מלאכת מחשבת, ספר פרויקט

1 פרויקט זה מוקדש למשפחתי, אהובי וחבריי.

2 תוכן עניינים אבסטרקט העבר והעתיד של המגה-סטרוקטורה - עבר: מגה-סטרוקטורה התנועה האדריכלית של המגה-סטרוקטורה מאפייני המגה-סטרוקטורה, יתרונות וחסרונות - עתיד: שימוש מחדש שימוש מחדש במבני תעשייה ומגה-סטרוקטורה, בעבר ובהווה עמדת הפרויקט ביחס לסוגיית השימוש מחדש במגה-סטרוקטורה כמנוע להתחדשות עירונית מקרה בוחן - שכונת גבעת הרצל ניתוח היסטורי קונטקסט עירוני מאפיינים חברתיים-כלכליים - בית מרכזים- מגה סטרוקטורה בחור שחור עירוני מתודולוגיה תאור הפרויקט ביבליוגרפיה נספחים

3 אבסטרקט מבני מגה-סטרוקטורה הם פרויקטים אדריכליים בקנה מידה גדול מאוד שמטרתם לרוב לספק סביבות שלמות למגורים, לעבודה ולפנאי. הם כרוכים בדרך כלל בשילוב של פונקציות ופעילויות שונות בתוך מבנה אחד המתוכנן כמערכת מרחבית של תשתיות, רחובות פנימיים וחללים לשימושים מגוונים. התנועה האדריכלית ההיסטורית של המגה-סטרוקטורה הופיעה באמצע המאה ה-20 כתגובה לעיור הגדל במהירות. הם קידמו אדריכלות מודולרית המאורגנת לפי קוד הניתן לגדילה, מתוך מחשבה שהמבנים יוכלו להסתגל לשינויים ויספקו תשתית להתפתחות ספונטנית של קהילה. מחד, מבני מגה-סטרקטורות מציעים גם היום מגוון של יתרונות, לרבות שיפור ניהול משאבים והגדלת הצפיפות העירונית. מאידך, למגה-סטרוקטורה השפעות שליליות על הסביבה כמו צריכת אנרגיה מוגברת ואי-שוויון חברתי-כלכלי. יתר על כן, גודלם ומורכבותם מקשים ויקרים לתחזוקה והם דורשים שיפוץ לצרכים משתנים. פרויקט זה מציע תכנית שיקום לחלק הדרומי של שכונת גבעת הרצל, מתחם הכולל מקבץ של מגה-סטרוקטורות, מבנים תעשייתיים, ושטח פתוח המשמש לחניה. האזור, אשר עם השנים הוזנח וננטש ברובו, הוגדר על ידי עיריית תל אביב בשנת 2007 כ"חור שחור רחב ידיים". על ידי לימוד הקונסקסט האורבני ומחקר אודות המגה-סטרוקטורה והאפשרויות לשימוש מחדש במבנים אלו, הפרויקט מפתח עקרונות לפעולה אדריכלית ביחס למקרה המבחן של 'בית מרכזים' בתכנונו של דן איתן, מגה-סטרוקטורה המשלבת מסחר, מלאכה ומערכת תנועה רב-מפלסית. על ידי שימוש מחדש במבנה תוך התאמתו לעידן פוסט-תעשייתי והסביבה המשתנה, פיתוח מוסד חינוכי בעל קשר היסטורי תרבותי לאזור, וגישה של עירוב שימושים, הפרויקט מנסה להניע סביבו תהליכים של התחדשות עירונית בכלל, ולהפוך למחולל שכונתי, נופי תרבותי בפרט.

4 העבר והעתיד של המגה-סטרוקטורה עבר: מגה-סטרוקטורה התנועה האדריכלית של המגה-סטרוקטורה מבני מגה-סטרוקטורה הם פרויקטים אדריכליים בקנה מידה גדול שמטרתם לרוב לספק סביבות שלמות למגורים, לעבודה ולפנאי. הם כרוכים בדרך כלל בשילוב של סוגי בניינים ופונקציות שונות בתוך מבנה אחד, ועשויים לשלב טכנולוגיות ומערכות מתקדמות כדי לתמוך במגוון פעילויות. התנועה האדריכלית ההיסטורית של המגה-סטרוקטורה הופיעה באמצע המאה ה-20 כתגובה לעיור הגדל במהירות. תנועה זו ביקשה ליצור מבנים מסיביים, עצמאיים שיכולים להכיל קהילות שלמות, על כל השירותים הדרושים להם, בבניין אחד. אדריכלים כמו לה קורבוזיה ובאקמינסטר פולר החלו לחקור את הרעיון של מבנים עצמאיים 'היפר-יעילים'. ספרו של לה קורבוזיה City Radiant'( העיר הקורנת'( והכיפות הגיאודזיות של פולר סללו את הדרך לרעיון המגה-סטרוקטורה. מבני מגה-סטרוקטורה מאופיינים בקנה מידה גדול, בגישה הוליסטית ובשימוש החדשני בטכנולוגיה, ומגלמים את האמונה שהאדריכלות מסוגלת לעצב את החברה ולתקשר אידיאולוגיות. תנועת המגה-סטרוקטורה, כתנועה אדריכלית היסטורית, קידמה אדריכלות מודולרית המאורגנת לפי קוד הניתן לגדילה, מתוך מחשבה שהמבנים יוכלו להסתגל לשינויים ויספקו תשתית להתפתחות ספונטנית של קהילה. למרות שתנועה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-70 של המאה ה-20 ,הרעיונות והמושגים שיצרה ממשיכים לעורר השראה גם באדריכלות העכשווית. ההתמקדות של התנועה ביצירת מבנים המקיימים את עצמם, ידידותיים לסביבה וניתנים להתאמה הפכה לרלוונטית עוד יותר בעידן הנוכחי של משבר האקלים.

5 מאפייני המגה-סטרוקטורה, יתרונות וחסרונות קיימת מגמה גוברת בבניית מגה-סטרקטורות )2019, Turnbull,Vale .)נטען כי המניעים מאחורי מגמה זו, בין היתר, הם עיור, ההתפתחות הטכנולוגית והרצון לציוני דרך איקוניים. בנוסף, צוינו היתרונות הפוטנציאליים של המגה-מבנים, לרבות צפיפות מוגברת, שיפור קיימות ויתרונות כלכליים. עם זאת, הוצגו האתגרים הנלווים לבנייה בקנה מידה גדול, כגון עלות, מורכבות הבנייה והשפעות שליליות אפשריות על הסביבה והקהילה הסובבת. הטענה העיקרית במאמר של )2016 )xcrv Gosseye סברה כי פיתוח מבני מגה-סטרקטורה בעיירות בריטיות שקמו לאחר המלחמה היה תוצאה של שותפויות ציבוריות-פרטיות מעורפלות, שלעתים קרובות אף העדיפו אינטרסים כלכליים על פני ערכים חברתיים וקהילתיים. המאמר בחן מספר מקרים של עיירות חדשות בבריטניה, תוך התמקדות בתפקידן של שותפויות ציבוריות-פרטיות ביצירת פרויקטים עירוניים בקנה מידה גדול כמו מרכזי קניות, מרכזים אזרחיים ושכונות מגורים, והציע כי קיים צורך בגישה מאוזנת ושוויונית יותר לפיתוח עירוני, כזו שתתעדף את האינטרסים של הקהילות המקומיות ותבטיח כי יתרונות הפיתוח העירוני יתחלקו באופן שווה יותר בין כל בעלי העניין. על כן, את מבני המגה-סטרקטורה יש לתכנן ולבצע בקפידה על מנת להבטיח שהם תורמים באופן חיובי לסביבה העירונית ולחברה כולה. עתיד: שימוש חוזר אדפטיבי שימוש חוזר אדפטיבי הוא תהליך ייעוד מחדש של מבנים קיימים לתפקיד או שימוש חדש, תוך שמירה על משמעותם ההיסטורית, האדריכלית והתרבותית )2016, Wong .)לפי גישה זו, התכנון כרוך ראשית בהתאמה מתחשבת ויצירתית של המבנה כדי לענות על הצרכים העכשוויים, תוך מזעור ההשפעה הסביבתית. בנוסף, לרוב מדובר על תכנון קפדני, עיצוב אדריכלי ושיפוץ שמבטיחים את ההתאמה של השימוש החדש למבנה החדש. לבסוף, גישה בת קיימא לפיתוח עירוני, שכן הוא מפחית את הצורך בבנייה חדשה, משמר את המורשת האדריכלית וממזער את הפסולת.

6 עמדת הפרויקט ביחס לסוגיית השימוש מחדש במגה-סטרוקטורה כמנוע להתחדשות עירונית שיקום מבנים יעיל יותר מהריסת מבנים ובנייה מאפס. אפשר לאפיין מבני מגה-סטרוקטורות תעשייתיים כפילים לבנים ואפשר גם לראות אותם דרך פריזמה של שימור ושיקום כמבני ענק מודולריים שיכולים להשתנות בהתאם לצרכי המשתמשים. התכנית החופשית והחתכים הרחבים מאפשרים כמעט לכל פונקציה להתאים למבנה ככפפה ליד- חינוך, מלאכה, אמנות, תרבות, תעשייה, משרדים ועוד. בעוד הריסת מבנים מזהמת את הסביבה , שימור ושימוש חוזר במבנים מצמצמים את צריכת המשאבים והחומרים, יוצרים פחות פסולת ותורמים לאיכות הסביבה. בכך, התחדשות האורבנית דרך מבני מגה-סטרוקטורות וסביבם היא דרך חכמה לתרום לאיכות הסביבה בתחום האדריכלות ולשקם רקמות אורבניות. איכויות מובנות למגה-סטרקטורה, כמו גמישות והשתנות, הופכות לרלוונטיות היום ומאתגרות את הפרקטיקה של שימוש מחדש. לכן, יש בשיקום ושימוש מחדש במבני מגה-סטרוקטורה תעשייתיים הכוח להניע התחדשות אורבנית ולתרום לרקמה האורבנית סביבם.

7 מקרה בוחן שכונת גבעת הרצל ניתוח היסטורי סלילת דרך העפר בהמשך רחוב הרצל דרומה בישרה את החיבור תל אביב אל כביש יפו- ירושלים. דרך זו הפכה לציר הכניסה הראשי לבאים מדרום ומירושלים. הדרך עברה בצמוד לכפר המצרי אבו כביר ובשטחיו החקלאיים של הכפר שסופחו ליפו. דרך זו נקראה רשמית רחוב עצאם בק )Street Bek Asem )על שמו של ראש עיריית יפו )1938-1919 )אשר בתקופתו צורפו אדמות אבו כביר לשטח העיר. בעברית נקראה הדרך "המשך רחוב הרצל", ובפי העם רווח השם רחוב גבעת הרצל על שם השכונה העברית המסחרית שהתפתחה בצידי הדרך. פיתוחו המואץ של הישוב בכלל ושל תל אביב בפרט, הצורך בקרקע זולה וזמינה לתעשיה ולמלאכה, והמיסים שהניבו עסקי היהודים לקופת עיריית יפו הביאו לפיתוחו של רובע מלאכה זה. בשכונה קמו עשרות נגריות, מסגריות, מפעלי מתכת, מוסכים ומפעלים לתעשיות קלות. הוקמו מחסנים לעץ, לברזל ולגרוטאות. קונטקסט עירוני שטחה של שכונת גבעת הרצל עומד על 619 דונם. השכונה משתייכת לרובע 7 העירוני והיא גובלת בשכונות פלורנטין, שפירא ויפו העתיקה. בעבר, דרום תל אביב בכלל וגבעת הרצל בפרט היו אזורים שוקקי חיים, מרכזי תרבותי. העובדה ששכונות דרום העיר הוזנחו, עקב שינוי גיאוגרפי-דמוגרפי שחל בעיר במהלך השנים, עושה עם האזור עוול. הוא ירד מגדולתו והפך לחצר אחורית עירונית על אף שנמצא בסמוך לנקודות ציון עירוניות )כגון פארק החורשות, איצטדיון בלומפילד, המכללה האקדמית תל אביב יפו(.

8 כיום, עוד ועוד חלקים בשכונת גבעת הרצל עוברים תהליך של התחדשות עירונית, אך אזורה הדרומי המקביל לרחוב הרצל ופארק החורשות נשאר מוזנח כ'חור שחור' 1 . מאפיינים חברתיים-כלכליים לפי הנתונים של המרכז למחקר כלכלי חברתי של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2014 ,רב שימוש המבנים בשכונת גבעת הרצל מוקדש לתעשייה )%33 )בעוד %10 בלבד למגורים . הגיל החציוני המאפיין את תושבי השכונה הוא 29 שנים לגברים ולנשים )נספח א'(. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2008 )כשליש מתושבי השכונה עוסקים במקצועות צווארון לבן )נספח ב'(. נתונים אחרונים אלה מחזקים את תהליכי ההתחדשות שהשכונה עוברת, ובעקבותיו נהירת צעירים בעלי השכלה גבוהה לאזור. בית מרכזים- מגה סטרוקטורה בחור שחור עירוני מרכז תעסוקה גדול המורכב מארבעה מבנים שונים, ניצב לצד דרך קיבוץ גלויות, שנבנה במחצית השניה של שנות השישים בחלקו המזרחי של אזור הביצה )באסה( ביפו, ממזרח לאצטדיון בלומפילד של ימינו. המרכז שוכן בשכונת גבעת הרצל בדרום תל אביב, שכונת מלאכה ומגורים הגובלת בשכונות פלורנטין, נווה עופר, שפירא ויפו העתיקה. דרך קיבוץ גלויות עוברת דרך השכונה. דרך קיבוץ גלויות הוסבה לרחוב מלאכה מיוחד בתל אביב. הרחוב מאופיין במבנים גדולים עם רמפות למכוניות המשמשות לפריקה וטעינה ובבנייה בקו אפס חזית מסחרית. מאפיינים אלו עומדים מנגד לדפוס הטיפוסי של מתחמי תעסוקה היסטוריים ואזורי תעשייה מאורגנים שנבנו ברחבי הארץ. 1 מבואות יפו'- מסמך מדיניות מטעם עיריית תל אביב. מרץ 2007. pdf.יפו%20מבואות%20מדיניות%20מסמך/https://www.tel-aviv.gov.il/Forms

9 הדפוס הטיפוסי של מתחמי תעסוקה היסטוריים משתנה בהתאם לתקופה ההיסטורית בה הוקמו ולמטרות ייצובם. למשל, בעבר התמקמו מתחמים אלה בקרבת מים מתוך הצורך להעניק פתרון לצרכי הקיום היומיומי ולהקל על הגישה למזון ולמקורות מים. במהלך ההתפתחות היסטורית של המדינה, חלו שינויים גאוגרפיים וכלכליים משמעותיים במתחמי התעסוקה. עם התפשטות התעשייה בארץ, התגברה הפעילות התעשייתית במגוון תחומים וביניהם תחום ההייטק, הביוטכנולוגיה, תחום התרופות והמזון. מתחמי תעסוקה מאורגנים בישראל משתנים מאוד בין ישובים גאוגרפיים למדינה. באופן כללי, מתחמי התעסוקה המאורגנים נוטים להתמקד באיזורים פריפריאלים, כגון ערי עמק הירדן והגליל. לרב מדובר במתחמי ענק בעלי מפלס אחד או שניים )למשל: מתחם בילו סנטר, קריית עקרון(. תחילה, בבית מרכזים פעלו עסקים בתחומי המלאכה, האחסון והתעשייה הקלה )סגול(. בשנת 1978 חנך ראש העיריה שלמה להט )צ'יצ'( אגף חדש בבית מרכזים )כחול ואדום( וצמוד אליו חניון בקומות )צהוב( )נספח ג'(. בתחילת שנות התשעים הוקם ממזרח מגדל תעוז )ירוק(, בניין בן 5 קומות, ובו משרדים להשכרה בשילוב מסחר בקומת הקרקע של המבנה.

10 מתודולוגיה דרך מחקר אודות המגה-סטרוקטורה ואודות שימוש חוזר אדפטיבי במבנים אלו, פיתחתי את העקרונות המנחים לתכנון האדריכלי שלי את בית מרכזים, לכדי אקדמיה למלאכה שמעלה על נס, באופן מודרני, את אופיה של השכונה. - המבנה המארח- התייחסות למבנה אותו מתכננים מחדש כמארח אותנו האדריכלים והמעצבים. הטרמינולוגיה חשובה מכיוון שממנה מתחיל כל היחס הראשונה למבנה. כך, יבין המתכנן כי לא הוא הנושא המרכזי בעבודתו, אלה המבנה המקורי. - חתרנות בסדר הקיים- סטייה מנורמות קונבנציונליות וממסגרות עיצוב קבועות, המאפשרת לאדריכלים ולמעצבים ליצור יחסים מרחביים חדשים, סידורים פרוגרמטיים והרכבים חומריים. - התערבות ביצועית- ביצוע שינויים מהותיים בחלל או במבנה במטרה לשפר את הביצועים והפונקציונליות שלו. לרוב, התערבויות שנותנות עדיפות ליעילות אנרגטית, קיימות ונוחות משתמש על ידי שילוב טכנולוגיות, חומרים או מערכות המשפרים את ביצועי החלל. - התערבות יחסית- ביצוע שינויים, במרחב או במבנה, תוך התמקדות ביצירת קשרים בין אלמנטים שונים. התחשבות בהקשר הקיים ועיסוק בו בצורה מכוונת ומתחשבת. - תוספת גג- התוספת הנפוצה ביותר. תוספת של נפח נפרד לגג המבנה המארח הקיים. התוצאה הבסיסית ביותר היא הגדלה של מטר מרובע. - תוספת סכימה- רצף של מספרים המסתכמים כסכום בודד. באדריכלות נוגע לסדרות של אלמנטים קשורים- מדרגות, שבילים, רמפות, מסדרונות, מדרגות, מרפסות המתווספים יחד ויוצרים התערבות מאוחדת למבנה המארח.

11 - החלפת חזית חלקית- חידוש של עור הבניין. התערבות חשובה לביסוס זהות חדשה. התוצאה מהדהדת מחוץ לגבולות הבניין אל הקונטקסט הסביבתי.ההשפעה בסופו של דבר חיובית בהנעת הפרויקט קדימה בזמן.

12 תאור הפרויקט בשלב הראשון של הפרויקט תוכננה סביבתו. מכיוון שהאזור יחסית מוזנח ונכשל הוא מאופיין במבנים פולשים, ושטחים רחבים המשמשים כחניונים. על מנת שהסביבה תוכל לתמוך במבנה ולהתקשר עמו, לאור גישת השימוש החוזר האדפטיבי, במקום שטחי החנייה וחלק מהמבנים באזור תוכנן פארק המחבר בין גן כרוניגן ממערב )המקביל לאצטדיון בלומפילד(, לבין פארק החורשות ממזרח לבין חורש טבעי מדרום. כך- גם נוצר רצף ירוק בין הגנים וגם תושבי דרום תל אביב ויפו זוכים בריאה ירוקה רחבה.

13 לאחר מכן, הפשטתי את בית מרכזים לכדי עמודים, רצפות ותקרות- והתחלתי לתכנן אותו מחדש. הוחלט לפתוח נתיב המקשר בין דרך קיבוץ גלויות מצפון לפארק החדש מדרום- נתיב שיחצה את קומת הקרקע הכפולה של המבנה החדש, כפי שמאופיין בשכונה )נספחים ד', ה'(. בשלב הבא- החלטתי ליצור קשר המאונך למעבר הציבורי הראשון שתוכנן. הקשר נוצר על ידי מבט רציף המתאפשר בין גרעיני התנועה החדשים, מחצר מרכזית אחת לאחרת. למבנה המארח התווספו שתי קומות עטופות בקירות זכוכית המשוות את גובהו למבנה מולו. כך, על אף הוספת הקומות החדשות, המבנה עדיין משתלב טוב ברקמת הרחוב. מבחינת הפארק מאחוריו- לצד בית מרכזים מגרש ריק ומגרש נוסף ש"רוקן" מפונקציות עוד בשלב תכנון הפארק. כשבית מרכזים החדש עומד בודד מול הפארק- המעבר הציבורי וגובהו החדש משוועים למבנה תחושה של "שער כניסה" אל הפארק. לבסוף הורכבו לוחות קורטן מחוררים בחזית הצפונית והדרומית- ראשית כדי לסנן את כמות האור שנכנסת למבנים, ושנית על מנת לאחד בין חלקיו השונים של בית מרכזים מבחינת מעטפת כך שיראו כמבנה אחד. הקורטן גם מתקשר לקונטקסט האורבני של התעשייה והמלאכה המאפיינת את השכונה והאזור כולו.

14 סכמתת פונקציות

15

16 4-4 חתך 1-1 חתך

17 3-3 חתך 2-2 חתך

18 חזית צפונית חזית דרומית חזית מזרחית חזית מערבית

19 חזיתות חצר מעונות חזיתות חצר אקדמיה

20

21

22

23 ביבליוגרפיה Gosseye, J. (2016). ‘Uneasy bedfellows’ conceiving urban megastructures: Precarious public-private partnerships in post-war British New Towns. Planning Perspectives, 31(4), 561-582. Vale, M., & Turnbull, D. (2019). The Rise of Megastructures: Examining the Drivers, Benefits, and Challenges of Building at Scale. Buildings, 9(6), 135. Wong, L. (2016). Adaptive Reuse. In Adaptive Reuse. Birkhäuser.

24 נספחים נספח א'

25 נספח ב' נספח ג'

26 נספח ד'

27 נספח ה'