Yesodot - Tamar Alon

‫מיכל ממשי לחוויה רוחנית‬

‫מגישה תמר אלון‬

‫תזה בהנחיית ד"ר אד' רועי קוזלובסקי‬
‫פרויקט גמר בהנחיית אדר' שם‪-‬טוב צרויה‬

‫יולי ‪2022‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫תקציר‪3................................................................................................................................‬‬
‫לחץ כאורח חיים‪4-5.............................................................................................................‬‬
‫מדת מאורגנת לחיפוש אישי‪6-7.............................................................................................‬‬
‫קודש ללא כוח עליון‪8-9.......................................................................................................‬‬
‫החוויה הרב חושית‪10-12.......................................................................................................‬‬
‫פרויקט הגמר‪13-38...............................................................................................................‬‬
‫מקורות ‪39-40 ......................................................................................................................‬‬

‫יסודות‬ ‫‪2‬‬

‫תקציר‬

‫מקומה של האדריכלות כדיסציפלינה תרבותית המסוגלת להשפיע על רוחו של האדם ולרוממו‬
‫ידועה‪ ,‬אך לרוב משויכת להיבט דתי‪ .‬אבקש לנתק את החוויה הרוחנית מהדת המאורגנת‪ ,‬אך כן‬
‫להיעזר בעולם העשיר והקסום החוקר את מהות החוויה הדתית‪ .‬כך האדריכלות הרוחנית תקבל‬
‫תפקיד חדש‪-‬ישן‪ ,‬מקום "שקט" היוצר תחושת פליאה‪ ,‬מרחב להרהור‪ ,‬כשביל חיפוש אחר האור‪.‬‬
‫רלוונטיות החוויה טמונה באופי החברה העכשיווית‪ ,‬ככל שמפלס הלחץ בשגרה עולה כך מחריפה‬

‫תחושות הריקנות הקיומית וחוסר המשמעות‪.‬‬

‫אבחן את מושג ה"קדושה" דרך רעיונותיו של רודולף אוטו בשיח התיאולוגי ועל פי יוג'ין וולטר‬
‫בשיח הפנומנולוגי‪ ,‬מתוכם אזקק את המאפיינים האדריכליים החיוניים ליצירת החוויה הרוחנית‪ .‬כך‬
‫תתבסס הטענה כי הסוד לתחושת ה"קדושה" והחוויה המטאפיזית טמון באלמנט האדריכלי וכי הוא‬
‫בהכרח אינו בעל אופי דת‪ .‬לצד זאת יוצג וייבחן תפקיד החושים בהליך הקריאה של מקום כקדוש‬
‫דרך רעיונותיו של הפנומנולוג ג'והאני פלסמה‪ ,‬הרואה באדריכלות אופן גישור בין העולם למוחנו‬

‫ועוסק במהות החוויה הרוחנית דרך התנסות רב‪-‬חושית‪.‬‬

‫פרויקט הגמר יספק מיכל ממשי לחוויה רוחנית מעצימה ‪ -‬מקום להתבוננות עצמית‪ ,‬נתיב לתודעה‬
‫גבוהה יותר‪ .‬אינו מהווה פתרון פלא לחיים בנתיב המהיר אך הוא מספק תזכורת לעצור‪ ,‬להיות נוכח‪.‬‬
‫לאתר‪ ,‬שפך הירקון‪ ,‬ערך כפול ‪ -‬נמצא במרכז עירוני סואן ובעל נוכחות אלמנטי טבע‪ .‬כבסיס‬
‫הפיתוח‪ ,‬נעשתה הישענות סמלים רב תרבותיים‪ ,‬מהות ארבעת היסודות‪ :‬אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אש‪ ,‬אוויר‪.‬‬
‫הקשר עם האלמנטים מפנה אותנו לארכיטיפים‪ ,‬המתחלקים לשני עוגנים מרחביים‪ ,‬בינהם נרקם‬
‫תהליך אישי‪ .‬מערה ]מים – אדמה[ מבנה בעל גבולות מטושטשים המייצג את הבסיס לקיום‪ .‬אל‪-‬חדר‬

‫]אש – אוויר[ מרחב אישי צף השואף לספק תחושת ריחוף‪ ,‬מבוסס על טכנולוגיית סירה אוטונומית‪.‬‬

‫יסודות‬ ‫‪3‬‬

‫לחץ כאורח חיים‬

‫לחץ מתרחש כאשר היבטים של הסביבה מציפים את האדם‪ ,‬זה דפוס התגובה לאירועים משבשי‬
‫איזון הנראים כי עולים על יכולת התמודדותו‪ .‬דפוס של תגובות פיזיולוגיות‪ ,‬התנהגותיות‬
‫רגשיות וקוגנטיביות לגירויים אמיתיים או מדומים הנתפסים כמונעים השגת מטרה או מאיימים‬
‫באופן מסוים על הרווחה‪ .‬לחץ נתפס כמרכיב של חיי הרגש היומיומיים‪ ,‬כל פרט מתמודד עם‬
‫אתגרים מהסביבה החיצונית שלו ומהצרכים האישיים שלו החל מאירועי חיים גדולים ועד‬
‫טרדות קטנות שמציקות לנו יום אחר יום‪ .‬הלחץ שזור באופן בו החברה המודרנית פועלת‪ ,‬חברה‬
‫קפיטלסטית בעלת קצב חיים מהיר וקדחתני‪ .‬לאנשים ציפיות גבוהות מדי מהזמן שלהם‪ ,‬הם‬
‫מודאגים מעתיד לא ברור ויש להם מעט מדי זמן לפנאי‪ .‬באשר להשתנות מידת הלחץ כתלות‬

‫בציר הזמן‪ ,‬נצפתה עלייה ניכרת בעידן המודרני‪ ,‬בה "להיות לחוץ" זו הדרך להיות אדם‪(1) .‬‬

‫באופן דרמתי ניתן להצהיר כי ההתקדמות התרבותית‪ ,‬אשר הקדימה את ההתקדמות הביולוגית‪,‬‬
‫מבטלת חלק מחוכמת הגוף‪ (2) .‬הרי בחברה הפרה‪-‬תעשייתית‪ ,‬אנשים לא עבדו במשרד בו עליהם‬
‫להכין את המצגת לפגישה הקרובה‪ ,‬במקביל לסייע לעמיתיהם‪ ,‬להשיב למיילים‪ ,‬לנהל שיחות‬
‫טלפון‪ ,‬לדבר עם הבוס שלהם שעתה נכנס לחדר ולהתעלם מהרדיו שמתנגן ברקע‪ .‬במקביל‬
‫מצופה מהם לנהל מערכת יחסים אוהבת‪ ,‬לגדל ילדים לתפארת‪ ,‬לנהל משק בית כאשר שני‬
‫ההורים במשרה מלאה‪ .‬אז אנשים לא הופצצו במידע מכל עבר‪ ,‬מה שהופך לקשה עד בלתי‬
‫אפשרי להבחין בעיקר מכל הרעש הלבן‪ .‬הקצב ודרישות החיים הם אלו שמלחיצים אותנו‪,‬‬

‫לעיתים באופן סמוי וכמעט תמיד ללא הרף‪(3) .‬‬

‫‪1 Hutmacher, Fabian. “Putting Stress in Historical Context: Why It Is Important That Being Stressed Out Was Not a Way to Be a Person 2,000 Years Ago”.‬‬
‫‪Frontiers in Psychology. Vol.12. 2021.‬‬
‫‪2 Kugelmann, Robert. Stress: The nature and history of engineered grief. 1992. Greenwood publishing group. web.‬‬
‫‪3 Hutmacher. 2021.‬‬

‫יסודות‬ ‫‪4‬‬

‫לחץ כאורח חיים‬

‫שחיקה נפשית‬

‫רישום תחושתי‬

‫תוצר של לחצים מתמשכים היא שחיקה נפשית‪.‬‬
‫מאפייני השחיקה הם תשישות רגשית‪ ,‬ריחוק וניכור‬
‫מהעצמי ומהאחר‪ ,‬ירידה בתחושת המסוגלות וההערכה‬
‫העצמית והעכרה כללית של התודעה‪ (4) .‬לתופעה זו‬
‫אין פתרון פלא‪ ,‬אך בכוחה של האדריכלות לספק‬
‫תזכורת לעצור‪ ,‬להיות נוכח‪ .‬כתרגול מנטלי שנועד‬
‫לאפשר לאדם לפתח מצבי תודעה שלווים‪ ,‬חשיבה‬
‫בהירה ואיזון נפשי‪ .‬בבחינה של מבני עבר אשר סיפקו‬
‫"שקט" נבחר טיפוס מבנה אחד כנקודת מוצא לחקר‬

‫מהות החוויה‪.‬‬

‫‪4 Tracy, Sarah.J. Burnout. 2017. The International Encyclopedia of Organizational Communication (eds C.R. Scott, J.R. Barker, T. Kuhn, J.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪Keyton, P.K. Turner and L.K. Lewis).‬‬

‫יסודות‬

‫מדת מאורגנת לחיפוש אישי‬

‫היצירות הארכיטקטוניות הגדולות ביותר לאורך ההיסטוריה היו תולדה של דת‪ ,‬הן הונעו‬
‫מהצורך לרקימת חלל בו האנושות יכולה להתקרב צעד אחד לכוח עליון‪ .‬כעת‪ ,‬אנו נמצאים‬
‫בעידן בו יותר אנשים בוחרים באורח חיים חילוני מאי פעם‪ .‬כך עולה השאלה‪ ,‬האם השפעות‬
‫הבניינים הללו ‪ -‬נצחיות‪ ,‬יראה‪ ,‬שקט ומסירות‪ ,‬מה שלואי קאן כינה "הבלתי ניתן למדידה" ולה‬

‫קורבוזיה כינה "בלתי ניתן לתיאור" )‪ - (5‬כבר לא רלוונטיות?‬

‫מעניין לציין שאין צורה בסיסית או חיונית לחללי פולחן ברוב הדתות הגדולות‪ .‬למרות שאנו‬
‫חושבים על צריחים לאסלאם ועל קתדרלות גותיות לקתוליות‪ ,‬לאורך ההיסטוריה מרחבים‬
‫קדושים רבים הוחלפו בקלות מדת אחת לאחרת בהתאם לבעלי הכוח‪ .‬הפנתיאון הופשט מפסלי‬
‫האלים הפגאניים והוחלף בדימויים נוצריים בעוד שהארכיטקטורה עצמה נשארה זהה ומילאה‬
‫את אותו תפקיד‪ .‬רעיון המעלה את אוניברסליות החוויה הרוחנית‪ ,‬בה תפקיד המפתח שייך‬
‫לאדריכלות‪ .‬אם מרחב יכול להיות שייך לבעלי דתות שונות מה תהיה השפעתו על חסרי‬

‫אמונה?‬

‫חוליו ברמודז ב"ארכיטקטורה מתעלה‪ :‬השקפות עכשוויות על המרחב הקדוש" מתאר כיצד‬
‫הציוויליזציה העכשווית שלנו החריפה את תחושות הריקנות הקיומית וחוסר המשמעות וטוען‬
‫כי הצורך במרחב "רוחני" או "טרנסצנדנטי" לא יכול להיות רלוונטי יותר‪ (6) .‬בתרבות צריכה‬

‫מסחררת ומרחב בו אנו נצורים ללא הרף על ידי דימויים‪ ,‬רעש ועודף מידע‪ ,‬הצורך במרחבים‬

‫‪5 Yiling Shen. "Is Religious Architecture Still Relevant?" 12 Apr 2018. ArchDaily.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪6 Bermudez, Julio. “Transcending Architecture: Contemporary Views on Sacred Space.” 2015. The Catholic University of America Press.‬‬

‫יסודות‬

‫מדת מאורגנת לחיפוש אישי‬

‫"שקטים" הוא מכריע‪ .‬מתוך צורך זה ניתן לנתק את האדריכלות רוחניות מהדת המאורגנת‬
‫ולהעניק לה תפקיד חדש ‪ -‬אדריכלות היוצרת תחושת פליאה‪ ,‬מרחב להרהור והצצה לבהירות‪.‬‬

‫מהות החוויה הדתית עתיקה כזמן‪ ,‬אך בעידננו אנו לומדים להכיר את ההיבט המדעי המדיד‬
‫שלה‪ .‬עם תגליות מדעיות מתחום חקר המוח עולה הלגיטימציה לעיסוק בתחום‪ ,‬אט‪-‬אט‬
‫מתחזקת ההבנה שכשם שאנו משפיעים על הסביבה שלנו‪ ,‬כך גם הסביבות המשתנות הללו‬
‫מבנות מחדש את היכולות וההשקפות הקוגניטיביות שלנו‪ (7) .‬זה מציב אתגר ראוי לאדריכלות‪,‬‬
‫עלינו לשפר באופן משמעותי את איכות הסביבות הבנויות שלנו‪ .‬הספר "אדריכלות והתגלמות‪:‬‬
‫ההשלכות של המדעים והרוח החדשים על עיצוב" מאת הארי מלגרייב‪ ,‬מתייחס למודלים‬
‫מדעיים והומניסטיים חדשים במונחים אדריכליים‪ .‬שם טוען שעלינו להרחיק את המיקוד שלנו‬
‫מהאובייקטיפיקציה של האדריכלות )תפיסת העיצוב כמלאכת יצירת אובייקטים( ולנתבו לאלה‬

‫עבורם אנו מעצבים‪ ,‬האנשים החווים את הסביבה הבנויה‪.‬‬

‫‪7 Mallgrave, Harry Francis. Architecture and Embodiment. 2013. London: Routledge. Web.‬‬ ‫‪7‬‬

‫יסודות‬

‫קדושה ללא כוח עליון‬

‫ניתן להתייחס למהות החוויה הרוחנית כחוויית הקדושה‪ .‬אך מה משמעותה? מדובר במרדף‬
‫אחר מושג חמקמק המתאר תחושה מטאפיזית הנמצאת מעל הטבע ומעל יכולות ההבנה של‬
‫האדם‪ .‬להגדיר זאת מקביל לניסיון לבטא את הבלתי‪-‬יתואר או הנשגב‪ .‬אנחנו כן מכירים את‬
‫התחושה מחוויות במבני דת‪ ,‬זה אותו הרגש המתעורר במבנה רוחני ללא תלות באמונה‪ .‬רבים‬
‫הפילוסופים והתיאולוגים אשר עסקו במושג הקדושה‪ .‬ביניהם התיאולוג רודולף אוטו העוסק‬
‫בפנומנולוגית הדת‪ ,‬אל הרעיון המופשט "מקום קדוש" התייחס בספרו "על הקדושה"‪ .‬אוטו‬
‫מציגה כחוויה אי‪-‬רציונלית ‪ -‬לפיו החוויה מאגדת מכלול רגשות רחב של אושר פתאומי‪ ,‬כבוד‬
‫ופחד‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬המושג החשוב ביותר שאוטו טובע הוא נומינוס ‪ -‬עוררות של רגש רוחני או‬
‫דתי‪ ,‬מסתורי או מעורר יראה; התחושה המתעוררת באדם בעודו חווה את ה"קדוש"‪ .‬ככל הנוגע‬
‫לבנוי‪ ,‬אוטו ציין שלושה מאפיינים הצריכים להתקיים לעורר את הנומינוס אצל האדם – חשכה‪,‬‬
‫דממה וריקנות ‪.‬על פי אוטו‪ ,‬החשכה צריכה להיות מלווה באור ומתוך קו התפר בין השניים‬
‫מתעוררת תחושה מיסטית‪ .‬הריקנות מוגדרת כניסיון לחקות את הנשגב שבאופק‪ ,‬כמבט רוחבי‬
‫של מדבר המדגיש את גלמודיות האדם‪ .‬והדממה היא התגובה הספונטנית שלנו אל תחושת‬
‫הנומינוס שמתעוררת בנו כאשר אנו פוגשים במקום קדוש‪ .‬שלושת אלו בעלי משקל רב בהפיכת‬

‫החוויה מחושית לרגשית‪(8) .‬‬

‫בבחינה מקבילה של המושג‪ ,‬המקום הקדוש ניתפס כמרחב מארגן משמעויות‪ .‬ההוגה יוג'ין‬
‫ויקטור וולטר מגדיר את המקום הקדוש ככזה שמוביל את תודעתו של האדם למחוזות אחרים‪.‬‬

‫‪8 Otto, Rudolf. The Idea of the Holy. 1958 2nd ed., 1st Oxford University Press paperback. London: Oxford University Press. Print.‬‬ ‫‪8‬‬

‫יסודות‬

‫קדושה ללא כוח עליון‬

‫בדומה לאוטו‪ ,‬הוא טוען כי למבנה האדריכלי הדתי יש כוחות המסוגלים להוביל את האדם אל‬
‫תודעה גבוהה יותר‪ ,‬למצב מדיטטיבי‪ .‬הוא מכנה את המבנה האדריכלי מיכל‪ .‬לדבריו‪ ,‬הבניין‬
‫מאגד ומעורר את תחושות וזיכרונות האדם‪ .‬בהיותו כזה מצליח לנתב את תודעתו של האדם‪(9) .‬‬
‫מתוך דבריהם של וולטר ואוטו ניתן להסיק כי האלמנטים האדריכליים הם רוקמי‬
‫האטמוספירה‪ ,‬התחושות יתעוררו ללא שיוך לסמלי דת וללא אמונה דתית של השוהה במקום‪.‬‬
‫למעשה התכנון האדריכלי הוא הנושא את האחריות על החוויה המטאפיזית‪ ,‬והדרך אל‬

‫הקדושה יכולה להיות מנותקת מהקונטקסט הדתי בה התפתחה‪.‬‬

‫‪9 Walter, E. V. Placeways : a Theory of the Human Environment. 1988. Chapel Hill, N.C.: University of North Carolina Press. Print.‬‬ ‫‪9‬‬

‫יסודות‬

‫תרגיל פתיחה‬ ‫החוויה הרב חושית‬

‫שפת עיצוב אישית‬ ‫המרחב הבנוי הוא צד אחד בדו‪-‬שיח והשני‬
‫הוא גוף האדם‪ ,‬כאשר חמשת החושים הם‬
‫מבט על‬ ‫הכלי המתווך בין החלל לאדם החווה אותו‪.‬‬
‫על‪-‬פי רעיונותיו של האדריכל ג'והאני‬
‫‪Cotton & Concrete Chair‬‬ ‫פלסמה‪ ,‬כל חוויה משמעותית ו"נוגעת" של‬
‫אדריכלות צריכה להיות רב‪-‬חושית‪ .‬האדם‬
‫קורא את אופיו של החלל בעזרת עינו‪ ,‬אוזנו‪,‬‬

‫אפו ועורו ודרכם חווה את החלל שמולו‪(10) .‬‬

‫רכות במבט ‪ -‬רכות במגע‬

‫דגש חומרי וחושי‬

‫בספרו "‪ "The Eyes of the Skin‬מציין פלסמה‬ ‫‪Clay Chair‬‬

‫את הראיה כחוש החשוב ביותר‪ ,‬אך בעודו כזה‬

‫הוא מטשטש את החושים האחרים‪ .‬חוש הראיה‬

‫פועל בבידוד מהחושים הנוספים ובכך מגביל את‬

‫החוויה של האדם בחלל אל מסגרת וויזואלית‬

‫בלבד‪ .‬מראה החלל הרוחני מספק לנו חוויה‬

‫אסתטית שטחית‪ ,‬החוויה המטאפיזית של קדושה‬

‫לא תתקיים על בסיס חוש זה בלבד‪.‬‬ ‫מבט על‬

‫‪10 Pallasmaa, Juhani. The Eyes of the Skin : Architecture and the Senses. 2005. Chichester : Hoboken, NJ: Wiley-Academy ; J. Wiley & Sons, 2005. Print. p. 41‬‬ ‫‪10‬‬

‫יסודות‬

‫החוויה הרב חושית‬

‫חוש הראייה מספק לאדם את היכולת לחזות בכלל הראשון הנחוץ לחוויית הקדושה על פי אוטו‬
‫‪ -‬החשיכה‪ .‬אליה מתייחס גם פלסמה הטוען כי היא מחברת בין האנשים ומחזקת את המכנה‬

‫המשותף שהם חולקים ‪ -‬הפחד‪ ,‬מצייר תחושה שכולם שווים‪.‬‬

‫חוש נוסף שאבקש לדון בהקשרו הפנומנולוגי הוא השמיעה‪ ,‬לפי פלסמה הבניין אינו מגיב‬
‫למבטו של האדם אך הוא כן מתקשר בעזרת הצליל‪ .‬זה החוש היחיד שמייצר מערכת יחסים‬
‫פעילה של שני הצדדים‪ .‬הסאונד אחראי לא רק על מערכת היחסים בין האדם למבנה אלא גם‬
‫בין האנשים עצמם הנוכחים בה‪ .‬חוש הראייה הינו אובייקטיבי ומתנהל ביחידות‪ ,‬נתון לאלפי‬
‫פרשנויות‪ ,‬כך בעוד האדם היושב מימיני לא יראה את אותו המחזה כשל האדם שמשמאלי‪ ,‬חוש‬
‫השמיעה הוא זה שיאחד ביניהם וייצור את המכנה המשותף הנמוך ביותר‪ .‬הסאונד העוצמתי‬
‫ביותר שהאדריכלות מייצרת בהקשר זה הוא הדממה‪ .‬חוויה אדריכלית משמעותית היא כזו‬
‫שתדע לנקות רעשים חיצוניים ולהותיר את השקט‪ (11) .‬בעוד אדריכלות מסוימת נותרת שקטה‬
‫רק לאחר עזיבת האדם את החלל‪ ,‬במבנה רוחני נשים למטרה לשמר את השקט גם בנוכחות‬

‫אנושית מלאה ובכך לשמר את המתח המעורר‪.‬‬

‫”‪“Architecture is the art of reconciliation between ourselves and the world[...]through the senses.‬‬

‫‪“Architectural experience brings the world into a‬‬
‫”‪most intimate contact with the body.‬‬

‫‪THE EYES OF THE SKIN‬‬
‫‪Juhani Pallasmaa‬‬

‫& ‪11 Pallasmaa, Juhani. The Eyes of the Skin : Architecture and the Senses. 2005. Chichester : Hoboken, NJ: Wiley-Academy ; J. Wiley‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪Sons, 2005. Print. p. 51‬‬

‫יסודות‬

‫החוויה הרב חושית‬

‫חוש נוסף בו עוסק של פלסמה‪ ,‬ואחרון בעבודה‬
‫זו הוא הריח‪ .‬מלבד ערכו כחלק מקבוצה‪ ,‬בה‬
‫מעצים החוויה רב‪-‬חושית‪ .‬פלסמה כותב כי‬
‫הזיכרון החזק ביותר של אדם ממקום מסוים הוא‬
‫זיכרון הריח‪ .‬בכוחו‪ ,‬ללא ליווי חוויה חושית‬
‫נוספת‪ ,‬לשלוח את האדם למקומות מוכרים‬
‫ולזיכרונות עוצמתיים‪ .‬כך ריח החומר ממנו‬
‫עשוי מבנה‪ ,‬כמו ניחוח מסוים של עץ‪ ,‬יכול‬

‫בשאיפה אחת להחזיר אותך אל חווית המקום‪.‬‬

‫‪THE EYES OF THE SKIN‬‬
‫‪Juhani Pallasmaa‬‬

‫‪eye“Alongside the prevailing architecture of the‬‬‫‪, there is a haptic‬‬

‫‪architecture of the muscle and the skin.‬‬

‫‪hearingThere is architecture that also recognises the realms of‬‬ ‫‪,‬‬

‫”‪smell and taste.‬‬

‫יסודות‬ ‫‪12‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫מקום בו‪ ,‬על פניו‪ ,‬לא קורה דבר‪.‬‬

‫תזכורת לעצור‪ ,‬להיות נוכח‪.‬‬

‫עיסוק בהיבט האווירתי של המרחב והכרה בו כבעל השפעה על רוחו של האדם‬

‫יסודות‬ ‫‪13‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫כלי עזר‬
‫] נושא עבודת פרו‪-‬סמינריון [‬

‫סקיצה ידנית כביטוי חזותי המציג את החוויה הפנומנולוגית של המרחב‬

‫כלי תקשורת בלתי ורבלי המגיע ופונה אל מנגנונים עמוקים בתודעת האדם‬

‫הצצה אל תהליך העבודה‬

‫יסודות‬ ‫‪14‬‬

‫פרויקט הגמר‬

Fire

“Out of a river of fire, all manner of shapes later
materialize and solidify.”

Air

“If architecture is, ultimately, solid, here we have to interact
explicitly with the gassy, kinetic condition of the medium.”

Mateo, Josep Lluis, and Florian Sauter. Earth, Water, Air, Fire. 2021. Actar D, 2021. Web. Josep Lluis Mateo

‫יסודות‬ 15

‫פרויקט הגמר‬

Earth

“The earth is our support, our base – the
root that will, eventually, allow us to fly.”

Water

“Formless. Colorless. Tasteless. –
Necessary to life.”

Josep Lluis Mateo

Mateo, Josep Lluis, and Florian Sauter. Earth, Water, Air, Fire. 2021. Actar D, 2021. Web. 16

‫יסודות‬

‫פרויקט הגמר‬

‫סכמת תנועה ראשונית‬ ‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ך‬

‫ב‬
‫י‬
‫ן‬

‫ש‬
‫נ‬
‫י‬

‫ע‬
‫ו‬
‫ג‬
‫נ‬
‫י‬
‫ם‬

‫יסודות‬ ‫‪17‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫היכן?‬

‫למרות שאולי בכלל לא צריך‬

‫האיזון האפשרי בין השורש הרעיוני המופשט להצעה מבנית ממשית קסם לי‪ ,‬לכן בחרתי‬
‫להתמקם באתר מקומי‪ .‬באשר לצביון המקום‪ ,‬שני עקרונות עמדו לנגד עיני‪ .‬הראשון הוא חיפוש‬
‫אחר מקום בלב מרקם עירוני סואן‪ ,‬שם הצורך באיזון הוא הניכר ביותר‪ .‬ומעצם היותו במרקם‬
‫עירוני ביכולתו להוות חלק משגרת היומיום ולא מוקד עלייה לרגל במקום מרוחק‪ .‬כמובן‬
‫שעיקרון זה מביא אתו קושי‪ ,‬ההגעה לחוויה טהורה תדרוש מאמצים רבים יותר מאתר נקי‬
‫מרעשים עירוניים‪ .‬השני‪ ,‬הוא הקשר לטבע‪ .‬עיקרון השאול מתרבות יפן‪ ,‬לפיה התחושה‬
‫המיסטית של הטבע ממלאת תפקיד חשוב בהובלת מוחו של האדם מן העולם הארצי אל העולם‬
‫העליון והעמוק של הנשגב‪ .‬שום יופי מלאכותי אינו מהווה תחליף ראוי ליופיו של הטבע‪(12) .‬‬

‫ביכולתה של סביבה כזו להעשיר את החוויה לאין ערוך‪.‬‬

‫שאלת המיקום‬

‫תנאי סף‬

‫סביבה טבעית‬ ‫לב מטרופוליני‬

‫‪12 Ono, Woodard, and Woodard, William P. Shinto : the Kami Way. 1962. Rutland, Vt.: C. E. Tuttle Co. Print. P.97‬‬ ‫‪18‬‬

‫יסודות‬

‫פרויקט הגמר‬

‫נחל הירקון‬

‫אתר טבעי הגובל בחלק מערי המטרופולין‬

‫מצאתי כי איזון סביר בין שני העקרונות מסופק על ידי שפך הירקון‪ .‬נחל הירקון עובר בלב‬
‫האזור המאוכלס ביותר במדינה‪ .‬במבט היסטורי המקום מייצג גם את הטבע הרע של החברה‪,‬‬

‫הזיהום שנגרם על האדם‪ ,‬את הניצול שלנו שהביא לנזק אקולוגי אדיר ולמוניטין הצחנה‪.‬‬
‫מלאכת הטיהור הפיזי של הנחל התבצעה על ידי אחרים‪ ,‬אך התדמית נותרה עכורה‪ .‬בחירה‬
‫במקום זה עבור התרחשות מטהרת נפש היא הצהרה שביכולתה לתרום לטיהור התדמיתי של‬

‫המקום‪ ,‬זו מטרתו המשנית של הפרויקט‪.‬‬

‫יסודות‬ ‫‪19‬‬

‫פרויקט הגמר‬
‫מים כטהרה‬

‫הנחל | נהרות הרעש‬

‫מרקם עירוני קיים‬

‫הים התיכון‬

‫רובע שדה דב‬

‫מים כזוהמה‬

‫בעיה תדמיתית‬

‫הירקון ידוע כפראי‪ ,‬מוזנח ומדיף ריח רע‬
‫אסון המכביה )‪(1997‬‬
‫מציאת גופתה של הילדה רוז פיזם )‪(2008‬‬
‫התהפכות סירתה של השייטת יסמין פיינגולד )‪(2009‬‬

‫הנחל משתקם אך התדמית לא משתנה‬

‫טיהור תדמית הנחל‬

‫מטרה משנית‬

‫נחל הירקון‪ :‬מאות דגים מתים‬
‫בעקבות זיהום הנחל‬

‫יסודות‬ ‫‪20‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫שזירת מבנה המערה באדמה‬

‫על גדת הדלתא‪ ,‬בין מים לאדמה‪ .‬בין הנחל לים‪ ,‬רגע לפני שהאדמה הופכת לחול ‪ -‬מצא המבנה את מקומו‪.‬‬
‫חניון רידניג הוסב לסביבה ירוקה בה נשזרה מערה‪ ,‬כך נוקתה עוד טיפה מהזיהום הסביבתי והחזותי‪.‬‬

‫חתך הנחל‬
‫הצבה סכמתית‬

‫חתך טיפוסי באזור השפך‬ ‫‪m‬‬
‫‪0 250 500‬‬
‫יסודות‬
‫‪21‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫מערה‬ ‫מ‬
‫י‬
‫ם‬

‫‪-‬‬

‫א‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ה‬

‫יסודות‬ ‫‪22‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫מערה‬ ‫מ‬
‫סכמת מפלס המים‬ ‫י‬
‫ם‬

‫‪-‬‬

‫א‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ה‬

‫תוכנית מפלס המים‬

‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬

‫יסודות‬ ‫‪23‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫] מורי דרך נוספים [‬

‫מערה‬

‫תכנון בשני מישורים‬

‫מהכלל אל הפרט‬

‫‪Tadao Ando‬‬

‫מהפרט אל הכלל‬

‫‪Carlo Scarpa‬‬

‫יסודות‬ ‫‪24‬‬

‫פרויקט הגמר‬
‫מלאכת העיצוב התבצעה בשני מישורים מקבילים‬

‫א מהכלל אל הפרט‬

‫מערך הלוחות‬

‫תחימת מרחבים – טיפול במים ובאדמה‬

‫‪ -5‬השלמת מפלס אדמה‬
‫‪ -4‬תחימת מרחבים‬
‫‪ -3‬סלילת דרך‬

‫‪ -2‬לוחות כתמיכה אדמה‬

‫‪ -1‬חפירה והצפה‬

‫יסודות‬ ‫‪25‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫ב מהפרט אל הכלל‬

‫פרט יוצר מרקם‬ ‫נקודת מוצא עיצובית‬

‫צולם לאורך כביש ‪ ,90‬אפריל ‪2022‬‬ ‫חותם פעולת החציבה‬

‫טבעי בהתערבות יד אדם‬

‫עיקרון מנחה‬

‫פירוק השומר על "שלם"‬

‫‪m‬‬

‫חזית מים מערב‬

‫יסודות‬ ‫‪26‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫שלד הפרטים משלימים | מחליפים את הלוח תוך שמירה על המערך הכללי‬

‫מבחר מייצג‬ ‫סנכרון כל מרכז פרט רדיאלי על פי חלוקה ל‪120‬‬

‫יסודות‬ ‫‪27‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫אל‪-‬חדר‬ ‫א‬
‫ש‬

‫‪-‬‬

‫א‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬

‫מרחב אישי צף‬

‫שואף לספק תחושת ריחוף‬
‫מבוסס על טכנולוגיית סירה אוטונומית‬

‫חתך‬

‫‪0.2 m‬‬ ‫בד שקוף למחצה‬
‫‪0.2 m‬‬ ‫מים‬

‫‪2.1 m‬‬ ‫משטחי הליכה‬
‫עמודי מתכת‬

‫מפלס מי הנחל‬

‫‪0.5 m‬‬

‫‪0.6 0.6 m‬‬ ‫‪1.2 m‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪3.6 m‬‬

‫תוכנית‬

‫יסודות‬ ‫‪28‬‬

‫פרויקט הגמר‬

‫תהליך בין שני עוגנים‬

‫לאחר השקיעה אל מפלס המים‪ ,‬השינוי המפלסי יהיה מינימלי וטקסי‪ ,‬המינימום האפשרי על מנת להעביר‬
‫חוויה מזוקקת‪ .‬מספר מדרגות מטה אל בטן האדמה ושיפוע קל מעלה כשעולים לנשימה‪.‬‬

‫***הערה חשובה‬

‫יש התחלה וסוף ומרכיבי החוויה ממוספרים‪ ,‬אך זו הצעה בלבד ‪ -‬למקום מסדרון היקפי המאפשר חופש תנועתי‪.‬‬
‫מתוך השאיפה למקום בו יחזרו ויבקרו כחלק משגרת החיים‪ ,‬נבחר לאפשר לאדם החווה להרכיב את התהליך הנכון עבורו‪.‬‬

‫יסודות‬ ‫‪29‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫התנתקות ראשונית מהסואן‬ ‫גילוי המערה‬

‫סביבה ירוקה ‪ -‬סימנים בקרקע ‪ -‬שקיעה‬ ‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫‪30‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬

‫ניקיון חושי‬

‫גילוי המערה‬

‫נשימה‬

‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬

‫ריחוף‬

‫מרחב נקי ואחיד לאורכו‬ ‫נחיתה‬

‫אור מועט ומבוקר ‪ -‬שקט‬

‫ניקוי של גירויי החוץ‬

‫לקראת מודעות גבוהה יותר לסביבה‬

‫‪31‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫קור ‪ -‬חושך – לחות‬ ‫גילוי המערה‬
‫חלחול המים אל הבנוי‬
‫נשימה‬
‫גילוי טיפולוגית המבנה של מערה המים‬ ‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫‪32‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫גילוי המערה‬

‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫לאחר שני חללי "עומק"‬

‫דילול חומר‬

‫ניגוד אופי המרחבים מדגיש את עוצמתם‬

‫‪33‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫גילוי המערה‬

‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫חזרה לעומק – ריח האדמה – לחות‬
‫מבט מלמטה אל מפלס הקרקע המוכר‬

‫‪34‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫נקודת קצה‬ ‫גילוי המערה‬
‫מבט ממוסך אל המים‬
‫שפת העיצוב של שני המרחבים מתלכדת‬ ‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫‪35‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫גילוי המערה‬

‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫חופש כערך עליון‬
‫מרחב מנוגד בערכיו למערה‬

‫נוכחות של אור ואוויר‬
‫הכלה של התהליך ‪ -‬רענון חושי‬

‫‪36‬‬

‫פרויקט הגמר‬ ‫הכנה‬
‫ניקיון חושי‬
‫גילוי המערה‬

‫נשימה‬
‫בטן האדמה‬

‫הגחה‬
‫ריחוף‬
‫נחיתה‬

‫חזרה אל המוכר אך לא באותה הדרך‬
‫המשך כאוות נפשך‬

‫‪37‬‬

‫מקורות‬

- Bermudez, Julio. Transcending Architecture: Contemporary Views
on Sacred Space. 2015. The Catholic University of America Press.

- Hutmacher, Fabian .“Putting Stress in Historical Context: Why It
Is Important That Being Stressed Out Was Not a Way to Be a
Person 2,000 Years Ago”. Frontiers in Psychology. Vol.12. 2021.
Accessed 1 jul 2022. <https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/
fpsyg.2021.539799.> ISSN 1664-1078

- Kugelmann, Robert. Stress: The nature and history of engineered
grief. 1992. Greenwood publishing group. web.

- Mallgrave, Harry Francis. Architecture and Embodiment. 2013.
London: Routledge. Web.

- Mateo, Josep Lluis, and Florian Sauter. Earth, Water, Air, Fire. 2021.
Actar D, 2021. Web.

- Ono, Woodard, and Woodard, William P. Shinto: the Kami Way.
1962. Rutland, Vt.: C. E. Tuttle Co. Print. P.97

‫יסודות‬ 38

‫מקורות‬

- Otto, Rudolf. The Idea of the Holy : an Inquiry into the Non-
Rational Factor in the Idea of the Divine and Its Relation to the
Rational. 1958. 2nd ed., 1st Oxford University Press paperback.
London: Oxford University Press. Print.

- Pallasmaa, Juhani. The Eyes of the Skin : Architecture and the Senses.
Chichester : Hoboken, NJ: Wiley-Academy ; J. Wiley & Sons, 2005.
Print.

- Tracy, Sarah.J. Burnout. 2017. The International Encyclopedia of
Organizational Communication (eds C.R. Scott, J.R. Barker, T.
Kuhn, J. Keyton, P.K. Turner and L.K. Lewis).
https://doi.org/10.1002/9781118955567.wbieoc015

- Walter, E. V. Placeways : a Theory of the Human Environment. 1988.
Chapel Hill, N.C.: University of North Carolina Press. Print.

- Yiling Shen. "Is Religious Architecture Still Relevant?" ArchDaily. 12
Apr 2018. Accessed 10 Feb 2022. <https://www.archdaily.com/891984/is-
religious-architecture-still-relevant> ISSN 0719-8884

‫יסודות‬ 39