אחוותון אייר לפרסום

‫אחוותון‬

‫העלון של חוות גלעד‬

‫אייר תשפ"ב‬

‫דבר העורכת‬

‫
‬
‫"עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של‬

‫מטר על מטר‪ ,‬אבל אלו לא סתם קוצים ‪ -‬אלו קוצי ארץ ישראל"‬
‫(אוריאל פרץ הי"ד)‬
‫
‬

‫קבלו אחוותון ארצישראלי עשיר‪ ,‬תוסס ומעניין‬
‫לכבוד‪:‬‬

‫יום ירושלים‬
‫יום שיחררו השומרון‬
‫‪ 20‬שנה לחוות גלעד‬
‫וכמובן לכבודה של א"י‬
‫תהנו מהכתבות מעשי ידי תותחים ותותחיות‬
‫שכינסו אליהם אנשים‬

‫בבוקר‪/‬בערב‬
‫והביאו לנו כתבות לפנים!‬
‫אז יאללה שלא תשארו במתח‬

‫רוצו לקרוא‬
‫קריאה מהנה‬

‫יסכה‪.‬‬

‫דבר הוועד‬

‫"זה שיר פרידה‪"...‬‬
‫חברים יקרים‬

‫אז איך נסכם שנתיים של פעילות אינטנסיבית במזכירות הכי שווה בארץ?‬
‫נכנסנו ויחד איתנו נכנסה הקורונה לחיינו ואילצה אותנו להתחיל את פעילותנו ביישוב‬
‫תחת שגרת חירום אותה בעזרתם המהממת של כל בעלי התפקידים ומתנדבי היישוב‬
‫תפעלנו תוך מאמץ כביר לשמור על החוסן הקהילתי ולהמשיך את תנופת הגדילה‬

‫וההתפתחות על אף האתגר הלא פשוט שעמד בפנינו‪.‬‬
‫ברור לנו שלא היינו מצליחים להגיע לתוצאות המיטביות האלה ללא התגייסותם של‬

‫עובדי‪ ,‬מתנדבי ונבחרי הציבור ביישוב ועל כך תודתנו נתונה‪.‬‬
‫
‬

‫במהלך השנתיים האלו השתדלנו להביא לתוצאות מעשיות בתחומים אותם שמנו לנו‬
‫לדגל לפעול יחד עם פרויקטים יוזמות אישיות ובקשות אליהן היינו קשובים עד כמה‬

‫שיכולנו‪.‬‬
‫חלק מהנאת הסיכום היא להתבונן אחורה ולערוך לפניכם רשימת שיתוף עשייתנו‬

‫ולחזות בפליאה וגאווה בהתקדמות והתפתחות היישוב‪:‬‬
‫
‬

‫הפרויקטים עליהם עמלנו הם‪:‬‬
‫הקמת מגרש ספורט‬

‫בניית תחנת הסעה חדשה‬
‫עבודה מתמדת על שיפור ותחזוקת תשתיות המים והחשמל‪ .‬בישוב כשלנו הרבה‬

‫מהאנרגיה מושקעת גם בתחזוק הקיים‪  .‬‬
‫סגירת המזבלה‪ ‬‬

‫הקמה מחדש ושכלול האחוותון !‬
‫הרחבת הכניסה לבית העם‬

‫פיתוח מגרשים לבניה על ידי שינוי וסידור שיטת הבניה ביישוב‪ ‬‬
‫המשך המשא ומתן עם כרמי גלעד‪ ‬‬

‫יצירת מתווה לקשר בין חוות יתדות לחוות גלעד‬
‫תהליך קהילתי שכלל רענון ועדות‪ ‬‬

‫הכנסת רכזת קהילה חדשה הצבת בעלי תפקידים בתחומים החינוכיים שיתנו מענה‬
‫רחב‬

‫הצבת מתקני כושר חדשים בסמוך למגרש הספורט‬

‫
‬
‫יישור והתחלת תכנית העבודה על בית כנסת הקבע‬
‫בניית תכנית הפרצלציה תוך השתדלות לשים דגש הן על הכלל והן על הפרט‬
‫ביצוע תכנית המקווה‪ ,‬על כל האתגרים שליוו ומלווים אותנו בדרך בתפילה שבקרוב‬

‫מאוד נתחיל להשמיש אותו סוף סוף‬
‫הקמת מוצב צבאי‪ ‬‬

‫התקנת מערך מצלמות ביטחון‬
‫אזרוח השמירה בש‪.‬ג‬

‫פריצת ציר חדש לקדומים שתקבע מציאות עתידית חדשה במיטבה של חוות גלעד‬
‫כעובדה בשטחה‬

‫שיפוץ והרחבת הספריה‬
‫גן שעשועים לשכונה הצפונית‬
‫פרויקט הרחבת כבישי היישוב‬
‫טיולי ימי שישי במרחב היישוב במטרה להרחיב את אחיזתנו בקרקע‬
‫הקמת מצפים בנקודות ייחודיות ביישוב בשילוב הנוער וכלל הקהילה‬

‫
‬
‫את הפרויקטים הנפלאים הללו עשינו יחד עם השותפות שלכם כקהילה‪ ,‬לעיתים‬
‫בהובלתם ובדחיפתכם הגדולה מתוך מאמץ לתת את המיטב שניתן במשך השנתיים‬

‫הללו‪.‬‬
‫
‬

‫השתדלנו להיות קשובים לקצב צעדי הקהילה‪ ,‬להאט כשמיהרנו ולהאיץ כשהאטנו‪.‬‬
‫מתוך הסתכלות רחבה על הצרכים והיכולות של כלל הגורמים הנוגעים בעתידו של‬

‫היישוב‪.‬‬
‫
‬

‫רוצים להודות לכולם על התמיכה‪ ,‬הארת הפנים‪ ,‬הערת ההערות על העבודת הצוות‬
‫המופלאה והנדירה עם המון כבוד הכלה ושיתוף אחד את השני‪ ,‬וכמובן לה' יתברך על‬

‫הזכות להיות שליחי ציבור במקום הנכון ביותר בעולם‪.‬‬
‫
‬

‫ואת יודעת שחלום סופו להתגשם‪ .‬אני אומר תודה ואחכ‪ ..‬נושם!!‬
‫
‬

‫באהבה‬
‫צוות מנצח‪ ‬‬
‫דן שמואל אור יעל והדר‬

‫רכזת קהילה‬

‫הרבה זמן עבר מהאחוותון הקודם‪ ,‬פורים‪ .‬פסח ואירועי אייר על כל הגלים‬
‫שלהם‪..‬‬

‫פנינו לקיץ בנושא עשרים שנה לחוות גלעד‪.‬‬
‫פעילות הקיץ תהיה בסימן חיבור לאדמה במטרה לחזור רגע למהות‪ ,‬לפשטות‬

‫ולחיבור הפשוט שלנו לארץ‪ ,‬לאדמה ולמקום הזה שהתיישבנו בו‪.‬‬
‫אז עקבו אחרי הפרסומים ושימו לב לפעילויות השונות‪ ,‬גם של המועצה וגם‬

‫הפנימיות‪.‬‬
‫הטיולים החודשיים שלנו ממשיכים בכל הכח‪ ,‬מי שעוד לא השתתף‪ ,‬מומלץ‬
‫בחום‪ ,‬זו חוויה מגבשת‪ ,‬שמעצימה ומגבירה את הרוח הטובה שמחברת ביננו‪.‬‬
‫מי שעוד לא שמר ביומן את תאריך חגיגת העשרים לחוות גלעד‪ ,‬שמרו את‬
‫יום חמישי‪ ,‬ר"ח תמוז‪ ..‬צוות ה ‪ 20-‬שכולל את שירה קליין‪ ,‬הילה ורות שהם‬
‫ושרה שלום עומלות כדי לתפור פה ערב מחבר ומעצים‪ ,‬עם הכרת הטוב‬

‫והודיה על העבר‪ ,‬יישור מבט להווה ותפילה על העתיד‪.‬‬
‫מוזמנים כבר להזמין את החברים והמשפחה‪.‬‬

‫גם צוות סרט שחבר לחלק מוועדת ה‪ 20-‬המרכזית מבשל פה את סרט ה‪20 -‬‬
‫שיראה את הפנים של כולנו וירים ויחבר לאווירה‪..‬‬

‫אנחנו נמצאים כמה ימים לפני בחירות לוועד היישוב‪ ,‬וזה זמן רגע לעצור‬
‫ולהסתכל מלמעלה על מה שמתהווה פה‪ ,‬על הגדילה וההתרחבות ולהודות‬
‫לוועד על כל העמל והחשיבה‪ ,‬על ההשקעה בפרטים הגדולים והקטנים כדי‬

‫לקדם את היישוב וגם לשמור על האיכויות שלו‪.‬‬
‫וגם לוועדות שעומלות מאחורי הקלעים בכל הנושאים כדי לקיים חיי קהילה‬
‫טובים ומעצימים‪ .‬ולכל אחד ואחד שפונה‪ ,‬שואל ומתנדב ואכפת לו ורוצה‬

‫להיטיב‪.‬‬
‫מטבע הדברים מתוכננים גם שינויים ואני משקיעה מחשבה רבה על הצרכים‬
‫המשתנים של הקהילה‪ ,‬אשתף אתכם בהרחבה לקראת ריענון הוועדות‬

‫המתקרב ואשמח גם לשמוע מכם על שינויים שנצרכים בעינכם‪.‬‬
‫בינתיים אשמח למתנדבים לארגון טיול גברים בקיץ‪ .‬מי שמתאים לו מוזמן‬

‫לפנות אלי‪.‬‬
‫ואסיים כמו תמיד שאני כאן כדי לשמוע כל הארה או הערה שיכולים לקדם‬

‫ולחזק ולחבר אותנו לטוב שלנו‪.‬‬

‫שרה‬

‫"אומרים שהשקיעות‬
‫הכי יפות בסוף‬
‫העולם‪"....‬‬

‫ואהבת חלק ד'‬

‫מאת הר' אייל ישראל שטרנליב‬

‫תאכלס איך אוהבים?‬

‫דיברנו על לשים את המיקוד בחיינו בלאהוב במקום להצליח‪ ,‬להתחבר‬
‫לבית משפט של ה' בו אני אהוב ורק משתפר במקום רגשות אשמה‬

‫והלקאה עצמית של בית משפט שהמצאתי‪.‬‬
‫אז בתאכלס איך אוהבים? מה המפתח? איך להתחיל?‬
‫אהבה זה התאחדות עם השני‪ ,‬בשביל כך אני צריך לפנות מקום בתוכי‬
‫כדי לתת למישהו אחר את האפשרות להיכנס ללב שלי‪.‬‬

‫זה סוד הביטול!‬
‫רגע‪ ...‬רגע‪ ...‬מה להתבטל עכשיו‪ ,‬גם ככה אני כבר כולי מבוטל ומעוך‬
‫בשביל משפחתי‪ ,‬נהפכתי להיות נהג ההסעות הרשמי של ילדיי‪ ,‬ועוד‬
‫בלי חופשות וימי מחלה‪ ,‬נהייתי האיש קניות הראשי של אשתי‪ ,‬וכל זה‬
‫עוד בלי קשר לפעילות השוטפת של הבית‪ ,‬נקיונות‪ ,‬טיטולים‪ ,‬בישולים‬
‫לשבת‪,‬אין לי עוד מה לבטל‪ ...‬ומילא זה היה מביא לאהבה הנכספת‪,‬‬

‫גורנישט‪ ..‬שום אהבה באופק‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬לפני שאתה סוגר את העלון בכעס וחוזר לספונג'ה‪ ,‬בוא תנסה‬

‫להפתח להבנה חדשה מה זה ביטול‪.‬‬
‫ביטול זה ודאי לא מחיקה ומעיכה‪ ,‬אז מה זה כן?‬
‫כתוב במשנה‪" :‬בטל רצונך מפני רצונו"(אבות ב‪,‬ד)‪.‬‬
‫התנאי הראשון לביטול הוא שיהיה לך רצון לבטל אותו‪ ,‬מה שתארת זה‬
‫לא ביטול אלא ריצוי‪ ,‬כלומר אין לך שום רצון משל עצמך אלא רק שכל‬
‫מי שסביבך יהיה מרוצה‪ ,‬זה נובע מפחד שלא יאהבו או יעריכו אותך‪,‬‬
‫והנושא מאחורי הקלעים הוא אתה‪ ,‬לכן אתה מרגיש מעוך‪ ,‬קורבן‪,‬‬
‫ומריר לעיתים קרובות‪ ,‬כי אתה בעצמך מועך את הרצון שלך‪..‬‬
‫אהבה זה מצב שיש לי רצון מלא ‪,‬ברור‪,‬לגיטימי ומכובד בחיי היום יום‬

‫שלי‪.‬‬

‫המשך‬

‫רצון בכל התחומים‪ ,‬זה מתחיל בשאלה שאני אמור לשאול את עצמי‬
‫כל יום‪ ,‬מה אני רוצה לאכול היום‪ ,‬מה ללבוש‪ ,‬עם מי להפגש‪ ,‬דרך מה‬
‫אני רוצה מאשתי וילדיי עד מה אני רוצה ללמוד בתורה‪ ,‬מה המקום‬

‫שליבי חפץ בו בעבודת ה'‪.‬‬
‫זה נקרא ואהבת‪...‬כמוך‪,‬‬

‫ועכשיו שיש לי רצון אפילו שהוא רק מבצבץ‪ ,‬אוכל לבחור להפנות‬
‫את הרצון שלי לאהוב את ה'‪ ,‬אשתי‪ ,‬בעלי וילדיי‪ ,‬ואת כל מי שקשור‬

‫אליי‪.‬‬
‫אהבה מופיעה כשאני ממקד את הרצון שלי בלהתחבר לשני‪ ,‬לעשות‬

‫לו טוב ולשמח אותו‪.‬‬
‫זה ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬לקחתי את ה"כמוך" החי שיש בתוכי וחיברתי‬

‫אותו ל"רעך"‪,‬‬
‫זה ביטול אמיתי שמביא לאור וחיות‪.‬‬
‫קצה אחד של שקר בו אני בלי שום רצון ורק מנוהל מפחד‪ ,‬הקצה‬
‫השני השקרי בו אני מרוכז רק בעצמי וחי בנפרדות‪ ,‬והביטול הוא‬
‫האמצע בו אני מחבר את רצוני לזולת‪.‬‬

‫
‬
‫שנזכה לאהוב באמת‬

‫אייל ישראל‬
‫
‬

‫טיולים | תצפיות | מעיינות | מסלולים‬ ‫פינת הפינג'אן‬

‫חננאל נמיר‬

‫המלצה על מסלול‪ ,‬מעין ‪,‬תצפית‪ ,‬בית קפה‪ ,‬מסעדה‪... ,‬‬

‫לכבוד שחרור השומרון מה יותר מתאים מלקום ולטייל בארצנו היפה‬
‫קבלו מסלול לא בדיוק באזרונו‪ .‬לא בשומרון‪ ,‬אבל בסביבה‪.‬‬
‫המסלול שלנו הפעם הוא נחל ייט"ב המכונה העוג'ה‪.‬‬

‫המסלול הוא ‪ 6‬ק"מ אורכו משהו כמו ‪ 7‬שעות בהליכה נינוחה‪.‬‬
‫המסלול לא מטויל אבל הוא מומלץ ומדהים ‪,‬לכל אורך המסלול יש‬

‫סימון שבילים אדום‪.‬‬
‫
‬

‫תחילת המסלול‪-‬‬
‫בעיקול הגדול לפני כוכב השחר יש בצד שמאל של הכביש מבנה שעליו‬
‫יש סימון שבילים אדום‪ ,‬נראה כמו בוסתן ושדות חקלאיים של ערבים‪,‬‬

‫לא מומלץ להשאיר שם רכב‪ .‬לכן את הרכב נשאיר בישוב כוכב השחר‬
‫ונחזור בטרמפים לתחילת המסלול‪.‬‬
‫
‬

‫תחילתו של הנחל הוא בשדות חקלאיים‪ ,‬הנחל הוא מאוד פתוח‪,‬‬
‫וכשמתקדמים עם הנחל הוא לאט לאט נסגר‪ .‬לאורך הנחל יש המון‬
‫עצים ופינות חמד ויש מקומות שהנחל נהיה מצוקי‪ ,‬הולכים כמה שעות‬
‫עד שמגיעים לנביעה הגדולה של העוג'ה – שיוצאת מצינור‪ ,‬יש שם‬

‫מים כל השנה‪ ,‬הזרם והעוצמה תלוי בגשמים שירדו‪.‬‬
‫
‬

‫כל השליש האחרון של המסלול הולכים בתוך מים‪ .‬הנאה צרופה‪...‬‬
‫ממשיכים ללכת עד המגלשה הגדולה והמוכרת‪ ,‬שם אפשר לעשות‬

‫הפסקת קפה טוב ומשם משהו כמו ק"מ עד לסוף לצומת ייטב‪.‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬

‫האתגר במסלול הזה שהוא לא מעגלי‪ -‬אז או דואגים‬
‫שמישהו יקפיץ או חוזרים בטרמפים לכיוון הכביש של‬

‫מבואות יריחו ובצומת לוקחים ימינה אל הכביש של‬
‫רימונים‪ ,‬אחד היפים בארץ‪.‬‬

‫היידה פינת הפינג'אן קום והתהלך בארץ !!‬
‫
‬

‫**עריכת העיתון‪ ,‬המסלול מאוד מתאים בתקופה הזו‬
‫במיוחד כי יש יוזמה חדשה שנקראת שישי ציוני‪.‬‬

‫תעקבו אחרי הפרסומים‪ ,‬מחזירים נוכחות יהודית לנחל‬
‫ייטב‪ .‬כל יום שישי‪ ,‬נגמרה ההזנחה וההפקרה של הנחל‬

‫שרק ערבים מגיעים אליו‪ ,‬בואו תביאו שקיות זבל כי‬
‫לצערנו הערבים מטנפים שם‪.‬‬

‫נעים להכיר‬

‫משפחת גור‬

‫ציקי‪ ,‬רחל‪ ,‬אביתר‪ ,‬נוה‪ ,‬אוריה ויערה‬
‫
‬

‫לכבוד ה‪ 20-‬שנה מהבחורים הראשונים בחוות גלעד‬
‫
‬

‫במקור‪ :‬רחל מנחלים‪ .‬ציקי מקדומים‬
‫הגענו מ‪ :‬ציקי הגיע ישר בגיל ‪ 14‬ורחל אחרי החתונה‬

‫עיסוק‪ :‬ציקי מנהל עבודה רחל אחות בביח מאיר‬
‫דיסק ברכב‪ :‬יש עוד דבר כזה דיסקים?‪ ‬גלגלצ או גלי ישראל ואם‬

‫הילדים חופרים אז הם משתלטים על המוזיקה‬
‫בוקר טוב‪ :‬ציקי יוצא מוקדם אז אפילו שלום שלום לא מספיקים‪ ..‬רחל‪-‬‬
‫או הולכת לישון אחרי לילה‪ /‬עבודה‪ /‬חדר כושר‪ ..‬בכל מקרה תמיד קמים‬

‫עם קפה‬
‫השבת שלנו‪ :‬אוכל טוב‪ ,‬שינה טובה וחברים טובים‪.‬‬
‫משאלה‪ :‬לעשות מה שאנחנו אוהבים ולאהוב את מה שאנחנו עושים‬
‫הכי אוהבים בחווה‪ :‬את המרחבים והשקט ‪ ,‬הפריחה המופלאה באביב‬

‫ואת היצירתיות המטורפת שיש פה‬
‫אזור אהוב בארץ‪ :‬את בקעת הירדן ( אבל רק בחורף‪) ‬‬

‫במקרר‪ :‬מלא חלב‪ ,‬יוגורטים ופירות קפואים‬
‫מה ברכב‪ :‬בעיקר לכלוך‪ ‬ומשאבה למתנפחים‬

‫ניקח לאי בודד‪ :‬מזגן‪ ,‬קפה וגלידה‬
‫חלום‪ :‬טיול בעולם לשנה עם הילדים‬

‫חלוצים וחלוצות בדורנו‪-‬יסכה אורבך‬
‫(עריכה והגהה רעות ותמר כהן האלופות )‬

‫
‬
‫"ַק ְמנּו‪ַׁ ,‬ש ְבנּו‪ְ ,‬צִעיֵר י אֹוִנים‬
‫ַק ְמנּו‪ַׁ ,‬ש ְבנּו ֲאַנְחנּו ִּבְר יֹוִנים‬
‫ִלְגֹאל ֶאת ַאְר ֵצנּו ְּבַסַער ִמְלָחָמה‬
‫ּתֹוְבִעים ֶאת ַנֲחָלֵת נּו ְּבָיד ָר ָמה"‬

‫
‬
‫לרגל יום שיחרור השומרון‪ ,‬אין יותר מתאים מלדבר על חלוציות בדורנו‬
‫כשאני הגעתי לחוות גלעד לפני ‪ 10‬שנים בחיים לא חשבתי שיום יבוא ולחוות גלעד‬
‫תהיה גבעה או חווה קטנה נספחת אליה‪ ,‬זה אולי לא נשמע כמו הברקה גדולה כי‬
‫אתם גרים פה ומכירים‪ ,‬וכי יתדות עומדת חיה קיימת בועטת ונהיתה אימפריה! אבל‬
‫אז לפני ‪ 10‬שנים כשגרנו בבית השרוף מי היה מאמין? כשעוד החווה הייתה על‬
‫גנרטור ומים היו מצרך נדיר (אל תהרגו אותי אבל מתגעגעת לזה)‪ ...‬מי היה מאמין‬
‫שתקום כאן חווה משגשגת‪ ,‬ממש עוד מעט ישוב בקצב מסחרר‪ ...‬על‪-‬ידי חלוצים‬

‫מיוחדים במינם‪.‬‬
‫
אז בואו ונכיר לעומק את טליה והראל ליבי!‬
‫קצת רקע ‪ -‬הראל ליבי המוכר לנו בכינוי קוקו‪ ,‬הוא בחור מראשוני חוות גלעד‪ .‬הבית‬

‫הישן של דרעי הוא שלו (כן כן)‬
‫טליה כמובן ממשפחת שהם לשעבר נכדה של סבא משה אחינית של איתי וגיסה של‬

‫כל כנופיית שהם שלנו‬
‫טליה וקוקו גרו כאן ממש בהתחלה והמשיכו לנקודה אחרת בעדי עד ‪.‬לפני ‪ 4‬שנים‬

‫בעקבות הרצח של רזיאל באישון לילה הם עלו ליתדות‪.‬‬
‫ופה ניתן לטליה לספר‪:‬‬

‫גרנו בחוות גלעד אחרי החתונה במשך חצי שנה(הבית הישן של דרעי)‬
‫עברנו לעדי עד להקים את גל יוסף וכל הזמן חיכינו שיגיע הרגע להמשיך לנקודה‬
‫הבאה‪ .‬בערב שיגרתי לחלוטין אצלינו אנחנו מקבלים טלפון קשה מפדיה שמעדכן‬
‫אותנו על הפיגוע הארור‪ ...‬פצוע קשה הוא אומר‪ -‬עוד לא הבנו שהוא נרצח וקוקו ישר‬

‫מניע ויוצא לכיוון כדי להגיע ולראות מה אפשר לעשות‪.‬‬
‫כשהוא מגיע אנחנו מבינים שרזיאל כבר לא איתנו –שבר גדול ונורא‪.‬‬
‫אני נשארתי בבית ובאזור ארבע בבוקר התקשרתי להראל לבדוק מה המצב‪ ,‬לא חריג‬
‫שהוא לא נמצא בלילות (אח"כ התברר לי שהוא כל הלילה בעצם רק ישב על מפות‬
‫להבין לאן אפשר לעלות) שאלתי אותו איפה אתה בעולם? מה קורה? הוא עונה לי‪-‬‬

‫יש פה איזה נקודה וצריך משפחה (רמז קל חח)‬
‫
‬

‫‪ 4‬בבוקר! אמרתי לו נעיר את הילדים בבוקר ונבוא‪..‬‬
‫בבוקר הערתי את הילדים ואמרתי לכל אחד מהם לארוז כמה דברים ופשוט עלינו‬
‫לרכב ונסענו‪ .‬הגענו למקום והיו כבר כמה אוהלים שהחווה הקימו‪ .‬זה היה בעצם‬

‫יום אחרי‪ ,‬בזמן ההלוויה‪.‬‬
‫מה שמגניב זה‪ ,‬שבאותו לילה הראשונים שישנו שם היו יאיר והדר אופנהיימר‪.‬‬

‫במקרה לגמריי ‪(-‬רמז לבאות)‬
‫עברנו את הלילה הראשון ובבוקר החבר'ה שאלו אותי‪ :‬טוב‪ ,‬אז איפה את רוצה את‬

‫הבית?‬
‫ככה בלי לחשוב יותר מידי‪ ,‬הצבעתי על איזה פינה‪ ,‬כשבראש אני חושבת על כיווני‬
‫הרוח שלא יגיע ריח מהדיר שהיה אז בדיוק מתחת לכיכר שיש היום‪ .‬וזהו בעצם‬
‫באותו לילה נקבע ביתנו‪ .‬שמו מהר ריצפה כדי שיהיה איפה להניח את הילדים‪ -‬אז‬

‫ארבעה‪(..‬ואחת בבטן)‪ .‬משפחת לוי הגיעה כמה חודשים אחרינו‪ ,‬תותחים אמיתיים!‬
‫באיזשהו מקום הכל הלך מאוד מהר בלי לחשוב יותר מידי‪ .‬כמובן שהתבשלנו לפני‬
‫כן במחשבות‪ ,‬אבל בעצם ניצלנו את הרגע וזה מה שהביא אותנו דווקא לחזור לחוות‬

‫גלעד‪.‬‬
‫
בנוסף לכך גם הסיפור של האדמות‪-‬שהן אדמות טובות‪ .‬אני זוכרת שהראל אמר‪:‬‬
‫אני רוצה פה אנשים על כל ההרים! הימים עוברים‪ ,‬יש ריגוש ‪,‬שליחות‪ ,‬המון בניה‬

‫וכמובן יש קשיים בהתחלה‪ ,‬בעיקר של הילדים‪.‬‬
‫עברנו בלילה אחד‪ ,‬כך שבהתחלה הילדים היו עדין נוסעים כל בוקר עד‪-‬שילה!!!‬
‫לא ידעתי לאן הדברים הולכים‪ ,‬אולי יפנו אותנו מי יודע? לכן הקושי של המעבר‬

‫בשבילם היה קצת קשה‬
‫
‬

‫
‬

‫כמובן שהייתה גם חוויה גדולה ‪ -‬מקום חדש‪ ,‬מציאות מענינות גבים‪ ,‬פרחים‬
‫שאנחנו מוצאים‪ ,‬ערב אחד אנחנו קולטים באוהל תלוליות של חפרפרת‪ .‬הילדים‬
‫התלהבו וניסו לתפוס אותה ‪,‬יום אחד כשהם בבית ספר אני רואה אותה ומנסה‬
‫לתפוס אותה‪ .‬ממש בנחישות רבה אפילו ננשכתי למען המטרה‪-‬מה שאח"כ סיבך‬
‫איתנו בנתיחה אחרי המוות לגופת החפרפרת לוודא שאין כלבת‪ .‬ובסוף בשיא‬

‫חוצפתה היא העזה למות לפני שהילדים ראו אותה בכלל‪):...‬‬
‫
‬

‫ככה היתה ההתחלה שלנו‪ .‬חורף‪ ,‬גילויים חדשים והרפתקאות‪..‬‬
‫עוד קושי רציני אני נזכרת‪ -‬היה כ"כ צפוף ואני הייתי בתחילת הריון‪ ,‬ולא היה לי‬

‫איפה להקיא! יום אחד אחד החבר'ה דופק כשבדיוק אני מסווה איזה הקאה‪.‬‬
‫קצת לפני הלידה אמרתי להראל אין מקום פה לזבוב נוסף ‪.‬לא היה לי איפה לשים‬
‫דברים במיוחד בגלל שהאוהל עגול ולא נוח לשים מדפים‪ .‬החבר'ה צחקו עליי שיש‬

‫לי מדפוביה –בכל מקום ריק תקעתי מדף‪.‬‬
‫לכבוד הלידה סידרנו קצת והגדלנו‪.‬‬

‫לי היה מאוד כיף להתקרב למשפחה שלי‪ .‬אמא שלי נבהלה כשהתחלנו לשפץ‪ ,‬כי‬
‫היא יודעת איך הראש שלנו עובד‪ ,‬ברגע שמסתדר‪ ,‬מרחיבים משפצים מסתדרים‬

‫ויאלה ממשיכים לנקודה הבאה!‬
‫
‬

‫אבל הנקודה הכי חשובה היא החלום שהמקום הזה יפרח! זה הדבר שהכי ישמח‬
‫אותנו שהמקום יתחבר לחוות גלעד וכל ההרים פה יתמלאו באלפי אנשים ויהיו‬
‫מקשה אחת זהב וזה בעצם מה שהמחליפים התותחים שלנו יאיר והדר עושים‬

‫בחכמה ענווה ואליפות יתר‪.‬‬
‫יאיר הגיע אלינו מההתחלה החזיק ומחזיק את החווה ביד רמה‪ .‬בתור מנהל חווה‬

‫הוא הרים איתנו פה הכל‪ ,‬מאפס‪.‬‬
‫כשהתחלנו באמת להתבשל עם הרעיון לעבור לנקודה הבאה ולהקים חווה חדשה‪,‬‬
‫שאלנו אותו אם יתאים להם לעבור תגאן במקומנו‪ ...‬הוא דיבר עם הדר והחזיר‬

‫תשובה חיובית‪.‬‬
‫בזכות זה שהם הגיעו‪ ,‬ידענו שאנחנו יכולים להמשיך בשקט לפרוייקט הבא‪ .‬אנחנו‬
‫מעריכים אותם בטירוף על הדרך שלהם‪ ,‬הם פועלים בצורה מעוררת השראה‬

‫והערצה‪.‬‬
‫כשאני שואלת אותה מה הפחד שלה מהמקום‪ -‬היא צוחקת חח שיהיה פה קניון ומה‬

‫הכי מרגש אותך שאלתי‪ -‬הפשטות שהילדים רצים פה בחופשיות‪.‬‬
‫כדי להשלים את התמונה המלאה אני פוגשת בהמשך את הדר אופנהיימר‪ .‬יאיר והדר‬
‫גרים ביתדות כבר שנה וחצי ומחליפים שם את קוקו וטליה‪ .‬יאיר מנהל את החווה‬
‫והדר עובדת במועצה בתור מנהלת מחלקת קרקעות‪ .‬ביקשתי מהדר שתספר מה גרם‬

‫להם לעזוב את ביתם בחוות גלעד ומה היתה בעצם השתלשלות הדברים‪.‬‬

‫הדר‪:‬‬
‫קודם כל היה לנו חיבור ליתדות מהרגע הראשון‪ .‬באופן מקרי לחלוטין‪ ,‬ירדנו לישון‬
‫במקום כבר בלילה הראשון להקמתו‪ .‬הייתי בחודש תשיעי שבוע לפני לידה‪ ,‬ירדנו‬
‫לישון שם במקום שהיום הוא האוהל של הבחורים‪ .‬ישנו עם שק"שים ממש על‬

‫האדמה‪.‬‬
‫חצי שנה אחרי זה יאיר התחיל לנהל את החווה‪ ,‬לעבוד עם הבחורים באופן שוטף‪,‬‬
‫לנהל את הדיר‪ ,‬לבנות את בית כנסת‪ ,‬את הדק ואת כל מה שקשור לבניית המקום‬
‫החדש‪ .‬לאט לאט זה הופך להיות מקום שיאיר מאוד מחובר ושאוב אליו וגם אני‬
‫נמצאת יותר‪ ,‬קופצת בצהרים ומרגישה איך הוא הופך לבית שני עבורי‪ .‬היתה לנו‬

‫הכרות לפני כן עם קוקו וטליה‪ ,‬ועם הזמן הקשר הופך כבר לחברות‪.‬‬
‫קוקו וטליה התבשלו עם עצמם על מעבר לנקודה הבאה ‪ .‬היו כל מיני סבבי בחירות‬
‫בממשלה והם חיכו לזמן מתאים מבחינה אסטרטגית‪ .‬בתקופה ההיא קוקו אמר‬
‫ליאיר שהם כנראה עוד שבועיים עוברים לאיזה נקודה ונראה כבר מי יחליף אותם‪.‬‬
‫בסוף בעצם הם הלכו בכלל לנקודה אחרת אבל זה מה שהתחיל את המהלך‪ .‬יאיר‬
‫שאל אותי מה אני אומרת אולי נחליף אותם כשהם ילכו‪ .‬היה לנו ממש טוב בחוות‬
‫גלעד‪ ,‬אבל תמיד היתה לנו מחשבה שאולי נתקדם להקים חווה יום אחד‪ .‬הלכנו עם‬
‫המחשבות עד שקיבלנו החלטה שנלך על זה… המעבר שלהם נדחה ונחדחה‪ ,‬זה לא‬
‫היה תהליך קצר‪ .‬טיפטף לנו בראש כל הזמן שכשהם יעברו אנחנו נרד‪,‬ויאיר העביר‬

‫את זה לקוקו שכמובן התלהב ושמח מאוד‪.‬‬
‫
חשבנו שנעשה את המעבר בשלבים כי היו לנו חששות שאולי לא ילך להם שם‪,‬יפנו‬
‫אותם והם ייאלצו לחזור‪ .‬לצד הידיעה שצריך גם להפעיל את מיטב הרגישות כי‬
‫בסוף החווה היא שלהם ואנחנו סוג של שומרים עבורם‪ .‬אך בסוף המעבר היה מאד‬
‫חד וביום אחד העברנו את כל חפצינו והשתקענו שם‪ .‬כל ההתחלה היתה מלווה גם‬
‫בתמיכה שלנו בהקמת החווה החדשה שלהם‪ .‬היו שם המון קשיים ופינויים אז יאיר‬
‫היה רוב הזמן שם‪ ,‬ואני תפסתי את הפיקוד ביתדות עם בנות הנוער התותחיות של‬
‫חוות גלעד שממש נתנו מעצמן באותה תקופה ‪,‬והשתלטו על העניינים‪,‬אם זה‬
‫שמירות‪ ,‬נוכחות וקידום פרויקטים שונים במקום‪ .‬הן ליוו אותנו לאורך תקופה של‬

‫חצי שנה‪ .‬תקופה ממש טובה שהן ממש היו בשבילנו‪.‬‬
‫בחצי שנה הראשונה אני בעצם לא עבדתי‪,‬התעסקתי בעיקר במעבר למקום וככה‬

‫באמת יותר נטמענו‪.‬‬
‫
‬

‫בחווה גרו כבר משפחות לוי פוליטי‪ ,‬משפחת ילוז שעברו ממש סמוך אלינו ובקיץ‬
‫הצטרפו אלינו מש גולברי ופרץ מה שמוסיף מלא מרץ ואווירה למקום‪.‬‬

‫ביקשתי מהדר לספר על הקושי המרכזי שליווה אותה‪ .‬היא עונה כמעט בלי לחשוב‪:‬‬
‫האחריות‪ .‬אתה אחראי כל הזמן וזה סבבה‪ ,‬אבל יש את הרגעים שאתה רוצה לצאת‬
‫לשבת או לטיול‪ ,‬אפילו ברגעים קטנים כמו יום העצמאות או לג בעומר ואלו רגעים‬
‫שלא משנה כמה תמיכה יש לך מחברים משפחה או בני המקום‪ ,‬בסוף זה פשוט‬

‫עליך‪ .‬שתפי בחוויה טובה ורגע של שמחה מהמקום?‬
‫
הדר מספרת ממש בהתרגשות‪ :‬זה לא איזה רגע גדול או משהו מפוצץ‪ ,‬אבל כשנפרץ‬
‫השביל מלמעלה לכיוון פרץ נהיה ממש דרך‪ ,‬אני מתחילה ללכת לשם עם אלירז ואני‬
‫ממש זוכרת את המחשבות והתחושה שאשכרה הילדים שלנו כובשים את הארץ!‬
‫ממש הרגשתי תחושת התרגשות עמוקה שקשה להסביר‪ .‬המרקם חיים שנבנה במקום‬
‫מ‪ 0‬ל‪ ,100‬מאדמת טרשים‪ ,‬לשביל שילדים הולכים עליו‪ .‬אשכרה הולכים בהר שהיה‬
‫בתולי לגמרי…‪.‬לסיום אני שואלת את הדר מה הפחד הכי גדול שלך לגבי המקום‬

‫ומה הברכה שלך עבורו?‬
‫אז האמת שהם מתחברים יחד‪ .‬הפחד שלי זה מלחמות היהודים‪ .‬שהמקום יתפתח‬
‫כמקום בפני עצמו ולא יהיה מחובר לחוות גלעד‪ ,‬שזה משהו שאנחנו ממש משקיעים‬
‫בו‪ .‬ולכן הברכה שלי היא שהמקום יהיה מחובר לחווה בצורה הכי מדוייקת‬
‫ושההתפתחות תמשיך בקצב טוב ונכון‪ .‬שנזכה לחיבור אמיתי בלב ובתחושות‪ ,‬לצד‬

‫סדר ואירגון שיעזרו למקום לגדול ולצמוח‪.‬‬
‫
‬

‫החזון שלי הוא שבעתיד כל ההרים יתמלאו בבתים כפריים ויפים תוך שמירה על‬
‫ערך הטבע והירוק ‪-‬ושיווצר חיבור טבעי לחוות גלעד כמו השכונות של קדומים‬
‫למשל‪ ,‬שבנויות במרחק זו מזו אבל השייכות שלהן ליישוב ברורה ואנשים ממש‬
‫הולכים ברגל ממקום למקום‪ .‬והשאיפה הגדולה היא שהמצפורים‪ ,‬המצפים ופינות‬

‫החמד יגיעו עד נחל קנה‪.‬‬
‫תודה על הזכות של כולנו לבנות את ארץ ישראל בעשר אצבעותינו…‬

‫
‬

‫שחזור תמונה‬

‫"אני רוצה לחזור‬
‫אל הימים הכי יפים שלי‬
‫הימים היחפים של בנימינה ‪-‬‬
‫כן‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬הכל זרם לאט‪,‬‬

‫השמש לא מיהר‬
‫אנשים אמרו שלום‪,‬‬
‫חבר היה חבר‪"...‬‬

‫)אהוד מנור(‬

‫צילום שחזור‪:‬‬
‫יסכה אורבך‬

‫ועדת טיולים‬

‫"לנו קוראים המרחקים‬
‫הפתוחים הארוכים‬
‫ההרים‪ ,‬העמקים‬
‫לא נעצור‪".‬‬
‫
‬
‫כן כן חברים
‬
‫קוראים לנו ללכת!‬

‫אפשר לשבת בבית‪ ,‬לגלול סרטונים ולהתבאס‪..‬‬
‫ואפשר לקום ו ל ע ש ו ת‪...‬‬
‫
‬

‫חוות גלעד מקום של עשיה ותכלס אז בואו נצא ונהנה מארצנו היפה ונראה לשכנים‬
‫(ולעצמנו) מי פה בעל הבית!!!‬
‫
‬
‫אז מה היה לנו החודש?‬

‫יצאנו לטייל משביל האיילות לכיוון יתדות‪ .‬בדרך ראינו דבורניות נדירות ועצרנו‬
‫בבור מים וטבלנו במים צלולים‪.‬‬

‫המשכנו לכיוון הכרם כשסביבנו המוני תורמוסים כחולים יפיפיים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בשנה הבאה תשימו לב בפריחה שיש פרחים על הפרח עצמו שהפכו וורודים‬

‫וזה הסימן שהם עברו האבקה‪-‬נפלאות הבריאה‪.‬‬
‫לבסוף הגענו לחלקת תורמוסים מרהיבה מעל הכרם הצטלמנו בתוך מרבדי‬
‫תורמוסים ועריוני צהוב קינחנו בטרופיות קפואות וחזרנו הביתה עייפים אך‬

‫מרוצים‪.‬‬
‫ביום העצמאות חברנו ליוזמת מצפה ישי התותחים שהתייצבו זקנים וילדים לטיול‬

‫בנחל חוות גלעד הם התפעלו מהסימון החדש וחילקנו לכולם קרטיבים מפנקים‬
‫לצלילי שירי "נבנה ארצנו ארץ מולדת"‪.‬‬
‫
‬

‫לא הרבה יודעים אבל במלחמת ששת הימים בכח' אייר תשכ"ז‪ ,‬באותה שעה בה‬
‫שוחרר הר הבית‪-‬בשעה ‪ 10:00‬בבוקר הגיע חטיבה ‪ 37‬לשכם ושחררה אותה‪.‬‬
‫
‬

‫בעזרת ה' בטיול הבא נצא לפיקניק אחה"צ בוואדי נפגשים בכט אייר (יום שחרור‬
‫חברון) ‪ 30/5‬ב‪ 16:30‬בכניסה לנחל חוות גלעד‬

‫עם אפניים וארוחת ערב כל אחד בהתארגנות עצמית‪.‬‬
‫תבואו יהיה כיף‪.‬‬
‫
‬

‫
‬

‫חשוב לנו לציין את הערך העצום שבחינוך הילדים והנוער לעשיה וערכים‪.‬‬

‫זה כל כך מגדל אותם (ואותנו)‬

‫מבחינה נפשית‪ -‬קורה משהו אנחנו יוצאים לעשיית נגד‪ ,‬לפעולה‪.‬‬

‫מבחינה ערכית‪ -‬בירושת הארץ יש שני שלבים‪.‬‬

‫שלב ראשון ‪-‬כיבוש‪ -‬זהו הארץ שלנו כבשנו אותה‪.‬‬

‫שלב שני ‪-‬חזקה‪ -‬התישבות וחיבור לאדמה פיזית בפועל‪.‬‬

‫
‬

‫נפגש במרחבים‬

‫שלכם עופרה אושי הילה ועינה‬

‫תמונה מחלוני‬
‫צילום‪ :‬שירת הים זר‬

‫מרים כהן‬ ‫תיירות חוות גלעד‬
‫
‬

‫‪ 20‬שנה לחווה! מי היה מאמין?‬

‫כשהגענו לחווה לפני שבע שנים‬

‫אז הרגשתי שהנה הגעתי למקום שחלמתי‪ .‬הפשטות‪ .‬האווירה‪ .‬החברים‪ .‬הזרימה‬

‫הנדירה שיש פה‪...‬‬

‫אני הייתי בעננים‪ .‬מה שחברות שלי הגרות במרכז ורחוקות מדעותיי כשנות אור‬

‫אמרו לי המון שאני גרה במקום הכי מפחיד ואיך אפשר לפרוח ולהצליח כאן?‬

‫המזל שלנו בחווה‪ .‬שאנחנו רואים מעבר יש כאן תחושה חזקה של הגשמת חלומות‬

‫שאין את זה בשום מקום שאני מכירה‪.‬‬

‫כמו שאחת החברות מקדומים אמרה לי שריכלו עלינו שזה פשוט מדהים איך‬

‫שהחווה התפתחה וגדלה מבחינה תיירותית בשנים האחרונות‪.‬‬

‫כי זה לא כזה פשוט להגיד לעולם שאתה מצליח ויכול להצליח בגדול כשאתה‬

‫במקום מאוד מפחיד‪.‬‬

‫ואני רואה על עוד ועוד לקוחות שפעם ראשונה הם פה‪ .‬את העניים הנוצצות שלהם‬

‫איזה כיף שבאנו לכאן‪ .‬עד לכאן לחוות‪ .‬להנות‪ .‬לשמוח‪.‬‬

‫זה מרגש אותי להיות חלק מהדבר הזה‪ .‬ולדעת שאין גבול לחלומות ואין גבול‬

‫לתיירות כאן‪ .‬והיי רק התחלנו יש לי הרגשה שהולכים לצאת מתחת לפני השטח עוד‬

‫חלומות ורצונות של אנשים טובים‬

‫שרוצים להגשים את החלומות דרך גאולת הארץ‪ .‬דרך הגאווה שלנו שאנחנו כאן‬

‫בחווה‪ .‬מקבלים דואר מאוחר ויש ספקים שלא מגיעים לפה בכלל‪.‬‬

‫ולקוחות שקצת לחוצים מהדרך‬

‫אבל אנחנו כאן!! מצליחים‪ .‬ורוצים למשוך אלינו את כל הטוב שיש‪ .‬למרות הלחץ‬

‫והפחד‪.‬‬

‫כאן בחוות גלעד‪ .‬בין ארץ לשמים בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות‬

‫אז אני חייבת לתת לכם תקציר על מה שהולך כאן בעצם‪.‬‬

‫בואו ניקח יום חוויתי שאפשר לחגוג כאן כמו שצריך כמו בטוסקנה‬

‫רק הרבה הרבה יותר כי אין על הארץ שלנו‬

‫אז קבלו ‪-‬‬

‫הגעה לברכה בוטיק חמימה ומפנקת במקום יפייפה רמה מול נוף יפייפה שפותח את‬

‫הצ'אקרות שלכם‪ .‬מקום ברמה גבוהה עם שירות לקוחות מעולה הלא הוא ‪ -‬בריכת‬

‫איילים‬

‫
‬

‫
‬

‫הזמינו עד לבריכה מאפים מתוקים ומפנקים מ ‪ -‬טעם האביב‬
‫וארוחת בוקר אביבית ומפנקת מיגאל ברדוצקי השף המקומי‬
‫אחרי הבריכה שהתרעננתם כמו שצריך לכו למחרשה ‪ -‬חוויה ציונית! שבה תקבלו כל‬
‫מה שצריך לילדים הפעלות חליבה‪ .‬רעיית צאן‪ .‬תכינו יוגורטים מופלאים עם תוספת של‬
‫עדשים מקופלת שוקולד כל מה שילדים אוהבים לדחוף ליוגורט‪ ,‬אז יש שם!‬
‫אחרי בילוי מושלם במחרשה מוזמנים ללכת לבקר בסטודיו עפרוני המעלף מקום בוטיק‬
‫עם חימר איטלקי ייחודי וצבעים יוקרתיים תאווה לעיניים להנות וליצור כלים‬

‫משמחים‪.‬‬
‫ויש לה חנות של מוצרי קרמיקה אמנותיים פשוט תאווה לעניים‪.‬‬

‫אתם אוהבים יצירה? בוודאי!‬
‫וגם בא לכם לבנות משהו יפייפה לגינה אז רוצו להמשושה מקום חלום עם אווירה‪ .‬נוף‬
‫יפייפה ושקיעה מדהימה מקום לסדנאות משפחתיות ואירועים חלומיים ושמה תבנו‬

‫נדנדה איכותית משפחתית במיוחד לגינה שלכם‪ .‬כל המשפחה חוויה מעצימה ומגבשת‪.‬‬
‫וארוחה? ארוחת גורמה מחומוס אדרבה שמגיעים עד אליכם עם שווארמה פיתות חומוס‬

‫והכל עשוי באהבה כמו שצריך‬
‫אחרי כל זה והלב שלכם מתרחב והבטן שלכם גם‬

‫מה צריך אחרי יום כזה חוץ‬
‫מחבית בירה וחנות בוטיק של מוצרי מעשנה ומוצרי בירה מקומית‬

‫לכו לנפתלי ותתפנקו על כוס בירה קרה מול השקיעה‪.‬‬
‫וכל זה‪ .‬כן כן רק בחוות גלעד‬

‫המקום‪ .‬האווירה‪ .‬החוויה המושלמת‬
‫ליום קסום ומושלם‬

‫הכי כיף להנות כמו שצריך‬
‫כאן בהרי השומרון‬
‫יססססס‬

‫ולכם תושבי החווה התותחים אנו מודים מעומק הלב‬
‫על הפרגון‪ .‬המילה הטובה‪ .‬הפירסום בסטטוס‪.‬‬

‫זה לא מובן מאליו בכלל האחווה ההדדית שיש במקום הזה‬
‫אלף תודות‬

‫והלוואי וכל מי שרוצה לחלום ולהקים מקום תיירותי‪ .‬כאן בחווה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫עופו על זה!!‬
‫כדאי‪.‬‬
‫באהבה‬

‫אנשי התיירות חוות גלעד‬

‫בית קבע בעזרת ה' בקרוב ממש‬
‫נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו‬
‫עד בניית בית המקדש נזכה להקים פה מקדש מעט מכובד‪.‬‬

‫
‬
‫שלום לכולם‪,‬‬

‫לאט לאט אנחנו מתקדמים אל המטרה – בית כנסת קבע‬
‫רצינו לשתף אתכם בהתקדמות של החודשים האחרונים‪.‬‬
‫השלב הראשון שניגשנו אליו היה בחירת אדריכל‪/‬ית‪ -‬אחרי בירורים והצעות מחיר‪,‬‬

‫נפגשנו עם ‪ 2‬אדריכליות ‪.‬‬
‫הראשונה‪ -‬פלטין‪ -‬משרד אדריכלות בשילה‪.‬‬
‫השנייה‪ -‬צופיה ארצי‪ -‬אדריכלית מהיישוב גדי‪.‬‬
‫אחרי בחינת היתרונות והחסרונות – בחרנו בצופיה ארצי ובשעה טובה התחלנו את‬
‫התהליך ‪,‬בימים הקרובים היא תעביר לנו ‪ 2‬סקיצות אפשריות‪ ,‬אותן נגיש לכלל הציבור‬
‫ואחרי שנבחר אחת משם נתקדם לתכנון מפורט‪.‬‬
‫השלב השני היה מדידת השטח הנרחב של בית כנסת‪ -‬כדי למקם את בית כנסת בצורה‬
‫שלוקחת את כלל הנתונים בחשבון‪ -‬תנועה‪ ,‬חניות וכיוונים‪.‬‬
‫מודד הגיע לשטח‪ ,‬לקח מדידות והשטח כרגע נמצא בבחינה איך הכי נכון להשתמש‬

‫בו‪.‬‬
‫תודה לדן עמרם ויצחק על הטיפול בנושא‪.‬‬
‫השלב השלישי היה פרויקט גיוס המונים‪ -‬ישנם מספר פלטפורמות שדרכן ניתן לעשות‬
‫את הפרויקט‪ .‬לאחר בחינה של הנושא‪ -‬נבחרה חברת גיבצ'ק‪ .‬התקיימה ישיבת הכנה‬
‫של חברי המזכירות וצוות בית כנסת קבע עם ישראל בן פזי אחראי מטעם גיבצ'ק‪.‬‬
‫בפגישה דובר על דרכי הפעולה ולוחות הזמנים לכזה פרויקט‪ -‬הודעה רלוונטית תצא‬
‫בהמשך‪ .‬תודה לאילנה שמעון על בירורים מקיפים בנושא‪.‬‬
‫זהו‪ -‬עד כאן הגענו בתקווה להמשך התקדמות מהירה וברוכה‪.‬‬
‫בכל שאלה‪ /‬רעיון והארה ניתן לפנות לאחד מחברי הצוות‪..‬‬

‫אנחנו בשלבים ראשוניים והרוב פתוח‪.‬‬
‫
‬

‫נמשיך ונעדכן ברגע שיהיה חדש‪.‬‬
‫שלכם‪ :‬דן עמרם‪ ,‬שרה שטרנליב‪ ,‬יהודה כהן‪ ,‬איתיאל כהן ובצי זר‪.‬‬

‫
‬

‫"החלום של אתמול הוא התקווה של היום‬ ‫הופכים חלו‬
‫והמציאות של המחר‪"...‬‬
‫
‬

‫ם למציאות‬

‫מתגייסים כולנו לבניית בית כנסת קבע‪,‬‬
‫פרטים בקרוב‪...‬‬

‫מצרפת ואמריקה לחוות גלעד‬
‫אביה עמרם‬
‫
‬

‫הסיפור של ענהאל‬

‫‪...‬רציתי התחלה חדשה‪...‬‬

‫אני באה מפריז‪ .‬אני באה מבית מפורק‪ ,‬הייתה לי ילדות קשה ההורים שלי‬

‫התגרשו שהייתי ממש קטנה‪ .‬אבא שלי היה אלים‪ ,‬ובגיל ‪ 11‬הוציאו אותי ואת‬

‫אחי מהבית בגלל סכנת חיים ואז הגענו לאמא שלי‪ .‬בגיל ‪ 18‬רציתי לעלות‬

‫לארץ ‪..‬‬

‫לא גדלתי בקהילה‪ .‬פעם בשנה הלכנו ביום כיפור לבית הכנסת‪ ,‬פה ושם ידעתי‬

‫מה זה חגים קצת‪ ,‬לא אכלתי חזיר‪ -‬זה היה היהדות שלי‪ .‬אני לא באה מציונות‬

‫מולדת רציתי התחלה חדשה‪...‬‬

‫אמא שלי לא נתנה לי לעלות היא רצתה שאלך ללמוד‪ .‬הייתי ילדה טובה‪,‬‬

‫למדתי שנתיים רפואה והחלטתי שלא מתאים לי‪ .‬היה לי שם הכל‪ -‬לימודים‪,‬‬

‫חברים‪ ,‬היה לי חבר לא יהודי והחלטתי שחלאס‪ ,‬זהו אני משאירה את הכל‬

‫ומתחילה משהו חדש‪.‬‬

‫
היה לי חלום להתייגס‪...‬‬

‫
‬

‫באתי לפה דרך תוכנית מסע של‬

‫הסוכנות היהודית בלי להכיר אף‬

‫אחד‪ .‬הייתי בהתחלה בחיפה‬

‫משם עברתי לקיבוץ מעגן‬

‫הכי משמעותי עבורי בתקופת העלייה שלי‬ ‫מיכאל‪ .‬לא ידעתי עברית בכלל‬
‫למדתי באולפן‪ ,‬עבדתי קשה‪,‬‬

‫התחלתי שם להתאמן בכושר קרבי אינטנסיבי‪ -‬רציתי להתקבל לעוקץ‪ ,‬בקושי היה‬

‫לי סיכוי ובסוף למרות הכל התגייסתי כלוחמת! עברתי גיבוש התקבלתי לעוקץ‪.‬‬

‫אני התנדבתי הרבה להשאר שבתות בצבא כי לא היה לי לאן לצאת‪..‬‬

‫פעם אחת נפצעתי בפעילות מבצעית ושלחו אותי עם הכלבה שלי לחרמון‪ ,‬שם פגשתי‬
‫מאלף שהוא אחד מהמטורפים בארץ‪ .‬הוא ואשתו שהרבה זמן לא הצליחו להביא‬
‫ילדים רצו לאמץ חיל בודד‪ ,‬אני לא רציתי הייתי בשלי 'עזבו אותי בשקט אף אחד לא‬
‫מבין אותי' הוא הזמין אותי אליו לבית‪ ,‬הכרתי את אשתו הבנתי שזה זה‪ ..‬הם סידרו‬
‫אותי בהכל‪ ,‬חשבון בנק‪ ,‬דירה‪ ,‬טלפון ולימדו אותי את המקצוע שלי היום‪ ...‬בשירות‬
‫הכרתי את שמואל בשבת של חיילים בודדים ומשם זה התגלגל‪ ...‬בהתחלה לא רציתי‬
‫לבוא לחוות גלעד ואז הסכמתי לעשות ניסיון שנה ונשארו עוד שנה ועוד שנה עכשיו‬

‫יש לנו פה כלביה‪ ,‬עסק מטורף של כלבנות ואני מלמדת אילוף‪..‬‬

‫הגעגוע‪ ...‬גבינות! חד משמעית!‬

‫לא מרגישה שהשארתי אחרי משהו‪ .‬אחרי שהגעתי לכאן הבנתי כמה המקום הזה הוא‬

‫בית ליהודים‪ ,‬לא יודעת להסביר מה‪ ..‬משהו קרה לי פה ואחרי זה הגיעה לי התודעה‬

‫איך הצלתי לעצמי את החיים וגם לכל המשפחה שלי‪ .‬אמא שלי ואח שלי עלו שנה‬

‫הסיפור של נעמי‬ ‫אחרי לארץ‪...‬‬
‫
‬

‫‪...‬זה היה לי ברור‪ .‬כבר בכיתה י' רציתי לעלות לארץ‪...‬‬
‫באתי מפריז‪ .‬גדלתי בבית ספר יהודי‪ ,‬בתנועת נוער ציונית‪.‬‬
‫כבר בכיתה י' רציתי לעלות לארץ וההורים אמרו לי חכי עד‬

‫הבגרות‪.‬‬
‫בגיל ‪ 18‬עליתי דרך תוכנית מסע עם חברות שלי‪ ,‬הייתי שנה‬
‫במדרשה בירושלים ולפני השירות הייתי חודש באולפן‪,‬‬
‫הרגשתי שם שאף אחד לא מבין אף אחד כולם באותו סל‬
‫ובשירות למדתי עברית אמיתית‪ ..‬רציתי להתגייס אבל‬
‫פחדתי כי לא הייתה לי שפה ולא עודדו את זה במדרשה‪ ,‬אז‬

‫עשיתי שירות לאומי בבית חולים הדסה‪ ,‬ממש מעניין‪.‬‬
‫אחרי השירות התחלתי ללמוד באריאל תואר בהנדסה כימית‪.‬‬
‫אחרי התואר חזרתי לירושלים‪ ,‬הכרתי את איתמר ובאנו‬
‫לכאן‪...‬חיפשנו קהילה וזה המקום שמצאנו עם מגוון שלכל‬

‫אחד יש אופי שונה‪.‬‬
‫
‬

‫הרגשתי שעשיתי עליה שכל העניין של הבירוקרטיה והטפסים ומשרד הפנים‪ ,‬אתה‬
‫מחכה שלוש שעות ואז נסגר‪ ,‬כל השנתיים הראשונות‪ -‬הכל בלאגן אחד גדול‪..‬‬

‫בפריז אתה מגיע‪ ,‬יש לך תור‪ ,‬מקבלים אותך בזמן‪ ,‬אבל זה משתפר פה‪..‬‬
‫הגעגוע‪ ...‬רוב המשפחה שלי בפריז‪ .‬הורים‪ ,‬אח‪ ,‬סבים וסבתות ודודים‪.‬‬

‫
‬
‫
מה שקשה לי שהישראלים קצת ברברים‪...‬‬

‫בנימוס ובהתנהגות‪ ,‬איך שמתייחסים אליך‪,‬‬

‫שצריך להילחם ולצעוק‪ .‬כמה שנים שאני‬

‫פה אני עדיין יכולה להיפגע מדברים כאלה‪,‬‬

‫נגיד לפני חודש עשיתי טסט לרכב וחזרתי‬

‫בוכה‪..‬‬

‫עם כמה שקשה זה ההחלטה הכי טובה‬

‫שעשיתי בחיים שלי‪ .‬אם היו דברים שהייתי‬

‫יכולה לעשות אחרת (טוב‪ ,‬לא להתחתן‪)..‬‬

‫את זה לא הייתי משנה‪ .‬לעלות לארץ זה הפעם הראשונה שבחרתי בארץ‬

‫ה‪-‬דבר שמבחינתי אני שקטה‪..‬‬

‫הסיפור של רחל‬ ‫
‬

‫‪...‬השורש של הנשמה שלי פה בארץ‪...‬‬
‫
‬

‫גדלתי בבית דתי בקהילה יהודית באמריקה‪ ,‬פילדלפיה‪.‬‬
‫קהילה יותר חרדית אבל לא כמו בארץ‪ ,‬ממש פתוח יהודי זה יהודי‪ ..‬ההורים שלי‬
‫ממש אהבו את ארץ ישראל‪ ,‬באנו לבקר הרבה בארץ וכל פעם שבאתי לא רציתי‬
‫לחזור‪ .‬הרגשתי שהשורש של הנשמה שלי הוא פה בארץ‪ .‬הביקורים היו מרגשים‬

‫אם זה חיילים בכותל שהצטלמנו איתם ושאפשר לקנות הכל במכולת‪..‬‬
‫אצלנו מקובל אחרי התיכון להגיע לשנה מדרשה בארץ ובשדה תעופה אמא שלי‬
‫התחילה לבכות ואמרה 'רייצל אי נו יו דונט קאמינג באק'‪ ...‬בכל מקרה הייתי‬
‫במסלול לימודים שהייתי צריכה לסיים באמריקה‪ .‬המשכתי לשנה ב' במכללה בארץ‬
‫בנתיים בארץ הגיעו אליי הצעות לשידוך מכמה מקומות שכולן היו מרדכי!! בקיצור‬

‫אחרי התלבטויות קשות אמרתי לאמא שאני מתחתנת!‬
‫
‬

‫בתקופת האירוסין אני למדתי בניו יורק ומרדכי היה בארץ‪ .‬בתחילת הקיץ מרדכי‬
‫חזר לאמריקה‪ ,‬התחתנו ובשבע ברכות כבר עלינו ביחד לישראל‪ ..‬באנו לדירה‬
‫בלי כלום בלי אוכל בלי צלחות ודברים בסיסיים‪ ,‬היינו צעירים ולא מבינים‪..‬‬
‫בתואר שני בירושלים הכרתי הרבה חברות ולאט לאט הבנתי שאני בארץ אחרת‪,‬‬
‫אני לא מדברת את השפה‪ ,‬עשיתי עלייה‪ ,‬מתגעגעת לאמא‪...‬התגלגלנו במקומות‬

‫בארץ בית שמש ראשון לציון ברוכין וחוות גלעד חיפשנו קהילה אווירה מיוחדת‬

‫
‬
‫הגעגוע‪ ...‬המשפחה שלי אמא אבא סבים וסבתות ויש לי קשר מטורף איתם‪.‬‬
‫מרגישה שגנבתי לילדים שלי את סבא וסבתא וזה קשה‪..‬כשהורים של מרדכי הגיעו‬
‫ואבא שלו הרים את יוחנן על הברכיים ועשה צחוקים כמעט בכיתי‪..‬זה משהו כל כך‬

‫פשוט ואין להם‪..‬‬
‫זהו‪ ,‬רק תביאי לי את המשפחה ואין עוד כלום‪.‬‬

‫להיות פה זה מרגיש טבעי‬
‫הלוואי שיהיו עוד עולים בחוות גלעד‪ ,‬זה מקום שיודע לאהוב ולתת מקום ומשפחה‬

‫לעולים שאין להם ♡‬

‫
‬

‫במשרד של עולים‬
‫(האמת כמה שנים אחרי שהיינו כבר בארץ)‬

‫אני ואחותי בארץ לביקור‬
‫הייתי בת ‪ 3‬ולא רציתי לחזור (אני מימין)‬

‫"שירת הנוער שיר עתידנו‪ ...‬כל עוד הנוער לנו במולדת קום‬
‫יקום חזון עם ישראל"‬

‫יצאנו לשאול את הנוער של היום‪/‬הילדים של אז‬
‫המייסדים אלו שההורים ‪",‬זרקו" אותם על איזה הר שכוח אל אדמת טרשים‪ ,‬חור בלי קליטה‬

‫והמקום שהם הכי שייכים אליו מחוברים ואוהבים‬
‫כמה שאלות הרי הן לפניכם‪:‬‬

‫עריכה‪ :‬עבריה זרמה אתה‬

‫גיאגהשוועוללדלבעיהרמדיתייההתשאסזזי‪:‬רמרר‪::‬אעזותןתרא‪::‬גתהמאאאהחתותושיטההרקרנאוהטמנ‪,‬ף‪,‬פהשיהיהשםאםלטנובושעגבושללאיבלישיעהנגו‪.‬הרתועםווילאקודודההההמישיעלניזהזומרתאהתרכריף‪:‬הללזרהתשמדהרטהזס‪:‬נמ‪:‬מרחפריוע‪:‬ששעסמויהםנףןד‪:‬ופטאיםעויולזפתזףרההםרנה‪.‬נשלהיטויתשתר‪.‬רםףעלפניומוללאנהישפליתגינלמריםדפםוטשיולבתתבםרהברחותיף!שללתאלנקאויתאכעטנזעארסה‪.‬הב‪.‬סתיגשיפנםוהן‪.‬מהחצכיהבולרית‪.‬פילותאוהב בחווהזילכקררווןתילרדוקתבשחיוכווהל מששיהפוורשטעון‬

‫גאולה הס‪ :‬בכללי הפסקות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬בוץ‪...‬‬
‫והמיץ פטל ששמו בפורים במיכליות!!‬

‫יהודית שמעון‪ :‬שיעורי בית (בכאילו) לאור פנסי מכונית‪.‬‬
‫שולמית זר‪ :‬בגיל חמש יאיר אופנהיימר הקפיץ אותי באוויר והבטיח לי‬

‫סוכריה (יאיר עדיין לא קיבלתי אותה)‪.‬‬
‫גלעד יאיר זר‪ :‬את מירי צחי מצלמת אותי על הריסות של פאנל שהייתי בן‬

‫שלוש‪.‬‬
‫עבריה זר‪ :‬באותו נוער אחת שסיימה בגרויות ואחת שחזרה ממסיבת סידור‪.‬‬

‫רעיון לועדה‬

‫גיהאנגהשווועוללעדלבעיהררמדיתיהיההתסרשאז‪:‬זיצרמררי‪:‬א‪:‬עניזויוןוןרעו‪::‬עלדויהודתעעאתרידדעכתפיתוותונןורתביסניויילווגנםתושרעןייפדוהשנההוסעיפחודעחוווהותד‪.‬תתיה‪.‬שכ(לוההלמנאעולבלעהליהרוללתשהבנעוכזנחניבהמ)‪.‬סדקלנצותעירוותלריילשעונבי‪.‬ינים אתחדשה למחהוהו‪-‬הא‪20‬לתכהבומדאחל‬

‫גאולה הס‪ :‬שתמשיך לצמוח ולהתפתח ועדיין תשאר האווירה של‬
‫הקהילתיות והמשפחתיות‪ .‬אין כמו חוות גלעד!!‪ ‬‬
‫יהודית שמעון‪ :‬שנשתפר‬
‫שולמית זר‪ :‬שסוף סוף יהיה פה קניון‪.‬‬

‫גלעד יאיר זר‪ :‬מאחל שתיהיה פה קהילה מאוחדת שתורמת לעם ישראל‬
‫ומוסיפה אור בעולם‪.‬‬

‫עבריה זר‪ :‬מחשבות טובות שידוכים טובים‪.‬‬
‫
‬

‫תודה לכם נוער יקר על זמנכם‪ ,‬אין ספק שהעשרתם אותנו רבות‬
‫ואל תשכחו הם היו פה לפנינו ‪ ‬‬
‫ושיהיה ‪ 20‬שנה שמח‬



‫"אומרים שהיה פה שמח"‬

‫יעל שבח ישבה לראיון חושפני עם גברברי החווה‬

‫"בחיים לא תצליחי לראיין אותם" אמרה לי יסכה‪ ,‬ועוד כמה נשים הצטרפו בהנהון לקביעה
‬
‫הזו‪" .‬הם לא יבואו ולא ידברו את תראי"‬

‫ועם הקביעה הזו ניגשתי למלאכה הקשוחה הזו של ראיון נוקב וחושפני עם דור מייסדי
‬
‫האהל בחוות גלעד‪.‬‬

‫זה לא שחששתי או משהו‪ ,‬הזמנתי אותם לחמין בליל חמישי‪ ,‬עם בירות‪ ,‬הם כמובן זרמו‬

‫לגמרי‪ ,‬למה לא? איך אומרים‪ ,‬אני יודעת איך לשכנע אנשים לפתוח את הפה‪.‬‬

‫ואז הם הגיעו‪ ,‬הבחורים החסונים שלנו‪ ,‬טובי בנינו‪ ,‬יוצאי יחידות מובחרות בצבא ברובם‪,‬‬

‫מלח הארץ הקשוחים והרציניים שרובם כבר בעלי משפחות והשאר‪ ,‬בקרוב בקרוב‪..‬‬

‫הם פתחו את הפה וגם את הלב כדי לגלות לכם ולי את הסודות הכמוסים ביותר בחייו של‬

‫ילד בן חמש עשרה בקושי שמוצא את עצמו ביום בהיר אחד‪ ,‬זרוק באיזה אהל דלוח על הר‬

‫טרשים קירח עם טוריה‪ ,‬כיכר לחם‪ ,‬שמנת חמוצה ונובלס (חוץ מיאיר‪ ,‬שהוא תמיד העדיף‬

‫כאמל)‪.‬‬

‫מה הביא אותם לכאן? מי הכי דאג להם? ומה הטראומה הגדולה ביותר שלהם?‬

‫קבלו אותם‪ ,‬יאיר ליברמן‪ ,‬ישראל שגיא גרינשפן‪ ,‬נתן קריספין‪ ,‬שמואל ארז‪ ,‬יאיר‬

‫אופנהיימר אליסף אורבך ואור זלינגר בראיון חושפני במיוחד לכבוד ‪ 20‬שנה להקמת הבית‬

‫המופלא הזה בו הם גרים עד היום‪.‬‬

‫הקליטה‬ ‫
‬
‫
‬

‫על אף שחוות גלעד ידועה לנו כמקום עם סגנון‬

‫
חיים מיוחד עד היום‪ ,‬עדין‪ ,‬מאוד קשה להבין‬
‫ממרחק כזה על מה שהיה מקובל כאן בעבר‬

‫בחוה‪ ,‬אני שואלת את החבר'ה כמה שאלות כדי‬

‫לנסות להבין מאיפה הם הגיע‪ ,‬במה הם עבדו‪,‬‬

‫מה משך אותם לכאן ומגלה שאפילו להם‬

‫התשובות לפעמים קצת מבולבלות‪.‬‬

‫
‬
‫שמעון‪" :‬הגעתי לכאן מדימונה בגיל ‪ ,16‬הרב יובל סופר היה שנה מעליי בישיבה‪ ,‬באתי‬

‫לבקר אותו בקיץ‪ ,‬וזהו‪ ,‬נתקעתי פה‪ .‬עזבתי את דימונה ועברתי לחווה‪ ,‬לא יודע למה"‬

‫מה הייתה העבודה הראשונה שלך פה? "אליאב חג'ג‪ ,‬טיח הוא היה גר פה אבל זה לא‬

‫נחשב ממש עבודה בתוך החווה‪ .‬הוא היה גר פה אבל עבדנו בחוץ‪ .‬כל היום עשינו פה‬

‫יציקות לאנשים‪ ,‬משכנו חשמל‪ ,‬מסיק‪ ,‬את הבית הזה אנחנו בנינו אני זוכר שהויטרינה‬

‫שהייתה פה הייתה הפוכה עבדנו עליה לילה שלם‪.‬‬

‫
‬

‫אצל חג'ג עבדתי בכסף‪ .‬כמו ערבי כל היום סחבתי באלות ילד בן שש עשרה‪ ,‬הכרתי‬
‫
עבודה פיזית אבל שם זה היה באמת קריעה‪".‬‬

‫נתן דווקא זוכר את העבודה הראשונה שלו בחווה "הגעתי מירושלים בגיל שש עשרה‪,‬‬
‫הכרתי את שמואל קצת מירושלים ככה הגעתי‪ ,‬והעבודה הראשונה הייתה על הטרקטור‬
‫של איתי‪ ,‬לקבור צינורות פלסטיק שחורים כדי לחזק את התיל מסביב למרעה‪ .‬פעם‬

‫ראשונה שלי על הטרקטור"‬
‫
שמואל‪ -‬אני הגעתי מאיתמר‪ ,‬למדתי תקופה בישיבה‪( ,‬גרינשפן מעיר "בנחלי גראס")‬
‫כן‪ ,‬בנחלי גראס‪ ,‬הכרתי שם את שרון פרץ‪ ,‬השפכטליסט של פלטנט‪ ,‬המפעל של איתי‬
‫ועבדתי אצלו אגב‪ ,‬אין לי חולצות של פלטנט‪ ,‬גם לא כובעים כי עבדתי אצל קבלן‬
‫משנה אז יש לי רק נעליים קרועות‪ ,‬אבל לספי יש עדין בגדים של פלטנט הוא משתמש‬
‫בהם בתור גטקס בחורף‪ ..‬הגעתי לכאן אחרי שיום אחד שרון פרץ החנה פה את הרכב‬

‫שלו הפגיש אותי עם איתי שלחץ לי את היד‪ ,‬וזהו ככה הגעתי לכאן‪".‬‬
‫יאיר "תדעי לך שמואל היה מביא לנו לכאן את כל המי ומי‪ ,‬כל מיני ברסלברים כל מיני‬

‫טיפוסים‪ ,‬עשה לנו שמח"‬
‫שמואל "העבודה הראשונה שלי בחווה הייתה בסולר‪ ,‬כל הזמן מילאתי‪ ,‬אפילו הייתה‬
‫לנו תחרות מה עבודה יותר מבאסת‪ ,‬לעלות על הגנרטור ולמלא את הסולר או להעביר‬

‫את הג'ריקנים מלמטה למעלה‪ .‬וגם שתלתי את מטע הרימונים מתחת דוד כהן"‬
‫יאיר ליברמן "אח שלי היה פה בישיבה ואני הייתי בגבעת זאב‪ ,‬עשיתי בעיות‪ ,‬העיפו‬
‫אותי מבית ספר והייתי חייב מסגרת אז אח שלי אמר לי שמחפשים פה עובדים במפעל‪.‬‬
‫הגעתי‪ ,‬הייתי מתלבש יפה אבל מתנהג פח זבל לכולם‪ ,‬וגם בשונה מכולם לא הייתי הכי‬

‫דתי‪ .‬הייתי קצת בפנימיות ואז פורטנוי רתם אותנו לבנות את האוהל‪.‬‬
‫גרינשפן "אני הגעתי לישיבה‪ ,‬פורטנוי אמר לי לבוא‪ ..‬הגעתי לישיבה אצל הרב נתן ישר‬

‫מהישיבה במצפה יריחו‪ ,‬ישנתי באוטובוסים‪.‬‬
‫ספי "אני הגעתי לכאן מישל"ץ בשמינית‪ ,‬חברים של אח שלי הגדול הסתובבו פה אז‬
‫הכרתי את המקום‪ ,‬הכרתי גם את נמיר אז ככה הגעתי‪ ,‬בהתחלה עוד הייתי נוסע לישיבה‬

‫כדי לסיים בגרויות זה היה סיוט"‬
‫אור "אני הייתי בשבות עמי ויום אחד ידעיה לקח אותי לחוות גלעד‪ ,‬כל הדרך הוא עשה‬
‫לי הכנה להיות בשקט ולא להתחיל עם צחוקים ושטויות כי הייתי כזה כל היום חופר‬

‫וזה‪ "..‬שמעון "אור היה ילד מעצבן‪ ,‬יש לו מזל שהוא עדין בחיים"‬
‫יאיר אופנהיימר "אצלי זה סיפור הזוי‪ ,‬הרב שלי בישיבה בכפר חסידים העיף אותי‪ ,‬נסע‬
‫איתי עד לכאן‪ ,‬באמצע הלילה הוריד אותי פה ליד האוטובוסים‪ ,‬כנראה אחרי שהוא‬

‫דיבר עם הרב נתן‪ ,‬אמר לי "רד" וזהו‪ .‬ככה הגעתי לפה"‬
‫
‬
‫
‬

‫התנאים‬

‫שמעון "התקופה הכי יפה הייתה כשלא היה חשמל ומים‬

‫באוהל‪ ,‬זה היה ככה איזה חצי שנה‪ .‬אפילו דלת לא‬

‫הייתה לנו" נתן "לא התקלחנו שבועות" ליברמן "אבל‬

‫שמואל‪ ,‬במסירות אין קץ‪ ,‬אני זוכר אותו בחורף הקפוא‬

‫היה לוקח שני בקבוקי מים‪ ,‬יוצא החוצה שופך על עצמו‬

‫אחד לפני הסבון ואחד אחרי הסבון" שמואל מחייך‪..‬‬

‫
‬
‫אני זוכר שספי היה אוכל פסטה אדומה לדעתי שבע שנים הוא אכל רק את זה" מספר ליברמן‬

‫"רוב היום אכלנו כיכר לחם גדולה כזו עם שמנת או חומוס‪ ,‬לפעמים היינו מכינים קציצות גם"‬

‫גרינשפן "פעם אחת הייתה פשיטה בפנימיות‪ ,‬הגיעו שוטרים ונכנסו לאחד החדרים‪ ,‬היה מסריח‬

‫ודוחה ולא היה שם אור אז הם הדליקו פנס‪ ,‬אחד החבר'ה התעורר הסתכל עליהם ושאל "מה‬

‫אתם עושים?" אז הם ענו "עושים חיפוש" אז הוא אמר להם "אה יופי‪ ,‬איבדתי את הכיפה‬

‫שלי""‬

‫ספי "כשאבא שלי הגיע בפעם הראשונה לבקר היינו בפנימיות‪ ,‬הם לא הכירו בכלל רק שמעו‬

‫סיפורים והם באו ליום ההולדת שלי עם עוגה והכל‪ ,‬הוא נכנס ופשוט בכה מאיך שחיינו‪ ..‬אבל‬

‫אחר כך הוא היה מסתובב בגאווה ומספר לכולם על חוות גלעד"‬

‫שמואל "בואנה אני גר היום ליד האחים סטף‪ ,‬גם הם בצבא ורווקים‪ ..‬איזה פער! שני אופנועים‬

‫כל אחד‪ ,‬טנדר‪ ,‬בית מפנק‪ .‬והם רק בצבא! אנחנו חיינו כמו עכברים פה!"‬

‫קבלת פנים‬ ‫
‬

‫"כל הותיקים בהתחלה עשו לנו פוזות ופרצופים‪ ,‬כולם שיחקו אותם קשוחים" הם מספרים‪.‬‬
‫"איתוש‪ ,‬יהודה כהן‪ ,‬עוזי‪ ,‬כולם כזה עם דיסטנס ופאסון"‬

‫"לי עשו פה טירונות כשהגעתי" מספר נתן‪" .‬יום אחד אני ישן בפנימיות פתאום מישהו מגיע‪,‬‬
‫פותח את הדלת אומר לי אני אחראי פה על הפנימיות היום אתה מנקה פה‪ .‬יש לך עד הצהריים‬
‫שהחדר הזה יהיה מבריק‪ ,‬אז כמו ילד טוב נסעתי לקנות חומרי ניקוי‪ ,‬קרצפתי כמו משוגע‬
‫וחיכיתי לו שיחזור‪ ,‬לא בא איזה תקופה ואז התקשרתי אליו והוא אמר אה‪ ,‬אני לא אחראי‪.‬‬

‫סתם רציתי שתנקה"‬
‫ספי "פעם עבדתי אצל מישהו פה בחווה‪ ,‬הוא קרע אותי ובצהריים הוא אמר שהוא נוסע להביא‬

‫לי אוכל‪ ,‬השאיר אותי שם עד הערב‪ ,‬רעב וגמור מעייפות‪ .‬לדעתי זה קרה יותר מפעם אחת"‬
‫אור "אני זוכר כשהגעתי לכאן משבות עמי‪ ,‬הראשון שפגשתי היה פרלמן‪ ,‬בנאדם ענק כזה‬

‫והוא התקרב אליי עם מבט קשוח כזה בעיניים‪ ,‬לא העזתי לדבר"‬
‫"חשוב לי לציין סיפור" מתפרץ גרינשפן "יומיים אחרי שיאיר אופנהיימר הגיע לכאן הוא בא‬

‫לחתונה של יהודה כהן והוא לא היה קשור בכלל‪ ,‬אני אשמח שתכתבי את זה בכתבה"‬
‫
‬

‫
‬

‫אבל היו גם נחמדים נכון?‬

‫שמעון "מהחבר'ה הצעירים? כן‪ ,‬היה את נמיר ובודנר‪ .‬הם היו אחלה‪ .‬היו באים לשבת איתנו‬

‫כל היום לפעמים בשעות הזויות כמו חמש בבוקר‪ ,‬לא הבנו איפה המשפחות שלהם ומה הם‬

‫עושים כאן ולא בבית אבל זרמנו‪ ,‬עשינו טיתם מדורות וגיטרות וצחוקים"‬

‫"והיו גם משפחות גדולות שממש גידלו אותנו‪ ,‬שמעון‪ ,‬הס‪ ,‬קוריק‪ ,‬ברויאר‪ ,‬איזה משפחות‬

‫הם היו" רגע קל של התמוגגות ורווחה "בתי ברויאר הייתה מכבסת לנו את הבגדים ומחזירה‬

‫לנו מקופל כל אחד ערימה ממויינת" מספר ליברמן ומדגים בידיים את הבגדים המקופלים‬

‫שמעון "שבתות היינו יושבים אצלם שמונה תשעה חבר'ה וזה אף פעם לא הפריע להם‪ ,‬אנחנו‬

‫היום הורים לילדים קטנים‪ ,‬כמו שהם היו‪ ,‬רק המחשבה על לארח עוד עושה אותי עייף‪ .‬עוגות‬

‫יום הולדת‪ ,‬שקיות חמצוצים לפני מבחנים‪ ,‬מצעים חמים כאלה כשהיה קר ומישהו היה חולה‪,‬‬

‫היינו מטגנים אצלם שניצלים כל יום שישי‪ ,‬היינו הפרויקט שלהם"‬

‫הדגים‬ ‫
‬
‫
‬

‫"זוכר את דוד שמח?" שמואל שואל את‬

‫שמעון "איזה אחד שהגיע מהישיבה של‬

‫אבא שלי‪ ,‬הזיה של בחור‪ ,‬היה קם‬

‫בבוקר מהמיטה ישר מזנק‪ ,‬יוצא‬

‫מהאוהל עם בקבוק מים‪ ,‬חוזר עם‬

‫סיגריה בפה" ‪.‬‬

‫"היה איזה אחד שהגיע עם נתן" ליברמן‬

‫מספר‪" ,‬בעצם זה היה ככה‪ ,‬יום אחד‬

‫צצים לנו שני חבר'ה‪ ,‬אחד עם רעמה‬

‫ענקית (נתן) ועוד אחד‪ ,‬מנדי‪..‬‬

‫רק בגללו כמעט לא
דיברתי עם נתן איזה שנתיים הייתי בטוח שיש ביניהם קשר‪ ,‬חבדניק‬

‫
מוזר מאוד"‬

‫נתן "הגעתי‪ ,‬ישנתי בהתחלה בפנימיות ואיזה אחד לא קשור אליי הגיע במקרה גם והוא‬

‫פשוט נצמד אליי" "איש מוזר ביותר" יאיר מסכם‪.‬‬

‫"היה איזה אחד מפחיד" שמעון מספר "בגודל של מקרר לא זוכר איך קוראים לו‪ ,‬היה חותך‬

‫את עצמו ומורח דם על הקירות בלילה בפנימיות" גרינשפן "כן‪ ,‬הוא היה איתי בחדר"‬

‫שמעון "אולי לילה אחד הוא ישן איתך‪ ,‬אחרי זה הוא היה איתי בחדר‪ .‬איזה פחד"‬

‫יאיר "אתם זוכרים את שגיא הפקוק?" כולם צוחקים "יום אחד בצהרי שבת הייתי אצל קוקו‬

‫למעלה באמצע המטע‪ ,‬אני קם משנ"צ ופתאום מישהו מול הפנים שלי‪ ,‬ככה אני מתעורר‪,‬‬

‫הבהיל אותי‪ ,‬תפסתי עצבים רדפתי אחריו עם גרזן‪ ,‬קיצור ההוא הגיע עד קדומים בשבת‪.‬‬

‫ועד שרבי אריה לא שכנע אותי להגיד לו שאני לא אהרוג אותו הוא לא הסכים לחזור‬

‫לחווה"‬

‫משכורות‬

‫ספי "קניתי מפרץ את חוואן הסוס"‬

‫שמואל "מה פתאום אתה מכרת לו" ספי‬

‫"לא לא אני קניתי ממנו" "אה כן? אז איך‬

‫רכבתי על הסוס מהחווה לאיתמר? תצייני‬

‫את זה שהוא עוד חייב לי כסף על‬

‫ההובלה הזו! כל הדרך על סוס מחוות‬

‫גלעד לאיתמר"‬

‫העבודה‬ ‫כלי‬ ‫שנה‪ ,‬שילם לי רק בכלי עבודה‪ .‬כל‬ ‫מהחווה שעבדתי אצלו איזה‬ ‫

סשיפיש"ליישהימויםשזהוה‬
‫לי"‬ ‫הפיצויים של הבית הראשון שהרסו‬ ‫ממנו‪ .‬ואיתי התקזז איתי על‬

‫ליברמן "הרווחתי נראה לי עשרים ושש שקל לשעה אחר כך אולי שלוש מאות שקל יומית"‬

‫הטראומות‬ ‫
‬

‫"וואי אתם יודעים מה קרה לי השבוע?" שואל פתאום שמעון "הייתי בעבודה פתאום אני‬
‫שומע את קרן פלס" הוא מפסיק‪ ,‬כולם צוחקים ומסתכלים עליו בהבנה‪" .‬היה ליודקה שעון‬
‫מעורר עם השיר שלה "את באה הביתה"‪ .‬הוא תמיד היה הולך לישון בשעות הזויות‪ ,‬הרבה‬

‫אחרינו‪ ,‬ואז פשוט לא מתעורר מהשעון‪ ,‬זה חפר לנו שעות!"‬
‫"נכון הירידה מהבית כנסת להס?" ספי נזכר "פעם הרכב של שמואל התחיל להידרדר‬

‫ונכנסתי לתוכו להציל אותו ועפתי לגג של הס"‬
‫"זה קרה עם מלא רכבים וגם עם האופנוע שלי"‬
‫
יאיר אופנהיימר "פעם איתי העיף אותי מהחווה" הוא נזכר "פעם אחת‪ ,‬אחרי שאיתי החליט‬
‫
שזהו‪ ,‬לא עושים יותר בלגן לא יודע מה עבר עלינו‪ ,‬עלינו ליד האהל ועשינו שטויות (‪)...‬‬
‫אז איתי בא אליי‪ ,‬צרח עליי שאני הורס את החווה שאני אעוף מפה‪ ..‬הוא החזיר אותי אחרי‬

‫כמה ימים"‬

‫ספי "שבוע לפני החתונה שלי נעצרתי בגלל הסולר בחווה‪ ,‬הם ראו את הרכב שלי שמילאתי‬
‫בו ג'ריקנים של סולר והיה באותו הבוקר איזו ניידת שנשרפה והם חשבו שזה אותו הרכב‪..‬‬

‫עצרו אותי‪ ,‬אף אחד לא ידע איפה אני‪ ,‬יסכה חיכתה לי בצומת תפוח חיפשה אותי שעות"‬
‫יאיר ליברמן "היה לנו קטע שהיינו פותרים דברים ביננו רק במכות‪ .‬אבל ממש מכות‪.‬‬
‫מתכסחים ככה טוב ואז איזה חצי שעה אחר כך ממשיכים כאילו כלום לא קרה‪ .‬יום אחד‬
‫בעבודה‪ ,‬עבדתי אצל איזה מישהו מחוץ לחווה‪ ,‬ומישהו ממש הציק לי בעבודה‪ ,‬קיצר נתתי‬
‫לו מכות רצח והמשכתי לעבוד פתאום הגיעו שוטרים לעבודה‪ ,‬לא הבנתי איך הגעתי לזה‬

‫בכלל‪ ,‬זה היה ברור מאליו מבחינתי שככהה פותרים דברים‪ ,‬במכות ואז ממשיך הלאה‪..‬‬

‫קיצר הצליחו להבריח אותי בסוף ואז אותו אחד נהיה שוטר‪ ..‬אז בעצם הבאתי לו מכות בזמן‪".‬‬
‫"תחשבי שבעצם גרנו כולנו‪ ,‬ילדים בני חמש עשרה בלי שום כישורי חיים‪ ,‬לבד אחד עם‬
‫השני‪ ,‬גידלנו את עצמנו בלי שידענו כלום מהחיים ואז יצאנו מכאן‪ ,‬לעבודה‪ ,‬לצבא‪,‬‬

‫לדייטים‪ ..‬את יודעת כמה פדיחות עשינו לעצמנו עם בחורות?"‬

‫
הפינוי‬

‫"בפינוי של האהל אני הייתי הראשון‬
‫שנעצר כי ישנתי ליד הדלת" משחזר‬
‫שמואל‪ ,‬נתן מוסיף "אני בכלל לא ישנתי‬
‫בתקופה הזו באהל‪ ,‬בטעות הייתי שם ואז‬
‫עצרו אותי" יאיר ממשיך "הם באו עם‬
‫ערכת פריצה הידראולית ופרצו את הדלת‪,‬‬
‫היא בכלל לא הייתה נעולה ופתאום היא‬

‫עפה לתוך האוהל‪.‬‬
‫הם הגיעו אלינו עם נשקים שלופים‪ ,‬לא הספק
נו להתיישב אפילו וכבר היינו אזוקים ועם‬

‫נשק חי מכוון אלינו כאילו אנחנו מחבלים"‬
‫נתן "ואז הושיבו אותנו ליד האוהל מבחוץ‪ ,‬לראות איך הם הורסים אותו" ליברמן ממשיך‬

‫"ספי סובב את הראש והם סובבו לו את הראש בחזרה שיראה הכל"‬
‫נתן "אחר כך לקחו אותנו למעלה לכניסה של החווה העמידו אותנו בשורה עם אזיקים‪,‬‬

‫ממש כאילו אנחנו מחבלים"‬
‫שמעון "אני הייתי בצבא‪ ,‬הגעתי באותו היום‪ ,‬הודעתי לתקשורת שאני לא חוזר לצבא‬

‫וכשחזרתי אחר כך זה כבר היה לכלא"‬

‫
הצבא‬

‫לכולם היה פטור על אי התאמה‪ .‬באיזשהו שלב הם בחרו להתגייס‪ ,‬הם ביקשו שלא ישבצו‬
‫אותם במקומות בעייתיים כמו מג"ב והתחילו תהליך של גיוס‪.‬‬

‫אצל כולם תהליך הגיוס לווה בשיחות מקדימות שכללו גם שיחות שבכ‪ ,‬נסיונות גיוס‬
‫לחטיבה היהודית והמון עזרה מבחוץ כדי שיתגייסו למרות הכותרת שלוותה פעמים רבות‬

‫בתיקים ותדמית בעייתית‪.‬‬
‫התוצאות לפניכם‪:‬‬

‫יאיר ליברמן "אני הייתי לוחם ברימון בגבעתי"‬
‫שמעון "הייתי בכפיר ארבעה חודשים ואז בצינוק ואז השתחררתי‪".‬‬
‫ספי "ביום ששמעון ונמיר התגייס נמיר מתקשר אליי "בוא תתגייס איתי לצבא"‪ ,‬כאילו‬
‫מדובר באיזה טיול לדרום או משהו‪ ,‬הייתי באמצע יום עבודה‪ ,‬לא מבין מה הוא רוצה ממני‪,‬‬

‫אני כולי עסוק בדברים אחרים‪ ,‬מה צבא עכשיו?‬
‫
‬

‫
‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬כשכבר הייתי נשוי נסעתי ללשכת הגיוס בירושלים‪ ,‬הפקידה ניסתה בהתחלה‬

‫לשכנע אותי לא להתגייס בסוף היא אמרה לי טוב אתה מתגייס עוד איזה שבועיים‪ ,‬כל‬

‫היחידות תפוסות אז תרד למטה תראה אם נשאר להם משהו בשבילך וככה הגעתי ללביא"‬

‫הוא ממשיך בשעשוע "אחר כך היא שאלה אותי לכמה זמן אני רוצה‪ ,‬ממש תכנית כפי‬

‫בקשתך‪ ,‬אמרתי לה בואי נראה מה המינימום‪ ,‬התחלתי משנה וארבע וכל חודש חתמתי עוד‬

‫עד שנמאס לי‪"..‬‬

‫אור "אני התגייסתי לעורב נחל"‬

‫שמואל "בהתחלה לחיל חימוש רבתי עם כל העולם ואשתו עשיתי להם בלגן ואז עברתי‬

‫לעוקץ"‬

‫יאיר אופנהיימר "אני פלחן גולני"‬

‫נתן "הייתי מפקץ בצנחנים"‬

‫הפוליטיקה‬ ‫
‬
‫
‬

‫אני שואלת אותם אם הם היו עם דעות‬

‫ימניות ואידאולוגיה כלשהו לפני‬

‫שהגיעו‬

‫נתן "אני למדתי בנחליאל אז הכרתי‬

‫את כל עניין החוות והיית קצת‬

‫מעורבב בזה"‬

‫
‬

‫ספי "אני הגעתי מבחינתי כמרד על הגירוש מגוש קטיף‪ ,‬זה הי בשבילי תשובה לבוא לגור‬
‫בגבעה‪".‬‬

‫שמעון "אני אהדתי את ביתר ירושלים‪ ,‬קיצר שנאתי ערבים כבר לפניכן‪".‬‬
‫יאיר ליברמן "גם אני כבר שנאתי ערבים‪ .‬אבל בעצם שנאתי את כולם"‬
‫שמואל "אני רק חיפשתי כרית לשים עליה את הראש"‬

‫
הראיון נמשך ונמשך רגעים יפים נזרקים לאויר‪ ,‬והזכרונות מדגישים כמה יפה ומיוחדת‬
‫הייתה התקופה ההיא‪.‬‬

‫באחד הרגעים בראיון שמואל פתאום אמר "וואלה נראה לי נגלה לך את התשובות חצי היום‬
‫חצי בעוד שבועיים כדי שיהיה לנו עוד ערב כזה"‬

‫ומבחינתי‪ ,‬אם הצלחתי ברצון להעביר לכם את חוויות החיים בעבר גם לגרום להם לשמוח‬
‫בזה ולהשאר עם טעם של עוד‪ ,‬זכיתי‪.‬‬
‫
‬

‫פינת הדייטים‬

‫המלצה על מסלול‪ ,‬מעין ‪,‬תצפית‪ ,‬בית קפה‪ ,‬מסעדה‪... ,‬‬

‫פינת הדייט מארחת את עטרת גיאת‬
‫והפעם באווירה שומרונית‪:‬‬

‫מרכז מבקרים יקב כביר ‪ ,‬יקב בוטיק ומסעדה‬
‫אזור‪ -‬גב ההר אלון מורה ‪ ,‬זמן נסיעה‪ 20 -‬דק ממוצע‬

‫דרכי הגעה‪ -‬וויז דרך היין ‪ 1‬אלון מורה‬
‫בקרבת מקום‪:‬‬

‫מעיין עין כפיר‪ ,‬בור מים‪ ,‬גבעת סקאלי‪ ,‬סופר זול אלון מורה‪ ,‬מסלולים לרוב‪ ,‬הר‬
‫כביר וכו'‪ .‬מוזמנים לשאול את בעל הבית על עוד דברים מעניינים באזור‪.‬‬
‫מתאים ל‪-‬‬

‫כולם‪ .‬משפחות‪ .‬עם חברים בחמישי בערב זה אש‪ .‬עם ההורים העירוניסטים זה‬
‫מרגש‪.‬‬

‫דייט זוגי בשישי בבוקר זה הטופ‪.‬‬
‫מאפיין מיוחד‪-‬‬

‫היין‪ .‬בעצם הנוף‪ .‬בעצם האווירה‪ .‬‬

‫כמה מילים‬
‫למעלה מסעדה חלבית כפרית מהממת‪ ,‬בקומה למטה היקב עצמו איפה שהכל‬

‫קורה‪ .‬מרכז מבקרים חדרי יינות וחביות טעימות יין ועוד דברים מעניינים ‪.‬‬
‫אקסטרה להיפרקטיבים! סיור מטורף על אופני שטח בין הכרמים לגתות ישנים‬

‫באזור‪.‬‬

‫תהנו ‪☀☀☀ ‬‬

‫פפראצ'י בחווה‬

‫כל מה שמצחיק ונשלח בקבוצות‬



‫לוח מודעות‬ ‫מזל טוב‬ ‫למשפחת כהן‬
‫נטע ויויו להולדת‬
‫מזל טוב‬ ‫למשפחת הס‬
‫לנישואי גאולה‬ ‫אלירז דוד‬
‫לתחיה ואליה‬
‫פרץ להולדת‬ ‫ואיתן‬ ‫מזל טוב‬
‫אלחי ציון‬

‫לתחיה וינון ראובני‬
‫להולדת קדם‬
‫אמונה‬

‫זעאפורפליןשרמלוהאולל ודאתילת‬

‫אימוזהרוילדההטודוובתדמללרממשצבופוהחתגיתע כהן‬ ‫לטורבגשלללמבמשלתכפוהחתמתצווה‬ ‫מזל‬
‫פסח‬

‫חברים יקרים שלום‬ ‫סלרשקמויעאתתההשיבררקוד‬
‫אנחנו צוות סרט שהוקם לקראת ארוע ‪ 20‬שנה לחוות גלעד‪.‬‬

‫התכנסנו כדי לחשוב מה ואיך היינו רוצים להעביר את‬
‫חוויית החיים בחווה מתחילתה ועד היום‪.‬‬

‫בנינו תסריט ואנחנו ממש מתרגשים להוריד את הרעיונות‬
‫לשטח לקראת צילומים‪.‬‬

‫המטרה העיקרית ששמנו לנו לדגל היא להפוך את הסרט‬
‫הזה לתהליך קהילתי בו כל אחד ואחת יוכל לקחת חלק‬

‫במקום בו הוא מתחבר באופן אישי‪.‬‬
‫בחרנו בשיר מקום בלב של שלומי שבת ולצורך ההכנות‬
‫לצילומים אנחנו ממש נשמח לשיתוף הפעולה של כולכם‪.‬‬
‫בימים הקרובים נשלח אליכם טבלת אקסל ובה מקומות‬
‫שונים בחווה עם ערך מיוחד בו נרצה לקיים צילומים‪,‬‬

‫שאיפתנו היא שנצליח להקיף את כל תושבי החווה‬
‫בצילומים במקומות בהם כולנו מתחברים‪ ,‬כל אחד בדרכו‪.‬‬

‫נשמח אם תעקבו ותרשמו בהקדם‪ ,‬על מועדי הצילומים‬
‫נעדכן בקרוב‪.‬‬
‫
‬

‫תודה רבה על שיתוף הפעולה ומתרגשים לפגוש אתכם ואת‬
‫התוצאות המהממות של השיתוף המיוחד הזה‪.‬‬
‫
‬
‫צוות סרט‬

‫טובה‪ ,‬רות‪ ,‬הילה‪ ,‬יסכה‪ ,‬שרה ויעל‬

‫מוזמנים‬
‫לכתוב לנו!‬

‫לחוות גלעד‬