חוברת עלונים יתרו תשעט

‫‪R‡JV‰SJLXXXJˆn )q J~r J˜~q ƒx Jˆn ‡r ~Jn J˜~q J p 'o L‬‬ ‫‪R‡JV‰SJLXXXˆJn )q ~r J˜~q ƒx Jˆn ‡r ~n J˜~q J p 'o L‬‬

‫כתב רש"י )מסכת עבודה זרה י"ז‪ - .‬ד"ה אבי( דרך בני אדם‬ ‫כיבוד אב ואם היא מצות עשה‪ ,‬ומצוה זו היא יסוד של כל‬
‫התורה כולה‪ ,‬ורש"י כותב‪ :‬אם תכבד ‪ -‬יאריכון ימיך‪ ,‬ואם‬
‫כשיוצאין מבית הכנסת‪ ,‬מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול‬ ‫לאו ‪-‬יקצרוןח"ו‪.‬וצריךליזהרמאודבכבוד אביוואימוובמוראם‪.‬‬
‫ממנו בידיו‪ ,‬משום כבוד‪.‬‬
‫הטעם שקבע הכתוב אריכות ימים כשכרה ‪ -‬כתב רבינו‬
‫וב"מגן אברהם" )או"ח ס' רע"ד( הביא מספר הכוונות‪ :‬טוב‬ ‫סעדיה גאון בטעם שקבע הכתוב במצווה זו שכר אריכות‬
‫לנשק ידי אמו בליל שבת‪ .‬וכן כתב ב"באר היטב" )או"ח ס'‬ ‫ימים‪ ,‬כי הרבה פעמים האבות מאריכין ימים הרבה והם‬
‫רסב סק"ב( ֶשׁ ְיּ ַנ ֵשּׁק אדם יד אמו בליל שבת כשהיא מברכת‬ ‫חיים עם בניהם זמן רב‪ ,‬ומחמת זקנותן‪ ,‬הם לעול ולמשא‬
‫אותו‪ ,‬וסוד העניין מבאר האר"י וה"ראשית חכמה" )פרק גידול‬
‫בנים( ֶשׁ ְיּ ַל ֵמּד אדם לבנו כשהוא קטן לנשק על יד אביו ואמו‬ ‫על הבנים‪ ,‬וקשה להם לטפל בהוריהם הזקנים‪ ,‬והם‬
‫מצטערים על כובד המשא הרובץ עליהם‪ ,‬לזאת אמר הכתוב‬
‫ורבו‪ ,‬ויד הגדולים והחסידים‪.‬‬ ‫"כבד וגו' למען יאריכון ימיך"‪ ,‬כלומר עליך לכבדן כדי‬
‫והחיד"א ב"שם הגדולים" )מערכת גדולים ערך מ( כתב‪ ,‬שבשעת‬ ‫שתחיה עמהן‪ ,‬ואם אתה מצטער על אריכות ימיהם‪ ,‬דע לך‬
‫פטירת הר"י מיגאש )רבי יוסף הלוי אבן מיגאש(‪ ,‬נכנס אצלו‬
‫הרמב"ם ונשקו‪ ,‬והיה אז הרמב"ם ילד כבן ז' שנים‪ ,‬ואמר‬ ‫שעל חייך אתה מצטער )רבינו בחיי(‪.‬‬
‫הרמב"ם שלא זכה למה שזכה ‪ -‬אלא על ידי אותה נשיקה‬
‫שנשקו וברכו‪ ,‬ועל ידי זה האציל עליו מחכמתו‪ ,‬ולכן קראו‬ ‫וכתב רבי חיים פלאג'י )כף החיים(‪ :‬אדם זוכה לזקנה ושיבה‬
‫על שכיבד הוריו‪ ,‬ולכן יזהר מאד לכבדם כראוי‪ ,‬ואפילו הם‬
‫בשם "רבי"‪.‬‬ ‫שוטים והם למשא גדול עליו‪ ,‬יבין וישכיל שבזה תלוי‬

‫‪R€‡JV‰SJL–•q uJn Jp Jˆn y –p x J‚Žq y ˜o J~Š| L‬‬ ‫אריכות ימיו ושניו‪.‬‬

‫הקשה ה'אבן עזרא' מדוע לא נאמר "לא תענה ברעך עדות‬ ‫בגמרא )קידושין לא‪ (:‬מסופר על רבי טרפון שהיה נוהג כבוד‬
‫שקר"? ותירץ ה'משך חכמה' שחידשה התורה שהאיסור הוא‬ ‫גדול באמו‪ ,‬ובא לבית המדרש והיה משתבח בעצמו בפני‬
‫על העד‪ ,‬שאסור לו להעיד עדות אמת אם הוא עצמו עד‬ ‫החכמים שהוא מקיים מצות כיבוד הורים כראוי‪ .‬אמרו לו‪,‬‬
‫שקר‪ .‬וכמו למשל במקרה שמובא בגמרא מסכת שבועות‬
‫אודות רבי שמעון בן שטח‪ ,‬שסיפר על מקרה שראה שבו‬ ‫עדיין לא הגעת לחצי כבוד‪ .‬ולכאורה כיצד שיבח את עצמו‬
‫אדם אחד רץ אחרי אדם אחר‪ ,‬כשהוא מחזיק סכין בידו ורבי‬ ‫על מעשיו הטובים‪.‬‬
‫שמעון בן שטח רץ אחריו‪ ,‬כדי למנוע ממנו לפגוע ‪ -‬ולא‬
‫הספיק‪ ,‬וכאשר הוא הגיע למקום אליו רץ הרוצח‪ ,‬הוא ראה‬ ‫ותירץ הראש"ל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל )יחוה דעת חלק ג‬
‫אדם שנדקר ומעליו עומד אותו רודף והסכין בידו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫סימן עד(‪ ,‬שרצה ללמד לאחרים לעשות כמוהו‪ ,‬וכל שעושה‬
‫זו עובדה ברורה שהרודף פגע באותו אדם! ועם כל זאת על‬ ‫כדי שממנו יראו וכן יעשו‪ ,‬שפיר דמי‪ .‬וכמו שכתב הגאון רבי‬
‫פי ההלכה‪ ,‬חייב העד לראות את מעשה הפגיעה עצמו ולא‬ ‫יצחק פלאג'י בספר 'יפה ללב' חלק ג )יורה דעה סימן רמט ס"ק‬
‫לג(‪ ,‬שאם כוונתו כדי שיעשו אחרים כמעשהו ממנו יהיה‪,‬‬
‫להעיד על אוסף הראיות למעשה‪.‬‬
‫לכן מזהירה התורה על עד שקר ‪ -‬ולא על עדות שקר‪ ,‬כי‬ ‫הרי הוא זוכה ומזכה‪ ,‬וזכות הרבים תלוי בו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫ייתכן שהעדות אינה שקר‪ ,‬אבל העד מעיד עדות שקר‪.‬‬ ‫בספר 'סדר הדורות' )ערך תנאים ואמוראים אות י( מובא שפעם‬

‫אחת נאמר לתנא הקדוש רבי יהושע בן אלם בחלום הלילה‪:‬‬

‫"שמח בחלקך‪ ,‬משום שאתה וננס הקצב תשבו יחד בגן עדן‪.‬‬

‫‪J‬‬ ‫חלקו וחלקך שווים"! התעורר רבי יהושע בבהלה‪ ,‬הצטער‬
‫‪J‬‬
‫‪J R‡JV‰SJLXXXŒ| …x ˜o J~Š| L‬‬ ‫לנפשו וחשב בלבו‪ :‬אוי לי‪ ,‬הרי מיום שנולדתי הייתי תמיד‬

‫ירא את ה'‪ .‬כל ימי עמל אני בתורה‪ ,‬ושמונים תלמידים לי‪,‬‬

‫ואין אני הולך ד' אמות בלא ציצית ותפילין‪ ,‬וכל מעשי אלה‬

‫הרב מבריסק סיפר על אביו הגר"ח )רבי חיים הלוי סולובייצ'יק(‬ ‫אינם שקולים אלא למעשי הקצב? מדוע חלקי שווה‬

‫זצ"ל‪ ,‬שפעם אחת הוא בחן את הילדים בחיידר בבריסק על‬ ‫לחלקו?‪ ...‬החליט רבי יהושע לחפש מי הוא קצב זה‪ ,‬ומהם‬

‫מה שלמדו בגמרא בפרק ראשון ממסכת בבא מציעא ובין‬ ‫מעשיו שיזכוהו לשבת יחד עמו בגן עדן‪.‬‬

‫היתר יש שם איזכור של איסור "לא תחמוד"‪.‬‬ ‫הלכו רבי יהושע ותלמידיו מעיר לעיר ומכפר לכפר‪ ,‬ובכל‬

‫סיפר להם מרן הגר"ח זצ"ל את המעשה הנפלא‪ ,‬שהיה עם‬ ‫מקום שאליו הגיעו שאלו‪ :‬שמא יודע מי מכם מיהו ננס‬

‫בעל ההפלאה זצ"ל )הגאון רבי פנחס הורביץ רבה של פרנקפורט‬ ‫הקצב? אולם איש לא ידע‪ .‬כן המשיכו בדרכם ימים רבים‪,‬‬

‫ורבו של החתם סופר(‪ ,‬שפעם אחת הגיעו גנבים יהודים‬ ‫עד שהגיעו לכפר קטן‪ .‬שאלו את תושבי הכפר‪ ,‬וענו הם‪:‬‬

‫בשבת לביתו אשר בעיר פרנקפורט‪ ,‬ורצו לגנוב את מנורות‬ ‫וודאי‪ ,‬מכירים אנו את ננס הקצב‪ ,‬אולם מדוע קדוש ישראל‬

‫הכסף שלו‪ .‬בעל ההפלאה שהבחין בהם‪ ,‬חשש שמא יעברו‬ ‫מבקש להיפגש עם קצב? ‪' -‬רוצה אני לדבר אתו'‪ ,‬ענה רבי‬

‫הגנבים מלבד על איסור גניבה‪ ,‬גם על איסור הוצאה מן‬ ‫יהושע‪ ,‬בבקשה מכם‪ ,‬הזמינוהו אליי ויבוא‪.‬‬

‫הבית לרשות הרבים וגם איסור טלטול מוקצה ומכיוון‬ ‫באו בני הכפר לביתו של ננס הקצב‪ ,‬ואמרו לו‪' :‬רבי יהושע‬

‫שהיה מוכן לוותר על ממונו ‪ -‬ובלבד שיהודי לא יעבור‬ ‫בן אלם מבקש לראותך‪ ,‬בא מיד'! חשב ננס הקצב בלבו‪:‬‬

‫איסורים‪ ,‬לכן הוא צעק להם "אני מפקיר לכם את המנורות‬ ‫ודאי צוחקים הם לי‪ ,‬כי מה לי ולרבי יהושע? 'איני הולך‬

‫אתכם'! ‪ -‬אמר ננס לבני הכפר‪' ,‬משטים אתם בי'!‬

‫אבל אל תיקחו את זה עכשיו‪ ,‬אלא תבואו אחר השבת‬ ‫'ננס מסרב לבוא' ‪ -‬אמרו בני הכפר לרבי יהושע ‪' -‬אין הוא‬

‫לקחתם" )מכיוון שהפקירן זה כבר לא שלו ולכן יוכלו לקחת אחר‬ ‫מאמין לדברינו'‪ .‬הלך רבי יהושע בכבודו ובעצמו לבית ננס‪.‬‬

‫השבת(‪ .‬והקשה הגר"ח לילדי החיידר בבריסק‪ ,‬מדוע בעל‬ ‫כאשר ראה ננס את רבי יהושע‪ ,‬נבהל מאוד ונפל על פניו‬

‫ההפלאה הפקיר ולא צעק לגנבים אל תיקחו עכשיו אלא‬ ‫וביקש סליחה על שרבי יהושע טרח לביתו‪' .‬אמור נא לי'‬

‫תבואו לאחר השבת ותיקחו זאת במתנה? ותירץ הגר"ח‬ ‫שאל רבי יהושע את ננס הקצב ‪' -‬מה מעשיך'?‬

‫שבעל "ההפלאה" לא עשה כן‪ ,‬כיון משום שאם במשך‬ ‫'קצב פשוט אני'‪ ,‬השיב ננס 'כל ימי אני באטליז שלי‪ ,‬אולם‬

‫השבת‪ ,‬מנורות הכסף היו עדיין שייכות לו ורק במוצאי שבת‬ ‫יש לי אב ואם זקנים שאינם יכולים לעמוד על רגליהם‪,‬‬

‫היו מקבלים אותם הגנבים במתנה‪ ,‬הרי היו עוברים הגנבים‬ ‫ובכל יום אני מלביש‪ ,‬רוחץ ומאכיל אותם'‪.‬‬

‫בינתיים על איסור "לא תחמוד"‪ ,‬שכן עדיין המנורות שייכות‬ ‫עמד רבי יהושע על רגליו‪ ,‬נשק את ננס על ראשו ואמר לו‪:‬‬

‫לו‪ .‬לכן הפקירם ואז המנורות אינם שלו יותר‪ ,‬ושוב לא‬ ‫בני‪ ,‬אשריך ואשרי גורלך! ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך‬

‫]ברינה יקצורו[‬ ‫יעברו הגנבים על איסור "לא תחמוד"‪.‬‬ ‫]"וקראת לשבת עונג"[‬ ‫ולשבת במחיצתך בגן עדן!‬

‫‪JQ‚ ƒ‡Šn n J –o ‡nJ –uq ~y J ‡Žp-x Œr J ƒ| ('{ J uo n J ‡Žo ‡r J –‚o ƒx L‬‬ ‫ממצוה לא מפסידים סיפור מדהים‪...‬‬

‫‪ - R…‡JV†‡SJLXXXu~p n‬התורה הקדושה היא אש!‬ ‫הרב שלום שבדרון זצ"ל נודע כתלמיד חכם עצום ירא שמים‬
‫מופלג ולדרשותיו היו נוהרים המונים‪ .‬בליל שבת‪ ,‬היה הרב‬
‫התורה נמשלה לאש‪ .‬אש בוערת אינה עומדת על מקום‬ ‫דורש בבית הכנסת בשכונת "זכרון משה" בירושלים ובאחת‬
‫אחד‪ ,‬היא מתנדנדת ונעה מכאן לשם ומשם לכאן‪ .‬כאשר‬ ‫הדרשות דיבר אודות דברי המשנה במסכת אבות "והוי‬
‫התורה הקדושה נכנסת באדם‪ ,‬הוא מתלהט! נהיה אש!‬ ‫מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה" ופירש לשומעים‪ ,‬שלעתים‬
‫ממילא הוא מתנדנד‪ .‬כדאי לכם לשמוע את המעשה הבא‪:‬‬ ‫אדם חושב שנוצר לו הפסד בגלל שקיים מצווה‪ ,‬אך בסופו‬
‫בצעירותי למדתי בישיבת פוניבז' הקטנה‪ .‬אחד ממגידי‬ ‫של דבר מתברר‪ ,‬שלא זו בלבד שלא הפסיד בגלל קיום‬
‫השיעורים שלנו היה הגאון הצדיק רבי שמחה קסלר זצ"ל‬
‫]שבאחרית ימיו שימש כרב העיר קרית ספר[‪ .‬הוא היה אדם חשוב‬ ‫המצווה‪ ,‬אלא אדרבה הרוויח רווח גדול מאד‪.‬‬
‫מאד‪ ,‬היתה לו הסברה נפלאה כזו‪ ,‬שכל אחד יכול היה להבין‬ ‫לאחר הדרשה ניגש אליו אחד השומעים‪ ,‬יהודי מבוגר ונשוא‬
‫את השיעור‪ .‬המשגיח של הישיבה היה רבי שרגא גרוסברד‬ ‫פנים ושאל את הרב שבדרון‪" :‬אולי הגעת לארץ מרוסיה"?‬
‫זצ"ל ‪ -‬תלמיד של רבי שמעון שקופ‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוא התמנה‬ ‫ענה לו הרב שבדרון "לא‪ ,‬אינני מרוסיה ‪ -‬נולדתי במאה‬
‫לעמוד בראש החינוך העצמאי‪ ,‬אבל קודם לכן היה משגיח‬ ‫שערים" המשיך אותו יהודי מבוגר ואמר "אבל אני מרוסיה‪,‬‬
‫לעילא ולעילא! פעם‪ ,‬חלה רבי שמחה זצ"ל והוצרך לעבור‬ ‫ואספר לרב שבדרון מה שקרה איתי‪ .‬התגוררתי ברוסיה‬
‫וכאשר הרגו את הצאר ניקולאי ימ"ש ‪ -‬שהיה דיקטטור‬
‫ניתוח‪ .‬אנו‪ ,‬התלמידים‪ ,‬באנו לבקרו בבית החולים "אסותא"‬ ‫אכזרי‪ ,‬רוצח המונים וכל מה שאתם לא רוצים‪ ,‬עלה לשלטון‬
‫בתל אביב‪ .‬עברו כמה שבועות מהניתוח‪ ,‬והמשגיח מסר לנו‬ ‫ברוסיה הנשיא קרינסקי יחד עם הסוציאליסטים ובתקופתו‬
‫שיחה‪ ,‬ובה סיפר לנו כך‪" :‬כולם בוודאי יודעים שאחד‬ ‫עד המהפכה הקומוניסטית‪ ,‬זה היה גן עדן‪ .‬נתנו לסחור ללא‬
‫הר"מים‪ ,‬רבי שמחה‪ ,‬היה חולה ועבר ניתוח‪ .‬ובכן‪ ,‬שלושה‬ ‫הגבלות ואנשים יצאו מכליהם ובאמת הרוויחו ממון רב‪.‬‬
‫שבועות אחרי הניתוח‪ ,‬הגיע ר' שמחה לביקורת אצל‬ ‫פרנסתי הייתה ממסחר בבורסה‪ .‬אוהו‪ ,‬סחרתי בזהב‬
‫הפרופסור המנתח ושאל אותו‪' :‬אני כבר יכול לומר שיעור‬
‫בישיבה'? "כן" ‪ -‬אמר הפרופסור ‪" -‬נו פרובלם‪ ,‬אין בעיות‪,‬‬ ‫ובמרגליות ‪ -‬מבוקר עד ערב‪ ,‬והרווחתי יפה ‪.‬‬
‫למה לא"? אבל ר' שמחה לא היה רגוע‪ ,‬הוא הרגיש בעצמו‪,‬‬ ‫בוקר אחד‪ ,‬יצאתי מביתי לבורסה בשעה שמונה לאחר‬
‫שאינו מסוגל עדיין לומר שיעור‪ ,‬קשה לו מאד‪ ,‬על כן שאל‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬עם מזוודת יד קטנה‪ ,‬שהיה בה ממון רב‪.‬‬
‫פעם נוספת‪" :‬בטוח"? "ודאי" ‪ -‬ענה הפרופסור ‪" -‬אין שאלה‬ ‫תוך כדי צעידה ברחוב שמעתי לפתע מאחורי קול קורא‪:‬‬
‫"עשירי! עשירי"! )עשירי למניין(‪ .‬התפלאתי והתפעלתי ‪-‬‬
‫בכלל‪ ,‬הלא חלפו כבר שלושה שבועות מהניתוח"‪.‬‬ ‫משום שזה לא היה מצוי רבות במחוזותינו‪ .‬הסבתי את‬
‫ר' שמחה הגיע הביתה‪ .‬הוא חשש לומר את השיעור‪ ,‬הרגיש‬ ‫ראשי‪ ,‬פניתי מדרכי‪ ,‬חזרתי לאחורי ואותו אחד שהכריז על‬
‫"עשירי" הסביר לי ‪" :‬יש לי יארצייט על אבא‪ ,‬היום זה יום‬
‫שזה ממש לא שייך‪ ,‬החליט‪ :‬אני לא אבוא לישיבה לומר‬
‫שיעור‪ ,‬כי אז‪ ,‬באמצע השיעור אאלץ להפסיק ‪ -‬כי אראה‬ ‫הזיכרון שלו‪ ,‬אולי תיכנס לביתי להשלים מנין"? הסכמתי‪.‬‬
‫שאיני יכול להמשיך‪ ,‬מה יעשו? יחפשו מגיד שיעור אחר‬ ‫נכנסתי אחריו לחצר‪ .‬הלכתי עד פתח הבית ונכנסתי‪ ,‬ואז‬
‫באמצע? אמר ‪ -‬אעשה קודם נסיון בבית‪ .‬קרא לכמה‬ ‫'נהיה לי חושך בעיניים' היו שם רק ארבעה אנשים‪ .‬פניתי‬
‫תלמידים והתחיל לומר להם שיעור‪ .‬לא עוברות חמש דקות‬ ‫לאותו אדם שהכריז "עשירי" ושאלתי בתמיהה‪" :‬אתה‬
‫והוא מרגיש שהוא נקרע לשניים‪ ,‬לא שייך שימשיך‪ .‬סגר‬ ‫אמרת שאני עשירי‪ ,‬והנה אני חמישי‪ ,‬אם כך אני הולך ‪-‬‬
‫את הגמרא‪ ,‬ואמר לבחורים‪" :‬לכו לישיבה‪ ,‬אני לא יכול‪ ,‬אני‬ ‫למה רימתני?! אותו אדם נעמד בפתח הדלת והתחנן שלא‬
‫פשוט נחתך לשנים"! "ואני שואל אתכם"‪ ,‬פנה אלינו רבי‬
‫שרגא גרוסברד זצ"ל בשיחתו‪" ,‬מי טעה פה? הלא הפרופסור‬ ‫אצא‪" :‬כאשר יהיה לקרובך יארצייט‪ ,‬גם אתה תתנהג כך"‪...‬‬
‫הוא בעל ניסיון‪ ,‬והוא אמר שרבי שמחה קסלר כבר יכול‬ ‫כאשר שמעתי דיבורים כאלו‪ ,‬ריחמתי עליו‪ ,‬חשבתי‪" :‬טוב‪,‬‬
‫לומר שיעור ‪ -‬שלושה שבועות אחרי הניתוח‪ .‬ורבי שמחה‬ ‫נו‪ ,‬מה אפשר לעשות‪ ,‬אני כבר כאן‪ ,‬אמתין עד שיהיו עשרה‬
‫עצמו סבר שאינו יכול‪ ,‬וכך באמת התברר ‪ -‬אז מי מביניהם‬ ‫אנשים‪ ,‬כדי שיאמר קדיש על אביו" ישבתי על קצה הכסא‪,‬‬
‫בקוצר רוח‪ .‬והוא יצא להמשיך לחפש‪ .‬מסתבר שגם לאחרים‬
‫טעה"? "הבה נתבונן"‪ ,‬המשיך המשגיח‪" ,‬הרב ודאי לא טעה‪,‬‬ ‫אמר "עשירי"‪ ,‬עד שלאחר כרבע שעה בערך‪ ,‬נאספו עשרה‪.‬‬
‫הרי הוא עשה נסיון‪ ,‬והוכח בבירור שאינו יכול‪ .‬אז מה‪,‬‬ ‫חשבתי לתומי‪ ,‬שהנה בעוד דקה אני הולך לבורסה‪ ,‬האיש‬
‫הפרופסור טעה? לא מסתבר‪ .‬לפרופסור יש נסיון רב‬ ‫יאמר קדיש וגמרנו‪ ,‬אך לא‪ ,‬הוא החל "הודו"‪ ...‬שחרית"?!‬
‫ופרקטיקה‪ ,‬הוא עשה הרבה ניתוחים‪ ,‬וחולים רבים עברו‬ ‫שאלתי‪" .‬כן! שחרית"! השיב‪ .‬חשבתי שאני מתפקע‪ .‬קמתי‬
‫אצלו ‪ -‬אם הוא אמר שהרב יכול להגיד שיעור‪ ,‬כנראה שלא‬ ‫לצאת‪ .‬והוא נעמד שוב בפתח הבית‪" :‬ר' יהודי אתה לא‬
‫הולך‪ ,‬יש לי יארצייט של אבא"! התייאשתי והרהרתי‪:‬‬
‫טעה באבחנתו‪.‬‬ ‫"אאחר שעה למסחרי‪ ,‬אפסיד כסף‪ ,‬למען מצווה עם יהודי ‪-‬‬
‫אם הרב לא טעה והפרופסור לא טעה‪ ,‬היכן כאן הטעות?‬ ‫וגמרנו"‪ .‬התיישבתי על מקומי‪ .‬כאשר התפילה הסתיימה‬
‫נו‪ ,‬אז מי צודק ומי טועה? "התשובה פשוטה מאוד" ‪ -‬אמר‬ ‫בירך אותי בכל הברכות וב"יישר כח"! וכמובן שכעת לאחר‬
‫המשגיח‪" .‬לא הרב טועה ולא הפרופסור טעה‪ .‬השאלה היא‬ ‫המצוה‪ ,‬כבר לא התחרטתי על מה שעשיתי ויצאתי שמח‬
‫מה נקרא "שיעור" אצל הפרופסור‪ .‬כשהוא מלמד באוניברסיטה‪,‬‬ ‫וטוב לב )הוסיף הרב שבדרון למדתי כן מהרבי שלי‪ ,‬ר' אהרן‬
‫שם הוא אומר משפט אחד ‪ -‬בשקט ‪ -‬מילה במילה‪ ,‬בניחותא‪,‬‬ ‫קצנלבויגן שכלל ידוע הוא‪ ,‬שקודם המצווה יש יצר הרע‪,‬‬
‫ללא מאמץ גדול‪ ...‬זה נקרא שיעור אצל הפרופסור‪ .‬שיעור‬ ‫אבל לאחר המצווה‪ ,‬גם אם תתנו לאדם חמישים אלף שקל‬
‫הוא לא ימכור אותה(‪ .‬הייתי שבע רצון‪ .‬צעדתי עם המזוודה‬
‫אחר הוא לא מכיר‪ .‬ואכן‪ ,‬שיעור כזה באמת אפשר לומר גם‬ ‫לעבר הבורסה‪ .‬כאשר התקרבתי‪ ,‬כמאה מטר לפני הכניסה‬
‫ניגש אלי אדם ולחש לי בסערה‪" :‬הסתלק מכאן‪ ,‬הורגים‬
‫שבוע אחרי ניתוח‪ ...‬הייתי רוצה שהפרופסור הזה יבוא‬ ‫בבניין הבורסה! רוצחים! ברח"!‪ ...‬היה זה הבוקר שבו‬
‫הקומוניסטים עלו לגדולה‪ .‬הם נכנסו דבר ראשון לבניין‬
‫ויראה כיצד ר' שמחה קסלר אומר שיעור‪ ,‬ונראה האם גם אז‬ ‫הבורסה ‪" -‬וכבר הספיקו להרוג שבעים סוחרים עשירים"‬
‫אמר לי האיש ודחק אותי אחורה‪ .‬הפניתי ראש ונעלמתי על‬
‫עדיין היה אוחז בדעתו‪ ,‬שמותר לו לומר שיעור‪ .‬התורה‬ ‫נפשי‪ .‬והוסיף המספר ואמר‪ ,‬הנה ניתן לראות משמעות‬
‫פשוטה לדברי חז"ל אחרתי חצי שעה‪ ,‬הפסדתי מעבודתי‬
‫הקדושה היא "כל עצמותי תאמרנה"‪ ,‬ואצל הרב שמחה‬ ‫בגלל התפילה ‪' -‬הפסד מצוה' ‪ -‬ומה קבלתי בשכרה? ‪ -‬את‬
‫החיים! קיבלתי חיים‪ .‬ועד היום כאן ב'זכרון משה' אני חי‬
‫קסלר זו אש!!!‬
‫לאורך ימים‪ .‬ויהי רצון שנזכה לקיים ולרדוף אחר מצוות‪.‬‬
‫הילדים של ר' שמחה‪ ,‬סיפרו דבר מבהיל‪ :‬אחרי כל שיעור‪,‬‬

‫כשבא הביתה‪ ,‬היה חייב להחליף את כל הבגדים העליונים‬

‫שלו‪ .‬הם היו פשוט רטובים מזיעה ולא היה שייך ללבוש‬

‫אותם‪ .‬כה גדול היה המאמץ שלו במסירת השיעור‪ .‬כך‬

‫]מתוך 'יחי ראובן' ‪ -‬יתרו[‬ ‫לומדים ומלמדים תורה‪.‬‬

‫את התורמת?! אני מתעלפת"! שרה נותרה על מקומה ואילו‬ ‫'איך שגלגל מסתובב' ‪ -‬סיפור מרגש‪...‬‬
‫אימו של הילד פרצה בבכי‪ ,‬וכשנרגעה קמעה אמרה‪" :‬אני‬
‫‪R„‡JV‰SJLXXX‹‰q ˜x ~q J˜ƒ| +JŽo J–!y o Šx J‡'r L‬‬
‫מתביישת‪ ,‬זה לא מגיע לי‪ ,‬לא ממך"‪...‬‬
‫וברש"י‪" :‬לבעבור נסות אתכם" ‪ -‬לגדל אתכם בעולם‪ ,‬שיצא‬
‫הובלתי את שתיהן לחדר האחיות הקרוב ואמרתי‪" :‬אולי‬ ‫לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם‪" :‬נסות" ‪ -‬לשון‬
‫תגידו לי מה קורה כאן"???‪ ...‬אימו של הילד החלה לספר‪:‬‬
‫"לפני מספר שנים נסעתי באוטובוס עם בעלי והילדים ואז‬ ‫הרמה וגדולה‪ ,‬כמו הרימו נס )ישעיה סב‪ ,‬י(‪.‬‬
‫שרה עלתה והחלה לחטט בתיקה ובארנקה ואח"כ אמרה‬ ‫איך שגלגל מסתובב‪ ...‬אני עובדת כאחות במחלקת ילדים‬
‫לנהג שהחל לנסוע‪" :‬אדוני‪ ,‬תסלח לי‪ ,‬אבל גיליתי שאין לי‬ ‫באחד מבתי החולים בארץ‪ .‬לצד בתי החולים‪ ,‬פועלים‬
‫כסף לשלם‪ ,‬האם אוכל לשלם פעם אחרת"?‪ ...‬הנהג החל‬ ‫ארגוני מתנדבים המסייעים לצוות המקצועי‪ ,‬אחת המתנדבות‬
‫לצעוק‪" :‬אם אין לך כסף למה עלית?‪ ...‬או שתשלמי או‬ ‫שרה שמה )שם בדוי(‪ ,‬אישה כבת ‪ 40‬רעייתו של איש עתיר‬
‫שתרדי אין לי ביטוח עליך"‪ .‬איני יודעת מה קרה לי‪ ,‬אבל‬ ‫נכסים‪ ,‬שהחליטה להקדיש מזמנה ולהתנדב‪ .‬למרות מעמדה‬
‫השתכנעתי מהדברים של הנהג‪ ,‬מבט אחד עליה נתן לי‬ ‫הרם‪ ,‬תמיד היתה נוחה לבריות והתנדבה בשקט ובצניעות‪.‬‬
‫תמונה של אישה עשירה וקמצנית‪ ,‬שמנסה לחסוך שקלים‬ ‫מפעם לפעם תרמה בעילום שם מכשיר למחלקה או ריהוט‬
‫אחדים ורציתי שתלמד פעם אחת לקח‪ ,‬והיא במזל שכזה‬ ‫בעשרות אלפי שקלים‪ .‬ואז באו ימים אחרים‪ ...‬לא שמענו‬
‫פנתה אלי ושאלה‪" :‬אולי את מוכנה להלוות לי"? "לא! אני‬ ‫משרה דבר‪ ,‬אבל הגיעו ידיעות מהתקשורת‪ ,‬כי בעלה‬
‫לא אלווה לך‪ ,‬את תלמדי לא ליפול על אנשים‪ ,‬יש לך‬ ‫התרסק כלכלית והם הגיעו לעוני ומחסור של ממש‪ ...‬שרה‬
‫מספיק כסף" השבתי‪ .‬בעלי הסתכל עלי ולא הבין מה קרה‬ ‫המשיכה לבוא ולהתנדב‪ ,‬לא הבחנו באף טיפת מרירות‬
‫לי‪ ,‬אבל נתתי בו מבט מצמית‪ ,‬שהוא פשוט לא העז לדבר‪,‬‬
‫עליה‪ ,‬היא חייכה ועודדה ונתנה מעצמה כמו תמיד‪.‬‬
‫הנהג פתח את הדלת והיא ירדה‪ .‬לאחר שנסגרו הדלתות‬ ‫ערב אחד יצאה מביה"ח לאחר משמרת ארוכה‪ ,‬נפרדנו‬
‫הבנתי מה עשיתי אבל כבר היה מאוחר‪ ,‬היו לי ייסורי מצפון‬ ‫לשלום והיא הלכה‪ ,‬כעבור רבע שעה חזרה המומה‪ ,‬שאלתי‬
‫על מעשה זה‪ .‬וכשהבן שלי חלה‪ ,‬מיד חשבתי על כך אבל‬ ‫אותה‪" :‬מה קרה"? והיא נראתה עומדת לפרוץ בבכי‪,‬‬
‫הדחקתי‪ ,‬כעת הקב"ה מראה לי איזו אישה שפלה הייתי‪,‬‬ ‫הכנסתי אותה לחדר האחיות והיא פרצה בבכי נורא‪,‬‬
‫למי התאכזרתי‪ ,‬למי שתרמה מכספה והצילה את בני היקר‪.‬‬
‫אני מבקשת ממך סליחה ואבין אם לא תסלחי לי‪ ...‬אעשה‬ ‫חיבקתי אותה ופשוט בכיתי איתה‪ ,‬מבלי לדעת על מה‪.‬‬
‫הכל לכפר על חטאי הנורא כלפייך"‪ .‬באצילות נפש השיבה‬ ‫לאחר כ‪ 10-‬דקות של בכי‪ ,‬הבאתי לה כוס מים והיא מעט‬
‫שרה‪" :‬אין בליבי דבר עלייך‪ ,‬אני חושבת שבזכות מה שקרה‬ ‫נרגעה‪" ,‬אם את מרגישה צורך תוכלי לשתף אותי" אמרתי‪,‬‬
‫איתך‪ ,‬הגלגל שוב התהפך לטובה ומהמצב הנמוך בו הייתי‪,‬‬ ‫"לא נעים לי‪ ,‬אבל‪ ...‬אני יכולה ללוות ממך כמה שקלים‬
‫חזרתי למצב עוד יותר טוב‪ .‬את היית לי כתף ולא אשכח‬
‫זאת לעולם"‪ ,‬אמרה לי שרה "באותו לילה כשנאלצתי לרדת‬ ‫לאוטובוס"? שאלה ופרצה שוב בבכי תמרורים‪.‬‬
‫מהאוטובוס משום שלא נותרה לי אפילו פרוטה‪ ,‬היה זה‬ ‫כמובן שהסכמתי לתת לה‪ .‬כשהגיעה בפעם הבאה להתנדבות‪,‬‬
‫המקום הנמוך ביותר שהגעתי אליו‪ ,‬או‪-‬אז הרגשתי על בשרי‬ ‫החזירה לי את הכסף למרות התנגדותי‪ .‬מאז עברו שנים‬
‫מה כוונת הפסוק "מאשפות ירים אביון"‪ ...‬פניתי לבורא‬ ‫אחדות‪ ,‬ממקורות שונים נודע לנו‪ ,‬שבעלה התאושש והיא‬
‫העולם בבכי ומעומק ליבי שישלח לנו פרנסה והצלחה‬ ‫חזרה לתרומות עלומות השם של מכשירים וריהוט ואפילו‬
‫בעסקים‪ .‬ומיני אז השתפר מזלנו וראינו ברכה בפרנסה‪,‬‬
‫לתרומות אישיות ‪ -‬למשפחות נזקקות מבין החולים‪.‬‬
‫ואפילו יותר ממה שהיה לנו בעבר"‪] ...‬אנשים מספרים על עצמם ‪[7‬‬ ‫יום אחד הגיע למחלקה ילד במצב קשה מאוד‪ .‬התברר‬
‫לצוות‪ ,‬כי הוא זקוק למכשיר יקר מאוד שאינו נמצא בביה"ח‬
‫–‰˜‪J ‚–ƒ˜‚JJJJJJ‬‬ ‫ולכן הוחלט להעבירו לבי"ח אחר‪ .‬המשמעות היתה טורח‬
‫גדול למשפחתו והדבר גרם להם צער וחוסר אונים "איך‬
‫ברינה‬ ‫ר ֹון‬ ‫נסתדר? יש לנו מספר ילדים בבית וגם כך אנו נקרעים‪,‬‬
‫ללכת לעיר אחרת‪ ,‬זה ימוטט את כולנו ‪ -‬הן מבחינה‬
‫לעילוי נשמת מו"ר אבי ‪ :‬יעקב בן רחל וצדוק‬ ‫תקציבית והן מבחינה אישית" מיררה אימו בבכי‪ .‬לא ידענו‬
‫מרת אימי‪ :‬שרה‪-‬סרח בת שמחה ויוסף‬ ‫מה לענות לה‪ ,‬אך ידענו שחיי הילד קודמים לכל‪ .‬יצאתי‬
‫מהחדר וליד חדר הרופאים פגשתי את שרה‪ ,‬סיפרתי לה את‬
‫מרכוס מרדכי בן רבקה ויוסף ‪ :‬דינה בת שרה‬ ‫הסיפור והצעתי שתלך לעודד אותם‪ ,‬היא החלה לפסוע‬
‫נפתלי בן רוזה ‪ :‬סמי בן שמחה ‪ :‬גורג'י בן שמחה‬ ‫לכוונם ולפתע קפצה כנשוכת נחש ופשוט נמלטה מהמקום‪.‬‬
‫אברהם בן חנה ‪ :‬יוסף חיים בן לאה ‪ :‬יהודה בן טובה‬ ‫היא ניגשה אלי ואמרה‪" :‬תקשיבי‪ ,‬איני יכולה שהיא תראה‬
‫סלמן בן חבו ודוד ‪ :‬יעקב בן סאלם ‪ :‬חיים בן אסתר‬ ‫אותי‪ ,‬בסדר"? התבוננתי בה באופן מוזר אבל השבתי‪:‬‬
‫אשר מסעוד בן זוהרה‪ :‬רחמים בן חאורו אברהם ‪ :‬רוני בן יעקב‬ ‫"בסדר‪ ,‬אין בעיה"‪" .‬כמה עולה המכשיר הזה"? שאלה‪,‬‬
‫אפרים בן ציון ורבקה ‪ :‬עופר בן יחיא ‪ :‬סמי בן חנה‬
‫השבתי לה כי עלותו כרוכה בעשרות אלפי שקלים!!!‬
‫משה אהרן בן מאיר יצחק ‪ :‬חנינה בת כמיסה ‪ :‬מאיר בן שמחה‬ ‫"תני לי לברר משהו"‪ ...‬אמרה ויצאה‪ ,‬לאחר מספר דקות היא‬
‫מינה בת מרדכי שמואל ‪ :‬יפה נדרה בת נעימה ‪ :‬ג'וליה חיה בת גריסה‬ ‫חזרה ואמרה "אנחנו נתרום את המכשיר‪ ,‬תגידי להם שהם‬
‫מרים בת עזיזה ‪ :‬נוראני בת מרים ורבי ‪ :‬כתון בת חביבה‪ :‬אהובה )דייזי( בת טובה‬ ‫נשארים בביה"ח‪ ,‬אבל בתנאי אחד ‪ -‬אף לא מילה על‬
‫התורמת‪ ,‬אני מבקשת להעביר אותי בזמן שהותו של הילד‬
‫שמחה בת סרח ‪ :‬חיה בת יוסף ‪ :‬רחל בת חנה‬
‫למחלקה אחרת‪ ,‬אסור שהם יראו אותי"!‬
‫להצלחה‪ :‬אריה )לאון( בן מלכה ‪ :‬זיווג‪ -‬זהבה בת ִאטו‬ ‫הלכתי בשמחה לחדרו של הילד והודעתי לאימו כי נמצאו‬
‫תורמים למכשיר והם יוכלו להשאר במחלקה‪ ,‬היא חיבקה‬
‫לרפואת‪:‬‬ ‫לזרע של קימא‪:‬‬ ‫ונישקה אותי‪ ,‬כאילו אני זו שתרמתי את המכשיר ומסרתי‬

‫הרב מאיר נסים בן כמסאנה שליט"א‬ ‫יהודה יחזקאל יוסף בן רחל מרים‬ ‫לה את שמה של התורמת החפצה להישאר אלמונית‪.‬‬
‫נפתלי שלמה בן לאה‬ ‫הימים חלפו‪ ,‬שרה התנדבה במחלקה אחרת ומידי פעם‬
‫יהודה בן אסתר ‪ :‬יעקב ישראל בן גלית‬ ‫הייתי מספרת לה איך מתקדם הטיפול בילד‪ ,‬כשאני כולי‬
‫אורטל בת גלית‪ :‬ויקטוריה בת שרה‪ :‬זוליט בת חנה‬ ‫שושנה רייזל בת מינה‬ ‫סקרנית לגלות את הסוד האמיתי‪ .‬באחד הימים נפתרה‬
‫מיטל בת לולו ‪ :‬ליאת בת ויקטוריה‬ ‫התעלומה‪ ...‬הלכתי במסדרון ולפתע ראיתי את שרה הולכת‬
‫דוד בן שמחה ‪ :‬מנחם בן עליזה‪ :‬איתן חיים בן שלומית‬ ‫לפני‪ ,‬קראתי לה‪" :‬שרה‪-‬שרה" היא הסתובבה‪ ,‬ועצרה ואני‬
‫פאולה בת דינה‪ :‬זהבה בת הודיה ‪ :‬לילך בת מרגלית‬ ‫שמחה צביה בת רחל‪ :‬חן בת דלילה )בן זכר(‬ ‫אמרתי לה‪" :‬הילד עומד להשתחרר‪ ,‬הכל בזכותך"‪ ...‬ולפתע‬
‫יובל בן שלומית ‪ :‬אושר בת אורנה‬ ‫קלטתי‪ ...‬אימו של הילד נמצאת חצי מטר מאיתנו‪ ,‬היא‬
‫מרים קרן בת רבקה ‪ :‬אילה בת ציפורה‬ ‫הסתובבה לשמע שמו של בנה והביטה בי ובשרה‪ ,‬עיני‬
‫שרה בת רבקה ‪ :‬שרה תהילה בת חנה‬ ‫הודיה בת ציפורה ‪ :‬רחל בת חיה‬ ‫שתיהן ננעצו זו בזו‪ ,‬שתיהן נראו המומות ומזועזעות‪" ,‬זו‬
‫יעל ברכה בת אביגיל ‪ :‬עדי בת מזל‬
‫אברהם בן אנט ‪ :‬פיבי בת חביבה בן חמו‬
‫נורית בת רחל ‪ :‬רחל בת נוארה ‪ :‬גלית בת רות‬

‫להזמנות‪ ,‬להקדשות ולתרומות בסלולרי ‪JJJJJJJ050-3828752 -‬‬

‫או במייל‪[email protected]:‬‬

‫כתובת‪ :‬רח' הקוצר ‪ 2‬רמת השרון‬
‫מצוה לתרום מכספי מעשר לזיכוי הרבים‬

‫ניתן לשלוח צ'ק לכתובת‪ :‬רח' הקוצר ‪ 2‬רמת השרון‬









‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 221‬יתרו‬

‫מאוצרות הפרשה‬ ‫ואת שני בניה‪ ,‬אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי‬
‫בארץ נכריה‪ .‬ושם האחד אליעזר‪)...‬יח‪ -‬ג‪-‬ד(‬
‫והפסדתי אותה על זה שלא הערתי אותו‪ ...‬הוא כ"כ יכעס עלי‪ ...‬הוא‬
‫יהיה כ"כ מתוסכל מהחוסר היגיון שבזה‪ ...‬למה‪ ...‬למה לא הערתי‬ ‫מתורתו של ראב"ד לונדון‪ ,‬הגאון רבי יוסף צבי הלוי דינר‪ :‬לכאורה‬
‫אותי‪ ...‬ולכן פשוט וברור שאדרבה‪ ...‬מדין חובת כיבוד אב צריך!!!!‬ ‫יפלא‪ ,‬מדוע נאמר בפסוק פעמיים 'שם האחד'? מדוע לא נאמר כי‬
‫צריך להעיר את אבא‪ ...‬חובה להעיר אותו!!! נו אז למה דמא בן נתינא‬ ‫שם האחד גרשום – ושם השני אליעזר? ונראה לומר‪ ,‬שהתורה‬
‫לא העיר את אבא שלו??? כי גוי שמכבד את אבא שלו‪ ...‬הכיבוד שלו‬ ‫מבקשת ללמדנו שאסור לנו להתייחס אל אי‪-‬מי מילדינו כאל בן שני‬
‫הוא מהסוג של הפרה הקדושה!!! אבא שלו זה סוג של אובייקט‬ ‫בן משני‪ ...‬עלינו להתייחס אל כל אחד ואחד כאילו הוא הבן האחד!‬
‫שצריך לכבד אותו ראש בקיר!!! אבא הוא תשמיש קדושה כזה שאסור‬ ‫בן יחיד! 'לא עוד ילד'‪ ,‬אלא ילד יחיד ומיוחד‪ ,‬בעל נתונים וכוחות‬
‫לגעת בו‪ ...‬מי שמתייחס לאבא שלו כמו הפרה הקדושה‪ ...‬יקבל את‬ ‫המיוחדים לו‪ ,‬ותפקיד המיוחד רק לו! זהו יסוד עיקרי בחינוך הבנים‪.‬‬
‫שכרו בעולם הזה ויקבל את הפרה הטהורה‪ ...‬אבל אנחנו צריכים לדעת‬ ‫אסור לנו לערוך השוואות בין אחד לרעהו‪ ,‬גם אם אחד כשרוני פחות‬
‫שכיבוד אב ואם זה לא ראש בקיר‪ ...‬ואת אבא צריך לכבד עם שכל!!!‬ ‫או בולט פחות בכל מעלה אחרת ‪ -‬עלינו להחשיב את כל הבנים‬
‫ההורים הם לא פרות קדושות‪ ...‬לא כמו עשו שהרס להורים שלו את כל‬
‫החיים‪ ..‬את אבא שלו הוא עיוור‪ ...‬ולאמא שלו הוא גרם שתקוץ בחייה‪...‬‬ ‫בשווה‪ ,‬כל אחד על פי הכוחות שקיבל משמים! )מקדש הלוי(‬
‫העיקר!!!! העיקר שהוא היה מביא מטעמים להאכיל אותם‪ ...‬העיקר‬
‫שהוא כיבד את אבא שלו בבגדי כהונה‪ ...‬מי צריך בגדי כהונה‪ ...‬מי צריך‬ ‫ויצא משה לקראת חותנו )יח‪-‬ז(‬
‫מטעמים שכאלו‪ ...‬ההורים בסה"כ רוצים קצת נחת‪ ...‬את ההורים צריך‬
‫לכבד במה שבאמת מכבד אותם!!!! ההורים הם לא אובייקט של‬ ‫"כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה‪ ,‬כיון שיצא משה‪ ,‬יצא אהרן נדב‬
‫תשמיש קדושה שצריך לנשק אותו ולשים אותו בארון‪ ...‬הורים זה‬ ‫ואביהוא‪ ,‬ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא" )רש"י(‪ .‬בספר‬
‫מערכת ייחסים של הורים וילדים ולכל הורה יש את הנקודה הספציפית‬ ‫"כוסי רויה" מובא‪ :‬מסופר כי כשהיה הגר"א מוילנא זי"ע בילדותו‬
‫שלו שזה מה שמכבד אותו‪ ...‬בקיצור‪ :‬יתכן שטוב ללמוד סימן רמ"א‬ ‫ב״חידר״‪ ,‬שאל ילד אחד את המלמד‪ :‬מנין לרש"י שגם אהרן יצא‬
‫ביו"ד שעוסק בהלכות כיבוד אב ואם‪ ...‬אבל צריך לדעת שתכלס'‪...‬‬ ‫והלא כתוב רק ויצא משה ותו לא? נלאה המלמד ולא מצא תשובה‪.‬‬
‫הפרקטיקה של כיבוד הורים זה משהו ששייך לתנאי השטח‪ ...‬אם‬ ‫נענה אליהו הקטן והחזיר תשובה‪ :‬מדוע לא נאמר 'וילך משה לקראת‬
‫ההורים שלך רוצים ממך נחת ואתה תגיע אליהם עם כפית של אוכל כדי‬ ‫חותנו' כמו שאמר הקב"ה לאהרן )שמות ה‪ ,‬כז( 'לך לקראת משה'? מדוע‬
‫לקיים דינא ד"מאכילו ומשקהו‪ "...‬אז טעות בכתובת!!! זה אולי כיבוד‬ ‫כתוב דוקא הלשון ׳ויצא משה׳? אלא שבפרשת ויצא כותב רש״י‪" :‬לא‬
‫הורים‪ ..‬אבל מהסוג של דמא בן נתינא‪ ...‬זכור‪ :‬אחרי הכל‪ ...‬מצות כיבוד‬ ‫היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה" ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא‬
‫אב ואם זה מצוה שבין אדם לחבירו‪ ...‬צריך להפעיל בה טקטיקות‬ ‫מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא‬
‫הודה הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם‪ ,‬פנה הודה" וכו׳‪ .‬משום כך כתוב‬
‫אנושיות‪) ...‬אז נדברו(‬ ‫כאן 'ויצא משה' ללמדך שמשיצא משה מהמחנה פנה הודה זיוה‬
‫והדרה‪ .‬אך יקשה‪ ,‬הרי אהרן נשאר במחנה ורש״י בפרשת וארא )ו‪,‬כ(‬
‫לא תחמוד )כ‪ ,‬יד(‬ ‫כותב שמשה ואהרון שקולים כאחד‪ ,‬ומדוע ביציאת משה פנה מן‬

‫מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א‪ :‬וידועה הקושיא‪ ,‬איך‬ ‫המחנה כל הדרו והודו? מכאן מוכח שגם אהרן יצא יחד עם משה‪.‬‬
‫שייך ציווי על זה‪ ,‬וידוע גם תירוצו של האב"ע‪ ,‬שהכתוב מזהיר‪,‬‬
‫שיהא זה רחוק מאוד אצלו‪ ,‬וממילא לא יתאווה‪ ,‬כמו שלא יחמוד‬ ‫כבד את אביך ואת אמך )כ‪ ,‬יב(‬
‫הכפרי את בת המלך‪ .‬אולם הגרי"ד זצוק"ל‪ ,‬אמר כאן דבר נפלא‪:‬‬
‫דהנה‪ ,‬כשאחד שקוע אפילו בדבר הגדול ביותר‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬אם‬ ‫כולנו מכירים את הסיפור עם דמא בן נתינא שכיבד מאוד את אביו‪...‬‬
‫באמצע יארע לו איזה פחד‪ ,‬ישכח הכל‪ .‬וכדומה באחד המועד ח"ו‬ ‫ופעם חיכתה לו עיסקה מאוד מפתה‪ ...‬אבל היות והמפתח של הכספת‬
‫באמצע התעסקותו בעניין החמור ביותר‪ ,‬הרי בשעת הפחד מהנפילה‪,‬‬ ‫היה למראשותיו של אביו‪ ...‬והוא לא רצה להעיר אותו‪ ...‬אז הוא קיבל‬
‫הוא שוכח הכל‪ .‬אם כן‪ ,‬אילו היה האדם משריש בעצמו פחד אמיתי‬ ‫שכר על הכיבוד אב הזה ונולדה לו פרה אדומה והוא מכר אותה‬
‫מעבירה‪ ,‬ובכללם גם עבירה זאת‪ ,‬ממילא‪ ,‬לא היה יכול כלל לחמוד‪,‬‬ ‫לחכמים בהרבה מאוד כסף‪ ...‬מה הקשר בין כיבוד אב ואם לפרה‬
‫כי הרי בשעת הפחד‪ ,‬אין לחמדה קיום כלל‪ .‬וזהו הביאור ל"בעבור‬ ‫אדומה??? למה הוא קיבל דווקא את השכר הזה על כיבוד אב??‬
‫תהיה יראתי על פניכם לבלתי תחטאו"‪ ,‬שאם יש קצת יראה של‬ ‫התשובה היא אולי כך‪ :‬תכלס'‪ ..‬אחרי הכל‪ ..‬עם כל הכבוד לדמא בן‬
‫נתינא על הכיבוד אב היחודי שלו‪ ...‬תכלס'‪ :‬האם דמא בן נתנינא צדק‬
‫ממש‪ ,‬אין קיום לשום חטא שבעולם‪ ,‬אם אך יראים מאותו החטא‪.‬‬ ‫במעשה שלו? תכלס‪ ..‬הלכה למעשה‪ :‬אני כעת יושב בבית של אבא‬
‫אם כן‪ ,‬לאחר שהוזהרו בלא תחמוד‪ ,‬ממילא אם תהיה "יראה" מזה‪,‬‬ ‫שלי‪ ...‬ומישהו דופק בדלת ומציע לי עיסקה בקנה מידה שיכולה לשנות‬
‫לא יהיה קיום לחמדה‪ .‬ובזה מסולקת טענת האדם שיש לו יצה"ר‪,‬‬ ‫את כל המצב הכלכלי שלי ו‪ ...‬גם של כל המשפחה המורחבת‪ ...‬אבל דא‬
‫דאילו היה לו יראה ופחד של ממש‪ ,‬לא היה מטריד אותו שום דבר‬ ‫עקא שאבא שלי ישן וכו'‪ ...‬ו‪ ...‬ואוי ואבוי‪ ...‬אני לא רוצה להעיר אותו‪..‬‬
‫שבעולם‪ .‬וכמו"כ כאן‪ ,‬מיד שהוא רואה דבר של חבירו‪ ,‬יתמלא פחד‬ ‫מה‪ ..‬אני אעיר אותו?? אוי אוי אוי‪ ...‬נו‪ ...‬תגיד לי‪ :‬מה באמת צריך‬
‫לעשות?? פשוט וברור‪ :‬שמחובת כיבוד אב אני חייב להעיר את אבא‬
‫ולא יחמוד‪) .‬סברי מרנן(‬ ‫שלי!!!!! ולמה?? כי אם אבא שלי יתעורר ויוודע לו שהיה פה עיסקה‬

‫של ‪ 100,000‬דולר שהייתה יכולה להעשיר אותי וגם אותו ביחד‪...‬‬

‫מיהם שני האנשים בתורה – האחת נקבה והשני זכר‪ ,‬האחת יהודייה והשני לא – ששמותיהם זהים )מלבד תוספת ה' לנקבה( ובעלי‬ ‫חידה פר"ש‬
‫משמעות זהה‪ .‬אחד מהם מופיע בפרשתנו?‬



‫‪270‬‬

‫פרשת יתרו‬

‫תלמידו של רבי יהודה צדקה זצ"ל מספר על דרכים מיוחדות בהם השכיל‬ ‫ַו ִ ּי ְׁש ַמע ִי ְתרֹו ֹכ ֵהן ִמ ְד ָין ֹח ֵתן ֹמ ֶׁשה‪ :‬ורש''י פירש מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת‬
‫לזרז את תלמידיו להתמדה בתורה‪ .‬ומעשה שהיה‪:‬בוקר אחד עמד ושיגר‬ ‫ים סוף ומלחמת עמלק )זבחים קטז‪ ,:(.‬ויש לבאר כך את דברי רש''י שהשאלה‬
‫תלמיד למסור שליחות מסוימת לחכם ששון מזרחי זלה"ה‪ .‬אמר לו‪" :‬לך‬ ‫על יתרו למה בא וכיתת רגליו למדבר‪ ,‬ואם היה רוצה להיות גר צדק‪,‬יכול‬
‫לבית הכנסת 'שמש צדקה' ברח' חגי‪ ,‬שם הוא לומד כעת בצוותא עם‬ ‫היה להתגייר בביתו? על זה מתרץ רש"י‪ :‬שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק‪,‬‬
‫המשגיח הרוחני רבי משה אריה‪ .‬והיה כי תמצא את שער הכניסה נעול‪,‬‬ ‫משניהם למד‪ ,‬כי מה שבא לאדם בלי יגיעה אינו מתקיים‪,‬כי לאחר שראו כל‬
‫דפוק בחזקה ויפתחו לך‪ ,‬אם לא ישמעו את דפיקותיך תיגש אל החלון‬ ‫כך הרבה ניסים על הים וגם הגיעו להשגות גדולות ״ראתה שפחה על הים‬
‫ותדפוק בעוז עד שיפתחו ותמסור השליחות‪"...‬הלך התלמיד ועשה כפי‬ ‫מה שלא ראו נביאים״‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬״ויסע משה את ישראל מים סוף״ הסיען‬
‫שנצטווה‪ ,‬התדפק על הדלת והחלון‪ ,‬אך לשוא‪ .‬לא פתחו לו את הכניסה‪.‬‬ ‫בעל כרחם‪ ,‬שהיו שקועים בביזת הים‪ .‬וגם מלחמת עמלק — תוצאת נפילתם‪,‬‬
‫בלית ברירה שב על עקבותיו וסיפר לרבי יהודה מה שארע לו‪ .‬נענה רבי‬ ‫שנפלו בספיקות ״היש ד׳ בקרבנו אם אין״‪ .‬וגם בתוך המלחמה‪ ,‬בשעת‬
‫יהודה והשיבו‪" :‬למד‪ ,‬איפוא‪ ,‬ממה שראו עיניך כיצד עוסקים בתורה‪...‬‬ ‫הסכנה‪ ,‬ראו בעליל אם מתכוונים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם‬
‫שוכחים מעולם ומלואו‪ ...‬לא שומעים ולא רואים ולא מרגישים מאומה‪...‬‬ ‫שבשמים הם מתגברים‪ ,‬ובכל זאת מיד נפילה ״וכאשר יניח ידו וגבר עמלק״‪,‬‬
‫מכל זה נוכח יתרו שמדרגות והשגות הנרכשות בלא יגיעה אין להם קיום‪ ,‬לא‬
‫כל רמ"ח ושס"ה משוקעים בלימוד‪") "...‬וזאת ליהודה"(‬
‫יגעת ומצאת אל תאמין‪ ,‬העיקר היא היגיעה ‪ ,‬ולכן בא‪) .‬שארית מנחם(‬
‫בספר ״נס ההצלה של ישיבת מיר" מובאים קורותיה של הישיבה בתקופת‬
‫נדודיה בימי מלחמת העולם השניה‪ .‬בהקדמת הספר מובא‪:‬דבר מיוחד היה‬ ‫ְוהֹו ַד ְע ָּת ָל ֶהם ֶאת ַה ֶּד ֶר ְך ֵי ְלכ ּו ָב ּה ְו ֶאת ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ֲא ֶׁשר ַי ֲע ׂש ּון‪:‬והודעת להם זה‬
‫בישיבה בתקופה זו‪ ,‬והוא ההתעלות בלימוד התורה ויראת שמים‪ .‬במשך‬ ‫בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים אשר יעשון זו לפנים משורת הדין)בבא‬
‫כל תקופת הנדודים לא היתה הישיבה כמו מחנה בורח ששורר בו תוהו‬ ‫קמא ק‪ (.‬ביאר החפץ חיים שיתרו אמר למשה‪,:‬כדי למנוע לחץ עצום של דין‬
‫ובוהו‪ ,‬אלא בדיוק ההיפך מכך‪ .‬כל אותה תקופה היתה מסגרת ישיבתית‬ ‫ומשפט‪ ,‬לא מספיק להוסיף עוד בתי דינים‪ ,‬כי ככל שיתרבה העם יצטרכו‬
‫למופת שכללה בין היתר גם שיעורי עיון בהלכה ושיחות מוסר‪ .‬וכמובן‬ ‫יותר בתי דין‪ ,‬וכשרוצים להציל מדינה מגנבים‪ ,‬לא יועיל מה שיוסיפו בתי‬
‫שסדרי הישיבה הרגילים של תפילה; לימוד גמרא בעיון ולימוד המוסר היו‬ ‫סוהר‪ ,‬אלא צריך לטפל בשורש‪ ,‬לחנך את הנוער שלא יגיעו לגניבה‪ ,‬ולכן‬
‫באופן מושלם‪ .‬הסדרים נשמרו ע״י התלמידים כמו בעת שהיתה הישיבה‬ ‫הודע להם ״הדרך״ זו גמילות חסדים ״אשר יעשון״ זו לפנים משורת הדין‪,‬‬
‫על מכונו ובבנינו‪,‬מיר‪ ,‬ואף יותר מכך‪.‬גם בעיצומה של הבריחה מפני להט‬ ‫ואז לא יהא לחץ על בתי הדין‪ .‬כי דרך זו מונע מחלוקת ומונע כל ויכוח‪.‬‬
‫החרב‪ ,‬לא הסיחה הישיבה את דעתה מלימוד התורה‪ ,‬התפילה והמוסרו‬
‫והיתה התחזקות עילאית לקיימם‪ .‬ואכן זכתה הישיבה לסייעתא דשמיא‬ ‫)בית ומנוחה(‬
‫מרובה‪ .‬ובכל דרך הטלטולים גם ביפן וסין‪ ,‬במשך כשש‪-‬שבע שנים היו‬
‫ההתמדה והשקידה בלימוד מופלאות‪ .‬כמו כן התפילה היתה בשיא הרוממות‬ ‫ְו ַא ָּתה ֶת ֱח ֶזה ִמ ָּכל ָה ָעם ַא ְנ ֵׁשי ַח ִיל‪.‬בשל מה נזקקו השופטים להיות אנשי חיל‪,‬‬
‫של השתפכות הנפש‪ ,‬לימוד המוסר היה כאש אוכלת ממש‪,‬ולא ניתן בעט‬ ‫וכי למלחמה יצאו‪ ,‬הלא רק לשבת בדיני תורה נבחרו?ברם‪ ,‬תקלה חמורה היא‬
‫אנוש לתאר במלואו את המעמד הרוחני הנעלה של תקופה זו‪.‬בסוף הקיץ‬ ‫לעם‪ ,‬אם השופט שלו הינו רך וחלש בדעתו עד שאין בו כוח לעמוד כנגד‬
‫של שנת תש״א גורשנו מיפן לעיר שנחאי שעל אדמת סין‪ ,‬שם נתקלנו‬ ‫עברין הנדרש להענישו‪ .‬לפיכך צריך שיהיו אנשי חיל כדי לכבוש את מדת‬
‫בתנאי אקלים שלא הורגלנו אליהם‪ ,‬הזיעה ניגרה ללא הרף‪ ,‬ונשימתינו‬ ‫הרחמים של עצמם לנגד עושי העוול למיניהם ולהענישם בעונש הראוי להם‪,‬‬
‫כבדה‪ .‬מחלות מסוכנות ומדבקות פשטו בכל חלקי העיר‪ .‬כעבור כשנתיים‪,‬‬
‫הכניסו אותנו היפנים לגיטו בתוך שכונה חריבה ומזוהמת‪ .‬גם החלו להגיע‬ ‫למען ישמעו וייראו‪].‬הנודע ביהודה[)פנינים משולחן גבוה(‬
‫לאוזנינו ידיעות על הריגת בני משפחותינו באירופה‪ .‬בתקופה האחרונה של‬
‫המלחמה החלו ההפצצות מן האויר של האמריקאים ]כידוע הצטרפה יפן‬ ‫ְו ָכל ַה ָ ּד ָבר ַה ָּק ֹטן‬ ‫ֵא ֶלי ָך‬ ‫ָי ִביא ּו‬ ‫ְְוו ָָנה ְָיׂשהא ּו ָּכלִא ַָּתה ְָּךד‪ָ :‬ברכ ַהש ָּגר ֹדאלה‬ ‫ְָהו ָ ָעה ֵםקל ְּב ָ ֵכמ ָלע ֶלֵעי ָךת‬ ‫ֶאת‬ ‫ְו ָׁש ְפט ּו‬
‫למלחמה נגד ארצות‪-‬הברית[ והאמריקאים הפציצו קשות את שנחאי‪ ,‬הרס‬ ‫ישראל עומדים‬ ‫שעם‬ ‫יתרו‬ ‫ֵהם‬ ‫ִי ְׁש ְּפט ּו‬
‫והרג היו פזורים בכל פינות העיר‪.‬אלה היו התנאים הקשים שנקלענו אליהם‬
‫בזמן שהותנו בשנחאי‪ ,‬ומובן לכל שאין בהם כדי לסייע ללימוד התורה‪ ,‬אך‬ ‫ומחכים לתשובתו של משה שיפסוק להם בעניני משפט בין איש לרעהו‪,‬‬
‫המציאות היתה הפוכה! המשגיח‪ ,‬רבי יחזקאל לוינשטיין‪ ,‬השכיל לחזק‬ ‫הוקשה לו מדוע מזלזל משה בכבודן של ישראל‪ .‬הוכיחו ואמר לו ״מדוע אתה‬
‫ולעודד אותנו להתרומם מעל כל ההפרעות ויצר אוירת לימוד ואוירת תפילה‬
‫מופלאות‪ ,‬עד כדי כך שהלימוד והתפילה בשנות המלחמה בשנחאי היו‬ ‫יושב לבדך וכל העם ניצב עליך״ והציע לו שיקח שרי אלפים ומאות ושרי‬
‫חזקים יותר מאשר במיר בליטא על מי‪-‬מנוחות! תקופת הזוהר של ישיבת‬
‫חמשים ועשרות‪ ,‬ואז ידונו את העם בכל עת ויקלו מעליו‪.‬אם נדקדק בפסוקים‬
‫מיר בעלת המוניטין היתה דווקא בתקופה זו!)מורשת אבות(‬
‫נראה שמשה שינה את לשונו מיתרו‪ ,‬כי יתרו אמר ״הדבר הגדול יביאו אליך‬
‫על רבי אברהם מטשכנוב זצ"ל מסופר‪:‬והיה נזהר מאד בלימוד בעת‬
‫הסעודה‪ ,‬ועיקר לימודו גמרא‪ ,‬לא הסתפק במה שאמר חידושי תורה‪...‬‬ ‫וכל הדבר הקטן ישפטו הם״‪ .‬ואילו כשמשה מינה שופטים כתוב ״את הדבר‬

‫ואפילו בפורים למד ג"כ בעת הסעודה גמרא‪) ...‬מרביצי תורה מעולם החסידות ח"א(‬ ‫הקשה יביאון אל משה״ מה הפשר לשנוי הלשון?אולם הענין הוא כך‪ ,‬שמכיון‬
‫שיתרו ידע רק את חוקי הגויים‪ ,‬ואצלם הכלל הוא כך‪ ,‬אם התביעה היא עד‬

‫כאלפיים דולר יש שופטים פשוטים שידונו אותם וחורצים דין בדיון אחד וזה‬

‫הנקרא ״תביעות קטנות״‪ .‬וככל שהתביעה גדולה יותר אז מעמידים שופטים‬

‫מומחים יותר‪ ,‬ולכן אמר יתרו ״דבר גדול וקטן״‪.‬כששמע משה רבינו את הצעתו‬

‫של יתרו‪ ,‬תיקן את לשונו ואמר‪ :‬״הדבר הקשה יביאון אל משה״‪ ,‬משום שלפי‬

‫חק תורתינו הקדושה דין פרוטה כדין מאה‪ ,‬ואין הבדל אם אדם גוזל לחבירו‬
‫פרוטה או מליון‪ ,‬אלא ההבדל הוא‪ ,‬שאם הדין פשוט אז אפי׳ על מליון‬

‫חורצים דין מיד‪ ,‬ואם הדיןמסובך וצריך עיון רב ועמקות בסברא‪ ,‬אז גם על‬

‫פרוטה הדין מתארך‪ .‬ולכן משה לא התייחס לגודל הגזילה‪ ,‬אלא בדין הקשה‬

‫שלא יכולים לשפוט שאר העם אז הועבר הדין למשה‪] .‬מהר״ם אלשיך הקדוש[‬

‫)לבוש יוסף(‬

‫" פרפראות"‬ ‫ַה ְׁש ֵמן ֵלב ָה ָעם ַה ֶּזה ְו ָא ְז ָניו ַה ְכ ֵּבד ְו ֵעי ָניו ָה ַׁשע ּ ֶפן ִי ְר ֶאה ְב ֵעי ָניו ּו ְב ָא ְז ָניו‬
‫ִי ְׁש ָמע ּו ְל ָבבֹו ָי ִבין ָו ָׁשב ְו ָר ָפא לֹו‪ :‬אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של‬
‫מנהג ישראל‪ ,‬שכל רב מסיים את דרשתו במשפט‪ :‬״ובא לציון גואל במהרה‬
‫בימינו אמן״ הרב מאויפאלו ביאר בדרך צחות את הטעם לדבר‪ :‬הרבנים‪ ,‬בדרך‬ ‫אדם שנאמר השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע‬
‫כלל‪ ,‬לא יודעים לקצר בדבריהם ואומרים דרשות ארוכות‪ ,‬שהן לסבל‪ ,‬למשא‬
‫ולטורח על השומעים‪ .‬הדרשה נדמית למאזינים כל כך ארוכה שהם משוכנעים‪,‬‬ ‫ולבבו יבין ושב ורפא לו ) ראש השנה י''ז‪ (:‬ראשי ארגון ׳ערכים׳ סיפרו מעשה‬
‫כי לא יהיה לו סוף לעולמי עד‪ .‬אך כשהרב הדרשן בכל זאת מתקרב לסוף‪,‬‬ ‫מדהים שהתרחש בגרמניה‪ ,‬כאשר פעילי הארגון הגיעו לשם כדי לקיים‬
‫מתחילים השומעים להאמין שכמו שהיה סוף לדרשה ארוכה זאת כך יהיה סוף‬ ‫סמינר‪.‬הסמינר נערך בעיירת נופש בצפון גרמניה‪ ,‬כאשר לפי המידע שהגיע‬
‫גם לגלות שהיא ארוכה מאד‪ .‬לכן ממילא מסיים הרב ״ובא לציון גואל במהרה‬ ‫ל׳ערכים׳ מצויים באיזור יהודים רבים המעוניינים להתקרב ליהדות‪.‬דרכם של‬
‫פעילי ׳ערכים׳‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬שהמודעות שהם מפרסמים על הסמינר‬
‫בימינו אמן״‪)..‬עולמו של אבא(‬ ‫במקומות כאלו‪ ,‬אינן בלשון הקודש‪ ,‬אלא אך ורק בשפה המקומית‪ ,‬ומשתי‬
‫סיבות‪.‬ראשית‪ ,‬מפני שמן הסתם היהודים המתגוררים שם‪ ,‬שולטים יותר ברזי‬
‫" ענין של טעם"‬ ‫השפה המקומית‪ ,‬מאשר בלשון הקודש; ושנית‪ ,‬והיא הסיבה העיקרית‪ ,‬כדי‬
‫לא לעורר אנטישמיות ולא להקים את הדובים מרבצם‪ ,‬שכן יש חשש שכאשר‬
‫טעם )לנוהגים( שמסתירים פנים כשאומר תחנון לפי שכשישראל היו משתחווים‬ ‫הגויים יראו מודעות בלשון הקודש‪ ,‬יהיו בטוחים שהיהודים הגיעו לכאן כדי‬
‫בעזרה היה בין כל אחד ד' אמות כדי שלא ישמע וידוי חברו ויתבייש ממנו ‪.‬‬ ‫להשתלט על האיזור‪...‬גם במקרה עליו אנחנו מדברים עתה‪ ,‬כאשר הגיעו‬
‫ולכן אנו עושים גם כן בהסתר פנים כאלו כל אחד אינו רואה ויודע מה‬ ‫פעילי ׳ערכים׳ לעיירה ההיא בגרמניה‪ ,‬וביקשו לפרסם את דבר הסמינר‬
‫שיתקיים כאן‪ ,‬הפיצו על כך מודעות בשפה הגרמנית‪ .‬אבל עד מהרה התברר‬
‫שהתפלל חבירו‪).‬רוקח(‬ ‫שכמות המודעות אינה מספיקה‪ ,‬ויש להפיץ מודעות נוספות‪.‬כיון שהסמינר‬
‫היה אמור להתחיל כבר למחרת‪ ,‬ובפרק־זמן זה לא היתה אפשרות להדפיס‬
‫" מפי כתבם"‬ ‫שוב את המודעות בגרמנית‪ ,‬הוחלט כהוראת־שעה להוציא מודעות מהארסנל‬
‫של לשון הקודש )הנמצא בקביעות בתיקיהם של הפעילים(‪ ,‬ולהפיצן בעיירת‬
‫כל בחור עליו לדעת כי בידו לשפוט את עצמו ולהשפיע על עתידו ועל עתיד‬ ‫הנופש‪ .‬בסמינר ההוא ניכרה השתתפות ערה במיוחד‪ .‬אחד המשתתפים‬
‫בניו ובני בניו‪ .‬השאיפות שהוא קובע לעצמו הם הכלי שיזכה על ידו לסייעתא‬ ‫הבולטים היה מדען יהודי שכיהן כמרצה בכיר באחת האוניברסיטאות‬
‫דשמיא על מנת שיתגשמו ויצאו לפועל‪ .‬נער הייתי וגם זקנתי‪ ,‬ובמשך עשרות‬ ‫היוקרתיות של גרמניה‪ ,‬שכאשר נשאל מה היה הדבר שהביאו לסמינר‪ ,‬סיפר‬
‫שנים שזכיתי לשמש כראש ישיבה‪ ,‬נוכחתי לראות כי לאו דוקא הכשרונות הם‬ ‫כהאי לישנא‪:‬אני בכלל לא מתגורר בעיירה זו‪ ,‬אלא בעיר המרוחקת מכאן‬
‫שקבעו את עתיד התלמידים‪ .‬הכרתי בחורים בישיבות שהיו עילויים עצומים‬ ‫מספר רב של קילומטרים‪ .‬בשבוע שעבר החלטתי לצאת עם רעייתי לשבועיים‬
‫ובעלי כשרונות נדירים‪ ,‬בצעירותם הייתי בטוח שאלו יהיו גדולי הדור הבא‪,‬‬ ‫של נופש והגעתי לכאן‪.‬כאשר עברתי ברחוב‪ ,‬סיפר המדען‪ ,‬נתקלתי לפתע‬
‫אך למעשה הם נשארו בעלי בתים יקרים ולא יותר מזה‪ .‬לעומת זאת ראיתי‬ ‫במודעה בולטת הכתובה בלשון הקודש‪ ,‬והאותיות הללו גרמו לי להזכר בבית‬
‫בחורים שעמלו והתייגעו‪ ,‬ועיקר העיקרים ‪ -‬היו להם שאיפות לגדלות; כל הזמן‬ ‫אבא‪ ,‬שהיה רב חשוב בגרמניה בתקופה שלפני השואה‪.‬תזכורות פתאומיות‬
‫הצהירו השכם והערב שרצונם להיות גדולי ישראל‪ ,‬אבל לא רק בדיבורים‬ ‫התזכורת הזו הביאה אותי להתרגשות עזה במיוחד‪ ,‬כיון שחושבני שמאז‬
‫אלא במעשה‪ ,‬התמידו בלימוד והשקיעו בעמל ויגיעה‪ ,‬ואכן גדלו והצליחו‬ ‫השואה לא נתקלתי באותיות העבריות‪ ,‬ולפתע עלו על ליבי אותיותיו של‬
‫הרבה יותר מכשרונותיהם ונעשו גדולי ישראל‪ .‬אני נזכר באחד הבחורים‪ ,‬בן‬ ‫הסידור בו התפללתי בבית אבא‪ ,‬ונזכרתי גם באותיותיו הקדושות של החומש‬
‫גילי‪ ,‬שהייתי פוגש אותו בליל שישי כשהיינו לומדים כל הלילה בבית הכנסת‬ ‫ממנו למדתי בילדותי‪.‬התזכורות הפתאומיות הללו סיחררו את ראשי והביאוני‬
‫"בית יעקב" בשכונת "בית ישראל"‪ .‬הבחור למד מסכת יבמות‪ ,‬פעם אחת‬ ‫למחשבות אודות מה שעבר עליי מאז נותקתי מבית אבא בתקופת השואה‪,‬‬
‫הסברתי לו דיבור תוספות אחד עשרה פעמים! ועדיין לא קלט‪ ,‬והלך לבחור‬ ‫והתדרדרתי מאוד בשמירת התורה והמצוות‪.‬כל זה קרה לי בעומדי עדיין ליד‬
‫אחר שיסביר לו שוב‪ .‬וכך היה עמל ויגע‪ ,‬ולבסוף הצליח ונהיה לאחד מגדולי‬ ‫לוח המודעות עליו היתה תלויה המודעה‪ .‬כאשר המשכתי לקרוא‪ ,‬וראיתי‬
‫הדור וחיבר ספרים מצויינים‪ .‬מה היה סוד הצלחתו?! השאיפות! הבחור כל זמן‬ ‫שמדובר בסמינר של קירוב ליהדות‪ ,‬הבנתי שמן השמים גילגלו אותי למקום‬
‫שאף ושאף לגדלות‪ ,‬לא התייחס למצבו ולכשרונותיו‪ ,‬לא נשבר ברוחו‪ ,‬אלא‬ ‫זה על מנת שאשתתף בהרצאות שלכם‪.‬המדען‪ ,‬שהיה אכן מרוחק מאוד מן‬
‫התעקש להגשים שאיפותיו‪ ,‬ואכן בס״ד הצליח‪).‬לב ישראל״ לרבי ישראל גרוסמן זצ״ל(‬ ‫היהדות‪ ,‬ולא ידע מימינו ומשמאלו מאומה בענייני המצוות‪ ,‬השתתף בכל‬
‫ההרצאות בסמינר‪ ,‬ובסיומו החליט לשוב בתשובה שלימה‪.‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫" מקום לשאלה"‬ ‫שבשובו לעירו‪ ,‬לאחר הנופש‪ ,‬אירגן סמינר ליהודי העיר‪ ,‬שכאשר ראו‬
‫שהמדען בעצמו מארגן את הסמינר‪ ,‬והוא־הוא הרוח החיה המעודד את כולם‬
‫שאלה‪ : :‬איך יתכן נער שנולד כמה ימים לפני חברו יהיה גדול ממנו בכמה‬ ‫להגיע למקום‪ ,‬הבינו שיש דברים בגו‪ ,‬וכדאי להם להגיע‪ ,‬שהרי אם איש‬
‫נכבד שכזה ‪ -‬שהיה ידוע בכל הסביבה בכישוריו ובהתמחויותיו הבכירות ‪-‬‬
‫ימים?‬ ‫השתכנע להתקרב לאלוקים‪ ,‬מי אנחנו שנחלוק עליו‪...‬מהסמינר שאירגן‬
‫המדען התקרבו לחיי מצוות עוד כ־‪ 20‬משפחות יהודיות!ועכשיו בואו ונחשוב‬
‫תשובה‪ :‬באופן המבואר )בשו״ע או״ח סימן נ״ה סעיף י׳( דהיינו אם נולד נער בשנה‬ ‫חשבונו של עולם ונבין שלא לחינם אזלו המודעות בשפה הגרמנית בעיירת‬
‫הנופש‪ .‬הקב״ה‪ ,‬קורא הדורות מראש‪ ,‬ידע את מקום הימצאו של האיש‬
‫מעוברת בכ״ט לחודש אדר הראשון״ ונער שני נולד באחד לחודש אדר השני‬ ‫המלומד שהגיע לנופש‪ ,‬וידע שרק המודעות שיודפסו בלשון הקודש יוכלו‬
‫ושנת ה‪ 13‬שבו נעשה ״בר מצוה״ היא שנה לא מעוברת‪ ,‬זה שנולד בכ״ט‬ ‫למשוך אותו להגיע לסמינר)ואולי זכות אביו הרב עמדה לו(‪ ,‬ולכן רוקן את‬
‫לחדש אדר הראשון איננו גדול עד יום כ״ט לחודש אדר וזה הנולד אחריו‬
‫באחד לחודש אדר השני כיון שהגיע יום אחד לחודש אדר נעשה גדול בן‬ ‫המודעות שהיו כתובות בגרמנית‪) .‬ברכי נפשי(‬

‫‪13‬שנה‪)..‬שערי שלום(‬

‫כל עכבה לטובה‪) .‬החיד״א(‬
‫הדעתן שבאנשים צריך לשאול עצה )מבחר הפנינים(‬
‫כשתשאל על אדם שאל מי רעהו‪ ,‬כי כל מעשי האדם כמעשה רעהו‪).‬מבחר הפנינים(‬

˜ ‚‡–•ƒ ‚Š‡’˜‚ ˜— ‡‡Š ~Š ~Ž ~‡Œ— ~˜‡‡





ʯʥʩʬʢ






†

—˜ ƒ–˜‡ ˜—–’













































































































































































































































ʩʰʡʮ ʯʤʫ ʺʧʴʹʮ ʤʹʲʮʤ ʩʬʲʡʮ ʥʰʲʮʹ ʠʡʤ ʸʥʴʩʱʤ ʺʠ
ʩʫ ʭʩʡʹʥʧ ʥʰʩʩʤ ʭʤʩʴʮ ʥʰʩʰʦʥʠ ʥʮʡ ʥʺʥʠ ʥʰʲʮʹ ʠʬʥʬ ʷʸʡ
‰ … ƒs—z u j •q Šj ˜ru —q zu ‚q ‹ƒs‡ ˜~p –ƒs‰„r

ʤʹʲʮʥ ʧʫʥʥʺʤʬ ʤʹʷ ʺʥʣʡʥʲ ʭʲ ʪʠ ʤʮʦʢʤʡ ʸʡʥʣʮ ʠʸʷʰ ʤʡ
ʤʸʥʺ ʯʺʮ
ʺʡʹ ʥʰʩʰʴʡ ʤʠʬʴʰʥ ʺʩʣʥʧʩʩ ʺʡʹ
ʯʤʫ
ʩ ʡʸʤ ʥʰʩʺʮʤ ʺʥʡʸ ʭʩʰʹ ʪʹʮʡ ʤʩʤ ʪʫ ʤʩʤʹ ʸʤ ʣʮʲʮʡ ʥʰʬ ʥʰʺʩʰʹ
ʺʥʸʡʣʤ ʺʸʹʲ
ʺʠ ʺʥʹʢʸʺʤʡ
ʣʧʠ ʨʴʹʮʡ ʤʦ ʺʠ ʥʰʠ ʭʩʡʺʥʫ ʠʮʩʩʷ ʬʹ ʲʸʦʬ ʥʺʢʥʦʥ ʺʥʶʮ ʺʠ ʤʡʤʠʤ ʺʰʺʮ ʺʠ ʥʰʬʡʩʷ ʯʦʫʸʮʡ ʩʰʩʱ
ʭʩʰʹ ʸʮʥʠ ʤʦ ʤʮ ʩʸʹʴʠ ʩʺʬʡ ʩʬʥʠʥ ʸʠʺʬ ʤʹʷ ʪʠ ʭʬʥʠ ʩʣʥʤʩʤ ʭʲʤ ʬʹ ʢʥʺʩʮʤʮ ʷʬʧʬ ʤʫʴʤʹ
ʺʡʹ
ʤ
ʺʥʡʦʫʠʥ ʸʲʥʡ ʯʥʶʸ ʬʹ ʤʲʥʹʩʬ ʤʰʺʮʤ ʬʹ ʺʥʡʸ ʺʥʶʮ ʭʶʲ ʣʡʬʮ ʺʴʱʥʰ ʤʰʺʮ ʥʰʬʡʩʷ ʭʶʲʡʹ ʠʩʤ ʺʮʠʤ

ʧʩʫʥʩ
ʤ ʡʤʠʩ ʸʹʠ ʺʠ
ʺʥʲʡʶʠʤ ʯʩʡ ʺʥʬʢʬʢʺʮʹ ʤʫʬʤʡ ʷʱʴʰ ʸʡʣʤ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʺʥʶʮ ʠʩʤʥ
ʺʡʹ
ʤ
ʤʰʺʮʤʤ ʯʥʩʱʩʰ ʺʠ ʷʩʰʲʮ ʠʥʤ ʣʧʥʩʮʡ ʡʤʥʠ ʠʥʤʹ ʤʬʠʬʥ ʬʲ ʬʥʧʤ ʺʥʮʩʮ ʳʩʱʥʤʬ ʹʩʹ >ʠʺʩʩʸʥʠʣʮ ʤʥʶʮ ʥʦʹ ʭʩʸʮʥʠ ʹʩʥ@
ʥʺʢʥʦʥ ʯʤʫ ʡʸʤ ʭʮʶʲ ʥʠʶʮ ʪʫ ʺʥʡʸ ʭʩʰʹ ʪʹʮʡ ʭʩʣʬʩʬ ʲʥʡʷʬ ʤʸʦʢʤ ʺʥʬʥʡʢ ʺʠ
ʧʥʺʮʬ
ʭʩʬʥʫʩ ʥʰʠ ʹʣʥʷʤ
ʲʩʢʤʬ ʹʠʥʰ ʯʥʩʱʩʰʡ ʥʲʮʹʮʫ ʥʨʥʹʴ
ʱʥʡʥʬʢ
ʤ ʺʠ ʭʩʫʴʥʤ ʺʥʱʧʬ ʤʬʷ ʤʲʹ ʣʥʲʬ ʺʥʫʦʬ ʺʡʹʤ ʺʠ ʪʩʸʠʰ ʯʮʦ ʤʮʫʡ
ʷʥʺʮʤ ʩʫʡʤ ʬʥʷ ʺʠ ʲʥʮʹʬ ʭʩʰʰʧʺʮʥ ʭʩʬʬʴʺʮ ʯʥʸʺʴʬ
ʩʫ ʺʸʲʥʡ ʤʰʥʮʠ ʪʥʺʮ ʺʩʸʹʴʠ ʤʬʥʢʱ ʬʫ ʭʩʹʥʲ ʭʬʥʲʡ ʤʩʴʰʫ ʬʶʡ

ʣʩʡ ʯʨʷ ʷʥʰʩʺ ʷʩʦʧʤʬ ʥʫʦʩ ʣʥʲ ʢʥʰʲʺ ʬʲ ʭʩʸʴʱʮ ʭʣʥʷ ʤʮ ʯʮʦ ʺʡʹʤ ʺʠ ʬʡʷʬ ʭʩʫʥʦʤ

ʬʡʠʡ ʩʣ ʠʬ ʥʬʩʠʫ ʠ ʲʹʺ
ʡʠʡ ʤʲʹʺ
ʩʠʶʥʮʡ ʤʦ ʤʩʤ ʤʸʩʥʥʠʤ
ʺʡʹʤ ʺʴʱʥʺ
ʺʲʡ ʥʫʦ ʥʬ ʲʩʺʴʮʥ ʳʥʸʶ ʩʠʬʩʲ
ʬʡʠ ʪʫʬ ʳʸʨʶʤ ʤʦʤ ʠʸʥʰʤ ʭʥʩʡ ʬʠʸʹʩ ʭʲʡ ʩʬʬʫʤ ʺʬʡʷʡ ʺʥʹʢʸʺʤʤ ʺʲʣʤ ʡʥʹʩʩ ʩʹʴʰʤ ʲʢʥʸʤ ʤʮʥʱʷʤ
ʭʩʧʮʥʮʤ ʣʧʠ ʭʤʩʬʠ ʸʹʷʺʤ ʤʬʩʬ ʥʺʥʠʡ ʩʹʩʠ ʭʩʧʥʥʸʤ ʬʹ ʤʮʩʹʸʤʮ ʷʬʧ ʷʸ ʤʬʠ ʺʡʹʤ ʩʰʴ
ʸʮʠ ʸʹʡʬ ʸʲʨʶʮ ʩʰʠ ʺʥʹʷ ʺʥʸʥʹʡ ʥʩʴʡʥ ʭʩʬʩʡʥʮʤ ʭʩʧʥʥʸʤ ʣʶʬ ʩʫ ʸʸʡʺʮ ʪʠ ʺʡʹʤ ʩʮʩʣʷʮʬ ʭʩʰʩʺʮʮʤ
ʹʩʠ ʩʰʰʩʠ ʭʩʩʧʫʥʰʤ ʭʩʰʥʺʰʤ ʩʴʬ ʩʫ ʤʩʺʴʮʠ ʠʬʮ ʬʥʷʡ
ʭʩʱʥʰʥʡ
ʤʮʫ ʣʥʲ ʤʷʩʰʲʮ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʥʬʬʤ ʭʩʩʸʷʩʲʤ
ʤʧʮʥʮʤ ʭʬʤ ʬʹ ʤʷʩʺʹ ʤʸʸʺʹʤ ʥʷʬ ʸʡʲʮ ʤʸʥʹʡ ʤʸʩʣʰ ʭʩʸʲʹ ʺʧʩʺʴʡ ʤʫʥʦ ʺʡʹ ʩʰʴ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʮʤ
ʬʲ ʸʥʦʧʬ ʵʬʠʰ ʪʠ ʢʥʦʤ ʩʰʡ ʩʴʮ ʺʥʲʷʥʡʤ ʺʥʧʰʠʬ ʡʩʹʷʤ ʺʫʴʤʮʬ ʺʥʰʥʸʧʠʤ ʭʩʰʹʡ ʥʴʸʨʶʤʹ ʭʩʴʬʠ ʹʮʮ
ʸʲʨʶʮ ʬʩʲʥʩ ʥʤʹʮʹ ʤʠʸʰ ʠʬ ʲʡʨʤ ʪʸʣʡ ʭʩʸʡʣʤ ʺʥʲʥʹʩʥ ʭʩʸʩʣʰ ʭʩʺʴʥʮ ʬʲ ʭʩʸʴʱʮ ʺʡʹʤ ʺʬʡʷ ʺʮʣʷʤ
ʺʠ ʣʣʥʲʬ ʤʱʰʮ ʭʩʩʱʹ ʩʰʴʬ ʳʩʱʥʤ ʭʫʣʩ ʺʠ ʷʦʧʮ ʺʥʠʩʸʡ ʺʥʩʲʡ ʭʩʣʬʩʡ ʥʣʷʴʰʹ ʭʩʰʡ ʩʫʥʹʧ ʺʥʢʥʦ ± ʺʥʩʠʬʴ
ʩʠʬʴ ʧʸʥʠʡ ʥʸʺʴʰʹ ʤʱʰʸʴ ʺʥʷʥʶʮ ʥʩʤ ʠʬʫ ʥʮʬʲʰʹ
ʭʧʥʸ
ʣʥʲʥ ʣʥʲʥ ʺʧʬʶ ʸʥʡʹʬ ʥʲʺʴʥʤʹ ʪʥʣʩʹ ʩʡʫʥʲʮ

ʤʹʣʧʤ ʺʥʠʩʶʮʤ ʺʮʰʴʤʡ ʥʸʡʲ ʭʩʸʥʴʱ ʺʥʲʥʡʹ
ʲʣʩʥʤʩ ʯʡ
ʥʸʴʱʡ
ʩʧ ʹʩʠ ʯʡ
ʤ ʯʸʮ ʡʺʥʫʹ ʤʮ ʷʥʩʣʡ ʤʦ
ʤʮʫ ʩʸʧʠ ʯʥʩʱʩʰʤ ʬʣʥʢ ʺʥʸʮʬ ʯʥʧʨʩʡʥ ʤʰʥʮʠʡ ʺʥʷʦʧʺʤʡ ʥʬ ʭʩʰʺʥʰ ʺʡʹʤ ʺʠ ʢʰʲʮʤ ʬʫ
ʬ ʦʧ ʩʸʡʣ ʺʠ ʸʠʡʬ ʥʠʥʡʡ
ʥʡ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʡ ʷʱʥʲʤ ʯʥʩʬʩʢ ʭʤʩʣʩʬ ʬʢʬʢʺʤ ʺʥʲʥʡʹ ʤʮʶʲ ʣʶʮ ʺʡʹʤ ʸʠʡʮ ʠʥʤ ʪʫʥ
ʭʩʸʶʩʮ ʩʬʡ ʤʬʧʰ
ʺʶʴʤʥ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʩʫ ʹʥʣʷʤ ʩ ʸʠʤ ʭʹʡ ʡʺʫʰ ʺʠ ʧʺʥʴ ± ʺʡʹ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʮʤ ʪʠ ʺʧʠ ʤʮʮʩʬ ʺʬʡʢʥʮ
ʲʸʦʡ ʺʥʲʥʹʩʬʥ ʺʥʸʷʲ ʺʣʩʷʴʬ ʤʬʥʣʢ ʤʬʥʢʱ ʠʩʤ ʤʺʬʲʮ ʥʬʥʮʢʫ ʥʬ ʤʡʩʹʮ ʺʡʹʤ ʠʬʩʮʮ ʤʺʥʠ ʡʩʧʸʮʥ ʤʩʺʥʬʥʡʢ
ʭʤʬʹ ʭʩʩʣʩʬ ʯʥʥʫʮʡ ʬʢʬʢʺʤ ʯʥʩʬʩʢʤʹ ʥʹʧ ʭʤ ʠʮʩʩʷ ʬʹ ʬʫʡ ʥʺʬʧʰ ʺʠ ʤʡʩʧʸʮ ʺʥʬʥʡʢʤ ʬʫ ʺʠ ʥʸʥʡʲ ʺʧʺʥʴʥ
ʬʫʹʫ ʭʢ ʤʱʥʰʮʤʥ ʤʷʥʣʡʤ ʤʬʥʢʱʤ ʺʠ ʸʩʠʤʬ ʩʣʫ
ʭʩʨʸʴʬ ʥʣʸʩʥ ʺʥʱʰʬ ʥʨʩʬʧʤ ʭʤ ʯʮʦʮ ʥʣʡʠ ʭʩʩʥʫʩʱʤ ʭʩʸʥʹʩʮʤ
ʯʥʩʣ ʩʸʧʠ ʲʢʥʸʡ ʺʡʹʬ ʱʰʫʩʤʬ ʭʩʧʩʬʶʮ ʪʩʠ ʭʩʰʨʷʤ
ʲʥʡʹʤʮ ʬʧʤ
ʡʺʫʰ ʥʡ ʯʨʷ ʳʣ ʭʣʩ ʺʧʺʮ ʠʶʩ ʤʶʮʮ ʭʩʬʥʫʩ ʥʰʧʰʠʹ ʤʬʥʣʢ ʤʰʺʮ ʠʩʤ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʯʫ ʩʫ ʤʰʤ
ʩʹʩʮʧ ʭʥʩʬ ʸʡʥʲ ʯʥʩʷʩʰʤ ʬʫ ʩʲʩʡʸ ʭʥʩʬ ʺʥʩʰʷ ʭʩʮʩʣʷʮ ʺʮʣʷʤ ʳʥʶ ʺʥʷʩʺʮʮ ʭʥʲʨʬ ʤʫʦʹ ʩʮ ʥʰʮʶʲʬ ʷʩʰʲʤʬ
ʸʩʠʹʤʬ ʡʸʲʡ ʩʹʩʮʧʬ ʭʩʸʡʥʲ ± ʸʥʸʩʷʬ ʭʩʬʥʹʩʡʤ ʬʫʥ ʹʴʰʤ ʺʥʥʬʹʥ ʧʥʸʤ ʺʥʮʮʥʸʺʤʬ ʤʫʦʹ ʩʮ ʺʡʹʤ ʺʬʡʷ
ʥʬʺʥ ʥʮʹʸ ±
ʭʩʰʥʸʧʠ ʭʩʬʥʹʩʡʥ ʩʴʥʱ ʯʥʩʷʩʰ ʷʸ ʩʹʹ ʭʥʩʬ ʤʦʤ ʢʥʰʲʺʤ ʬʲ ʸʺʥʥʬ ʸʺʥʩ ʬʥʫʩ ʠʬ ± ʤʷʩʰʲʮ ʠʩʤʹ
ʤʦ ʵʮʠʮ ʹʸʥʣ ʺʶʷ ʤʦ ʭʠ ʭʢ ʭʥʧʡ ʥʩʬʲ ʵʩʬʮʮʥ
ʸʸʷʮʤ ʬʲ ʤʬʫ ʺʠʸʷʬ ʩʣʥʣ ʤʫʬ ʭʥʲʨʬ ʤʥʥʹ ʯʥʩʱʩʰ ʤʥʥʹ ʨʬʧʤʡ

ʤʬʡʷʰ ʺʡʹ ʩʰʴ

ʤʠʸʰ ʩʬʥʠ ʤʦ ʭʩʫʩʸʠʺʤ ʳʥʸʩʶʡ ʯʩʮʠʤʬ ʤʹʷ ʤʩʧ ʺʩʹʩʠ
ʭʩʩʲʮʹʮ ʥʣ ʭʩʫʩʸʠʺʤ ʬʫ ʯʤ ± ʯʫʺʩ ʠʬ ʤʦ ʬʡʠ ʩʸʷʮ ʺʲʡ ʲʢʥʸʤ ʺʩʩʥʥʧ ʺʠ ʤʰʥʹʠʸʬ ʥʹʧ ʭʤ ʯʥʹʠʸʤ ʲʥʡʹʡ
ʭʱʸʥʴ ʥʡ ʪʩʸʠʺʤ ʷʥʩʣʡ ʠʥʤ ʯʡʤ ʬʹ ʺʩʸʡʤ ʪʩʸʠʺ ʥʬʥʫ ʺʩʡʤ ʺʠʥ ʭʺʥʠ ʺʴʴʥʠʤ ʤʥʥʬʹʤ ʺʠ ʺʡʹʤ ʺʱʩʰʫ
ʺʡʤ ʬʹ ʤʣʩʬʤ ʪʩʸʠʺ ʭʢʥ ʯʫʬ ʭʣʥʷ ʤʰʹ ʯʥʹʠʸʤ ʯʥʩʬʩʢʤ ʺʷʬʣʤ ʺʲʹ ʤʺʩʩʤ ʠʬ ʭʬʥʲʮ ʤʫʬʮʤ ʺʱʩʰʫ ʩʰʴʬ ʲʢʸ
ʭʣʥʷ ʤʰʹ ʩʰʹʤ ʯʥʩʬʩʢʤ ʭʥʱʸʴ ʪʩʸʠʺ ʺʠ ʠʩʬʴʤʬ ʭʠʥʺ ʲʢʥʸʡ ʤʩʬʠ ʭʩʰʰʥʫʺʮʹʫ ʸʺʥʩ ʺʮʮʥʸʮʥ ʺʹʢʸʮ ʺʥʸʰʤ
ʺʠ ʺʩʶʮ ʸʥʸʴʢʤʹ ʩʰʴʬ ʣʥʲ ʢʥʬʦʬ ʸʥʸʣʤ ʯʺʩʰ ʺʥʲʮʣʬʹʫ
ʯʫʬ ʭʩʰʡ ʡʬʤ ʩʷʮʲʮ ʤʬʩʴʺʤ ʦʠ ʤʲʷʡ ʬʣʢʬ ʩʰʫʦʥ ʹʠʤ
ʠʬ ʭʬʥʲʮ ± ʭʹʤ ʩʡʤʥʠ ʭʩʰʥʡʰʥ ʭʩʮʫʧ ʭʩʰʡ ʩʰʡʥ
ʩʡʸ ʶ ʤʢʤ ʸʴʩʱ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʬʹ ʤʧʥʫ ʬʲ ʤʣʡʥʲ ʣʥʲ ʪʸʶʰʤ ʺʲʣʤ ʡʥʹʩʩʡ ʹʴʰʤ ʺʥʥʬʹ ʪʥʺʮ ʭʩʬʩʮʤ ʥʸʮʠʰ
ʸʢʥʡʮ ʩʠʷʩʸʮʠ ʸʥʧʡʡ ʸʡʥʣʮʤ ʠ ʨʩʬʹ ʯʮʸʣʩʡ ʪʬʮʩʬʠ ʣʲʡʮ ʤʶʩʶʤ ʣʥʲ ʹʮʹʤ ʥʦʤ ʤʬʩʴʺʤ ʺʸʩʮʠ ʺʲʡ
ʡʹ ʤʰʹ ʩʶʧʬ ʺʧʠ ʤʦ ʸʥʧʡ ʭʩʬʹʥʸʩʡ ʤʡʩʹʩʡ ʣʮʥʬʹ ʺʥʸʰʤ ʸʥʠʹ ʯʨʷʤ ʺʩʡʤ ʪʥʺʬ ʸʥʠ ʩʰʸʷ ʺʧʬʥʹ ʭʩʰʰʲʬ
ʬʧʩʩʮʥ ʤʴʶʮ ʹʣʧʮ ʭʲʴ ʬʫʡʥ ʷʸʥʩ ʥʩʰʡʹ ʥʩʸʥʤ ʺʩʡʬ
ʹʩʠ ʩʫ ʤʮʥʣ ʡʸʤ ʥʸʲʶʬ ʬʡʠ ʯʺʧʫ ʵʸʠʬ ʡʥʹʩ ʭʲʴʤʹ ʺʩʱʧʩ ʺʮʣʷʥʮ ʤʲʹʡ ʥʡ ʷʤʡ
ʥʠʹʩʰ ʸʡʫ ʥʩʸʡʧ ʪʬʥʤʥ ʸʢʡʺʮ ʸʡʫ ʥʬʩʢ ʥʡ ʯʩʩʰʲʺʮ ʠʬ
ʣʥʣʩʲ ʠʡʤ ʡʬʹʬ ʥʫʩʹʮʤ ʳʥʸʶ ʢʥʰʲʺ ʬʹ ʭʩʩʲʥʡʹ ʩʸʧʠ
ʤʰʺʮʤʡ ʸʥʧʡ ʯʩʩʣʲ ʠʥʤʥ ʯʮʦʮ ʥʮʱʸʴ ʠ ʲʹʺ ʬʥʬʠʡ ʦ ʨʡ ʪʫʥ ʳʸʨʶʤʬ ʭʩʸʧʠ ʷʥʦʩʧʥ
ʩʬʥʣʢʮ ʭʩʨʥʨʩʶ ʤʮʫ ʥʡʺʫʰ ʤʡ ʯʥʺʩʲʡ ʤʲʣʥʮ ʢʥʦʤ ʩʰʡ
ʪʸʣ ʸʥʡʲʩ ʬʠʸʹʩ ʵʸʠʬ ʥʲʱʮʡʹ ʨʩʬʧʤ ʠʥʤ ʺʧʠ ʤʰʹ ʺʮʶʥʲ ʬʲ ʺʥʫʦʤ ʬʣʥʢ ʬʲ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʺʬʲʮʡ ʺʥʸʥʣʤ
ʲ ʩʦ ʵʠʹʮ ʭʥʬʹ ʩʡʸ ʷ ʤʸʤ ʬʹ ʥʰʥʩʶ ʺʠ ʣʥʷʴʬ ʯʥʣʰʥʬ ʺʡʹʤ ʺʬʡʷ ʺʮʣʷʤʡ ʭʩʧʺʴʰʤ ʭʩʸʲʹʤ ʬʲʥ ʤʩʥʥʧʤ
ʥʸʴʱʡ ʡʺʫ ʷʩʣʶ ʥʺʥʠʹ ʤʠʬʴʥʮʤ ʤʧʨʡʤʤ ʺʠ ʸʩʫʤ ʠʥʤ ʤʺʲʴʹʤ ʤʺʩʩʤ ʤʮ ʲʣʩʮʤ ʺʠ ʥʰʬ ʯʩʠ ʤʮʱʸʥʴ ʤʲʣʥʮʤ
ʬʲ ʪʬʩʩ ʥʺʬʥʦʬ ʥʠ ʥʬ ʤʠʥʴʸʥ ʤʲʥʹʩ ʪʸʨʶʩʹ ʩʮ

ʦʥʰʢ ʸʥʠ
ʸʥʡʲ ʤʧʺʴ ʤʮ ʭʩʲʣʥʩ ʭʢ ʭʩʲʣʥʩ ʥʰʠ ʪʠ ʸʥʡʩʶʤ ʡʸʷʡ
ʺʡʹ ʡʸʲ ʩʹʹ ʭʥʩʡ ʸʹʴʠ ʭʠ ʡʥʨ ʥʠʥʡʡ ʩʸʡʷ ʬʥʬʠʡ ʦ ʨ ʪʩʸʠʺʡ ʤʮʱʸʥʴ ʤʲʣʥʮʤ ʸʥʮʠʫ ʢʥʦʤ ʩʰʡ
ʩʬ ʧʩʨʡʩ ʥʺʬʥʦ ʥʠ ʸʡʥʣʮʤʹ ʬʥʴʫ ʩʠʰʺ ʬʡʠ ʸʷʥʡʡ ʩʣʫ ʹʥʬʹʥ ʭʩʩʮʲʴ ʠʥʸʷʬ ʪʩʸʶ ʤʠʡʤ ʤʸʥʹʤ ʺʠ ʠ ʲʹʺ
ʸʸʥʲʬ ʬʣʺʹʤʬ ʤʠʸʠʥ ʣʧʠ ʸʡʣʡ ʭʩʮʹʬ ʥʫʸʣ ʡʩʨʤʬ ʡʠʤ ʣʮʲ ʩʸʧʠ ʤʰʹ ʷʥʩʣʡ ʡ ʲʹʺ ʬʥʬʠʡ ʦ ʨʡ ʯʩʮʠʤʬ
ʭʩʩʷʬ ʬ ʰʫ ʥʧʩʨʡʩʥ ʩʬʠ ʭʩʠʡʤ ʬʫ ʥʲʣʩʩ ʺʠʦ ʬʡʠ ʭʩʮʧʸ ʸʹʥʠ ʺʥʲʮʣʡ ʸʮʠʥ ʯʨʷʤ ʥʷʥʰʩʺʡ ʷʩʦʧʮʤ ʷʣʰʱʤ ʣʩ ʬʲ
ʺʰʺʮʡ ʥʰʩʡʠ ʭʤʸʡʠ ʬʹ ʥʺʩʸʡʡ ʥʱʩʰʫʤʬ ʤʺʠ ʪʥʸʡ
ʥʹʣʷ ʯʥʹʬ ʯʠʫ ʣʲ
ʭʤʩʺʴʹ ʠʶʥʮ ʥʮʹ ʠʸʷʰʥ ʸʷʩ ʯʡ ʢʥʦʤ ʩʰʡ ʥʷʡʧ ʭʬʥʲ ʠʸʥʡʮ ʤʡʤʠ
ʢʥʦʤ ʩʰʡ ʥʴʹʴʹ ʯʩʩʣʲ ʺʩʸʡʤ ʺʲʹʡ ʭʢ
ʭʤʸʡʠ
ʬʠʸʹʩʡ
ʥʺʱʩʨ ʺʠ ʲʡʷ ʺʡʹʬ ʤʩʬʢʰʠʡ ʡʫʲʺʤʬ ʵʴʧ ʠʬʹ ʯʥʥʩʫ ʬʥʷ ʯʤ ± ʤʬʫʤʬ ʭʩʰʺʩʰ ʩʺʬʡ ʸʹʥʠʥ ʤʧʮʹʮ ʭʤʩʰʩʲ ʺʠ
ʩʹʹ ʭʥʩʡ ʤʩʬʢʰʠʬ ʲʩʢʤʥ ʡʸʲʡ ʩʹʩʮʧ ʭʥʩʬ ʡ ʤʸʠʮ ʤʧʮʹʤ ʭʤʬʹ ʷʥʰʩʺʤ ʬʹ ʩʫʡ ʠʥʤ ʲʮʹʰʤ ʤʡʡʩʤ
ʬʬʴʺʤ ʯʥʩʶʤ ʺʡʩʡʱʬ ʸʥʱʬ ʸʤʩʮ ʸʺʠ ʬʲ ʸʷʥʡ ʺʥʰʴʬ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʤʰʮʮ ʤʬʥʲʤ ʸʱʮʤ ʭʢʥ ʭʩʷʧʹ ʤʲʩʷʸʤ
ʥʧʺʴʰ ʭʹʬ ʲʩʢʤʹʫ ʹʥʣʷʤ ʯʥʩʶʬ ʸʡʲ ʣʩʮʥ ʤʰʥʥʫʡ ʺʩʸʧʹ ʦʠ ʭʢ ʪʥʹʧʥ ʸʥʢʱ ʬʫʤʹʫ ʭʢʥ ʣʧʥʩʮʡ ʩʺʮʶʥʲ ʧʺʴʮ ʠʩʤ
ʺʠ ʤʫʩʡʹʫ ʤʢʥʴʤ ʠʬʬ ʯʤʮ ʥʢʬʦ ʺʥʲʮʣ ʥʩʰʩʲ ʺʥʡʥʸʠ ʠʱʫ ʺʧʺʮ ʭʩʮʧʸ ʬʹ ʤʸʩʺʧ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʺʸʺʥʧ
ʺʩʡ ʭʩʷʤʬ ʺʥʫʦʤ ʺʠʥ ʺʥʴʬʥʧʤ ʭʩʰʹʤ ʺʠ ʸʢʡʺʮʤ ʥʬʩʢ
ʤʫʡʥ ʣʮʲ ʤʫʥʸʠ ʤʲʹ ʺʷʧʸʺʮʥ ʺʫʬʥʤ ʺʩʠʸʰʹ ʬʠʸʹʩʡ ʯʩʠʮ ʹʩ ʺʥʩʠʬʴ ʺʥʲʥʹʩ ʺʸʶʥʩʥ ʣʥʡʫʤ
ʥʦ
ʺʡʹ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʤʬ ʥʮʶʲ ʬʲ ʬʡʩʷ ʦʠʥ ʷʩʣʶʤ ʯʥʩʶ ʬʲ
ʤʮ
ʸʤʸʤ
ʩʮʶʲ ʬʲ ʺʧʷʬ ʬʫʥʠʹ ʸʺʥʩʡ ʤʡʥʨʤ ʤʬʡʷʤ ʲʹʥʥʩʺʹʫʹ ʤʧʩʨʡʤ ʩʫ ʤʹʠʤ ʤʸʫʦʰ ʪʫ ʸʧʠ ʺʶʷʥ ʤʰʹ
±
"ʺʡʹʤ ʺʬʡʷ ʺʮʣʷʤʮ ʸʺʥʩ ʤʬʥʣʢ ʺʥʫʦ ʺʥʩʤʬ ʤʬʥʫʩ ʺʠ ʲʣʩʩʺʥ ʱʰʤ ʸʡʣ ʺʠ ʭʱʸʴʺ ± ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ ʺʥʫʦʡ
ʺʡʹʤ ʺʠ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʤʬ ʥʮʶʲ ʬʲ ʬʡʩʷʥ ʣʮʲ ʲʢʸ ʥʺʥʠʡʥ ʥʬʱʫ
ʩʡ ʥʦʤ ʤʠʬʴʰʤ ʤʬʥʢʱʤ ʺʮʶʥʲ ʸʡʣʡ ʸʥʡʩʶʤ
ʤʮʱʸʴ ʤʰʹʮ ʸʺʥʩ ʯʡ ʤʩʤ ʭʤʸʡʠ ʤʰʡʹʫ ʣ ʲʹʺ
ʤʮ ʩʤʩʥ ʺʥʸʰʤ ʺʷʬʣʤ ʯʮʦ ʩʰʴʬ ʤʲʹ ʩʶʧ ʺʥʫʦʡ ʤʺʫʦ ʤʬ ʱʰʤ ʬʣʥʢ ʬʲ ʤʸʴʩʱ ʤʡ ʺʴʱʥʰ ʤʲʣʥʮ
ʤʸʥʴʩʱʡ ʭʩʠʸʥʷʤ ʺʠ ʤʹʢʩʸʥ ʺʡʹʤ ʺʬʡʷ ʺʮʣʷʤ
± ʤʴʥʲʺʤ ʤʣʹʬ ʸʤʩʮʥ ʷʩʣʶʤ ʬʹ ʥʰʥʩʶʡ ʲʢʸ ʬʫ ʬʶʩʰ ʠʥʤ ʺʩʹʩʠ ʤʶʬʮʤ ʺʴʱʥʤ ʪʥʺ ʪʫ ʬʫ ʩʠʬʴʤʥ ʩʣʥʧʩʩʤ ʩʹʩʠʤ
ʤʮ ʷʣʡ ʤʱʩʨʤ ʪʬʤʮʡ ʵʸʠʬ ʺʠʶʥʩʤ ʤʱʩʨʤ ʺʠ ʱʥʴʺʬ ʣʧʥʩʮʡ ʺʩʺʮʶʥʲʤ ʤʬʥʢʱʤ ʺʠ ʺʥʱʰʬ ʺʥʲʥʹʩʬ ʭʩʴʶʮʬ
ʺʠ ʹʠʸʮ ʡʹʧʬ ʩʣʫ ʭʩʬʹʥʸʩʡ ʺʥʸʰʤ ʺʷʬʣʤ ʺʲʹ ʪʫ ʸʧʠ ʤʰʹ ʤʮʶʥʲʡʥ ʡʥʹ ʤʺʫʩʦ ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ ʦʠʥ
ʺʧʰʹʫ ʯʫʬ ʭʣʥʷ ʤʲʹ ʩʶʧ ʺʡʹʤ ʺʠ ʬʡʷʩ ʤʡ ʤʲʹʤ ʭʥʱʸʴʤ ʩʸʧʠ ʤʰʹ ʷʥʩʣʡ ʤ ʲʹʺ ʥʬʱʫ
ʩʡ ʠʬʴʥʮ ʷʥʩʣʡ
ʯʫʹ ʭʩʬʹʥʸʩʬ ʺʠʶʥʩʤ ʺʩʰʥʮ ʠʥʶʮʬ ʦʸʣʦʤ ʤʴʥʲʺʤ ʤʣʹʡ ʭʥʶʲʤ ʠʬʴʤ ʺʠ ʭʤʩʣʩʡ ʹʹʮʬ ʢʥʦʤ ʩʰʡ ʥʫʦ ʡʥʹ ʩʰʹʤ
ʩʰʴ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʩ ʨʲʮ ʣʥʲ ʺʷʧʥʣ ʤʲʹʤʥ ʸʤʮʮ ʸʡʫ ʠʥʤ ʤʣʬʩʤ ʺʡ ʥʦ ʤʺʩʩʤ ʭʲʴʤ ʹʣʧʤ ʭʷʥʰʩʺ ʺʠ ʠʬʴʰʤʥ
ʨʩʡʮ ʥʣʲʩʬ ʸʥʧʡʤ ʲʩʢʤ ʭʩʸʤʶʤ ʸʧʠ ʺʲʹʡ ʺʡʹ ʺʠ ʭʥʩʤ ʺʷʡʥʧ ʺʸʹʥʠʮʤ ʭʠʤ
ʤʬʩʠ
ʭʹʡ ʤʠʸʷʰ
ʬʡʷʬ ʷʩʴʱʤʬ ʩʣʫ ʥʩʺʥʰʫʤ ʭʩʩʱʬ ʦʸʣʦʮ ʺʲʤ ʬʫ ʯʥʲʹʡ ʬʹ ʭʩʣʬʩ ʤʠ
ʧʡʹʬʥ ʬʬʤʬʮ ʷʱʥʴ ʠʬ ʤʩʴʥ ʤʬʩʠʥ ʩʮʩʸʡʠ
ʤʺʱʩʰʫ ʩʰʴʬ ʤʲʹ ʩʶʧ ʥʮʶʲʬ ʲʡʷʹ ʤʲʹʡ ʺʡʹ ʩʰʴ
ʥʬʹ ʺʡʹʤ ʺʴʱʥʺ ʺʲʹ ʩʶʧ ʺʬʩʧʺ ʩʰʴʬ ʷʥʩʣʡ ʺʥʷʣ ʩʺʹ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ ʬʹ ʭʩʣʬʩ ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʣʢʡʤ ʥʬʹ ʤʨʥʴʷʤ ʺʠ ʤʰʮʮ ʠʩʶʥʤʬ ʤʣʥʥʦʮʬ ʹʢʩʰ ±
ʪʠ ʥʺʡʹʡ ʺʡʹ ʩʣʮ ʹʡʥʬ ʠʥʤ ʥʺʥʠ ʩʺʴʩʨʷʤʥ ʸʥʧʹʤ ʩʬʲʡ ʭʲ ʧʧʥʹʬ ʯʺʩʰ ʯʥʩʮʣ ʬʫ ʬʲ ʤʬʥʲ ʺʥʠʩʶʮʤ ʭʩʮʲʴʬ
ʩʣʮ ʦʸʠ ʤʠʸʰʫ ʩʫ ʸʸʡʺʤ ʥʺʣʸʧʬ ʸʡʹʥ ʣʥʹ ʤʩʥʠ ʺʥʣʲʡ ʯʥʹʠʸ ʩʬʫʮ ʥʬʥʫ ʸʥʴʩʱʤ ʺʠ ʭʤʮ ʲʥʮʹʬʥ ʤʹʲʮʤ

ʭʩʣʥʤʩ ʭʰʹʩ ʧʥʰʮ ʭʩʠʶʥʮ ʭʰʩʠʥ ʭʥʩʤ ʬʫ ʭʺʲʥʹʩʬ ʭʩʴʶʮ
ʤʧʮʹʬ ʭʩʴʶʮ ʭʩʸʧʠ ʤʹʷʺʮ ʣʬʩ ʭʲ ʭʩʣʣʥʮʺʮʤ ʬʫʹ ʤʨʥʴʷʤ ʬʲ ʷʥʩʣʡ ʤʧʰ ʭʩʩʰʩʹʤ ʺʧʹʮʥ ʤʦʴʥʧʡ
ʺʥʷʩʲʮ ʺʥʠʩʸʡ ʺʥʩʲʡʹ ʤʬʠʫ ʭʢ ʹʩ ʠʥʡʬʮ ʺʹʹʥʡʺʮʤ ʤʠʶʥʺʬ ʥʠʩʡʤ ʪʸʣʤ ʩʬʥʨʬʨ ʤʬʹ ʷʩʤʡʮʤ ʸʥʧʹʡ ʤʩʴʥʩ
ʩʸʲʹ ʺʧʩʺʴ ʺʠ ʭʩʹʷʡʮ ʪʫ ʬʫ ʭʩʡʸ ʭʩʡʸʥ ʭʤʩʬʲ ʷʩʡʣʥ ʪʩʮʱ ʯʡʥʬʥ ʤʧʺʴʰ ʭʩʩʰʩʹʤ ʺʧʹʮʹ ʺʸʲʶʮʤ
ʬʹ ʺʩʠʬʩʲʤ ʺʥʫʦʤ ʺʣʮʥʲ ʭʬʥʫʬ ʹʮʮ ʭʬʥʫʬ ʤʱʰʸʴʤ ʭʩʩʰʩʲʡ ʸʥʧʹʤ ʥʲʡʶʡ ʷʩʤʡʮʤ ʣʢʡʤ ʩʰʴ ʺʠ ʭʩʺʫʤ
ʬʫʫ ʭʩʮʹ ʩʸʲʹʬ ʤʮʶʥʲ ʡʸ ʧʺʴʮʫ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʤʷʣ ʣʥʲʡʹ ʤʸʥʤʹ ± ʯʥʲʹʡ ʯʩʢʥʸʩʱʬʥ ʣʢʡʡ ʨʩʡʤ ʺʥʲʥʸʷ
ʸʺʥʩ ʤʹʥʣʢ ʤʰʮ ʺʡʹʤ ʺʲʴʹʤʮ ʣʥʲ ʥʮʶʲʬ ʬʨʥʰ ʩʣʥʤʩʹ ʤʮʧʬʮ "ʥʩʹʫʲ ʤʹʲʩ ʤʮ
ʺʡʹʤ ʺʴʱʥʺ
ʤʬʩʧʺʮ ʩʶʧʥ
ʺʲʥʹʩʡ ʺʥʠʸʬ ʣʥʠʮ ʡʥʸʷʡ ʤʫʥʦ ʠʥʤ ʪʫ ± ʺʡʹʤ ʡʥʨʮ ʤʰʡʬ ʸʺʥʩ ʠʩʤʹ ʤʨʥʴʷʡʹ ʸʥʸʡ ʩʸʤ ʥʡʬʡ ʤʬʬʥʧʺʤ
ʺʡʧʸʤ ʤʩʴʰʫʡ ʤʠʩʡʮ ʺʡʹʤʹ ʪʸʥʡʮʤ ʲʴʹʡʥ
ʤ ʺʡʹʤ ʺʱʩʰʫ ʣʲ ʩʸʤʥ ʡʥʧʸʬ ʺʠʶʬ ʯʺʩʰ ʠʬ ± ʤʸʥʧʹʮ
ʺʠ ʺʥʷʰʬ ʬʥʫʩ ʠʥʤ ʯʫʬʤʮʡ ʺʥʮʩʮʺ ʺʥʷʣ ʣʥʲ ʥʸʺʥʰ
ʺʧʰ ʡʥʸʥ ʸʹʥʲʥ ʸʹʥʠ ʤʱʰʸʴʥ ʺʲʣʤ ʥʮʶʲ ʬʲ ʬʡʩʷ ʸʷʥʡʤ ʷʸ ʩʸʤ ± ʩʰʹ ʣʶʮ ʡʨʩʤ ʪʥʬʫʬʤ
ʤʷʣ ʣʥʲʡʥ ʯʮʦʤ ʩʰʴʬ ʤʲʹʤ ʺʩʶʧʮ ʺʡʹ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʤʬ
ʲʥʡʹʤ ʲʶʮʠʬ ʺʥʩʰʷ ʭʩʣʷʤʬ ʭʥʲʨʬ ʬʩʧʺʤʬ ʩʠʣʫ ʤʮʫ
ʲʶʮʠʡ ʺʰʥʴʩʨ ʣʥʲ ʵʮʠʺʤʬ ʩʹʩʮʧ ʭʥʩʬ ʯʥʩʷʩʰ ʭʩʣʷʤʬ ʺʡʹʤ ʺʠ ʬʡʷʬ ʥʩʬʲ ʤʡ ʤʣʥʲʩʤ ʤʲʹʤ ʤʲʩʢʮ ʷʥʩʣʡ
ʥʰʬʢʸʺʤʹ ʲʥʡʹʤ ʸʣʱʡ ʭʩʥʱʮ ʩʥʰʩʹ ʹʸʥʣ ʤʦ ʯʫ ʲʥʡʹʤ
ʺʡʹʤ ʺʠ ʬʡʷʬ ʭʩʮʩʣʷʮʹʫ ʩʠʣʫ ʪʫ ʬʫ ʤʦ ʬʡʠ ʥʩʬʠ ʤʸʥʡʢʡ ʸʥʧʡʤ ʲʩʸʫʤ ʯʤʩʸʧʠʬʥ ʤʮʧʬʮ ʬʹ ʺʥʩʰʹ ʤʮʫ
ʭʩʶʥʧʸʤ ʭʩʣʬʩʤ ʺʩʺʥʫʬʮ ʤʸʩʥʠ ʹʡʥʬ ʺʩʡʤ ʲʺʴʬ ʺʶʷ ʡʢʩʰ ʭʩʨʬʥʡʤ ʤʧʹʮʤ ʩʸʩʩʹʮ ʣʢʡʤ ʺʠ ʸʲʩʰ ʠʥʤ
ʪʥʺʮ ʺʥʸʰʤ ʺʷʬʣʤ ʺʸʧʠ ʤʸʩʥʥʠ ʭʩʸʹʮ ʭʩʹʥʡʬʤʥ ʺʬʡʷ ʩʰʴʬ ʤʲʹ ʩʶʧ ʬʲ ʤʸʥʤ ʯʥʲʹʤʹʫ ʥʤʦʥ ʯʡʥʬʤ ʺʠ
ʤʥʥʬʹʤ ʤʰʥʺʮ ʤʫʩʬʤʡ ʺʱʰʫʤ ʺʩʡʬ ʤʠʩʶʩʤ ʲʢʥʸ ʥʬʹ ʤʨʥʴʷʡ ʹʥʡʬ ʸʥʧʡʤ ʥʰʲʣʥʩʮ ʤʩʤ ʸʡʫ ± ʺʡʹ
ʩʸʲʹ ʺʧʩʺʴ ʺʥʩʺʩʮʠʤ ʺʥʰʺʮʤ ʯʤ ʺʩʡʤ ʺʠ ʺʴʨʥʲʤ ʪʠ ʤʩʬʲ ʤʺʧʩʰʹ ʯʡʥʬʤ ʺʫʮʮ ʺʶʷ ʤʹʹʥʠʺʤ ʭʰʮʠʹ
ʠʬ ʭʤʩʬʲ ʭʢʹ
ʭʩʱʥʰʥʡ
ʤ ʤʬʠ ± ʺʥʥʬʰʤ ʺʥʲʥʹʩʤʥ ʭʩʮʹ ʣʢʡʤ ʬʲ ʨʩʡʤ ʠʥʤ ʤʡ ʪʬʤʬ ʩʣʮ ʭʩʲʰ ʤʩʤ ʠʬ ʯʩʩʣʲ
>
ʲʥʡʹʤ ʺʹʸʴ ʩʰʩʰʴ
@ ʸʺʥʥʬ ʩʠʣʫ ʺʱʰʫʤ ʺʩʡʬ ʪʫ ʺʫʬʬ ʤʹʥʡ ʺʶʷ ʹʧ ± ʺʮʠʤʥ ʥʸʥʲʬʹ
± ʩʥʰʩʹ ʭʹʬ ± ʭʲʴʤ ʩʫ ʨʩʬʧʤ ʠʥʤ ʬʬʴʺʮ ʠʥʤ ʥʡ ʬʩʢʸʤ
€‡ ‰ sŽ€j ˜un ~sŠ ʭʩʹʰʠ ʤʡʸʤ ʯʩʠ ʭʹ ʪʥʮʱʤ ʺʥʡʠʤ ʺʩʡʡ ʬʬʴʺʤʬ ʪʬʩʩ
ʪʬʫʥʬʮʤ ʥʣʢʡ ʺʠ ʸʩʺʱʤʬ ʪʸʨʶʩ ʠʬ ʪʫ ʥʸʩʫʮ ʥʰʩʠ ʹʩʠʥ
ʩʷʱʲ ʣʩʮʠ ʭʣʠʬ ʩʨʥʮ ʡʹʧʰ ʥʩʩʧʬ ʭʩʹʥʬʹʤ ʺʥʰʹʡ ʥʩʸʡʧ ʬʹ ʲʺʴʥʮʤ ʭʴʥʶʸʴʮ ʺʥʮʩʲʰ ʩʠ ʩʰʴʡ ʣʥʮʲʩ ʠʬʥ
ʥʩʤ ʥʺʥʰʩʮʠʥ ʥʸʹʥʩ ʬʲ ʬʠ ʤʷʱʰ ʥʺʧʬʶʤʥ ʥʧʸʴ ʥʬʹ ʯ ʬʣʰʤ ʥʤʹʲʮʫʥ ʡʨʩʤ ʤʡ ʭʩʸʫʩʰ ʯʡʥʬʤ ʺʥʡʷʲʹ ʤʨʥʴʷʤ ʧʫʥʰʬ
ʥʩʣʩʣʩʮ ʣʧʠ ʥʬ ʲʩʶʤ ʸʹʠʫ ʺʮʠ ʹʩʠ ʤʩʤ ʠʥʤ ʸʡʣ ʭʹʬ ʺʡʹ ʬʹ ʤʧʰʮʡʥ ʺʩʸʧʹʡ ʭʢ ʸʥʧʡʤ ʢʤʰ ʪʫ ʺʡʹ ʡʸʲʡ
ʥʺʹʠ ʭʲ ʲʱʰ ʠʥʤ ʡʸʩʱ ʠʬ ʠʥʤ
ʭʩʫʸʲ
ʬʹ ʹ ʴʥʱʬ ʠʥʡʬ ʤʡʥʧʸʬ ʺʠʶʬ ʭʩʲʰ ʠʬ ʭʩʠʥʸ ʯʩʲʮ ʸʺʺʱʤʬ ʳʩʣʲʤ ʠʥʤ
ʳʥʱ
ʤ ʪʸʲʰ ʭʹ ʯʥʬʮʤ ʺʩʡʬ ʯʥʴʶʬ ʩʹʩʹ ʭʥʩʡ ʥʩʣʬʩ ʺʹʥʬʹʥ ʬʲ ʷʥʴʩʱ ʠʬʮʥ ʸʹʥʠʮ ʤʩʤ ʥʡʬ ʪʠ ʩʷʰ ʠʬ ʣʢʡʡ ʸʩʲ ʬʹ
ʬʲ ʥʸʹʤ ʭʩʹʸʮʤ ʺʡʹʤ ʯʧʬʥʹʥ ʤʮʩʲʰʤ ʤʸʩʥʥʠʤ
ʲʥʡʹ ʺʥʮʩʲʰʤ ʩʠ ʺʥʸʮʬ ʺʡʹ ʩʰʴ ʬʡʷʬ ʭʩʣʷʤʥ ʥʺʬʡʷʡ ʣʮʲʹ
ʺʣʥʲʱ ʤʮʩʩʺʱʤʹ ʸʧʠʬ ʺʩʬʲʰ ʺʩʰʧʥʸ ʤʹʢʸʤ ʭʬʥʫ
ʥʰʴʥʤ ʭʬʥʫ ʤʹʸʴʤ ʬʲ ʤʸʥʺ ʩʸʡʣʥ ʺʥʸʩʮʦ ʭʲ ʺʡʹʤ ʥʸʥʡʲ ʸʦ ʭʥʷʮʡ ʤʬʩʴʺʡ
ʤʠʶʸʤʤ
ʩʰʩʱ ʸʤ ʣʮʲʮ
ʬʲ ʤʠʶʸʤʬ ʺʥʮʬʥʠʤ ʣʧʠʬ
ʯʩʡ ʳʩʸʧ ʱʥʮʬʥʴʬ ʤʸʤʮ ʣʲ ʤʫʴʤ ʤʧʥʰʩʰ ʤʬʧʤʹ ʺʥʡʠʤ ʺʩʡ ʩʰʫʥʹʮ ʣʮʧʰ ʹʩʹʷ ʥʩʬʠ ʹʢʩʰ ʺʡʹʤ ʩʠʶʥʮʡ
ʬʹ ʺʥʰʷʱʮʤʮ ʸʲʱʰ ʤʩʤ ʩʨʥʮ ʭʢ ʤʶʸʮʤ ʯʩʡʬ ʭʩʧʸʥʠʤ ʬʹ ʤʧʴʹʮ ʡʥʸʷ ʠʥʤ ʭʠʤ ʯʩʩʰʲʺʤ ʠʥʤ ʤʧʩʹ ʥʮʲ ʸʹʷʥ
ʬʹ ʺʥʰʨʷʤ ʺʥʲʹʬ ʣʲ ʭʩʴʩʷʺʮʬ ʳʸʨʶʤ ʠʥʤʥ ʤʠʶʸʤʤ ʤʮ ʭʥʹ ʬʲ ʺʲʣʬ ʹʷʩʡ ± ʤʬʩʬʹʡ ʤʰʲʰʹʫʥ ʭʩʸʩʩʣʤʮ ʩʮ
ʺʧʠʬ ʺʧʠ ʭʩʴʩʷʺʮʤ ʺʥʬʠʹ ʥʬʴʰ ʨʠ ʨʠ ʤʬʩʬʤ ʥʬ ʤʺʩʤ ʠʬʹ ʸʥʧʡʤ ʥʦʤ ʺʡʹʡ ʯʠʫ ʠʷʥʥʣ ʬʬʴʺʤʬ ʸʧʡ
ʥʤʹʮ ʥʬʥ ʸʥʺʱʬ ʤʡ ʤʩʤʹ ʤʬʠʹ ʤʸʺʥʰ ʠʬ ʭʥʩʱʡʹʫ ʸʥʴʩʱʤ ʺʠ ʯʷʦʬ ʸʴʩʱ ʺʮʠʤ ʺʠ ʸʩʺʱʤʬ ʺʣʧʥʩʮ ʤʡʩʱ
ʥʹʠʸʡ ʦʦ ʥʤʹʮ ʩʫ ʹʧ ʺʡʹʤ ʺʠʶʡ ʤʠʬʴʰʤ ʤʠʶʸʤʤʮ ʺʥʫʥʬʤʺ ʬʲ ʸʢʥʡʮ ʸʥʧʡ ʥʺʥʩʤ ʬʲ ʸʡʥʢ ʡʠʫʤ ʬʲ ʥʬʥʫ
ʤʫ ʱʩʱʡ ʬʲ ʺʱʱʥʡʮ ʤʰʥʮʠʤ ʭʠʥ ʩʺʩʮʠʥ ʤʰʫ ʤʩʤ ʠʥʤ ʲʢʸʬ ʣʲʥ ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ ʥʮʶʲ ʬʲ ʬʡʩʷ ʭʹ ʯʥʣʰʥʬ ʪʸʣ ʥʲʱʮ
ʬʫ ʡʩʩʧʮ ʤʦʹ ʩʸʤ ʤʸʥʶ ʭʥʹʡ ʸʥʺʱʬ ʯʺʩʰ ʠʬʹ ʯʺʩʠ ʥʬʹ ʤʨʥʴʷʤʹ ʸʩʧʮʡ ʭʢ ʥʺʬʡʷ ʬʲ ʸʥʮʹʬ ʨʩʬʧʤ ʥʡ
ʧʸʥʠ ʭʩʩʷʬ ʥʬʧʤ ʥʺʧʴʹʮ ʩʰʡʥ ʠʥʤ ʭʫʥʺʡ ʠʥʤʥ ʩʣʥʤʩ ʬʠʹʹ ʯʷʦʤ ʩʰʩʲʡ ʯʧ ʤʠʹʰ ʥʺʡʥʹʺ ʺʮʺʫʥʮ ʸʠʹʩʺ
ʡʬʧʥ ʸʹʡ ʸʹʫʥʤ ʧʡʨʮʤ ʺʥʥʶʮʥ ʤʸʥʺ ʩʸʮʥʹ ʬʹ ʭʩʩʧ ʭʲ ʤʺʩʤ ʺʸʧʠ ʧʥʸʹ ʠʬʠ ʱʥʮʩʰ ʪʥʺʮ ʬʥʫʩʡʫ ʥʮʹʬ
ʺʥʸʹʫ ʥʬ ʹʩʹ ʷʣʡʰ ʺʩʡʬ ʱʰʫʰʹ ʬʫʥʠ ʬʫ ʥʣʸʴʥʤ ʬʧʤʥ ʸʩʲʶʤ ʸʥʧʡʤʮ ʣʥʠʮ ʭʹʸʺʤʹ ʣʮʧʰʤ ʹʩʹʷʤ
ʸʷʩ ʪʸʡʠ ʩʫʣʸʮ
ʸʬ ʪʴʤ ʪʸʲʡ ʤʰʹ ʸʥʡʲʫ ʺʸʣʥʤʮ ʭʩʴʬʥʧ ʭʩʮʩ ʤʮʫ ʣʥʲ ʸʩʲʶ ʯʫʣʹʫ ʭʩʸʺʱʮʡ ʬʥʲʴʬ
ʠʶʩ ʥʺʣʥʡʲ ʭʥʩʱ ʸʧʠʬ ʡʸʲ ʩʣʩʮ ʥʩʺʥʣʩʮʡ ʬʩʶʠʥ ʹʴʰ ʯʥʹʹ ʬʥʷ ʺʹʢʸʮ ʤʸʥʹʡ ʤʩʴʰʫʡ ʤʠʩʡʤ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʥ
ʪʸʡʠ ʸʥʲʩʹʤ ʣʩʢʮ ʩ ʲ ʸʮʠʰʹ ʩʮʥʩʤ ʳʣʡ ʸʥʲʩʹ ʲʥʮʹʬ ʥʺʣʫʰ ʭʲ ʱʸʠʺʤ ʸʥʧʡʤ ʤʬʫʥ ʯʺʧ ʺʥʬʤʶʮ ʤʧʮʹ ʬʥʷʥ
ʥʸʥʲʩʹʬ ʭʩʰʩʦʠʮ ʭʩʫʸʡʠ ʭʩʹʩʮʧʫ ʤʸʡʱʤ ʸʹʥʫ ʬʲʡ ʬʹ ʥʺʲʥʹʩ ʯʩʱʥʸʩʠʤ ʺʸʥʹʡ ʥʣʫʰʬ ʪʴʤ ʹʩʹʷʤ ʬʹ
ʹʧ ʥʰʲʣʥʩʮʥ ʤʠʬʮ ʤʺʩʩʤ ʺʥʴʺʺʹʤʤ ʭʩʩʺʲʹʫ ʪʸʲʰʹ ʺʥʡʠʤ ʺʩʡʡ ʭʹ ʥʬ ʤʰʩʺʮʤ ʪʫ ʬʫ ʤʴʩʶ ʤʬ ʸʥʧʡʤ

ʭʩʹʣʧ ʭʩʩʰʧʥʸ ʺʥʧʥʫʥ ʺʥʬʲʺʤ ʭʲʴ ʬʫʡ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ
ʺʥʫʦʡ ʷʸ ʬʢʬʢʺʤ ʥʩʬʠ

ʬʹ ʠʬʴʰʤ ʧʥʫʤ ʺʠ ʥʰʩʰʩʲ ʣʢʰʬ ʭʩʸʩʠʮ ʥʬʠ ʭʩʸʥʴʩʱ
ʭʩʡʠʥʣʥ ʭʩʡʥʠʫ ʭʩʡʡʥʺʱʮ ʭʩʣʥʤʩ ʤʮʫ
ʺʡʹ ʺʴʱʥʺ

ʤʦ ʯʩʩʣʲʹ ʩʺʸʮʠʥ ʩʺʷʮʧʺʤ ʩʣʥʤʩ ʠʥʤʹ ʩʺʰʡʤʹ ʭʣʠʮ >ʸʥʲʩʹʤ ʣʩʢʮ@ ʹ ʢʮʤ ʺʥʠʮʸ ʠʹʥʰʡ ʸʥʲʩʹʤ ʷʱʲ ʣʧʠ ʭʥʩ

ʣʥʮʧʮ ʭʹʡ ʭʣʠ ʸʹʷʺʤ ʣʧʠ ʭʥʩ ʤʸʩʫʮʬ ʲʶʥʮ ʠʬ ʥʸʫʥʮʬʥ ʵʶʥʰ ʤʩʤʩʹ ʥʺʥʴʶʬʥ ʯʹʩ ʡʫʸ ʺʧʷʬ ʸʥʱʠʹ ʸʩʡʱʤ

ʠʥʤ ʬʠʸʹʩʡ ʺʥʲʷʹʤ ʺʸʡʧ ʥʬ ʹʩʹ ʩʰʸʩʠ ʩʮʬʱʥʮ ʲʺʴʬ ʬʠʸʹʩʬ ʯʩʡʥ ʩʸʫʥʰʬ ʯʩʡ ʬʧ ʤʦ ʸʥʱʩʠ ʤʬʥʲʮ ʡʫʸʫ

ʯʡʥʮʫ ʯʩʩʰʡʤ ʺʠ ʹʥʫʸʬ ʨʩʬʧʤ ʳʥʱʡʬʥ ʷʣʡ ʯʩʩʰʲʺʤ ʺʠ ʭʩʸʤ ʠʥʤ ʥʣʩʸʨʮ ʥʤʹʮʹ ʸʫʩʰʥ ʸʩʥʥʧʤ ʥʰʲʣʥʩʮ ʪʸʣʰ

ʸʺʥʮʹ ʩʺʰʡʤ ʩʫ ʭʩʰʥʩʣʡ ʥʬʲ ʠʬ ʯʩʩʰʡʤ ʺʥʣʥʱʩʡ ʭʩʷʣʱʤʹ ʤʬʤ ʤʩʢʥʱʤ ʪʬʤʮ ʺʠ ʺʩʰʹ ʭʫʱʬ ʹ ʢʮʤʮ ʹʷʩʡʥ ʥʣʩ

ʭʠ ʤʦʥʧ ʺʮʩʺʧʬ ʹʢʴʩʤʬ ʸʥʮʠ ʩʰʠ ʸʧʮ ʩʥʢ ʺʥʮʸʬ ʪʫʥ ʤʰʷʱʮʬ ʲʩʢʤ ʳʥʱʡʬʥ ʪʬʤʮʤ ʬʫ ʺʠ ʺʩʰʹ ʭʫʩʱ

ʣʲʥʸ ʥʬʥʫʹʫ ʭʩʩʱ ʬʢʸ ʺʨʩʹʴʡ ʩʰʠ ʺʮʠʤ ʺʠ ʸʴʱʠ ʩʸʫʥʰ ʬʬʥʫ ʭʣʠ ʭʥʹ ʺʥʮʸʬ ʸʥʱʠʹ ʤʫʬʤʬ ʷʱʴʰ

ʪʸʣʡ ʺʫʬʬʮʹ ʲʣ ʸʮʠʥ ʥʣʣʥʲ ʹ ʢʮʤ ʺʥʲʮʥʣ ʥʩʰʩʲʥ
ʭʩʣʩʱʴʮ ʠʬ ʭʲʴ ʳʠ ʥʰʬ ʤʥʥʺʤ ʭʬʥʲ ʠʸʥʡʹ ʺʥʮʸʬ ʸʺʥʮʹ ʸʡʥʱʹ ʥʤʹʩʮ ʹʩ ʭʠʤ ʬʠʹ ʩʫʣʸʮ
ʸ
ʭʩʷʬʥʧ ʤʩʬʲ ʯʩʠʥ ʤʫʬʤʤ ʥʦ ʤʰʲ ʹ ʢʮʤ ʭʬʥʠ "ʩʸʫʥʰ

ʣʡʫ ʤʩʤ ʯʥʩʱʩʰʤ ʥʮʬʥʲ ʥʩʬʲ ʡʸʧʹ ʩʮʫ ʥʺʩʡʬ ʡʹ ʥʰʲʣʥʩʮ ʹʷʲʺʤ ʺʠʦ ʬʫʡʥ
ʣʶʮ ʡʡʥʺʱʤ ʤʬʩʬʤ ʬʫ ʭʣʸʩʤʬ ʧʩʬʶʤ ʠʬ ʠʥʤ ʣʥʠʮ

ʡʹʩ ʯʫʮ ʸʧʠʬʥ ʤʮʧʤ ʵʰʤʡ ʬʬʴʺʤʬ ʭʷ ʠʥʤ ʣʶʬ "ʭʩʩʥʢ ʭʲ ʠʥʤ ʪʬʹ ʸʧʱʮʤ ʭʠʤ ʳʩʱʥʤʥ ʡʩʹʤ ʠʬ
ʭʬʥʲ ʠʸʥʡʮ ʹʷʩʡʥ ʭʩʬʩʤʺʤ ʸʴʱ ʬʫ ʺʠ ʠʸʷ ʺʥʲʮʣʡʥ

ʠʥʤ ʸʷʥʡʡ ʸʹʲʡ ʤʹʷʤ ʯʥʩʱʩʰʡ ʣʥʮʲʬ ʧʫ ʥʬ ʯʺʩʩʹ ʸʩʠʹʤʥ ʸʥʲʩʹʤ ʺʠ ʡʫʲʬ ʤʶʥʸ ʥʰʩʠʹ ʥʣʩʡ ʦʮʸ ʩʫʣʸʮ
ʸ

ʤʩʤʹʥ ʤʷʱʲʤ ʺʠ ʲʶʡʬ ʤʩʤ ʸʥʮʠʹ ʣ ʥʲ ʣʸʹʮʡ ʡʶʩʩʺʤ ʠʥʤ ʸʺʥʩ ʦʫʸʺʤʬ ʬʢʥʱʮ ʤʩʤ ʠʬ ʪʠ ʸʥʲʩʹʤ ʳʥʱʬ ʺʠʦ

ʭʩʰʮʥʦʮʤ ʺʣʥʥʦʮʡ ʯʩʧʡʤ ʠʥʤ ʭʩʣʣʶʤ ʩʰʹ ʬʲ ʬʡʥʷʮ ʲʬʷʰ ʥʩʬʠʹ
ʯʥʱʠ
ʤ ʬʲ ʡʹʥʧ ʠʥʤʹʫ ʸʣʧʤ ʬʬʧʡ ʤʤʡ

ʬʫʡ ʤʫʬʤʤ ʺʠ ʭʩʩʷʬ ʥʺʲʣʡ ʯʺʩʠ ʤʩʤ ʪʠ ʤʰʥʷʤ ʠʩʡʤʹ ʺʥʲʮʣ ʭʲ ʹ ʢʮʬ ʹʢʩʰ ʸʥʲʩʹʤ ʸʧʠʬ ʤʦ ʸʥʲʩʹʮ ʤʠʶʥʺʫ

ʩʥʬʩʢʮ ʷʦʰʩʩ ʠʬʹ ʤ ʡʷʬ ʬʬʴʺʤ ʤʮʩʺʧʤ ʺʠʸʷʬ ʸʩʧʮ ʦʩʸʫʮ ʩʰʠ ʸʧʮ ʤʫʬʤ ʥʦ ʭʠ ʸʮʠʥ ʺʥʣʲʥʸ ʭʩʩʣʩʥ ʥʩʰʩʲʡ

ʤʮʩʺʧʤ ʩʰʴʬ ʸʮʠʥ ʤʰʥʷʤ ʬʠ ʥʩʰʩʲ ʸʩʹʩʤ ʠʥʤ ʺʮʠʤ ʺʥʺʬʣʤ ʬʲ ʷʴʣʩʮʤ ʩʰʲʬ ʪʴʥʤ ʲʢʸ ʯʩʡʥ ʬʢʸ ʺʨʩʹʴ ʬʲ

ʭʩʷʥʣʱ ʯʩʩʰʡʤ ʺʥʣʥʱʩ ʩʺʸʮʠ ʠʬʹ ʥʤʹʮ ʸʮʥʬ ʩʰʥʶʸʡ ʩʰʴʬ ʩʷʱʲʡ ʤʧʬʶʤ ʤʠʥʸ ʩʰʠ ʤ ʡʥ ʯ ʬʣʰʡ ʠʥʤ ʩʬʹ ʷʱʲʤ

ʺʥʰʡʬʥ ʱʥʸʤʬ ʠʬʠ ʤʸʩʸʡ ʯʩʠ ʹʥʮʩʹ ʺʰʫʱʡ ʯʩʩʰʡʤʥ ʬʣʢʮ ʤʸʩʫʮʬ ʤʲʩʶʮʤ ʤʲʣʥʮ ʩʺʩʠʸ ʺʥʲʥʡʹ ʸʴʱʮ

ʸʮʥʠ ʤʺʠ ʲʥʣʮ ʤʮʥʤʮ ʤʸʶʥʰ ʭʥʷʮʡ ʭʩʹʣʧ ʺʥʣʥʱʩ ʥʫʸʣʰ ʭʩʩʸʧʱʮʤ ʩʩʹʥʧ ʤʠʩʶʮ ʸʩʧʮʡ ʷʰʲ ʭʩʣʸʹʮ

ʬʫ ʺʠ ʢʩʹʤʬ ʭʩʩʲʥʡʹ ʭʩʶʶʥʸʺʮ ʥʰʧʰʠ "ʥʩʹʫʲ ʷʸ ʺʠʦ ʭʩʣʸʹʮ ʯʩʩʰʡʬ ʥʺʥʠ ʪʥʴʤʠʥ ʹʥʫʸʠ ʭʠʹ ʠʶʩ ʱʢ ʯʥʡʹʧʡʥ

ʯʮʥʦʮʡ ʳʱʫʤ ʬʹ ʤʷʱʲʡ ʸʡʥʣʮ ʣʥʠʮ ʺʥʬʥʣʢ ʥʩʤʩ ʺʥʱʰʫʤʤ ʤʸʫʹʤʬ

ʬʥʮʺʠ ʪʠ ʤʦ ʠʹʥʰ ʭʩʬʲʤʬʥ ʺʥʮʸʬ ʩʺʩʶʸʹ ʺʮʠʤ ʥʦʹ ʤʺʩʤ ʤʰʷʱʮʤ ʤʷʩʮʲʮ ʤʷʩʣʡ ʸʧʠʬ ʭʩʩʧʡ ʭʲʴ
ʩʰʠ ʯʫʬ ʭʣʠ ʳʠ ʺʥʮʸʬ ʸʥʱʠʹ ʩʺʣʮʬ ʤʸʥʺ ʸʥʲʩʹʡ ʪʠ ʩʰʩʶʸ ʵʥʴʩʹʬ ʷʥʷʦ ʭʰʮʠ ʯʩʩʰʡʤ ʸʺʥʩʡ ʺʩʧʥʥʸ ʤʲʶʤ
ʣ ʥʲ ʸʴʱʮʥ ʯʥʡʹʧ ʤʠʥʸ ʸʡʲʮʥ ʬʲʮ ʠʩʤ ʤʷʱʲʬ ʺʥʩʠʣʫʤ
ʤʮʩʺʧʤ ʭʣʥʷ ʭʫʬ ʸʴʱʮ ʺʮʩʺʧʬ ʤʹʩʢʴ ʥʰʲʡʷ ʯʫʮ ʸʧʠʬʥ
ʭʩʸʡʣ ʯʥʸʫʦ
ʥʡʺʫ

ʸʥʡʲʫ ʩʣʣʶ ʸʣʧʬ ʥʩʶʲʥʩ ʭʲ ʱʰʫʰʥ ʵʲʩʩʺʤʬ ʹʷʩʡ ʤʰʥʷʤ ʭʥʫʱʤ ʬʫ ʺʠ ʭʬʹʬ ʤʰʥʷʤ ʬʲʹ ʤʩʤ ʭʩʴʩʲʱʤ ʣʧʠ ʤʦʥʧ
ʭʩʶʥʸ ʲʥʣʮ ʭʩʮʺʥʧ ʥʰʧʰʠ ʥʸʮʠʥ ʥʸʦʧ ʤʲʹʤ ʺʩʶʧʮ ʬʷ ʠʬ ʲʶʡʮ ʤʦ ʤʩʤ ʩʺʰʩʧʡʮ ʤʦʥʧʤ ʺʮʩʺʧ ʺʲʡ ʯʮʥʦʮʡ
ʠʥʤ ʥʬ ʭʩʰʩʮʠʮ ʠʬ ʥʰʧʰʠ ʣ ʥʲʤ ʬʠʹ "ʸʥʢʱʬ ʭʺʠ ʩʺʥʹʸʡʹ ʭʩʬʩʦʰʤ ʭʩʴʱʫʤ ʬʫ ʺʠ ʱʩʩʢʬ ʩʺʶʬʠʰ ʯʩʨʥʬʧʬ
ʸʺʥʩ ʤʡʥʨ ʤʲʶʤ ʬʡʩʷ ʬʥʮʺʠ ʤʠʸʰʫ ʭʫʧʥʺʮ ʩʣʥʤʩ ʹʸʣʰʤ ʸʩʧʮʤ ʺʠ ʭʬʹʬ ʩʣʫ ʭʩʡʸ ʭʩʴʱʫ ʩʺʩʥʥʬ ʳʠʥ
ʥʰʧʰʠ ʭʩʷʣʱ ʬʲ ʸʥʴʩʱ ʺʲʫ ʠʩʶʮʮ ʠʥʤ ʯʫʬʥ ʸʧʠ ʤʰʥʷʮ ʩʰʠʥ ʥʸʡʲ ʭʩʰʮʥʦʮʤ ʥʮʸʥʤ ʺʥʩʱʥʫʤ ʤʮʺʧʰ ʤʷʱʲʤ
ʯʫʮ ʸʧʠʬʥ ʭʥʺʧʬ ʭʬʥʫ ʥʡʹʩ ʤʷʱʲ ʸʥʢʱʬ ʭʩʶʥʸ ʵʥʴʩʹ ʺʸʡʧ ʩʺʠʡʤ ʭʩʮʩ ʸʴʱʮ ʸʥʡʲʫ ʪʥʩʧ ʭʲ ʩʺʡʹ

ʤʬ ʺʥʣʥʤʬ ʷʱʴ ʠʬ ʠʥʤ ʥʰʲʣʥʩʮʬ ʳʱʫʤ ʺʣʥʥʦʮ ʤʸʡʲʥʤ ʺʥʣʥʱʩʬ ʣʲ ʥʷʩʮʲʤʥ ʺʥʸʩʷ ʥʷʸʩʴ ʭʤ ʤʣʥʡʲʡ ʤʬʧʤʹ
ʸʡʣ ʤʬʢʺʰ ʦʠʥ ʺʥʰʮʣʦʤ ʤʺʥʠʡ ʯʩʩʰʡʤ ʺʠ ʷʦʧʬ ʩʣʫ
ʠʬʴʥʮʤ ʥʣʱʧ ʬʲ ʭʩʱʣʰʤʮ ʺʸʡʧ ʭʩʷʣʱ ʥʬʢʺʤ ʺʥʣʥʱʩʡ ʲʥʣʩ ʤʩʤ ʠʬʹ

ʬʥʷ ʥʮʩʸʤʥ ʣ ʥʲʬ ʭʩʰʥʷʤ ʥʲʩʢʤ ʭʩʩʲʥʡʹ ʸʥʡʲʫ ʤʰʤʥ ʺʩʲʮʹʮ ʣʧ ʤʰʷʱʮʬ ʤʲʩʢʤʥ ʤʷʩʮʲʮ ʤʷʩʣʡ ʤʺʹʲ

ʯʩʩʰʡʤʥ ʭʩʷʥʣʱ ʺʥʣʥʱʩʤ ʥʰʺʥʠ ʤʮʩʸ ʩʣʥʤʩʤ ʤʷʲʦ ʯʩʰʡʤ ʺʠ ʱʥʸʤʬ ʠʥʤ ʣʩʧʩʤ ʯʥʸʺʴʤ ʹʥʮʩʹʬ ʯʫʥʱʮ ʯʩʰʡʤ

ʤʱʩʸʤʬ ʣʲʥʩʮ ʺʥʰʡʬʥ ʱʥʸʤʬ ʩʩʰʩʲ ʥʫʹʧ ʺʠʦ ʩʺʲʮʹʹʫ ʹʣʧʮ ʥʺʥʰʡʬʥ

ʲʩʣʥʮ ʠʥʤʹ ʩʮʶʲʡ ʲʮʥʹ ʩʺʩʩʤ ʠʬ ʥʬʩʠ ʣ ʥʲʤ ʭʤʬ ʤʰʲ ʷʸ ʠʬ ʫ ʠʥ ʤʩʰʷʤ ʩʬʥʷʩʹʡ ʤʬʬʫʰ ʠʬʹ ʤʠʶʥʤ ʥʦ ʹʣʧʮ
ʺʠ ʬʨʡʮ ʩʺʩʩʤ ʤʱʩʸʤʬ ʣʲʥʩʮ ʯʩʩʰʡʤʹ ʺʥʸʥʸʡ ʭʫʬ ʩʮʥʫʱ ʣʩʱʴʠ ʠʬʠ ʤʲʷʹʤʤ ʭʥʫʱ ʺʠ ʸʩʦʧʤʬ ʧʩʬʶʠ ʠʬʹ
ʠʥʤʹ ʪʩʠ ʩʩʰʦʥʠ ʥʮʡ ʩʺʲʮʹ ʩʰʠ ʬʡʠ ʤʦ ʲʢʸʡ ʤʷʱʲʤ ʺʠ ʩʺʹʴʩʧ ʯʫʩʤʮ ʩʬ ʯʩʠʥ ʲʩʷʹʤʬ ʪʸʨʶʠʹ ʷʺʲ
ʭʩʷʣʱ ʹʩʥ ʤʱʩʸʤʬ ʣʮʥʲ ʯʩʩʰʡʤʹ ʤʸʥʸʡ ʤʸʥʶʡ ʲʩʣʥʮ ʤʬʩʴʮʤ ʭʩʬʫʥʰ ʺʸʥʡʧʡ ʸʡʥʣʮʹ ʸʸʡʺʤ ʦʠʥ ʭʩʸʫʥʮʤ
ʭʩʩʷʥ ʸʩʸʹ ʤʦʥʧʤ ʬʫʤ ʺʠ ʭʫʩʬʲ ʭʺʬʡʩʷʥ ʺʥʣʥʱʩʡ ʩʺʨʬʧʤʥ ʺʥʣʥʱʩʤ ʺʠ ʥʱʫʩʹ ʭʩʬʲʥʴʬ ʩʺʩʸʥʤ ʧʴʡ ʭʩʹʰʠ
ʩʺʮʱʸʴ ʤʮ ʩʤʩʥ ʸʩʧʮ ʬʫʡ ʯʩʩʰʡʤʮ ʸʨʴʩʤʬ ʩʩʬʲʹ

ʠʬ ʭʲʴ ʳʠ ʤʥʥʺʤ ʭʬʥʲ ʠʸʥʡʹ ʪʸʣʡ ʺʫʬʬʮ ʸʩʧʮʤ ʤʠʩʶʮ ʸʩʧʮʡ ʭʩʣʸʹʮ ʯʩʩʰʡ ʺʸʩʫʮ ʬʲ ʺʥʲʣʥʮ
>
ʣʮʧ ʯʩʲ ʩʰʩʰʴ
@ ʭʩʧʩʥʥʸʮ ʥʬʩʴʠʹ ʺʮʠʤʥ ʭʩʣʩʱʴʮ ʥʦ ʤʺʩʩʤ ʯʩʩʣʲ ʪʠ ʩʺʮʬʩʹʹ ʤʮʮ ʤʥʡʢ ʤʩʤ ʩʺʡʷʰʹ

ʤʺʩʤ ʤʰʥʹʠʸ ʤʧʩʹʤ ʤʤʥʡʢ ʤʺʩʩʤ ʺʥʰʩʩʰʲʺʤʤ ʤʠʩʶʮ

ƉĂƌƉĞƌĞƚϭϬϬΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ ʬ ʤʹʷʡ ʧʥʬʹʬ ʯʺʩʰ ʬʩʩʮʡ ʯʥʬʲʤ ʺʬʡʷʬ

‫שבת כ׳ שבט התשע״ט‬ ‫הפטרה‬

‫הדלקת צאת‬ ‫" בשנת מות "‬
‫נרות השבת ר״ת‬
‫י‪-‬ם ‪18:18 17:44 16:52‬‬
‫ת״א ‪18:14 17:40 16:48‬‬
‫חיפה ‪18:14 17:40 16:48‬‬
‫ב״ש ‪18:17 17:44 16:52‬‬

‫איש לא היה יכול להתעלם מהתלמיד השקדן‬ ‫בשלבים הראשונים‬ ‫הגר"י מבקש ליחד מילין על נקיות לשונו של‬ ‫שוחח‬
‫דל מסעך הרוחני‬ ‫הרב ניסים טולדנו זצ"ל "מעולם לא שמענו ממנו ביקורת על‬ ‫עם ה'‬
‫והמוכשר‪ ,‬מר"ן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שכתלי‬ ‫ידמה לך שאולי שה'‬
‫תלמוד תורה 'בני ציון' זכו לארח אותו‪.‬‬ ‫מישהו או משהו‪ ,‬גם בעניינים תורניים והשקפתיים‪ .‬ולא שלא‬ ‫כשם‬
‫דוחה אותך‬ ‫שאתה‬
‫מנהל הת"ת‪ ,‬הרב משה פרוש זצ"ל‪ ,‬נתן בו את‬ ‫ומואס במאמציך‪.‬‬ ‫הייתה לו דעה מוצקה‪ ,‬היתה לו גם היתה‪ ,‬ואליבא דאמת היו‬ ‫משוחח‬
‫עיניו והיה מתבטא בהשתאות‪" :‬‬ ‫התמד בדרכך‪:‬‬
‫‪ ,‬אלא שהוא לא העלה‬ ‫אנשים ופעולות‬ ‫עם‬
‫צריך לעקוב‪ ,‬שכן הוא צנוע‪ ,‬שקדן ואינו אוהב‬ ‫אל תתיאש‪.‬‬
‫את הדברים על דל שפתיו"‪ .‬הגר"י מוסיף ומבאר את עומקה של‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫להתבלט למרות כישרונותיו האדירים"‪ ,‬כך נימק‪.‬‬ ‫תוסרנה‬
‫כל המחיצות‬ ‫הנהגה זו‪" ,‬אבא פחד שלעיתים אף אם הביקורת היא לשם‬ ‫ספר לו‬
‫הכל‬
‫למאמין האמיתי‪,‬‬ ‫שמים‪ ,‬מ"מ יתכן ותהיינה שותפות בה גם נקודות הנובעות‬
‫אמונה‬
‫הוא הביט על התלמיד העוקף את בני גילו בחוכמה‬ ‫מאינטרסים אישיים וכדו'‪ ,‬ומשכך בחר שלא להשמיע את דעתו‬

‫ובשקדנות עשרת מונים ונראה כמו תלמיד בוגר‬ ‫כנגד עניינים שונים‪".‬‬

‫וותיק‪ .‬הרב פרוש התלהב מכישרונותיו ומיכולת‬ ‫כך גם כשביקשו לערבו בענייני פוליטיקה‪ ,‬עסקנות חרדית וכו'‪,‬‬

‫השינון והזכירה בעל פה שהפגין תלמידו הצעיר‪ ,‬עד‬ ‫‪ ,‬ולא אבה לשמוע מטוב ועד רע‪.‬‬ ‫רבנו‬

‫‪ .‬וכך‪ ,‬עוד בהיותו‬ ‫שהורה‬ ‫הוא שמר על שלמותו האישית‪ ,‬ועל דרגתו הרוחנית הגבוהה‪,‬‬

‫בגיל עשר וחצי‪ ,‬כבר עבר ללמוד בישיבה גבוהה‪.‬‬ ‫עלה ונתעלה בכתרה של תורה ובכתר שם טוב‪.‬‬

‫לא איש בלא אישה ולא‬ ‫כל אדם יכול להיות מופת חינוכי‬
‫אישה בלא איש‬ ‫לכל אדם אחר!‬

‫בלא שכינה‬

‫כשהגיע רבינו חיים בן עטר זיע"א‬ ‫יום אחד בן ציון אבא שאול זצ"ל‪..‬‬
‫הגיע באיחור לישיבה‪ .‬סיפר שעבר ליד‬
‫לירושלים עיה"ק בסוף שנת תק"ב‪ ,‬כבר הלך‬ ‫תלמוד תורה ושמע תינוקות של בית רבן‬
‫אומרים 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים'‪,‬‬
‫לפניו שמו‪ ,‬וגבירי ליוורנו קבעו לו ישיבה‬ ‫"לא יכולתי ‪.‬‬
‫שם בחצר מדרש "כנסת ישראל"‪.‬‬
‫עמדתי שם עד שסיימו את כל הברכות ורק‬
‫וכך עטוף בטלית ומעוטר בתפילין‪ ,‬ישב שם‬ ‫אז פניתי ללכת"‪.‬‬

‫מובדל ומופרש מכל ענייני העולם‪ ,‬והפליג‬ ‫כששחו לפניו אברכים כי ברצונם ללמוד‬
‫דיינות‪ ,‬אמר להם‪ :‬עדיף שתכשירו עצמכם‬
‫בהינזרו בכל‬ ‫מאוד‬
‫שהם מניחי יסודות‬
‫חמדות החיים‪ ,‬עד כי רואי פניו המאירות‬ ‫היהדות לדור הבא‪.‬‬

‫חשבוהו למלאך ה' צבאות שהשכינה חופפת‬

‫עליו כל היום‪ ,‬ונהרו אליו תלמידים רבים‬

‫להסתופף בצלו‪ ,‬ושקד שם על התורה והעמיד‬

‫תלמידים גדולי ישראל‪ ,‬ואחד מגדולי תלמידיו‬ ‫אין אדם נמנה עם הטורפים‬

‫היה מרן החיד"א זיע"א‪.‬‬ ‫טורף‬ ‫ובכל זאת‬

‫נפשות ומטריף דעת‬

‫הם צעדו שלושה‪ .‬האבא הגדול הרב זאב‪ ,‬שזקנו יורד על פי מידותיו‪ ,‬ולידו שני בניו הקטנים‪ ,‬עדיין לא בני מצוות‪,‬‬

‫דוד בן ‪ 7‬ויצחק בן ה‪" .5-‬המתינו כאן" ביקש האב הצדיק וניגש לחנות מכולת ליד תחנות האוטובוס‪.‬‬

‫‪ .‬לאן הולכים אבא? שאלו הקטנים‪" .‬לתת מתנה‬ ‫הוא שלף כסף מכיסו‪ ,‬תחבו ביד הקמעונאי והחל לבחור ולמלא את שקית הנייר בממתקים‪,‬‬

‫קטנה ומתוקה לקרוב משפחה" השיב‪ .‬אחרי ‪ 25‬דקות של הליכה מזורזת‪ ,‬הם ניצבו מול בית החולים לחולי‪-‬נפש סמוך ונראה לכפר ליפתא‪ .‬האב ר' זאב ביקש משני בניו‬

‫לנוח בשיפולי המורד בואכה בית‪-‬החולים‪" .‬אני חוזר‪ ,‬ובינתיים שננו את משניות מסכת שבת ואבחן אתכם כשאחזור"‪.‬‬

‫המחזה הזה חזר על עצמו במשך שנים מספר‪ .‬כל ראש חודש צעדו האב ובניו מן הבית למכולת‪ ,‬שם התמלאה שקית הנייר בממתקים‪ ,‬אחר כך צעדו בזריזות‬

‫לעבר בית החולים‪ ,‬הם ידעו ששם בתוך הבית הגדול הזה‪ ,‬גרים אנשים לא יציבים בנפשם‪" .‬משוגעים" הם ידעו שיש שם אדם שאבא שלהם אוהב ודואג לו‪,‬‬

‫‪" .‬וכך מדי ראש חודש היה מגיע הרב זאב אל נחמיה החולה – שרוב הזמן בהה באוויר‪ ,‬פה ושם השמיע‬ ‫הם הבינו שמדובר בקרוב משפחה‪...‬‬

‫משפט מבולבל – עם שקית נייר מלאה ממתקים‪.‬‬

‫לפני שנפרד ממנו נישק ר' זאב את נחמיה במצחו וברך אותו שיזכה לרפואה שלמה‪ .‬נחמיה היה מחייך באושר‪ ,‬אבל נחמיה מעולם לא הבריא‪.‬‬

‫בעיצומו של פינוי בית החולים‪ ,‬הוא לקה בליבו ופירפר בין חיים למוות‪ .‬הצלחנו לייצב את מצבו‪ ,‬סיפר המנהל וכשהוא חזר להכרה‪ ,‬הוא סימן לעברי וביקש להשמיע‬

‫כמה מילים‪" :‬המנהל ‪ ,‬אני רוצה שתדע‪ ,‬הרב עם הזקן הארוך שהביא לי כל ראש‪-‬חודש ממתקים‪ ,‬הוא צדיק‪, .‬‬

‫מעולם לא נפגשתי איתו עד ליום שהוא בא לבית החולים עם הסוכריות‪ .‬אני יודע אביגדור שרק בזכותו נתנו לי תרופות הרגעה‪ ,‬לפני שהוא הגיע שאגתי כמו אריה רעב‬

‫בכלוב‪ ,‬ואם היו לי כמה דקות של אושר בחיים האיומים שעברתי אחרי השואה הנוראה‪ ,‬אלו היו הדקות עם ר' זאב‪ ,‬עם הסוכריות‪ ,‬וחתיכת החלבה‪ ,‬עם הנשיקה במצח‬

‫‪ ,‬ואני מבקש ממנו סליחה על כך שמעולם לא אמרתי לו תודה‪ .‬תגיד לו את האמת‪ ,‬שחוץ מהדקות‬ ‫והברכה מכל הלב‪ .‬אני מבקש ממך שתגיד לו‬

‫האלה‪ ,‬דקות הגסיסה שלי‪ ,‬לא יכולתי להוציא משפט אחד שלם‪ .‬תגיד לו תודה בשמי ‪,‬זו הצוואה שלי"‪.‬‬

‫‪ ,‬עדינות ‪ ,‬חוכמה ‪ ,‬עבור הזולת ‪) .‬העורך(‬ ‫לעשות‬

‫נ״י בני דבורה תורה ויראת שמים‬ ‫נ״י‪,‬‬ ‫נ״י‪ ,‬נ״י‪,‬‬ ‫העלון לברכת והצלחת‬

‫ברגן בלזן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬חנוכה תש"ד‬ ‫"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" ‪ .‬לא נאמר‬ ‫קוסם אחד עבד בספינה‪ ,‬ובכל הפלגה של‬

‫נר ראשון של חנוכה הודלק בצריך על ידי הרבי‬ ‫"כאשר הרים" אלא "כאשר ירים"‪ ,‬ללמדנו שבכל דור ודור‬ ‫אנשים הוא היה עושה להם קסמים‪ ,‬התוכי של‬
‫מבלוז'וב רבי ישראל שפירא זצ"ל‪ ,‬אשר סיים‬ ‫הקפטן היה מתבונן כל הזמן בקסמים‪ ,‬עד שלמד‬
‫‪ ,‬יהיה "וגבר‬ ‫כאשר ירים משה את ידו‪ ,‬שזה‬ ‫איך חלק מהקסמים עובדים ובכל פעם שהוא עשה‬
‫כמקובל בברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן‬
‫הזה"‪ ...‬אחד האסירים‪ ,‬עסקן לשעבר בארגון ה"בונד"‬ ‫ישראל"; ואם לא‪ ,‬חלילה‪ ,‬יגבר עמלק‪.‬‬ ‫קסם שהתוכי כבר הבין איך הוא עשה אותו‪,‬‬
‫בוורשא‪ ,‬ניסה לקרוא תיגר על נוסח הברכה‪" :‬מאות‬ ‫התוכי היה מספר למבקרים בסיפון איך הוא עשה‬
‫ואלפי גוויות של יהודים מתגוללות כאן‪ ,‬ואתה משמיע‬ ‫רבי מרדכי מלכוביץ' זצ"ל היה קשור מאוד לרבו‪ ,‬רבי‬ ‫אותו והקוסם הנבוך היה צריך לעשות טריקים‬
‫חדשים‪ ,‬לאט לאט נגמרו לו הטריקים והקסמים‬
‫ברכה כזאת?!"‬ ‫שלמה מקרלין זצ"ל‪ .‬כשנהרג רבי שלמה על קידוש השם‪,‬‬ ‫שהתוכי לא הכיר והוא כבר ממש כעס על התוכי‬

‫חש מיד רבי מרדכי כי התנתק הקשר התמידי לרבו‪ ,‬ולא ידע‬ ‫הזה שהורס לו את העבודה‪,‬‬

‫השיבו האדמו"ר‪" :‬הינך צודק‪ ...‬אף אני הרהרתי‬ ‫את סיבת הדבר‪ .‬הוא היה מתהלך כמבולבל‪ ,‬זועק מרה ‪:‬‬ ‫הוא ביקש מהקפטן שייקח אותו משם אך הקפטן‬
‫לא הסכים‪ .‬יום אחד הייתה סערה חזקה בים‪,‬‬
‫למצוא הסבר לאמירת‬ ‫בדבר‪...‬‬ ‫"התנתקתי מרבי‪!".‬מקורביו‪ ,‬שהידיעה על הריגתו של רבי‬ ‫הספינה התהפכה וטבעה בים‪ ,‬ורק הקוסם הגיע‬

‫הברכה המקובלת גם בשעה נוראה זו‪ .‬אולם הבחנתי‬ ‫שלמה הגיעה אליהם‪ ,‬חששו לגלות זאת לרבי מרדכי‪,‬‬ ‫לסירת ההצלה‪ ,‬גם התוכי בא והתיישב לידו‪ ,‬ככה‬
‫הם יושבים יום ויומיים ולא מחליפים מילה רק‬
‫בעת הברכה בחזות פניהם של האסירים היהודים‬ ‫עם רבי מרדכי מנשכיז זצ"ל‪.‬‬ ‫יושבים ובוהים אחד בשני‪ ,‬אחרי ארבעה ימים‬
‫התוכי אומר לקוסם ‪ :‬זהו‪ ,‬אני נכנע ! תגלה לי‪,‬‬
‫שעמדו במקום‪ .‬גיליתי אצלם נכונות‬ ‫אמר להם‪ ,‬שיש לומר לו את האמת‪ ,‬שכן כרגע הוא סבור שבו‬

‫‪...‬על הנכונות הזאת להקרבה ברכתי‬ ‫האשם על שאינו מרגיש את רבו‪ .‬סיפרו לרבי מרדכי את מה‬

‫"שהחיינו"‪ .‬כאשר יהודים נכונים להקריב חייהם‬ ‫שאירע‪ .‬בירך הצדיק 'דיין האמת'‪ ,‬ישב על הארץ ואמר‪-‬כך‬

‫למען יהדותם‪ ,‬גם בתנאים כאלה‪ ,‬הרי זו תופעה‬ ‫‪ ,‬ועכשיו הוא‬ ‫אמר‪" :‬הרבי בחייו היה‬

‫שבוודאי צריך לברך עליה ברכת "שהחיינו"‪...‬‬ ‫שונא זאת שבעתיים"‪ ,‬ומיד חזר לאיתנו ‪.‬‬

‫סיפר הגאון רבי יצחק קופלמן‬ ‫כפה עליהם הר כגיגית‬ ‫" רפידים רומז שרפו ידיהם של‬
‫יש את המעמד הנשגב‪ ,‬הגילוי הגדול של השכינה שהתגלתה לישראל‬
‫ראש ישיבת לוצרן‪ :‬בליל שבת‪ ,‬רבי‬ ‫במעמד הר סיני‪ .‬אומרים רבותינו )עבודה זרה דף ב(‪" :‬ויתיצבו בתחתית ההר‪ ,‬ואמר‬ ‫ישראל מדברי תורה )מכילתא(‪.‬‬
‫שמעון שקאפ זצ"ל היה רגיל לחזור‬ ‫רב דימי בר חמא‪ :‬מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל‪ ,‬ואמר להם‪ :‬אם אתם‬ ‫כאשר יש חולשה בענייני התורה‪,‬‬
‫מקבלין את התורה ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬שם תהא קבורתכם! "‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬הרי‬
‫על השיעור בפני קבוצה מובחרת‬ ‫הקב"ה שלח את משה רבנו ואמר לו "לך תשאל את ישראל אם הם רוצים לקבל את‬ ‫בא עמלק ולוחם עם ישראל;‬
‫מתלמידיו‪ .‬פעם בעת השיעור הגישה לו‬ ‫התורה"‪ ,‬אז משה הלך וחזר אל הקב"ה עם תשובת עם ישראל "כל אשר דיבר ה'‬
‫נעשה"‪ .‬אם כן‪ ,‬הרי כבר הקדימו נעשה לנשמע‪ ,‬אז מדוע הקב"ה צריך לכפות הר‬ ‫את בני‪-‬ישראל‬
‫הרבנית צלחת עם‬ ‫מקדושת התורה‪.‬‬
‫‪ .‬הרב בירך כדת וכדין והמשיך‬ ‫כגיגית‪ ,‬אם מקבלים התורה מוטב אם לאו שם תהיה קבורתם‪,‬‬
‫בשיעורו וחזר חזרה לעיונו‪ .‬כשסיים‬ ‫כל העלונים‪hamaor.net :‬‬
‫לאכול העיר‪" :‬מה זה שהשעועית היום‬ ‫רוצה הקב"ה לומר בזה לעם ישראל? אפשר כאן לבאר את דברי רבותינו כך‪,‬‬
‫שהכפייה הזו של הר כגיגית היא לא באה חס ושלום‪ ,‬האם יש רצון או לא‪ ,‬הרי רצו‬ ‫עשיר אחד‪ ,‬שלא ניחן בבינה‬
‫מתוקה מתמיד?"‬ ‫עם ישראל לקבל התורה והקדימו נעשה לנשמע‪ ,‬רק הקב"ה רצה להראות להם בני‬
‫תדעו לכם עדיף להיות תחת ההר גדול של התורה‪ ,‬שנראה הר גבוה והר גדול‪ ,‬נכון‬ ‫יתרה‪ ,‬אך לעומת זה היה עז‬
‫אהבה אמיתית זאת‬ ‫יש שיאמרו לא יכולים לקבל עלינו כל הנטל הזה‪ ,‬זה נראה קשה מדי בשבילנו‪ ,‬אבל‬ ‫וחצוף‪ ,‬נהג להתערב בענייני‬
‫אשר מעוררת את האדם‬ ‫זה עדיף לכם מאשר "שם"‪ ...‬אם הייתי באומה אחרת "שם" אולי היה לי טוב‪ ...‬לא‪,‬‬ ‫הקהל‪ .‬פעם אחת‪ ,‬בדיון עם רבי‬
‫בנימין מקוצק זצ"ל‪ ,‬קם‬
‫להעניק לחברו עזרה‬ ‫אומר הקב"ה "שם" תהיה קבורתם!!!‬ ‫העשיר וחיווה את דעתו‪ ,‬אף‬
‫– יש אנשים החושבים שבלי התורה יהיה להם יותר טוב‪ ,‬ח"ו‪ ,‬בלי התורה‬ ‫שהעניין לא היה שייך אליו כלל‪.‬‬
‫האם בדרך כלל נוטלת את ידי הילד‬ ‫אנו רואים איך עם ישראל התפורר לאורך תקופות שונות‪ ,‬בלי אותם מצוות ראינו‬
‫איך עם ישראל נהיה כאחד הגויים ונמחק מעל המפה‪ ,‬כל אותם יהודים שחשבו‬ ‫אמר לו רבי בנימין‪" :‬למדנו‬
‫נטילת שחרית )בערך בגיל שבו הילד‬ ‫לעשות רפורמות ללכת ולחתוך חלקים‪ ,‬היכן הם? כמעט ולא נותר בהם אחד‪ ,‬מה‬ ‫במסכת אבות‪' ,‬איזהו עשיר‪,‬‬
‫מתחיל ללכת( ומלמדת אותו את‬ ‫נשאר מהם‪ ,‬מה נשאר אין להם זהות עצמית‪ ...‬הוא נשוי עם גויה ילדיו גויים איזה‬ ‫השמח בחלקו'‪ .‬למה נאמר דבר‬
‫זה לעשיר דווקא‪ ,‬וכי העני שמח‬
‫תפילותיו הראשונות‪ :‬מודה אני שמע‬ ‫זהות יש לך‪...‬‬ ‫בחלקם של אחרים?אלא"‪ ,‬השיב‬
‫ישראל תורה צוה כיום‪,‬‬ ‫הוא טוען‪ :‬אני אמריקאי מה ההבדל אם אני יהודי או לא יהודי‪ ...‬איך אני יהודי‪...‬‬
‫כל העולם כולו בני אנוש‪ ...‬זה החורבן הגדול ביותר‪ ...‬אם מקבלים את התורה‪,‬‬ ‫רבי בנימין‪,‬‬
‫לומדים בפעוטון או בגן את הידיעות‬ ‫אע"פ שנראה כמו הר‪ ,‬כפה עליהם הההר כגיגית‪ ,‬אבל תדעו לכם "שם" – ששם ע"י‬
‫הראשונות שנרכשו בדרך כלל בבית‪.‬‬ ‫"המשנה מדברת על אדם שזכה‬
‫שנקל מהתורה נוציא חלקים האלה‪ ,‬ענייני המצוות‪ ,‬שבת‪ ,‬נישואים‪ ,‬מאכלות‬ ‫במתנת העושר‪ ,‬ולא נתברך‬
‫אולם‪ ,‬אסור להורים להסתמך על המוסד‬ ‫אסורות אז נוכל להישאר‪ ...‬לא ולא! "שם" תהיה קבורתם‪.‬‬ ‫במתנות אחרות‪ ,‬כמו למדנות‪,‬‬
‫בלבד; עליהם להשתדל ללמד את‬ ‫הם נמחקים‪ ...‬דבר נוראי‪!...‬‬ ‫צדקות‪ ,‬תבונה‪ .‬אומרים לו ‪:‬‬
‫עשיר אתה – שמח בעושרך‬
‫‪ .‬למשל‪ ,‬עובדות בסיסיות על‬ ‫שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל‬ ‫ובממונך‪ ,‬אך אל תחשוב‬
‫שבת וחגים‪ ,‬המודעות להשגחת ה'‪,‬‬ ‫בחכמה ובתבונה‪,‬‬
‫הרחוקות ממך‪".‬‬
‫"מחה אמחה את זכר עמלק" בדרך‪-‬‬

‫כלל אחרי המחיקה נשאר רושם כלשהו‪,‬‬
‫היכר כלשהו‪ .‬לכן נאמר בעמלק "מחה‬

‫אמחה"‪ ,‬שהקב"ה ימחה אותו‬
‫ולוּ רושם קל‪.‬‬

‫בסוף ימיו של רבי נתן צבי זצ"ל‪ ,‬בעת שהותו בעונות הקיץ בתל‬ ‫רשימת תפוצה‬ ‫סיפר אחד‪ :‬בהיותי באמצע היער‪ ,‬לפתע סבבוני‬

‫אביב‪ ,‬היה רגיל לשאת שיחות מוסר בבית מלונו בלילי שבתות בין‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫והתנפלו עלי שלוש מאות זאבי טרף בחמת זעם‪ ,‬ועמדו‬
‫לקרעני לגזרים‪ .‬ונעשה לי נס ונצלתי מידם‪ .‬שאל‬
‫השמשות לפני אנשי תורה ותלמידיו לשער‪ .‬פעם נמשכה השיחה‬ ‫"בחר לנו אנשים"‪ .‬העצה לזה היא‪:‬‬
‫השואל‪ :‬ומנין לך שהיו שלוש מאות‪ ,‬כלום היה לך לב‬
‫יותר מהרגיל עד שהגיע זמן תפילת מעריב‪ .‬והנה פתחה אשתו‬ ‫אנשי משה הם המסוגלים להילחם עם‬ ‫למנותם? אמר להם המספר ואם היו מאתיים וחמישים‬
‫עמלק ולנצחו‪.‬‬ ‫אין זה נס גדול‪ .‬שאל אחר‪ ,‬וזו מנין לך‪ ,‬אם לא ספרת?‬
‫הרבנית‪ -‬שהיתה ספוגה מרוחו של בעלה ובקיאה באורחותיו‪ -‬מקצה‬
‫התורה היא נצחית‪ , ,‬בכל‬ ‫אומר המספר‪ :‬ואם היו מאתיים אין זה נס גדול‪.‬‬
‫הדלת ולחשה‪." " :‬‬ ‫זמן ובכל מקום‪ .‬בכל דור יש ה'משה'‬
‫התעקש שואל אחר‪ ,‬גם מאתיים צריך לספור? חוזר‬
‫רבי נתן צבי הפסיק מיד את שיחתו תוך שיא התלהבותה וציווה‬ ‫שבדור‪ ,‬ו'אנשי משה'‬ ‫המספר ומתרעם‪ ,‬קטני אמנה‪ ,‬ואם מאה זאבים‬

‫להתפלל מעריב‪ .‬אחד הנוכחים העז ואמר‪" :‬הנשים שלנו אינן‬ ‫הם מי שיכניעו את 'עמלק'‪ ,‬המנסה‬ ‫מתנפלים‪ ,‬אינם מסוגלים לקרוע אדם לגזרים? חזר‬
‫לקרר את קדושת התורה‪.‬‬ ‫העקשן והקשה‪ ,‬ומאה אכן היו? אומר המספר‪ ,‬בואו‬
‫מקפידות‪ ".‬והשיב לו רבי נתן צבי‪" :‬ראשית כל‪ ,‬אינני מאמין לכם ואין‬
‫נתפשר על חמישים‪ ,‬ואין זה נס גדול מספיק‪.‬‬
‫לכם רשות לוותר על חשבונן; שנית‪ ,‬הרי אשתי בוודאי רעבה ואין לי‬
‫לא נרגעו העקשנים והנודניקים ושאלו‪ ,‬וחמישים אכן‬
‫רשות לעכבה‪ ".‬ולא הועילו כל ההפצרות של הנוכחים שהשתוקקו‬ ‫היו? התרגז המספר‪ :‬ואם זאב אחד היה מתנפל עליכם‬
‫כיצד הייתם נראים? חוזר שוב העקשן הנורא ושואל‪,‬‬
‫‪ ,‬ומיד לאחר‬ ‫לשמוע את סוף הרעיון‪ ,‬והוא‬ ‫ואת הזאב אכן ראית במו עיניך? אומר המספר‪ :‬ואם לא‬

‫התפילה מיהר לברך לכל אחד ברכת שבת שלום ושלחם לביתם‪.‬‬ ‫היה זאב‪,‬‬

‫ניסים בן רימה‪ ,‬שרה בת חורשיד‪ ,‬דינה בת והב‪ ,‬יוסף דהאן בן שמחה‪ ,‬ליאור בן אילנה‪ ,‬ששון בן טיפחה‪ ,‬שמחה בת לולו‪,‬לעילוי נשמת‪:‬‬

‫יחיא בן לולו'ה‪ ,‬פנחס חיים אוחנה בן חנינה‪ ,‬נעימה בת עזיזה‪ ,‬שולמית חיה בת אסתר‪ ,‬סעידה מזל בת יעקב‪ ,‬מלכה בת שרה‪ .‬פנחס בן פנחס‪ ,‬יגאל בן‬
‫מלכה‪ ,‬דוד ומרים אלבז‪ ,‬הרב אלעזר בן שמחה‪ ,‬יעקב בן אורית‪ ,‬יחזקאל בן שמחה‪ ,‬דדה בת אסתר בוגנים‪ ,‬יעקב בן נטלי‪ ,‬רפאל בן קלרה‪ ,‬הרב יעקב‬

‫יוסף בן מרגלית‪ ,‬אלברט בן זוהרה אליעזר בן רגינה‪ ,‬אפרים אליהו בן מרים‪ ,‬שלום בן אורה מורי הרב יורם אברג'ל‪ ,‬הרב יהודה יאיר‪ ,‬שמעון בן‬

‫רינה‪ ,‬ישראל בן שמחה סבג‪ ,‬אואסינה בת גור'ה חלפון‪ ,‬שמואל בן רבקה זכאי רחל רשל בת קלרה מרן הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה‬

‚„‡Ž€ ƒ† ƒŠ‚ 0
.Œ ƒŠ
0ƒ–˜‡1 ˜—–’ ˜—
†0—˜ ˜Ž—

˜Œ—Ž ‡ƒŠ‡Š —•ƒŒ ƒŠ‚
Š0„ ‚•–  ‘ƒ‡
Š0„ –˜~ ˜ ‚Ž—ƒ—
Š0„ ‚„‡„ ‚ƒ‚~ ˜ ‡Šƒ’ ‚Ž‡Ž’

˜—–’ ˜— ‡ŽŒ„ …Šƒ—Š ‹‡Œ†Œ
0ƒ–˜‡1
™¢  ¢ ¦¢¥« žœŸ ±²™ ±šœš ¢¤

¦š ¢§ © ±­ª§ ¦¢°žª­ ³™ ¾±§Ÿœ ¢°žª­¾š ž©™ ¦¢±§ž™ ±°š ¥¤š
¦¥ž™ £¤ ¥« ž¥š°² ²©ž«ž ¥™±²¢ ¢©šš ¦¢±¯§ ³žœš«³² ³±¤Ÿ©
0ƒ‚‡„ƒ ˆŠŒ‚ ˜ƒŒ ˜Ž—1 ‚–†’‚ ¢¤¾ ¢ ¡ ±§™© ¢§ ©š ¾¦¢¥« žœŸ ±²™ ±šœš ¢¤¾ ±§™© ž©³²±­š œž«š
¢§ ©š šž³¤ ¨ž²¥ ¨¢š °ž¥  ±²­ ³™ ¨¢š¥ ²¢ž ¾¦¢¥« žœ¢Ÿ ¢¤ ³«œ¢
˜‡ƒ—‚ ‚‰Š‚‚ ™¢š² ³ž¤§² ™ž «žœ¢ ±šœ ™©šžœ§ œ¢›§ ±™š§ ¨™¤ šž³¤ ¨ž²¥¥
¦¢±¯§§ ¥™±²¢ ¢©š ³™ ™¢¯ž¥ ¢œ¤ °± žœ«ž© ™¥ ¦¢±¯§ ¥« Áš°
³š² ³ž¤¥ ³ž±ž¤š ³¤§ ³™ Áš° ¦¢¥« ™¢š¢² £¤š ¢ ¢œ žŸ ±¡§¥ ¢±²
¯°ž§ ¢©¢œš ¦¢¥¥¤ ¦¢«ž°² ž¢ ¥™±²¢ ¢©š² ¨ž¢¤² ³± ™ ±¡§¥ žœ«ž© ³ž¤§² ¢™œž ™¥™
³±² ¢¤™¥§² ²±œ§š ™šž§² ¢­¤ ™§ž¡ ¢±«² ¡Á§š ¦¢±¯§ ®±™š
±šœ £±ž¯¥ ž¥¢­™ ž­ž›š ¥ž¡¥¡ ™ ¥™±²¢ ¢©š ³™ œž­ž ¦¢±¯§ ³™ ³™ ¤§ § ¢©­§ Áš° ³™ ž¥™²
¡§ ¥«² ²° £¤¥¢ ±³ž§ ±žª™ ¥« Áš° ™¢š "±Ÿ œžš« ¢œšž« ž¥¥ž ±Ÿ œžš« ¢œšž« ž¥¥ ¢±²
±³ž§ °ª¥ œ§ž«² ¯°ž§ ž§³ª² ¢©š ž©¢§™¢ £¤ž °Ÿ  žœ¢ ³™ž ž¥œž› ³™ ¥¤ ž™±¢ ¦š² ³ž¤§ ¦¢±¯§
¢ž™±ž £±ž ¬¯ ¢¢² ¢œ¤ ž­ž›š ž«©«©¥ ³™ ™¢¯ž¥ ¢œ¤ žœ«ž© ™¥ ³ž¤§² ™ž­ ™¯§© žœš« ²§šž ¾š ¥™±²¢
¦ž¢ œž«š§ ž¢¥«  ¢© ¦™ž ž¢¥« šž¤²¥ ±ž°«¥ ¥™±²¢ ¢©š§ ¦¢±¯§ ³™ ™¢¯ž¥ ¢œ¤ ™¥™ ¦¢±¯§§ ¥™±²¢ ¢©š
ž¢œ¢š ž¥¢­™ ž«©«©¥ ±³ž§ ³ª¤ ž™ ±¤ ™¥™ Áš°š ©ž§™ ³™ ¦š ±¢œ ¥ž ±Ÿ œžš«š ©ž§™ ³™ ¦§
š¤²¥ ¦ž¢ œž«š§ ž©¢¤ Ÿ ²«§š ¢±² ¢œ¤ °± ³ž¤§ ¥š°¥ž ¥žšª¥ ¦¢±¯§ ¦¢¤¢±¯ ž¢ «žœ§ ¨¢š¥ ²¢ ¨¤ ¦™²
š¤²¥ ™¢œš ž¢¥« š²  ¦™ ¨¤ž ž¢¥« ž©™¢š¥ ³± ™ £±œ Áš°¥ ³¢ ™¥ ¥ž¤¢š¤ ¢¤ž ¾š ©ž§™¥ «¢›© ž©™²
¾¢ª «Á² žœ¢š ž¥¢­™ ž«©«©¥ ±³ž§ ž¢¥« ±¤² œ ™ ±¢²« ¥²§ ¢­ ¥« ™©šžœ§ œ¢›§ £¤ ¥« ©ž« ž¤±œ¤ "£¤¥
¥¤¥ ›™œ³ž žš ¥­¡³ ž¥¢¤™³² ³©§ ¥« ¨ž› ±¤²š ³°©¢§ °ž©¢³ ž©š¥
™Á§±ž  Áª ¢² ² ž² ™­ž± ¾ž¤ž ³ž™° žš› ¦ž  ¦« ±°šš œ¥¢ ¦° œ ™ ¦ž¢ ž¢¤±¯
¥žœ›  §ž§ ¦« ®«¢³¥ ¡¢¥ ž š¯§¥ ¦±› § ¡¢¥ ¥ «œ¢ ™¥ ¦ž°§¥
³ž­¢¥° ¦¢¥« ²¢² ­§ž ¨ ¥² š œ¥¢ ¡¢¥ ž ¦¢©žž¤ ¥¤§ œ¥¢ ³™ °œš  §ž§ ž³ž™ «¢›²¤ ž©§§
¦¢™ž± ¦©¢™² ¦¢œ°²ž ¦¢Ÿž›™ ¥² ¨¥ž¤² ™¥™ ³ž­ž±³ §¤ž §¤ ¨©²¢ š¢° ³¥«±¥ š¢° ³¥«± ¥š°
¥«§ ¦±¢š«¥ ±³ž§ §š ¥¤™§¥ ¡±­š ¨š œž§«¥ ¥›žª§ ž©¢™ ±¢«Ÿ ¤ °ž©¢³ž œ™§ ³ž­¢±  ž™ ³ž±¢±§
¨¢¤ªš ¨³±¢±› ¢œ¢ ¥« ­§ ž™ ¨ ¥ž² ±ž £¤ ¥²š žš› ¦ž  ¥² ¦¢§¢ §¤ ± ™¥ œ™§ ²ž¥  ±š¤ ™ž ³«²
¨¥¡¥¡¥ ±³ž§ ¦š «›ž© ž©¢™² ¨žž¢¤² ¢«§¥ ¨ ž«¢›¢ š¥  £±œž ³ž­ž±³ ³™ ³ °¥ ³°©¢§ ¥« ¢¤ ™­ž±
­§ž ¨ ¥ž² £±ž¯¥ œ¯ ¨§ ¥ž¡¥¡ ¢œ¤ ³±ž¤²§ ¢©™ ³¥š°§ ¢¤ž ¬°ž³š ³ § ³°©¢§² ™¥™ ™­±³¢ž œ¥¢
³©¢©ž«§ ¢©©¢™ °¢©¥ ¢œ¤ ¥¤ £ªš ³±ž¤²§ ³¥š°§ ¢©™ "¥«± ³ž³²¥
±³ž§ ±šœ ™ž² § ³œ¤ ¦¥ °žª­¢² ³©§ ¥« ±¢« š±¥ ¦¢±ž ž¤¥ ¦©¢ š ¥«± ¥ž¤™¥
¨¡° ¤ °ž©¢³ œ¯¢¤ ¨¢š¥ ¢©™  ±¤ž§ ±šœ ³¢²™±Á š± ¦¥ ±§™ ³ž²«¥
Ÿš ž°¥  ¯°ž§ ±šœ ¥¡©ž  ¤² ¦™ › ™ž² š¥  œš¥§ ¬ªž© ž²§ ™ž ¥¤™ ™¥ ¢™œž ¢± š¢° ³¥«± ¥š°
±³ž§ Ÿš ¦› ¦¢±§ž™ ²¢ ¦¢©ž± ™ ¢³¢©° ¦¢§¢ §¤ ¢©­¥Á ±­ª ™¢ž ³ž™ ž±°  ³°©¢§¥ ž™±°Á"°©ž¢
¯±¢² ¦ž°§ Ÿ¢™š ž ¢©¥ž ž¥¡¥¡¥  ¢± ³¢š ¢³«›²¤² ™¥™ ¦¢±¯ ³ ž±™¥ ž¥²š¥ ¢œ¤š °ž²š ›œ
¥°¥ ±²­™ ¨¢œ ¨§ž ¦¢°¥ž  ²¢ž ³ž±§¥ ›œ ¥² ž³ž¢±¡ ³œ§ ¥« ¦¢œš¤ ³ž²²  ¢š¥š «¡© ¥ª ¨§ ¥«²
¤±š ž¢¥« ™žš³ ±¢§ §ž ¢³²¤± žš² ¥¡žš§ ™¥ ¦ž¤ª ³™ œ¢ª­¥ ¢¥ ²± ™¥ ¢©ž­¯§ ³™Ÿ
Áœš¤ š¥š ž¢³¥¤™ž ž¢³¥²š š± ³žš¢œ©š ›œ ³™ ¢³¥š³ ¨¤¥ ›œ ³™
¢œšž« ¨žŸ  ³™ «ž¥š¥ ³°©¢§ ¥« ±³™ ¥« ±ž ²«§ ±ž­ª ³™ š± «§²²¤¥
¢¥« ³ž¥ ¥ œ¥¢¥ §±› ™¢ ¦™ œ¥¢ ™¢±š¢ ±²™ œ« ³ž±§ ³ž­ž±³
žœ±¢² ²­© ¦¢«š² ¢±² ¾žœ¢Ÿ½ ¨ž²¥ ¨šž§ Ÿ ¢­¥ ³ž™¯ž³š ³™²¥
¦¢³™§ ± ™¥² £¤¥ ¦±› ¢§ ¦¢§¥²ž ¦¢™±¢ ¢™œž ž¢ ¦¢±¯§¥ ¥¢ ³š
¦™ ¦¢±¯§ "¾±Ÿ œžš« ¢œšž« ž¥¥½ ¦¢¥« ±§ž¥ ž¥¤ž¢ ¦¢©² ±²«ž
¥™±²¢ ¢©š ³™ ³ž™­±¥ £±œ ¦™ž ³ž™¯ž³š ³™²¥ ¦¢¥«² ¢™œž £¤
™ž ¨¢œ ³ž¤§ ±²« £±œ ±žš«¥ ³š¢  ¾š ©ž§™¥ ¦±¢Ÿ ¥ž ¦³¥ §§
³ž³ž™ ¨³³ž½ ¢§ ©š ±§™©² žŸ ¥™±²¢ ¢©š ™¥ž £¤š ž™²¢ ¦¢±¯§²
¦¢¤¢±¯ ¦ §¥ ±§™³ ¦™ž ¾ž¯±™ ¦« ¥¤šž ž¢œš« ¥¤šž «±­š ¦¢³­ž§ž
™¥™ žœŸ ¦ ™¥ ¾¦¢¥« žœ¢Ÿ ¢¤ ³«œ¢ ¢¤½ ™¢ šž²³ £¤š ³™²¥

±ž™ °ž³§ž ¦¢œŸ ³ž²«¥ ¦¥ ž§±› ¦³ž™ žœ¢Ÿ ¦¢±¯§

www.hasdeyinon.org ż à ÙåäßØ ÙÔ [email protected] ŦàÝÝâà áßîÕÙîß îÔ ÙäÝàÔ ÙÛàí ŭàƃÔÙ×Õ áÖ ÙÝíßæ æÙÕí àß ÙîÙÔ àÕëà áÝêÙì ŭãÙàæØ îÔ áîÕØÔ

ƒ—‚ –ƒ’‡

± ™ ³©³ ³§ ¢§ © £¤ ± ™ ±ž ¯ ¥¤ ™±§¥ ±²ž™§ ¥¤ ¥« ¢ ¥²§ ™§² ž™ Ÿ¤ ±ž­¢ª ² ±³ ¦™ «œž¢ ¢©©¢™
¢³ž±š ² ³ž¥›¥ ¥¢ ³§ °©¢¥ž²ž ¤±šž ±ž­¢¯ž ¢°¢± £¤ ¢ž™± ™±ž©ž ¥žœ› ¨¢œ ¦ž¢ ©² ²™±¥ ™±©ž £ž§ª ¦¢©­¥
³§¤ž š ±­ª ³¢š¥ ±š«§ ¦¢± ™ ¦¢¢  ²¢ž ¨¥ ³ž™ž²©  ¢¥¯© ¢¥ž™ž ¦¢©­©² ¥¢¤²©² ³©§ ¥« ±­ª ¢¥« ž³ž¥«¥ ™ž
™¥ ¢©™ §¥Á ¨­žœ ³™¯ž¢ ³¯° ™¢² ³¡¥ž° ™¢ ¥² ±ªžš £¥§š ±³ž¢ ¦¢°šœ ±³ž¢ ¦¢©¢§™§ ±³ž¢ ¦¢¤¤žŸ§ ¨¢œ¥ œž§«¥
§™ ³™ ¥™² À¢³ž™ ž §²¢² ©ž³  ¯ž± ¢©™ ¦› "³©³ ³§ ¦¢š¯ž  ¦¢±š²ž ³ž«¢°³ ³ž«ž±³ œž«šž ¦¢¤¥§ ¢¤¥§
±¡­¢› ½š› ¥² ¢©¢« ³™  ¥ ¥¥ ±Ÿ  ³¢©ž§œ° «§œ ³ž™ž ¨žš²  ³™ ²«© ¨¡² ³™ ¦¢¥¢š§ž ¦¢«¢°± «š² ¦¥
³¢š °©¢¥ž² ±Ÿ  ¨§œž±š ½¥¤¥§ ¥² ³©ž³  ¢± ™ œ¢§ žœ¢š ¦¢Ÿ ž™ ž©™ ¦™ ¨ž¤© ¥ž¥ª§š ž© ©™ ¦™ ¨¡° ž©²­©
À¢³ž™ ¦› ž©³ ³² œ« ³¢š ¨§ ³™¯ž¢ ™¥ ¢©™Á œ¢§³§ ³²°¢« "ž©¥ ¢ž™± ¢°ž¥™ ±ž™ ¥™ ³ž ž¡š ž§« ¦¢œ«ž¯ž ™š™ ¥²
³™ ³ž¥›¥ ±¡­¢› ¨žœ™  ¢¥¯ ¦¢©ž­¥¡ ³±œ¢ª ± ™¥ "¦¢²ž« § ³°ž©¢³ ³œ¢¥¥ ¦¢©ž²™± ³ž«žš²š ³™±© ±¡­¢› °©¢¥ž²
£ž±«¥ ¢ ³ž¥«© ž¢³ž§¢²§§ ³ ™² À±ž™ ¥² ¦¢ ³­Á ¨ž›±¢™ ž¥¢­™ž ¦¥²ž§ ¬ž› ©š§ ±¢šª ¥°²§ ³ž°ž©¢³ ¥¤ ž§¤ ¥¢›±
³±¤ž§ £³š ¥² ¢«šÁ °©¢¥ž² ¥² ›žª§ ³ž©š¥ À©ž³ Á ¢± ™ ±¡­¢› ³¢š¥ ³¢²¢¥² ³š ™¢ ž²§ ³ž¤¢¢ § ¦¢¢©¢«
ž© ©™Á ¨ž¥¢› ±¢™§ š± À±ž™ ¥² ¦¢ ³­Á ¥À¤©§ ±§™ Àž©¥ ½š› §™ž ¢¢ ¥ ¦¢²œž  ²ž¥² ¥¢œ©¢¢²ž § ž± ³ž§ž™³
°©¢¥ž² ž§¤ ³ž©š ±­ª§ ¦¢¯š°§ ¦¢¢³©² ž™ ©²¥ ³ ™ «š±™ ¨¢°³ ž©©¢™ ž²§² œž² ¥ ¥  ±¡­¢› ½¥±²
™¢¯§ ¥« ž¯­° ¦¢±¡­¢› À¥ ¤  ¦« ©ž³  ¨¥ ¦¢¤±ž«ž ™¥ °©¢¥ž² ³š±ž¯ ³ž™¢¯§¥ £­ œ²  £¤ ± ™ ¦¢²œž 
ž©° ¥¤ ³¥§² ¥ ±ž š¥ ž¤¥ ¥ž¥™ ™À¤¥ «š°© £¢±™³ ¦ž² ³²« ™¥ž ¤¢¢  °ž¢œš ™¥ ™¢ ¨¡š ¥™ š› ¤­³
¦¢¥¢›« ¦› ¦¢§¢™³§ ¦¢¡¢²¤³ ¥ ž²¤± ³ž°¢±š§ ¦¢¢¥«© ¥ ¦¢¢©¢«š ±§™ À¢©ž©¢š œ« ¥° ±ž›¢­§ ³¥šžª ™¢Á ¥¢ Ÿ ¢©§¢ª
œž« ž™ž¥¢§š  ±¢ ž§¤  ±Ÿ °©¢¥ž² ¦¢§ž¥¢š ¦¢¯šž²§ £™ ¦œ°³³ž £¢²§³ ½ ³±Ÿ«š ™¢Á ¦ž™š¥œ©§ ±ž¡°žœ ³žšž¯«
£³³¢¤ ³ž©š ž™žš¢ ¦›ž ¦¢ ±­ ¢±Ÿž ¦¥¯ ž©§ŸÀ ©ž³  ¦¢¢§ž¢ ¥ ¦¢°¢©«§ ¦³™² š™ ¦«² ¨¢§™§ ¢©™ ¥š™ ¢¡¢™ ¨­ž™š
¦¥ž™ ¨¤ ¨¤™ ¦¢±ž ž ¢¡š À ™¥­© ³±ž§Ÿ³ž £³¢™ œž°±¥ À²§§ ¥¢›± œ¥¢¤ ±š š ±«³³ž £¥§ £±œ ¥« ¥«³ ™¢
±š› ³¤±«§ £ž³§ ©›¢© ³±ž§Ÿ³ ³ž±°¢ ±ž™š ±™ž§ ¢ š™ ¥² ¥› ²¢›±ž ³§¥«© «§œ ³ § ±¡­¢› ½¥±²
³ž²žš¥ ž¢ °©¢¥ž² ž§¤ ³ž¥¤ ²² ¥ž° ¥ª¥¢ª ³±§Ÿž ± š Àš°² °©¢¥ž² ³™ ¬¡ž«ž ³§²© ¢°§«§§ ®±ž­ ¦ž¯«
¥ž°§²± ­ž ¥ ¢©² ¢± ™ ³ ™ žª©¤©ž ³ž±ž ¯ ³ž¥§² ¦  ³¢šš ¥œ› °©¢¥ž² £¢±™¥ §¥ ³œ ž¢§ œ¥¢ ³ž¢¥ š
¨ž²¥š ³ž¤±š ³™ ™±°² š± ¥² ž¥ž° «¢§² ±š› ³¤±«§š œª§¢§š ±šœ ¢©¢š§ ž²°«³ ²² ¥¢›¥ «¢› ™¢²¤ž šž™ž
ž­±¡¯ ¨¥ž¤ž ¦¢°ž²¢© ¦¢°žš¢  ªž¤ ±š² ¢²¢§ ³«¯°ž§ §žœ ±ž›¢­§ ³ž¥šžª ³žœ ž¢§ ³žœ¥¢¥ ªÀ¢š¥ ³ž™  ž¥²¥
¥¤ £ž¢  ¥¤ ¥¤ §¥¢¯ Ÿ¢±Ÿ ³§¥¯ž ³ž¥¥ž § ¥›«§¥ ¢³ ™¥ ™¢ ¦²Á ¬°ž³ ¥¤š žš±¢ª ±¡­¢› ±©š™ž ½¥±²
³²›±§ ³¢ °©¢¥ž² ¥² ©ž³  °žš¢ ž °¢²© ¥¤ œž°¢± ¦› ­¢ ¦œ°³¥ ³¥›žª§ ™¢ž ¥¢›± œ¥¢ ™¢ ž©¥² °©¢¥ž²
²¢› ³±²ž™§ž ³±«ª© §°² ¢± ™ ¦¢±¯š ³± §¥ž ²§§ žž³š ž¥« ¦¢±ž ³™ «©¤²¥ ³ž©ž¢ª© À³ž¥¢›± ³žœ¥¢ ³±š š
­œ­œ °©¢¥ž² À©ž³ Á ¥² ³ž©ž§³ ¦žš¥™ ³™ §™ ¥ ³ž©š œž« ž§¤ ³¥« °©¢¥ž²ž œª§¢§ ³™ ž ¯¢© ¦¢±¡­¢›
¢³ž±š  ¥¤ ¢³žœžœ ¢³ž¢ ™ ™§™ ³ž©ž§³š ¡¢šž ³ž©±°ªš ¦¢œž§¢¥š š¥³² °ž¢œš ™¥ ™¢ ¨ž¤© ½™ ³¢¤¥ ¥¢›š
Ÿ¢™ ³ž°±žš ¦¢¢©¢« ¦¢œž°¢± ¦š œ§¥² ±­ª ¢³š§ ©¢±°² š¥ šž¡ž ²­© ³žž¥² ¥² ³žšž¡ ³žœ¢§ ¥š™
²›¢© ¥°©¢­±ž› §¥² °¢³ž ¦¢±±°§ ¢™©¤¡ ª©¤©²¤ ±²ž™ ³¤ ¥² ³±³¤ž§ ¢³¥š ¤¥§¥ ³ž™ ž¤­ ³š¢šª ¥«
© ¢³©³ ³ ¥ž§³™ §¥² «œž¢ ³™Á ±§™ž °©¢¥ž² ž¢¥™ ¢³ž¯¢±«§ ¥š™ ¥ ›ž«¥¥ ³ž¢©¯°ž« ³ž©š §¤ žª¢© ¦²ž ­
¡¥° °ž¢œš ™¥ ¥°©¢­±ž› À¢¥² ©ž³  ¥² ³ž©ž§³ ¦žš¥™ ©² ¢± ™ ©² £¤ž ±œª¥ ¨³ž™ ž™±° œ™§ ±§ °©¢¥ž² ¥²
¢œ¢›³Á ¨ž§¢³š ¥™²ž ¦žš¥™š ³žŸ¢±Ÿš ®¢¯ ™ž  ¢œš ³™ ½  ³¢¤ §¢¢ª² œ« ¢œžª¢š ³ž³¢¤ ¥«§š °©¢¥ž² ª­¢¡
¦žš¥™ ³™ ¥¡© ³©« ™¥ ™¢ À"¨³  ­¢™ž °©¢¥ž² ¢¥ ¦¢­³ž² ž¢ ¦¥ž¤² ¨žž¢¤§ ¥š™ ¦¢Ÿ›¥ £¢±¯ ™¥ ž© ³ž©¢¢¡¯š
¢¥¢§™ œžœ ª©¤© £¤ ± ™ °œ ¨ž¥ªš š²¢¢³ž ³¤¢¢ž § ¢²™± œ¢°­³ ±¡­¢› °©¢¥ž² ° ¢² š² žŸ š¢š  ›¯¥
­³ž² ™¥ ™¢ ¬™ž À©ž³ À¥ «¢› ™¥² §¢§³ž ²¢²° ™¥¢«¥ ¦¢ šž²§ ¦¢©ž¢¯š ³±¡ž«§ ³¢ ³œž«³² ™¥­ ™¥
œžœ °©¢¥ž² ±§™ À©ž³  ¥² ¦žš¥™ ©Á ¨¢©« œžªš ¦ž²¢± ž¡ž¡ž™ ©ž ¥ž ž ²œž° ³ž«ž¯°§ ¥¤š ™¥¢«¥ž
©ž³  ²§§ °©¢¥ž² ¦¢ª°§ ™±ž©Á ±§™ž ­œ­œ ¢¥¢§™ šž¡² ¨ž¤¢³ ³¥© ³™ «©¤²¥ ¦¢±¡­¢› ž¥  ¨™¤ ¦› ¨ž¤¢³¥
œžœÁ ¤¢¢  °©¢¥ž² À"¨³  ­¢™ ¥š™ ²­© ³ššž²§ ³ž¥¢›± ³ž©š ¨¢š ¦² ¦› š¥³²³ ±°¢ ¦³š² ¢ž™±ž ¢ž¯±
±Ÿž§ ±ž­¢ª ¢³±­¢ª²¤ À¨³  ¢¥š ©ž³  ¢¥ ³¢ ¢¥¢§™ ±ž§  ³ž«¡ žŸ² ¦¢±¡­¢› ³™ «©¤²¥ žª¢© œª§¢§ ¢›¢¯©
¦¢¢©¢« ¢³²š ¢³ž™ ¬¡¢¥ ™ž œ ™ ¦ª±ž­§ ¦¤  œ¢§¥³¥ Ÿ ¬ žª ¢ ¨ž ¯© ¨§ž™¢ ™¥ ¨™¤ ¦› ±¡­¢› ¥¯™ ™¥ "¦¢«ž©¤¢²
¥ž« ©² ¢± ™ £¥ «œ ±°¢ ¢©šÁ ¢¥ ±§™ž ³žšž¡ž ³ž§¤  ³ž§¢§ ž «›ž± ³ž±²¥ ¤¢²§ž ½¡ ³¤¥ ³¥« °©¢¥ž² ¨¤™ž
¦žš¥™šž ž¢¢  ³ž©ž§³ ¦žš¥™ ¦« ¥«§ ¥² ¨¢œ ³¢š¥ ¢œž¢ š¥³²ž ° ¢² ™¢ ¢±ž«© ¢§¢ £¤ ³žœ¥¢ ¢§¢¤ š¢šª¥
­ œ°ž± ™ž ¨™¤ © ³ž§œ™ ¢¥« ž¢¢  ³©ž³ š² ¦¢«ž±™ ¥¤ œ¢² §¤ œ« À³¢š ¢±ž«¢²Á ¦§« ³²« ³ž©š ¢° ²§š ­¢
¨¤ °³ž² ™ž ¦² ±šœ§ ™ž ­  ±™³§ ™ž ¦²  ±™§ ™ž ³ž ¢²š ³§¢¢žª§ ©š ¢¡š§ ³ž«¢š§ ž¢ ¢©¢« ¢³²ž ³›²§
¦¢¥™ž² Ÿ™ž  ž³­ ™±§› ¦« ±œ©¡ª ¥« œ§ž¥ ¦› ž³ž™ ¦¢™ž± ±¯ž« ™¥ «žœ¢¤ ¨§Ÿ ¦¢±ž«© ³ž©š ¥² ³ž­¡ž²ž ³ž¢©°° ¯
£ž©¢™± £¥š™ž £¢³ž š²š £³ž™ ž©¢™± ­¢ ³§™š ¦¢©¢¢œ ž³ž™ ±³ž¢ ¦¢­ž­¯ž ¦¢¢©³ œ° ¦¢œž§¢¥ «žœ¢¤ ¦² °­ž™š ±©¢§ª
­¢™ ±°¢ ¨žœ™ ž©¥  ¥ª³ ¥š™ œ§ž¥ ¦›ž «ªž© ±šœ§ž °³ž² ™¥ ¢©™Á ³ž§³ ¦¢¢©¢« ±«­ ±©¢§ª ³¥©§ ¨žª¥±¢¯ ³¢©š±
¦žš¥™¥ ¬³ž² ™¥ ™ž §¥ "£¢¢  ±ž­¢ªš Àš° ­¢™ "¨³  ¦¢¥¢›± ±­ª ¢³šš ¨§Ÿ ¥¤ œ§¥ ±¡­¢› °©¢¥ž² ©¢§™§
 §² ¨³  ³™ Àš° ³™ ª¢©¤¥ ³›™œ ™¥ §¥ "£¢¢  «ª§ ±¯ "¢¥² ¥ž«§ ±©¢§ªš œ§¥³ ™¢² ¦¢¯ ž¥ ¢±ž ž¢²¤«ž
À""" ¨³  ­¢™ "£¢¢  ¥² ¦¢©žž›§ ¦¢«ž±™ £ž³¥ ¢³¢§™ ¦¢±¡­¢›¥ «©¤© ¨žª¥±¢¯ ³¢©š± ¦› À§¢™³§ ™¥ ™¢ ¢¥
¥¤ ¥« ¢ ¥²§ ™§² ž™ Ÿ ±ž­¢ª ² ±³ ¦™ «œž¢ ¢©©¢™ ¨¤ ¥¤š ­¢  ³­³ ¦² £ž±š ž©³šÁ ¢©­¥ ¦¢šž¡ž ¦¢š± ž§¤
¦« ¨¢œ ¦ž¢¥ ™žš© ™¥² ¢œ¤ ²­© ¨žš²  ³ž²«¥ ®ž © ¨§ ¦¢©­ ¨§ž ¢œžª¢ ¨§ ¢³ž±š ¥ ±ž²°ž ¥¢›± ™¢ ¦¢¥¢›± ³žœªž§
¨¢™ ¨³ ž ¥¤ °± žš ²¢² ­¢ž ¢©ž›ªª ¦žš¥™ ©² ¦¢±¡­¢› £¤ À±©¢§ªš ¨¢©¢š œ¢±­¥ š¢ª ¨¢™ž ¨ž¤¢³
žÁ¢ ¢ž¥ ¢šž° š± ±š § ³žš¢œ™š ³žœ°ž± ³ž«ªž© ¦¥ž¤ ³©³ ³§ ¢¥ ± ©ž ±©¢§ªš ¦¢¢³©²

ª°­¥ ¢ž¥ ¢šž° š±¥ ¦¢±ž­¢ª  ž¥²¥ ¨³¢© ³ž°±žš ¢©¢« °©¢¥ž² ¦› ¢±¡ ¥¤ ³™ ³ž §²§ ³ž±²

"ƒŠ‚ ˜”’‚ ‹‡–‚ ˜~ ˜ƒ‰„Š ‚”ƒ–

ƒ— ‡Œ ˜ƒ…’—Œ ‡’Š~ ˜ƒ‰„Š Šƒ‰‡ ‚˜~ D Š— ‚Œƒ–˜

1 ČĕĚĥď ČĦĞĕĝč

{ đĤčďĜ ĒČ }

¼¸ÇÈ¿ ¸Ã¿º »Á ¼ºÉ¯ ¯È¯´ :ĤďĝĘ | 406 :ĤĠĝĚ ěđĕĘĎ | Ĕ"ĞĥĦ đĤĦĕ ĦĥĤĠ

ĦĚĕĥĤĘ ĦđĠĤĔĢĐĘ """"¯¬¯« ·Ä ¸°Â¹¹ ¸´¹Ä «Ã´ Å°´¯· ÃÄ¿« ¸«¯

,ĘĕĕĚč ĐĢđĠĦĐ °·«¶ ""¯¶¶ ""¯¹ ·¹½ Ź²·¹° ¾°¼ ¸´ Ž´Ã ""«¬° ½¹Ä ¯½°¹Ä ¯¹ ô´­Å¯· «¬ °ÃÅ´Ä ¬°Å¶ ½°¬Ä¯ ÅÄÿ¬
Ä´ ·«ÃÄ´ ¸½·Ä ¯«°Ã «°¯Ä ··­¬ ô´­Å¯· «¬Ä Ã­Ä · ´´Â ´Ã¯ ¯¹°Á½ ¯´Ä°Â ´· Ä´ ô´­Å¯° «¬ ®´¹ «°¯ ¯¶¶ ¸« ¸´¼´»
:ĦđĤČĐđ ĦđĤĞĐĘ ¸´¿°²¼ ·«ÃÄ´Ä µ· ½®Å °· ¸´Ã¹°« ¯·²Å¯¬ Å°²¿¯ ·¶·° °Å°« ¸´²°® ±« ¸´¬°³ ¸´´² ¯Á°Ã ¸­ «°¯° ¸´¬°³ ¸´´²
«· °»²»« ¸´Å¿°¹° Å°Å°« Âà °· ÿ¼¹ °»´¬Ã ¯Ä¹ ô´­Å¯· ½´­¹ °ÃŴĶ º«¶ ¯»¯°
°¶°
°¶° ³°Ä¿ «· ¯±° ¸´´°°®°
[email protected] µ´·¯Å¬ ¬¶½¹ Ĺ¹ ¬·Ä º«¶ ü² ¯´¯ ´Ã¯ """¯±¬ ³Ä¿¯ ¯¹ Å°®¯´¯ ·Ä ¯Ä¯ ·²¯ Å« °´»¿· ¾Ä°² ¯Ä¹Ä ¸´«°Ã

"""ð´­¯
º´®°®´² °ÃĬ ¯Ä½» · ±² ¸´Äð® ¯¹ ·«ÃÄ´·
¯ ¯Ä½ ÃÄ« ¯¬°³¯ ·¶ ·½ °ÃÅ´ ®²´° ¯´¬° ¯´»´¹ ¯¬°Å¶ ¯¬°Äů
¸´Ã¬® Âà Ű«·¿»° ¸´¼´» Âà ¸´Å¿°¹° Å°Å°« Âà °ÃÅ´· ÿ´¼ °»´¬Ã ¯Ä¹ ¸»¹« º°¶»Ä """º«¶ ¬°Å¶ ¯¹ º´®°®´²
ËÅËÐ ÏËÅËÉË ÏËÒÇÎÔ ÄËÛÆÎ ÑÜËÒ ¯ ¬Â¯ º´¬ Ä´Ä Ãį° ¯¬¯«¯ ¸Á½¹ ·²·²Å¯° ®½Ã» ®°«¹ ®°«¹ °ÃÅ´ º´´»½ º´¬¯ ®´¹ «°¯° ²Â´¿ ¯´¯ °ÃÅ´ ·¬« ¸´¬°³
ÛË ÑÇÈÉ ÃÇÉÚà ÙÚà ËÒÃà ÔÇÃÛ ¸½· ¯ ¬Â¯ º´¬ Å´¹´»¿° ¯Â°¹½ ¸´¼²´ Ŷý¹ °±¶ Ä´ ¸«Ä ®²« ®°½° ®²« º°¬Ä²¯ Å« ¯Ä½ ®´¹ °ÃÅ´ ·«ÃÄ´ ¸½·
ÓÇÖËËÚÅ
ÛÐ ÚÎÓÅ ÜÒËÖ Å« ¯Ä½ ®´¹ ì¶ °ÃÅ´ """¯±¯ ÃĬ °®­¬´ ·«ÃÄ´ ¸½ ¸« ¯Ã´ ¯¹ µ¿´¯¯ ¯´¯´ ¼²° ¯·´·² ¸« ¯Ã´ ¯¹ ±« ·«ÃÄ´
¯´¬° ¯´»´¹ ¯±¯ º°¬Ä²¯ Å« ¯Ä½ «°¯ ¯Ã´ ¯¹ °· ô¬¼¯· ·´²Å´ ¯Ä¹Ä µ´ÃÁ ¯´¯ «· «°¯ Ű÷ ·°¶´ ¯¹ º°¬Ä²¯


 ÆÐÇÙ ËÙÓÃÇÉÒÄ ÃÚÆ
ÉÚÃÇ °«· ½¹°Ä ¯Å« º¯ ··¶¹
ÄÇØÚÆ ÜËÚÙ º°²³¬ Ä´« °·¿´ ¸¯Ä Å°¶²· µ´ÃÁ «· ¯± ·´¬Ä¬ ¸´¹°«Å¯ ´·®­¹ °·¿´ ¸« ¸°·Ä° ¼² ¯Ã´ ¯¹ ³°·Â· ·´¬Ä¬ º´¬Å
¯±´«¬ ì°®¹ ¯¹Á°½ ¯±´«¬ Å°«Ã·° ¸´¹´´Â º´´®½ ¸¯Ä¶ ¸´¹°«Å¯ ´·®­¹ µ°Å¬ ì· °· ´¿¼¹ º°²³¬¬ º´¬¹Ä ´Å´¹«
ÏËÎÛÇÚËà ÏËÅËÉË ÜÇÒÇËÎËÄ ·°¶´ ¯¹ ®¬· °¹Á½· ëŷ° º°¬Ä²¬ Ų· 𹫠«°¯ ±« 춰 ¸°´ ´®´¹ ¸Ä ¸´¶·¯Å¹ ¸´Ä»« ¯¹¶° ì°®¹ ¯®´¹ ¯»Â

 ÆÐÇÙ ÑÎË ÚÃ
""""¯±¯ ®°¼´¯ Å« Å»¬¯ ¸´¿·Â ·®­¹¶ ¸´´»´½¯ ·°¹ °»· ÂÿÅÅ °±¯ ¯¹Á°½¯ ·¶ ¸« Ű÷ ¸°·Ä° ¼²
ÆÈÇÉÆ ÃÇÉÚ ÜËÎËÔ ÚÜËÃÃÇ ®¬· ¯± Å« º´¬¯· ½®°´ °ÃÅ´ ¸»´¯­° ¸´Ä»°½ Ä´ ±«Ä ¯ ¬Â¬ °®­¬´ ·«ÃÄ´ ¸½ ¸« ¯Ã´ ¯¹ °· °Ã´¬¼´Ä µ´ÃÁ «· °ÃÅ´
ÑËÎÃÇÎÐ «°¯ Å°»¹«» °±¶¬ ®°­¬· «Ã°» ¯± ¯¹¶ ®¬· º´¬¹ «°¯ ·«ÃÄ´ ż»¶· ¯ ¬Â¯ º´¬ Å°»¹«» ·Ä ¸´¼²´ Ŷý¹ °±¶ ¯«°Ã °ÃŴĶ
¸´¯°·« ¾´·²¹ ¯´¯ ´Ã¯ °ÃÅ´ ¸´¯°·«¬ ®°­¬· ¯± ¯¹ ½®°´ °ÃÅ´ °¹¶ ´¹ º´¬Å ¯¬Ä²¹¯ ¸Á½¹ ¸´®°®´² ¯Ä½» °´Ä¶½ ì¶
®­°¬ ¯´¯ °ÃÅ´ Ä°¹´Ä¯ ù­¬° ¯¬´»½¯ ·Ä ½¬Á¯ ´¿· ¯Ã´­¹¯¹ ¸´¯°·« «´Á°¹ ¯´¯ «°¯ ¸´¹´ ¯¹¶ ·¶ ¸´¬Ã­ °¹¶ ¸´Ã²«
¾´¸»±³ É´¯Å´³° É´ÃÉÉȳ» ¸Â»Å¯· ¯¼´» «·° °ÃÅ´ ´Ã²« ¾®Ã «· ¸´Ã²« ¸´¯°·« ¾« ¯Ã «· ì® ¸°ÄÄ º´´Á· Ä´° °°­ ´Ã²« °Å°« µ´·Ä¹° ¸´¯°·«¬

"""«· ¯¹·° ¸¯¬ ®°­¬· ®²°¿ «· «°¯° °·Ä ¸´Ã²« ¸´¯°·«¯ ·¶¬ ·­Ãů ì¶ °ÃÅ´ °¬
°¹¶ ®¹½ ¸´¯°·«¯ ¸°´¯ ®½ ´Å´¹« ÃÄ ¯±´« ¸¯´»´¬ ¸ÂÃů «· ¸½¿ ¾« °´Ä¶½ ®½ °ÃÅ´· °´¯Ä ¸´Ã²« ¸´¯°·«¯ ·¶ ´¶
Æ¿°° ÅðÄÂÅ º´«° ¬®´¿ º´« ¬Ä º´«° ·°Â º´«° ¸´¹´ ¯¹¶ °¬´¬¼ öö °Å°« ²¹Ä· ¯¼´» °Å°« ¬¬°®· ¯¼´» °ÃÅ´° ·´·²®

¾´°È¶ ¼½ °»´Ä½ «· ¬°³ ·¶ ±«
²´³¬¹ «°¯° °Å°« ®¬°½Ä ´¹· º¹«» «°¯° ÃÄ ·½ ù°Ä «°¯° ·°®­ ·°®­ ¸´Â°·« ·°¹ ®¹°½ °ÃÅ´ ¸°«Å¿ """º«¶ ·¬«
·¿´ÆÀ¸² Æ¿° Å« «Á¹ «°¯° °´·« ¸´»¹«» °´¯ ¬Â½´° ²Á´ ¸¯Ã¬« ¸´»Ä ¯¬Ã¯ ´»¿· ¸½¿ ¸½¿ ¸«° ¬°³ °· ¯´¯´ °»°Áà ū ¯Ä½´Ä ´¹Ä
¸¯· ¯Ä°½° ¸¯·Ä ¸´»¬¯ Å« ·«°­ «°¯° ¯½°¬Ä¯ Å«° ®¼²¯ Å«° Ŵì¯ Å« ¸¯· ù°Ä «°¯ ¸°´¯ ®½ ±« °´»¿· º¹«» ¸¬¬·
¸¿À
°¬ ®­°¬Ä ´¹· ¯Ã°Â ¯¹ ´°¬«° ´°«Ä º´¬¯ ®´¹ °ÃÅ´ º¹«» ¯±¶ ¸·°½ «Ã°¬ ¸« ¸´Å¿°¹° Å°Å°«
°ÃÅ´ ®²´° ´¬°´² º¿°«¬ ¸­ ¯± Å« º´¬¹ «°¯ ´·´·Ä º¿°«¬ Å« °· °Ã´¬¼´Ä µ´ÃÁ «· °ÃÅ´

¸¯Çȯ°
¸´¬´´² «· ¸´¹Ä ūô° ®²¿ ·¬Â· ·´¬Ä¬Ä º«¶ ¬°Å¶ °¬°³ ·«°
¯ ·« °®²¿° ½Ä°¯ ÿ¼¬ ¸´·´¹ ¯¹¶¬ ¬°Å¶ ¯±¯ ®°¼´¯
À´»Ã ¼¸Ç²¿ ·´¬Ä¬ Ä¿´³ ¸½ ¼½ µ· ĴĶ ¸´¬°³ ¸´Ã¬®¹ ´¬°´² ®²¿ ·¬Â· ¸­ ÃÄ¿« ¸´¹´½» «·° ¸´®´²¿¹ ¸´Ã¬® Ä°­¿·
¼½ µ· ĴĶ """²Â´¿ ¸½ ¼½ µ· ĴĶ ·¬« Å°¶¹ ÅÃĽ °· ÅÅ· µ´ÃÁ ¸´½Ã ¸´Ã¬® °· ŰĽ· µ´ÃÁ °Å°« ½´Åï·
É´»¸³Æ «°¯° ·«ÃÄ´·
¯ ¯Ä½ ÃÄ« ¯¬°³¯ ·¶ ·½ ½°¹Ä· ·­°¼¹ °ÃÅ´ º´´»½ º´¬¯· ·´¬Ä¬ Å°¶¹ ÅÃĽ µ´ÃÁ «· °ÃÅ´ ""°ÃÅ´ ¸½
®´¼¿¯· ®²¿¹ ®²¿¹ ´»« ¯±¯ ·°®­¯ 쮯 Å« ¯Á°Ã ´»« º¶ Å°¹¹°Ã¯ ūô ·Ä ®²¿ °ÃÅ´ ®²´° ®²¿ ·¬Â¹ ì¶
´¹Á½· °Å°« À¹«¹ ®´¹ ´»« ¯±¯ ·°®­¯ 쮯 Å« ®¬«· ´· 𼫠°±¯ Å°»¹®±¯¯ Å« ®´¼¿¯· ´· ð¼«Ä ½®°´ ´»« °Å°«

¾´Ã»·°
°Å°« ®´¼¿¯· ¸´®²¿¹ °»²»«Ä °¹½ ÃÄ ·½ ¸´¼¼¬Å¹ ´®°¯´ ·Ä ¸´¹Ä ūô¯° ®²¿¯

°È¶´½½ ³¿Á½ °·¬´Â ·«ÃÄ´ ¸½ «Â°°® ¸´¬´´² «· «· ·¬« Å°ÃÁ° Å°»°¼« Ä°­¿· µ´ÃÁ ¸´¹Ä ūô ·¬Â· ·´¬Ä¬Ä ¸´¬Ä°²Ä °·«¶ Ä´
°«Ã´° ±«° ¯·°®­¯ ®´¯ Å« ·«ÃÄ´ «Ã´° ¸´ÃÁ¹ ®´¹ ·«ÃÄ´ Å«
¯ ½Ä°´°Ä¶ ±« ²¹Ä¹ ´¶¯ ¸°Â¹¬ ¸´¹Ä ūô¯ Å«
¯±¶° Å°»¹«» °±¶ °»´«Ã º¶ ¯·°®­¯ ¯«Ã´¯ ¯½´­¯ ¸Ä «Â°°® ÃÅ°´¬ ¸´¬¯°«¯° ¸´²¹Ä¹¯ ¸´½­Ã¬ «Â°°®
¯ Å« ¸½¯
´¹« Å´¬ ·« °´Å«¬¯Ä ®½ °»¿Ã« «·° °´Å±²« ¯±¯ «·¿»¯ Ãį Å« ®¬«· «·Ä ¸´«Ã´ °»²»« ´°« ¯ ¬Â¯¹ ¯¬¯« º­¿¹
¸´Ã¶±» ¸¯ Å°¶¹ ¸´·¬Â¹Ä¶ ¯¿´¶ ¸´Ä¬°² ¸¯ Å°´°·¬ º®¬°« ·Ä ¸´½­Ã¬ ¯ ¬Â¬ ¸´Ã¶±» ¸´»°·´²¯ ´Åð¯ î² ·«°
´Äð®° °¬½Ã° °Äà ¸´Ã´¿¶Ä ¯«°Ã «°¯Ä¶ «Â°°® °´«´Ã´· ð¼²¹ º´«Ä ¯«°Ã «°¯Ä¶ «Â°°® ´Å´¹« ¸´¹Ä «Ã´ ·¬« ¯ ¬Â¬

¯®½Ã¬ °·´­° °´Ä°®Â
¯ Å« °«Ã´ ¬ «·¹Å¹ «°¯ ±« «Â°°® ¬°³ ·¶ °Ã¼²´ «·
¯

2 "" ÃÅ°´ ¸´·°®­ ´·½¹ Ä´Ä °« ®¬· îż¹° ·°®­ ´»« ¸«¯

ÆÀ´Á³ ¾¯½¸´ ÇÃÀ³ É´¿Æ» ¾É¸¿ ´ÃÄ Å°«¹ ´ÃÄ ¸´¿·« ´ÃÄ Å°»¹· ¯Ä¹· ¯Á½ ºÅ°» °ÃÅ´ ¯´¶Ãô¯ «Ä°»¬ ¯¬Ã¯ ż°½ °»·Ä ¯Äÿ¯
¼ ¸°°´È³ ¸½¸» ¼¸Ç´ÈƳ ¼¸¯È´¿° Ä´ ¸°´¯¹ °¯±° Åî°¼¹ ­°Ã´® Ŷý¹ ¯»°¬ Ź«¬° º°´½Ã¯ Å« À¹«¹ °»´¬Ã ¯Ä¹° Å°ÃĽ ´ÃÄ° ¸´Ä´¹²
Å« Ä´ °´·½¹° µ·Ä Å°ÃĽ Ãį Å« µ· Ä´ °»´¬Ã ¯Ä¹· ½´­¯·° À°¿Â· ¸°«Å¿ ·°¶´ «· ¯Å« ¯®´¹Ã´¿
k»·° É´¿Æ» ¾É¸¿ ²ù Ä´ ¯ ¬Â¯ º´¬· ´»´¬ ±« ´³Ã®»³¼° ³°Ä¿ ´®°¯´ ´»« ¸« ðÁ´Â¬ ¸´¿·« ÃÄ Ä´ °´·½¹° Å°«¹ Ãį
ÃÄ· «°¯° Å°«¹¯ ÃÄ· ¯»°¿ «°¯° Å°ÃĽ ÃÄ· ¯»°¿ ´»«
¯ º°Áà ¯¹ Ž®· ¯Á°Ã ´»« ¸« ·°®­ ®°«¹
Å« ô¬½¹ °»´¬Ã ¯Ä¹ ±« ¸´Â°·«¯ ·°¹ ¸½· ¯Å« ¯´¯ ±«° °»´¬Ã ¯Ä¹· ·³´°Â¯ Å« ô¬½¹ «°¯° ¸´¿·«
´¹· ´°¬«° ´°« ´»´¼ ï ¬´¬¼ ¯Ä°» ¯Á´²¹ ¯Ä°½ °»´¬Ã ¯Ä¹ ´»´¼ ï ®¹½¹¬ ì® °Å°« ¯ ¬Â· ¯Ä¬¯
¯Á´²¹¯¹ ¸´»¿·° °»´¬Ã ¯Ä¹ ¯Á´²¹¯¹ ¸´»¿·° °´»¬° ºÃ¯« ¸´«Á¹» ¯Á´²¹¯¹ ¸´»¿·° ¯Á´²¹· ¬ÃÂŹÄ
¯ ¬ ¸Â°¹¹ ´»« ¯¿´« ´Å¹»¿¯ ´Å»¬¯ º¶ ¯»´¶Ä¯ Å«Á¹» ¸Ä ¸´»¿¬ ¸Ä° ·¿Ã½° º»½ µÄ°² µ· Ä´
¯»¯° «¬´Ã ¸´ÄÄ ´Â·² ®²« º³Â º³Â °²Ã °²Ã ´»«Ä ½®°´ ´»«° ´¹°Â¹ Å« ô¶¹ ´»« º¶·° ¸¶² ´»«
$$ÇÉ´¸½ ³¸³ ´Çɸ ¼¯³
ì®· ·´²Å¹ ¯ ¬Â¯ ¯»¯° ´»´¼ ï ®¹½¹ ½´­¯ ¾°¼ ¾°¼
É´½È Á°È ´Çɸ» ´¸³È ǽ´¯ ¸ ÈÇ Á½È¿ ³µ ³ºº ¾º
ɶ¯ ³ÈÇà Çɸ¸ ¯´³ ¸º $³½»´ Çɸ ³µ ¼³½ ²¶¯´ ®°«¹ ®°«¹ ¯·°®­ ¯½Å¿¯ ¯½´­¹ ±«°
ȸ ¸º´ ¼»´Á »È ´¿´°Ç ÇÉ´¸½ ¾´È»½ ³µ Çɸ¸ ³Ç´É°
²´Á´ ´Çɸ ÉÈÇð Æ´¸²° ²´Á´ $$³Ç´É° É´ÇÉ´¸½ É´ÈÇà «°¯ ®´²´ º°Ä·¬ ´·« ¯»°¿ «°¯ ŰôĴ ´·« ¯»°¿ ¯ ¬Â¯ µ· ¯´¯´ «· µ´Å«Á°¯ ÃÄ« µ´Â°·«
¯ ´¶°»«
³Ç´É» ³¸»Á »°Æ¯ ¸¿¯ ³°´ÇƳ É°È° ¼¯ ¸È¸»È° ¸°«Å¿ µ´« """¸°«Å¿ ¯Ã ¯¹ ´·« Å´Ä´« ¯´»¿ ¬°Ã ¬°Ã ¯¶¶ º´¬¹ ´»«Ä ´·Ä ¯¿Ä¬ ´·« ¯»°¿
ȸ±Ç¯ ¸¿¯ Çɸ¸ ´ÇÉ¸È ´µ³ ÉÇÉ´¸½³ ³ÈÇð ¸È¸»È° ì°Ä ¯ ¬Â¯ ¸°«Å¿° ¯Ã°®Á°Ã¿ °±¶ ¸´Ã°Ã¬ Å°·°¬­ °·«¶ °´¯ ²ù ¯±¶ ¯´¯ °´Ä¶½ ®½ ""¯»Åį ·¶¯

$$ÇÉ´¸½ $$´Çɸ $$$Çɸ ¾´È»³ ÇÈà ³½ µ¯ $$$ÇÉ´¸½ """"¯Ã ¸°«Å¿ ¯± µ´« ´Å´« 쮹° ®´²´ º°Ä·¬ ´·« ¯»°¿° ¸´¬·Ä¯ ·¶ ·½ ­·®¹° Å°Á´²¹¯ ·¶ Å«
¹º ¯´³ ³µ° Ç´¯¸°³
¯ ¬Â¯ ·Ä °®´Á¹ Ä´° ´®´Á¹ Ä´ «´¯ ¯¬°Äů
ÇÉ´¸½ ȸ±Ç³ ¯´³ »¯Çȸ ¼Á» ¶ÃÉÀ³»´ ¯°» ³ÅÇ ´ÇɸȺ
´¸¿Ã» ³»±É³ »¯Çȸ ¼Á ÇÉ´¸½ ³¸³ ɽ¯° ¯´³ ƲŰ ¸²´ ¸¶² °¯±´«° ´·Ä ¸°Â¹¯ Å« Ž®· µ´ÃÁ ´»« ±« Å°Ä·°² ´· Ä´° ·¬­°¹ ´»«° ¸®« º¬ ´»«° Å°´¯ ´®´Á¹ ´»«
¼± ¹»½ »È ´¿´¸±» ´¸³ »¯Çȸ ¼Á ´É´½»È´ ´Ç²³ ¯»½° «· ´»« ¯¿´« ô½¬° ±²°« °´®¬ ´»« ¯¿´« Ž®· ´·Ä ¸°Â¹¯ Å« ô¶¯· Äî» ´»¹¹ °¹°Â¹ Å« ô¶¹¯
»¸°È° µ¯ ´¸²Á»° ¼± ²´¯½ °´· DzÉÀ³ »º³´ ´¸²Á»° ´®´Á¹ ´»« ¸« ±«° °»¹¹ ·¬Â·° °Å°« ®¬¶·° ´·½¹ «Á¹»Ä ´¹· ½»¶´¯· Ž®· ´»¹¹ Äî» «·´¹¹° ±²°«
»´º¸ ¸¿¯ ³½ $$»¸Á´³» »´º¸ Ç°º ¸¿¯ ³½ $$ÂǷų» ³½ ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ ¯¹° °·Ä ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ Å« ô¶´ ¯ ¬Â¯ ì¶ º«¶ ±« ´·Ä ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ Å« ô¶«
¸°Ã¹ ®½ º¶°Ä ®²« ®Á¹ «°¯ ¸°Â¹· ¸°Â¹ º´¬ ·®¬¯ ¸°Ä °·Á« º´«° °®°¬¶ Àë¯ ·¶ «·¹Ä """¯ ¬Â¯ ·Ä
$$$¾¸·´»¶» ÇÉ´¸½ ¸¿¯ ¸Ç³ ¼¸½È ²´°º» ¸À´³»
²°Ã ·¿Ä° «¶® Å« ¸­ «°¯ ®¬¬ ®¬ ·¬« º°¶Ä« Ä°®Â°
³É¯ ÉÁ±³ ¯»È ²Á ¾º $$»°¸Æ ´ÇÉ¸È ³°´Èɳ ³½ ´¿ ¯Å« ¯ ¬Â¯ °· ù°« «°¯Ä ¯¹¹ ÃÅ°´ «°¯Ä ¬Ä°²° °·Ä ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ Å« ³·°Â «·Ä ºÅ°°«­ ¸®«
³ÈÇà Çɸ¸ ³ °Æ³ ÉÁ±³È Á±Ç° »°¯ ÇÉ´¸½ ɸ¸³ ɽ¯° ¸·°½¯ ·Ä °¹°Â¹ ´»« ´¶ ¸°Â¹ º´« Ź«¬ µÃ¬Å´ «Ã°¬¯ ´· ±« """¸°Â¹ µ· º´«Ä ·°®­ ¯±¶ ¯Å«Ä º´´¹®¹
³¿¸Ã ³ °Æ³ ¹»¸°È° ²¶´¸½° ¹»¸°È° ³Ç´É° ɲ¶´¸½ ®½ ½´­¹ ¯ ¬Â¯ ±« ²°Ã ·¿Ä° «¶® «°¯Ä ½®°´° °¹°Â¹ Å« ô¶¹Ä ¸®« Å«± Ź°½· ´¹°Â¹ «· ¸·°½¯°
¯·°É½ ³É¯ ´°È ¼´Æ½³ ³µÈ ¹»¸°È° ²¶´¸½ ¼´Æ½ ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯Ä µ· ½®Å ±« µ·Ä ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ Å« ô¶¹ ¯Å« ¸« °· ù°«° ®´²´ º°Ä·¬ °´·« ¯»°¿° °´·«
¾¸¯ ÇÉ´¸½ ¸²´³¸ Ç°² ³µº ¾¸¯ »µÇ° Æ´¶ Ç´ºµ Dz±É½´ Å°¹¶¼°¹¯ ·¶ Å« ì°Ä ´»« µÅ°« «Â°°® ¯Á°Ã ´»« ²°Ã ·¿Ä° «¶® ·Á« «Â°°® ¯± ¬¬²¹ ´¶¯ «Ä»° ¸ÃÄ
¼´Æ½³ ɯ ²¶¯ »º» Çɸ¸½ ³ °Æ³ ÉÇÉ´¸½ k³ ɲ´°Á
ǽ´È ³ °Æ³ ¯·°É½ ¯´³ ´°È Dz±É½ ¯´³ ´°È ²¶´¸½³ µÅ´« ´Ä´« ¼½ ´· Ä´ µ´·« ®½ ½´­¹° Űð®Á°Ã¿¯ ·¶ Å«°
³»¸»¶ ¼¯È ¼»È³ ¾´Æ¸É° ²¶´¸½ ¼´Æ½´ ¯Àº ²¶¯ »º» ·¬Â· µ´ÃÁ ¯½»¶¯° ¯´¶Ãô¯ ·Ä µ°»´² ¸´·¬Â¹ °»²»« ®²« ®Á¹ ¸´°¼¹ ·°¬·¬ Ä´ ¯±¯ «Ä°»¬
¼´Æ½ ³»¸»¶ ³Ã ³¸³¸ ¹»È ¸²´¶¸³ ²¸ÆÃɳ ɯ ³ÈÁÉ ¯» ·¬« ¸·°¶ Å« ¾°Â½·° À°¿Â· Å°ÃÄ¿« º´«° ¸´Ã°¯¯ Å« ®¬¶· µ´ÃÁ ¸´·°®­· ½»¶´¯· µ´ÃÁ° ¸´»¬Ã¯¹
¯ ¬Â· ÃÄ´ Ä­Å µ°¿¯ µ°»´² ¸´·¬Â¹ °»²»« ¸°«Å¿ ¯ ¬Â¯ ¸½ °»·Ä ÅðÄÂÅ· ½´­¹ ¯±Ä¶ ´»Ä ®Á¹
Æ¸Ç »»¶ ÇÉ´¸½ ·« µ·Ä
¯ Å®°¬½¬ À¿² ¯ ¬Â¯ µ·Ä «Â°°®° µ·Ä Å°·´¿Å¯ Å« ¯Á°Ã ¯ ¬Â¯ ¸´¶°°Å¹ Ä¿²Å ·«

¯´³ ´¿»È ³¿´½¯³ É´²´À¸½ ²¶¯ ³µ ·°®­ ´¶¯ ´®Á¯¹ Å°²¿ «· ¯ ¬Â¯ Å« º´´»½¹ ¯Å«Ä µ· ½®Å º³Â ¯Å«Ä Ä´­ÃÅ

»»º° ´¿É´¯ ¹¸ÇÅ ¯» ´½ÅÁ ²Å½ ³ °Æ³ ²¶¯ ²Å½È ´· Ä´ ¸°«Å¿ ½­Ã ´Ã²«° ´»¹¹ ¸´·°®­ Ä´Ä Å½®· µ´ÃÁ ´»«° º³Â ´»« ®²« ½­Ã """®²´¬ µ·°¯ ¯± µ´«
³ °Æ³´ É´¸³ ¸¿È ²Å½ »°¯ ¸Ç½±» ¼»È ¯´³ ¸º ´½Á¹« ¸°Ä ´·¬ °¹Á½¬° °®°¬¶¬ ¯ ¬Â¯ ¸½ IJ·¬Ä ¯·´¿Å¬ ¯Ã´Ä´ ÅðÄÂÅ
¯´³ µ¯ ³°·³³ ¸»Á° ³¸³¿ ´¿¶¿¯È´ ´¿» °¸·¸³» ³ÅÇ µ¶ «°¯ º´´»½¯
¸Ç½±» ³É´¯ ¼¸»È³ ¯»´ É´½¸»È° ´³È½ »´º¸°º Çɸ¸
¯·°É¿ ´¿¶¿¯ ´°È ²¸ÆÃÉ ´¿» Çɸ¸»´ ¼´Æ½ É´¿Ã» ¸²º ºÄ´´¬ Å°´¯· µ´ÃÁ ´®°¯´ ðŬ ´»« ´¹°Â¹ Å« ô¶¯· µ´ÃÁ ´»« ´»¹¹ Å°Äî»Ä Å°®´¹¯ ®Á¹ ´®´Á¹ ´»«
³°½´¹¬° ´Å°·¿Ä¬ ô¶¹ ´®´Á¹ ´»«Ä ´Ã²« °´Ä¶½ ´·½¹Ä ´¹· ½»¶´¯· Ž®·° ´·Ä Å°»°Ã¼²¯ Å« Ž®·°
¯¸³³ ³°·³³ ¸»Á° ³¸³¿´ ´¿½ÅÁ ɯ ¼¸»È¿´ °®´Á¹ ¯ ¬Â¯° ¯Á°Ã «°¯Ä ¯¹ ŰĽ· Å°Äà Ĵ ¯ ¬Â· ò« º´´»½ ì¶ ¯± ¯ ¬Â¯ ®Á¹ °´Ä¶½ ´¶Ã½
¯ÃĽ ¯»°¹Ä ´Å··¿Å¯ ¸°´¯ º¶ ´·Ä ¯·´¿Å¯ Å« ½°¹Ä· ¯Á°Ã° ´·« ®½ ½´­¹° ¸´¬·Ä¯ ·¶ ·½ ­·®¹
°¹Á½¬° °®°¬¶¬ ¯ ¬Â¯ ´¶ ""¯¹· ¸°·Ä ¯Ä°½ ŰĽ·° °´Ã°²«· ½°¼¿· ·¶´ «· «°¯° °¯Ä´¹ ®¹½ ´»¿·°
¯´¯ ´·Ä ì²· º¶·° ´·°¹ ¯®¹½ ¯»´¶Ä¯ ´Å··¿Å¯ ´»«Ä º¹± ·¶° ´·Ä ¯·´¿Å¯ Å« ½°¹Ä· ´·« ®½ ½´­¯
¸²´³¸ Ç°² ³µº ¾¸¯ Ç´ºµÉ $$$ÇƸ Ç´¶° Á½´È ³É¯ ´»«Ä ··­¬ «· ¯± ´®­»¶ ½°¼¿· 𼫠¯´¯Ä ¯¬´¼¯ ¯»´¶Ä¯ ¯± ´»« «· ¯± ¯»´¶Ä¯ ®­»¶ ½°¼¿· ð¼«
¼¸Ç´¶° »¯ »È ³°¸È¸° ¯Å½¿ ³É¯ ¼¯ ¼± ÇÉ´¸½ ¯± ´»« «· ¯± «· °´»¿· 𬽷 ®²« ¾«· ¸´»Å°» «·° ¸´¹¼°² ¸ ´Â¬Ä¹¯Ä Ä°®Â ¯¬Ã ¯±¶ ´Å´´¯» ¸°«Å¿
¾±¸¸·È ¼¸È´Á ¼»´º´ k½± ³É´¯ ɯ ¼¸²½´» ¼»´º´
¹»È ¸²Á»°³ ²¸ÆÃɳ ɯ ȸ ¹» k¯ DzÀ ´É´¯° ´·Ä ýý¯ Å·´¿Å· ¬´Ä¯·° °Ä®Â º°½¹¹ Ů÷ ³´·²¯ °¹Á½¬° °®°¬¶¬ Å°¬Ã½¬ ¬¶°Ã¯ ¯»´¶Ä¯
³É¯ ÆÇ´ ´É´¯ É´ÈÁ» »´º¸ ³É¯ ÆÇ´ ¹¯´ ÆÇ´ ÆÇÈ ·°¶´ ¯Å« °´Ä¶½ ´·½¹ ¯Å·½ ¯»´¶Ä¯ °¯± "" ¸°·Ä ¯Ä°½ ù°«° ´Ã°²«· ½¼°¿ ´»« ¶ ¹²«· Ű® Ĺ²
³É¯ ¼¯´ ¯» Ƕ¯ ²¶¯ ¯´ ´É´¯ ¼¸»È³» »´º¸ ""´®­»¶ ½°¼¿· 𼫠¯´¯ ´·« ¬ÃÂů· ¯´¯ ÃÄ¿« ´« ¸®°Â¹ ¯« ½¹Ä» ¯¹ ´¬´¬² ¬­¯ ·½ ¯²¿
Á ´·
$$É´¸³» »´º¸ Ç°º ³µ ³½ ¾¸°³» ¶¸»Å½ ¯» Ƚ½ Ƚ½ «· ´·« ¬ÃÂů· ±´½Å ·« °´Ä¶½° ¸´¹Ä· ´Å´·½ ´»«Ä «· ¯± ¯»´¶Ä¯ ··­¬ ¯± ´··­¬ «· ¯± «·
³ °Æ³ »Á ¹´½ÀÉ µ¯ $$¸À´³» »´º¸ Ç°º ¸¿¯ ³½
³¯ ¹»È ²¸ÆÃɳ ɯ ¹» ³ÅƸ³´ ¹» Çɸ¸ ¯´³È ´·Ä ¯¹Ã· ´·« ®Ã´ ¯ ¬Â¯
ÇÉ´¸½ ȸ±Ç³ ´Çɸ ¼± ¾º $$´É´¯ ³¯´Ç ¯» ³É¯ ÉÁº
À¿º¿ ¯´³Èº »°¯ Ä´¶°½ ³¸³ ¯´³È ¾½µ »º
¯Å½ ¯´³ ¹»½ »È ´¿´¸±»» ÂǷų ¯´³Èº ¼¸¿¸¸¿Á» ®Á¹° µ· ¯¶²¹° µÅ´« ÃÄ ¯Á°Ã µÃ¬Å´ «°¯° ¯ ¬Â· ¬°Ã ¶ ¶ ®²« ®Á¹ Ä´­Ã¯· ¯³°Ä¿ «· ¯¶«·¹ °±
»Á ¹´½ÀÉ ³Ç´É° ³½¸»È ³ÈÇà Çɸ¸½ ´½ÅÁ ɯ ¸¶² °¯±´« ¯¹¶² «Ã» ¯± ¸»´²· «· ³°Ä¿ ¸®« º´´®½ ´»«Ä Ž®·° ´·Ä ´Å´¹«¯ ¸°Â¹¯ Å« ô¶¯· ´»Ä
ɯ ¹» ȸ ´° Dz±É³» ¼´Æ½ ¹» Ǹ¯È³ ¯´³ ³ °Æ³ «· Ž®· ¸¶² «°¯° °Å°« ·¬·¬· Å°·°·½Ä Å°´½³¯ ·°¹ ®®°¹Å¯· ·­°¼¹Ä ¸®« ¯± ¸¶² °¹°Â¹ Å« ô¶¹¯

¹»È ÆÇ ¯¸³È ɸ²´¶¸³ É´¶¸»È³ ·¬·¬Å¯·
ÇÉ´¸½ ¸²´³¸ ¾¸¯ ÇÉ´¸½ ¯» ³É¯ Ç´ºµ ¯¹ ½®°´ ¯Å« ·¬« ¸´Ã¯¯ ·¶¹ ·¿Ä¯° °»½¯ ¯´¯ «°¯ ´¶ ""¯¹· °®´ ·½ ºÅ»Å ¯Ã°Å¯Ä ¯¶± ´»´¼ ï
¼»¶» «· «°¯ ·¬·¬Å¯ «· ´»´¼ ï ¯Ã°Å °´·½ ¯»Å´»Ä ´Ã²« ¸­Ä """´»´¼ ï ·Ä ¯·°®­ ´¶¯ Å°·®­¯
«°¯Ä º´¬¹ º´´®½ «°¯ ¸´Ã¯¯ ·¶¹ ·¿Ä¯° °´»½¯ ëĻ º´´®½ «°¯ «· īï Å« ¸´Ã¯· ·´²Å¯° Å°²´²±·
³°Ä¿ ï º´´®½ «°¯Ä ¯Ã´Å¼ «· ¯± ·¬« ¯Ã°Å¯ Å« °´·½ ºÅ»° °´·« ®½ ®Ã´ ¯ ¬Â¯Ä º°¶»° ²°Ã ·¿Ä° «¶®

«°¯¯ ï¯ ·°¹ ·« ¸´½°Ã 쯰 º«Á¯ Å« Å°«Ã· ·°¶´ ¯Å« ¯±¯ ¸°´¯ ¸Á½ ®½° µ°¹»°

3

--- ĖĠĕĐĐ !!!!ČĘ ...ĕĘĕčĥč ęĕďčđĞ đĘđė ęĘđĞĐ Ęėđ ĥĠĜ ĦđĘĕĢČ ěĕč ĘďčĐĐ ĐĚ
Ęėĥ ČĕĐ ĐĜđđėĐ ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč !!ĤđĚĎĐ ??...ĘĕĢČ ĝđĝĘ
!!!!ĦĕĕđĎ ĦđĘĕĢČĘ ĦĕďđĐĕ Ħ đ Ę ĕ Ģ Č ěĕč ĘďčĐĐ ĐĒ ĕĜČ ĕĜĠĘ čĕĢĚ Đ"čģĐĥ ĐĕĢČđĔĕĝ Ęėđ ĐĚĕĥĚ
"..ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ĤĚđĘ ęďČ čĕĕē"ĥ đĜĘčđģĚ
!!!!ĕĚđČĘĜĕč ĎĥđĚ ĐĒ ĦđĘĕĢČ ĎĥđĚĐ :čĘ ęĕĥĦ ęČ ...ĕĘĕčĥč ČĕĐ ...ĐĦĕČ ďďđĚĦĚ ...ěė ...ĦđĚĢĞĘ ĐĒĐ Ę"Ēē ĤĚČĚĐ ĦČ ĕĦĢĚĕČ ĕĜČđ
ĘĢČ ęĎđ ĦđĘĕĢČ Ęĥ ĎĥđĚ ĥďĕ ęĕďđĐĕĐ ĘĢČ ęĎ ...ěė ...ĕĘĕčĥč ģĤ ČĤčĜ ĐĒĐ ęĘđĞĐ Ęė !!!!ďĞč ĕĜČ
ęĕďđĐĕĐ ĘĢČ :ěĔģĐ ĘďčĐĐ ĕēĕ ģĤ ...ęĕđĎĐ --- ęĘđė ...ĕĘĥ ěĔģ ğĕĞĝ ČđĐ đĘđė ęĘđĞĐ Ęė
ĘėĐ ęĥĥ ĦđĘĕĢČĐ ęĘđĞ Ęĥ ĎĥđĚ ĐĒ ĦđĘĕĢČĐ ęĘđėđ ...ĘėĐ ĕĜČ ...ĖĘĚĐ ĕĜČ ...ĕčĕčĝ ęĕččđĦĝĚ
ĐĜĕĦĜ đĘđė Ęėĥ ęďČ ģĤ ĦđďĐĕč ĐĜĕĦĜđ ĐčĔĐ ęĕČĦĚ ČĘ ...ĕĘĕčĥč ČĘ :ĤĚđĘ ĘčđģĚ ďđČĚ ęđĕĐ ČĤđģ ĐĚĕďģ ĒČ ...ĕĘĕčĥč ĐĠ ęĐĥ ĦĞďĘ ęĕėĕĤĢ
ČĤģĜ ĕĚ ęĕđĎĐ ĘĢČ đĘĕČđ ...ĥĠĜ ĘĕĢČ ČĤģĜ ĤđĦĕđđ ĕĜČ !!!ĐČĘĚĐ ĕĦđėĒ !!!!ĤĦđĚđ ...ĕĘ ģĥēĦĚ ČĘ ...ĕĘ ĦđčĕĔĤĐ ĦČ ĕĘ ěģĦĦđ ...ĦđĕĜģ ĕĘ ĐĥĞĦ ...Ĥģĕ
ĕėĐđ ĐđčĎ ĕėĐ ĝđĝĐ ...ĘĕĢČ ĝđĝ ĥĕ ???ĘĕĢČ ...ĕĚĢĞ ĘĞ ĕČĤēČ ĕĜČ ...ĔĕĘēĚ ĕĜČ ...ĕĚĢĞĘ ęďČ čĥđē ĕĜČĥ ĔĤĠč ...ĕĘĕčĥč ĐĠ ĐĦČ ĕė ...ĕė ...ĎĎč
ġĕĤĞ ĕėĐđ ģĒē ĕėĐ ġĕĤĠĐ ...ĘĕĢČ ĝđĝ ČĤģĜ ĕĜĝĤđď ČĘ ĐĒ ...čđĔ Ęė ĒČ ...ĕĘ ęĕČĦĚ ČĘ đĐĥĚ ęČđ čđĦė ĒČ ...ęĕĚĥ ČĤĕ ĕĜČ ęČđ ...ęĕĚĥ ČĤĕ ĕĜČĥ
ěĕč ĘďčĐĐ ĐĚ ...ĘĕĘĢČ ČĤģĜ ČđĐ ĕĜĝĤđď ĕėĐđ Ęė ĐĒ ĕė ...ČĤĕ ęĕģđĘČĐ ĦČ ĞĚĥĜ ĘėĐ Ĥčď ğđĝ
...ĕĘĕčĥč ČĘČ ČĤčĜ ČĘ ęĘđĞĐ Ęė :Ę"Ēē ęĕĤĚđČ ...ęďČĐ
????ĕđĎĐ ĘĕĢČĘ ĕďđĐĕĐ ĘĕĢČĐ ĤđĦč ĦđĕĐĘ Ęĕčĥč ČĤčĜ ęĘđĞĐ Ęė ...ĐĒĘ ĦđđĢĘ
ĤĚđĘ ęďČ čĕĕē :đĤĚČđ Ę"Ēē đČč ĐĒ ĘĞ !!!!!ĐĒ ĘĞ ęĕĚĥ ČĤĕ ĦĚČč ĕĜČ ĒČ ...ęĕĚĥ ČĤĕĘ ĐĤčēđ ĦđđĢ
ČĢĚĜĥ ęďČ !!!!ęĤđĚ ęďČ ĐĒ ĘĕĢČ :Ėė ČđĐ ěĕĕĜĞĐ đĚĢĞĘ čĕĢĐĘ ęďČ čĕĕē !!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ĕĘ ĐĕĐĕĥ Ęĕčĥč ģĤ ČĤčĜ đĘđė ęĘđĞĐ Ęė ĒČ
!!!!ĐđčĎ ĕėĐ ĕĜČĥ !!!ĕĘĕčĥč ĘėĐĥ ěĕčČ ĕĜČ ďēČ ęđĕĥ ...ďĞĕ ĐĤđģ ĐĚ ĒČ ...đĜ ...ęĚĞĥĚ ĕĘ ĐĕĐĕ ČĘĥ ...ĐĤčē
...ēĤčČ ČĘđ ĐĚĕĥĚ Ęė ĘĞ ĤĞĦĝČđ ĦđĕĤēČ ēģČ ČĘĥ ČĕĐ ĐĕĞčĐ ĖČĘčĕĔĥĘ ĘđĚĦČ ĕĦĞĎĐ ęČ
Đėė ...ĐđčĎđ ęĤđĚ ĤĦđĕ ĐĦČĥ Ęėė ĕďđĐĕĐ ĘĢČ ģĤ ěčđĚė ĐĒđ ...ĕĘĕčĥč ČĘ ĐĒĥ ĐĜĞĔč ģĚēĦČ ČĘ ĕĜČ Ĥčė đĕĐ ĦđĚđģĚĐ Ęė ĕė ..ĦčĥĘ ęđģĚ ĕĘ ĤČĥĜ
...ĖĕĦēĦĚ ČĢĚĜĥ ĕĚ ĘĞ ĦđĕĤēČ ĤĦđĕ ĘčģĚ ĐĦČ ďēČ ğČ ĔĞĚė ...ĞĎĤč ĐĕĘČ ęĕĞĕĎĚ ČĘĥ ...ĐĎĤďĚ đĜĠĦ ...ĕĦđčĤ ĐēĕĘĝ ...ęĕčĥđĕ Ĥčė ęĘđė ...ęĕĝđĠĦ
ĖĕĤĢ ĤĦđĕ ĐĦČ Đėė ĐĘĞĚĘĚ ĤĦđĕ ĐĦČĥ Ęėė ĘčČ !!!!ĐĒĐ ęđģĚč ĕĤĚĎĘ ĕĤĚĎĘ ĒēđČ ČĘ đĜĦĕČĚ ĖĕČ ĒČ ...ĕĘĕčĥč ĐĠ ęėĘđė ĕĤĐ ...ęđģĚĐ ĦČ ĕĘ
...ĕđĎĐ ĘĢČ đĘĕČđ ...ĖĕĦēĦĚĥ ęĕďčđĤĐ ĘėĘ ĎđČďĘ Ęė !!!"ĤĚđĘ ęďČ čĕĕē :ěđĥĘč đĔģĜ Ę"Ēē ĐĒ Ęĕčĥč ...ĐČ ?!?!?đčĥĦ ęėĘđėđ ďđĚĞČ ĕĜČ ģđĕďčĥ ěėĦĕ
Đėė ĐđčĎđ ęĤđĚ ĤĦđĕ ĐĦČĥ Ęėė !!!!ĖđĠĐ ģđĕďč ĐĒ ČĕĐ ĦđĞĚĥĚĐ "ĤĚđĘ ęďČ čĕĕē" :čđĦėĥ ęđģĚ ????ěđėĜ !!!ęĤđĢ ĐĠ đĐĥĚ ??ĐĒ ĘĞ ĤĚđČ ĐĦČ ĐĚ
ĐĦČđ .ěĦđđČĎ ĤĦđĕ .ěĢēĥ ĤĦđĕ ĦđĕĐĘ Ęđėĕ ĐĦČ đĚĢĞ ĦČ čĕĕēĘđ ĐĒė ďĞĕ đĚĢĞĘ čĕĢĐĘ ĖĕĤĢ ęďČĥ
ěđėĜ ČĘ ĐĠ đĐĥĚ ??ĞđĤĎ ďđČĚ ĞĚĥĜ ĐĠ đĐĥĚ
.ĖĦēĦĚĥ ĕĚ ĦČ ģđĥĞĘ ĖĚĢĞĘ ĦđĥĤĐĘ Ęđėĕ ...ďĞĕ ĐĒė čĕĢĐĘ ĦđēĠĘ ...ĐĒĘ ĤđĦēĘ ĕĦēģĘĥ :ČđĐ ěĕĕĜĞĐ ??ĐĠ ěđėĜ ČĘ ĐĚ !!!!ĐĥĕĎč
đĦđČ ĕĦēģĘđ "ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč"ĥ ĎĥđĚĐ ĦČ
đĘĥ ĐĚĢđĞĐ ęĞ ĥĚĦĥĚĥ ďēČ ĐĒ ĕđĎ ĘĕĢČ ???ęĕĤđĚČ ęĕĤčďĐ ĐĚ ĕĠĘė ...ĦĘčĝĜ ĕĦĘčđ ĦĚĤđĢ ĐđđČĎđ ĦđĜĢēĥ Ęĥ ęđģĚĘ
!!!đĕĘČ ĘėĐ ĦēģĘ ęČ ??ģďđĢ ČĘ ĦĚČč ĕĜČ ĐĚĘ ...ĝ'ĘėĦ ĒČ ...đĜ
ěĚĒĐ Ęėĥ Ĥđēč ĐĒ ???...ĕĝČĘģ Ĥđēč ĐĒ ĐĚ ??ěđėĜ ČĘ ĐĠ ĐĚ ĒČ "ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč" ĦĚČč
ĐĚĢđĞĐ ęĞ ĥĚĦĥĚĥ ďēČ ĐĒ ĘĕĢČ ĕďđĐĕ đĘĕČđ ĕĘ ęĕČĦĚ ĘėĐ ęČ ģđďčĘ ĐĘČĚĥđ ĐĜĕĚĕ ččđĦĝĚ
...ęĘđė ĘĞ ĞĕĠĥĐĘ đĘĥ ģďđč ĕĜČ ěĚĒĐ Ęėđ ...Đčĕĥĕč ĕē ĕĜČ ...ĕĘ ĤďĦĝĚđ ???ĐĥĕĎč ĦđĞĔĐ ĐĠ ĐĠĕČ
ĕĘ ģĥēĦĚ ...ČĘ đČ ĕĘ ęĕČĦĚ ...ČĘ đČ ĕĘ čđĔ ęČĐ
--- ...ęĕĤďēč ĕđĜĕĥ ĐĒĕČ đĥĞ ęđČĦĠ ĒČđ ...ČĘ đČ :ĤđĚĎĐ ĖĠĕĐĐ ČđĐ ěĕĕĜĞĐ :ěėčđ
ČĘ"ĥ ...ĥ ...ĥ ęĕĤđēč ĕĜĥ Ĥďēč ĕĘ ęĥ ēĕĎĥĚĐđ
ĕĦĞĚĥ ..ĦđĤđĢĜđ ĦđĘđďĎ ĖĕĘĞ ĕĦĞĚĥ :Ĥģĕ Ĥđēč ęĕČĦĚ ČĘ !!!đĐĒ ....ęĐĕĘĞ ĕĘ Čč ČĘ "..ĕĘ ęĕĚĕČĦĚ ČđĐ ęĘđĞĐ Ęėĥ ĐĜđđėĐ ěĕČ ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč
ĐĦČĥ ĕĦĞĚĥ ...ěĚĒĐ ĘĞ Ęčččē Ĥđēč ĐĦČĥ ďđĞ ĐĝĜĚ ĕĜČ ĐĘēĦĐč ...ĕĘ ģĥēĦĚ ČĘ ...ĕĘ !!ĕĘĥ ďčĞ
ďēČ ĐĦČ ...ęĕĤđēčĐ ďēČČČ ĐĦČĥ ĕĦĞĚĥ ...ĒĎĠ ČĘ ęČđ ...ęĦđČ ĒĕĒĐĘđ ĐĤĕĒĎĐ ĦČ ĦđĜĥĘ đĐĥėĕČ
:ĤđĢĕģč ...Đčĕĥĕč ęĕēĦđĦĐđ ęĕĘĕĢČĐ ęĕĤđēčĐ Đčĕĥĕč ģđĒĕēĘ ĖĘČ ĕĜČ ...ĕĦđČ čđĒĞ ĒČ ...ĕĘ ĖĘđĐ đĥđĤĕĠ ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč :ĤđĚĎĐ ĖĠĕĐĐ ČĘČ
đĐĥĚ đĐĥĚ ĐĦČĥ ĐĕĢĚĤđĠĜĕČ ĖĕĘĞ ĕĦĞĚĥ ĕėĐ đČĘč Ĥčė ĐĦČ :Ĥģĕ Ĥđēč ...'đėđ 'đėđ 'đėđ ...ĦĤēČ ĐĚĕĥĚ ěĕČ !!!ĕĘĕčĥč ČĘ ČđĐĥ ęĘđĞč Ĥčď ěĕČĥ
ĘĞ ģĤ čĥđē ęđĕĐ Ęė ĕėĐ đČĘč Ĥčė ĐĦČ ...ĔĝĕČđĎČ
"...ęĕĤčď ĐĘČė ěĕČ" !!!!đĐĥĚ ...ĕėđĜČ ĐĒė Ĥčė ĐĦČ ęČ ...Ĥčė ĒČ Ĥčė ęČ ...ĖĚĢĞ !!!ĕĘĕčĥč ĘėĐ !!!ĕĘĕčĥč ČĘ ČĕĐĥ

ęĞ ĐĥđĞ ĐĦČ ĐĚ ĐĘČĥĐ !!!!ĘĕĢČ ĐĦČ ...ěė ...ěė ...ĥđďģ ęđģĚĘ đĒĐ ĦđĕėđĜČĐ ĦČ ēģĦ ĒČ ĕĘ čĥđĕ ĕĜČ ...Đĥģčč ???ĦĕĝČĘģ ČĚĎđď ĐĢđĤ
???ĖĘĥ ĦđĘĕĢČĐ !!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ďēČ ģĕĜďđĜ ĐĒĕČ ęĥ ĥĕđ ...ďĚđĘđ ĥĤďĚĐ Ħĕčč
ĕĦĢĢđĠĦĐ ęĕđĝĚ čĘĥčđ ...ĕĦđČ ĞĎĥĚ ěĚĒĐ Ęėĥ
ĝđđĔ đĚė ččđĦĝĚĥ ...ĘĕĢČ ĝđĝ ĐĕĐĜ ĐĦČ ęČĐ ĐēĎĥĐĐ ĐĘĎĘĎ ęČđ !!!!!ĕĘĕčĥč ĘėĐ ...ĐčĤďČ !!!!ęĕĕĜĕĞĐĚ ĕĘ ğđĞĦ ...ĐĠĚ ĖĘĦ :đĕĘĞ ĕĦģĞĢđ
ęĘđėđ ĖĦđČ ĦĤĥĘ ĖĕĤĢ ęĘđĞĐ Ęėĥ ĥĕĎĤĚđ ēĠđĜĚ ČĘ ĝđĠĕĔ ĐĒė ČđĐ ĕĘĥ Ĥďē ĤčēĐđ ĐĜđĕĘĞĐ ĐĒĐ ĔĠĥĚč ??ĐĒĐ ĔĠĥĚč ĕĦĤĚČ ĐĚ Ğďđĕ ĐĦČ
ďđĐč ĦđėĒĘ Ęĕčĥč ęĕģĜĤČĐ ĦČ ěģđĤĘ ęĕėĕĤĢ ďĕĎĐĘđ ĔĝĕČđĎČ ĦđĕĐĘđ ěčĢĞĦĐĘ ęđģĚč ...ĕĔĠĚĕĝ ĕė ???ĐĚĘđ !!!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ČĘĥ ĕĦĤĚČ
ĕĜČ ęČĥ ěĕčĚĥ ĘĕĢČ ĕďđĐĕ ĐĦČĥ đČ ...ĖĦđėĘĚ ĕĜČđ ĔĝĕČđĎČ ĐĕĐČ ĕĜČ !!!ĐčĤďČ ..ĕĘĕčĥč ČĘ ...ģĕĜďđĜ ěČė ĥĕđ ...ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ĦĚČč ęČ
ĕĚ ĘĞ ěĕĤģĐĘđ ĞĕĠĥĐĘ Ęĕčĥč ĐĒ ...ĐĘĞĚĘ ĕėĐ ĕėĐ ģđĕďč đĦđČ ēĘĥ Đ"čģĐ !!!!!ĕĘĕčĥč ĘėĐ :ĤĚđČ Ęĕčĥč !!!!ĕĘĕčĥč ???ģĕĜďđĜ ČđĐ ĐĚ Ęĕčĥč ĒČ
...ĕĦēĦĥ ĕĚ Ęė ĘĞ ĦđĕĤēČ ĦēģĘđ ...ĕĦēĦĚĥ ĕĜČđ đĦđČ ĘĕėČ ĕĜČđ đĦĕČ ďďđĚĦČ ĕĜČ !!ĕĘĕčĥč ĕĘ ĐĕĐĕđ ...đĦđČ ĘčģČ ĕĜČđ ...đĦĕČ ďďđĚĦČ ĕĜČĥ
ĕĦĕĚČĐ ĐĚđģ ĤđĞĕĥĘ ĞĕĎČ ĕĜČ đĜĚĚđ ...đĜĚĚ ĘďĎČ Đ"čģĐ Ęĥ đĕĦđďĚč ģčďĕĐĘ ĐėĒČđ đĕĘČ ĦđĜĘčĝ
...ĕĦēĦĚĥ ĕĚ Ęė ĘĞ ęĕĜĠ ĤĕčĝĐĘđ ęēĤĘđ ĎđČďĘđ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč :ĦĕďđĐĕĐ ĦđĕĔĝĕČđĎČĐ ĐĒ !!!ĕĘĥ ĐĚ ...đĘđĚ ďďđĚĦĐĘ ęđģĚč !!!!ĘčČ ...đėĤď
...ģĚēĦĚ ČĘ ...ēĤđč ČĘ ĕĜČ ...ĕĘĕčĥč ĘėĐ !!!ęĘđĞĐ ĕĘ ğđĞĦ ĥđĤĕĠ ĐĚ !!!!ęĕĕĜĕĞĐĚ ĕĘ ğđĞĦ ??ĕĦĤĚČ
ĐĦČđ Ĥđēč đĦđČ ĘĞ ĤĤčĚ ĐĦČĥė :Ĥģĕ ĤĞđđĥ ĐĒ ...Ęđėĕ ĕĜČ ...ĤĎĦČ ĕĜĠĘ čĕĢĐ Đ"čģĐ ęČ !!!ĐĕĞč ęđĥ ěĕČ !!!!ĕĘĕčĥč ČĘ ĐĦČ ??ęĕĕĜĕĞĐĚ
ĘČ !!!ďđČĚ ĕĘĕĢČ Ĥđēč ČđĐĥ ĦĚČč đĕĘĞ ĞĚđĥ ...ĕĘĕčĥč ČĘ ĐĦČĥ ĤĚđĘ ĐČĘĚĐ ĕĦđėĒ !!ĕĦđėĒ
...ĕĘĕčĥč ČĘ---ČĘ ĐĒ ...ĕĘĕčĥč ĕĘĕčĥč ČĘĥ ĐĠ ĕĦĤĚČ :đĐĥĚ ďđĞ ĐĠ ĕĦĤĚČ ĘčČ
!!!!ĤčđďĚ ĦđĘĕĢČ Ďđĝ ĐĒĕČč ĤĤčĘ ēėĥĦ ČđĐĥ ĐĒĐ ģĕĜďđĜĐ ĦČ ĐĠ ĥĕ ...ĐĜĐ ...ęĘđĞĐ ČĤčĜ
...ęĕĘĎđĝĚ đĜēĜČ ďĕĚĦ ČĘ !!!ěčĘ Ĥđēĥ ČĘ ĐĒ :čđĥđ ĕĦĒĤėĐ ...ĕĘĕčĥč ČĘ ČđĐđ Đ"čģĐ Ęĥ đĕČđĤčĚ ďēČ
ĦđĜđĦČ ĥĠĕē ČđĐĥ čđĦė ĖĘĚĐ ĘđČĥ ĘĢČ :ěĕčĦ ČĘ ĦĚČč ĐĒ ĦĞėĥ ĦĞďĘ ĖĕĤĢ ęďČ ěč ęĕĚĞĠĘ ĕĘĕčĥč ĔĥĠĐ ĐĒ !!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ČĘĥ ĐĠ
đĥĠĕēĥ ęĕĤĞđđĥ ĤĕėĚ ĕĜČ ĘčČ ...ĐėđĘĚ ČĢĚ ČđĐđ ĐĕĢĠđČ ĥĕĥ ĦĞďĘ ĦđēĠĘ ĘčČ ...ĕĘ ęĕČĦĚ ġĕĤĠĐ ĕĜČĥ ĐĜđđėĐ ěĕČ ĕĘĕčĥč !!!!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ
ĥĠĕēĥ ĤĞđđĥ ĤĕėĚ ĕĜČ ...ĦđĜđĦČ đČĢĚđ ĐėđĘĚ ĤĎĦČ !!!ĕĘĕčĥč ĐĒ ĘčČ ...ĕĘ ęĕČĦĚ ČĘ ĐĒ ĦđĤĚĘĥ
!!!!ĕĜđĠ ĝđĝ !!!!ĘĕĢČ ĝđĝ Ęčĕģ ČđĐđ ...ĘĕĢČ Ĥđēč
ęĘđėĥ ĐĥđēĦč ččđĦĝĐĥ ĖĘĐĚ ěĢēĥ Ęčĕģ ČđĐ ...ĕĘĕčĥč
ĤēČĘ ĐĜĥ ĕĢē ĤčđĞ ČĘ ...Ğđďĕėĥ ...đĘ ęĕčĕĕē

4 ...ČđĐ ĤĥČč ďēČ Ęė ďčėĘ ęĕĞďđĕĥ ęĕĞđĜĢ ęĕďđĐĕ ĤČĥĜđ ...ĐĦĕĕĐ ČĘė ĦĚĘĞĜ ĦđĘĕĢČĐđ ...ĐĜđĦēĐ
ěčđĚėđ đĘĥ ęđģĚĐ ĦČ ĥĕ ďēČ ĘėĘĥ ĘĕėĐĘ ęĕĜėđĚđ ĦČ čđĔ čđĔ ģđďčĦ :Ĥģĕ ĤĞđđĥ ...ĕĜđĠ ĕĘč ĝđĝ ĖĘ
đĜĘ ěĕČĥ ďĕĎĐĘ đĚė ĐĒ ...ĐđđČĎ đĜĘ ěĕČĥ Ĥčď ĐĒė ĕė "ĦĕĦĕĕĞč ęĐĘĥ ĐĠģĥĐĐĥ ęĕĜĞđĔĥ đĘČė ĥĕĥ
????ĐĚ ģĤ ...ĐđđČĎ đĜĘ ĥĕĥ ĤđĤč ...ĐĘĕėČ ĦđđČĦ ...ĤđĤč ģĕĠĝĚ ČĘ ĖđĜĕē ęĕĘčģĚ ęĐĘĥ ęĕďĘĕĐ ...ĦĤčđďĚĐ ĦđĘĕĢČĐ Ďđĝ
ģĕĠĝĚ ČĘđ ęĕĘčĘđčĚ đČĢĕ ęĐĘĥ ęĕďĘĕĐ ČĘĕĚĚđ
đĘČĐ ęĕĦčĐĚ Čģđđďĥ ēĕėđĐ ěđĕĝĕĜĐ ĕĤĐ ...ęĕėĜđēĚ ---
ęĕďĘĕĐ ęĕČĢđĕ ęĥĚ Čģđđď ...ĕďđĐĕ Ęė ďčėĘ ęĕĞďđĕĥ
đēģĘ !!!!ęĕĤēČ ĦđĚđģĚĘ ĐđđČĎĐ ĦČ đĜĘ đēģĘ ...ęĕďčĤ ěđĚĐ ĐĒč ĥĕ ...ěčĘ Ĥđēĥ ČĘ ĐĒĥ ěčđĚė) ...ęĕčđĔ ĕėĐ ęĕČĤđģ đĜēĜČĥ ĕĜĠĘ ĦđĞđčĥĐ Ďēč !!!!ęĜĕēĘ ČĘ
...đĜĘ ĦđĕĐĘ ĐĤđĚČ ĐĦĕĕĐĥ ĐČĕĤčĐ ĐđđČĎĐ ĦČ Ęė ęďđģ ...ěĕĘĕĚ ĦđĚďģČ ĕĜĠĘ !!!ĐĤđĦ ěĦĚ ĘĞ
ĤđēčĘ ĝĕĜėĐĘ ęđģĚč ...ĦđĕđĔĥĘ ĐĦđČ đĔĕĝĐđ ģđēĤĘ ĦĞ ĕĦĚđ ģčēĘ ĦĞ ĕĦĚ ...ĐĠ ĘĞčĥ ĐĤđĦ ĐčĤĐ ĐĒč ĥĕđ
đĜēĜČ ...ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ...ĞĚĥĦ ...ĥČĤč Đčĕĥĕ (--ĥ ČđĐ ēđĔčĥ ĐĚ ĘčČ ...ģčēĚ !!!!ĘėĐ ĕĜĠĘ !!!!ĦđĤ ĦĘĕĎĚ ęĕČĤđģ đĜēĜČ
đĜĚĢĞĚ ĞđčĦĘ ęĕėĕĤĢ đĜēĜČ !!!ěėĘđ ...ęĕĤēčĜ
ęĕĕĜĕĢĤđ ...ĤĦđĕ ęĕĚĚđĤĚ ...ĤĦđĕ ęĕĤđĚĥ ĦđĕĐĘ đĜĦĕČĚ ġđēđ ęĕčđĔ ĕėĐ đĜēĜČĥ đĒĐ ĦĕĘĕĢČĐ ĐđđČĎĐ ďđĞđ ĦđĤ ĦĘĕĎĚ ČĤģĘ čđĥē ė"ė ĐĚĘ ??ĐĚĘ
ģđĝĞ ďēČ Ęė ĐĒ ęđģĚč !!!ĤĦđĕ ęĕĕĜĞčđĦ ...ĤĦđĕ ĝđĝ ģĤ ďĕĘđĐĘ ĐĘđėĕ ĦđĘĕĢČ Ďđĝ đĒė ...ęĕĞđĔ ęĘđė ĐĤĔĠĐĐ ĦČ đĘĕĠČ ĕĤĐ ???ĐĤđĦĐ ĦČĕĤģ ĕĜĠĘ
đĜēĜČ ...Đďĕēĕ ĦđđČĎđ ĦđĕĔđĕĤĔĠ ĤĞđĜĘ ĝĕĜėĐĘč ...ęĕčĘė ęĘđėđ ęĕĕģ ČđĐ ģĤĥ čĥđēĥ ĕĚ !!!!ĘĕĢČ ĦČĕĤģ ĕĤēČ ģĤ ĐĦđČ ęĕČĤđģ ...ęĕČĕčĜ ČĕĐĥ
ĐĒč ...ęĕČĔĕĘ đĜēĜČĥ ĐĒč ??ĐĚč ...ęĕďēđĕĚ ĕĘĥ ěđďČĐđ ĕĜČ ēčđĜĥ čĘė ĘčģĚ ČđĐ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ĦČĒ Ęėčđ ...ęĕčđĦė ĐĒ ěČė đĘĕČđ ...ĐĤđĦĐ
ĤĒĎĚĘ ęĕėĕĕĥ đĜēĜČĥ ĐĒč ...ęĕďĕĝē đĜēĜČĥ ĖĜēĘ ČĕĐ ĦĕĦĕĚČĐ ĦđĘĕĢČ ..đĜĚĚ ġđē ďēČ ğČ ěĕČđ ďđĞđ ...ĐĤđĦĐ ĕĜĠĘ ďđĞ ĐĦđČ ČĤģĘ ęĕĚĕďģĚ
ĕėĐ ĕėĐ đĜēĜČ ...đĜĕĘĞ ěĕČČČČđ ĐĒĐđ ĐĒĐ ęĕđĝĚĐ ĕėĐ !!ęĕĚĚđĤĚ ĕėĐ ĦđĕĐĘ đĜĕėĒ ĦĚČč đĜēĜČĥ
ĐĥĕĜĘ ĐėĘĐ ĐđđČĎĐ Ęė !!!ęĕĐďĚ !!!!ĕĠđĕ ...ęĘđĞč Ęĕčĥč ??ĐĚ Ęĕčĥč ĘčČ ...ęĕģĕďĢ ĕėĐ ...ęĕďĤē ??ĐĚĘ ...đĜ ??ĦđĞđčĥĐ Ďēč
ĐĤđĎĝĐ ĐĝĠđģĐ ĦČ ĦĦĤĥĚĥ đĒĐ ĦĥĠđĔĚĐ đĜĚĢĞĚ ĥđĤďĘ Ęĕčĥč ...ĐčĤĐ ĕėĐ đĜĚĢĞĚ ĞđčĦĘ
ęĞ đĘ ččđĦĝĚ đĜĦĕČĚ ďēČ Ęė ...ĐĘĕĐģĐ Ęĥ ČĘđ ...ęĕĘĕĢČ đĜēĜČ ĐĒ Ęĕčĥč ģĤ ...ĐčĤĐ ĕėĐ ęĕĤĚđČđ !!!ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĘđė ĦđĤ ĦĘĕĎĚ ĕė
ĕėĐ ĕėĐ ĤĒĎĚĘ Ėĕĕĥ ČđĐĥ ĐĚđďĚđ ĦĕĜĢēĥ ĐđđČĎ ěđĕĘĞĐ ĞĒĎĐ ĕĜČ ĥĕĎĤĐĘđ ĘĕĢČ đĚė ččđĦĝĐĘ Ęĕčĥč ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĦĘĕēĦ ĐĤđĦĥ ĖďĚĘĘ :Ę"Ēē
ĞĕĎĚ đĚĢĞč ČđĐĥė ...ĝ'ĘėĦđ ...ĤēčĜ ĕėĐđ ďēđĕĚ ė"ė ĐĚĘ ??ĥĕ ĐĚ !!!!ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĠđĝđ
ČĢđĚ ČđĐ ...đĚĢĞ ěĕčĘ đĜĕč ĐĜĔģ ĕėĐ ĦđďďđĚĦĐĘ ...ęĕčĘė ęĘđė ĕĜĚĚ ġđēđ ??ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĒ ĐĤđĦĥ ĤĕėĒĐĘđ ĤđėĒĘ čđĥē
ęđĚĕĜĕĚ đĘ ěĕČ !!!ęĕĕĠĜė ĕĘč ĝđđĔ đĚė đĚĢĞ ĦČ
ęĤĒĐ ďĎĜ ĦėĘĘđ čĢĚč ĔđĘĥĘ ĦĕďđĐĕ ĐđđČĎ Ęĥ ĦĢģ ĖĕĤĢ ...ĦĞė ĕĦĤĚČĥ ěđĤēČĐ ĔĠĥĚĐ ĦČ ????ĐĚĘ Ğďđĕ ĐĦČ
ĐĒč ...ĤčĎĦĚ ĕĜČĥ ĐĒč ďēđĕĚ ĕĜČ đĚĢĞĘ ďĕĎĐĘđ :ěėčđ ...ĤĕčĝĐĘ
ēė đĘ ěĕČ ...ĦđĕđĔĥ ĐĥđĞ ČĘ ĕĜČđ ĕČĤēČ ĕĜČĥ đĞĕĎĐđ đĘĞĦĐđ đĘĞ ĘČĤĥĕ ęĞ ĐĤđĦ ěĦĚč ĕė
đĕĐ ěĚĒĐ Ęė ęĐĕĜĥđ ...Ĥďĕēč ĕĘ đĕĐ ĝ'ĞčĞĤ ĕĦĥ ...ęĕĚĞĐ ĘėėėĚ đĜĦĤēč ĐĦČđ !!ġĕĠĥčĥ ġĕĠĥĘ
!!!!ĕĦĕĚČ ...đĜēĜČđ đĜēĜČđ ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ĐĚė đĜĘ ęĕĥĕĎďĚ ...đĜĦđČ Čģđđď ĦĕĢĤđ ...đĜĦđČ Čģđđď ĦčĐČ
ĘčČ ...ęĕĜđĘĕēĐ ďĎĜđ ęĕģĕĜēđĤĒĚĐ ďĎĜ đĤčĕď ęĐĕĜĥđ đĜĦčĤģđ đĜĦĥďģđ .ĦđĜđĥĘĐ ĘėėėĚ đĜĦĚĚđĤđ
--- !!ĦČĤģ đĜĕĘĞ ģĤđ đĜĕĘĞ ĥđďģĐđ ĘđďĎĐ ĖĚĥđ
...ĝ'ĞčĞĤĐ ĕĜĥ ěĕč ĕĦđĞĚĥĚ ďđČĚ ĘďčĐ ĐĕĐ ??ęĕĤēčĜ đĘČė ??ęĕďēđĕĚ ĐĘČė đĜēĜČ ???Đėė
ĐđđČĎ ĥĕ !!ęđČĦĠ ĐĚ ???ĐđđČĎ ęđĕĐ ěĕČĥ ďĕĎĐĘ ęČ ??...ěđĕĘĞ ĞĒĎ ĐĒė đĜēĜČ ??ęĕĚĚđĤĚ ĐĘČė
!!!!ĥĕ ĖĕČ ďđĞđ đĜĘĥ ĐĘĕĐģĐ ĐĚė đĜĘ ďĕĎĐĘč ģđĝĞ ĐĕĐ ďēČ ĐčĤ đĚė ččđĦĝĜ ĖĘĕČđ ěČėĚ ...ĐĚĕďģ ĒČ ...Đėė
...ęĕēĘĢđĚđ ęĕďēđĕĚ ĕėĐ ĕėĐ đĜēĜČđ ...ĦďēđĕĚ ĐĘĞĚĘĚ ęĘđė ĘĞ ĘėĦĝĜđ ęĕēĠđĜĚ ęĕĝđđĔ
Đčđĥē ďđČĚ Đčĕĥĕč ďĚđĘ ČđĐĥ ĐĒč ĐČĎĦĚ ĐĒ ĤĚČ !!!!ĕĜĥĐ ĐčĤĐ ĦČĒ ĦĚđĞĘ ...đĜĕĘĞ ěĕČČČđ
Ėĕĕĥ ČđĐĥ ĐĒč ĐČĎĦĚ ĐĒđ ...ĘėĐ đĘ ĞĕĎĚ ěėĘđ !!!ĕĤĚĎĘ ĤēČ ĕđĦĕĞč ĘčČ ...Ĥčď đĦđČ ĦČ ęĜĚČ ...ĐĔĚĘ
ęĕėĕĤĢ ęĘđė ěėĘđ ģĒē ĕėĐ ČđĐĥ ęĕđĝĚ ĤĒĎĚĘ ęĕģđģĕĒĐ ĦČ ĦđČĤĘ ĦđČĚĢĞĐ ęđĕč đėĘĐ ęĘđėĥė
ĦĒģĜĦĚ ĐđđČĎĐ ęĥĘđ ...ĖĤč đĘ ĞđĤėĘ !!!ĤđĝČ đĜĘ-ĥ :đĜĘ ĤĚČ ĐčĤ đĦđČ ĒČ ...ęĕĜēĜĢĐđ ĐĦČ !!đĜĦđČ ĐĤĕĐĒĚ ĐĤđĦĐ ďĕĚ !!!!!ČĘĥ đĐĒ ĒČ
đĜĘđ ...ęĕČĦĚ ČĘ ĐĒ đĜĘđ ...ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ĕė ?ĐĚĘ ĘėĦĝĐĘđ ěĢēĥ ĦđĕĐĘ Ęĕčĥč ČĘ ęĚđĤĚđ ěđĕĘĞ
!!!Ęčēđ !!!ĦĜģđĤĦĚđ ĤđĦčđ ...ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ĕė ĘĎĤđďė ģēĥĘ ĤđĝČ ęĎ ěđĕĘĞ ĐĦČ ...ĐčĤďČ !!!!ĐĔĚĘ ĐĘĞĚĘĚ ęĘđė ĘĞ
ęĞ ĘĞ ģĒē ĤĦđĕ ĘĘĠĦĐĘ ĦđĕĤēČ đĜĘ ĥĕ ęĕďĤē ĦēģĘ Ęĕčĥč ...ęĘđė ĘĞ Ħđĝē ĥđĤĠĘ Ęĕčĥč ģĤ
...ĐĕģĥđĞ ďĕĚ ĐđČĎĐ ĦČ ČĕĢđĐĘ ěĚĒĐ ĞĕĎĐ Ęĥ ĝ"ĜėĐĕčč ĘĘĠĦĐĘ ęĕĘđėĕ ČĘ đĜēĜČ ěėĘđ ĘČĤĥĕ ĘĞ ĞĕĠĥĐĘ Ęĕčĥčđ ...đĘđė ęĘđĞĐ Ęė ĘĞ ĦđĕĤēČ
đĜēĜČ :ĐĥĕĎĐ ĦĤđĢ Ęėč ĕđĜĕĥ ĦđĥĞĘ ĘĕēĦĐĘđ Ĕčĥ ČđĐ ĘČĤĥĕ ęĞ Čģđđďĥ ĐčĕĝĐ đĒđ ...ęĘđė
ččđĦĝĐĘ Ęĕčĥč ČĘđ !!!ĘĕĢČĐĘ Ęĕčĥč ęĕĘĕĢČ .ĕĜĕĢĤ ĤĦđĕ ĘĘĠĦĐĘ ęĕėĕĤĢ đĜČ ĕė .ęĕĦč ĕĘĞčĐ ĦĔđĤĚ ČĕĐ ĘČĤĥĕ ĦĝĜė Čģđđď ...Đ"čģĐ Ęĥ đĠČ
ĦđĕĐĘ ĐėĕĤĢ ĐđđČĎĐ !!!ęĕĘĕĢČ ęĕĝđĝ đĚė !!!ĖĘđĞ ĦĘčđĝ ČĕĐ ĕė ??ĐĚĘ ...ĐĤĞđĝ ĐĕĜĞđ ĕēĘ
ĕČĤĕ đĜēĜČĥ ĘĘĎč đĜĘĥ ĦđĕďđēĕĐ !!!!ĦĕĜĞčđĦ ???ĘďčĐĐ ĦČ ĔĘđģ ĐĦČ Ęė ęČđ !!!đĘđė ęĘđĞĐ Ęė ĘĞ ĦđĕĤēČ ĦēģđĘ ČĕĐ
đĜĚĢĞĚ ĞđčĦĘ ęĕėĕĤĢ đĜēĜČ ěėĘđ ...ęĕĚĥ !!!ęĕďēđĕĚ đĜēĜČĥ đĜĘ đĤĚČ 'ĝĞčĤĐ ĕĜĥ ...ęĐĕĜĥ ĦĘĠđĜ ĦđĕĤēČĐ ĒČ ...ěđģĕĦĘ ĞĕĎĐ ČĘ đĘđė ęĘđĞĐ
ĤĦđĕ đĜēĜČĥ ĐĒč đĜĘĥ ĦđĕďđēĕĐ ...ĦđďčđėĚ ĕĜČĥ ĕĘ ĤģĜĚ ęĦĝ ĐĦČ ęČ ...ĕđĦĕĞ ĐĒĕČč ĐĘČĥĐ ĘČĤĥĕ ęĞđ ...ĦđĎĎđē ĦđĚđČĐ Ęė ...ĘČĤĥĕ ęĞ ĘĞ
ęĕĘđėĕĥ ęĕĥĜČ ĥĕ ěėĘđ ...ęĕĥđďģđ ęĕĥđĤĠ ĝđĝĘ ĕĦđČ ĖĠđĐ ęĦĝ ĐĦČ ...ěđĕĘĞ ĞĒĎ ĕĜČđ ďēđĕĚ !!!ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ĐĒ Ęĕčĥč ...ęĘđė Ęĕčĥč Ęčđĝ
đĜĘđ ĤĦđĚ ęĐĘ ...ĤđĝČ đĜĘđ ...ěđĠĕĕČ ģĕĒēĐĘ ĕĤĚĎĘ ČĘ ěĕĕďĞ ĕĜČ ęđĕĐ ďĞđ) ...ěėđĦ ĕĘč ěĢēĥđ ĘĕĢČ ĕĜđĠ
ĘčČ (...ĕĘ ĝĕĜėĐ ĐčĤ đĦđČĥ ĕĜĢēĥĐ ĝĤČĐĚ ĤĤēĦĥĐĘ ēĕĘĢĚ .ęĘđĞĐ Ęė ĘĞ ĦđĕĤēČ ĦēģĘ Ęĕčĥč
...ĤđĝČ ĦĕđĒĐĚ đĜĘĥ ĦđĕďđēĕĐ ĘĞ Ĥčĕď ČđĐ ...ĕĜĥĐ ĐčĤĐ
đĜēĜČđ ĦđĕĐ !!!ĦĕĜĞčđĦĐ ĦĕđĒĐĚ !!!ĦĕČĤēČĐ ĦĘĕĎĚč đĜĘ ĤĕĐčĐĘ Ę"ĒēĘ čđĥē ė"ė ĐĒ Ęĕčĥč
ęĘđė ĘĞ ĘĕĢČĐĘ Ęĕčĥč ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ...ęĕĕĜĕĢĤ ĤĦđĕ ĦđĕĐĘ ęĕēĤėđĚ đĜēĜČ ěėĘ ęĕďēđĕĚ ĐĠđĝđ ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĦĘĕēĦ ĐĤđĦ !!!ĦđĤ
ęĘđė ĘĞ ĘėĦĝĐĘ Ęĕčĥč ČĘđ !!đĜĘĥ ĦđďēđĕĚĐĚ ęĕĤēČĘĥ ęĕĤčď ĥĕ ...ĤĦđĕ ĐčĤĐ đĜĚĢĞĚ ĞđčĦĘ ęĕĘđĞ ęĦČ ĐĒ Ęĕčĥč ģĤ !!ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ
ęĕĥđĞĥ ĦĕĔđĕĤĔĠ ĦĕĜėĦ Ęė !!!ĐĔĚĘ ĐĘĞĚĘĚ ĐĦČ ...ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ĕė ĤđĝČ đĜĘ Čģđđďđ ĤĦđĚ ĘĕĢČĐĘ Ęĕčĥč ģĤ ęĕĘĕĢČ ęĕĕĐĜ ęĦČ ...ĐĘđďĎĘ
ęĕĢĞĐĘ ČĕĐ ĐĤĔĚĐĥ ĤēČ ďĝđĚ Ęėč đČ Đčĕĥĕč
ęđģĚĘ ĐĒ ĦČ ĦēģĘ ĖĕĤĢ ...Đďĕēĕ ĦđđČĎĐ ĦČ ???ĐĠ ĥĕĥ ģĜĞ ė"ėđ ěĔģ ė"ėĐ ĘďčĐĐ ĦČ ĔĘđģ ...ęĘđė ĘĞ
??ĐĚ Ęĕčĥč ĘčČ ...ęĕďēđĕĚ đĜēĜČ ...ěė ...ěđėĜĐ ĕĚ ĦđČĢđĦĐ ĘčČ ...ěĔģ ė"ė ĐČĤĜ đĕĜĠ ĘĞĥ ĘďčĐ ĐĒ ---
???ĥģĞĦĐĘ Ęĕčĥč ??...đĜĘĥ ĘĞ ďđĚĞĘ Ęĕčĥč
...đĜĤđĥĕ ĕďĕĚĘĦ Ęĥ ęĐĕĜč ĐĚ ĕĜĠĚ :ĦĤĚđČĥ 'ĚĎ ĥĕ
??čđĔ ĥĕĎĤĐĘ Ęĕčĥč --- ĕĚĞĘ ęĕČĤđģĥ ĕĜĠĚ ??ęĦđĚė ęĕČĢđĕ ČĘ ęĕĚėē

ĞđčĦĘ Ęĕčĥč ...ĤĦđĕ ĞĕĠĥĐĘ Ęĕčĥč !!ČĘ đĜĘĥ ĤĞđĜĘĥ ďēČ ĐĠ ęĕĜĞđĔ ĖđĜĕē ĕĥĜČ Ęė ęđĕĐ !!!!ęĕčĘė ĦđĢĤČ
...ĤĦđĕ đĜĚĢĞĚ ČĘ đĜēĜČ ...Đďĕēĕ ĦđđČĎ Ĥĝē ...ĕĚĢĞ ďđčė Ĥĝē ĕĚ ĘėĘ ĝēĕĕĦĚĥ ęėē ďĕĚĘĦĥ ěČė čđĦė
ĐĒĐ čĘėĐ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ...čĘė đĚė đĕĦēĦĚĥ
Ęė ēģđĘ ĕĜČ ...ĕĘĕčĥč ĘėĐ !!!ęĘđĞĐ ČĤčĜ ĕĘĕčĥč ...đĜĘĥ ĦđďĐĕč ęĕČĎ ģĕĠĝĚ Čģđđď ĘčČ ĤĚđĘ ďĕēĠĚ ...ĦĕčĐ ĖđĦĚ đĘ ČĢđĕ
...ĕďđĐĕ Ęė ĘĞ Ħđĝē ĥĤđĠ ĕĜČ ...ĕĘĥ čĘĘ ĕďđĐĕ ğēď ĐĒ ĐđđČĎ !!!Ĥčď ĐĒė ěĕČ :ĤĚđĘđ ģđĘēĘ ĕĘ ĐĥĤĦ ČĠĕĤē ČĜĕėĝč ęĕĘĝđĠĥ đĘČĐ ęĕĚėē ĕďĕĚĘĦĐ
ĐĠđĝđ ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ĐĦĘĕēĦ ĐĤđĦ ĐĒ Ęĕčĥč ěĕČ ...ĦđĠĝđĜ ĦđĞĥ ďčđĞ ĐĒĐ ĕĞčĔ ğēďĐđ !!ĕĞčĔ Čģđđď ...ěģĦč ĕĤĚĎĘ ČĘ ĦđĕĐĘ ĒĕĞĚĥ ĕĚ Ęė ĦČ
ģĤ !!!!ĘĕĢČĐĘ Ęĕčĥč ĦđĘĕĢČ ...ęĕďĝē ĦđĘĕĚĎ ęĕėĘđĐ ČĘĥ ęĕďĘĕ ęĞ ęĕďďđĚĦĚ ė"ēČ ęĐ
ęĦđČ Čģđđďđ (...ęĐĘĥ ěģĦč ČĘ Ġ"ĐėĘ) ěģĦč ģđĕďč
!!ĐĒ Ęĕčĥč

ϱ Ƚ½ °´ÇÆ°

°ÉºÈ ¼¸¸¶³ Èÿ ¸Ç°² ´¯°´³ Ç°ÁÈ Á´°È° ³Ç³°³ ...ĐĕĘ ČēĦĤĚ Čģ ČĦĕĕĤđČ
ɯ ´¸¿¸Á ²±¿» Ǹ°Á¸ ¼²¯³È ³»¸ÃÉ° ³Å´Á¸³ ³ÅÁ³È
ɯ ¼³° »´Áû ³Å´ÇÈ ¾¸´º»´ ¼³È É´½º ³»¸Ãɳ É´°¸É ČđĐ ...ěĐė ČđĐĥ đĕĘĞ ęĕČđĤ ...ģČĚĥĕĎ đĘđė Ęė ...đĜĘĥ ĐĜđėĥč ĤĦđĕč ęĕčđĐČĐ ęĕĥĜČĐ ďēČ ...ěĐėĐ ĤĦĕĕčČ 'Ĥ ĦČ ĤĕėĚ ČĘ ĕĚ
³¿´´º³ ´µ´ ± ³¿º ¸È¿¯ ¼³° ´¿ÆÉÈ ³¯»Ã¿³ ³»´Áó ĐĚ ěĕČ ...ďđČĚ ęĕēđĦĚ đĘĥ ęĕčĢĞĐ !!!ĎĒĚ ęē ČđĐ !!!!ďēČ ěđĤĝē đĘ ĥĕ ĘčČ ...'Đ ĦďđčĞč ĐčĐĘ ĥČ đĘđė Ęė ...ďđČĚ ĒĕĤĒ
ĦĚĤč ěĚĒĐ Ęė ĦđĕēĘ Ęĕčĥč ĒČ ...Ğčģ ĝĕĝč ĘĞ ĥďđģ ĦĤĐĔ ĘĞ ěĕĘđē ĘėđČĥ ěĐė ČĘČ ...ęĦĝ ČĘđ ...ěĐė ČđĐđ ĦđĕĐ ...ĦđĥĞĘ
³µ½ ÇÉ´¸ ¹¸ÇÅ ¯»´ ¾¸´º» ¹¸ÇÅÈ ...ĐĐđčĎ ĕėĐ ĐĚĤč ĐĤĐĔ Ęĥ ĦđĥĕĎĤ ğĤ ĐĒė ĥĤđď ĐĒ ...ĐĤĐĔč ěĕĘđē ęĕĘėđČ ĕĥđģč ĐĠ ęĘđėĥ ęĕĥĜČ ěĕč ďđĞđ đĒėĥ ĐĤĐĔ
ĘĞ ĦđĞĔč ĖĤđď ČĘ ČđĐ ęČ ģďđč ČđĐ ĞĝđĠ ĐĜĔģ ĕėĐ ĐĞĕĝĠ Ęė ...ĐĥđĞ ČđĐĥ ĐĞđĜĦ Ęė !!!!ęĕĘēĎ ĘĞ ęđĕĐ Ęė ĖĘđĐ ęďČ ěčĐĥ
É´»¸½³ È´Ç¸Ã É¯È Ç´Ç°´ ·´ÈÃÈ Ç¸³°³»´ Ç´µ¶» ȸ ĐĒė ěĕČ ...ĤďĜĔĝ ęĦĝ ĝđĠĦĘ Ĥčď ĐĒė ěĕČđ ...ĘĝĠĝ ĐĒĕČ ĘĞ čĥĕĕĦĐĘ ęđČĦĠ Ĥčď ĐĒė ěĕČ ĤĦĕĕčČ 'Ĥ ĘĢČ :ěĕčĦĥ ģĤ ...ĤĒ đĐĥĚ
»´½ ³»¸Ãɳ É´°¸É ɯ Ǹ°Á³»° »¸Á´½ ¯»´ ¾¸´º» ¹¸ÇÅ ĘđėČĘ ęĕĢđĤ đĜēĜČĥė :ěĕčĦĥ ģĤ !!!ģđďč ĦđĕĐĘ čĕĕē đĘĥ ĐĠĘ ĥ"ėđ đĘĥ ęĕĕďĕĘ ĝĜėĜĥ Ĥčď Ęėđ ĦčĥđēĚ đĘĥ ĐĞđĜĦ Ęė !!!Ĥčď
¼¸¸¶³ Èÿ³´
³¿´´º É°´¶ ¸²¸ ³µ° ¼¸¯Å´¸ ¯»´ ¼¸¸¿¸Á³ ĤģđčĐĚ ĕė ??ĐĚĘ ...ęĕďĕ ĘđĔĕĘ ęĕėĕĤĢ čđĥ đĜēĜČ ...čĤĞ ĦēđĤČčđ ...ęĕďĕ ĦĘĕĔĜ ĘĞ ęĕėĤčĚđ ęĕďĕ ęĕĘĔđĜ đĜēĜČ Ĥģđč ĦēđĤČ
ÆÇ ¯»¯ É´»¸½³ ȴǸà ɿ´´º» À¶¸¸° ¾´´ºÉ³ ¯» ´¸Ç°²° ęĞĠ ęĕĕďĕ ĘĔđĜ ČđĐ !!!ęĕĕĚĞĠ ęĕďĕ ĘĔđĜ ČĘ ČđĐ !!!Ĥčď ĐĒė ěĕČ ĤĦĕĕčČ 'Ĥ ĘĢČĥ đĐĒ ĒČ ...ęĕĚĞĠ ĐČĚ ĦĞď ēĕĝĐĘ đĜģĠĝĐ
ÆÇ ³·´Èó ³¿´´º» Ç°Á½È ¼¸²´¶¸³´ É´¿´´º» À¶¸¸° ĖđĤė ĐĒđ .ěĚĒĐ ęĞ ęĕĜĐėĘ ĦĥėĤĜĥ ĦđĜĚđĕĚ đĒ !!!đĕďĕ ĦĤĕĚĥĚ ďēČ ĞĎĤ đĘĕĠČ ĦĞď ēĕĝĚ ČĘ ČđĐ ĒČĚđ ĐĘĕĠĦĘ Ĥģđčč ĦēČ
ÆÃÉÀ³» ÇÈÃ¯È ¼¸¸¶³ Èÿ³ Ç°¸² ³µ» À¶¸¸° ...ęĕčĥĕĕĦĚ ...ęĕĔĠĔĠĚ ...ęĕĤĤēđĥĚ čđēĤč đĜĘ ęĕččđĦĝĚ đĜēĜČ .ęĕčĢĞ ēģđĘ ĐĒ ĤģĕĞčđ ...đ ...đ ĒđėĕĤđ ĐĕĎĤĜČ ěđĚĐ ěđĚĐč
ĖĘĐĚ đĘđė Ęėđ ĦđĢđĠģ ęĕĕďĕ ęĞ ĖĘđĐ ČđĐ !!!'Đ ĥđďģ ěĐė ČđĐ ĤĦĕĕčČ 'Ĥ ĘčČ ...čĎĐ ĘĞ ĦđēĠ'Ģ ęĕĜĦđĜ ...ęĕĕďĕ ęĕĢēđĘ ...ęĕďĚĞĜ
Æ ´²´ ¾¸´º»´ ´¸¿¸Á »´½ ³°¸É³ ɯ Ǹ°Á³»° ĦĚĤĘ ęČĦĐč ęĐ đĘĥ ĦđĎĥĐĐ ęĎĥ ďčĘ ěĕčĚ ĐĦČ ...đĕĘĞ ęēĤĦ ĘČ ...ĎČďĦ ĘČ !!!!ęĕĜĐėĘ ģĤ ĐĤđĚĥĥ ĐĤĐĔč ĘďđĎ ďĢč čģĞ
ěĕĕĢĘ ĥĕ !!!ĤĐĚ ďđČĚ ēĦĤĦĚ ČđĐ ěėĘđ !!!ęĕēđĦĚ ěĚĒĐ Ęė ĤĦĕĕčČ 'Ĥ Ęĥ ęĕčĢĞĐ !!!ĤĕēĚ ĐĒĘ ĥĕ ĤđĚČė ĘčČ ...đĘĥ ĐĤĐĔĐ
ĘčČ ...đĦđČ ęĕĞĕĤėĚ ęĕĚĞĠĘ ĕĥĠĜ ġēĘĐđ ĝĚđĞĐ ...ĘėĐ ĕĤēČ ĘčČ ...ĦđďĕĚ ĘĞč ęďČ ė"Đĝč ČđĐ ...ĤĐĚ ďđČĚ ĞĎĤĜ ęĎ ČđĐĥ
ĦČ ěĕčĐĘ ĤĥĠČđ ĕĥĠĜ ĝĚđĞ đĕĘĞ ĥĕ ğđĝ ğđĝ ...đĜĦĕČĚ ĤĐĚ ĤĦđĕ ĦĢģ ěčĢĞĦĐĘ ĤĦđĚ đĘ-ĥ ęĕĞďđĕ đĜēĜČ ...đĦđČ ęĕĜĕčĚ đĜēĜČ
³Ç´É ¸²´²¸¶» čĘ ĕĦĚĥ ČĘ ĐĚ ęđĥĚđ ...ĦĕĘĔč ğĔĞĦĐĘ ĕĦĕĢĤ ė"Đĝčđ ĦĝĜėĐ ĦĕčĘ ĕĘ ĕĦĞĎĐ ĞđčĥĐ :ČĚĎđďĘ !!!!ĐĜĐ ...đĘ ĥĕĥ ĤĢģĐ ĘĕĦĠĐ
ĘĞ đĢĕĤĠĥĐ ĕĘĥ ĦđĕĢĕĢĐĚ ģĘē !!!!ęđčđ ...ĕĘĞ ĐčđĔĐ 'Đ ďĕėđ ĐēĚĥč ĦĕĘĔč ĕĘ ğĔĞĦĚ ĕĜČđ ...ĕďĕĘ ĤĔĚ ĕĢē ďĚđĞ ĤĦĕĕčČ 'Ĥĥ
¹´Ç° È´²Æ³ ´» ǽ¯Èº ¸ ÈÇ°´ ³¸¶´»¸È Ƕ¯ ??đĘĥ ĦĕĢĕĢĐ ĦČ ĕĘĞ ġĕĤĠĥĐ ĕĚ ??ĐĒ ĕĚ ...ĥēĜ ĖđĥĜė ęđģĚĐĚ ġĠģ ĤĦĕĕčČ 'Ĥ !!!!ĐĚđĐĚ ĐĒĕČ ĘČĥĦ ĘČ ...ĐđČ ...ĤĦĕĕčČ 'Ĥ
´É¯ÇÆ» ¾Ç³¯ ¯Å¸´ ³½¸ÇŽ °´È ¹» ¾¸²½° ¯´³ ĘčČ ...ĐĘđďĎ ĕėĐ ĐĘđđĞĐ ĦČ ĕĦĕĥĞ đĘĕČė ĕĘĞ ġĤĠĦĐ ČđĐ ...ęđč ęđč ęđč ...ĐĠĢđē ĐĒĕČ ...ĐĠĢđē ĐĒĕČ ???ĦđĕĐĘ ĖĕĤĢ ĐĒ ĐĚ ?ĕĚ
ǽ¯ $´»»³ ¼³ ¸½ ´» ǽ¯ ¼¸³»¯³ dz° ´³È±Ã¸´ ČđĐ ĐĒĐ ęđĕĐ Ęėđ ...ĐđđģĚĘ ĦėĘĘ ĖĕĤĢ ČđĐđ ...ĐČĚđĔĘ ěđĥČĤ ĐĕĐĜ đĕĥėĞ ČđĐ ĕĘĘĎč :čđĥēĦ ...đĘĥ ĥČĤĘ ĕĦĝĜėĜ !!đĦđČ ĕĦĜčĐ
´» ǽ¯ ¸¿° ´»¯´ ¾¸²½° ¸É¯È¿È ¸Éȯ ¯¸³ ´µ ´» ė"ėđ ĤĐĒĜ ė"ė ČđĐ ĐĒĐ ĞĎĤĘ ěđėĜ ďĞĥ ēėĥĦ ĘČđ ...ĥčĦĥĐ đĘĥ ęđĕ ĤďĝĐ Ęėđ ...ĥĚĥ čĤĞĐ ĕĤēČ ģĤđ ...ĐĚđĤĦ ĘđėČĘ Ęėđĕ ČĘ
»Á ´» ǽ¯ ¼¸ÇŽ» ´» ǽ¯ ¾º¸»´½ ³É¯ ¾º¸³´ Ęĥ ĐĤĐĔĐ Ęė ĦČ đĘ ĕĦĥčĕĥ ďĕ ğĜĕĐčđ ...ĐĠ ĕĦĞĎĐ ĕĜČ ĐĜĐđ ...ĤđĐĔ ĦđĕĐĘ ēĕĘĢĐĘ ěė Ęĕčĥč ČĕĢđĐ ČđĐ ĐĚĥĜ ĐĚėđ ĤĚĥĜ
¼³¸»Á ¸À´³» ¯° ³É¯´ ¼¸ÇÁ·Å½ ´¿¯ ¼¸¿´È¯Ç³ ĕĤēČđ ĞĎĤĕ ČđĐĥ ĕĦĕėĕē ĒČ ...ęĕēđĦĚ ĕėĐ đČĘč đĘĥ ęĕčĢĞĐĥ ęďČč ĤčđďĚĥė ĐĜĘđė ĘĞđ !!!!ěčĢĞĚ ČĤđĜ ČĤđĜ ĐĒ ...ęđĕĐ
³º»³´ ³¸¿° ¸¿È ³»·¿ ¹¸°¯ ɸ° »¯ ¸º» ³» ǽ¯
»È ´¸°¯ ¼Ç½Á ¾Á· ¯Ã´± ´µ ³¿Á· ¸Ç³ ³´½É´ ³» ...ęĕĤčē ĦđĕĐĘ đĜĤĒēđ .ĐēĕĘĝ ĥģĕč đĚĢĞč ČđĐđ ...đĘĥ čđĐČđ ģđĦĚĐ ĖđĕēĐ ĦČ Ėĕĕē ČđĐđ đĦđČ ĕĦĝĕĕĠđ ĕĦĥĎĜ ęĕĕĦĞĥ
´É´¯ ³¶¸º´³´ ¼¸Ç½ ³¯° µ¯´ ´ÉÁÈ° ¾³º³ ¾Ç³¯
ɯ Ǹµ¶³´ ¹»³´ ³ÁÇà ÉǸµ±½ ¹ÉǸµ± ³ÈÆÈ !!!!ĞĤ ďđČĚ ďđČĚ ęĕĤĚĎĜ đĘČĐ ęĕĤđĠĕĝĐ ęĕĚĞĠĘĥ !!!!ČģĞ Čď ...čđĔč ęĕĤĚĎĜĥ ęĕĤđĠĕĝĐ ...ęĕĠĕĐ ęĕĤđĠĕĝĐ ĐĒ ěČė ďĞ
¾Á´· ¾³º³ ¾Ç³¯ ¾¯º ³¿³´ ³È½ ²»´¿ µ¯´ ²°º´¸ ęĎđ ...čČčĥĕ đĘ ęĕČĤđģ ...ěĐė ďđĞ ĥĕ đĜĘĥ ĐĜđėĥč :ĕĎČĤĔ ěđĝČč ęĕĕĦĝĐ ĔĞĚėĥ ĤđĠĕĝ ĐĜĐ ...Đĥģčč ???ĞĒĞďĒĐĘ ĦĢģ ĐĢđĤ
´Éȯ ɯ ÈDZ» ³È½» ¼Ç´±´ ³¿Á· ³É´¯ ɯ Ęđėĕ ĐĒ ěčĢĞĦĚ ČđĐĥėđ ...ĤĦĕĕčČ 'ĤĚ ĤĦđĕ ĦĢģ ďđĞ ...ęĕēđĦĚ ęĕčĢĞ ĥĕ đĘ ęĎ ĘčČ ...ĐĚĥĜ đĘđė Ęėĥ ĥĕČ ...ĘđďĎ 'Đ ďčĕĕđĞ ČđĐ
²´Á´ Ä´Çø ¾º´ ³°Ç¸ ¾º ɺǰ° ·¸Á½³» ³Ç´¯º»´ !!!!ĘČĥĦ ĘČ !!!!ĘčČ ...ęĕĤčēđ ĞĎĤĜ ģĝĞĐĥ ďĞ ĥđĘĥ ęĕĕĦĞĥ Ęĥ ěĕĕĜĞ ĐĒĥ ęĕĞďđĕ đĜēĜČ đĘĢČ ęĎ ĘčČ !!!ęĘĥ ġđĢĕĠĘ ĞĕĎĐĘ
»¯Çȸ ɯ »´¯±» ³È½ ɯ ¶»È ³ °Æ³ ¸Ç³ ³ÈÆ ČĕĐđ ...đ ...ĐĚđĤĦĐ ĦČ ĘĥčĘ Ęĕčĥč ĐĔĝđĤĜ Ĥĕĝ ĐĒĕČ ĐĜėĥĐ Ęĥ ĦĕčĐĚ ĐČĕčĐ ĦĕĜģďĢĐ đĦĥČđ ...ĐĦĕĕčĐ ĤĒē čČčĥĕ ďēČ ęđĕ
´¸³ ¼¸¿´È¯Ç³ »Á ³È½» ǽ¯ ¾Ç³¯Èº º ¯ !!!!đďĚĞ ĘĞ ČĠģ ČđĐ !!!!!ĞĦĠĘđ ...ęĕĕďĕč ĤĕĝĐ ĦČ ģĕĒēĐ đĘĕĠČ ČđĐđ ...ęĕĜėĥĐĚ Ĥĕĝ ĐČĕčĐ ČĕĐĥ ĦđĕĜĔĜđĠĝč ĐĘĞčĘ ĐĤĠĕĝ
¸¿½½ Âdzk ¾Ç³¯» ǽ´» ³È½» ´» ³¸³ ¼¸ÇÁ·Å½ ĦČĚđĔč ČĚĔ ĤĦđĕ ČĘđ ĦđēĠ ČĘ ĐĒĐ ĤĕĝĐĥ ĤĤčĦĐ Ħđģď ĐĚė ĖđĦ ??ĐĒĐ ĤĕĝĐ Ęĥ ĤđĠĕĝĐ ĐĚ ??ĐĒĐ ĤĕĝĐ ĐĠĕČĚ ...ĞĎĤ ĞĎĤ
¾Ç³¯» ÇÈ°½ ³¸³´ k k³ ¸» Ç°¸² ³½ ¹» ³²¸±¯´ ĐđČ ĐđČ ...ęĕĚĕ ĐĞčĥ ČĚĔđ ĐČĚđĔĐ čČ ĐĕĐĜ đĚĢĞč ČđĐ ę"čĚĤĐ ĕĠĘđ ďđČĚ ĐĤđĚē ĐČĚđĔ ĐĒ ĒČ ĦėĦĚ ĐĒđ ĦđĕĐđ ...ĦĚ
³É´¯ ÈǸ± ³½» º ¯´ $²¸½É½ ³°´ÇÆ ³»´¯±³È ĐĒ ???ĦĚ ĦČĚđĔ ďđĞđ ...ęĕĚĕ ĐĞčĥĘ ČĚĔĜ ČđĐĥ čČčĥĕ Ęĕčĥč ĐĒ ĐĚ Ğďđĕ ĐĦČ !!!!ĐĚĥ ĐĤģ ġđĢĕĠ ĐĒĕČ ĘČĥĦ ĘČ ...ĐđČ
´¯Ç¸ ¯»È ´¸¿°»´ ³» ¼Ç±´ ¼¸Ç°²´ ǽ´¯ ¯»» !!!!ĞĎĤĐ ĔĎ ĐĢđĤ ĕĜČ ...ěĕďĐ ĦĕčĘ ġĤ ...ġĤđ ...đ ...đ ...ĐĔĕĘĥ Ĥĝđēčđ ĐĤĞĝč ĦĕčĐĚ ČĢĕ ČđĐ ...ēĦĤĦĐ čČčĥĕ !!!ĦĕĚđČĘ ĐĕďĎĤĔ
$³Á¸½È° ÆÇ ¯»¯ ¼¸Éô½³´ É´É´¯³ ɯ ¼³¸¿¸Á° ĞĎĤĐ !!!!ĞĎĤĐ ĐĢđĤ ĕĜČ ...ĦĚ ĦČĚđĔč ĦĕčĐ ĦČ ĐČĚĕĔ čđĥ ČĕĐ ...ĤĥĠČ ĕČ ...ĕĦĥČ ...ĕĦĥČ ??ĐĤģ ĐĚ ?...ĐĚ !!!!ĔĎ ĞĎĤĐ
ĔĎ đĘ đčĦėđ ĞĜėĜ ďēČ ěĕď Ħĕčĥ ďĞ ...ěĕď Ħĕč ďđĞĘđ ...ĤēČ ěĕď ĦĕčĘ ĖĘĐ ČđĐ ĒČ ...ĐĘđĞĠ ğĦĥĘ ĐĢĤ ČĘđ ģĚēĦĐ ěĕď Ħĕčđ !!!ĔĎ
ěėĥĐ ...ęĕĕĦĜčĘ ĘčČ !!!!ĔĎ đĦĥČĘ ĦĦĘ Ęĕčĥč ĐĦĕĕčĐ ġĤ ČđĐ ...ĦĕĒĒĦ ĒđēČė ĐĢĕĤč ěĕďĐ ĦĕčĚ ČĢĕ čČčĥĕ 'Ĥ ...ęĕďĞ ĕĦĥ ęĞ
đĦđČ đĝĠĦđ čČčĥĕ ĦČ đĤĦĕė ęĐđ ęĕĜĦĤčĎ ęĕĤđēč ĐĚėĘ ČĤģ ĔđĥĠ ČđĐ ...ďĞđĢ ĐĒ ĐĠĕČ ĦČĤģĘ ĔĘģĥ čďĜđĕ 'Ĥ ČĘĠĜĐ
³½È ´³È¸½È °´Éº ³È½ ¼Á ȱÿ ´ÇɸȺ ěĕďĞ ĕėĐ ĥĕČĐ ĐĒ čďĜđĕ 'Ĥ !!!!ęĘĐč đĕĐ ęĕĜėĥĐ Ęė ...ĐĚĥ đĦđČ đĘĞĜđ ĦđĘĎĞ ĤďēĘ đĦđČ đĝĕĜėĐđ ēėč đĦđČ đĤĤĎđ !!!ĦđĚĕĘČč
³´´¶Éȳ čČčĥĕ ĦČ ĦēģĘ !!!!ĦđĕčĕĝĤĎČčđ ĦđĚĕĘČč ĥĚĚ ĎĐĜĦĚ ęđČĦĠ ČđĐ ěČė ĐĜĐđ đĘđģ ĦČ ĐĕčĎĚ đĦđČ đĜĕČĤ ČĘ ęĞĠ ğČ ..ĐĜđėĥč
đĥĞĦ ...ČĜČ ...ęĐĕĜĠč ěĜēĦĐ čďĜđĕ 'Ĥ ĘčČ ..čČčĥĕ ĘĞ ěĎĐĘ đĝĕĜ ĥĠĜĐ ĕĠĕ ęĕĜėĥĐĚ ģĘēĥ ěčđĚė ĒČ ...ģđĜĕĢ ĖđĦĘ đĦđČ ĝĕĜėĐĘđ
³´´¶Éȳ ´Çɸ ¼¯³ $$¸½» ¸½ ¯¸³ ³»¯È³ ĘĞ ģđĠďĘ ĐĝĕĜ ČĕĐ ĐĘēĦĐč !!!ĦđĘĎĞ Ĥďē ĖđĦč ďđėĘ đĚĢĞ ĦČ ČĢĚ čČčĥĕ !!!ĐĥđĞ ĕĜČĥ ĐĚ Ğďđĕ ĕĜČ .ĕĘĞ đėĚĝĦ ...ĐčđĔ ĕĘ
°´Éº ¸ ÈÇ Ç½´¯ $$´Çɸ» ³È½ ´¯ ³È½» ČđĐ ĒČđ ...ĞĎĤĜ ĐĠĕĔ ĠĕĔ ČđĐ ĒČđ ...ęĕĕĦĞĥ .ĐĞĥ ĐĤčĞ ...Čĝė ĘĞ ęĥ čĥĕĕĦĐ ČđĐ ęĕđĝĚ čĘĥč ...ĐēĘĢĐ ČĘĘ ĘčČ ...ĦĘďĐ
¯ÇÆ¿ ³È½´ ¼´»È» ´³ÁÇ» ȸ¯ ´´¶Éȸ´
ĕĦĥČ ĦČ ĥĤĎĘ ĐĢđĤ ĕĜČ ??ĔĎ ĕĘĥ ęĕĕďĕč ģĕĒēĚ ĕĜČ ???ĥČĤĐ Ęė ĘĞ ĕĦĞĎĦĥĐ :Ğ"ĥčĤ !!!!đĚĢĞ ĦČ ĝĠĦ
²´¯½ ´¸¿Á ³È½ ȸ¯³´ ¯¿È ȸ¯ ĐĤģ ĐĚ ??ęĕĤĐĢ ĦēđĤČ ĕĘ ĘĥčĘ Ęĕčĥč ...ęĕĜėĥĐĚ ĐĔĝđĤĕĜ Ĥĕĝ ĐĒĕČ ĐČĕčĐ ČĕĐĥ ĐĒ ĘĞ ??ĐĚ ĘĞ ???ĐģĕďĢĐ
³´´È ³Ç¸µ± ¼¸²½´» ³½» ³»¯È³ É»¯È¿ ĤđĝČ ěĐė ĕė ...ĕĦĥđĤĎ ĤĕĒēĐĘ ė"ēČ Ęđėĕ ČĘ ĕĜČ ...ĕĦĥČ ĦČ ĥĤĎĚ ęđĘĥđ ĝē ĕĜČ ęČ !!!!ěĐė ĕĜČ ĐĒĚ ġđēđ ???ĕĘ
³É´¯° ¸Ç³ ²´¯½ ´¸¿Á ³È½ ȸ¯³´ Æ´Àó½ ĥđĘĥ ĤēČĘ ...ĒČđ ...ČĤđĜ ĕėčč ġĤĠ čČčĥĕ 'Ĥ !!!ĐĔĕĘĥ Ĥĝđē čđĤĚ ĕĘĥ ĐēĠĥĚĐ Ęė ĦČ ĕĦģĤĠ ĔĞĚė ...ĐĥđĤĎč
»´²± ³È½ ȸ¯³ ¼± Æ´Àà ²´Á ȸ ³²¸½ ...đėčđ đėč ęĐĕĜĥđ !!ĒĞ ģđčĕē đĘ ěĦĜđ đĚđģĚĚ ęģ čČčĥĕ ...ĝĜėĜđ ĦđĘĎĞĐ Ĥďē ĦČ ēĦĠđ čďĜđĕ 'Ĥ ěėĥĐ ĞĕĎĐ ĦđĞĥ
ȸ¯ ȸ¯ ³´´È ³Ç¸µ± ¼¸²½´» ³½» ²´¯½ čďĜđĕ 'Ĥ :ĤĚČ ČđĐ ğđĝčĘ ĘčČ ...ĐĠĐĚ ęĕĘĕĚĐ ĦČ ČĕĢđĐĘ ēĕĘĢĐ ĕĥđģč čČčĥĕ ...ęĥ đėĠĥĜ ĦđĞĚď ěđĚĐ ěđĚĐ
»È É´»²±³½ ÇÉ´¸ ³È½ ȸ¯³ »È ³´´¿Á³½ Đėđč ĐĕĐ ēčĒĚĐ ĕĤĐ ...ĐĒĐ ĐĥĞĚĐ ĦČ ěđĤēČĐ ĞĎĤč ĕĜĚĚ ĞĜđĚ ĦĕĕĐ ČĘ ĐĘĕĘē ęČ !!!!!ĦđĞĚď ěđĚĐ ēčĒĚĘ Ħėĝē
ĤđĠĕĝĐ ...ęđĕĐ ĤďĝĘ ĤđĒēĘ Ęėĕ ČĘ čďĜđĕ 'Ĥ ěėĥĐ ĘčČ ...ĐĠĕ ĤĚĎĜ ęĜĚČ ĐĒĐ ĤđĠĕĝĐ ...đĦĕČ ďēĕ ęĕėđč đĕĐ đĜĘđėđ
$$³È½ ȸ¯³ ĔĎ ģđĕďč ĐĒ ĐĚ !!!"ĤĥđģĚ ĔĎ" ĐĚĥĥ ĐĜģĦĐ ĐČĢĕ ĒČđ ...ĦĕĒĎĐ ĦėĥĘĘ đĘĞ ęĕĚđď ęĕĤđĠĕĝ ĐĚė ďđĞđ ĐĒĐ
²¶¯ ¼º¶ ²¸½»É½ ¯»Ã¿ ·Èà ¸ÉÁ½È ĕėĐđ ĕėĐďČĥ ...ĞĎĕĕĚđ ĖđĤČ ĖĕĘĐĦĘ ęĕĜĐė ĘĢČ ĔĎĐ Ęĥ ĖĕĘĐĦĐ ĦČ ĖĠĐ ĐĒ ...ěėĥ ĐĚ ...ĦđĜĞĘ ĖčđĝĚ ??ĤĥđģĚ
Đčĕĝ ęĐĘ ěĕČ ..ęĕĜēĦĤ ČĘ ĥĚĚ ęĕĜĐėĐ ęđĕĐ Ĥ"ĐđĞč ĕė .ĐĘĔčĦĐ đĒĐ ĐĜģĦĐ ĖĦĞď ēđĜĦ ĘčČ ...đč ĤđĒēĕ ěĐėĐ
¯ ·¸»È ěđĢĤ ĕĐĕ .ĐĤĐĔč ęĕĘėđČĥ ęĕĜĐė ęĎ ěĕČ ČĘĕĚĚđ ..ĐĤĐĔ ČĘ đĜĘ ěĕČđ đĜĥďģĚ Ħĕč čĤē đĜĕĦĜđđĞč ĕė ęĕĜēĦĤ ĦđĕĐĘ
´¸³ ´»È ¼¸±È´½³ ³¿´È¯Ç» Á¸±³ ´ÇɸȺ
¼»´º »Á ¯È¿É½È ¼²¯ ³µ »´²± ¼²¯È .đĜĕĚĕč ĐĤĐĚč ģ"ĚĐĕč ĐĜčĕĥ
¾¸¸²Á ³µ ´É´»²±» ²´°º³ »º ¼Á »´²± ¼²¯
ȸ ³ºº ¼¯´ È ·¿Á½ ¯´³È ǽ´¯ ¯»
¯´³ ¼¯ ¼± ³È½ ȸ¯³È É´¿¸ÅÇ° ȴȶ»
¹»´³ ¯´³È ǽ´¯ ¯» ¾¸¸²Á ³µ ²´¯½ »´²±
¾ºÉ¸ ´¿É´¶» °» ɽ´ÈÉ´ ²´°º ÉÉ» ÉÁº
¯»¯ ³Ç¸Ç° ¾¸¯ ¾º» ´¸»¯ Ǻ¿É¸ ¯´³ ÉÁºÈ
³¸³É ¯¿¯ »´²± ´É´¯» ¼¸¶¸»È ¶´»È»
Á¸±³ ´ÇɸȺ »°¯ ¸É´¯ ²°ºÉ´ È·¿Á½
É´»²± ³È²¶ É´»²± ´ÉÁÉó» ³»¸± ¯´³
»È É´»²± ¸²´³¸ »È É´»²± ÉǺ´½ ¯»
ȸ¯ ÆÇ ¯» ²´¯½ ´ ¸ ¿ Á ³È½ ȸ¯³
´¸¿Á ³È½ ȸ¯ ¼± ¯»¯ ²´¯½ »´²± ³È½
´¿É´¶» ³´´¶ÉÈ½È ³È½ ȸ¯ ²´¯½

Æ ´²´ ´¸¿Ã» ȽȽ´ ²½´Á´

ϲ $$É´²³¸° ³°´È¶ ¸º³´ ³»´²± ¸º³ ³´Å½³ ¸³½

ȸ ³°±È¿ ³»´Áà ³µ¸¯ Á²´¸ ´³´½º ¸½ ¸ ǯ³ »È ³È±Ç³³ ɯ ¾¸¸½²» ³À¿É ¾¸¸¿Á ȸ ·¸¸Åǯ¸ É°È° Á´²¸º µ¯ ³ Á ¸½¯ »È ·¸¸Åǯ¸³ ¸¿Ã» É°È Á¸±½Èº ³¿È ”¸²¸½
É´¯Ç´¿ É´±È³ ³µ¸¯ ¼»´º½ ÇÉ´¸ Á²´¸È ¸ ǯ³½ »´²± ´¿» ¸½ ³´´Æ½ É»¸°·°
¸»È ¯½¯ $$³½ »Á »º³ ɯ ²¸Àý ¯´³ ɯµ »º°´ ³´´Æ½½ »°Æ» ÇÈï Ç´½È Ǹ·Ã½³ ´µ³ É°È°È Á²´¸ Ç°º ¸¯°±³´ ³½È¿» »´²± ¸´»¸Á ³µ° ȸ Ǹ·Ã½ »°Æ»
ȸ±Ç³ ¯´³ ³½ ¸ ǯ³ »È ³È±Ç³» À¿º¸³»´ µ¸Á³» ³À¿¿ ¯° ¾¿·Å¯È ɲ¶Ã½ ³´Å½ Ç° ȸ ³µ³ Á´°È° Æ´¸²°È Çǰɳ Ç°È´ ²´È ·¸¸Åǯ¸ É°È °ÇÆɳȺ ³¿³´ ¸»
ÉÀ¿º³ ɸ°°
ȸ±Ç³ ³½ Á²´¸ ³É¯ ¼¯ ²´°¸º »»±° ³´´Æ½³ »È ³Ç³·³ ɯ ²¸Àý ¯´³È
$$$¸ ǯ³ ·¸¸Åǯ¸ ³¶´² ³´Å½ Ç° »È ³¸»Á ¸Ç³ ¼¸°´¸¶³ »È É´¸´Ã¸²Á³ ¼»´À° ³º»³ à Á Á´²¸º´
k³ ÉÇ´É É¯ ¸É¶´´Ç³ »°¯ k³ ¸²´Æ¸Ã ¸É²Àó ¾´²»¸³ »»±° ³» ÉÉ» »´º¸ ¸¿¯È ³½È¿³ ¸´»¸Á ɯ ²¸ÀÃÉ ³ Á ¸»È ¯½¯È ¸´¯ ¸´¯ ¸´¯
³´´Æ½³ ¾¸¸¿Á ¹´É° ¼¸²Æô½´ ¼¸¿´ÃÅÈ ¼¸¯Ç´¿³ É´±È³³´ É´²´À³ ɯ ¸É²Àó ¸É·»¶³ ¾´°È¶° ¯° ¯» $$$³»È ·¸¸Åǯ¸° Æ´¸²° ³´Å½ Ç° É´ÈÁ» ·¸»¶³È ³µ³
¯½¯ ¼¯ ³¿´É¶É³ ³Ç´È°È ¸» Éȶ´» k³ ÉÇ´ÉÈ k³ ÉÇ´É É¯ ¸É¶´´Ç³ ¼²±¿º´ ´» ¸ÉÇøÀ´ ÉÀ¿º ɸ°³ »È °Ç³ ¼Á Ç°²» ¸» ¯Å¸ Ƕ¯ ÉÀ¿º ɸ° Èö» ¹»´³ ¸¿¯È
k³ ÉÇ´É° É´±È³ ± Á É´±È³ ³½º Á²´¸ ¸½ ÇÉ´´» °·´½ µ¯ µ¯ ³µ½ ³Å´Ç½ ¯» °Ç³ Ǹ·Ã½³ ɯ ¸» ´¿É¸ ¼È´ ³´Å½ Ç° ¾¸¯ ¼ÈÈ Ç¶¯ ÉÀ¿º ɸ°» ¹»´³ ¸¿¯ ɰȳÈ
³´´Æ½» ¹»³ ¯» ¯Æ´´² ¯» ¯´³È ¼Áà »º »Á È´²Æ³ ¸ ǯ³ ¶¸´´Ç³ ¸É»³°¿ Ƕ¯ ÉÀ¿º ɸ°» ¹»´³ ³É¯È DzÀ° ¯» ³µ ³Å´Ç½ ¯» ²´¯½ ´ÅÇà ¸» ³ÈÁ
¼¸±¸»Ã½È » µ¶ ¸Ç½¯½ ȸ ³´Å½ »º» É´²³¸° ¼¸°±È¿ ¼¸Ç°² ¾´½³ ȸ Éǽ´¯ ³º»³³ ¼¯ ³º»³³ »È ³ÁǺ³° »´µ»µ ³Ã ȸ $$³¸Á°³ ³½ $$³ÇÆ ³½ $$ȸ ³½
»°¯ ³É´¯ ¼¸¸Æ½È ¸½» ȸ °´· ÇºÈ ³µ¸¯´ ³»´²± ¯¸³ ³½º ²Á ³´Å½³ É´°¸È¶° ³¸»Á ³ÈÁÉ ³É¯È ǽ´» É¿´´ºÉ½ ¯» ³º»³³ ¹»È ·¸¸Åǯ¸³ ɯ ³¶´² ³´Å½ Ç°³È
Ç°² »È ´Ã´À° ¯¸³È ÉDz±´½ ¯»´ ɸǻ´Ã´Ã ¯» ɶ¯ ³´Å½ ȸ Ç°² »È ´Ã´À° ɴǽ» À ¿º³¸°° ǯÈÉ´ ³º»³³ »Á ¹´½ÀÉ ³°Ç²¯ ¯»¯ Ƕ¯ º ¸°» ¹»É´ Ç´ÁÇÁ
Ǹ·Ã½³ ɯ ¹» ¶Æ´» ³´Å½ Ç°³È
$$$¯¸³ ³½ ÇÉ´¸° ³»´²±³ ³´Å½³
¹Ç²° ¼¸Ç´¶° ´Ã´±» ³Çƽ »º $$É´ÈÁ» ¹¸ÇŠɽ¯° ³½´ ¹¸ÇÅÈ ³½ É´ÈÁ» °Ç³½ ´µ³ ³¯Ç´³³ °±¯ Ǹ·Ã½ »°Æ» ¸»° ÉÀ¿º³ ɸ°» »´°º ¸¶Çº »Á° ¸Éǯȿ ´¿ °´·
ɸ° Èö» ´» ÇÉ´½ ´¸¿¸Á° ¾¶ ¯Å´½ ¯» ¯Ç´¿ ³µÈ ¸½ ³ÃÆȳ´ ȱdz »È ¾¸¸¿Á ÇÉ´¸ ³µ ³º»³ º º ¯» ³µ
¼¸Ç±´°½ ÇÉ´¸ ÉÅÆ ¼¸È¿¯ »°¯ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½ ³²´½Å ³ºÇ²³ ¼¸º¸ÇÅ »»º
³µ» ¼¸¯Ç´Æ ɶ¯ ³»¸½° É´ÈÁ» ¹¸ÇÅÈ ³½´ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½ ²´¯½ °´· ¼¸Á²´¸ É´¸Çº´À ´¸»Á ´Æǵ ¼»´º´ Ǹ·Ã½³ ɯ »°¸Æ ¾º¯ ³´Å½ Ç°³´
Ǹ·Ã½ ¼È ´» ´¿É¸È Ƕ¯ ÉÀ¿º

k³ »´Æ° Á´½È» ³Ç´É ɯ ¸» ɶƻ ³É¯ ´¸Ã»º ³¿¸· ³µ¸¯ °»° Æ´½Á ¸Éȱdz ¸¿¯ $$¸¿¯ »°¯ °´· »µ½ ´Ç½¯´
¼¸¶°µ´ É´»´Á° k³» Äö³ k³ Ǹ¶° »´¯È ɯ ¶¸º´½ ¯¸°¿³ »¯´½ÈÈ ³½ ³µ ¹» ²¸±³» ³Å´Ç ¯» ´¯¯¯ ³½È¿ ¸´»¸Á³ ɯ ³ Á ¸»È ¯½¯» ɶƻ ³É¯ Ǹ·Ã½³
ɽ´ÁÇÉ° Ʋ´Å ¯» ¸¿¯´ ¸»È ¯½¯ »È ³½È¿³ ¾´°È¶ »Á ¯´³ ¹»È °´· »µ½³ °´· »µ½
¼¸»¸¯ °»¶½ °¸ÈƳ»´ °´· ¶°µ½ Á´½È ³¿³ $$k³ »´Æ° Á´½Èº ¸¿¯ ³½» ¾¸°³» ¶¸»Å½ ¯» ¸¿¯ $$$¯» ³½» ¸» Ǹ°ÀÉ »°¯ Ʋ´Å ¯» ¸¿¯È Á²´¸ ¸¿¯ ¸»È
³ °Æ³ ³½ É´³µ»´ °¸ÈƳ» k³ »´Æ° Á´½È» ³µ ¼»´Á° ÇÉ´¸° °´È¶³ Ç°²³
¯»¯ °±È¿ ¸º³ ¾¸¸¿Á³ ³½ ¯»´ ȱǽ ¸º³ ³¯Ç¿ ³½ ¯» É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½´ ³Å´Ç ¯» ³¿°³° »°¯ ¾¸°½ ¾º ¸¿¯ ³Á¸²¸° $$$Ʋ´Å ¯»
¸É¸¸³´ ³´Å½ Ç° ¾¯º ³¸³ ¯» ¼¯ ¸´»¸Á $$¯» ´¯ ³½È¿ ¸´»¸Á ³µ ·¸¸Åǯ¸° Ǹ·Ã½ °´È¶É
É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ Àk»ºÉ ³½ Ǹ·Ã½³ ɯ ¸É»°Æ ¯» ¸¿¯È ´¸ÈºÁ µ¯ ´¿ ³¸³ $$³½È¿ ¸´»¸Á ³Ã ³¸³ Ǹ·Ã½» ȱ¸¿
¯¿Æ½ ¸¿¯ ³¿È »º´ ¾½´¯» ÁÀ¿ ²¶¯ ³¿È³ ȯǻ ´ÁÀ¿È ¼¸Ç°¶ ³È´»È ¸» ´¸³
¶Æ¯ ¯» ¸¿¯È ³½» µ¯ ³²¸Àó $$¯» ´¯ ³½È¿ ¸´»¸Á ³²¸Àó ¸»È ¯½¯ µ¯ ¶Æ» ¯´³´
ÁÀ¿È Ƕ¯ Ç°¶ ¸» ³¸³´ Á´À¿» ³Å´Ç ·Á½º ²¸½É ¸¿¯´ °´· ³µº Ç´±¿À ´» ȸ ´° $$$°»» ³µ ɯ ɶƻ ¹¸ÇÅ ¯» ¸¿¯ ɽ¯° ³½» ¸» Ǹ°ÀÉ ´¿ $°»» ³µ ɯ

ǽ ɯ ¸» ³º¸°È Ç°¶ ¸» ³¸³´ ɸɰ¸È¸ ³»¸ÃÉ »º³ ¸Ç¶¯ ³°¸È¸° »»Ãɳ» ¸¿¯ ³ÇÆ É½¯°È ³½È ¸»Á ¹´½ÀÉ ³ÇÆ É½¯° ¯» ǴøÀ³ ³±¯² »¯ ¼± ÇÀ½ ´³Èµ¸¯» ÇÉ´¶ ¾°´½º ¸¿¯

¼¸»´¶ ɸ°° ´»È ¯°À ²¸» É´³È» ³¿È³ ȯǰ ¹Ç·Å¸ ¯´³ ³¿È³È ´»Ç´± ¹º ¯´³ Ç°À³³
´µ ³½° »Á½ °´Éº¯ ¯»

¼»´º½ Dz´À½ ¸º³ ³É¯ ´» ¸Éǽ¯´ ³¿È³ È¯Ç °ÇÁ° ³µ³ Ç°¶» ¸ÉÇÈÆɳ ³¿´½È° ³È´²Æ³ ³Ç´É³ ɯ Ǹ²±½ ¹»½³ ²´²È ¼¸½Áà ³½º ³µ ¾´¸»¸±° Ǻµ´³ Ç°º
¹¸É´´Å½´ ¹²´Æ¸Ã´ ¹¸É´²Á ȸ ´»¯³ ¼¸Ç¯É³ °¸°À °´À¿ · ¸Æ ÆÇà »º´ ¼¸Ç¯É
»°¯ É»Á´Ã ¸º³´ ³Æµ¶ ¸º³ ´° ³»¸ÃÉ³È ¼´Æ½° »»Ãɳ» ¹»´³ ²¶¯ »º ¼»´º ¸ÇƸÁ³ ǯ´É³ ²¶¯ ǯ´É ²´Á ȸ´ ´ ´ ¹¸·ÃȽ´ ¹¸ºÇ²´ ¹¸Æ´¶´ ¹¸Ç°²´ ¹Éǽ¯´
´»È ¾¸¸Ã¯½³ ɯ ȸ ³Ç´É »È ¼¸Ç¯É³½ ²¶¯ »º» ³Ç´É ¼ÉÀ ³Ç´É ´½ÈÈ ÇÉ´¸°
¸º³ ¼´Æ½° ¯Å½¿ ³É¯ ÆÃÀ ¯»» ¯»¸½½ ɺ»» ¹¸ÇÅÈ ³Ã¸¯» ɺ»³ ³É¯ ±È´½³ ³Ç´É³ ¸Æ»¶½ ²¶¯» ±´´À½ É´²³¸° ¼¸È´Á ´¿¶¿¯È Ç°² »º ´»È ²¶´¸½³ Æ»¶³´

É´¸³» ¹¸ÇÅÈ ³Ã¸¯ ¯Å½¿ ³É¯ ¸º ¾´º¿ k³ É´²Á» ¹¸¸È DzÀ³ »¸»´ ɸŸŴ ³µ´µ½´ ¾¸»¸ÃÉ´ ¼¸ÇŽ ɯ¸Å¸ »È ±È´½³´ k³ ¸·ÃȽ» ¹¸¸È ³Ç´É ¾¸² »È
È¿´Á´ ÇºÈ »È ±È´½³´ k³ ¸Æ´¶» ¹¸¸È ³Ç´É³ ÆÀÁ´ ²´½¸» »È ±È´½³´ k³ ¸ºÇ²» ¹¸¸È É´²¸½ »È ±È´½³´
$$$³µ³ ·ÃȽ» Ç°¶É³» »±´À½ ³É¯ ÇƸ ¯Ç´Æ ´¿ É°È» ·´Èà ¸¿¸À½ ³È½» ³º»³ ¯» ³µ ¾¯º ¸É°ÉºÈ ³½ »Á Æ´»¶» ¼± ÇÈï´ » ½º¯´ k³ ɴǽ¯» ¹¸¸È

³²´°Á ³°Ç³ ²´Á ´¿» ȸ ¾º Ç°¶É½ º º ¯» ¸¿¯ ¼± »°¯ ǽ´» ¸» ¼¸Á¿ ¯»
³Ç´É³ É´¸ÈÇà ¼¸Ç½±¿ ¼³°È ¼¸Æ´Àó »º ɯ´ ¼¸»¸³É° · ¸Æ ÆÇà ɯ ¾´¸Á° ²´½»»´
$$$$k³ ÉÇ´É» »°¯ k³ ɴǽ¯» k³ É´²Á» k³ ¸²´Æ¸Ã» ¼¸Ç°´¶½ ²´¯½ ´¿¶¿¯
ÀÃ´É º º ¯» ³µ $$$É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ¸¿¯ ³½ $³Å´Ç ³É¯ ³½ k³ »´¯È»´ ¾µ´¯ É´·³»
³´Å½ Ç° ´É´¯ »Á ÀÁ´º ÉÅÆ ¾¸¸²Á ¸¿¯´ ´¿»¸°È° ¸Ç»´Ã´Ã ƸÃÀ½ ¯» ³µ ´¿É´¯

ȸ Ǹ·Ã½°È Á²´¸ ¸¿¯´ ¾¸°¸¸½ ÇÉ´¸ ³¯Ç¿º ¸¿¯ ¸º $$$³½»´ Ǹ·Ã½³ ɯ ¸» ¶Æ»È ³µ ³Ç´É ÇÉ´¸ ¯»´ É´¶Ã ¯» ¯´³ ÇÉ´¸° ¸ÇƸÁ³ ǯ´É³ ³¿»´º »Á Ç°² »È ´Ã´À° »°¯
¸ ǯ³ É´¿´´º½ ɸû¯ Á²´¸ ¸É¸¸³ ¸¿¯ ¼¯´ k³ »´Æ° Á´½È»½ ¼¸°±È¿ ¼¸¿¸¸¿Á ÇÉ´¸
¸´º¸À ¾¸¯ ³´´Æ½» ɺ»» ¯» ¸» Éǽ´¯ ³É¸¸³ ¸»È ¯½¯´ ³´Æ½° ¾¸´º» ¹¸ÇÅ ³½ °´È¶ ¸º³ ¯´³´ ¸¿¸À dz° ´¿»°ÆÈ ³µ³ Ç°² ³ »È ¸±´»´É¸½³ ¼È³ ³µ ³Ç´É³È ²´À ¯»
»°¯ ¾º $$$³´´Æ½ ³µ ³½ ÉÁ²´¸ ɯ ¯½¯ ²´°º³ »º ¼Á ¸º ³»´Æ° Á½´È ¸É¸¸³È ¼È³ »È ¸²´¶¸³ ¾¸¸Ã¯½³ ³½ ¾º°´ ¼¸°±È¿ ¸º³ ¼¸¿¸¸¿Á³ »º ɯ »Á´Ã´ È´²Æ ¸º³ ¯´³´

k³ »´Æ° Á´½È» ³µ ³½ Á²´¸ ³É¯ ¹¸ÇÅÈ ³½ É´ÈÁ» ³µ ³½ Á²´¸ ³É¯ $$$$³Ç´É

¹¸ÇÅ ³½ ¹¸ÇÅ ³½ Àk»ºÉ ³¯Ç´³ ³µ ³Ç´É ¾º°´ $$$¼¸¿´´ºÉ½ ³½ ³Ç´É ¼¸Ç½´¯Èº

¼± ǽ´»º ³Ç´É ¯»° ¸´ÇÈ ³È¯ ¯»° ¸´ÇÈ³È » ¸¸Æ Á´²¸º ÇƸ Ç´¶° ¼´¸À»´ Àk»ºÉ ³½ ³ºÇ²³ ÇÃÀ ³µ Ç°² »È ´Ã´À° ³Ç´É ³Ç´É ¼ÉÀ »È ³Ç²±³³ ´µ É´ÈÁ»
³µ »º³ ɴǽ» ¼¸²½´»´ ¼´¸³ »º ¼¸°È´¸È ÇÉ´¸° ¼¸»´²±³ ¼¸²¸½É½³ ¼¸Ç´¶°³
³Ç´É° ÇÉ´¸° ¸ÇƸÁ³ Æ»¶³ ³µ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ
³Ç´É ¯»° ¼¸¸´ÇÈ ¼³È ¯ÇÆ¿
$$³Ç´É ¯»° ¸´ÇÈ Ç´¶° ³½» $$$³½» É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½ ³ºÇ²³ ÆÇ ¯» °´Éº ³Ç´É° ³Ç´É° ¼¸ÃÀ´¿ ¼¸Æ»¶ ²´Á ȸ ¾º µ¯
³É¯´ »´²± Æ´µ¸¶° ÉÁº ³É¯ k³ ¹´Ç°´ ³Å´Ç ¯´³È ³½ ³È´Á °´Ç ¸Ã »Á Ç´¶° ¸º ¸½È É´»´²± É´»´±À ¼¸²Æô½ ¼± ³Ç´É°´ ³¿´½¯ »È ɸ»»º ³ÃÆȳ ¼± ȸ ³Ç´É°
³Å´Ç ³É¯ ¸º $$¾±¸¸·È ³È´Á ³É¯ ³½» $$³½» ´¿¸¿¸° »°¯ »´²± ¾±¸¸·È ³È´Á »°¯ ³Ç´É³ ¹´É° ¼¸¯Å½¿È ¼¸¯È´¿ ²´Á´ ²´Á ȸ´ É´Ç´Å¿´ É´»´²± »Á´Ã ¼É´¯ ³È´ÁÈ
¯» ¼´¯Éà À¶´ ³»¸»¶ ¼¯ »°¯ ¾¸¶¸¸´½° ³É¯ Æȶ ȸ ³Ç¸´¯ ȸ ²´½»» ¸ÈÁ½ ³ºÇ²³ ÇÃÀ ¯¸³ ³Ç´É³È ³µ ³Ç´É° ÇÉ´¸° ¾´¸»Á³ ¹ÇÁ³ Ç°² »È ´Ã´À° ¾¸¸²Á
¼´¯Éà ³É¯ ²´½»» Æȶ ¹» ³¸³¸ ¯»´ ¾½µ ´À ³¸³¸´ °Å½ ³¸³¸ ¯»´ ³Ç¸´¯ ³¸³¸
²½´» ³É¯ ¹¸ÇÅ ¸º ²½´» ¯» ³É¯ ³¿´É¶É³ ³Ç´È° Éǽ´¯ ɯµ ²½»É º º ¯» $$$$¼¸Ç´½¯ ¼¸Ç°²³ ³½ ¸Ã»º É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½
³½ ³È´ÁÈ ¸½´ ¹¸ÇÅÈ ³½ É´ÈÁ» ³µ ³Ç´ÉÈ ³ÈÁ¿ ³½ ´¿ ³Å´Ç ³É¯ ¸º ²´¯½ »´²± ¾¸¸¿Á ȸ ¸Ç³ ·¸¸Åǯ¸ ´» È¸È ¸½ ¸É¯°³È ǴøÀ³ ɯ ¶Æ¸¿ ¯° ³¿³ µ¯
³Ç´É ¯»° ¸´ÇÈ ¯ÇÆ¿ ¾¸¸²Á ¯´³ ³Å´Ç ¯´³È Ǹ·Ã½³ ¹´É° k³ ¸²´Æ¸Ã ³µ $$³µ³ ¾¸¸¿Á³ ³µ ³½ ³½È¿» »´²± ¸´»¸Á ³µ Ǹ·Ã½ »°Æ»
»º ȸ´ ¼¸¸¿Á°´É ¼¸¸³¿ ¼¸¸¶³ ¼´¯Éô °Ç ¾½µ Ç´°Á¸ ¯» ¾É¶ÉÉÈ ¸Ç¶¯ »°¯ ɯ É´»Á³» ¶º ³µ° ȸ ³µ³ Ǹ·Ã½³ ɯ »°Æ½ ³É¯ÈºÈ °±È¿ ¾¸¸¿Á ³µ¸¯ ²Æô½
¹¸ÇÅ´ µ± ¾´°È¶ ¼»È» ¹¸ÇÅ´ É´¸¿Æ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅÈ ¼¸Ç°² ¸¿¸½ ÂÀº ³µ »Á ¼»È» ³´´È´ ¼¸Ç¸¯½ Á¸Ædz dz´µº ¼¸Ç´³·´ ¼¸È´²Æ É´»Á½ ²´Á° ³½È¿³
³È´Á É´ÅÇ» ¸»° ¹½ÅÁ ɯ ¯Å´½ ³É¯ ¼´¯Éô ¹¸ÇÅ´ ¹¸ÇÅ´ ¹¸ÇÅ´ Æ¿°» ɺ»» ²´°º³ »º ¼Á´ Ǹ·Ã½» ²´°º³ »º ¼Á »°¯ ¯»½ Ǹ¶½° ³µ³ Ǹ·Ã½³ ɯ É´¿Æ»´
³Ç´É ¸¸¶ ¯ÇÆ¿ ³µ ³Ç´É³ »È É´¯Ç´³³ ¸Ã» ¹¸ÇÅÈ ³½ ¼¸È´ÁȺ´ ¹¸ÇÅÈ ³½
$$³Ç´É ³µ ³½´ k³ ÉÇ´É $$³µ ³½ k³ ¸²´Æ¸Ã½ °´È¶ ÇÉ´¸ ´³È½ ȸ k³ ¸²´Æ¸Ã»
³ÈÁ¯ ¸¿¯È ³Å´Ç ³¿´É¶É³ ³Ç´È° ¼»´Á ¯Ç´° ³½ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ ³½ Àk»ºÉ³ ³µ ³Ç´É
´µ³ ³¸Å¯´·¸À° ³¿³ µ¯ ɸÈÁ½³ ³¯Ç´³³ ³½ ³¯Ç´³ ¾´È»½ ³µ ³Ç´É ³Ç´É ³µ
Á¸±³ À ´À ³¿³´ ²½´»´ ¼¸¸ÉÁÈ °È´¸ Ç°º ³É¯ ÇƸ Ç´¶° ³Ç´É° ¸´ÇÈ ¯ÇÆ¿ ³µ ¼¸»´²± ¼¸¿¸¸¿Á ³µ° ȸ Ǹ·Ã½ »°Æ» ²´¯½ »´²± ¾¸¸¿Á ³¸³ ¸» ³´Å½ Ç° ¼È ³¸³È

³É¯´ ³Ç´É° ¸´ÇÈ ¯´³ ɯµ »º°´ k½± ¶´Éû´ ¹²¸» °È¸¸É³» Ǻµ¿´ ¹Ç°¯ ´É´¯ Ç°³È ³µ É´ÈÁ» ¹¸ÇÅ Àk»ºÉÈ ³½ ÉÁºÈ ³¸Ç°² ɯ ³Ç½¯ ³Ç´É³ Àk»ºÉ »°¯ ²´¯½
´¸ÈºÁ ²Á °ºÁɳ ¹Ç°¯ ´É´¯ ³Ã¸¯ ¸º $$´»¯³ É´¸»Ã¯³ ³µ ³½ $$$³½» ¯» µ¯ ³Ç´É³ »È ´µ³ ³ÁǺ³³ ɯ »°Æ½ ¸¿¯È Á±Ç° ¸¿¯ ¯»´ Ǹ·Ã½³ ɯ »°Æ¸ ³´Å½
²Æô½È ³½È¿» ³¸³È ¯Ç´¿³´ »´²±³ ¸´»¸Á³ ɯ ¸É²Àó k³ ¸²´Æ¸Ã ɯ ¸É²Àó ¼¿½¯
º ¶¯´ ¹¸ÇÅ ¸º ´Éȯ» ĸ´´¿À ¾¸º³ ¯´³ º ¶¯´ ¹¸ÇÅ ¸º ¼¸²»¸» ¼Æ ¯´³ ÇÆ´°° ³½È¿» È¸È ³½È¿ ¸´»¸Á³ k³ ÉÇ´É É¯ ¸É¶´´Ç³ $$¼´Æ½° ¸É¶´´Ç³ ³½ »°¯ Ǹ·Ã½°
¹¸ÇÅ ¸º ¾±» ¼¸²»¸³ ɯ ¶Æ» ¯´³ º ¶¯´ ¹¸ÇÅ ¸º É¸Ç¶È »»Ãɳ» ¹»³ ¯´³
¼± ¹¸ÇÅ ¹¸ÇÅ ¸º ¸º ¸º ¸º ÈDz½ ɸ°» À¿º¿ ¯´³ ³µ »º ¸Ç¶¯ À ´À µ¯´ k³ ¸²´Æ¸Ã½ ¹´ÇÁ ¾¸¯» ³´´È ¯´³ k³ ÉǴɽ
ȱ´Ã ³µ Ǹ·Ã½ °´µÁ´ ·¸¸Åǯ¸ °´µÁ´ ³µ ɯ »°Æ» ´¿» ³ÈÆ ²´¯½ ²´¯½È ¯ÆÁ ¯²
³É¯ »°¯ ²½´» ¼¸¸ÉÁÈ Ç°º ³É¯È ¹É´¯ ȱà ¯´³ µ¯´ Çɸ¸³ ¾¸° ²´½»» ÉÅÆ ¾¸°É ³É¯È ¯½±´² $ÉǺ´½ ÇÉ´¸ ÉÅÆ ¯½±´² ³Å´Ç ³É¯ ¼¸Ç°² ²¶¯´ »¯° ´¿É´¯
DzÀ» ¼´¸³ ÉÁ±³ ³É¯ ɸÅÇ ¸º ɸǶȻ ÇÆ´°³ É½Æ ³É¯ ³Å´Ç ³É¯ ¸º ²½´»
$Ç°²½ ¸¿¯ ³½ »Á °´· ÇÉ´¸

¹» ²´°º³ »º ²´½»» ³Å´Ç ³É¯ ¸º $$³½» ²½´»´ °È´¸´ Ľ¯É½ ³É¯´ ɸÅÇ ¸º ¹»³ ¯» ¸½ ¸ ǯ³ ³´´Æ½» ·Çð´ ³´´Æ½» ɺ»» ²´¯½ »´²± ¾¸¸¿Á ȸ ¸ ǯ³ ³´´Æ½
¼´Æ½½ Á¸±½ ¯» ³µÈ ¾½µ »º »°¯ Ç´¶° »Å¯ ²´¯½ »´²± Ç°² ³µ ³Å´Ç ³É¯È ÉÃÅ° DZ ³¸³ ¯Æ´´²È ²¶¯ ´³È¸½ ³¸³È Á´½È» ¯»ÃÉÉ »°¯ $$$ ¸ ǯ³ ³´Æ½» ¾¸¸²Á
´²´°º° È´²Æ³ ¸ ǯ³ $$¸½ ȶ¿É ¸ ǯ³ ³´´Æ½° É´¸³» ³ºµ ¯» ¼Áà ¯ ·Á½º ¯´³´
³Ç´É° ¸´ÇÈ ¯» ¾¸¸²Á ³µ ¹¸ÇÅ »È ³ÉÅÇ º º ¯» ¯¸³´ ´»È É´¯¸Ç°³ »Á ³²¶Ã È´²Æ³ ¸ ǯ³ »È ¯½¯ $$³ÇÆ ³½ ´½ÅÁ°´
¹» ¾½À½ ÉÁº ³ °Æ³È ³½ ¹¸ÇÅÈ ³½ É´ÈÁ» ³µ É´²³¸° ÇÉ´¸° ³»´²±³ ³´Å½³ ÇÀ´½ È´²Æ³ ¸ ǯ³ $$³Ã ³Ç´Æ ³½ ·»´Æ ³É¯ ¹»³ ¯» ¯´³ µ¯ ³´´Æ½» ¹»¸ ¯´³È
°ÈÉ É½¯°È ³µ ¹» ¾½À½ ³ °Æ³È ³½ ÉÁº ÇƸ Ç´¶° ³É¯´ ¹¸ÇÅÈ ³½ ³µÈ ɯ ¼¸¿´´º½ ¼¸º»´³ ¼³ ³´´Æ½³ ¾¸´º» ¹¸ÇÅ ³½ ¸ ǯ³ É´¿´´º »º ɯ ´¿»È ¼¸²¸½»É»

³ÅǸ ³ °Æ³ µ¯´ ¯°¸ ¼´¸ »°¯ ³Å´Ç ³É¯ ¸º ²½»É Ç´¶° ´½º ²½»É´ ¯» ´½ÅÁ° È´²Æ³ ¸ ǯ³ »°¯ ¼¸Ç´³·´ ¼¸È´²Æ ¼¸Çµ´¶ ¼É´¯ ²½¸» ¯´³È É´¿´´º³ »º
¹¸ÇÅ ¸º $$³½»´ ¾É¶ÉÉÈ
¼¯ ²´°¸º ³µ½ ³Å´Ç½ ¯» ¸»È ¯½¯ $¯» ³½» ³´´Æ½» ¹»´³ ¯»

‫בס"ד‬

‫יתרו‬

‫עלון מס'‬ ‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬נייד‪052-7654216 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪971‬‬

‫שנה כ' התשע"ט‬

‫עוד טיפה ועוד טיפה‬
‫ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' – כדי לזכות לקנות את כל מעלותיה של התורה‪ ,‬היה צורך בהקדמה ובהכנה‪,‬‬
‫כפי שהתורה כותבת בפסוקים לפני מעמד הר סיני‪ .‬והדבר היסודי הוא השמיעה בקול ה'‪ .‬ויש להבין למה נאמר‬

‫"ועתה"‪ ,‬הלא תמיד צריך לשמוע בקול ה'? ועוד צריך ביאור כפילות הלשון "אם שמוע תשמעו בקולי"?‬
‫מבאר רש"י‪ :‬אם עתה תקבלו עליכם‪ ,‬יערב לכם מכאן ואילך‪ ,‬שכל ההתחלות קשות‪ .‬ע"כ‪ .‬למדנו מכאן ש"אם‬
‫שמוע" אין הכונה לשמיעת האוזן דוקא‪ ,‬אלא לקבל קבלה מעשית‪ ,‬וכך מתרגם אונקלוס "אם קבלא תקבלון"‪,‬‬
‫לקבל דבר קטן‪ .‬וכאשר תקבלו קבלה קטנה וקבועה‪ ,‬תזכו לשמוע הרבה שמועות בתורה ובמצוות‪ .‬אדם שמקבל‬
‫על עצמו ללמוד לימוד יומי וקבוע‪ ,‬זה מצטבר‪ ,‬ו"פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול"‪ ,‬ואחרי כמה שנים יסיים‬

‫את כל הש"ס‪.‬‬
‫הדברים מבוארים בגמ' סוכה )נ"ב ע"א(‪ .‬הגמרא שם מספרת על אשר יתרחש בביאת המשיח‪" :‬דרש רבי יהודה‪,‬‬
‫לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים‪ :‬צדיקים נדמה להם כהר גבוה‪,‬‬
‫ורשעים נדמה להם כחוט השערה; הללו בוכין והללו בוכין‪ :‬צדיקים בוכין ואומרים 'היאך יכולנו לכבוש הר גבוה‬
‫כזה'‪ ,‬ורשעים בוכין ואומרים 'היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה'"‪ .‬שואלים המפרשים‪ ,‬הלא יצר הרע‬
‫אחד הוא‪ ,‬וכיצד יתכן שיש לו שתי צורות כאלה קיצוניות‪ ,‬ויש הבדל כה תהומי בין האופן בו רואים אותו‬
‫הצדיקים ‪ -‬כהר גבוה ונורא‪ ,‬לבין האופן בו הוא מתגלה לעיני הרשעים ‪ -‬כחוט השערה? אלא‪ ,‬הרשעים מבינים‬
‫שיכולים היו להגיע לדרגה גבוהה ולנצח את היצר על ידי קבלה קטנה שהיא כחוט השערה‪ ,‬ומצטערים על כך‪.‬‬
‫היה בירושלים יהודי גאון עולם הראב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל‪ .‬הוא היה מתמיד עצום וחודשים ספורים‬

‫לפני פטירתו‪ ,‬גילה לאחד ממקורביו שזה עתה הוא זוכה לסיים את הש"ס בפעם המאה ואחת!‬
‫באחד הימים הודיע הרב בענגיס זצ"ל לבני ביתו‪ ,‬שהוא עומד לערוך סיום ש"ס נוסף‪ .‬בני ביתו הופתעו‪ ,‬שכן‬
‫נוהג היה לסיים את הש"ס מידי אחד עשר חודש‪ ,‬ולערוך סעודת סיום‪ ,‬ועתה לא חלפו מן הסיום הקודם אלא‬
‫חמישה חודשים בלבד‪ .‬פליאה נוספת היתה להם ‪ -‬רבי זליג ראובן ערך סיום זה בשמחה בלתי ניתנת לתיאור‪,‬‬
‫עיניו קרנו‪ ,‬ופניו הביעו עליצות מיוחדת במינה‪ .‬והלא לא היה זה הסיום הראשון שערך‪ ,‬ובודאי שזהו לא הסיום‬
‫העשירי‪ ,‬ולשמחה גדולה מה זו עושה? אלא‪ ,‬כך השיב להם ר' זליג‪" :‬סיום זה אני עורך לאחר שגמרתי את הש"ס‬

‫בחמש דקות"‪.‬‬
‫"לסיים ש"ס בחמש דקות?!" הקשה מישהו‪" .‬כן ‪ -‬נענה ר' זליג ראובן בעליצות ‪ -‬בחו"ל‪ ,‬נהוג‪ ,‬שכאשר מזמינים‬
‫לשמחה כלשהי ונוקבים בשעה מסוימת‪ ,‬השעה היא שעה‪ ,‬והזמן הוא זמן‪ .‬ואילו כאן בירושלים הדיוק הוא מצוי‬
‫פחות‪ ,‬והרי נופלות פה חמש דקות ושם חמש דקות עד שאוכל לגשת לתפקידי כסנדק או כמסדר קידושין‪.‬‬
‫קבעתי איפוא סדר מיוחד לאותן "חמש דקות" שכוחות‪ ,‬ובאותם רגעי המתנה אלו‪ ,‬למדתי את הש"ס בעל פה‪,‬‬

‫וכעת זכיתי לערוך את סיום הש"ס של דקות ההמתנה!"‪.‬‬

‫לֹא ֹתה ּו ְב ָר ָא ּה‬ ‫עצה טובה‬
‫אגוזי מלך‬
‫כשמתעורר לאדם כעס‪ ,‬מומלץ‬
‫הדמיון שבין צורת המוח לבין צורת אגוז מלך הוא מפליא‪:‬‬ ‫שיערוך חשבון של רווח מול הפסד‪.‬‬
‫האגוז בתוך קליפתו נראה כמו מוח קטן‪ .‬ואכן‪ ,‬האגוז מכיל‬ ‫מהר מאוד יגלה כי לא ירויח שום דבר‬
‫מהכעס‪ ,‬להיפך – רק הפסד בזיונות‬
‫אומגה ‪ ,3‬נוגדי חמצון‪ ,‬ויטמין ‪ E‬וחומצה פולית‪ ,‬החשובים‬ ‫וחרטה‪) .‬הרב משה שינפלד שליט"א(‬

‫למוח ולתפקודו‪.‬‬

‫מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל‬

‫"צדקת האשה היא מעולה יותר משל האיש‪ ,‬משני טעמים‪ :‬אחד‪ ,‬כי מקרבת הנאתה שנותנת לעני דבר מאכל‪ ,‬ועוד‬
‫שמצויה תמיד בבית וכשיצטרך העני לחם הולך אצלה ונותנת לו"‪") .‬מגיד חדשות" ח"ח דרוש כ"ב(‬

‫פנינים ופרפראות‬

‫ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו' )י"ח‪ .‬כ"א(‬
‫ויש להבין וכי משה לא חשב על עצה זו‪ ,‬עד שהיה צריך ליועץ ארגוני? אלא ודאי שחשב על רעיון זה‪ ,‬אך‬
‫לא רצה שההצעה תבוא מצדו‪ ,‬כי אז היו ישראל חשים באי נעימות שהם מכבידים עליו והוא לא חפץ‬
‫בטורחם במשאם ובריבם‪ ,‬לכן חיכה שמישהו מבחוץ יציע הצעה זאת‪ ,‬ואז לא ייראה הדבר כאילו הוא‬

‫מואס בטרחתם‪) .‬חן בשפתותיך‪ ,‬כת"י(‪.‬‬
‫™™™‬
‫ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי )י"ט ה'(‬
‫פירש רש"י ז"ל‪ :‬בריתי שאכרות עמכם על שמירת התורה‪ .‬ע"כ‪ .‬הנה ידוע‪ ,‬כי מי שהוא עניו נעשה מרכבה‬
‫לשכינה‪ ,‬וזוכה ללמוד תורה‪ ,‬וכדרך שאמרו על משה רבנו ע"ה שזכה וידע טעמה של מצות פרה אדומה‬
‫לפי שהיה עניו )עיין גלילי זהב בפרשת חקת(‪ ,‬ולזה ניתנה התורה על הר סיני לאשר הוא הנמוך שבהרים‪.‬‬
‫)ועיין למרן החיד"א ז"ל בספרו נחל קדומים שכתב כיו"ב(‪ .‬ואפשר לרמוז דבר זה בסופי תיבות "אם שמוע‬
‫תשמעו בקולי" שעולים בגימטריא ענו בדקדוק‪ ,‬היינו אם תהיו ענוים אזי תזכו ללמוד ולהבין את מצוות‬
‫התורה ולהיות מרכבה לשכינה‪ ,‬וממילא והייתם לי סגולה מכל העמים‪) .‬מכת"י הגאון רבי משה לוי זצ"ל(‪.‬‬

‫נק ּודת חן ‪ /‬עובדיה חן‬

‫בזמן הלימוד ‪ -‬כל העולם 'מת'‬

‫שמערים היצר ולקבוע עתים לתורה ללא הפרעה?‬ ‫רעב וצמא הגיע הרשל'ה לבית דודו שבעיירה‬
‫מרוחקת‪ .‬התקין לפניו הדוד סעודה דשנה‪ ,‬ותוך כדי‬
‫עצה טובה לכך לומד החפץ חיים זצ"ל ממה שאמרו‬
‫חז"ל "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו‬ ‫אכילתו היה מטרידו בשאלות משאלות שונות‪:‬‬
‫עליה"‪ .‬כשאדם יתאר לעצמו כאילו הוא מת‪ ,‬וכאילו‬
‫כל הסובב אותו אינו קיים ‪ -‬לא ימצא שום תירוץ‬ ‫– "מה שלום ֶרבּ יאנקע'ל?" שאל הדוד‪.‬‬

‫לדחות את לימוד התורה‪.‬‬ ‫– "מת"‪ ,‬ענה הרשל'ה קצרות ושב לתבשיל שלפניו‪.‬‬

‫ופעם סח הגאון רבי שאול דוייק זצ"ל לידידו הגאון‬ ‫– "ואשתו?"‬
‫רבי סלמן מוצפי זצ"ל‪" :‬בכל פעם שאני מתיישב‬
‫ללמוד‪ ,‬מרגע שאני פותח את הספר‪ ,‬מדמה אני בנפשי‬ ‫– "מתה"‪.‬‬
‫כאילו מת אנכי‪ ,‬מוטל מתחת לאדמה‪ ,‬ואין אני זקוק לא‬
‫למזון ולא לשתיה‪ ,‬ולא מטרידים אותי קור וחום‪ .‬כל‬ ‫– "ובניו?"‬
‫כולי פנוי ללימוד תורה )הובא בספר "דורש ציון"‬
‫– "מתו"‪.‬‬
‫במדבר עמ' שע"ג(‪.‬‬
‫*‬ ‫כיון שסיים הרשל'ה להשקיט רעבונו‪ ,‬הבחין שכל‬
‫וכיצד ניתן להגיע למדרגה שזו תהיה התחושה?‬ ‫הסובבים אותו גועים בבכי‪" .‬מה קרה?" הוא שואל‬

‫מרן החיד"א בספרו "שמחת הרגל" )רות דף מ"ג ע"א(‬ ‫בהפתעה‪.‬‬
‫כותב שכדי להגיע לזה יש לראות את העולם הזה‬
‫כעולם זמני ועראי‪ .‬ומדייק זאת ממה שנאמר "אדם כי‬ ‫"כל משפחתו של רב יאנקע'ל שבקה חיים‪ ,‬והיאך לא‬
‫ימות באהל" ‪" -‬אם ישים אל לבו שדירת העולם הזה‬ ‫נבכה?" הצליחו בקושי לענות תוך כדי התייפחות‪.‬‬
‫היא כמו אוהל שאינו קיים‪ ,‬אז יצליח‪ ,‬והנה סולם מוצב‬
‫ארצה לעלות מדרגה אחר מדרגה עד שיכניע הגוף‬ ‫"סליחה‪ ,‬לא התכוונתי"‪ ,‬התנצל הרשל'ה‪" ,‬ב"ה‬
‫במיעוט אכילה ושתיה ושינה ושאר הנאות‪ ,‬עד שלעיני‬ ‫כולם בריאים ושלמים‪ .‬אבל בשעה שאני אוכל ‪ -‬כל‬
‫אנשים הלכודים בפח יצרם נראה כאילו הוא מת‪ ,‬וחייו‬
‫אינם חיים‪ ,‬אז יצליח ואז ישכיל בתורה‪ ,‬כי לפי האמת‬ ‫העולם חשוב בעיני כמת"‪...‬‬
‫*‬
‫הוא חי והם פגרים מתים"‪.‬‬ ‫כיצד אפשר להתגבר על כל המכשולות והטרדות‬

‫ויספרו לבניהם ‪ /‬ספור לשלחן השבת‬

‫להבין שלא מבינים‬

‫מעשה בהגאון רבי יעקב אבוקארה זצ"ל )רבה של על רגל אחת כל מה שלמד במשך שנים רבות? אם‬

‫הקהילה הפורטוגזית בתונס ומח"ס "והקשורים הרופא הוכיח את עצמו‪ ,‬יש להניח שיודע הוא מה‬

‫ליעקב"( שהיה מהלך בדרך‪ .‬פגש בו יהודי אחד הוא אומר וטעמו ונימוקו עמו‪ .‬סבורני שעל הרב‬

‫ושאלו‪" :‬רבי! כמה מצוות יש בתורה שאיני מבין למהר – לא אל הרופא כי אם לביתו‪ ,‬להורות לבנו‬

‫טעמן‪ .‬למשל‪ ,‬גילוח בתער‪ ,‬אכילת חזיר‪ ,‬פרה אדומה‪ ,‬ליטול את התרופות‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם!"‪.‬‬

‫קרבנות‪ ,‬שעטנז‪ ,‬וכדומה"‪.‬‬

‫חייך הרב ואמר‪" :‬ידידי‪ ,‬ישמעו אוזניך מה שפיך‬

‫הציץ הרב בשעונו והתנצל‪" :‬חפץ הייתי להסביר לך מדבר! רופא‪ ,‬שלמד באוניברסיטה כמה שנים – אתה‬

‫ברצון‪ ,‬אלא שזמני דוחק‪ ,‬נחפז אני אל הרופא!"‪ .‬מוכן להפקיד בידיו את חיי בנך‪ ,‬בלי לשאול מדוע‬

‫ולמה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‪ ,‬שברא את העולם כולו‬

‫בחכמה נפלאה‪ ,‬שעד היום לא השגנו אפס קצ ָה‪ ,‬ואם‬ ‫"מה קרה‪ ,‬רבי?" נחרד הלה‪.‬‬

‫יתכנסו כל מדעני תבל לא יוכלו לברוא רגל של נמלה‬

‫"לא משהו מיוחד" הרגיע הרב‪" ,‬בני חולה‪ ,‬והרבנית – אתה רוצה לרדת לחקר חכמתו ודורש להבין את‬

‫לקחה אותו אל הרופא‪ ,‬הוא רשם לו תרופות‪ ,‬ואני טעמו?!"‪...‬‬

‫הוריתי לה לבל תתן לו אותן!"‪.‬‬

‫"זהו שאמר הכתוב" ‪ -‬המשיך ר' יעקב ואמר ‪'" -‬כי‬

‫אני ה' רופאך' )שמות טו כו(‪ .‬כרופא הזה‪ ,‬שאינך‬ ‫"מדוע רבי?" תמה האיש‪.‬‬

‫מנדנד לו למה תרופה זו ולא תרופה זו‪ ,‬כך עליך‬

‫"מדוע?!" החזיר הרב‪" ,‬משום שקודם כל עלי להבין לשמור את חוקיו יתברך‪ .‬וזה פירוש הסמיכות‬

‫כיצד הכדורים הללו משפיעים‪ ,‬איך זה שכדור תרופה "ושמרת כל חוקיו‪ ...‬כי אני ה' רופאך"‪.‬‬

‫מוריד את החום‪ ,‬האין זה מוזר בעיניך? ומדוע עליו‬

‫ליטול מן התרופה כל שלש שעות‪ .‬מדוע לא יטול כף במקום לבקש את טעם המצוה‪ ,‬נסמוך על הבורא‬

‫יתברך שטעמיו ונימוקיו עמו‪ .‬נקיים את המצוה‪,‬‬ ‫כל שעה‪ ,‬ויתרפא מהר יותר?!"‪.‬‬

‫וניוכח שהיא מועילה‪ ,‬מעלה‪ ,‬מזככת ומקדשת את‬

‫צחק הלה‪" :‬וכי סבור הרב‪ ,‬שהרופא יוכל להסביר לרב האדם!‬

‫‪ -‬זה לא צחוק! ‪-‬‬

‫הצדיק רבי רפאל מברשד זצ"ל‪ ,‬גדול תלמידיו של רבי פינחס מקוריץ זצ"ל‪ ,‬היה אומר‪ :‬לאחר מאה‬
‫ועשרים שנה אוכל להצטדק בעולם האמת על כל החטאים והעוונות שלי‪ ,‬לבד מחטא הגאוה‪.‬‬

‫כאשר ישאלוני בבית דין של מעלה‪ :‬האם עמלת בתורה? אשיב‪ :‬עם הארץ הייתי‪ ,‬ולעומקה של תורה לא‬
‫ירדתי‪ .‬ועל השאלה‪ :‬האם עינית גופך בצומות? תהא תשובתי‪ :‬חלש ורפה אונים הייתי‪ ,‬וכוחי לא עמד לי‬
‫להרבות בסיגופי הגוף‪ .‬ואם יטענו כנגדי‪ :‬האמנם פיזרת חלק הגון מכספך ומרכושך לצדקה? אומר בשפה‬

‫רפה‪ :‬עני ורש הייתי כל ימי!‬

‫אלא שאז יטיחו לעומתי בית דין של מעלה‪ :‬אם אמת הדבר‪ ,‬שעם הארץ היית‪ ,‬חלש בגופך ועני בממונך‬
‫– על מה התגאית כל כך בעולם התחתון?‬

‫על שאלה זו – קרא רבי רפאל בהתרגשות – לא תהיה בפי כל תשובה‪...‬‬

‫‪ .‬צחוק צחוק אבל‪. ...‬‬

‫לא פעם היצר מושך אותנו להתגאות בדברים מסוימים‪ ,‬שאם נבדוק טוב נגלה שאין הרבה מה להתגאות‬
‫בהם‪...‬‬

Š~–—‡ ‡˜ ˜~ ‚—‰— ‚–‚ ‚ŒŠ—ƒ‚

˜‡—‡Œ…‚ ‹’
˜‡—~–Œ Š‡…˜‚Š

Šƒ –‰
Œ –

˜‡
‡Œ —…

Ž <‚ ˆ–‰
Š‰ ‰

<€ ˆ–‰ <~ ˆ–‰

< ˆ–‰ < ˆ–‰

‹‡Ž‡Ž’ƒ ˜ƒ~–’–’ ˜ƒƒ ‹‡–ƒ’‡ —ƒ€ƒ ~ŠŒ –’
‰ŠŒƒ ‡˜‡‡ƒƒ… ‡Ž…ƒ– €ŽƒŠ ‹‡ƒŒ‚ƒ ƒ—‚ ˜ƒ—–’ ‡’Š •Šƒ…Œ

˜ƒ–…ƒŒ‚ ‹‡–’‚ ˜ƒ‡ƒŽ… €‡—‚Š ˜‡Ž