The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by elyagol gol, 2019-07-22 04:10:34

מגדיר על חלל

מגדיר על חלל

‫מגדיר על¯חלל‬

‫אליקים גולדפוס‬



‫"אמר לה הקב" ה [לכנסת ישראל] בתי י"ב מזלות בר�א‬
‫תי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל‬
‫כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון‬
‫בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראא‬
‫תי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו‬
‫שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש‬
‫מאות וששים וחמישה אלפי ריבוא כוכבים כנגד ימות‬

‫החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך"‬

‫תלמוד בבלי‪ ,‬ב ברכות‪ ,‬דף לב‪ ,‬ב‬
‫)לפני ‪ 1500‬שנה לערך(‬

‫מגדיר על חלל‬

‫מהדורת דפוס יוני ‪2019‬‬

‫עריכה‪ :‬אליקים גולדפוס‬

‫תמונת מאתרי אינטרט‪Unsplash, Pixabay, stockvault :‬‬
‫הפקה דיגיטלית‪ :‬אילנה לאסרי‬

‫דפוס‪ - yuprint :‬ביליק ‪ , 123‬רמת גן‬
‫כריכה‪ :‬דניאל בלום‬
‫פונטים בעברית‪:‬‬

‫אאא ‪ -‬מוגרבי‪ ,‬תעמולה‬
‫מאסטר¯פונט ‪ -‬נרקיס בלוק‬

‫אנגלית‪:‬‬
‫‪helvetika‬‬
‫עיצוב כריכה ופנים‪ :‬אליקים גולדפוס‬

‫‪ℵ‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫ַּג ְר ֵמ י ־ ש מ י ם‬
‫כוכבי לכת במערכת השמש‬

‫סוגי גלקסיות‬



‫סופר נובה‬ ‫‪11 10 09 08‬‬ ‫מטאור‬
‫חור שחור‬ ‫‪19 18 17 16‬‬ ‫ירח‬

‫עננת אורט‬ ‫כוכב ארצי‬
‫הדיסק‬ ‫ענג גזים‬
‫המפורז‬

‫טבעת‬ ‫ַּג ְר ֵמ י ־ ש מ י ם‬ ‫כוכב לכת‬
‫פלנטרית‬ ‫היתוך גרעיני‬
‫חגורת קויפר‬ ‫‪07 06 05 04‬‬
‫כוח כבידה‬
‫שביט‬ ‫‪15 14 13 12‬‬ ‫שנת אור‬
‫אסטרואיד‬

‫‪38 32‬‬ ‫האומיה‬ ‫מאקה ‪ -‬מאקה‬ ‫‪40‬‬
‫‪42 36‬‬ ‫פלוטו‬ ‫‪44‬‬
‫רהב‬
‫אורון‬ ‫שבתאי‬ ‫‪34‬‬

‫צדק‬

‫מאדים‬ ‫‪26‬‬
‫נוגה‬‫‪30‬‬

‫‪22‬‬ ‫שמש‬
‫‪28‬‬
‫כדור הארץ‬
‫‪24‬‬
‫חמה‬
‫כוכבי לכת במערכת השמש‬

‫שביט‬ ‫‪60‬‬‫טבעת‬
‫עדשה‬ ‫‪56‬‬ ‫יצירת כוכבים‬

‫‪58 52‬‬

‫לא סדורה‬ ‫אליפטית‬ ‫סוגי גלקסיות‬
‫לוליאנית‬
‫‪48‬‬
‫‪50‬‬

‫‪54‬‬

‫גרם שמים הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל‪ .‬גרמי השמים‬
‫מחולקים על ידי הקהילה האסטרונומית למספר קטגוריות משנה‪.‬‬
‫תחום שמות גרמי השמיים וקטלוגם התפתח במהלך ההיסטוריה בד‬

‫בבד עם התפתחות חקר האסטרונומיה‪.‬‬
‫בעת העתיקה נודעו שמות רק לשמש‪ ,‬לירח‪ ,‬לכמה מאות כוכבים‬
‫ולכוכבי הלכת שנראו בקלות לעין אנושית‪ .‬אך מספר העצמים שנצפו‬
‫בחלל זינק במאות השנים האחרונות מכמה מאות למעל מיליארד‪.‬‬
‫המספר הגבוה‪ ,‬שממשיך לגדול מדי שנה‪ ,‬יצר את הצורך במערכת‬
‫שיום סיסטמטית‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לזהות עצמים אלה באופן חד‬
‫משמעי‪ .‬לעצמים שההתעניינות בהם גדולה יותר‪ ,‬נועדו שמות מיוחדים‬

‫וספציפיים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מוכר על ידי האסטרונומים‬
‫והמדענים ברחבי העולם‪ ,‬כגוף בעל הסמכות הרשמית לשיום בפועל‬
‫לגופים שמימיים‪ .‬הצורך בשמות חד משמעיים נענה על ידי האיגוד‬
‫ביצירת מספר מערכות נומנקלטורה סיסטמטיות עבור הגופים‬

‫השמימיים השונים ובהם‪:‬‬
‫ענקי גזים‪ ,‬אסטרואידים‪ ,‬גלקסיות‪ ,‬חור שחור ועוד עצמים ותופעות‬

‫שמתרחשות בחלל ועליהם אסביר בפרק הנוכחי‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫גרמי שמיים פרק ראשון‬

‫‪02‬‬

‫מידע כללי‬‫‪ Gravity & Light-year‬כוח כבידה ושנת אור‬‫כוחכבידה ‪Gravity‬‬

‫גרמי שמיים‬ ‫ְּכ ִבי ָדה ( ְּג ָר ִווי ַט ְצ ָיה) הוא אחד מהכוחות הבסיסיים בטבע;‬
‫כוח משיכה פועל בין גופים בהתאם למכפלת המסות שלהם‬
‫ומרחקם אחד מהשני‪( .‬המונח "כוח הכובד" מתייחס בדרך‬
‫כלל לכוח בו כדור הארץ מושך אליו עצמים על פני שטחו)‪.‬‬
‫חוק הכבידה האוניברסלי שנתגלה ונוסח על ידי סר אייזק‬
‫ניוטון קובע כי כל שני גופים בעלי מסה נמשכים זה לזה‬
‫ביחס ישר למכפלת מסותיהם‪ ,‬וביחס הפוך לריבוע המרחק‬
‫ביניהם‪ .‬חוק זה תוקן על ידי אלברט איינשטיין במחצית‬
‫הראשונה של המאה ה¯‪ 20‬בהתאם לעקרונות תורת היחסות‬
‫הכללית‪ ,‬הקובעים שכבידה היא כוח מדומה שהוא תוצאה‬
‫של עיקום המרחב‪ .‬מהתיקון נובע בין היתר כי חלקיקים‬
‫חסרי מסת מנוחה (לדוגמה פוטונים) מושפעים מכבידתם‬
‫של גופים אחרים בצורה ניכרת יותר מהצפוי על פי חוק‬

‫הכבידה של ניוטון‬

‫‪05‬‬

‫מידע כללי‬ ‫שנתאור ‪planet‬‬

‫שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה‬
‫לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה‪,‬‬
‫המרחק בין מערכת השמש לכוכב הקרוב ביותר ‪ -‬אלפא‬
‫קנטאורי‪ ,‬הוא כ¯‪ 4.37‬שנות אור)‪ .‬שנת אור אחת שווה למרחק‬
‫שהאור עובר בריק (ואקום) במשך שנה יוליאנית‪ ,‬שהיא בדיוק‬
‫‪ 365.25‬ימים של ‪ 24‬שעות (שהם ‪ 8,766‬שעות או ‪525,960‬‬

‫דקות או ‪ 31,557,600‬שניות)‪.‬‬
‫האורך המדויק של שנת אור תלוי בהגדרת המונח "שנה"‪.‬‬
‫האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ממליץ על ההגדרה המופיעה‬
‫לעיל‪ ,‬שבה שנה היא ‪ 365.25‬ימים של ‪ 24‬שעות בדיוק כל‬
‫אחד‪ .‬יש שמשתמשים בהגדרה שונה מעט של "שנה"‪ ,‬ומגיעים‬

‫לפיכך לשנת אור אחרת‪.‬‬
‫כיוון שליחידת הזמן "שנייה" יש הגדרה מדעית מדויקת‬
‫מוסכמת (מאז ‪( )1967‬כל ‪ 9,192,631,770‬תדירויות רטט בין‬
‫רמות האנרגיה של צסיום ‪ 133‬הן שנייה אחת)‪ ,‬אין מחלוקת‬

‫לגבי הגדרתה של יחידת האורך "שניית אור"‪.‬‬

‫שניית אור‬ ‫הגדרה בהתאם למיקום‪:‬‬

‫‪ 299,792,458‬מטר‬ ‫דקת אור‬

‫‪ 17,987,547,480‬מטר‬

‫‪04‬‬

‫‪ Planet & Nuclear fusion‬היתוך גרעיני וכוכב לכת‬ ‫מידע כללי‬ ‫כוכבלכת ‪planet‬‬

‫כוכב לכת הוא גרם שמים‪,‬‬
‫שאינו כוכב‪ ,‬המוגדר על‬
‫פי האיגוד האסטרונומי‬

‫הבינלאומי באופן הבא‪:‬‬
‫במערכת השמש ‪:‬‬

‫‪.1‬נמצא במסלול קבוע סביב השמש ‪.2‬בעל מסה גדולה‬
‫דיו כדי שכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית‪.‬‬

‫‪ .3‬הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים‪.‬‬
‫או מחוץ למערכת השמש‪:‬‬

‫‪.1‬נמצא במסלול קבוע סביב כוכב או שאריות של כוכב‪.‬‬
‫‪.2‬המסה שלו מתחת למסה הדרושה להיתוך תרמו¯גרעיני‬
‫של דאוטריום‪.3 .‬בעל דרישות מסה‪/‬גודל למעמד פלנטרי‬

‫במערכת השמש שלנו‪ ,‬כוכב לכת המקיף את השמש‪.‬‬

‫גרמי שמיים‬ ‫קטגוריות כוכבי לכת‪:‬‬

‫גופים טרנס נפטוניים‬ ‫ענקי גזים‬ ‫כוכבי לכת ארציים‬
‫נמצאים מעבר לנפטו‬ ‫המכרובכהבי יהולכתרת המארסיציבייםים‬ ‫הם מורכבים בעיקר‬

‫מסלעים‬

‫‪07‬‬

‫מידע כללי‬ ‫היתוךגרעיני ‪Nuclearfusion‬‬

‫היתוך גרעיני הוא תהליך‬
‫שבו גרעיני אטומים‬
‫מתמזגים לגרעין גדול יותר‪.‬‬
‫תהליך זה כרוך בפליטת אנרגיה‬
‫רבה‪ ,‬והוא מתרחש בכוכבים‪ ,‬ננסים‬

‫חומים ובפצצת מימן‪.‬‬
‫ההיתוך הגרעיני המתרחש במרכזם של כוכבים‪ ,‬הוא שגורם‬
‫להם להקרין אנרגיה לסביבתם הרחוקה במשך מיליארדי‬
‫שנה‪ .‬על אף שהתהליך מפיק אנרגיה רבה‪ ,‬הוא אינו מתחיל‬
‫באופן ספונטני‪ ,‬אלא דורש אנרגיה תחילית רבה‪ .‬אנרגיה זו‬

‫נוצרת מהדחיסה הכבידתית בכוכבים‪.‬‬
‫היתוך גרעיני מתרחש גם בעת פיצוץ פצצת מימן‪ .‬כדי‬
‫להתחיל אותו כוללת הפצצה גם פצצת אטום‪ ,‬שמספקת את‬
‫האנרגיה הדרושה להתחלת התהליך‪ .‬אנריקו פרמי הגדיר‬

‫את השמש כ"פצצת מימן טובה"‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות לרתום אנרגיה זו‬
‫בתהליך מבוקר של "היתוך גרעיני קר"‪ ,‬כלומר היתוך גרעיני‬
‫הנעשה בטמפרטורה שאינה גבוהה במידה חריגה‪ ,‬לשם ייצור‬
‫אנרגיה‪ .‬אף שהוכרז בעבר מספר פעמים על הצלחה במימוש‬
‫תהליכי היתוך קר‪ ,‬כל הניסיונות לחזור על הניסויים נכשלו‪.‬‬
‫בקהילת הפיזיקה מוסכם שאין כל תהליך ידוע של היתוך קר‪.‬‬

‫למרחיקי לכת‪:‬‬
‫‪ – E=MC^2‬גם מי שמקבל אלרגיה קלה מכל מה שמריח כמו משוואות‪ ,‬מכיר ודאי את המשוואה‬
‫המפורסמת של איינשטיין‪ .‬בתרגום פשוט‪ :‬אנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע‪ .‬מהירות‬
‫האור היא ‪ 300,000‬ק"מ בשנייה אחת בלבד! הכפילו את המספר הזה בעצמו‪ ,‬ותקבלו את היחס בין כמות‬
‫המסה שבידכם‪ ,‬לפוטנציאל האנרגיה העשוי להשתחרר ממנה אם תצליחו להמיר את המסה לאנרגיה‪.‬‬

‫‪06‬‬

‫‪ Gas giant & Terrestrial‬ענק גזים וכוכב לכת ארצי‬ ‫מידע כללי‬ ‫כוכבלכתארצי ‪Terrestrial‬‬

‫כוכב לכת ארצי המכונה גם‬
‫כוכב לכת סלעי הוא כוכב‬
‫לכת מאופיין בדחיסות‪ ,‬הרכב‬
‫סלעי‪ ,‬ובניגוד לענק גזים יש לו‬
‫קרקע מוצקה‪ .‬כוכב הלכת הארצי‬
‫מתאפיין בהיעדר מערכת טבעות‬
‫פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא‬

‫ירחים כלל)‪.‬‬
‫במערכת השמש כוכבי הלכת הארציים נמצאים קרוב לשמש‪.‬‬
‫ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים"‪ ,‬שהם כוכב חמה‪ ,‬נוגה‪,‬‬
‫כדור הארץ ומאדים‪ ,‬מוגדרים ככוכבי לכת ארציים וחלק‬
‫מהאסטרואידים המצויים בחגורת האסטרואידים לדוגמה‪:‬‬

‫קרס מוגדרים כגופים ארציים‪.‬‬
‫נכון לנובמבר ‪ 2013‬ידועים כמה מאות כוכבי לכת‬
‫חוץ¯שמשיים ארציים‪ .‬אנו גרים בארץ ומרחקו מהשמש‬

‫הוא ‪ 150‬מיליון ק"מ‪.‬‬
‫כוכב לכת ארצי שונה במהותו מענק גזים‪ .‬בעוד ענקי הגזים‬
‫מורכבים בעיקרו ממימן ומהליום ולא מכילים קרקע מוצקה‬
‫בוודאות מוחלטת‪ ,‬הרי כוכבי הלכת הארציים מורכבים בעיקר‬

‫מסיליקט וסלע והם בעלי קרקע מוצקה ודאית‪.‬‬

‫גרמי שמיים‬ ‫ומאדים‬ ‫כדור הארץ‬ ‫כוכבי לכת פנימיים‪:‬‬
‫כוכב חמה נוגה‬

‫‪09‬‬

‫מידע כללי‬ ‫ענקגזים ‪gasgiant‬‬

‫ענק גזים הוא כינויים של‬
‫כוכבי לכת המורכבים בעיקר‬
‫מגזים‪ .‬כוכבי לכת אלה מסיביים‬
‫בהרבה מכוכבי הלכת הארציים‪.‬‬
‫במערכת השמש יש ארבעה ענקי‬
‫גזים‪ .‬מערכת השמש התיכונה מכילה‬
‫ארבעה ענקי גזים והם כוכבי הלכת שנמצאים‬
‫מעבר לחגורת האסטרואידים‪ .‬ענקי הגזים מכילים כ¯‪99%‬‬
‫מהמסה שנמצאת במערכת השמש‪ ,‬למעט השמש עצמה‪.‬‬
‫כאשר מכניסים את מסת השמש לחישוב‪ ,‬הם מכילים ‪0.133%‬‬
‫ממסת כלל מערכת השמש והצירוף של השמש וארבעת ענקי‬
‫הגז מכיל מעל ‪ 99.99%‬מכלל המסה של כלל מערכת השמש‪.‬‬
‫ענקי גזים עשויים להיות בעלי ליבה סלעית ומתכתית ואחת‬
‫הסברות היותר מקובלות בקרב האסטרונומיה היא שליבה כזו‬
‫הכרחית לקיומם‪ .‬בין אם ליבה כזו מצויה או לא ‪ -‬את רובה‬
‫המכריע של מסתם ממלאים מימן והליום‪ ,‬יחד עם שרידים‬
‫של מים‪ ,‬מתאן‪ ,‬אמוניה‪ ,‬ותרכובות מימניות אחרות‪ .‬בעוד‬
‫יסודות אלה מוכרים לנו כגזים על כדור הארץ הם כנראה‬
‫דחוסים לתוך צורתם הנוזלית או המוצקה באטמוספירה‬

‫של ענקי הגז‪.‬‬
‫בשונה מכוכבי לכת ארציים בהם יש הבדל ברור בין פני השטח‬
‫לאטמוספירה‪ ,‬בענקי גזים אין פני שטח ברורים‪ .‬האטמוספירה‬
‫שלהם פשוט הופכת צפופה יותר ככל שמתקרבים לליבתו‬
‫של כוכב הלכת כשמצב הצבירה משתנה לנוזלי או דמוי נוזלי‬
‫בין האטמוספירה לליבה‪ .‬אי אפשר "לנחות" על כוכבי הלכת‬

‫האלו בצורה המוכרת לנו היום‪.‬‬

‫ענקי גזים במערכת השמש‪:‬‬

‫נפטון‬ ‫שבתאי‬ ‫אורנוס‬ ‫צדק‬

‫‪08‬‬

‫‪Moon & Meteor‬‬

‫ירח ומטאור‬ ‫מידע כללי‬ ‫מטאור ‪meteor‬‬

‫בשפה העממית המטאור מכונה‬
‫לעיתים "כוכב נופל"‪ ,‬אך מטאורים‬
‫אינם כוכבים אלא גרגרי¯חול וסלעים‬
‫קטנים המתאדים בדרך כלל בהתקלותם‬
‫במולקולות האוויר של האטמוספירה‪.‬‬
‫לעיתים נדירות חודר לאטמוספירה מטאורואיד‬
‫גדול במיוחד‪ ,‬הנצפה כ"כדור¯אש"‪( ,‬שבהירותו נראית‬
‫לעין באור יום‪ ).‬המטאורים שאנו רואים הם בגובה של ‪100‬‬
‫עד ‪ 150‬קילומטרים ומהירותם בין ‪ 11‬ל¯‪ 74‬קילומטר בשנייה‪.‬‬
‫במקרים של התנגשות חזיתית המהירות תהיה גבוהה‬
‫(מהירות כדור הארץ ועוד מהירות המטאור) ובמקרים בהם‬
‫כדור הארץ משיג את המטאורים ומתנגש בהם‪ ,‬מהירותם‬
‫תהיה נמוכה‪ .‬אם חלק ממטאורואיד שורד את המעבר‬
‫באטמוספירה ומגיע לקרקע‪ ,‬השריד נקרא מטאוריט‪ .‬כאשר‬
‫פוגע מטאוריט גדול וכבד בכדור הארץ‪ ,‬הוא גורם להיוצרות‬
‫מכתש בעל צורה מעוגלת אופיינית ושוליים המתרוממים‬
‫כלפי מעלה‪ .‬כך נצרו המכתשים על הירח למשל שנראים‬

‫כמו פרצוף‪.‬‬

‫גרמי שמיים‬ ‫הגדרה בהתאם למיקום‪:‬‬

‫אסטרואידים קטנים‬ ‫באטמוספירה‬ ‫בחלל‬
‫מטאורואידים‬ ‫מטאור‬ ‫אסטרואיד או‬

‫מטאורואיד‬

‫‪11‬‬

‫מידע כללי‬ ‫ירח ‪moon‬‬

‫לוויין הוא גוף שמיימי המקיף‬
‫גוף שמימי אחר‪ ,‬לרוב כוכב‬
‫או כוכב לכת‪ ,‬המונח לוויין‬
‫בעברית בא מהשורש ל‪.‬ו‪.‬ה‪ ,‬שכן‬
‫הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי לוויינים‪:‬לוויין טבעי‪:‬‬
‫ירח נחשב ללוויין טבעי של כוכב הלכת אותו‬

‫הוא מקיף‪.‬‬
‫לוויין מלאכותי‪ :‬כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול‬

‫סביב גרם שמיים‪.‬‬
‫עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי‬
‫האדם בסוף שנות ה¯‪ 50‬של המאה ה¯‪ ,20‬הלכה ותפסה‬
‫משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות‬
‫הכללית‪ ,‬וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין‬

‫מלאכותי‪ ,‬ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח"‪.‬‬

‫מאפיינים פיזיים של הירח שלנו‪:‬‬

‫היקף המסלול לירח‪:‬‬ ‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫יממה בירח‪:‬‬
‫‪ 2,413,402‬ק"מ‬ ‫‪ 4.627‬מ'‪/‬שנייה‬ ‫‪ 27‬ימים‬

‫‪10‬‬

‫‪Astroid & comet‬‬

‫אסטרואיד ושביט‬ ‫מידע כללי‬ ‫שביט ‪Comet‬‬

‫שביט‪ ,‬או כוכב שביט‬‫גרמי שמיים‬
‫הוא גוף שמימי קטן הדומה‬
‫לאסטרואיד‪ ,‬אך מורכב בעיקר‬
‫מקרח‪ .‬השביט נע סביב השמש במסלול‬
‫אליפטי קיצוני‪ ,‬ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר‬
‫שאורכו מיליוני ק"מ‪ .‬בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי‬
‫השביט קרוב לשמש‪ ,‬במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה‪,‬‬
‫אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים‪ ,‬לעיתים רחוקים‬
‫מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו‪ ,‬והם נמצאים במרחק‬
‫מיליארדי קילומטרים מן השמש‪.‬‬
‫כוכב השביט אינו פולט אור מעצמו‪ .‬כדי להיראות‪ ,‬עליו‬
‫להיות קרוב לשמש‪ .‬אור השמש גורם לשביט להאיר‪ .‬במרבית‬
‫השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ‪ ,‬אך מדי עשר‬
‫שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן‬
‫להבחין בהם גם ללא הטלסקופ‪.‬‬
‫כיום מוכרים ‪ 5,253‬שביטים‪ ,‬ומתוכם ‪ 366‬שביטים מחזוריים‬

‫ברכה לפי היהדות על ראיית כוכב שביט‪:‬‬
‫״ברוך אתה‪ ...‬שכוחו וגבורתו מלא עולם״‬

‫‪13‬‬

‫מידע כללי‬ ‫אסטרואיד ‪Asteroid‬‬

‫אסטרואיד הוא גוף קטן‬
‫במערכת השמש הנמצא במסלול‬
‫סביב השמש‪ .‬אסטרואידים קטנים‬

‫קרויים "מטאורואידים"‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2006‬הגדיר האיגוד האסטרונומי‬
‫הבינלאומי את המונח "גופים קטנים במערכת השמש"‬
‫שהם גופים שאינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסיים‪ .‬מלבד‬
‫קרס (האסטרואיד הראשון שהתגלה ומאז סיווגו שונה)‪ ,‬כל‬
‫האסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש‪.‬‬
‫ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אסטרואידים (מחולקים‬
‫לפי סוג מסלולם)‪ :‬אסטרואידי אטן‪ ,‬אסטרואידי אפולו‪,‬‬
‫אסטרואידי אמור‪ ,‬אסטרואידי אפוהיילי‪ .‬כמו כן ישנן מספר‬
‫משפחות אסטרואידים‪ ,‬קבוצות אסטרואידים בעלי מקור‬
‫משותף‪ .‬אלו ככל הנראה שברים שהתפרקו מגוף גדול יותר‬
‫עקב התנגשות בעבר‪ .‬עשרות משפחות כאלו ידועות כיום‪.‬‬
‫נכון ל¯‪ 31‬בדצמבר ‪ 2017‬התגלו למעלה מ¯‪514,567‬‬

‫אסטרואידים‬

‫הגדרה בהתאם למיקום‪:‬‬

‫אסטרואידים קטנים‬ ‫באטמוספירה‬ ‫בחלל‬
‫מטאורואידים‬ ‫מטאור‬ ‫אסטרואיד או‬

‫מטאורואיד‬

‫‪12‬‬

‫‪ Kuiperbelt & ring system‬חגורת קויפר טבעת פלנטיות‬ ‫מידע כללי‬ ‫טבעתפלנטרית ‪Ringsystem‬‬

‫טבעות פלנטריות הן‬‫גרמי שמיים‬
‫טבעות של חומר הנע סביב‬
‫כוכב לכת‪ ,‬הנראות כדיסקות‬
‫שטוחות‪ .‬במערכת השמש הם בעלי‬
‫מערכת טבעות‪ .‬המערכת הטבעתית של שבתאי היא‬

‫המוכרת והבולטת ביותר‪.‬‬
‫טבעות פלנטריות מורכבות מחלקיקי אבק‪ ,‬חלקיקי קרח‬
‫ועד ירחים קטנים החגים סביב כוכבי הלכת האם שלהם‬
‫כתוצאה מכוח גרביטציוני‪ .‬הטבעות שונות מכוכבי לכת‬
‫אחד למשנהו ‪ -‬הטבעות של צדק הן די עמומות ודקות‬
‫והחלקיקים עשויים מגרגירי אבק‪ ,‬טבעותיו של שבתאי‬
‫רחבות ובהירות‪ .‬לאורנוס יש טבעות צרות ואילו הטבעות‬

‫של נפטון כוללות קשת לא סגורה‬
‫גלילאו גליליי היה הראשון שגילה את הטבעות הפלנטריות‬
‫בשנת ‪ 1610‬כאשר גילה את הטבעות של שבתאי‪ .‬בעזרת‬
‫הטלסקופ שלו הוא הבחין בדבר מה יוצא דופן בצידי הפלנטה‪,‬‬

‫אך לא ידע להסביר זאת‪.‬‬

‫כוכבים בעלי טבעות‪:‬‬
‫צדק‪ ,‬שבתאי‪ ,‬אורנוס ונפטון‬

‫‪15‬‬

‫מידע כללי‬ ‫חגורתקויפר ‪Kuiperbelt‬‬

‫בעברית נכתב גם‪ :‬חגורת ַקייּפר‬
‫או חגורת קו ִויפר היא אסופת גופים‬
‫הסובבים את השמש במסלול הנמצא‬
‫מעבר לכוכב הלכת נפטון‪ ,‬במרחק של‬
‫‪ 50–30‬יחידות אסטרונומיות מהשמש‬
‫ובמישור הקרוב למישור המילקה (הוא המישור הגאומטרי‬
‫המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש)‪ .‬החגורה‬
‫קרויה על שם האסטרונום ההולנדי¯אמריקאי ג'ררד קויפר‪,‬‬
‫שחזה את קיומה בשנת ‪( 1951‬עם זאת‪ ,‬קנת אדג'וורת‬
‫העלה השערה בדבר קיומה עוד ב¯‪ ,1943‬ולכן היו שהציעו‬
‫לקרוא לה "חגורת אדג'וורת'–קויפר")‪ .‬מספר הגופים בחגורה‬
‫שרדיוסם מעל ל¯‪ 100‬ק"מ מוערך בכ¯‪ ,35,000‬פי מאה‬
‫ממספר האסטרואידים בגודל זה‪.‬‬

‫עצמים בחגורת קויפר‪:‬‬

‫קווה¯וואר‬ ‫האומיה‬ ‫פלוטו‬
‫מאקה¯מאקה‬ ‫אורקוס‬

‫‪14‬‬

‫‪ Scattered disc‬הדיסק המפוורז ועננת אורט‬ ‫מידע כללי‬ ‫עננתאורט ‪Oortcloud‬‬

‫עננת אּורט היא אזור העוטף‬
‫את מערכת השמש שלנו‬
‫כקליפה כדורית‪ .‬קרויה על שמו‬
‫של אסטרונום הולנדי יאן אורט‬
‫היא משתרעת על פני שטח עצום של כ¯‪ 10%‬עד ‪20%‬‬
‫מהמרחק שבין מערכת השמש לבין הכוכב הקרוב ביותר‪.‬‬
‫היא מכילה כמאה מיליארד גושי קרח ואבק ההופכים‬
‫לשביטים בשעה שהם מתקרבים אל השמש ומפתחים את‬
‫הזנב המוכר שלהם‪ .‬בעננת אורט קיים כאוס (אי סדר) מוחלט‬
‫בייחס לתנועת החומר שבו ולמעשה גושי החומר מושפעים‬
‫בתזוזתם בעיקר מהכוחות המגנטיים של השמש‪.‬‬

‫גרמי שמיים‬ ‫גופים ידועים בעננת אורט‪:‬‬

‫‪ VP113‬‏‪2012‬‬ ‫סדנה‬
‫כוכב לכת מינורי‬ ‫העצם הרחוק ביותר שהתגלה אי‬
‫פעם במערכת השמש‪ .‬עד ‪2014‬‬

‫‪17‬‬

‫מידע כללי‬ ‫הדיסקהמפוזר ‪ScatteredDisc‬‬

‫הדיסק המפוזר הוא אזור‬
‫מרוחק של מערכת השמש‬
‫המאוכלס בצפיפות רבה על ידי‬
‫גרמי שמים קרחיים‪ ,‬המכונים "גופים‬
‫בדיסק המפוזר" (‪SDOs - Scattered Disc‬‬
‫‪ .)Objects‬הדיסק המפוזר הוא תת¯קבוצה של הגופים‬

‫הטרנס¯נפטוניים‪.‬‬
‫החלק הפנימי יותר של הדיסק המפוזר חופף עם חגורת‬
‫קויפר‪ ,‬אך חלקיו החיצוניים נמשכים הרחק מהשמש בשטחי‬
‫עננת אורט‪ .‬העצמים בדיסק המפוזר נמצאים גם מעל וגם‬

‫מתחת למישור המילקה של מערכת השמש‪.‬‬

‫מבנה‬

‫סימולציות של עצמים אלה מראות כי סופם של עצמים לא‬
‫יציבים כאלה הוא להיפלט החוצה מליבת מערכת השמש‬
‫לעבר עננת אורט ומעבר‪ .‬מדענים סבורים כי עצמים שונים‬
‫שנמצאים בדיסק המפוזר ובחגורת קויפר‪ ,‬מקורם באזורים‬
‫הרבה יותר רחוקים וכי נלכדו על ידי כוחות הכבידה ונכנסו‬
‫לאזור הדיסק המפוזר ואף פנימה יותר לתוך ליבת מערכת‬

‫השמש‪.‬‬
‫למרות החקר המואץ של העצמים הטרנס¯נפטוניים‪ ,‬אזור‬

‫הדיסק המפוזר עדיין אינו מובן‪.‬‬

‫גופים ידועים בדיסק המפוזר‪:‬‬

‫(המספר לאחר האות מתאר‬ ‫טרנס נפטון‬ ‫מערכת השמש‬
‫את שנת הגילוי)‬ ‫כוכב הלכת אריס‬
‫‪TL8 1995‬‬
‫‪TL66 1996‬‬
‫‪OR10 2007‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ Supernova & Black Hole‬חור שחור וסופר נובה‬ ‫מידע כללי‬ ‫סופר¯נובה ‪supernova‬‬

‫סופר נובה היא תופעה‬‫גרמי שמיים‬
‫שבה כוכב מסיבי מתפוצץ‬
‫משום שהלחץ שההיתוך‬
‫הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ אינו‬
‫מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי‬
‫החזק שלו כלפי פנים‪ .‬הצופה בתופעה כזו ממרחק של שנות‬
‫אור רבות‪ ,‬יבחין כי בהירות הכוכב גדלה במהירות ובחדות‬
‫(היא יכולה לגדול פי מיליון ויותר‪ ,‬ואף לעלות על בהירותה‬
‫של גלקסיה שלמה)‪ .‬ב־‪ 10‬השניות הראשונות של התהליך‪,‬‬
‫האנרגיה שמופקת גדולה יותר מהאנרגיה שמפיקים כל‬
‫הכוכבים בכמה גלקסיות גדולות‪ .‬פליטת הנייטרינו מאותו‬
‫כוכב בזמן הסופרנובה מוגברת באותה מידה‪.‬‬
‫הסופרנובה היא שלב הסיום במחזור החיים של כוכב כבד‪.‬‬
‫כאשר אוזל הדלק הגרעיני בכוכב (כלומר‪ ,‬כלים היסודות‬
‫שיכולים להתמזג בהיתוך גרעיני ליסודות כבדים יותר תוך‬
‫שחרור אנרגיה)‪ ,‬אין כוח שיתנגד למשיכת הכבידה העצמית‬
‫שלו‪ ,‬והכוכב קורס לתוך עצמו‪.‬‬
‫בשלב זה נדחסת ליבתו במהירות‪ ,‬מתחממת מאוד‪,‬‬
‫והמעטפת החיצונית שלו נזרקת החוצה כתוצאה מהלחץ‬
‫העצום שנוצר‪ .‬החומר מתפשט במהירות עצומה כגז‪ ,‬בעוד‬
‫מרכז הכוכב הופך להיות כוכב נייטרונים או חור שחור (אם‬

‫מסתו גדולה דיה)‪.‬‬
‫לשמש לא צפוי עתיד כסופרנובה‪ ,‬שכן כדי להגיע לשלב‬
‫כזה‪ ,‬מסתה צריכה להיות גדולה לפחות פי ‪ 8‬או ‪ 10‬ממסתה‬

‫הנוכחית‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫מידע כללי‬ ‫חורשחור ‪BlackHole‬‬

‫חור שחור הוא גרם שמים‬
‫בעל שדה כבידה כה חזק‪,‬‬
‫שמהירות המילוט שלו גבוהה‬
‫יותר מאשר מהירות האור‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא ששום חומר‬
‫ואף אור‪ ,‬אינו יכול להתנתק ממנו‪ .‬כל‬
‫מסה הנדחסת לכדור בעל רדיוס קטן מהווה‬
‫למעשה חור שחור‪ .‬חור שחור יכול להיווצר כתוצאה מקריסה‬
‫כבידית (תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת‬
‫הכבידה של עצמו‪ .‬לתהליך זה חשיבות רבה בהיווצרותם‬
‫ומותם של כוכבים) ונשאב בתוך עצו בשלבים אחרונים של‬
‫התפתחות כוכב כבד מאוד‪.‬‬
‫אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו)‪,‬‬
‫תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה‬
‫וחלקיקים מסיביים מהגבול החיצוני של החור השחור‪ ,‬הקרוי‬
‫אופק אירועים‪ .‬מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה‬
‫את אופק האירועים מבחוץ פנימה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מסתו קטנה‪.‬‬
‫את החורים השחורים ניתן לסווג לחמש קבוצות על־פי‬
‫גודלם (מהקטן לגדול)‪ :‬חור שחור זעיר‪ ,‬חור שחור קדמון‪,‬‬
‫חור שחור כוכבי‪ ,‬חור שחור בינוני וחור שחור על־מסיבי‪ .‬כיום‬
‫ישנן ראיות אסטרונומיות לקיומם של חורים שחורים כוכביים‬
‫ועל¯מסיביים‪ ,‬ואילו השלושה האחרים (זעירים‪ ,‬קדמונים‬
‫ובינוניים) עדיין היפותטיים‪ .‬למרות ראיות לקיומם של חורים‬
‫שחורים‪ ,‬קיים מיעוט בקרב הפיזיקאים‪ ,‬שלא מסכימים כי‬
‫חורים שחורים מסוג כלשהו אכן קיימים‪.‬‬

‫סוגים חורים שחורים‪:‬‬

‫טעונים‬ ‫מסתובבים‬

‫‪18‬‬

‫לאור המחקר והגילויים לאורך השנים הצליח האדם להבין כי כדור‬
‫הארץ הוא לא מרכז היקום ועם הזמן המודל ההליוצנטרי (לפיה‬
‫מרכז מערכת השמש הוא השמש) הפך למודל המקובל על פני‬

‫המודל הגאוצנטרי(המציב את הארץ במרכז)‪ .‬עם פיתוח הטלסקופ‬
‫חוקרי שמיים גילו כוכבי לכת חדשים כך שהרכב מערכת השמש‬
‫בעיני האנושות שונה מספר פעמים‪.‬‬

‫כל כוכבי הלכת הסובבים את השמש נמצאים במסלול הפוך לכיוון‬
‫השעון‪ .‬משך סיבוב שלם סביב השמש נקרא שנה‪ .‬שנה של כל‬
‫כוכב לכת תלויה במרחק שלו מהשמש‪ .‬ככל שהמרחק מהשמש‬
‫גדול יותר‪ ,‬מסלול כוכב הלכת ארוך יותר ומהירותו איטית יותר‬
‫היות שהוא מושפע פחות מכוח הכבידה של השמש‪ ,‬ולכן אורך‬

‫השנה גדל‪ .‬שיפוע ציר יתרה מכך‪ ,‬כוכבי הלכת סובבים סביב עצמם‬
‫על ציר מרכזי‪ .‬משך סיבוב שלם של כוכב לכת סביב עצמו נקרא‬

‫יום‪ .‬רוב כוכבי הלכת סובבים על ציר בכיוון הפוך לכיוון השעון‪.‬‬
‫מאפיין חשוב של כוכבי הלכת הוא שיפוע ציר אשר קובע את‬

‫הזווית של כוכב הלכת ביחס לקו המשווה של השמש‪ .‬מאפיין זה‬
‫משפיע ישירות על כמות האור שמקבל כל קוטב של כוכב הלכת‪,‬‬
‫וכך נוצרות העונות של כוכבי הלכת ושינויי אקלים לאורך השנה‪.‬‬

‫כוכבי הלכת נראים "זורחים" במזרח ו"עורבים" במערב (בגלל‬
‫סיבוב כדור הארץ סביב עצמו)‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש פרק שני‬

‫‪20‬‬

‫‪ Sun‬שמש‬ ‫מקור השם‬

‫השמש ידועה גם בשם "חמה"‪ ,‬ולעיתים מכונה בשם הלטיני סֹול או בשם היווני ֶה ְליֹוס‪.‬‬
‫במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש"‪.‬‬

‫תרבות‬

‫בספרות ובמיתולוגיות השונות עמים סגדו לשמש והאנישו אותה בדמות אלי שמש שונים‪.‬‬
‫פעמים רבות ייחסו תרבויות שונות כוחות גדולים יותר לאלי השמש שלהם ביחס לשאר‬
‫האלים‪ .‬כמעט בכל תרבות ניתן למצוא אל שמש‪ :‬בהינדואיזם מתוארת השמש בצורה‬
‫הנראית של אלוהים שאותה יכולים לראות מדי יום‪ .‬במיתולוגיה מצרית אל השמש היה‬
‫רע‪ .‬אמונה רווחת הייתה כי האל שט בסירת השמש‪ ,‬ובלילה הוא עובר בשאול‪ .‬גם תרבויות‬
‫עתיקות באמריקה‪ .‬במספר שפות נקרא יום ראשון "יום־השמש"‪ .‬חוקרי האיקונוגרפיה‬
‫הנוצרית מצאו הרבה דימויים המזהים את ישו עם השמש כמו הכתר הזוהר‪,‬‬
‫הכרכרה הבהירה ויש המשערים כי המשיכה הנוצרית ל־‪ 25‬בדצמבר מקורה‬
‫בטקסים פגניים‪ .‬היהדות אוסרת על כל אמונה בשמש כאל ועל פולחן‬
‫אליה‪ .‬בתפילת שחרית‪ ,‬אותה מתפללים לפי היהדות בכל בוקר‪,‬‬
‫הוקדשה ברכה מיוחדת העוסקת בפלאי יצירת השמש‪ :‬ברכת "יוצר‬
‫המאורות"‪ .‬הלוח העברי מבוסס בעיקרו על פי מחזוריות של‬
‫היראות הלבנה תוך כדי תיאום לשנה השמשית‪ .‬מדי כשנתיים‬
‫מוסיפים חודש (אדר) לשנה‪ ,‬הנקרא עיבור השנה כדי לתאם‬
‫את שנת החמה עם ספירת חודשי הלבנה‪ ,‬כך שהחג פסח‬

‫יישמר בעונת האביב‪ ,‬ככתוב "שמור את חודש האביב"‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫כל מערכת השמש‬ ‫‪ 6‎ .09×1012‬ק"מ‬ ‫‪600‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪23‬‬

‫״הנולד בעת שליטת כוכב חמה‬ ‫שמש ‪sun‬‬
‫יהיה אדם חכם ובעל פנים מאירו‬

‫כפי שכוכב זה צמוד לשמש‬
‫ומחשב בתבונה את מהלכיה״‬

‫מידע כללי‬

‫השמש היא נמצא במרכז מערכת השמש‪.‬‬
‫כוכבי הלכת וגופים נוספי ֿם חגים סביב‬

‫השמש עקב כוח המשיכה שלה‬
‫ונשארים במקומם היחסי מכוח הסיבוב‪,‬‬
‫במידה וכדור הארץ היה מפסיק להסתובב‬
‫היינו נסחפים ישירות לתוך השמש‪ .‬השמש‬
‫היא ‪ 99.86%‬מכלל המסת מערכת השמש‪.‬‬
‫כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק‬
‫את הכוכבים במסלול‪ .‬האנרגיה של קרינת‬
‫השמש תומכת בכל החיים ומניעה את‬
‫האקלים‪,‬מזג האוויר והעונות‪ .‬השמש‬
‫סובבת סביב צירה אך היא אינה גוף קשיח‬
‫וזאת ניתן לראות בכתמי השמש שצבעם‬
‫כהה יותר מפני השמש בגלל הטמפרטורה‬

‫הנמוכה שלהם יחסית לפני השמש‪.‬‬
‫גילה המוערך של השמש הוא ‪4.567‬‬
‫מיליארד שנים‪ .‬קרני אור שיוצאות מהשמש‬
‫מגיעות לפני כדור הארץ כעבור כ¯‪8:15‬‬
‫דקות‪ .‬הסיבה לכך היא המרחק והעובדה‬

‫שהאור נע במהירות מסוימת‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪ 7,174‬ק"מ‪/‬שעה‬ ‫‪ 5,512‬צלזיוס‬ ‫‪ 58‬ימים‬

‫‪22‬‬

‫‪ MMerarcsury‬כוכב מכואכדביםחמה‬ ‫מקור השם‬

‫שמו מרקורי מגיע משמו של האל הרומי מרקוריוס‪ .‬מכיוון שכוכב חמה מופיע לסירוגין‬
‫משני צדי השמש‪ ,‬חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים ואף כינו אותו בשני שמות‪:‬‬
‫"הרמס" כשהופיע בערב מצד אחד של השמש‪ ,‬ו"אפולו" כשהופיע בבוקר מצדה השני‪.‬‬

‫בלטינית שמו של יום רביעי נקשר בכוכב חמה‬

‫תרבות‬

‫משך היום של כוכב חמה מושפע מקרבתו לשמש‪ .‬סחרורו העצמי של כוכב חמה נמשך‬
‫‪ 58.65‬יממות ומשך הקפתו את השמש ‪ 87.968‬יממות ארץ‪ .‬בשל תהודה מסלולית זו יראה‬
‫צופה עעללפפננייחממרהקזוריחזרתיחשתמששימחישדיהחיפדעהםפבעשנםתביישםנ(תישילםח(משהל)מ‪-‬רתקוופריע)ה‪-‬ייתחודפיעתהביימחעורדיכת‬
‫בהמשעמרשכ‪,‬תשהיושםמהש‪,‬סולשרהייואםרוהךסמוהלרשינהא‪.‬רוסךחרמורהשאינטה‪.‬י זסה‪,‬חורוהירעדאירטיאטזהמ‪,‬ו וסהפירעדהרמאמטשימותסלפכיורכהב‬

‫חממהשיותצרליכוםכעבלחפמניהו יוהצברדילים טעלמפנריוטוהרבה גדולים מאוד בין שני צדדיו‪.‬‬

‫גילוי בגלקסיה‬

‫בייצוג ההתגלמות הנשית כינו היוונים את הכוכב על שם אלת‬
‫האהבהווההייוופיפ‪,‬י‪,‬אאפרפורדוידיטטה‪,‬ה‪,‬שאשואתוהתיהר ישרהשונהו וסנ(ו‪s‬ס‪nu‬ה‪e‬רו‪)V‬מהאירות‪.‬מ ואניותס‪.‬‬
‫והנוחסלההאחלתהדראכתהדכראכלהתכהאיילן ותההכיירןמויהם‪,‬כראךמיזום‪,‬האתךה יזוהתרתהמ יאותחר‬
‫עמםאואחפררועדםיטאהפוריורדישטההאויתרשתהכונאותיהת‪.‬כמונקוותבילה‪.‬למקקושרבלאלתקיושםר‬
‫אשיתשיולםאלשיה ושניו לס ואלכהוכונבוסהלוכלכתונכוגבהה(ולנכותס)‪,‬נוגמכהא(ןונושסמ)ו‪ ,‬במחכלאקן‬

‫משלמושונבוחתלקאירמולפשהו‪.‬נובתשאפיורתופה‪ .‬בשפות‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מסמפסרפ יררירחיחיםם‬ ‫שטשחטחפנפיניםם‬ ‫ימיימםיבםשבנשהנה‬ ‫שעשועתובתיבמיממהמ‬
‫‪ 58 0‬ימים‬ ‫‪7×587.5‬י‪0‬מ‪1‬יםקמ"ר‬ ‫‪858‬י‪5‬מיימםים‬
‫‪,85788‬י‪4‬מיםק"מ‬

‫‪25 25‬‬

‫״"ההַנּנוֹוללָדדבּבְעעֵתת ׁש ְשלליִיט ַטתתכּכוֹוככַבבחחַּמ ָמהה‬ ‫כוכבשחממשה ‪smuenrcury‬‬
‫י ִהְיֶה ָאא ָדם חָכָם ּוובַעַל ּפפָנ ִים ֵמ ֵאירֹוו‬

‫ּככְפִי ׁ ֶששּככֹווכָב ז ֶה צָמּווד לְׁ ַששּמֵמׁשש‬
‫ּוו ַמחְׁ ֵששב ּבבַּתתְבּוונ ָה ֶאת ַמהֲלָכֶיהָ״"‬

‫מידע כללי‬
‫ממשיךדהיועם שכללכולכיב חמה מושפע במידה‬

‫רמבשהך המיוקרםבשתול כלוכשבמשח‪.‬מהבמשולשפתעהובדמיהדה רבה‬
‫ממסקרלובליתותלזושירמאש‪.‬ה צבושפלהתעלהופדניהחממסהלוזלרייתח זתו יראה‬
‫צשומפהש יעחלידפנהי פמרעקםורבישזנריתיחיתם (ששמלשחיחמיהד)ה‪-‬פעם‬
‫בתושפנעתיהי יםיח(ודשילתמברמקוערריכ)ת‪-‬התשומפעש‪,‬השייהיחווםדית‬
‫בהמסועלרריכתארוהךשממהשש‪,‬נה‪.‬ש דהויומםה בהגוסודללורילירארח‪.‬וך‬
‫אמוהרשהנשה‪.‬מדשומעלה פבנגיודכולוכבליחרמח‪.‬ה אחוזרק הפיש‪.9‬מ‪8‬ש‬
‫עמלאשפנרי עכולכבכדוחרמההאחרזץק‪ ,‬ופיעו‪9‬צ‪8.‬מתמאהשקררינעהל‬
‫כהדמוגריעההאראץ‪,‬ל ופענויוצמהיתאה‪.6‬ק‪6‬רי‪2‬נ‪1‬ה‪ 9‬והומאגיטעלהמ"אר‪.‬ל‬
‫פפננייוההשיטאח‪.6‬ש‪6‬ל‪2‬כ‪1‬ו‪9‬כ ובוחאמטהלממכ"ור‪.‬סיפםנימכהתששטיםח‬
‫בשדלומכוהכלבירחח‪.‬מהאמתכוכוסיכבם חממכהת נשייתםן בלרדואומתה‬
‫לליעריח‪.‬תיםאתב כעויןכבבלחתמיה־נמיצתוןידלרת‪,‬אואתךלעמיכיתויוןם‬
‫בשעהיןואבלנותית־רמצבויסדבית‪,‬באתך המכשיומוןש‪,‬שהמואק נשויתםר‬
‫דבמסדבויבמיתההעשרבמשא‪,‬ו מהקבושקירםלדהמבדוחיןמיבוה‪,‬עזראבתאו‬
‫להבעווקמרתלהאברחביןעבתו‪ ,‬זכואכתביל־עוהמלכתתארבהעאתחרכיוכםבי־‬
‫השלהכיות יהדואעחירםיםלקשדהימוו ינידוםעי‪-‬םנולגקה‪,‬דמומניאדםי‪-‬ם‪,‬נוגה‪,‬‬
‫צמדאקדיום‪,‬שבצדתקאיו‪.‬שמבסתלואיל‪.‬ומשסללוכלווכבשלחכמוכהבהוחאמה הוא‬
‫אאללייפפטטיי ממאאוודד‪..‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪05083‬י‪0.‬מיקם"מ‪/‬שנייה‬ ‫‪4508‬י‪4‬מיצלםזיוס‬ ‫‪8‬ה‪5‬אילמהי וםנוס‬

‫‪24‬‬

‫‪ Venus‬כוכב נוגה‬ ‫מקור השם‬

‫בייצוג ההתגלמות הנשית כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי‪ ,‬אפרודיטה‪,‬‬
‫שאותה ירשה ונוס הרומאית‪ .‬מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה‪,‬‬
‫מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה‪ .‬בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס"‬
‫(יומה של ונוס)‪ .‬לדוגמא בצרפתית הוא נקרא ‪ ,vendredi‬באיטלקית ‪ venerdì‬וכו‪ ...‬כוכב נוגה‬
‫מוזכר כבר בגמרא‪ .‬השם נוגה‪ ,‬שמשמעותו אור וזיו‪ ,‬ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הוא‬

‫כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ‪.‬‬

‫תרבות‬

‫כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי השמש והירח‪ ,‬נוגה קיבל מקום של‬
‫כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי‪ .‬רוב ההתייחסות המוקדמת‬
‫באזור אירופה והמזרח התיכון היא סביב המוטיב הנקבי‪ ,‬והמאוחרת‬
‫יותר סביב מוטיב השטן‪ .‬המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של‬
‫הכוכב והברק שלו‪ .‬המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר‪ .‬היו גם‬
‫שהאמינו שנוגה היא גן עדן‪ ,‬שבו מים לרוב וצמחייה עשירה‪,‬‬

‫וששוכנים בו חיים‪.‬‬

‫גילוי בגלקסיה‬

‫בשנת ‪ 1978‬החללית "פיוניר־ונוס" ערכה מיפוי של רוב כוכב‬
‫הלכת נוגה‪ .‬ב־‪ 1983‬הגיעו מיפויי מכ"ם שערכו חלליות‬
‫סובייטיות‪ .‬כמה חלליות מסוג זה אף נחתו על פני נוגה‬
‫ונשרפו‪ .‬רק ב־‪ 1989‬הגיעה החללית "מגלן" לנוגה‪ .‬מטרתה‬
‫הייתה לספק נתונים על השאלה‪" :‬מה היה מנגנון שחרור‬
‫החום בנוגה?" התשובה עדיין לא ידועה בוודאות מספקת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נתגלה שבנוגה הייתה וישנה פעילות געשית (מלשון‬
‫הרי געש) רבה‪ ,‬ולפעילות געשית זו השפעה נכבדת על עיצוב‬

‫הנוף של נוגה‪ ,‬נוף הררי מאוד‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫‪-‬‬ ‫‪‎4.6×108‎‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪ 116‬ימים ו‪ 18‬שעות‬

‫‪27‬‬

‫״"ההָ ִאי ֵמ ֵאן דבּכֹוכָב נּוג ֶה יְהִי‬ ‫נוגה ‪venus‬‬
‫ּג ֶבֶר עַּתִיר וְז ַּנ ַאי יְהִי מ"ט ִמּׁשּום‬

‫דֶאִיתי ִליד ביה נֹו ָרָא"‬

‫מידע כללי‬

‫כוכב הלכת נוגה נמצא בשמים בקרבת‬
‫השמש ולכן יכול להיראות בבירור רק‬
‫מוקדם בבוקר או בערב‪ .‬נוגה בהיר יותר‬
‫מכל כוכב וכוכב¯לכת‪ ,‬ולעיתים ניתן‬
‫לראותו ביום בעין בלתי מזוינת‪ .‬הכדור נע‬
‫בתנועה לאחור בדומה לפלוטו ולאורנוס‪.‬‬
‫מסלולו של נוגה סביב השמש הוא מעגל‬
‫כמעט מושלם (בשונה משאר כוכבי־הלכת‬
‫שלהם מסלול אליפטי)‪ .‬הרכב הכוכב סלעי‪.‬‬
‫במשך שנים ראו בנוגה אח תאום לכדור‬
‫הארץ‪ ,‬משום ששני כוכבי הלכת כה דומים‬
‫בממדיהם‪ ,‬במסה שלהם ובצפיפותם‪ .‬בגלל‬
‫קרבתו לשמש‪ ,‬החום הרב גרם להתאיידות‬
‫כל הגזים שעל פניו אל האטמוספירה ומנע‬
‫בכך היווצרות אוקיינוסים וימים‪ .‬מרבית‬
‫פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים‬
‫שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר‬
‫ק"מ‪ .‬לאחר שששמנה חלליות צפו בנוגה‪,‬‬
‫כששתים מהן נחתו עליו בהצלחה על פניו‬
‫אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום‬

‫שאינו מאפשר קיום חיים‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪ 0.0018‬ק"מ ‪/‬שנייה‬ ‫‪ 463°‬צלזיוס‬ ‫האלה ונוס‬

‫‪26‬‬

‫‪ MaErasrth‬כוכבדומראהדיאםרץ‬ ‫המ יקווורצ רהושתם‬

‫השתמואומרירהקוהרירוומחגיתעהימאשכמיוכדשולר האלרץהנרווצמרילמפנריקוכ¯רי‪4‬ו‪.5‬ס‪4.‬ממיכילויוןארשדכושכניבם‪,‬חימחהד עמוםפיכועכבליסיהרלוכגיתן‬
‫המאשנחיריצדם‪,‬י מההשצמטשב‪,‬רוחתשבושלהגקזדומאובניקםששנומתדורוברבעברשפנילכיותכבליאםחשרונהייוםווצארוףתכינהושאומתשו‪ .‬לבפשיניהששמעורת‪:‬ת‬
‫"הההרתמנגס"שוכתשההוענפיקיעתב‪,‬עהריברחמנצודצרא‪0‬ח‪2‬דמישלליוןה שנמיםש‪,‬או"חאריפוכלן‪,‬ו"כנכרשאההופכיתעוצבאבוהקמרהמתצנגדהשוהתשענים‪.‬‬

‫באולבטייניקטת בשגומודלושלשילוםמראבדייעםי נהקקרשורי בתיכואכהב‪ .‬חמה‬

‫גתארובלוותג י ה‬

‫במתשחךילהיהוהםיהשכלדוכורכהבארחץמהמומתוך‪,‬שופהעשכמבקהרבהחתיוצולנישתמ ש‪.‬לסהחכרדורוההתעקצרמריה‪,‬שמלהכושיכצברחאמתההנקמרושםך‬
‫‪5‬ה‪.6‬חי‪8‬צ‪5‬וינימשמולתכודומרשהךאהרקץ‪.‬פגזתיוםאתשנהפלשטמושב‪8‬או‪96‬ת‪.‬ה‪87‬תיקמומפוהתואפרעיץ‪.‬לובתשגלעתשיהותדהבמיאסולוליליציתרזותיהראשלה‬
‫צהואפטהמועלספפינריהמהררקוארישוזנירית‪.‬חתעםשימרישד יתחיהדטהמפפערםטוברהש‪,‬נתמייםםו(קישלטורמרהקחולריו)ל‪-‬התורפכזע‪,‬הוכייךחנוודצירות‬
‫בהמאועקרייכנותסיהםש‪ .‬ימבש‪,‬שושתהניווצםרו‪,‬הנספורלרדיו ואהרותךאחמדהושמנחה‪.‬דשס‪,‬חכרוארשראיפטני זכהד‪,‬ורוההיאערדץר עאוטצבמוסמפחידרשה‬
‫במממהשליךתמלכאוכתבמחילמיוהניוהצרשיניםםעלהבפאנויות‪,‬הובהצטרפו לכדי יצירת יבשת על‪ .‬לפני ‪750‬‬

‫מיליגומנייאולשחנוריייםו לתרעברהךיגבהלשחולקתההלסתהיאתחהפדרוק ישובבשויתצרהועאלתה״רפאנושוטניהה״‪.‬היפדנוועטיה‪,‬ה״הרותדיפנריקה״‪.‬ה‬

‫גםבישיההיהצמוואאנכתגויהפלרבסהירפהנהםקהיוהתחהא‪0‬יגולו‪4‬ללתהפ‪5‬פימנ‪,‬הו‪.‬יאמיאת‪0‬תלפי‪8‬ורהד‪1‬וןנרדישכמשיינטהילתהי‪,‬םוכ‪.‬נכיאישלנלואבשותנסהיתויהוםהףי‪,‬וייונןיירעצוםשדרהוהאכהוירהנותוחמםיסלה(םכהק‪s,‬ויי‪u‬כאםא‪n‬בך‪e‬באזע‪V‬תות)לצה״והרפשתרנוהםהגימישאאואילאהתנ״תרו‪,‬ת‪.‬‬

‫מאאוטחרמעוםסאפפריודירטהה וירשה את תכונותיה‪.‬מקובל לקשר‬

‫את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס)‪ ,‬מכאן‬
‫השאמוטמבוחסלפיקרמהלששלונכודתוראיהרוארפץה‪.‬היבאשפמועתטפת של אוויר סביבו‪.‬‬
‫אטמוספירה זו צפופה באופן יחסי וככל שעולים ומתרחקים‬
‫מכדור הארץ‪ ,‬הולכת צפיפות האוויר ונהיית דלילה יותר‪.‬‬
‫היא מורכבת מכ¯‪ 78%‬חנקן‪ 21% ,‬חמצן‪ 0.934% ,‬ארגון‪,‬‬
‫‪ 0.035%‬פחמן דו¯חמצני וכמויות מזעריות של גזים נוספים‪,‬‬
‫כמו מימן‪ ,‬מתאן‪ ,‬הליום ועוד‪ .‬כמו כן קיימת כמות כלשהי‬
‫של מים באטמוספירה‪ ,‬בין ‪ 0‬ל¯‪ 7‬אחוזים‪ ,‬בהתאם לאזור‬

‫הגאוגרפי ולאקלים‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מסמפסרפ יררירחיחיםם‬ ‫שטשחטחפנפיניםם‬ ‫ימיימםיבםשבנשהנה‬ ‫שעשועתובתיבמיממהמ‬
‫‪ 58 1‬ימים‬ ‫‪,56800‬י‪65‬מי‪,0‬ם‪ 510‬קמ"ר‬ ‫‪ 5283.9‬ימים‬
‫‪ 3568 5‬ימים‬

‫‪92 29‬‬

‫״הנולד בעת שליטת כוכב חמה‬ ‫שאמרשץ ‪sunearth‬‬
‫יהיה אדם חכם ובעל פנים מאירו‬

‫כפי שכוכב זה צמוד לשמש‬
‫ומחשב בתבונה את מהלכיה״‬

‫מידע כללי‬

‫הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש‪,‬‬
‫החמישי בגודלו במערכת‪ ,‬והגדול מבין‬
‫ארבעת כוכבי הלכת הארציים‪ .‬על פי‬
‫הערכות מדעיות‪ ,‬הוא נוצר לפני כ¯‪4.54‬‬

‫ממייליאדרדעשניכם ולכ¯ל‪0‬י‪ 30–2‬מיליון שנים לאחר‬

‫מכן רכש את הלוויין הטבעי היחיד סביבו‪,‬‬
‫מהישרךח‪.‬היכומםילישאלרדכוכשבניםחמלהאחמרושהיפוועצרבומתיודה רבה‬

‫מהוקפריבעותובולשהמתשא‪.‬יםבהשחלייתםהוהדרהאמשוסנילום‪.‬ליכתדוזור יראה‬
‫צהופארהץעלהופנאי גמררםקורהישזרמייחםתהשמומכשריחהיידחהידפעם‬
‫בששמנכתייליםצו(רושתל חמיירםק‪.‬ורעיו)נו‪-‬ת התושפנעההנגיירחמודתית‬
‫בבמשעלרהכהתטיהששלמצשי‪,‬ר השסהייבווםב שהלסכודלורריהארוץך‬
‫מבזהווישנתה‪.‬שדלומ‪.5‬ה‪23‬בגומדעללוו לתירמח‪.‬מיאשור הסישבומבוש‬
‫עסלביפבניהכשוכמבש‪.‬חמה חזק פי ‪ 8.9‬מאשר על‬
‫לכבבפלכשיהמנשדעסידליראויחוווקבןרםיחיררכ‪.‬מיוךבבההבצימכהלוכאתאןמבאאת¯תרתציר‪2‬הץ‪6‬העחב־‪,‬ץ‪.‬כשלמוח‪6‬מומיזצהכמ‪2‬הלצעוהביבווק‪1‬יכשיאי‪,‬וצא‪9‬מרדחםרכעכמוהממתודובנ‪.,‬ימתנקהאסוישקאזנשטהושינךםימליםקילרת‪.‬םםרמןמ‪,‬ימההכלדניכ"ליהוכהורמחמרתו‪.‬יןדרדאמודוושהוופיתשמנמתתתיםישגהלילוקתצבההיהעעאידהמיעחהושנםלרחותימיטמיבאיבכצתהלחיוםןהראו‬
‫הבוקר להבחין בו‪ ,‬זאת לעומת ארבעת כוכבי־‬
‫הלכת האחרים שהיו ידועים לקדמונים ‪ -‬נוגה‪,‬‬

‫מאדים‪ ,‬צדק ושבתאי‪ .‬מסלולו של כוכב חמה הוא‬
‫אליפטי מאוד‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪6558‬י‪.4‬מ‪0‬יםק"מ‪/‬שנייה‬ ‫‪1548‬יצמילזםיוס‬ ‫‪8‬א‪5‬תינמקיודםות המצפן‬

‫‪28‬‬

‫‪ Mars‬כוכב מאדים‬ ‫מקור השם‬

‫השם ַמ ְא ִּדים מתייחס לצבעו‪ ,‬ייתכן כי הדבר נובע ממגמה של חז"ל להעניק לכוכבי הלכת‬
‫שמות הקשורים לתכונות הכוכב ונייטרליים מבחינה דתית‪ ,‬בניגוד לשמות האלים שניתנו‬
‫לכוכבי הלכת על ידי תרבויות אחרות‪ .‬מקור שמו בלועזית ‪ Mars‬הוא על שם מרס אל‬

‫המלחמה במיתולוגיה הרומית‪.‬‬

‫תרבות‬

‫כיוון שמאדים נקשר ליום שלישי אסר שמואל על הקזת דם בימי שלישי‪ ,‬רש"י מסביר את‬
‫האיסור בכך ש"מזל מאדים ממונה על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות"‪ .‬הקשר בין מאדים‬
‫לשפיכות דמים ואלימות מופיע גם ב"כתר מלכות" של רבי שלמה אבן גבירול לעיל‪ .‬סמלו‬

‫של מרס מייצג את חרבו ומגינו של האל מרס‪.‬‬

‫גילוי בגלקסיה‬

‫מאדים הוא כוכב הלכת שגורם להתעניינות יותר מכל כוכב לכת אחר‬
‫במערכת השמש‪ .‬אחת הסיבות לכך היא האפשרות להפוך אותו‬
‫לכוכב לכת שישררו בו תנאים שיאפשרו לבני־אדם להגיע אליו‬
‫ברבות הימים ולהשתכן בו‪ .‬עד שנת ‪ 2035‬מתכוונת נאס"א‬
‫לשלוח אליו חללית מאוישת‪ ,‬אם ימצא לכך התקציב‪ .‬עלות‬
‫מבצע מסוג זה מוערכת בעד ‪ 300‬מיליארדי דולרים ושיתוף‬

‫פעולה בינלאומי‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‎ .448×108‬‬ ‫‪687‬‬ ‫‪24.6‬‬

‫‪13 31‬‬

‫ִמי יֵ ַדע ּפְלִיאֹותֶיךָ‪ ,‬בְּהַ ִקּיפךָ‬ ‫מאדים ‪mars‬‬
‫עַל ג ַּלְג ַּל חַ ָּמה ג ַּלְג ַּל חֲ ִמי ׁ ִשי‬
‫ּובֹו ַמ ֲא ִדים כְּ ֶמלֶךְ בְּהֵיכָלֹו‬

‫מידע כללי‬

‫זהו כוכב הלכת שמסלולו הוא הקרוב ביותר‬
‫למסלול כדור הארץ ‪ ,‬למאדים שני ירחים‬
‫ומשערים שאלו אסטרואידים שנלכדו‬
‫על ידי כוח המשיכה של מאדים‪ .‬בזמנים‬
‫קדומים‪ ,‬כמות אדי המים באטמוספירה‬
‫הייתה גדולה יותר‪ ,‬אלא שעקב מחסור‬
‫באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את‬
‫אדי המים והחמצן‪ ,‬נקלטו אדי המים‬
‫והחמצן בקרקע של מאדים‪ ,‬העשירה‬
‫בברזל‪ ,‬הברזל התחמצן ומכאן צבעו‬
‫האדמדם של כוכב הלכת‪ .‬שני הקטבים‬
‫של מאדים מכוסים מים קפואים‪ .‬עובדה‬
‫זו מגבירה את התקוות לאיתור עקבות‬
‫של חיים מיקרוסקופיים בעבר‪ .‬הקרינה‬
‫העל¯סגולה (‪ )UV‬של השמש מפרקת את‬
‫גז המתאן שנמצא על מאדים במהירות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הימצאותו באטמוספרה של מאדים‬
‫רומזת למקור שמחדש את הגז‪ .‬אם המקור‬
‫הזה הוא ביולוגי‪ ,‬ייתכן שמדובר בבקטריות‬
‫שנכחדו לפני מיליוני שנים‪ ,‬ושהגז שהן‬
‫פלטו במעמקים משתחרר לאט לפני‬
‫השטח‪ .‬לפי תרחיש אחר‪ ,‬מאדים עדיין‬

‫שוקק חיים מתחת לפני השטח‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪ 0.241‬ק"מ‪/‬שנייה‬ ‫‪ -63°‬צלזיוס‬ ‫אל המלחמה מרס‬

‫‪30‬‬

‫‪ Jupiter‬ענק גזים צדק‬ ‫מקור השם‬

‫בעבר נקרא "כוכב ַּב ַעל" שם שהכנענים נתנו לכוכב שנקשר באל הכנעני הראשי ‪ַּ -‬ב ַעל‪.‬‬
‫גם היוונים‪ ,‬ואחריהם גם היוונים והרומאים‪ ,‬קשרו את שמו של הכוכב לשם האל הראשי‬
‫שבמיתולגיות שלהם‪ ,‬זאוס\יופיטר בהתאמה‪ ,‬מלכי האלים שהיו ממונים גם על החוק‬
‫ועל הצדק‪ .‬לחז"ל הייתה מגמה ברורה להימנע משמות כוכבים עם משמעות דתית‪ ,‬והם‬
‫העניקו לכוכב את השם הקצר ֶצ ֶדק‪ ,‬וכך הוא מוזכר בתלמוד הבבלי מקובל לקשר את צדק‬

‫ליום חמישי‪.‬‬

‫ג י ל ו י ‬ ‪‭‬ב ג ל ק ס י ה‬

‫הגשושית פיוניר ‪ 10‬חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב־‪3‬‬
‫בדצמבר ‪ .1973‬שנה בדיוק לאחריה חלפה ליד צדק גם פיוניר ‪ .11‬גשושיות‬
‫אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות‬
‫ברזולוציה נמוכה של צדק‪ .‬עד כה שתי גשושיות הגיעו עד כה אל‬
‫צדק ‪ -‬גלילאו (הגיעה אליו ב¯‪ 7‬בדצמבר ‪ )1995‬וג'ונו (הגיעה ב¯‪4‬‬

‫ביולי ‪)2016‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫‪79‬‬ ‫‪1010×6.41‬‬ ‫‪ 11.86( 4328‬שנה)‬ ‫כ¯‪10‬‬

‫‪33‬‬

‫"וְיֵׁש ַמז ָ ּל ׁ ֶשּגֹו ֵמר הִּלּוכֹו לִ ׁ ְש ּתֵים‬ ‫צדק ‪jupiter‬‬
‫עֶ ְש ׂ ֵרה ׁ ָשנ ָה‪ ,‬וְהּוא צֶ ֶדק‪.‬‬

‫מידע כללי‬

‫ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה‬
‫ביותר במערכת השמש‪ ,‬צדק עשוי בעיקר‬
‫מגז‪ :‬כ־‪ 90%‬ממסתו הם מימן וכ־‪10%‬‬
‫הליום‪ .‬קצב הסיבוב של צדק הוא המהיר‬
‫ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬רדיוסו גדול יותר באזור קו‬
‫המשווה וצורתו פחוסה‪ .‬אחד המאפיינים‬
‫הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול‪,‬‬
‫סערה שגדולה מכדור הארץ‪ .‬כוכב הלכת‬
‫מכוסה שכבת עננים באופן תמידי‪ .‬צדק‬
‫הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו‬
‫ברקיע‪ ,‬לאחר השמש‪ ,‬הירח ונוגה‪.‬על פני‬
‫צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם‬
‫אדום גדול‪ .‬צדק מוקף בטבעות והטבעת‬
‫העיקרית מכילה בעיקר חלקיקי אבק‬
‫הקטנים שנוקרו כתוצאה מפגיעה של‬
‫מתאורים בירחיו‪ .‬מסתו של צדק גדולה‬
‫כמעט פי ‪ 2.5‬ממסתם של כל שאר כוכבי‬

‫הלכת במערכת השמש יחדיו‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪ 12.6‬ק"מ‪/‬שנייה‬ ‫‪ -121°‬צלזיוס‬ ‫הברק של זאוס‬

‫‪32‬‬

‫‪ Saturn‬ענק גזים שבתאי‬ ‫מקור השם‬

‫השם הלועזי של שבתאי ניתן לו על שם סטורן‪ ,‬אל החקלאות והקציר מהמיתולוגיה‬
‫הרומית‪ .‬שמו של יום השבת הנוצרי‪ ,‬סאטורדיי‪ ,‬הוא מהשם סטורן‪ .‬השם "שבתאי" ניתן‬
‫לו ככל הנראה בשל העובדה שבתור הכוכב הרחוק מהשמש‪ ,‬כפי שידעו אז‪ ,‬הוא הכוכב‬
‫שהכי שובת או נח‪ ,‬מבחינת תנועתו מסביב לשמש‪ .‬בעבר עד ימי התלמוד נקרא בעברית‬

‫(ובשאר הלשונות השמיות) בשם " ִּכּיּון"‬

‫ג י ל ו י ‬ ‪‭‬ב ג ל ק ס י ה‬

‫החללית הראשונה שהתקרבה לשבתאי הייתה פיוניר ‪ .11‬בספטמבר ‪ 1979‬התקרבה החללית‬
‫עד למרחק של ‪ 20,000‬ק"מ היא לא הביאה מידע משמעותי חדש על הכוכב עקב האיכות‬
‫הירודה של המצלמות‪ .‬ישנה הצעה של נאס"א‪ ,‬במסגרת תוכנית הגבולות החדשים‪ ,‬לשגר‬

‫צוללת לחקר לירח הגדול ביותר של שלו‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫‪62‬‬ ‫‪‎4.27×1010‎‬‬ ‫‪( 10,752‬כ¯‪ 29‬שנה)‬ ‫‪10.5‬‬

‫‪35‬‬

‫וְיֵׁש ַמז ָ ּל ׁ ֶשהּוא גֹו ֵמר הִּלּוכֹו‬ ‫שבתאי ‪Saturn‬‬
‫לִ ׁ ְשל ׁ ִשים ׁ ָשנ ָה‪ ,‬וְהּוא ׁ ַשבְּתָי‪".‬‬

‫מידע כללי‬

‫שבתאי מורכב‪ ,‬ברובו‪ ,‬ממימן ומהליום‪.‬‬
‫הרוח על פניו היא השנייה במהירותה‬
‫במערכת השמש‪ ,‬לאחר נפטון‪ .‬במדידות‬
‫שעשו הגיעו הרוחות מזרחיות למהירות‬

‫מקסימלית של ‪ 1,800‬קמ"ש‪.‬‬
‫התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא‬
‫הטבעות המקיפות אותו‪ .‬מערכת הטבעות‬
‫נטויה בזווית של ‪ 25.33‬מעלות יחסית‬
‫למישור ההקפה של שבתאי סביב השמש‪.‬‬
‫עובי הטבעות הוא ק"מ אחד‪ ,‬לכל היותר‪,‬‬
‫והן מכילות גושי קרח קטנים‪ ,‬שחלקם‬
‫אינם גדולים מאבן ואחרים קוטרם עד‬
‫כמה מאות ק"מ‪ .‬עד היום נצפו ‪ 8‬טבעות‪.‬‬
‫מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה‬
‫לקביעה‪ .‬מבחינה טכנית‪ ,‬כל גוש קרח‬
‫בטבעות יכול להיחשב כירח‪ ,‬ונקודת‬
‫ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה‬
‫מדויקת‪ .‬נכון ל־‪ 2017‬זוהו בוודאות ‪62‬‬
‫ירחים‪ ,‬ולחמישים ושלושה מתוכם ניתנו‬

‫שמות‪.‬‬

‫מהירות סיבוב עצמי‬ ‫טמפרטורה ממוצעת‬ ‫סמלו מייצג‬
‫‪ 9.8‬ק"מ ‪/‬שנייה‬ ‫‪ -130°‬צלזיוס‬ ‫ברק של זאוס‬

‫‪34‬‬

‫‪Uranus‬‬

‫ענק גזים אורנוס‬ ‫מקור השם‬

‫הגרסה הלטינית של שם אל השמיים מהמיתולוגיה היוונית ¯ אורנוס‪ .‬מאדים קרוי על‬
‫שם מרס‪ ,‬צדק קרוי על שמו של יופיטר ‪,‬אביו של מרס ושבתאי קרוי על שם סטורן‪ ,‬אביו‬
‫של יופיטר‪ ,‬לכן אורנוס נקרא על שמו אביו של סטורן דהיינו אורנוס‪.‬בעברית נקרא אֹורֹון‪.‬‬
‫שמשמעותו 'אור קטן' המרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ‪.‬‬

‫ג י ל ו י ‬ ‪‭‬ב ג ל ק ס י ה‬

‫אורנוס נצפה פעמים רבות לפני שהוכרז רשמית ככוכב לכת‪ ,‬לרוב הוא הוגדר (בטעות)‬
‫ככוכב‪ .‬התצפית הידועה המוקדמת ביותר הייתה בשנת ‪ 1690‬כאשר האסטרונום האנגלי‬
‫ג'ון פלמסטיד (‪ )John Flamsteed‬צפה בו חצי תריסר פעמים וקטלג אותו עם ציון‬
‫פלמסטיד ‪ 34‬בשור‪ .‬אחרי חצי מאה‪ ,‬בין השנים ‪ 1750‬לבין ‪ ,1769‬האסטרונום‬
‫הצרפתי פייר צ'ארלס למונייר צפה בו לפחות תריסר פעמים‪ ,‬כשאחת‬

‫מהן נמשכה ארבעה ימים ברציפות‪.‬‬

‫כוכבי לכת במערכת השמש‬ ‫מספר ירחים‬ ‫שטח פנים‬ ‫ימים בשנה‬ ‫שעות ביממ‬
‫‪27‬‬ ‫‪109×8.13‬‬ ‫‪ 84( 30,663‬שנה)‬ ‫‪17.2‬‬

‫‪37‬‬


Click to View FlipBook Version