מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
[ר-ש] עגול החכמה דא"ק -כבר נתבאר שבשמות הללו נקראות ד' הבחינות :שהשורש שלהן ,דהיינו הרצון להשפיע
הכלול באור העליון ,נקרא בשם כתר .וראשית ההתפשטות לנאצל ,דהיינו בחינה א' הנקראת חכמה ,ובחינה ב' נקראת
בינה ,ובחינה ג' נקראת זעיר אנפין ,או שש הספירות :חסד ,גבורה ,ת"ת ,נצח ,הוד ,יסוד .ובחינה ד' נקראת מלכות .גם
נתבאר ,שרק בשעה שאנו מדברים על החומר הראשון שבהן ,אז מכנים אותן בשם ד' בחינות ושורשן .אמנם ,אם ד' הבחינות
הללו ,כבר כלולות בבחינת הרשימות שלהן כמו שהיו בעולם הצמצום ,אז מכנים אותן בשמות :כתר חכמה וכו' ,כמבואר
היטב לעיל.
ועתה נבאר טעם קריאתן בשמות אלו :השורש ,נקרא כתר מטעם שאינו מלובש בתוך הכלים של הנאצל ,אלא שמסבב
ומכתיר אותו מבחוץ לכלים שלו ,וכתר הוא מלשון מסבב .ובחינה א' ,נקראת חכמה ,משום שממנה נמשכות חכמת התורה,
וכל מיני חכמות שנמצאות בעולם ,בבחינתן הסופית .וכבר הגדירו חז"ל היטב את השם הזה ,שאמרו ,איזהו חכם הרואה
את הנולד (מסכת תמיד דף ל"ב) .פירוש ,תיכף שמסתכל על איזה דבר ,הוא רואה את הנולד ויוצא הימנו ,כלומר ,שרואה
את כל התוצאות העתידות לצאת מאותו הדבר ,עד התוצאה האחרונה שלו .למשל ,כשאתה אומר ,שהרופא הוא חכם גדול,
הרי פירושו ,שבכל מחלה שמסתכל ,הוא רואה על בוריו את כל התוצאות האפשריות להתפשט ולצאת מאותה המחלה ,עד
התוצאה האחרונה .וכן כשמסתכל על איזו רפואה ,הוא תופס במילואה את כל התוצאות ,שהרפואה ההיא עתידה להפעיל
בגופו של החולה ,וכדומה .ועד"ז החכם הטבעי ,כשמסתכל על איזו מהות שבטבע ,הוא רואה על בוריו את כל התוצאות,
שאותה המהות מביאה בהתחברה אל כלל המציאות .וכן בכל מיני חכמות .באופן ,שכל גדר השם של החכם או החכמה
השלמה ,הוא רק בחינת "ראית הנולד" מכל פרט ופרט שבמציאות ,עד התוצאה האחרונה.
ומכאן תדע ,גם את ההגדרה הנאמנה של השם "בינה" ,אשר כל "כח ההתבוננות" כדי לראות את הנולד מכל פרט
שבמציאות ,הן בתורה הק' ,והן בחיצוניות ,הרי הוא נמשך מספירת "הבינה" וע"כ נקרא בשם בינה .ומספירת המלכות,
נמשכת בחינת השליטה המוחלטת בכח וכפיה ,בדוגמת מוראה של מלכות ,ולפיכך נקראת "מלכות" .ויתר הספירות,
תתבארנה לקמן במקומן.
ואין להקשות על הנ"ל ,א"כ היתה ספירת הבינה צריכה להיות קודם לחכמה ,שהרי ההשתוקקות וההתבוננות לראות את
הנולד ,היא הקודמת והגורמת לשלימות הסופית ,דהיינו ראית הנולד ,שנקראת חכמה .אכן כבר בארתי לך ,שסדר אצילות
העולמות ,הוא ההפך מהבנתנו ,אלא המילוי של הרצון ,הוא הקודם והגורם לגילוי הרצון (עי' לעיל אות פ' ד"ה והענין),
והשלימות היא הקודמת והגורמת לגילוי הבלתי שלימות ,כי כן משתלשלות המדרגות ויורדות מא"ס ב"ה בצמצום אחר
צמצום ,עד לעוה"ז המקולקל יותר מכולן.
[תע"ס ב,ה,ע'מג]
[ת] – הנקרא עגול יוד דא"ק -העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום ,נקרא עולם אדם קדמון ,ונקרא ג"כ עולם
הכתר .וארבעה העולמות :אצילות ,בריאה ,יצירה ,עשיה ,הם מלבישים על אדם קדמון זה.
ע"ח [ -במ"א כה] הרי נתבאר ענין [תע"ס ב,ה,ע'מד] הי"ס שנאצלו בסוד י' עיגולים זה תוך זה וכ"ז
[כ"ש טו] הוא בחי' עשר ספירות הכוללות דרך סתם כל בחי' העולמות כולם .אומנם מבואר ופשוט
הוא ,שכמה מיני עולמות נאצלו ,ונבראו ,ונוצרו ,ונעשו ,אלף אלפים ורבוא רבואות ,וכולם כאחד
הם תוך המקום החלל הנ"ל ואין דבר חוצה לו.
[במ"א כה] -הרי נתבאר ענין הי"ס שנאצלו בסוד י' עיגולים זה תוך זה :עומק דברי הרב ז"ל ,שכולם
כאחד הם תוך המקום החלל ,ע"פ מה שכתוב ,שסוד שורש הבריאה הוא בסוד השלילה ,וזה נקרא שכולם במקום החלל,
כלומר כולם שורשם בסוד העדר ,ואין לך נבראים שורשם ביש אלא באין.
אמנם מבואר ופשוט הוא שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף אלפים ורבוא רבואות וכולם כא' הם תוך
המקום החלל הנ"ל ואין דבר חוצה לו.
[תע"ס ב,ה,ע'מד]
[א] -ענין הי"ס שנאצלו בסוד י' עיגולים -ואע"פ ,שאינן אלא ד' מדרגות ,דהיינו ד' הבחינות הנודעות ,עכ"ז ,יש
בהן יוד ספירות ,והוא ,משום דבחינה ג' ,שנקראת זעיר אנפין או תפארת ,יש בה שש ספירות שנקראות :חסד ,גבורה,
תפארת ,נצח ,הוד ,יסוד ,וטעם הדבר יתבאר במקומו.
עמוד 50מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
וצריך שתדע כאן ,הדיוק הנמצא בספר יצירה (פ"א מ"ד) ,וז"ל "עשר ולא תשע" :שמשמיענו בזה ,דבר נכבד מאד ,כי
כבר נתבאר ,שכל הארות הספירות מהאור העליון ,ואפילו בעגולים שהם בהשואה אחת ,אינם מאירים את בחינה ד' שנקראת
מלכות .והשם ספירה ,מורה רק על אור וכלי ביחד ,כלומר ,שהאור העליון מלובש בכלי ,אבל כלי בלי אור אינו נקרא
בשם הזה ,כי "ספירה" ,משמעותה ספיריות ובהירות .ולפי"ז ,היה יכול לעלות על הדעת ,שהמלכות איננה ספירה ח"ו,
להיות האור העליון אינו מאיר בה ,כמבואר .ולפיכך מדייק בעל ספר יצירה ואומר ,עשר ספירות הן ולא תשע ח"ו ,כי
המלכות נבחנת ג"כ לספירה ,והטעם הוא ,מחמת שכל התקשרות האור העליון בעשר הספירות ,היא ביחוד ,על ידי האור
החוזר ,שהמלכות מעלה בכח המסך שבה ממטה למעלה (כנ"ל אות כ') .ועל כן ,אדרבה ,היא הספירה הנכבדה ביותר
בעשר הספירות ,כי זולתה ,לא היה מתקשר האור בתשע הספירות העליונות ,כמבואר שם .ונחשב משום זה ,כמו שהיתה
כולה אור .והבן ,ויתבאר עוד במקומו.
[ב] – זה תוך זה -עי' בחלק א' או"פ פ"א אות ק'.
[כ"ש טו] וכל זה הוא בחינת י"ס הכוללות – ר"ל אילו י"ס שבארנו שהם עשרה עיגולי א"ק ,אל תחשוב שאין
עוד זולתם ס' .אלא מה שמנינו הוא הי"ס הכוללות העולמות ,כי הן נאצלו קודם לכל .הם נקראים י"ס כוללות כולם שהם
למטה מן הא"ק עד עולם העשיה.
ע"ח [ -תע"ס ב,ז,ע'מד] והנה כל עולם ועולם [במ"א כו] יש בו י"ס פרטית וכל ספי' וספי' פרטית
שבכל עולם ועולם כלול מי' ספי' פרטי פרטית ,וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים
מזה [כ"ש ע' נו] עד אין קץ ומספר וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ד תמונת הגלגלים כנזכר
בספרי תוכניים.
[במ"א כו] -והנה כל עולם ועולם – יש להעמיק ולהבין שסוד הדבר שמבנה כל הספירות ,שוה זה לזה ,התפרטותן
לעשרה ,הוא בסוד אור השתוות ,אור העיגולים ,ולכן הדגיש את הדבר שכל הספירות שות זו לזו בהתפרטותן .והבן,
שמכיוום שהספירות שוות מצד התפרטותם זול לזו ,לכן שייך לאחדן כפי שביאר הרב ז"ל מיד להלן בדבריו .ואתה דע
לך שביסוד זה נעוץ כל חידושו של רבינו הרש"ש בענין תורת העובי ,שעומק יסודו בנוי על אור אחדות של הספירות
והעולמות .והוא סוד התפיסה הפנימית ראות הכל כאחדות – אחד .וזה עומק דברי הרב ז"ל שהספירות הם בצורה של
"כגדלי בצלים זה תוך זה" כי סיבת הדבר שכולם אחד בתוך השני ,מפני היותם אחד ,והוא בבחינת עובר הנמצא במעי
אמו ,שעובר ירך אמו ,חלק מהוית האם .ודע והבן שבכל נפש האדם במדרגה יותר גבוהה ,כך מביט על הכל במבט יותר
אחריותי.
[כ"ש ע' נו] – עד אין קץ – כל ס' כלולה מג"ס ,חיצונית ,אמצעית ופנימית .החיצונית כלולה מאלף ריבא ס' והאמצעית
נפרטת לששה אלפים ריבא ס' .והפנימית לעשרה אלפי רבבות ספירות ,היינו שבע עשרה אלף ריבא .והקשה כאן איך
כתב מספר שבע עשרה אלף ריבא מכאן כאשר כתב עד אין קץ? ותרץ אחר שנפרטים לאין קץ מספר אח"כ כל אחד
ואחד מן האין קץ ומספר הם נפרטים לי"ז אלף ריבוא ספירות.
ע"ח [ -במ"א כז] [תע"ס ב,ו,ע'מד] והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה
המתפשט מן הא"ס ועובר ויורד ונמשך מעיגול אל עיגול עד [תע"ס ב,ה,ע'מה] סיום תכלית כולם
כנ"ל ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל א' וא' מהם והרי נתבאר בחי' העיגולים של
הי"ס:
[במ"א כז] -והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה – ודע שיש ג' בחינות :א.
שפע קו היושר ,והוא בסוד הבחירה המנהגת הן את ההנהגה הכללית והן את הידיעה .ב .שפע הבא מן העיגולים ,בסוד
הנהגת הידיעה שמנהגת את הבחירה .ג .דבקות והתכללות או בסוד העיגולים ,אור ההשתוות ,והוא דבקות והתכללות ללא
לבוש .או דבקות בסוד הקו ,הן ע"י תקוה והן ע"י רצון כמ"ש לעיל .הבן שיש בחינת שפע ובחינת דבקות והתכללות.
ע"ח [ -תע"ס ב ,א,ע' מד] והנה ג הבחינה המחברת כל העגולים יחד ,היא ענין קו הדק הזה המתפשט
מן האין סוף ,ד ועובר ה ויורד ו ונמשך מעגול אל עגול ,עד ז סיום תכלית כולם .ודרך הקו הזה,
נמשך האור והשפע ,הצריך לכל אחד ואחד מהם.
עמוד 51מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
והנה כל עולם ועולם יש בו יוד ספירות פרטיות ,וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם ,ח
כלול מיוד ספירות פרטי פרטיות ,וכולם ט כגלדי בצלים זה תוך זה ,על דרך תמונת הגלגלים כנזכר
בספרי תוכניים.
כל עגול ועגול מכל העולמות כולם ,אשר בתוך החלל ,י כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחברו ,הוא
עליון מאד ומשובח מחברו ,עד שנמצא כי העולם הזה הארציי החומרי ,הוא נקודה האמצעי תיכונה,
תוך כל העגולים כולם ,בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל .וגם הוא מרוחק מן הא"ס הרחקה
גמורה ,יותר מכל העולמות כולם .ועל כן הוא כל כך גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות ,עם היותו
נקודה אמצעית בתוך כל העגולים ,והבן זה היטב.
[תע"ס ב,ה,ע'מד]
[ג] – הבחינה המחברת כל העיגולים יחד -פירוש ,כי בעשר הספירות דעגולים כבר ידעת ,שיש הפסק ומקום
פנוי בין ספירה לספירה ,דהיינו ,כמידת ז' ספירות דהארת יושר ,שבאותה הספירה (כנ"ל אות צ' ד"ה והנה) ,אמנם ,בעשר
הספירות של הקו ,אין ביניהן הפסק כלל ,שמתחילות מאור א"ס ,ומתפשטות עד הנקודה האמצעית שהיא בחינה ד',
שנקראת מלכות ,שאין עוד שום בחינה למטה הימנה ,כמבואר .הרי ,שעשר הספירות הראשונות שהתפשטו מא"ס בסוד
קו ישר ,שנקראות ג"כ עשר הספירות דאדם קדמון ,הנה אין ביניהן שום הפסק כלל .ולפיכך אומר הרב ,שספירות הקו
מחברות גם ע"ס דעגולים ,כי ז"ס תחתוניות שבכל ספירה דיושר ,מחברות ע"ס שבספירה עליונה דעגולים ,עם ע"ס
שבספירה תחתונה דעגולים .משום ,דהארת ע"ס דחכמה דעגולים המקבלות מג"ר דספירת חכמה דיושר ,הנה בהכרח,
שהאור הזה עובר דרך ז"ס תחתונות דספירת כתר דיושר ,שהרי ג"ר דחכמה דיושר מוכרחות לקבל מז"ס דכתר דיושר,
ולהשפיע בע"ס דחכמה דעגולים .ונמצא ז' ספירות תחתונות דכתר דיושר ,מחברות ע"ס דכתר דעגולים עם ע"ס דחכמה
דעגולים .וכן ,מחכמה לבינה ,וכו' עד"ז.
[ד] – ועובר -פירוש ,הקו שהוא הארת יושר ,הוא כמו בוקע את גגי העגולים ,ועובר דרך העגולים ,ויורד ונמשך עד
הסיום ,דהיינו הנקודה האמצעית .אמנם ודאי ,אין המדובר כאן במקום ושטח ,ולהבין זאת צריכים לידע ,שאין לך שום
גילוי אור בעולמות ,הן בעליונים והן בתחתונים ,שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה ,שלמעלה מצמצום ,והוא מחוייב להשתלשל
ולעבור בכל אותם המדרגות והעולמות ,שנמצאים בין אותו העולם ,שהמקבל ,של גילוי האור האמור ,נמצא בתוכו ,ובין
א"ס שלמעלה מצמצום .וכבר ידעת שאין העדר ברוחני ,ולפי"ז ,אי אפשר כלל לומר ,שאותו הגילוי ,דהיינו האור המחודש,
המשתלשל דרך המדרגות ,נעדר ממדרגה ראשונה בעת ביאתו לשניה ,ונעדר מהשניה בעת ביאתו לשלישית ,כדרך דבר
גשמי העובר ממקום למקום ,שזה לא יתכן ברוחני כלל ,כי אין העדר נוהג בו ,אלא בהכרח שהוא נשאר בכל מדרגה ומדרגה
בדרך עוברו במדרגה ,וענין ביאתו למדרגה השניה ,דומה למדליק נר מנר ,שאין הראשון חסר כלל .באופן ,שגילוי האור,
הבא לאיזו מדרגה שבעולם העשיה ,זכו בו מקודם כל המדרגות שבעולמות ,שבין הא"ס שלמעלה מצמצום עד המקבל
הנמצא בעולם העשיה.
ולפי"ז נמצא שהארת הקו הישר ,מוכרחת לעבור דרך הכלים דעגולים ,להיות שבחינת הכלים דעגולים קדמו לקו ,שהכלים
דעגולים יצאו תיכף עם הצמצום ,אבל הכלים דיושר יצאו אח"כ עם הקו ,וע"כ הארה זו העוברת ביניהם ,לא זזה משם
לעולם ,כמ"ש ,שאין העדר ברוחני.
עוד צריך שתדע שבענין השתלשלות האור ממקום למקום האמור ,יש ב' בחינות השארה במקומות ההעברה :בחינה אחת
היא" ,השארה בקביעות" ,שפירושה הוא ,שמתערבת ומתחברת באור הנמצא מכבר במדרגה ומתיחדים לאחד ,שדומים
כמו שהיו מתמיד דבר אחד ,ובחינה שניה יש ,אשר היא רק "השארה עוברת" ,כלומר ,שאינה מתערבת ומתיחדת בבחינת
אור המקום לדבר אחד ,אלא נמצאת שמה מצוינת כבחינה מיוחדת לעצמה .וזה משמיענו הרב ,שאותו אור הקו ,העובר
דרך מדרגות העגולים ,אינו מבחינת "השארה בקביעות" ,אלא רק בבחינת "השארה עוברת" ,ללמד ,שאינה מתערבת עם
אור העגולים לבחינה אחת ,אלא שנמצאת שמה מצוינת בבחינתה .וזה שמדייק הרב ,במלה "ועובר" ,והבן.
וטעם הדבר הוא ,מפני שהאור שבקו ,הוא קודם לאור שבעגולים ,שהרי העגולים מקבלים אורותיהם רק מאור הקו ,וע"כ
אור הקו חשוב בהרבה מאור העגולים ,וע"כ אינו מתערב עם אור העגולים ,כנ"ל .ואור הקו נקרא אור הרוח ,ואור
העגולים נקרא אור הנפש.
עמוד 52מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
[ה] – ויורד -כל התפשטות אור עליון לנאצל ,מכונה בשם ירידה ,שהמשמעות היא ,שכמו שמתפשט כן הולך ומתעבה.
וכבר ידעת ,שהזך ביותר מכונה מעלה ,והעב ביותר מכונה מטה ,וכיון שהאור הולך ומתעבה בדרך התפשטותו ,א"כ הוא
הולך ויורד מלמעלה למטה.
וטעם ההתעבות הזאת ,שהאור מקבל בסיבת התפשטותו ,הוא משום ,שהוא מתפשט על סדר ד' הבחינות ,שמתחיל מבחינה
א' עד ביאתו ופוגע במסך הנמצא בבחינה ד' ,וא"כ הוא הולך ומתעבה ,כי בחי"א היא הזכה מכולן ,ואחריה בחינה ב',
וכו' עד לבחינה ד' העבה מכולן (עי' בחלק א' פ"א אות נ' ד"ה וטעם).
[ו] – ונמשך מעגול אל עגול -הארת יושר מתבטאת בלשון "ונמשך" והארת עגולים בלשון "מתעגל" (לעיל אות
צ').
[תע"ס ב,ה,ע'מה]
[ז] – סיום תכלית כולם -היינו בחינה ד' שבעגולים ,שנקראת הנקודה האמצעית .והיא המכונה הכדור החומרי
שבעולם הזה .ובחינת האצילות שבעולם אדם קדמון היתה מתפשטת מתחילה ,עד לעולם הזה ,אלא אחר שנעשה צמצום
ב' ,שנקרא עולם הנקודים ,אז נתעלה הסיום דאצילות אדם קדמון לבחינת נקודה דעולם הבא ,שמקומה נבחן למעלה
מעולם הבריאה ,כמו שיתבאר במקומו ,בע"ה.
[ח] – סיום תכלית כולם -טעם דבר התכללות הספירות האמור ,תבין ,על פי הכלל הנודע ,שאין העדר ברוחני ,וכל
אור העובר ממקום למקום קונה מקומו לנצחי ,בכל אותן הבחינות שעבר דרכן ,כמ"ש לעיל אות ד' ד"ה פירוש עש"ה.
ומתוך שכל ספירה תחתונה ,נאצלת מספירה עליונה ,בדרך סיבה ומסובב ,ע"כ נחשבת התחתונה כעוברת דרך העליונה.
וע"כ ,הכרח הוא ,שכל הספירות נכללות זו מזו ,כי למשל ,כשיוצאות ב' הספירות הראשונות כתר וחכמה ,הרי אור
החכמה ,מחויב לצאת מא"ס ב"ה ,שהכל נמשך ממנו ,ואח"כ אור החכמה מחויב לעבור ,דרך ספירת הכתר ,בטרם ביאתו
לספירת החכמה ,משום שספירת כתר גרמה יציאתו .ומתוך שספירת חכמה עברה שמה ,קנתה מקומה שם ,ונמצאות עתה
ב' ספירות בכתר ,שהן כתר חכמה .ועד"ז אחר שיצאו כל ע"ס דאור העליון ממעלה למטה עד המלכות ,הרי כל ט' הספירות
שלמטה מכתר ,הוכרחו לעבור דרך הכתר ,משום שהיה סיבה ראשונה ליציאת כולן ,וא"כ קנו כולן מקומן שמה ,כי אין
העדר ברוחני כנ"ל ,וא"כ ישנן בהכרח כל ט' הספירות התחתונות ,גם בכתר עצמו ,מטעם שעברו שמה ,כמבואר.
ועל דרך זו ,יש בהכרח ט' ספירות בחכמה ,כי ח' הספירות שלמטה ממנה ,הוכרחו לעבור דרכה ,כנ"ל בכתר .וכן ח'
ספירות בבינה ,מהטעם האמור .וכן ז' ספירות בחסד וכו' ,ואחת במלכות ,להיותה התחתונה .ונודע ,שמלכות מעלה
ע"ס דאור חוזר ממנה ולמעלה ,המלבישות לע"ס דאור העליון ,הנקראות ע"ס דאו"י .ואור חוזר זה ,נקרא אור המלכות,
שאין לה שום אור אחר .ואו"ח זה ,מכונה בכל המקומות ע"ס העולות ממטה למעלה ,עי' בהסת"פ ח"ב פ"ו אות ס"ו,
ונתבאר שם ,שהמלכות נקראת כתר לע"ס ההן ,משום שהיא סיבה ליציאתן .והסמוך לה נקרא חכמה ,ומדרגה ג' ממנה
נקראת בינה וכו' .ונמצא כאן ,שכל הזך יותר ,הוא קטן יותר ,עד שהכתר האמיתי מקבל מאו"ח זה ,רק בחינת מלכות,
עש"ה.
ולפיכך ,תשכיל ,אשר הע"ס האלו שממטה למעלה ,נמצאות כולן במלכות ,שהרי כולן עוברות דרך המלכות ,כי המלכות
היא השורש שלהן ,וע"כ קנו כולן מקומן במלכות ,ונמצא ע"כ ,שגם המלכות כלולה מע"ס .ודרך היסוד ,עוברות ט' הספירות
דאו"ח ,הרי יוד ספירות ביסוד :ספירה אחת דאור העליון ,שהוא ממעלה למטה ,וט"ס דאו"ח שהן ממטה למעלה,
שמוכרחות לעבור מקומו .ועד"ז ,ע"ס בהוד :ב' ספירות ממעלה למטה ,דהיינו אור ההוד ,ואור היסוד העובר דרכו ,וח'
ספירות ממטה למעלה .ועד"ז ,ע"ס בנצח :ג' ממעלה למטה ,וז' ממטה למעלה .וכו' עד"ז .באופן ,שאחר יציאת ע"ס דאור
העליון וע"ס דאו"ח ,נעשתה כל אחת ואחת כלולה בהכרח מע"ס שלמות .ועד"ז בפרטי פרטיות עד אין קץ ,שנמצא
בהכרח כל אותו דרך ההתכללות האמור .ואכמ"ל יותר .ועי' בהסתכלות פנימית שהרחבנו את זה בהסבר רחב.
[ט] – סיום תכלית כולם -היינו שכל עליון מקיף את התחתון ממנו ,מכל צדדיו בשוה ,בלי הבחן מדרגות (עי' אות
נ').
[י] – סיום תכלית כולם -כבר ידעת ענין קרוב ,שאין כאן משמעות של מקום ח"ו ,אלא הפירוש הוא בקרבת הצורה.
גם ידעת שמא"ס ב"ה עד הנקודה האמצעית ,יש ד' בחינות של שינוי הצורה ,שהן הן עשר הספירות של העיגולים ,שהנקודה
האמצעית ,היא הבחינה הד' העבה יותר מכולם .והעגול הראשון שנקרא כתר ,הוא בחינת השראת השורש של ד' הבחינות
עמוד 53מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
הללו ,כנ"ל .ומובן מאליו ,שעגול הכתר ,שהוא הזך ביותר מכל העגולים ,הרי קרובה צורתו לא"ס יותר מכולם .ובחינה
א' העבה ממנו מעט ,רחוקה מא"ס ב"ה יותר מהכתר .ובחינה ב' העבה יותר ,רחוקה יותר מא"ס מבחינה א' ,עד שהנקודה
האמצעית העבה מכולם ,נבחנת ,שהיא רחוקה מא"ס ב"ה יותר מכולם.
ואין להקשות על זה ,ממ"ש לעיל (ח"א פ"א אות ק') ,אשר אין בחינת מעלה ומטה בעגולים .כי הכונה כאן ,אחר שהעגולים
קיבלו לתוכם את הארת הקו ,אז נעשתה בהם בחינת מעלה ומטה וכל התכונות ,הנוהגות בקו.
ע"ח [ -תע"ס ב ,א,ע' מח] [במ"א כח] [כ"ש טז] ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור
היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם העליון[ .כ"ש יז] והנה דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה
אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון
של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי"ס
בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל
ואמצע כלול מי"ס בכללות וכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי"ס עד אין קץ ע"ד הנ"ל בענין הי"ס שהם
בדרך העיגולים.
[תע"ס ב ,א,ע' מח] –
[א] -גג העליון של עיגול העליון מכולם – הכתר שבעולם או בספירה ,נבחן ,בשם גג דאותו העולם או אותה
הספירה ,והמלכות שבכל עולם וספירה ,נבחנת ,בשם קרקע שבאותו העולם או אותה הספירה .והנה העגול העליון הוא
ספירת כתר ,והגג של הכתר הזה ,הוא הכתר שבעשר הספירות של הכתר הזה.
[ב] -צלם אדם ישר -לבושי המוחין ,מכונים בשם צלם ,מלשון "צל" .והארה דיושר הכלולה מג' הספירות
הראשונות ,מכונה בשם "אדם" ,מטעם שמקבל ג"ר בלבושים דצלם והוא ענין ארוך ,שאין כאן מקומו.
[ג] –בעל קומה זקופה -הראש דכל ספירה ופרצוף ,הוא ג' הספירות הראשונות :כתר ,חכמה ,בינה .וז' הספירות
התחתונות :חסד ,גבורה ,תפארת ,נצח ,הוד ,יסוד ,מלכות ,שבכל ספירה ופרצוף ,נבחנות ,לבחינת גוף של אותו ספירה
ופרצוף .וכשהם בסדר ,דהיינו אורות דג"ר בכלים דג"ר ,ואורות דז"ת בכלים דז"ת ,אז נבחן הפרצוף ל"בעל קומה זקופה".
ואם אמנם אורות דגוף ,נמצאים בכלים דג"ר ,ולא האורות המיוחסים להם ,אז אותו הפרצוף נבחן ,שאין לו קומה זקופה,
משום שבחינת הראש אינה חשובה יותר מבחינת הגוף ,היות שאפילו בראש משמשים רק בחינות האורות דגוף ,וזה
נקרא הרכנת הראש ,שראש עם הגוף הוא ,במדרגה אחת.
[ד] – כלול מרמ"ח אברים -פירוש ,רמ"ח הבחנות של חסד ,יש בפרצוף עליון ,שמהן נמשכים רמ"ח אברים
בתחתונים ,המפורשים (במשנה אהלות) ,ואכמ"ל ,וית' במקומן.
[במ"א כח] -ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור היושר – והנה בבחינת קו גופא יש ב'
בחינות :א .קו אחד מריש דרגין עד סוף דרגין .ב .ג' קוים ,ימין ושמאל ואמצע .והנה בבחינת הקו שאינו מתחלר לג' קוין
כתב הרב ז"ל ,לעיל שתחילתו " ,ראש נוגע באור א"ס מצד העליון" .וכאן שהרב מבאר את ג' הקוין כתוב שתחילתם,
מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם ".וביאור הדברים ,שהנבראים בסוד התפרטות משא"כ המאציל ,לכך בחינת
הג' קוין "באא"ס מצד העליון" ,כי שם הוא אור אחדות אחד ,ואין בו הויה לג' קוים ,לכך רק בחינת קו אחד נוגע באא"ס.
ונמצא שבבחינת "קו אחד" תחילתו מחוץ לחלל ,באא"ס ,משא"כ "ג' קוים" תחילתם בתוך החלל ,מן העיגול העליון.
[במ"א כז] -ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם
העליון – מחד כתב המורח"ו "שהקו סופו אינו נמשך למטה עד מקום אור הא"ס הסובב תחת העולמות ואינו דבוק בו"
ומאידך כתב הרב ז"ל "קו הדק הזה ,המתפשט מן הא"ס ועובר ויורד ונמשך ,מעיגול אל עיגול ,עד סיום תכלית כולם".
עמוד 54מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
ויש ליישב האם קו אחד או ג' קוים? סוד קו אחד הוא בסוד האמונה" ,בא חבקוק והעמידן על אחת" .36וסוד ג' הקוים הם
בסוד הדעת ,המבדלת – המכרעת והמחברת ,שמבחינתה יש ג' צדדים .לפי זה קו הדעת אינו יכול לגעת באא"ס ,משא"כ
ע"י אמונה שהוא אור האחדות אפשר לדבוק בא"ס.
נתבאר גם טעם הדבר מדוע בי"ס דעיגולים כל ספירה מתפרטת לי"ס נוספות .ובדברי הרב כאן נתבאר דגם ספירות דיושר
מתפרטות לי"ס נוספות עד אין קץ .טעם הדבר ע"פ יסודו של רבנו הרש"ש בסוד תורת העובי .אילו כל ספירה לא היתה
מתפרטת לי"ס נוספות ,הרי שאין מקום ליסוד זה.
[כ"ש טז] – ועתה נבאר בחינה השנייה ..בחינת היושר – בחינה הב' :כי ב' בחינות היו בענין הי"ס ,א' הוא
בחינת היותם עיגולים בציור י' עיגולים זה תוך זה וגם היה בהם בחינה אחרת והוא היותם י"ס ביושר דרך ג' קוים כמראה
אדם וכו' .בלשון אדם עליון ,הכוונה לא"ק.
[כ"ש יז] – הנה דרך הקו הנ"ל – הקו הוא נשמה בתוך אדם הישר שממנו נעשה צורת אדם העליון שהם הי"ס
דיושר של א"ק .גם מן הקו ההוא ,קרי כמו שהי"ס דעיגולים נעשו ע"י הקו וממנו נמשכים ומתעגלים אורותיהם ,הנה גם
ממנו שהוא מן הקו ההוא עצמו נמשכים ונעשים הי"ס דאדם הישר של א"ק .כך הוא פשט הענין.
ע"פ הכתוב בשם השמ"ש (הרש"ש ,ר' שלום מזרחי שרעבי ,מקובל מאה ,18ירושלים) והוא כי הקו מצא שם את
הרשימו של העיגולים ,וגם הוא ,פירוש האור שבא ממנו ,נכנס בתוך העיגולים האלו שהם כמו הכלים ונעשה להם נשמה
ע"י הקו הזה .נמצא שמה שעשה שם הקו הוא הנרנח"י שלהם לבד של העיגולים ,כי הכלים של העיגולים כבר נעשו ע"י
הרשימו שנשאר מהצמצום .נמצא הקו עצמו נעשה בצורת עגולים והוא הנשמה שך העגולים .ואם כן גם בכאן בצורת
היושר של א"ק .הכלים של היושר ,כבר היו בצורת ג' קוים ,שנעשו ע"י הרשימו ,כמו צורת אדם .וכמתפשט הקו בתוך
אלו ג' הקוים של הכלים של היושר דא"ק ,לעשות לו נשמה ,נתפשט גם הוא בצורת ג' קוים ,ימין שמאל ואמצע.
נמצא שהקו עצמו מתפשט בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ"ח איברים מצטיירים בציור ג' קוים .והוא
התפשט ביושר מלמעלה למטה .מאיזה מקום מלמעלה? האם מהגג של העיגול דמלכות דא"ק או מן ראש גג עליון של
עיגול הכתר דא"ק ,או ממקום אחר? איזה עיגול של איזה ספירה? לכן אמר מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם,
ר"ל מן גג העליון של עיגול הכתר של א"ק .ר"ל שג' ראשונות של היושר של א"ק לוקח כל עובי העשרה עיגולים של
א"ק .והז"ת של היושר מתפשטים משם ולהלאה .דהיינו מסיום העובי של עיגול המלכות ,דהיינו ממקום החלל ולמטה.
ומ"ש וכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי"ס עד אין קץ – כמו שכל עיגול כלול מי"ס פרטיות וכל ספירה פרטית נפרטת עוד
לפרטי פרטים עד אין קץ ,קרי אחרי שנפרטת לאין קץ נפרטת היא לי"ז אלף רבא ספירות ,וכך הוא גם כו בס' דיושר.
והנה כל עולם ועולם יש בו י"ס פרטיות ,וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם כלולה מי"ס פרטי פרטים .וכולם
הם בתמונת עיגולים זה בתוך זה לפנים מזה עד אין קץ ומספר ,וכולם כגלידי בצל.
ע"ח [ -במ"א כט] והנה בחי' [כ"ש יז] זאת הב' נקרא צלם אלהים ועליה רמז הכתוב באומרו ויברא
אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס' הזוהר והתיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים
בבחי' ב' הזאת בלבד כמ"ש היטב במ"א .והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל כי יש ב' בחי' דרך
עיגולים ודרך קוים ושתיהם כא' טובים דברי אלהים חיים .ובזה יתישבו לך כמה מאמרים הנראים
כחלוקים זה עם זה בענין סדר ומצב הי"ס.
" 36דרש רבי שמלאי ,תרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני; בא דוד והעמידן על אחת עשרה ,שנאמר" :ה' ,מי יגור באוהלך ...הולך תמים ופועל
צדק" .בא ישעיהו והעמידן על שש ,שנאמר "הולך צדקות ודובר מישרים "...בא מיכה והעמידן על שלוש ,שנאמר "ומה ה' דורש ממך ,כי אם
עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" .בא חבקוק והעמידן על אחת" :וצדיק באמונתו יחיה"( .מכות עד/א) .ראה הסבר באתר דעת:
http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/ktuvim/tehilim/prakim/eis-ba-david.htm
עמוד 55מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
[במ"א כט] – והנה בחינה זאת השנייה – נמצא שעיקר תורת הקבלה בספר הזהר והתיקונים והנמשכים אחריהם
נתעסקו בבחינת דעת ,ג' קוים ולא בקו אחד ,שהוא סוד האמונה .ובעבודת הנפש יש עבודה מצד הג' קוים ויש עבודה מצד
קו אחד ,היא בסוד האחד שלמעלה מן הייחודים ,סוד האמונה.
[במ"א ל] – והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל – העולה מן הדברים שיש ה' בחינות :א .אור הסובב בחלקו
העליון של העיגול והוא בבחינת "אין עוד מלבדו" 37ועניינו שהאדם מסיח דעתו כלל מן הנבראים שהם בתוך החלל,
וחושב רק מאמונתו שיש מצוי ובזה דבוקה כל חוית נפשו .ב .בחינת קו אחד בלבד ,והוא בסוד האמונה שבכל תנועה שם
גנוז אלופו של עולם ,כיסוד הבעש"ט הקדוש .ג .סוד ג' קוים שהוא סוד הדעת – סוד הבחירה .ד .סוד העיגולים ,שהיא
ע"פ הפתח שערים סוד ההנהגה .ה .סוד אור הסובב בחלק התחתון שבעיגולים ,והוא בבחינת לבדו ע"י פירוד ,וכאשר
מתגלית בחינה זו בדור דכולו חייב – שסוד החובה הוא סוד הפירוד ,בסוד קשר רשעים אינו קשר – אזי בא משיח שהוא
ההארה שמחוץ לחלל .או לחילופין בדור שכולו זכאי ,38שהוא דביקות באור הסובב מצד חלקו העליון.
[כ"ש יז] – והנה בחינה זו השנייה נקראת צלם אלקים– עילת העילות ,הוא הא"ס ,כשעלה ברצונו הפשוט
להתנוצץ ממנו מאורו אור אחד תיכף יצא ונקרא אותו אור אלהים לפי שמילת אלהים לפי שמילת אלהים מורה דין
בהתפרדו מהסיבה הראשונה סתום וחתום.
[כ"ש יח] והרי בזה יתקיימו ב' הסברות – אע"פ שהם ג' סברות :זה כל גבי זה ,דרך קוים ודרך עיגולים .כי המצב
של יושר זה על גבי זה תירץ אותה כבר שהתקיימה רק לפי שעה ,קודם התיקון של עולם הנקודים ואח"כ היו בדרך קוים.
ועכשיו אינו מדבר אלא על הב' בחינות ,הם העיגולים והיושר ,שהם קיימים תמיד .ועליהם אומר "ושתיהם כא' טובים
דברי אלהים חיים" ואין מחלוקת בדברי ספר הזהר והתיקונים .מאחר ושניהם אמתיים ונמצאים אנו אומרים כי מר אמר
חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
ע"ח [ -במ"א לא] גם יתבאר לך [כ"ש יח] החקירה הנ"ל איך יהיה ראש וסוף מעלה ומטה בענין
הי"ס והנה הוא מבואר בכל ב' בחי' אלו .הא' בחי' הי"ס בציור עגולים זה תוך זה וזו פשוט הוא
שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל הכתר הנה הוא דבוק עם הא"ס יותר מכולם ולכן משובח.
אמנם גלגל הב' הנקרא חכמה יש הפסק בינו ובין הא"ס .והוא גלגל הכתר לכן מעלתו למטה
ממעלת הכתר .וכן גלגל הבינה הוא רחוק מן הא"ס שיעור ב' עיגולים ומעלתו למטה ממעלת
החכמה ועד"ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות כולם אשר בתוך החלל כל הקרוב אל אור א"ס יותר
מחבירו הוא עליון מאד ומשובח מחבירו עד שנמצא כי העוה"ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי
תיכונה תוך כל העיגולים כולם בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל וגם הוא מרוחק מן הא"ס
הרחקה גמורה יותר מכל העולמות כולם וע"כ הוא כ"כ גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו
נקודה אמצעית בתוך כל העיגולים והבן זה היטב.
[במ"א לא] – גם יתבאר לך החקירה הנ"ל איך יהיה ראש וסוף מעלה ומטה בענין הי"ס – מבואר
בדברי הרב שבכל עיגול אין בו בחינת ראש וסוף אלא דוקא ביחס שבין העיגולים זה לזה יש בחינת ראש וסוף .ובעומק
ַ 37אַַַתהַַַהַרַ ַאַַַתַ ַַלַַַדַַע ַתַ ַכַיַַַַיהַוַ ַהַ ַהוַ ַאַ ַַה ַַאלַ ַהַַיםַַ ַאַיַןַַַעַוַדַַַמַַַל ַַבַַדַוַ( :דברים ד לה) .אין
' 38ואמר רבי יוחנן :אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי ,או כולו חייב .בדור שכולו זכאי ,דכתיב (ישעיהו ס ,כא) " ועמך כולם צדיקים לעולם
יירשו ארץ ".בדור שכולו חייב ,דכתיב )ישעיהו נט ,טז" (וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע "וכתיב )ישעיהו מח ,יא"( למעני אעשה ' "
)סנהדרין צח,א (.מסביר המהרש"א שזה חל על מחלוקת ר"א ור"י שמופיע קודם (אם צריך תשובה או לא ,שלשיטתו זה האם תשובה רצונית
או מכח חיצוני) .והכוונה שבדור שעשו כולם תשובה מעצמם ,שעשו תשובה רצונית ,זהו דור שכולו זכאי .ואילו כשעשו תשובה ע"י מלך שגזרותיו
קשות (ולא מעתמם( זהו דור שכולו חייב .וזהו ההבדל בין בעתה לאחישנה( .סנהדרין צח א)
עמוד 56מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
יותר יבאר כי העיגולים נעשו מן הקו ,וכל מדרגה שהקו יורד נעשה עיגול כנגדו .וככל שיש ראש וסוף בקו מצד
השתלשלותו כך הדבר בעיגולים הנולדים ממנו.
[במ"א לב] – עד שנמצא כי העוה"ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים
כולם – יוצא מעיון מדוקדק בלשון הרב שיש בעוה"ז ב' בחינות הופכיות .האחד שהוא העיגול התחתון ביותר ומאידך
הוא בסוד נקודה אמצעית .וכל הבריאה היא בצורת אדם צורת א"ק ומצד כך העוה"ז הוא רחוק ביותר מצורת אדם ,שהוא
מקביל ליסוד העפר (אבי"ע כנגד דצח"ם -דומם ,צומח ,חי ,מדבר) שאין בו צורה .לכן מצד צורת האדם (שהוא יסוד
היש) הוא רחוק בתכלית מצורתו( .שאף בעיגולים יש צורת אדם ,כמ"ש הרב להלן) אולם מאידך מצד סוד הנקודה (סוד
האין ) הוא הקרוב ביותר ,מצד היותו נקודה אמצעית .מעתה הבן שלכך דוקא בא משיח בעוה"ז ,וכך תחיית המתים ,מפני
היותם אור בסוד העיגולים ,סוד הנקודה ,סוד ההשתוות שלמעלה מצורת אדם .הבן סוד שם אדם ,שבפשטות הוא לשון
צורה ,אדמה לעליון ,לצורת העליון .אולם נקרא כך גם מלשון אדמה ,כידוע .והבן כי הצורה קיימת באורות העליונים ולא
בא"ס ,כי מה דמות תערכו לו 39.והדבקות בעולמות העליונים היא ע"י צורה .מה שא"כ הדבקות בא"ס היא דוקא בלי
צורה ,בסוד נקודה בלתי מצטיירת .ולכך הדבקות השלמה בא"ס היא דוקא כאן בעוה"ז ,מצד היותו נקודה אמצעית.
[כ"ש יח] – ןמ"ש החקירה הנ"ל איך יהיה ראש וסוף -כולם הם יונקים דרך הקו ,והקו עצמו יש בו ראש
וסוף מפני שאינו נמשך עד למטה ,לכן בין בעיגולים ובין ביושר יש ראש וסוף בכל אחת מב' הבחינות האלה .וזש"כ
שהעיגול הסובב על כולם בבחינת דעיגולים ,הוא העיגול הסובב על כולם ,פי' על כל העיגולים של א"ק ,הוא גלגל הכתר
דא"ק והוא דבוק עם הא"ס .ר"ל סמוך אליו הסובב סביב החלל .לא דווקא דבוק אלא קרוב לגלגל הא"ס עד שאין עוד
עיגול למעלה ממנו .אין דבר מפסיק ביניהם ,לכן הוא משובח ונקרא כתר והוא בחינת ראש של ספירות דא"ק.
ןמ"ש וזו פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם – בסדר ס' דיושר כל החיצון מחברו הוא הגרוע מהפנימי אך
בבחינת דעיגולים כל החיצון מחברו משובח מן הפנימי .גלגל החכמה שהוא בתוך גלגל הכתר הוא שני לו ,כי יש הפסק
בינו לבין גלגל הא"ס .כי הוא מקבל הארה מעט יותר מן גלגל הכתר .לכן מעלתו למטה ממעלת הכתר ונקרא שני לו .וכן
על זו הדרך לגלגלים הפנימיים .בינה בתוך החכמה הו שלישי לו.
ןמ"ש ועל דרך זו כל עיגול – ועל דרך זו כל עיגול ועיגול מכל העולמות ,עיגול החסד דא"ק שהוא בתוך עיגול
הבינה ,ועיגול הגבורה שבתוך עיגול החסד וכן עיגול הת"ת שבתוך עיגול הגבורה וכו' עד עיגול המלכות שבתוך עיגול
היסוד.
[כ"ש יט -כה] – וע"כ הוא כ"כ גשמי וחומרי – כאן הכרם שלמה מתאר את הבנין הכללי של הספירות
והעולמות .העדפנו להביא מתוך ב' מאמרי הרמח"ל :פתחי חכמה ודעת וכללות האילן הקדוש הן עקב פשטות והן כהזדמנות
לחדד מושגים בסיסיים:
אפס זולתו – עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו אחד.
צמצום – בראשית בריאת העולם צמצם השי"ת עבורנו חלק מאורו ,ונתן לו גבול ומידה ,כדי לתת אפשרות קיום לבריאה
ולנבראים .כדי שאנו הנבראים נוכל להשיג משהו מהארתו .צמצום הוא מלשון כיסוי ,כלומר השי"ת מתכסה כלפינו ומגלה
לנו רק גילויים מוגבלים ,אבל הוא עצמו לא חל עליו צמצום וגבול .מידת הצמצום היא כדי לתת אפשרות להתהוות
החושך ,החומר ,הגוף ,הרע היוצרים את האפשרות לעבוד את ה' מתוך מאבק ובחירה בין טוב ורע.
ספירות – הספירות הן גילוי מידותיו ית' – דרכיו והנהגותיו – שלהן נתן הבורא מידה שיעור ומספר ,ע"י הצמצום ,לכן
נקראות הן ספירות .הנהגותיו מתחלקות לעשרה שורשים – י"ס ,הן עצמם מתחלקות לג' קבוצות של ג' ספירות :חד"ר,
נה"י ומלכות .כח"ב ,ערוכה בצורת סגולתא ,כי הוא כולל התכלית של כל הבנין שגלום בראשית המחשבה כפי שעלה
ברצונו ית' .לפעמים מונים ספירת דעת במקום כתר לפי זה ערוכה הקומה העליונה ,חב"ד ,בצורת סגול .ז"ס תחתונות
ַַ39ו ַַאלַַ־ַַמיַַַתַַדַַמַַיַַוַןַ ַאַלַַַוַמַ ַהַ־ַַדַַמַַותַַַתַַַעַ ַרכַוַַַלַוַ׃ַַ(ישעיהוַמַיח)
עמוד 57מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
מהוות את בנין ההנהגה בפועל .חג"ת ערוכות בצורת חד"ר ,בצורת סגול .מהוות את ההנהגה העיקרית .הרחמים או הת"ת
נקראת גם אמת כי היא הנהגה באיזון הנכון בלי הטיה לא לימין ולא לשמאל .נה"י – מעבירות ומתאמות עבור הבריות
את הנהגת חד"ר .כל עוד שטרם הושלם התיקון ע"י האדם .כי אי אפשר לסבול החסד האמיתי ולא הדין האמיתי .לכן בס'
נצח יש מגוון הדין ,ממנה נמשך צדיק ורע לו .ס' הוד – דין שיש בה חסד ,ממנה נמשך רשע וטוב לו .יסוד מרכזת את הכל
ומעבירה למלכות .מלכות מרכזת את כל השפע המועבר אליה מהיסוד כדי לממש בפועל בבריאה את תכלית הנהגתו ית'.
וזה צריך שיעשה ע"י בני אדם .לכן ס' מלכות היא השורש לבריות והיא משגיחה עליהם ומנהיגתם .היא בחינת השכחנה
השוכנת בתוך ישראל ,היא הקשר בינם לבין הקב"ה.
עולמות – עולם הוא מכלול כל הנהגותיו ית' .הנהגותיו ית' המשתקפות ומופעלות במישורים שונים באופנים שונים –
הם העולמות השונים .ד' עולמות הם :אבי"ע ,זה עליון מזה ,לפי זכותו .שוני רב יש בין עולם אצילות לעולמות בי"ע.
באצילות אין יצורים כלל כאשר בעולמות בי"ע יש יצורים רוחניים וגשמיים .נקראים עולמות נפרדים כי היצורים שלהם
נבראו כמציאות נבדלת ואילו אצילות הוא עולם של דרכי הנהגותיו ית' .במישור העולם הגשמי – עולמנו – מופעלות כל
הנהגותיו בדרכי עולמנו ,בדרכי החומר.
ע"ח – ועוד [כ"ש יט] יש סיבה ב' היא קרובה אל הנ"ל כי הנה נתבאר איך הקו הנמשך מן הא"ס
היה מתפשט ואח"כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית כל העיגולים ועיגול
המתהוה ראשון במקום ראשית הקו הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים אשר תחתיו כי הנה
הוא נמשך מראש הקו .ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום גבוה יותר מכולם[ .כ"ש כ]
וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נק' מעלה והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי ותיכון שבכולם אשר
הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ההוא יהיה נק' מטה.
[במ"א לג] – ועוד יש סיבה – הבן כי יש חצי עיגול עליון ובזה הכתר ראש להם .ויש חצי עיגול תחתון ובזה המלכות
ראש להם .והוא בסוד ספירות מתהפכות שהראשית אחרית ואחרית ראשית בסוד א"ת ב"ש .והבן שראשית דכתר היא
מצד ריבוי שפע ,ומצד כך ככך שמתרחק מן הראשית ,מהכתר ,יש מיעוט שפע .לעומת זאת ראשית דמלכות היא בסוד
"עניה דלית לה מגרמה כלום"( ,שמלכות נקראת עניה ,שאין לה מעצמה כלום לכן נקראת המלכות עניה דלית לה מגרמה
כלום .וגם נקרא אספקלריא דלא נהרא) והיא ראשית של מיעוט ולא ראשית של קנין .וככל שקנה יותר כך עליון יותר,
עד שלמות בכתר שהוא הקנין הגדול ביותר ,וזהו שורש היש דקדושה .מה שאין כן חצי עיגול תחתון ,הוא בסוד הבל,
ביטול האני .מעתה תבין זה לעומת זה עשה אלוקים ,שהרע הינו בסוד ההעדר ,סוד צלמות ,כ"ש המהר"ל בהרבה מקומות.
ונמצא שיש העדר דקדושה והעדר דקךושה ,וחצי עיגול תחתון הוא העדר דקדושה .ובסוד הס"ט הוא העדר דקליפה.
ושים לב לדברים כי בכל פעם דברו בהבחנה אחרת.
[כ"ש כ] – וזה העיגול העליון שבכולם – מדגיש כי העיגול העליון מכולם נקרא מעלה .ומה התמיה? ר"ל אע"פ
שכפי הראות נראה שיותר חשוב הוא עיגול האמצעי יותר מן עיגול הכתר מפני שעיגול הכתר חציו תחתון הוא למטה מן
כל העיגולים ,אבל העיגול הפנימי שהוא האמצעי ותיכון הוא כולו מונח למעלה מן חצי העיגול התחתון של הכתר ,לזה
בא כאן לומר הדבר תלוי באחיזה ראשית וסוף של הקו ,כי מי שהוא אחוז בראשית הקו אע"פ שהוא מתעגל וסובב הכל,
ומימלא החצי התחתון שלו יהיה למטה מן הכל ,הואיל והוא נשפע מראשית הקו ,יהיה נקרא מעלה והוא ראשית הקו.
קרי שהוא נמשך מראש הקו.
ע"ח -ובענף ג' [כ"ש כא] בענין יו"ד עיגולים דעולם הנקודים יתבאר איך גם בחי' י"ס של העיגולים
יש בהם בחי' קוים ממש עם היותם עיגולים מלבד בחי' הי"ס של היושר הנעשה בציור מראה אדם
ע"ש ושם תכלית דרוש העיגולים ושם יתבאר לך איך גם בי"ס העיגולים יצדק בהם ימין ושמאל
ואמצע עם היותן כדמיון עיגולים זה תוך זה.
[כ"ש כא] – ובענף ג' בענין י' עיגולים – בשער ההקדמות מבואר שם היטב ועתה נבאר ענין אחר והוא בהיות
הי"ס עגולים זו לפנים מזו אחר התיקון שלהם ,אם כן אין שום קבלת שפע כי אם כל ספירה מקבלת מהספירה אשר מעליה
בלבד .והנה נודע כי החסד מקבל מהחכמה והגבורה מקבלת מהבינה וכיוצא בזה .והביאור הוא גם בהיות הי"ס בחינת
עיגולים זה בתוך זה יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע בי"ס שבקו היושר .והוא כי בעיגול הכתר הנקרא א"א[ ,בעולם
האצילות ששה פרצופים :עתיק יומין (ע"י) ,אריך אנפין (א"א) ,אבא ,אמא (ביחד -או"א),זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דז"א (נוק').
עמוד 58מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
פרצופי אריך אנפין ועתיק יומין הם שני פרצופים השייכים אל ספירת הכתר .פרצוף עתיק יומין ,פנימיות הכתר ,נחשב לחלק האחרון
במאציל ,ולעומתו פרצוף אריך אנפין ,חיצוניות הכתר ,נחשב לראש הנאצלים .פרצוף אבא הוא הפרצוף של ספירת החכמה ,
ופרצוף אמא הוא הפרצוף של ספירת הבינה .פרצוף ז"א הוא הפרצוף של שש הספירות מחסד עד יסוד ,ופרצוף נוקבא הוא הפרצוף
שלספירת המלכות ].אחר התיקון יש נקב אחד וחלון בצד ימין העיגול ומשם יורד אור אריך אל עיגול אבא ומאיר אליו.
ועוד יש חלון שני ,בשמאל העיגול של אריך ,ויוצא האור עד צד שמאל של עיגול אבא אשר בתוכו ונוקבו ונעשה בו חלון
ומשם נמשך האור עד עיגול אמא שבתוך עיגול אבא ומאיר בו .ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עיגול אבא אינו לאבא
עצמו ואינו עובר שם רק דרך מעבר בלבד ,אבל עיקר הארה היא לאמא .ונמצא כי א"א מאיר לאו"א יחד כמו שהוא בענין
היושר שלהם ממש ,ואף כי הם עיגולים זו בתוך זו יש להם קוים ישרים ימין ושמאל ואמצע בבחינת החלונות האלו שבהם
ומשם נמשך האור בי"ס דעיגולים דרך קוים ישרים ממש בכל הפרטים עצמם כולם אשר בי"ס דקו ישר דרוח ממש.
מסביר הכ"ש :ולמה סמך ענין זה לכאן? אחת ,מפני ענין ימין ושמאל ,כי אין שייך ימין ושמאל לענין העיגולים עצמם,
הלא הם בדרך עיגולים .והשנית היא מפני ענין הקיום של העיגולים עצמם כי אין מתקיימים בלתי קוים .בשער ההקדמות
דיבר בעשרה עיגולים דעולם הנקודים ,שבתחילה יצאו בלתי מתוקנים ורק אח"כ נתקנו .ומכלל התיקון שלהם נעשה
הענין הזה שהביא בשער ההקדמות .דהיינו שנעשה בהם בחינת קוים כדי שיקבלו כל אחד ממנו ולא כל ספירה מחברתה
העליונה ממנה ,כי עיקר השבירה שהיתה בהם היא לסיבה הנזכרת מפני שהגבורה קבלה מן החסד שהיא עליונה ממנה
ולכן נשברה .וכן החסד קיבל מן הבינה ,וכן הת"ת קבלה מן הגבורה ,ולכן נשברו מפני שלא קיבלו כח אחד ממנו .שהבינה
היא דינים מתערין מינה .לכן בעת התיקון נעשו בחינת קוים ויקבל ס' החסד מן עגול אבא וכן ס' הנצח מן עיגול החסד,
זהו הקו ימין .לכן כתב שם בראש דבריו של שער ההקדמות וז"ל" :והוא כי הנה בהיות הי"ס עיגולים זה לפנים מזו אחר
התיקון שלהם א"כ אין שום קבלת שפע והארה אל שום ס' מהם כי אם כל ס' מקבלת מחברתה אשר עליה בלבד.
[במ"א לד] – ובענף ג' בענין יוד עיגולים בעולם הנקודים – וביאורו ע"פ מה שנתבאר לעיל שהיושר סוד
הבחירה והעיגולים סוד הידיעה .ולכך בהכרח שיש בעיגולים סוד יושר ,כי בין אם היושר מנהיג את העיגולים ,כלומר
הבחירה את הידיעה ,ובין אם להיפך ,שהעיגולים מנהיגים את היושר ,כלומר שהידיעה מנהגת את הבחירה ,מ"מ העיגולים
הם ביחס ליושר ,או מונהגים או מנהיגים .והנה מצד צורת המראה ,ביאר במבו"ש שיש חלונות מספירה לספירה בעיגולים,
אולם זהו לשון משל כבכל כתבי הרב ז"ל ועומק ביאורו כפי שנתבאר.
ע"ח -והנה [כ"ש כב] גם בבחי' ב' של יושר שהוא בציור אדם יצדק שם מעלה ומטה פנים ואחור
כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהיה ראש ושלמטה ממנו יהיה גוף ושלמטה ממנו יהיה
רגלים וכיוצא בשאר פרטי פרטות .ובענף ג' יתבאר ג"כ בענין יו"ד עיגולים דא"ק ע"ש.
[כ"ש כב] – והנה גם בבחינה ב' של יושר – והבן שמצד העיגולים יש בחינת מעלה ומטה ,אולם התחתון אינו
בחינת גוף ובחינת רגליים .משא"כ בצורת היושר "שהוא בציור אדם" ישנו ראש גוף רגליים וכיוצא .ויש עבודה שאיננה
בסוד צורת אדם אלא בסוד ההשתוות ,והיא עבודה בבחינת העיגולים .ואף שנתבאר שיש בעיגולים בחינת קוים ,כבר
נתבאר שזהו רק ביחס להתחברותם ליושר ,אולם העיגולים כשלעצמם הם עיגולים בלא קוים ,שהוא סוד מידת ההשתוות.
ע"ח [ -במ"א לו] והנה [כ"ש כג] ענין זה שנתבאר בענף זה איך כל העולמות הם בבחי' עיגולים זה
תוך זה כגלדי בצלים והוא בחי' א' נרמז בזוהר בהרבה מקומות ובפרט בפרשת ויקרא ד"ט ויו"ד
איך אפילו הרקיעים והארצות כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ש וכן בפרשת בראשית די"ט וז"ל כולא
אצטריך קוב"ה למברי עלמא בהו ולאתתקנא עלמא בהו וכלא מוחא לגאו וכמה קליפין חפיין למוחא
וכל עלמא כגוונא כו' כולא איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא כו' והרי מוכרח איך כל העולמות
זה סובב לזה וזה סובב לזה.
[כ"ש כג] – והנה ענין זה שנתבאר בענף זה – מבואר שלא רק העולמות העליונים יש בהם ב' בחינות ,עיגולים
ויושר ,אלא אף הרקיעים והארצות ,קיימים בהם ב' בחינות אלו ,ולכאורה איך נאמר שיש ארץ דיושר וארץ דעיגולים.
דבשלמא (שבשלום) ,בעולמות העליונים שאיננו רואים אפשר להם לומר שישנם שני עולמות מכל עולם ,אחד דיושר
ואחד דעיגולים ,אולם בעולם השפל ,בארצות רואים שנו שאיננו כן .ומכאן תלמד שאין יש אלא הויה אחת בלבד ,ולה
התראות רבות ,וכל אחד רואה את ההויה לפי ערכו (שזהו בעומק סוד פנימיות תורה הערכין למבין) .ולכך השאלה כיצד
הויה כך או כך אינה ,כי באמת אין יש אלא הויה אחת ולה פנים רבות .וכאשר תשכיל יסוד זה ,תבין ביצד יש מראות
סותרות זה את זה ,שאי אפשר שיתשבו במבנה הצורה הידועה לו ,ונלאו המפרשים לישבו .אולם בעומק כל המראה הוא
לעין הרואה בלבד ,שזו אמיתת כל הוית הנבראים .והוא סוד גדול שכתבו הרמח"ל בקל"ח פתחי חכמה .ושורשו בהשגה
עמוד 59מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
של אחדות שבל אחד .ומי שחלק על כך ,זה מחמת העדר השגת אור האחדות – האחד .וזה על דרך כלל בנשמות דאבי"ע,
כי אור האחדות – האחד ,מושג רק לנשמות דאצילות ומעלה.
[כ"ש כג] – והנה ענין זה בענף זה ,איך כל העולמות הם בבחינת עיגולים זה בתוך זה – נרמז בזהר
בהרבה מקומות וברט בפרשת ויקרא דף ט/ב וז"ל ותרגומו :ויאמר אֹלהים יהי רקיע בתוְך המים וגו' .בא ראה ,בשעה שברא
הקדוש ברּוְך הּוא את העולם -ברא שבעה רקיעים למעלה ,ברא שבע ארצות למטה ,שבעה ימים ,שבעה נהרות ,שבעה ימים,
שבעה שבּועות ,שבע שנים ,שבע פעמים .שבעה ַאלפי שנים יהיה העולם ,והקדוש ברּוְך הּוא בשביעי של הכל .שבעה שחקים
(רקיעים) למעלהּ ,ובכל אחד ואחד כוכבים ּומזלות ושמשים שמשמשים בכל רקיע ורקיעּ .ובכלם מאלּו ,מרכבות אלּו על אלּו,
לקבל עליהם על מלכּות רבונםּ ,ובכל הרקיעים יש מרכבות ושמשים משנים זה מזה אלּו על אלּו ,מהם בשש כנפיםּ ,ומהם בַארבע
כנפים .מהם בַארבע פניםּ ,ומהם בשתי פניםּ ,ומהם בַאחת .מהם אש לוהטּ ,ומהם מים .מהם רּוח .זהּו שכתּוב (תהלים קד) עושה
מלָאכיו רּוחות משרתיו אש ֹלהט .וכל הרקיעים אלּו על אלּו כגלדי בצלים ,אלּו למטה ואלּו למעלה .וכל רקיע ורקיע הולְך ורועש
מאימת רבונם .על פיו נוסעים ,ועל פיו עומדיםּ .ומעל לכלם הקדוש ברּוְך הּוא שנושא הכל בחילו ותקפו .כמו כן שבע ארצות
למטה ,וכלם בישּוב ,פרט שאלה עליונים ואלה תחתונים .וארץ ישראל עליונה מהכל ,וירּושלים עליונה מכל ישּוב .וחברינּו יושבי
הדרום ראּו בספרי הקדמונים ּובספרו של ָאדם ,שכְך מחלקים כל הארצות הללּו ,שכלם נמצאים למטה כמו אותם הרקיעים
שלמעלה ,אלּו על אלּו ואלּו על אלּוּ ,ובין כל ארץ וארץ רקיע מפריד בין זה לזה ,ולכן כל הארצות מפרשות בשמותּ ,וביניהן גן
עדן וגיהנם ,ויש ביניהן בריות משנות אלּו מאלּו ,כמו שלמעלה ,מהן בשתי פנים ּומהן בַארבע ּומהן בַאחתּ ,ומראה של אלה אינו
כאלה.
מאמר הזהר מדבר כאן על הבחינה הראשונה שנזכרת כאן ,שהיא העיגולים ,שהם עגולים כגדלי בצלים.
ועוד זהר בראשית דף יט/ה וז"ל ותרגומו :שֹלמה המלְך ,כשירד לעמק האגוז ,שכתּוב (שיר ו) אל גנת אגוז ירדתי ,לקח קלפת
אגוז והסתכל בכל אותן קלפות ,וידע [נ''א :והסתכל שכל אותם לא נבראו אלא מענוג] שכל אותם ענּוגים של אותם רּוחות קלפות
האגוז אינו אלא רק להדבק בבני ָאדם [נ''א :ולהסיתם] ּולטמא אותם ,שכתּוב (קהלת ב) ותענגות בני הָאדם שדה ושדות .עוד,
תענּוגי בני ָאדם שמתענגים בשנת הלילה יוצא מהם שדה ושדות ,והכל הצטרְך הקדוש ברּוְך הּוא לברא בעולם ּולהתקין בהם את
העולם ,והכל מח מבפנים ,וכמה קלפות חופות על המח .וכל עולם כמו זה ,מעלה ּומטה מראש סוד הנקדה העליונה עד סוף כל
הדרגות .כלם הם זה לבּוש לזה ,וזה לזה .זה מח לתוְך מח ּוקלפה רּוח .זה לפנים מזה ,וזה לפנים מזה ,עד שנמצא שזה קלפה לזה
וזה לזה .נקדה ראשונה היתה אור פנימי שאין לו שעּור לדעת הזדככּות ודקיקּות ּונקיּות שלו ,עד שהתפשטה ממנּו התפשטּות,
ואותּה התפשטּות של אותּה נקדה נעשית היכל אחד להתלבש אותּה נקדה ,אור שֹּלא ידּוע לגדל הזכּוְך שלו .ההיכל שהּוא לבּוש
לאותּה נקדה נסתרת היא אור שאין לו שעּור ,ועם כל זה ֹלא דקיק ּומזכְך הּוא כמו אותּה נקדה ראשונה טמירה ּוגנּוזה .אותו ההיכל
התפשט התפשטּות אור הראשון ,ואותּה התפשטּות היא לבּוש לאותו היכל דקיק ּומזכְך פנימי יותר.
ומאמר זה דבראשית מתפרש גם על העיגולים מפני שנזכר בו הרבה פעמים שם היכל ,שפירושו עיגול ,אבל פשטיה היותר
הוא על בחינת היושר .יש להבין ממנו איך כל גלגל הסובב על חברו נקרא מח לגלג הפנימי ממנו.
ע"ח [ -כ"ש כג] ואע"פ שמשם נראה להיפך שהיותר פנימית הוא מוח והחופף עליו הוא הקליפה
הגרועה ממנו עכ"ז אם תפקח עיני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו שוכני ארץ
התחתונה אשר היותר קרוב אלינו הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו אל המוח אשר לפנים ממנו
והוא גלגל הסובב עליו ואח"כ עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכנו והוא המוח אל הגלגל
האחר וכן עד"ז עד אשר נמצא כי הא"ס לפנים מכל הנאצלים והוא מוח פנימי לכולם וכל הנאצלים
קליפין ולבושין אליו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם ונק' קליפה על כולם .האמנם
בבחי' העולמות בעצמם אינו כך אלא הפנימי שבכולם הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח.
[כ"ש כג] – ואע"פ שמשם נראה להיפך – וביאור הדברים שיש בחינת קנין סוד היש ,ויש בחינת הבל סוד
ההפשטה ,אין .והבן שמצד סוד הקנין ,העבודה היא להכניס מחוץ לפנים ,לכך כל הפנימי יותר משובח .וזוהי תפיסתנו
השתא (שעה זו ,עכשיו) בסוד שית אלפי שנין שהוא סוד היש .משא"כ מצד סוד ההבל שהוא סוד ההפשטה ,העבודה
להפשטים מבפנים לבחוץ ,כלומר לשוללו מן האני .ומצד כך הפנימי הוא בחינת קליפה שעדיין נתפס כאני ולא הופשט,
והחיצוני הוא לאחר שהופשט ,לכך הוא עליון יותר .והוא בחינת לעת"ל עולמות של אין .והבן שהתפיסה הראשונה היא
בסוד העיגולים בתפיסת יושר ,שהיא בחינת חמי עיגול עליון .והתפיסה השנייה היא בסוד עיגולים כעיגולים ,שהיא בחינת
חצי עיגול תחתון.
ע"ח [ -במ"א כד] [כ"ש כד] גם במאמר זה יובן הבחי' הב' הנק' ציור אדם ביושר שכולל כמה
עולמות כנז' בס"ה פ' תולדות דף קל"ד וכמה דב"נ איהו אתפלג לכמה שייפין וכולהו קיימין דרגין
על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה"נ עלמא ובענף ד' נבאר איך כל הבחי' מצטיירין
עמוד 60מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
בציור אדם והם דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עתיק לגו מן א"א וא"א לגו מן אבא ואמא ואו"א לגו
וכו' ע"ס כל המדרגות ושם יובן היטב כפי [נ"א בחי'] היותן דא לגו מן דא דא מוחא ודא קליפה
ע"ש היטב הרי נתבאר ענין ב' בחי' שיש בי"ס א' בחי' עיגולים וא' בחי' יושר כמראה אדם:
[כ"ש כד] גם במאמר זה יובן הבחינה הב' נקראת אדם ביושר שכולל כמה עולמות – ר"ל זה המאמר
של פרשת בראשית שאומר " :זה מח לתוְך מח ּוקלפה רּוח ".ופרשנו אותו לעיל על בחינת עיגולים ,והבנו ממנו איך כל גלגל
הסובב על חברו נקרא מח לגלג הפנימי ממנו .וכאן יש להבין שאדם היושר גם הוא כולל כמה עולמות .ומביא ראיה –כנזכר
בספר הזהר -על עולמות עצמן שגם הם נקראים שמצטיירין בציור אדם .אבל אינו מביא ראיה מן הזהר על שזה האדם
הישר כולל כמה עולמות כמובן מהכא כפי שכתב .הראיה משם היא על העולמות שהם בציור אדם והיא הבחינה הב' של
כאן שהם היושר של העולמות.
ומ"ש בספר הזהר שייפין – פ' איברים ,שהם הרמ"ח איברים של אדם ושס"ה גידים ,והם נבנו באדם זה על גב זה וכולם
בכללותם הם ציור אדם אחד ,מכאן שכל יושר ויושר של עולם הם ג"כ כוללים תרי"ג איברים ומתתקנים כמו האדם ,אבל
אין ציור ממש כמו צורת אדם אלא הסדר שלהם הם כמו סדר האדם ופשוט.
ומה שכתוב אלה השמות של עתיק ואריך – פ' נודע שכל י"ס הכוללים של כל עולם הם מתחלקים לששה פרצופים
כוללים ,והם הכתר ונעשה ממנו עתיק ואריך .והחכמה נעשה ממנו אבא .והבינה נעשה ממנה אמא .והו'"ק דהם נה"י נעשה
ממנו פרצוף ז"א .והמלכות נעשה ממנה פרצוף נוקבא דז"א .והם מתלבשים זה לפנים מזה ,כל הגדול מחברו הוא פנימי
לחבירו וחבירו שהוא הקטן ממנו מלבישו .אם כן מלכות דעשיה שהוא העולם שלנו היא מלבשת חוץ לכל מפני שהיא
גרועה מן הכל ,לכן היא קליפה .וזה שכתוב בזהר לעיל שכל החיצון הוא קליפה לחבירו שלפנים ממנו.
ובזה הפרק לא ביאר הרב רק הראה שיש ב' בחינות בעולמות והם עיגולים ויושר ,בין בס' הכוללות ובין בס' הפרטיות,
אך עדיין לא ביארנו מה ההפרש ביו ב' בחינות אלה ,ולמה היה צריך ב' בחינות .וזה יתבאר בראש ענף ג'.
[במ"א לח] – גם במאמר זה יובן – והבן שבבחינת העיגולים יש בחינות מתהפכות ,אחת שהפנימי עליון והחיצוני
תחתון וכן להיפך ,משא"כ ביושר אין יש אלא בחינה אחת שהפנימי עליון והחיצוני תחתון .והוא ע"פ מה שהתבאר שהיושר
הוא סוד הקנין ,בו המהלך הוא לקנות מבחוץ פנימה ,לכך כל פנימי מחברו גדול מחברו.
ע"ח -הנה יש [תע"ס ב ,א ,ע'' מט] באדם התחתון ה' בחינות אורות ,שהם :ו הנפש ,רוח ,נשמה,
חיה ,יחידה .והם ,ז ה' מעלות ,זו למעלה מזו ,וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את וכו' ,כנזכר במסכת
ברכות (דף יוד ע"א) ,שהם ,כנגד ה' בחינות שיש לנשמה.
[תע"ס ב ,א,ע' מט] –
[ה] – באדם תחתון ה' ב' אורות -אין לך מהות בכל העולמות ,הן בעולמות העליונים ,והן בעוה"ז ,שלא תהינה
נבחנות בו עשר הספירות הנ"ל ,שהן ד' הבחינות הנודעות ושורשן .וז"ש ,שגם באדם התחתון שבעוה"ז נמצאות בו ג"כ
ה' בחינות וכו'.
[ו] – הנפש ,רוח ,נשמה ,חיה ,יחידה -הכלים שבע"ס ,נקראים :כתר ,חכמה ,בינה ,ז"א ,מלכות .והאורות שבהם,
נקראים :יחידה ,חיה ,נשמה ,רוח ,נפש (כמ"ש בדברים רבה פ"ב כ"ו) ,שאור היחידה מתלבש בכלי דכתר ,ואור החיה
מתלבש בכלי דחכמה ,ואור הנשמה בכלי דבינה ,ואור הרוח בכלי דזעיר אנפין ,ואור הנפש בכלי דמלכות.
[ז] – ה' מעלות – כבר ידעת שהבחן המדרגות הוא ,על פי הזכות והעביות שבהן ,וכל "מעלה" ,פירושה ,השיעור
הזך יותר מחברו.
ע"ח [ -תע"ס ב ,א ,ע'' מט] והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם ,יש בהם כל הבחינות הנ"ל,
שהם :ח אורות וכלים ,ט והאור נחלק ,לאור פנימי ,ואור מקיף ,י והכלי נחלק ,לחיצוניות ופנימיות.
וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם ,יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ.
[ח] – אורות וכלים -האורות הם נרנח"י ,והכלים הם כח"ב זו"ן ,כנ"ל.
עמוד 61מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
[ט] – והאור נחלק ,לאור פנימי ,ואור מקיף – ענין התחלקות הרוחני ,הוא מסיבת שינוי הצורה שנתחדשה שם
(כנ"ל ח"א פ"א אות ל' ד"ה אמנם) .וכל העליון מחברו ,היינו ,שהוא זך מחברו ,וכל התחתון מחברו ,פירושו ,שהוא יותר
עב מחברו .כי בשינוי צורה של עביות זו ,נפרד ויצא מחברו ,ונעשה תחתון ממנו .ונודע ,שהאורות מושפעים מכל
עליון לתחתון ממנו ,ומשום זה ,מוכרח התחתון לקבל השפע בבחינה היותר עליונה והיותר זכה שבו ,והעליון נותן לו
השפע ,רק מהבחינה היותר תחתונה והיותר עבה שיש בו ,שעל דרך זה ,משתוה צורת האור הבאה מעליון לצורת הכלי
שיש בתחתון ,כי הבחינה היותר עבה וגסה שבעליון ,יש לה השתוות לבחינה הדקה והזכה יותר שבתחתון ונמצא ,שהתחתון
אינו יכול לקבל את כל האור השייך לו לקבל ,אלא רק חלק קטן מאד ,דהיינו רק עד כמה שהכלי היותר זך שבו ,יכול
לקבל ,ושאר הבחינות שבו ,שאינן זכות כל כך ,מוכרחות להשאר בלי האור המיוחס להן ,משום שינוי צורתן ,כלפי
העליונה המשפיעה להן .ולפיכך ,נבחן כאן ,שהאור השייך לתחתון ,מתחלק לשתי בחינות :הא' היא ,השיעור הקטן של
האור שמקבל מהעליון בתוך הכלי היותר עליון שבו ,כנ"ל ,ואור זה שמקבל נקרא "אור פנימי" שבתחתון .הב' היא,
כל שיעור האור השייך לבחינות הנשארות בתחתון ,ולא יכלו לקבל משום שינוי צורתן מן העליון ,כנ"ל ,וכל השיעור
הזה ,נבחן ,שנשאר בעליון ,ולא ירד לתחתון ,ונקרא "אור מקיף" .ונקרא כן ,בהיותו מקיף על התחתון ,כלומר ,שמאיר
עליו מרחוק ,אע"פ שאינו מלובש בו ,אלא שהוא הארה מרחוק ומועטת .וענין הארה רחוקה זו מסוגל לזכך את בחינות
העביות שבתחתון ,עד שישתוו צורות כל הבחינות שבתחתון ,עם צורת העליון ,ואז יוכל לקבל כל האור השייך לו .וזה
מכונה כניסת המקיפין ,כלומר ,שהאורות המקיפים נכנסו ,והתלבשו בכלים של התחתון ,שנזדככו ונעשו כולם לבחינת
אור פנימי.
ע"ח [ -תע"ס ב ,א ,ע' נ] אמנם ,החילוק שיש בין העגולים להיושר ,הוא ,כי כ י"ס דעגולים הם
בחינת האור הנקרא נפש ,ויש בהם אור פנימי ואור מקיף ,פנימי וחיצון :שיש לה בחינת יוד ספירות
של כלים ,ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות ,וגם יש יוד ספירות של אורות ,לכל אור יש בו
אור פנימי ואור מקיף .אבל הי"ס דיושר ,הם בחינת האור הנקרא ל רוח ,שהוא מדרגה גבוה על
מדרגת הנפש ,כנודע ,גם הם כלולים מאו"פ ואו"מ ,גם יש להם ,יוד ספירות דכלים ,ובכל כלי מהם
יש בו פנימיות וחיצוניות .ופשיטא היא שבחינת הנפש נאצלה תחילה ,ואח"כ נאצל הרוח.
[תע"ס ב ,א ,ע' נ]
[י] – והכלי נחלק לחיצוניות ולפנימיות – כלומר ,שמתוך שנחלקו האורות ,לאור פנימי ואור מקיף ,כנ"ל ,נמצאו
משום זה ,ב' מינים של קבלה בכלי ,שהם :קבלה בתוכו של הכלי ,וקבלה מחיצוניותו של הכלי (עי' לה"ת ח"א אות
ק"ב) ,אשר האור הפנימי מתקבל בתוככיות הכלי ,והאור המקיף המזכך אותו מעביו (כנ"ל בדבור הסמוך) ,נבחן שמתקבל
דרך חיצוניות הכלי ,כלומר ,בלי שום התלבשות בכלי.
וענין ההתחלקות על חיצוניות ופנימיות ,האמור בכלי ,הוא ,על פי הבחנת הזכות והעביות שבכלי ,כי רק העביות שבו,
ראויה לקבלת האור הפנימי ,משום ,שעיקר כלי הקבלה של הנאצל הוא בחינה ד' .אמנם ,ג' הבחינות הראשונות ,אינן
ראויות לקבלה ,אלא הן הגורמות ,שתתגלה בחינה ד' .וע"כ ,כל כלי ,נבחן לפי עצמו ,לד' בחינות שבכלי ,אשר האור
מתקבל בעיקר ,בבחינה ד' שבו ,וע"כ נקראת פנימיות הכלי ,ותוכיותו ,ששם שורה השפע .וג' בחינות ,הגורמות רק לגילוי
של בחינה ד' שבכלי ,והן עצמן ,אינן בנות קבלה ,נחשבות כמסבבות את הבחי' ד' מחיצוניותה .בדומה ,לעבי דופן של
כלי גשמי ,המחזיק ד' קליפות ,המסבבות זו לזו ,וכל המקובל בכלי ,הוא בפנימיות שבו ,דהיינו קליפת הפנימיות ,ושאר
ג' הקליפות שבעובי הדופן ,הן רק מחזקות את הקליפה הפנימית ,שתהיה לה כח לסבול את המילוי שבה .ועד"ז ,יש
להבין גם כאן ברוחניות ,שעיקר הבחינה המחזקת בתוכה את השפע ,היא בחינה ד' שבכלי ,וג' הבחינות הראשונות ,הן
הסיבות ,לגלות את הבחינה הד' בכל כחה ,עד שתהיה ראויה להחזקת השפע ,אבל הן עצמן ,אינן בנות קבלה לאור
הפנימי.
ולפיכך ,נקראות חיצוניות הכלי ,להיותן ,מחוץ לבחינת קבלת האור הפנימי :שבחינה ג' ,היא חיצוניות לבחינה ד' .ובחינה
ב' ,היא חיצוניות לבחינה ג' .ובחינה א' ,חיצוניות מכולן המסבבת לכולן .ועל כולן ,יש בחינה חיצונית בלי שום עביות
כל שהיא ,שהיא בחינת שורש לכל ד' הבחינות שבכלי .ותדע ,שהבחינה הזאת הזכה לגמרי ,היא כלי הקבלה לאו"מ ,כי
מחמת הזכות הנפלאה שבה ,יכולה לקבל הארת או"מ ,אע"פ שהיא מרחוק.
עמוד 62מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
ונתבאר ,דבר התחלקות הכלי ,אשר הפנימית שבו ,פירושה בחינה העבה יותר שבכלי ,דהיינו בחינה ד' שבכלי ,והיא המקבלת
לאו"פ ,וחיצוניות שבו ,פירושה ,בחינה הזכה יותר שבכלי ,דהיינו בחינת השורש של הכלי ,כנ"ל ,והיא המקבלת לאו"מ
מרחוק .ואין להקשות ,שבחינה ד' אינה ראויה לקבלה ,מכח הצמצום והמסך .כי אין אנו עוסקים כאן ,אלא בבחינת או"ח
העולה מתוך בחינה ד' (ועי' הסת"פ).
[כ] – ה' מעלות ,זו למעלה מזו – כל הספירות ,שביכלתן רק לקבל אורות ,ואין להן היכולת להשפיע לאחרים,
מכונה האור שבהן ,בשם אור הנפש ,וכבר נתבאר ,שכל האור שבעגולים ,מוכרחים לקבל מאור הקו (כנ"ל ח"ב פ"א אות
ל') .והטעם ,שאי אפשר שיתקשר האור העליון בכלים ,זולת ע"י זווג עם המסך המעלה או"ח ,אשר האור החוזר הזה
מקשר האור בכלים כנ"ל (ח"ב פ"ב אות כ') .ולפיכך ,הכלים שאין בהם המסך הזה ,אין האור העליון מתקשר בהם ,שיהיו
יכולים להשפיע לאחרים ממעלה למטה ,ואינם ראויים רק לקבל אור ,מהמדרגה הקודמת ,ממטה למעלה ,לצורך חיותם
עצמם בלבד ,שאור זה נקרא אור הנפש ,כנ"ל .ולפיכך ,כיון שאין מסך בכלים דעגולים כנ"ל ,ע"כ ,אין האור העליון
מתקשר בהם עצמם ,אלא מוכרחים לקבל האור מן הקו ,וגם זה רק לשיעור חיותם עצמם ,ולא להשפיע ,כמבואר .וע"כ
נקרא האור שבעגולים אור הנפש ,כמבואר.
ע"ח [ -תע"ס ב ,א ,ע' נא] גם בהיות היוד ספירות בבחינת מ עגולים ,זה בתוך זה ,יש נ בהם כל
הבחינות של קבלת השפע ,שביוד ספירות שבקו היושר ,והוא ,כי בעגול הכתר ,הנקרא ס אריך אנפין
אחר התיקון ,יש ע נקב אחד וחלון פ בצד ימין העגול ,ומשם צ יורד אור אריך אל עגול אבא ,ומאיר
אליו .ועוד יש חלון שני ,בשמאל העגול של אריך ,ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא ,אשר
בתוכו ,ק ונוקבו ונעשה בו חלון ,ומשם נמשך האור עד עגול אמא שבתוך עגול אבא ,ומאיר בו.
ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא ,אינו לאבא עצמו ,ואינו ר עובר שם רק דרך מעבר
בלבד ,אבל עיקר הארה היא לאמא .ונמצא כי א"א ,מאיר לאבא ואמא יחד ,כמו שהוא בענין היושר
שלהם ממש .ואף כי הם עגולים זו בתוך זו ,יש להם ש קוים ישרים :ימין ,ושמאל ,ואמצע ,בבחינת
החלונות האלו שבהם .ומשם ,נמשך האור ביוד ספירות דעגולים ,דרך קוים ישרים ממש ,בכל
הפרטים עצמם כולם ,אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח ,ממש.
[תע"ס ב ,א ,ע' נא]
[ל] – הנקרא רוח שהוא מדרגה גבוה – יוד ספירות דרוח ,הן בחינות משפיעים ,ולפיכך ,נקרא אור הרוח ,בשם
אור הזכר ,כלומר ,שהוא משפיע .אבל יוד ספירות דנפש ,מכונות בשם אור נקבה ,כלומר ,שמקבלת ,ואינה יכולה להשפיע.
וע"כ ,מכונות יוד הספירות של אור הקו ,בשם יוד ספירות דרוח ,להורות שהן בחינת אור זכר ומשפיע .והטעם,
כבר נתבאר לעיל ,בדיבור הסמוך ע"ש .ולכן הרוח גבוה ,על מדרגת נפש ,משום שהוא המשפיע אל הנפש.
[מ] – עגולים זה בתוך זה –כלומר ,שאין ה' המדרגות כח"ב זו"ן ,נמשכות ביושר ,שפירושו ,זו למטה מזו ,דהיינו
מהזך אל העב (ח"ב פ"א אות ה') ,אלא שה' המדרגות שוות זו לזו ,ואין אחת למטה מחברתה ,דהיינו שתהיה עבה מחברתה.
אלא ודאי ,שיש ביניהן על כל פנים ההבחן ,של סיבה ומסובב ,שהרי הן יוצאות זו מזו ,ונמשכות זו מזו ,שהחכמה יצאה
מהכתר ,והבינה מחכמה ,וז"א מבינה ,והמלכות מזעיר אנפין (כנ"ל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה) .אמנם הבחן זה,
של סיבה ומסובב האמור ,מוגדר ,בבחינת המצאם זה תוך זה ,אשר ,כל סיבה מסבבת את המסובב שלה ,אשר החכמה
מסובבת מכתר ובינה מסובבת מחכמה וכו' ,באופן אשר "זה תוך זה" ,פירושו ,זה מסובב מזה ,כמבואר .אבל אין ביניהם
הבחן של מעלה מטה כל עיקר (כנ"ל ח"א פ"א אות ק').
[נ] – בהם כל הבחינות של קבלת השפע – כי כן האור מתרשם מהכלי המלובש בו ,אשר אפילו ,כשיוצא משם
לכלי אחר ,אינו משנה את דרכיו ,שהיו לו בכלי הקודם .ולפיכך ,כיון שבעוד ,שהאור היה בקו שביושר ,היה נמשך ויורד,
בזה למטה מזה ,דהיינו ,שהיה הולך ומתעבה בסדר המדרגות ,מסיבת המסך המצוי שם ,כנ"ל (ח"ב פ"א אות ו') ,וע"כ,
אפילו אחר שיצא משם ,ובא אל עשר הספירות דעגולים ,שאין בהן מסך ,ומתעגל בהן בהכרח ,עם כל זה ,אינו משנה
את דרכיו בהתפשטותו ממדרגה למדרגה .פירוש ,כי למשל ,כשהאור של הקו בא לספירת כתר ,הוא מתעגל שם ,כלומר,
שמקבל את צורת אותו הכלי ,שאין שם הבחן מעלה מטה ,אמנם ,כשמתפשט האור מעגול הכתר אל עגול החכמה ,הוא
אינו מתעגל (עי' לה"ת ח"א אות ג') ,אלא נמשך ביושר ,כלומר בהבחן מעלה ומטה .ונמצא משום זה ,ספירת עגול החכמה
למטה מעגול הכתר ,ועב מהכתר ,שאין צורתם שוה .ועד"ז ,כשבא האור מחכמה אל הבינה ,הוא נמשך לה ביושר .ונבחן
שהבינה למטה מהחכמה ,דהיינו ,יותר עבה מהחכמה .ועד"ז כל הספירות .באופן ,שאע"פ שעשר הספירות דעגולים צורתן
עמוד 63מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
שוה ,בלי הבחן מעלה מטה מצד הכלים ,כנ"ל ,עכ"ז ,יש בהן הבחן מעלה ומטה ,מצד "שיש בהן כל הבחינות של קבלת
השפע ,שביוד הספירות שבקו היושר".
[תע"ס ב ,א ,ע' נב]
[ס] – אריך אנפין אחר התיקון – פירוש ,אחר שנתקנו ד' העולמות אבי"ע ,נעשתה כל ספירה לפרצוף שלם בראש
תוך סוף .וקיבלו משום זה שמות אחרים .והפרצוף שנעשה מכתר ,נקרא בשם אריך אנפין .והפרצוף שנעשה מחכמה,
נקרא בשם אבא .והפרצוף הנעשה מבינה ,נקרא בשם אמא .והפרצוף הנעשה משש הספירות חג"ת נה"י ,נקרא בשם זעיר
אנפין .והפרצוף הנעשה ממלכות ,נקרא בשם נוקבא .והוראת אלו השמות ,תתבאר במקומם בע"ה.
[ע] – נקב אחד וחלון –פירוש ,כי כבר ידעת ,שמסיבת אור של י"ס הקו ,המקובל בעגולים ,מתרשמות בהכרח כל
הבחינות דיושר גם בעגולים (כנ"ל אות נ' ד"ה יש) ,והנה זו הבחי' שישנה בקו שנקרא מסך ,שבאור חוזר שלו ,נמצא
מקשר את האור העליון בכלים (כנ"ל ח"ב פ"א אות כ') ,הנה גם המסך הזה ,מתרשם בעגולים ,אלא בלי העביות שבו ,כי
העביות לא תוכל לעלות ממדרגה תחתונה לעליונה ממנה אפילו כל שהוא ,שהרי על כן נקראת עליונה ,לפי שאין בה
עביות כמו בתחתונה ,והבן .אלא רק בחינת הריוח ,שהמסך הזה מגלה בתחתונה ,דהיינו בעשר ספירות דיושר ,זהו לבד
העולה מהמסך דקו היושר ,ומתרשם בעגולים .והריוח מהמסך הזה ,מכונה בשם "חלון" ,כדוגמת החלון המותקן בחדר,
כדי להביא האור באותו החדר ,כן המסך הזה מגלה האור החוזר בסגולתו ,לקשר את האור בנאצל .באופן ,שאם המסך
יתעלם משם ,היה האור מסתלק מהנאצל ,והיה נשאר בחושך ,כדוגמת סתימת החלון אצל החדר .לפיכך ,כשאנו באים
לכנות רק את הריוח מהמסך ,ולהוציא את עביותו ,אנו מגדירים זה בשם "חלון או נקב".
[פ] – בצד ימין העגול – היינו שנתרשם ג"כ בערכי ימין ושמאל ,שהיו משמשים ביוד הספירות דיושר (עי' לה"ת ח"א
כ"ג).
[צ] – יורד אור אריך אל עגול הבא – כלומר ,שמסיבת החלון האמור ,נעשה שם ההבחן של המשכת וירידת האור,
דהיינו ,שהולך ומתעבה בסדר המדרגות ,אשר המדרגה התחתונה עבה מקודמתה .וז"ש "ומשם יורד אריך אל עגול אבא",
כלומר ,שמסבת החלון ,קיבל האור בחינת עביות ובחינת מטה ,אצל אבא דעגולים ,דהיינו ,חכמה ,אשר הושפלה במדרגה,
ואינה שוה עתה אל הכתר דעגולים ,כמו שהיה בטרם שקיבלו האור דיושר דרך החלון .וכן בינה למטה מחכמה.
[ק] – ונוקבו ונעשה בו חלון – משמיענו שענין החלון הזה ,נעשה בספירות ,ביחד עם ירידת האור אליו מהעגול
העליון .כלומר שאז האור ההוא ,רושם בו את ענין המסך הכלול בו כנ"ל ,וע"כ נבחן כמו שהאור נוקב בו ,ועושה בו
חלון.
[תע"ס ב ,א ,ע' נג]
[ר] – עובר שם רק דרך מעבר בלבד – כבר נתבאר ענין זה היטב לעיל (ח"ב פ"א אות ד' ד"ה פירוש).
[ש] – קוים ישרים – כלומר ,שהאור יורד מעגול אל עגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים ,אלא שאין זה נחשב
לבחינת תיקון קוים ממש ,היורדים "מהמסך" שיש בהם אור הזכר ,שיוכלו להשפיע לאחרים .אלא הקוים הללו של
העגולים ,אין בהם כח השפעה ,משום שהמה יורדים בבחינת "חלונות" ,המספיקים רק לקבלת האור לצורך עצמם בלבד,
ולא להשפיע לאחרים .וזה הכלל ,כל שאין בו בחינת מסך ,אין בו אור הזכר ,אלא אור הנקבה ,שהוא אור הנפש.
[תע"ס ב ,א ,ע' נג-ד]
ע"ח -והנה הא"ק הזה[ ,תע"ס ב ,א ,ע' נג] מבריח מן הקצה אל הקצה ,מן קצה העליון עד קצה
התחתון ,בכל חלל האצילות הנ"ל .ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה ,אבל ,ב בבחינת
פנימית ועצמותו של אדם זה ,אין לנו רשות לדבר בו ולהתעסק כלל .אמנם ג בתחילה יצאו יוד
ספירות דרך עגול ,אלו תוך אלו ,ואחר
[ת] – והנה הא"ק הזה – אין לתמוה על השם אדם שמכנים כאן ,שהוא כמו שאיתא (במדרש רבה בראשית כ"ז) א"ר
יודן ,גדול כחן של נביאים ,שמדמים צורה ליוצרה ,שנאמר ואשמע קול אדם בין אולי וכו' ,ועל דמות הכסא דמות כמראה
אדם עליו מלמעלה ,עכ"ל .וטעם הדבר יתבאר בע"ה במקומו.
עמוד 64מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
[א] – מבריח מן הקצה אל הקצה – פירוש ,מא"ס ב"ה הזך ביותר שבכל העולמות עד הנקודה האמצעית ,שהיא
הבחינה העבה ביותר שבכל העולמות .באופן ,שכל המציאות שלפנינו ,הן העליונים והן התחתונים ,כולם הם ענפיו
שנשתלשלו ממנו ,ונתלין עליו ,ומלבישין אותו .וע"כ הוא מחבר את כולם.
[ב] – בבחינת פנימית ועצמותו – הפנימיות ,היינו ,בחינת אור א"ס המלובש בו ,ועצמותו ,הוא בחי' ג"ר שבו .וכבר
נתבאר (בהקדמה אות כ"ז ד"ה עוד) ,שאין לנו רשות לדבר בכלהו בחינות ג"ר ,שבכל מדרגה ופרצוף ,ואפילו בעולם
עשיה .אמנם בבחינת ז"ת מותר לנו העסק ,ואפילו בז"ת דג"ר דאדם קדמון ,ע"ש.
[ג] – בתחילה יצאו יוד ספירות דרך עגול – כבר נתבאר לעיל שהעגולים נתגלו תיכף עם הצמצום והסתלקות
האור ,ואחר כך נתגלה היושר ,באופן שהעגולים נבחנים לסבה ולגורם לאור הקו .שע"כ נבחנים לקודמים אליו (כמ"ש
בלה"ת חלק זה אות מ"ב).
[ד] – באורך כל העגולים – היינו מהקצה העליון עד הקצה התחתון ,כנ"ל .והתבונן באורך הגשמי המדומה ,ותלמד
על ידו את שורשו הרוחני .כי האורך המדומה ,מובן לנו על פי ג' הבחנות ,שהן :קצהו העליון ,קצהו התחתון ,המרחק
שביניהם .וממש על דרך זה ,תבחין את האורך הרוחני ,שמתחילה תבחין את הקצה התחתון שבמדרגה ,דהיינו את הבחינה
האחרונה שלה היותר עבה ,שאין למטה ממנה בעביות ,ומתוך הקצה התחתון שתדע ,תלמד עמו תיכף גם את קצהו
העליון ,כי על פי מידת העביות שבבחינה האחרונה ,היא מידת קומתו של אור חוזר (כמ"ש בהסתכלות פנימית אות פ"ו
ד"ה והנה עש"ה) .כי למשל ,העביות של בחינה ד' שבבחינה ד' מגיעה לקומת כתר דכתר ,ועביות דבחינה ג' שבבחינה ד'
מגיעה רק לקומת כתר דחכמה ,ובחינה ב' שבבחינה ד' מגיעה רק לקומת כתר דבינה וכו' ,הרי שעם ידיעת הקצה התחתון.
תיכף יתודע עמו קצהו העליון .ואחרי שידעת שני הקצוות שבמדרגה ,מתודע לך מאליו גם המרחק שביניהם ,כי מרחק
רוחני ,פירושו שינוי הצורה שבין שתי הבחינות ,שלפי גדלה של השתנות הצורה כן המרחק שביניהן .ולמשל ,אם קצהו
התחתון הוא בחינה א' שבבחינה ד' ,נמצא ,שקצהו העליון הוא רק עד קומת כתר דז"א (עש"ה בהסתכלות פנימית הנ"ל)
הרי שהמרחק אינו מרובה כל כך ,אבל אם קצהו התחתון הוא בחינה ב' ,נמצא שקצהו העליון הוא קומת כתר
דבינה ,הרי המרחק שביניהן הוא ב' בחינות של עביות ,שהם בחינה א' ובחינה ב' .ואם קצהו התחתון הוא עביות דבחינה
ג' שבבחינה ד' ,נמצא קצהו העליון כתר דחכמה ,הרי כאן המרחק באורך של ג' בחינות ,וכו' עד"ז .והבן היטב.
[ה] – ואין אנו עוסקים – והוא ,משום שהעגולים מסבבים בחינת ג' ספירות ראשונות דיושר (כנ"ל ח"ב פ"א אות צ'
ד"ה וטעם) ,ונודע ,שמבחינת הכלים שלהם ,עוד הם עולים לאין ערוך על ג"ר דיושר ,כנ"ל .וכבר ידעת ,שאסור לנו
לדבר ולעסוק בג"ר ,וע"כ ,אין לנו רשות לעסוק בשום בחינות עגולים.
עמוד 65מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
מחשבת עץ חיים – היכל א ,ענף ב'
ענף ב :מהדורא תנינא 40הקדמה אחת כוללת מן הא"ס עד
הזעיר אנפין.
הפסקתי כאן
40מהדורא תניינא היא התחלתה של ספר אוצרות חיים המורח"ו ז"ל ,כל אותו ספר הוא מהדורא תניינא .כל מה שמסומן בעץ חיים כמ"ת הוא מועצק מאוצרות חיים.
עמוד 66מתוך 66 לימוד שחאל תשע"ז
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
מחשבת עץ החיים 4 היכל א - ענף ב
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search