יומני הקורונה הגל הראשון: גיל וגילנות

‫אסופת מקורות לדיון ושיחה‬

‫יומני ‪15.5.2020-15.3.2020‬הקורונה – הגל הראשון‪:‬‬
‫גיל וגילנות‪ ,‬זיקנה והזדקנות‬

‫ערך ואסף‪:‬‬

‫פרופ' ישראל (איסי) דורון‬

‫המרכז לחקר ולימוד הזיקנה‪ ,‬החוג החוג לגרונטולוגיה – מדעי הזקנה‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬שד' אבא חושי ‪ ,199‬הר הכרמל‪ ,‬חיפה‪3498838 ,‬‬



‫תוכן עניינים‬

‫דברי הקדמה‪ :‬על מה ולמה?‬
‫‪ . 1‬על קורונה‪ ,‬זקנים‪ ,‬וזקנה‪ :‬נתוני יסוד – הזקנים כקבוצת סיכון‬
‫‪ . 2‬על דילמת המשאבים המוגבלים‪ :‬במקרה של מחסור במשאבים – את מי להעדיף?‬
‫‪ . 3‬על גילנות‪ :‬הזקנים לא שווים את המחיר – והצעירים לא צריכים לשלם אותו‬

‫‪ . 4‬על אנטי גילנות‪ :‬למי קראת זקן? – אקטיביזם ואייג'יביזם‬
‫‪ . 5‬על הגילנות העצמית‪ :‬הצעירים שווים יותר גם בעיני הזקנים עצמם‬

‫‪ . 6‬על מוסדות‪ ,‬בתי אבות ודיורים מוגנים‬
‫‪ . 7‬על משפט זקנה וקורונה‪ :‬דוגמאות למאבקים‬

‫‪ . 8‬על "אסטרטגיית היציאה"‬
‫‪ . 9‬על הפוליטיקה של הזיקנה‬
‫‪ . 10‬על תובנות נוספות סביב גיל‪ ,‬גילנות וקשרים בין‪-‬דוריים‪ :‬דברי חכמים‬
‫ פרופ' (בדימוס) יצהל ברנר‪ ,‬מר גדי פורת‪ ,‬ד"ר זאב פרידמן‪.‬‬

‫‪ . 11‬דברי סיכום‬

‫דברי תודה וזכויות יוצרים‬
‫זכויות היוצרים של כל החומרים‪ ,‬קטעי העיתונים הסרוקים‪/‬מצולמים בחוברת זו הם של המפרסמים והכותבים‪.‬‬

‫לח"מ אין שום זכויות יוצרים באף אחד מהפרסומים המובאים להלן‪.‬‬
‫חוברת זו מופקת שלא למטרות רווח‪ ,‬לא למטרות פרסום‪ ,‬ולא למטרות שיווק‪.‬‬
‫המטרה היחידה היא לשם יצירת דיון‪ ,‬שיח‪ ,‬וחשיבה במגוון נושאים שהתעוררו בתקופת הקורונה ביחס לגילנות‪.‬‬
‫אין לעשות שום שימוש בכתבות‪ ,‬בתמונות‪ ,‬בצילומים‪ ,‬שיש בהם משום הפרת זכויות יוצרים ‪.1‬‬

‫‪ .1‬תמונת השער לקוחה מכתבה של שרית רוזנבלום‪ ,‬שפורסמה במוסף ‪ 7‬ימים של ידיעות אחרונות ביום ‪ ,25.3.2020‬וכללה ראיונות עם מנהלי בתי חולים‬
‫שונים ברחבי הארץ‪ ,‬עם תחילת משבר הקורונה‪.‬‬

‫‪3‬‬



‫דברי פתיחה‪ :‬על מה ולמה חוברת מקורות זו?‬

‫ימי הקורונה היו ימים מאתגרים‪ ,‬מוזרים‪ ,‬חדשים‪ ,‬ומעוררי מחשבה‪.‬‬
‫כחוקר זיקנה‪ ,‬וכמי שמעורב בתחום מדעי הזקנה לא מעט שנים‪ ,‬היה ברור כבר מהימים הראשונים בהם פרצה המגיפה‪ ,‬כי סוגיית‬

‫הזקנים – כמי שזוהו כבר בתחילת הדרך כ"קבוצת סיכון" – תהיה סוגייה מרכזית שתעסיק את השיח הציבורי בארץ ובעולם‪.‬‬

‫מטרת אסופת מקורות זו הינה‪ ,‬אם כך‪ ,‬משולשת‪:‬‬

‫היסטוריה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מטעמים היסטוריים‪ ,‬בהתחשב בקצב האירועים שמדינת ישראל חווה ומתנסה בו‪ ,‬לא יהיה זה מפתיע אם בעוד‬
‫מספר חודשים‪ ,‬אחרי שכולנו נחזור לשגרה‪ ,‬ימי הקורונה יהפכו להיות זיכרון רחוק ועמום‪ .‬אירועים ופרטים רבים יישכחו‪ ,‬ואת‬
‫מקומם יתפסו שערוריות‪ ,‬שחיתויות‪ ,‬וכותרות חדשות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ולו על מנת לשמר חלקיקי זיכרון בתחום הזקנה – סברתי שיהיה‬
‫נכון לאסוף במרוכז קטעי עיתונים אלה‪ .‬ואכן‪ ,‬עוד בטרם יבשה הדיו על מילים אלה‪ ,‬הגיע גם מה שמכונה "הגל השני" ואפילו‬
‫"הגל השלישי" ולפתע יש איזו "נוסטלגיה" להתמודדות עם הגל הראשון‪ ...‬כך שאין ספק שלתיעוד הדברים ולריכוזם ישנה‬

‫חשיבות היסטורית‪.‬‬

‫מחקר ודיון‪:‬‬
‫רבים מקטעי העיתונות והמקורות המובאים בחוברת זו הם למעשה הזמנה לדיון‪ :‬הם מעוררים נקודות למחשבה‪ ,‬טיעונים‬
‫עקרוניים‪ ,‬זוויות מבט פילוסופיות או מדעיות‪ .‬לא‪ ,‬אין מדובר במאמרים מדעיים או במחקרים אמפיריים – אבל עדיין‪ ,‬הם‬
‫מאפשרים לנו לעורר באמצעותם דיונים מדעיים וחברתיים בקשת רחבה של הקשרים‪ ,‬שכל מי שמתעניין בעולמות הזקנה‬
‫ראוי לו להכירם‪ .‬באופן טבעי אין מדובר במאמרים או מחקרים אקדמיים‪ ,‬אלא באנקדוטות תקשורתיות ואמפיריות‪ .‬אך גם‬

‫באלה יש כדי לעורר מחשבות ושיח רב בתחומים הרלבנטיים‪.‬‬

‫אקטיביזם ואייג'יביזם‪:‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬וכפי שגם עולה מהקטעים השונים המובאים באסופת מקורות זו‪ ,‬מגיפת הקורונה חשפה תופעות וגילויי גילנות‬
‫קשים‪ :‬הבניה חברתית שלילית של זקנה‪ ,‬מוכנות להקריב את הזקנים על מזבח הצעירים‪ ,‬וחוסר רגישות לכבודם של זקנים‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬תקופת הקורונה גם חשפה גילויים מרשימים של מחויבות בין‪-‬דורית‪ ,‬ואף את נכונותם של זקנים להילחם על מעמדם‪,‬‬

‫על חוסר נכונותם להרכין ראשם‪ ,‬ועל מוכנותם להיות אקטיביסטים ואייג'יביסטים (מלשון פמיניסטים – רק לתחום הזקנה)‪.‬‬

‫אני תקווה כי יימצא המזור לנגיף הקורונה במהרה בימינו‪ ,‬ומגיפה זו תחלוף ותעלם בדומה למגיפות אחרות בעבר‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הדילמות‪ ,‬הנושאים‪ ,‬והסוגיות עימם התמודדה החברה הישראלית בתחום הגילנות והזקנה יישארו איתנו עוד תקופה ארוכה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬יש לקוות כי אוסף מקורות זה יוכל לשמש בסיס להמשך דיון‪ ,‬שיח‪ ,‬ועיצוב פתרונות ומדיניות טובים יותר לעתיד‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ . 1‬על קורונה‪ ,‬זקנים וזיקנה‬

‫נקודת המוצא של חוברת זו הינה כמובן נגיף הקורונה (‪.)Covid-19‬‬
‫כבר בראשית ימי התפרצות המחלה בישראל‪ ,‬השיח הציבורי נסב סביב העובדה שמרבית המתים מהנגיף הינם זקנים‪ .‬שיח‬
‫זה התבסס על נתונים שהתפרסמו בסין‪ ,‬לפיהם‪ ,‬העלייה בסיכון לתמותה עולה בצורה ניכרת ודרמטית עם העלייה בגיל‪.‬‬

‫נתונים אלה זכו לחיזוק עם הנתונים שפורסמו בניו יורק‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הנתונים המוכרים ביותר היו הנתונים להלן‪:‬‬
‫מסין‪:‬‬

‫או מניו יורק‪:‬‬

‫‪6‬‬

‫אבל נתונים נוספים דווקא הדגישו את הקשר בין שיעורי התמותה ובין מחלות רקע‪:‬‬
‫גם התחזיות בתחילת הדרך ביחס לשיעורי החולים‪ ,‬החולים הקשים‪ ,‬והמתים‪ ,‬היו די דרמטיות‪ .‬להלן התחזית כפי שהוצגה‬

‫בעיתון "הארץ" ביום ‪ ,17.3.2020‬ממנה עלה כי בהערכה האופטימית‪ ,‬מספר המתים יהיה כ‪ 8,600-‬בני אדם‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫ואולם‪ ,‬בניגוד מוחלט לתחזיות‪ ,‬המציאות בפועל‪ ,‬נכון ליום ‪ 16‬למאי ‪ 2020‬הייתה כדלקמן (מקור‪ :‬עיתון הארץ ‪:)online‬‬

‫נתונים אלה כמובן מעוררים שאלות מגוונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫ מה מקומו של "גיל" כרונולוגי – במנותק ממשתני רקע נוספים (כגון מחלות לוואי) – להערכת סיכון?‬

‫ מה רמת הדיוק של "תחזיות" מדעיות ככלי לביסוס מדיניות חברתית?‬
‫ עד כמה ההתרחשויות שאירעו בהמשך‪ ,‬במה שמכונה "הגל השני" או "הגל השלישי" אוששו או הפריכו את ההשערות‬

‫ וההערכות המדעיות בתחום?‬

‫‪8‬‬

‫‪ .2‬על דילמת המשאבים המוגבלים‬

‫אחת הדילמות הראשונות שהתעוררו במהלך תקופת הקורונה הייתה סביב השאלה‪ :‬מה יקרה אם ייגמרו מכונות ההנשמה‪,‬‬
‫ויצטרכו לקבל החלטה את מי לחבר ואת מי לא לחבר‪ :‬האם במקרה שכזה יעדיפו צעירים על פני זקנים? דילמה זו‪ ,‬שבאופן‬
‫כללי איננה דילמה שאינה מוכרת בעולמות הביו‪-‬אתיקה חשפה לראשונה את עמדות אנשי המקצוע‪ ,‬והציבור‪ ,‬ביחס למי‬
‫"שווה יותר"‪ :‬זקנים או צעירים‪ .‬בהקשר הציבורי‪ ,‬התפרסמו בנדון מספר פרסומים שהיוו אבני דרך‪ ,‬כאשר אחד מהבולטים‬

‫שבהם היה התייחסותו של הפילוסוף פרופ' אסא כשר לנדון‪.‬‬
‫מקור‪ :‬פרופ' אסא כשר‪ :‬הערה מיוחדת על היחס לקשישים‪ .‬מתוך האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי ‪2‬‬

‫‪https://www.xn--7dbl2a.com/2020/03/31/%d7%90%d7%a1%d7%90-%d7%9b%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%94-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9c%d7%a7%d7‬‬
‫‪%a9%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d/#sthash.cUbuk5u4.dpbs‬‬

‫‪9‬‬

‫מאמרו של פרופ' אסא כשר‪ ,‬והדעות השונות בציבור ובקרב אנשי המקצוע ביחס לסדרי העדיפויות של הקצאת מכונות‬
‫ההנשמה במקרה של מחסור‪ ,‬כמובן מעורר שאלות ביו אתיות נכבדות‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫ האם באמת גיל כרונולוגי אינו רלבנטי לצורך החלטות במקרים של משאבי בריאות מוגבלים?‬
‫ ואם לא נשתמש בגיל כרונולוגי – באיזה כלים נשתמש כדי לקבל החלטות במקרים שכאלה?‬
‫ ומי בכלל צריך להחליט האם זקנים או צעירים יקבלו מכונות הנשמה במקרה של מחסור? האם הרופאים או הצוות הרפואי ‬

‫ אמורים להחליט? או האם נציגי ציבור שאינם בהכרח אנשי רפואה?‬

‫‪10‬‬

‫‪ .3‬על גילנות‪ :‬הזקנים צריכים לשלם את מחיר‬
‫ היותם קבוצת סיכון – ולא הצעירים‬

‫דילמת הקצאת המשאבים בתקופת הקורונה‪ ,‬ומקומם של הזקנים בהקשר זה‪ ,‬התעצמה גם על רקע כתבות וקריאות ציבוריות‬
‫שמתחו ביקורת על מדיניות הממשלה שפגעה והגבילה את כלל האוכלוסייה‪ ,‬כל זאת בשעה שקבוצת הסיכון המרכזית הייתה‬

‫בעיקר הזקנים‪.‬‬
‫היו מספר קולות בולטים‪ ,‬שזכו לניראות רבה בתקשורת בתקופת הקורונה‪ ,‬והצטיירו כמי שהצדיקו את הקרבת הזקנים על מנת‬
‫להגן על הכלכלה או לשמר אותה ולמנוע פגיעה מיותרת בצעירים יותר‪ .‬בין הית ‪,‬ר קולותיהם של פרופ' יורם לס‪ ,‬והעיתונאי רוגל‬

‫אלפ ‪,‬ר בלטו בהקשר זה‪ .‬וכך זה בא לידי ביטוי בעיתונות‪3 :‬‬

‫קולות אלה כמובן מעוררים שאלות לגיטימיות‪:‬‬
‫ האם זה באמת מוצדק "להקריב" את הצעירים על מזבח הזקנים?‬
‫ האם עצם העובדה שאדם חי תקופה מסוימת ‪ -‬וארוכה יותר – משמעותה כי נכון וראוי לאפשר למי שטרם "זכה" לחיות את‬

‫ פרק הזמן הזה לעשות כן?‬

‫‪ .3‬ראו ‪https://www.mako.co.il/tv-morning-news/articles/Article-5417e5d3b13c071027.htm‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ . 4‬על תגובת הנגד האנטי גילנית‪:‬‬
‫ למי קראתם זקנים?‬

‫הקריאות הגילניות לא עברו ללא תגובה‪ :‬אחת התופעות המרשימות שנחשפו בתקופת הקורונה הייתה חוסר נכונותם של הזקנים‬
‫והאזרחים הוותיקים להרכין את ראשם‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בתצורות שונות‪ ,‬ובין היתר גם במכתבים רבים למערכת‪ ,‬שבהם אזרחים‬
‫ותיקים מחו על ההבניה החברתית הגילנית‪ ,‬כפי שזו באה לידי ביטוי בזירות שונות‪ .‬נביא להלן מספר דוגמאות של מאמרי דעה‬

‫ומכתבים למערכת אשר משקפים התנגדות ומחאה אותנטית זו של הזקנים בתקופת הקורונה‪.‬‬
‫נדמה לי שאחת הכתבות האנטי‪-‬גילניות החזקות הייתה זו של פרופ' עמיה ליבלי ‪,‬ך שכותרתה הייתה "עד הקורונה בכלל לא‬

‫הרגשתי זקנה"‪:‬‬

‫‪12‬‬

‫אבל היו גם דוגמאות נוספות רבות‪:‬‬

‫קולות אלה מעוררים שאלות מעניינות בפני עצמן‪:‬‬
‫ האם זקנים הם "קבוצה חברתית"?‬

‫ האם יש להם זהות פוליטית ייחודית?‬
‫ האם יש משמעות לדבר על "זכויות" זקנים כדבר העומד בפני עצמו או על תנועה אייג'יביסטית (בדומה לתנועה הפמיניסטית)?‬

‫‪13‬‬

‫‪ .5‬על גילנות עצמית‪ :‬סולידריות בין דורית וזקנים‬
‫ המפנימים גילנות‬

‫המציאות החברתית כפי שהתגלתה בתקופת הקורונה הינה מורכבת‪ .‬לצד המחאה נגד הגילנות‪ ,‬ולצד האקטיביזם ואייג'יביזם‪ ,‬ניתן‬
‫היה גם למצוא קולות שונים‪ ,‬שבהם זקנים הביעו את מוכנותם ורצונם להקריב עצמם למען הצעירים‪ ,‬או לראות את עצמם כמי‬

‫שראוי שהצעירים יקבלו קדימות לפניהם‪ .‬שוב‪ ,‬נביא להלן דוגמאות לביטויים אלה‪:‬‬

‫קולות שונים אלה מעוררים שאלות רבות בתחומים גרונטולוגיים מוכרים‪:‬‬
‫ האם במסגרת סולידריות בין‪-‬דורית‪ ,‬אין זה ראוי שזקנים יפנו את מקומם לצעירים?‬

‫ האם סולידריות שכזו היא בהכרח גילנות? או גילנות עצמית?‬
‫ האם החלטות מסוג זה אינן בסופו של יום בידי הזקנים עצמם‪ ,‬לפי העדפתם האישית?‬

‫‪14‬‬

‫‪ .6‬על מוסדות ובתי אבות‬

‫ללא ספק אחת הזירות הקשות ביותר בתקופת הקורונה הייתה זירת המוסדות לזקנים‪ :‬החל ממוסדות סיעודיים‪ ,‬דרך בתי אבות‬
‫וכלה בדיורים מוגנים – כולם‪ ,‬דהיינו הדיירים‪ ,‬הצוות המטפל‪ ,‬ההנהלות‪ ,‬והרגולטורים – חוו חוויה קשה ומאתגרת של ההתמודדות‬
‫עם נגיף הקורונה‪ .‬אמנם הנתונים הסופיים עדיין לא ידועים‪ ,‬אך ככל הנראה קבוצה משמעותית ביותר מקרב כלל המתים מהנגיף‬

‫היו דיירים במסגרות מוסדיות לזקנים‪ ,‬ולא בכדי כונו מוסדות אלו "מלכודות מוות"‪.‬‬
‫התגובה למציאות זו הייתה מורכבת לא פחות‪ ,‬ובמסגרתה אלפי דיירים במסגרות מוסדיות שונות‪ ,‬הוכנסו לבידוד קשה וממוש ‪,‬ך‬
‫שלמעשה לא איפשר להם לצאת מדירותיהם‪ ,‬או לקבל אליהם אורחים או בני משפחה‪ .‬בידוד קשה וממושך זה גם הוא לא עבר‬

‫בשתיקה‪ ,‬וקולות ביקורת נשמעו בעיתונות‪.‬‬
‫להלן כמה ביטויים תקשורתיים אודות המורכבות של מצבם של הזקנים במסגרות המוסדיות בתקופת הקורונה‪:‬‬

‫‪15‬‬

‫על המורכבות והקושי להתמודד עם משבר הקורונה במסגרות מוסדיות ניתן היה גם ללמוד מהשפה והמושגים שבהם השתמשו‬
‫במהלך המגיפה‪ .‬היטיב להצביע על מורכבות זו אלון עידן ברשימתו "מותו של הדיור המוגן" במוסף "הארץ"‪:‬‬

‫מציאות מורכבת זו של חווית המסגרות המוסדיות לזקנים בתקופת הקורונה מעוררת שאלות‪:‬‬
‫ האם לא הגיעה העת לבטל את המוסדות לזקנים ולהכחידם?‬
‫ האם הן לא גורמות יותר נזק לזקנים מאשר תועלת?‬
‫ מצד השני‪ ,‬האם מצבם של הזקנים בקהילה היה טוב יותר?‬

‫ והאם ניתן להבטיח כי בקהילה לא יתרחש נזק גדול יותר לזקנים בעת מגיפה?‬
‫‪16‬‬

‫‪ . 7‬על משפט ועל זיקנה‬

‫בתקופת ימי הקורונה‪ ,‬ממשלת ישראל השתמשה בכלי משפטי חריג ויוצא דופן‪ ,‬המוכר כ"תקנות שעת חירום"‪ .‬מסגרת סטטוטורית‬
‫זו הינה ייחודית בכך שהיא מעניקה לרשות המבצעת (הממשלה) את הסמכות החוקית להתקין תקנות‪ ,‬שיש ביכולתן לגבור על‬
‫חקיקה של הכנסת‪ ,‬כל זאת בהליך שלמעשה "עוקף" את הרשות המחוקקת (הכנסת)‪ .‬במסגרת זו הותקנו תקנות שעת חירום רבות‪,‬‬

‫שהגבילו בצורה חמורה – אך זמנית – את חירות הפרט של אזרחי ישראל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתקופה זו התקבלו החלטות מנהליות לא פשוטות כגון פינוי מוסדות סיעודיים בפרדס חנה ובראשון לציון‪ ,‬לטובת הקמת‬
‫מחלקות לחולי קורונה‪ .‬כנגד פעולות אלה‪ ,‬שבחלקן גרמו לפגיעה קשה בזכויות זקנים‪ ,‬ננקטו הליכים משפטיים שביקשו לערער על‬
‫חוקיותן‪ .‬באופן מצע ‪,‬ר בכל המקרים בתי המשפט דחו את התביעות‪ ,‬או שבסופו של יום לא התעורר הצורך בדיון בהן‪ .‬להלן כמה‬

‫דוגמאות להליכים משפטיים שבנדון‪:‬‬

‫בהתחשב בעובדה שכמעט כל המאבקים המשפטיים הסתיימו בכישלון‪ ,‬נשאלת השאלה‪:‬‬
‫ האם לבתי המשפט ולמערכת המשפט תפקיד כלשהו בהגנה על זכויות זקנים בעתות משבר?‬
‫ מה ניתן ומה צריך לצפות מהחוקים ומהשופטים ביחס להגנה על זכויות זקנים בתקופת מגיפה?‬

‫‪17‬‬

‫‪ . 8‬על "אסטרטגיית היציאה"‬

‫בשלב מסוים‪ ,‬אחרי ש"שיא" ההדבקה עבר והתחושה הייתה שיש צורך לחזור לשגרה‪ ,‬ממשלת ישראל החלטה להיערך להכנת‬
‫תוכנית לחזרה לשגרה – או מה שמכונה "אסטרטגיית יציאה"‪ .‬דוגמא מצוינת לעניין זה הינה במאמר שפורסם ב"הארץ" על ידי השרה‬

‫לשוויון חברתי‪ ,‬גילה גמליאל‪ ,‬שמשרדה מופקד בין היתר על ענייני האזרחים הוותיקים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫כמובן שאסטרטגיית יציאה זו לא עברה ללא ביקורת‪ .‬אחת הכותבות המרכזיות בתחום הזיקנה בתקופת הקורונה הייתה העיתונאית‬
‫נורית וורגפט (שיש לה פינה קבועה ב"הארץ" בשם "זקנה במסדרון")‪ .‬אשר כתבה כך‪:‬‬

‫גם כאן‪" ,‬אסטרטגיית היציאה" עוררה שאלות כבדות משקל‪:‬‬
‫ האם במסגרת חזרה הדרגתית לשגרה יש לעשות הבחנה בין זקנים ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות?‬

‫ האם ראוי להתיימר להעניק הגנת יתר לזקנים על מנת למנוע חשיפת יתר לסיכון?‬
‫ מה היא הדרך הנכונה בהקשר זה לחזור באופן הדרגתי לשגרה?‬

‫‪19‬‬

‫‪ .9‬על פוליטיקה וזיקנה‬

‫באופן טבעי‪ ,‬היו גם מי שניסו לטעון כי ה"לקח" של חווית הזקנים בתקופת הקורונה הוא הצורך בחידוש מפלגת הגמלאים‪.‬‬
‫ראו לדוגמא את מאמרו של נחמן שי (דובר צה"ל וח"כ לשעבר במפלגת העבודה)‪.‬‬
‫באופן טבעי נשאלת השאלה‪ :‬האם באמת הקמת מפלגת גמלאים היא הפתרון?‬
‫מקור‪ :‬ידיעות אחרונות‪7.5.2020 ,‬‬

‫‪20‬‬

21

‫כמובן שכתבה כגון זו של ד"ר נחמן שי מעוררת שאלות רבות‪:‬‬
‫ האם באמת ה"פתרון" להגנת האינטרסים של אזרחים ותיקים הוא באמצעות הקמה מחדש של מפלגה פוליטית?‬

‫ האם הזירה הפוליטית היא באמת זירת הפעולה הנכונה שבאמצעותה זקנים יבטיחו את האינטרסים שלהם?‬
‫ האם הלקח מסיפורה של מפלגת גיל (בשנים ‪ 2006‬עד ‪ )2009‬לא "הוכיח" את הכישלון של אסטרטגיה זו?‬

‫‪22‬‬

‫‪. 10‬על תובנות נוספות סביב גיל‪ ,‬גילנות וקשרים‬
‫בין‪-‬דוריים‪ :‬דברי חכמים‬

‫במהלך ימי הקורונה‪ ,‬הייתי בקשר עם עמיתים וחברים‪.‬‬
‫להלן כמה רשימות ששלחו לי אנשים חכמים‪ ,‬שיש בהן תובנות ומחשבות מעניינות ומקוריות‪.‬‬
‫אתחיל ברשימה ששלח לי פרופ' (בדימוס) יצהל ברנ ‪,‬ר אחד מהגריאטרים המנוסים בישראל‪:‬‬

‫‪23‬‬

24

25

26

27

28

‫דברי סיכום‬

‫אז איך אפשר לסכם חוברת מקורות זו? סברתי שהדבר הנכון ביותר יהיה לחתום חוברת זו בגילוי דעת שהתפרסם מטעם ארגוני‬
‫זכויות זקנים ואזרחים ותיקים‪ ,‬המיטיבים לבטא את דעתי‪:‬‬

‫‪29‬‬