מהרל- תפארת ישראל - הקדמה

‫ביאור שחאל לספר‬
‫תפארת ישראל למהר"ל‬

‫‪ -‬הקדמה ‪-‬‬

‫ושם החיבור הזה נקרא תפארת ישראל כי הוא חיבור על‬
‫התורה‪ ,‬שהיא תפארת ישראל כדכתיב (דברים ד ז) "ומי גוי גדול‬
‫אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים" וגו' ואמרו "רק עם חכם ונבון‬
‫הגוי הגדול הזה"‪( .‬דברים ד ז)‪ .‬וכבר בארנו בהקדמה של חיבור‬
‫גבורת ה'‪ ,‬שבשביל כך אמרו במסכת ברכות בפרק הרואה (נ"ח‬

‫א) "והתפארת ‪ -‬זו מתן תורה‪".‬‬

‫מהר"ל מפראג ‪-‬יהודה ליוואי בן בצלאל‬

‫נלקט ונערך ע"י אברהם אלחדד‬

‫אדר תשע"ו – ‪2/2016‬‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הקדמה‪2 ................................................................................................‬‬
‫‪ .1.1‬התורה הונחה בפני כל בני ישראל‪ ,‬כל דכפין ייתי ויאכל ‪2 ......‬‬
‫התורה חפץ מונח בפני כל ישראל כמו בהפקר‪2............................‬‬
‫‪ .1.2‬ההוכחות כי התורה נמסרה לכל ‪5 .........................................‬‬
‫הקב"ה אוהב גם את הטועה בלימודו ‪5.........................................‬‬
‫אין ברכה על לימוד תורה אלא ברכה על עיסוק בתורה‪6...............‬‬
‫שני סוגי מכשולים בלימוד תורה ‪9................................................‬‬
‫תפילה להתגברות על הקשיים בלימוד ‪11....................................‬‬
‫וכשלון בחומרות אלה מביא לאובדן של הארץ‪15..........................‬‬
‫סיבה האבדון שייכת לתחום הסיבה הראשונה ולא לעלול ‪18.........‬‬
‫תלמידי חכמים נוטים להכשל בלימודם בקשר לבורא‪22................‬‬
‫‪ .1.3‬דוד כתב פרק תפילה להינצל ממכשולי הלימוד ‪24 .................‬‬
‫תפילת דוד בפרק יט בתהילים ‪25................................................‬‬
‫בעייתיות תפילת דוד ‪ -‬מנסתרות נקני‪33.......................................‬‬
‫‪ .1.4‬ושם החיבור הזה תפארת ישראל ‪35 .......................................‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪1 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הקדמה‬

‫‪ .1.1‬התורה הונחה בפני כל בני ישראל‪ ,‬כל דכפין ייתי ויאכל‬

‫התורה חפץ מונח בפני כל ישראל כמו בהפקר‬

‫ְו ֹ֖ז ֹאת ַהּתֹו ָ ָ֑רה ֲא ֶׁשר־ ָשָׂ֣ם ֹמ ֶׁ֔שה ִל ְפנֹ֖י ְבנֵ֥י ִי ְש ָר ֵֽאל׃ (דברים ד מד)‪ .‬הכתוב הזה רוצה לומר‪,‬‬
‫כי התורה חפץ מונח‪ ,‬כל הרוצה לזכות בה יזכה בה‪ .‬ולכך לא אמר אשר שם לבני ישראל רק לפני בני‬
‫ישראל ‪,‬כמו דבר המונח לפני כל הרוצה לזכות זוכה בה‪ .‬ולא יאמר האדם כי התורה לא ניתנה רק לגדולי‬

‫החכמים שהם רחוקים מן הטעות‪ ,‬אבל התורה ניתנה לכל‪ .‬ולא יאמר גם כן אולי אשגה בתורה ‪.‬‬

‫פירוש – מהפסוק ְו ֹ֖ז ֹאת ַהּתֹו ָ ָ֑רה ֲא ֶׁשר־ ָשָׂ֣ם ֹמ ֶׁ֔שה ִל ְפנֹ֖י ְבנֵ֥י ִי ְש ָר ֵֽאל׃ (דברים ד מד)‬
‫מוציא המהר"ל את הרעיון כי התורה היא חפץ מונח בפני כל אחד מבני ישראל‬
‫המבקש לזכות בה‪ .‬את טיעונו הוא מסבב על שימוש בלשון "שם משה לפני בני‬
‫ישראל" להבדיל מלשון‪ :‬זאת התורה אשר שם משה לבני ישראל‪ .‬כמו ״ואלה‬
‫המשפטים אשר תשים לפניהם״‪( ,‬שמות בא‪ ,‬א )‪ .‬ופירש רש״י שם‪ :‬״אשר תשים‬

‫לפניהם ‪,‬כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם״‬
‫שימוש 'לבני ישראל' היה מניח מעין העברת התורה כנכס לבעלות כלל בני‬
‫ישראל‪ .‬קרי לנציגיהם או לקבוצה חכמים ספציפית מבני ישראל‪ ,‬אולי בעלי שכל‬
‫חריף‪ ,‬עקב הודה ורוממותה של התורה‪ .‬בכל אופן מסירה לכלל אינה מחייבת‬
‫בהכרח מסירה לכל פרט ופרט‪ .‬במצב זה מי היה זוכה בה בפועל‪ ,‬אולי קבוצת‬
‫תלמידי חכמים בעלי שכליות גבוה שבלימודם קטנים סיכוייהם לטעות‪ ,‬והיא‬

‫מועברת להם כנציגי הכלל או כיחידים הראויים ללמוד בה‪.‬‬
‫למניעת אופן הבנה זו של הפסוק‪ ,‬נקטה התורה בלשון "שם משה בפני בני‬
‫ישראל"‪ .‬לפני קרי 'ל ‪ +‬פנים בסמיכות'‪ .‬התורה מונחת ע"י משה למול פניהם‪.‬‬
‫מול פניהם של כל בני ישראל‪ .‬השימוש בפניהם‪ ,‬מחייב להיות כנגד כולם‪ ,‬מול‬
‫פניו של כל פרט ופרט מבני ישראל‪ .‬השימוש בפניהם לא מאפשר להבין‪ ,‬כחלק‬
‫בלבד מכלל בני ישראל‪ .‬וגם מהווה עידוד לפשוטי העם לעסוק בה למרות הדרה‬

‫וזוהרה מבלי לחשוש מהיותם לא משכילים‪.‬‬
‫השימוש בלשון "בפני בני ישראל" מדגיש כי התורה מונחת בפני כל אחד ולא‬
‫נמסרה לו לידיו‪ .‬קרי מבליטה את חופש הלימוד בה‪ .‬כמו כל דבר המונח לפני כל‬
‫הרוצה לזכות‪ ,‬ואכן בוחר ללמד אותה וזוכה בה‪ .‬כמו בהגדה של פסח‪" :‬כל‬
‫דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" ‪" -‬כל רעב יבוא ויאכל‪ ,‬כל מי שצריך יבוא‬
‫ויפסח"‪ .‬הרצון כאן של האדם הוא בעל חשיבות‪ .‬ירצה יזכה בה לא ירצה לא‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪2 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫ייקחה‪ .‬השימוש בשלון 'לבני ישראל' היה משמית את רעיון חופש הבחירה‪ .‬התורה‬
‫מונחת גם מול פשוטי העם‪ ,‬כנגישה לכל אחד במטרה לעודד את האיש הפשוט‬

‫החרד לטעות בה‪ ,‬שלא יחשוש ללמוד בה‪.‬‬

‫הרחבה ‪ -‬בעקבות מה שיכולנו לחשוב כי התורה לא נמסרה אלא ליחידי סגולה‬
‫מסכם המהר"ל שני חששות‪:‬‬

‫החשש הראשון הוא‪ :‬ולא יאמר האדם כי התורה נתנה רק לתלמידי חכמים‬
‫המלומדים‪ ,‬ואו רק לבעלי כח שכלי מפותח הרחוקים מן הטעות‪ .‬לימוד תורה‬
‫איננו מותנה בהישגים ואו בצבירת ידע‪ .‬גם לא נדרש ללמוד כאינטלקטואל‬
‫העוסק בפעילות שכלית ‪ -‬רוחנית מתוך ערכיות או הנאה‪ ,‬ואו עקב אהבת לימוד‬
‫ורכישת ידע במגוון נושאים רק לשם הלימוד והחכמת הבורא‪ .‬המבוקש מהאדם‬
‫ע"י מצוות הלימוד הוא עצם העברת זמן בלימוד תורה במטרה להתקרב לנותן‬

‫אותה‪.‬‬
‫והחשש השני הוא‪ :‬ולא יאמר האדם לא אלמד תורה שמה אשגה בלימודי‪,‬‬
‫כי התורה נתנה לכל‪ ,‬לשוגים מעט ולאלה שעלולים לשגות הרבה‪ .‬כי לימוד‬
‫חכמת התורה איננו דורש כישרון אינטלקטואלי‪ .‬כל מהותה הוא לאפשר ללומד‬
‫המבקש לקיים מצוות בוראו מפגש עם האמת בה ילך‪ .‬מה מוסיף חשש שני זה‬
‫על הראשון? המהר"ל מבקש כנראה‪ ,‬להבדיל בין הטעות העיונית – כשל‬
‫בהסקה לוגית ‪ -‬לבין השגגה ‪ -‬טעות פשטנית ‪ -‬של העוסקים בתורה ללא עיון‪.‬‬

‫התורה שייכת לכל –‬
‫בגמרא‪ :‬״תורה‪ ...‬כרוכה ומונחת בקרן זווית‪ ,‬כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד״‪.‬‬
‫(קידושין סו‪/‬א)‪ .‬מעין חפץ בהפקר‪ ,‬בהישג יד של כולם‪ .‬מפאת רוממות התורה‪,‬‬
‫התורה נמסרת אל כל בני האדם‪ .‬וכמו שאמרו בע״ז ב‪ :‬שהקב״ה החזיר את התורה‬
‫על כל האומות [ורק ישראל הסכימו לקבלה]‪ ,‬וביאר שם בח״א [ד‪ ,‬ב‪ ].‬בזה״ל‪ :‬״כי‬
‫התורה היא מצד הש״י‪ ,‬לכך היא שייכת לכל‪ ,‬כי התורה היא החכמה העליונה‬
‫ושייכת לכל האומות‪ .‬ורק מצד המקבל שייכת לישראל דווקא‪ ,‬אבל מצד התורה‬
‫עצמה — אין גבול אליה‪ ,‬והיא מונחת לפני הכל ״‪( .‬ר' יהושוע דוד הרטמן‪ ,‬פירוש‬

‫לתפארת ישראל ) ‪.‬‬

‫במדרש "תני ר' שמעון בן יוחאי‪ :‬שלשה כתרים הם ‪:‬כתר תורה וכתר כהונה וכתר‬
‫מלכות ‪ .‬כתר כהונה‪ ,‬זכה בו אהרן ונטלו ‪ .‬כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו ‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪3 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫כתר תורה ‪ ,‬הרי מונח לדורות‪ .‬כל מי שזוכה לתורה‪ ,‬כאילו זכה לשלשתן" (קהלת‬

‫רבה ז א א )‪.‬‬

‫המהר"ל בפרושו למסכת אבות‪ ,‬דרך חיים‪( ,‬ד יג) מבהיר את שלושת הכתרים‪:‬‬
‫"וזהו שאמרו כתר כהונה זכה בו אהרן וזרעו‪ ,‬כתר מלכות זכה בו דוד וזרעו‪,‬‬
‫כתר של תורה מונח כל הרוצה לזכות בו יזכה‪ .‬פירוש זה‪ :‬כי לכתר כהונה צריך‬
‫הכנה מיוחדת ולכך זכה בה דווקא אהרן וזרעו שהם מוכנים דווקא לזה‪.‬‬
‫לכתר מלכות צריך לכתר זה הכנה מיוחדת וזכה בכתר זה דוד וזרעו כי הם מוכנים‬
‫לזה‪ .‬ומפני כך אשר מוכן לכתר זאת אינו מוכן אל האחרת כי הנה מחולקות‪,‬‬
‫אבל כתר תורה מפני שהכתר הזאת הוא השכל הנבדל מן האדם אין צריך הכנה‪.‬‬
‫מפני כך היא מונחת לפני כל כי אין צריך הכנה‪ ,‬והכל נרמז במה שבכתר הזאת‬

‫כתיב עליו‪.‬‬

‫התורה שייכת לכל‪ ,‬ולא רק לחכמים‪ ,‬הנה אמרו בשבת סג‪/‬א ״אין מקרא יוצא‬
‫מידי פשוטו״‪ ,‬וכתב לבאר שם בח״א [א‪ ,‬לח‪ ,].‬שאם לא כן‪ ,‬אלא התורה היתה‬
‫נתפסת רק לפי הדרש‪ ,‬אזי ״לא היתה התורה נתונה רק [אלא] ליחידי הדור‬
‫היודעים הדרש‪ ,‬לא לכל ישראל‪ ,‬והתורה נתונה לכל ישראל‪ ,‬גדול וקטן‪ .‬לפיכך‬

‫צריך שיהיה הפשט אמת ‪ ,‬ואין מקרא יוצא מידי פשוטו״‪.‬‬

‫רוממות התורה ‪ -‬המדרש שיר השירים רבה‪ ,‬על פסוק ודגלו עלי אהבה‪ ,‬מסביר‪:‬‬
‫"אמר רבי חנינא‪ :‬בראשונה‪ ,‬כל מי שהיה מראה איקונין (תמונה) של מלך באצבע היה‬

‫נהרג‪ ,‬והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע‪ .‬אמר הא ‪-‬לוהים‪:‬‬
‫'ודגלו עלי אהבה' ‪ -‬וג ּו ָדל ֹו עלי אהבה‪ ".‬ר' חנינא מבין את המילה דגלו כגודלו‪,‬‬
‫מלשון גודל‪ ,‬כמו ִ ִּ֛כי ֵ֥שם ְיה ָֹוֹ֖ה ֶׁא ְק ָ ָ֑רא ָה ֵ֥בּו ֹ֖ג ֶׁדל לאֹל ֵֽהינּו׃ (דברים לו ג)‪ .‬ר' חנינא‬
‫מתאר את האבסורד שבלימוד התורה‪ ,‬בכך שהקב"ה ‪ -‬שמלוא כל הארץ כבודו‪,‬‬
‫וכל ינוקא בין שלוש יכול להגיד 'ה' אומר כך' או 'ה' אומר אחרת'‪ .‬התינוק הרי אינו‬
‫מבין אפילו קצה קצהו של כבוד ה'‪ ,‬ובכל זאת הוא מצביע על שם ה'! אמנם‪,‬‬

‫הקב"ה קובע שהדבר ייתכן ‪' -‬גודלו של תינוק מישראל אהוב עלי‪.‬‬

‫כל הרוצה לזכות בה יזכה ‪ -‬ופירושו‪ ,‬מפאת רוממות התורה‪ ,‬התורה נמצאת אצל‬
‫כל בני האדם‪ .‬וכמו שאמרו בע״ז ב‪ :‬שהקב״ה החזיר את התורה על כל האומות‬
‫[ורק ישראל הסכימו לקבלה]‪ ,‬וביאר שם בח״א [ד‪ ,‬ב‪ ].‬בזה״ל‪ :‬״כי התורה היא‬
‫מצד הש״י‪ ,‬לכך היא שייכת לבל‪ ,‬כי התורה היא החכמה העליונה ושייכת לכל‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪4 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫האומות‪ ,‬רק מצד המקבל שייכת לישראל דווקא‪ ,‬אבל מצד התורה עצמה אין גבול‬
‫אליה‪ ,‬והיא מונחת לפני הכל‪ ......‬אם יש באן מקבל״‪ .‬וכן כתב בדרך החיים פ״ה‬
‫מכ״ב [ריש רעז‪ ,]:‬וז"ל‪ :‬״כי כ״ב מדריגות התורה עליונה כוללת הבל‪ ,‬עד שהכל‬
‫משותפים בה‪ ,‬כי היא כוללת הכל ‪ -‬אף האומות‪ ,‬שלכך ניתנה תורה במדבר‪,‬‬
‫במקום הפקר‪ ,‬עד שאפילו האומות שייכים אל התורה ‪ .‬וכל זה מפני מדריגת‬
‫ומעלת התורה העליונה שהיא על הכל והיא אל הכל‪ ,‬אם היו רוצים האומות לקבל‬
‫התורה‪ ,‬רק הם לא רצו בתורה‪ ,‬אבל מצד נותן התורה היא שייכת אל הכל״‪ .‬ובגור‬
‫אריה ‪ -‬שמות פ״ב אות ז ‪ -‬כתב‪ :‬״אבל נתינת התורה שייך לכל האומות ‪,‬והקב״ה‬
‫החזיר את התורה על כל האומות‪ ...‬כיוון שהתורה שייכת אל כל האומות״‪ .‬ובנתיב‬
‫העבודה פי״ג [א‪ ,‬קיח‪ :):‬״התורה שייך אל הכל‪ ,‬אך האומות לא היו רוצים לקבלה‪.‬‬
‫וזהו מעלת התורה כאשר היא לכל״‪( .‬ר' יהושוע דוד הרטמן‪ ,‬פירוש לתפארת‬

‫ישראל‪ ,‬הערה ‪)5‬‬

‫‪ .1.2‬ההוכחות כי התורה נמסרה לכל‬

‫הקב"ה אוהב גם את הטועה בלימודו‬
‫ודבר זה פירשו במדרש (שה"ש רבה רפ"ב)‪ " .‬הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה‪ .‬רבי יונה אמר‪ :‬שני‬
‫חברים העוסקים בהלכה ‪ ,‬זה אומר בית אב של הלכה ‪ ,‬וזה אינו אומר בית אב של הלכה ‪ ,‬אומר‬
‫הקב"ה ‪:‬ודגלו עלי אהבה ‪ .‬אמר רב אחא‪ :‬עם הארץ שקורא לאהבה איבה ‪ ,‬כגון‪ :‬ואהבת ‪ -‬ואיבת ‪ ,‬אמר‬
‫הקב"ה ‪:‬ודגלו עלי אהבה‪( ".‬שהש"ר רבה ב ד)‪ .‬אמר ר' אחא‪ :‬עם הארץ שקורא לאהבה איבה‪ ,‬כגון ואהבת‬

‫(דברים ו ח) ואיבת‪ ,‬אמר הקב"ה‪ :‬ודגלו עלי אהבה‪ ,‬ע"כ‪ .‬פירוש בית אב של הלכה‪ ,‬שורש הלכה וטעמה‪.‬‬

‫פירוש – רעיון זה כי התורה נתנה לכל‪ ,‬מוסבר במדרש שיר השירים רבה המפרש‬
‫את הפסוק משיר השירים‪ " :‬הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה"‪ .‬המדרש מביא‬
‫את דבר ר' יונה האומר כי גם תלמיד חכם המוסר הלכה כולל שורשיה וטעמיה –‬
‫הלכה עם בית אב שלה ‪ -‬וגם תלמיד חכם האומר הלכה מבלי להביא בית אב‬
‫שלה‪ ,‬שניהם הקב"ה אוהבם‪ ,‬שנאמר ודגלו עלי אהבה‪ .‬מה ההבדל ? חשיבות‬
‫הענקת שורש וטעם מודגשת ע"י הירושלמי‪" :‬כל תורה שאין לה בית אב‪ ,‬אינה‬
‫תורה‪( ".‬ירושלמי פסחים פ"ו הא)‪ .‬ולמרות זאת רבי יונה מסביר שגם התלמיד‬
‫המביא הלכה ללא בית אב אהוב ע"י הקב"ה‪ .‬ור' אחא מרחיק ואומר אפילו עם‬
‫הארץ הטועה בקריאה ואומר ואיבת במקום ואהבת‪ ,‬גם הוא אהוב שנאמר ודגלו‬

‫עלי אהבה‪.‬‬
‫הרחבה –‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪5 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫במדרש (במדבר רבה ב‪,‬ג) רבי יהודה אומר ‪ :‬הביאני אל בית היין ‪ ,‬למרתף הגדול‬
‫של יין‪ ,‬זה סיני‪ ,‬ולמדני משה תורה שהיא‪ ...‬דגלים‪ ,‬ואין חביב עלי אלא דגלו של‬
‫יעקב‪ .‬הה"ד‪ :‬ודגלו עלי אהבה‪ .‬דבר אחר ‪ :‬הביאני אל בית היין בשעה שנגלה‬
‫הקב"ה על הר סיני‪ ,‬ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים‪ ,‬שנאמר (תהלים סח)‪ :‬רכב‬
‫אלהים רבותים אלפי שנאן‪ ,‬והיו‪ ...‬כולם עשוים דגלים דגלים‪ ,‬שנאמר (שיר ה)‪:‬‬
‫דגול מרבבה‪ ,‬כיון שראו אותן ישראל‪ ,‬שהם עשוים דגלים דגלים‪ ,‬התחילו מתאוים‬
‫לדגלים‪ .‬אמרו‪ :‬אלולי כך אנו נעשים דגלים כמותן‪ ,‬לכך נאמר (שם ב) ‪:‬‬
‫הביאני אל בית היין ‪,‬זה סיני‪ ,...‬שנתנה בו התורה‪ ,‬שנמשלה ביין (משלי ט)‪ :‬ושתו‬

‫ביין מסכתי‪.‬‬

‫לשון רש"י על הפסוק (ב ד) בית היין הוא‪" :‬אהל מועד ששם ניתנו פרטיה‬
‫וביאוריה של תורה"‪.‬‬

‫ודגלו עלי אהבה' ‪ -‬פירושים הרבה כמו‪ ,‬נשאני בגלוי רזי תורה‪.‬‬

‫אין ברכה על לימוד תורה אלא ברכה על עיסוק בתורה‬
‫ומפני זה נראה כי הברכה על למוד התורה "לעסוק בדברי תורה"‪ ,‬ואין מברכין "ללמוד תורה ‪ ".‬ועם שיש‬
‫לפרש שלכך אנו מברכין לעסוק בדברי תורה‪ ,‬מפני שהברכה הזאת היא ברכת המצוות שחייב לברך על כל‬
‫מצוות עשה‪ ,‬ואין מצוות עשה רק בדבר שיש בו מעשה‪ ,‬שהרי נקרא מצוות עשה שחייב לעשות‪ ,‬ולכך יש‬
‫לברך לעסוק דהיינו למוד תורה במעשה‪ .‬וזה כאשר הוא מוציא הדיבור‪ ,‬זה נקרא עסק בתורה‪ ,‬שהדיבור‬

‫נחשב מעשה‪.‬‬
‫אבל לימוד נקרא הבנת הדבר מה שלמד‪ ,‬ואין הברכה רק על מעשה המצווה ‪ .‬ואם למד בעיון לבד ‪ -‬אין לו‬
‫לברך לעסוק בדברי תורה‪ ,‬שזה נאמר על המעשה ‪ .‬אמנם נראה לומר כמו שאמרנו‪ ,‬כי לכך מברכין לעסוק‬
‫בדברי תורה ‪,‬כי ללמוד תורה לא שייך רק על מי שלמד תורה ומכווין ההלכה לאמיתתה‪ ,‬שבזה שייך לימוד‬
‫תורה‪ ,‬אבל מי שאינו מכווין ההלכה על אמיתתה אין זה לימוד‪ .‬לכך מברכין לעסוק בדברי תורה‪ ,‬בין שהוא‬
‫מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה‪ ,‬רק שיכווין ללמוד האמת אע"ג ששגג‪ .‬הרי כי לימוד התורה לעצמו‬

‫נקל מאוד‪ ,‬ואין צריך לחוש לשום דבר ‪.‬‬

‫פירוש – מפני שכל אחד מבני ישראל רשאי לעסוק בתורה גם המוני העם‬
‫העוסקים בה וגם תלמידי חכמים הלומדים אותה ומתבוננים ומעיינים בה בכובד‬
‫ראש‪ ,‬להוצאת אמיתת ההלכה לכן נתקנה ברכה לעסוק בתורה ולא ללמוד תורה‪.‬‬
‫למה לימוד תורה מחייב ברכה – כי הוא מצוות עשה וכמו כל מצוות עשה מחויב‬
‫הוא בברכה‪ .‬כלל זה של חיוב ברכה לפני קיום המצווה נתקן עבור עצם קיום‬
‫המצווה בעשייתה ולא רק עבור מצוות שיש בהן מעשה‪ .‬לכן יש לברך לפני קיום‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪6 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מצוות לימוד תורה‪ ,‬לעסוק‪ ,‬דהיינו ללמוד בתורה ע"י עשיית הלימוד למעשה‪ .‬מה‬
‫גם שהוצאת הלימוד בשפתיים כדיבור נחשבת מעשה לימוד תורה‪.‬‬

‫אבל מאידך‪ ,‬לימוד מוגדר כהבנת הדבר הנלמד ע"י עיון וחקירה של המכוון‬
‫להוציא הלכת אמת מלימודו‪ .‬המהר"ל מבחין בין לימוד בעיון לשם הוצאת הלכה‬
‫לבין העוסק בתורה לקיום מצוות הלימוד‪ .‬עיסוק בתורה כהעברת זמן בתורה איננו‬
‫לימוד המוציא הלכה על סמך עיון וחקירה‪ .‬הוא בילוי פרק זמן בתורה המאפשרת‬
‫מפגש עם הבורא‪ .‬עצם מילוי רצונו ע"י קיום מצוותו הוא המפגש עצמו‪ .‬כי התורה‬
‫איננה מידע שצריך לדעת אלא אמת שיש ללכת בה‪ ,‬כך התורה אוספת אנשים‬
‫תחת כנפי השכינה‪ .‬המבקש ללמוד תורה בעיון בלבד ואין הוא מתכוון לקיים‬
‫מצוות לימוד תורה‪ ,‬אין הוא צריך בברכת התורה‪ .‬ברכת התורה נאמרת למבקש‬
‫לעסוק בתורה כקיום מצוות לימוד תורה‪ .‬בין שהוא לומד בעיון ובין שהוא רק עוסק‬
‫בה‪ .‬מאחר והתורה נתנה גם למעיין בה לעומק וגם למרפרף בה מבלי התעמקות‬
‫לכך נתקנה ברכה של עיסוק בתורה ולא ברכה על לימוד תורה‪ .‬שגם הלומד‬
‫והמעיין בה הנזהר מטעויות ומסילוף האמת וגם החולף על פניה במהירות ויכול‬

‫לטעות‪ ,‬שניהם אהובים ע"י השם כשהם מקיימים את מצוות הלימוד תורה‪.‬‬

‫הרחבה – ברכת התורה נקבעה כרמב"ם‪" ,‬לעסוק בתורה" (הלכות תפילה פרק‬
‫ז‪ ,‬י)‪ :‬נפסק להלכה לברך שלוש ברכות בבוקר‪ ,‬סמוך לברכות השחר‪ ,‬והברכות‬
‫מועילות לכל לימוד שילמד במשך אותו היום‪ .‬ואף שילך אח"כ לאכול ולעבוד‪,‬‬
‫מכל מקום כשיחזור ללמוד אינו צריך לברך שוב את ברכות התורה‪ָּ .1 :‬בר ּו ְך ַא ָּתה‬
‫ה' ֱאלֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם ֲא ֶשר ִק ְ ּד ָשנ ּו ְּב ִמ ְצ ֹו ָתיו ְו ִצ ָ ּונ ּו (נוסח אשכנז וספרד) ַל ֲעס ֹוק ְּב ִד ְּב ֵרי‬
‫ת ֹו ָרה (נוסח עדות המזרח) ַעל ִד ְּב ֵרי ת ֹו ָרה‪ְ .2 .‬ו ַה ֲע ֵרב ָנא‪ ,‬ה' ֱאלֹ ֵהינ ּו‪ֶ ,‬את ִ ּד ְב ֵרי ת ֹו ָר ְת ָך‬
‫ְּב ִפינ ּו ּו ְב ִפי ָכל ַע ְּמ ָך ֵּבית ִי ְש ָר ֵאל‪ ,‬וגו' ‪ָּ . 3‬בר ּו ְך ַא ָּתה ה' ֱא ֹל ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם‪ֲ ,‬א ֶשר ָּב ַחר ‪ָּ -‬בנ ּו‬
‫ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ְו ָנ ַתן ָלנ ּו ֶאת ּת ֹו ָרת ֹו‪ָּ .‬בר ּו ְך ַא ָּתה ה' נ ֹו ֵתן ַה ּת ֹו ָרה‪ :‬וכדי להסמיך לימוד התורה‬

‫לברכותיה‪ ,‬קוראים פסוקים מן התורה שבכתב ושבעל פה‪.‬‬
‫מה טעם לשלוש ברכות‪ ,‬למה לא ברכה אחת ? הרב יורם כהן‪ 1‬אור מסביר‪ :‬ניתן‬
‫לחלק את כל ברכות התורה לג' קבוצות לפי טיב הברכה‪ :‬ברכה עבור ההנאה –‬
‫כגון שהכל ובשמים‪ .‬ברכת שבח והודיה כגון הגומל ושהחיינו‪ .‬ברכה על עצם‬

‫קיום המצוה כגון על ציצית ועל התפילין‪.‬‬

‫‪ 1‬הערה לערך ברכת התורה באנציקלופדיה יהודית מאתר דעת‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪7 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫נראה כי שלושת הברכות השחר שאנו אומרים על התורה מכוונים לשלושת סוגי‬
‫הברכות‪ :‬א‪ -‬ברכת המצוות ‪ .‬אשר קדשנו במצותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה‪.‬‬
‫המועיל‪-‬כדי שתצמח לנו תועלת מהמעשה‪ .‬ב‪ -‬ברכת הנהנין‪" :‬והערב נא ה'‬
‫אלוהינו‪ ,‬וגו'‪ .‬הערב‪-‬כדי שינעם לנו‪ ,‬בשביל הטוב‪ ,‬זה מעשה שערב לי‪ .‬ג‪ -‬ברכת‬
‫השבח‪ :‬אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וגו'‪ .‬הטוב‪ .‬כי זה מעשה‬

‫טוב‪ ,‬מוסרי‪ ,‬וכך ראוי לעשות‪.‬‬

‫הלומד תורה להנאתו –‬
‫בנתיבות עולם‪ ,‬המהר"ל פירש חשיבות לימוד תורה עם ברכה כביטוי ללימוד‬
‫תורה לשמה‪" :‬התורה היא שכל האלקי הנבדל‪ ,‬ואי אפשר שיקנה‬
‫התורה אם לא על ידי פרישה מן הגשמי‪ ,‬כל שכן וקל וחומר שלא יהיה‬
‫למוד התורה בעצמו משום הנאתו‪ ,‬דכל הנאתו הן שעושה משום כבודו או‬
‫מה שהוא מן הדברים הגשמיים והתורה היא נבדלת מן הגשמי‪ ,‬ואם האדם‬
‫מכוין בתורתו אל דברים אלו‪ ,‬דבר זה הוא העדר התורה כי אל התורה אין‬

‫שייכים דברים האלו שהם גשמיים‪....‬‬

‫ובפ"ק דתענית (ז' ע"א) ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה נעשית‬

‫לו סם חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר רפאות תהי לשרך‬

‫ואומר כי מוצאי מצא חיים וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם‬

‫המות שנאמר יערוף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר וערפו‬

‫שם את העגלה עד כאן‪ .‬מדמה התורה שהיא סם חיים לאדם שהסם מניח‬

‫הרופא מבחוץ על האדם ועל ידי הסם הזה הוא החיים‪ ,‬כך התורה היא‬

‫נבדלת מן האדם והיא דבוקה לאדם‪ ,‬כמו הסם שהוא בחוץ דבק באדם‪.‬‬

‫וכמו שהתורה היא סם חיים לתלמיד חכם שהוא עוסק בה לשמה‪ ,‬כך‬

‫התורה היא סם המות לתלמיד חכם שאינו עוסק לשמה‪ .‬ודבר זה בארנו‬

‫אצל המשתמש בתגא חלף‪ ,‬כי המשתמש בדבר שהוא קודש אל דבר‬

‫שהוא חול‪ ,‬מגיע אליו המיתה כמו מי שנהנה מקדשי שמים‪ ,‬כי אין מציאות‬

‫לדברי החמרי עם הנבדל‪ ,‬ולפיכך אם נהנה האדם שהוא חול מקדשי‬

‫שמים היא התורה בא אליו המיתה‪ ,‬שאין אלו דברים שיש להם מציאות‬

‫וחבור יחד ונדחה הפחות והחול מן אשר הוא קודש‪ .‬וכמו שאמר הכתוב‬

‫(שופטים י"ג) אלקים ראינו מות נמות‪ ,‬וכי אלקים הוא המיתה לאדם‪ ,‬אלא‬

‫שאמר שאין לאדם להתחבר עם הקודש והאדם שהוא חול נדחה‪ ,‬ולכך‬

‫אמר אם האדם מחבר התורה שהיא קודש קדשים אל דבר שהוא חול ראוי‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪8 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫לאדם שיקבל המיתה‪ ,‬ודבר זה עושה העוסק בתורה שלא לשם שמים רק‬
‫להנאתו שהוא חול‪ ,‬הנה הוא מחבר הקודש אל החול‪ ,‬לכך דבר זה ברור‬
‫כי העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות‪ .‬גם מטעם אשר אמרנו‬
‫לפני זה‪ ,‬כי העוסק בתורה שלא לשמה ומצרף התורה שהיא נבדלת אל‬
‫הדברים הגשמיים‪ ,‬דבר זה העדר התורה ולכך מקבל הוא עצמו העדר‪,‬‬
‫והכל הוא דבר אחד וענין אחד כאשר תבין‪(":‬נתיבות עולם‪ ,‬נתיב התורה ז)‪.‬‬

‫שני סוגי מכשולים בלימוד תורה‬
‫אמנם לשום דברי תורה לפני זולתו הוא קשה משני פנים ‪ :‬האחד כי אם אינו מכווין ההלכה להאיר עיני‬
‫זולתו בדבר אמת למה לו‪ ,‬כי תכלית מה שיכווין המניח דברי תורה לפני זולתו להחכים אותו בדברי אמת‬
‫ויושר‪ ,‬ודרך האמת רחוק משימצא‪ ,‬ומכל שכן בדורות האלו שאבדה חכמה מבני אדם ‪ ,‬השני אף אם הוא‬
‫מכווין ההלכה‪ ,‬מי יודע אם יהיו לרצון אמרי פיו לזולתו ‪,‬ואם לא יהיו לרצון עדיין לא הועיל דבר‪ .‬ואין ספק‬
‫כי כל פעולה אשר רחוק שיגיע הפועל אל תכלית כוונתו‪ ,‬אין ראוי שיפעל אותה פעולה שלא יהיה פעולתו‬

‫לריק ולבטלה‪.‬‬

‫פירוש – לקביעת דבר תורה בפני זולתו שני מכשולים‪ :‬המכשול הראשון הוא‬
‫אי כוונה להציע הלכה לזולתו‪ ,‬מאחר וכל תכלית מסירת דברי תורה היא להחכים‬
‫את הזולת בדברי אמת ויושר‪ ,‬הרי שלימוד שלא במטרה להציע הלכה לשומעיו‬
‫נחשב כלימוד סרק‪ .‬מה גם שמציאת דרך האמת הוא הדבר קשה‪ ,‬במיוחד בדורות‬
‫האחרונים שאבדה חכמה‪ .‬והמכשול השני הוא מציאת חן בעני זולתו‪ .‬תלמיד‬
‫חכם המכוון להציע הלכה לעמיתיו מסתכן באי קבלת דבריו ע"י שומעיו‪ .‬גם‬

‫במקרה זה לימודו היה לריק‪.‬‬

‫הרחבה – מה קשר בין לימוד תורה‪ ,‬הפקת הלכה ואמת? הפקת ההלכה היא‬
‫לבוש האמת לחיים הגשמיים מתוך התורה כדבר הבורא ולבוש לחכמתו‪ .‬כך‬
‫שהלכה אינה אלא לבוש הגשמי לחכמת הבורא המגלה את דרך האמת בה ילך‬

‫האדם‪.‬‬
‫לימוד תורה ללא מטרה ‪ -‬אין ספק שהאדם מכוון את פועלו תמיד להשגת מטרה‬
‫ואין הוא פועל למטרת סרק‪ ,‬כמו‪ֵֽ ַ :‬ו ֲא ִנִ֤י ָא ַמַ֙ ְרִּתיַ֙ ְל ִ ָׂ֣ריק ָי ֶַׁ֔ג ְעִּתי ְל ֵֹ֥תהּו ְו ֶׁ ֹ֖ה ֶׁבל ֹכ ִ ָׂ֣חי ִכלָ֑י ִתי‬
‫(ישעיה מט ד)‪ .‬כך גם בתפילת ובא לציון גואל‪" :‬למען לא ניגע לריק ולא נלד‬

‫לבהלה"‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪9 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫אבדה חכמה – במדרש ובמכילתא (=מדרש הלכה לספר שמות) מביא ר'‬
‫ישמעאל פסוק מאיוב‪ָׂ֣ ִ :‬כי ַאּ ֶׁתם־ ָעָ֑ם ְוְ֝ ִע ָמ ֶׁ֗כם ּ ָת ֵ֥מּות ׇח ְכ ָ ֵֽמה׃ (איוב יב ב) ומבהיר‪:‬‬
‫"אל תקרה תמות אלא תומת‪ ,‬כל זמן שחכם מתקיים חכמתו מתקיימת‪ ,‬מת חכם‪,‬‬
‫אבדה חכמתו עמו‪ .‬וכן מצאנו משמת ר' נתן אבדה חכמתו עמו" (מכילתא דר'‬

‫ישמעאל פרשת וישמע יתרו)‪ .‬אכן אבדה חכמה עקב ירידת הדורות‪:‬‬

‫ירידת הדורות – כך בהקדמה לזוהר ע"י בעל הסולם‪ " :‬ולפי זה תבין‪ ,‬שבאמת אין‬
‫קץ לשיעור מעלתם של דורות הראשונים על האחרונים‪ .‬כי זה הכלל בכל‬
‫הפרצופין של העולמות ושל הנשמות‪ ,‬אשר כל הזך נברר תחילה אל הפרצוף‪.‬‬
‫ולפיכך נבררו תחילה הכלים דחב"ד מהעולם וכן מהנשמות‪ .‬ולפיכך היו הנשמות‬

‫שבב' אלפים הראשונים גבוהות לאין קץ‪" .‬‬

‫ועוד פירוש לירידת הדורות מבני בנימין‪ ,‬הוא פירוש על מסכת אבות‪ " :‬פירוש‬
‫נוסף בדברי רבינו הקדוש‪ :‬דע מה למעלה ממך וכו'‪ :‬במשנה זו מרמז רבי את‬
‫ירידת הדורות‪ ,‬דע מה למעלה ממך‪ ,‬בדורות ראשונים שהייתה בעם ישראל עין‬
‫רואה כלומר גילוי פנים‪ ,‬מבחינת משקיף מן החלונות‪ ,‬שהמשקיף רואה את‬
‫העוברים ושבים והם רואים אותו כ''ש ''וירא ישראל את היד הגדולה'' (שמות יד‪.‬‬
‫לא)‪'' ,‬ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו'' וכו'‪( ,‬שמות כד‪ .‬יא)‪ ,‬והנביאים די בכל דר‬
‫ודר שהיו נקראים צופים וחוזים שהיו רואים מראות אלוקים וחזיונות ומעבירים את‬
‫המסר לעם‪ .‬ואוזן שומעת היו עם ישראל והצדיקים שבכל הדורות שומעים את בת‬
‫קול יוצאת ומכריזה‪ ,‬ומקבלים ממנה דברי קודשו של הקב''ה‪ .‬וכל מעשיך בספר‬
‫נכתבים שאין לך דבר שאינו רמוז באורים ותומים בזמן הכהן הגדול ולאחר מכן‬

‫בתורה שכל דבר קטן או גדול היו שואלים את הנביאים‪" .‬‬

‫חכמה ‪ -‬לשיטת הרמב"ם‪ ,‬השם חכמה נאמר על‪ :‬א‪ .‬השגת האמיתיות אשר‬
‫תכליתן השגתו יתעלה‪ .‬ב‪ .‬ידיעת האומנויות‪ .‬ג‪ .‬סיגול המעלות המידתיות‪ .‬ד‪ .‬על‬
‫העצה והתחבולה‪( .‬מורה נבוכים ג נד)‪ .‬לשיטת רש"י‪ :‬חכמה היא הכישרון‬
‫לשמוע וללמוד‪ :‬חכמה ‪ -‬מה שאדם שומע מאחרים ולמד; כמו‪ִ֤ ִ :‬כי ַבָׂ֣ ַער ָא ֹנ ִ ָׂ֣כי‬
‫מ ִ ָ֑איש ְו ֵֽל ֹא־ ִבי ַנֹ֖ת ָא ָ ָׂ֣דם ִ ֵֽלי׃ ְו ֵֽל ֹא־ ָל ַ ֵ֥מ ְדִּתי ׇח ְכ ָמָ֑ה ְו ַ ֹ֖ד ַעת ְק ֹד ִ ָׂ֣שים א ָ ֵֽדע׃ [לא למדתי‬
‫חכמה לא הבנתי דעת אמרי קודש] (משלי ל ב)‪ .‬תבונה ‪ -‬מבין דבר מליבו מתוך‬

‫דברים שלמד; דעת ‪ -‬רוח הקודש" (רש"י‪,‬שמות לא ג)‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪10 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הפצת חכמה מותנת במציאת חן ‪ -‬נאמר [משלי ג כב] ״ויהיו חיים לנפשך וחן‬
‫לגרגרותיך״‪ ,‬וביאר הגר״א שם ׳חן לגרגרותיך׳ שיהיו דבריך נשמעים‪ ...‬כמו שנאמר‬

‫[תהלים מה‪ ,‬ג] ׳הוצק חן בשפתותיך' שתוכל להסביר לאחרים החכמה״‪.‬‬

‫ובפירוש לפסוק‪( :‬שמות לג יב) מפרש הכלי יקר‪" :‬אם נא מצאתי חן בעיניך‬
‫הודיעני נא את דרכיך‪ .‬ואין די בזה שתודיעני ואני בער ולא אבין אלא ואדעך‪ .‬תן‬
‫לי לב להבין כדי שאדע דרכך למען ארויח בזה והוא‪ ,‬שאמצא חן בעיניך‪ ,‬נוסף‬
‫על חן הראשון והוא‪ ,‬שע"י ידיעת המושכלות ידבק המושכל במשכיל והיו לאחדים‬
‫והיה פיו כפיך וארויח בזה שממני יתפשט החן גם לזולתו מה שלא היה מקדמת‬
‫דנא שלא נתפשט החן כ"א ממך אלי‪ ,‬ובעת שתודיעני דרכיך ותשכילני יתדבק‬
‫המושכל במשכיל ויתוסף לי מציאת החן ויתפשט ממני גם אל כל הנדבקים אלי"‪.‬‬

‫ובקדושת לוי לר' לוי יצחק מברדיצ'ב על פסוק בראשית‪ ,‬נח‪ ,‬א‪ ":‬ונח מצא חן ‪,‬‬
‫רצה לומר ראה שיש מציאת חן בזה העולם והוא מצא אותו חן בעיני ה'‪ ,‬רצה לומר‬
‫היה מעלה אותו לקדושה אבל היה מעלה רק בעיני ה' ולא בעיני הבריות כנ"ל‬
‫'מתהלך נח' נח לבדו היה עובד הבורא ברוך הוא‪ .‬לא היה מתהלך עם הבריות‬
‫לקרבם להיות מעובדי הבורא ברוך הוא‪ .‬לכן נאמר שוב ויולד נח רק שלשה בנים‬
‫את שם וכו'‪ ,‬ושייך שפיר אלה תולדות נח‪ .‬וזהו פירוש ונח מצא חן בעיני ה'‪ ,‬היה‬
‫לו לומר ונח היה לו חן בעיני ה'‪ ,‬ולפי הנ"ל אתי שפיר‪ ,‬כי ידוע שאנשי דור המבול‬
‫שטופי זימה היו ונח היה צדיק תמים והיה מעלה אותו החן לקדושה כי דור המבול‬

‫הביאו אותו חן לקליפה ונח לא היה מוכיח אותם "‬

‫תפילה להתגברות על הקשיים בלימוד‬
‫והדבר הזה אשר אמרנו אף בדורות השלמים היה צריך לאדם זירוז יתירה שלא יהיה נכשל בזה ‪ .‬בפרק ד'‬
‫דברכות (כ"ח ב)‪ :‬בכניסתו לבית המדרש מתפלל ‪ :‬יהי רצון שלא אכשל בדבר הלכה ‪ ,‬ולא אומר על טהור‬

‫טמא ‪ ,‬וישמחו בי חברי ‪ ,‬ולא ייכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם‪.‬‬

‫פירוש – אפשרות למכשולים אלה היו קיימים גם בקרב הדורות הראשונים‪,‬‬

‫שנחשבו ענקיים ביחס אלינו‪ ,‬שהיו שומעים נבואה‪ .‬וגם הם וגם התנאים היו צריכים‬

‫זירוז למניעת שמחתו אל מול חיסרון חברו‪ .‬כי האדם מטבעו שמח להיווכח כי הוא‬

‫בעל שלמות גדולה מזו של חברו‪ .‬הנה לסיוע להתגברות על קשיים מנטיות טבעו‬

‫היה ר' נחוניה בן הקנה מתפלל שלא יכשל בהלכה ולא יכשלו חבריו ושישמח‬

‫בהם‪" .‬אמר להם (ר' נחוניה בן הקנה)‪ :‬בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על‬

‫ידי‪ ,‬וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי‪ ".‬בכניסה תפילה לגילוי האמת‪ " :‬יהי רצון‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪11 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי‪ ,‬ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי‪,‬‬
‫ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא‪ ,‬ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר‪,‬‬
‫ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם‪ ".‬וביציאה הודיה על הצליח להיות בין‬
‫הלומדים ולא בין יושבי קרנות‪ " :‬מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית‬
‫המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות‪ ,‬שאני משכים והם משכימים ‪ -‬אני משכים לדברי‬
‫תורה והם משכימים לדברים בטלים‪ ,‬אני עמל והם עמלים ‪ -‬אני עמל ומקבל שכר והם‬
‫עמלים ואינם מקבלים שכר‪ ,‬אני רץ והם רצים ‪ -‬אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר‬

‫שחת‪ ,‬שנאמר (תהלים נה כד(" ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא‬
‫יחצו ימיהם ואני אבטח בך‪( ".‬ברכות כח‪/‬ב)‪ .‬ופסק להלכה הרמב"ם על סמך‬
‫תפילתו של ר' נחוניה בן הקנה‪( ,‬הלכות ברכות פרק י) שתי תפילות ללומד תורה‪,‬‬

‫בכניסתו וביציאתו מבית המדרש‪.‬‬

‫הרי שאף בתלמיד חכם גדול‪ ,‬לב האדם נוטה לשמוח כאשר ימצא בדברי זולתו חסרון ‪,‬כי כל אדם בטבעו‬
‫ששמח בשלמות אשר יש לו על זולתו‪ ,‬ולכך מתפלל שלא ילך אחר טבעו וישמח כשחברו נכשל בדבר הלכה‬

‫והוא אינו נכשל ‪.‬‬

‫פירוש – נטיות הטבעיות באדם של שמחה לעד בכישלון חברו‪ ,‬יכולות לתקוף‬
‫גם תלמיד חכם גדול‪ .‬לכן התנא הזה‪ ,‬ר' נחוניה‪ ,‬נהג לברך בכניסתו לבית המדרש‬
‫בכדי לעצור את נטיותיו הטבעיות הנחשבות כגשמיות ובהמיות‪ .‬הן נובעות‬

‫מתחושת שלמות גדולה יותר אצלו מאשר אצל חברו‪.‬‬

‫ובספר החינוך‪" :‬מודד בה מודדין לו‪ .‬כלומר‪ ,‬בה הוא נדבק לעולם‪ ,‬וכענין שכתוב‬
‫(משלי יז‪ ,‬ה) "שמח לאיד [=נהנה מצרת אחרים] לא ינקה רע"‪ .‬והחפץ‬
‫בטוב ושמח בו נפשו בטוב תלין לעולם" (ספר החינוך על השחתת אילני מאכל‪,‬‬

‫מצווה תקכ"ט)‬

‫ואם כי יש לפרש ההפך מה שאמר "וישמחו חברי בי"‪ ,‬תפילה שישמחו חבריו בו כאשר לא ייכשל הוא‬
‫בדבר הלכה‪ ,‬אין המאמר סובל זה‪ ,‬שעדיין לא אמר שיאמר דבר הלכה‪ ,‬רק שאמר בדרך שלילה ‪,‬שלא אכשל‬
‫בדבר הלכה ‪,‬ואולי לא יאמר דבר הלכה כלל‪ ,‬כי לא כל אדם יאמר דבר הלכה בבית המדרש?! והיה לו לומר‬
‫יהי רצון שאומר על טהור טהור ועל טמא טמא וישמחו חברי בי‪ ,‬ופירוש רש"י ז"ל יוכיח ‪ .‬ואם הדבר הוא‬
‫כך ִּב ְׁש ֵל ֵמי המעלה‪ ,‬מכל שכן בדור הבלתי שלם‪ ,‬אשר כל דברי זולתו אינם לו לרצון‪ ,‬כי לא ילמד זכות על‬
‫האומר‪ .‬והרי הקושי מצד שני פנים‪ .‬אמנם להינצל מזה כאשר יכוון מעשיו אל השי"ת אשר הוריש אל האדם‬

‫התורה והחכמה גם עתה ייתן לו תורתו וידריך אותו בנתיבות אמת כי מאתו תצא תורה ‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪12 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫פירוש – דברי נחוניה בן הקנה לא ברורים‪ ,‬ניתן להבין אותם כך‪ :‬שישמחו בי‬
‫חברי כאשר אומר דבר אמת בהלכה שאני מציע‪ ,‬או אפשר להבין גם כפי שפירש‬
‫רש"י‪" :‬ולא אכשל וישמחו חברי על כישלוני"‪ .‬המהר"ל מבין את דברי נחוניה כפי‬
‫שרש"י פירש‪ .‬שאם התכוון להיפך היה צריך לומר‪" :‬יהי רצון שאומר על טהור‬
‫טהור ועל טמא טמא וישמחו חברי בי"‪ .‬ואם זהירות זו ננקטה בדורות של גדולים‬
‫אלה כל שכן נחוץ הדבר בדורות שלנו‪ .‬והמכשולים מהם יש להינצל הם שניים‪:‬‬
‫שלא כיוון לאמת בהלכה ואו שדבריו לא מקובלים על עמיתיו הלומדים‪ .‬על אלה‬
‫יש להתפלל לשם להינצל מהם כאשר יכוון מעשיו אל השי"ת‪ .‬תפילתו אמורה‬
‫להועיל שהרי הבורא שהוריש את החכמה לאדם ייתן לו עתה הדרכה למציאת‬

‫נתיבות האמת‪.‬‬

‫הרחבה –‬
‫אמת אובייקטיבית ואמת סובייקטיבית ‪ -‬מה מקום לתפילה זו שואלים חז"ל? מה‬
‫טעם תפילה זו לפני כניסה לבית המדרש? איזה סכנות כרוכות בלימוד תורה‬
‫בבית המדרש? נראה כי ר' נחוניא הבין‪ ,‬שבבית המדרש הלומדים עומדים בפני‬
‫אתגר רוחני חשוב ביותר‪ ,‬גילוי האמת‪ .‬שהרי גילויה הוא הליכה בדרך ה' ואי‬
‫גילויה הוא התרחקות מדרכו‪ .‬ושני גורמים עשויים להכשיל את הרצון לגילוי‬
‫האמת‪ :‬א‪ .‬אצל הפרט יתכנו טעויות הכרחיות במסגרת תהליך הלימוד‪ ,‬ב‪ .‬ברמת‬
‫הקבוצה‪ ,‬תתכן אי הסכמה מוחלטת בין הלומדים הנובעת מעמדתו העיקשת של‬
‫כל לומד‪ .‬עמדה סובייקטיבית אך מוצדקת לחלוטין לטעם הלומד‪ .‬שני הגורמים‬
‫נפוצים מאוד בקרב בני האדם וגם בקרב תלמידי חכמים‪ .‬לכן בהחלט יש מקום‬
‫לתפילה ולבקשת חסדי ה'‪ ,‬שתשרה על הקבוצה רוח שלום בין הדעות המנוגדות‪.‬‬
‫וגם בקשת סיוע משמים להימנע מטעויות ראשוניות סובייקטיביות של בלבול בין‬
‫טהור לטמא ובין נכון ללא נכון‪ .‬הסימן להצלחת גילוי האמת בלימוד הקבוצתי‬
‫הוא השמחה ש"ישמחו בי חברי"‪ .‬רק חבורת לימוד הנחושה ברצונה להגיע‬
‫להסכמה‪ ,‬למרות שבקרבה אוחזים בדעות שכליות שונות ומנוגדות יכולה להצליח‬
‫בלימודה‪ .‬הצלחה‪ ,‬קרי השגת מטרת גילוי האמת המוסכמת על רב הלומדים‬
‫המניבה את השמחה הקבוצתית‪ .‬לא האמת השמימית האבסולוטית אלא האמת‬
‫שהתגבשה סביב אותה דעה המקובלת על הקבוצה‪ .‬עצם הסכמתם של תלמידי‬
‫חכמים בלימודם גם אם מבחינה אבסולוטית הם בשגגה‪ ,‬הסכמתם היא ההופכת‬
‫את הדעה המקובלת לאמת ומייצרת שמחה‪ .‬רק קבוצה בה תלמידי חכמים ‪-‬‬
‫התרים אחרי האמת והמשלימים אחד את השני‪ ,‬בה כל אחד מכבד את חברו‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪13 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫ומוותר על גאוותו – רק קבוצה מעין זו עשויה לעזור לאדם להימנע אפילו‬
‫מהטעויות ראשוניות‪ ,‬שהיחיד בדרך כלל אינו יכול להימלט מהן‪ .‬גילוי האמת‬
‫האובייקטיבית יתכן אך ורק בקרב קבוצה או קהל לומדים ולא יתכן ברמת הפרט‬

‫הסובייקטיבית‪.‬‬

‫גילוי האמת רק בחיבור לבורא ‪ -‬מאחר והש"י הוא המקור לתורה והוא הנותן‬
‫אותה לעם ישראל‪ ,‬הרי שרק ממנו תצא ידיעת התורה לכלל ולפרט וממנו‬
‫ההדרכה לנתיבי האמת‪ .‬לכן ברמת הפרט‪ ,‬רק התכוונות האדם במעשיו לש"י‪,‬‬
‫תסייע לו להשגת התורה בנתיבות אמת‪ .‬ולגבי הכלל‪ ,‬הלומד כחבורה‪ ,‬רק רצונם‬
‫להסכים תאפשר גילוי האמת המוסכמת‪ .‬אך לימוד תורה להשגת חכמתה‬
‫במנותק מהנותן אותה‪ ,‬לא תסייע לזכות בה‪ .‬הלימוד חייב להיות ביטוי לרצון‬
‫להדבק ביוצרו‪ .‬התורה אינה אלא הכלי דרכו ניתן להתדבק בדרכי הש"י‪ ,‬כאשר‬
‫הליכה בדרכיו היא ההתדבקות בש"י‪ .‬אז חכמת התורה באה לאדם כירושה‬
‫מהשי״ת‪ ,‬כנאמר [דברים לג‪ ,‬ד] ״תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב״ ‪.‬‬
‫ובסנהדרין צא‪ :‬״כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו‪ ,‬שנאמר‬
‫׳תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב‪ ,‬מורשה היא לכל ישראל מששת ימי‬

‫בראשית״‪.‬‬

‫חכמת התורה וחכמה אנושית ‪ -‬ועוד אודות שהתורה באה לאדם רק ע״י הקב״ה‪,‬‬
‫כתב בנצח ישראל פרק ל״א‪ :‬״אבל יש לך לדעת‪ ,‬כי החכמות הם שתים בעולם;‬
‫החכמה האחת היא חכמת התורה ‪,‬והם דרכי השם‪ ,‬אשר חכמה זאת לא הוריש‬
‫לשום אדם‪ ,‬כי היא שכל האלוקי‪ ,‬כמו שהוא ידוע כי התורה בפרט היא שכל‬
‫אלוקי‪ .‬ולא נתנה כי אם לישראל‪ ,‬אשר צווה להם חוקים ומשפטים ‪ .‬החכמה‬
‫השנייה היא חכמה האנושית‪ ...‬והאדם קונה החכמה שלו ממה שהוא רואה‬
‫ומשיג‪ .‬לא כמו התורה‪ ,‬אשר ניתנה לאדם מן השם יתברך״‪ .‬וזה לשונו בדרך חיים‬
‫פ״ג מי״ג [קלח‪ :]:‬״דברי תורה קשה להגיע אליה‪ .‬להיות קנין אל האדם‪ ,‬במה‬
‫שהתורה היא שכל עליון אלקי״‪ .‬ובתחילת דרוש על המצות [נ‪ ]:‬כתב‪ :‬אין התורה‬
‫בשאר חכמות שישיגם האדם מעצמו‪ ,‬ולא ניתנו לו מהש״י בעצם‪ .‬כמו התורה‬
‫שמצד עצמה אין לה חבור אל האדם כלל‪ ,‬כאשר היא שכל אלקי נבדל‪ ,‬לכן‬
‫צריך להתעצם ולהתחבר אליה״‪ .‬ודייק לה‪ ,‬שאמת‪ .‬חכמים [ברכות נח‪ ].‬שהרואה‬
‫חכם מחכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו״‪ ,‬לעומת הברכה‬
‫הנאמרת על חכמי האומות ״שנתן מחכמתו לבשר ודם״‪ ,‬הרי שחכמת התורה‬

‫ניתנת לאדם בחלוקה מהשי״ת ‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪14 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫וכשלון בחומרות אלה מביא לאובדן של הארץ‬

‫ובפרק אלו נדרים (מסכת נדרים דף פ"א‪/‬א) "אמר רב יהודה אמר רב ‪ :‬מאי דכתיב‪ֵֽ ִ :‬מי־ ָה ִ ִ֤איש ֶׁה ָח ָכםַ֙‬

‫ְו ָיבָׂ֣ן ֶׁאת־ ֶׁ֔ז ֹאת ַו ֲא ֶׁ֨שר ִד ֶׁ ֶּ֧בר ִ ֵֽפי־ ְיה ָֹוִּ֛ה א ָ ֹ֖ליו ְו ַי ִג ָ ָ֑דּה ַעל־ ָמהַ֙ ָא ְב ָ ָׂ֣דה ָה ֶָׁ֔א ֶׁרץ ִנ ְצ ָ ֵ֥תה ַכ ִמ ְד ָ ֹ֖בר‬

‫ִמ ְב ִ ֹ֖לי ֹע ֵֽבר׃ (ירמיהו ט יא)‪ .‬דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכים ולא פירשוהו ‪ ,‬עד שפירשו‬
‫הקב"ה בעצמו ‪ .‬שנאמר ‪ :‬ויאמר ה' על עזבם תורתי ולא הלכו בה היינו ולא שמעו בקולי‪ ,‬היינו ולא הלכו‬

‫בה ‪ .‬אמר רב‪ :‬שלא ברכו בתורה תחילה‪ ".‬עד כאן‪.‬‬

‫פירוש – המהר"ל מדגיש את חשיבות ברכת התורה בהביאו שאלת הנביא ירמיה‬
‫השואל מי יכול להבין את סיבת אובדן הארץ‪ .‬שאלה זו‪ ,‬אומר המהר"ל‪ ,‬הועלתה‬
‫בפני חכמים ונביאים ומלאכים ולא הצליחו למצוא תשובה עד שהקב"ה בעצמו‬
‫גילה את הפתרון באומרו‪ :‬על עזבם תורתי ולא שמעו בקולי שלא הלכו בה‪ .‬ורבי‬
‫יהודה הנשיא‪ ,‬דור חמישי ואחרון לתנאים‪ ,‬מפרש‪ :‬שלא ברכו בתורה‪ .‬בהמשך‬
‫המהר"ל יסביר מה כוונת רב שלא ברכו בתורה‪ .‬ויבאר באריכות שכאשר התורה‬
‫נלמדת עם גישה ומודעות לסיבתה – קרי לקב״ה כנותן התורה ‪ -‬אזי התורה‬

‫תתקיים היטב בידי לומדיה‪ .‬והאדם מובטח מפני השגיאה ושיבוש‪.‬‬

‫הרחבה – שואלת הגמרא על שאלת הנביא‪ ,‬מה שואל ירמיהו ? וכי הוא לא‬
‫רואה? הרי הוא עצמו אומר מספר פסוקים קודם "מדוע הכעיסוני בפסליהם‪"...‬‬
‫(פרק ח'‪ ,‬פסוק י"ט) או ‪" :‬ויד רכו את לשונם‪ ,‬קשתם שקר‪ "...‬או "כי מרעה אל‬
‫רעה יצאו"‪ ...‬הרי ירמיהו עצמו עד לעבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬אז‬
‫מדוע הוא שואל על מה אבדה הארץ? ועונה הגמרא‪" :‬אמר רבי יהודה מאי דכתיב‬
‫מי האיש החכם ויבין זאת ‪ "...‬ואמר רב יהודה אמר רב ‪ :‬על שלא ברכו בתורה‬
‫תחילה " ופירש רש"י‪" :‬כיוון דלא מברכי‪ ,‬גלי דעתיהו שאינה מתנה חשובה‬

‫להם"‪.‬‬

‫משמעות ברכת התורה ‪ -‬פרוש תשובת רש"י‪ :‬בעצם שאלת ירמיהו היא כיצד‬
‫הגענו למצב זה של ע"ז שפיכות דמים וכו' שהביאו את החורבן ? במסכת (יומא‬
‫ט‪ ):‬״מקדש ראשון מפני מה חרב‪ ,‬מפני ג׳ דברים שהיו בו; עבודה זרה‪ ,‬וגלד‬
‫עריות‪ ,‬ושפיכות דמים״‪ .‬מהו התהליך שהוביל לכך? עונה רבי יהודה‪ :‬שלא ברכו‬
‫בתורה תחילה‪ ,‬שבתקופות הקודמות גם כשלמדו תורה‪ ,‬לא למדו כמתנה שנתנה‬
‫ע"י הקב"ה אלא למדו בכדי לקבל תמורה בכדי שירוויחו משהו מזה וזוהי רק‬
‫דוגמא‪ .‬כלומר לא הייתה הכרת הטוב שכל מה שיש להם מ‪ -‬ה' יצא הדבר‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪15 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫(ויקיטקסט‪ ,‬אי הכרת הטוב)‪ .‬ורש"י מפרש כי לא ברכו על התורה‪ ,‬סימן כי לא‬
‫היתה חשובה להם מתנה זו שקיבלו בסיני‪.‬‬

‫ודבר זה מן התימה‪ ,‬שיהיה חורבן הארץ בשביל שלא ברכו בתורה תחילה ‪,‬ולא בשביל עכו"ם וגלוי עריות‬
‫ושפיכת דמים שהיו בבית ראשון ‪ .‬אמנם ביאור זה ‪,‬כי הדבר שהוא סיבה אל מציאות דבר אחר הוא גם כן‬
‫סיבה אל קיום מציאותו‪ .‬ואל יקשה לך כי הנגר הוא סיבה לבנין הבית‪ ,‬ועם כל זה בהעדר הנגר יישאר הבית‬
‫קיים‪ .‬דבר זה אינו‪ ,‬כי אין הנגר סיבה לבית‪ ,‬רק שהוא מקרב העצים יחד‪ ,‬ודבר זה הנגר פועל‪ ,‬לא עצם‬
‫הבית‪ ,‬והבית נעשה מן הנגר במקרה‪ .‬אבל דבר שהוא סיבה בעצם אל מציאות דבר אחר‪ ,‬כל שכן שהוא‬
‫סיבה לקיום שלו‪ ,‬שהרי היה סיבה שיהיה נמצא וכן גם כן הוא סיבה לקיום שלו ודבר זה מבואר במופת ‪.‬‬

‫פירוש – דבר תמוה הוא אומר המהר"ל‪ .‬הארץ אבדה כי לא ברכו בתורה ולא‬
‫אבדה מסיבות ע"ז וגילוי עריות ושפיכת דמים שהיו בבית הראשון‪ .‬את התמיה הזו‬
‫הוא מבקש להסביר‪ .‬תחילה הוא מסביר כי בעולמנו הגשמי‪ ,‬סיבה הגורמת‬
‫לתופעה היא המייצרת את התופעה אך היא גם המאפשרת לתופעה להמשיך‬
‫להתקיים‪ .‬אין תופעה ועלול ללא סיבה ועילה אך חשוב להדגיש כי העלמות‬
‫הסיבה תגרום להעלמות התופעה‪ .‬ואם תקשה ותטען כי הנה נגר שבנה רהיט‬
‫מפסיק להתקיים ובכל זאת הרהיט ממשיך להתקיים‪ ,‬עונה המהר"ל הדבר כך כי‬

‫הנגר איננו הסיבה האמיתית לרהיט‪ .‬הוא רק חיבר בין חלקים שמצא בטבע‪.‬‬

‫הרחבה – כך ב [תהלים לג‪ ,‬ט] ׳כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד׳‪ ...‬גם הרישא‬
‫וגם הסיפא מתייחסים לאותו מצב ולאותה השעה‪ .‬במאמרו הביא את המציאות‬
‫אך במקביל אמירתו מהווה ציווי לעמידת המציאות‪ .‬כי מצד הבחינה החיצונית‬
‫הנראית לעיני בשר‪ ,‬הרי קיומו של כל דבר בכל רגע אינו אלא המשך קיומו של‬
‫הדבר מן הרגע שלפני זה‪ .‬עבור האדם בעיני בשרו חידוש התופעה והתמדתה‬

‫נולדים בשעת ההתהוות‪ .‬ומכאן ואילך אינו אלא המשך‪.‬‬
‫לא כך הוא בפנימיות הדברים‪ .‬מצד הבחינה הפנימית כל מעשי בראשית‬
‫מתחדשים בבל רגע ורגע בטובו של חי העולמים‪ ,‬הרי קיומו של כל דבר מתחדש‬
‫עליו בכל רגע ורגע‪ .‬הקיום עצמו הוא המתחדש ואין המשכיותו נובעת אלא‬
‫מעצמו‪ .‬בפנימיותה חידוש המציאות מתבצע בכל רגע מן האין אל היש‪ .‬מאי קיום‬

‫לקיום‪.‬‬
‫ודמות פנימית זו מתלבשת בדמות חיצונית שיש לה מראה של המשך‪ .‬ולכך ברור‬
‫הוא שהסיבה להתהוות הדבר‪ ,‬היא גם הסיבה להמצאות הדבר‪ .‬כי המצאות‬
‫הדבר היא היא התהוות הדבר באיתכסיא‪ ,‬ועל כן הסבה אחוזה וקשורה תמיד‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪16 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫למסובב ‪ .‬וזהו ה ׳׳כל שכן" ‪ ,‬שהרי אם הסיבה חזקה דיה להוציא את המסובב‬
‫מהכח אל הפעל באופן נגלה ובולט‪ ,‬כל שכן שהיא תעשה כן באופן נסתר‬

‫ומכוסה‪.‬‬

‫ולפיכך אם היו מברכין על התורה תחילה לומר ברוך נותן תורה לישראל‪ ,‬והיה אהבה אל הש"י במה שנתן‬
‫תורה לישראל‪ ,‬כי זה עניין הברכה על התורה שהוא יתברך מבורך על זה ואוהב השי"ת בשביל הטוב שנתן‬
‫לו התורה‪ ,‬ואז היה זה סיבה גם כן שתהיה התורה מתקיימת בישראל‪ ,‬שהיה השי"ת נותן בלבם לשמור‬
‫ולעשות ולקיים אף אם היו עוברים לפעמים מצווה אחת‪ ,‬היו חוזרים מיד לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬וזה היה‬

‫מן השי"ת אשר הוא סיבה לתורה והוא גם כן סיבה שלא תתבטל ‪.‬‬

‫פירוש – לפיכך‪ ,‬לו היו מברכים תחילה על נותן התורה כביטוי לאהבתם‪ ,‬ברכת‬
‫ברוך הנותן תורה לישראל‪ ,‬על הטוב שנתן לאדם את תורתו‪ ,‬עצם הברכה היתה‬
‫מתהווה כסיבה להמצאות התורה בקרב ישראל בהתמדה‪ .‬בברכת נותן התורה‬
‫הוא מביע אהבתו אליו וכך מתקיים ע"י האהבה קשר האוהב אליו כנאהב וזוהי‬
‫דבקות בו‪ .‬קיום תורה בישראל היה מחזיק גם כאשר היו עוברים על מצווה אחת‪.‬‬
‫כי חזרתם בתשובה היתה הסיבה להמשך קיומה בקרבם‪ .‬והקב"ה בהיותו סיבה‬
‫להמצאות התורה בעולם הוא גם הגורם להמשכיותה מבלי שתתבטל‪ .‬אהבת‬
‫הבורא היא הסיבה הגורמת לשמירת התורה בליבם‪ .‬והשם בהיותו סיבה‬
‫להמצאות התורה הוא גם הסיבה להמשכיות התורה‪ .‬דבקות בקב"ה היא דבקות‬
‫בשורש‪ ,‬בעילת העילות למציאות ‪ .‬ועברה היא הענף הפגום שהחזרה בתשובה‬

‫מסלקת‪.‬‬
‫לשונו בנתיב התורה פ״ז [א‪ ,‬לג‪ :]:‬״כי הברכה היא שהוא יתברך משפיע התורה‬
‫לישראל‪ ,‬וכאשר הוא יתברך משפיע התורה לישראל‪ ,‬אז לא היו מתחילים לסור‬
‫מן התורה‪ .‬בי בזה שהוא יתברך נותן התורה להם ‪ ,‬מחזיק גם כן התורה אצלם‪".‬‬

‫דומה לזה‪ ,‬כאשר הגיע נזק אל ענף היוצא מן האילן‪ ,‬אז העיקר שממנו יצא חוזר וגודל גידולו מן השורש‬
‫אשר היה סיבה לגידול שלו שיצא‪ ,‬ובלא השורש אין קיום לאילן כלל ‪ .‬ולפיכך אילו היו מברכין בתורה‬
‫תחילה‪ ,‬מה שהוא יתברך סיבה לתורה ונתן להם התורה‪ ,‬והיו דבקים בו יתברך באהבה במה שנתן תורה‬
‫לישראל‪ ,‬מצד הדבקות הזה היה השי"ת סיבה גם כן שלא תתבטל התורה ‪ .‬אבל מפני שלא ברכו בתורה‬
‫תחילה‪ ,‬שלא היו דבקים בו יתברך באהבה במה שנתן תורה לישראל‪ ,‬לא היה כאן סיבה מקיימת את התורה‬

‫בישראל‪ ,‬ובאו לידי זה שעברו על התורה ודבר זה גורם שאבדה הארץ ‪.‬‬

‫פירוש – משל הדבר לגזע עץ עם שורשים וענפים‪ .‬ענף שניזוק יוצא בחזרה מן‬
‫הגזע בזכות השורש שהוא הסיבה לגידול העץ בכללותו‪ .‬השורש הוא הסיבה‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪17 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הגורמת לקיום הענף ולא הגזע‪ .‬ביטול השורש מבטל את מציאות הגזע והענפים‪.‬‬
‫ובנמשל‪ ,‬לו היו מברכים ורואים בו הסיבה הראשונה לתורה ולמציאות והקיום‬
‫בכלל‪ ,‬היו אוהבים אותו מעצם היותו נותן תורה לישראל‪ ,‬ואהבתם אותו היא‬
‫הדבקות בו‪ .‬ואהבתם זו היתה סיבה לקיום התורה בקרבם‪ .‬מאחר ולא ברכו מתוך‬
‫אהבה‪ ,‬לא דבקו בו‪ ,‬לא היתה סיבה לקיום התורה‪ .‬מצב שהביא לעברות שגרמו‬
‫שאבדה הארץ‪ .‬עברות הן הסיבה הקרובה והמדומה אך אי דבקות בו שביטויה‬

‫היה שלא ברכו‪ ,‬היא הסיבה הרחוקה האמיתית‪.‬‬

‫הרחבה –‬
‫דבקות בו היא דבקות בחיים ‪ -‬דבריו בדרך חיים פ״ו מ״ח [שז‪ ,].‬שכתב שם אודות‬
‫כוחו של החטא‪ :‬״כי הוא יתברך אחד בלבד ואין זולתו‪ ,‬ולפיכך המציאות והחיים‬
‫שיש לאדם ולבל הנמצאים מפני שהוא יתברך אלקים חיים נותן חיים לדבקים בו‪.‬‬
‫ואין לנמצאים מצד עצמם דבר‪ ,‬כי אם מה שמשפיע להם השם יתברך‪ ,‬ובזה הש״י‬
‫אחד ואין זולתו‪ .‬וזה שאמר [תהלים לו ‪,‬י] ׳כי עמך מקור חיים באורך נראה אור‪...‬‬
‫ודבר זה מצד הדביקות שהם דביקים בו יתברך‪ .‬ואם מסלקים הדביקות‪ ...‬על ידי‬
‫חטא‪ ...‬בא לשון ׳כרת׳‪ ...‬כי על ידי החטא נכרת מן הדביקות הזה‪ .‬ולפיכך אצל‬
‫הדביקות נזכר חיים‪ ,‬שנאמר [דברים ד‪ ,‬ח ׳] ואתם הדבקים בה׳ אלהיבם חיים ״‪.‬‬
‫וידוע כי האילן והענפים באשר דביקים בעיקר יש להם חיים מן העיקר‪ ,‬ואם נבדל‬

‫הגוף מן העיקר מיד אין לו חיים״‪.‬‬

‫סיבה האבדון שייכת לתחום הסיבה הראשונה ולא לעלול‬

‫ואמרו‪ :‬דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכים ולא פירשוהו‪ ,‬עד שפירשו הקב"ה בעצמו‪ .‬פירוש‬
‫ששלוש מדרגות הם‪ :‬המדרגה האחת היא מדרגת החכמה‪ ,‬שיש לאדם בתחתונים מה שיכול האדם להשיג‪.‬‬
‫המדרגה השניה היא מדרגת הנבואה‪ ,‬שהיא על הנביאים‪ ,‬שהם בני אדם שהם בעולם הזה ובא להם רוה"ק‬
‫מעליונים‪ .‬המדרגה השלישית היא ההשגה‪ ,‬שהיא בעליונים‪ ,‬כי המלאכים הם עליונים‪ .‬וזה שאמר "דבר זה‬
‫נשאל" וכו'‪ ,‬כי מה שהוא יתברך סיבה לתורה‪ ,‬הוא יותר עליון‪ ,‬מן מדרגת חכמים נביאים ומלאכים‪ ,‬כי אלו‬
‫כולם הם עלולים ומסובבים‪ ,‬ואינם מגיעים אל דבר שהוא מצד העילה דווקא‪ ,‬ומצד העלולים אין ידיעה לזה‪.‬‬
‫כי אף אם היו נותנים הסיבה שאבדה הארץ בשביל שחטאו‪ ,‬לא היה זה סיבה לאיבוד הארץ‪ ,‬כי אם חטאו‬
‫היה הש"י מקיים התורה בהם והיו חוזרים למוטב‪ .‬רק הסיבה היה שלא ברכו בתורה תחילה‪ ,‬ובזה בא להם‬

‫איבוד הארץ‪,‬‬

‫פירוש – נשאלו בעלי חכמה – חכמים‪ ,‬נביאם ומלאכים – לסיבה שאבדה הארץ‬
‫ולא ידעו להשיב עד שהקב"ה בעצמו נתן את התשובה‪ .‬מציג המהר"ל היררכיה‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪18 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫בשלשת סוגי החכמה‪ ,‬מהרמה הנמוכה לעליונה יותר‪ .‬החכם משיג את הבנת‬
‫האמת רק במסגרות מגבלותיו כאדם‪ .‬מעליו‪ ,‬הנביא משיג יותר מאחר והוא מקבל‬
‫מהעליונים את רוח הקודש להבין ולהכיר את האמת‪ .‬והמלאכים שוכני עולמות‬
‫רוחניים עליונים‪ ,‬החופשיים ממגבלות הזמן והמקום‪ ,‬משיגים באופן ישיר את‬

‫האמת הנצחית‪.‬‬

‫אך כל אלה – חכמים‪ ,‬נביאם ומלאכים – אינם אלא עלולים נובעים מהסיבה‬
‫הראשונה ובהיותם כך אינם יכולים להגיע אל דבר שהוא מתחום העילה‬
‫הראשונה‪ .‬אין להם שם‪ ,‬מצד העילה הראשונה אף ידיעה‪ .‬לכן אין ביכולתם‬
‫להמציא תשובה לשאלת הנביא‪ .‬לטוען כי החטאים הם הגורם‪ ,‬משיב המהר"ל כי‬
‫יכל היה הקב"ה לקיים בישראל התורה‪ ,‬עקב כך היו חוזרים בתשובה ולא היה‬
‫אבדון‪ .‬הסיבה האמיתית היא שלא ברכו את נותן התורה‪ ,‬קרי לא היתה בהם‬

‫אהבתו ודבקותו‪ ,‬זוהי הסיבה שגרמה לאבדון הארץ‪.‬‬

‫ואילו היו דבקים בו יתברך במה שנתן תורה‪ ,‬אז היה השם יתברך עמהם‪ ,‬במה שנתן התורה להם‪ .‬וכמו‬
‫שהיה הוא יתברך הסיבה למציאות התורה בהם‪ ,‬היה גם כן סיבה לקיום התורה בהם ולא אבדה הארץ‪ .‬אבל‬
‫עתה שלא היו מברכים בתורה תחילה‪ ,‬ולא היו דבקים בו יתברך במה שנתן תורה לישראל‪ ,‬גם כן לא היה‬
‫השם יתברך עמהם לקיים התורה‪ ,‬וזה היה גורם שאבדה הארץ‪ .‬ואל יקשה לך למה לא היו מברכין בתורה‬
‫תחילה‪ .‬שאין פירוש הברכה הדיבור בפה בלבד‪ ,‬דוודאי הדיבור בפה היו מברכים‪ .‬אבל הכוונה על הברכה‬
‫בעצמה‪ ,‬היא האהבה הגמורה והדבקות אל השם יתברך‪ ,‬לאהוב השם יתברך במה שנתן תורה‪ ,‬וזהו עניין‬
‫הברכה‪ .‬ואין כל האהבות שוות‪ ,‬כי האהבה האמתית היא האהבה בכל לב ובכל נפש‪ ,‬וכדכתיב (דברים ו')‬
‫"ואהבת את ה' אלוהיך‪ ,‬בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"‪ .‬ולא היה להם האהבה הגמורה אל השם יתברך‪,‬‬
‫במה שנתן התורה לישראל‪ ,‬ובפרט על הטובה הגדולה שהיא התורה שהיא טובה על הכל‪ ,‬שיש לברך הש"י‬

‫ויתעלה שמו על זה בכל לבו‪ .‬וכפי הטובה העליונה‪ ,‬לא היו מברכים בכל לבם ‪.‬‬

‫פירוש – לו היו באהבתם דבקים בנותן התורה‪ ,‬אז השם היה מקיים בהם את‬
‫התורה מאחר והוא הנותן אותה‪ .‬אך ללא ברכה וללא דבקות בנותן התורה‪ ,‬לא‬
‫היתה סיבה להמשכיות קיום התורה בהם‪ .‬וזהי הסיבה לאבדון הארץ‪ .‬ואין להבין‬
‫שלא הוציאו בפיהם את ברכת התורה‪ .‬כן ברכו בפיהם את ברכת התורה‬
‫והצטמצמו להוצאת הדיבר בלבד אך ללא כל כוונת הברכה‪ ,‬קרי מבלי אהבה‬
‫וקשר לנותן התורה‪ .‬והאהבה האמיתית היא ע"פ הפסוק " ואהבת את ה' אלוהיך‪,‬‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך " ולא היתה בהם אהבה זו‪ .‬עקב כך לא הכירו‬
‫בטובה הגדולה שעשה עם ישראל בנתינת התורה‪ .‬ואם ברכו לא ברכו בכל ליבם‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪19 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הרחבה –‬
‫סיבת האבדון ‪ -‬מסביר המהר"ל כי מסירת התורה ע"י הבורא לישראל היא פעולה‬
‫רצויה ויזומה מצד המוסר ולא מצד המקבל‪ .‬הבורא הוא היוזם את המסירה ורק‬
‫הוא יכול היה לפעולה זו‪ .‬מסירתו זו של האל היא מעשה טוב המבטא אהבתו‬
‫לישראל‪ .‬ומצד האדם‪ ,‬קבלת התורה היא חוזה מחייב‪ ,‬כאשר לימוד ושמירת‬
‫התורה מצדו מקיים את קשר האהבה הסמוי של האדם לבורא‪ .‬קשר אהבה‬
‫המבטא את דבקותו בבורא‪ .‬לימוד וקיום התורה מבטא את הרצון והרגש האהבה‬
‫אך הוא גם בעל סגולת שמירת הקשר‪ .‬ביטול שמירה ואו קיום התורה מבטל‬
‫באדם את האהבה וגורם לביטול סגולת השמירה והפסקת הדבקות בבורא‪.‬‬
‫בפועל אכן כן ברכו את ברכות התורה אך אלו היו ברכות מן הפה ולחוץ‪ ,‬ללא‬
‫אהבה‪ .‬ואם היתה אהבה אז לא היתה אהבה גמורה ושלמה‪ .‬שהרי שהצטוו לאהוב‬
‫בכל נפשך ובכל מאודך‪ .‬לכן היה ניתוק בין הברכה למקורה‪ ,‬לנותן התורה‪ .‬אהבו‬
‫במינימום ורק לצאת מידי חובה‪ .‬זלזלו ע"י כך בתורה שקדמה לעולם הנחשבת‬

‫כחוכמת המאציל‪.‬‬

‫אהבה ודבקות בנותן התורה ‪ -‬אך מה היא אהבה שלמה בכל לבבך ובכל מאודך?‬
‫ומה היא אהבת השם בכלל?‬

‫אצל חז"ל היא‪ :‬שמירת מצוותיו והליכה בדרכיו היא המאפשרת הכרה וידיעת‬
‫הבורא‪ :‬כך במדרש‪' " :‬ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך' – איני יודע כיצד אוהבים‬
‫את המקום ‪ .‬תלמוד לומר‪' :‬והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך'‬
‫– שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו‪( " .‬ספרי‬

‫ואתחנן‪ ,‬פסקה לג)‪.‬‬
‫אצל הרמב"ם היא ההתבוננות בציוויו ופעולותיו המביאה להשגתו שהיא המולידה‬
‫עינוג בלב האדם‪ ,‬וזוהי אהבתו‪ .‬כפי שהיה אברהם אוהבו‪ .‬וזה שורש לכל המצוות‪.‬‬
‫בספר המצוות להרמב"ם האהבה היא המצווה ג' ממצות עשה (בחינוך היא תיח‬
‫מפרשת אתחנן) וזה לשונו‪" :‬היא הציווי שנצטווינו על אהבתו יתעלה והוא‪:‬‬
‫שנתבונן ונסתכל במצוותיו וציווייו ופעולותיו‪ ,‬כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית‬
‫התענוג ‪ -‬וזוהי האהבה המצווה [עלינו] ‪ .‬ולשון ספרי‪" :‬לפי שנאמר 'ואהבת את ה'‬
‫אלוקיך' (דברים ו‪ ,‬ה) יודע אני כיצד אהב את המקום ? תלמוד לומר‪' :‬והיו הדברים‬
‫האלה אשר אנכי מצוך היום על‪-‬לבבך ‪ -‬שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה‬
‫העולם‪ ".‬הנה ביארנו לך‪ ,‬שבהשתכלות תבוא לידי השגה‪ ,‬וימצא לך תענוג ותבוא‬
‫האהבה בהכרח‪ .‬וכבר אמרו‪ ,‬שמצווה זו כוללת גם‪-‬כן‪ ,‬שנקרא את כל‪-‬בני האדם‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪20 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫לעבודתו יתעלה ולאמונה בו‪ ,‬שכן אם אתה אוהב את מי שהוא‪ ,‬תהללנו ותשבחנו‬
‫ותקרא בני‪-‬אדם לאהבתו ‪ -‬וזה על דרך המשל ‪ -‬כך אם תאהב את ה' באמת במה‬
‫שהגיע לך מהשגת אמיתותו‪ ,‬ברי שאתה בלי ספק תקרא את הפתאים והסכלים‬
‫לידיעת האמת שאתה כבר יודע‪ .‬ולשון ספרי‪" :‬ואהבת את ה'" ‪ -‬אהבהו על הבריות‬
‫כאברהם אביך‪ ,‬שנאמר "ואת‪-‬הנפש אשר‪-‬עשו בחרן" (בראשית יב‪ ,‬ה)‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫כמו שהיה אברהם‪ ,‬לפי שהיה אוהב ‪ -‬כמו שהעיד הכתוב‪" :‬זרע אברהם אהבי"‬
‫(ישעיה מא‪ ,‬ח)"‪ .‬וספר החינוך מציין את שורש המצווה‪" :‬שרש מצוה זו ידוע‪ ,‬שלא‬

‫יקים האדם מצות השם ברוך הוא יפה‪ ,‬רק באהבתו אותו‪".‬‬

‫ואצל המהר"ל האהבה היא הדביקות והחבור זה בזה‪ ,‬כפי שביאר בנצח ישראל‬
‫פנ״ב וז״ל‪ :‬״האהבה היא הדבוק והחבור בעצם‪ ...‬דבק נפשו‪ ,‬כמו האב לבן והאם‬
‫לבנה״‪ .‬קשה לחז"ל וגם לרמב"ם לקבל את ההתדבקות של האדם לבורא‪ ,‬שהוא‬
‫אש אוכלה אצל חז"ל ומחוץ לכל השגה אצל הרמב"ם‪ .‬עבור המהר"ל רעיון‬
‫האהבה כהתדבקות הוא טבעי ומקובל‪ .‬בנתיבות עולם ב'‪ ,‬נתיב אהבת ה'‪ ,‬מסביר‬
‫כי אין מציאות אחרת מלבד מציאות השם‪ .‬רק מציאות אחת קיימת והיא מציאותו‬
‫לבדו‪ .‬זהו שאמר בקריאת שמע "ה' אחד"‪ ,‬שהוא ית' אחד ואין זולתו‪ .‬לא שאין‬
‫דומה לו אלא שאין שום נמצא כלל חוץ ממנו‪ .‬ומה היא הבריאה? הכל שב אליו‬
‫מאחר והוא היחיד במציאות‪ .‬וממשיך‪ " :‬ומזה הצד‪ ,‬נמצא האהבה [ מכאן ממשיך‬
‫הפסוק ואהבת את ה'] כי כל אהבה שיש בין האוהבים‪ ,‬אף שהם דבקים זה בזה‪,‬‬
‫יש לכל אחד מציאות מעצמו‪ .‬אבל האהבה לש"י במה שהאדם שב רוחו אליו‬
‫לגמרי‪ ,‬עד שאין לאדם מציאות בעצמו‪ ,‬ובזה הוא מתדבק לגמרי בו"‪ .‬אם כך‬
‫התנאי להתדבקות הוא ביטול גמור כל שאר העניינים‪ ,‬מכאן בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך‪ .‬לא תהיה לך כל תאוה או נטיה נפשית זולתי עבודת ה'‪ .‬זהו הפירוש ל‪" :‬לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני"‪ .‬וממשיך‪" :‬לכך ראוי שיהיה נמשך האדם אחרי‬
‫השי"ת בכל חלריו עד שאין הסרה וסילוק מאיתו‪ .‬כי מאחר שאין זולתו‪ ,‬איך יהיה‬

‫סר מאתו? " ‪.‬‬

‫וזה שאמרו שם (נדרים פ"א א) גם כן‪" :‬מפני מה אין תלמידי חכמים מצויים שיוצאים מהם תלמידי חכמים?‬
‫מפני שאין מברכין בתורה תחילה"‪ .‬כי אף אם היו מברכין בפה‪ ,‬מכל מקום דבר הזה‪ ,‬שהוא נתינת התורה‪,‬‬
‫צריך לברך השם יתברך בכל לבו‪ ,‬ובזה יש לו האהבה הגמורה אל השם יתברך‪ .‬ואף אם הוא תלמיד חכם‬

‫והוא צדיק גמור‪ ,‬רחוק הדבר הזה שיברך השם יתברך בכל לבו‪ ,‬על נתינת התורה כפי הראוי ‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪21 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫פירוש – בגמרא (נדרים פ"א א) תלמידי חכמים לא מולידים תלמידי חכמים‬
‫מפני שאין הם מברכים בתורה‪ .‬הם ברכו רק בהוצאת מילים מהפה ולא בכל ליבם‬

‫מתוך אהבה ולא על זה שהקב"ה נתן התורה‪.‬‬

‫תלמיד חכם המברך ברכת התורה שלא מכל הלב‪ ,‬מצביע על אי דבקותו בנותן‬
‫התורה‪ .‬ובח״א לנדרים פא [ב‪ ,‬כה‪ ].‬כתב‪ :‬״כי איך יושפע מהם ת״ח‪ ,‬באשר אין‬
‫להם דביקות בנותן התורה ומשפיע התורה‪ ,‬ואז היה משפיע ונותן ת״ח גם כן‪.‬‬
‫ומפני שאין מברכים בתורה תחילה‪ ,‬שהוא נותן התורה‪ ,‬לכך אין השם יתברך נותן‬

‫להם התורה‪ ,‬הוא התלמיד חכמים״‪.‬‬

‫תלמידי חכמים נוטים להכשל בלימודם בקשר לבורא‬
‫ועוד‪ ,‬כי התלמיד חכם‪ ,‬לבו דבק אל התורה כי חביבה התורה על לומדיה‪ ,‬ובשביל אהבתם לתורה‪ ,‬דבר זה‬
‫מסלק אהבת המקום בשעה זאת שבאים ללמוד‪ ,‬כי כאשר באים ללמוד תורה ואהבתם אל התורה‪ ,‬אין בלימוד‬
‫שלהם האהבה אל השם יתברך במה שנתן תורה‪ .‬כי אין האהבה לשנים‪ ,‬כי כל אהבה היא דבקות בנאהב‪,‬‬
‫ואם דבק בזה אינו דבק באחר‪ .‬ולפיכך אהבת התורה שהיא חביבה עליהם‪ ,‬דבר זה מסלק שאין הברכה בכל‬

‫לבו אל השם יתברך במה שנתן התורה‪.‬‬

‫פירוש – עוד סיבה למה ת"ח לא מוליד ת"ח‪ .‬התורה חביבה עליו ואהבתו של‬
‫התורה מסלקת את אהבת נותן התורה‪ .‬כי לא תתכן אהבה עזה ושלמה בכל‬
‫מאודך לשניים‪ .‬כי האהבה היא מקשרת ומדביקה את האוהב בנאהב ואי אפשר‬

‫להדבק לשניים‪ .‬דבקות בתורה מסלקת את דבקות בנותנה‪.‬‬

‫וזה שאין מברכים בתורה תחילה ‪ -‬ולפיכך אין יוצאים מהם תלמידי חכמים‪ .‬כי אילו היו אוהבים אותו במה‬
‫שהתורה נמצא מאתו יתברך‪ ,‬היה השם יתברך גם כן סיבה לתורה‪ ,‬לצאת מהם תלמידי חכמים‪ .‬ועתה שהם‬
‫דבקים ורודפים אחר התורה עצמה בלבד‪ ,‬ואינם דבקים בו יתברך‪ ,‬במה שהוא יתברך סיבה לתורה‪ ,‬לא היה‬
‫יוצא מאתם תלמיד חכם שיש בו תורה‪ ,‬שאין כאן הסיבה המשפיע את התורה הוא התלמיד חכם‪ .‬וזה שאמר‬
‫הכתוב (ירמיה ט') "ולא שמעו בקולי" ‪ -‬נגד התורה עצמה‪" ,‬ולא הלכו בה" ‪ -‬שלא לקחו התורה עם סיבתה‪,‬‬

‫כי לקיחת התורה עם סיבתה‪ ,‬נקרא הליכה בתורה לגמרי‪.‬‬

‫פירוש – דבקות בתורה וחוסר דבקות בנותנה גורמת לברכת התורה שלא מכל‬
‫הלב‪ .‬לו היו אוהבים אותו ודבקים בו התורה היתה מתקיימת בהם והיו יוצאים מהם‬
‫ת"ח‪ .‬התורה חביבה אצל לתמיד חכם והוא נהנה במיוחד מלימוד אך אהבה זו‬
‫הופכת לו לרובץ כאשר היא באה במקום אהבת בוראו‪ .‬ומאחר והאהבה היא‬
‫דבקות‪ ,‬באוהבו את התורה הוא דבק בתורה ולא בבוראו ולכך אין הם זוכים לבנים‬
‫ת"ח‪ .‬כי דבקות כסיבה היתה מולידה את התופעה של קיום בהם של התורה ועקב‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪22 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫התמדתה בהם היו מולידים ת"ח‪ .‬והנביא ירמיה אמר "לא הלכו בה" קרי לא לקחו‬
‫את התורה עם סיבתה‪ .‬תודעת הסיבה הגורמת לעלול היא ההליכה בתורה‪.‬‬

‫רק בברכת התורה ישנה הדגשה להוסיף בקשה מיוחדת בנוגע לצאצאים‪ :‬״ונהיה‬
‫אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך ישראל כולנו יודעי שמך ובו׳״‪ ,‬ולא מצאנו כן בשאר‬
‫ברבות‪ .‬הואיל ורק מחמת ברכה זו ישנה אפשרות להימצאותם של צאצאים‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬הרי שברכה זו היא היא הסוללת את הדרך לכך שיהיו בנים‬
‫תלמידי חכמים‪ .‬לכך דין הוא שבברכה זו גופא יבוא הדבר לידי ביטוי‪ ,‬ותיוחד‬

‫הבקשה והדיבור לצאצאים ‪,‬ולצאצאי צאצאים‪.‬‬

‫ומפני זה לא היו יודעים דבר זה‪ ,‬לא חכמים ולא נביאים ולא המלאכים‪ ,‬כי דבר זה מגיע אל הסיבה הראשונה‬
‫בפרט‪ ,‬ואין מגיע אל המסובב [=הנברא‪ ,‬הדבר היוצא מן הסיבה]‪ .‬וכל אלו הם עלולים ומסובבין‪ .‬ולכן‬
‫פירשה הקב"ה בעצמו‪ .‬וכן אם אין תלמיד חכם מברך בתורה תחילה‪ ,‬אין לוקח את התורה עם סיבת התורה‪,‬‬
‫ויש כאן הסרה והפסק‪ ,‬ואין יוצאין ממנו תלמידי חכמים‪ .‬כמו מי שלקח אילן בלא שורש אשר ממנו האילן‪,‬‬
‫אז אין נמשך פרי ממנו‪ .‬ולפיכך אם מברך בתורה תחילה‪ ,‬יוצא מהם תלמיד חכם ועושה פרי‪ .‬ומפני כך‬
‫כאשר האדם מכווין בתורה להש"י אשר נתן התורה‪ ,‬גם כן הש"י מציל אותו מן השגיאה‪ ,‬ויאיר עיניו‬

‫בתורתו‪.‬‬

‫פירוש –‬

‫לא החכמים ולא הנביאם ולא המלאכים לא יכלו לדעת את הסיבה לאבדן הארץ‬
‫עקב היותם עלולים ורחוקים מן הסיבה הראשונה‪ ,‬לכן הקב"ה פירש אותה‬
‫בעצמו‪ .‬וכאשר ת"ח אינו מברך בלב שלם את נותן התורה הוא בעצם עושה הפסק‬
‫ולכן לא יוצאים ממנו ת"ח‪ .‬בדומה לאוחז באילן ללא שורש שאינו יכול להפיק‬
‫פרי‪ .‬ברכה בכל מאודו בתורה כן מברך את השורש וע"י כך מתקשר ומתדבק בו‬
‫אז מוציא ת"ח עושה פרי אף הוא‪ .‬כוונה להש"י כנותן התורה בברכתו לפני התורה‬

‫מסייעת לו להינצל מהשגיאה ומדריכתו בדרך האמת‪.‬‬

‫הרחבה ‪ -‬וברכה לא מכל הלב מנתקת בין התורה למקורה‪ ,‬וזה חטא של המברך‪.‬‬
‫בקידושין אמרו ״עבירה יש לה קרן ואין לה פירות״‪ ,‬וכתב שם בח״א [ב‪ ,‬קמא‪:].‬‬

‫״כי העבירה‪ ,‬שהוא נמשך אחר החטא‪ .‬שזהו מעשה תהו וההעדר‪ ,‬שזה ענין עבירה‬
‫שנמשך אחר העדר‪ .‬ולכך בעל עבירה נפסד ומקבל העדר‪ ...‬והפרי הוא מן‬
‫המציאות מתחייב‪ ,‬ונמשך הפרי‪ .‬כמו מן האילן נמצא הפרי‪ .‬והעבירה שאין מציאות‬
‫לה בעצמה‪ ,‬לא תוכל לומר שהיא עושה פרי״‪ .‬הרי דבר שהוא נטול מציאות‬
‫ושרשים‪ ,‬אינו מוציא פירות‪ .‬וכן השריש גם לאידך גיסא; דבר שיש לו מציאות‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪23 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫וחיות‪ ,‬בהכרח שהוא מוציא פירות‪ ".‬וכלשונו בגבורות ה׳ פע״א ‪[.‬שבו‪ :].‬״כאשר‬
‫האילן חוזר אל כח חיותו לגדל הפרי‪ ,‬נקרא ׳לבלובי מלשון לב‪ ,‬כלומר שחוזר אליו‬
‫חיותו‪ ,‬שהיא בלב‪ .‬וכמו שבאילן כאשר הוא מלבלב‪ ,‬שהוא חיותו של אילן‪ ,‬אז‬
‫מחיותו מוציא כח לחוץ‪ ,‬וזהו ענין החיות הוצאת הכח‪ ,‬כאשר תבין ממה שאמרו‬
‫חכמים [נדרים סד‪ ]:‬מי שאין לו בנים ואינו מוציא פירות‪ ,‬נחשב מת‪ .‬מזה תראה בי‬
‫כל חיות הוא מוציא כח לחוץ‪ ...‬אי אפשר שלא ימצא מכח חיותו שנותן שפע שלו‬

‫לחוץ‪ ,‬והוא הוצאת פרי שנולד ממנו‪ ,‬שהרי כל חיות נמשך ממנו פרי‪" .‬‬

‫‪ .1.3‬דוד כתב פרק תפילה להינצל ממכשולי הלימוד‬

‫וכאשר ראה דוד לפניו שני דברים אלו אשר זכרנו‪ ,‬האחד שהיה ירא פן ייכשל בדברי תורה‪ ,‬והשני שלא‬
‫יהיו דבריו לרצון לזולתו‪ ,‬נגד זה סידר דבריו במזמור "השמים מספרים כבוד אל" וגו' (תהילים י"ט)‪ .‬הקדים‬
‫תחילה לספר מעלת התורה‪ ,‬שאמר "תורת ה' תמימה משיבת נפש‪ ,‬פקודי ה' וגו'‪ ,‬עד גם עבדך נזהר בהם‬
‫בשמרם עקב רב"‪ .‬ולפי מעלת הדבר צריך שיהיה נזהר שלא ייכשל בו‪ .‬וזכר שישה דברים‪ ,‬ובכל אחד זכר‬
‫השם‪ ,‬לומר כי התורה מצורפת אל השם יתברך‪ ,‬שנקראת תורת ה' עדות ה'‪ ,‬וכן כולם‪ .‬לומר‪ ,‬כי על ידי‬
‫התורה קונה האדם דבקות בו יתברך‪ .‬ומפני שבא לומר שהדבקות הזה הוא דבקות גמור‪ ,‬לא דבקות בצד‬
‫מה‪ ,‬כמו מי שהוא בעל מידות‪ ,‬ע"י המידות קונה דבקות בו יתברך‪ ,‬ואינו קונה רק הדבקות בצד מה‪ ,‬כפי‬
‫המידה אשר דבק בה‪ .‬אבל ע"י התורה דבק בו יתברך לגמרי בכל צד‪ .‬ומפני שהצדדין המחולקים הם שישה‬
‫והם‪ :‬ימין ושמאל‪ ,‬פנים ואחור‪ ,‬מעלה ומטה‪ .‬וכנגד זה זכר שישה שמות שהוא דבק בו יתברך בכל צד‪ ,‬ואינו‬

‫נוטה מן הש"י (השם יתברך) לא לימין ולא לשמאל‪ ,‬לא לשום צד‪.‬‬

‫פירוש ‪ -‬כתגובה לשני קשיים אלה – פחד מכישלון בדברי תורה וחשש שלא יהיו דבריו‬
‫לרצון זולתו ‪ -‬כותב דוד את המזמור‪ ,‬פרק יט בתהילים‪ ,‬השמים מספרים כבוד אל‪ .‬לפני‬
‫הזכרת שגיאות‪ְ :‬ש ִגי ֵ֥אֹות ִ ֵֽמי־ ָי ִ ָ֑בין ִ ֵֽמ ִנ ְסּ ָת ֵ֥רֹות ַנ ֵֽק ִני׃ (פסוק יג) סיפר במעלת התורה‪ּ֘ ּ ,‬תֹו ַ ִ֤רת‬
‫ְיה ָו ָׂ֣ה ְּתְּ֭ ִמי ָמה ְמ ִ ָׂ֣שי ַבת ָנ ָ֑ ֶׁפש ע ֵ֥דּות ְיה ָוֵ֥ה ֶׁ ֵֽנְ֝ ֱא ָמ ֶָ֗נה ַמ ְח ִ ֵ֥כי ַמת ֶׁ ֵֽפ ִתי׃ (פסוק ח) ִפ ּ֘קּו ִ֤די ְיה ָו ָׂ֣ה ְי ְּ֭ ָש ִרים‬
‫ְמ ַש ְמחי־לָ֑ב ִמ ְצ ַוֵ֥ת ְיה ָוֵ֥ה ְָ֝ב ָ ֶ֗רה ְמ ִאי ַ ֵ֥רת עי ָ ֵנָֽ ִים׃ (פסוק ט) ַ ֵֽגם־ ַעְּ֭ ְב ְדָך ִנ ְז ָהָׂ֣ר ָב ֶׁהָ֑ם ְ֝ב ָש ְמ ָ ֶ֗רם עָׂ֣ ֶׁקב‬
‫ָ ֵֽרב׃ (פסוק יב)‪ .‬אחרי שהלל את התורה ומעמדה הרם רק אז החל לציין את החובה‬

‫להיזהר שלא יכשל בה‪.‬‬
‫בציונו את מעמדה הרם של התורה הוא הגדירה ע"י שישה מאפיינים‪ :‬בפסוק ח' ‪ּ֘ ּ -‬תֹו ַ ִ֤רת‬
‫ְיה ָו ָׂ֣ה‪ ,‬ע ֵ֥דּות ְיה ָוֵ֥ה‪ .‬בפסוק ט' ‪ִ -‬פ ּ֘קּו ִ֤די ְיה ָו ָׂ֣ה‪ִ ,‬מ ְצ ַוֵ֥ת ְיה ָוֵ֥ה‪ .‬בפסוק י ‪ִ -‬י ְר ַ ִ֤את ְיה ֶָׁ֨וה ‪ֵֽ ִ ,‬מ ְש ְפטי־‬
‫ְיה ָוֵ֥ה‪ .‬והצמיד לכל אפיון את שם השם‪ ,‬לומר כי ע"י התורה קונה האדם דבקות בבורא‪.‬‬
‫ודבקות זו של האדם בבורא ע"י התורה איננה נובעת מכיוון אחד בלבד אלא מכל הצדדים‬
‫האפשריים‪ .‬כך שהאשם יכול להדבק בה שלא רק דרך מידה אחת בלבד אלא‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪24 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫שהדבקות אפשרית דרך המידות‪ ,‬כך היא יכולה להיות מושלמת‪ .‬בבריאה כל‬
‫הצדדים האפשריים הם שישה במספרם‪ :‬ימין ושמאל‪ ,‬פנים ואחור‪ ,‬מעלה ומטה‪.‬‬
‫כנגד ששת הצדדים האפשריים המסמלים את הכוליות‪ ,‬הזכיר דוד המלך שישה‬
‫שמות לדבקותו בבורא‪ .‬כוליות ושלמות בדבקות המנצלת כל הצדדים האפשריים‬
‫מבלי לנטות לצד זה או אחר‪ .‬המספר שישה הוא כנגד ממדים של העולם הגשמי‬
‫הסובב האדם – קדימה ואחורה‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬ימינה ושמאלה‪ .‬זהירות לכל‬

‫הצדדים‪ .‬המספר שש אינו נוטה לשום צד עקב היותו ביטוי לכל הצדדים‪.‬‬

‫תפילת דוד בפרק יט בתהילים‬
‫א‪ .‬תורת השם תמימה משיבת נפש‬

‫והתחיל לומר "תורת ה' תמימה משיבת נפש"‪ .‬כי כאשר התורה תמימה‪ ,‬ע"י זה האדם גם כן תמים‪ .‬וכאשר‬
‫הוא תמים האדם‪ ,‬הוא עם הש"י לגמרי‪ .‬וכדכתיב "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" (דברים י"ח)‪ ,‬ופירשו ז"ל‬
‫במס' נדרים (ל"ב ב) "כל המתמים עצמו הוא עם הש"י"‪ .‬ולכך אמרו זיכרונם לברכה‪( :‬חולין צ"א) "צורת‬
‫תם חקוקה בכסא הכבוד‪ ,‬כי יעקב נאמר עליו‪ :‬ויעקב איש תם" (בראשית כ"ה)‪ .‬ולכך אמר משיבת נפש‬
‫כלומר שהיא משיבת נפש להחיותו‪ .‬כי התמים הוא עם השם יתברך כמו שאמרנו‪ .‬וכתיב (דברים ד') "ואתם‬
‫הדבקים בה' אלוהיכם ‪ -‬חיים כלכם היום" ‪ -‬כי מצד הדבקות בו יתברך אתם חיים ולכך כתיב תורת ה'‬

‫תמימה משיבת נפש‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫התחיל לאפיין את התורה ‪ּ֘ ּ -‬תֹו ַ ִ֤רת ְיה ָו ָׂ֣ה ְּתְּ֭ ִמי ָמה ְמ ִ ָׂ֣שי ַבת ָנ ָ֑ ֶׁפש ע ֵ֥דּות ְיה ָוֵ֥ה ֶׁ ֵֽנְ֝ ֱא ָמ ֶָ֗נה‬
‫ַמ ְח ִ ֵ֥כי ַמת ֶׁ ֵֽפ ִתי׃ (פסוק ח) ‪ -‬באפיון התמימות – שלמות וישרה‪ ,‬להדגיש כי ע"י לימוד‬
‫התורה האדם נעשה אף הוא שלם וישר כמוה‪ ,‬דבר המקנה לו דבקות בש"י‪ ,‬שהנה‬
‫הוא דואג להשלים את עצמו ליתר שלמות בתמידות‪ .‬לכן כתוב ָּת ִ֣מים ִּֽת ְה ֶ֔יה ִ֖עם‬
‫ְיה ָּוָ֥ה ֱאֹל ִּֽהיָך׃ (דברים יח יג)‪ .‬וחז"ל פרשו "כל המתמים עצמו הוא עם הש"י"‪.‬‬
‫(נדרים לב‪/‬ב)‪ .‬לכן אמרו חז"ל בחולין צא‪" :‬צורת תם חקוקה בכסא הכבוד‪ ,‬כי‬
‫יעקב נאמר עליו‪ :‬ויעקב איש תם" (בראשית כ"ה)‪ .‬אומר המהר"ל בחידושי אגדות‪:‬‬
‫כי יעקב חלקו התמימות‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (בראשית כ"ה) "ויעקב איש תם"‪,‬‬
‫וכבר התבאר כי מפני מדה זאת זכה יעקב כי צורתו חקוקה בכסא הכבוד‪ ,‬דוקא‬

‫תם מצד שהיה לחלקו התמימות‪( ...‬חידושי אגדות נדרים לב א)‪.‬‬
‫ואמר דוד המלך בפסוק ח'‪ּ֘ ּ :‬תֹו ַ ִ֤רת ְיה ָו ָׂ֣ה ְּתְּ֭ ִמי ָמה ְמ ִ ָׂ֣שי ַבת ָנ ָ֑ ֶׁפש‪ .‬משיבת נפש כי‬
‫התמימות מאחדת את האדם עם ש"י‪ ,‬וכך האדם זוכה לדבקות ב"חיים" המחיים‬
‫אותו‪ .‬עצם הדבקות ב"יש היחידי והמציאותי הקיים לנצח‪ ,‬שאין עוד מלבדו‪,‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪25 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫ככתוב‪ַ :‬אּ ָתהַ֙ ָה ְראָׂ֣ ָת ָל ַ ֶׁ֔ד ַעת ִ ֵ֥כי ְיה ָוֹ֖ה ָׂ֣הּוא ָ ֵֽה ֱאֹל ִ ָ֑הים ֵ֥אין ֹ֖עֹוד ִמ ְל ַב ֵֽדֹו׃(דברים ד לה)‬

‫שהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו אין שום מציאות אחרת‪ ,‬לכן‬
‫הוא היחידי בעל החיים והמעניק חיים‪ .‬והדבק בש"י דבק בחיים‪.‬‬

‫הרחבה –‬

‫המהר"ל מסביר את ההפרש בין תם לישר ב‪( :‬נתיב התמימות פרק א) "כי‬

‫הישר מצד שכלו וחכמתו מתבונן לעשות הישר‪ ,‬והתמים הוא שהולך בדרך הישר‬
‫מעצמו בלי שום התבוננות‪ ,‬רק הולך בדרכו בתמימות‪ .‬ויעקב היו לו שתי מדות‪,‬‬
‫שהרי נקרא יעקב איש תם‪ ,‬והיה נקרא ישורון גם כן‪ ,‬כי דברים של עצמו היה נוהג‬
‫בתמימות‪ ,‬דהיינו הדבר שהוא מגיע אל עצמו‪ ,‬ודברים המגיעים אל אחרים‪ ,‬בזה‬
‫אינו ראוי התמימות‪ ,‬ובזה שייך שהיה מתבונן בשכלו לעשות הישר והראוי‪ ,‬האחד‬

‫מצד עצמו ותמימות דרכו‪ ,‬והשני מצד ששכלו הוא בוחר הישר‪.‬‬

‫ובנתיב התמימות פ ״א [ב‪ .‬רו‪ ].‬כתב‪ :‬״הרי לך שני דברים שנמצאו בתמים‪ :‬האחד‬
‫שהקב״ה פודה אותו מיד שונאיו‪ ,‬ויש לו קיום נצחי עם זה‪ .‬ואלו שני דברים נרמזים‬
‫בלשון זה ׳תמים תהיה עם ה׳ אלקיך‪ .‬כי כאשר הוא עם ה׳‪ ,‬יוצא מיד אשר רוצים‬
‫לשלוט בו‪ .‬וכאשר הוא עם ה׳‪ ,‬מקבל הקיום הנצחי מן השם יתברך‪ ,‬וכדכתיב‬
‫׳ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כלכם היום׳‪ .‬הרי שהדביקות בו יתברך גורם לו‬
‫הקיום הנצחי‪ .‬ומי שמבין בחכמה יבין שאלו שני דברים היו ביעקב‪ :‬כי יעקב לא‬
‫מת [תענית ה‪ ,]:‬והיה צורתו חקוקה בכסא הכבוד עם השם יתברך‪ .‬והיה יוצא‬
‫מכל המתנגדים שלא שלטו עליו עד שעולה על הכל ומגיע עד כסא הכבוד ‪...‬‬
‫וכל זה בשביל שהיה יעקב איש תם‪ ,‬וסימן לזה כי ׳תם׳ הפך מן ׳מת׳‪ ...‬כי כך ראוי‬

‫אל התמים הנצחי״‪.‬‬

‫ב‪ .‬עדות השם נאמנה מחכימת פתי‬
‫ואחר כך אמר "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" ‪ -‬פירוש‪ :‬כי מה נחשב האדם שאין בו רק שכל האנושי‪ ,‬אבל‬
‫עדות ה' נאמנה מחכימת פתי ‪ -‬שעל ידי התורה נעשה חכם‪ ,‬כי התורה מעידה על הנמצאים‪ ,‬לברר כל דבר‪,‬‬

‫והיא נאמנה מחכימת הפתי עד שנחשב שכלי [=רוחני] ביותר ‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫והמשיך בפסוק ח' ‪ :‬ע ֵ֥דּות ְיה ָוֵ֥ה ֶׁ ֵֽנְ֝ ֱא ָמ ֶָ֗נה ַמ ְח ִ ֵ֥כי ַמת ֶׁ ֵֽפ ִתי‪ .‬אדם שיש לו רק חכמה‬

‫ושכליות אנושית‪ ,‬למה הוא נחשב? הוא נחשב לכלום‪ ,‬לבער וכסיל הקרוב‬
‫לבהמה‪ .‬והלומד תורה מחכים‪ ,‬מתרחק ממצב הבהמי ונעשה חכם ורוחני‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪26 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הרחבה –‬
‫לשונו בדרך חיים (פ״א מ״ב) [כה‪ :]:‬״כי כאשר יש באדם התורה‪ ,‬הוא נחשב‬
‫בריאה טובה בעצמו‪ ,‬כאשר יש בו התורה השכלית‪ .‬אבל אם אין בו התורה‪ ,‬אין‬
‫האדם בעצמו נחשב טוב ‪,‬בי חסר ממנו התורה‪ ,‬שהיא השלמת האדם במה שהוא‬
‫אדם‪ .‬והוא נמשל כבהמה נדמה‪ ,‬ואין זה נחשב בריאה‪ ,‬ואין ראוי לו המציאות‪ ...‬כי‬
‫כל הנבראים שנבראו אין בהם חכמה האלקית העליונה‪ .‬אף כי האדם הוא בעל‬
‫שכל‪ ,‬אין זה רק שכל האנושי‪ ,‬שהוא מצורף אל החומר‪ .‬ואין ראוי לעולם הקיום‬
‫בשביל הטוב הזה‪ ,‬כי פחות ושפל הוא השכל האנושי‪ .‬רק בשביל התורה שהוא‬
‫השכל האלקי‪ ...‬כי בודאי שפלות בריאת האדם כאשר הוא נוטה להיות כמו‬
‫בהמה‪ ,‬ומעלת הבריאה באשר הוא נבדל מן הבהמית‪ ,‬ואין זה רק [אלא] על ידי‬
‫התורה השכלית״‪ .‬וזה שאמר שלמה [משלי טו‪ ,‬לא] ׳אוזן שומעת תוכחת חיים‬
‫בקרב חכמים תליך‪ .‬כי בודאי השומע תוכחה הוא גובר על גופו החמרי ‪,‬ומקבל‬
‫השכלי‪ ,‬ולכך בקרב חכמים תלין״‪ .‬וכבל הדברים האלו ממש ניתן לומר לגבי‬

‫המקבל תורה‪.‬‬

‫ג‪ .‬משמחת לב‬
‫ואחר כך אמר‪ ,‬שעוד מביאה התורה את האדם אל המדרגה שהיא משמחת לב‪ .‬פירוש‪ ,‬שנחשב האדם שהוא‬
‫מציאות שלם על ידי התורה‪ ,‬ולכך היא משמחת לב האדם‪ ,‬שכאשר האדם הוא בשלמות הוא בשמחה והפך‬

‫זה כאשר הוא בחסרון הוא באבלות‪ ,‬ולכך כאשר קרה לו המיתה מן שאר בשרו הוא באבלות‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫ובפסוק ט' אמר ִפ ּ֘קּו ִ֤די ְיה ָו ָׂ֣ה ְי ְּ֭ ָש ִרים ְמ ַש ְמחי־לָ֑ב‪ .‬האדם הלומד תורה משתלם‬
‫ומגיע לדרגות שלמות המקנות את השמחה‪ .‬ידוע כי האדם ממורמר עד אבלות‬
‫כשהוא נמצא בחוסר והפך כשהוא מקבל חפצו הנצרך לו‪ ,‬עד השלמות‪ ,‬אז ימצא‬
‫בשמחה וטוב לב‪ .‬האבל מבטא את החיסרון‪ .‬המת נמצא באין‪ ,‬בחסר‪ ,‬אך גם‬

‫האבל נמצא בחיסרון‪ .‬המיתה וההפסד שהגיעו למת חלים גם על קרובי המת‪.‬‬

‫הרחבה –‬

‫המלבים על תהילים (יט ט) ‪ :‬פקודי ה' החלק של המצות הנקראים בשם פקודים‪ ,‬שהם‬

‫מיוחדים לזכר ע"י דברים אמוניים או במדות (כמו מצות פריקה וטעינה פאה ומתנות‬

‫עניים וכדומה)‪ ,‬נבדלים מן הפקודים כמוהם שעשו בני אדם עפ"י הסכמתם שאינם ישרים‪,‬‬

‫אבל פקודי ה' המה ישרים שנעשו עפ"י היושר והצדק‪ ,‬וגם שפקודי ב"א אינם משמחי לב‬

‫באשר אין רצוף בם תכלית נכבד שהוא המשמח לב עושהו בידעו התועלת שיגיע מן‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪27 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫המעשה‪ ,‬אבל פקודי ה' הם משמחי לב עושיהם‪ .‬מצות ה' חלק המיוחד בשם מצוה שהוא‬
‫רוב המצות שבתורה‪ ,‬נבדלו ממצות אנשים‪ ,‬שהם הולכים חשכים ואור השכל לא נגה‬
‫עליהם‪ ,‬אבל " מצות ה' ברה " שכולם יש להם טעמים נכונים להישיר הדעות ולאושר‬
‫הנפשות‪ ,‬וגם היא " מאירת עיניים " שהם החושים‪ ,‬כי ילמדוהו רחמים וחנינה ונדיבות‬

‫וכל המידות הטובות אשר יעשה וחי בהם בחיי העולם הזה ‪:‬‬

‫ד‪ .‬מאירת עניים‬
‫ועוד אמר "מצוות ה' ברה מאירת עינים" ‪ -‬רצונו לומר כי התורה מלמדת לאדם את המעשה אשר יעשה‪,‬‬
‫ולא נחשב שהולך בחושך‪ ,‬ולפני זה אמר מחכימת פתי על החכמה המחכמת אותו‪ ,‬וכאן אמר מצוות ה' ברה‬
‫מאירת עינים שלא ילך במעשיו בחושך רק יעשה המצווה‪ ,‬עד שהאדם הוא שלם לגמרי בין בשכלו ובין‬

‫במעשיו‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫וממשיך בפסוק ט'‪ִ :‬מ ְצ ַוֵ֥ת ְיה ָוֵ֥ה ְָ֝ב ָ ֶ֗רה ְמ ִאי ַ ֵ֥רת עי ָ ֵנָֽ ִים׃ התורה מאירה לאדם את‬
‫הדרך ילך בה שבלעדיה הוא נמצא בחושך‪ .‬הליכה בדרך האור משלימה את‬
‫החכמה הנרכשת מלימוד תורה‪ .‬כך האדם נעשה שלם ע"י החכמה השכלית וע"י‬
‫עשיית המצווה הגשמית‪ ,‬היא הדרך הנכונה ללכת בה‪ .‬חכם ההולך הדרך‬

‫החכמה‪.‬‬

‫הרחבה –‬
‫כך לשון המהר"ל בגור אריה (בראשית פ״א אות א') ״שם ׳תורה׳ אינו נופל אלא‬
‫על מצות החורה‪ ,‬שהרי לשון ׳תורה׳ הוא לשון הוראה‪ ,‬להורות לנו המעשה אשר‬
‫נעשה‪ .‬ולפיכך דווקא תורת משה נקרא ׳תורה׳ [דברים לג‪ ,‬ח‪ ],‬מפני שבה כתובים‬
‫המצות״‪ .‬וכן כתב בנתיב האמונה פ״ב [א‪ ,‬סוף רט‪: ].‬״אבל תורה שהיא לשון‬
‫הוראה‪ ,‬מה שהמלך גוזר ומורה לעם‪ ,‬מה שיעשו ומה שלא יעשו״‪ .‬והוראת המעשה‬
‫מתייחסת להארת העיניים‪ .‬וצרף לכן‪ ,‬הסנהדרין — המורה הדרך לישראל —‬

‫נקראת ״עיני העדה״ [במדבר סו‪ ,‬כד‪ ,‬עפ״י שיהש״ר א‪ ,‬סו]‪.‬‬

‫ה‪ .‬יראת השם טהורה‬
‫אחר כך "יראת ה' טהורה עומדת לעד"‪ .‬פירוש‪ ,‬שעל ידי התורה יקנה הנצחיות‪ ,‬ודבר זה רמזו בפרק במה‬
‫מדליקין (שבת ל"א‪/‬א) על פסוק "יראת ה' היא אוצרו" כי על ידי היראה יקנה הקיום הנצחי ויתבאר זה‬

‫בפרקים הבאים בעזה"י‪.‬‬

‫פירוש –‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪28 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫המשיך בפסוק י'‪ִ :‬י ְר ַ ִ֤את ְיה ֶָׁ֨וה ׀ ְטהֹו ָרה֮ עֹו ֶׁמֶ֪ ֶׁדת ָ֫ל ַ ֵ֥עד‪ ,‬פירושו כי התורה מקנה‬

‫נצחיות לאדם‪ .‬כך רומזים במסכת שבת (לא‪/‬א) על פסוק הנביא‪ִ :‬י ְר ַ ֵ֥את ְיה ָֹוֹ֖ה ִ ֵ֥היא‬

‫אֹו ָצ ֵֽרֹו (ישעיהו לג ו)‪ ,‬שאמרו שם שיראת שמים נמשלת לקב חומטין המעמיד את‬

‫התבואה" (חֹו ְמ ִטין ‪ֲ -‬א ָד ָמה ְמלּו ָחה ֶׁש ָהיּו נֹו ֲה ִגים ְל ָע ֵרב ְבתֹוְך ּכֹור ֶׁשל ְתבּו ָאה ְּכ ֵדי‬
‫ְל ַׁש ְמ ָרּה) (שבת לא‪.):‬‬

‫הרחבה –‬
‫כתב המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב יראת ה' ג)‪" :‬יראת שמים היא המעלה שהיא‬
‫עיקר כל המעלות‪ ,‬וכך אמר הכתוב ראשית חכמה יראת השם‪ ,‬ור"ל כמו שפרשנו‬
‫למעלה כי יראת שמים מה שהאדם הוא עלול אל השם ית' והוא ראשית החכמה‬
‫כי החכמה היא ראשונה אל הכל והוא העלול הראשון וע"י יראת ה'‪ ,‬ואין עלול‬
‫בלא יראת ה' כמו שהתבאר למעלה‪ .‬והנה יראת ה' קודם אל החכמה עצמה‪ ,‬כי‬
‫יראת ה' במה שהוא עלול אל העלה וזה בודאי קודם החכמה עצמה שהיא עצם‬

‫העלול הראשון‪.... .‬‬
‫ובמדרש (דב"ר פי"א) אמר ר"א איזה היא הברכה שברך משה בתורה תחלה בא"ה‬
‫אמ"ה אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה‪ ,‬ולא אמר בעמליה ולא אמר‬
‫בהוגיה אלא בעושיה באלו שעושין את ד"ת בעשיה‪ ,‬אדם אומר למדתי חכמה ולא‬
‫למדתי תורה מה אעשה אני שם‪ ,‬אומר הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל‬
‫התורה דבר קל הוא כל מי שמתירא אותי ועושה דברי תורה כל החכמה וכל‬
‫התורה בלבו שנא' ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם יראת ה' טהורה‬

‫עומדת לעד‪ ,‬יראת ה' היא חכמה ע"כ‪.‬‬

‫ו‪ .‬משפטי השם אמת‬
‫ואמר "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" ‪ -‬דבר זה עוד יותר על הכל‪ .‬שעל ידי התורה מתדמה אל השם יתברך‬
‫במה שאפשר להתדמות אל בוראו‪ ,‬כי חותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬ומשפטי התורה ודרכיה אמת‪ ,‬ואומר "צדקו‬
‫יחדיו" ‪ -‬כי כל הדברים יש בהם אמת בצד מה‪ ,‬ו"משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" ‪ -‬כלומר שכולם שווים‬
‫באמיתות‪ ,‬וזה מורה שהם אמת לגמרי ‪ -‬לכך כולם שווים באמיתות‪ ,‬שאם לא כן לא היו כולם שווים‬

‫באמיתות‪ ,‬רק זה יותר מזה‪ ,‬אבל מפני שהם אמת לגמרי‪ ,‬לכך כולם שווים באמיתות‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫וממשיך בפסוק י'‪ֵֽ ִ :‬מ ְש ְפטי־ ְיה ָוֵ֥ה ֱא ֶׁמָ֑ת ָ ֵֽצ ְד ֵ֥קּו ַי ְח ָ ֵֽדו׃ משפתי ודרכי התורה אמת‪.‬‬
‫צדקו יחדיו קרי‪ ,‬אמת באופן מוחלט‪ ,‬שכולם שווים באמתותם‪ .‬שכל דברי האדם‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪29 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫יתכנו להיות אמת רק באופן יחסי‪ ,‬מזווית אחת בלבד‪ .‬מאחר וכולם שווים‬

‫אבסולוטית הרי שהם גם שווים‪.‬‬

‫הרחבה –‬
‫חותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬כי הוא מחויב מציאות‪ ,‬קרי אמת לחלוטין‪ ,‬ורק הוא לבדו‬
‫מחויב מציאות ‪ .‬וכל בריות הבריאה אפשריים מציאות‪ ,‬קרי נמצא בהם גם צד‬
‫השקר‪ .‬שהאמת מאופיינת ע"י המציאות המתקיימת והשקר היפוכה מאופיין ע"י‬
‫ההעדר‪ – .‬וביאור הדבר כתב בנתיב האמת פ״א [א‪ ,‬קצו‪ ].‬בזה׳׳ל‪ :‬״יש לפרש מה‬
‫שחותמו אמת‪ ,‬כי בל הנמצאים אף על גב שכולם ברא השם יתברך באמת‪ ,‬מכל‬
‫מקום יש בהם בחינה שהם נוטים חוץ מן האמת‪ .‬שהרי כל הנמצאים אפשרי מצד‬
‫עצמם‪ ,‬ואינם מחויבים‪ .‬אבל השם יתברך מחויב המציאות‪ .‬וכבר התבאר כי‬
‫ההפרש שהוא בין האמת והשקר‪ ,‬שהאמת הוא נמצא לגמרי‪ ,‬והשקר אין לו‬
‫מציאות כלל‪ .‬כי זהו ענין השקר‪ .‬ושאר הנמצאים אף על גב שהם נמצאים‪ ,‬כיון‬
‫שהם אפשריים מצד עצמם‪ ,‬ומצד עצמם אפשרי שלא יהיו נמצאים‪ ,‬הנה אין אתם‬
‫האמת הגמור‪ .‬כלל הדבר‪ ,‬כי השם יתברך הוא האמת הגמור‪ ,‬שהוא מחויב‬
‫המציאות בעצמו‪ ,‬והוא עצם האמת‪ ,‬ואין זולתו‪ ...‬שלכך חותמו יתברך אמת‪ ,‬כי‬
‫הוא יתברך האמת הגמור‪ ,‬שהוא מחויב המציאות‪ ...‬וזה שאמר כי חותמו אמת‪,‬‬

‫עצמו יתברך האמת‪ ,‬והבן הדברים מאוד‪".‬‬

‫כי כל הדברים יש בהם אמת בצד מה – פירוש שבכל דבר יש דרגת אמת במידה‬
‫זו או אחרת אך "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" כולם צודקים באותה מידה‪ ,‬קרי‬
‫באותה אמת אחת‪ .‬כי האמת היא רק אחת‪ .‬שאם לא היו מצד אותה אמת לא היו‬
‫שווים‪ ,‬כי לכל אחד היתה דרגת אמת אחרת‪ .‬ובנתיב האמת פ״א [א‪ ,‬קצו‪ ].‬כתב‪:‬‬
‫כי לכך חותמו של הקב״ה אמת‪ ,‬מפני שהוא יתברך אחד‪ ,‬ואין שני‪" .‬ולפיכך חותמו‬
‫של הקב״ה אמת‪ ,‬כי אין דבר שהוא אחד רק האמת הוא אחד‪ .‬ואי אפשר שיהיה‬
‫האמת שנים‪ .‬שאם תשאל על האדם מה זה‪ ,‬הנה אם אתה אומר שהוא בהמה או‬
‫חיה או עוף‪ ,‬וכל הדברים אשר אתה אומר עליו‪ ,‬הכל הוא שקר‪ ,‬והם רבים עד‬
‫שאין קץ ואין תכלית אל השקר‪ .‬ואילו האמת הוא אחד‪ ,‬שהרי הוא אדם‪ ,‬ולא דבר‬

‫אחר‪ ..‬אם כן האמת הוא אחד‪ ,‬וכן בל דבר שקר הוא הרבה‪"...‬‬

‫ז‪ .‬מזהב ומפז רב‬
‫ואמר "הנחמדים מזהב ומפז רב"‪ .‬פירוש כי המצווה יש בו שני דברים‪ :‬האחד שהמצווה טוב לאדם הגופני‪,‬‬

‫שדבר זה מבואר לכל שכל המצוות שהם בתורה ‪ -‬הם להשלים תיקון האדם עד שהאדם הוא בטוב‪ .‬והשני‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪30 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫שהשכל גם כן מחייב המצוות מצד סוד שכלי‪ ,‬ועל זה אמר כי מה שהמצווה יש בה סוד שכלי‪-‬אלוהי ‪ -‬הם‬
‫נחמדים מזהב ומפז רב‪ ,‬שהם נחמדים לראיית העין לבד‪ ,‬ומצוות התורה הם יותר נחמדים לראיית השכל‪,‬‬
‫שכמו שייפול לשון ראייה על העין‪ ,‬כך ייפול ראייה על השכל‪ ,‬כי לשון "ראה" משמש כאחד לשניהם‪ ,‬כמו‬
‫שאמר "רואה אני דברי פלוני"‪ ,‬לפיכך אמר כי השכל האלוהי בתורה יותר נחמד לראיית השכל מזהב ומפז‪,‬‬
‫שהוא נחמד לראיית העין‪ .‬ועל טוב הגופני שהתורה מעמיד הכל בטוב‪ ,‬כי התורה תקרא טוב‪ ,‬על זה אמר‬
‫"ומתוקים מדבש ונופת צופים" ‪ -‬שזה עריבות גופני‪ .‬ומה שכפל הדבר אצל כל אחד ואחד לומר‪ :‬מזהב ומפז‬
‫ומתוקים מדבש ונפת צופים‪ ,‬שאם אמר הנחמדים מפז אפשר לומר שאינם נחמדים רק יותר מפז‪ .‬ועתה‬
‫שכתיב הנחמדים מזהב ומפז‪ ,‬יש ללמוד‪ ,‬כמו שאין פירוש מזהב ולא יותר‪ ,‬שהרי גם כן נחמד מפז‪ ,‬כן פירוש‬
‫מפז לא שהוא נחמד מפז בלבד רק שהוא נחמד יותר על כל‪ .‬וכך פירוש ומתוקים מדבש ונופת צופים‪ .‬ועל‬
‫זה אמר גם "עבדך נזהר בהם" ‪ -‬לפי מדרגתם ומעלתם ראוי שיהיה נזהר בהם ו"בשמרם עקב רב" ‪ -‬לעולם‬

‫הבא‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫וממשיך בפסוק יא'‪ֵֽ ַ :‬ה ֶׁנ ֱח ָמ ִ ֶ֗דים ִמְּ֭ ָז ָהב ּו ִמ ַפָׂ֣ז ָ ָ֑רב פירוש כי המצווה מיטיבה בשתי‬
‫טובות לאדם‪ :‬א‪ .‬היא מטיבה אתו כיצור גשמי‪ ,‬כי מטרת המצוות להביא את האדם‬
‫לשלמות ולטוב‪ ,‬לכן מתוקים מדבש ונחמדים לראיית העין הגשמית ב‪ .‬היא‬
‫מטיבה אתו שכלית רוחנית‪ ,‬לכן מתוקים מדבש ונחמדים לראיית השכל‪ ,‬שהיא‬
‫ראייה גבוה יותר מראיה הגשמית‪ .‬הטבה שכלית כי בהתבוננות נמצא כי מצוות‬

‫אלה השכל הבריא יחייב אותם‪.‬‬
‫ואמר בהמשך בפסוק יא‪ּ :‬ו ְמתּו ִ ֵ֥קים ְִ֝מ ְד ֶַ֗בש ְו ָֹׂ֣נ ֶׁפת צּו ִ ֵֽפים׃ על הטוב הגופני שמקנה‬
‫התורה‪ ,‬שהרי התורה נקראת טוב‪ ,‬וזוהי ערבות גופנית‪ .‬וכפל כל דבר ואמר ִמְּ֭ ָז ָהב‬
‫ּו ִמ ַפָׂ֣ז ָ ָ֑רב וגם כפל ואמר‪ְִ֝ :‬מ ְד ֶַ֗בש ְו ָֹׂ֣נ ֶׁפת צּו ִ ֵֽפים‪ .‬ללא כפל יכול להבין הקורא כי‬
‫המשפטים נחמדים רק מזהב ולא יותר‪ .‬הכפיל להבהיר כי הם נחמדים יותר מכל‬

‫דבר‪ .‬וכך גם לגבי מתיקותם יותר מכל לדבר‪.‬‬
‫והמשיך בפסוק יב‪ֵֽ ַ :‬גם־ ַעְּ֭ ְב ְדָך ִנ ְז ָהָׂ֣ר ָב ֶׁהָ֑ם שהזהירות הנדרשת לשמירתם חייבת‬
‫להיות מותאמת לגודל מעלתם‪ .‬לכן דורשים הם שמירה מיוחדת‬

‫בעצמתה ְ֝ב ָש ְמ ָ ֶ֗רם עָׂ֣ ֶׁקב ָ ֵֽרב׃‬

‫הרחבה –‬
‫ולגבי הטובה השנייה‪ ,‬הטובה השכלית ‪ -‬בדברים (לג‪ ,‬ב) נאמר ״מימינו אש דת‬
‫למו״‪ ,‬ופירש רש״י שם ״אש דת שהיתה כתובה מאז‪ ,‬לפניו באש שחורה על גבי‬
‫אש לבנה‪ .‬ובביאור טבען של שתי אשים אלו‪ ,‬כתב שם בגור אריה [אות ד] לבאר‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪31 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫״אש שחורה על גבי אש לבנה‪ ,‬דבר זה סוד מופלא‪ ,‬כי התורה נקראת בשתי‬
‫שמותי‪ :‬נקראת בשם ׳חסד‪ ,‬׳ותורת חסד על לשונה׳ [משלי לא‪ ,‬מ]‪ ,‬ונאמר [משלי‬
‫ג ‪,‬יז] ׳דרכיה דרכי נועם׳‪ .‬ונקראת בשם ׳אמת׳ ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ [מלאכי‬
‫ב‪ ,‬ו] כי המצות בעצמה עשייתה הוא הטוב והנועם‪ .‬ולפיכך היה יסוד התורה אש‬
‫לבנה‪ .‬וכאשר תשכיל במצוה תמצא אותו אמת ונכון הוא‪ .‬כמו כבוד אב ואם‪,‬‬
‫ושמירת שבת‪ ,‬טוב ונועם הוא‪ ,‬וכאשר תשכיל בו נמצא שהוא ראוי ומחוייב לעשות‪.‬‬
‫נמצא כי עיקר המצוה הוא טוב וחסד‪ ,‬וזהו מורה אש לבנה‪ ,‬כי הלובן מורה הטוב‬
‫והזכות‪ ,‬דומה לאור שהוא טוב‪ .‬והצורה‪ ,‬היא אש שחורה‪ ,‬כי השחור מורה על‬

‫רשימה מבוארת היטב‪ ,‬כך התורה דבריה מבוארים ברורים "‪.‬‬

‫ח‪ .‬שגיאות מי יבין‬
‫ואחר כך אמר "שגיאות מי יבין" וגו' כלומר כי לפי מדרגת ומעלת הדבר‪ ,‬צריך שיהיה האדם נזהר שלא‬
‫יחטא‪ ,‬ולכך אמר "שגיאות מי יבין" ‪ -‬נגד אם יטעה בדברי תורה‪ ,‬שאי אפשר לגודל עומק שלהם‪ ,‬שיבין כל‬
‫הדברים על אמיתתם‪ ,‬ולכך אמר מי יבין‪ .‬ואחר כך אמר "מנסתרות נקני" ‪ -‬על שגגת מעשה‪ ,‬שלא ידע מן‬
‫העבירה‪ .‬ואחר כך אמר "יהיו לרצון אמרי פי" ‪ -‬כדי שיהיה לו זכות שישפיע תורה לאחרים‪ ,‬ועל זה אמר‬
‫יהיו לרצון אמרי פי שיהיו מקבלים את דבריו‪ .‬ובמדרש‪" :‬יהיו לרצון אמרי פי" ‪ -‬שיעשו לדורות ויחקקו‬
‫לדורות‪ ,‬ואל יהיו קורין בם כקורין בספר הומירוס ‪ ,‬רק יהיו קורין בהם ונוטלים עליהם שכר כנגעים‬
‫ואהלות" "אמר רבי ירמיה בשם רבי יוחנן‪ָ ' :‬אגּו ָרה ְׁב ָא ָה ְׁלָך עֹו ָל ִּמים' [תהלים סא ה]‪ ,‬וכי סלקא דעתך שדוד‬
‫מבקש דירה בשני עולמים? אלא יהיו קורין ומזכירין אותי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כאילו אני קיים‪.‬‬
‫ולכך אמר‪' :‬יהיו לרצון אמרי פי' ‪ -‬אל הבריות‪' ,‬והגיון לבי לפניך' ‪ -‬רוצה לומר‪ :‬כי כל לבבות דורש הש"י‪,‬‬
‫וידעת שכוונתי לשם ה'‪ ,‬ולכך ידריך אותי בדרך אמת‪' .‬ה' צורי וגואלי' כלומר‪ ,‬כי אחר שאתה יצרתני‪ ,‬אין‬
‫אתה מואס ביצוריך‪ ,‬ואם אחר שיצרתני מעשי גרמו להרחיק אותי‪ ,‬הרי אתה גואלי‪ ,‬מכל דבר אף כי רוחקתי‬
‫עד שאני לרצון"‪ :‬ובכן התפילה אל מי שאינו מואס בשפלים ואינו מרחיק לשהיו רחוקים‪ ,‬שיהיו לרצון‬

‫אמרי פי לפני כל ויורני דרך אמת ויסעדני בימין צדקו נצח אמן‪.‬‬

‫פירוש –‬
‫והמשיך בפסוק יג' ְש ִגי ֵ֥אֹות ִ ֵֽמי־ ָי ִ ָ֑בין ‪ .‬כי נדרשת זהירות גדולה עקב מעלתם של‬
‫המצוות‪ ,‬למנע טעות של האדם‪ֵֽ ִ .‬מי־ ָי ִ ָ֑בין בא להדגיש כי עקב עומקם אין האדם‬
‫יכול לרדת לעומקם‪ .‬והוסיף ִ ֵֽמ ִנ ְסּ ָת ֵ֥רֹות ַנ ֵֽק ִני׃ כנגד מעשה בשוגג‪ ,‬קרי חטא האדם‬

‫ואינו יודע את חטאו‪.‬‬
‫והמשיך בפסוק טו‪ָ֥ :‬י ְה ִּֽיּו ְל ָּר ֨צֹון ׀ א ְמ ֵרי־ ִ֡פי תפילה שהאחרים יקבלו את דבריו‬

‫ושיהיה מובן לשומעיו ומקובל ללא מחלוקת‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪32 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫"יהיו לרצון אמרי פי" ‪ -‬שיעשו לדורות ויחקקו לדורות‪ ,‬ואל יהיו קורין בם כקורין‬
‫בספר הומירוס ‪ ,‬רק יהיו קורין בהם ונוטלים עליהם שכר כנגעים ואהלות"‪.‬‬
‫שיישארו תקפים ומקובלים גם בדורות הבאים ולא יהיו נקראים כפי שקורים את‬
‫הספרים החיצוניים‪ ,‬הנכתבים מתוך חכמת האדם ושאינם מזכים לשכר מצווה‪.‬‬
‫אלא שיהיו נקראים כהוראות טומאה וטהרה‪ .‬אמר דוד המלך בתהילים (סא ה)‪:‬‬
‫ָא ָׂ֣גּו ָרה ְבְּ֭ ָ ֵֽא ָה ְלָך ֵֽעֹו ָל ִ ָ֑מים‪ ,‬אמר רבי ירמיה בשם רבי יוחנן‪ :‬מה אתה מבין מהפסוק?‬
‫שדוד מבקש לזכות בעולם הזה ובעולם הבא? לא כך הוא‪ .‬כוונתו היא שכל‬
‫הדורות יהיו לומדים אותו בבתי מדרשות כאילו הוא נוכח בדור הלומדים‪ .‬את ָ֥י ְה ִּֽיּו‬

‫ְל ָּר ֨צֹון ׀ א ְמ ֵרי־ ִ֡פי הוא כיוון לבריות‪ .‬כי כוונתו אינה אלא לרצון ה' בלבד לכן‬

‫ידריכהו בדרך האמת‪ .‬זוהי ְו ֶׁה ְג ָׂ֣יֹון ִל ִ ָׂ֣בי ְל ָפ ֶׁנ ָ֑יָך‪ .‬תפילת דוד היא לאל שאינו מואס‬
‫לא מבריותיו וגם לא מרחוקיו שיורה אותו את האמת ויעניק לו מימינו סעד‪.‬‬

‫ומסיים את הפסוק טו' ב‪ְ :‬יְ֝ה ֶָ֗וה צּו ִ ֵ֥רי ְו ֵֹֽג ֲא ִ ֵֽלי׃ כי אין הש"י מואס מבריותיו‪ ,‬וגם אם‬
‫הרחיקו עצמם ממנו בחטאיהם הש"י גואלם מיגונם‪.‬‬

‫הרחבה –‬
‫לשונו בדרך חיים [פ״ד]‪ :‬״כי לעומק דברי תורה אין אדם עומד עליהן‪ ,‬וקרוב האדם‬
‫להכשל בדברי תורה‪ ...‬הן מצד קוצר המשיג‪ ,‬הן מצד עומק המושג‪ ...‬האדם‬
‫יחשוב עצמו שאינו יודע כלום בתורה‪ ,‬ואין ספק כי זה בשביל עומק המושג‬

‫ומשפטים העמוקים מני ים״‪ .‬לכן נדרשת זהירות יתרה בלימוד‪.‬‬

‫בעייתיות תפילת דוד ‪ -‬מנסתרות נקני‬

‫המהר"ל פירש בדרך חיים [פ״ד מ״ד]‪ :‬על שגגות מעשה‪ ,‬שלא ידע איזה עבירה‬

‫עבר‪ ,‬שעיני שכלו לא גילו את העברה‪ .‬ובברכות קז‪/‬א‪ :‬פירוש חברותא‪ :‬נקה אותי‬

‫ממזיד שעשיתי בצנעה! הכוונה למעשה עם בת שבע ככתוב שם‪" :‬וכן תנא דבי‬

‫רבי ישמעאל‪ :‬ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם‪ ,‬אלא שאכלה פגה! פירוש‪:‬‬

‫שהקדים את השעה שהיתה ראויה לו‪ ,‬ונזקק לה בעבירה‪ ,‬כשהיתה עדיין אשת‬

‫איש‪ .‬והיינו כמי שאוכל פרי פג‪ ,‬שעוד לא נתבשל כל צרכו‪ .‬במרגליות הים הביא‪,‬‬

‫שבליקוטי הש"ס לאריז"ל איתא‪ [ ,‬יש ] שנקטו המליצה "שאכלה פגה"‪ ,‬דהיינו‬

‫תאנה שלא חנטה כל צרכה‪ ,‬כי השם "בת שבע" מקביל לאותן תאנים‪ ,‬שהרי‬

‫מבואר במס' מעשרות [פ"ב מ"ח] שתאנים נקראות "בנות שבע"‪.‬‬

‫"מזדים חשוך עבדך" ‪ -‬עד המזיד‪ ,‬שיכפר השם יתברך מה שעשה במזיד‪ ,‬וזה בעד‬

‫מצות לא תעשה שצריכים כפרה‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪33 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫"אל ימשלו בי אז איתם" עד החטאים החמורות‪ ,‬והם כריתות ומיתות ב״ד‪...‬‬
‫"ונקיתי מפשע רב" ‪ -‬הוא הפשע הגדול חלול השם‪...‬‬

‫"יהיו לרצון אמרי פי" תפילה שיהיו מקובלים דבריו בקרב האחרים‪ ,‬ושתהיה לי‬
‫הזכות להשפיע עליהם‪ .‬ובמדרש שיהיו דברי לדורות ולא כמו של הומרוס‪ ,‬רק‬
‫שיתלו עליהם שכר בקוראם בהם‪ .‬יהיו לרצון ‪ -‬הבריות והגיון לבי – לשם שידריכני‬

‫בדרך אמת‪.‬‬
‫"ה' צורי וגואלי" – צורי כי אתה יצרתני‪ .‬אך במעשי מאסתי עליך לכן‪ :‬גואלי‪.‬‬

‫א‪ .‬תגובת הגמרא – דוד דומה לסוחר כותי‬
‫ובסנהדרין קז‪/‬א כתב‪" :‬דרש רבי דוסתאי דמן בירי‪ :‬למה דוד דומה ‪ -‬לסוחר כותי‪,‬‬
‫שכשמוכר ללוקח‪ ,‬מחזר עליו שיוסיף לו על המחיר עוד פרוטה‪" ......‬אמר דוד‬
‫לפני הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבונו של עולם‪" ,‬שגיאות מי יבין"‪ ,‬מי יכול להשמר‬
‫משגגות! אמר ליה הקדוש ברוך הוא‪ :‬שביקי לך [מחול לך]‪ .‬אמר לו דוד‪:‬‬
‫"ומנסתרות נקני"‪ ,‬נקה אותי ממזיד שעשיתי בצנעה! אמר לו הקדוש ברוך הוא‪:‬‬
‫שביקי לך [מחול לך]‪ .‬אמר לו דוד‪" :‬גם מזדים חשך עבדך"‪ ,‬נקה אותי גם מעבירות‬
‫שעשיתי במזיד ובפרהסיא! אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬שביקי לך [מחול לך]‪ .‬אמר‬
‫דוד‪" :‬אל ימשלו בי אז איתם"‪ ,‬דלא לישתעו בי רבנן‪ ,‬שלא ידרשו חכמי הדורות‬
‫בענין חטאי ["אל ימשלו בי" מלשון משל‪ ,‬שלא ידברו אודותי‪ .‬ו"אז איתם" ‪ -‬אהיה‬
‫תמים]" אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬שביקי לך‪ .‬וזהו הדמיון לכסוחר כותי‪ .‬שמתחילה‬
‫ביקש דוד מעט‪ ,‬ואחר כך הוסיף וביקש עוד‪ .‬אמר דוד‪" :‬ונקיתי מפשע רב"‪ ,‬שלא‬
‫יכתב סרחוני‪ ,‬שתמחוק את אותה פרשה‪ ,‬וישתכח הדבר לעולמים‪ ,‬ועל דבר זה‬
‫אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬אי אפשר לעשות בקשתך‪ .‬פירוש‪ :‬שמשעה שנעשה‬

‫מעשה עלה במחשבה להכתב‪ ,‬ואי אפשר לעקרה‪ .‬יד רמה‪".‬‬

‫ב‪ .‬כפרה וזמנה על עברו בהלכה‬
‫ובהלכה‪ ,‬הלכות תשובה להרמב"ם פרק א ד‪ַ " :‬אף ַעל ִפי ֶׁש ַה ְתשּו ָבה ְמכַ ֶׁפ ֶׁרת ַעל‬
‫ַהכ ֹּל‪ ,‬ו ְ ַע ְצמֹו ֶׁשלְיֹום ַהכִפּו ִרים ְמכַ ֵּפר‪--‬י ֵּש ֲע ֵּברֹות ְש ֶׁהן ִמ ְת ַכ ְפ ִרין ְב ָש ָע ָתן‪ ,‬ו ְי ֵּש ֲע ֵּברֹות‬
‫ְש ֵּאין ִמ ְתכַ ְפ ִרין ֵּאלָא לְ ַא ַחר ז ְ ָמן‪ .‬כֵּי ַצד‪ָ :‬ע ַבר ָא ָדם ַעל ִמ ְצוַת ֲע ֵׂשה ְש ֵׂאין ָּבּה ָּכ ֵׂרת‪,‬‬
‫ו ְ ָע ָשה ְתשּו ָבה‪ֵּ --‬אינּו ז ָז ִמ ָשם ַעד ֶׁשּמֹו ֲח ִלין לֹו ִמי ָד‪ּ ,‬ו ְב ֵּאלּו נֶׁ ֱא ָמר "שּובּו ָבנִים שֹו ָב ִבים‪,‬‬
‫ֶׁא ְר ָפה ְמשּוב ֹּ ֵּתי ֶכׁם" (ירמיהו ג‪,‬כב)‪ָ - .‬ע ַבר ַעל ִמ ְצו ַת ל ֹא ַת ֲע ֶׂשה ְש ֵׂאין ָּבּה ָּכ ֵׂרת‬
‫וְל ֹא ִמי ַתת ֵׂבית ִדין‪ ,‬ו ְ ָע ָשה ְתשּו ָבה‪ְ --‬תשּו ָבה תֹולָה ו ְיֹום ַה ִכפּו ִרים ְמ ַכ ֵּפר‪ּ ,‬ו ְב ֵּאלּו‬
‫נֶׁ ֱא ָמר " ִכי‪ַ -‬ביֹום ַהז ֶׁה י ְ ַכ ֵּפר ֲעלֵּיכֶׁם" (ויקרא טז‪,‬ל)‪ָ - .‬ע ַבר ַעל ְכ ֵׂרתֹות ּו ִמיתֹות ֵׂבית‬
‫ִדין‪ ,‬ו ְ ָע ָשה ְתשּו ָבה‪ְ --‬תשּו ָבה ו ְיֹום ַה ִכפּו ִרים תֹולִין‪ ,‬ו ְי ִּסּו ִרין ַה ָב ִאין ָע ָליו ּגֹו ְמ ִרין לֹו‬
‫ַהכַ ָפ ָרה‪ּ ,‬ו ְלעֹו ָלם ֵּאין ִמ ְתכַ ֵּפר לֹו כַ ָפ ָרה ּ ְגמּו ָרה‪ַ ,‬עד ֶׁשי ָבֹואּו ָע ָליו י ִּסּו ִרין; ּו ְב ֵּאלּו נֶׁ ֱא ָמר‬
‫"ּו ָפ ַק ְד ִתי ְב ֵּש ֶׁבט ִפ ְש ָעם; ּו ִבנְגָ ִעים ֲעֹונָם" (תהילים פט‪,‬לג)‪ַ - .‬בּ ֶׁמה ְד ָב ִרים ֲאמּו ִרים‪,‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪34 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫ְב ֶׁשל ֹּא ִחלַל ֶׁאת ַה ֵּשם ְב ֵּעת ֶׁש ָע ַבר‪ֲ .‬א ָבל ַה ְמ ַחלֵׂל ֶׂאת ַה ֵׂשם‪ַ --‬אף ַעל ִפי ֶׁש ָע ָשה‬
‫ְתשּו ָבה ו ְ ִהּ ִגי ַע יֹום ַה ִכפּו ִרים ו ְהּוא עֹו ֵּמד ִב ְתשּו ָבתֹו ּו ָבאּו ָעלָיו י ִּסּו ִרין‪ֵּ ,‬אינּו ִמ ְתכַ ֵּפר לֹו‬
‫ַכ ָפ ָרה ּ ְגמּו ָרה ַעד ֶׁשי ָמּות‪ֵּ ,‬אלָא ְתשּו ָבה ו ְיֹום ַה ִכפּו ִרים ו ְי ִּסּו ִרין ְש ָל ְש ָתן תֹו ִלין ּו ִמי ָתה‬
‫ְמכַ ֶׁפ ֶׁרת‪ֶׁ ,‬שנֶׁ ֱא ָמר "ו ְנִגְ ָלה ְב ָאז ְנָי‪ ,‬ה' ְצ ָבאֹות‪ִ :‬אם‪-‬י ְכֻ ַפר ֶׁה ָעֹון ַהז ֶׁה ָלכֶׁם‪ַ ,‬עד‪ְ -‬ת ֻמתּון"‬

‫(ישעיהו כב‪,‬יד)‪.‬‬

‫‪ .1.4‬ושם החיבור הזה תפארת ישראל‬

‫ושם החיבור הזה נקרא תפארת ישראל כי הוא חיבור על התורה‪ ,‬שהיא תפארת ישראל כדכתיב (דברים‬
‫ד') "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים" וגו' ואמרו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"‪ .‬וכבר‬
‫בארנו בהקדמה של חיבור גבורת ה'‪ ,‬שבשביל כך אמרו במסכת ברכות בפרק הרואה (נ"ח א) "והתפארת‬

‫‪ -‬זו מתן תורה‪".‬‬

‫פירוש –‬
‫ושם החיבור הזה תפארת ישראל‪ ,‬כי הוא חיבור על התורה שהיא תפארת ישראל‪,‬‬
‫שהיא מפארת ומגדלת את ישראל שאמרו על התורה שבכתה נעשה ונשמע‪ .‬ודבר‬
‫הש"י מעיד על ישראל ּו ִמיַ֙ ָׂ֣גֹוי ָג ֶׁ֔דֹול ֲא ֶׁשר־ ִּ֛לֹו ֻח ִ ֵ֥קים ּו ִמ ְש ָפ ִ ֹ֖טים ַצ ִדי ִ ָ֑קם ְכ ֹכל ַ֙ ַהּתֹו ָ ָׂ֣רה‬

‫ַה ֶׁ֔ז ֹאת ֲא ֶׁ ֶּ֧שר ָ ֵֽא ֹנ ִ ִּ֛כי ֹנ ֵ֥תן ִל ְפני ֶׁ ֹ֖כם ַה ֵֽיֹום׃ (דברים ד ח)‪ .‬וגם ְו ָּא ְמ ֗רּו ַ ַ֚רק ַעם־ ָּח ָּכִ֣ם ְו ָּנ ֶ֔בֹון‬

‫ַה ָ֥גֹוי ַה ָּג ִ֖דֹול ַה ִּֽזה׃ (דברים ד ו)‪.‬‬
‫ובהקדמה לגבורות כתב המהר"ל‪ :‬וחז"ל אמרו (ברכות נח‪/‬א)‪" :‬התפארת זו מתן‬
‫תורה‪ ,‬והנצח זו ירושלים וההוד זה בית המקדש"‪ .‬הפאר הפנימי של ישראל הוא‬
‫מתן התורה‪ ,‬פאר פנימי ההולך ומתפרץ החוצה ונראה כתפארת אצל גוי הארצות‪.‬‬
‫ותפארת זו מתן תורה‪ ,‬והנצח זוירושלים‪ ,‬וההוד זו בית המקדש שיבנה במהרה‬
‫בימינו‪...‬הקדמה שלישית לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'‬
‫(דה"א כ"ט) בפרק הרואה (דף נ"ח ע"א) אמרינן שם דר' שילא דרש להאי קרא‬
‫לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר‬
‫והגבורה ‪...‬זו יציאת מצרים וכן הוא אומר וירא ישראל את היד הגדולה והתפארת‬
‫זו חמה ולבנה שעמדו ליהושע והנצח הוא מפלתה של רשעה וכן הוא אומר ויז‬
‫נצחם על בגדי וההוד זו מלחמות נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות‬
‫ה‪( '...‬מהר"ל‪ ,‬גבורות‪ ,‬הקדמה ג‪ ,‬א')‪ .‬והתפארת זו מתן תורה כמו שהתבאר‬
‫למעלה כי‪ ...‬זה כי היה יהושע גובר על השמש שאינה רק גשמית והיה גובר עליה‬
‫יהושע על ידי התורה השכלית‪ ,‬לכך אמרו והתפארת זה מתן תורה שדבר אשר‬
‫אינו גשמי נקרא תפארת כמו שהתבאר למעלה‪( .‬מהר"ל‪ ,‬גבורות‪ ,‬הקדמה ג‪ ,‬ג')‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪35 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬

‫המהר"ל‪ ,‬תפארת ישראל – ביאור שחאל ‪ -‬הקדמה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫כתב הראי"ה קוק‪" :‬וזהו מקורה של תורת אמת‪ ,‬שבאורה כל יצור נברא יראה אור‬
‫וחיים ‪,‬והתפארת זו מתן תורה ‪,‬שהיא תומכת כל זרועות עולם‪ ,‬ואינה צריכה‬

‫להתמך‪ ,‬כי עמך מקור חיים באורך נראה אור‪( ".‬שמונה קבצים א תרפ"א א')‪.‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪36 /36‬‬ ‫שחאל תשע"ו –שיעורים‬