מה רוצות האיילות גל

‫מה רוצות האיילות‬

‫כתיבה‪ :‬אבישג וטליה | איור‪ :‬גל‬

‫עוד יום קיץ חם בסוואנה הרחוקה‪ ,‬יום של שקט ושלווה‪.‬‬
‫פתאום רעש גדול עלה מן השיחים‪ ,‬עדר איילות פרץ מהשיח‬

‫והתחיל לדהור במהירות "היפופוטם‪ ,‬היפופוטם!!" קולות‬
‫נשמעו מן העדר‪.‬‬

‫האיילות סיפרו שהתנינים מאשימים אותם בלכלוך‪" .‬אנחנו‬
‫לא מלוכלכות‪ ,‬אנחנו הכי נקיות בסוואנה ואילו התנינים‬

‫משתכשכים להם בבריכה ולא נותנים לאף חיה להתקרב‬
‫לקרבה‪ ".‬טענו האיילות‪.‬‬

‫שיירת איילות יצאו מהבריכה‪ ,‬הן נראו לוהטות מחום‬
‫ונמרצות לשתות מים‪.‬‬

‫שומר הבריכה בסוואנה היה חמי ההיפופוטם‪ .‬הוא ראה את‬
‫שאר האיילות רצות לעברו וצועקות‪ .‬חמי היה מעט עייף‪,‬‬
‫מזג האוויר החמים עשה אותו שלו ורגוע‪ ,‬לא היה לו כוח‬
‫להתעסק במריבות טיפשיות היום‪.‬‬

‫האיילות המזיעות התחילו לצעוק "איך זה יכול להיות?!" ‪,‬‬
‫"גם לנו מגיע להיות בבריכה!"‪ .‬חמי העייף גילגל את עינו‬

‫והתרומם באדישות "אגיע איתכם לראות מה קורה"‬

‫האיילות וההיפופוטם הגיעו אל הבריכה ונעמדו מול קבוצת‬
‫התנינים‪" .‬אני רוצה להבין‪ ,‬למה האיילות לא יכולות‬

‫להיכנס?"‪ .‬התנינים נראו המומים‪" .‬האגם הזה הוא ביתנו‪ ,‬לא‬
‫מקום בילוי‪ ,‬אנחנו מטפחים אותו דואגים לו וכאן גדלים כל‬
‫צאצאינו‪ ,‬כל מה שרצינו שבייתנו ישאר רק שלנו ושאף אחד‬

‫לא יכנס" נאם זקן התנינים‪" .‬נשמעת לי בקשה הגיונית" אמר‬
‫ההיפופוטם‪ .‬האיילות התחילו לצווח "הם אמרו שאנחנו‬

‫מסריחות!"‪ .‬מהומה גדולה פרצה בבריכה‪ ,‬חמי העייף הורה‬
‫לאיילות לצאת ואמר שמהיום זה ביתם של התנינים בלבד‪.‬‬

‫האיילות עמדו מחוץ לאגם וצפו בתנינים‪ .‬פתאום הגיעו‬
‫קבוצת צבים‪ ,‬הם נכנסו לאגם בלי בעיה‪ .‬האיילות ההמומות‬
‫התחילו לבכות ולא הבינו מה קורה‪" .‬למה להם מותר ולמה‬

‫לנו לא?" הן יבבו‪" .‬כי הם נקיים ואתן לא‪ ".‬אמר אחד‬
‫התנינים‪ .‬בינתיים‪ ,‬חמי חזר לנוח בביצה החמה שלו‪ .‬רעש‬
‫חזק התקרב "היפופוטם! היפופוטם!" עדר האיילות הגיעו‬

‫בריצה‪" .‬התנינים הכניסו את הצבים! הם אמרו שאנחנו‬
‫מסריחות!"‪.‬‬

‫ההיפופוטם האדיש וחסר הסבלנות התרומם‪" .‬בואו אחרי"‬
‫הוא אמר‪ .‬הם חזרו שוב אל הבריכה ונעמדו מול התנינים‪.‬‬

‫"למה הצבים פה? הרי אמרתם שזהו רק ביתכם" אמר‬
‫ההיפופטם‪ ,‬ששוב נהרסה שנתו‪" .‬הצבים חיים גם בבריכה‪,‬‬

‫הם גדלו והתחנכו פה‪ ,‬זהו גם ביתם"‪" .‬הם אמרו שאנחנו‬
‫מסריחות!" צעקה האיילה הקטנה‪.‬‬

‫התנינים שוב הכחישו‪" .‬נראה לי הגיוני שהתנינים והצבים יהיו‬
‫פה‪ ,‬זה בחירה שלהם מי יכנס‪ .‬איילות‪ ,‬בבקשה לכו ומצאו‬
‫לכן מקום אחר ותפסיקו להציק לי בשנת הצהרים"‪.‬‬

‫האיילות המתוסכלות הלכו לחפש מקום אחר‪ .‬לא רחוק‬
‫משם‪ ,‬היה אגם בודד‪ ,‬נקי ונוח‪ .‬האיילות מצאו אותו‪ ,‬הגיעו‬
‫לשם‪ ,‬שיחקו בגו'לים וגולות ואיפשרו לכל מי שרוצה להיכנס‪.‬‬

‫והתנינים? המשיכו בשלהם‪.‬‬

‫חזרה לכל הסיפורים‬