תחנת ביניים Meanwhile eanwhile station the GUIDE דנה גרוס גולן בהנחיית אדריכל אמיר מן
הראשון השני השלישי
01 הראשון - מדריך תהליך בניית תשתיות 02 השני - מדריך לבניית מטרו 03 השלישי - מדריך לבניית תחנת ביניים
הראשון מדריך תהליך בניית תשתיות
אם "קלה אחר-כך" אז מה עכשיו? תשתיות התנועה והתפתחותן מתוות את צורתן של הערים המודרניות. המשך התפתחותה של הטכנולוגיה מאפשרת לנו קדמה ויעילות תחבורתית אך דורשת משאבים תשתיתיים רבים ותהליך בניה נרחב וארוך טווח. בשנים האחרונות ניתן לראות איך בנייתה של הרכבת הקלה בתל אביב תחת הבטחת "הקל העתידי" משבשת את פעילות העיר ופוגעת בתושבים, בעלי העסקים והמבקרים. בנוסף הזמניות של אתרי בניית התשתיות נותנת הצדקה לחסימה ופגיעה מחולטת במרחב העירוני. אך כאשר מדובר בתהליך בניה הנמשך לאורך שנים האם נכון לחשוב עליו כזמני? אם כך, פעולת הבניה הינה פעולה הנדסית, נסתרת מעוברי האורח, ללא כל התחשבות בחתך הרחוב וקנה המידה האנושי וכאן נכנסת תחנת ביניים. 1 הראשון
מיפוי אתרי בניה פעילים בת"א כיום
2הראשון כאשר בווחנים את כלל אתרי הבניה הפעילים בעיר צפופה כמו תל אביב ניתן לראות בצורה ברורה את השפעה האדירה של ענף הבניה על רווחתם של תושבי העיר. בהסתכלות ממוקדת אל אתרי הקמת תשתיות עיורניות הנושא מורכב עוד יותר. הקמתם של התשתיות הינו הכרחי לקיומם של חיים אורבניים מודרניים אך אם זאת מהלך הקמתם מהווה מאין פצע פתוח במרקם העירוני. קנה המידה הרחב ומשך זמן ההקמה הארוך משפיעים ומשנים את כלל העיר. באופן נקודתי משנים את שימושנו באזור בו מוקמים הן כדיירים, מבקרים או נוסעי רכב וכמובן גורעים מאיכות החיים של תושבי האזור. בנקודת מבט עירונית לעיתים רבות משפיעים על צירי תנועה מרכזיים ואף הופכים אזורים מסוימים בעיר לבלתי נגישים. אירועים אלו מייצרים חסם עירוני ארוך טווח וגדול. עם כן, על אף שמדובר באירוע זמני השפעתו על המרחב האורבני רחבה ודרמטית.
מפת צירי המטרו המתוכננים במטרופלויטן ת"א M1
הראשון 3 M 2
הבנייה, ככלי המשרת את צרכי האנושות הינו אמצעי הכרחי שלא ניתן לבטל את נכוחות בחברה ואף יותר בסביבה הבנויה האורבנית. הצפיפות העירונית לצד מאסיביות הבניה דורשת ממנו לבחון כיצד זאת משפיעה על השניה. מתוך מספר מחקרים הבודקים את השלכות הבניה על התושבים בערים,ניתן לחלק את הפגיעה לארבעה נושאים – פגיעה בסביבה הטבעית והבנויה, זיהום, תנועה וחברה. ממצאי המחקרים מראים כי כל ארבעת הנושאים מהווים מטרד ברמה גבוה כאשר הגבוה ביניהם הינו זיהום הכולל רעש ואבק. בנושא החברתי והסביבה בפרט, מחקרם של Celik Tolga ו-Budayan Cenk מחלק את הנושאים למספר פרמטרים. ביחס לפגיעה בסביבה הבנויה, הפגיעה בפארקים ופעילות קומת הקרקע מקבלים את הציון הגבוה ביותר, כלומר, הפגיעה המשמעותית ביותר. בבחינת נושא החברה תוצאות השאלון מתחלקות לשני תחו־ מים עיקרים. הראשון בטיחות והשני ירידה באיכות החיים המהווים שניהם פגיעה משמעותית. השפעת הבנייה על החיים בעיר
4הראשון המעבר לעיר והתפתחותו של המרחב האורבני באים יד ביד עם התפתחותן של מערכות תשתיות מורכבות ומגוונות אשר דורשות תחזוקה מתמדת. כמו כן, חידושים טכנולוגיים וצרכים המשתנים עם חלוף הדורות מייצרים תשתיות חדשות העונות על הצרכים החדשים. תעשיית הבניה מהווה תפקיד מרכזי בסיפוק צרכי האנושות. בבסיס תפקידה הינה מצב ביניים אשר בסופו ישרת מטרה הנחוצה במידה מה לתפקודה של העיר. כך מייצרת הבניה מופע זמני המשפיע על האקולוגיה האנושית, אקולוגיה סביבתית וכלכלת האזור ומשנה באופן זמני את אופיו. קצב ההשתנות המהיר אשר הביא עימו העידן הדיגיטלי האיץ את כמות וקנה המידה של אתרי הבניה והם הפכו לחלק שגרתי מהחיים העירונים. הקמת תשתיות תלויה בתהליך בנייתן אשר משתנה בטווח השפעתו ונע מקנה מידה גדול לקטן ובין תקופות זמן שונות. זמניות אתרי הבניה זמן בנייה תשתיות תנועה שביל אופניים חודשים בודדים נתיב תחבורה ציבורית חודשים-שנה רכבת קלה שנים 3-7 רכבת קלה שנים 10-20
5הראשון לאורך השנים נדמה כי למדנו לקבל זאת, מאין מוסכמה של תושבי העיר כי על מנת ליהנות מיתרונותיהם הרבים של החיים האורבניים עלינו לשאת בעול הקמתם. אך ברצוני לשאול האם ניתן לשנות זאת? האם בלקיחת מקטע מהמרקם האורבני ניתן להשיבו לתושבים באדרת אחרת? הקמת תשתיות בעיר מייצרת מחסום תנועתי בעיר (הולכי רגל ורכבים), חסם לחנויות הרחוב ודיירי האזור ובעל אסתטיקה ייחודית לו. וכמו כן, מייצרת חלוקה זמנית חדשה של המרחב לעולם שמעל והעולם שמתחת. ע"י שינוי פני הרחוב נוצרת הזמנות ארעית בעלת פוטנציאל פונקציונלי חדש אשר ביכולתה לשרת דווקא את התושבים. כתושבת העיר תל אביב, נוכחותם התמידית בעיר של מנופים, מחסומים ופיגומים הביא אותי לשאול האם אפשר אחרת? הקמת תשתיות עירוניות הינו הכרחי לקיומם של חיים אורבניים מודרניים אך אם זאת מהלך הקמתם מהווה מאין פצע פתוח במרקם העירוני. קנה המידה הרחב ומשך זמן ההקמה הארוך משפיעים ומשנים את כלל העיר. באופן נקודתי משנים את שימושנו באזור בו מוקמים הן כדיירים, מבקרים או נוסעי רכב וכמובן גורעים מאיכות החיים של תושבי האזור. בנקודת מבט עירונית לעיתים רבות משפיעים על צירי תנועה מרכזיים ואף הופכים אזורים מסוימים בעיר לבלתי נגישים. אירועים אלו מייצרים חסם עירוני ארוך טווח וגדול. עם כן, על אף שמדובר באירוע זמני השפעתו על המרחב האורבני רחבה ודרמטית.
תחנת ביניים / דנה גרוס גולן
השני מדריך לבניית מטרו
M1
השני 1 M 2
הגדרות בסיס C & C חפירה וכיסוי חפירה מלמעלה של תוואי המנהרה, הקמת המבנה וכיסויו שיטה זו משמשת לבניית התחנות. התהליך מתחלק ומתבצע בשני חלקים על מנת למתן את הפגיע במפלס הרחוב. תחילה חפירה וכיסוי של חצי אחד מהתחנה לאחר מכן מעבר לחציה השני ולבסוף חיבור בין שני חצאי התחנה.
השני 2
הגדרות בסיס TBM Tunnel Boring Machines מכונה המשמשת לכריית המנהרות. מורדת דרך פירי השילוח בחלקים ומורכבת מתחת לאדמה. המכונה כורה את המנהרה ובמקביל מדפנת אותה. תפעולה ותחזוקתה מבוצעים דרך פירי השילוח
3 השני Rotating arm Rotating cutter head Pre-cast delivery system Conveyor belt - earth excavation
הגדרות בסיס תחנות שילוח פיר שילוח + אתר התארגנות תפקיד פיר השילוח: - הורדת מכונת ה-TBM החופרת את המנהרות. - העלה והורדת ציוד - פינוי החופרות במהלך הכרייה. תפקיד אתר ההתארגנות: - אחסון - אגריה זמנית עד פינוי של החופרות - משרדים
4 השני 02 03 04 01 ڛڱڞڸۀ ڔڱڞڸ ںڤږںڔ ڔږڸڒۀ ڧڢږڪۀ ڔTBM ڮڶڎ ڐږڒڤ ڔڧږڢڪڔ ڔڞڊ ڧږڸڒۀ ڎڛڤڶڞڦ ڒڸڠ ڱڞڸ ڔںڞڤږڛ ڮڦ ڔڐڮۀ ڤڊۀڸ. ڔږڸڒۀ ڢڤ ڛڤڶ ڢڸږڢڔ ڎڛڬڞڧۀ ڴڞڸڞ ۀڪږڮڔ ږڢڎڞںڞڦ ڔڸڢڎۀ ڧڢږڪۀ ڔTBM ڔڸڢڎۀ ڔڧڢږڪڔ ڧۀڎڴڮۀ ڎۀۀ ڶڸڶڮ ۀڛڞڤۀ ڢڸڞڞڔ ڢږڤڤ ڔږڴڊۀ ڔڶڸڶڮ ڒڸڠ ڱڞڸڞ ڔںڞڤږڛ ږڔڮڸڧڔ ڤڊڛڬږک ڙڧڪڞ ڎڊۀڸ ڔڔۀڊڸڐڪږۀ ڔڧڢږڪڔ 24/7ڱږڮڤۀ ڶڴڎ ڔۀڶڒڧږۀ ڧڞڞڜڎڞ 10 ڧ' ڤڞږڦ
הקמת תחנות מטרו 1 2 3 4 5 ڔڬڜۀ ۀڪږڮڔ, ڱڞڸږڶ ڧڒڸڢږۀ ږڔڮۀڶۀ ۀںۀڞږۀ. ڬڐڞڸۀ ڧڬڤږڤ. ڎڪڞڞۀ ڴڞڸڞ ڢڤږڪڬڊږۀ ڙڧڪڞڞڦ ږڛڱڞڸڔ ڸڒږڒڔ ۀږڠ ڱڞڪږڞ ۀںۀڞږۀ. ڔڧںڠ ڛڱڞڸڔ, ڮڎږڒڔ ۀڛۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڮڦ ۀڞڧږڠ ڙڧڪڞ ڮڒ ۀڛۀڞۀ ڔڛڱڞڸڔ. ڞڴڞڶڔ ږڎڪڞڞۀ ڔڶږڱڬڊ ڔڱڪڞڧڞۀ ږڶڞڸږۀ ڛڞڴږڪڞڦ ږڱڪڞڧڞڦ. ڔڛڤڱۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڎڶڞڸږڞ ڶڎږڮ, ڎڪڞڞۀ ڔڢڎڞں ږںڞڶږڦ ڔڸڛږڎ. ڮڎږڒږۀ ڔڢڪڔ ږڞڴڞڸۀ ڔڶږڱڬڊڔ ڔڛڞڴږڪڞۀ
02 06 03 04 07 08 05 ڔڬڜږۀ ۀڪږڮڔ 01 ڱڞڸږڶ ڧڒڸڢږۀ ږڔڮۀڶۀ ۀںۀڞږۀ ڮڎږڒږۀ ڔڢڪڔ ږڞڴڞڸۀ ڔڶږڱڬڊڔ ڔڛڞڴږڪڞۀ ڛڱڞڸۀ ڛڤڤ ڔۀڛڪڔ ڎڪڞڞۀ ڔڶږڱڬڊ ڔڱڪڞڧڞۀ ڬڐڞڸۀ ڧڬڤږڤ ڎڪڞڞۀ ڴڞڸڞ ڢڤږڪڬڊږۀ ڙڧڪڞڞڦ ږڛڱڞڸڔ ڸڒږڒڔ ۀږڠ ڱڞڪږڞ ۀںۀڞږۀ ڔںڤڧۀ ڛڱڞڸڔ ڱڪڞڧڞۀ ږڔۀڶڪۀ ڮږڐڪڞڦ ڊڪڢڞڞڦ ڞڴڞڶڔ ږڎڪڞڞۀ ڔڶږڱڬڊ ڔڱڪڞڧڞۀ ڔڛڤڱۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڎڶڞڸږڞ ڶڎږڮ ڎڪڞڞۀ ڮڎږڒڔ ۀڛۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڤڎڪڞڞۀ ڔڶږڱڬڊ ڔڱڪڞڧڞۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ږڔڮۀڶۀ ڪڜڞڎڞ ۀڪږڮڔ ڮڤ ڐڎڞ ڔڶڞڸږڞ ڔڙڧڪڞ ڔڧںڠ ڛڱڞڸڔ, ڮڎږڒڔ ۀڛۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڮڦ ۀڞڧږڠ ڙڧڪڞ ڮڒ ۀڛۀڞۀ ڔڛڱڞڸڔ 5 השני
תחנת ביניים / דנה גרוס גולן
1
השלישי מדריך תחנת ביניים
1 השלישי פתח דברים תחנת ביינים מתייחסת לשלב הבנייה של פרויקטי תשתיות ארוכי טווח. כשמה, מציגה מצב ביניים, בין הקיים שיש לשנותו, למוצע שיגיע רק כעבור מספר שנים. את שלב הביניים כיום, כאזרחים, אנחנו מכירים כמחסום שאין אנו חשופים למתרחש מאחוריו. נקודת הפתיחה לפרויקט הייתה השאלה האם אפשר אחרת? האדמה החשופה והבור האדיר הישמש בעתיד לתחנות המטרו יכול להפוך למרחב חוויתי, אדריכלי, זמני המשרת ומטיב עם סביבתו ואף יכול להפוך לאטרקציה ומוקד משיכה עירוני. כעת, לאחר המחקר על שיטות ודרכי הבנייה של תחנות המטרו אציג על תחנת שלבים כמקרה בוחן את תחנת ביניים.
3 2 1 ڔڬڜۀ ۀڪږڮڔ, ڱڞڸږڶ ڧڒڸڢږۀ ږڔڮۀڶۀ ۀںۀڞږۀ. ڬڐڞڸۀ ڧڬڤږڤ. ڎڪڞڞۀ ڴڞڸڞ ڢڤږڪڬڊږۀ ڙڧڪڞڞڦ ږڛڱڞڸڔ ڸڒږڒڔ ۀږڠ ڱڞڪږڞ ۀںۀڞږۀ. ڔڧںڠ ڛڱڞڸڔ, ڮڎږڒڔ ۀڛۀ ڶڞڸږڞ ڙڧڪڞ ڮڦ ۀڞڧږڠ ڙڧڪڞ ڮڒ ۀڛۀڞۀ ڔڛڱڞڸڔ. נחזור לשלב השלישי בתהליך הבניה. בשלב זה מתאפשר שילוב תחנת ביניים באתר הבנייה. לאחר ביצוע שלבים 3,2,1 נעצרת התקדמות הבנייה וחוזרים על הפעולה בחצייה השני של התחנה. כלומר החצי אותו חפרו ראשון נותר ריק לתקופה הנעה בין מספר חודשים לשנים. סימון מיקום וזמן
2השלישי ڛۀ ڸڔ. ڔڒڱڬۀ ڶڸڶڮ ږڛڞڱږڞ ڊ ڒږڱک ږڸڴڱۀ ڔڎږڸ. ڎ ڔڸڢڎۀ ڔڶږڪڬڜڸږڶڴڞڔ. ڔڢڪڬۀ ڞڛڞڒږۀ ڐ ڧږڸڢڎږۀ. ڒ ڱڞڸږڶ ږڧڮڎڸ ڤڪڶږڒڔ ڔڎڊڔ.
פיתוח שפה צורנית זמנית המתאימה לתחנת ביניים דורשת בנייה בחומרים קלים, הניתנים לשינוע, פירוק, הרכבה מהירה, שקיפות ואדפטציה לאתרים שונים. המחקר המקדים לפרויקט חשף שתי גישות מרכזיות לבנייה זמנית. האחת קונסטרוקציה - הקמת קונסטרוקציה זמנית לדגומא פיגומים המאפשרת פירוק הרכבה ושקיפות. השניה יחידות פריקאסט - היחידות נבנות ומורכבות במפעל ומגיעות לאתר כיחידה מוכנה לשימוש. שיטה זו מאפשרת יעילות ומהירות בניה באתר תכנון לפירוק
3השלישי בפרוייקט אני מציעה שילוב של שתי המערכות המייצר מערכת שקופה מחד ויעילה מאידך. כמו כן שילוב השיטות מייצר מערכת אדפטיבית הניתנת לשינוי לפי צרכי האתר והמשתמשים השונים. תחנת ביינים הינו פרוייקט עירוני ציבורי, אירוע זמני במרחב אשר זז בין אתרים שונים בעיר. על כן יכולות הזיהוי שלו כ"לנדמארק" במרקם האורבני מתבצע באמצעות יצירת שפה ייחודית אחדיה המגדירה אותו ללא תלות בתחנה בה הוא נמצא.
השחלת יחידות הפריקאסט דרך המערכת הקונסטרוקטיבית תכנון המערכת
4השלישי תכנון הגריד הקונסטרוקטיבי
4 סוגי יחידות המתאימות לגריד הקונסטרוקציה ומושחלות דרכו. היחידות מורכבות במפעל ומגיעות לאתר מוכנות לשימוש תכנון המערכת
5השלישי מרכיבי היחידה
תחנת ביניים ממוקמת ברובה בתוך בור חפירת תחנות המטרו. עומק הבור הינו 35 מטר, על כן נדרשת מערכת תנועה אנכית מורכבת הנגישה ממפלס הרחוב. במטרה לגשר מחדש בין צידי הרחוב ולייצר "רחוב חדש" המאפשר שוטטות לעומקו ואורכו של הפרוייקט מערכת התנועה מאופיינת בתנועה היקפית בעלת גשרים חוצים ותנועה כפולה המאפשרת למשתמש מספר דרכי הליכה. כמו כן במפגש עם הרחוב 5 נקודות כניסה המאפשרות הן כניסה למתחם והן מעבר בין צידי הרחוב. מערכת תנועה מבוססת גריד ריבועי המרכיב את המערכת הקונסטרוקטיבית של הפרויקט. מערכת התנועה מורכבת מנקודות שליטה המכתיבות את הנקודות בהן משתנה המפלס. מיקום וקמות הנקודות נקבע ע"פ מספר חוקים המאפשרים וריאציות שונות הניתנות למניפולציה לפי צרכי האתר. תכנון באמצעות תנועה
6השלישי
מפגש עם הקרקע שימוש מחדש באדמת החופרות לייצירת המפגש בין המערכת האוורירית לאדמה. כיום, אדמת החופרות נערמות לצד אתרי הבנייה עד פינוי לאתרים בדרום הארץ. תחנת ביניים מציעה להחזיר את האדמה אל הבור ע"י הדפסה תלת מימד של אדמה היוצרת "שטיח" טופוגרפי במפגש עם הקרקע גג ההדפסה מייצר פארק תת קרקעי והחללים הפנימים ישומשו כחללי הסברה לתהליך בניית המטרו
7השלישי
8השלישי