה זרוק למדי. חולצה מכופתרת בגוון מעניין ובגזרה ארוכה
יותר, היו הולמים אותך יותר.
24 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



החיים בצבע
מאת >> סוזן זוהר
״תכלת ושמים״: צבע התכלת נגזר מהצבע הכחול ומערבוב של כחול ולבן, הוא משרה שלווה ונפוץ כמו השמים והים. בעת העתיקה הוא נחשב לצבע יקר ערך ומקושר עם שמימיות. בשל חשיבותו הרבה ביהדות, נבחר כאחד מצבעי הדגל, אז מה הפלא
״ריקושט״
מזלג כפית לדרכים 8.40 ₪
light my re
שאנחנו מחוברים אליו כראוי?
״טוגו״ מוט סלפי 16.90 ₪
״אלדו״ עגילים ₪17
״דיסק קלאב ״
עכבר אלחוטי
פנס ₪59 microsoft ₪ 261
petzl
״ריקושט״
26 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

״קולומביה״
בקבוק לדרך 600 מ״ל
מבצע לחברי מועדון 86 ₪ ובמחיר רגיל 109 ₪
״דיסק קלאב״
רמקול בלוטוס בעוצמה גבוהה 169 ₪
jam
״ריקושט״ כוס מתקפלת לדרכים - 33 ₪
light my re
״אלדו״ צמיד במבצע
25 ₪ במקום 69 ₪
״קסטרו״ בושם 159 ₪
״קסטרו״ פונפון מחזיק מפתחות 39 ₪
27
אוגוסט 2016 ● ג‘יבוטים

הדרך אל האושר מתחילה במתחם הכושר
ריאיון אישי עם גיא יעקובי מאת >> מאיה עמוס
אתה ידוע כאחד שאוהב לשבור את השגרה ולשדרג את עיסוקיך, אבל מה הקשר בין בניית מתחם כושר לחיי הלילה הסוערים במועדונים של אילת? למה לא להישאר בתחום שאתה מצטיין בו ולהימנע מסיכונים
מיותרים?
״מאז ומעולם אני מתאמן בחדרי כושר. זה תחום שקרוב ללבי, ואני מבין בו הרבה. הייתי צריך חופש מהמועדונים ומחיי הלילה כי יש בתחום הזה שחיקה רבה. בכל מקרה, יש
סיכוי טוב שעוד אחזור לתחום הלילה״.
בריאיון שפעם קיימנו אתך, אמרת שאתה אוהב ליצור באזז סביב כל פתיחת מועדון שלך, אבל איזה באזז כבר אפשר ליצור במתחם כושר? ״מתחם הכושר שבנינו נבנה ברמה מטורפת. היום יש מודעות גבוהה לפיטנס, וגם פה נוצר באזז גבוה כי אנשים יודעים ומכירים את הסטנדרטים שלי״.
את מועדון ה״סלינה״ שהקמת בזמנו, בנית על קונספט של מקום אקזוטי מהאיים הקריביים, השקעת בכל פרט ופרט, והפעם? מה הקונספט של מתחם הכושר
האקזוטי שיצרת עם אלי שואף, השותף שלך?
״הקונספט הוא מועדון ברמה גבוהה, בעיצוב איכותי, בדגש על ציוד ברמה הכי גבוהה שיש, והדובדבן שבקצפת הוא השירות שלנו והיחס האישי. אנחנו מלמדים ומלווים אנשים שלא מבינים כלום בשגרת האימונים, וזו תחושה מספקת
מאוד״.
מה מבדיל בין מתחם הכושר שלכם לבין חדרי כושר אחרים בעיר? למה שיגיעו להתאמן דווקא אצלכם? ״יש לנו מלא דברים שמבדלים אותנו מחדרי כושר אחרים. קודם כל - גודל המקום, יש לנו ארבע סדרות של מכשירים, כל סדרה היא חדר כושר בפני עצמו. הציוד שלנו ברמה גבוהה בהרבה ממתחרים אחרים. אנחנו היחידים שיש להם
גיא יעקובי (41), האיש שכולכם מכירים מחיי הלילה באילת, ובין יתר הישגיו המרשימים בעסקים - היזם המוכשר של מועדון ה״סלינה״, החל דרכו בשוק העסקים מיד עם שחרורו מהצבא, קטף שני תארים מן האוניברסיטה ועבר כברת דרך לילית ארוכה עד אשר החליט לצאת למסע מרתק ומאתגר כבעלים של מתחם הכושר החדש והאטרקטיבי - מתחם ה״פיטנס״ שיצר לאחרונה עם שותפו הנאמן לדרך, אלי שואף, הידוע בהובלת אימוני קבוצות ו-Trx - הטרנד שמזמן
כבש את המדינה.
ללא ספק, חוויית הבילוי במועדונים שהייתה חשובה לגיא לאורך שנים, מועתקת בימים אלה למתחם הכושר הענק המתפרס על 1.2 דונם, מתחם אשר הצליח כבר לסחוף אחריו קהל מתאמנים הזוכים להדרכה צמודה, למגוון חוגים, לאימונים במתקני כושר בין-לאומיים ברמה אירופאית
שנבחרו בקפידה, והיד עוד נטויה.
פגשתי אותו לריאיון קצר כדי להבין מה גרם למהפך בחייו שהוביל אותו לעזוב את חיי הלילה לטובת ניהול חדר כושר, מה הקשר בין חדר הכושר למועדונים ומהי הבשורה שלו
לחוויית הבילוי הגופנית.
28 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

מה השתנה הבוקר הזה בלו״ז המטורף שסיגלת לעצמך שנים על גבי שנים בחיי הלילה? ״השעות שלי מתחילות יותר מוקדם ומסתיימות מוקדם, למרות שעדיין יש ימים רבים שאני מוצא עת עצמי ער בשעות הקטנות של הלילה מתוך הרגל״.
אתם בונים תכנית אימון אינטנסיבית עם הדרכה צמודה, וזו לא סתם סיסמה שיצרתם, אלא האמת לאמתה: האם אתם ערוכים לעומס הצפוי של
מתאמנים חדשים שרוצים לזכות ביחס vip? ״כן! אנחנו ערוכים. ככל שיגדלו המינויים, נגדיל את הצוות שיעניק שירות בהתאמה״.
הצלחת לשבור מיתוס כשאמרת לי באחת משיחותינו שאימוני כוח הם הדרך הנכונה לעיצוב וחיטוב הגוף הנשי ולא האירובי הידוע שנשים מאמצות לעצמן
באופן בלעדי. תסביר את התיאוריה שלך בבקשה!
״הגיע הזמן לשנות את התפישה במודעות הנשית לאימוני כוח בחדר הכושר. אם עד היום נשים חושבות שאימוני כוח ומשקולות מיועדים רק לגברים שרוצים לפתח שרירים, הגיע הזמן שתצאו מהקופסה ותבינו שהטעות נמצאת בהנחת היסוד. משקולות ואימוני כוח נוספים, לא רק שלא יפתחו את השרירים שלכן ויעצבו לכן גוף גברי, אלא ההפך הוא הנכון! אימוני כוח יעצבו לכן גוף נשי מחוטב וקלאסי: בטן שטוחה,
רגליים חטובות, ידיים, מותניים וירכיים מוצקות״.
נשמע כמו חלום. יכול להוכיח לנו את טענתך?
״לא משנה כמה אימוני כוח תאמצו לעצמכן, אין לכן טסטוסטרון כמו שיש לגבר, ולכן הדאגה לפיתוח שרירים כמו אצל גברים, לא רלוונטית. אימוני הכוח יביאו את הבשורה שכל אחת מכן חולמת עליה. זה בשילוב תזונה נכונה יגרום
לכן לעוף על עצמכן, ובצדק!״.
בקיצור, אין מנוס מכושר - כדי לעלות על דרך המלך, אנחנו צריכות לסבול, והרבה! לא כך? ״כושר זה לא סבל. תלוי בנקודת הזווית שאת מתבוננת דרכה. שילוב של כושר ותזונה נכונה יוביל לתוצאות מרהיבות בחיטוב ובמיצוק הגוף״.
כמה זמן צריך לעבור מהרגע שמישהו מחליט להתאמן ועד לרגע שהוא יבחין בתוצאות? ״זה תלוי מאוד בגנטיקה ובכוח התמדה. עקרונית, מי שיתמיד ויתאמץ, יתחיל מהר מאוד לראות תוצאות״.
מה היתרון באימון בחדר הכושר ולא באימון מחוצה לו? ״היתרון הוא בציוד המקצועי, בנוחות הקירור באמצעות מזגן ובתנאים המפנקים שחדר הכושר מספק״.
מה עוד צפוי לנו במתחם הכושר החדש שלכם?
״בקרוב מאוד נפתח חדר ספינינג וחדרי חוגים כמו פילאטיס וזומבה, ויש עדיין מכשירים רבים שאנחנו רוצים לרכוש, וכמובן, לשפץ את המרפסת שלנו לסאונות, אולי נוסיף ג׳קוזי
ומכשירי כושר חיצוניים״.
עם יד על הלב, חיי הלילה לא חסרים לך?
״אהבתי מאוד את חיי הלילה, וייתכן שעוד אחזור אליהם... הכל צפוי, והרשות נתונה...״.
ציוד לקרוספיט, היחידים עם מכשירי אירובי, עם טלוויזיות אישיות ועם דברים נוספים ואטרקטיביים״.
אתה אוהב חידושים ודינמיקה שמשאירה אותך על אש גבוהה, אבל תמו להם חיי הלילה המרגשים, הם לא חסרים לך? כיצד אתה מייצר אש כבעלים של מתחם
כושר?
״אנחנו לא רק חדר כושר. יש לנו חדרי סטודיו, והמון מכשירי פיטנס, כך שיש דברים רבים שניתן ליצור בהם אש ולהתקדם״.
יש בכלל תרבות כושר באילת? איך מייצרים תרבות כזאת גם בקרב נשים שלא ששות לקום מהכיסא כשהן חוזרות עייפות הביתה מהעבודה? ואיך מייצרים תרבות כזאת גם בקרב גברים שדווקא מסתדרים מצוין
עם כרס הבירה שלהם?
״הפיטנס הוא תחום שפיתחו כלפיו מודעות גבוהה מאוד גם באילת. יש המון נשים וגברים שרצים לחדר כושר ולחדרי חוגים, כך שלא צריך לייצר תרבות כי היא כבר קיימת״.
29
אוגוסט 2016 ● ג‘יבוטים

אפליקציה
מאת >> סוזן זוהר
החודש אני מארחת את אלי שואף (34), אשר בשיתוף פעולה עם גיא יעקבי, פותח את מתחם הכושר החדש שרבות עוד ידובר עליו. המתחם שבימים אלה משגשג בבנייתו, יאפשר לכם ליהנות מאבזור מתקדם בכל תחומי הכושר, כולל הדרכה מקצועית, אימוני קבוצות, חיטוב ועיצוב הגוף המותאמים לנשים ולגברים. השניים מתכוונים להשקיע בהעלאת המודעות לאורח חיים ספורטיבי לנשות אילת כפי שתוכלו להציץ ולראות בטור הכושר החדש במגזין. המתחם ממוקם מעל מסעדת ״אשכרה״ ישנה את תפיסתכם ואולי יהפוך אתכם לגרופיים של כושר גופני כמו בשאר מדינות העולם.
Me
״זוהי אפליקציה שמאפשרת לך לזהות שיחות. אם מתקשרים אליך והמספר לא מוכר, תוכל בכל זאת לזהות מי נמצא מאחורי הקו, ובמקביל, תצליח לזהות איך מכנה אותך המטלפן כאיש קשר, שזה מסקרן לא פחות״.
Lg smartworld
״זוהי אפליקציה מובנת בסלולרי, השימוש בה הוא לצורך הורדת דבר במהירות וללא הגבלה. האפליקציה מאפשרת להתנהל בסלולרי בקלות
ובכל עניין ודבר״.
Csr racing
״אפליקציה מעולה של משחק מרוץ מכוניות. מושלם למי שרוצה להעביר את הזמן הפנוי שלו בכיף״.
Expedia
האפליקציה מתאימה למי שרוצה לטוס
לחו״ל ולראות את הדילים המשתלמים
ביותר. מזכיר את אפליקציית מזכיר
מאוד את אפליקציית ״בוקינג״, רק
יותר מתקדם ועם יותר אפשרויות
למדינות, לערים ולבתי מלון ברמה גבוהה מאוד. אפליקציה מוצלחת למטיילים ולכל האטרקציות החשובות שהם
צריכים להכיר״.
tattoo
052-5606991 מרכז התיירות מול ה-Aleksey MAX inkomania_tattoo www.inkomania.co.il inkomania inkomania.tattoo @ gmail.com
קעקועים ייחודיים בודיפירסינג הסרת קעקועים בלייזר
כל המביא מודעה זו מקבל
50% הנחה
על הטיפול הראשון להסרת קעקוע בלייזר
● אוגוסט 2016
30 ג׳יבוטים


תולעת ספרים
מאת >> מאיה עמוס הבשורה על פי יהודה >> זאב ברגמן ושרה
״אהבה זה לא סכין?״ - על מה מעידה הכותרת? מהם הגורמים שגרמו למטופלת להיות מנוכרת כל כך לעצמה? האם מדובר בהשפעת חוויות חיצוניות או שמא במבנה אישיותי בעייתי מולד? עד כמה באמת מסוגל פסיכולוג, באשר הוא, להגיע למטופליו ולאפשר להם להירפא, לצאת מן הבועה שבה הם מתגוררים? האם באמת ריפוי יכול להיות מוחלט או שמא רק הסימפטום הוא שניתן לרפאו? ובכלל,
מה גורם למטפל ולמטופלת להוציא לאור ספר המשמש מסמך אישי סוחף ומרגש, המתורגם ליצירה ספרותית
של ממש?
מה בעלילה יגרום לקורא לעצור את נשמתו? להזדהות? לחוש אמפתיה? לחוות את התחושה שגם הוא, הקורא, מכיר מקרוב את תחושת הכלא הפנימית ואת הבדידות שחווה המטופלת בעולמה? היכן מתחילה המטופלת והיכן מסתיים הקורא? האם הבדידות היא בדידות קיומית המשותפת לכולנו, או שמא יש אנשים המאושרים תמיד בחלקם, מוקפים תמיד באהבת האדם, ואינם מכירים את המושג, בעוד אחרים חיים בתוך
האפלה?
הספר כתוב בשפה קולחת, פשוטה, מעוררת עניין, מסקרנת, מרגשת, נוגעת בנימי נפשם של כל הקוראים.
אסיים בשני ציטוטים מהספר, שפטו
בעצמכם את כוחו: ״ואנו מבינים שאין
שלווה בבדידות ואין מנוחה בהסתגרות,
רק ייאוש יש שם, שבכי חלוד מלווה אותו....מה רוצה המלכה - מלחמה עם העולם כדי להגן על בדידותה, או שמא קשר עם העולם שממנו היא בורחת? התשובה הפרדוקסלית היא
שהמלכה רוצה בשני הדברים גם יחד...״.
״העדר מגע אנושי היה המחלה. החיבוק שלך היה התרופה. שנים קרעתי את בשרי בסכינים, רצתי ברחובות, זועקת בדם שהעור כואב, שאי אפשר יותר...עד ששמעת אותי...עד שבא החיבוק ולמדתי להרגיש אותו ולשאוב ממנו את החום שלא
הרגשתי מימיי...״.
זה לא סוד שהספרים המסקרנים אותי ביותר הם הספרים הפסיכולוגיים, אולי כי לטייל בנפש האדם זהו הטיול האולטימטיבי עבורי. הנפש מורכבת ממבוכים ומרובדים שאולי לעולם לא נבין לעומקה, אך היא הדרך למסע ההבנה שלנו את עצמנו. דרכה אנחנו יכולים לחקור את מי שאנחנו, את מה שמניע אותנו, את הפחדים, את החרדות, את הקולות
הפנימיים הזועקים לנו בלילות ובימים. כולנו הרי רוצים להרגיש שאנחנו לא באמת לבד במערכה הגדולה הנקראת ״חיים״. בכולנו קיימת התהום, כולנו חוששים ליפול לתוכה ללא גלגל הצלה. לכולנו כמיהות, צרכים, רצונות, זיכרונות שמתעתעים בנו, זיכרונות שמפלחים בנו כאבים, וכולנו, ללא יוצא מן הכלל, מבקשים להיות חופשיים מן הכלא הנפשי שכולא אותנו לעתים. כולנו מבקשים חיזוקים, אישורים, מתדפקים בדלתו של הערך העצמי, רוצים לקבל אהבה, ובעיקר - לקבל את
עצמנו.
אנחנו באמת אוהבים את מי שאנחנו? האם אנחנו מקבלים את כל החלקים האפלים שבנו? האם אנחנו נאמנים לעצמנו או נכנעים לתכתיבי החברה שלעתים
מתנגשת בערכים הפנימיים שלנו?
הספר ״אהבה זה לא סכין״ מבוסס
על סיפור אמתי שנכתב על ידי שתי הדמויות הראשיות בסיפור: זאב ברגמן -המטפל הפסיכולוג, ושרה - המטופלת שמנתחת את תלאות החיים אותן היא חיה מדי יום.
זהו סיפור דיאלוג המתבצע בין שניים: שרה, אשר גדלה בילדותה במרחב חשוך אהבה, מרחב שיצר בתוכה נכות נפשית קשה, רווי אלימות, בדידות וניכור חברתי, לאור זאת, היא בוראת בתוכה דמויות שמאפשרות לה לחיות בתוך עולם פנימי סגור, ובכך היא מתנכרת ומתעלמת מהמציאות
האנושית שמחוצה לה, מתנכרת גם לעצמה.
זאב המטפל מתעקש לעזור לה ולהחזיר אותה לעולם המציאותי שבו חיים בני האדם, אך המשימה הזאת מתבררת קשה, שכן שרה איבדה כל אמון בבני אדם. בזכות תושייתו של המטפל, בזכות אמונתו בה, בזכות נחישותו, ובעיקר, בזכות אהבתו הכנה למטופלת, הוא מצליח לגעת במקומות כמוסים
31
● ג‘יבוטים
אוגוסט 2016
בנפשה.





טבעונות ותזונה
מאת >> ניר דרור >> מה הרפואה יודעת על קנאביס?
העניין שמגלים חוקרים בתחום זה הוא תוצאה של גילוי אפשרות הרגולציה והשליטה במערכת האנדוקנבינואידית. המסקנות התומכות של הרוב המכריע של המחקרים מתנגשות בתפיסת הממשלות לגבי
הפללת צרכני קנאביס.
קנאביס - עניין בריאותי - מחקרים לדוגמה
המרכז לחקר צמח הקנאביס באוניברסיטת קליפורניה (CMCR) ערך מספר רב של מחקרים בנוגע ליעילות הקנאביס. בשנת 2010 פרסם המרכז ממצאים קליניים של סדרת מחקרים עם בקרת פלסבו (הבקרה נערכה ע״י ה-FDA: מסקנת החוקרים הייתה כי הטיפול בעזרת מריחואנה רפואית צריך
להיות טיפול ״קו ראשון״ בהתמודדות רפואית עם נוירופתיה ומחלות קשות נוספות כגון סרטן, סוכרת, טרשת נפוצה, איידס, לחץ דם גבוה, זיהומים ומחלות
שנגרמות ע״י זיהומים ועוד.
ארבעה מהמחקרים
העריכו את יעילות צריכת
הקנאביס בשאיפה (עישון/
אידוי) בהקלה על כאב
נוירופטי ובמיוחד בכאבים
עצביים הקשורים למחלות
כמו איידס, סרטן, סוכרת
ופגיעות בעמוד השדרה.
כל אחד מהמחקרים מצא בבהירות כי קנאביס מפחית את הכאבים והסבל לחולים באופן עקבי, והוא מוצלח יותר מתרופות ״רגילות״
הנמכרות בבתי המרקחת.
מחקר נוסף עסק בהשפעת עישון מריחואנה רפואית על חולי טרשת נפוצה. תוצאות המחקר קובעות בבירור: ״לקנאביס הנצרך בעישון יש תועלת טיפולית רבה יותר בטיפול בעוויתות כאב בחולי טרשת נפוצה, וכן, ״התועלת הרפואית של קנאביס רפואי אצל חולי טרשת נפוצה
גבוהה יותר בצורה מוחלטת מאשר הפלסבו״.
בשנת 2010 סקרו חוקרים הולנדים את יעילות הקנבינואידים. החוקרים מצאו כי מאז שנת 2005 נערכו 37 מחקרים קליניים מפוקחים עם מקדמי בטיחות ונקודות ביקורת רבות. בשנת 2008
פרסמו האוניברסיטאות הקנדיות ״מק׳גיל״ (מונטריאול) ואוניברסיטת ״בריטיש קולומביה״ (וונקובר) 23 תוצאות מחקרים קליניים ושמונה תצפיות מחקריות של צריכת קנאביס דרך הפה במצבו הטבעי או במצב תמצית שמן קנאביס. המחקרים והתצפיות נערכו בשנים 1966 ל-2007. בסיכום הממצאים נכתב: ״לא נמצא שיעור גבוה
של תופעות לוואי הקשורות בשימוש רפואי בקנבינואידים״.
הכתבה נלקחה מאתר ״קנאביס״, ולסקרנים שביניכם - מחכה מידע רב באתר. מקווה שאור גדול יותר מאיר על הנושא. שיהיה לכולנו המשך חיים בריאים.
שלום לכם, קוראי ג׳יבוטים, הפעם אני רוצה להעלות לדיון נושא רגיש ומתוקשר זמנים האחרונים - הקנאביס , אז בואו נתחיל לברר - מה הרפואה יודעת על קנאביס היום.
מריחואנה בת 7,000 שנים
עוד משחר ההיסטוריה נעשה שימוש בכל חלקיו של צמח הקנאביס. הגבעולים שימשו ליצירת בדים וחבלים, חלקי הצמח השונים כחומר בערה, מיצוי הצמח שימש כשמן למריחה ולבליעה, וארכיאולוגים אף גילו כי לתפרחת קנאביס נקבי (הידוע גם בשם ״מריחואנה״), ישנן סגולות רפואיות מיוחדות, והיא שימשה בעבר - כמו היום - גם לרפואה.
ארכיאולוגים שחפרו בצפון סין מצאו בחפירותיהם בגדים שנטוו מבד עשוי קנאביס וכן מערך שלם של תרופות מבוססות קנאביס. הארכאולוגים תיארכו את ממצאיהם לאלף השמיני לפנה״ס, והעריכו כי הצמח שימש לרוב לרפואה, ולפעמים אף לייצוב מצב הרוח והרגעה של מעמד האצילים. בחפירות במרכז אסיה בשנת 2008 נתגלה קבר (בן 2,700 שנה) של שאמאן (איש דת). לאחר שהארכיאולוגים והמדענים
ניתחו את החומרים שמצאו בקבר, הם הגיעו למסקנה כי ״השאמאן נעזר במריחואנה לצרכים תרבותיים, רפואיים וטקסיים״.
התרבות המודרנית מקבלת (ולפעמים אף מעודדת) צריכת קנאביס, וזאת למרות ועל-אף ההגבלות והאיסורים. גם כיום משתמשים בקנאביס ובמריחואנה לצורכי תרבות, תעשייה, רפואה וחברה - זאת למרות המגבלות והאיסורים שמערימות ממשלות רבות. כך נוכל לראות חיילים מעשנים מריחואנה בוויאטנם, שוטר מעשן ג׳וינט, מועמדים לפרלמנט מדליקים ג׳וינטים בפומבי, נשיא אמריקני שהודה שעישן גראס (״אבל לא לקח לריאות״) ונשיא אחר, שבתקופת הקולג׳,
כך התברר, היה סטלן לא קטן...
הערך הטיפולי-רפואי של הקנאביס הוכח במחקרים רבים ומגוונים. את האחרונים והמעודכנים ביותר שפורסמו, ננסה לסקור כאן.
דיסציפלינות מנוגדות
חילוקי הדעות בקרב מדענים לגבי יעילות הקנאביס הם דבר ידוע - הוויכוח הוא בין חוקרים עצמאיים ואקדמאים הרואים בקנאביס ברכה אמתית לאנושות ומזור לחלק גדול מצרותיה.
מן העבר השני של המתרס נמצאים חוקרים המקבלים שכר מתאגידים וממשלות, ורואים בקנאביס סם מסוכן הגורם נזק ותו לא. למעשה, פורסמו מעל ל 20,000 מחקרים ומאמרים על קנאביס בספרות המדעית, ורובם ככולם מוכיחים בבירור את יתרונות צמח הקנאביס בשימוש תעשייתי ויתרונות הקנבינואידים בשימוש רפואי. כשליש מאותם מחקרים פורסמו בשלוש השנים האחרונות. 2,700
מאמרים ומסקנות מחקרים פורסמו בשנת 2009. 1,950 מאמרים פורסמו בשנת 2010, וכ-2,100 פורסמו בשנת 2011.
34 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

י
צ
ה
ב
ר
מ
ה
א
ח
ר
ת
פ

TEDIdeas worth spreading
טד
מאת >> ניר דרור
>> איתן נדלמן - למה צריך להפסיק את המלחמה בסמים? Ethan Nadelmann: Why we need to end the War on Drugs
שיקולים רבים שאינם נובעים מהיגיון או מידע או מהרצון להפוך לחברה טובה ובריאה יותר, וכשכסף נמצא בתמונה, כמעט אף פעם אי אפשר לקבל החלטות רציונליות ומודעות. את הנושא הזה אפשר לפתח עד אין-סוף. כשמסתכלים על הנתונים היבשים, קשה לראות למה קנאביס עם רזומה של אפס מקרי מוות, מתועד לא חוקי לעומת אלכוהול שממשיך להרוג מאות אלפים בשנה ברחבי העולם בצורה ישירה או עקיפה, או סיגריות שזה הכי מכעיס כי הן הורגות מיליונים בשנה בצורה ישירה ועקיפה, הרי אין סם יותר ממכר ומסוכן מסיגריות, אבל אין מלחמה נגד סיגריות ברמה של מלחמה בסמים, וסיגריות חוקיות, וכל אחד
יכול לקנות ולהשיג. שמישהו יסביר לי בבקשה את ההיגיון?
אין היגיון! יש רק אינטרסים
כלכליים, בורות ואדישות
מנהיגותית ההחלטות שלנו
לגבי שימוש בסמים נובעות
מההיסטוריה בלבד, מפחד
ומגזענות. השימוש באופיום
בארה״ב היה חוקי לשימוש,
והמשתמשים העיקריים שלו
היום הם נשים בגיל המעבר
כי השימוש בו הקל להם על
הכאבים ועזר להם רפואית,
ואז הגיעו הסינים בהגירה
ענקית לארה״ב, ואחרי יום
עבודה מפרך במכרות או
בפסי הרכבת רצו להירגע עם
מקטרת אופיום כמו שנהגו
בתרבותם, אך הוחלט ״לא,
לא, לא!״ זה לא חוקי! כולכם
פושעים, וקדימה! כל המשתמש - לכלא! לפני שיהפכו את הנשים הלבנות שלנו ל״זונות אופיום״ של הסינים. אותו סיפור בדיוק קרה עם קוקאין. החוקים הראשונים נגד קוקאין יצאו מיד לאחר ששחורים התחילו להסניף את האבקה הלבנה, ומיד נוצר פחד שאולי הם ישכחו את מקומם בחברה הדרומית שגם ככה ראתה בהם כלא יותר מעבדים, והרשימה ממשיכה וממשיכה, ואנחנו יכולים להבחין מהצד בבורות שלנו כחברה ובהתייחסות לנושאים רציניים בצורה שגויה
הנובעת מגזענות, מפחד ומאינטרסים כלכליים.
בנימה אופטימית
חברים, על כל הנושאים האלה ויותר, מדבר איתן בהרצאה שלו ב״טד״. אני ממליץ בחום לצפות בהרצאה. אם אפשר לסיים בנימה אופטימית יותר, אז בשנים האחרונות הנושא מקבל תפנית, ומדינות מתחילות להתייחס שונה לנושא הסמים, מלגיליזציה עד להתייחסות שונה בהתמכרויות לסמים. אני הייתי ניר, וזה היה עוד רעיון ששווה
לשתף...!
שלום לכם, קוראי ג׳יבוטים. אנחנו במהדורת קיץ, ואני רוצה ה להציג לכם הרצאה בנושא אולי הכי חם בעולם, וכן, גם בישראל... אז מה אנחנו יודעים על המלחמה בסמים? האם באמת צריך מלחמה בסמים? והאם המלחמה בסמים עובדת עד עכשיו? על כל השאלות האלה עונה פרופסור איתן נדלמן בהרצאה יוצאת דופן ופורצת
גבולות ב״טד״, ואני פה לעשות לכם קצת טיזינג ממנה.
איתן נדלמן - האיש שגילה את הצביעות מאחורי היחס לסמים
איתן קיבל את התארים שלו מטעם אוניברסיטת ״הרוואד״ בארה״ב. לאחר שהתנסה בקנאביס במהלך לימודיו (ואהב את זה), התחיל איתן לשים לב להתייחסות שיש לחוק ולממשל לגבי סמים מסוימים שנחשבים חוקיים (אלכוהול וסיגריות) ולגבי אלו שהגדירו כלא חוקיים (קנאביס), ובזכות האופי שלו ללמוד ולהבין, גילה איתן כמה צביעות, בורות ואינטרסנטיות קיימים בחוקים אלו, לכן הוא הקים עמותה שמטרתה היא לקרוא לסוף למלחמה בסמים ולמען חינוך נכון לשימוש בהם לאלו שרוצים לנסות.
המלחמה בסמים לא מניבה פירות, אז למה ממשיכים בה? כיום בעולם מתבזבזות להן כל שנה מאות מיליארדים של דולרים למלחמה בסמים. הכסף הזה הולך לאכיפה, לבתי
משפט, לבתי כלא, לפרסומות ולזמן אוויר. האם המלחמה הזאת הניבה פירות כבר? באופן גורף וחד משמעי -לא! מדובר כיום על עלייה של מאות אחוזים בשימוש בסמים בכללי וגם בקרב בני נוער בהשוואה לשנים קודמות. אז למה מבזבזים כל כך הרבה כסף על משהו שמשיג
תוצאות הפוכות ממטרתו? תחשבו על זה קצת...
כשבודקים את ההיסטוריה של בני האדם, כנראה שלא הייתה מעולם חברה נקייה מסמים. השתמשנו בסמים מאז שאנחנו מכירים את עצמנו וכשרצינו להגביר יצרים מיניים, להיות חברתיים יותר, לתקשר עם אלוהים, להעצים תודעה, למען אנרגיה, ליצירת פוקוס, לשכלול רעיונות ולהגברת היצירתיות. ההיסטוריה שלנו עם סמים על מגוון סוגיהם קיימת בכל תרבות ובכל פרק זמן בהיסטוריה, אבל כיום החליטו שצריך לנהל מלחמה נגד הסמים, ונכון לעכשיו, המלחמה הזאת יקרה מאוד ולא משיגה תוצאות בעליל! ההגדרה של סמים היא ״חומר או כימיקל שגורם לנו לשנות תודעה״. לפי ההגדרה הזאת אקמול הוא סם, קפה הוא סם, סוכר יכול להיחשב סם, כמובן שקנאביס נמצא בהגדרת סם, ולא לשכוח - אלכוהול וסיגריות בשקט
נכנסות לרשימת הסמים.
אם ככה, למה חלק מהסמים הם חוקיים וחלק לא? נכון שזאת שאלה מעניינת? כשנכנסים בעובי הקורה, מבינים שבפוליטיקה יש
36 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



פרידה מהנסיך PRINCE מאת >> מאיה עמוס
>> ״בודד בלעדיך כמו ציפור ללא שיר״
תקופה הייתה אמנית רב תחומית, היא יצרה הכול מתכשיטים, מתיקים ומאביזרי אופנה עד לבניית פסלים מעניינים, בעיקר ממתכות ומאובייקטים חלודים שהייתה מוצאת. בין היתר, אנג׳ל הייתה מכינה טבעות וצמידים מחוטי כסף גמישים כאלה שהיא תפרה שתי וערב...יום אחד היא התחילה לשזור חוט כסף בצבע זהב ולא הפסיקה. בהתחלה היא חשבה שזה יגדל להיות תכשיט גדול לצוואר, ואז כשזה גדל עוד יותר, חשבה אולי שזה יכול להיות משהו שיהיה אפשר ללבוש על הבטן, ואז חשבה שזה יהיה מן משהו שתולים על הקיר, וזה גדל וגדל - עד שזה תפס את כל הרצפה של הסלון בדירה שלנו בברוקלין. זה נראה כמו שטיח עצום - וזה היה מגה מרשים. היא החליטה להעמיד את היצירה למכירה באחת מהגלריות הנפלאות של מנהטן. מעצבי החנות תלו את היצירה מהתקרה במרכז החלל. דמיינו חתיכת מתכת מצד אחד ענקית, ומצד שני כל כך עדינה, מרחפת לה ברוגע כשקרני אור חודרים מבעד לחורים הקטנטנים שבין חוטי המתכת. מיותר לציין שכל מי שרק נכנס לגלריה, לא יכול היה שלא להביט בפלא. כמה שבועות אחרי שהשטיח המטורף הזה ריחף לו באוויר, נכנסו גבר ואישה שממש התלהבו מהיצירה, ושאלו את אנג׳ל אם אפשר להשכיר אותה ליממה הקרובה למועדון הוובסטר הול בעבור חמש מאות דולר. אנג׳ל כמובן שמחה והסכימה, הם המשיכו להתעניין ואנג׳ל תיארה להם את תהליך העבודה הממושך. השלושה חתמו על המסמכים הדרושים ונקבעה הובלה למחרת. ממש באגביות, לפני שנפרדה לשלום מהשוכרים המבסוטים, שאלה אותם: ״לאיזו מטרה אתם משכירים את היצירה?״ - השניים ענו לה ״למסיבת עיתונאים לכבוד האלבום החדש של פרינס שתצולם ל-mtv אנחנו רוצים שזה יהיה מאחוריו בזמן שהוא מתראיין, הוא גם הולך להופיע, רוצה זוג כרטיסים?״ - אנג׳ל קפצה בלב, ואמרה בקוליות: ״כן, למה לא? אשמח״. וכך, בהתראה של יום, הבנתי שמחר אני הולך לראות את פרינס. אין כזה דבר לראות את פרינס ״ברגיל״, אבל דבר כזה, גם עבור מעריצי פרינס כבדים, היה חד פעמי לחלוטין. מסיבת העיתונאים קרתה כאמור בוובסטר הול במנהטן, זה הרגיש קטן ואינטימי...לפי הבנתי, עיתונאים ומאתיים מעריצים ברי מזל שזכו בהגרלה. עמדנו בשורה הראשונה, הוא ביצע שני שירים חדשים עם להקה. אלו היו הדקות הכי פאנקיות שחוויתי מימי. אחר כך הוא ירד לכמה דקות, וחזר מתוך הקהל לבמה כשגיטרה סגולה בידו, לשמחתי, ממש לידי. אפילו הנחתי את היד שלי על הגב שלו כשפיניתי לו מקום, זה היה הרגע שבו עידן גבריאל מרעננה קיבל חיוך ביישני מפרינס. עם הגיטרה הסגולה הוא נתן סט אקוסטי נדיר ויוצא דופן, ובסוף, אפילו העלה את הקהל לרקוד אתו. אני לא אשכח את זה בחיים. תודה לך, אנג׳ל, ותודה לך פרינס על כל הנצנצים שעשית
לכולם בלב ובאוזניים ובכל הגוף לאורך כל כך הרבה שנים״.
לא סיימתי לכתוב מילות פרידה לרונית אלקבץ, וכבר התווסף לרשימת האבל הבין-לאומי שלנו פרינס רוג׳רס נלסון, הנסיך המוזיקאי האמריקאי הבלתי מעורער של המאה הזאת, כוכב על אשר הספיק למכור מעל 150 מיליון עותקים מאלבומיו
המשלבים מוזיקת פאנק, אלקטרונית, רוק ורית׳ם אנד בלוז.
ללא ספק, גאון מוזיקלי שליווה גם אותי בשנות גיל ההתבגרות המוקדמות שלי, וזכור לי בעיקר כיוצר השיר המופלא שנטמע בבני דורי ובי בשנות התשעים, ״nothing compares to you״, אשר הושר על ידי הזמרת האגדית, שינייד אוקונור, ובתרגום חופשי: ״דבר לא ישתווה אליך... בודד בלעדיך כמו ציפור ללא
שיר...״.
איכשהו המילים מקבלות משמעות נוספת עם מותו המפתיע של הנסיך האולטימטיבי בגיל 57 שיותר לא יעלה על במה, לא יצור, לא ינגן, לא ישיר. תהיה זאת רק ההשראה שלו שתמשיך
עידן גבריאל, די.ג׳יי מצליח ומוזיקאי מוכשר מתל אביב, סיכם בפייסבוק את סיפור הפרינס שלו כשפגש את
האמן פנים מול פנים: ״גרתי בניו יורק בתחילת שנות
האלפים. אנג׳ל, חברה שלי באותה
לרחף בינינו...
● אוגוסט 2016
38 ג׳יבוטים
צילום: אלינור סלומון

כותבים את החיים
מאת >> מאיה עמוס >> פגישה מחודשת עם האקס
לא רצה ילד נוסף בעתיד - היו לכך סיבות אישיות שלו ומוצדקות, אך כמו בסיפורי האגדות, ניסינו להתרחק ללא הצלחה. שוב שיחות טלפון, שוב מפגשים, שוב מכתבים, שוב אהבה חיה ונושמת. ארבעה חודשים אחרי, כשהבנו שאנחנו מתנהגים עדיין כזוג לכל דבר, החלטנו ברציונליות בוגרת לנתק כל מגע: לא ווטס אפ, לא פייסבוק, לא שיחות טלפון, לא מפגשים, לא מסרונים,. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התמודדתי ביני לבינו בתהליך מתמשך עם מודל הפרידה שתיארה
היטב קובלר-רוס:
*הכחשת הפרידה - האם באמת נפרדנו לתמיד? / *כעס על אודות הפרידה - איך באמת הוא יכול לחיות בלעדיי?/ *מיקוח - אולי טעיתי כשלא רציתי לגור אתו?/ *דיכאון - כמה ריקנות נוצרת כשוויתרתי על הגבר שאהבתי./ *קבלה: עם כל הכאב, הוא כבר לא חלק מחיי. הגיע
הזמן להמשיך הלאה.
שנתיים עברו עד לתהליך קבלת המציאות כפי שהיא, עד לידיעה שהגיע הזמן לפתוח את הלב באמת לקשרים אחרים, אך כשהכל החל לרגוע מבפנים, הוא החל לבצבץ בדרכים שונות: פעם היה זה מסרון נוגע ללב מצדו, פעם שיחת טלפון, פעם מכתב. הידיעה שלא באמת נשכחתי, גרמה לי לאנחת רווחה, כוחי עדיין שם! אך הפחד ממפגש מחודש שלט בשנינו. זה לא שעצרתי את חיי בשנה האחרונה מאז הפרידה, אבל איכשהו במחשבה ובלב המשכתי להיות שם, מקווה לסימנים מצדו, אולי לנסים שיאפשרו בכל זאת קשר קיומי בינינו ולא
רק אנרגטי.
מפגש מחודש
בסוף זה קרה, אחרי שנתיים מאז הפרידה נפגשנו. ישבנו אחד מול השני, נבוכים, אך טבעיים. שוב ישב לידי הגבר ההוא שנהג להכין לי ארוחות צהריים, להביא לי בגדים מהבית, הגבר שהתעקש לישון איתי כל לילה, להתעורר איתי כל בוקר, הגבר שאהב אותי באמת, שחיכה לי ער בתום ההופעה בשלוש בלילה רק כדי לקבל את פניי. הוא ישב מולי, אני מולו, מאזינה לכל מילה, מאזינה גם לשקט שבינינו, מרגישה את האנרגיה ההיא, אבל גם את החשש, את הריחוק והקירבה לסירוגין, לא מצליחה מספיק לפענח מה נותר מהאהבה ההיא. מרגישה, אבל גם מפחדת להרגיש, מפחדת לנתח את הניואנסים הקטנים, מעדיפה להיות ברגע ההווה ולחוות את כל מה שצף ועולה, מרגישה את החיבוק, מרגישה את הנשיקה, חוזרת אחורנית בזמן, ולמרות כל הקסם הטבעי הקיים, מרגישה גם את החומה שנוצרה, את השנתיים שעמדו בינינו ויצרו קורי עכביש המקשים על מעבר נגיש. האם אני עדיין אוהבת אותו? האם יש בי היכולת לפתוח את הלב למענו? והוא?
מה הוא באמת מרגיש?
יש שאלות שתשובותיהן אינן ברורות, למעט תשובה ברורה אחת - אהבה היא מחווה פשוטה, היא איננה מלחמה. כששניים רוצים להיות ביחד, הם יחצו גם אוקיינוסים שלמים כדי לממש את האהבה שלהם. עם עבר ובלי עבר, תמיד ניתן לפתוח דף חדש עם פרטנר ישן, אם מוכנים לגבור על כל המכשולים, ולהיות...פשוט להיות באהבה שלמה
כאן ועכשיו!
אחרי שנתיים שוב נפגשנו, החששות וההתרגשות שלוו לפני המפגש דמו לכל חשש והתרגשות בין גבר לאישה שפעם היו זוג, ואחר כך כבר לא.
לכל אחד ואחת, קרוב לוודאי, יש אקס מיתולוגי, וכמו סיפור מתמשך שהפרק הבא טרם נכתב, האקס המיתולוגי (השני שלי) עודנו קיים: האם אני עדיין אוהבת אותו? האם זו רק נוסטלגיה להתרפק עליה? האם הגעגוע לעבר הוא חלק הארי של העניין? האם שוב זה רק צורך כיבושי להוכיח לעצמי שאם אני באמת רוצה, אצליח לקשור את לבו בלבי בשנית? והאם בכלל יש צורך לענות על כל השאלות הללו כשעמוק בתוכי אני יודעת מה צפוי אם שוב יתחדש לו הקשר, וכמה מאמץ ואומץ דרושים לי כדי להיכנס שוב לתוך מעגל של אב חד-הורי?
סיעור המוחין שעשיתי לעצמי מאפיין כל אישה וכל גבר שהחליטו לסיים מערכת יחסים באופן רציונלי למרות האהבה שהמשיכה לבעור בתוכם, אבל איכשהו גם בתוך סיעור המוחין לפעמים אנחנו שוכחים לחשוב על הרצון האמתי שלנו! על הצרכים שלנו ולא על מה הצד השני חושב, מרגיש, יודע, רוצה. כך מתחילה מלחמת התשה פנימית.
אהבתי אותו בצורה מוחלטת. הוא אהב אותי בצורה מוחלטת. אהבה כזאת שצופים בה בסרטים. לרגע לא נפרדנו, הכול התרחש בטבעיות. תמיד חיכה לי עם ארוחת צהריים; נסע במיוחד לבית השכור שלי כדי להביא לי בגדים, רק כדי שאסכים לישון אצלו; לחש לי מילים פיוטיות שעוררו בי השראה לספר שמתישהו אכתוב את כל מילותיו; בכל פעם
שהייתי מדוכדכת, הוא היה שם ללטף, לדבר, לתמוך.
הוא היה גבר חלומות לאישה חולמנית כמוני, זאת שדורשת תשומת לב מירבית, זאת שצריכה להרגיש אהבה בעוצמה. במשך שנה שלמה הוא היה מדויק. ואני? מדויקת הייתי לו באותה מידה.
פרידה
הפרידה לוותה בכאב צורמני, אבל הרציונל גבר על הכול. אני לא רציתי לגור אתו בבית אחד בשל נסיבות היותו חד הורי. הוא, מצדו,
39
אוגוסט 2016 ● ג‘יבוטים

בסטי׳ס
חברות טובות
מאת >> מאיה עמוס חברות מזן אחר
באחד הלילות התיישבנו בביסטרו-בר הקסום ״פיפט אבניו״, ולא יכולנו שלא להבחין בשתי עלמות החן, מאי שגב ואושר ביטון בנות ה-22. השתיים, ברמניות ומלצריות, הן גם החברות הכי טובות, אנרגטיות במרוץ החיים שנהנות מכל רגע נתון. בחרנו להבין קצת יותר מקרוב מה גורם לקסם ביניהן לעבוד
כחברות ומאין משב הרוח של האנרגיות המטורפות.
״אנחנו חברות מגיל 9. אפילו את בת המצווה בחרנו לחגוג ביחד. עשינו הכול ביחד כל השנים. חזרנו לפני חודש מדרום אמריקה, שם טיילנו חצי שנה, 24/7 אחת עם השנייה, אבל תמיד חששנו לעבוד ביחד, ונמנענו מכך. החזרה לארץ מדרום אמריקה גרמה לשביזות מסוג
אחר, והאופציה היחידה שנראתה לנו נכונה לחזור יחד לשגרת עבודה הייתה לעבוד ביחד. בטיול היינו צוות חזק, והחוויה הייתה חזקה ומגבשת. עשינו טרק של ארבעה ימים בקולומביה. כל יום 20 קילומטר הליכה ביערות הגשם ובעליות מטורפות, ישנו בשטח בערסלים. אם לא היינו שם אחת בשביל השנייה, בחיים לא היינו מסיימות את הטרק. האיזון בינינו מטורף. אנחנו כל כך
שונות, אבל משדרות על אותו גל, וזה משתלב מושלם!״.
בהחלט קסם של בנות! אז לכבוד מגזין הסיום של ג׳יבוטים החלטנו שחברות היא ערך מספיק חשוב כדי להקדיש להן את הטור! לחיי החברות!!!
שעשועון
6 ספרות
266350 347372 581644 596718 758972 798425 812151 849332
5 ספרות
19653 26625 43529 55324 70162 73646 72585 80226 87249 93374 95590
4 ספרות
1448 6682 1581 6778 1793 6982 2263 9314 2248 9482 2742 9939
2946 3192 3637 3719 4229 4772 5224
3 ספרות
207 237 265 383 480 594 596 608 654 659 673 964 984
בין הפותרים נכונה יוגרל פרס מתנת העסקים המובילים באילת פתרונות יש לשלוח ל: [email protected]
תשבץ שלד
40 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

Barbis
Late Night
המבורגר + תוספת מעל + צ'יפס + שתיה קלה / שליש גולדסטר
נורמל 54 מקסי 59 דודי 68
החל מהשעה 23:00


סקוטר בייק
מאת >> בן אלמליח
לחיי הסוללה
כולם יודעים שהסוללה היא המרכיב היקר ביותר באופניים. כדי לאפשר את טעינתה בלי לקרב את האופניים למקור החשמל מפרידים ומחברים אותה בקלות. כיום בעזרת הטכנולוגיה החדשה של סוללת ליתיום-יון היא בטוחה יותר
לשימוש עם בקרת הגנה עליה ועל הרוכב.
כדי לדעת להתנהל איתה נכון, הכירו את הסוללה מקרוב. מתחי הסוללות: 24V, 36V, 48V
מדידת קיבולת הסוללה: אמפר שעה (Ah). ככל שהקיבולת עולה כך גם טווח הנסיעה מותאם לכל טעינה. אורך חיי הסוללה: תלוי במספר מחזורי הטעינה, ונע בין 200 ל-1000 מחזורי טעינה. מצב טעינה: ריקון הסוללה על ידי פירוקה - מתי? מדי פעם כשאתם מטעינים את האופניים החשמליים שלכם. מצב מפתח בזמן הטעינה - מהו? כשהמפתח נמצא על מצב OFF. זמן הטעינה: לרוב לא יותר משש שעות. מיקום ביצוע הטעינה: מקום נקי ויבש. המלצה חמה: קנו שעון שבת, והסירו דאגות מלבכם.
שעשועון
הרכיבו תשבץ
את הערכים הבאים עליכם לשבץ לתוך התבנית הנתונה תוך כדי מציאת 92 המשבצות השחורות אשר בה, ואשר מתוכן ניתנו כבר כל אלה שבהיקף התבנית. אין יותר משבצות מהנתון בהיקף.
6 אותיות
אלסטר אנדמי בנאות האבסה הוסטל החלשה השתמש התחדד כל טוב מלובה ספורה פוחלץ
נצץ פסל רמו שען תיל
4 אותיות
הנדל יושר כנסת כתוב מדאם מראש צלבס ראמה
3 אותיות
אלף אסף בלה בנש דסו הג״א היא הלו הלס חצי טיר לגם ליי מסד נעל
2 אותיות
די דף דש הן וי חן לא ל״ר סם עב ע״ח רם
בין הפותרים נכונה יוגרל פרס מתנת העסקים המובילים באילת פתרונות יש לשלוח ל: [email protected]
9
42 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

אאוריקה
∞∏≠∂≥¥¥≥μ≥
[email protected]

TAtTOO
מאת >> אלכסיי - ״אינקומניה״
קעקועים פולינזים
לאור הגל העצום והביקוש הרב מצאתי לנכון לפרט על קעקועים מאוריים. אז מי היו המאוריים? פירוש השם מאורי בפולינזית הוא ”רגיל”. מדובר על שבטים פולינזים קדומים של ניו זילנד, שבט לוחם שהיה מקועקע בשלל סמלים שאפיינו את קורות חייהם, הזהות שלהם ומעשיהם בחיים. סוג קעקועים אלו השפיע על תרבות הקעקועים באירופה והתרבות קיבלה חיים חדשים ותנופה חדשה. בשנתיים האחרונות
סוג הקעקועים חזר לאופנה.
הקעקוע המיוחד לא משמש רק קישוט לגוף, אלא מהווה היסטוריה קדומה. השם TATOO הגיע מהשם TATTOW, שם של קעקוע מהשפה של המאוריים. המאוריים הגיעו יחד עם המסעות הימיים, המלאכים של ג’ימס קוק, אשר גילה את הפולינזיה. באותה תקופה קריטית ראש לוחם מקועקע היה פופולארי באנגליה עד לאסירת המעשה. מי שאחראיים להחזרת סוג קעקועים אלו לאופנה הם לא אשר ה”סלבים”, אז ללא ספק מדובר בשיא האופנה. כמובן, מי שרוצה קעקוע מאורי, איכותי ומקצועי,
INKOMANIA זה בדיוק המקום הנכון.
שעשועון
הקיפו את כל המילים הרשומות מטה. המילים יכולות להופיע במאוזן, במאונך, באלכסון או בכיוון הפוך. יתכן מפגש אותיות שבו אות אחת יכולה לשמש מילים שונות. הסתכלו היטב וזהו את כל המילים.
נינט, מדונה, מירימסיקה, מסי, טלמוסרי, אסיעזר, ארזטל, ביבר, בראדפיט, אנגלינה
בין הפותרים נכונה יוגרל פרס מתנת העסקים המובילים באילת פתרונות יש לשלוח ל: [email protected]
כל מו˙‚י ‰˘עונים במ˜ום ‡ח„!
44 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016
תפזורת

גוף שלישי רבים
עיר במרכז הארץ
אחד השבטים
סוג דג קטן
דרך רומית
צמח תבלין
ישן שאון
עיר לחוף הכנרת
מילת שנשמה שאלה באפו
משחק לא נמצא גבר הרכבה
tattoo
קעקועים ייחודיים בודיפירסינג הסרת קעקועים בלייזר
על שמו שדה התעופה (2)(ש״מ)
בירתנו
נועז
עיר בדואית בנגב
קיבוץ ישוב מועצה לחוף מזרחית מקומית הים לנתניה מזרחית לאשדוד
אות עברית
אל מצרי קדום
מרכז התיירות מול ה-Aleksey MAX inkomania_tattoo www.inkomania.co.il inkomania inkomania.tattoo @ gmail.com
50% הנחה
על הטיפול הראשון להסרת קעקוע בלייזר
אוגוסט 2014 ● ג‘יבוטים 45
בוסתן
עיר בשפלה
קיבוץ בעמק יזרעאל
בדרן העיר בה
052-5606991
העיר ליד הכור
אתר בירושלים (2)
אליו נשפכים הנחלים
נמצא הספארי
מים רבים
ושחקן ותיק (שמ)
בליטה אילן גיאוגרפית
כל המביא מודעה זו מקבל
שעשועון
מילת בקשה
העיר הצפונית ביותר (2)
דני
תשחץ
עיר נמל
פנצרים
העיר העברית הראשונה (2)
גוש התישבות בגליל
עיר חדשה במרכז
מרכז מסחרי בת״א(2)
עיר ע״ש חוזה המדינה
בין הפותרים נכונה יוגרל פרס מתנת העסקים המובילים באילת פתרונות יש לשלוח ל: [email protected]

חדשות ה״טיילת״
מאת >> סוזן זוהר כל מה שקורה ומעניין ב״טיילת״
שירן אוחיון (29), אחמ״שית ב״קרוקס״, היא לא פחות מאשר טכנאית מחשבים במקצועה, אז אם יש לכם תקלה טכנית ממוחשבת, חפשו אותה ובקשו את עזרתה. לנו אין ספק שהיא ״תסביר
פנים״ לכולכם בסבלנות ובאהבה.
כמה כיף לבן אלימלך (22), אחראי ב״פיצה האט״, כי בקרוב מאוד יטוס לנפוש עם חבריו באמסטרדם המהממת. אין לנו ספק שבאמסטרדם נהנים יותר
מכל יעד אחר. לחיי החופש!
אנה לפידוס (36), אחמ״שית ב״אופטיקנה״, תחגוג בקרוב עשור בנישואיה. אם תשאלו אותה מה המתנה שהיא תשמח לקבל לאור המאורע, התשובה תהיה טיול להודו הרחוקה - סתם חומר
למחשבה. לבן זוגה...
לבר חיים (22), הרווק הטרי, שהוא במקרה גם הבעלים של ״באגט פעמון״, יש שאיפות לפתוח סניף נוסף באילת. המפרגן העיקרי לעניין הוא בן אפללו, חברו הטוב, שנתפס אתו ברגע נדיר בעדשת
המצלמה שלנו.
אורעד סויסה (24), מוכר ב״פקטורי״ במחלקת הגברים, מתכוון לנשום אוויר מעבר לים חודשיים מעכשיו בפנמה עם חבריו. לנו נותר רק לאחל חופשה
נעימה!
הודיה רובי (32), מנהלת חנות ״סטיב מאדן״, מצאה לנכון לאחל מזל טוב על גבי המגזין שלנו ליוליה סימונוב (29), המוכרת הנאמנה, לרגל נישואיה הקרבים בשם כל
החברים לעבודה. לחיי האהבה!
קארן פרנסיסקו (34), מוכרת ב״גולף קידס״, הגיעה לפני חמש שנים מהפיליפינים, וכבר מתגעגעת לטוס מחוץ לגבולות הים כדי לראות את העולם. אנחנו
בעדה!
בידטייב(21),מוכרתב ״S-WEAR״ שזכתה מאתנו לתואר הנכסף: ״הדוגמנית של אילת״, החליטה שהיא חייבת לשנות אווירה, ובקרוב מאוד תנסה את מזלה במרכז. לנו אין ספק כי לאילת החמימה אין
תחליף בשום מקום בארץ.
ראנה צ׳רטוב (28), מנהלת ״סטיב מאדן״, ואירה בלון, מוכרת בחנות האהובה על האילתיות והתיירות, נתפסו בעדשת המצלמה שלנו באמצע החלום המתוק של אירה - להמשיך להתקדם בעבודה ולחלום
בעברית לאורך כל הדרך.
איגור טרגובוב (26), מוכר ב״אוריג׳ינל״ וסטודנט ב״בן גוריון״, עושה חיל בלימודי מנהל העסקים. כאן, באילת החמה, הוא מתכנן להעמיק את התפתחותו המקצועית. אין ספק שהרווחנו
אותו ביושר.
46 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016

חדשות ה״ביג״
מאת >> סוזן זוהר כל מה שקורה ומעניין ב״ביג״
סרגיי וסילייב (38) נהנה מכל העולמות גם כמנהל ב״דיסק-קלאב״ וגם כמי שמטעם עבודתו זכה לטייל בברלין ולספוג את אווירת החופש. ללא ספק, האיש חי את החלום במלוא תפארתו. מי אמר שאי
אפשר לשלב עבודה והנאה?
בקרוב מאוד ינפוש אושריאל סויסה (21), מנהל משמרת ב״סופר-פארם״, ביוון הקרובה. נקווה שהמצלמה שלו מכוונת למסיבת טברנה שתגרום לו להרגיש בארץ, או לכל הפחות, נקווה לזכות בכמה תמונות אקזוטיות בעודנו נמצאים עמוק בעבודה כשהוא יתרגע בנחת ובשלווה אי-שם מעבר
לים.
לסוזי אמינוב (27), מוכרת, ״American eagle״ יש שאיפה ללמוד רפואה פרמדיקית. מי שמפרגנת לה היא חברתה הטובה לעבודה ומחוצה לה, ארינה קנטור (25). אין ספק ששאיפות
נועדו להגשמה...שיהיה בהצלחה!
שלומי סוגבקר (24), מוכר ב״Castro, חזר לא מזמן מהודו הרחוקה, אך לא מתכנן להניח את תרמילו כל כך מהר, וכבר קובע את יעדו הבא לדרום אמריקה. ללא ספק, איש העולם הגדול
וההרפתקני, זהו כינויו השני.
דנה בר (22), מוכרת ב״ריקושט״, נתפסה בעדשת המצלמה שלנו כאילתית חדשה שהגיחה אלינו היישר מירושלים, ומי שתשמח לערוך לה סיור שיקל עליה את ההתאקלמות בעיר השמש היפה היא נופר צרקויביץ (24) העובדת איתה ונהנית בדיוק כמוה מאווירת
החופש ומהקיץ החם.
מזל טוב לשיר אוטמזגין (22) לכבוד סיום לימודי הקונדיטוריה. עם חזרתה מדרום אמריקה, שם שהתה שלושה חודשים, יש לה ודאי זמן רב להכין מתוקים ולפנק גם
אותנו במערכת ״ג׳יבוטים״.
מושיקו חזיזה (23) התחדש לפני שלושה חודשים בעבודה חדשה, מוכר ב״Renuar״, הרשת הפופולרית לאופנה. מי שרוצה לפגוש אותו ולבקש ייעוץ אופנתי, מוזמן להגיע לחנות או לחפש אותו ב״סלינה״,
המקום האהוב עליו לבילוי.
יוהד חג׳ג׳ (23), מוכר ב״ & Pull Bear״, חזר לא מזמן מתאילנד, וכבר מטפח את עתידו בתכנון לימודי הספורט ב״וינגייט״, המקום המושלם להתמחות ספורטיבית אולטימטיבית.
שיהיה בהצלחה!
שני פרץ (21), מוכרת ב״תמנון״, התמסרה לגמרי לתחום העיצוב הגרפי, שאותו היא לומדת באוניברסיטה בשאיפה להתמחות בעולם הפרסום. נותר לנו רק לאחל לך מימוש עצמי
והנאה צרופה גם מן המסע.
אופק פרץ (21) פשטה את מדי צה״ל לפני שנה, התאקלמה כמוכרת ב״Aldo״- חנות הנעליים היוקרתית והאיכותית, ולא שכחה לכייף גם בלוס אנג׳לס וסרי-לנקה, שם עבדה וחסכה כסף. היעד הבא עבורה - לימודי הוראה. אנחנו ממליצים על מכללת ״לוינסקי״
באילת, כמובן. והעיקר- לאן שלא תפני, נאחל לך בהצלחה בדרכך!
אוגוסט 2016 ● ג‘יבוטים 47

נתפסו ברשת
מאת >>סוזן זוהר אנו כאן לפרגן לכם! שלחו אלינו תמונות ואייטמים ותזכו להופיע בגיליון הבא של ג‘יבוטים jibutim.o [email protected]
טאדויס דה קרוס (40), אחראי משק ב״יו קורל״, מתכנן לטוס בקרוב למשפחתו שנמצאת בהודו, ארץ מולדתו. לכל אלו שבחרו לנסוע החודש להודו, אנחנו מציעים להתייעץ אתו על המקומות הנכונים לטיול
התרמילים שלכם.
תפסנו בעדשת המצלמה שלנו את מיה אבו עון המקסימה (31), פקידת קבלה ברשת ״פרימה״, שנקלטה רק לאחרונה בתפקידה, וכבר יודעת כי יש לה רצונות עזים להתקדם
לעוז ישראל (32), מנהל ברכה ומציל במלון ״אוריכידיאה״, יש שאיפות לגלוש לא רק בים, התחביב האהוב עליו במיוחד, אלא גם בספסל הלימודים בלימודי מנהל עסקים.
בהצלחה!
מוטי מסאללה (23), קב״ט ב״יו קורל״, חזר לא מזמן מתאילנד, היעד האהוב ביותר על האילתים, וכבר מתכנן את הטיול הבא שלו ללוס וגאס. הבחור שאוהב את הטבע, ישמח להגיע לכל יעד הרפתקני שיפגיש אותו עם תרבויות שונות ומעניינות. לחיי
ההרפתקאות העתידיות!
יקיר מורד (22) הגיע היישר מפרדסיה לפני חודשיים ונקלט קב״ט ב״לאונרדו קלאב״ לטובת המועדפת. הנאה צרופה מן החיים היא המוטו שלו. ככה זה כשאתה בשנות ה-20 המוקדמות .
לחיי הנהנתנות.
אליאס סולימן (20), עזב את גוש חלב לפני שנתיים וכעת, מעבר להיותו מנהל חדר אוכל ב״אגמים״, גם לומד פסיכולוגיה במרכז. תודו שעלם החמודות הזה מרשים!
ארגה טספיי (61), עובד קבלה ב״יו קורל״ וחותם כבר 21 שנים במלון, שומר תמיד על אנרגיות חיוביות, ולנו יש מה ללמוד ממנו
על דרך הראייה לחיים!
ברשת וגם בחיים. בהצלחה!
20/8 – שבת
דודי יששכר
27/8 – שבת
רועי שפילמן
24/8 – רביעי
תומר מוסקו
ברדק¨ מרכז התיירותÆ ימי בß עד שבת מ≠∞∞∫≤≤
31/8 – רביעי הגדול
מופו
17/8 – רביעי
48 ג׳יבוטים ● אוגוסט 2016



נתפסו ברשת
מאת >>סוזן זוהר אנו כאן לפרגן לכם! שלחו אלינו תמונות ואייטמים ותזכו להופיע בגיליון הבא של ג‘יבוטים jibutim.o [email protected]
בן לוי (22), קב״ט ב״אסטרל מאריס״, עזב את תפקידו כאיש קבע בעברו, וכבר מתכנן את עתידו בתחום החשמל או בהתגייסותו למשטרה. כיוון שטרם החליט, נזכיר לו שמותר לו להתלבט בקול רם ולהתייעץ עם הסביבה הקרובה, בלי לשכוח, בסופו של
דבר, להקשיב ללב ולאינטואיציה.
בן ברדני, הצלע ממדור ״כותבים את החיים״, הגיע לביקור עם ליה, בת זוגו, כדי לחוות מקרוב את העיר, ועל הדרך, התארח בהופעתו של אייל גולן במלון ״הרודס״. השניים מכירים היכרות קודמת מימי מבצע ״צוק איתן״ כשבן נפצע קשה, ואייל גולן הגיע לבקר אותו, ומאז שמר אתו על קשר. ההופעה, כך הבנו מבן, הייתה מדהימה כיאה לכוכב
המוכשר שמשתבח עם השנים.
רוני לבוביץ (25), קב״ט ב״יו סוויטס״, הגיח לעולמנו מבני עייש הרחוקה, ומשתף אותנו באהבה שלו לתקופה הזאת בזכות היורו
שנצפה בטלוויזיה.
אם אתם רוצים לפגוש פצצות אנרגיה מהלכות, חפשו את חבורת הבנות הבאה ב״לאונרדו קלאב״ – קים, עדי, בר ושרון בנות ה-21, הכובשות ממחלקת הבידור של המלון שמפקידות לשמור על מורל גבוה ומתכננות להשתקע בתחום הבמה
האהוב עליהן במיוחד.
חן רוסו (21) ממחלקת הקבלה במלון ״קיסר״ סיימה זה עתה פסיכומטרי, וכבר מוכנה לשלב הבא של בחירת מסלול הלימודים. מי שמאחלים לה בהצלחה הם אלו העובדים איתה: אילן מסלה (22), סגן מנהל במלון ״קיסר״, ושיראל חסון (21) ממחלקת הקבלה שמתכננת בקרוב
לעזוב לירושלים, עיר הבירה.
ארז ממשאבי אנוש של מלון ״ספורט״ ברשת ״ישרוטל״ אוחז מתנה שווה שניתנת לכל עובד שזכה לקבל מחמאה מאורחי המלון על שירות טוב. סיבה טובה להשקיע יותר ביחסי האנוש,
ללא ספק.
כשר
חיים חפר (48), בלבוי ב״רויאל ביץ׳״, מתכנן טיול זוגי רומנטי לו ולאשתו לתאילנד. אחרי הלחץ של החופש הגדול, הגיע
הזמן בהחלט להתרענן!
● אוגוסט 2016
50 ג׳יבוטים
טעים יותר!
טלפון להזמנות 08-6373270 | 077-537270 | באגט דולפין מרכז תיירות