בשבילי ההבעה, ספר

‫‪46‬‬

‫כתיבת טקסט סיפורי‬

‫גם כשנכתוב סיפור נלך בתל"ם שלו‪ ,‬ונקפיד על‪:‬‬
‫● תוכן ‪ -‬שתהיינה בסיפור התרחשויות מעניינות‪ ,‬מפתיעות‪.‬‬
‫● לשון ‪ -‬שתהיה ספרותית ועשירה‪ ,‬בשילוב דו־שיח ורגשות‪.‬‬
‫● מבנה ‪ -‬שיהיו בו רקע‪ ,‬עלילה וסיום‪ .‬בעיה ו ִפתרון ‪ -‬חובה‪.‬‬

‫מטלת הבעה‬ ‫אם במטלת ההבעה‬
‫נדרשים לכתוב סיפור‪,‬‬

‫יש לשים לב לנושא הנתון‪,‬‬
‫ולפרטים הנדרשים‪:‬‬

‫‪ ‬משימה‪ © 3‬להתרשמות בלבד!‬

‫ עמ׳ ‪ 58‬בחוברת יש הקוראים את הוראות המטלה‪ ,‬אך אינם שמים לב לפרטים‪ ,‬וחבל‪.‬‬
‫ִרשמו תשובות לשאלות תלמידים אלו על אודות מטלה זו‪.‬‬

‫איך מתחילים?‬

‫נושא הסיפור הוא הגרעין‪ .‬קודם כל צריך לחשוב באיזה שלב הוא יהיה בסיפור‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬בנושא ״אבד לי משהו יקר״‪ ,‬איבוד החפץ יכול להיות בהתחלת הסיפור‪,‬‬
‫איבוד החפץ יכול להיות באמצע הסיפור ויכול להיות גם בסופו*‪.‬‬

‫איך ממשיכים?‬

‫צריך לתכנן את תוכן הסיפור‪ :‬מה אבד‪ ,‬כיצד זה קרה? מה קרה בהתחלה‪ ,‬באמצע‬
‫ובסוף הסיפור? צריך גם לתכנן את המבנה של הסיפור‪ :‬מהו הרקע לסיפור‪ ,‬מהי‬

‫הבעיה‪ ,‬וכיצד מגיעים ל ִפתרון‪.‬‬

‫ואם אפשר‪ ...‬כדאי למצוא דרך שהסיפור יהיה מעניין!‬

‫* ניתן לתכנן במשותף סיפור אחיד בכיתה‪ ,‬כהדגמה‪ ,‬או לתת לכל תלמיד לתכנן סיפור עצמאי‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫כתיבת סיפור לפי המבנה‬

‫אחרי שהרעיון מגובש‪ִּ ,‬ת ְכ ַנּנּו את התוכן ואנו יודעים מה יקרה בסיפור‪:‬‬
‫בהתחלה‪ ,‬באמצע ובסוף‪ ,‬יש לגשת לכתיבת הסיפור‪.‬‬

‫הסיפור יהיה כתוב לפי המבנה הידוע‪:‬‬
‫רקע‪ ,‬בעיה‪ ,‬הסתבכות‪ ,‬נקודת מפנה וסיום‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ַ 7‬מלאו את נתוני המבנה של הסיפור שלכם‪ ,‬‬

‫ עמ׳ ‪ 64‬בחוברת לפי מה שתכננתם בשיעור ההבעה הקודם (עמודים ‪.)60 ,59‬‬

‫מלבד המבנה הידוע‪ ,‬יש לשים לב למשפטי הפתיחה והסיום‪:‬‬

‫פתיחות מומלצות© להתרשמות בלבד!‬

‫כשכותבים חיבור כדאי לחפש משפט פתיחה המעורר בקורא רגשות‪,‬‬

‫גורם לו לחוש סקרנות ומושך אותו להמשיך לקרוא‪?.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬״הוא היה יקר כל כך‪ ,‬שהיה לי קשה להאמין שהוא נעלם״‪.‬‬
‫או‪ :‬״זה לא יתכן! זה פשוט לא יכול להיות!״‬

‫או‪ :‬״ ָה ַלְך‪ ,‬הלך ולא הודיע לאן‪ ,‬הלך ולא נתן רמז להיכן‪ .‬פשוט אבד״‪...‬‬
‫ואחר כך להסביר את הרקע‪ ,‬ולתאר בצורה מסודרת את ה ֵאירוע המאתחל‪.‬‬

‫סיומים מוצלחים‬
‫סיום החיבור צריך לרמוז לקורא כי הגיע לסיום‪ ,‬לתת תחושה של סגירת מעגל‪.‬‬

‫אפשר להיעזר במילים‪ :‬נוכחתי לדעת ש‪ ...‬ועד היום‪ ...‬בקיצור‪ ,‬הבנתי ש‪! ...‬‬
‫או להעביר מסר‪ִ :‬זכרו גם אתם‪ ...‬מהסיפור שלי אפשר ללמוד‪...‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 8‬‬

‫ עמ׳ ‪ 65‬בחוברת ַחברו משפט פתיחה מעניין ומשפט סיום מתאים לסיפור שלכם‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫הבנת המבנה‬

‫על פי רוב‪ ,‬מבנה הסיפור יהיה ַּבסדר הבא‪:‬‬
‫ֶר ַקע‪ֵ ,‬אירּו ַע ְמ ַא ְת ֵחל‪ ,‬בעיה‪ ,‬הסתבכות‪ ,‬נקודת ִמ ְפ ֶנה וסיום‪.‬‬

‫נוכל לתאר זאת באופן גרפי‪:‬‬

‫נקודת מפנה‬ ‫הסתבכות‬ ‫רקע‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫ממנה מתחיל‬ ‫התפתחות המצב‬ ‫הזמן והמקום‬
‫הבעייתי‪ ,‬עד קושי‬ ‫שבו מתרחש הסיפור‪,‬‬
‫להשתנות המצב‬ ‫וכן היכרות עם חלק מן הדמויות‬
‫שנראה בלתי‬ ‫המשתתפות בסיפור‪.‬‬
‫לקראת ה ִפתרון‬ ‫פתיר‪.‬‬

‫בעיה‬ ‫אירוע‬
‫מאתחל‬
‫סיום‬
‫מצב התחלתי‬
‫ה ִפתרון או‬ ‫שממנו נבעה‬

‫חוסר ה ִפתרון‬ ‫הבעיה‬

‫לבעיה‬

‫הערה‪:‬‬

‫ל ִעתים מתחיל הסיפור בחלק ״הבעיה״ ורק לאחר מכן מציג את הרקע ומתאר את המצב‬
‫ההתחלתי‪ .‬כאשר הסיפור מתחיל ברקע ובאירוע המאתחל קל יותר להבין אותו‪ ,‬לעומת‬

‫זאת‪ ,‬כאשר הסיפור מתחיל בבעיה הוא מעניין ומותח יותר‪.‬‬

‫בסיום הסיפור נמצא לרוב משפט‪ ,‬שמקשר את האירוע להווה או מציג את ה ֶמ ֶסר‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ַ 6‬זהו בסיפורים ״תפוח אחד לשניים״ ו״ ִפתרון אחד ‪ -‬לשתיים״‬

‫ עמ׳ ‪ 61‬בחוברת את חלקי המבנה ו ַהשוו אותם זה לזה‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫כתיבת סיפור חי‬

‫על מנת שהסיפור ישפיע על הקורא ויעביר את המסר הרצוי‪,‬‬
‫צריך לכתוב אותו בדרך מסוימת‪ ,‬הגורמת לקורא להזדהות עם הדמויות‪,‬‬

‫ולהרגיש ממש חי ״בתוך הסיפור״‪.‬‬

‫איך עושים את זה?‬

‫אני רגילה לכתוב בגוף‬

‫גם אני משלבת בסיפורים‬ ‫ראשון‪ ,‬כלומר‪ :‬אני מספרת‬ ‫אני עוצמת עיניים ומדמיינת‬
‫כאילו הדברים קרו לי‪,‬‬ ‫את הדמויות‪ .‬וכך אני‬
‫שלי רגשות ומחשבות© להתרשמות בלבד!‬‫ואז אני משלבת רגשות‬ ‫כותבת איך הדמות‬
‫ומחשבות שעולים בי תוך‬ ‫נראית‪ ,‬מה היא עושה‪,‬‬
‫של הדמויות‪ .‬אך בנוסף‬ ‫מה היא חושבת וגם מה‬
‫לזה‪ ,‬אני מקפידה תמיד‬ ‫כדי סיפור הדברים‪.‬‬ ‫היא מרגישה‪ .‬ואז הקורא‬
‫שיהיה ״דו־שיח״ בסיפור‪.‬‬ ‫מרגיש שהוא ״מכיר אותה״‪,‬‬
‫כשהדמויות מדברות‬ ‫כך קל לי יותר ׳להיכנס׳‬
‫ביניהן הקורא ממש ״שומע״‬ ‫לדמויות‪ ,‬ונראה לי שגם‬ ‫ומזדהה ִאתה‪.‬‬
‫לקורא קל יותר להזדהות‬
‫אותן וכך הסיפור חי‪.‬‬
‫איתי‪...‬‬

‫פניני בתיה‬ ‫רותי‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫שילוב של תיאורים‪ ,‬פעולות‪ ,‬רגשות ומחשבות של הדמויות‪ ,‬כתיבה בגוף ראשון‬
‫ושימוש בדו שיח ‪ -‬כל אלה מחיים את הסיפור‪ ,‬וגורמים לקורא להזדהות ִאתו‪.‬‬

‫ְל ִה ְז ָדהֹות‪:‬‬ ‫‪ ‬משימה ‪ 10‬‬

‫להרגיש זהה‪ ,‬דומה‪ ,‬כמו‬ ‫עמ׳ ‪ 68‬בחוברת‬
‫הדמות ש ִאתה מזדהים‪.‬‬
‫ַּתכננו היכן בחיבורכם תוכלו לשלב דו שיח‪ ,‬רגשות ומחשבות‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫הבנת ה ֶמ ֶסר‬

‫אחת מן המטרות המרכזיות של הסיפור היא העברת מסר ולימוד לחיים‪.‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫ואחת מן הצורות של הבוחן לבדוק את התלמיד היא לבחון אם הבין את המסר‪...‬‬

‫איך מגלים מהו המסר של הסיפור?‬

‫ל ִעתים המסר גלוי ‪ -‬הוא כתוב בפירוש (בדרך כלל בסיום הסיפור)‪.‬‬
‫ל ִעתים המסר סמוי ‪ -‬אינו כתוב בפירוש בסיפור‪.‬‬

‫במקרה כזה צריך למצוא מה הייתה הבעיה ומה היה ה ִפתרון‪.‬‬
‫הדרך שהביאה את הדמות לצאת מן הבעיה ולהגיע ל ִפתרון‬
‫יכולה ללמד אותנו דרך מוצלחת ל ִפתרון בעיות דומות‪ .‬זה יכול להיות המסר‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 9‬הי ָזכרו בסיפורים‪ :‬״תפוח אחד לשניים״ (עמוד ‪ 44‬בספר)‬

‫ עמ׳ ‪ 66‬בחוברת ״ ִפתרון אחד ‪ -‬לשתיים״ (עמוד ‪ 57‬בחוברת)‬

‫״חיוך חד וצבעוני״ (עמוד ‪ 62‬בחוברת)‬ ‫ ‬

‫ִמצאו לאילו מהם מתאים המסר שלפניכם‪.‬‬
‫בחנו האם מסר זה היה גלוי או סמוי‪:‬‬

‫אם מדברים ומסבירים זה לזה מה בדיוק צריכים‬
‫אז יכולים להגיע ל ִפתרון טוב לשני הצדדים‪ ,‬בלי ויכוחים‪.‬‬

‫מסר בתבנית כזו נקרא מסר של ״אם‪-‬אז״‪.‬‬
‫מסר ניתן לנסח גם באופנים אחרים‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫● כדאי להסביר בדיוק מה צריכים‪ ,‬אולי זה יעזור להגיע ל ִפתרון טוב לשני הצדדים‪.‬‬
‫● צריך להקשיב לצרכים של השני ולראות איך אפשר להתחשב גם בהם בלי להיפגע‪.‬‬

‫שימו ❤ ! במשימות הבנת הנקרא יש לעתים הוראה של‪:‬‬ ‫ֶמ ֶסר‪ֶ :‬ל ַקח‪,‬‬
‫ִּכתבו את המסר מן הסיפור‪.‬‬ ‫מּוסר השכל‪,‬‬
‫הלימוד שניתן‬
‫לשם מילוי הוראה זו‪ ,‬צריך להוסיף גם איך למדנו זאת מהסיפור‬ ‫לקבל מהסיפור‪.‬‬
‫ולציין‪ :‬כמו שבסיפור‪ ...‬סיפרה על שהיא צריכה ‪ ...‬וכו׳‬

‫‪53‬‬ ‫כמה דברים חשובים בנוגע ְלדּו־ִׂשי ַח‬

‫בדו‪-‬שיח אפשר לגוון‬ ‫מילות אמירה שימושיות‪ :‬שאל‪ ,‬הודיע‪ ,‬הוסיף‪ ,‬הסכים‪,‬‬
‫במילות ה"אמירה"‪,‬‬ ‫ֵסי ַרב‪ ,‬מלמל‪ ,‬הפטיר‪ ,‬הגיב‪ ,‬העיר‪ ,‬הדגיש‪ ,‬ציין‪ ,‬עדכן‪ ,‬קבע‪,‬‬
‫ולבחור כל פעם בצורה‬ ‫הציע‪ ,‬טען‪ ,‬הודה‪ ,‬התלונן‪ ,‬וכן‪ :‬חשב‪ ,‬הרהר‪ ,‬תהה‪ ,‬התלבט‪.‬‬
‫המתאימה ביותר‪.‬‬

‫בדו־שיח כותבים בדיבור ישיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬מילים שאמרה הדמות בדיוק‪.‬‬

‫ציטוט הדברים פותח ומסתיים ב ֵמרכאות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬‬

‫״הדברים מזכירים לי את בית אבא‪ ,‬כמה הייתי רוצה לטעום‬

‫מהם שוב״ אמר ה ֵה ֶלְך לעצמו‪.‬‬ ‫בצורה של דיבור ישיר‬
‫יש להשתמש בסימני‬
‫כשהדובר מוזכר לפני הציטוט‪ ,‬מסמנים נקודתיים בין© להתרשמות בלבד!‬
‫פיסוק מיוחדים‪:‬‬
‫הדובר לדבריו‪ .‬לדוגמה‪ :‬הוא ניסה לפנות אל אנשי החבורה‪:‬‬
‫״אני‪ ...‬סליחה‪ ,‬אה‪...‬״ אבל קולו נבלע בצלילי השירה‪.‬‬
‫דו־שיח ניתן גם לכתוב בלי הזכרת שמות הדוברים בעזרת קו מפריד‪ ,‬ראו לדוגמה בסיפור‬
‫״ִּפתרון אחד ‪ -‬לשתיים״ (עמוד ‪ 57‬בחוברת)‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 12‬‬

‫ עמ׳ ‪ 71‬בחוברת ִהפכו את המשפטים שלפניכם מדיבור עקיף לדיבור ישיר‪.‬‬

‫‪ .1‬יצחק סיפר ל ֵה ֶלְך שגם הוא מתבייש לפעמים‪.‬‬
‫‪ .2‬דוד אמר להלך שלא יתבייש‪ ,‬ידבר בקול רם‪ ,‬והחסידים בוודאי ישמעו אותו‪.‬‬
‫‪ .3‬יוסף הציע להלך שיתקרב אל חבורת החסידים‪ ,‬הם בוודאי יפנו לו מקום ביניהם‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִּ 13‬כתבו את הסיפור שלכם מחדש‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 72‬בחוברת ַשלבו פעולות‪ֵּ ,‬תיאורים‪ ,‬רגשות ומחשבות (כמו שתכננתם בעמוד ‪.)68‬‬

‫ִּכתבו בסגנון ספרותי עשיר‪ַ .‬שלבו דו־שיח ומילים מגוונות במשלב שפה כתובה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫כתיבה בסגנון ספרותי‬

‫כדי לגרום הנאה לקורא‪ ,‬הסיפור נכתב בסגנון עשיר‪.‬‬
‫מה ניתן למצוא בסגנון ספרותי עשיר?‬

‫א‪ .‬מילים ממשלב ספרותי‪ ,‬שאין רגילים להשתמש בהם בדיבור היום־יומי‪.‬‬
‫ לדוגמה‪ :‬בעודי מתאמן על מתקני הכושר‪ ,‬הבחנתי בחבורת חסידים המתיישבת‬

‫ בפינה מוצלת ַּבָּפרק ופוצחת בשירה‪.‬‬

‫ב‪ .‬גיוון במילים נרדפות או בניגודים‪ ,‬בלא חזרה על אותה מילה שוב ושוב‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫ עץ רחב הסתיר אותי מן החבורה‪ ,‬עמדתי והתענגתי‪ ,‬הוקסמתי מן המנגינות‪.‬‬

‫דימויים‬ ‫ג‪ .‬שימוש בתיאורים; לדמויות שבסיפור‪ ,‬ולכל מה ש"רואים" מסביב‪...‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫גיוון‬ ‫ לדוגמה‪ :‬השירה היתה עמוקה‪ ,‬טהורה‪ ,‬מיוחדת כל כך‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬פשוטה‪.‬‬

‫ד‪ .‬האנשה של דוממים‪ :‬מתארים מחשבות ורגשות של דוממים‬
‫ האנשה גורמת לקורא לחוש כאילו הם הדוממים כאנשים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫ הניגון האחרון כמו קרא לי אליו‪ ,‬רציתי לתפוס אותו ולקחת אותו ִאתי‪.‬‬

‫ה‪ .‬שילוב דימויים‪ ,‬ניבים ופתגמים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫ חשתי כתינוק שנשבה‪ ,‬ורוצה רק לחזור הביתה‪.‬‬

‫ו‪ .‬קישוטי לשון מגוונים‪ ,‬כמו מילים הדומות‬
‫בצליל ושונות במשמעות‪ .‬לדוגמה‪ :‬נצמדתי לעץ‬

‫העבות‪ ,‬והחלטתי לחזור ולהיצמד לדרך האבות‪.‬‬

‫תיאורים והאנשה‬ ‫משלב‬
‫ספרותי‬
‫קישוטי‬
‫לשון‬

‫‪ ‬משימה ‪ַ 11‬עיינו בסיפור "לא נסחף‪ "...‬המופיע בעמוד ‪ 17‬בספר‬

‫ עמ׳ ‪ 69‬בחוברת ו ִמצאו בו דוגמאות לתופעות הכלולות בסגנון כתיבה ספרותי עשיר‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫טקסט שימושי ‪ -‬מפעיל‬

‫לשם הדרכה והוראות לפעולה‬

‫הבה נכיר את התל"ם לטקסט מפעיל מאושר‪:‬‬

‫תוכן ‪ -‬הסבר והדרכה לגבי התנהגות האדם בהקשר מסוים‪.‬‬

‫לשון ‪ -‬עניינית‪ ,‬בלי הבעת דעה וגילוי רגש של הכותב‪ .‬בכל הוראה נמצא ּפֹ ַעל‪.‬‬

‫כדי להביא לביצוע מדויק נמצא תיאורים‪ :‬תיאורי אופן (בחשו בעדינות)‪,‬‬ ‫ ‬

‫תיאורי זמן (אחרי‪ )...‬תיאורי מקום ( ֵמעל‪ )...‬שמות מספר (שלושה וחצי‪.)...‬‬ ‫ ‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫מבנה ‪ .1 -‬פתיח הכולל הסברים מקדימים‪ ,‬המאפשרים את הבנת ההוראות‪.‬‬

‫‪ .2‬משפטים קצרים הרשומים בזה אחר זה (לעתים ממוספרים)‪.‬‬ ‫ ‬

‫לפעמים נמצא כותרות משנה לחלוקה פנימית בתוך טקסט מפעיל‪.‬‬ ‫ ‬

‫כותרת ‪ -‬עניינית (מודיעה באיזה עניין בדיוק יעסוק הטקסט)‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪1‬‬

‫עמ׳ ‪ 76‬בחוברת ִמצאו בטקסט שלפניכם את מאפייני הטקסט המפעיל‪.‬‬

‫ִמ ְגֶּד ֶלת מים ‪ /‬ספריית "ניסוי ודעת"‬

‫למים יש תכונה של מגדלת‪ .‬החפץ שניצב מעבר למים נראה דרכם גדול‬
‫מגודלו האמיתי במציאות‪.‬‬

‫על כן ניתן להכין ִמ ְג ֶּד ֶלת מים‪ .‬כיצד?‬

‫א‪ .‬לוקחים ִמכסה שקוף‪ ,‬כמו מכסה‬
‫של גבינה לבנה‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫ב‪ .‬טובלים אצבע במים ומטפטפים‬
‫מ ֶמנה טיפה אחת על המכסה‪.‬‬

‫ג‪ .‬מחזיקים את המכסה מעל לדף כתוב‪,‬‬
‫ומביטים על הכתב מבעד לטיפת המים‪.‬‬

‫הְּכתב ֵי ָראה גדול מגודלו המקורי‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫גם המחוון יכול לסייע לנו לבחון ולחוות דעה על הסיפור שכתבנו‪,‬‬
‫האם הוא הטקסט הטוב ביותר שיכולנו להפיק?‬
‫אולי נוכל לשפר אותו?‬

‫מחוון לכתיבת טקסט מאושר‪:‬‬

‫❍ כתב ברור‪ ,‬ארגון חיצוני‬

‫❍ כתיב תקין (פחות מ‪ 5-‬שגיאות בכל הטקסט)‬

‫❍ שימוש בסימני פיסוק‬

‫❍ משפטים תקינים מבחינה דקדוקית‬

‫❍ המשפטים עוסקים בנושא אחד‪,‬‬

‫קשורים זה לזה‪ ,‬וכתובים בסדר הגיוני‪.‬‬
‫מחוון לכתיבת טקסט סיפורי‪ ©:‬להתרשמות בלבד!‬
‫תוכן‪ ❍ :‬מה קרה בהתחלה? באמצע? בסוף?‬

‫❍ ֵאילו קשרים יש בעלילה?‬ ‫ ‬

‫לשון ‪ ❍ :‬שפה ספרותית‪ ,‬מגוונת ועשירה‬

‫❍ שילוב דו שיח וקישוטי לשון‬ ‫ ‬

‫❍ ֵּתיאור רגשות‪ ,‬מחשבות ופעולות‬ ‫ ‬

‫מבנה ‪ ❍ :‬רקע‪ :‬מקום‪ ,‬זמן ודמויות‬

‫❍ גוף‪ :‬אירוע מאתחל‪ ,‬בעיה והסתבכות‬ ‫ ‬

‫❍ סיום‪ :‬נקודת מפנה ו ִפתרון מפתי ע‬ ‫ ‬

‫כותרת‪ :‬בדרך כלל פיקנטית ומסקרנת‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪57‬‬

‫‪ ‬משימה ‪3‬‬

‫עמ׳ ‪ 77‬בחוברת ַצטטו משפטי הבהרה להוראות מתוך הטקסט ״שטיפה מוצלחת״‪.‬‬

‫לא קשה להבין טקסט מפעיל‪ ,‬המילים בו ברורות והניסוח מדויק‪.‬‬
‫האתגר בהבנת טקסט מפעיל הוא תשומת־לב לפרטים שבו‪.‬‬

‫מי שלא מקפיד על כך עלול להיכשל במילוי ההוראות ולא להגיע לתוצאה הרצויה‪...‬‬

‫ִקראו את הטקסט ו ַציינו פרטים שחשוב לשים לב אליהם בתכנון טיול לנחל זה‪.‬‬

‫מסלול מע ֵנג בנחל ּפֹו ֵלג‬

‫על פי הספר "ארבע אמות בארץ ישראל"‪ ,‬ט‪ .‬שטרן‬

‫נחל פולג נמצא בגבול הדרומי של העיר נתניה‪ .‬אורכו כ‪ 217-‬קמ"ר‪ ,‬והוא נשפך‬
‫לים התיכון‪ .‬זוהי אחת השמורות‬
‫המעטות שנותרו בשרון‪ .‬למרות‬
‫שטחה המצומצם היא מכילה‬
‫יסודות רבים ומגוונים מתחומי‬
‫הטבע‪ ,‬הנוף וההסטוריה‪.‬‬
‫‪ ‬מספר פרטים לפני היציאה‪:‬‬
‫משך המסלול‪ 3-4 :‬שעות‪.‬‬
‫גיל המטיילים‪ 10 :‬ומעלה‪.‬‬
‫ציוד מומלץ‪ :‬מים‪ ,‬ארוחה אחת‪,‬‬
‫נעלי הליכה‪ ,‬כיסוי ראש ומשקפת‪.‬‬

‫‪ ‬מהלך הטיול‪:‬‬
‫הְּכניסה לבאים מתל אביב‪ :‬מכביש‬
‫מס' ‪ 2‬ימינה (דרומית למכון וינגיט) ‪6‬‬
‫ק"מ דרומית לנתניה‪ .‬חניון בתשלום‪.‬‬
‫נכנסים לשביל ומבחינים בצמחייה‬
‫העשירה שעל גדות הנחל; הרדוף‬

‫‪56‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫הפעלים בהוראות יכולים להיכתב בכמה צורות‪:‬‬
‫א‪ .‬פעלים בגוף שני בצווי‪ ,‬כמו‪ :‬הוצא ‪ /‬הוסיפי ‪ /‬בחרו וכד'‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעלים סתמיים בגוף רבים בהווה‪ ,‬כמו‪ :‬מוציאים‪ ,‬מוסיפים‪ ,‬בוחרים וכד'‪.‬‬
‫ג‪ .‬צורת שם הפועל‪ ,‬כמו‪ :‬יש להוציא‪ ,‬אין להוסיף‪ ,‬מומלץ לבחור וכד'‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 2‬בהוראות שבטקסט "מגדלת מים" היו הפעלים בגוף רבים בהווה‪,‬‬

‫ עמ׳ ‪ 76‬בחוברת ַשנו את צורת הפעלים לצורה אחרת ו ִכתבו את ההוראות מחדש‪.‬‬

‫ל ִעתים ישולבו בטקסט המפעיל משפטי הסבר המבהירים את סיבת ההוראות‪,‬‬
‫בכך מ ֵקלים את ההבנה ומפנים את תשומת הלב של הקורא לפרטים החשובים‪.‬‬

‫שטיפה מוצלחת ‪ /‬על פי הספר "טיפ טופ" של מיה קורן‬

‫שטיפת רצפה היא פעולה שגרתית הנעשית בכל בית כחלק מפעולות‬
‫הניקיון הקבועות‪ .‬יש כמה שיטות לביצוע השטיפה‪ ,‬אך בכל השיטות נוכל‬

‫לשפר את איכות השטיפה ואת התוצאה‪ ,‬אם נדע כמה כללי עבודה‪:‬‬

‫ •יש לשטוף את הרצפה מן הקיר הפנימי לעבר הפתח‪ ,‬כך לא יותירו הנעליים‬
‫סימנים על הרצפה שזה עתה נוקתה‪.‬‬

‫ •יש להימנע מלהשאיר מי סבון זמן רב על רצפה לחה‪ ,‬מאחר שהם עשויים‬
‫לגרום לכתמים‪.‬‬

‫ •רצפה רטובה מגבירה את סכנת ההחלקה והנפילה‪ ,‬לכן‪ ,‬יש לנעול נעליים בעלות‬
‫סוליות שאינן מחליקות בקלות‪ ,‬וכן למנוע מילדים לעבור בשטח הרטוב‪.‬‬
‫ •מומלץ להוסיף מעט מרכך כביסה למי השטיפה‬
‫האחרונה ‪ -‬והחדר יוצף בניחוח נעים‪.‬‬
‫ •יש לשטוף ולייבש את סמרטוט הרצפה בתום‬
‫השימוש‪ ,‬אחרת‪ ,‬בפעם הבאה שָּבה נשתמש בו הוא‬
‫לא ינקה את הרצפה‪ ,‬אלא ילכלך אותה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬

‫‪59‬‬

‫שלב ב' ‪ -‬בעקבות הלשון‪:‬‬

‫‪ .1‬שימוש בצורת פועל אחידה‪ :‬ציווי‪ ,‬הווה מדברים או שם הפועל‪.‬‬
‫ בדוגמה שלנו‪ ,‬נוכל לכתוב‪ :‬שטפי‪ ,...‬שוטפים‪ ...‬או יש לשטוף‪...‬‬

‫‪ .2‬מילים מתאימות לטקסט‪ ,‬פעלים מדויקים ותיאורים הנדרשים לביצוע נכון‪.‬‬
‫ בדוגמה שלנו‪ :‬מטלית ולא סמרטוט‪ ,‬וכן‪ :‬להדיח ולא לשטוף כלים וכד'‪.‬‬

‫שלב ג' ‪ -‬בעקבות המבנה‪:‬‬

‫‪ .1‬חשוב לשמור על סדר הגיוני בין ההנחיות‪ .‬אם יש מספר הנחיות שעוסקות‬
‫ באותו עניין‪ ,‬נרשום אותן זו אחרי זו‪ .‬אם מדובר ברצף פעולות המחייב סדר מסוים‪,‬‬

‫ נכתוב לפי סדר זה‪ .‬בדוגמה שלנו‪ :‬קודם מסְּבנים ואח"כ שוטפים‪.‬‬

‫‪ .2‬הוספת פתיח המתאר את התוצר‪ ,‬מסביר את חשיבות הפעולה וכד'‪ ©.‬להתרשמות בלבד!‬

‫ בדוגמה שלנו‪ ,‬מדובר בטקסט לנמען מסוים‪ ,‬ולכן הפתיח יהיה פנייה מתאימה‪:‬‬
‫ לאחותי היקרה אביטל‪ ,‬שמחתי מאוד על שהסכמת למלא את התפקיד שלי בהדחת‬
‫הכלים‪ ,‬עד שאחלים‪ .‬הדחת כלים היא פעולה חשובה ויומיומית‪ ,‬כך שאם תעשי אותה‬

‫כראוי תסייעי מאוד בבית‪ .‬כבקשתך‪ ,‬כתבתי מספר הנחיות כדי להדריך אותך במלאכה‪:‬‬

‫‪ .3‬הוספת תמונה או סרטוט המתארים את הפעולה (אם נדרש)‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 4‬עזרו בבקשה לאפרת המגובסת ‪...‬‬

‫ עמ׳ ‪ 78‬בחוברת ִערכו הכנה לכתיבת טקסט ההוראות בשביל אביטל‪:‬‬
‫ִּכתבו כותרת‪ַּ ,‬בחרו צורת פועל ו ַנסחו את ההנחיות הנדרשות‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 5‬‬

‫ עמ׳ ‪ 79‬בחוברת ִּכתבו בבקשה את הטקסט השלם הכולל‪ :‬פתיח‪ ,‬כותרת והנחיות‪.‬‬

‫אפשר ומומלץ לסיים במשפט כמו‪ :‬שוב תודה‪ ,‬ובהצלחה רבה!‬
‫או‪ :‬אני מאחלת לך הדחה נעימה ומוצלחת! וכדומה‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫כתיבת טקסט מפעיל‬

‫נלך בתל"ם‪ ,‬ונכתוב בעצמנו טקסט מפעיל‪.‬‬

‫אפרת בת השתים עשרה נפצעה בידה‪ ,‬והזרוע שלה מגובסת‪ .‬כך היא אינה יכולה להדיח‬
‫את הֵּכלים כ ֶהרגלה‪ .‬כיצד תדאג למילוי תפקידה? היא ביקשה מאחותה אביטל בת השמונה‬
‫להדיח את הכלים במקומה‪ .‬אביטל הסכימה‪ .‬היא רצתה לדעת כיצד מדיחים כלים בצורה‬
‫הטובה ביותר‪ .‬אפרת רוצה לכתוב לאביטל דף ובו פירוט והדרכה להדחת כלים כהלכה‪.‬‬

‫באיזה סוג טקסט תשתמש? ‪ -‬טקסט מפעיל‪ .‬לשם כך היא פועלת בשלושה שלבים‪:‬‬

‫שלב א' ‪ -‬בעקבות התוכן‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדרת המטרה ‪ -‬בנוגע לאיזו פעולה אנו עומדים להדריך? כותבים כותרת‪.‬‬
‫ בדוגמה שלנו‪ :‬הדחת כלים‪.‬‬

‫‪ .2‬זיהוי ה ִנ ְמען ‪ -‬בודקים‪ :‬מה הידע המוקדם של הקורא ומה עלינו לחדש לו?© להתרשמות בלבד!‬

‫ בדוגמה שלנו‪ :‬אביטל בת השמונה יודעת שמדיחים כלים בכיור ומשתמשים במים‬
‫ מן הברז‪ ,‬בספוג ובנוזל כלים‪ .‬נקודות אלו לא נצטרך להזכיר בטקסט‪.‬‬

‫‪ .3‬תכנון ה ַה ְנ ָחיֹות שאנו מעוניינים להציג בטקסט המפעיל? ‪...‬‬
‫ כדי למצוא רעיונות ב ֵאילו פרטים כדאי להנחות‪ ,‬אפשר לחשוב ֵאילו שאלות‬

‫ הנמען יכול לשאול בקשר לעניין‪ ,‬ולענות לו דרך הטקסט‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫הדחת כלים‬ ‫חומרים להשתמש?‬ ‫באילו‬ ‫בהתחלה‪,‬‬ ‫עושים‬ ‫מה‬
‫כך ומה בסוף?‬ ‫מה אחר‬
‫‪?...‬‬
‫‪?...‬‬ ‫במשך כמה זמן לסֵּבן כל כלי?‬
‫‪?...‬‬
‫היכן להניח את הכלים המסובנים?‬

‫לייבוש?‬ ‫הכלים השטופים‬ ‫את‬ ‫להניח‬ ‫אופן‬ ‫באיזה‬ ‫ַה ְנ ָח ָיה‪:‬‬
‫הייבוש?‬ ‫אין מקום במתקן‬ ‫אם‬ ‫עושים‬ ‫מה‬
‫הדרכה‪ ,‬הוראות‬
‫והסבר לפעולות‬

‫מסוימות‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪61‬‬

‫ב‪ .‬מכתבי הדרכה מן ה ָרשּויֹות‬

‫חברת חשמל‪ ,‬פיקוד העורף‪ ,‬העירייה וגופים נוספים‬
‫מעוניינים לעדכן את התושבים בהוראות הנוגעות למצבים מיוחדים‪.‬‬

‫יש לשים לב להגדרת המצב בכל עניין‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫ ● באין ממ״ד‪ ,‬ממ״ק או מקלט יש לבחור מרחב פנימי מוגן‪...‬‬
‫זאת אומרת‪ :‬האפשרויות של ממ״ד (מרחב מיגון דירתי)‪ ,‬ממ״ק (מרחב מיגון קומתי)‬
‫או מקלט עדיפֹות על פני מרחב פנימי מוגן‪ ,‬אבל במצב שאין בנמצא אפשרות אחרת ‪-‬‬

‫בוחרים מרחב פנימי מוגן‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪7‬‬
‫עמ׳ ‪ 81‬בחוברת ִקראו את הנחיות ״היערכות המשפחה לירי טילים״ וענו על השאלות‪.‬‬

‫הנחיות להתנהגות נכונה בזמן אזעקה‬ ‫הכנת תכנית חירום משפחתית‬

‫נפץ‪ ,‬יש להיכנס‬ ‫אזעקה או קול‬ ‫בעת הישמע‬ ‫המשפחה היא מקור תמיכה משמעותי ביותר‬
‫העומד לרשותכם‬ ‫לפי פרק הזמן‬ ‫למרחב המוגן‬ ‫עבור ההורים והילדים גם יחד‪ ,‬לכן חשוב כי כל‬
‫בני המשפחה יהיו מעורבים בהכנה לקראת כל‬
‫על פי ההנחיות האלה‪:‬‬ ‫מצב מיוחד‪ ,‬ועל ידי כך ירכשו כלים להתמודדות‬

‫וי‪1‬כ‪.‬לזשסההגלוישהרוישכהאילנתצםסאחלבתלוממןלרבחנחהדהבפרל‪-‬הדמימהוד‪.‬שגרןגאולםשתה‪.‬ינאכביבןנחמסרמר‪.‬חממ ָ״יבבדדאיהןבלמומממגןברמני״חהד‪,‬בש‬ ‫טובה יותר במצבים מאתגרים‪.‬‬
‫לשבת על הרצפה‪ ,‬מתחת לקו החלון ולהיצמד‬
‫‪1‬אא‪.‬זתבעחקהרהו‪,‬היגבאיוןתשיתהושמבףרבהחיחיבלרדיההםמ(וולגבן‪,‬מניהשהאזמלהיושפהתיחחכהד‪.‬נר ַסהוסהבבמיעורגתון‬
‫לקיר פנימי ולא לשבת מול חלון‪.‬‬ ‫ביותר בבית וחשיבות הכניסה אליו בעת אזעקה)‪.‬‬

‫‪ .2‬השוהים בחוץ‪ ,‬בשטח בנוי‪ ,‬ייכנסו למבנה או‬ ‫‪ .2‬הצטיידו בפריטים שיסייעו לכם‬
‫למחסה קרוב‪ .‬בשטח פתוח יש לשכב ולהגן על‬ ‫להתמודד טוב יותר‪ ,‬כמו‪ :‬מים‬
‫ומזון‪ ,‬תאורת ֵחירום‪ ,‬מכשיר טלפון‬
‫הראש באמצעות הידיים‪.‬‬
‫ועְרכת עזרה ראשונה‪.‬‬
‫י‪3‬למ‪.‬שאהרלהנכינצובתאןס ותיעיילכמםהנגהיסרובעכרלבכ‪,‬למבמלבבנישנהעכהצבראוואועללבלמצהמחדקחסרסהקההעדקרוברךל‪,‬ומהב‪.‬היגייןרצואעאתום‪,‬ל‬
‫הראש באמצעות הידיים‪.‬‬ ‫‪ִ .3‬ערכו רשימת טלפונים שיסייעו לילדיכם‬
‫ולשאר בני המשפחה לדעת למי עליהם לפנות‬
‫‪ .4‬לאחר ‪ 10‬דקות ניתן לצאת מהמרחב המוגן‪,‬‬ ‫במקרי חירום‪ִ .‬רשמו את מספרי הטלפון של‬
‫אם לא ניתנה הנחייה אחרת‪.‬‬ ‫משטרת ישראל‪ ,‬מגן דוד אדום‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬פיקוד‬
‫העורף‪ ,‬טלפונים ניידים ומספרי טלפון במקום‬

‫העבודה שלכם‪.‬‬

‫או‬ ‫בלתי מזוהים‬ ‫‪ .5‬חשוב להתרחק מחפצים‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬כולל הילדים‪,‬‬ ‫‪ .4‬חשוב כי כל‬
‫יש‬ ‫במקרה כזה‬ ‫מר ֵקטה המונחת על הארץ‪.‬‬ ‫ההתנהגות בעת אזעקה‪ֵ ,‬ידעו‬ ‫יכירו את הנחיות‬
‫להיכנס גם כשהם אינם בבית‬ ‫מה לעשות ולאן‬
‫להרחיק סקרנים ולהודיע למשטרה‪.‬‬
‫או כשהם לבדם‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫הטקטס המפעיל ‪ -‬שימושי‪.‬‬

‫להלן נציג הזדמנויות שבהן הטקסט המפעיל שימושי במיוחד‪.‬‬

‫א‪ .‬מתכונים‬

‫במתכון נמצא חלוקה קבועה‪ :‬חומרים ואופן ההכנה‪.‬‬
‫על מנת להבין מתכון ולבצע את הוראותיו כראוי‪ ,‬יש להבין מה צריך להכין‪.‬‬

‫עלינו לשים לב גם לפרטים‪ ,‬כדי שנדייק בפעולות ובחומרים‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 6‬קראו את ההוראות של המתכון שלפניכם ַו ֲענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 80‬בחוברת (מתוך הספר "אפייה מעולה" של רות סירקיס)‬

‫טורט שוקולד‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫הכנה‪ 45 :‬דקות‬ ‫זו עוגה עתירת שוקולד‪ .‬טוב‬
‫אפייה‪ 45 :‬דקות‬ ‫להגישה עם קצפת ממותקת‪.‬‬

‫לקרם‪:‬‬ ‫החומרים‪:‬‬

‫‪ 400‬גרם שוקולד מריר‬ ‫לעוגה‪:‬‬
‫‪ 2‬כוסות שמנת לקצפת‬
‫‪ 100‬גרם אגוזים טחונים‬ ‫‪ 200‬גרם שוקולד‬
‫חצי כוס סוכר חום‬
‫לקישוט‪:‬‬
‫‪ 1‬כוס חלב‬
‫‪ 50‬גר׳ אגוזים שלמים‬ ‫‪ 1‬כוס שמן‬
‫‪ 1‬כוס סוכר‬

‫‪ 3‬ביצים‬
‫‪ 2‬כוסות קמח‬
‫‪ 3‬כפיות אבקת אפייה‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫ממיסים את השוקולד עם הסוכר והחלב בסיר על אדים‬
‫תוך בחישה‪ .‬מורידים מהאש ומצננים‪.‬‬

‫מע ְרְּבלים את השמן והסוכר הלבן במערבל חשמלי‪.‬‬
‫כשהתערובת ֲחלקה‪ ,‬מוסיפים את הביצים אחת אחת‪,‬‬

‫ומערבלים אחרי כל הוספה‪.‬‬
‫ׂשמים את הקמח‪ ,‬אבקת האפייה והשוקולד המומס‬
‫בקערה ומוסיפים את תערובת הביצים‪ .‬בוחשים היטב‪,‬‬

‫עד שהתערובת אחידה‪.‬‬
‫אופים בחום בינוני במשך ‪ 30‬דקות‪.‬‬
‫מצננים ומורחים על העוגה קרם‪ .‬מקשטים באגוזים‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫כותרות של סוגות‬

‫בפרק ראשון בספר זה חילקנו בין כותרת שקופה לבין כותרת עמומה‪.‬‬
‫אפשר לחלק את הכותרות באופן נוסף‪:‬‬

‫נוגעת ישר בעניין ‪ -‬נושא הטקסט‪.‬‬ ‫כותרת עניינית ‪:‬‬
‫מתאימה לטקסט מידעי או מפעיל‪.‬‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ ● :‬ה ַסָּכנות שַּבים ● כללים למצב איבוד שליטה במים‬ ‫ ‬

‫כותרת פיקנטית‪ :‬מציגה את החלק המעניין בטקסט‪ ,‬או משחק מילים‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬נמצא אותה בטקסט סיפורי‪.‬‬ ‫ ‬

‫לדוגמה‪ ● :‬ים סגול ● יכול לשחות בחול‬ ‫ ‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫כותרת נוקטת עמדה‪ :‬מביעה את עמדת הכותב בנושא המדובר בטקסט‪.‬‬

‫מתאימה לטקסט טיעוני‪ .‬לדוגמה‪ ● :‬ים בלי מציל ‪ -‬סכנה‪.‬‬ ‫ ‬

‫כשנקרא את הכותרת‪ ,‬נוכל לשער לאיזו סוגה שייך הטקסט‪.‬‬
‫נכין את עצמנו לקרוא בהתייחסות מתאימה למטרה‪:‬‬

‫טקסט טיעוני‬ ‫טקסט מידעי‬

‫אני בוחן‬ ‫מוחי נפתח‬
‫את הדעה‬ ‫לקבל מידע‬

‫טקסט שימושי ‪ -‬מפעיל‬ ‫טקסט סיפורי‬

‫אני מוכן‬ ‫ִלּבי נפתח להנות‬
‫לפעולה‬ ‫ולקבל מסר‬

‫ַזהו את סוג הכותרת של כמה טקסטים בספר זה‪ַ ,‬ש ֲערו לאיזו סוגה שייך כל טקסט‪.‬‬
‫ִקראו בקריאה מרפרפת ו ַאמתו את השערתכם‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִּ 8‬כתבו טקסט מפעיל לאֹו ֵר ַח שבא להתגורר ִעמכם בבית למשך חודש ‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 86‬בחוברת ִחשבו‪ֵ :‬אילו כללים עליו ללמוד? ֵאילו שאלות הוא עשוי לשאול?‬

‫מחוון לכתיבת טקסט מאושר‪:‬‬ ‫כרגיל‪...‬‬
‫❍ כתב ברור‪ ,‬ארגון חיצוני‬ ‫בעזרת המחוון נוכל‬
‫לבחון את כתיבתנו‪.‬‬
‫❍ כתיב תקין (פחות מ‪ 5-‬שגיאות בכל הטקסט)‬

‫❍ שימוש בסימני פיסוק‬

‫❍ משפטים תקינים מבחינה דקדוקית‬

‫❍ המשפטים עוסקים בנושא אחד‪,‬‬

‫קשורים זה לזה וכתובים בסדר הגיוני‪.‬‬

‫תוכן‪ ❍ :‬מידע כללי על הנושא המדובר© להתרשמות בלבד!‬
‫מחוון לכתיבת טקסט שימושי ‪ -‬מפעיל‪:‬‬

‫❍ הוראות והנחיות בנושא מסוים‬ ‫ ‬

‫לשון‪ ❍ :‬לשון עניינית ובהירה‬

‫❍ תיאורי אופן‪ ,‬זמן ומקום‬ ‫ ‬

‫❍ פעלים בלשון ציווי ( ַה ְתחל‪)...‬‬ ‫ ‬

‫הווה מדברים (מתחילים‪)...‬‬ ‫ ‬

‫או שם הפועל (יש להתחיל‪)...‬‬ ‫ ‬

‫מבנה‪ ❍ :‬פתיח ‪ -‬דברי הסבר כלליים‬

‫❍ הנחיות ‪ -‬אחת תחת חברתה‬ ‫ ‬

‫כותרת‪ ❍ :‬בדרך כלל עניינית‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫סיכום הפרק ‪ -‬סוגות טקסט‬

‫הוראות הפעלה‬ ‫שיתוף‪ ,‬והעברת מסר‬ ‫טיעון ושכנוע‬ ‫מטרה ‪ ‬מידוע‪ ,‬תיאור והסבר‬

‫מידע שימושי‬ ‫מעשה עלילתי‬ ‫דברי שכנוע‬ ‫ֵמידע אמין‬ ‫תוכן ‪‬‬
‫והוראות‬ ‫שטמון בו‬ ‫בדעה מסוימת‪,‬‬ ‫ומפורט אודות‬
‫מסר לקורא‬ ‫נימוקים הגיוניים‬ ‫נושא מסוים‬
‫בנושא מסוים‬
‫● לשון ספרותית‬ ‫● משלב כתיבה‬ ‫● לשון עניינית‬ ‫לשון ‪‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫● לשון עניינית‬ ‫● התרשמות אישית‬ ‫● עובדות‬ ‫● עובדות ברורות‬
‫● גוף ציווי או‬ ‫● תיאורים ופעולות‬ ‫● בלי הבעת דעה ורגש‬
‫לשון סתמית‬ ‫● רגשות ומחשבות‬ ‫● הבעת דעה‬ ‫● כתיבה בגוף שלישי‬
‫● ניסוח מדויק‬ ‫● מילות קישור‬ ‫● קישור סיבה וזמן‬
‫● דו שיח‬ ‫● פעלים בהווה‬
‫● תיאורים‬ ‫משפט‬ ‫מבנה ‪‬‬
‫רקע‪ :‬מקום‪ ,‬זמן‬ ‫במכתב‪ :‬פנייה‬ ‫פתיחה‬
‫פתיח ובו הסבר‬ ‫דמויות וכד'‬ ‫פתיח‬ ‫תיאור מצב‬
‫מקדים לפעולה‬ ‫בעיה‬ ‫טענה‬
‫הסתבכות‬ ‫נימוק‬ ‫סיבות‬
‫רשימה של‬ ‫נקודת מפנה‬ ‫הסבר‬
‫משפטים‬ ‫סיום ( ִפתרון)‬ ‫סיום‬ ‫תהליכים‬
‫זה תחת זה‪.‬‬
‫(לעתים נמצא‬ ‫משפט סיכום‬
‫חלוקה פנימית)‬

‫עניינית‬ ‫פיקטנית‬ ‫נוקטת עמדה‬ ‫כותרת ‪ ‬עניינית‬

‫כשיודעים מה אמור הטקסט לתת‪ ,‬מצליחים לקבל‪...‬‬

‫‪ ‬משימת סיכום ַּבחנו בעזרת תרשים זה את הטקסטים המופיעים בעמודים ‪16-18‬‬

‫ עמ׳ ‪ 88‬בחוברת בספר‪ִ ,‬עקבו אחר התאמתם למצופה מן הסוגה שאליה הם שייכים‪.‬‬

‫לצמוח ולהצמיח‪...‬‬

‫מעמיקים וחופרים‪,‬‬
‫זורעים‪ ,‬משקיעים ו‪ ...‬קוצרים‪.‬‬

‫כל קושי הוא הזדמנות‬
‫לחשוב‪ ,‬להפעיל ֵעירנות‪.‬‬
‫לגלות‪ ,‬לקבל מידע חדש‪,‬‬
‫להבין לעומק וליהנות ממש‪.‬‬
‫אם מגלים קושי ‪ -‬אין מקום לבהלה‬
‫דווקא בהתמודדות ִעמו מתפתחת החשיבה‪.‬‬

‫תלמידים יקרים!‬

‫בפרק זה נכיר כמה תופעות‬
‫שעל הבנת טקסטים מקשות‪.‬‬
‫נלמד כיצד להתמודד ִעמהן‬
‫ובאיזו דרך להתגבר עליהן‪.‬‬
‫נשחרר את המחסומים גם בכתיבה‪,‬‬
‫נעשיר את ההבעה שלנו בהנאה‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫מילים‬ ‫אם דרך ה ֶהקשר לא הועילה להבנת המילה ‪ -‬ממשיכים‪:‬‬

‫מנסים להיעזר בשורש של המילה‪.2,‬‬

‫ מחפשים מילים מוּכרות ממשפחת המילים הזו‬

‫וחושבים מה הֶּק ֶשר ביניהן לבין העניין שעליו מדובר‪.‬‬

‫אם גם השורש לא מסייע לנו לפענח את המילה ‪ -‬ממשיכים‪:‬‬

‫מחפשים את פירוש המילה בספר המילון‪.3.‬‬

‫ במילון רשומות רק מילות היסוד‪ :‬בלשון זכר יחיד ובלי אותיות שימוש‪,‬‬

‫ כדי להבין מילה קשה דרך המילון‪ ,‬יש להפוך אותה לצורה זו ולהבינה לפי מילת היסוד‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪ ‬משימה ‪ִ 2‬קראו את הטקסט‪ִּ ,‬בדקו איזו דרך תעזור לכם להבין את המילים ‬

‫ עמ׳ ‪ 92‬בחוברת שאינן מוּכרות בו‪ .‬אחר כך ַמלאו את המשימות בחוברת‪.‬‬

‫עץ החרוב ּו ִפ ְריֹו ‪ /‬מר ֶוה לצמא‬

‫החרוב הוא עץ גדול ונאה הצומח בארצות הים התיכון‪ .‬יש סיבות שונות למקור‬ ‫‪1‬‬
‫שמו של החרוב‪ :‬יש טוענים שהמילה חרוב מורה על פרי ֹו הח ֵרב‪ ,‬היבש‪ .‬יש הסוברים‬
‫שהסיבה לשמו היא משום שפריו קשה לאכילה עד שהוא "מחריב" את ה ִשניים‪.‬‬

‫ויש אומרים שהחרוב נקרא כך על שם צורתו של הפרי שדומה ל ֶח ֶרב‪.‬‬

‫גזעו של החרוב רחב ביותר‪ ,‬ואחרי שנים רבות הוא נעשה חלול‪ .‬נופו של החרוב‬ ‫‪5‬‬
‫גבוה ורחב‪ ,‬וניתן ליהנות מצל ומ ֲאויר צח בקרבתו‪ .‬החרוב אינו עץ "מפונק"‪ ,‬הוא‬ ‫‪10‬‬
‫מסתגל היטב לתנאי יובש‪ .‬החרוב מעמיק את שורשיו באדמה‪ ,‬דבר זה מסייע לו‬
‫לספוג את הלח ּות שבתוך האדמה‪ .‬כך גם אם על פני השטח נראית האדמה י ֵבשה‬
‫וח ֵרבה‪ ,‬מגיע העץ בשורשיו עד מאגרי המים שבמעמקי האדמה ושואב מהם את‬

‫הלחות הנדרשת לצמיחה‪ ,‬לפריחה ול ִלבלוב העלים‪.‬‬

‫עץ החרוב פורח בסוף הקיץ‪ ,‬ו ֵפרותיו ב ֵשלים וטובים לאכילה רק בקיץ בשנה שלאחר‬ ‫‪15‬‬
‫מכן‪ .‬הפרי של החרוב דומה לתרמיל‪ .‬בתחילה צבע החרוב הוא ירוק‪ ,‬וככל שהוא‬
‫מבשיל יותר‪ ,‬הוא נעשה שחור יותר‪ִּ .‬פ ְרי ֹו של החרוב יבש וקשה‪ ,‬אבל כשלועסים‬
‫אותו‪ ,‬ניתן לא ְכלו ללא קושי‪ .‬טעמו מתוק וערב‪ .‬החרוב הוא פרי מזין ובריא‪ .‬הוא‬
‫עשיר במינרלים ובסיבים ְּתז ּו ָנתיים‪ ,‬עובדה זו ֵמיטיבה עם תהליך העיכול‪ .‬מן החרוב‬
‫מייצרים מוצרים מגוונים‪ :‬דבש חרובים‪ ,‬קמח חרובים וסירופים‪ .‬עקב סגולותיו‬

‫הבריאותיות משמש החרוב אף להכנת תרופות‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫לצמוח עם המילים‬

‫אם קראנו טקסט‪ ,‬וכל המילים בו היו מוּכרות לנו‪ ,‬כנראה הוא‬
‫מיועד לילדים קטנים מ ִאתנו‪ .‬בטקסט טוב נמצא כמה מילים‬
‫שעדיין אינן מוּכרות לנו‪ ,‬ובעקבות הבנת הטקסט נבין גם אותן‬

‫ונוסיף אותן לאוצר המילים שלנו‪.‬‬

‫אחרי פעילות טרום קריאה וקריאה מרפרפת‬
‫נעבור לקריאה מעמיקה ובה נרצה להבין כל מילה‪.‬‬

‫א‪ .‬כשמגיעים למילה שאינה מוֶּכרת ‪ -‬נעצרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בודקים ‪ -‬האם אפשר להבין את העניין גם בלעדיה?‬

‫ אם לא ‪ -‬צריך לחפש דרך להבין אותה‪.‬‬

‫דרכים להבנת פירוש של מילים‪:‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫מנסים להבין את המילה לפי ה ֶה ְקֵׁשר ( ַהֶּקֶׁשר לעניין שמדובר עליו)‪ .1.‬‬

‫ כדי להבין את העניין שבו המילה כתובה‪ ,‬קוראים את הכתוב ל ָפניה ואחריה‪ ,‬‬
‫ וחושבים בהיגיון‪ :‬מה יכולה להיות המשמעות של המילה?‪...‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 1‬קראו את הטקסט ו ִמצאו בו מילה עיקרית שאינה מוּכרת לכם‪ .‬‬

‫ עמ׳ ‪ 91‬בחוברת ַנסו להבין אותה בעזרת ההקשר‪.‬‬

‫יש לך ליפים?‬

‫אי שם יש מקום שבו כל תינוק מקבל בלידתו כישרון מיוחד ליצירת ליפים‪ .‬בכל פגישה‬
‫בין אנשים היו הם מחליפים ביניהם ליפים והרגשתם הייתה נפלאה‪ .‬ככל שחילקו ליפים‬

‫רבים יותר‪ ,‬כך גבר רצונם ליצור ליפים נוספים‪ .‬כך חיו האנשים באושר כל ימי חייהם‪.‬‬

‫עד שהגיע למקום איש זר‪ ,‬שלא ידע ליפים מהם‪ .‬האנשים שפגש בהם הגישו לו ליפים‪,‬‬
‫אך הוא לא הצליח ליצור ליפים כדי להחזיר להם‪ .‬הדבר לא מצא חן בעיניו‪ ,‬והוא החליט‬
‫להפיץ שמועה ׁ ִשקרית‪“ :‬יש להיזהר לא לפזר ליפים‪ ,‬הם הולכים ואוזלים‪ ,‬ולא תהיה‬

‫אפשרות ליצור מהם עוד”‪ .‬האנשים האמינו לו והחלו ממעטים בנתינת ליפים‪.‬‬

‫הלכו האנשים והפכו עצובים יותר ויותר‪ ,‬הרגשתם הרעה התגברה עד שהחליטו לחקור‬
‫את העניין‪ .‬בעקבות החקירה גילו את מעשה האיש הזר‪ .‬אז הבינו כולם שדברי האיש‬
‫אינם אלא ה ְמצאה‪ .‬הם החלו לחלק שוב ליפים בשפע לכל מ ָּכר‪ ,‬והאושר‪ ,‬ברוך ה’‪ ,‬חזר‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫מילים‬ ‫מתי נשתמש בשיטות‪ :‬ההקשר‪ ,‬השורש והמילון?‬
‫א‪ .‬כשנרצה להבין טקסט שאנו קוראים‪.‬‬

‫ב‪ .‬במשימות הבנת הנקרא בשיעורים או במבחנים‪.‬‬

‫מה עושים אם יש לפנינו ארבע אפשרויות‪,‬‬
‫שמתוכן עלינו לבחור את ההסבר הנכון למילה הנתונה?‬

‫א‪ .‬קוראים את המשפט שבו משולבת המילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קוראים את ארבע האפשרויות להסֵּברּה ובוחרים את זו הנראית מתאימה‪.‬‬

‫ג‪ .‬חוזרים למשפט ובודקים אם ההסבר שבחרנו יכול להחליף את המילה‪.‬‬
‫אם משמעות המשפט לא השתנתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בחרנו נכון!‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫נסו להבין את המילים הבאות בעזרת השורש‪:‬‬

‫● מו ָצאו ● מזו ֶהה ● ניטעו ● מקראי ● מוניטין ● ִצ ָּפתו ● ייחודית ● נשמטות‬

‫מילים אלה כתובות בטקסט שלפניכם‪.‬‬
‫ִקראו את הטקסט‪ ,‬ובדקו האם הפירוש שמצאתם מתאים להקשר‪.‬‬

‫עץ התפוז‬

‫התפוז הוא הפרי החשוב מבין ִמי ֵני ההדרים‪ .‬מו ָצאו של עץ התפוז מהמזרח־‬
‫הרחוק‪ ,‬אבל כיום הוא הפרי הישראלי ביותר‪ ,‬עד כדי כך שברחבי העולם התפוז‬
‫מזו ֶהה ִּכ ְפרי ארץ ישראלי‪ .‬עצי תפוז הובאו לישראל לפני מאות שנים‪ ,‬העצים‬
‫גדלו בעיקר בסביבות העיר יפו‪ ,‬ובהמשך ניטעו פרדסים לאורך מישור־החוף‪ .‬שמו‬

‫של התפוז הוא קיצור לשם המקראי "תפוח זהב"‪.‬‬

‫בישראל התפתח ָזן מיוחד של תפוזים ‪ -‬ה ׁ ַשמ ּו ִטי‪ ,‬זן שזכה למוניטין עולמי‪.‬‬
‫תכונותיו המיוחדות של השמוטי הן‪ :‬טעמו המשובח‪ ,‬צי ָפתו הנאכלת בש ֵלמות ּה‬
‫והעובדה שמצויים בו מעט גרעינים‪ .‬אבל התכונה הייחודית והעיקרית של תפוז‬
‫השמוטי היא היותו נוח לקילוף‪ .‬גם שמו מעיד כי הקליפות שלו נשמטות בקלות‪...‬‬

‫מלבד ה'שמוטי' מגדלים בארץ זני תפוזים אחרים‪ ,‬כמו‪ :‬תפוזי ַו ֶל ְנ ְס ָיה ותפוז ַט ּב ּו ִרי‪.‬‬

‫הפתרון‬ ‫‪ ‬משימה ‪ 4‬‬
‫בלשון!‬
‫עמ׳ ‪ 96 ,95‬בחוברת ַמלאו את המשימות בחוברת בצורה מוׂשכלת‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫בכל פיענוח מילה לא מוכרת‪ ,‬חשיבה תמיד עוזרת!‬ ‫מילים‬

‫שיטת ה" ֶהקשר" מלווה אותנו‬
‫גם כאשר אנו נעזרים בשורש המילה‬
‫או מבררים את משמעותה דרך המילון‪.‬‬

‫רוצים לדעת איך‪ ,‬קראו את ההמשך ‪-‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 3‬ערכו דיון על המילים‪ ,‬שאינן מּוּכרות בטקסט שלפניכם‪ ,‬וכיצד ‬

‫ עמ׳ ‪ 94‬בחוברת יסייע דף המילון להבנתן‪ .‬אחר כך ַמלאו את המשימות בחוברת‪.‬‬

‫ּבֹו ָט ִני ָקה שומרת מצוות‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫חקלאים שומרי מצוות פיתחו שיטה מיוחדת לגידול ירקות עליים‪ :‬גידול בחממות‬
‫בלי אפשרות כניסה לתולעים ולחרקים אחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם ירק המשווק תחת‬
‫פיקוח רבני על אופן גידולו זקוק לשטיפה‪ .‬ההוראות הן‪ :‬להשרות את הירק במי‬
‫סבון לכמה דקות ולשטוף תחת זרם מים כל עלה בנפרד‪ .‬תפקידה של שטיפה זו‬

‫הוא להסיר זבובונים שעלולים להיתפס בין העלים לאחר הקטיפה‪.‬‬

‫בעבר היה צורך בבדיקה מדוקדקת‪ ,‬וזאת נוסף על ַה ׁ ְש ָר ָיה במי סבון ושטיפה‪ .‬על‬
‫הבודק היה לבחון גם את ה ְנ ִק ּי ּות של עו ְר ֵקי הצמח‪ ,‬ולבדוק שגם בתוכם אין חרק‬

‫או תולעת‪ .‬זאת ניתן היה לעשות רק בבדיקה יסודית מול אור השמש‪.‬‬

‫מדע הבוטניקה תורם להשבחת החקלאות‪ ,‬ונוסף על כך הוא מאפשר שיפורים‬
‫ושדרוגים גם לטובת שמירת המצוות‪.‬‬

‫מילים אחדות‬
‫מתוך טקסט זה‬
‫קשה להבין לפי‬
‫השורש או ההקשר‪,‬‬

‫לכן ֵצרפנו דף מילון‪‬‬

‫‪71‬‬

‫מילים‬ ‫שימוש במילים "חדשות"‬

‫הכרת מילים חדשות היא חכמה‪,‬‬
‫אבל שימוש בהן בכתיבה‪ ,‬היא חכמה גדולה!‬

‫נשים לב לעובדה שקיימות מילים שמשמעותן דומה‪ ,‬אך ֵאי ֶננה ז ָהה‪.‬‬
‫אם נשתמש במילה המדויקת למטרה‪ ,‬נעלה את רמת הכתיבה!‬

‫לפניכם רשימת מילים שכולן עוסקות בנושא עבודת האדמה‪.‬‬
‫ִקראו את ההגדרות‪ ,‬והבינו את דיוקי המשמעות‪.‬‬

‫● ָז ַר ע ‪ -‬טמן זרעים באדמה‪ ,‬כדי שיצמחו מהם צמחים‪.‬‬

‫● ָנ ַטע ‪ׁ -‬שתל‪ׂ ,‬שם צמח באדמה‪.‬‬

‫● ָנ ַב ט ‪ -‬התחיל לצמוח‪ ©.‬להתרשמות בלבד!‬
‫● ָצ ַמ ח ‪ -‬יצא מן האדמה וגדל‪.‬‬
‫● ָׁש ַת ל ‪ָ -‬נטע‪ׂ ,‬שם שתיל באדמה‪.‬‬
‫● ָק ַטף ‪ -‬תלש מן הצמח‪.‬‬
‫● ָק ַצ ר ‪ -‬קטף שיבולי תבואה‪.‬‬

‫כאשר נכנסת מילה כזו‬ ‫● ָּכ ַרת ‪ -‬חתך‪ ,‬גזר‪ ,‬חטב‪.‬‬
‫ל״אוצר המילים״ שלנו‪ ,‬אנו‬ ‫● ָח ַטב ‪ָּ -‬כ ַרת עצים‪.‬‬
‫מכירים בעזרתה ׳משפחה׳‬ ‫● ָּב ַצר ‪ -‬קטף ענבים‪.‬‬

‫שֵלמה‪ ,‬לדוגמה‪ָ :‬זַרע ‪-‬‬ ‫● ָּג ַזם ‪ָּ -‬כ ַרת ענפים מעץ כדי ל ַיּפות אותו‪.‬‬
‫זרעתי‪ ,‬זריעה‪ ,‬לזרוע וכד׳‪.‬‬ ‫● ָז ַמ ר ‪ָּ -‬ג ַזם ענפים כדי שהעץ יצמח טוב יותר‪.‬‬

‫תובית יאשרו םירוציק‬ ‫‪ ‬משימה ‪ 6‬בחרו מתוך רשימה זו עשר מילים ‬

‫ עמוד ‪ 98‬בחוברת ו ַשּבצו אותן במשפטים‪.‬‬

‫ִמְׁש ָלב ‪-‬‬ ‫השתמשו בכל פעם בצורת נטייה שונה‪ ,‬ו ִכתבו משפטים מגוונים‪.‬‬

‫הרמה הלשונית‬ ‫יש להתאים את משלב השפה לנסיבות הטקסט‪:‬‬
‫המותאמת לנמען‪.‬‬ ‫בכתיבה יש להשתמש במילים ממשלב גבוה יותר מאשר בדיבור‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫אם יש מילים שאפשר להסתדר בלי להבין אותן‪,‬‬ ‫מילים‬
‫לא כדאי להקדיש להן זמן רב מדי‪.‬‬

‫ִקראו את הטקסט‪ .‬האם תוכלו להבין את הטקסט‬
‫שלפניכם על אף שאינכם יכולים ״להבין״ את המילים‬

‫המטושטשות שּבֹו‪.‬‬

‫החי והצומח לתועלת האדם‬

‫לפני כעשרים שנה לקח החוקר אדווארד מספר קופי שימפנזה תחת‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫חסותו‪ .‬הוא ערך בעזרתם מחקרים רפואיים‪ .‬והנה‪ ,‬בוקר אחד הבחין כי‬
‫הקופים נראים חלושים וחולים באופן מזעזע‪ .‬הקופים נעורו בבוקר ולא‬
‫ניגשו אל עצי הבונגו ‪ ,‬שמהם היו רגילים לאכול‪ ,‬אלא יצאו לדרך‪ .‬הם צעדו‬

‫לכיוון יער האריזונה‪.‬‬

‫כעבור עשרים דקות נעצרו והחלו לקטוף מעלי עץ האספיליה ולבלוע את‬
‫העלים בש ֵלמותם‪ .‬הקופים הראו סימני אי שביעות רצון מן הטעם‪ ,‬אך‬
‫התמידו באכילתם עד אשר התחזקו והבריאו‪ .‬בעקבות מעשה הקופים‬

‫ותצפית החוקר התגלתה תרופה חשובה המביאה תועלת גם לבני אדם‪.‬‬

‫לשמות של אנשים‪ ,‬מקומות (ואפילו זנים של ֵּפרות)‪ ,‬לא תמיד נמצא הסֵּברים‪.‬‬
‫לכן ַּדי בכך שנדע לזהות אותם בטקסט ולהבין על מה מדובר‪.‬‬

‫אחרי שעסקנו בהבנת מילים שאינן מוּכרות‪,‬‬
‫השקענו‪ ,‬טרחנו והנה צמח העץ‪ ,‬הניב ֵּפרות‪.‬‬

‫הבה נאסוף אותן‪ ,‬נכניס לתיבת האוצרות‪,‬‬
‫ובפעם הבאה מילים אלו כבר תהיינה מוּכרות!‬

‫‪ ‬משימה ‪ַ 5‬העתיקו מילים שהתחדשו לכם ‬

‫ עמוד אחרון בחוברת בשני השיעורים האחרונים‪.‬‬
‫גם בהמשך הלימוד תוכלו לרשום שם מילים נוספות שיתחדשו לכם‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫מאזכרים‬ ‫המאזּכרים יכולים להופיע ְּבצורות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬כינוי גוף ‪ -‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪...‬‬

‫ב‪ .‬כינוי שייכות ‪ -‬שלו‪ ,‬שלה‪ ,‬שלהם‪ ,‬שלהן‪...‬‬
‫ ובהטייה‪ :‬צמיחתו‪ ,‬צורתם‪...‬‬

‫ג‪ .‬מילות יחס בהטיה ‪ -‬בו‪ ,‬לפניה‪ ,‬אצלם‪ ,‬אליהן‪...‬‬
‫ד‪ .‬כינוי רומז ‪ -‬שם‪ ,‬במקום זה‪ ,‬תופעות אלו‪ ,‬אז‪ ,‬בתקופה זו‪...‬‬

‫אחרי שהבנו ְלמה מכ ֵון המאזכר נוכל להבין גם את המשפט שהוא כתוב בו‪,‬‬
‫ולענות תשובות על שאלות בנוגע אליו‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪ ‬משימה ‪ִ 2‬מצאו בטקסט הבא לפחות ‪ 5‬מאזכרים ו ַגלו ְלמה הם מכוונים‪ .‬‬

‫ עמ׳ ‪ 104-103‬בחוברת בעקבות הבנה זו תוכלו לענות על השאלות בחוברת‪.‬‬

‫צמחיית הכותל ‪ /‬מר ֶוה לצמא‬

‫התפילה בכותל‪ ,‬שריד מקדשנו‪ ,‬מצמיחה ישועות‪ ,‬אך גם צמחים כפשוטם‬ ‫‪1‬‬
‫צומחים בין אבני הכותל‪.‬‬

‫נ ּוכל למצוא שם ִע ְ ׂש ֵבי־ ַּבר ירקרקים שנאחזים בין חרי ֵצי האבנים‪ .‬צמחים‬ ‫‪5‬‬
‫אלה מורכבים מ ִּפטרייה ומ ַא ָּצה ונקראים בשם ״ ֲח ָז ִז ּי ֹות״‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ה ֲח ָז ִז ּי ֹות ג ֵדלות בתנאים קשים מאוד‪ .‬הן מצליחות לשרוד על פסגות‬
‫ההרים ובמדבריות‪ ,‬על חוף הים ובארצות הקוטב‪ ,‬במזג אוויר חם מאוד‬
‫ובקור נורא‪ .‬החזזיות מסוגל ֹות להתקיים בתנאים אלו הודות לשני‬
‫החלקים שמהם הן מורכבות‪ :‬הפטרייה והאצה‪ .‬האצה קולטת מן האוויר‬
‫פחמן דו חמצני‪ ,‬והיא מספקת אנרגיה‪ .‬ה ִּפטרייה קולטת מים ומינרלים‪,‬‬

‫והיא מספקת מזון‪ .‬כך‪ ,‬בשיתוף פעולה בין השתיים‪ ,‬שורדות החזזיות‪.‬‬

‫נלמד מן החזזיות ֶמסר לחיים‪ :‬אם נח ֶיה בשלום ונעבוד בשיתוף פעולה‪,‬‬
‫ִנזכה בסיעתא דשמיא לאריכות ימים ונשרוד בכל התנאים‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫לצמוח עם ְמ ַא ְז ְּכ ִרים‬

‫פעמים רבות המשפט הראשון בטקסט נותן לקוראים מידע‬
‫בסיסי על דבר‪ ,‬ואחריו מגיע משפט שיוסיף מידע על אותו דבר‪.‬‬
‫במקום להזכיר שוב את שמו‪ ,‬מאזכרים אותו בצורה אחרת‪ .‬עלינו‬
‫לזהות למי הכוונה במאזכר‪ ,‬כדי שנבין על מה מדובר‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫״הוא״ (מי?)‪ ,‬״שלהם״ (של מי?)‪ ,‬״עצה זו״ (איזו עצה?)‬

‫שלבי העבודה בפיענוח מאזכרים‪:‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫‪ .1‬קוראים את המשפט הקודם ל ְמ ַא ְזֵּכר‬

‫ ומגלים על מה מדובר‪.‬‬

‫‪ .2‬מחליפים את המאזכר במילה שמצאנו‪,‬‬
‫ ובודקים אם נוצר משפט הגיוני מתאים לטקסט‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 1‬קראו את הטקסט שלפניכם‪ ,‬פעלו על פי שלּבי העבודה הנ״ל‪ ,‬‬

‫ עמ׳ ‪ 102‬בחוברת ופענחו ְלמה מכ ֵון כל מאזכר‪.‬‬

‫פרחים מגּו ָונים‬

‫הפרחים מצטיינים בשפע של צורות‪ .‬עלי הכותרת של הפרח עשויים להיות‬
‫זהים בגודלם ובצורתם‪ ,‬אך יש פרחים שבהם עלי הכותרת שונים זה מזה‪.‬‬

‫הפרחים שעלי הכותרת שלהם זהים מכונים‪ :‬״פרחים נכונים״‪ .‬פרח‬
‫הפעמונית וכן פרח ה ֶּפ ַרע שייכים לקבוצה זו‪.‬‬

‫ל ִפ ְשתנית ולפרחים נוספים יש עלי כותרת שונים זה מזה‪ .‬פרחים כאלה‬
‫מכונים ״פרחים בלתי נכונים״‪.‬‬

‫גם ב ֵהי ָע ְרכ ּות הפרחים על הגבעול נמצא שוני בסוגים השונים של הפרחים‪.‬‬
‫יש שהפרחים מקובצים יחד בראש הגבעול‪ ,‬ויש שהם גדלים לאורכו‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫טען כל אחד את טענותיו‪ ,‬ואז שאל הרב את הסוחר‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫"האם היו עדים ְּב ֵעת שמסרת לאופה את כספך?"‬ ‫‪25‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫"לא היו עדים‪ ,‬מכיוון שהתרחקנו מכל עין זרה״‪.‬‬
‫ענה הסוחר והמשיך‪" :‬מסרתי לו את כספי ביער‪,‬‬

‫מתחת לאחד העצים"‪.‬‬

‫"אם כן‪ ,‬אין לנו אדם שיעיד‪ ,‬אך לך נא אל העץ שלידו מסרת את‬
‫המטבעות ו ָה ֵבא לי ממנו ֵעד ּות על כך"‪ .‬ביקש הרב‪.‬‬

‫יצא הסוחר לדרך כבקשת הרב‪ ,‬אף שלא הבין את כוונותיו‪.‬‬

‫עברו עשר דקות‪ ,‬חלפה רבע שעה‪ ,‬והרב אל האופה פנה‪" :‬האם לדעתך‬
‫כבר הגיע הסוחר אל העץ של ִצדו קיבלת את כספו למשמרת?"‬

‫"לא‪ ,‬עדיין לא‪ ,‬רחוק העץ הזה‪ ,‬בקצה החורשה‪ ,‬הדרך תימשך חצי שעה‬
‫לפחות"‪ .‬כך ענה האופה‪ ,‬ולא שם לב כי נפל למלכודת‪...‬‬

‫"צא וקרא לו" ציווה הרב‪" ,‬יש בידי התשובה‪ ,‬אין צורך שיתרחק ויגיע‬
‫עד העץ"‪ .‬כשחזר הסוחר פנה הרב אל שניהם ואמר‪ :‬״צודק הסוחר״‪.‬‬

‫אם ָידע האופה את מקום העץ‪ ,‬מוכיח הדבר כי אכן קיבל‬
‫שם את הכסף‪ ,‬ושוב‪ ,‬אין הוא יכול להכחיש זאת‪ ...‬אכן‪,‬‬
‫חכמתו של הרב‪ ,‬והצי ּות לדבריו‪ֵ ,‬הביאו להכרעת הדין‬

‫בהצלחה‪.‬‬

‫על אף שעסקנו במאזכרים‪,‬‬
‫כדאי לשים לב גם לשאר המילים‪,‬‬
‫לאסוף עוד מילים שלא היו מוּכרות‬

‫ולהוסיף אותן לתיבת האוצרות‪.‬‬

‫הוסיפו בעמוד האחרון בחוברת‬
‫מילים שהתחדשו לכם בשני השיעורים האחרונים‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫לפעמים צריך לפרק את המאזכר‬ ‫מאזכרים‬
‫ואז להבין מה הוא אומר‪.‬‬

‫המימד הלשוני יבוא לעזרה‪:‬‬
‫נבדוק אם מדובר ביחיד‪ ,‬ברבים‪ ,‬בזכר או בנקבה‪.‬‬

‫ובכל מקרה‪ ,‬נכניס היגיון לתמונה‪ ,‬והוא יוביל להבנה נכונה‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 3‬קראו את הטקסט‪ַּ ,‬גלו ְלמה מכוונים המאזכרים המודגשים‪ .‬‬

‫ עמ׳ ‪ 107‬בחוברת ַו ֲענו על השאלות על אודותיו בחוברת‪.‬‬

‫ֵעדּות העץ‬

‫‪ 1‬מעשה מעניין ֵאירע לסוחר ולאופה‪ ,‬אשר גרו בעירו של רבנו‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫חיים בן עטר‪ ,‬בעל ספר "אור החיים"‪.‬‬

‫יום אחד היה הסוחר צריך לצאת מן הכפר לתקופה מסוימת‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫הוא ניגש לאופה‪ ,‬וביקש ממנו לסור ִעמו אל היער הסמוך‪,‬‬
‫ׁשם סיפר בחשאי‪" :‬מתכונן אני לצאת לתקופה עם משפחתי‪ .‬אינני‬
‫רוצה להשאיר בביתי את רכושי‪ ,‬הכולל מטבעות זהב‪ ,‬שאותן הרווחתי‬

‫בעמל רב‪ .‬האם תואיל לשמור בעבורי עליהן עד שאשוב?"‬

‫"בשמחה" ענה האופה‪ .‬הוא קיבל מחברו את האוצר והטמינו בחדרו‪.‬‬

‫חלפה תקופה‪ ,‬והסוחר שב לביתו‪ .‬פנה הוא לחברו וביקש לקבל את כספו‬
‫‪ 10‬חזרה‪" .‬על מה אתה מדבר?" שאל האופה‪" ,‬לא קיבלתי ממך מאומה!"‬

‫"באמת‪ ,‬אינך זוכר?! לפני שיצאנו משפחתי ואני‪ ,‬הפקדתי‬
‫בידך את כספי‪ ,‬אוצר של מטבעות זהב‪ ...‬אנא‪ַ ,‬נסה‬

‫להיזכר‪ "...‬התחנן הסוחר‪.‬‬

‫"אין על מה לדבר"‪ָּ ,‬פסק האופה‪" :‬אתה מעליל עלי‬
‫עלילה‪ ,‬ואין לך כל הוכחה״‪ .‬באין מוצא‪ ,‬פנו השניים אל‬

‫ַר ָּבם‪" ,‬האור החיים"‪ ,‬שידון ויפסוק עם מי הצדק‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫אם אנו משלבים מאזכרים בכתיבה חשוב לשמור על התאמה‬
‫של זכר‪ ,‬נקבה‪ ,‬יחיד ורבים ַלָּדבר שהמאזכר מכוון אליו‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫יצחק הגיע ל ִמְׁשָּת ָלה‪ ,‬אך זו היתה סגורה‪.‬‬

‫כינוי רומז‪:‬‬ ‫לפניכם תזכורות לכללים לשוניים‪,‬‬

‫ללֵראנּבלּקיו‪,‬לבםז‪ֵ,‬האכגֶּלרםבהיי‪,‬לחּזחכייכֵדאדר‪::‬לוֶּזוג‪,‬זֹהּו‪,‬ם‪,‬כ ַלאהנֶָּהללקזֹהה‪.‬ב‪.‬אהת‪.:‬‬ ‫תוכלו להיעזר בהם בעת הצורך‪:‬‬
‫נאמר‪ :‬ילד זה‪,‬‬ ‫לכן‬
‫זו‪,‬‬ ‫ילדה‬ ‫ילדים אלו‪.‬‬ ‫סיומות‬
‫בכינוי שייכות‪:‬‬
‫זכר ביחיד ‪ -‬וֹ‪ ,‬לדוגמה‪ְּ :‬ד ָברֹו‬
‫זכר ברבים ‪ -‬יו‪ ,‬לדוגמה‪ְּ :‬ד ָב ָריו‬
‫נקבה ביחיד ‪ּ ָ -‬ה‪ ,‬לדוגמה‪ֲ :‬ח ֶב ְר ָתּה‬
‫וברבים ‪ ֶ -‬י ָה‪ ,‬לדוגמה‪ַ :‬ח ְברֹו ֶתי ָה‬

‫גם מילות יחס ניטות בדומה לכך‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אֹותֹו‪ָ ,‬ע ָליו‪ֶ ,‬א ְצ ָלּה‪ֱ ,‬א ֶלי ָה‪.‬‬
‫הטייתשייכותמחליפה‪ ©:‬להתרשמות בלבד!‬

‫ה' הידיעה ‪ +‬שם עצם ‪ +‬כינוי שייכות‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫הבית שלו ‪ֵּ -‬ביתֹו‪,‬‬

‫הדרך שלה ‪ַּ -‬ד ְרָּכּה‪,‬‬

‫המחשבות שלו ‪ -‬מחשבו ָתיו‪,‬‬ ‫הִּפ ְתרון‬
‫הספרים שלה ‪ְ -‬ס ָפ ֶרי ָה‪,‬‬ ‫ַּבלשון!‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫תובית יאשרו םירוציק‬ ‫שימו ❤ אם מדובר בפרטים רבים‪ ,‬יש להכלילם במילה כוללת‪,‬‬

‫כמו‪ :‬תופעות אלו‪ ,‬רעיון זה‪ ,‬אמירות שכאלה‪ ,‬החלטה זו וכד'‪.‬‬ ‫ ‬

‫כינוי שייכות ‪-‬‬ ‫ִּבדקו את הטקסט שכתבתם במשימה ‪,4‬‬
‫האם המאזכרים שהשתמשתם בהם כתובים בלשון תקינה?‬
‫מילה המציינת‬
‫למי שייך הדבר‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫מאזכרים‬ ‫שימוש במאזכרים‬

‫לזהות מאזכר ולהבין למה הכוונה‪ ,‬היא חכמה‬
‫להשתמש בהם בכתיבה‪ ,‬היא חכמה גדולה!‬

‫אם כותבים לילדים צעירים מ ַמ ֲעטים במאזכרים‪,‬‬
‫ככל שרמת הקוראים עולה‪ ,‬מ ַש ְלבים בעבורם מאזכרים רבים יותר בטקסטים‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 4‬‬
‫עמ׳ ‪ 110‬בחוברת ִקראו את הטקסט שלפניכם‪ .‬טקסט המיועד לילדים‪ .‬‬

‫ִּכתבו אותו מחדש בעבור בני גילכם‪ַ ,‬שלבו בו מאזכרים מתאימים לטקסט‪.‬‬

‫ָה ֵע ִצים ‪ /‬על פי ספריית "מדע לילד"© להתרשמות בלבד!‬ ‫‪1‬‬

‫בעולם קיימים סוגים רּבים של עצים‪ .‬יש עצים שהם עצי שלכת‪.‬‬
‫ב ְס ָתו העלים של עצי השלכת הופכים צהובים ונושרים מן העץ‪.‬‬
‫כאשר מגיע האביב‪ ,‬נעשה חם יותר‪ .‬על ענפי העצים צומחים‬

‫ניצנים‪ .‬הניצנים גדלים וצומחים עלים חדשים‪.‬‬

‫העצים זקוקים למים כדי לצמוח‪ .‬העצים יונקים את המים‬ ‫‪5‬‬
‫בשורשים שלהם‪ .‬העצים זקוקים גם לאור השמש‪ .‬העצים קולטים‬

‫את אור השמש דרך העלים שלהם‪.‬‬

‫עצים רּבים נוכל למצוא בחורשות וביערות‪ .‬העצים בחורשה אינם‬
‫צפופים‪ .‬אור השמש חודר מבין העצים‪ ,‬כך יכולים גם פרחים‬
‫‪ 10‬לצמוח בחורשה‪ ,‬משום שהפרחים זקוקים לאור כדי לצמוח‪ .‬ביער‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬העצים צפופים וסבוכים‪ ,‬רק מעט מאור השמש חודר‬

‫בין העצים‪ ,‬לכן רק פרחים מעטים צומחים ביער‪.‬‬

‫אם גדלים ביער עצים רבים‪ ,‬אפשר לנסר חלק מן העצים‪ .‬במשך‬
‫הזמן עצים חדשים יצמחו במקום העצים שאותם ניסרו‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫ ‪ ‬משימה ‪ 2‬נבחן מה קורה כאשר קוראים טקסט‪ ,‬שחסרות בו מילות קישור‪:‬‬

‫עמ׳ ‪ 114-115‬בחוברת ִקראו את הטקסט ו ַנסו לענות על השאלות בחוברת‪ .‬‬

‫פרחית‬

‫פרחית קיבלה ליום הולדתה אגרטל ובו זר פרחים צבעוני‪ .‬היא אהבה‬
‫את הפרחים הצהובים‪ ,‬את הפרחים הוורודים‪ ,‬את הפרחים הלבנים‬
‫היא לא אהבה כלל‪ .‬ניסתה פרחית לצבוע אותם בצבעי פסטל‪ ,‬ע ֶלה‬
‫כותרת אחד נתלש‪ .‬ניסתה בצבעי פנדה‪ ,‬עלה שני נפל‪ .‬הפרח קיבל‬

‫צבע מוזר‪ ,‬פרחית צבעה אותו בצבעי גואש‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫אם חסרות בטקסט מילות קישור‪ ,‬אי אפשר להבין אותו כראוי‪,‬‬
‫אף על פי שכל המילים המו ְזּכרות בו מוּכרות לנו‪.‬‬

‫הכרת מילות קישור‬

‫נמיין את הקישוריות לפי מטרתן‪:‬‬

‫הֹו ָס ָפה‬ ‫ַה ְפ ָח ָתה‬

‫ו‪ ...‬גם‪ ...‬כמו כן‪ ,‬מלבד‪...‬‬ ‫רק‪ ,‬פרט ל‪ ,...‬חוץ מ‪...‬‬
‫כל המוזמנים ליום ההולדת‬
‫נוסף על אגרטל הפרחים‪,‬‬
‫קיבלה פרחית גם מראה לחדר‪.‬‬ ‫הגיעו‪ ,‬פרט לדודה רחל‪,‬‬
‫היא רק שלחה מתנה‪.‬‬
‫ּתֹו ָצ ָאה‬
‫ִסָּבה‬
‫לכן‪ ...‬משום כך‪ ...‬כתוצאה מכך‪...‬‬
‫כי‪ ...‬מפני ש‪ ,...‬מכיוון ש‪ ...‬הואיל ו‪...‬‬
‫אגרטל הפרחים השתקף‬
‫במראה החדשה‪ ,‬וכך נראו‬ ‫פרחית שמחה משום שהמראה‬
‫הישנה שהייתה בחדרה נשברה‪.‬‬
‫שני אגרטלים בחדר‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫לצמוח עם ִמּלֹות ִקּׁשּור‬

‫מילות קישור הן מילים המקשרות בין‬
‫משפטים ושומרות על ְלכידּות הטקסט‪.‬‬

‫מילות הקישור מסייעות בבניית‬
‫הרצף ההגיוני של הטקסט‪.‬‬

‫חשוב לזהות את התפקיד של מילת‬
‫הקישור כדי להבין היטב את הטקסט‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 1‬הבה נבחן את תרומתן של מילות קישור לטקסט ‪ -‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫ עמ׳ ‪ 114‬בחוברת ִקראו את הטקסט ַו ֲענו על השאלות בחוברת‪.‬‬

‫הציקון‬

‫ציקון התרבט והתקלר מפני שגלק ריטונה‪ .‬כתוצאה מכך פלד‬
‫החיבוץ לציקון‪ ,‬והיה דומה לצחל פלוש‪ .‬התרבט הציקון והתקלר‬

‫דון ודון למרות שהחיבוץ פלדו‪ .‬כל זאת מצר הציקון כדי‬
‫שהריטונה תתרבט בצקינות‪.‬‬

‫מילות הקישור מאפשרות לנו לענות תשובות על שאלות‬
‫שנשאלו בנוגע לטקסט‪ ,‬אף שאיננו מבינים חלק מן‬

‫המילים שבו‪ .‬הן מאפשרות לנו להבין את ה ֶקשר שבין‬
‫המשפטים‪ ,‬אף שאיננו יודעים בדיוק מה נאמר בהם‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪81‬‬

‫ל ִעתים נמצא מילות קישור מאותה קבוצה שיש לכל אחת מהן משמעות מיוחדת משלה‪.‬‬

‫ַנסו להחליף את מילות הקישור הכתובות במשפטי הדוגמה במילים מאותה קבוצה‪.‬‬
‫ַּבצעו זאת בעל פה ו ִבדקו מתי הדבר עולה יפה‪.‬‬

‫ה ְקָׁשרים עוזרים‪...‬‬

‫כשמבינים מהי המטרה של מילת הקישור‪ ,‬מבינים מה הכותב רצה לומר‪.‬‬
‫ניתן להיעזר במילות הקישור גם כדי לענות תשובות‪:‬‬

‫אם שואלים אותנו‪ :‬מדוע‪ ...‬נחפש בטקסט מילת קישור של סיבה‪.‬‬
‫להוראה של‪ :‬הסבירו והדגימו‪ ...‬נחפש מילות קישור של הסבר והדגמה‪,‬‬

‫אם השאלה היא‪ :‬כיצד‪ ...‬נחפש מילות קישור של אופן‪.‬‬
‫וכך נגיע בקלות אל התשובה‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ 3‬אם הבנתם את משפטי ההדגמה של מילות הקישור ‬

‫ עמ׳ ‪ 118‬בחוברת בעמוד הקודם‪ ,‬ענו על השאלות בנוגע אליהם‪.‬‬

‫קשר כפול‪ ...‬יש מספר מילות קישור‪ ,‬שלהן משמעות נוספת‪:‬‬
‫ ● כמו ‪ -‬להדגמה‪ :‬יש ֵּפרות שבהם גרעין אחד גדול‪ ,‬כמו‪ :‬האבוקדו והמנגו‪.‬‬
‫● כמו ‪ -‬להשוואה‪ :‬כמו באבוקדו‪ ,‬גם בפרי האפרסק נמצא גרעין אחד גדול‪.‬‬

‫ ● כי ‪ -‬במקום ש׳ השימוש‪:‬‬
‫ קראתי בספר כי יש ֵּפירות שבהם ניתן למצוא מספר גרעינים קטנים בתוכם‪.‬‬
‫ ● כי ‪ -‬לסיבה‪ :‬הגרעינים חשובים לצמח‪ ,‬כי הם משמשים זרעים לצמח חדש‪.‬‬

‫● אּולם ‪ -‬לניגוד‪:‬‬
‫ ָלרוב הזרעים של הפרי אינם מיועדים לאכילה‪ ,‬אולם יש ֵּפרות שהם עצמם הזרעים‪.‬‬

‫● אּולם ‪ -‬כשם עצם‪ :‬באולם החתונות ״רינה״ מגישים ֵּפירות כמנה ראשונה‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ַ 4‬שּבצו מילים אלו במשפטים משלכם ‬

‫ עמ׳ ‪ 118-119‬בחוברת ותנו לאחרים לזהות את תפקידן‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫באגרטל הפרחים של‬ ‫ְז ָמן‬
‫פרחית פרחים מגוונים‪.‬‬
‫לאחר ש‪ ...‬לפני ש‪ ...‬בשעה ש‪...‬‬
‫הבה נכיר אותם‪...‬‬
‫כאשר ראה זאת אביה של‬
‫ַהְׁש ָו ָאה‬ ‫פרחית‪ ,‬חייך ואמר‪" :‬קיבלנו‬

‫כמו‪ ,‬כשם ש‪ ,...‬כפי ש‪ ,...‬יותר מ‪,...‬‬ ‫שניים במחיר אחד‪"...‬‬

‫פרח הדבורנית נראה כדבורה‪,‬‬ ‫ִנּגּוד וכן ְּב ִ‏נּגּוד ַלְּמ ֻצֶּפה‬
‫צורתו המיוחדת מושכת אליו את‬
‫אבל‪ ...‬לעומת זאת‪ ...‬ואילו‪...‬‬
‫הדבורים‪.‬‬ ‫אף על פי‪ ...‬עם זאת‪ ...‬למרות ַה‪...‬‬

‫בדומה לדבורים‪ ,‬גם בני אדם‬ ‫רוב הפרחים מפיצים ריח נעים‪,‬‬
‫נוטים להתחבר אל הדומים להם‪.‬‬ ‫אך בניגוד לכך פרח ה ְס ַטֶּפ ְל ָיה‬

‫מדיף ריח של בשר רקוב‪ ,‬וכך הוא מושך אליו זבובים‪.‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫אף על פי שנראה שהזבובים יזיקו לפרח‪ ,‬הם דווקא מועילים להתפתחותו‪.‬‬

‫ַה ְדָּג ָמה‬ ‫ֶה ְסֵּבר‬

‫לדוגמה‪ ...‬למשל‪ ...‬כגון‪...‬‬ ‫כלומר‪ ,‬דהיינו‪ ,‬פירושו של דבר‪...‬‬

‫ל ָמ ָשל‪ ,‬נּו ִרית האלפים‬ ‫לכל צמח וצמח העניק הבורא‬
‫היא אינה זקוקה לחום כדי‬ ‫אפשרות לשרוד בתנאי גידולו‪ .‬זאת‬
‫להתפתח‪ ,‬וכך היא שורדת‬ ‫אומרת‪ :‬ה' דאג לכל צמח‪ ,‬ונטע בו‬
‫תכונות מיוחדות המתאימות למקום‬
‫גם במרומי הרי האלפים‬
‫המושלגים‪.‬‬ ‫ֶשּבֹו הוא ג ֵדל‪.‬‬

‫ֹא ֶפן‬ ‫ְּת ַנאי‬

‫בצורה ש‪ ...‬בדרך ש‪ ...‬ככל ש‪...‬‬ ‫אם‪ ...‬בתנאי ש‪ ...‬אלא אם כן‪...‬‬

‫לעץ הבקבוק גזע עבה במיוחד‪,‬‬ ‫בורא העולם אינו נותן‬
‫באופן זה יכול הוא לאגור מים‬ ‫לפרח לצמוח באזור מסוים‬

‫ולשרוד גם בתנאי המדבר‪ ,‬המקום‬ ‫אלא אם כן הוא מסוגל‬
‫שהוא צומח בו‪.‬‬ ‫להתקיים בו‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫אם משלבים מילות קישור בכתיבה‪,‬‬
‫יש להקפיד על התאמה‪:‬‬

‫א‪ .‬לקבוצה המתאימה למשמעות‬
‫ (הוספה או הפחתה‪ ,‬סיבה או תוצאה וכו׳)‬

‫‪ . 1‬במקרה שאדמתו של עציץ התייבשה יתר על‬ ‫כאן רצו לומר‬
‫המידה יש לטבול את העציץ בקערה עם מים‪ ,‬כדי‬ ‫מה הסיבה להכנסת העציץ‬

‫שהמים י ָספגו מתחתיתו‪.‬‬ ‫לקערת המים‪.‬‬

‫‪ . 2‬במקרה שבו אדמתו של עציץ התייבשה יתר על‬ ‫כאן רצו לומר עד מתי על‬
‫המידה יש לטבול את העציץ בקערה עם מים‪ ,‬עד‬ ‫העציץ להיות שקוע במים‪.‬‬

‫שהמים י ָספגו מתחתיתו‪ ©.‬להתרשמות בלבד!‬
‫ב‪ .‬למשלב השפה (ספרותית או שפת דיבור)‬

‫משלב ספרותי גבוה‪,‬‬ ‫‪ . 1‬צמח שזה עתה נקנה מכיל כמות מסוימת של ֶּדֶׁשן‬
‫מתאים לכתיבה בספר‬ ‫מתקופת גידולו במשתלה‪ ,‬אשר על כן‪ ,‬אין צורך ל ַדּ ְׁשנו‬

‫הדרכה יוקרתי‪.‬‬ ‫במשך שלושה חודשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחודשי החורף שבהם‬

‫נמצא הפרח בשלב של ״מנוחה״‪ ,‬אין צורך ל ַדשנו‪.‬‬

‫תובית יאשרו םירוציק‬ ‫משלב שפת דיבור‪,‬‬ ‫‪ .2‬קנית צמח חדש? תדע שהוא עדיין ׳מדושן׳ מן‬
‫מתאים לשיחה או‬ ‫המשתלה‪ ,‬לכן אל תתחיל לדשן אותו מיד עם בואו‬
‫לדף הוראות קליל‪.‬‬ ‫הביתה‪ .‬גם בחודשי החורף שבהם הצמח ״נח״‪ ,‬אין צורך‬

‫לדשן אותו‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪5‬‬

‫עמ׳ ‪ 121‬בחוברת ַּבחרו במילות קישור מתאימות להשלמת המשפטים שבחוברת‪ .‬‬

‫‪82‬‬

‫ִמּלֹות ִקּׁשּור‬ ‫שימוש במילות קישור‬

‫הבנת משפטים שבהם מילות קישור‪ ,‬היא חכמה‬
‫אבל שימוש במילות קישור לכתיבה‪ ,‬היא חכמה גדולה!‬

‫אם כותבים משפטים שיש ביניהם קשר מוגדר‪,‬‬

‫יש לזהות את הקשר ולבחור במילת הקישור מהקבוצה של הקשר הזה‪.‬‬

‫יש לבחור במילה המתאימה למשלב השפה ולמטרה‬

‫ולהתאים את ניסוח המשפט‬

‫כשרוצים‬ ‫למילה שנבחרה‪.‬‬

‫להביעה ְפ ָחתה‪ ©,‬להתרשמות בלבד!‬ ‫משום היותנו דוברי עברית‪,‬‬
‫לא קשה לדייק במילות הקישור‬
‫משתמשים במילים‪:‬‬ ‫וגם להתאים את ניסוח המשפט‬
‫רק‪ ...‬חוץ מ‪ ...‬או פרט ל‪...‬‬
‫או מסיימים במילה "בלבד"‪.‬‬ ‫למילה שנבחרה‪,‬‬
‫חוץ מ‪ ...‬שיבוש שהפך לרווח‪:‬‬
‫אבל המילה "מלבד‪"...‬‬
‫שייכת לקבוצת ההוספה!‬

‫לכן נדייק ונאמר‪:‬‬

‫(הפחתה ‪ -‬לא יותר)‬ ‫צמחי בית אוהבים השקייה רק במידה הראויה‪ .‬‬

‫רוב הצמחים מעדיפים השקיה במים פושרים‪ ,‬פרט לרקפות שנהנות מקוביות קרח‬
‫המונחות בתחתית העציץ שלהן‪( .‬הפחתה ‪ -‬ההמלצה לכל הפרחים ורק לא לרקפות)‬

‫(הפחתה ‪ -‬לא יותר)‬ ‫צמח הגדל בעציץ קטן זקוק להשקיה מועטה בלבד‪ .‬‬

‫(הוספה ‪ -‬גם עוד משהו)‬ ‫מלבד מים זקוקים הצמחים גם לחמצן‪ .‬‬

‫אם הם מצויים זמן ממושך בסביבה ֵמימית‪ ,‬אין באפשרותם לקלוט חמצן והם נובלים‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪ -‬לאדמו"ר מגור?! אינני מכירו בכלל‪ ,‬מי אמר שירצה לקבל את פניי? אפילו תורה‬ ‫‪20‬‬
‫ומצוות אינני שומר כראוי‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ -‬אל תדאג! הרב הצדיק מכבד כל יהודי‪ .‬בוא איתי‪ ,‬שמואל‪ ,‬ואדאג שתיכנס‪ .‬רק‬ ‫‪35‬‬
‫תתכונן לנסיעה "מענגת" של חמש שעות‪...‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫לאחר התארגנות קלה יצאו הרשל והוא לנסיעה המפרכת (היה זה בימים שהדרך‬ ‫‪50‬‬
‫לא הייתה סלולה דיה)‪ .‬אחרי שעות של טלטולים‪ ,‬הגיעו הם מותשים לעיר טבריה‪.‬‬
‫לאחר המתנה בתור נכנס שמואל אל האדמו"ר וסיפר לו אודות התקווה שלו לקבל‬
‫דירה מעמידר‪ ,‬ועל החשש שהיא תעבור לידיו של מישהו אחר‪ .‬הביט בו הרב בעיניים‬
‫אבהיות‪ ,‬הרים תפוח מהקערה שעמדה על שולחנו‪ ,‬מסרו לו ואמר‪" :‬שיהיה לך ברכה‬

‫והצלחה!"‬

‫עוד לפני שהספיק "תודה" לומר‪ ,‬ולשאול "ומה עם עמידר?" דחק בו השמש של הרב‪,‬‬
‫לצאת החוצה‪...‬‬

‫‪ -‬זהו?! בשביל תפוח אני עובר עשר שעות של נסיעה וטלטולי דרכים?! תפוח יכלתי‬
‫לקנות בפרוטות בשוק "הכרמל"‪ - ...‬כך טען שמואל באזני הרשל‪ ,‬אך הלה לא נבהל‪,‬‬

‫והסביר בקול נלהב‪:‬‬

‫‪ -‬לא תפוח רגיל הוא זה‪ ,‬הרי הוא תפוח של 'ברכה והצלחה'‪ ,‬רק טובה תצא ממנו‪ ,‬זכור!‬
‫זו הבטחה!‬

‫שתקו השניים כל הדרך לתל אביב‪ֲ ,‬חבל להתווכח ולריב‪.‬‬

‫כשהגיע שמואל הביתה‪ ,‬קפצו עליו בהתלהבות ששת ילדיו‪" :‬אבא‪ ,‬אבא‪ ,‬מה הבאת?"‬
‫החליט האב לאזור כוחותיו‪ ,‬על אף תשישותו חייך אליהם ואמר‪" :‬תפוח הבאתי‪,‬‬
‫תפוח מיוחד‪ ,‬מהאדמו"ר מגור אותו קיבלתי‪ ,‬ועימו ברכה והצלחה שלח לי‪ִ .‬עמדו נא‬
‫בתור‪ ,‬ואחלק אותו לכולכם"‪ .‬ובעוד הוא פורס ברגשה את התפוח לפרוסות דקיקות‪,‬‬

‫נשמעות על הדלת נקישות‪.‬‬

‫אדם ממושקף‪ ,‬תיק שחור בידיו‪ ,‬עומד וממתין עד סיום ה'חלוקה'‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬אדוני‪ ,‬מה רצונך?" שואל בעל הבית‪.‬‬

‫"פקיד של 'עמידר' אני‪ .‬נשלחתי לבחון את מצבה של המשפחה‪,‬‬
‫בטרם נחליט על אישור קבלת הדירה‪ .‬כעת נוכחתי לראות עד‬
‫כמה דחוק מצבכם‪ ,‬אפילו תפוח אחד מחלקים אתם בין כל‬
‫ילדיכם! אשר על כן‪ ,‬אמליץ בעדכם‪ִ .‬חתמו נא על מסמכים אלו‪,‬‬

‫ומחר תקבלו הודעה רשמית בדבר הדירה שביקשתם"‪.‬‬

‫חתם האב‪ ,‬חתמה גם האם‪ ,‬וידעו השניים שעם הדירה החדשה‬
‫נסללת להם גם דרך חדשה‪ .‬יתקרבו ליהדות‪ ,‬ילמדו תורה‪ ,‬הן רוצים‬

‫הם שכל ֵּפרותיהם יהיו ֵּפרות של ברכה והצלחה‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫לצמוח עם סימני פיסוק‬

‫מלבד מילים נמצא בטקסט גם סימנים‪ ,‬כמו‪ :‬נקודה‪ ,‬פסיק‪ ,‬סימן שאלה‪,‬‬
‫סימן קריאה‪ ,‬נקודתיים‪ֵ ,‬מרכאות‪ ,‬קו מפריד ושלוש נקודות‪.‬‬

‫כל סימן פיסוק הוא סימן בשביל הקורא‪ .‬הוא מסמן ומוסיף משמעות‬
‫לעניין‪ ,‬אם נשים לב לסימני הפיסוק‪ ,‬נבין גם את מה שלא כתוב בפירוש‪.‬‬

‫ִקראו את הטקסט שלפניכם‪.‬‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫משימות בעקבות סימני הפיסוק יבואו בהמשך‪.‬‬

‫תפוח של ברכה והצלחה‬

‫מעובד על פי מעשה ש ֵאירע עם ״הלב שמחה״‪ ,‬אחד מאדמו״רי גור (מתוך הספר ״אור זרוע לצדיק״)‬

‫‪ 1‬בשל היותו אחד מחסידי גור צעד ֶה ְרשל במרכז חסידי גור בתל אביב‪ .‬והנה‪ ,‬הוא רואה‬
‫למולו את שכנו שמואל‪ ,‬שנראה מוטרד במיוחד‪ .‬פנה אליו הרשל‪ ,‬ושאל‪:‬‬

‫‪ -‬שמואל‪ ,‬מדוע נפלו פניך? ממה הנך מודאג‪ ,‬יהודי?‬

‫‪ -‬אכן מודאג אני‪ ,‬אך לא תוכל לעזור לי‪ ,‬תודה ‪ -‬ענה הלה‪.‬‬

‫‪ - 5‬מדוע אתה בטוח שלא אוכל לעזור‪ ,‬ואולי אם רק תספר לי מה מעיק עליך‪ ,‬הדבר יקל‬
‫על לבך? המשיך הרשל והפציר בשמואל‪ ,‬עד שהוא נתרצה והחל מספר‪:‬‬

‫‪ָּ -‬גרים אנו‪ :‬אני‪ ,‬אשתי וששת יל ַדי בדירה בת חדר אחד‪ .‬והנה התברר לנו שנוכל לקבל‬
‫מ"עמידר" דירה בת שלושה חדרים‪ ,‬אם אכן י ַאשר לנו מנהל המחלקה את הבקשה‪.‬‬

‫ִמלאנו טפסים‪ֵ ,‬הבאנו חתימות ואנו מצפים לתשובה‪.‬‬
‫‪ - 10‬אם כן‪ ,‬תצפו לטוב‪ ,‬תתפללו וה' יעזור‪.‬‬

‫‪ -‬דאגה אחת מכרסמת ב ִלּבי‪ :‬בהיותי במשרד "עמידר" ראיתי כיצד בן אדם נוסף‬
‫מגיש בקשה לקבל את אותה דירה‪ ,‬הוא אבא לשני ילדים בלבד‪ ,‬אבל יש לי הרגשה‬

‫שהוא יקבל את הדירה‪ ,‬רק בגלל שהוא אחיין של מנהל המחלקה‪...‬‬

‫‪ -‬באמת‪ ,‬לא נעים‪ .‬אבל‪ ...‬אולי אוכל להציע לך משהו‪...‬‬

‫‪ - 15‬מה‪ ,‬מנהל המחלקה מכיר אותך?‬

‫‪ -‬לא‪ ,‬את מנהל המחלקה אינני מכיר‪ ,‬אבל את הקב"ה אני מכיר‪ ,‬והוא שתל בכל דור‬
‫ודור צדיקים‪ ,‬שיכולים להשפיע על כל יהודי שפע ברכה והצלחה‪ .‬בוא איתי לאדמו"ר‬

‫מגור בעיר טבריה‪ ,‬ותראה שתיוושע‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫סימן פיסוק שימושי בסיפורים הוא‪ :‬ה ֵמרכאות " שיופיעו לפני ואחרי‪:‬‬

‫‪ .1‬ציטוט ‪ֲ -‬ה ָב ַאת דברים כלשונם‪ ,‬במילים שנכתבו במקור אחר בדיוק‪.‬‬
‫ וכן דיבור ישיר ‪ֲ -‬ה ָב ַאת דברים כלשונם‪ ,‬במילים שנאמרו על ידי הדובר בדיוק‪.‬‬
‫ לדוגמה‪ :‬בחנוכת הבית של הדירה החדשה סיפר שמואל את סיפור התפוח וסיים‪" :‬אין‬
‫לי אלא להודות לר' הרשל‪ ,‬לאדמו"ר וכמובן לה' יתברך"‪ .‬האורחים יצאו מחוזקים מערב זה‪,‬‬

‫"הודו לה'‪ ...‬כי לעולם חסדו"‪ ,‬קראו ברגש‪.‬‬

‫‪ֵׁ .2‬שם או כינוי‬
‫ לדוגמה‪ :‬הסיפור התפרסם בעיתון "המודיע"‪ ,‬עיתונם של הציבור החסידי‪.‬‬

‫‪ַ .3‬הְׁש ָאלה ‪ -‬שימוש במושג או בביטוי הלקוח מתחום אחר‪.‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫ לדוגמה‪ :‬הסיפור "הניב ֵּפרות"‪ ,‬וזרע אמונת חכמים בקרב כל הקוראים‪.‬‬
‫מֵ רכאות‬
‫● ציטוט‬ ‫‪ .4‬לשון ַסִּגי־ ָנהֹור (משמעות הפוכה) או ְס ֶל ְנג (סגנון דיבור לא תקני)‪.‬‬
‫נקודתיים‬‫● כינוי‬‫ לדוגמה‪ :‬הנסיעה הארוכה לטבריה הייתה ממש ״מענגת״‪.‬‬

‫● פרטים‬ ‫הערות‪:‬‬
‫● ַהְׁש ָא ָלה‬
‫● סגי נהור‬

‫■ אם יש צורך לסמן ֵמרכאות בתוך דברים הנתונים ב ֵמרכאות‪ ,‬מסמנים ֵמרכאה אחת‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬הָּפקיד אמר‪ :‬״שלחו אותי מחברת ׳עמידר׳ לבחון את המצב בביתכם״‪.‬‬

‫ ■ ל ִעתים נמצא סימן זה " באמצע מילה‪ ,‬אלו הם גרשיים‪ .‬הם מסמנים שמילה זו מקוצרת‪,‬‬
‫ כתובה בראשי תיבות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ר"ח = ראש חודש‪.‬‬

‫סימן פיסוק נוסף הוא‪ :‬הנקודתיים ‪ :‬הן יופיעו‪:‬‬ ‫● ציטוט‬
‫● פירוט‬
‫‪ . 1‬לפני ציטוט או דיבור ישיר ‪ -‬ראו בדוגמה למעלה‪...‬‬ ‫● הסבר‬

‫‪ . 2‬לפני פירוט‪ ,‬הסבר או הדגמה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אל חנוכת הבית הגיעו‪ :‬קרובי משפחה‪ ,‬שכנים‬
‫וידידים‪ .‬על דבר אחד הצטער שמואל‪ :‬על שלא צילם את‬

‫התפוח‪ ,‬תמונה כזו הייתה נותנת לו כוח‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 3‬מצאו בסיפור משפטים שבהם מופיעות ֵמרכאות וכן נקודתיים‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 126‬בחוברת ַזהו את תפקידן בכל פעם ו ַהעתיקו לחוברת‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫כידוע‪ ,‬ארבעה סימני פיסוק עשויים להופיע בסוף משפט‪:‬‬

‫נקודה ‪ .‬סימן שאלה ? סימן קריאה ! וסימן תמיהה ?!‬

‫סימנים אלו משפיעים על ה ַה ְט ָע ָמה של הקריאה ועל משמעות הדברים‪.‬‬
‫יכולים להיות משפטים שהמילים בהם זהֹות‪ ,‬אך משמעות כל משפט היא‬

‫אחרת בעקבות החלפת סימן הפיסוק בסופם‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 1‬מצאו בסיפור "תפוח של ברכה והצלחה" (שורה ‪ )15‬את המשפט‪ :‬‬

‫ עמ׳ ‪ 125‬בחוברת מנהל המחלקה מכיר אותך‬

‫ַהעתיקו משפט זה ארבע פעמים לחוברת‪ ,‬ובכל פעם סיימו אותו בסימן פיסוק אחר‪.‬‬
‫ִקראו ב ַה ְט ָע ָמה ( ַה ְנָּג ָנה מתאימה) וחושו בהבדלי המשמעות‪.‬‬
‫פסיק‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫סימן פיסוק נוסף שמורה על ה ְפ ָסקה (קצרה יותר) הוא הְּפסיק ‪ ,‬שיופיע‪:‬‬

‫‪ .1‬בין משפטים הקשורים זה לזה‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬שמואל יצא מאוכזב‪ ,‬משום שלא הכיר ב ֶערכה של ברכת רב‪.‬‬

‫‪ . 2‬בצמוד למילת ְּפ ִנָּיה (אם היא בתחילת משפט‪ ,‬הפסיק יבוא אחריה‪ .‬‬

‫ באמצע משפט ‪ְ -‬ל ָפניה ְו ַא ֲחריה‪ ,‬בסוף משפט ‪ְ -‬ל ָפניה)‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬ישראל‪ ,‬שמעת מה קרה בזכות התפוח של האדמו"ר?‬

‫‪ .3‬בין פרטים במשפט כולל (לפני הפרט האחרון תבוא ו' החיבור בלי פסיק ל ָפניה)‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬שמואל סיפר על הנס לכל מכריו‪ :‬לאשתו‪ ,‬לילדיו‪ ,‬להוריו ולחבריו‪.‬‬

‫‪ . 4‬בין דברים‪ ,‬שנאמרים כהערה במשפט‪ ,‬לבין המשפט כולו‪.‬‬

‫ לדוגמה‪ :‬היום‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬שומר שמואל על המצוות קלה כבחמורה‪.‬‬

‫● קשר‬ ‫‪ .5‬לאחר מילת חיוב או שלילה‪.‬‬
‫● פנייה‬
‫● פרטים‬ ‫ לדוגמה‪ :‬כן‪ ,‬הסיפור הזה הוא א ִמתי‪ ,‬הוא קרה בערך לפני חמישים שנה‪.‬‬
‫● הערה‬
‫● חיוב או‬ ‫‪ ‬משימה ‪ַ 2‬העתיקו מתוך הסיפור "תפוח של ברכה והצלחה"‬
‫שלילה‬
‫ עמ׳ ‪ 125-126‬בחוברת משפטים‪ ,‬שהפסיק משמש בהם במגוון תפקידים‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫סימן פיסוק אחרון הוא‪ :‬שלוש נקודות ‪ ...‬והן יופיעו‪:‬‬

‫‪ . 1‬אחרי לשון היתולית (לשון שמעוררת צחוק וגיחוְך)‬
‫ ומאז‪ ,‬כשמחלקים בבית זה תפוח‪ ,‬מחכים דירה נוספת להרוויח‪...‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫● היתולי‬ ‫‪ . 2‬השמטת דברים (ציטוט שחסרות בו מילים באמצע או בסוף)‬
‫שלוש‬ ‫● ַהְׁשמטה‬ ‫ ִמצאו לכך משפט לדוגמה בעמוד קודם‪.‬‬
‫נקודות‬ ‫● הפסקה‬
‫‪ .3‬הפסקה באמצע משפט (אם ה ְמ ַדבר מהסס או חושש)‬
‫● מקום ‬ ‫ אני פשוט‪ ...‬לא יודע מה לומר‪.‬‬
‫למחשבה‬

‫‪ . 4‬נתינת מקום למחשבה (הכותב מאפשר לקורא לחשוב על הדברים)‪.‬‬
‫ כבר הבאנו דוגמאות ל ַמ ְכּביר בהקשר לסיפור‪ ,‬מה אתם אומרים?!‪...‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 5‬מצאו בסיפור משפטים‪ ,‬שמופיעות בהם שלוש נקודות‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 130‬בחוברת ַזהו את תפקידן בכל פעם ו ַהעתיקו לחוברת‪.‬‬

‫ַה ְט ָע ָמה‪:‬‬ ‫אם שמים לב לסימני הפיסוק‪,‬‬
‫קוראים את הטקסט ב׳מנגינה׳ הנכונה בדיוק‪.‬‬
‫ַה ְנָּג ָנה של הכתוב‬
‫בהתאם לתוכן‬ ‫אם מבינים את משמעות הסימנים‪,‬‬
‫את הטקסט היטב מבינים ועל שאלות בקלות עונים‪.‬‬
‫ולסימני הפיסוק‪.‬‬
‫ִקראו את הטקסט שלפניכם ב ַה ְט ָע ָמה‪.‬‬

‫חידה‬

‫יצחק בן העשר שאל את רבקה‪ ,‬אחותו הקטנה בת השש‪ ,‬חידה‪ :‬״מהו‬
‫הפרי‪ ,‬שצבעו יכול להיות‪ :‬אדום‪ ,‬ירוק או צהוב‪ ,‬ג ֵדל על עץ תפוחים‬
‫ומתחיל באות ח'?״ חשבה רבקה וחשבה‪ ...‬אך לא גילתה את התשובה‪.‬‬

‫יצחק‪ ,‬צחק וענה‪ :‬״חצי תפוח‪...‬״‬

‫‪88‬‬

‫סימן פיסוק נוסף הוא‪ :‬הקו המפריד ‪ -‬שיופיע‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר מצטטים דו‪-‬שיח ניתן לסמן קו המפריד במקום ֵמרכאות‪.‬‬
‫ בצורת פיסוק זו‪ ,‬לא תמיד מופיעים שמות המשתתפים בשיחה‪.‬‬

‫ ‪ -‬שמעת על הדירה של 'התפוח'?‬
‫ ‪ -‬כן‪ ,‬שמעתי‪ ,‬שמעתי והתפעלתי‪.‬‬

‫‪ .2‬אחרי ֵּפרּוט של דברים‪ ,‬ולפני שם כולל‪.‬‬
‫ קרובי משפחה‪ ,‬שכנים וידידים ‪ -‬כל אלה הגיעו לחנוכת הבית‪.‬‬

‫‪ .3‬לפני הסבר מילה‪ ,‬או תשובה קצרה‪.‬‬
‫ תועלת ‪ -‬רווח‪ ,‬משהו שהועיל ועזר‪.‬‬

‫ האם היתה תועלת מן הנסיעה אל הרב? ‪ -‬בוודאי‪ ,‬תועלת עצומה‪.‬‬
‫● דו שיח‬‫קו מפריד‬
‫● פירוט‬
‫● הסבר‬ ‫סוגריים‬
‫● במקום ‬
‫מילה‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬

‫‪ . 4‬במקום מילה ‪ -‬במקום המילה ' ַעד'‪ ,‬או במשפטים מקבילים שבהם התוכן חוזר על עצמו‪.‬‬
‫ חנוכת הבית נמשכה בין השעות ‪ 23.00 - 7.00‬בערב‪.‬‬

‫ ניגונים מרגשים נשמעו שם; שמואל ניגן בגיטרה והרשל ‪ -‬בכינור‪.‬‬

‫סימן פיסוק נוסף המלווה הסבר‪ ,‬הוא‪ :‬הסוגריים (‪ )- - -‬שיופיעו‪:‬‬

‫‪ .1‬לדברי הסבר‬ ‫● הסבר‬
‫● הערה‬
‫ בסיום חנוכת הבית‪ ,‬קיבל כל משתתף מזכרת‪ :‬כרטיס‬ ‫● מקור‬
‫ברכה בצורת תפוח‪ ,‬ובו ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן‪"...‬‬

‫(מושיע גם לחסרי דירה‪.)...‬‬

‫‪ . 2‬הערה או מקור לציטוט‬

‫כל המשתתפים בסעודת ההודיה הודו לשמואל על הערב‬
‫המרומם (וגם הוא הודה להם)‪" .‬מזמור לתודה‪ִ ...‬עבדו את ה'‬

‫בשמחה" (תהלים ק')‪ ,‬היא עכשיו המשימה‪.‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 4‬מצאו בסיפור משפטים‪ ,‬שמופיעים בהם קו מפריד וכן סוגריים‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 129‬בחוברת ַזהו את תפקידם בכל פעם ו ַהעתיקו לחוברת‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫‪ ‬משימה ‪ִ 6‬קראו את הסיפור המצויר‪ַׁ ,‬ש ְכ ְּתבו אותו לסיפור בטקסט רציף‪.‬‬

‫ עמ׳ ‪ 135‬בחוברת השתמשו בסימני פיסוק לפי הצורך‪.‬‬

‫מתוך גליון "מר ֶוה לצמא"‬
‫כתבה‪ :‬א‪ .‬אייכלר‬

‫© להתרשמות בלבד!‬

‫תובית יאשרו םירוציק‬

‫‪90‬‬

‫שימוש בסימני פיסוק‬

‫הבנת רמזים מסימני פיסוק בקריאה היא חכמה‪,‬‬
‫אך שימוש בהם בכתיבה היא חכמה גדולה!‬

‫כאשר כותבים טקסט כל שהוא‪ ,‬כדאי "לנגן" אותו בראש ולחשוב‬
‫היכן יש לסמן פסיק‪ ,‬נקודה‪ ,‬סימן שאלה‪ ,‬סימן קריאה או סימן תמיהה‪.‬‬

‫אם משלבים‬ ‫אם זה לזה‬ ‫אם כותבים‬
‫שם כולל‪,‬‬ ‫פונים הדוברים‪,‬‬ ‫דו‪-‬שיח‪,‬‬

‫יהיה הפיסוק כולל‪:‬‬ ‫לצד מילת הְּפנייה‬ ‫נקודתיים‪ֵ ,‬מרכאות‬

‫נקודתיים‪ ,‬פסיקים‬ ‫נסמן פסיקים‪.‬‬ ‫או קו מפריד‬

‫וו' החיבור‪.‬‬ ‫אין לשכוח!‬

‫אם רצינו© להתרשמות בלבד!‬ ‫אם שאלנו מושג‬
‫מתחום אחר‪ ,‬או את‬
‫להסביר את דברינו‪,‬‬ ‫דברינו להיפך נכוון‪,‬‬
‫קו מפריד (או סוגריים)‬
‫ֵמרכאות נסמן‪.‬‬
‫יעמדו לרשותנו‪.‬‬

‫אם נרצה לכתוב בחיוך‬ ‫כשאנו מצטטים פסוק או ִא ְמרה‪,‬‬
‫לשון היתולית‪,‬‬ ‫נזכור לסמן ֵמרכאות בסוף ובהתחלה‪.‬‬

‫נבחר בין ֵמרכאות‬ ‫ובשביל המקור נפתח סוגריים‬
‫לבין שלוש נקודות‪.‬‬ ‫(ונכתוב בהם מילה או שתיים)‪.‬‬

‫ואם את דברינו‬ ‫ֵׁשם של בית ספר‪,‬‬
‫לא נוכל לסיים‪,‬‬ ‫עיתון או מוסד?‬
‫שלוש נקודות‬ ‫ֵמרכאות נסמן מָּיד!‬

‫נמהר לסמן‪...‬‬

‫‪93‬‬ ‫להתפתחות!‬ ‫‪ ...‬הזדמנות‬

‫ונשמח עם‪...‬‬

‫ִמּלֹות ִקּׁשּור‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫לפעמים צריך להפסיק‪.‬‬ ‫יש קשר בין הדברים‪.‬‬

‫מה עושים?‬ ‫מה עושים?‬

‫קוראים את‬ ‫מזהים את מילת‬
‫הטקסט בהנגנה‬ ‫הקישור ובוחנים‬
‫מתאימה לסימני‬ ‫לאיזו מטרה היא‬
‫הפיסוק‪.‬‬ ‫שולבה במשפט‪.‬‬
‫מבינים את‬ ‫כך יכולים להבין‬
‫המשמעות‬
‫שמעבר למילים‪,‬‬ ‫את המשפט‬
‫ועל שאלות‬ ‫כראוי‪ ,‬לדעת כיצד‬
‫בקלות עונים‪.‬‬
‫להתייחס לכתוב‬
‫ולענות על שאלות‬

‫בקלות‪.‬‬

‫מסמנים סימני פיסוק‬ ‫ובכתיבה‪...‬‬ ‫משלבים בכתיבה‬
‫בסופי המשפטים‪,‬‬ ‫מילות קישור‪,‬‬

‫ומוסיפים סימני פיסוק‬ ‫המביעות את הקשר‬
‫ש ֶאת כוונתנו מביעים‪.‬‬ ‫הרצוי ומתאימות‬

‫נקודה‪ ,‬סימן שאלה‪ ,‬סימן קריאה ופסיק‪,‬‬ ‫למשלב השפה ולניסוח‪.‬‬
‫נקודתיים‪ֵ ,‬מרכאות‪ ,‬סוגריים‪ ,‬קו מפריד‬
‫ושלוש נקודות‪...‬‬ ‫הוספה‪ ,‬הפתחה‪ ,‬סיבה‪ ,‬תוצאה‪,‬‬
‫השוואה‪ ,‬ניגוד‪ ,‬תנאי‪ ,‬זמן‪ ,‬הסבר ואופן‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫כל קושי הוא‬ ‫כי‬ ‫‪92‬‬

‫צמחנו‪ ,‬נצמח‬ ‫נזכור‪,‬‬

‫מאזְּכרים‬ ‫מילים‬

‫ְמ ַא ְזֵּכר ולא חוזר‬ ‫מילה ש ֵאינה מוּכרת‬
‫מה עושים?‬
‫מה עושים?‬
‫חוזרים וקוראים‬
‫את המשפט‬ ‫בשביל‬ ‫אם אפשר להבין‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫הקודם ומוצאים‬ ‫להבין מילה‬ ‫את הקטע‬
‫למי המאזכר מכ ֵון‪:‬‬ ‫בלעדיה‪,‬‬
‫ֵנעזר ב‪:‬‬
‫יחיד או רבים‪,‬‬ ‫✓ ֶה ְקֵׁשר‬ ‫נדלג עליה‪.‬‬
‫זכר או נקבה‪.‬‬ ‫✓ שורש‬
‫מתחשבים גם‬ ‫✓ מילון‬
‫בהיבט הלשוני‪,‬‬
‫אבל הכי חשוב‬ ‫או מבוגר‬
‫שיהיה הגיוני!‬
‫ונכניס המילים‬
‫ובכתיבה‪...‬‬ ‫לאוצר!‬

‫במקום לחזור שוב‬ ‫ובכתיבה‪...‬‬
‫ושוב על אותה מילה‬
‫משתמשים במאזכר‬ ‫משלבים בכתיבה‬
‫המתאים לה‪.‬‬ ‫מילים מגוונות‪,‬‬

‫כינוי גוף (הוא‪ ,)...‬כינוי‬ ‫מדויקות ובמשלב‬
‫שייכות (שלו‪ ,)...‬מילת יחס‬ ‫מתאים למטרה‪.‬‬
‫(אותם‪ )...‬או כינוי רומז ( ֵאלו‪.)...‬‬

‫‪95‬‬

‫לצמוח עם עוד משהו‪...‬‬

‫ל ִעתים מצפים מ ִאתנו לצמוח בעקבות‪ ...‬קריאת טקסט‪.‬‬
‫מציגים לפנינו טקסט כלשהו ומבקשים לכתוב טקסט טיעוני בהסתמך עליו‪.‬‬

‫כיצד עושים זאת?‬
‫● יש לקרוא את הטקסט בקריאה מעמיקה ולהבין אותו כראוי‪.‬‬

‫● לאחר מכן יש לקרוא בקריאה סורקת‬
‫ ול ַאֵּתר את המשפטים‪ ,‬שבעזרתם נוכל לשכנע לטענה המתבקשת‪.‬‬

‫● כעת‪ ,‬ניתן לגשת למשימה המוּכרת של כתיבת טיעון‪...‬‬

‫© קובץ לתצוגה בלבד‬ ‫‪ ‬משימה ‪ִ 3‬קראו את הטקסט שלפניכם‪,‬‬

‫ עבודת סיכום להגשה ו ַמלאו את ַמטלת ההבעה בהסתמך עליו‪.‬‬

‫‪ -‬אימא‪ ,‬מה אוכלים היום?‬ ‫מעובד על פי ״בוסתן״‬
‫מגזין טבע ובריאות למשפחה‬
‫‪ָ -‬מש‪...‬‬ ‫גליון מס ‪ / 6‬ניסן תשע״ה‬

‫‪ -‬בוודאי‪ ,‬אוכלים משהו‪ ,‬אבל מה?‬

‫‪ -‬לא אמרתי משהו‪ ,‬אמרתי ָמׁש!‬

‫מהו ה ָמש?‬

‫שעועית המש מוּכרת בעולם‪ ,‬אך בישראל עדיין‬
‫לא זכתה למודעות מספקת‪ .‬הסינים מנביטים‬
‫אותה‪ ,‬ההודים מבשלים ממנה דאהל מסורתי‪,‬‬
‫באינדונזיה משתמשים בה טחונה כבסיס‬
‫לגלידות‪ ,‬ובפיליפינים אפילו אופים ממנה‬
‫עוגות‪ .‬כמובן‪ ,‬גם בישראל כדאי להכיר אותה‬

‫בשל יתרונותיה הבריאותיים‪.‬‬

‫שעועית המש עשירה בוויטמינים מקבוצת‬
‫‪ ,B‬הידועים ביכולתם להפיק אנרגיה ולחזק‬
‫את כוחות האדם‪ ,‬יש בה מינרלים רבים‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫סידן‪ ,‬אשלגן מגנזיום וברזל‪ .‬ככל הקטניות‪ ,‬גם‬
‫שעועית המש מכילה כמות גדולה של חלבונים‬

‫הנחוצים לבניית השלד והשרירים‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫לצמוח מן הקושי ‪ -‬חזרה‪.‬‬

‫כאשר אנו קוראים טקסט‪ ,‬אנו נתקלים בקשיים;‬
‫מילים שאינן מוּכרות‪ ,‬מאזכרים‪ ,‬מילות קישור או סימני פיסוק‪.‬‬

‫אם נפעל לפי ההמלצות שלמדנו‪ ,‬נוכל להתמודד ִעמם‬
‫ולענות בקלות על שאלות בנוגע אליהם‪.‬‬

‫לדוגמה‪:‬‬

‫צמחים וחושים‬

‫פרופ' חיימוביץ ב ִס ְפרו "צמח מה הוא יודע" (הוצאת מטר) פותח צוהר‬ ‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫מרתק לעולם החושים המפתיע של הצמחים‪ .‬יש עדויות‪ ,‬שלפיהן נראה‬

‫כי צמחים שומעים‪ ,‬רואים‪ ,‬ממששים ומריחים‪.‬‬

‫הצמחים‪ ,‬מסתבר‪ ,‬חשים את העולם ‪ -‬אבל לא בצורה שבה אנו קולטים‬
‫את התחושות‪.‬‬

‫● כדי לענות על השאלה‪:‬‬
‫ מי כתב את הספר "צמח מה הוא יודע"?‬

‫נעזר במאזכר "ב ִס ְפרו"‪,‬‬
‫נקרא את המשפט הקודם ונ ַגלה את התשובה‪ :‬פרופ' חיימוביץ‪.‬‬

‫ ● כדי לענות על השאלה‪:‬‬
‫האם הצמחים חשים את העולם כבני אדם?‬

‫מילת הקישור "אבל" מעידה על כך שיש ניגוד בין הצורה‪ ,‬שהצמחים‬
‫חשים את העולם לבין האופן‪ ,‬שבו חש אותו האדם‪.‬‬
‫לכן התשובה היא‪:‬‬

‫הצמחים חשים את העולם‪ ,‬אך לא בצורה שבני אדם חשים אותו‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫לשעועית המש יתרונות נוספים‪ :‬היא קלה לבישול‪,‬‬ ‫שעועית ה ָמש‬
‫וקלה לעיכול‪ .‬כמו כן‪ ,‬העּובדה שהיא מכילה חלבונים‪,‬‬
‫מאפשרת ליהנות מארוחה מזינה גם בלי תוספת‬ ‫יבש‬ ‫מונבט‬ ‫רכיבים‬
‫חלבונים מן החי‪ ,‬ארוחת פרווה מעולה‪ .‬הערך הקלורי‬ ‫מבושל‬ ‫חי‬ ‫תזונתיים‬
‫שלה נמוך‪ ,‬והיא מסייעת בפירוק שומנים‪ ,‬כך שהיא‬
‫טובה למעוניינים להפחית במשקל‪ .‬מחירה של שעועית‬ ‫‪105‬‬ ‫‪30‬‬ ‫קלוריות‬

‫ה ָמש נמוך יחסית לערכה הרב‪ ,‬גם זה יתרון‪.‬‬ ‫ויטמין ‪1 13.2 C‬‬

‫הטבעוניים ממליצים להנביט אותה בטרם האכילה‪.‬‬ ‫‪ 33‬פחות מ‪3-‬‬ ‫ויטמין ‪K‬‬
‫בתהליך ההנבטה ע ְרכה התזונתי של הקטנית מכפיל‬
‫את עצמו (ראו בטבלה)‪ .‬גם השריה של השעועית במים‬ ‫פחמימות פחות יותר‬
‫במשך לילה אחד‪ ,‬גורמת לעלייה בערך התזונתי שָּבּה‬ ‫וסוכרים פחמימות סוכרים‬
‫במידה רבה והופכת אותה למזון בריא‪ ,‬יותר משהייתה‬
‫© קובץ לתצוגה בלבד‬
‫לפני ההשריה‪.‬‬

‫השריית שעועית ה ָמש למשך הלילה מסייעת גם‬
‫בתהליך הבדיקה מתולעים‪ .‬לאחר ההשריה יש לבדוק‬
‫את השעועית משני ִצדיה ולהוציא את הגרגרים שיש‬
‫בהם כתמים כהים‪ .‬צבעה של שעועית ה ָמש כהה‪ ,‬ולכן‬
‫קשה מעט לבדוק אותה‪ ,‬ויש המעדיפים לרכוש אותה‬

‫נקייה מחרקים באריזת וואקום‪.‬‬

‫ברכתה של שעועית ה ָמש היא ״בורא פרי האדמה״‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כולנו מודים לבורא ומברכים אותו על פרי אדמה‬

‫עשיר כמוה‪.‬‬

‫מטלת הבעה‬

‫ִאמא שלכם קראה על יתרונותיה של שעועית ה ָמש‪ ,‬רכשה חבילה נקייה‬
‫מחרקים‪ִ ,‬ה ְשרתה לילה שלם במים והכינה לכם תבשיל חדש ‪ִ -‬מ ָּמׁש‪.‬‬
‫הבעיה היא שהאחים מסרבים לטעום‪ ,‬הם מעדיפים את הּפ ְסטה הרגילה‪,‬‬
‫או לכל היותר‪ ,‬אורז‪ .‬ו ִאמא‪ ,‬הייתה שמחה מאוד לו היו אוכלים בשמחה את‬

‫התבשיל החדש‪ ,‬הבריא יותר‪.‬‬

‫עליכם לכתוב מכתב לא ֵחיכם‪ַ .‬הּביעו בו את דעתכם בעד אכילת התבשיל‬
‫החדש‪ ,‬הסתמכו על הכתוב בכתבה ו ָהביאו נימוקים לשכנע אותם בדעה זו‪.‬‬

‫בהצלחה!‬ ‫ִּכתבו ‪ 7-5‬שורות‪.‬‬