The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by yadlabanimmovies, 2018-05-14 11:35:20

שיח שכולים גיליון 2016

שיח שכולים גיליון 2016

Keywords: שיח שכולים,יד לבנים

2

‫נקר סורי‬

‫‪3‬‬

‫דבר נשיא המדינה‬

‫‪4‬‬

‫בולבול‬

‫‪5‬‬

‫דבר ראש המטה הכללי‬

‫‪6‬‬

‫שרשיר‬

‫‪7‬‬

8

‫חנקן אדום ראש‬

‫‪9‬‬

10

‫שלדג גמדי‬

‫‪11‬‬

12

‫אנפה אפורה‬

‫‪13‬‬

14

‫הורים‬

‫‪15‬‬

16

17

18

19

‫הורים‬

‫‪20‬‬

‫קורמורן גדול‬

‫‪21‬‬

22

23

24

25

26

27

28

29

‫עורבני‬

‫‪30‬‬

31

‫הורים‬ ‫ּ ָפ ְת ָחה ֶאת ּ ִפי ָה ָה ֲאדָ ָמה‬

‫ָה ֲאדָ ָמה ַהּכְבֵדָה וְ ַהּׁ ְש ֹחרָה‬
‫ּפָ ְת ָחה ֶאת ּ ִפי ָה ּו ָבלְעָה‪.‬‬

‫ֹלא ָהיְ ָתה זֹו ְס ָתם רְ ִעידַת ֲאדָ ָמה‬
‫ּגַם ֹלא הֻבְ ֲחנָה ּכְ ִמנְ ָהרָה‪.‬‬

‫ּבְעֶזְרַת ֵאת ֲח ִפירָה‪ ,‬טּורִּיָה ּו ַמּקֹוׁש‬
‫ָחפְרּו ּבֹור עָ ֹמק ִעם רִּגּוׁש‪.‬‬

‫ָארֹון עָטּוף ּבְדֶגֶל ַהּלְ ֹאם‬
‫נִּׂ ָשא עַל ּ ִכ ְתפֵי ַארְּ ַבעָה ַחּיָלִים‪.‬‬
‫הֹורִידּו ָה ָארֹון ָקׁשּור ּ ַב ֲח ָבלִים‬

‫עָ ֹמק עָ ֹמק לַּ ַמעֲ ַמּ ִקים‪.‬‬
‫ּ ָב ֲאדָ ָמה ַהּכְבֵדָה וְ ַהּׁ ְש ֹחרָה‬
‫ּ ִכּסּו אֹותֹו וְיָצְרּו ּגִבְעָה ְק ַטּנָה‪.‬‬

‫ֵהנִיחּו ֵהם זֵרֵי ּפְרָ ִחים‬
‫ִמגְוַן צְ ָב ִעים‪ ,‬צְ ָב ִעים וְעֹוד צְ ָב ִעים‪.‬‬

‫ׁ ֶשלֶט ָק ָטן ִעם ּפְרָ ֵטי ַה ַחּיָל ׁ ֶשּנָפַל‬
‫נִנְעַץ ּ ָב ֲאדָ ָמה ַהּׁ ְש ֹחרָה‪.‬‬

‫ּ ָברֶ ַקע‪ ,‬יֶרִי ׁ ֶשל ַמּ ַטח ּכַּדּורֵי ּכָבֹוד‬
‫ִהרְ ִעיד ֶאת לִבְבֹות ַחּיָלֵי ִמ ְסּדַר ַהּכָבֹוד‬

‫ַההֹורִים‪ַ ,‬הּ ִמׁ ְשּפָ ָחה וַ ֲחבֵרִים‬
‫ִמּכָל ָהעַּ ִמים‪.‬‬

‫שמואל אגבר‬
‫אבא של רותם ז“ל‬

‫‪32‬‬

‫ואולי לא היו‬

‫“ואולי לא היו הדברים מעולם“ כתבה המשוררת רחל ואני נאחזת בכל כוחי במילים ויודעת‬
‫מאד שאין להן שחר‪.‬‬

‫מרחבי סיני קסמו לנו‪ ,‬הישראלים‪ ,‬ושירים שרנו על גבורה וכוח‪ .‬כתבה נעמי שמר את שירה‬
‫“בהיאחזות הנחל בסיני“ ודמיינו שאנחנו שליטי המרחב‪.‬‬

‫ובאה המציאות וטפחה על פנינו‪ ,‬והיה מי שהודה ‪ -‬אכן טעינו‪ .‬אפילו בשדה‪-‬בוקר אמר “הזקן“‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪“ :‬חיזרו והחזירו בטרם נאחר“‪.‬‬

‫ואמרו עליו אז ‪“ -‬הזקן השתגע“ ובלוחות המודעות כתבו ‪“ -‬בואו לטייל ברחבי סיני בטרם‬
‫יוחזרו השטחים“‬

‫ואיפה היינו אנחנו‪ ,‬הוריו של ליאור?‬
‫בחיפוש נואש אחר עקבותיו של בננו ליאור‪ ,‬שלא נודעו עד לתום השבועיים‪ ,‬שאז קיבלנו את‬

‫ההודעה על הקבורה הזמנית במשמר‪-‬הנגב‪.‬‬
‫בדברים שהטחתי באומר ובכתב ככל שניתן לי‪ ,‬נגד קברניטי המלחמה והכיבוש‪ ,‬אחזוני אימה‬

‫וזעם שעדיין מפעפעים בי‪ .‬למרות ארבעים ושלוש שנות‪ ,‬אני מקווה ומייחלת לאחיזת ידיים‬
‫הדדית עם שכנינו‪.‬‬

‫צפירה יונתן‬
‫אמו של ליאור‬

‫הורים‬

‫‪33‬‬

‫קטע מתוך הספר “פרחים על השיש“‪ ,‬שיצא לאור לפני עשרים וארבע שנים‪:‬‬

‫אנחנו קמים מהשבעה ובפעם הראשונה אני יוצאת לרחוב‪ .‬מדהים‪ :‬עולם כמנהגו ואני כסהרורית‪.‬‬
‫רוצה לצעוק‪ ,‬לפוצץ את העולם‪ ,‬לשנות אותו‪ .‬שכולם יידעו שהילד היפה שלי‪ ,‬האופטימי‪ ,‬עם‬
‫העיניים הכחולות המדהימות‪ ,‬הפסיק לחיות בגיל עשרים! איזה אבסורד!!! והעולם סובב לו‬

‫כרגיל‪ .‬ואני מחוץ לעולם‪ .‬מסתכלת מהצד ולא מבינה איך זה יתכן שהכל כשהיה ואצלי שום דבר‬
‫לא כשהיה‪.‬‬

‫אתה יודע‪ ,‬ילד‪ ,‬פתאום לידה ומוות נראים לי שווים בעצמתם‪ .‬כמו שנולדת בקלות (כמה פעמים‬
‫ביום אני משחזרת לעצמי את ההריון והלידה שלך) כך גם הלכת במהירות‪ :‬בפיצוץ‪ ,‬בבת אחת‪.‬‬
‫אני מתחילה ספירה לאחור‪ .‬מאז שנולדת הייתי סופרת‪ :‬בן שבוע‪ ,‬בן חודש‪ ,‬בן שנה‪ ...‬כעת אני‬
‫סופרת‪ :‬עבר שבוע‪ ,‬עברו שלושה שבועות‪ ,‬עברו חודשיים‪...‬‬

‫הספירה הזאת מקדמת את המוות שלי אל המוות שלך‪ .‬אם אתה יכול למות‪ ,‬למה שאני לא‬
‫אמות?! זאת לא הענשה עצמית זה רצון להזדהות איתך‪ ,‬שבשיא פריחתך נקברת‪.‬‬

‫ואז בא איזשהו כוח מעליי‪ ,‬חזק פי כמה‪ ,‬שפתאום דוחף אותי להאזין לשיר‪ ,‬להתלהב מפרח‪,‬‬
‫לקנות בגד חדש‪ ,‬לאכול משהו טעים ולהנות מבדיחה‪ .‬אני נלחמת בזה שוב ושוב ויודעת שזו‬

‫מלחמה אבודה המוות והחיים חזקים מאתנו‪ ,‬וזה לא משפט “בעלמא”‪.‬‬

‫קטע ממכתב מתוך הספר “עשרים“‪ ,‬שיצא לאור כעבור כעשרים שנה‪:‬‬

‫היום יום הולדתך הארבעים‪ ,‬כפל שנות חייך עלי אדמות‪ .‬ושוב‪ ,‬כמנהגי מדי שנה כיסיתי את‬
‫קברך כולו בפרחי ציפורן אדומים‪ ,‬שצבעם צבע דם ורעננותם כדמעותיי הטריות שחונקות‬

‫בגרון‪ .‬אני ממשיכה לחיות אתך בדרך המעוותת שנכפתה עלי‪ ,‬ואני חשה בוודאות שאתה רואה‬
‫ויודע כל מה שקורה‪ .‬אני לא מתלוננת הרי אני היא זו שקשרתי אותך אליי בעבותות של אהבה‬
‫וגעגועים ולא מוכנה להיפרד ממך לעולם‪ ,‬בציניות שסיגלתי לי אני אומרת לעצמי שאחד מהבנים‬
‫הנפלאים שלי הוא בעייתי‪ :‬נסע לארץ רחוקה ולא נודעת‪ ,‬אני מדברת אליו והוא אינו עונה‪ ...‬אני‬
‫אף פעם לא לבד ‪ -‬אני תמיד אתך נושאת אותך בליבי ומתחת לעורי‪ .‬כשמישהו מחמיא לי‪ ,‬אני‬

‫חושבת לעצמי‪ :‬זה איתי היפה שלי שזורח מתוכי‪...‬‬

‫אני חיה בשני עולמות‪ .‬כלפי חוץ החיים נעים במסלולם‪ ,‬מלאי פעילות ואהבה לאחרים‪ ,‬ואיש‬
‫אינו יכול לשער בנפשו עד כמה הולך ומתעצם בתוכי הכאב על חסרונך‪.‬‬

‫הזעקה הפכה לכאב בלתי פוסק‪ ,‬המחובר לדופק הנשימה‪ ,‬והחרדה שמא יועם זכרך הפכה את‬
‫ישותך למשהו בהיר‪ ,‬כאילו אתה כאן‪.‬‬

‫אילו נשארת בחיים‪ ,‬היית חי עם האישה שלא הכרתי‪ ,‬עם הילדים שלא נישקתי וחיבקתי‪ ,‬והיינו‬
‫יושבים כולנו סביב השולחן בארוחת השבת ונהנים‪ .‬מעולם לא הצטיינת בשיחות נפש‪ ,‬אני ואתה‬

‫לא נזקקנו למילים כדי לחוש זה את זו‪ .‬נכון שאתה שומע‪ ,‬יודע ורואה הכל?‬

‫דבר אליי איתי מקסים שלי‪ ,‬אני נורא מתגעגעת‪.‬‬

‫יעל איל‬

‫הורים‬ ‫אמא של איתי איל ז“ל‬

‫‪34‬‬

‫שחרור‬

‫‪35‬‬

36

37

38

39

40

41

‫אנפת לילה‬

‫‪42‬‬

43

44

45

46

‫ברכיה‬

‫‪47‬‬

48

49

50


Click to View FlipBook Version