מגזין סיום הרמב"ם

פרקי לימוד ותולדות חיים של הנשר הגדול רבי משה בן מימון ב"ה

יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב יוצא־לאור על־ידי המרכז לעזרי שליחות עריכה: לוי שייקביץ כתיבה: אלי קעניג, מנחם שייקביץ הגהה: דובי קוביטשעק עיצוב גרפי: אליעזר מרגליות תצלומים באדיבות: 'מבוא למשנה תורה' בעריכת הרב משה מוסקוביץ', ואתר 'בית חב"ד' - ותודתנו נתונה להם. נא לשמור על קדושת החוברת, שיש בה דברי תורה פתח דבר מאות שנים מאז הפציעה בשמי ההיסטוריה דמותו הכבירה של רבי משה בן-מימון, ונראה שהאמירה המפורסמת 'ממשה ועד משה לא קם כמשה' עודנה מייחדת את הרמב"ם כאישיות נדירה בגדולתה בתולדות עם ישראל. גם היום אנו חבים לרמב"ם את העשרת ארון הספרים היהודי ביצירות פאר בכל תחומי ההגות – מההלכה, דרך מחשבת ישראל ועד פירושיו השונים. תורתו מלהיבה את בתי המדרש, כתביו נקראים בשקיקה בכל שפה, וגישתו הרפואית זוכה לעדנה מחודשת. הניסיון להכיל את מלוא רוחב היריעה של עשייתו הענקית הינו יומרני. במסגרת זו נבקש לאחוז רק בשולי אדרת גלימתו של הנשר הגדול. הגיליון 'לא קם כמשה' מעניק טעימה ממשנתו המופלאה והנרחבת, וסקירה מתולדות חייו הסוערים של רבינו הרמב"ם. מָ אור תורתו של הרמב"ם זמין היום לכל מבקש דעת, ובכל עת ראוי להצטרף לרבבות הלומדים בספריו של הרמב"ם, לפי תקנתו של כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש. זו חוויית לימוד ייחודית, המעניקה ללומד ידע נרחב בכל מקצועות התורה, תחושת סיפוק ואושר ערכי, וחיבור רוחני למעגל האחדות של כלל ישראל ההוגים בתורת הרמב"ם בעולם כולו. בברכת התורה הנשר הגדול קווים לדמותו מסע חייו נדודיו המסעירים של הרמב"ם כל התורה, כל העם היוזמה והתקנה רגע האמת מסיימים ומתחילים ביאורי הרבי חידושים נפלאים בסוגיות 'משנה תורה' חגיגות חובקות עולם עצות הזהב של רבינו 'המיימוני' סיפורו של 'המתחזה' 4 8 10 12 14 17 20 22

" " וראיתי לחבר... כולם בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק... כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות ֵאחר... אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד ּר הגמרא, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חבו חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך, קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר־כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם )הקדמת הרמב"ם ל'משנה תורה'( 14 ספרים - הי"ד החזקה חיבורו של הרמב"ם, אותו כינה 'משנה תורה', פרוש על פני 14 כרכים. מספר זה מרומז בשמו הנוסף של הספר, 'הי"ד החזקה', שנלקח מתוך הפסוק האחרון בתורה: "ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל". "הלכות, הלכות" באופן עקרוני, החיבור 'משנה תורה' אינו עוסק בהנמקת המצוות, ולרוב הרמב"ם נמנע מלציין את השיקולים והמקורות שהובילו לפסיקותיו. זהו ספר הלכות, העוסק אך ורק בפן היישומי של המצוות. עשר שנות עבודה עשר שנים תמימות עמל הרמב"ם על חיבור ה'משנה תורה'. בשנות ה-30 בתקופת כתיבת החיבור היה הרמב"ם בעשור הרביעי של חייו. התנגדות והשלמה החדשנות פורצת הדרך של 'משנה תורה' לוותה בהתנגדות בולטת מצד כמה מחכמי התקופה, שחששו מפני יומרת החיבור לייתר את ספרי ההלכה הקודמים לו. ואולם בסופו של דבר הכירו הכול בלגיטימיות ובחשיבות של החיבור, והוא המקור עליו הושתת לימים החיבור ההלכתי המעודכן ביותר, ה'שולחן ערוך'. 5 עובדות על משנה תורה 3

ותר מ-800 שנה לאחר פטירתו, הרמב"ם עודנו י דמות מופת נערצת בעולם כולו. בתי־כנסת נקראים בשמו, בתי־ספר, שכונות ורחובות. האזכור 'רמב"ם' במנוע החיפוש של גוגל מניב מיליון ושמונה־מאות אלף תוצאות – יותר מכל אישיות היסטורית אחרת. גם עתה רבנים מתעמקים בפסיקותיו ההלכתיות, ראשי ישיבות מתפלפלים בדבריו, אנשי מחשבה הוגים בכתביו הפילוסופיים, והמונים בכל העולם נוהים אחרי עקרונות הבריאות של מורה הנבוכים הגדול, הזוכים לפריחה מחודשת. אם מחפשים את סוד הקסם של הרמב"ם, אפשר שהוא טמון במכלול הזה. לא קם עוד אדם עם שליטה מונומנטלית בתחומי ידע והשפעה כה רבים. הרמב"ם הבטיח את הקיום הדתי של הפרט באמצעות ספר ההדרכה ההלכתי 'משנה תורה'; פתר מצוקות הנשרהגדול איש אשכולות, גאון, מנהיג, ידען ועניו, שמהווה השראה ליהודים בכל הדורות • מה יש בו בחכם ספרדי מימי הביניים, שהפך לאות ולמופת בדברי ימי ישראל, ומושא להערצה בכל שכבות העם וגם מחוצה לו • קווים לדמותו של 'המיימוני', רבי משה בן מימון מראה של העיר פז במרוקו כיום 4

מוראליות של קהילות רבות בעזרת אגרות העידוד שלו; העניק משענת פילוסופית ליהדות המתמודדת עם אתגרי הזמן ב'מורה נבוכים', והעניק תרומה נצחית ויוצאת מן הכלל לארון הספרים היהודי, אותו העשיר בכל אלו. רופא בחצר המלך רבי משה בן־מימון נולד בשנת ד'תתצ"ח )1138 ,)בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד, נצר למשפחת חכמים ודיינים מכובדת בעיר קורדובה שבספרד. אביו, רבי מיימון, שימש כדיין בקהילה היהודית המשגשגת. את רוב חוכמתו למד הרמב"ם מאביו הדגול, שהיה תלמידם של גדולי התורה הספרדים. תקופת הפריחה שידעה יהדות ספרד, נגדעה בהיותו נער צעיר. הרמב"ם חווה את השתלטות אל־מֻ וַ ואחִ ידּון, שכפו את דת האסלאם על יהודי האזור, ונאלץ להימלט עם משפחתו מאימת הכובש האכזר. הללו יצאו לגלות ארוכה, שנמשכה עשר שנים, עד שמצאו מנוח בעיר פאס שבמרוקו. אלא שגם שם השלווה לא האריכה ימים. לאחר שהות בת 5 שנים בפאס נאלצה המשפחה ליטול שוב את מקל הנדודים, בעקבות הגעת האל־מֻ וַ ואחִ ידּון לעיר ועמם הטרור הדתי שהפעילו. רבי משה ומשפחתו ברחו מאימת האסלאם עד שהגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת ד'תתקכ"ה )1165 ,)ביום ג' בסיוון. את התאריך הזה קבע הרמב"ם ליום חג אישי. חמישה חודשים בלבד שהה הרמב"ם בארץ, ואז ירד לעיר אלכסנדריה שבמצריים ומשם המשיך לפוסטאט, שבקהיר של ימינו. בפוסטאט התבסס הרמב"ם, התחתן ומונה למנהיג היהודים. שם גם נולד בנו, רבי אברהם. באותה עת היה הרמב"ם שותף בעסקי אחיו, שהיה סוחר ובעל־ספינה שניהל את העסקים ואפשר לרבי משה לעסוק בתורה ללא טרדות. אלא שעשור לאחר הגעתו למצרים, אירע אסון שטלטל את חייו של הרמב"ם: אחיו נספה במהלך אחת מנסיעותיו, והשכול הפתאומי שבר את ליבו של הרמב"ם עד שלקה במחלה ממושכת. מכיוון שפרנסתו הייתה תלויה במידה רבה באחיו, נאלץ הרמב"ם לחדול משגרת הלימוד הקבועה ולחפש לעצמו מקור פרנסה. לרמב"ם היה ידע נרחב ברפואה, ובעזרתו הפך לרופא שהחל לטפל בחולים רבים. במהירות התפרסם כאחד מגדולי המומחים בקהיר, ושמו הגיע עד לחצר המלך והרמב"ם נקרא לשמש שם כרופא. לצד עבודתו בקרב אצולת השלטון, הוסיף הרמב"ם לשרת את ההמונים במסירות ובנאמנות יומם וליל. עמוד השער של 'משנה תורה', בכתב־יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו )1296 .) שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. צילום: ויקיפדיה מראה של העיר אלכסנדריה במצריים 5

בשנת ד'תתקס"ד, בכ' בטבת, נסתלק הרמב"ם בפוסטאט בגיל 69 . על־פי בקשתו נקבר בעיר טבריה. צעד אמיץ על רקע חייו המסעירים, מרובי התלאות והייסורים, מתעצמת ההשתאות סביב יצירתו הספרותית הענפה. זו משתרעת על כל תחומי היהדות, בהיקף ובעומק חסרי תקדים, עד שקשה להבין כיצד עבודה כה מורכבת, שיצירתה גם בימינו מצריכה צוות של טובי המוחות, נעשתה בידי אדם בודד, שחייו גם כך לא התנהלו על מי מנוחות. השפעתו של הרמב"ם חרגה הרבה מעבר למעגל הגיאוגרפי בו פעל. הוא נדרש להורות דרך בשאלות הרות גורל, באחת התקופות החשוכות בדברי ימי יהודי אפריקה וארצות האסלאם: שניים מחיבוריו המפורסמים, 'איגרת השמד' ו'איגרת תימן', כתב הרמב"ם בעקבות רדיפת היהודים בארצות האסלאם, שהובילה לתופעה של המרת דת בידי יהודים למראית־עין. הרמב"ם נקט עמדה בזכותם של אלו שנאלצו להתחזות למוסלמים, וטען כי אין למעשה כל משמעות כל זמן שנשארו נאמנים לדת ישראל. מכתביו אלו של הרמב"ם הפיחו רוח חיים בקהילות האנוסים, והם הכירו לו טובה, במיוחד על רקע ביקורת נוקבת שהופנתה אליהם מרבנים אחרים שחלקו על הרמב"ם בנושא הזה. כאות הוקרה, אימצו יהודי תימן את הרמב"ם כפוסק בלעדי, ועד היום קיימת בקרב קהילות יוצאי תימן מסורת פסיקה לפי שיטת הרמב"ם, גם אם נדחתה על־ידי ספרי ההלכה המקובלים. חיבור נועז וראשון מסוגו הוא ה'מורה נבוכים', המציג את ההגות הפילוסופית של היהדות לפי הרמב"ם. הספר מיישב ספקות המערערים את עקרונות הדת, בהתבסס על טיעונים לוגיים המכריחים את קיום הבורא, את אמיתות התורה ודברי הנביאים והחכמים. מעבר לערכה של היצירה כשלעצמה, 'המורה' היה צעד מנהיגותי אמיץ מצידו של הרמב"ם, שהעז לפתוח את נושאי הליבה של האמונה היהודית לדיון שכלי, והעניק גושפנקה שכלית לספקנים שהושפעו מהפילוסופיה הכללית של אותה עת. מעורבותו של הרמב"ם בנעשה בתפוצות ישראל הפכה אותו למנהיג הבלתי מוכתר של דורו, עד שחכמים היללו אותו באמירה יחידה מסוגה: "ממשה )בן עמרם( ועד משה לא קם כמשה )בן מימון(". ההשוואה לגדול מנהיגי העם היהודי, שהוציא את עם ישראל ממצרים ונתן לו את התורה, מייחדת את נדירותו של הרמב"ם, שבמשך אלפי שנים לא נמצא עוד מנהיג ברמתו. משפט זה נחרט על מצבת הרמב"ם. השפעתו של הרמב"ם חרגה מעבר לקהילות ישראל, והוא מופיע כגיבור תרבות גם בקרב אומות שונות, מספרד ועד מצרים וגם בארצות אירופה. כל היהדות בספר אחד מרבית עשייתו הספרותית של הרמב"ם מוקדשת לאורח החיים היהודי. הרמב"ם עסק באופן נרחב בסידור מצוות התורה, בסידורן, בביאורן, בהנגשתן, בקיצורן ובהרחבתן. הוא אחד מ'מוני המצוות' – מספר מצומצם של חכמים שעסקו במחקר מצוות התורה, ובזיהוי 613 המצוות מתוך חמשת חומשי התורה. אין זו מלאכה קלה כלל, והיא דורשת בקיאות במסורת הפסיקה, גאונות בכל מקצועות התורה וידע נרחב בכללי הלימוד. המשימה המוטלת על כתפי 'מוני המצוות' מורכבת ומאתגרת. לדוגמה, עליהם להחליט כיצד לנהוג במקרה הבא: מצווה שיש בה שני פרטים, כדוגמת תפילין של יד ותפילין של ראש, מתחלקת לשתי מצוות שונות, או מוגדרת כמצווה אחת? האם היגד מסוים בתורה הוא במשמעות עובדתית או במשמעות מְ צַ וָ וה. "ששת ימים תעבוד", קובעת התורה, אך האם זו הנחיה או הקדמה למצווה "וביום השביעי תשבות". סוף הלכות תשובה של משנה תורה לרמב"ם מאוייר, כתב יד ספרדי מהמאה ה-14 .בשנת ד'תתקכ"ה )1165 )הרמב"ם פרסם את 'ספר המצוות' מתוך אתר הספריה הלאומית, תערוכת "הנשר הגדול בבית הספרים". ויקיפדיה 6

שלו, ובו רשימה של 248 מצוות עשה, ו-365 מצוות לא־תעשה. לצד כל מצווה צירף את המקור שלה בתורה, וכן דברי הסבר קצרים. החיבור פורסם במקורו בשפה הערבית, כמו ספרים אחרים של הרמב"ם, שנועדו להיות נגישים גם להמון העם שלא שלט בשפת הקודש. בשנת ד'תתקכ"ז )1167 )התחיל הרמב"ם בפרויקט הדגל הנרחב 'משנה תורה', והעמיד לנגד עיניו משימה שאפתנית במיוחד: יצירת קודקס הלכתי, שירכז את כל ההנחיות ההלכתיות המפוזרות בתלמוד ובספרות הגאונים שלפניו בפירוט כה מדוקדק, שיגיש ללומד את המידע המלא ויחסוך ממנו עיון בספרים מוקדמים יותר. יריעת 'משנה תורה' כוללת לא רק תחומי הלכה שימושיים, אלא מעניקה מענה הלכתי גם לנושאים שאינם רלוונטיים בטווח הזמן המיידי, כמו הליך קידוש החודש באמצעות תצפיות על הירח, הלכות קורבנות ודיני גישה לבית־המקדש, תקנות שלטוניות של מלך ישראל, ואפילו מכסה את ההיבטים ההלכתיים של ימות המשיח ועידן הגאולה. כל היהדות – בספר אחד. גדולי ישראל הצטרפו בהתלהבות ליוזמת 'תקנת הרמב"ם', והרעיפו שבחים על הלומדים: הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל )שלפי עדות משפחתו הצטרף בעצמו ללימוד היומי( "עיקר קיום הברית עם אבינו שבשמים הוא על־ידי לימוד התורה בעיון, כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים. בוודאי אי אפשר לשמור ולעשות אם לא על־ידי הכרעת רבותינו הראשונים אשר מפיהם אנו חיים. ללמוד פסקי הרמב"ם הוא עיקר גדול בקיום מצוות "בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה", להגדיל תורה ולהאדירה". האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור זצ"ל "בלימוד הרמב"ם ישנו דבר גדול, כמו בלימוד הש"ס. ראשית, שכלל ישראל ילמדו את כל המצוות, ונוסף לזה יש עניין גדול ונפלא שכלל ישראל ילמדו ביחד דבר אחד, מחמת הערבות שכל ישראל ערבין ומעורבין זה בזה... וכדאי בהחלט להצטרף וללמוד, ואחר־כך כבר ירגישו את הנועם והמתיקות של הרמב"ם". הגאון רבי אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לשעבר "עלינו להחזיק טובה ולהכיר טובה לכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש על חידוש זה והתחדשות זו – התקנה שכל ישראל ילמדו את הרמב"ם ויקיימו מצוות תלמוד תורה בשלימות". הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, "כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש הצליח להפוך את הרמב"ם לנחלת כלל ישראל ולא כפי שהיה עד עתה, נחלת ראשי ישיבה ולומדיה בלבד". הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל "זכיתם לסיים ספרי הרמב"ם כפי הצעת כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש... העולם נברא לתורה ועבודת ה' יתברך, כי זה מסימני משיח, כמו שכתב הרמב"ם סוף פרק י"א מהלכות מלכים: "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל "ביודעי אני אומר, שרבים הצטרפו לקריאתו של גאון ישראל ותפארתו, כבוד קדושת האדמו"ר מחב"ד, אשר זכה ורבים זיכה ומשמים סייעו לו להגות מחשבה כבירה זו. יש צורך להפיץ את הרעיון הנפלא הזה... במיוחד יש לארגן בכל בית כנסת ומקום לימוד תורה בקרב יוצאי עדות המזרח, שילמדו את הרמב"ם במתכונת שנקבעה". הקדמת תרגום רבי משה אבן־תיבון לספר המצוות לרמב"ם 7

5 .הגעה לחופי לארץ ישראל ג' סיוון, ד'תתקכ"ה )1165) 9 .הרמב"ם נקבר בבית העלמין בעיר טבריה 6 .ירידה למצרים ד'תתקכ"ה )1165) חיבורים: )ד'תתקכ"ז-1167 )ספר המצוות חתימת פירוש המשניות )ד'תתקכ"ז-1167 )התחלת המשנה־תורה )ד'תתקל"ד-1174 )איגרת תימן )ד'תתקל"ד-1174 )חתימת משנה תורה 7 .פטירת אח הרמב"ם, והתמנותו לרופא ד'תתקל"ז )1177) חיבורים: )ד'תתקמ"ז-1187 – מורה נבוכים ד'תתקנ"א-1191) )ד'תתקנ"א-1191 )איגרת תחיית המתים 8 .פטירת הרמב"ם מצרים ד'תתקס"ז )1204) הרמב"ם מסע חייו 8

1 .לידה י"ד בניסן ד'תתצ"ח )1138) קורדובה, ספרד עיר עתיקה בדרום ספרד, שיהודים החלו להתיישב בה כמה מאות שנים לפני לידת הרמב"ם. 2 .בריחה ונדודים ד'תתק"ח )1148) חיבורים: ספר מילות ההיגיון 3 .ההתיישבות בפאס, מרוקו ד'תתקי"ח־ד'תתקכ"ה )1165-1158) חיבורים: בתלמוד בבלי פירוש שלושה סדרים )ד'תתקכ"א )1161 – )תחילת פירוש המשניות הלכות ירושלמי ספר על הרי"ף ד'תתקכ"ה 1165) איגרת השמד 4 .הפלגה לארץ ישראל ד' אייר, ד'תתקכ"ה )1165) 9

ּבַ חֲ רו את המסלול שלכם הרבי הציע שלושה מסלולי לימוד שונים, בהתאם ליכולת הלימוד של כל אחד ואחד: לימוד בספר ה'משנה תורה' במתכונת של 1 . שלושה פרקים בכל יום. במסלול זה מסיימים מחזור לימוד בתוך כשנה. לימוד פרק אחד בספר ה'משנה תורה' בכל 2 . יום. במסלול זה מסיימים את מחזור הלימוד בפחות מ-3 שנים. לימוד יומי ב'ספר המצוות' לרמב"ם – חיבור 3 . המביא את תמצית המצוות. לימוד זה מצריך דקות ספורות בלבד בכל יום. גם מחזור הלימוד הזה אורך פחות משנה. איך אדע מה לומדים היום? אפשר להשיג 'מורה שיעור' שנתי בכל בית חב"ד, ולחפש באינטרנט את השיעור היומי. מי רשאי להצטרף ללימוד? כל אחד ואחת. גם ילדים יכולים להיות חלק מלימוד התורה כולה, באמצעות מסלול 'ספר המצוות'. 'התוועדות' שקיים הרבי עם ב החסידים בחג אחרון של פסח ה'תשד"מ, העניק לראשונה פומביות ליוזמת 'תקנת לימוד הרמב"ם' המפורסמת. "דובר כמה פעמים אודות ההשתדלות לאחֵ ד את כל בני ישראל", פתח ואמר, "ובפרט שעל־ידי־זה מקרבים את הגאולה, מכיוון שסיבת הגלות היא היפך העניין ד'אהבת ישראל'". הרבי ניגש הישר לעניין: "ומהדרכים לזה: כאשר כל בני ישראל מתאחדים על־ידי לימוד עניין אחד בתורה. דמכיוון שבלימוד התורה נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו" )תניא פרק ה'( בין שכלו של האדם והתורה, נמצא, שכאשר כמה־וכמה מישראל לומדים עניין אחד בתורה, אזי נוסף על היחוד דכל אחד ואחד עם התורה, מתאחדים כולם זה בזה ב"יחוד פלא שאין יחוד כמוהו", אחדות אמיתית ונצחית, שהרי "התורה היא נצחית". בדבריו הבאים מנה הרבי את יתרונו של ספר 'משנה תורה' )'יד החזקה'( לרמב"ם בהיותו קודקס של כל הלכות התורה, ובשל כך הולם ביותר את מטרת איחוד כל בני ישראל "על־ידי לימוד הכולל את התורה כולה". מַ עֲ לָ ה עיקרית ומיוחדת והרבי הוסיף ופירט: "עוד מעלה עיקרית בלימוד ספרו של הרמב"ם, בנוגע למצות לימוד וידיעת התורה כולה. ובהקדים: במצוַ ת לימוד התורה כמה דרגות: א. "לימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצוות כהלכתן" )הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"ט(. ב. 'לידע כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה', שבזה נכלל 'כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וספרא וספרי ותוספתות וכל המדרשים... ומדרשי רשב"י כו' לקיים מצות שמור תשמרון את כל המצוה וגו'' )שם פ"א ס"ד. רפ"ב. פ"ב ס"י. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ז־יב(, כולל לימוד כל ההלכות, האגדה וסודות התורה כו' )פ"א ס"ד. פ"ב ס"ב. וש"נ. רמב"ם היוזמה והתקנה "באתי בהצעה": כך הנחיל הרבי מליובאוויטש את לימוד הרמב"ם היומי לכלל ישראל 10

להגשים את החלום לא צריך להיות גאון הדור כדי לרכוש שליטה בכל מכמני התורה • המפתח בידיים שלך מבט אל ארון הספרים היהודי, עתיר החכמה והידע, מעורר תמיד הערצה ויראת כבוד. זה אוקיינוס בלתי נדלה של תורה עמוקה ונשגבה, שלמראהָ ניצתת בליבו של האדם תאוות ידע כמוסה. הלוואי וגם אני אדע את כל זה. אולם זו נבלמת על הסף, מתוך השלמה שמדובר בשאיפה בלתי ניתנת למימוש. הלוא בקיאות בתורה כולה היא נחלתם של גאונים בודדים בלבד, ועבור אנשים כערכנו היא לא יותר ממשאת נפש בלבד. אלא שהרמב"ם מציע לנו להגשים את החלום, באמצעות ספרו 'משנה תורה'. מי שלומד את ארבעה־עשר חלקי הספר רוכש ידיעות בכל תחומי ההלכה, ללא יוצא מן הכלל, גם אלו שאינם חלק משגרת יומו. החיבור מתייחד בהיותו מקיף את כל התורה כולה. בחיבוריו ּכָ לַ ל גם את ההלכות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש, וכן את אלו העוסקות בימות המשיח. זאת בניגוד לספרי ההלכה הנפוצים, שעוסקים בעיקר בהלכות הרלוונטיות לימינו. משכך, בלימוד מסודר בספרי הרמב"ם, ניתן לקבל ידיעה נרחבת בכל תחומי התורה. הלומד צולל לדינים המרתקים והמורכבים של קידוש החודש באמצעות תצפיות על הירח, מכיר מקרוב את הפן ההלכתי של הגאולה העתידה, יורד לעומקם של דיני טומאה וטהרה, נפגש בדיני קרבן פסח, שנת היובל, הלכות שגגות ועבודה זרה. זה מרתק, סוחף, מנוסח ברהיטות ואינו דורש ידע מקדים. אפשר גם להסתייע בספרי עזר שונים המפשטים ומבארים את הכתוב. ובסיום מחזור הלימוד, חש הלומד התרוממות רוח ותחושת אושר על ההישג הלימודי יוצא־הדופן. אבל זה לא הכול. מלבד ההצלחה האישית, יש כאן ממד נוסף: של שותפות ואחדות עם כלל לומדי הרמב"ם. זו הסיבה שעמדה מאחורי יוזמת 'תקנת הרמב"ם' של הרבי מליובאוויטש, בקיץ תשד"מ )1984 .) שם הי"ב(. ג. מכיון שיש מעלה מיוחדת בלימוד הלכות התורה, – יש ללמוד כל ההלכות שבתורה גם אלו שאין נוהגות וצריכות )שהרי בזה אין חילוק בין הלכות הצריכות להלכות שאינן צריכות(. ד. לימוד מיוחד כדי לחקוק דברי תורה במוח הזכרון. "ובענין לימוד הלכות )דרגה השלישית( יש מעלה מיוחדת בספרו של הרמב"ם, מכיון שבו נתבארו הלכות התורה כולה )מה שאין כן בספרי שאר הפוסקים, כמו הרי"ף וכיו"ב, וכן ה'שלחן ערוך', שבהם לא הובאו כמה וכמה מצוות, שאינן נוהגות בזמן הזה וכיוצא בזה(. ונמצא, שעל ידי לימוד "משנה תורה" להרמב"ם מקיימים את המצוה דלימוד וידיעת הלכות התורה כולה בשלימותה. "ומפני טעמים הנ"ל )ועוד טעמים( – באתי בהצעה: נוסף על השיעורים הקבועים בלימוד הש"ס )בבלי וירושלמי(, לימוד הלכות הצריכות למעשה, וכל שאר השיעורים בתורה כל חד וחד לפום שעורא דיליה – כדאי ונכון שכל אחד ואחד יקבל על עצמו )בלי נדר, כמובן( ללמוד שיעור קבוע בספר "משנה תורה" להרמב"ם. היינו, שיחלק את ספר הרמב"ם לשיעורים קבועים לכל יום ויום, כך שמידי יום ביומו ילמדו כולם שיעור אחד, עד לסיום כל ספר הרמב"ם – קברו של הרמב"ם בטבריה. על מצבתו של הרמב"ם נחרת הכיתוב: "ממשה )רבינו( כולם ביום אחד". ■ עד משה )בן מימון( לא קם כמשה." 11

ומתחילים מסיימים סיום ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות פרק יב ּה. ו ֹ בְ או ֹתו ּ הַ זְמַ ן, לֹ ׁ א יִהְ יֶה שָ ם לֹא רָ עָ ב וְ לֹא מִ לְ חָ מָ ה וְ לֹ ִא קנְ אָ ה ְ ּ וְ תַ חֲ רו ׁ ת - ש ּ ֶ הַ טֹו ּ בָ ה ת ׁ ִ הְ יֶה מֻ ש ּ ְ פַּ עַ ת הַ רְ בֵּ ה, וְ כָ ל הַ מ ּ ַ עֲ דַ נ ּ ִ ים מְ צויִין ּכֶ עָ פָ ר. וְ לֹ ּ א יִהְ יֶה עֵ סֶ ק כ ֹ ָ ל הָ עו ּ לָ ם, אֶ ל ּ ָ א לָ דַ עַ ת אֶ ת ה' בִּ לְ בַ ד. ולְ פִ יכָ ך ּ מִ ים הָ עֲ מֻ ק ּ ׂ ים; וְ יַש ּ ִ יגו ּ יִהְ יו ּ חֲ כָ מִ ים ג ֹ ְ דו ֹ לִ ים, וְ יו ִדְ ע ּ ים ד ּ ְ בָ רִ ים הַ ס ּ ְ תו ִ ֹ ׁ חַ הָ אָ דָ ם, שּ ֶ נ ּ ֶ אֱ מַ ר: "כ ּ ִ י מָ לְ אָ ה הָ אָ רֶ ץ ד ֵ עָ ה אֶ ת ה', ּד ֹ ַ עַ ת בּ ו ּ רְ אָ ם כ ּ ְ פִ י כ ּכ ּ ַ מ ּ ַ יִם לַ י ּ ָם מְ כַ ס ִ ים". ְ ּ רַ חֲ מָ נָ א ד ּ ְ סַ י ׂ ְעַ ן. נִ גְ מַ ר סֵ פֶ ר אַ רְ בָּ עָ ה עָ ש ׁ ָ ר, בְּ עֶ זְרַ ת ש ּ ַ ד ּ ַ י. ומִ נְ יַן בְּ רִ יך ִ פְּ רָ ק ׁ ים ש ּ ֶ ל סֵ פֶ ר זֶה, אֶ חָ ד ו ׁש ֹ ְ מו ֹ נִ ים: הִ לְ כו ׁ ת סַ נְ הֶ דְ רִ ין, ש ּׁ ִ ש ׂ ָ ה וְ עֶ ש ְ רִ ים ִ פְּ רָ ק ֹ ים; הִ לְ כו ּ ת עֵ דו ׁ ת, ש ׂ ְ נַ יִם וְ עֶ ש ִ ְ רִ ים פְּ רָ ק ֹ ים; הִ לְ כות מַ מְ רִ ים, ׁש ִ ִ בְ עָ ה פְּ רָ ק ֹ ים; הִ לְ כו ׂ ת אֵ בֶ ל, אַ רְ בָּ עָ ה עָ ש ִ ָ ר פְּ רָ ק ֹ ים; הִ לְ כות מְ לָ כִ ים ּו ֹ מִ לְ חָ מו ׁ ת, ש ׂ ְ נֵ ים עָ ש ִ ָ ר פְּ רָ קים. כשעורכים 'סיום הרמב"ם', לומדים את ההלכה האחרונה שבחיבור 'משנה תורה' ואת ההלכה הראשונה הפותחת את הספר. *הטקטס והביאור באדיבות חזק הוצאה לאור 'פירוש המשניות' בכתב ידו של הרמב"ם, בערבית יהודית. צילום: ספריית אגודת חסידי חב"ד 12

התחלה ָ ׁ לְ יִש ְ רֵ י לֵ ב. ָ ָ , וְ צִ דְ קתְ ך ָ לְ יֹדְ עֶ יך ְ ּ חַ סְ ד ְ ך ׁמְ שֹך ׁ סֵ פֶ ר רִ אשֹו ּ ן וְ הו ּ א סֵ פֶ ר הַ מ ּ ַ ד ָ ע ֹ הִ לְ כו ׁ תָ יו חָ מֵ ש ּ , וְ זֶה הו ּ א סִ ד ּו ֹ רָ ן: הִ לְ כו ֹ ת יְסו ּ דֵ י הַ תֹו ֹ רָ ה, הִ לְ כו ּת ד ֹ ֵ עות, ֹ הִ לְ כו ּ ת ת ּ ַ לְ מו ּ ד תֹו ֹ רָ ה, הִ לְ כו ֹ ת עֲ בו ּ דָ ה זָרָ ה וְ חֻ קֹו ּ ת הַ גֹו ֹ יִם, הִ לְ כות ּת ׁ ְ שּובָ ה.*( ֹ הִ לְ כו ֹ ת יְסו ּ דֵ י הַ תֹורָ ה ׁיֵש ׂ בִּ כְ לָ לָ ן עֶ ש ֹ ֶ ר מִ צְ וו ׁ ת - ש ׁ ֵ ש ֹ מִ צְ וו ׂ ת עֲ ש ֹ ֵ ה, וְ אַ רְ בַּ ע מִ צְ וות לֹ ׂ א תַ עֲ שֶ ה; ּ וְ זֶה הו ׁ א פְ רָ טָ ן: )א( לֵ ידַ ע שּ ֶ י ׁ ֵש ׁ ש ֹ ָ ם אֱ לו ּה ׁ ַ ; )ב( ש ּ ֶ לֹ ׁ א יַעֲ לֶ ה בְּ מַ חֲ שָ בָ ה ׁשּ ֶ י ׁ ֵש ׁ ש ֹ ָ ם אֱ לו ּה ּ ַ זו ֹ לָ תִ י ה'; )ג( לְ יַחֲ דו ֹ ; )ד( לְ אָ הֳ בו ּ ; )ה( לְ יִרְ אָ ה מִ מ ּ ֶ נּו; )ו( ַלְ ק ּד ׁ ֵ ש ׁ ש ֹ ְ מו ׁ ; )ז( ש ּ ֶ לֹ ּ א לְ חַ ל ׁ ֵ ל אֶ ת ש ֹ ְ מו ׁ ; )ח( ש ּ ֶ לֹ ּ א לְ אַ בֵּ ד ד ׁ ְ בָ רִ ים שּ ֶ נְ ִ קרָ א ׁש ֹ ְ מו ׁ עֲ לֵ יהֶ ן; )ט( לִ ש ֹ ְ מ ּ עַ מִ ן הַ נ ׁ ָ בִ יא הַ מְ דַ בֵּ ר בִּ ש ֹ ְ מו ׁ ; )י( ש ּ ֶ לֹ ּ א לְ נַ סֹו ֹתו. ּו ּ בֵ או ּ ר הַ מ ֹ ִ צְ וו ּ ת הָ אֵ ל ּו ִ - בִּ פְ רָ ק ּ ים אֵ ל ּו. פֶּ רֶ ק א ֹ א. יְסו ֹ ד הַ יְסו ֹדו ּ ת וְ עַ מּו ֹ ד הַ חָ כְ מו ׁ ת, לֵ ידַ ע שּ ֶ י ׁ ֵש ׁ שָ ם ]במציאות[ ּ מָ צוי ׁ רִ אשֹו ּ ן. וְ הו ּ א מַ מְ צִ יא כ ּ ָ ל הַ נִ מְ צָ א; ]בורא כל הברואים[ ּ וְ כָ ל הַ נִ מְ צָ אִ ין מִ ן ׁש ּ ָ מַ יִם וָ אָ רֶ ץ ו ּׁ מַ ה שֶ בֵּ ינֵ יהֶ ן, לֹ ּ א נִ מְ צְ או ]נבראו[ ּ אֶ ל ּ ָ א מֵ אֲ מִ ת ּ ַ ת הִ מ ֹ ָ צְ או ]מהמצאותו האמיתית - נצחית[. דף השער הפנימי של משנה תורה' לרמב"ם בהוצאת ונציה, שנת ה'של"ד )1573) 13

חילופי שלטון "ובאותו הזמן... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" )הלכות מלכים, סוף פרק י"ב(. בתחילת ספר 'משנה תורה', כאשר מבאר הרמב"ם את מצוות ידיעת ה', איננו מזכיר את שם ה־ו־י־ה בפירוש, אלא: "לידע שיש שם מצוי ראשון". עתה מדגיש הרמב"ם לדעת את ה'", ומשייך לכך את הפסוק: "מלאה הארץ דעה את ה'". מה פשר הניסוח השונה? בימות המשיח רמת ההבנה שלנו באלוקות תהיה בדרגה הגבוהה ביותר. לקב"ה יש צורות ביטוי שונות, המתפרשות בשמותיו השונים. שם ה־ו־י־ה הוא הנשגב ביותר, ומי שמסוגל להכיל את השם הזה בתודעתו, הופך לבטֵ ל בתכלית אל הבורא יתברך. את המדרגה הרמה הזו נשיג בזמן הגאולה. לכן מסיים הרמב"ם: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". התגלותו של הקב"ה אלינו באמצעות שם ה־ו־י־ה תשליט סדר חדש בעולם. התפיסה שלנו את המציאות תשתנה. אנו נפסיק לחוות את הגשמיות, את האדמה והמים, הצומח והחי כממשיים ואת האלוקות כנעלמת, אלא נחוש את הנוכחות הבלעדית של הרוחניות בהווייתנו, עד שהמציאּות הפיזית תודח ממעמדה, ותהפוך בעצמה למכוסה ונסתרת: "כמים לים מכסים". )על־פי ליקוטי שיחות חלק ל"א, עמוד 26) לרומם את העולם לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחוכמתה )פרק י"ב, הלכה ד'(. הדברים מעוררים תמיהה: הכיצד תעלה על הדעת האפשרות, שהחכמים ונביאי ישראל יתאוו לימות המשיח כדי לשלוט על העולם, או כדי "שינשאו אותם העמים"? הרי, אפילו אצל חכמי האומות, משאת נפשם היא להגות בדברי חכמה, ובוודאי שלא לרדות בבני אדם! ביאור הדברים: הרמב"ם מציג שני אופי השפעה של בני ישראל על אומות העולם. בסוף פרק י"א בהלכות מלכים מתאר הרמב"ם את פעילותו העולמית של המלך המשיח במילים הבאות: "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". נמצא, שהמשיח יפעל באופן אקטיבי וייזום כדי לקדם את אומות העולם לתיקון עצמי. אך בסוף פרק י"ב מסיים הרמב"ם: "באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב... שהטובה תהיה מושפעת הרבה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'". כאן, משמעותם הפשוטה של הדברים היא, שהשינוי בעולם יקרה מעצמו ובאופן טבעי, וללא צורך ביד מכוונת. הבריאה תעסוק בידיעת ה' באופן עצמאי, בלי התעסקות פעילה של בני ישראל בתהליך: "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". ומכך שהרמב"ם כורך את ידיעת התורה של בני ישראל בצוותא עם העיסוק העולמי בחכמה האלוקית משתמע, שהעיסוק בחוכמה האלוקית של אומות העולם הוא תוצאה מעבודתם הרוחנית של בני ישראל. לפי זה, תאוות השליטה של החכמים ונביאי ישראל על העולם, אותה מתאר הרמב"ם בהלכה ד', איננה נובעת ממקום של אכיפה שלטונית אלא מתוך רצון לתקן את העולם, כלומר, ללמד את העולם את דעת ה' כפי שמתאר הרמב"ם בפרק י"א. מחדש הרמב"ם: לא זו תכלית ימות המשיח, אלא "כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה". ומוסיף הרמב"ם בהלכה הבאה ומחדש, שהתשוקה של חכמי ישראל להגות בתורה ובחכמתה מתוך פניּות, דיי בה כדי לרומם את העולם באופן אוטומטי, והיא מהווה השראה ודרבון לאומות העולם שיעסקו אף הן ב"לדעת את ה' בלבד". )על־פי ליקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 98) לפתוח בטיול הרמב"ם לא רק כתב חיבור מקיף לתורה כולה, אלא יצר מסלול לימוד מובנה ומסודר עבור הלומד. תחילתו בלימוד התורה שבכתב במקורּה, ומשם מציע הרמב"ם לדלג הישר לספרו 'משנה תורה', מבלי לעיין בספרי תורה־שבעל־פה קדומים יותר. ביאורי הרבי פנינים מביאורי הרבי מליובאוויטש על 'משנה תורה'

בשלב הבא, יש ללמוד את המשנה תורה המתחיל בספר הראשון בסדרה, מדע, וללומדו מתחילה, בהלכות יסודי התורה העוסקות באמונה בה' ובידיעתו, סוגיות שאותן הוא מכנה "יסוד היסודות ועמוד החוכמות". וכפי שכתב בהקדמת ספרו למניין המצוות: "ספר ראשון – אכלול בו כל המצוות שהן עיקר דת משה רבינו עליו השלום, וצריך האדם לידע אותן תחלת הכל, כגון יחוד השם ברוך הוא". אך האם הרמב"ם בעצמו לא סתר את עקרונות הלימוד המסודר שקבע בעצמו? בפרק ד' בהלכות יסודי התורה כותב הרמב"ם: "ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר... לידע האסור והמותר... הויות דאביי ורבא". מדבריו משתמע שאל לו לאדם לגשת הישר ללימוד הלכות העוסקות בידיעת ה', אלא להכיר קודם את כללי האסור והמותר. ההסבר: לא לחינם נקט הרמב"ם בשפה ציורית, "לטייל בפרדס", כשביקש לתאר את הלימוד ב'פרדס'. טיול איננו צעדה תכליתית, אלא שוטטות ממושכת לשם השהות עצמה. ובהשאלה לעולם הלימוד, 'טיול' משמעותו לימוד נרחב לשם עונג, מתוך התבוננות מעמיקה, ולא לשם הסקה הלכתית. לימוד כזה מבקש הרמב"ם למנוע ממי שטרם מילא כרסו בפסקי הלכות. הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה מגישים על קצה המזלג עקרונות חשובים מסוגיות רחבות אלו. וכפי שכתב הרמב"ם עצמו, שדבריו במעשה המרכבה הם "טיפה מן הים ממה שצריך לבאר בעניין זה", ואלו שבמעשה בראשית "כמר מדלי". זה מידע מינימלי הנדרש לקיום חמש המצוות היסודיות שציין הרמב"ם בפרקים אלו, ובמיוחד מצוות ידיעת ה'. ואכן, את התצמית הזו חובה ללמוד בתחילה, שכן ידיעת הבורא היא "יסוד היסודות", שממנו נוצרו כל הלכות התורה. )על־פי ליקוטי־שיחות חלק כ"ו עמוד 114) מסרים נפלאים חידושים מעמיקים, במקביל לייסוד תקנת הלימוד היומי ברמב"ם, החל הרבי לשלב ב'התוועדויות' שערך עיונים בהלכות ה'משנה תורה'. כמעט בכל התוועדות התמקד הרבי בנושא ספציפי הנלמד בשיעור היומי, דן בו בהרחבה, הקשה ותירץ, השווה ויישב, והפליג למובאות מכל חלקי התורה. רעיונות אלו הקסימו את כל שומעיהם, תלמידי חכמים מופלגים ואנשים מן השורה. לעיתים התמקדו בפן ההלכתי בלבד, ופעמים גלשו לרזי התורה ולביאורים על־פי תורת החסידות. במקרים רבים היה הרבי מעלה קושיה כבדת משקל, ומפאת קוצר הזמן מניח לשומעים להתייגע בחיפוש עצמאי אחר הפתרון. אפשר והיה מוסיף לדון בנושא ב'התוועדות' הבאה. לא אחת נסתיימו בהפקת מוסר השכל בעבודת ה' היומיומית של האדם. גישתו זו של הרבי גרסה, שנוסף על רובד הפשט, קיימת משמעות נסתרת להלכות ה'משנה תורה', והיא משתקפת בעולם הפנימי שבין האדם ובוראו. הרבי ביסס זאת על דברי הרמב"ם עצמו, לפיהם: "רוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר המעשים" )הלכות תמורה פרק ד' הלכה י"ג(. בכל שנה ערך הרבי 'סיום' מיוחד על ספר הרמב"ם, שכלל ביאורים וחידושים בהלכות החותמות ופותחות את 'משנה תורה'. אלו נערכו והודפסו בסדרת הספרים 'יין מלכות'. הלהיב המונים ללמוד רמב"ם מידי יום. הרבי אוחז בכרך 'משנה תורה' מבואר ממהדורת 'רמב"ם לעם' בפתח סוכתו

שרטוט בכתב ידו של הרמב"ם המתאר את מראה בית המקדש תרומתו של הרמב"ם הגיעה גם לעיצוב הסמלים ההיסטוריים של עם ישראל. בתמונה שרטוט מנורת המקדש בכתב ידו של הרמב"ם, ובו קנים ישרים היוצאים מגוף המנורה באלכסון. הרבי מליובאוויטש קרא לאמץ את עמדתו בפולמוס צורת קני המנורה הראשונה במצוות כתב הרמב"ם בפתח רשימת מצוות עשה: "מצווה ראשונה ממצות עשה לידע שיש שם אלו־ה שנאמר אנכי הוי'ה אלוקיך". מדוע ראה הרמב"ם צורך לציין שמצווה זו היא "מצוה ראשונה ממצוֹות עשה", והלוא ברור מאליו שהמצווה שמופיעה בראש רשימת המצוות היא ראשונה. ואכן, הרמב"ם לא טרח להזכיר שהמצווה הבאה בתור היא שנייה לה. גם בהלכה הראשונה בספר 'משנה תורה' מצאנו את ההגדרה 'ראשון': "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא". אם הוא "ממציא כל נמצא", מובן מאליו שהוא "ראשון". כמו כן, ראשון מתוך רבים, נמנה עמם באותה חטיבה אף אם נעלה מהם. הכיצד ניתן לשייך את הקב"ה לקבוצה אחת עם יתר הנמצאים שנוצרו ממנו?! ההסבר: אכן, הקב"ה מרומָ ם ונשגב מכל 'נמצָ א' אחר שחוץ ממנו. אלא שבענוותנותו השפיל את עצמו, להיות בבחינת "מצוי ראשון", ויצר משוואה מלאכותית לפיה הוא והנבראים נמצאים כביכול בקטגוריה אחת, שיתרונו עליהם הוא בהיותו ראשון בלבד. בכך ביקש לטעת בנבראים המגושמים הכרה בהיותם יצירי כפיו; שלא נוצרו מעצמם, אלא הקב"ה הוא "ממציא כל נמצא". זה "יסוד היסודות ועמוד החכמות" שעליו מושתתת התורה כולה – להטמיע בבריאה את המודעּות לכך שהקב"ה בראּה. את העיקרון הזה ממחיש הרמב"ם בדבריו: "מצווה ראשונה ממצוות עשה לידע שיש שם אלו־ה". המצווה היסודית ביותר, העוסקת בקיומו של הקב"ה, אכן ראוי היה שתעמוד למעלה מכל המצוות, שכן היא עילת המצוות כולן. ואולם הרמב"ם מבקש להדגיש שהמצווה הזו נועדה להניע כל מצווה ומצווה מתרי"ג המצוות, ועל־כן צירף אותה לרשימה הסכמטית של המצוות כולן. על כך יש להוסיף דיוק בדברי הרמב"ם: "לידע שיש שם אלו־ה", ולא "להאמין". מפני שידיעת ה', כלומר, ההתבוננות בגדולתו יתברך, היא זו שמולידה רגשות של אהבה ויראה כלפיו, החיוניות לקיום המצוות כולן. לכן זוהי "מצווה ראשונה", המביאה לידי קיום יתר המצוות. )על־פי תורת מנחם תשמ"ה ג', עמוד 1766) 16

חגיגת 'סיום הרמב"ם' בבית הכנסת העתיק בקהיר, בהשתתפות יהודים מקומיים ואנשי הקונסוליה הישראלית חגיגת 'סיום הרמב"ם' בניו יורק ה'סיומים', החגיגות שמציינות את סוף המקצה השנתי ויריית הפתיחה של המסלול החדש, מתקיימים בכל העולם, ויוצרים פסיפס מרהיב של אחדות ישראל בחלוף שנת הלימוד הראשונה )תשד"מ־תשמ"ה( ב'משנה תורה', יזם הרבי אירועים חגיגיים לציון המאורע. הוא הזכיר את ההנחיה ההלכתית "עושין שמחה לגמרה של תורה", וברוח זו קרא לקיים חגיגות המוניות, "ברוב עם הדרת מלך", לכבוד הרמב"ם ולומדיו. דבריו זרעו התלהבות בקרב קהילות ישראל בעולם כולו. לרגל ה'סיום' הראשון, שהשתלב במלאות שמונה־מאות שנים להולדת הרמב"ם, תוכננה שורת אירועים והפקות ייחודיות: הונפקו מדליה המנציחה את החגיגות ובול הנושא את זכרו של הרמב"ם, ויצירות אמנות רחוב סביב דמותו ומורשתו של הרמב"ם קישטו רחובות בניו־יורק. בי"א ניסן, יום הולדתו, קיים הרבי 'התוועדות' בבית מדרשו, שאותה נימק ב"סיבה הכי גדולה והכי חשובה – 'גמרה של תורה': בי"א ניסן בשנה זו סיימו רבים )עשרות, מאות ואלפים( מישראל את המחזור הראשון של לימוד 'משנה תורה' להרמב"ם בשנה אחת, ולכן מתכנסים יחדיו לערוך 'סיום' על ספר הרמב"ם ולעשות 'סעודת משתה לגמרה של תורה'... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך 'סיום' על הרמב"ם, באופן ד'מתכיפין התחלה להשלמה' – להתחיל מיד את הלימוד של המחזור השני". 'סיומי רמב"ם' התקיימו מאז בירושלים ובכל שנה בקבר הרמב"ם בטבריה, בניו־יורק ואף במרוקו ובמצרים – בהן התגורר ופעל הרמב"ם. חגיגות אחדות חובקות עולם 17

רמב"ם דוקטור כשהחל לחקור, נדהם: הרמב"ם כתב דברים שרק היום המדענים החלו להבין תזונת הרמב"ם, על תגלית חייו אותם • הרופא שמפיץ את מאת: מנחם כהן צילום: מיקי גביזון 18

אולם היה מלא. יותר ממאה סטודנטים ישבו ה מרותקים במשך שלוש שעות וחצי, והקשיבו להרצאה בנושא תזונה על־פי הרמב"ם. את הקורס, המוגש בבית ספר להכשרת מטפלים ברפואה תזונתית ברמת־גן, הגיש מנהל בית הספר, הד"ר גיל־יוסף שחר, חסיד בעל זקן עבות. הד"ר שחר )42 ,)תושב חיפה, רופא, בוגר הטכניון, מנסה להנחיל לציבור את הנוסחה לחיים בריאים על־פי הרמב"ם. הוא העלה לתודעה את ההכרה כי כתביו הרפואיים של הרמב"ם רלוונטיים לחלוטין לימינו, אף־על־פי שנכתבו לפני יותר משמונה־מאות שנים. גילוי בחנות יודאיקה שחר נולד בחיפה, להורים מהנדסים, וגדל בבית שאופיו רחוק מחיי תורה ומצוות. את המפגש הראשון עם עולם הרפואה עשה עם גיוסו לצה"ל, כאשר שימש חובש קרבי. לאחר השירות נסע לטיול בהודו, ובשובו לארץ החל ללמוד בפקולטה לרפואה. בעיצומם של הלימודים המפרכים החל להתעניין ביהדות. הוא נכנס לחנות יודאיקה ושם צדו את עיניו ארבעה כרכים ובהם כתבים רפואיים של הרמב"ם. "סִ קרן אותי לדעת מה יש לרמב"ם לחדש לעולם הרפואה המודרני, המצויד במיקרוסקופ, באולטרה־סאונד, במכשירי סי־טי, אם־אר־איי, ושלל הטכנולוגיות המתקדמות. קניתי את הספרים ויצאתי מהחנות", הוא מספר. עבודה מצטיינת ככל שצלל לכתבי הרמב"ם, נדהם: "גיליתי שהרמב"ם כתב דברים שרק היום המדענים החלו להבין אותם. יותר ויותר הבשילה בי ההכרה שדברי הרמב"ם רלוונטיים במיוחד לעידן המודרני, שבו האדם חשוף לזיהום תעשייתי". עבודת הגמר שלו השוותה בין תורת הרפואה של הרמב"ם לבין יותר ממאה מחקרים מדעיים עדכניים ביותר. העבודה הוכרה כמצטיינת וזכתה לשבחים רבים. הוא החליט לקדם את התזונה על־פי גישת הרמב"ם, בעודו מתקדם בתהליך התשובה. עם הזמן הקים את המרכז לרפואת הרמב"ם ובית ספר להכשרת מטפלים. הוא כותב מאמרים ועורך ספרים בנושאי תזונה. "יש כיום נהירה לתורות רפואה רבות, כמו הרפואה הסינית ועוד, אבל למה לנו לרעות בשדות זרים, כשהכול כבר נמצא בתורת הרמב"ם?", הוא תמה. למנוע מחלות "לרפואה המערבית יש פתרונות נהדרים למצבי חירום, אבל אין לה פתרונות אמיתיים למחלות כרוניות, כמו סוכרת, אסתמה, דלקות פרקים, לחץ דם וכדומה", מסביר הד"ר שחר. "חולה הסובל ממחלה כרונית יקבל תרופה, אבל לא פתרון אמיתי. מטרתי בהפצת תורת התזונה על־פי הרמב"ם – לרפא את החולים ולמנוע את המחלות מלכתחילה. "הרמב"ם קובע כי תזונה נכונה מונעת מחלות רבות", אומר הד"ר שחר, "וכיום גם הרפואה המודרנית מכירה בכך". הוא מעניק שלושה טיפים לקוראים, המבוססים על תורת הרמב"ם: "א( להקפיד לא להיות שבע. כשאנחנו ממלאים את הקיבה, נגרם נזק למערכת העיכול. ב( לקיים פעילות גופנית, אפילו עשר דקות ביום. ג( להיות בשמחה. זה כלי מיוחד לריפוי". 19

בריחה מהקצוות יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד; ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל... יש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח עד מאוד; ויש שהוא בעל תאווה... ויש שהוא טהור גוף ביותר. שני קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה, אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן, ולא ללמדן לעצמו. ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן, או מוכן לאחת מהן, או שכבר למד אחת מהן, ונהג בה יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים, והיא דרך הישרה. הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם. )ספר המדע, הלכות דעות פרק א', הלכה א'( בריאות הנפש יש מן החולים מי שמתאווה ותאב למאכלות שאינן ראויין לאכילה, כגון העפר והפחם, ושונא המאכלות הטובים, כגון הפת והבשר – הכול לפי רוב החולי. כך בני אדם שנפשותיהם חולות, מתאווים ואוהבים הדעות הרעות; ושונאים הדרך הטובה, ומתעצלים ללכת בה, והיא כבדה עליהן למאוד, לפי חוליים. וכן ישעיהו אומר באנשים הללו, "הוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע: שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" )ישעיהו ה,כ(. ועליהם נאמר "העוזבים, אורחות יושר ללכת, בדרכי חושך" )משלי ב,יג(. ומה היא תקנת חולי נפשות – ילכו אצל החכמים, שהם רופאי הנפשות, וירפאו חוליים בדעות, שמלמדין אותם עד שיחזירום לדרך הטובה. והמכירים בדעות הרעות שלהם, ואינם הולכים אצל החכמים לרפא אותם, עליהם אמר שלמה, "ומוסר, אווילים בזו" )משלי א,ז(. )ספר המדע, הלכות דעות פרק ב', הלכה א'( עצות הזהב של רבנו 'המיימוני' מה עושים עם אמונות שליליות, איך מתמודדים עם היסחפות לשוליים, כמה חשוב לבחור בחברת בני אדם הגונים, ומה הדרך הראויה ביותר לתת צדקה? • טיפים לחיים טובים יותר, מתוך כתבי הרמב"ם 20

על מה מתפשרים? ציוו חכמים ואמרו: לעולם יאכל אדם פחות מן הראוי לו לפי ממונו, וילבוש כראוי לו, ויכבד אשתו ובניו יתר מן הראוי לו. )ספר המדע, הלכות דעות פרק ה', הלכה כ"ב( הכח להכריע לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב: חטָ א חֵ טא אחד, הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת – הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה. )ספר המדע, הלכות תשובה פרק ג', הלכה ח'( נאים שכניך דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. )ספר המדע, הלכות דעות פרק ו', הלכה א'( לא לשמור בבטן כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק... אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו, למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני? )ספר המדע, הלכות דעות פרק ו', הלכה ו'( לא להיות לנטל לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לבריות, ואל ישליך אדם עצמו על הציבור; וכן ציוו חכמים ואמרו, עשה שבתך כחול, ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד, והֶ עֱ ני – יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת; ולא יצטרך לבריות. מוטב לפשט עורות הנבילות בשוק, ולא יאמר לעם, חכם אני וגדול אני וכוהן אני, פרנסוני; ובכך ציוו חכמים. גדולי החכמים – היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם. )ספר זרעים, הלכות מתנות עניים פרק י', הלכה י"ח( הצדקה הכי ראויה שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה – זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאל; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך" )ויקרא כה,לה(, כלומר החזק בו שלא ייפול ויצטרך. )ספר זרעים, הלכות מתנות עניים פרק י', הלכה ז'( בחירה חופשית רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו. )ספר המדע, הלכות תשובה פרק ה', הלכה א( לא הביישן למד הרב שלמד ולא הבינו התלמידים – לא יכעוס עליהם וירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים, עד שיבינו עומק ההלכה. וכן לא יאמר התלמיד: 'הבנתי', והוא לא הבין; אלא חוזר ושואל אפילו כמה פעמים. ואם כעס עליו רבו ורגז, יאמר לו: 'רבי! תורה היא, וללמוד אני צריך, ודעתי קצרה'. )ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ד', הלכה ד'( 21

המתחזה לפתע נצנץ בו רעיון. הוא ניגש אל בית־המרפא היהודי, והחל להתלונן על מיחושים בכל איבריו. הרופא בדקֹו, אך לא ראה שום סימן למחלה. ואז ביקש המטופל לפגוש את הרופא הראשי... סיפור נחמיה קפלון 22

דולתו של רבי משה בן־מימון, הרמב"ם, נודעה למרחקים. ג איגרותיו וכתביו נלמדו גם בארצות רחוקות. שמעו של החכם המופלג והצעיר הגיע גם לאחד מזקני וגדולי דורו, הלא הוא רבי אברהם אבן־עזרא, שהיה נודד ממקום למקום, וכך נזדמן לו להיפגש עם כמה וכמה מגדולי זמנו. פירושיו של רבי אברהם אבן־עזרא נודעו אז לכול, ועמדו בראש סדר היום התורני בעולם. הללו מצדדים בהתלהבות בפירוש, והללו מסתפקים בשיטתו בפירוש התורה, אך עם הזמן הודו כולם והסכימו, והוא נודע כאחד החשובים בפרשני התורה. נוסף על פירושו לתורה כתב גם ספרים בשאר חכמות, וגם נתברך בשפה עשירה ונדירה, שבאה לידי ביטוי בפיוטיו הרבים. אך כגודל למדנותו וגדולתו הרוחנית, היה מצבו הגשמי והכלכלי בשפל המדרגה. הוא סבל מעוני ומחסור תמידיים. במיוחד בנדודיו הרבים, שגזר על עצמו, היה סובב מעיר לעיר בלי פרוטה, ולעיתים קרובות לא ידע מאין ייקח לחם לארוחתו הבאה. כך נדד רבי אברהם בדרכים, ומשם למצרים. הוא השתוקק מאוד לפגוש את הרמב"ם, אשר שמע חכמתו הנפלאה הגיע לכל קיבוצי היהודים בגלויות הרבות. בבואו למצרים התעניין אצל יהודי העיר על הרמב"ם ואפשרות הפגישה עמו, וזאת אשר השיבו לו יודעי־דבר: הרמב"ם משמש רופא הסולטן וגם יועץ בעת הצורך, זאת מלבד היותו רופא כללי, אשר בגלל מומחיותו, שאין דומה לה, פונים אליו לא רק ממצרים אלא גם חולים ואף רופאים משאר מדינות. נוסף על כך, בגלל קרבתו לסולטן, ניתנה בידו האפשרות להקים בית־מרפא מיוחד לאחיו היהודים. בבית־מרפא זה טופלו כל החולים חינם, ללא תמורה. אל הרמב"ם הגיעו שאלות מכל קצוות העולם התורני. מקצתן בעניינים דחופים, והיה עליו להשיב מיד. כמו־כן שקד על כתיבת ספרי ה'יד החזקה', שהצריכו יגיעה רבה ועצומה לדייק בכל הלכה, לא להותיר ולא להחסיר. בין כל אלו חילק הרמב"ם את סדר יומו, כאשר הוא מקדיש מזמנו גם לסולטן וגם לביקור יומי בבית־המרפא, גם לתשובות התורניות וגם לכתיבת ספריו. הבין רבי אברהם שפגישה 'רגילה' עם הרמב"ם כמעט בלתי־ אפשרית. בכל־זאת ניסה להגיע לפתח ביתו, שמא יזדמן לו לפגשו, אך לשווא. בהקשר זה, כך מקובל, חיבר את הפיוט: "אשכים לבית השר / אומרים כבר רכב / אבוא לעת ערב / אומרים כבר שכב . . / אויה לאיש עני / נולד בלי כוכב". חכמתו של רבי אברהם הייתה גם היא מן המפורסמות. לפתע נצנץ בו רעיון כיצד יוכל להיפגש במהירות עם הרמב"ם. הוא ניגש אל בית־המרפא שנבנה ליהודים. ניכר היה שבבניין זה השקיע הרמב"ם רבות, כדי לתת את כל האפשרויות לרפא את החולים, ואף האווירה בו השרתה שלווה מיוחדת. הרופא שקיבל אותו שאל לרצונו. רבי אברהם החל להתלונן על מיחושים בכל איבריו. הרופא בדקֹו, אך לא ראה שום סימן למחלה. ביקש ה'אבן־עזרא' לקבל את הרופא הראשי, הלוא הוא הרמב"ם. הסביר לו הרופא, כי בגלל סדר־יומו העמוס של הרמב"ם, אינו יכול להרשות לעצמו אלא ביקור קצר בכל יום בבית־המרפא. לכן הוא מפעיל צוות רופאים מסור, המלווה את החולים בכל שעות היממה, ואז הוא רושם לרופאים את התרופות המתאימות לכל חולה. "מעולם לא היה זקוק ליותר מכך, כי רק בהבטה קצרה על החולה הרמב"ם מאבחן את מחלתו", אמר הרופא. כעת היה ל'אבן־עזרא' אתגר נוסף, לעמוד על חכמתו של הרמב"ם, כיצד יאבחן את 'מחלתו'. הוא הופנה למיטה פנויה במחלקה, שנועדה לחולים חדשים. השחר עלה, הרמב"ם, שלא הספיק לישון אלא שעות מעטות, קם לסדר יומו. לאחר שסיים את תפילתו עשה את דרכו לבית־המרפא, לראות את מצבם של החולים. יודע הוא שבשליחותו כרופא, מלווה אותו המלאך רפאל בעצמו, שהרי הרפואה תלויה גם היא בחסדי שמים. גם בתפילותיו מרבה הוא לחשוב על החולים שהוא פוגש, ומתחנן לה' על רפואתם. הנה הוא נכנס בשערי בית־המרפא, ופונה ראשית־כול לחולים החדשים, שעדיין לא אובחנו. בכל מיטה הוא נעצר, מביט לרגע קצר בחולה, ורושם לו את תרופתו בגיליון הרופאים הצמוד למיטתו. החולים מצידם משיבים לו בתודתם העמוקה ובברכותיהם. כאשר הגיע למיטתו של רבי אברהם, ה'אבן־עזרא', נעצר, הביט בו לרגע, ומיד החל לרשום... רבי אברהם מביט בתימהון ואינו מאמין. לרגע נפל במוחו הרהור קל, האם מצבו הבריא, הברור לכל רופא מתחיל, אינו ברור, חלילה, לרמב"ם? הוא המתין עד שהרמב"ם יצא מהחדר, עמד ממיטתו ובלי יכולת להסתיר את סקרנותו והתרגשותו, פנה אל הרופא התורן ושאל: "האם תוכל לומר לי איזו תרופה רשם הרמב"ם בעבורי?!". התקשה הרופא להסתיר את חיוכו, והראה לרבי אברהם את הפתק. בפתק היה כתוב: "המחלה: עוני, מחסור ודלות. התרופה: ארבע־ מאות דינרים"... 23

'הנשר הגדול', 'מבחר המין האנושי', 'מורה הנבוכים' - דומה, כי מתוך שלל התיאורים שבהם הוכתר רבי משה בן-מימון, הרמב"ם, האמרה שמשקפת יותר מכל את דמותו הנדירה כל-כך היא גם זו שמבטאת את ההערצה היוצאת מן הכלל כלפיו, שאין לה אח ורע בתולדות עמנו: "ממשה ועד משה לא קם כמשה". חוברת זו מגישה מעט מתולדות חייו, פרקי משנתו המפוארת והנהיה הגוברת והולכת אחר תורתו, שנלמדת יום-יום בידי רבבות אלפי יהודים בעולם כולו במסגרת 'תקנת לימוד הרמב"ם היומי'.