ולבנימין אמר ידיד ד

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫לכל מעשה שלך היתה כוונה ומחשבה צלולה וברורה‬
‫השכלת להבין ולספק לכל אחד את צרכיו למרות הפער והשקפת עולם‬

‫התפילות שלך‬
‫התהילים שלך‬

‫המעמדות‬
‫תיקון חצות‬
‫כבוד הזולת באשר הוא‬
‫הויתורים שלך‬
‫גמילות החסד שלך‬
‫רדיפת המצוות שלך‬
‫הגלויים לנו והמוסתרים‬
‫סופך שהעיד על תחילתך‬
‫בכל הנסיונות‬
‫ובכל שנות יסורייך שקיבלתם באהבה בדומיה‬

‫כמלאך‬
‫היית לנו כמלך ‪ -‬וכמלך נפרדת מאיתנו‬
‫זכיתי היום שניני הי"ו ישא את שמך‬

‫יתן ה'‬
‫שישכיל ללכת בדרכך‬

‫ויהא‬
‫שמך נאה לו והוא יהא נאה לשמך‪.........‬‬

‫בתך לאה‬

‫‪51‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫טאטע!‬

‫ראינו אותך כולך טוהר וזוך‬
‫שמן זית זך‪.‬‬

‫כל חייך את ה' עבדת‬
‫מתוך יראת שמים טהורה‪,‬‬
‫אהבת ה'‪ ,‬ביטחון ואמונה‪.‬‬
‫בעמל ויזע את ילדיך חינכת‬
‫למידות טובות ולאהבת תורה‪.‬‬
‫איך אפשר בשורות ספורות‬
‫דמות ענק שכזה לעלות?‬

‫מהכבוד תמיד ברחת‬
‫הענווה והשפלות היו נר לרגליך‪.‬‬
‫סמל ודוגמא היו בתורה התמדתך‪-‬‬

‫בחום ובקור לקום השכמת‪,‬‬
‫גם בהגיעך לזקנה‬
‫לא ויתרת לעצמך‬
‫ועד הרגע האחרון‬

‫מן הספר לא משו עיניך‪.‬‬
‫עד גיל תשעים במדרגות טיפסת‬

‫עם ילדי תשב"ר ללמוד תורה‬
‫מתוך אהבת תורה אשר יקדה בלבבך‪.‬‬
‫תמיד את הזולת‪ ,‬הנדכא והנצרך ראית‬

‫ביתומים ואלמנות במסירות תמכת‬
‫לרומם את רוחם ולשמחם‪.‬‬
‫הכנסת אורחים וביקור חולים‬
‫בהידור רב קיימת‪.‬‬

‫לשתוק במקום הנכון תמיד ידעת‬
‫מתוך גבורה עילאית‬

‫ובעין טובה את כולם ראית‬
‫מתוך אהבת ישראל אמיתית‬

‫‪52‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫וכשחלית‪...‬‬
‫לאכול ולשתות לא יכולת‬
‫שלוש שנים ומחצה בצום התענית‬

‫ומעולם לא התלוננת‪.‬‬
‫ובשולחן שבת בשמחה ישבת‬

‫וכמו מלאך קרנת‬
‫ושכולם יאכלו והתענגו‪ -‬דאגת‪.‬‬
‫וכשנשאלת‪ :‬האם חש בטוב אתה?‬

‫"כן"‪ ,‬בכנות אמיתית ענית‪.‬‬
‫וכשלדבר לא יכולת‪-‬‬

‫לתת הרגשה טובה ולהודות לסביבה התאמצת‪.‬‬
‫וללכת לבית הכנסת עד הרגע האחרון לא ויתרת‪.‬‬

‫והכל באהבה‪ ,‬באמונה ובדומיה קיבלת‪.‬‬
‫טאטע!‬

‫כמה אנחנו מתגעגעים‬
‫לראות את אישיותך הנאצלת!‬

‫וכמו שחיית כך זכית‪:‬‬
‫בשעות האחרונות‪...‬‬
‫כאשר מסביבך מניינים של בנים‪ ,‬נכדים ונינים‬
‫בזמן כה נעלה אתך מתפללים‬
‫בין כסה לעשור‪ ,‬ביום י"ג מידות של רחמים‪.‬‬
‫ואתה‪ ,‬שהקפדת כל חייך על הלכות ומנהגים‪,‬‬

‫זכית‪---‬‬
‫ובדקות ספורות טרם את נשמתך הטהורה השבת‬

‫מנהג כפרות בהידור רב קיימת‪.‬‬
‫אנא! התפלל עלינו ועל עמ"י ממרומים‬

‫שנושע במהרה בתשועת עולמים‪.‬‬

‫הכותבים בדמע‪-‬‬

‫המשפחה‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫שורות חרישיות אחר מיטתו של סבינו הדגול‬
‫ר' בנימין רכניצר זצ"ל ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫יציאת הצדיק הותירה רושם בנו‬
‫פנה הודנו‪ ,‬זיונו והדרנו‪.‬‬

‫בז' בתשרי נפלה עטרת ראשנו‪.‬‬
‫אבלים ודווים ללוותך יצאנו‪,‬‬
‫לדברי ההספד ברתק האזנו‬
‫ובעוצמה חשנו את אשר תמיד ידענו‪:‬‬

‫זיידי שלנו‪-‬‬
‫זכינו!!!‬

‫דמותך הייחודית מסוככת עלינו‪,‬‬
‫היית סמל ודוגמא לכולנו‬

‫לערלעכע יוד‪ ,‬לשילוב נדיר של תורה‪ ,‬עבודה וגמילות חסדים‪.‬‬
‫על כל 'עמוד' מהנ"ל‪ ,‬ספר עב כרס לכתוב יכולנו‪,‬‬
‫אך היטב ידענו‬
‫וממך למדנו‬
‫והצנע לכת עם ה' אלוקינו‪.‬‬
‫אבל בשבילנו ובשביל הדורות הבאים אחרינו‪,‬‬
‫נעלה מעט שבמעט מהגיגי ליבנו‪.‬‬
‫תודה לך‪ ,‬זיידי‪ ,‬על שלימדת אותנו‪,‬‬
‫להשכים קום לעבודת בוראך‬
‫להתפלל ברגשה לפני קונך‬
‫להחדיר אהבת תורה בצעירי הצאן‪-‬זה עמלך‬
‫ללמוד וללמד במתיקות המיוחדת לך‬
‫לעשות בשביל השני‪ ,‬גם כשזה על חשבונך‬
‫לרדוף אחר צדקה וחסד בשכבך ובקומך‬
‫את דאגת הזולת להניח על לוח ליבך‬
‫ובשמחת האחר להשתתף בכל מאודך‪.‬‬
‫"והיו עיניך רואות את מוריך"‪-‬‬

‫‪54‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫אמונת חכמים הייתה נר לרגליך‪.‬‬
‫הצניעות ושמירת עיניך‪ ,‬מסר חי לכל רואיך‬

‫הקדושה והטהרה היו בנפשך‪.‬‬
‫ולהישאר איתן באמונתך‬

‫גם כשהייסורים אפפו אותך‪.‬‬
‫שיהיו הדברים לעילוי נשמתך‬
‫ולמול עינינו תהא לעד חקוקה דמותך‬

‫שנזכה כולנו לילך בדרכך‬
‫ואתה‪ ,‬תעטיר בוודאי ממקומך‬

‫בעדנו ובעד כל המשפחה‬
‫ונזכה במהרה ל"ותחזינה עינינו בשובך"‪.‬‬

‫נכדתך‪-‬‬

‫ב‪ .‬ולדר‬

‫‪55‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי הושברנו‪...‬‬

‫דרכיה דרכי נועם ונתיבותיו‪,‬‬
‫ביושר ובהצנע אורחותיו‪.‬‬
‫בצידי הדרכים מהלך‪,‬‬

‫עיניו מושפלות וכולו ענווה ושפלות ברך‪.‬‬
‫לפני קונו מתייחד ביראה‪,‬‬

‫עם כל שמחה משתתף בהנאה‪.‬‬
‫כל נכד כמו בן אהוב ‪,‬‬

‫כל יחיד יקר ובעיניו חשוב‪.‬‬
‫בשקט‪ ,‬בהיחבא מעות מפריש‪,‬‬
‫להרנין לב אלמנה ויתום צעדיו מחיש‪.‬‬
‫אוירה מיוחדת את ביתו חופפת‪,‬‬
‫כאן משכן לשכינה ‪ -‬עדות אילמת!‬

‫נר לרגליו נינוחות ורגיעה‪,‬‬
‫יומו מתחיל כשהשמש טרם זרחה‪,‬‬
‫עמוס וצפוף הלו"ז בתורה וחכמה‪.‬‬

‫רגליו מכתת ממען לכתובת‪,‬‬
‫חשובה הצדקה למטרה נשגבת‪.‬‬
‫אלו רק נגיעות מחייו הארוכים‪,‬‬
‫"בא בימים"‪ ..‬מלאים וגדושים‪.‬‬
‫זיידי‪ ,‬לו יהי נסע ונלך לאורך‪,‬‬
‫ניצוק לתוכינו ולו במעט מהשראתך‪,‬‬
‫נשמר אורחותיך‪ ,‬נשתדל לזכותך‪,‬‬
‫עלינו ישפיעו נועם הליכותיך‪,‬‬
‫משניות וזכויות להרבות למען כבודך‪.‬‬
‫תהא נשמתו בצרור החיים צרורה‪,‬‬
‫מליץ יושר עבור כל המשפחה‪.‬‬

‫נכדתו‬

‫יהודית גרינפלד לבית רכניצר‬

‫‪56‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫בפדיון הבן של אליעזר דוד בן חיים רכניצר‬

‫בחלאקה לאליעזר דוד בן חיים רכניצר ימים ספורים לפני פטירתו ‪ -‬י"ז אלול תש"פ‬

‫‪57‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫בשמחת נישואי‬
‫בנו ר' יוסף צבי עם‬
‫האדמו"ר הגרי"מ‬
‫דושינסקיא זצ"ל‬

‫משמש כסנדק בפעם האחרונה בשמחת הברית לבן משפחת ולדר‪-‬אנגלנדר ‪ -‬ח' אדר תש"פ‬ ‫‪58‬‬

‫לבנימין אמר ידיד ה'‬

‫בשמחת נישואי מוטי רעכניצער‬

‫בשמחת הבר מצוה של אהר'לה בר"מ רעכניצער ‪ -‬האירוע האחרון בו השתתף מחוץ לביתו ‪ -‬י' אדר תש"פ ‪59‬‬