אסופת מקורות לדיון ושיחה
יומני 15.5.2020-15.3.2020הקורונה – הגל הראשון:
גיל וגילנות ,זיקנה והזדקנות
ערך ואסף:
פרופ' ישראל (איסי) דורון
המרכז לחקר ולימוד הזיקנה ,החוג החוג לגרונטולוגיה – מדעי הזקנה
אוניברסיטת חיפה ,שד' אבא חושי ,199הר הכרמל ,חיפה3498838 ,
תוכן עניינים
דברי הקדמה :על מה ולמה?
. 1על קורונה ,זקנים ,וזקנה :נתוני יסוד – הזקנים כקבוצת סיכון
. 2על דילמת המשאבים המוגבלים :במקרה של מחסור במשאבים – את מי להעדיף?
. 3על גילנות :הזקנים לא שווים את המחיר – והצעירים לא צריכים לשלם אותו
. 4על אנטי גילנות :למי קראת זקן? – אקטיביזם ואייג'יביזם
. 5על הגילנות העצמית :הצעירים שווים יותר גם בעיני הזקנים עצמם
. 6על מוסדות ,בתי אבות ודיורים מוגנים
. 7על משפט זקנה וקורונה :דוגמאות למאבקים
. 8על "אסטרטגיית היציאה"
. 9על הפוליטיקה של הזיקנה
. 10על תובנות נוספות סביב גיל ,גילנות וקשרים בין-דוריים :דברי חכמים
פרופ' (בדימוס) יצהל ברנר ,מר גדי פורת ,ד"ר זאב פרידמן.
. 11דברי סיכום
דברי תודה וזכויות יוצרים
זכויות היוצרים של כל החומרים ,קטעי העיתונים הסרוקים/מצולמים בחוברת זו הם של המפרסמים והכותבים.
לח"מ אין שום זכויות יוצרים באף אחד מהפרסומים המובאים להלן.
חוברת זו מופקת שלא למטרות רווח ,לא למטרות פרסום ,ולא למטרות שיווק.
המטרה היחידה היא לשם יצירת דיון ,שיח ,וחשיבה במגוון נושאים שהתעוררו בתקופת הקורונה ביחס לגילנות.
אין לעשות שום שימוש בכתבות ,בתמונות ,בצילומים ,שיש בהם משום הפרת זכויות יוצרים .1
.1תמונת השער לקוחה מכתבה של שרית רוזנבלום ,שפורסמה במוסף 7ימים של ידיעות אחרונות ביום ,25.3.2020וכללה ראיונות עם מנהלי בתי חולים
שונים ברחבי הארץ ,עם תחילת משבר הקורונה.
3
דברי פתיחה :על מה ולמה חוברת מקורות זו?
ימי הקורונה היו ימים מאתגרים ,מוזרים ,חדשים ,ומעוררי מחשבה.
כחוקר זיקנה ,וכמי שמעורב בתחום מדעי הזקנה לא מעט שנים ,היה ברור כבר מהימים הראשונים בהם פרצה המגיפה ,כי סוגיית
הזקנים – כמי שזוהו כבר בתחילת הדרך כ"קבוצת סיכון" – תהיה סוגייה מרכזית שתעסיק את השיח הציבורי בארץ ובעולם.
מטרת אסופת מקורות זו הינה ,אם כך ,משולשת:
היסטוריה:
ראשית ,מטעמים היסטוריים ,בהתחשב בקצב האירועים שמדינת ישראל חווה ומתנסה בו ,לא יהיה זה מפתיע אם בעוד
מספר חודשים ,אחרי שכולנו נחזור לשגרה ,ימי הקורונה יהפכו להיות זיכרון רחוק ועמום .אירועים ופרטים רבים יישכחו ,ואת
מקומם יתפסו שערוריות ,שחיתויות ,וכותרות חדשות .לפיכך ,ולו על מנת לשמר חלקיקי זיכרון בתחום הזקנה – סברתי שיהיה
נכון לאסוף במרוכז קטעי עיתונים אלה .ואכן ,עוד בטרם יבשה הדיו על מילים אלה ,הגיע גם מה שמכונה "הגל השני" ואפילו
"הגל השלישי" ולפתע יש איזו "נוסטלגיה" להתמודדות עם הגל הראשון ...כך שאין ספק שלתיעוד הדברים ולריכוזם ישנה
חשיבות היסטורית.
מחקר ודיון:
רבים מקטעי העיתונות והמקורות המובאים בחוברת זו הם למעשה הזמנה לדיון :הם מעוררים נקודות למחשבה ,טיעונים
עקרוניים ,זוויות מבט פילוסופיות או מדעיות .לא ,אין מדובר במאמרים מדעיים או במחקרים אמפיריים – אבל עדיין ,הם
מאפשרים לנו לעורר באמצעותם דיונים מדעיים וחברתיים בקשת רחבה של הקשרים ,שכל מי שמתעניין בעולמות הזקנה
ראוי לו להכירם .באופן טבעי אין מדובר במאמרים או מחקרים אקדמיים ,אלא באנקדוטות תקשורתיות ואמפיריות .אך גם
באלה יש כדי לעורר מחשבות ושיח רב בתחומים הרלבנטיים.
אקטיביזם ואייג'יביזם:
בסופו של יום ,וכפי שגם עולה מהקטעים השונים המובאים באסופת מקורות זו ,מגיפת הקורונה חשפה תופעות וגילויי גילנות
קשים :הבניה חברתית שלילית של זקנה ,מוכנות להקריב את הזקנים על מזבח הצעירים ,וחוסר רגישות לכבודם של זקנים.
מצד שני ,תקופת הקורונה גם חשפה גילויים מרשימים של מחויבות בין-דורית ,ואף את נכונותם של זקנים להילחם על מעמדם,
על חוסר נכונותם להרכין ראשם ,ועל מוכנותם להיות אקטיביסטים ואייג'יביסטים (מלשון פמיניסטים – רק לתחום הזקנה).
אני תקווה כי יימצא המזור לנגיף הקורונה במהרה בימינו ,ומגיפה זו תחלוף ותעלם בדומה למגיפות אחרות בעבר .אולם,
הדילמות ,הנושאים ,והסוגיות עימם התמודדה החברה הישראלית בתחום הגילנות והזקנה יישארו איתנו עוד תקופה ארוכה.
לפיכך ,יש לקוות כי אוסף מקורות זה יוכל לשמש בסיס להמשך דיון ,שיח ,ועיצוב פתרונות ומדיניות טובים יותר לעתיד.
5
. 1על קורונה ,זקנים וזיקנה
נקודת המוצא של חוברת זו הינה כמובן נגיף הקורונה (.)Covid-19
כבר בראשית ימי התפרצות המחלה בישראל ,השיח הציבורי נסב סביב העובדה שמרבית המתים מהנגיף הינם זקנים .שיח
זה התבסס על נתונים שהתפרסמו בסין ,לפיהם ,העלייה בסיכון לתמותה עולה בצורה ניכרת ודרמטית עם העלייה בגיל.
נתונים אלה זכו לחיזוק עם הנתונים שפורסמו בניו יורק .בהקשר זה ,הנתונים המוכרים ביותר היו הנתונים להלן:
מסין:
או מניו יורק:
6
אבל נתונים נוספים דווקא הדגישו את הקשר בין שיעורי התמותה ובין מחלות רקע:
גם התחזיות בתחילת הדרך ביחס לשיעורי החולים ,החולים הקשים ,והמתים ,היו די דרמטיות .להלן התחזית כפי שהוצגה
בעיתון "הארץ" ביום ,17.3.2020ממנה עלה כי בהערכה האופטימית ,מספר המתים יהיה כ 8,600-בני אדם:
7
ואולם ,בניגוד מוחלט לתחזיות ,המציאות בפועל ,נכון ליום 16למאי 2020הייתה כדלקמן (מקור :עיתון הארץ :)online
נתונים אלה כמובן מעוררים שאלות מגוונות ,כגון:
מה מקומו של "גיל" כרונולוגי – במנותק ממשתני רקע נוספים (כגון מחלות לוואי) – להערכת סיכון?
מה רמת הדיוק של "תחזיות" מדעיות ככלי לביסוס מדיניות חברתית?
עד כמה ההתרחשויות שאירעו בהמשך ,במה שמכונה "הגל השני" או "הגל השלישי" אוששו או הפריכו את ההשערות
וההערכות המדעיות בתחום?
8
.2על דילמת המשאבים המוגבלים
אחת הדילמות הראשונות שהתעוררו במהלך תקופת הקורונה הייתה סביב השאלה :מה יקרה אם ייגמרו מכונות ההנשמה,
ויצטרכו לקבל החלטה את מי לחבר ואת מי לא לחבר :האם במקרה שכזה יעדיפו צעירים על פני זקנים? דילמה זו ,שבאופן
כללי איננה דילמה שאינה מוכרת בעולמות הביו-אתיקה חשפה לראשונה את עמדות אנשי המקצוע ,והציבור ,ביחס למי
"שווה יותר" :זקנים או צעירים .בהקשר הציבורי ,התפרסמו בנדון מספר פרסומים שהיוו אבני דרך ,כאשר אחד מהבולטים
שבהם היה התייחסותו של הפילוסוף פרופ' אסא כשר לנדון.
מקור :פרופ' אסא כשר :הערה מיוחדת על היחס לקשישים .מתוך האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי 2
https://www.xn--7dbl2a.com/2020/03/31/%d7%90%d7%a1%d7%90-%d7%9b%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%94- .2
%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9c%d7%a7%d7
%a9%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d/#sthash.cUbuk5u4.dpbs
9
מאמרו של פרופ' אסא כשר ,והדעות השונות בציבור ובקרב אנשי המקצוע ביחס לסדרי העדיפויות של הקצאת מכונות
ההנשמה במקרה של מחסור ,כמובן מעורר שאלות ביו אתיות נכבדות ,כגון:
האם באמת גיל כרונולוגי אינו רלבנטי לצורך החלטות במקרים של משאבי בריאות מוגבלים?
ואם לא נשתמש בגיל כרונולוגי – באיזה כלים נשתמש כדי לקבל החלטות במקרים שכאלה?
ומי בכלל צריך להחליט האם זקנים או צעירים יקבלו מכונות הנשמה במקרה של מחסור? האם הרופאים או הצוות הרפואי
אמורים להחליט? או האם נציגי ציבור שאינם בהכרח אנשי רפואה?
10
.3על גילנות :הזקנים צריכים לשלם את מחיר
היותם קבוצת סיכון – ולא הצעירים
דילמת הקצאת המשאבים בתקופת הקורונה ,ומקומם של הזקנים בהקשר זה ,התעצמה גם על רקע כתבות וקריאות ציבוריות
שמתחו ביקורת על מדיניות הממשלה שפגעה והגבילה את כלל האוכלוסייה ,כל זאת בשעה שקבוצת הסיכון המרכזית הייתה
בעיקר הזקנים.
היו מספר קולות בולטים ,שזכו לניראות רבה בתקשורת בתקופת הקורונה ,והצטיירו כמי שהצדיקו את הקרבת הזקנים על מנת
להגן על הכלכלה או לשמר אותה ולמנוע פגיעה מיותרת בצעירים יותר .בין הית ,ר קולותיהם של פרופ' יורם לס ,והעיתונאי רוגל
אלפ ,ר בלטו בהקשר זה .וכך זה בא לידי ביטוי בעיתונות3 :
קולות אלה כמובן מעוררים שאלות לגיטימיות:
האם זה באמת מוצדק "להקריב" את הצעירים על מזבח הזקנים?
האם עצם העובדה שאדם חי תקופה מסוימת -וארוכה יותר – משמעותה כי נכון וראוי לאפשר למי שטרם "זכה" לחיות את
פרק הזמן הזה לעשות כן?
.3ראו https://www.mako.co.il/tv-morning-news/articles/Article-5417e5d3b13c071027.htm
11
. 4על תגובת הנגד האנטי גילנית:
למי קראתם זקנים?
הקריאות הגילניות לא עברו ללא תגובה :אחת התופעות המרשימות שנחשפו בתקופת הקורונה הייתה חוסר נכונותם של הזקנים
והאזרחים הוותיקים להרכין את ראשם .הדבר בא לידי ביטוי בתצורות שונות ,ובין היתר גם במכתבים רבים למערכת ,שבהם אזרחים
ותיקים מחו על ההבניה החברתית הגילנית ,כפי שזו באה לידי ביטוי בזירות שונות .נביא להלן מספר דוגמאות של מאמרי דעה
ומכתבים למערכת אשר משקפים התנגדות ומחאה אותנטית זו של הזקנים בתקופת הקורונה.
נדמה לי שאחת הכתבות האנטי-גילניות החזקות הייתה זו של פרופ' עמיה ליבלי ,ך שכותרתה הייתה "עד הקורונה בכלל לא
הרגשתי זקנה":
12
אבל היו גם דוגמאות נוספות רבות:
קולות אלה מעוררים שאלות מעניינות בפני עצמן:
האם זקנים הם "קבוצה חברתית"?
האם יש להם זהות פוליטית ייחודית?
האם יש משמעות לדבר על "זכויות" זקנים כדבר העומד בפני עצמו או על תנועה אייג'יביסטית (בדומה לתנועה הפמיניסטית)?
13
.5על גילנות עצמית :סולידריות בין דורית וזקנים
המפנימים גילנות
המציאות החברתית כפי שהתגלתה בתקופת הקורונה הינה מורכבת .לצד המחאה נגד הגילנות ,ולצד האקטיביזם ואייג'יביזם ,ניתן
היה גם למצוא קולות שונים ,שבהם זקנים הביעו את מוכנותם ורצונם להקריב עצמם למען הצעירים ,או לראות את עצמם כמי
שראוי שהצעירים יקבלו קדימות לפניהם .שוב ,נביא להלן דוגמאות לביטויים אלה:
קולות שונים אלה מעוררים שאלות רבות בתחומים גרונטולוגיים מוכרים:
האם במסגרת סולידריות בין-דורית ,אין זה ראוי שזקנים יפנו את מקומם לצעירים?
האם סולידריות שכזו היא בהכרח גילנות? או גילנות עצמית?
האם החלטות מסוג זה אינן בסופו של יום בידי הזקנים עצמם ,לפי העדפתם האישית?
14
.6על מוסדות ובתי אבות
ללא ספק אחת הזירות הקשות ביותר בתקופת הקורונה הייתה זירת המוסדות לזקנים :החל ממוסדות סיעודיים ,דרך בתי אבות
וכלה בדיורים מוגנים – כולם ,דהיינו הדיירים ,הצוות המטפל ,ההנהלות ,והרגולטורים – חוו חוויה קשה ומאתגרת של ההתמודדות
עם נגיף הקורונה .אמנם הנתונים הסופיים עדיין לא ידועים ,אך ככל הנראה קבוצה משמעותית ביותר מקרב כלל המתים מהנגיף
היו דיירים במסגרות מוסדיות לזקנים ,ולא בכדי כונו מוסדות אלו "מלכודות מוות".
התגובה למציאות זו הייתה מורכבת לא פחות ,ובמסגרתה אלפי דיירים במסגרות מוסדיות שונות ,הוכנסו לבידוד קשה וממוש ,ך
שלמעשה לא איפשר להם לצאת מדירותיהם ,או לקבל אליהם אורחים או בני משפחה .בידוד קשה וממושך זה גם הוא לא עבר
בשתיקה ,וקולות ביקורת נשמעו בעיתונות.
להלן כמה ביטויים תקשורתיים אודות המורכבות של מצבם של הזקנים במסגרות המוסדיות בתקופת הקורונה:
15
על המורכבות והקושי להתמודד עם משבר הקורונה במסגרות מוסדיות ניתן היה גם ללמוד מהשפה והמושגים שבהם השתמשו
במהלך המגיפה .היטיב להצביע על מורכבות זו אלון עידן ברשימתו "מותו של הדיור המוגן" במוסף "הארץ":
מציאות מורכבת זו של חווית המסגרות המוסדיות לזקנים בתקופת הקורונה מעוררת שאלות:
האם לא הגיעה העת לבטל את המוסדות לזקנים ולהכחידם?
האם הן לא גורמות יותר נזק לזקנים מאשר תועלת?
מצד השני ,האם מצבם של הזקנים בקהילה היה טוב יותר?
והאם ניתן להבטיח כי בקהילה לא יתרחש נזק גדול יותר לזקנים בעת מגיפה?
16
. 7על משפט ועל זיקנה
בתקופת ימי הקורונה ,ממשלת ישראל השתמשה בכלי משפטי חריג ויוצא דופן ,המוכר כ"תקנות שעת חירום" .מסגרת סטטוטורית
זו הינה ייחודית בכך שהיא מעניקה לרשות המבצעת (הממשלה) את הסמכות החוקית להתקין תקנות ,שיש ביכולתן לגבור על
חקיקה של הכנסת ,כל זאת בהליך שלמעשה "עוקף" את הרשות המחוקקת (הכנסת) .במסגרת זו הותקנו תקנות שעת חירום רבות,
שהגבילו בצורה חמורה – אך זמנית – את חירות הפרט של אזרחי ישראל.
בנוסף ,בתקופה זו התקבלו החלטות מנהליות לא פשוטות כגון פינוי מוסדות סיעודיים בפרדס חנה ובראשון לציון ,לטובת הקמת
מחלקות לחולי קורונה .כנגד פעולות אלה ,שבחלקן גרמו לפגיעה קשה בזכויות זקנים ,ננקטו הליכים משפטיים שביקשו לערער על
חוקיותן .באופן מצע ,ר בכל המקרים בתי המשפט דחו את התביעות ,או שבסופו של יום לא התעורר הצורך בדיון בהן .להלן כמה
דוגמאות להליכים משפטיים שבנדון:
בהתחשב בעובדה שכמעט כל המאבקים המשפטיים הסתיימו בכישלון ,נשאלת השאלה:
האם לבתי המשפט ולמערכת המשפט תפקיד כלשהו בהגנה על זכויות זקנים בעתות משבר?
מה ניתן ומה צריך לצפות מהחוקים ומהשופטים ביחס להגנה על זכויות זקנים בתקופת מגיפה?
17
. 8על "אסטרטגיית היציאה"
בשלב מסוים ,אחרי ש"שיא" ההדבקה עבר והתחושה הייתה שיש צורך לחזור לשגרה ,ממשלת ישראל החלטה להיערך להכנת
תוכנית לחזרה לשגרה – או מה שמכונה "אסטרטגיית יציאה" .דוגמא מצוינת לעניין זה הינה במאמר שפורסם ב"הארץ" על ידי השרה
לשוויון חברתי ,גילה גמליאל ,שמשרדה מופקד בין היתר על ענייני האזרחים הוותיקים.
18
כמובן שאסטרטגיית יציאה זו לא עברה ללא ביקורת .אחת הכותבות המרכזיות בתחום הזיקנה בתקופת הקורונה הייתה העיתונאית
נורית וורגפט (שיש לה פינה קבועה ב"הארץ" בשם "זקנה במסדרון") .אשר כתבה כך:
גם כאן" ,אסטרטגיית היציאה" עוררה שאלות כבדות משקל:
האם במסגרת חזרה הדרגתית לשגרה יש לעשות הבחנה בין זקנים ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות?
האם ראוי להתיימר להעניק הגנת יתר לזקנים על מנת למנוע חשיפת יתר לסיכון?
מה היא הדרך הנכונה בהקשר זה לחזור באופן הדרגתי לשגרה?
19
.9על פוליטיקה וזיקנה
באופן טבעי ,היו גם מי שניסו לטעון כי ה"לקח" של חווית הזקנים בתקופת הקורונה הוא הצורך בחידוש מפלגת הגמלאים.
ראו לדוגמא את מאמרו של נחמן שי (דובר צה"ל וח"כ לשעבר במפלגת העבודה).
באופן טבעי נשאלת השאלה :האם באמת הקמת מפלגת גמלאים היא הפתרון?
מקור :ידיעות אחרונות7.5.2020 ,
20
21
כמובן שכתבה כגון זו של ד"ר נחמן שי מעוררת שאלות רבות:
האם באמת ה"פתרון" להגנת האינטרסים של אזרחים ותיקים הוא באמצעות הקמה מחדש של מפלגה פוליטית?
האם הזירה הפוליטית היא באמת זירת הפעולה הנכונה שבאמצעותה זקנים יבטיחו את האינטרסים שלהם?
האם הלקח מסיפורה של מפלגת גיל (בשנים 2006עד )2009לא "הוכיח" את הכישלון של אסטרטגיה זו?
22
. 10על תובנות נוספות סביב גיל ,גילנות וקשרים
בין-דוריים :דברי חכמים
במהלך ימי הקורונה ,הייתי בקשר עם עמיתים וחברים.
להלן כמה רשימות ששלחו לי אנשים חכמים ,שיש בהן תובנות ומחשבות מעניינות ומקוריות.
אתחיל ברשימה ששלח לי פרופ' (בדימוס) יצהל ברנ ,ר אחד מהגריאטרים המנוסים בישראל:
23
24
25
26
27
28
דברי סיכום
אז איך אפשר לסכם חוברת מקורות זו? סברתי שהדבר הנכון ביותר יהיה לחתום חוברת זו בגילוי דעת שהתפרסם מטעם ארגוני
זכויות זקנים ואזרחים ותיקים ,המיטיבים לבטא את דעתי:
29