התנינון יובל

‫התנינון הנחמד‬

‫כתיבה‪ :‬יהלי ודניאלה | איור‪ :‬יובל‬

‫פעם הגיע התנינון להר‪,‬‬
‫ורצה לטבול רגליו בנהר‪.‬‬

‫כשהגיע התנינון לפתח הנהר‪,‬‬
‫נעצר מיד והוזהר‪.‬‬

‫״לא ולא תנין חביב‪,‬‬
‫לא תיכנס לכאן‪ ,‬חזור מיד אל הביב‪.‬״‬

‫הופתע התנין ושאל בתמימות‪,‬‬
‫״על מה מתייחסים אלי בכזו עוקצנות?״‬

‫חזר התנין לביתו עצוב ופגוע‪,‬‬
‫והמשיך לתהות למה ומדוע?‬

‫אך מה שלא ידעו‪ ,‬החברים בנהר‪ ,‬על התנין‬
‫הנחמד‪,‬‬

‫זה שבא לנהר כדי לנוח משבוע קשה במיוחד‪.‬‬

‫כי לכולם מגיע רגע של נחת‪,‬‬
‫במיוחד אם חזרו הרגע ממשלחת‪.‬‬

‫הלך חברינו לישון עצוב ומדוכדך‪,‬‬
‫אך למחרת בבוקר התעורר כולו מחויך‪.‬‬

‫חזר התנינון למקום התנדבותו‪,‬‬
‫וכל הילדים הודו לו על קדושתו‪.‬‬

‫הרי לא כל חיה תקדיש זמן מיומה‪,‬‬
‫להתנדב ולשמח ילדים בצרה‪.‬‬

‫חזרה לכל הסיפורים‬