כאן גרים איילי

‫העמק המופלא‬
‫כאן גרים‬
‫כתיבה‪ :‬אושר | איור‪ :‬איילי‪ ,‬אלמוג‬

‫הרחק מכאן‪ ,‬בצד השני של העולם‪ ,‬ישנו מקום מופלא‪ .‬שם אף חיה לא רעבה;‬
‫ישנו שפע של מזון לכל חי‪ .‬מים מתוקים בנחלים‪ ,‬שיחים ירוקים וגבוהים‪ .‬בקיץ חם‬
‫‪ -‬אך לא חם מדי‪ .‬בחורף קר ‪ -‬אך ממש לא קר מדי‪ .‬ואם מסתכלים סביב‪ ,‬בין כל‬

‫הצבעים היפים ‪ -‬מה רואים? בכל ימות השנה‪ ,‬מבוקר עד ערב‪ ,‬גם בצהרים וגם‬
‫בליל‪ ,‬ואפילו בין שתיים לארבע! כל היום אפשר לראות את הכלבים משחקים‪.‬‬
‫קופצים‪ ,‬מתגלגלים‪ ,‬רצים‪ ,‬מחייכים וצוחקים בלי אף רגע דל‪.‬‬

‫בבוקר קייצי ובהיר אחד‪ ,‬ר ֹול ֹו הצעיר רץ עם אחיו הגדול אובי בין השיחים‪ .‬שני‬
‫הכלבלבים התרוצצו בכל העמק‪ .‬השנים קמו עם מרץ‪ ,‬המשיכו לרוץ ולהתרחק‬

‫עד שלפתע רולו עצר וקפץ במקומו‪ .‬אובי המסכן כמעט שנתקע בו ונפל‪.‬‬
‫"אובי! וואף וואף‪ ,‬תראה את זה!" אמר רולו‪ ,‬ואובי לא האמין למראה עיניו‪ .‬ממש בין‬

‫העצים הגבוהים‪ ,‬יצורים קטנטנים עם אוזניים קטנות וציפורניים ארוכות‪ ,‬עיניים‬
‫חודרות וחיוך זדוני‪" .‬וואף! מי אתם?" קרא רולו מיד‪.‬‬

‫"אין צורך לנבוח כלבלבים‪ ,‬אנחנו בסך הכל כמה חתולים…"‬
‫"ומה אתם עושים כאן בכלל חתולים?" אמר אובי כמו נזכר בדבר‪.‬‬
‫"עברנו בסביבה עד שלפתע ראינו נחל‪ ,‬עקבנו אחריו לגן העדן הזה"‪ .‬הסבירה‬

‫ָאמוּ ַנה‪.‬‬
‫מפה לשם‪ ,‬הלכו כלב וחתול לדרכם‪.‬‬

‫בצהרי היום‪ ,‬בדיוק אחרי הגלגולים היומיים‪ ,‬הלכו אובי ורולו‪ ,‬יחד עם חבריהם‬
‫הכלביים לשחות באגם‪ .‬כשהגיעו‪ ,‬שמעו מהצד‪" :‬מיאו"‪ ,‬ושוב‪" :‬מיאו"‪ .‬היו אלה‬
‫אמונה ושאר החתולים‪ .‬תחילה‪ ,‬שני הזנים היו בשלהם והקפידו לא לבוא במגע‪.‬‬

‫כשהשמש עברה את מרכז השמים‪ ,‬אמר מורי בכעס‪ :‬וואף‪ ,‬נמאס לי לשמוע את‬
‫כל היללות הללו!"‬

‫"נכון מאוד!" אמר רולו‪" ,‬והם גם משאירים את כדורי הפרווה שלהם בכל פינה‬
‫בעמק שלנו"‪ .‬כולם הנהנו בהסכמה‪ .‬זנבותיהם רטטו‪.‬‬

‫מעתה‪ ,‬נשמעו קולות נהימה בעמק בכל פעם שכלב עבר ליד חתול‪ .‬בין אם זה‬
‫ליד הסלע הגדול‪ ,‬על גדת הנחל‪ ,‬בין העצים הגבוהים‪ ,‬ובכל מקום אחר‪ .‬שנאת‬
‫החתולים הייתה דבר מקובל ואף נדרש מכל כלב בעמק‪ .‬החתולים‪ ,‬שלא ידעו על‬

‫מה כל המהומה‪ ,‬הקפידו להישאר יחדיו‪ .‬אפילו שקלו לעזוב את ביתם החדש‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מקום מרהיב ומלא טוב כמו העמק הזה ידעו כי לא יוכלו עוד למצוא‪.‬‬
‫תקופה ארוכה חלקו שני הזנים בעמק כאויבים מושבעים‪.‬‬

‫אגם‬

‫יום אחד‪ ,‬מצור נפל על העמק‪ .‬היו אלה המכרסמים שהגיעו והחלו ולאכול את‬
‫השדות‪ ,‬לכרסם את השיחים ולבלוס את כל מיני החרקים הקטנים שתרמו‬

‫לתחזוקת העמק‪ .‬להרוס בן לילה את מה שהטבע בנה במשך שנים‪ .‬הכלבים‬
‫מעולם לא ראו יצורים כה קטנים‪ ,‬אך עם זאת כה הרסניים כדמות אותם‬

‫מכרסמים ופשוט לא ידעו מה לעשות‪ .‬לעומתם‪ ,‬אזור החתולים היה נטול כל נגע‬
‫רע‪ .‬וכיצד ייתכן הדבר? החתולים מטבעם מנוסים בהתמודדות עם מכרסמים‬
‫נוראיים מהסוג הזה‪ .‬יש שיגידו שהם הטורפים הטבעיים שלהם עוד מימי קדם‪.‬‬
‫כשהחתולים הבחינו במתרחש בצד השני של העמק‪ ,‬מהרו לשלוח צוותית‬
‫חתוליים כדי לשלוח את המכרסמים הנוראים הרחק‪-‬הרחק מהעמק המופלא‪.‬‬

‫לא היה למכרסמים סיכוי‪ .‬היצורים הקטנים עזבו את העמק במהרה ונראה שלא‬
‫יחזרו עוד לעולם‪.‬‬

‫הכלבים הנבוכים לא ידעו מה לעשות עם כל הבושה האופפת אותם‪ .‬בין כל‬
‫המהומה הבחין לפתע רולו באמונה‪ ,‬שהייתה מהחתולות שהגיעו לעזור‪.‬‬

‫אחווה‬

‫"אני כל כך מצטער על כל מה שקרה" אמר רולו‪" ,‬וגם כל כך מודה לכולכם על‬
‫העזרה"‪.‬‬

‫אבל חשבתי שאנחנו משאירים גושי פרווה בכל מקום… מייללים‪" :‬מיאו מיאו כל‬
‫היום…" השיבה אמונה בטון פגוע וכועס‪.‬‬

‫רולו‪ ,‬אובי‪ ,‬וכל שאר הכלבים בעמק העבירו את המשך היום כשזנבם ואפם נפולים‪.‬‬
‫זה לקח קצת זמן‪ ,‬אבל אחרי תקופה של חיזורים‪ ,‬מחוות ורצון טוב‪ ,‬התפתחה לה‬
‫ידידות נפלאה בין שני הזנים‪ .‬העמק שפע חיים וצחוק כמו שלא היה בו זה זמן רב‪.‬‬
‫ועטה‪ ,‬אין זכר לסכסוך שאירע אי‪-‬שם בעבר; רק שלום‪ ,‬אחווה‪ ,‬וצבעיו הססגוניים‬
‫של העמק המופלא‪.‬‬

‫חזרה לכל הסיפורים‬