קיץ
©
שפרה ערמון איירה חנה שוורצמן
לילדים לנכדים ולמי שאת הקיץ בתל אביב אוהבים
קיץ 2021
רגעים של קיץ
אני צמא מה עושים השבוע
מה ברביעי
נקפוץ לברכה בוא נלך לים
נלך לתערוכה נאכל תירס חם
עם כל החבורה
בחמישי נביט לשמיים קרטיב לימון
אולי הדובה תטייל על שביל המטקות בארון
נפגוש את שרון
החלב ומה אם הדגל אדום
ומטר כוכבים נופלים
נלך למועדון
נאסוף בכיסים אולי נפגוש את תום
בחמישי נקרא בספריה מחר ראשון נדוג בקישון
לא בטוח שפתוח בשני נצא לשוח
אז ננוח לאן ערן
בשישי
להרים לשדות
את הבית נבריק לנחלים שעוד זורמים
ושבת רגע אני כבר לא יודע בשלישי נישן עד שתיים
אולי לפרק נאכל צהריים
אני אשחק עם חברים ונרכב בשביל האופניים
אתה עם ידידך הכלבלבים חם שאני נרדם בוא נשתה
פעם ראיתי כוכב שנפל לים
נבהלתי דאגתי שהוא יטבע
חיפשתי סירה
אבל הוא קפץ בחזרה לשמיים
הביט בי וצחק
רציתי לשחק עם המים
מאז אנחנו ידידים
וכשהוא מעל
תל אביב בסיבוב
הוא מקיש על חלומי
והוא והים ואני
משחקים במחבואים
מחר אכתוב לו מכתב
בקיץ אהיה בג’מייקה
ארץ של עצים ומים
אבל הים הוא לא תיכון
וכדי שלא יתבלבל
הוא צריך לעצור
ולרדת בים הנכון הקריבי
וכשהוא יגיע הוא והים ואני
נקשיב למוסיקת רגאיי
ואני אסביר לו שאונסק"ו חשב
שהצליל יפה ומיוחד
והכתיר אותו כנכס תרבותי
מורשת ככה אימא אומרת
ועוד דבר אחרון
לכוכב שלי אני אכתוב
אל תשכח דרכון
חם
כמו הברומטר אחוזי
הלחות התנפצו מזמן
חם
המניפה מפורטוגל
מזיעה ממאמץ
חם
חזירי הבר בחיפה
בברכה תפשו תנומה
חם
מפעילי התנורים בצפון
אנא הזריעו עננים
חם
אולי נלך לקולנוע מקסים
נשיר בגשם נרגע במזגן
חם
הוא סגור מזמן
אז מוגרבי כבר לא קיים
חם
תה רותח וגלביה כהה
באוהל בדואי רק עצה
חם
צריך לבדוק
הגג סויד
חם
אנחנו רק במאי
בוא ניסע לשנחאי
אולי
ערב קיץ חזרנו מהתנועה
חצינו את רחוב רבי עקיבא בבני ברק
במכנסי התעמלות סנדלים וחולצה כחולה
עם שרוך אדום שעולה על כל העדיים
עצרנו בפינת רחוב ירושלים לפלפל
סביבנו הרחוב הומה
דתיים חרדים נשים מטופחות בפאות
חילונים חובשי כיפות סרוגות
כולם יהודים מאותם שורשים
דוברי יידיש הונגרית ספרדית ועברית
איש לא עצר להביט
קנינו עיתון או מגזין לאישה שאימא ביקשה
חם ולח האוויר עומד אין הקלה
השטריימל המקטורן והקפוטה
שמלה ארוכה צוואר מסתירה
מגלה מסירות אמונה אווירה
גברים בחולצות ללא עניבות
שמלות קצרות ללא שרוולים
היו חלק טבעי של הנוף
ממרום השנים צעיף עדין
שזור זהב עוטף את העיר
שומר על זיכרונות
על אימי בת הרב שהעיר
אל בית אבא החזירה
שאת הטוב בכולנו העירה
על ניגוני התפילה שריחפו
בקדושה בשבתות וחגים
שהפכה את שעורי התנ״ך לחיים
לא מדע והיסטוריה שסיפרו המורים
הם שומרי הניסים הגבורות
גם החיים המרים
ופותחי השער לניסים הבאים
כל נפש ממלאת את תפקידה
במארג וחיבור ועזרה הדדית
לאלפיים שנה בעתיד
גם אם היום אין שם עיתונים
אל צריף התנועה לא נלך
במכנסיים קצרים וסובלנות לא מה שהייתה
את העיר של ילדותי שסימלה טוהרה
לא הייתי משנה
בובתי חולה מאד
אין לה כוח לעמוד
בים בצהריים
היא לגמה טיפת מים
ונרדמה לי בידיים
אימא את פניה החמות
נגבה עם מגבות לחות
והתקשרה לרופא הבובות
בובתך התייבשה הרופא מיד ידע
שובבה מאין כמותה
כל הבוקר שיחקה
ארמונות בחול בנתה
הגלים רקדו אתה
הכובע התחנן,
קרם ההגנה נלחץ בעצמה
השמשיה בכעס
על מקומה הסתובבה
בקבוק המים
קרא לה פעמיים
אפילו השמש בשמיים
ביקשה שתצא מיד מהמים
וכך קרה שהיא חלתה
וכשהחלימה
את כל חוקי הזהירות בים
לשמור היטב הבטיחה
סירה נטושה על החוף עזובה
מחכה בודדה ללא תיקווה
לא נווד ולא הלך עוברים בדרך
עיניה צופות בים ,גלים נשברים
מתיזים רסיסים שהיא פעם אהבה
השמש הים והמלח את צבעה האפירו
שבבים מתקלפים מגופה היא עייפה
שקיעה מרהיבה מחייכת אליה
והיא את ראשה מטמינה
בוקר הספינה פקחה עיניה
הים צהל אליה או אולי
השמש שאלה לשלומה
או הירח נפרד ובטעות קרא לה טליה
הספינה את אוזניה אוטמת
את עיניה עוצמת ולעצמה חושבת
השמש הרוח הקור והמים שבשו את דעתה
היא באמת צריכה לשבת
היזהרי טליה מלכת הים
הספינה זקפה את אוזניה
אבא זו ‘מלכת הים’
הספינה פקחה את עיניה
ומי שם עומדים ,ידידיה
וזה שצועד בגאון
הלוא הוא קפיטן ירון
השמש פיזרה זהבים
החול הסתחרר עם הילדים
הירח לא נרדם והתחבק עם הים
בסערה בלתי צפויה ‘מלכת הים’
מהמזח ניתקה ונעלמה
עתה ראו זה פלא
סומק צבע את לחייה
הכתר מעט נרטב
ותלוי לייבוש עם אטב
ובין ים לשמיים וריח של מלח
חרטום הסירה את גלי הים מפלח
עם תרמיל ותפוח שמונה בנות מ-ח׳ ראשונה
קולנוע אורדע חלף עם הרוח
הכל היה קרוב בהישג יד ובטוח ייסדו חבורה בסוף השנה
הן כתבו תקנון חשבו על
ובאחד מלילות הקיץ האלה
החליטה החבורה לבדוק עד חזון מטרה רעיון
הקיץ נחת בבת אחת
כמה נועזות הנערות מחברות וספרים עפרונות ועטים
בשקיעה נפגשנו בשדה ליד הבית נשכחו במגרה נידחת
מרחוק הביט אלינו עץ בודד עם אצל יוספה בגינה
ענפה כהה במעמד הנחת אבן הפינה
הוגשו מציות ומשקה מנדרינה
כל אחת בתורה תצעד אליו ובחזרה
בלילה בלי כוכב ויללת תן מחר בעשר אמרה מינה
צריך עוז חשבתי פעילות ענפה קידשה את המטרה
הלכתי ואחרי כולן
חופשת קיץ מסעירה
הקיץ תם המגירה המיותמת הודפסו חולצות לבנות
מילאה את הילקוט השם נבחר נ .י .צ .ן נערות צעירות
והזיכרון הזה לא מרפה נועזות
אולי הוא מרפא את המקום ספרים ציורים ויכוחים
יהודה עמיחי זלדה רחל ולאה
ממנו באו הורינו ברכת גלי גיל היום מגדל יהלומים
שסירבו להעביר אותו אלינו ים חול ושמש בגורדון
על הגבעה /מוקדש למילה
ילדים וילדות בקייטנה
בסופו של כל יום
קיבלו ברווזון
לא כולם
רק מי שעזר לרעיו
היה אדיב
השתתף בחוגים
הצטיין בכל המובנים
בכל ערב חיכיתי אבל לא זכיתי
למחרת השתדלתי התאמצתי וקיוויתי
לבסוף כשהוא הגיע אלי
פניתי אל רעיי
הערב אני מבקשת להעביר את הברווזון
למדריכה המצטיינת של היום
היא הייתה אדיבה עליזה
השגיחה על כל ילד וילדה
במסירות רבה
היום אני מביטה על ברווזון
צהוב מצייץ שקיבלתי בערוב היום
כמדריכה באותה הקייטנה
על הגבעה /מוקדש למילה
ילדים וילדות בקייטנה
בסופו של כל יום קיבלו ברווזון
לא כולם
רק מי שעזר לרעיו
היה אדיב
השתתף בחוגים
הצטיין בכל המובנים
בכל ערב חיכיתי אבל
לא זכיתי
למחרת השתדלתי
התאמצתי וקיוויתי
לבסוף כשהוא הגיע
אלי
פניתי אל רעי
הערב אני מבקשת
להעביר את הברווזון
למדריכה המצטיינת
של היום
היא הייתה אדיבה
עליזה השגיחה
על כל ילד וילדה
במסירות רבה
היום אני מביטה על ברווזון
צהוב מצייץ שקיבלתי בערוב היום
כמדריכה באותה הקייטנה
הקורונה
שתירשם קוביד 2020 19-בספר המגיפות
עדיין כאן
היא נשארה לקיץ כמו אורח לא מוזמן
אנחנו בסגר שלא ברור לי מנינו
ואת הים הברכה והקייטנות
רואים מהמרפסות ובתמונות ישנות
אין יותר על מה לריב אין גם כוח להגיב
וקשה להיות אדיב
חם מזל שיש מזגן
מסע על המפה הבזיק רעיון
במוחה של אימא
מיד פינתה את השטיח
רומי התינוקת יללה
כרמל דרכה על הדובה
רון אסף אותה חיבק חזק
הדובה חייכה התינוקת נרגעה
וזחלה אל אבא שמחה דמעה שעוד נותרה
המשבר גווע והתחבר לשרשרת אינסופית
נפרשה מפה ואימא אמרה בחרו אתר במדינה
וקחו אותנו אליו אם נעצום עיניים
נתעורר בחמת גדר במים
הערב נמשך אל תוך הלילה
שביל ישראל התנחל בסלון
על יופיו נופיו וכל חלקיו
על ההרים הכפרים האתרים והיערות
שמהווים את תרבותה של הארץ הזאת
מלאכי השביל ושמות עבריים כמו
כרם מהר״ל מושב מזור לכיש מיתר
הציתו את הדמיון ולא נתנו לישון
בבוקר השביל נעלם רק זר נרקיסים נותר
באחד מאותם רגעים של קיץ
אימא בילתה במסיבת סיום
של הפקולטה בה לימדה
אבא ואני בנינו דגם של מטוס סוחוי
החום המהביל שעטף את תל אביב
הפך לבריזה נעימה מכיוון הים
יושבי המרפסות החליפו ברכות
וכתבלין תעמולת בחירות שישיות או שביעיות
אימא חזרה אבא החמיא לה על השמלה
אד עולה מהים
השוטר אזולאי מחייך אל כולם
ברקע טרטור תעלת בלאומילך
ואירמה לה דוס נשמע
רגע בזמן
חלון לליל קיץ שיהיה שהיה
קיץ באביב עם ניחוחות של סתיו
מתערבל בחורף לליל קיץ קסום
הוא מרחף על הים
ממהר אל נסיכה שאבדה ביער
הגחליליות מאירות את דרכה
צפרדעים ירוקות מלוות אותה
הירח זורה כוכבים על שמלתה
ליל קיץ קסום
תרנגול מבולבל קורא בחצות
מעיר את שנתם של ילדים וחלומות
פרה גואה בתשובה
רפתן עייף שורק ומרעיד כוכבים
כלב רחוק נובח אל הירח.
בכביש הקרוב המיית מנועים
מאדה את האספלט המעולף
אל תוך הלילה המכושף.
ליל קיץ קסום
הנסיך דאה על סוסו האביר
היער עטה זהב
עם פיות גחליליות צפרדעים
ועלים שברוח לוחשים
הנה הנסיכה
והוא מצא אותה