The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by didi1277, 2022-08-18 10:12:06

Yakinton_315_DIGI

‫‪0‬‬ ‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫יקינתון‬
‫אלול התשפ"ב | ספטמבר ‪ | 2022‬גיליון ‪315‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן העניינים‬

‫תרומת סבי להקמת בית ספר‬ ‫נ‪.‬ב ‪ -‬על אמת ושקר‬
‫יהודי בבון‬ ‫בפרסום ובפוליטיקה‬

‫מאת ד"ר מירי שטיינהרדט‬ ‫מאת מיכאל דק‬

‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬

‫עליית בתי הנחושת מגרמניה‬ ‫שנה טובה וועידה מוצלחת‬

‫מאת ד"ר אסנת רוזן קרמר‬ ‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות האירגון‬

‫‪30‬‬ ‫‪6‬‬

‫חיסונים?!‬ ‫לזכר אמא ולזכר תקופה‬
‫מאת גד קינר‬
‫מאת עדן אבנת‬
‫‪10‬‬
‫‪31‬‬
‫שיחת מלגאים בארגון‬ ‫לזכר א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫עם יעל מרים אלכסנדר‬
‫‪32‬‬ ‫‪14‬‬
‫מקום במרחב‬
‫סקירת ספר‬ ‫הונאה בטרזיינשטט‬
‫מאת ד"ר מרגלית שלאין‬
‫‪33‬‬

‫חדשות מבתי ההורים‬

‫‪35‬‬ ‫‪18‬‬

‫אבני אש‬ ‫המחנך ד"ר ישראל גולדשטיין‬
‫סקירת ספר‬
‫מאת אברהם הופמן‬

‫בשער‪ :‬כרטיסי הברכה מאוסף מוטי פרידמן‬

‫שחלק מן המודעות האלה מתפרסמות‬ ‫"וכל מלה היא אמת‪ ,‬אמת פחות או‬
‫בגודל של בול דואר ואין ספק שעין‬
‫בלתי מזוינת לא תתגבר על הפונט‬ ‫יותר‪ ",‬שרה חווה אלברשטיין בשירה‬
‫המינימליסטי‪ .‬גם זו יציאה ידי חובה‬
‫והרי היה צריך לפסול הליך שלא נגיש‬ ‫שרליה על העליה וההסתגלות לארץ‬

‫באמת לכל הנוגע בדבר‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שיר שאף כתבה את מילותיו‪.‬‬
‫רק היום אומרת כל יום רשת ידועה‪,‬‬
‫ציטוט ידוע מימי שוק מחנה יהודה‬ ‫"על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי"נ ב‬
‫העליזים‪ .‬בלונדון ראיתי לא פעם חנות‬
‫שהתחננה באזני הלקוחות‪ ,‬ברמקולים‬ ‫הוא שם של מאמר מאת פרידריך‬
‫שדבריהם הדהדו ברחבי הכיכר‪" :‬אבדנו‬ ‫ניטשה שפורסם ב‪ .1896 -‬במקור‬
‫את חוזה השכירות שלנו‪ ,‬הכל חייב‬
‫ללכת (עד הפריט האחרון) המשאיות‬ ‫המאמר נקרא‪:‬‬
‫באות לפנות אותנו אחר הצהריים"‪ .‬כך‬ ‫‪Über Wahrheit und Lüge‬‬
‫הרמקולים מכריזים כבר שנים ארוכות‪.‬‬ ‫‪im außermoralischen Sinne‬‬
‫והמשאיות ממשיכות לבוא אחר הצהריים‬
‫לא שהשניים קשורים‪ ,‬חוץ מאשר‬
‫ולפרוק סחורה ליום הסגירה הבא‪.‬‬
‫ובורות שמתחפשת לידענות נשמעת גם‬ ‫במרחב האסוציאציות שלי‪ .‬אבל שניהם‬
‫בפרסומת לחנות פטורה ממכס‪ .‬הקריין‬
‫מכריז הכנסו ל ‪ DUTY‬שפירושו מכס‬ ‫עוסקים במרחב המחויבות של מלים‪,‬‬
‫בשפה האנגלית‪ ,‬בניב אמריקני‪ ,‬שכולם‬
‫שולטים בו אצלנו‪ ,‬עוד מן הימים שגסות‬ ‫תוקפה של אמירה והקשר שלה למוסריקינתון‬
‫ולמצפון‪.‬‬
‫רוח נקראה 'חוצפה צברית'‪.‬‬ ‫תקופת הבחירות מטלטלת אותנו בין‬
‫וכך מתערבבים להם אמת ושקר ומצג‬
‫שווא לבליל שחשוב להישמר ממנו‬ ‫אמת לשקר גס‪ ,‬שקר גלוי ושקר לבן‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫בתקופת בחירות‪ .‬הם (באופן כללי) לא‬ ‫והכל מתייחסים לשקר כאל 'אמת‬ ‫מערכת יקינתון ‪MB‬‬
‫מבטיחים סתם‪ ,‬הם מבטיחים להבטיח‪.‬‬ ‫אלטרנטיבית' מין ביטוי 'אמיתי' לכוונות‬
‫ההבטחה השניה ‪ -‬על חשבוננו (הזול‬
‫בטאון צאצאי הייקים בישראל שקריות‪ .‬זו תרומתו של דונאלד טראמפ‬
‫מבין השניים)‪.‬‬
‫לוי אשכול המנוח נהג להגיד על הבטחות‪:‬‬ ‫להיסטוריה‪ .‬כילד קטן שאלתי את עצמי‬ ‫מו"ל ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬נוסד ב‪1932 -‬‬
‫אמנם הבטחתי‪ -‬אבל לא הבטחתי‬ ‫האם סטאלין (באותה תקופה שהינו‬ ‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬תל אביב ‪6744365‬‬
‫לקיים‪ .‬באמירה הזו נותר לפחות קצת‬ ‫בהונגריה הקומוניסטית) יודע בסתר‬ ‫‪www.irgun-jeckes.org‬‬
‫חן יידישאי‪ ,‬אבל כתפיסת עולם זה‬
‫מתאים לשלום עליכם‪ ,‬לא למדינת חוק‪.‬‬ ‫כשהוא משקר? מחשבות חתרניות‪.‬‬

‫מד‬ ‫שקרים הפכו להיות אמצעי לגיטימי‬ ‫עורך‪ :‬מיכאל דק‬
‫ומטבע נטולת ערך פוליטי או אחר‪ ,‬משום‬
‫שאין במלה אלמנט מחייב‪ ,‬אף לא את‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫הדובר‪ .‬הוציאו את הדברים מהקשרם‬
‫חברי המערכת‪ :‬יאיר בר‪-‬קול‪ ,‬אברהם הופמן‪,‬‬
‫ראובן מרחב‪ ,‬ד"ר מיכאל נויברגר‪ ,‬דוד נוימן‪,‬‬
‫פרופ' משה צימרמן‪ ,‬עמרם קליין‪ ,‬אורי‬

‫ייאמר במקרה הגרוע ביותר‪ .‬השקרים‬ ‫רוזנפלדר‪ ,‬רימונה שיף‪ ,‬תמי שגיא‪ ,‬ד"ר מרגלית‬
‫האלה מקובלים גם בעולם הפרסומות‬ ‫שלאין‪ ,‬חוה ורדי‪.‬‬
‫המסחריות‪ .‬מודעה אחת אומרת‪ :‬המחיר‬
‫נוסח גרמני‪ :‬הלן סיידלר‪.‬‬
‫הפקה‪ :‬ליאורה שוהם‪-‬פיטרס‬

‫הכי נמוך בארץ בהתחייבות אישית שלי‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫אחרת אומרת כפוף לתקנון ופותחת‬
‫מזכירות מערכת‪ :‬ליאורה שוהם‪-‬פיטרס‬

‫טלפון ‪ [email protected] | 03-5164461‬פתח לנסיגה מכל המובטח‪ .‬ברדיו‪,‬‬
‫הקריין מאיץ את קצב הקריינות עד שאי‬

‫אפשר להבין את האיומים שהוא משגר‬ ‫דעות תגובות וכתבות ליקינתון ‪ MB‬יפורסמו לאחר עיון‪,‬‬
‫כלפי המפגרים בהחזרים‪ .‬בעיתונות‬ ‫עריכה והגהה‪ .‬הפונים מתבקשים להעביר את רשימותיהם‬
‫המזדמנת מפרסמות הרשויות מודעות‬ ‫בקובץ ‪ word‬לכתובת מזכירות המערכת‪ .‬תוכן המודעות‬
‫בענייני חוקי בניה ורישוי‪ ,‬מטה לחמם‬ ‫הינו על אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬נעשה כל מאמץ לאתר‬

‫בעלי זכויות‪ .‬אם טעינו נשמח לתקן בגיליון הבא‪.‬‬

‫של עיתונים מקושרים היטב‪ .‬אלא‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪3 2022‬‬

‫שנה טובה וועידה מוצלחת‬

‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות הארגון‬

‫מנת לפתור אותה על כלל מדינות העולם להתאחד‬ ‫הרשו לי לברך את באי הועידה השנתית המתכנסת‬
‫ולשתף פעולה‪ .‬אך לא היא‪ ,‬שכן המלחמה‬ ‫בבית ארץ ישראל יפה‪ .‬אכן יפה הארץ ומותר‬
‫באוקראינה‪ ,‬מלבד היותה מלחמה אכזרית הפוגעת‬ ‫לחשוב על דרכים ליפות אותה עוד יותר ולהיות‬
‫באזרחים חפים מפשע וגוררת אחריה מיליוני‬ ‫מעורבים בשמירה על אופייה‪ .‬ובמועד חגיגי זה‪,‬‬
‫פליטים גוררת את מעצמות העולם לצמצום‬ ‫מלאו תשעים שנה לארגון וזו סיבה טובה לברך‬

‫ההשקעות הגדולות בתחליפי אנרגיה "ירוקים" ‪.‬‬ ‫ולהתברך וגם לשאול שאלות‪.‬‬
‫כשאני מקשיבה לחברי‪ ,‬מכרי וא‪.‬נשים במגוון‬ ‫חודש אלול הוא הזמן הזה שבו השחר כבר אינו‬
‫גילים‪ ,‬אני שומעת עייפות וחוסר אמונה שמשהו פה‬ ‫לילה‪ ,‬ועדיין אינו בוקר‪ .‬זה זמן המאפשר לנו‬
‫במדינה שלנו יכול להשתנות ובעיקר אני קולטת את‬ ‫להשהות לרגע מבט על השנה שחלפה‪ ,‬להיפרד‬
‫התחושה שקצרה ידו של האיש ההבודד להשפיע‪.‬‬
‫יותר אנשים נוסעים לחו"ל לעבוד או ללמוד ולא‬ ‫ממנה‪ .‬והפרידה כדרכה‪ ,‬מזמינה התייחסות‪.‬‬
‫חוזרים‪ .‬עולים עליהם במספרם אלו שלא הולכים‬ ‫דומה שאזרחי מדינת ישראל על מגוון הדעות‪,‬‬
‫לשום מקום ואומרים שהם ידאגו שהילדים ילמדו‬ ‫העמדות וההשקפות תמימי דעים; השנה שחלפה‬
‫מקצוע נדרש או מוציאים בשבילם דרכון זר‪ .‬כשאני‬ ‫עלינו הייתה שנה קשה מכל בחינה אפשרית (החל‬
‫סופרת את האנשים סביבי שילדיהם ונכדיהם כבר‬ ‫מעליות מחירי המזון הבלתי מבוקרות והאמרת‬
‫חיים מעבר לים ולא יושבים אתנו כאן‪ ,‬אני מבינה‬ ‫מחירי הדיור‪ ,‬אלימות ברחובות וכלה בהשתלחות‬
‫כמה עמוק השבר בחברה הישראלית‪ .‬אני תוהה מה‬ ‫חסרת הרסן על מוסדות השלטון‪ ,‬המשפט ואכיפת‬
‫יעיר אותנו וייאלץ אותנו לקחת אחריות ולפעול‬ ‫החוק ועוד ועוד)‪ .‬והנה לפתחנו שוב בחירות –‬
‫החמישיות במספר שעלותם הרשמית מוערכת ב‪-‬‬
‫לתיקון ולשיפור פני החברה?‬ ‫‪ 2.7‬מיליארד שקל אותם אנו‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬נממן‬
‫דומה שהתשובה בכלל ועבורנו כקהילה בפרט‪,‬‬
‫מונחת ממש "מתחת לפנס"‪ .‬המקום המתאים‬ ‫מכספנו‪.‬‬
‫לפעולה עבור האזרח‪.‬ית שאיכפת לו‪ .‬הנמצא‬ ‫מאפיל על בעיות דוחקות אלה שלנו‪ ,‬משבר‬
‫במרחב שבין המדינה לבין האזרח ‪ -‬בארגוני‬ ‫האקלים העולמי המאיים על תושבי העולם כולו‪.‬‬
‫החברה האזרחית שארגון יוצאי מרכז אירופה נמנה‬ ‫זאת היא למעשה הסוגיה הדוחקת והחשובה שעל‬
‫עמם‪ .‬אני גאה לציין שהארגון הוא אחד מהוותיקים‬
‫שבארגוני החברה האזרחית הפועל ברצף כבר ‪90‬‬
‫שנה‪ .‬בארגון מתקיימים יחסי גומלין חברתיים‪-‬‬
‫התנדבותיים שדרכם יכולים החברים לממש את‬
‫מטרותיהם כפרטים וכקבוצה‪ .‬במרחב זה נמצאים‬
‫הערכים המשותפים לכלל חברי הקהילה וכל‬
‫חבר‪ .‬הארגון יכול לקחת חלק פעיל ולהשפיע על‬
‫פעולותיו של הארגון ודרכו להשפיע על צביונה של‬

‫החברה כולה‪.‬‬
‫האם השפעה על צביונה של החברה הישראלית‬
‫הוא אחד מיעדי הארגון? שאלה זאת ניצבה לפתחו‬
‫של הארגון עוד בימיו הראשונים‪ .‬האם פניו לקהילה‬
‫הייקית או שמא לעבר המדינה שבדרך‪ .‬או גם וגם‪.‬‬
‫פרנסי הארגון שאלו את השאלה למה צריך אותו‬

‫‪4‬‬

‫שלל תודות על המחויבות ועל העבודה המסורה‬ ‫ולאן מיועדות פניו? עצם הקמת ארגון עולים‪/‬‬
‫וברכות ואיחולים לשנה טובה ובריאה לצוותי‬ ‫מהגרים היא הצהרה שאתה משיל מעל עצמך‬
‫העובדים והמנהלים המסורים של הארגון ‪ -‬ושל‬ ‫משהו מן המעטה של החברה שאליה השתייכת‬
‫חברת מעונות הורים (חמ"ה) ובני משפחותיהם;‬ ‫קודם‪ .‬כך שהשאלה הזו מובנית בתוך עצם הקיום‬
‫לחברים מהארגון החיפאי ובני משפחותיהם;‬ ‫של ארגון מהגרים‪ ,‬כאן ובמקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫לשותפינו הנאמנים ממכון ליאו בק ובני‬ ‫האתגר של הארגון היה והינו בתרגום התשובות‬
‫למעשים‪ .‬בהקשר הזה יש לארגון שותפים‬
‫משפחותיהם‪.‬‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬מעבר לקהילה האקדמית העוסקת‬
‫ואחרונים חביבים‪ ,‬ברכות לשנה טובה לכם חברי‬ ‫בנושאים אלה‪ :‬המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית‪,‬‬
‫שכולנו תקווה שישגשג במשכנו החדש‬
‫הארגון והקהילה שלנו; אתם התומכים בנו‪,‬‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬וכן מכון לאו בק‪ .‬ישנם עוד‬
‫מגיבים ומבקרים אותנו‪ ,‬שולחים לנו משובים‬ ‫שותפים מארגונים אחרים וקהילות זיכרון אחרות‪,‬‬
‫ועוקבים בערנות אחר עבודתנו לאורך כל‬ ‫זה הזמן לחשיבה משותפת ולהליכה שלובת ידיים‬
‫השנה‪.‬‬
‫גם בראש השנה הנוכחי נוסיף‪,‬‬ ‫של מורשות למען עתיד החברה שלנו כולה‪.‬‬
‫נייחל ונבקש – שתהא השנה‬ ‫מאז היווסדו‪ ,‬התמיד הארגון שלנו לנקוט עמדות‬
‫החדשה ברוכה בצדק‪ ,‬מוסר‬ ‫בנושאים ערכיים ציבוריים והקפיד שלא להתבלבל‬
‫ושוויון לכל אדם!‬ ‫בין ערכים של טוהר כפיים‪ ,‬ליברליזם וסובלנות‬
‫לבין פוליטיקה מפלגתית‪ .‬יש לארגון כמו שלנו‬
‫הפועל במרחב האזרחי מקום לנקוט עמדה‬
‫בנושאים ערכיים המתאימים למורשת ולערכים‬
‫הליברליים שלו‪ .‬יש מקום שיצביע על עוולות‬
‫הפוגעות בחופש הפרט‪ ,‬בליברליזם ובסובלנות‪ .‬זה‬
‫חלק מהמורשת שהביאו אבותינו ואנחנו‪ ,‬ממשיכי‬
‫דרכם‪ ,‬יכולים וצריכים להפיח בהם תוקף מחודש‪.‬‬
‫זה חלק מתפקידנו בחברה כארגון המבוסס על‬

‫הערכים הליברליים של הציונות ההרצליאנית‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה אני‬
‫קוראת לחברי‪.‬ות הארגון לא לעמוד מנגד ולהתנדב‪,‬‬
‫לפעול ולהשפיע במסגרת הארגון ולאתגר אותו‬

‫במיזמים חדשים‪.‬‬
‫אני מבקשת לאחל שנה טובה ובריאה למתנדבים‬
‫והפעילים ולבני משפחותיהם‪ ,‬הפועלים ללא‬

‫לאות במהלך כל ימות השנה‪ .‬אתם מהווים‬
‫מופת לאנשים מעורבים ואכפתיים‪,‬‬
‫שאינם עומדים מנגד; מקדישים‬
‫מזמנכם ומיכולותיכם למען‬
‫טובת הכלל שכרכם הוא‬
‫תרומתכם‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪5 2022‬‬

‫השואה התרבותית של היקים‬

‫במלאות ‪ 90‬שנה לעליה החמישית (‪)1939 – 1932‬‬

‫מאת גד קינר קיסינגר‬

‫לזכר אמא‪ ,‬אודה קיסינגר‪ ,‬ז"ל (‪)2019 – 1922‬‬

‫" ַעל ַנ ֲהרֹות ֶמ ְרס ְנד ָׁשם‪ָ /‬י ַׁש ְבנּו ַּגם ָז ַל ְלנּו ְׁש ָל ְג ָזא ֶנה‪ְּ /‬ב ָז ְכ ֵרנּו ֶאת ָה ָרְין‪ַ /‬ו ֲא ִני ַמ ְח ֶּת ֶרת ֶׁשל ֶי ֶלד ָק ָטן‪ֶ /‬א ָחד‬
‫ִמ ַּת ַחת ַלֻּׁש ְל ָחן ּתֹו ֶעה‪ְּ /‬בַי ַער ֹא ֶפל ֶׁשל ִל ְב ֵני ַר ְג ֶלי ָה ‪ֶׁ /‬של ִא ָּמא ְו ַח ְברֹו ֶתי ָה ַל ְק ֶר ְנ ְס ֶׁשן‪ֵ /‬זר ַה ִּסִּבּלֹות ֶׁשל יֹום‬
‫ְׁש ִלי ִׁשי‪ַ /‬א ֲח ֵרי ַהְּׁש ָל ְפ ְׁשטּו ְנ ֶדה ְמצֹו ֵתת‪ַ /‬ל ַּמ ְח ֶּת ֶרת ַה ֶּג ְר ָמ ִנית ֶׁשל ָהאּו ִדים‪ַ /‬ה ֻּמָּצ ִלים ֵמ ַה ָּק ֶפה אּו ְנד קּו ֶכן‪ֶׁ /‬של‬

‫ִּכְּכרֹות ִוי ָנה ִמי ְנ ֶכן ֶ ּב ְר ִלין‪ָ /‬ה ֶה ְל ֶּד ְנְּפ ָלאץ‪ַ /‬ה ָּמ ִרֵיי ְנְּפ ָלאץ‪ַ /‬ה ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ֶּדרְּפ ָלאץ‪ָ /‬האּו ְמ ְׁש ַלא ְגְּפ ָלאץ"‪.‬‬

‫ַחָּיט ַּג ְז ָרן‪ְּ .‬ב ִסּמּו ֵני ִּגיר‪ִ /‬ה ְתָוה ְּגבּולֹות ִּג ְז ָרה ְו ַה ְפ ָס ַקת‬ ‫משפחת קיסינגר ביום הנישואין‬
‫‪ָ /‬ה ֵאׁש ֵּבין ִאיׁש ְל ִאיׁש‪ָ / .‬א ִבי ָהָיה ַמ ְׁשִּכין ָׁשלֹום‪ְ /‬וֹלא‬
‫ִּב ְמרֹו ָמיו ֶאָּלא ַּב ֲא ָד ִּמים‪ֶׁ /‬שּגּו ָפ ָתם ֻה ְתְו ָתה ַּב ֲח ִלי ַפת‬ ‫השיר שלי "מרסנד" (בית קפה ותיק של עולי גרמניה‬
‫ַּכָּפ ָר ָתם‪ֲ /.‬חלּו ִפּיּו ָתם‪ )".‬לא נהנה משנות לימוד רבות‪.‬‬ ‫בת"א‪ ,‬ששכן בפינת רחוב פרישמן ואליזבט בן‪-‬יהודה‬
‫כשוליית חייטים הוא סיים את בית הספר היסודי‪,‬‬ ‫שטראסה‪ ,‬הכינוי שאותם עולים העניקו לרחוב מאחר‬
‫ונסע לברלין להשתלם במקצוע‪ .‬אולם למרות חשך‬ ‫שהתקשו לבטא את שמו הפרטי של מחיה השפה‬
‫ההשכלה שלו הוא הלך לעתים קרובות לתיאטרון‬ ‫העברית‪ ,‬אליעזר) מדבר על המובלעת המתכנסת‬
‫ולאופרה‪ ,‬ולא כמצוות אנשים מלומדה‪ ,‬אלא כדבר‬ ‫בתוך עצמה של ה"יקים"‪ ,‬יוצאי גרמניה ואוסטריה‪,‬‬
‫טבעי ומובן מאליו‪ .‬כילד קטן אני זוכר את עצמי‬ ‫שדיברו גרמנית‪ ,‬התהלכו בשרב הכבד בחליפה‬
‫עומד ליד אבא בשעה שהוא מתגלח‪ ,‬ושומע אותו‬ ‫מוקפדת של שלושה חלקים‪ ,‬התקשו ללמוד עברית‬
‫מצטט סצנות שלמות מתוך "פאוסט"; וסבי מצד‬ ‫ולהסתגל למנטליות "הלבנטינית" והישירה של‬
‫אמי‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬בא מבית עני‪ ,‬אבל בתקופת‬ ‫יוצאי מזרח‪-‬אירופה והצברים‪ ,‬שהיו בעיניהם גסים‪,‬‬
‫לימודיו האוניברסיטאיים חסך מזון מפיו במהלך היום‬ ‫מחוספסים‪ ,‬בלתי אדיבים‪ ,‬ונטולי השכלה אירופית‬
‫כדי שיוכל לקנות את הכרטיס הזול ביותר‪ ,‬בגלריה‬ ‫קלאסית שעליה כל זעיר‪-‬בורגני משכיל וליברלי‬
‫הגבוהה ביותר של האופרה שבה הראות חלקית‬ ‫היה חייב להיות אמון (מה שנקרא ‪ .)Bildung‬אבי‬
‫ביותר‪ ,‬ובלבד שלא יחמיץ אף יצירה‪ .‬כשעלה ארצה‪,‬‬ ‫הרך וטוב המזג (שעליו כתבתי בין היתר‪ָ " :‬א ִבי ָהָיה‬
‫במרץ ‪ ,1939‬באחת האניות האחרונות מאירופה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הוא כבר היה מבוגר מכדי ללמוד את החוק‬
‫המנדטורי‪ ,‬ולכן ישב שעות ליד המקלט הגדול‪ ,‬לבוש‬
‫בחליפתו ההדורה למרות שלא יצא מן הבית‪ ,‬מוצץ‬

‫את מקטורתו‪ ,‬ומאזין למוזיקה קלאסית‪.‬‬
‫דוגמאות אלו מלמדות על הטרגדיה של חלקים‬
‫נכבדים מיהדות גרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כוסלובקיה‬
‫דוברת הגרמנית‪ ,‬שהגיעו לארץ ישראל במסגרת‬
‫העלייה החמישית (‪ :)1939 – 1932‬מקרב ה‪62,000-‬‬
‫איש שהגיעו בעלייה זו היו אמנם גם בעלי הכרה‬
‫ציונית‪ ,‬כמו אבי שהגיע לפלשתינה עוד ב‪1934-‬‬
‫(ונאלץ באניה לעמוד דום במשמר כבוד ליד ארונו‬
‫של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק‪ ,‬שנפטר‬
‫בגרמניה)‪ ,‬כמו אותם אידיאליסטים שפנו להתיישבות‬

‫‪6‬‬

‫שבו אני מתאר את עצמי מכה את אמי על שהיא‬ ‫העובדת‪ ,‬לקיבוצים ולמושבים‪ ,‬ומדוקטורים מלומדים‬
‫מדברת אלי גרמנית במרחב הציבורי‪ ,‬מתעד חוויה‬ ‫הפכו לחקלאים מצטיינים‪ ,‬או כמו חברי תנועות הנוער‬
‫אמיתית‪ ,‬אחת מני רבות‪ ,‬של אי היכולת של העלייה‬ ‫ו"עליית הנוער"‪ .‬אולם הרוב המכריע‪ ,‬שהתיישב‬
‫דוברת הגרמנית לפרוץ את בועת הזכוכית התרבותית‬ ‫בגטו דמוגרפי‪ ,‬גיאוגרפי ותרבותי אורבני בתל אביב‪,‬‬
‫שבה היא הסתגרה‪ .‬התבדלות זו התהדקה כתולדה‬ ‫ירושלים וחיפה כמו שיאה ל‪" ,Bürger -‬בן‬
‫ממשקעי הטינה של "האוליגרכיה" המזרח‪-‬אירופית‪,‬‬ ‫העיר"‪ ,‬הבורגני (וגם בהרצליה‪ ,‬נהריה‪ ,‬זכרון יעקב‪,‬‬
‫הרוסים והפולנים‪ ,‬בני העליות הקודמות‪ ,‬שנתנו את‬ ‫כפר ורבורג ועוד)‪ ,‬והפך כל מקום שהתיישב בו לגן‬
‫הטון במערכות השלטון העצמי של היישוב העברי‪.‬‬ ‫עדן כלכלי השוקק תרבות‪ .‬רוב זה לא היה ציוני‪ ,‬והוא‬
‫"כאן‪ ,‬בטריטוריה זרה לכולם ובמקום שבו היה‬ ‫נקרע בעל כורחו מחיקה של התרבות המרכז‪-‬אירופית‬
‫למזרח‪-‬אירופים יתרון ותק מסוים‪ ,‬הם יכלו לבוא‬ ‫הגדולה‪ ,‬שהיה מעמודי התווך שלה בחיי הרוח‪,‬‬
‫חשבון עם יהדות גרמניה" – טוענת שפי – "שהרי‬ ‫באמנות‪ ,‬במסחר‪ ,‬ברפואה ובבנקאות‪ .‬אמי‪ ,‬ילידת‬
‫ביבשת הישנה היו אלה היהודים‪-‬הגרמנים שדחו את‬ ‫זרבריקן בחבל הסאר‪ ,‬נאלצה להגר עם משפחתה‬
‫'האחים הזרים' [ה‪ " Ostujuden -‬כפי שכונו בלעג‬ ‫ללוקסמבורג אחרי סיפוח החבל לרייך‪ .‬היא הייתה‬
‫שמתוך התנשאות] מן המזרח‪ ."...‬כך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬דבק‬ ‫עדה להתמוטטויות העצבים התכופות של אביה‪,‬‬
‫ביהודים יוצאי המרחב הדובר גרמנית הכינוי "יקה"‪,‬‬ ‫עורך הדין המוערך עד כדי כך‪ ,‬שלשכת עורכי הדין‬
‫בעל הפירושים האטימולוגיים השונים‪ ,‬שבין הבולטים‬ ‫פנתה אליו ב‪ ,1935-‬אחרי חוקי נירנברג‪ ,‬והפצירה בו‬
‫שבהם ראשי התיבות "יהודי קשה הבנה" או "קשה‬ ‫בהכנעה במכתב השמור עמי עד היום‪ ,‬שיואיל בטובו‬
‫הומור" לציון כובד הראש החמור והמוגזם של היקים‬ ‫לגרש את עצמו מרצונו הטוב מהלשכה‪ ,‬ולא יכפה על‬
‫בעיני ה"ילידים"‪ ,‬או "יקה" כסירוס של ‪,Jacke‬‬ ‫המשפטנים הארים הרגישים את החרפה הזאת‪ .‬אמי‬
‫ז'קט‪ ,‬המעיל הקצר של היהודים המשכילנים במאה‬ ‫נאלצה לקטוע את לימודיה בתיכון‪ ,‬וסיכוייה ללמוד‬
‫ה‪ 19-‬לעומת המעיל הארוך של האורתודוכסים‪,‬‬ ‫רפואה נמוגו לאור התחזית שאביה לא יוכל לעסוק‬
‫כינוי שהוסב בארץ לתווית פרודית המלגלגת על מי‬ ‫במקצועו בפלשתינה‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬משפחת אמי‪ ,‬לא‬
‫שלובש מעיל עליון בימי שרב‪ ,‬ועד ל"יקה פוץ"‪ ,‬מילת‬ ‫רצתה לעזוב את ה"‪ -- "Heimat‬המולדת האהובה‬
‫גנאי כלפי טיפוס מתנשא ומנוכר‪ .‬כפי שכתבתי פעם‬ ‫שירקה להם בפרצוף ‪ --‬עד שקרוביהם בארץ‪ ,‬שחזו‬
‫בשיר מוקדם שלי – "מוזיקת ליל זעירה" – "ַּב ֶח ֶדר‬ ‫טוב מהם מה עומד להתחולל‪ ,‬כפו עליהם‪ ,‬באמצעות‬
‫ֶה ָעמּום ַה ֶּזה ּתֹו ִעים ‪ֲ /‬א ָנ ִׁשים ֶׁש ֵה ִטילּו ַּפ ַעם ִח ִּתי ָתם‬ ‫סרטיפיקטים שהשיגו להם‪ ,‬להימלט ברגע האחרון‪,‬‬
‫‪ַּ /‬ב ֶח ֶדר ֶה ָהמּום ַה ֶּזה ֵהם ‪ְ /‬מ ַכ ְּת ִתים ִח ִּתי ָתם ְל ִפי ֶרה‬ ‫ב"לילה וערפל" כפי שקראו להגירת הפליטים‬
‫ֲח ִניתֹו ֵתי ֶהם ‪ְ /‬ל ַמ ְז ְלגֹות ָח ֵמׁש ְּב ֶׁש ֶקל ְולֹו ְח ִכים ‪ֵ /‬אזֹוב‬ ‫מאירופה על סף פרוץ המלחמה וסגירת השערים‪.‬‬
‫ְּדמּו ָתם ָה ְרקּו ָמה ַעל ָה ִרּפּוד ִּבׁש ֵדי ‪ַ /‬ה ִבי ֶד ְרמאֶייר ְש ֵדי‬ ‫הם ורבים אחרים הצליחו למלט את גופם‪ ,‬אך לא את‬
‫ְּתרּומֹות ‪ֶׁ /‬שהֹו ִתירּו ָל ֶהם ּתֹו ֵאי ָה ָא ֶרץ ֲה ָר ָעה ַהּזֹאת ‪/‬‬ ‫נשמתם שנשארה שם מאחור‪ ,‬במולדת שהעניקה‬
‫ְל ַמ ֲע ֵצ ָבה ‪ֶׁ /‬שִּי ְדּמּו ְּב ֵעי ֵני ֶהם ַל ֲח ָג ִבים‪ ".‬מיכאל דק‪ ,‬אחד‬ ‫להם את חסדי "הנאורות"‪ ,‬וגזלה אותה מהם עם‬
‫מצאצאי היקים‪ ,‬כמוני‪ ,‬הכתיר מאמר שלו על עליית‬ ‫עליית הברבריות‪ .‬זו הייתה שואה תרבותית‪ ,‬פשוטה‬
‫היקים בכותרת‪" :‬ישראלים בעל כורחם‪ :‬על הנחיתה‬
‫הלא רכה בארץ המובטחת‪ ".‬אני מזדהה אתו לחלוטין‪.‬‬ ‫כמשמעה‪ ,‬לא כמטאפורה‪.‬‬
‫אבל אם נדמה למי שאינו מכיר את העובדות שאני‬ ‫ולמרות שהחוויה הקשה והמטלטלת הזאת עברה על‬
‫מבכה את מר גורלם של העולים מעדה זו‪ ,‬הוא טועה‪.‬‬ ‫עולים אלה עוד בגרמניה או באוסטריה‪ ,‬והתעצמה על‬
‫ממעוף הציפור‪ ,‬במבט סינופטי על הישגי היקים‪ ,‬הם‬ ‫האנייה‪ ,‬הרי שרק בארץ הם חוו אותה במלוא עוזה‪.‬‬
‫חוללו מהפכה בארץ כמעט בכל התחומים‪ .‬הם היו‬ ‫"העולים הדוברים גרמנית נתפסו כמי שמסתגרים‬
‫עמודי התווך של ההשכלה הגבוהה בארץ‪ ,‬תחילה‬ ‫במכוון בבועה תרבותית משלהם‪ ,‬שנענתה בבדיחות‬
‫באוניברסיטה העברית ובטכניון בחיפה ולאחר מכן‬ ‫ובבוז"‪ ,‬כותבת ההיסטוריונית נעמה שפי במאמרה‬
‫"מרחב גרמני בתרבות עברית"‪ .‬השיר "שפת אמי"‪,‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪7 2022‬‬

‫עם דרך ארץ‪ ,‬היה התגלמות של "ציווי" זה‪ ,‬מין "נתן‬ ‫במוסדות אקדמיים נוספים; מאחר שרבים מהם‬
‫החכם" תל‪-‬אביבי‪ .‬אנסבכר – מי שרבים מניצולי‬ ‫היו בעלי הון הם הקימו תעשיות בעלות היקף‬
‫השואה חבים לו את חייהם בזכות העידוד המוסרי‬ ‫וידע טכנולוגי ללא תקדים‪ ,‬ודי אם אזכיר את סטף‬
‫והנפשי שהעניק להם ‪ --‬היה נושא דרשות בימים‬ ‫ורטהיימר‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬מייסד המפעלים "ישקר"‬
‫הנוראים שהיוו שיעור ברטוריקה‪ ,‬חסד ואהבת אדם‪.‬‬ ‫ו"טכנולוגית להבים"‪ ,‬ויוזם איזור תפן ופארק התעשיה‬
‫מאחר שבית הכנסת שכן בסמיכות לבתי המלון של‬ ‫"תפן"; ואת הילדה וריכרד שטראוס‪ ,‬מקימי "מחלבות‬
‫רחוב הירקון‪ ,‬הוא כיוון את דבריו גם לתיירים שבאו‬ ‫שטראוס" ועלית; ואת זלמן שוקן המהולל‪ ,‬שמכר‬
‫להתפלל‪ ,‬וגלש בקלות מעברית לאנגלית לגרמנית‬ ‫את בתי הכלבו ואת הוצאת הספרים שלו בגרמניה‪,‬‬
‫לצרפתית ולספרדית‪ ...‬ועוד‪ .‬ועם סיום דבריו היה החזן‬ ‫העתיק אותה לישראל ויסד את עיתון "הארץ"‪ ,‬עיתון‬
‫המופלא‪ ,‬הקנטור סאמק‪ ,‬נושא את קולו האופראי‬ ‫שהקו הליברלי שלו‪ ,‬המתון‪ ,‬החותר לדו‪-‬שיח עם‬
‫ב"כל נדרי" ושאר התפילות‪ ,‬כשהוא שם דגש לא רק‬ ‫הפלסטינים‪ ,‬ייצג את עמדותיהם של רוב עולי גרמניה‪.‬‬
‫על התוכן – שבבתי כנסיות מזרח אירופיים היו נוהגים‬ ‫ואי אפשר שלא להזכיר את תרומת היקים להעלאתה‬
‫למלמל אותו אגב אורחה‪ ,‬ברישול‪ ,‬כדי לסיים – אלא‬ ‫של רמת הרפואה בארץ‪ ,‬שלא לדבר על מפעלי‬
‫גם על יפי השירה שמילותיה התבססו על מארשים‬ ‫התרבות שיסדו‪ :‬התזמורת הפילהרמונית הארץ‪/‬‬
‫וינאיים ולחני אופרטות‪ .‬וליל הסדר בביתנו שפע‬ ‫ישראלית‪ ,‬גלריות האמנות ולימים מוזיאון ישראל‬
‫הלצות וחידודים בעיקר מפיו של אבי‪ ,‬שידע להיות‬ ‫ומוזיאוני הערים‪ ,‬להקות המחול הראשונות‪ ,‬והנציגות‬
‫הבולטת של שחקנים‪ ,‬במאים ומעצבים חברי הגרעין‬
‫לץ כאביו הבדחן‪ ,‬ה "טיל אוילנשפיגל"‪.‬‬ ‫המייסד של התיאטרון הקאמרי‪ ,‬וזו רק טיפה בים‬
‫אמי מעטה ליטול חלק בחינגה המשועשעת‪ .‬דומני‬
‫שמעולם לא התגברה על התסכול שחוותה כשחלום‬ ‫הצלחותיהם‪.‬‬
‫חייה‪ ,‬לעסוק ברפואה‪ ,‬לא יכול היה להתגשם מאחר‬ ‫גם באותו מרחב תרבותי בדלני שיצרו לעצמם יקים‪,‬‬
‫שעם עלייתה ארצה עם אחיה והוריה היא נאלצה‬ ‫עירוניים בעיקר‪ ,‬בלטו תכונותיהם הייחודיות‪ :‬אדיבות‪,‬‬
‫לפרנס את משפחתה מעבודתה כפקידה במפעל‬ ‫אורך רוח‪ ,‬מתירנות‪ ,‬הצמא התרבותי והגישה הנאורה‬
‫הטקסטיל "גוטקס"‪ .‬אחרי נישואיה ‪ -‬למרות שאבי‬ ‫לדת‪ .‬כששהיתי בימי החנוכה בבית דודי בירושלים‬
‫היה חייט צמרת‪ ,‬ומשפחתנו הייתה אמידה אך לא‬ ‫היינו הולכים לחברים שמבטאם הסגיר את מוצאם‬
‫מתרברבת באושרה (אצל היקים‪ ,‬בניגוד לפולנים‬ ‫המרכז‪-‬אירופי‪ ,‬וחוגגים איתם את ה"ויינוכה"‪ ,‬שהינו‬
‫ולספרדים‪ ,‬זה נחשב למנהג מגונה)‪ ,‬ואם כי אהבה‬ ‫הכלאה של ה‪ ,Weihnachten-‬חג המולד‪ ,‬וחנוכה‪,‬‬
‫לצאת לנשפים‪ ,‬לקונצרטים‪ ,‬לתיאטראות ולנסוע‬ ‫ואכן‪ ,‬בחדר האורחים ניצב עץ אשוח ועליו חנוכיה;‬
‫לחו"ל ‪ --‬הייתה בה תמיד מידה של מרירות‬ ‫החוויה של הביקור בבית כנסת אורתודוכסי‪ ,‬עדיין לא‬
‫ומלנכוליה‪ ,‬לא דיכאון אלא חוסר נחת‪ ,‬חרדות‬ ‫רפורמי‪ ,‬של העדה היקית‪ ,‬לא דמתה לאותה אוירה‬
‫והשקפת עולם פסימית‪ .‬אסור היה להתבדח בחברתה‪,‬‬ ‫דחוסה של אדיקות קיצונית‪ ,‬אפורה ובלתי סובלנית‪,‬‬
‫וכשאחי או אני היינו משמיעים איזו בדיחה להכעיס‪,‬‬ ‫שהייתה נחלתם של רבים מבתי הכנסת המזרח‪-‬‬
‫היא הייתה מפטירה‪" :‬אל תדברו שטויות"‪ .‬מאחר‬ ‫אירופיים‪ .‬זו הייתה חוויה של התעלות נפש רוחנית‬
‫שכל התפתחות פוליטית או חברתית בעלת אופי‬ ‫הן בהיבט הדתי‪ ,‬הן בהיבט האסתטי‪ ,‬והן בהיבט‬
‫שלילי הייתה מצטיירת בעיניה כאפוקליפסה רבתי‪,‬‬ ‫הפילוסופי‪ ,‬ברוח האימרה המיוחסת למשה מנדלסון‪:‬‬
‫הרי שאם דיווחתי לה שהיום הזה עבר בשלום‪ ,‬היא‬ ‫"הייה יהודי בביתך ואדם בצאתך"‪ .‬הדוקטור‪-‬רבינר‬
‫הייתה פולטת אנחת רווחה מלווה באמירה שחוקה –‬ ‫יהודה אנסבכר‪ ,‬רב בית הכנסת שלנו "איחוד שיבת‬
‫אמי הייתה אשפית של אמרות קלישאיות או שחוקות‬ ‫ציון" שברחוב בן יהודה (כמטחווי פרסה מ"מרסנד"‪,‬‬
‫שהייתה ממחזרת אותן עד לשחיקה מוחלטת – ‪No‬‬ ‫אחד הבולטים שברשת בתי הקפה האירופאים‬
‫‪ . News, Good News‬היא הייתה מטפחת חרדות‬ ‫שהקימו היקים‪ ,‬עם ה"שלאגזאנה" והעיתונים על‬
‫ואסונות‪ ,‬כפי שכתבתי פעם בשיר "אבאמא והשד‬ ‫המקל)‪ ,‬איש יפה תואר ונשוא פנים‪ ,‬שידע למזג תורה‬

‫‪8‬‬

‫ֶאת ַנ ְפ ִׁשי‪.‬‬ ‫שלהם" (בעקבות יצחק בשביס‪-‬זינגר)‪ַ " :‬אָּבא ָמא ָהיּו‬
‫ֵמ ָרחֹוק‪.‬‬ ‫עֹו ִׂשים ּתֹורֹות ‪ִ /‬ל ְׁשמֹר ַעל ָה ֲאסֹונֹות ֶׁשָּבאּו ‪ִ /‬ל ְפ ֹקד‬
‫אֹו ָתם ְו ִנ ְׁש ֲארּו ‪ַ /‬לַּלְי ָלה‪ַ /.‬ע ְכ ָׁשו ְּכ ֶׁש ֵּמת ַאָּבא ִנ ְׁש ֲא ָרה‬
‫ִמ ְ ּל ַמ ְע ָלה‪.‬‬ ‫ִא ָּמא ‪ְ /‬וָי ֶדי ָה ְמ ֵלאֹות ‪ָ /‬אסֹון‪ְ /.‬ו ִל ְפ ָע ִמים‪ְּ ,‬כ ֶׁש ֵאי ָנּה‬
‫ְּב ִלי ָל ַג ַעת‪.‬‬ ‫ַמ ְסֶּפ ֶקת‪ / ,‬הּוא ִמ ְת ַנֵּפל ָע ֶלי ָה ֵמ ָאחֹור ‪ְּ /‬כ ֶׁש ְד ָק ָטן ׁשֹו ָבב‬
‫המשקעים הקשים‪ ,‬בצד הזכרונות הנעימים‪ ,‬שאמי‬
‫הורישה לי‪ ,‬הם אמנם מטען סובייקטיבי שאינו‬ ‫‪ִּ /‬כ ְמ ַעט חֹו ֵנק אֹו ָתּה ‪ֵ /‬מ ַא ֲה ָבה‪".‬‬
‫מאפיין בהכרח את כל המשפחות היקיות‪ ,‬אך יש בהם‬ ‫לעזרתה של תחושת המירמור של אמי בא החינוך‬
‫יסודות המשותפים לד‪.‬נ‪.‬א‪ .‬האתי והתרבותי הקיבוצי‬ ‫היקי הספרטני‪ ,‬המשטר הפטריארכלי‪ .‬הילד נתפס‬
‫של העדה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צידה החיובי של המטבע‪,‬‬ ‫כמבוגר קטן עם כל עול החובות ומיעוט הזכויות‬
‫הניזון גם כניגוד דיאלקטי וכתמריץ מהצד השלילי‪,‬‬ ‫של המבוגר‪ .‬כמסורת עוד מימי המשטר הפיאודלי‪,‬‬
‫מגלם בחובו מגוון רחב של תכונות ראויות לשבח‬ ‫נתפס האב כריבון הכל יכול במשפחה‪ ,‬האם היא‬
‫שעמיתיי לקהילה היקית ואני ממשיכים לשאת‬ ‫הכינור השני‪ ,‬ועליה גידול הילדים ומילוי שלושת‬
‫איתנו‪ ,‬ואני מזהה אותם גם אצל ילדיי‪ :‬מוטיבציה‬ ‫ה‪ K-‬הידועים‪( Kinder, Küche, Kirche :‬ילדים‪.‬‬
‫חזקה‪ ,‬פרפקציוניזם‪ ,‬יושר מוחלט‪ ,‬כוח רצון‪ ,‬סירוב‬ ‫מטבח‪ .‬כנסיה)‪ ,‬והילד הוא הנתין האמור להיות צייתן‬
‫"לעגל פינות"‪ ,‬סקרנות אינטלקטואלית‪ ,‬רמה גבוהה‬ ‫וכנוע‪ ,‬ולהשביע את רצון אדוניו‪ .‬במקרה שלי זה היה‬
‫של אליטיזם תרבותי‪ ,‬ומתחת לריסון העצמי והחזות‬ ‫ההפך‪ :‬האב היה הרחום והסלחן‪ ,‬האם הייתה "הנוגש‬
‫הנוקשה – מצבורים של רגש ושל‪ ...‬אהבה‪ .‬אם יש‬ ‫הנוקשה"‪ :‬אין לחבק את הילדים ואין לנשקם מעבר‬
‫שיר המבטא לגבי את המורכבות היקית של אמי‪ ,‬זהו‬ ‫למידה‪ ,‬אחרת יתקלקלו; ליד השולחן יש לשבת זקוף‪,‬‬
‫השיר "אם בכלל" שנכתב בתקופת מחלתה הסופנית‬ ‫אין להניח מרפקים על השולחן; על הילד לדבר רק‬
‫בשנתה ה‪ ,97-‬באוגוסט ‪ ,2019‬כשהיא מאוד הפשירה‬ ‫בנטילת רשות; והוא יהיה תמיד האחרון שיזכה במנת‬
‫והתרככה‪ ,‬בעיקר במגעה עם נכדיה אך ברגעי חסד‬ ‫המזון (עוד כשילדי היו קטנים הם מהר מאוד קלטו‪,‬‬
‫גם אתי‪ ,‬רגעים מעטים מדי‪ ,‬שכן מספר ימים לאחר‬ ‫שאצל הסבתא הפולנייה הם הראשונים בתור ומותר‬
‫חיבורו של שיר זה‪ ,‬היא הודיעה לאחי ולי בדעה‬ ‫להם להשתולל; אצל הסבתא היקית אין פוצים את‬
‫צלולה שדי לה‪ ,‬שאיננה רוצה לחיות עוד‪ ,‬שהיא‬ ‫הפה‪ ,‬ויושבים לשולחן יפה‪ ,‬בזרועות שלובות)‪ .‬אינני‬
‫תשכב במיטתה‪ ,‬תסרב לאכול ולשתות‪ ,‬והמכאניזם‬ ‫זוכר שזכיתי אי פעם מאמי למחמאה לבבית‪ ,‬חמה‪,‬‬
‫המותש ממילא שלה יסיים את המלאכה‪ .‬כך קרה‪.‬‬ ‫הבאה מן הלב‪ .‬אם הבאתי הביתה תעודה מלאה‬
‫כוח הרצון היקי‪ .‬והשיר הבא הוא מחווה לא רק לזכר‬ ‫בעשיריות ובתשיעיות‪ ,‬היא לא הייתה מתייחסת‬
‫אמי‪ ,‬אלא לזכר עדה אומללה ומופלאה מאין כמוה‪,‬‬ ‫ועוברת לסדר היום‪ .‬בבגרותי שאלתי אותה פעם איך‬
‫עדת היקים‪.‬‬ ‫לא חשה באורח טבעי שבנה היה זקוק למילה טובה‬
‫" ַא ְתּ ְׂשרּו ָכה ְּב ַחּלּו ֵקְך ִּכ ְמ ִגַּלת ְק ָלף ‪ְּ /‬פ ִרי ָכה ּו ַמ ְצ ִהי ָבה‬ ‫על הישגיו‪" .‬נו טוף" – היא אמרה לי – "סה היה בארור‬
‫ֶׁשל ּתֹו ְלדֹות ִיּסּו ַרִיְך‪ֵ /.‬ס ֶדר ַהְּפ ָר ִקים ְמ ֻא ְר ָּגן ְלמֹו ֵפת‬ ‫שתקבל ‪ , 100‬אז למה לעשות מסה עניין?"‪ .‬והאיפוק‬
‫ַּב ֲח ֹר ֶׁשת ‪ְ /‬ק ָמ ַטִיְך‪ָּ .‬ת ִמיד ָהִיי ָת ְמ ֻת ְכ ֶנ ֶנת‪ַ .‬הּכֹל ‪ִ /‬נ ְר ַׁשם‬ ‫הרגשי הזה‪ ,‬שלא שיקף את הגאווה על ילדיה והריגוש‬
‫ְו ִנ ְמ ַחק‪ּ .‬כֹו ֵלל ַהְּי ִציאֹות‪ּ / .‬כֹו ֵלל ְי ִצי ָא ִתי‪ִ / .‬נ ְר ַׁש ְמ ִּתי‪/ .‬‬ ‫שהתחוללו בתוכה פנימה‪ ,‬כפי שלמדתי בשלבים‬
‫ִנ ְמ ַח ְק ִּתי‪ֲ / .‬א ַנ ְחנּו יֹו ְׁש ִבים ֶזה מּול ֶזה ִּכ ְׁש ֵני ‪ְ /‬מ ַפ ְּק ֵדי‬ ‫מאוחרים יותר בחיים‪ ,‬לווה בצורך כפייתי בשליטה‪,‬‬
‫ְצ ָבאֹות ֻמ ָּת ִׁשים ַו ֲערּו ִכים ‪ַ /‬ל ֲח ִתי ָמה ַעל ִּפּיּוס ִהי ְסטֹו ִרי‪.‬‬ ‫כפי שכתבתי עוד שלוש או ארבע שנים לפני מותה‪,‬‬
‫ַעל ‪ֶ /‬ל ְחֵיְך ַהְּצפּו ָדה ֲא ִני ְמ ַחֵּפׂש ֶאת ַהּׁשּו ָרה ‪ֶׁ /‬שָּבּה ָע ַלי‬
‫ַל ְחּתֹם ִּב ְנ ִׁשי ָקה ּו ְמ ַנ ֶּסה ‪ְ /‬ל ַפ ְע ֵנ ַח ֵאיְך הֹו ִגים ִּב ְׂש ַפת‬ ‫והיא כבר בת ‪ 94‬או ‪:95‬‬
‫ַהְּכ ֵאב ‪ֶ /‬את ַה ִּמָּלה ַא ֲה ָבה‪ִ / .‬אם ִּב ְכ ָלל‪".‬‬ ‫במגירות אמי‬
‫ִּב ְמ ֵגירֹות ִא ִּמי‬
‫*הכותב הוא פרופסור בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת‬
‫ָמ ָצא ִתי ַ ּת ְצלּו ֵמי ֲאִויר‬
‫תל אביב‪ ,‬משורר‪ ,‬שחקן ומתרגם‪.‬‬ ‫ֶׁש ִּמּפּו‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪9 2022‬‬

‫מולכו בבית אבות על הכרמל‬

‫מתוך 'מולכו'‬

‫על אותן הוראות‪ ,‬אל תלך עדיין לקולנוע‪ ,‬אל תלך‬ ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‬
‫לקונצרט‪ ,‬תתאפק עדיין‪ ,‬אבל תלך אל אנשים‪ ,‬אבל‬
‫אל תלך לקולנוע‪ ,‬היתה שבה ומזהירה‪ ,‬יש לך טלוויזיה‬ ‫עם הסתלקותו של הסופר הישראלי כל‪-‬כך‪ ,‬א‪.‬ב‪.‬‬
‫בבית ותוכל להסתפק בה‪ ,‬כשאביך מת לא היתה‬ ‫יהושע‪ ,‬הפנה את תשומת לבנו הקורא גדי רוזנטל‬
‫טלוויזיה ושנה שלמה ישבתי בבית לבדי‪ .‬אל תצא‬ ‫לכמה קטעים בספרו של יהושע 'מולכו'‪ .‬מולכו מזדמן‬
‫עדיין לקונצרט‪ ,‬אין זה מכובד‪ ,‬החזקת מעמד בכבוד עד‬ ‫לבית האבות הייקי בחיפה לאסוף את חותנתו‪ ,‬אמה‬
‫של אשתו שאך זה נפטרה‪ ,‬לארוחת שבת אצלו בבית‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬אז תתאפק עוד קצת‪ .‬מה אמא שלה אומרת?‬
‫"אבל כאשר שבה התזמורת הפילהרמונית לקונצרט‬ ‫עם הנכדים שלה‪ ,‬ילדיו‪.‬‬
‫המינויים בחיפה החליט שהפעם לא יוותר‪ .‬וביום שישי‪,‬‬ ‫מיטיבי קרוא קריאה חיפאית ימצאו את עצמם מיד‬
‫כמה ימים לפני הקונצרט‪ ,‬כשהביא את אמה לארוחת‬ ‫באווירת המעון שיזהו בו מקום מוכר וקיים‪ .‬קוראים‬
‫ערב שבת‪ ,‬לא אמר על כך מלה‪ .‬כדרכו היה מקדים‬ ‫בקריאה ירושלמית יזהו את הפס הדק של אירוניה‬
‫להגיע למעון‪ ,‬מסתובב מעט ובוחן את המקום שכל‬ ‫באבחנותיו‪ ,‬כמעט קינאתו של מולכו‪ ,‬ואולי של יהושע‪,‬‬
‫פעם נשא חן בעיניו יותר‪ .‬מתבונן באהדה בייקים‬ ‫הלא אשכנזי‪ ,‬למראה ערב השבת הייקי על פסגות‬
‫הנקיים והקרחים‪ ,‬היושבים שם בכורסאותיהם לבושים‬
‫בגדי שבת ומשוחחים בנימוס‪ .‬עוקבים באהדה אחר‬ ‫הכרמל‪.‬‬
‫האיש הכבד מעט‪ ,‬ששערותיו מתולתלות ואפורות‪,‬‬ ‫כהרגלו מזה שנים היה מטלפן כל בוקר אל אמו‬
‫ועיניו המזרחיות הכהות משוטטות בחרדה משועממת‬ ‫בירושלים‪ ,‬אך לא עוד פרטים מדוקדקים על אודות‬
‫על לוח המודעות שלהם כדי לדעת מה הם מודיעים‬ ‫החולה‪ ,‬אלא דין וחשבון על הילדים ובעיקר על עצמו‪.‬‬
‫זה לזה‪ ,‬ומה התכנית התרבותית המזומנת להם בשבוע‬ ‫בערמה היתה אמו חוקרת אותו מה הוא מרגיש [אחרי‬
‫הקרוב‪ .‬מהרהר לפעמים שאולי כדאי היה להגניב שם‬ ‫פטירת אשתו] ועם מי הוא מתראה‪ ,‬וחוזרת כל הזמן‬
‫מודעה קטנה בדבר תרופה נגד כאבים שהצטברה אצלו‬
‫ועדיין היה מקווה לשוב ולמכור אותה‪ .‬לפעמים היה‬
‫עולה במעלית לקומה החמישית‪ ,‬הקומה הסיעודית‪,‬‬
‫נמשך להסתכל קצת בגוססים ובמכשירים שלידם‪ ,‬לבו‬
‫הולם בחוזקה‪ .‬אבל תמיד‪ ,‬ביציאה מן המעלית‪ ,‬היתה‬
‫חשה אליו אחות קשישה שתהתה על רצונו‪ ,‬והוא נאלץ‬

‫לגמגם ולוותר"‪.‬‬
‫"באוזני כולם היה משבח את המוסד הזה‪ ,‬ורק מצטער‬
‫בבדיחות שהוא מיועד ליוצאי גרמניה בלבד‪ ,‬יכול אני‬
‫להתנצר או להתאסלם אבל לא להמיר את עצמי לייקה‬
‫כשבבוא העת יכניסו גם אותי לשם‪ ,‬היה מתלונן ספק‬
‫ברצינות ספק בלצון‪ .‬גם הזקנה היתה מרוצה מן המקום‪,‬‬
‫אם כי שנים רבות דחתה את הכניסה לשם‪ .‬כל השנים‬
‫היתה לה דירה משלה‪ ,‬לא רחוקה מביתם‪ ,‬ואפילו‬
‫שעברה את גיל השמונים עדיין קיימה את עצמה‬
‫בעצמאות מוחלטת‪ .‬אבל כאשר החמירה המחלה‬

‫‪10‬‬

‫אשתו המתה‪ ,‬רואה אותה מגיחה מן המעלית‪ ,‬המקל‬ ‫כפתה עליה אשתו לעבור לשם‪ ,‬אם יקרה לך משהו‬
‫תלוי על זרועה‪ ,‬מחייכת אליו"‪.‬‬ ‫מה נעשה עכשיו‪ ,‬מי יוכל לטפל בך‪ .‬והזקנה שאלה‬
‫בחיוך שקט‪ ,‬אבל מה יקרה‪ ,‬והוא התערב אז ואמר‪ ,‬אם‬
‫"כשלקח אותה חזרה עוצר ברחבה שליד המעון‪,‬‬ ‫תפלי למשל ותשברי משהו‪ ,‬והיא היתה משועשעת‬
‫מסתכל איך היא יורדת בזהירות מן המכונית‪ ,‬מגששת‬ ‫מדבריו‪ ,‬למה שאפול? אבל אשתו היתה נחושה‪ .‬לא‬
‫רגליה אל המדרכה בחולשה‪ ,‬אבל מיד מתאוששת‬ ‫אוכל למות בשקט אמרה לאמה‪ ,‬ובכך הכריעה את‬
‫ופוסעת בשביל‪ ,‬בין ערוגות הפרחים והשיחים ליד‬ ‫הכף‪ .‬הזקנה עברה למעון ואשתו עוד הספיקה לראות‬
‫בריכת מים קטנה‪ ,‬אל עבר דלת הזכוכית הגדולה‬ ‫את החדר הקטן והמהודר‪ ,‬היא התאקלמה מצויין כי‬
‫של המעון‪ ,‬אל עבר הטרקלין‪ ,‬שלאחר ארוחת הערב‬ ‫היתה מכובדת על כולם‪ ,‬ייקית שורשית וצלולת דעת‬
‫החגיגית היה בוקע ממנו אור סגלגל‪ ,‬כמעט שחרחר‪,‬‬ ‫שיודעת לקרוא עברית ושבעצמה ניהלה בשעתו בית‬
‫הוא בדק אם אכן נכנסה כהלכה בדלת‪ ,‬רואה איך‬ ‫יתומים‪ ,‬אין פלא שנבחרה מיד לועד הבית‪ .‬הוא הרגיש‬
‫היא מניעה ראשה בשמחה אל הזקנים שישבו לפוש‬ ‫שמעתה גם לו חלק במקום הזה‪ ,‬ניצב באכסדרה‬
‫מארוחת הערב‪ ,‬גם רואה לפעמים אותה זקנה קטנה‬ ‫טבולת הירק וממתין לה כל ערב‪-‬שבת במין התרגשות‬
‫קמה במהירות מאחת הפינות‪ ,‬מזדרזת אליה‪ ,‬ועדיין‬ ‫כי רק לאחר המוות החל לגלות בה תנועות ומחוות של‬

‫קדה במין קידה ישנה"‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪11 2022‬‬

‫ותורמים להצלחתנו‪.‬‬ ‫חברות וחברים יקרים‪,‬‬
‫לחברת מעונות הורים‪ ,‬מנהליה ועובדיה‬
‫המסורים‪ ,‬על שנה נפלאה מלאת אתגרים‬ ‫אנו בפתחה של שנה חדשה‪ ,‬תשפ"ג‪ ,‬מחכים‬
‫ועבודה מסביב לשעון‪ ,‬במטלות רבות ובעמידה‬ ‫לה בהתרגשות גדולה ותקוות‪ ,‬ככתוב בתפילת‬
‫איתנה בדרישות משרד הבריאות‪ .‬על חידוש‬ ‫הימים הנוראים "פתח לנו שער בעת נעילת‬
‫פני הבתים מבפנים ומבחוץ לרווחת הדיירים‪.‬‬ ‫השער"‪ .‬חלפה לה שנה מאתגרת‪ ,‬תחילתה‬
‫לא נשכח לציין את המפעל לעזרה הדדית‬ ‫עם סממני גל נוסף של קורונה וריחוק חברתי‬
‫וצוות מנהליו‪ ,‬שבימים קשים של סגר ובדידות‬ ‫ובהמשכה נעילת שערי המוזיאון שלנו בתפן‬
‫היו קשובים לרחשי ליבם של חברינו וחברותינו‬
‫לעובדי הארגון המסורים שמוציאים לפועל‬ ‫ודחיית פעילויות רבות בארגון‪.‬‬
‫את התוכניות והאירועים השונים ‪ .‬יחד איתכם‬ ‫משהוסרו ההגבלות חזרנו מיד להיקף פעילויות‬
‫נמשיך להתפתח‪ ,‬לצמוח‪ ,‬ליצור ולהביט יחד‬ ‫מלא‪ :‬בהרצאות‪ ,‬סיורי השטח‪ ,‬למידה‪ ,‬אירועים‬
‫לעוד שנה מלאת יצירה‪ ,‬התחדשות‪ ,‬צמיחה‬
‫שונים‪ ,‬וקירוב חברתי בכל התחומים‪.‬‬
‫ושגשוג‪.‬‬ ‫השנה אנו חוגגים בצוותא ‪ 90‬שנה להיווסדנו‬
‫תוך כדי העבודה במשך השנה החולפת היו‬ ‫זהו סימן דרך משמעותי שכולל התמדה‪,‬‬
‫חילופי גברי בארגון ובקרוב כל המשרות יאוישו‬ ‫דבקות במטרה והגשמת הרעיון הנשגב למען‬
‫חברי הארגון והקהילה לאורך שנים‪ .‬אנו‬
‫ונמשיך ליצור אווירה משפחתית‬ ‫ממשיכי דרכם של האבות המייסדים ממשיכים‬
‫בצוותא נחגוג את השנה תשעים לארגונינו‬ ‫ליזום פעילויות‪ ,‬שיתופי פעולה עם מוסדות‬
‫ונמלא את השורות באירועי התרבות השונים‬ ‫שונים‪ ,‬הקמת המוזיאון הייקי בביתו החדש‬
‫באוניברסיטת חיפה והעמקת הקשר עם מכון‬
‫שיוצעו לכם‪.‬‬ ‫ליאו בק – בהשתתפות בהרצאות ובאירועים‬
‫העוסקים בנכסי הרוח של היהדות דוברת‬
‫עוד נאחל שתקופת החגים תעבור עליכם‬ ‫גרמנית ומורשתה וטיפוח דור ההמשך וגיוס‬
‫בנעימים בחוג המשפחה והחברים‪.‬‬ ‫חברים חדשים‪ .‬נאחל לכולנו שנדע להגשים‬
‫חלומות ושאיפות‪ ,‬להתעלות מעל ויכוחים‬
‫שתהא השנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬שנה של‬ ‫ומחלוקות ולפעול יחד באחדות‪ ,‬רעות וסובלנות‪.‬‬
‫התחלות חדשות ללא סגר ונקייה מקורונה‪,‬‬ ‫בפרוס השנה החדשה ברצוני להודות למתנדבים‬
‫בארגון שנותנים מזמנם ומרצם במסגרות שונות‬
‫שנה של שלווה ורגיעה ביטחונית‪.‬‬

‫באיחולי בריאות איתנה ושנה‬
‫נפלאה לכולכם‪.‬‬

‫גדעון ממרוט‬
‫מ"מ יו"ר הנשיאות‬
‫יו"ר סניף ירושלים‬

‫‪12‬‬

‫רבה הראשי של בריטניה‪ ,‬היה אחת הדמויות‬ ‫חברות וחברים יקרים‪,‬‬
‫המשפיעות ביותר בעולם היהודי של ימינו‪ ,‬כתב‬
‫שבספר 'ויקרא' למעלה משליש ממצוות התורה‬ ‫כבוד האדם הוא ערך יסוד לכל חברה לכן‪,‬‬
‫(‪ 246‬מתוך ‪ )613‬עוסקות במצוות שבין אדם‬ ‫לקראת חגי תשרי בכלל ויום הכיפורים בפרט‪,‬‬
‫אבקש לייחד את דברי הפעם למצוות שבין‬
‫לחברו‪.‬‬
‫ספר 'ויקרא' הוא אמנה חברתית‪-‬מוסרית של‬ ‫אדם לחברו‪.‬‬
‫עם ישראל וייעודו לקיים את המצוות שבין אדם‬ ‫עשרת הדברות הם הביטוי הנשגב ביותר לחוק‬
‫לחברו‪ ,‬לקיים עולם מוסרי והוגן שיש בו דאגה‬ ‫העליון‪ ,‬חוק שהוא המסגרת לכל החוקים‬
‫לכל החוליות החלשות בחברה‪...‬קיום חוקי‬ ‫האנושיים‪ ,‬לחוקים אלה נודע מקום נכבד לא‬
‫המוסר יביאו לפריחה חברתית ומדינית של‬ ‫רק ביהדות‪ .‬עשרת הדברות מתחלקים לשניים‪:‬‬
‫חמש המצוות הראשונות עוסקות במצוות שבין‬
‫האומה"‪.‬‬ ‫אדם למקום וחמש המצוות האחרות למצוות‬
‫"‪...‬אני פשוט גאה להיות יהודי‪ .‬אני גאה להיות‬ ‫שבין אדם לחברו‪ .‬על עבירות שבין אדם למקום‬
‫חלק מעם‪ ,‬שלמרות כל האסונות הנוראים‬ ‫‪ -‬יום הכיפורים מכפר‪ ,‬על עבירות שבין אדם‬
‫שידע‪ ,‬מעולם לא איבד את האמונה או את‬ ‫לחברו אין יום הכיפור מכפר ‪ -‬עד שירצה את‬
‫ההומור‪ ,‬שידע תמיד לצחוק אל מעל פני הצרות‬
‫ועדיין להאמין שתבוא הגאולה‪ ,‬עם שראה‬ ‫חברו‪.‬‬
‫את ההיסטוריה האנושית כמסע ולא הפסיק‬ ‫בגיליון "יקינתון" האחרון לפסח‪ ,‬כתבתי בין‬
‫לרגע ללכת ולחפש‪ ,‬אני גאה באבותי שסירבו‬ ‫היתר שבחג הפסח‪ ,‬וכמובן נכון גם בחגי תשרי‪,‬‬
‫אנו שבים ומזכירים תמיד את ערכי היסוד‪ ,‬את‬
‫להסתפק בנחמות בוסר‪.‬‬ ‫ערך החירות ואת ערך השוויון‪ .‬כל עוד קיימת‬
‫‪...‬זהו אם כן הסיפור שלנו‪ ,‬זוהי המתנה שלנו‬ ‫אפליה כלשהי‪ ,‬קיפוח וגזענות ‪ -‬אין חירות‬
‫לדור הבא‪ ,‬קיבלתי אותה מהוריי והם קיבלוה‬ ‫מלאה‪ ,‬כל עוד קיימים פערים חברתיים אין‬
‫מהוריהם וכך הלאה‪ ,‬עד למרחקים במרחב‬ ‫שוויון‪ .‬לעבירות מחרידות שבין אדם לחברו‬
‫מתייחס הפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל‬
‫ובזמן‪ .‬שום דבר אינו דומה לזה‪.‬‬ ‫שכותב‪" :‬זעקות הסבל והמצוקה של בני האדם‬
‫זה סיפור שהצית את דמיונה של האנושות‬ ‫מהדהדות בליבי וקורעות את נפשי‪ .‬ילדים מוכי‬
‫וממשיך להציב לה אתגר‪ .‬ואתם בתורכם העבירו‬ ‫רעב‪ ,‬קורבנות של דיכוי פוליטי‪ ,‬זקנים עריריים‬
‫אותה הלאה לדורות הבאים‪ ,‬כי אתם בניו ובנותיו‬ ‫שנזנחו על ידי ילדיהם כנטל מיותר‪ ,‬סבלות‬
‫מלחמות ועוני ‪ -‬אלה ועוד הן עבירות שבין אדם‬
‫של עם נצחי‪ ,‬תנו לנצח הזה לנצח‪".‬‬ ‫לחברו שמבזים את האדם ושמים ללעג את‬
‫חברות וחברים‪,‬‬ ‫האידיאל של חברה אנושית כפי שראוי שנחיה‬
‫אותם‪ .‬כל אלה עבירות שבין לחברו שהתורה‬
‫אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם שנה טובה‬ ‫מצווה על מנת להסדיר את ההתנהגות האישית‬
‫והחברתית של בני האדם‪ .‬מצוות כיבוד הורים‪,‬‬
‫ומאושרת‪ ,‬שנת בריאות טובה‪ ,‬שמחה ונחת‪ ,‬שנה‬ ‫משפט צדק‪ ,‬הגינות במסחר‪ ,‬איסור גילוי עריות‪,‬‬
‫איסור ריבית‪ ,‬יחס לחלש‪ ,‬אהבת הגר‪ ,‬אלה ועוד‪.‬‬
‫של נתינה ואהבת חינם‪.‬‬ ‫האם לא צדק הפילוסוף עמנואל קאנט כאשר‬
‫אמר שהאדם הוא הישות היחידה שזקוקה‬
‫שלכם‪,‬‬
‫יהושע שפיר‬ ‫לחינוך? כל כך נכון‪...‬‬
‫הרב‪ ,‬פרופ' יונתן זקס ז"ל‪ ,‬הלורד זקס‪ ,‬שהיה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪13 2022‬‬

‫ביקור משלחת הצלב‪-‬האדום הגרמני בגטו טרזיינשטט ביוני ‪1943‬‬

‫הונאה ואמת‬

‫מאת ד"ר מרגלית שלאין‬

‫ה‪-‬ס"ס במחלקת ‪ Inland II‬במשרד החוץ הגרמני‪ .‬שני‬ ‫ידיעות על רצח יהודים באירופה הגיעו למערב‬
‫נציגי ‪ RSHA‬הובילו את הביקור‪ ,‬ס"ס‪-‬שטנדרטנפיהרר‬ ‫כבר ב‪ 1941 -‬ובאוקטובר ‪ 1942‬שידרו בחדשות‬
‫סובה‪ ,‬מפקד בכיר ב‪-‬ס"ס וס"ס אוברשטורבאנמפיהרר‬ ‫ה‪ BBC-‬מלונדון ידיעה על המתת יהודים בגזים‬
‫אייכמן‪ .‬הרכב המשלחת מצביע על החשיבות שייחסו‬ ‫בתוך משאיות‪ .‬בה בעת‪ ,‬הצליחה מערכת התעמולה‬
‫הרשויות הנאציות לביקור שהועמדו בו למבחן מאמצי‬ ‫של גרמניה הנאצית להסתיר ולטשטש פרטים על‬
‫מנגנון ההשמדה‪ .‬לגטו טרזיינשטט (טרזין בצ'כית) ‪-‬‬
‫הגסטאפו להציג לראווה את טרזיינשטט‪.‬‬ ‫שהוקם ב‪ 24-‬בנובמבר ‪ ,1941‬בעיר המבצר הצפונית‬
‫היות שהמבקרים היו גרמנים לא נעשה מאמץ גדול‬ ‫לפראג‪ ,‬בפקודת ריינהארד היידריך‪ ,‬ראש המשרד‬
‫לייפות את הגטו לפני כן או להסתיר מפניהם את מצבו‬ ‫לביטחון הרייך ‪ RSHA‬והמושל למעשה בפרוטקטורט‬
‫האמיתי‪ .‬הגסטאפו הצליחה להעלים מהמבקרים את‬ ‫של בוהמיה ומורביה (צ'כיה) ‪-‬היה תפקיד מרכזי‬
‫הגירושים מהגטו למחנות ההשמדה ולהערים עליהם‬ ‫במאמצי ההונאה הגרמניים שנועדו להסתיר ולהזים‬
‫בהצגת עיר "אזרחית" "נורמלית"‪ .‬המבקרים לא‬ ‫את השמועות שנפוצו בעולם החופשי על היחס‬
‫הצליחו לעמוד גם על טיבן של חנויות הדמה‪ ,‬חוסר‬ ‫שנוקטים הגרמנים כלפי היהודים שגורשו למחנות‬
‫ערכו של "כסף הגטו"‪ ,‬והפקדות הסרק בבנק המינהל‪-‬‬ ‫ועל השמדתם ההמונית של היהודים בשטחי ה'מזרח'‬
‫העצמי היהודי של טרזיינשטט שהוקם ב‪ 1 -‬בינואר‬
‫‪ ,1943‬שנועד לשוות לעיר חזות של עיר תקינה‪ ,‬אשר‬ ‫‪.‬‬
‫תושביה‪ ,‬אפילו אם נכלאו לתקופת המלחמה‪ ,‬עדיין‬ ‫גטוטרזיינשטט היה נחוץ להיידריך‪ ,‬למטרת הסוואה‪,‬‬
‫נהנים מזכויות אזרח מלאות‪ .‬ואולם‪ ,‬המבקרים לא‬ ‫כדי להעמיד פנים כלפי חוץ וגם כלפי חוגים‬
‫יכלו להתכחש למצבו הפיזי המוזנח‪ .‬נציגי הצלב‪-‬‬ ‫מסוימים מבפנים (שניסו מפעם לפעם לשים מחסום‬
‫האדום הגרמני הזדעזעו קשות ממצב היהודים‬ ‫ל"פינויים")‪ ,‬כ"חלון ראווה לתעמולה הנאצית"‪ ,‬כאילו‬
‫שגורשו לגטו‪ ,‬כפי שעולה מתיאורם‪ :‬בטרזיינשטט‬ ‫לא כל היהודים מושמדים ושתכנית "הפתרון הסופי"‬
‫מצויים ‪ 43,000‬יהודים‪ 2/3 .‬מאלה מועסקים בעבודות‬ ‫בכללותה נתונה במסגרת חוקית‪ .‬עצם השם גטו היה‬
‫ו‪ 1/3-‬בלתי כשירים לעבודה לחלוטין‪ .‬הגיל הממוצע‬ ‫תעתוע ורמיה‪ ,‬תחילה ליהודי צ'כיה "כעיר מקלט"‬
‫של האנשים הוא ‪ .60‬המצב בגטו מזעזע‪ .‬קיים מחסור‬ ‫ולאחר מכן כ"גטו לזקנים" "ומחנה מועדף" ליהודי‬
‫בכול‪ .‬האנשים נמצאים בתת‪-‬תזונה חמּורה‪ .‬העזרה‬ ‫הרייך (גרמניה ואוסטריה)‪ ,‬מכיוון שמלכתחילה נועד‬
‫הרפואית בלתי מספקת לחלוטין‪ .‬תנאי המגורים‬ ‫לשמש מחנה איסוף וריכוז‪ ,‬תחנת מעבר למחנות‬
‫זוועתיים‪ .‬בעיירה שם התגוררו קודם ‪ 7,000‬אנשים‬
‫מתגוררים עכשיו פי שישה או שבעה‪ .‬בבית אחד‬ ‫המוות ב'מזרח'‪.‬‬
‫שאוכסנה בו קבוצה של אלה שנקראים מיוחסים‬ ‫ב‪ 27-‬וב‪ 28-‬ביוני ‪ 1943‬נערך ביקור סודי ביותר של‬
‫(פרומיננטים)‪ ,‬גרים בחדר אחד בערך ארבעה‪-‬חמישה‬ ‫משלחת גרמנית רמת דרג בגטו טרזיינשטט לבדוק‬
‫אנשים‪ .‬במגורים של אלה שאינם מיוחסים‪ ,‬המצב‬ ‫את כשירותו לביקור נציגים בינלאומיים‪ ,‬בהשתתפות‪:‬‬
‫ס"ס‪-‬אוברפיהרר בלנקנבורג מלשכת הפיהרר; נציגי‬
‫הרבה יותר גרוע‪.‬‬ ‫הצלב‪-‬האדום הגרמני‪ :‬גנרל האופטפיהרר ולטר‬
‫עם שובם לברלין נפגשו הרטמן וניהאוז עם הברון‬ ‫גיאורג הרטמן מנהל המשרד לקשרי חוץ של הצלב‪-‬‬
‫אנדרה דה פילאר מריגה‪ ,‬חבר ועדת הסקר המעורבת‬ ‫האדום הגרמני‪ ,‬נציגו של הדוכס קובורג נשיא הצלב‪-‬‬
‫מטעם הצלב‪-‬האדום הבינלאומי‪ ,‬והעזו לספר לו בסוד‬ ‫האדום הגרמני; ואוברשטורמפיהרר הינריך ניהאוז‬
‫על הביקור‪ .‬דה פילאר שב למקום מושבו בז'נווה‪ ,‬וב‪7-‬‬ ‫סגנו של הרטמן; ס"ס‪-‬אוברשטורמפיהרר ד"ר אבהרד‬
‫ביולי ‪ 1943‬נפגש שם עם גרהרד ריגנר‪ ,‬מנהל משרד‬ ‫פון תאדן‪ ,‬הממונה על ענייני יהודים ועל הקשר עם‬

‫‪14‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫הוועידה הארצית השנתית ה‪ 53-‬של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫בסימן ‪ 90‬שנות פעילות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫יום שלישי ‪ 13‬בספטמבר ‪ ,2022‬י"ז באלול התשפ"ב‬

‫מרכז הכנסים "ישראל יפה"‪ ,‬שד' רוקח ‪ ,80‬תל‪-‬אביב‪ ,‬בשעה ‪10:30‬‬

‫בתוכנית‪:‬‬

‫התכנסות‪ ,‬פתיחה והצגת סדר יום הוועידה – יהושע שפיר‪ ,‬חבר נשיאות הארגון‪,‬‬
‫יו"ר ועד סניף תל‪-‬אביב והמרכז ויו"ר הוועדה המכינה‬
‫בחירת יו"ר הוועידה‬

‫מושב ראשון‪ :‬בשעה ‪11:10‬‬

‫דברי פתיחה וברכה – יו"ר הוועידה‬
‫דברי ברכה וסקירת הפעילות השנתית – דבורה הברפלד‪ ,‬יו"ר הנשיאות‬

‫סרטון סיכום שנת הפעילות בארגון ובסניפים‬
‫סקירה וסיכום שנה – חמ"ה – חגי גולן‬
‫הענקת אות יקיר הארגון והקהילה‬
‫דור ההמשך – יפתח גולוב‬

‫מושב שני‪ :‬בשעה ‪12:30‬‬

‫בחירת ועדת ביקורת לארגון‬
‫הצגת דוחות כספיים ומאזן לשנת ‪ – 2021‬רו"ח אפרת לוי תשובה‬
‫אישור הדו"ח הכספי והדו"ח המילולי לשנת ‪ 2021‬ע"י ועדת ביקורת‬

‫בחירת רו"ח לארגון‬
‫החלטות הוועידה ודיון במליאה‬

‫ארוחת צהרים‬

‫מושב שלישי‪ :‬הרמת כוסית לכבוד ראש השנה‪ ,‬העובדים‪ ,‬המתנדבים והפעילים‪ ,‬בשעה ‪14:15‬‬

‫ברכות לחג‬
‫אתנחתא מוסיקלית‬
‫הרמת כוסית לכבוד החג‬

‫לרישום‪ :‬סניף ת"א ‪ ,03-5164461 -‬מנטה ‪[email protected]‬‬

‫‪MB‬סיניקיףניתרווןש‪.‬ליגםי‪-‬ליו‪8‬ן‪2-6.23411519‬א‪0‬ל‪,‬ולעוהפרתהשפ‪r"g‬ב‪kes..o‬ס‪c‬פ‪je‬ט‪-‬מ‪n‬ב‪u‬ר‪15 ofr2a0@2i2rg‬‬

‫קשישים וילדים יתומים‪ ,‬ומאידך‪ ,‬כאמצעי תעמולה‬ ‫הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬ומסר לו בסוד את פרטי‬
‫של גרמניה הנאצית‪ ,‬להטעיית העולם והיהודים בכלל‬ ‫שיחותיו עם נציגי הצלב‪-‬האדום הגרמני‪ .‬כשריגנר‬
‫ובטרזיינשטט בפרט‪ ,‬כי היהודים המגורשים מגרמניה‬ ‫ניסה לברר "אם האנשים נשארים בטרזיינשטט או‬
‫כולל הפרוטקטורט אינם נשלחים למחנות עבודה‬ ‫נשלחים הלאה"‪ ,‬לא יכול היה דה פילאר למסור מידע‬
‫ואנשים זקנים שאינם מסוגלים לעבוד נשמרים בגטו‬ ‫מדויק‪" :‬האדונים מהצלב‪-‬האדום הציגו זאת כך‪ ,‬כאילו‬

‫לזקנים‪.‬‬
‫ב‪ 2 -‬במארס ‪ ,1944‬חולקו לאסירי "מחנה‬
‫המשפחות" גלויות‪ ,‬כדי שיכתבו לקרוביהם‬
‫ולמכריהם‪ .‬בשעת חלוקת הגלויות הוצאה‬

‫פקודה שהורתה לציין בהן את התאריך ‪,25.3.1944‬‬ ‫היהודים הנמצאים שם‪ ,‬יישארו שם"‪.‬‬
‫וזאת‪ ,‬כפי שהוסבר להם‪ ,‬בשל הצנזורה המתמשכת‬ ‫בעקבות פניותיו החוזרות של ד"ר רונאלד מארטי‪,‬‬
‫זמן רב‪ .‬האסירים ניסו לרמוז על מצבם‪ .‬בגלויה אחת‬ ‫ראש משלחת המועצה הבינלאומית של הצלב‪-‬האדום‬
‫נכתב "שהם בקשר יומיומי עם החבר ‪,HLADPVY‬‬ ‫הבינלאומי בברלין‪ ,‬לרשויות הרייך‪ ,‬לקבל את אישורן‬
‫מילה שפירושה בצ'כית ָר ֵעב‪ ,‬ובאחרת‪ ,‬שאל אלפרד‬ ‫לבקר בגטו טרזיינשטט ‪ -‬כדי לעמוד על תנאי החיים‬
‫(פרדי) הירש‪ ,‬את היינץ פרוסניץ‪" ,‬מה שלום הוריי?‬ ‫של היהודים שגורשו לשם‪ ,‬שהתווספה להן בקשת‬
‫האם הם יכולים לשלוח לי משהו"‪ ,‬כשהנמען ידע‬ ‫הדנים לבקר את יהודי ארצם שגורשו לטרזיינשטט‬
‫שפרדי התייתם מאביו בהיותו בן ‪ 10‬ושאמו היגרה‬ ‫באוקטובר ‪ ,1943‬התקבלה הסכמה עקרונית של‬
‫הרייכספיהרר הימלר‪ ,‬לביקור‪ ,‬שנדחה שוב ושוב ‪ -‬כדי‬
‫מגרמניה ב‪.1933 -‬‬ ‫לתת שהות להכנות לקראת הצגתו של הגטו וליישם‬
‫את לקחי ביקורה של משלחת הצלב‪-‬האדום הגרמנית‪,‬‬

‫ביוני ‪ ,1943‬בגטו‪:‬‬
‫א‪ .‬גירוש המוני של ‪ 17,503‬אסירים למחנה המשפחות‬
‫‪ BIIb‬שהוקם בעבורם בבירקנאו‪ ,‬כפתרון לבעיית‬
‫הצפיפות הקשה ותנאי המגורים הנוראים בגטו‪ ,‬וסילוק‬
‫כל "הלא ייצוגיים"‪ :‬חולי שחפת וחולים אנושים‪,‬‬

‫‪16‬‬

‫חפשו אותנו בפייסבוק‬ ‫חוה"מ סוכות ‪ 6-17‬באוקטובר ‪2022‬‬

‫תיאטרון גבעתיים מנהל אמנותי יוסי אלפי‬

‫אלפי סיפורים‪ ,‬מאות משתתפים‪ ,‬עשרות מופעים‪ ,‬בעשרה ימים של סיפורים מרתקים‪ ,‬מצחיקים ומפתיעים‪.‬‬

‫גבירות הרמבטיקו היווני‬ ‫הנחות‬ ‫דורות של ייקים ‪-‬‬
‫לחברי‬ ‫‪ 90‬לארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי‬ ‫הארגון‬
‫אירוע ‪ 114‬יום ג' ‪ 11.10.19‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪18:30‬‬
‫אירוע ‪ 124‬יום ו' ‪ 14.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪22:30‬‬ ‫ערב של סיפורים מצחיקים ומרגשים באחת‪.‬‬
‫אירוע ‪ 129‬יום ב' ‪ 17.10.22‬מוצאי חג‪ ,‬שעה‪22:00 :‬‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי‪ ,‬שירה ונגינה‪ :‬אלי גורנשטיין‪,‬‬
‫פסנתר‪ :‬תמיר ליבוביץ'‬

‫פמרשופת’תגיפיאם‪:‬מרדוןב‪,‬ורד”הרהרבורביפקלדרויזונ”רטלנ‪ ,‬נשייבאוהתפוןה ואיירזגולן‪,.‬פדורורופן’ גסדלוקמיונן‪,‬ר‪-‬מיקיכסהינלגירמור‪,‬‬

‫‪ 50‬שנה לנשים ברבנות‬ ‫מים מים מים ‪-‬‬ ‫סלוניראקים – מופע קברטי‬ ‫הלוחם היהודי‬
‫סיפורי מקורות‬ ‫ב‪-‬מלחה”ע השנייה‬
‫אירוע ‪ 120‬יום ה' ‪ 13.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪18:30‬‬ ‫אירוע ‪ 107‬מוצ"ש ‪ 08.10.22‬שעה‪18:00 :‬‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי‬ ‫בחסות‪ :‬מקורות‬ ‫קובי אשרת ויוסי אלפי‬ ‫בחסות מוזיאון הלוחם היהודי‬
‫אירוע ‪ 113‬יום ג' ‪ 11.10.19‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪16:00‬‬ ‫אירוע ‪ 102‬יום ה' ‪ 6.10.22‬שעה ‪18:30‬‬
‫עם‪ :‬רבה טליה אבנון בנבנישתי‪ ,‬רבה פרופ' דליה מרקס‪,‬‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה ונגינה‪ :‬שרהל'ה שרון‬ ‫שירה‪ :‬שירן שחר בורק נגינה‪ :‬תומר קלינג‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה ונגינה‪ :‬להקת הנוקמים‬
‫רבה נעמה קלמן – אזרחי‪ ,‬רבה רינת צפניה – שוורץ‪,‬‬ ‫מחפשים דרך להיות ישראלים‬ ‫צעבםי‪:‬קאהלוקןף‪(-‬תומירל‪)–.‬מחנייכ"םלאמרוז‪,‬זיתאואן"לה (לומיחלם‪).‬היהודי‬
‫רבה חן בן אור צפוני‪ ,‬רבה תמר גור‬ ‫עם‪ :‬אוסנת מרון‪ ,‬ליאור גוטמן‪ ,‬ישראל מנטל‪,‬‬ ‫דפ"ררופ'תמארר ֶיקאְטלקֹפו‪,‬לדד"שרטביינןי‪ ,‬ימויסכילסשוון‪,‬ב‪ ,‬אורי ֶּד ֶגן‪,‬‬
‫שמעון טל‪ ,‬גילי ניסים‬ ‫יהורם גאון ‪ -‬מילדות ירושלמית‬ ‫ד"ר צילה הרשקו‪ ,‬עליזה ויטיס שומרון (וטרנית)‬
‫ביקורו של גאון ‪ 100 -‬שנה לביקור‬ ‫לבמות העולם‬
‫איינשטיין בארץ ישראל‬ ‫תתחדשי ישראל –‬ ‫ערב חד פעמי מיוחד ומרטיט נפש!‬
‫בסיחפסוורתי‪:‬םאאמופרנוהי יבנשוריאל‬ ‫יהורם גאון שר ומספר ליוסי אלפי את הקול‬
‫אירוע ‪ 121‬יום ה' ‪ 13.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪20:30‬‬ ‫אירוע ‪ – 108‬מוצ"ש ‪ 08.10.22‬שעה‪19:30 :‬‬ ‫שאו ציונה נס ודגל סיפורים ‪-‬‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי נגינה‪ :‬גיל שוחט‬ ‫אירוע ‪ 115‬יום ג' ‪ 11.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪20:30‬‬ ‫‪ 125‬שנה לקונגרס הציוני‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬דורי בן זאב‬ ‫דונם פה ודונם שם –‬
‫עם‪ :‬פרופ' חנוך גוטפרוינד‪ ,‬מנהל מרכז‬ ‫סיפורי קק"ל ‪120‬‬ ‫בחסות ההסתדרות הציונית העולמית‬
‫איינשטיין‪ ,‬פרופ' ימימה בן מנחם‪ ,‬אילן שחורי‪,‬‬ ‫נגינה‪ :‬תומר מזמר עם‪ :‬יעקב אטראקצ'י‪,‬‬ ‫אירוע ‪ 103‬יום ה' ‪ 6.10.22‬שעה ‪20:30‬‬
‫אילן פיבקו‪ ,‬שלמה מעוז‪ ,‬רן קוניק ‪ -‬רה"ע‬ ‫אירוע ‪ 109‬מוצ"ש ‪ 08.10.22‬שעה‪21:30 :‬‬ ‫פמנסנחתה‪:‬ר‪:‬יומסיקאסילםפיסבשטילרובה‪ :‬עמים‪:‬רייעאלקובניחגואל ‪-‬‬
‫אורן נהרי‪ ,‬פרופ' ברק קול‪,‬‬ ‫גבעתיים‪ ,‬ישראל גל – רה"ע ק‪ .‬אונו‪ ,‬אביבה קובו‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬נורית הירש‬
‫פרופ' אריאל פלדשטיין‬ ‫עם‪ :‬אברהם דובדבני יו"ר קק"ל‪ ,‬ענת גולד‪,‬‬ ‫יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית‬
‫הלאדינו של יצחק נבון שלי ‪-‬‬ ‫איזי מן‪ ,‬צבי לי‪-‬דר‪ ,‬נורית היבשר‪ ,‬מוקי צור‬ ‫פרופ' אריאל פלדשטיין‪ ,‬מוקי צור‪,‬‬
‫חברות שרות‪ ,‬צוחקות ומספרות –‬ ‫‪ 100‬שנות נבון‬ ‫פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין‪ ,‬פרופ' זיוה שמיר‪,‬‬
‫מחווה למירי אלוני‬ ‫סוד הקסם של חצר כנרת‬ ‫ד"ר מוטי פרידמן‪ ,‬אריאל פיינרמן‪ ,‬שלומית סטלר‬
‫אירוע ‪ 116‬יום ד' ‪ 12.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪16:00‬‬
‫אירוע ‪ 122‬יום ו' ‪ 14.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪ 11:00‬בבוקר‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬רינת עמנואל‪,‬‬ ‫בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬ ‫יהודים זה לא צחוק ‪-‬‬
‫עם‪ :‬ניצה שאול‪ ,‬אופירה גלוסקא‪ ,‬אסתי כץ‪,‬‬ ‫עם סגולה?!‬
‫ורדינה כהן‪ ,‬נויה מנדל‬ ‫קובי זרקו‪ ,‬חני נחמיאס נגינה‪ :‬קובי משעל‬ ‫אירוע ‪ 110‬יום ב' ‪ ,‬מוצאי חג ‪10.10.22‬‬
‫עם‪ :‬הנשיא ה‪ 10-‬רובי ריבלין‪ ,‬ארז נבון‪,‬‬ ‫שעה‪17:00 :‬‬ ‫בחסות ההסתדרות הציונית העולמית‬
‫וינה בירושלים ‪-‬‬ ‫אירוע ‪ 104‬יום ו' ‪ 07.10.22‬שעה ‪ 11:00‬בבוקר‬
‫שירי יוסי בנאי בלבוש קלאסי‬ ‫מירי נבון‪ ,‬פרופ' משה בן בסט‪ ,‬צדי צרפתי‪,‬‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬רינת עמנואל‪ ,‬אריאל‬
‫פרופ' אליעזר פאפו‪ ,‬פרופ' תמר אלכסנדר‬ ‫הורוביץ עם‪ :‬עמרי שלמון מנכ"ל המועצה‬ ‫עמנם‪:‬חיה‪:‬ע יקובסיחגאולאפלי ‪ -‬יו"שרירהההוסנגתינדהר‪:‬ותחניהצדייוננוירת‬
‫אירוע ‪ 123‬יום ו' ‪ 14.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪21:00‬‬ ‫לשימור אתרים‪ ,‬מוקי צור‪ ,‬זהבה חכם גבאי‪,‬‬ ‫העולמית‪ ,‬רחלי ברץ‪-‬ריקס ראש המחלקה‬
‫עם‪ :‬אורית וולף ונתן דטנר‬ ‫קסם שישרה עליכם אך טוב!‬ ‫פרופ' גור אלרואי‪ ,‬פרופ' אסתר כרמל חכים‪,‬‬ ‫למאבק באנטישמיות בעולם‪ ,‬קובי סיט‪,‬‬
‫מופע חד פעמי מסעיר!‬ ‫יהושע סובול‪.‬‬ ‫הרב יחיאל וסרמן‪ ,‬ד"ר שמעונה פוגל‪,‬‬
‫אעלה בתמר ‪-‬‬ ‫פרופ' אריאל פלדשטיין‬
‫סיפורי ריגול ומודיעין –‬ ‫‪ 140‬שנה לעליית תימן‬ ‫א ‪-‬יידישע נשמה –‬
‫אנשי המוסד מספרים‬ ‫נשמה יהודית‬ ‫גיל שוחט עם מיקי קם ובאך גם‬
‫אירוע ‪117‬יום ד' ‪ 12.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪18:30‬‬
‫אירוע ‪ 125‬מוצ"ש ‪ 15.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪19:00‬‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה ונגינה‪ :‬האחים צנחני‬ ‫אירוע ‪ 111‬יום ב'‪ ,‬מוצאי חג ‪10.10.22‬‬ ‫אירוע ‪ 105‬יום ו' ‪ 07.10.22‬שעה ‪21:00‬‬
‫מנחה ומספר‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬שרה'לה שרון‬ ‫וגילה בשארי עם‪ :‬דר' יגאל בן שלום‬ ‫שעה‪19:30 :‬‬ ‫ערב מיוחד שכולו התרגשות וצחוק‬
‫עם‪ :‬ראובן מרחב לשעבר בכיר בשב”כ‪,‬‬ ‫יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות תימן‪,‬‬
‫דר' משה גברא‪ ,‬אביגדור קהלני‪,‬‬ ‫עמנרחבה‪:‬ע יםונסישאמלהפייהושדיירתהמונרגיעינדה‪:‬אויתרההללוב‪.‬ז'ינסקי‬ ‫סיפורי צוענים‪ ,‬הנודדים ברחבי העולם‬
‫במוסד ומנכ”ל משרד החוץ‪ ,‬אליעזר גייזי צפריר‪,‬‬ ‫פרופ' יעל גילעת‪ ,‬אילנה כהן‬ ‫נגינה כינור‪ :‬טניה וינוקור‬ ‫עם טילדה רג'ואן וליאוניד פטשקה‬
‫מישקה בן דוד‪ ,‬גד שומרון‪ ,‬אורנה סנדלר קליין‪,‬‬
‫יפתח רייכר עתיר‬ ‫סיפורים מהמושב –‬ ‫עם‪ :‬מנדי כהנא‪ ,‬שמוליק עצמון‪ ,‬קובי לוריא‪,‬‬ ‫אירוע ‪ 106‬יום ו' ‪ 07.10.22‬שעה ‪22:30‬‬
‫מחווה לתנועת המושבים‬ ‫ד"ר לאה גרפינקל‪ ,‬אביגיל אולגה מלישצ'וק‬ ‫הכינו עצמכם למופע עוצר נשימה‪!.......‬‬
‫העיקר להיות בריא ‪ -‬סיפורי היפוכונדרים ‪-‬‬
‫יוסי אלפי ודורי בן זאב‬ ‫אירוע ‪118‬יום ד' ‪ 12.10.22‬חוה"מ‪ ,‬שעה ‪20:30‬‬ ‫חפלה עיראקית ‪-‬‬
‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬עינת שרוף‬ ‫סיפורו של צ'לרי בגדאד‬
‫אירוע ‪ 126‬מוצ"ש ‪ 15.10.22‬חוה"מ שעה‪21:00 :‬‬
‫סיפורים שיחזירו אתכם הביתה בריאים‬ ‫נעגיםנ‪:‬ה‪:‬שרתמהיבריהטרחופןז מערם‪:‬בנישיגנלץ‪,‬ביאעוו"לדהעקמתימתגיפפיירםח‬ ‫צ'לרי בגדאד היה תזמורת עיראקית קלאסית‬
‫ושלמים‪ .‬עם‪ :‬פרופ' רפי קרסו‪ ,‬שרית סרי‬ ‫מזכ"ל תנועת המושבים‪ ,‬ד"ר רינה רייניץ אידן‪,‬‬ ‫אירוע ‪ 112‬יום ב'‪ 10.10.22 ,‬שעה‪21:30 :‬‬
‫ליווי מוסיקלי‪ :‬תומר מזמר‬ ‫אירוע ‪ 128‬יום ב' ‪ 17.10.22‬שעה‪20:00 :‬‬
‫שמעון ביטון‪ ,‬יהודה אטלס‪ ,‬נפתלי בן סירא‪,‬‬ ‫מנחה‪ :‬יוסי אלפי שירה‪ :‬שרי אלפי‬
‫אחייירוםע ‪7‬ש‪2‬פ‪1‬יירואם –ב'מ‪.22‬ש‪0‬ח‪.1‬ק‪17‬החמיויצםאי חג שעה‪18:00 :‬‬ ‫ד"ר נחמיה שחף‪ ,‬ח"כ רם בן ברק‪,‬‬ ‫מנגנים ושרים‪ :‬רדיו בגדאד‪ :‬אלעד קמחי‪,‬‬
‫שלום שמחון‬ ‫יוהנה ריטמוהלר‪ ,‬יניב מייזל‪ ,‬אביב עזרא‪,‬‬

‫יוסף דלאל‪ .‬לא הייתם בערב כזה מאז החתונה‬
‫של האמא שלכם‪.‬‬

‫בוקי נאה וחברים מעולם הפלילים‬ ‫עו"ד חוזר הניגון‬ ‫שלמה גרוניך ופסנתר – שר ומספר‬ ‫לדינו מי נונה – קובי זרקו‬

‫אירוע ‪ 219‬יום ו' ‪ 14.10.22‬שעה ‪22:30‬‬ ‫אירוע ‪ 213‬יום ד' ‪ ,12.10.22‬שעה ‪19:30‬‬ ‫אירוע ‪ 207‬יום ב' מוצאי חג ‪ 10.10.22‬שעה ‪19:30‬‬ ‫ערב הצדעה לשירתה וסיפוריה של הנונה קדן לואיזה‪.‬‬
‫תישארו עם פה פעור!‬ ‫עו"ד בני דון‪-‬יחייא ואסף אשתר‬ ‫אירוע ‪ 201‬יום ה' ‪ 6.10.22‬שעה ‪18:00‬‬
‫אנחנו הרומנים ‪ -‬יואל ריפל‪ ,‬נתן נתנזון‬ ‫עם הנגנים‪ :‬קובי משעל‪ ,‬עוזי רוזנבלט‪,‬‬
‫"השמש היא ִּבפנים" –‬ ‫שילוב מרתק של שני מומחים בתחומם‪.‬‬ ‫ליאוניד רוטשטיין‪ ,‬יואב פינקלמן‬
‫מופע משירי נעמי שמר‬ ‫אירוע ‪ 208‬יום ב' מוצאי חג ‪ 10.10.22‬שעה ‪21:00‬‬
‫דורון נשר ‪ -‬ואז התחלתי לדבר‬ ‫ליד הפסנתר‪ :‬ארתור גורביץ‬ ‫לא דובאי ולא יער – ננסי ברנדס‬
‫אירוע ‪ 220‬מוצ"ש ‪ 15.10.22‬שעה ‪19:00‬‬
‫ֵללי שמר‪ ,‬בתה של נעמי‪ ,‬מנחה ומספרת סיפורים‬ ‫אירוע ‪ 214‬יום ד' ‪ ,12.10.22‬שעה ‪21:00‬‬ ‫שוקה די‪-‬נור ואילנה יהב‬ ‫אירוע ‪ 202‬יום ה' ‪ 6.10.22‬שעה ‪20:30‬‬
‫מונולוג קורע לב‪ ,‬מצחיק ועצוב עוד יותר חובה לראות‪.‬‬ ‫עם סיפורי חיים בקול ובחול‬ ‫סטנד אפ מלא חיים במיטבו!‬
‫מבית אמא‪ .‬רמי הראל – פסנתר‪ ,‬עיבודים וניהול‬
‫מוזיקלי; שירה‪ :‬מיקה עינב ועודד סנדטש‬ ‫איש מצחיק היה‬ ‫אירוע ‪ 209‬יום ג' ‪ 11.10.22‬שעה ‪18:00‬‬ ‫מה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל ‪-‬‬
‫התרגשות עצומה!‬ ‫חיים קוזניץ‬
‫אירוע ‪ 215‬יום ה' ‪ ,13.10.22‬שעה ‪17:00‬‬ ‫ענת אביעד ‪ -‬ברירת צחוק‬
‫נויה מנדל ‪ -‬נויה מנדל הסטנדאפ‬ ‫עם‪ :‬גיא ברכה‪ ,‬קרן מרום מישור ‪ ,‬ואבי עדוי‬ ‫אירוע ‪ 203‬יום ו' ‪ 7.10.22‬שעה ‪21:00‬‬
‫נכסי צאן הברזל של התרבות היידית שהתפתחה‬ ‫אירוע ‪ 210‬יום ג' ‪ 11.10.22‬שעה ‪19:30‬‬ ‫הרבה יותר מצחיק ממה שחשבתם‪.‬‬
‫אירוע ‪ 221‬מוצ"ש ‪ ,15.10.22‬שעה ‪21:00‬‬ ‫מופע בידור חגיגי ומצחיק עד דמעות‬ ‫ליווי אקורדיון‪ :‬יוסי לב‬
‫במזרח אירופה‪ .‬במאי עופר שפריר‬
‫עופר כץ ועופר גביש ‪-‬‬ ‫מופע שכולו מחווה להומור ולניגון היהודי‪.‬‬ ‫בול בפוני ‪ -‬ג'קי לוי וערן צנחני‬ ‫משה להב 'הטיש הגדול'‬
‫שרים ומספרים טהר ‪-‬לב‬ ‫במופע שירים ישראלים ושאר רוח‬
‫"ג'ינג'י בכחול ‪ -‬יוון"‬ ‫אירוע ‪ 211‬יום ג' ‪ 11.10.22‬שעה ‪21:30‬‬
‫אירוע ‪ 222‬יום ב' מוצאי חג ‪ ,17.10.22‬שעה ‪19:30‬‬ ‫חוזרים אל שנות ה‪ 70-‬במופע קומי‪-‬מוזיקלי מלא‬ ‫אירוע ‪ 204‬יום ו' ‪ 7.10.22‬שעה ‪22:30‬‬
‫הוא נפרד מאיתנו אבל אנחנו לא נפרדנו ממנו‬ ‫אירוע ‪ 217‬יום ה' ‪ 13.10.22‬שעה ‪20:00‬‬ ‫תחזרו הביתה שרים לעצמכם!‬
‫ערב של קסם טהרלבי‪.‬‬ ‫בין ירושלים לאתונה ‪ -‬שמעון פרנס בסיפורים אישיים‬ ‫בנוסטלגיה חמימה ומצחיקה‪.‬‬
‫מ ָבּאב אל‪ָ -‬ואד ירושלים לקייב אוקראינה‬
‫רגע של אמת ‪ -‬רוני קובן‬ ‫על הקו שבין ישראל ליוון‪ .‬בליווי שני נגנים וזמר‪.‬‬ ‫אלתרמן‪ ,‬כפי שסיפרתי לנכדו‬
‫אירוע ‪ 205‬מוצ"ש ‪ 8.10.22‬שעה ‪19:30‬‬
‫אירוע ‪ 223‬יום ב' מוצאי חג ‪ ,17.10.22‬שעה ‪21:30‬‬ ‫כל החלומות – מחווה לאריק לביא‬ ‫אירוע ‪ 212‬יום ד' ‪ ,12.10.22‬שעה ‪18:00‬‬ ‫ערב מרתק! עם‪ :‬רון בן ישי‬
‫עם נתן סלור ודן לאור‬
‫אירוע ‪ 218‬יום ו' ‪ 14.10.22‬שעה ‪21:00‬‬ ‫אלי גורנשטיין שר ומספר פרנק סינטרה‬
‫אריק לביא היה ונשאר הזמר של המדינה‪ .‬סיפורו של‬ ‫נתן סלור ינגן וישיר משיריו הגדולים של סבו‪,‬‬
‫הנער בעל השם הגרמני ליאו אלכסנדר והאופן בו הופך‬ ‫נתן אלתרמן‪ .‬דן לאור יביא סיפורים מרתקים‪.‬‬ ‫אירוע ‪ 206‬מוצ"ש ‪ 8.10.22‬שעה ‪21:30‬‬

‫להיות אריק הכי ישראלי שיש‪ .‬ערב מיוחד בנוכחות‬
‫שושיק שני רעייתו‪ ,‬תתרגשו עד דמעות!‬

‫הקדימו והזמינו כרטיסים עוד היום! פשבר‪www.pashbar.co.il | 03-7237506 *8023 :‬‬

‫כלדהרהנשוחואתתבתמוכיכנריהתמוהקפדסמטיתבל|חינהזם!כו‪B‬ת‪M4‬ל‪2‬י‪1‬שי‪6‬קנוי‪1‬יינ‪6‬ם‪5‬ת‪-‬ושן‪3‬מו‪.0‬רהגיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪17 2022‬‬

‫יוסף גולדשמידט ‪ -‬אדריכל החינוך הממלכתי דתי‬

‫מאת אברהם הופמן‬

‫למאבק בהנהגת משרד החינוך והתרבות ובכוחות‬
‫שפעלו והפעילו את החינוך הדתי ‪ -‬חינוך המזרחי‪,‬‬

‫בשנים שלפני הקמת המדינה‪.‬‬

‫קווים לתולדותיו‪:‬‬ ‫ר' יוסף גולדשמידט ז"ל (התרס"ז ‪ -‬התשמ"א)‬
‫מתוך אלבום משפחתי בהסכמת המשפחה)‬
‫יוסף גולדשמידט נולד בשנת תרס"ז (‪ ,)1907‬לאביו‬
‫הרב יעקב אליעזר ז"ל ולאמו לאה ע"ה‪ ,‬שהייתה נינה‬ ‫רבים שואלים‪ :‬איך הצליח יהודי יליד פרנקפורט‪,‬‬
‫לצדיק ר' לוי יצחק מברדיצ'ב והוא הצעיר שבחמשת‬ ‫לעשות מהפיכה חינוכית בסקטור השמרני של‬
‫ילדיהם‪ .‬למד שנה אחת בישיבתו של הרב שלמה‬ ‫החינוך הדתי‪ ,‬בתקופה שהחינוך הדתי היה בשפל‪,‬‬
‫ברויאר בפרנקפורט ואז יצא לעבודה והשלים בכוחות‬ ‫לאחר מלחמת השחרור ולא ערוך לקליטת אלפי‬
‫עצמו את לימודיו התיכוניים ואח"כ למד ביולוגיה‪,‬‬
‫כימיה וגאוגרפיה באוניברסיטאות פרנקפורט ומינכן‬ ‫ילדים שבקשו לבוא בשעריו?‬
‫ובמקביל התמסר לפעילות בתנועת עזרא‪ .‬נאלץ‬ ‫כאשר אנו ב"יקינתון" באים לסכם השפעת אישים‬
‫לעזוב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון ועבר‬ ‫מעולי גרמניה ומרכז אירופה על החיים המתהווים‬
‫לאנגליה שם המשיך את לימודיו באוניברסיטת לונדון‬ ‫ומתחדשים במדינת ישראל‪ ,‬ניתן להגדיר את יוסף‬
‫בתחום החינוך‪ .‬בלונדון נשא לאישה את אלישבע‬ ‫גולדשמידט כאחד הפורצים במציאות המתחדשת‬
‫שנאלצה להפסיק את לימודי הרפואה בפרנקפורט‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬בתחום שלפי אופיו (ואנחנו נוכחים‬
‫ועברה ללונדון שם למדה זואולוגיה‪ .‬בשנת ‪ 1936‬עלו‬ ‫זאת יום‪ ,‬יום) הוא אחד התחומים שקשה ביותר‬
‫ארצה והתיישבו בירושלים‪ .‬גולדשמידט עבד כמורה‬
‫ואח"כ כמפקח המחלקת החינוך של ממשלת המנדט‬ ‫לעשות בו שינויים‪.‬‬
‫הבריטי‪ .‬במלחמת השחרור כתושבי שכונת קטמון‬ ‫גולדשמידט‪ ,‬אדריכל החינוך הממ"ד‪ ,‬חולל מהפיכה‬
‫נאלצה המשפחה לעבור לרחוב חרל"פ ועברה תקופה‬ ‫שקטה בחינוך הדתי‪ ,‬בעבודה שיטתית‪ ,‬כשהוא חשוף‬
‫לא קלה בתקופת המלחמה‪ .‬עם קום המדינה נתמנה‬
‫למפקח ואח"כ בשנת ‪ 1952‬לסמנכ"ל במשרד החינוך‬

‫והתרבות‪.‬‬

‫משהוקם‪ ,‬בעקבות חוק ממלכתי התשמ"ג – ‪ 1953‬אגף‬
‫החינוך הדתי במשרד החינוך והתרבות‪ .‬גולדשמידט‬
‫עמד בראש המשרד במשך ‪ 15‬שנה (‪.)1953-1968‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬נבחר כח"כ מטעם המפד"ל ושימש כסגן‬
‫שר הפנים וכיו"ר ועדת החוקה – חוק ומשפט של‬
‫הכנסת‪ .‬לאחר מכן נבחר לסגן ראש עיריית ירושלים‬
‫עד ‪ 1978‬ושימש חבר וועדת הקבע של אוניברסיטת‬
‫"בר‪-‬אילן"‪ .‬לאחר כמה חודשי מחלה נפטר בכ"ג‬
‫בתמוז תשמ"א (‪ )1981‬ונקבר בהר המנוחות‬

‫בירושלים‪.‬‬

‫ברשימה זו אתרכז בפעילותו כמנהיג חינוכי‪ ,‬כפורץ‬
‫דרך‪ ,‬כאדריכל של מערכת חינוך חדשה – ישנה‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫בכתיבת סיפור לילדים‪ ,‬על ילד שמבקש לבנות את‬ ‫שהיה צריך להטותה לדרך ממלכתית‪ ,‬כשהוא בונה‬
‫בית המקדש וסיפור על ילד שנפגש עם אברהם‬ ‫מסילות חדשות בתחום החינוך‪ :‬מילדי הגן‪ ,‬חינוך‬
‫הבנות‪ ,‬ועד לתפקוד מערכת החינוך‪ ,‬תוך התמודדות‬
‫אבינו בחלומו‪ ".‬המיוחד בסיפורים שמצאו חן בעיני‬ ‫מתמדת עם "השטח" מחד גיסא ומאידך גיסא‪ ,‬בונה‬
‫תהליכים ביצירת דרך חשיבה חדשנית בתחומים‬
‫היה ברצונו לתת תשובה לשאלת הגננות‪" :‬איך להביא‬ ‫השונים של מערכת החינוך‪ .‬מעטים האנשים במינהל‬
‫לידיעת ילדים קטנים נושאים מתולדות ישראל ותורת‬ ‫החינוך בישראל היכולים לזקוף לזכותם פרקי הגות‬
‫בחינוך‪ ,‬בהיקף כה נרחב‪ ,‬בהעמקה כה גדולה ומתוך‬
‫ישראל"‪.‬‬ ‫ראייה חיה של המציאות בשדה המנהלי והחינוכי‬
‫ג‪ .‬גולדשמידט החשיב מאוד את תפקידן של הגננות‬
‫בחינוך הילדים‪ .‬יום אחד יזם הקמת קבוצת גננות‬ ‫כאחד‪.‬‬
‫נבחרות מכל רחבי הארץ‪ ,‬אשר תעסוקנה בדרך‬
‫זכיתי לעבוד במשך ‪ 3‬שנים עם יוסף גולדשמידט‬
‫להביא תכנים חינוכיים ואמוניים לילדי הגן‪ ,‬באופן‬ ‫וזכיתי ללמוד ממנו בכל יום‪ ,‬הגם שעבדתי בעבודה‬
‫מנהלית בלבד‪ .‬אצביע על ‪ 3‬תמונות‪ ,‬המצביעות על‬
‫מתאים ובסגנון המתאים לילדי הגן ובקשני לרכז‬ ‫ייחודו כמנהל מרחיק ראות ובעל קו תקיף ופתיחות‬
‫קבוצה זו‪.‬‬
‫מחשבתית וארגונית‪.‬‬
‫הבאתי ‪ 3‬דוגמאות על דרך פעילותו שזכיתי להיות‬
‫א‪ .‬כחייל משוחר בן ‪ ,21‬עסקתי בכתיבת כתבות‬
‫שותף להן והן משקפות את המחשבה היוצרת‬ ‫בנושאי חינוך בעיתונות וכדרכו של צעיר‪ ,‬כתבתי על‬
‫שליוותה את המעשה המנהלי בהנהגתו‪ .‬בדרך כלל‬ ‫מצב הכשרת המורים בסגנון שרק צעיר יכול להרשות‬
‫טובע מנהיג מנהלי בעשייה המנהלית והרב גוונית של‬ ‫לעצמו‪" :‬הסמינרים בישראל לאן?"‪ ,‬כך בחרתי‬
‫מערכת החינוך שהכפילה עצמה במספר תלמידיה‪.‬‬ ‫להציג את הנושא‪ .‬למחרת קיבלתי "טלגרמה" לביתי‬
‫אולם גולדשמידט סרב להיכנע למציאות היום יומית‬ ‫והוזמנתי לפגישה עם מנהל אגף החינוך הדתי מר‬
‫והמשיך לפעול כקברניט רוחני שחייב למצוא פתרונות‬ ‫יוסף גולדשמידט‪ .‬חבריי אמרו לי‪" :‬הוא יקרע אותך‬
‫לגזרים"‪ ,‬בטוח בעמדתי הגעתי לפגישה‪ .‬הוא קיבלני‬
‫השקפתיים ואמונתים לבעיות שהמורים והתלמידים‬ ‫בחיוך בלשכה הסמוכה לחדרו‪ .‬אמרתי לעצמי‪" :‬לפני‬
‫המזכירות הוא נמנע מלהתקיף אותי‪ ,‬נראה מה יהיה‬
‫נזקקו להן‪ .‬קשה לתאר ואין שני לו‪ ,‬בין אנשי החינוך‬ ‫לאחר שיסגור את דלת לשכתו"‪ .‬אך החיוך החביב לא‬
‫בישראל‪ ,‬ששפע רעיונות חדשים ומתחדשים והוביל‬ ‫סר מפניו‪ ,‬גם כשהתיישבתי מולו והוא פתח‪" :‬אברהם‪,‬‬
‫בהנהגה דינמית את הגננות‪ ,‬המורים‪ ,‬המנהלים‬ ‫אתה מבין מדוע הזמנתיך‪ ,‬בן כמה אתה?" עניתי‪" :‬בן‬
‫והמפקחים לחשיבה חדשה והימנעות בהסתפקות‬ ‫‪ ,"21‬אמר לי‪" :‬אני בן ‪ 55‬ולכן הייתי כותב את מאמרך‬
‫בניסוח מתון יותר‪ ,‬אבל לגופו של עניין – צדקת‪.‬‬
‫בחשיבה שגרתית‪.1‬‬ ‫לידיעתך‪ 3 ,‬עובדים ניסו לטפל בנושא‪ ,‬וכולם נכשלו‬
‫במרכז מחשבתו עמדה השאלה‪ :‬איך פועלים מדינת‬ ‫– אתה שניתחת נכון את המצב‪ ,‬האם מוכן אתה‬
‫היהודים ומדינה יהודית יחדיו‪ .‬מנהיג ארגוני שהיה‬ ‫להתחיל לעבוד ממחר?"‪ ,‬לא יכולתי שלא להיענות‬
‫מעיין שופע של חוזרי הדרכה שהקיפו את כל תחומי‬ ‫להצעתו‪ ,‬למרות שעד אותו יום לא היה זה חלומי‬
‫להיות עובד מדינה ונכנסתי לפעולה ברוח הדברים‬
‫החינוך והעשייה היום‪-‬יומית כדי להבטיח שחוזרים‬
‫שכתבתי‪.‬‬
‫אלה יהפכו למשנה יום‪-‬יומית של עובדי ההוראה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יום אחד נכנס יוסף גולדשמידט לחדרי הצדדי‬
‫עיקר מתודולוגי בהגותו הוא הראייה הרב צדדית‬ ‫באגף (ולא כנהוג שהבוס מזמין עובד זוטר להכנס‬
‫המאוזנת‪ .‬כאיש השואף לאמת ולא ל"ָּב ָרק החידוש"‪,‬‬ ‫לחדרו) וחיוך מבויש נסוך על פניו‪" .‬הלילה חטאתי‬
‫אין משנתו מוניסטית‪ ,‬הרואה את כל מעשה החינוך‬
‫מתוך שורש אחד בלבד‪ .‬הוא ער לכך שעולמנו‬
‫הוא עולם הריבוי‪ .‬במחלוקת בין המחנכים הדתיים‪,‬‬

‫אם יש לשים דגש על החינוך לאמונה‪ ,‬או על קיום‬

‫המצוות‪ ,‬הדגיש גולדשמידט את האמונה כתכלית‬
‫החינוך‪ ,‬כמצפן אשר צריך לכוון את דרכנו בחיים‬

‫“פרקי הגות וחינוך” מכתבי יוסף גולדשמידט –‬ ‫ ‪1‬‬

‫סייעוני בכתיבת מאמר זה‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪19 2022‬‬

‫בשנת תשכ"ט‪ ,‬לקראת הרפורמה במינהל החינוך‬ ‫היום‪-‬יומיים‪.‬אך יחד עם זאת הדגיש את קיום המצוות‬
‫הכין הצעה למסמך יסוד לבית הספר היסודי בן ‪6‬‬
‫כיתות‪ ,‬בו הוא מפרט את הרעיון של פיתוח האישיות‬ ‫המעשיות‪ .‬הוא לא היה רק מאמין גדול‪ ,‬אלא גם תבע‬
‫הייחודית של כל פרט בדרכו שלו במסגרת התביעות‬
‫המשותפות – לעבוד את הבורא ע"י קיום מצוותיו‪.‬‬ ‫מן המחנכים‪ ,‬לחנך לאמונה עמוקה וטהורה‪ .‬הוא טען‬
‫במאמריו הרבים הסתמך בעיקר על מקורות היהדות‬
‫לדורותיה בצד דבקותו בכתבי חז"ל לדורותיהם‬ ‫שיש להישמר מאמונה רדודה ושטחית‪ .‬לכן כתב‬
‫הקפיד שלא לסטות בדבר הלכה‪ ,‬אך הבין שעם שינוי‬
‫תנאי החיים יש צורך בשינוי האמצעים החינוכיים‪.‬‬ ‫גם בשאלת מדע ודת‪ ,‬בשאלות של אמונה והשפעה‬
‫היה ער לכך שהחינוך הממ"ד הוא המשך וחידוש‬
‫כאחד‪ ,‬מכאן הדגשתו לחינוך הבנות בחמ"ד‪ .‬הוא‬ ‫על חיי היום‪-‬יום‪ .‬הוא בוחר לדון בנושאים חברתיים‬
‫קבע שהשינויים החברתיים בדורנו מחייבים לחנך את‬
‫הבת בדרכים חדשות‪ .‬יש להקנות לה ידע מגוון יותר‬ ‫ופוליטיים בבירור הייחס בין שיקולים רציונאליים‬
‫במקורות היהדות ויש לחנכה לקיום מצוות תפילה‬
‫יותר משעשה החינוך המסורתי‪-‬משפחתי‪ .‬הוא ראה‬ ‫ובין האמונה‪ .‬אין הוא מתיימר לומר שבמסקנותינו‬
‫חשיבות בהוראת המדעים‪ ,‬כחניך אסכולת "תורה עם‬
‫דרך ארץ"‪ ,‬סבר שלימוד המדעים נובע מן החובה‬ ‫המעשיות מן האמונה‪ ,‬אנו בהכרח מכוונים לדעת‬
‫הדתית לקיים ושכלל את מדינת ישראל בעזרת‬
‫לימוד מדעים‪ .‬גולדשמידט טען שאין האדם מתחנך‬ ‫עליון‪ .‬אבל טוען שאין אנו בני חורין מלהשתדל‬
‫ע"פ כללים לוגים‪ ,‬כי אם ע"פ כללים פסיכולוגים‪ .‬טען‬
‫שיש ליצור למען החניך סביבה שבה יהיה מפגש‬ ‫ללמוד עניין זה ולהתחשב בו גם בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫עם מציאות החיים הדתית שכיח ביותר וכך דרש מן‬
‫הגננות ומן המורים לארגן את סביבתו של התלמיד גם‬ ‫בתקופת חייו האחרונה עסק בספרו על הוראת‬
‫מחוץ למוסד החינוכי כדי לארגן בלב הילד תביעות‬
‫המוגשמות בתוך אותה מציאות‪ ,‬במוסד החינוכי‬ ‫השואה בחינוך הממ"ד‪ ,‬כשאותו העסיקה שאלת‬
‫ובסביבת חייו‪ .‬הוא תבע להכין את הילד למציאות‬
‫הקשה שבה הציבור הדתי הוא עדיין קבוצת מיעוט‪,‬‬ ‫האמונה והשואה‪ .‬הוא יודע שלאדם הדתי אין תשובה‬
‫מוקפת אווירה חילונית‪ ,‬לכן יש לספר לילד לא רק‬
‫על הילד המקיים מצוות אלא גם על הילד הנאבק‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אך טוען שדרישתו הטבעית של אדם דתי‬

‫בלחצים מבחוץ ובפיתויים מבפנים ומתגבר עליהם‪.‬‬ ‫להכיר את דרכי ההנהגה של הבורא ב"צדיק ורע לו –‬
‫מקום חשוב למדינה בהגותו החינוכית‪ .‬על ההיסטוריה‬
‫היהודית של הדורות האחרונים יש להסתכל כתהליך‬ ‫רשע וטוב לו" בהשגה של האדם – כל זה אינו אלא‬
‫רצוף שראשיתו בהתעוררות של מבשרי הגאולה‬ ‫דרישה להבין את מעשה הבורא עלי אדמות‪.2‬‬
‫כמו הרב צבי הירש קלישר וחבריו ושיאו בשחרור‬
‫ירושלים במלחמת ששת הימים‪ .‬תהליך זה היה‬ ‫בצד הדגשת חשיבות החינוך לאמונה הדגיש את‬
‫בעיניו "ראשית צמיחת גאולתנו"‪ .‬הוא סבר שיש‬
‫לנטוע בלב תלמידי החמ"ד את ההכרה שהמדינה‬ ‫החינוך למצוות מעשיות בצטטו את רבנו יונה בספרו‬
‫איננה סתם תופעה חברתית פוליטית חדשה אלא‬
‫תופעה דתית חדשה שהיא גילוי ההשגחה לקראת‬ ‫"שערי תשובה" למתן עדיפות למצוות "עשה" על‬
‫הגאולה השלמה‪ .‬הוא חייב לכתחילה את היותו של‬
‫מצוות "לא תעשה" כגורם חינוכי‪ .‬הוא מרבה לפתח‬

‫במאמריו הסבר פסיכולוגי על חשיבותה של העשייה‪.‬‬

‫כן הוא מקדיש פרקים לדקדוק במצוות ולחיבובן‬

‫ולהידורן‪ ,‬כמי שינק מן האורתודוכסיה של אשכנז‬

‫הדגיש את הערך המחנך של הידור מצווה וממורשתו‬

‫מבית סבתו נינת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שם את הדגש‬

‫על חיבוב המצוות‪.‬‬

‫הוא הדגיש במסריו כי התורה מכירה לפחות בשני‬

‫גורמי שינויי בהקניית המצוות – נתוני האופי והמצב‬

‫של וויתורים המחייבים דרכי חינוך שונים לקראת‬

‫אותה מטרה‪ .‬רגשות שונות מותירות גורמים‬

‫המשפיעים על הדרך‪ ,‬כיצד להכיל אותן התביעות‬

‫התורניות על אותה המציאות‪ .‬מסקנתו המעשית‬

‫הייתה אחידות מסויימת בחמ"ד בצד גיוון שבו נמצא‬

‫מקום לבתי ספר ברוח חסידות חב"ד וצאנז מצד אחד‬

‫ושל הקיבוץ הדתי מצד שני‪.‬‬

‫“הן הן נוראותיו” – קווים להוראת השואה בבית‬ ‫ ‪2‬‬

‫הספר הדתי‪ ,‬הוצאת משרד החינוך והתרבות‪ ,‬אגף החינוך‬

‫הדתי‪ ,‬ירושלים תש”מ‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫את כושר מנהיגותו ואת מסירותו‪ .‬המאבקים נבעו‬ ‫החינוך הדתי חלק ממדינת ישראל עם זאת שמר‬
‫גם מתפיסתו הדתית הכוללנית שקובעת שתורת‬ ‫בהקפדה על כך שצריך לאזן את סמכות המדינה‬
‫ישראל חלה על כל שטחי החיים‪ .‬מכאן הקפדתו שכל‬ ‫בהיבט הדתי של החינוך מתוך גישה חיובית‪ .‬ראה‬
‫המקצועות בבתי הספר ילמדו ברוח דתית‪ .‬שכל מורה‬ ‫במעמדו הממלכתי של החינוך הדתי תרומה גדולה‬
‫לרבות מורה ההתעמלות יהיה אדם דתי שיתרום‬ ‫לעיצוב דמות המדינה לקראת יצירת "פרהסיה" של‬
‫בעבודתו את חלקו בעיצוב הדמות הדתית של החניך‪.‬‬ ‫תורה‪ .‬יחד עם זאת שמר בהקפדה על כך שצריך לאזן‬
‫לא די שמקצועות החול לא יסתרו את המגמה הדתית‪,‬‬ ‫את סמכות המדינה בהיבט הדתי של חינוך ציבורי‬
‫אדרבא – עליהם לתרום לה באופן חיובי‪ .‬כחניך תורת‬ ‫המבטא את רצון הציבור הדתי באמצעות המועצה‬
‫"תורה עם דרך ארץ"‪ ,‬הפכה דרך זו למושכל ראשון‬
‫בחמ"ד‪ ,‬ובזכות דבקותו ברעיון זה פעל בעקביות‬ ‫הציבורית לחינוך ממלכתי דתי‪.‬‬

‫להגשמתו במעשה היום‪-‬יומי של החמ"ד‪.‬‬ ‫גולדשמידט עמד בראש מאבקים רבים ומרים כדי‬
‫ליצור אוטונומיה לחינוך הדתי‪ .‬במאבקים אלה הראה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪21 2022‬‬

‫תרומת סבי להקמת בית ספר יהודי בבון ב‪1933-4 -‬‬

‫ומימושה על ידי ישראל שילוני‬

‫ד"ר מירי שטיינהרדט‬

‫בחוברת יקינתון מאפריל ‪( 2022‬גיליון ‪ ,313‬עמ' ‪—20‬‬

‫‪ )22‬הופיעה כתבתה של אסתר גרדי "ילדים מאושרים‬

‫לומדים יותר‪ ,‬זיכרונות על ישראל שילוני ובית הספר‬

‫היסודי‪ ,‬פרטי‪ ,‬בבון"‪ .‬הכתבה הבליטה גם את תרומת‬

‫אנשי האקדמיה בבון שדאגו לשלט הנצחה בעיר זו‪.‬‬

‫גרדי היטיבה לפרט את פועלו החינוכי של שילוני‬

‫בבית הספר‪ ,‬אך חסר היה בכתבתה שלב חשוב‪,‬‬

‫מרתק ומעניין‪ ,‬לפחות אותנו‪ ,‬נכדותיו של היוזם‬

‫והדוחף להקמת המוסד הזה‪ .‬אפרט מיד לאחר מבוא‬

‫קצר על שתי 'הפתעות' שהיו לי בדרך‪.‬‬

‫הכרתי את ישראל שילוני‪ ,‬וראיינתיו כמה פעמים‬

‫בביתו בנהריה בתחילת שנות ה‪ .1'1990-‬באחת‬

‫השיחות סיפר לי כיצד הגיע ופעל בבון בהקמת בית‬

‫הספר לתלמידים היהודיים בעיר‪ ,‬לאחר הוצאתם‬

‫מבתי הספר הכלליים בה‪ ,‬ע"י המשטר הנאצי‪.‬‬

‫בתיאורו החי‪ ,‬בקצב דיבור דינמי‪ ,‬ובשפת גוף תואמת‪,‬‬

‫איור ‪ )1‬תצלום של "ספסל‪-‬שולחן" בגרמניה‬ ‫כמו לוּ הוא חי את אותו אירוע בזה הרגע‪ .‬הוא תיאר‬
‫(כאן אין חיבור לרצפת עץ‪)...‬‬
‫לי כיצד הגיע למקום המיועד‪ ,‬ו'התנפל' עם כלי עבודה‬
‫מברלין‪ -‬לבון‪ .‬בנושא זה‪ ,‬הפנה אותו טפליץ למכרו‪,‬‬
‫רב קהילת בון‪ .‬הסתבר שהרב היה היוזם של חיפוש‬ ‫על הפרדת השולחנות והכיסאות מקיבועם ברצפת‬
‫ומציאת פתרון לתלמידים היהודים ע"י איתור מקום‬
‫לבית הספר‪ .‬כל זאת כבר קרה בסוף שנת ‪.1933‬‬ ‫העץ ‪ .‬זאת כדי לאפשר ארגון חופשי של הריהוט‬
‫שילוני הגיע לבית הרב‪ ,‬אך נפגש רק עם אלמנתו‪,‬‬
‫משום שהרב נפטר במפתיע מדלקת ריאות בפברואר‬ ‫כך שיתאים לעבודה בקבוצות‪ ,‬או ליצירת קישוטים‬
‫‪ 1934‬בגיל ‪ .54‬היא אפשרה לשילוני לבחור ספרים‬
‫מהספרייה בת ‪ 3000‬הספרים שבדירתה‪ ...‬שאלתי‬ ‫לסוכה ע"י התלמידים‪ ,‬או הכנת הצגה‪.2‬‬
‫במפתיע את שילוני האם קראו לאלמנה קליר לוי‪.‬‬
‫כשענה בחיוב‪ ,‬קראתי בתדהמה‪" :‬כמה קטן העולם‪:‬‬ ‫חוויית הצפייה בתיאורו זה הייתה לי ההפתעה‬
‫קלֵיר זו סבתי‪ ,‬והרב‪ ,‬ד"ר אלפרד‪-‬רפאל לוי הוא סבי‪,‬‬
‫אבי אמי[ראו איור ‪ .]2‬זו היוותה הפתעה מרגשת‬ ‫הראשונה‪ .‬הרקע לה היה בהיכרותי את הריהוט‬

‫במיוחד עבורי‪.‬‬ ‫המסורתי ששלט במסגרת ה'חינוך הישן'‪ ,‬שבו כל‬
‫העדות לכך שהרב לוי היה הדוחף והדואג לעתיד‬
‫לימודי התלמידים הצעירים נמצאה ונכתבה כבר‬ ‫הריהוט היה ממוסמר לרצפת העץ ומנע כל אפשרות‬
‫ב‪ ,2008-‬ע"י אישי‪ ,‬ד"ר ראובן שטיינהרדט ז"ל‬
‫ביומני המשפחה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬מצאו גם רותי זך ואחייני‬ ‫לשנות את עיצוב הכיתה‪[ .‬ראו איור ‪]1‬‬

‫בהמשך‪ ,‬שילוני סיפר לי על חסרון ספרי לימוד‬

‫בנושאי יהדות‪ .‬הוא פנה לפרופ' אוטו טפליץ‪ ,‬שהביאו‬

‫במסגרת עבודת התיזה שלי על "תרומת העולים‬ ‫‪ 1‬‬

‫דוברי הגרמנית"‪ ,‬בלימודיי לתואר שני בחוג לחינוך‬

‫באוניברסיטה העברית‪.1995 ,‬‬
‫ ‪2‬‬
‫בספרו האוטוביוגרפי של ישראל שילוני‬

‫(‪")1996—1901‬אפשרי ובלתי אפשרי"‪ ,‬בעמ' ‪ ,68-9‬הוא‬

‫כתב שפעל כך כשהיה צעיר יותר ב‪ 6-‬שנים (בשנת ‪,)1928‬‬

‫והיה לאחר לימודיו והכשרתו כמורה‪ .‬הוא קיבל משרה בבית‬

‫הספר הידוע בטיבו‪ :‬ה"פילנטרופין" שבפרנקפורט‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫הדוקטורנט רמי זך‪ ,‬עדות נוספת לכך באינטרנט‪3.‬‬

‫ולסיום‪ ,‬עוד אנקדוטה‪ :‬משפחת המתמטיקאי טפליץ‬
‫הייתה בקשר הדוק עם משפחת הרב לוי‪ .‬אריך‪-‬אורי‬
‫טפליץ (‪ )2006—1913‬ואמי ריטה לוי (‪)1987—1913‬‬
‫היו בגיל ההתבגרות חברים ונשארו בידידות כל‬
‫השנים‪ .‬אורי טפליץ‪ ,‬היה לחלילן הראשי בתזמורת‬
‫הפילהרמונית עם היווסדה ב‪ 1936 -‬ע"י הכנר‬

‫ברוניסלב הוברמן (‪...)1947-1882‬‬

‫�‪Birgit Bergmann (Author), Moritz Epple  (Edi‬‬ ‫ ‪3‬‬

‫‪tor), Ruti Ungar  (Editor), 2012. Transcending Tradition:‬‬
‫‪Jewish Mathematicians in German Speaking Academic Cul-‬‬
‫‪.)ture, p. 105(Springer, Germany‬‬ ‫איור ‪ )2‬ד"ר רפאל אלפרד לוי (‪)1934—1880‬‬
‫וקליר לוי (‪)1978—1888‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪23 2022‬‬

‫על נחושת–ונחישות‬

‫מורשת ייקית בבניית הארץ‬

‫מאת ד"ר ואדריכלית אסנת רוזן קרמר‬

‫מסינגוורק‪ -‬מפעל הפליז והנחושת ‪ -‬שילב בין עבודה‬ ‫א‪ .‬פרולוג‪ :‬מפעלי מתכת –בית ולב הקהילה‬
‫ולימודים ‪ /‬תורה‪:‬‬
‫סיפור מפעלי המתכת‪ ,‬שבהם יסופר‪ ,‬הוא לעתים יותר‬
‫א) כמרכז תעשייה – בבעלות משפחת גוסטב הירש‪.‬‬ ‫מסיפור של בית חרושת‪ .‬מפעלי מתכת אלה היו מקום‬
‫ב) כמרכז הקהילה והתרבות היהודית – בראשות‬ ‫שהיווה בית‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬ואף מקום לייצור בתים‬
‫חדשים‪ ,‬שהכין קרקע לעתיד אחר‪ ,‬בתקוה שיהיה טוב‬
‫שמואל רוזנבליט‪.‬‬
‫מפעל עבודת הפליז‪ ,‬כשמו ‪ -‬מסינגוורק‬ ‫יותר‪.‬‬
‫(‪ ,)Messingwerk‬שהחל לפעול באברסוולדה ביולי‬ ‫מאמר זה נולד בימי המצור של רוסיה על עיר הנמל‬
‫‪ ,1700‬מהווה את ערש התרבות התעשייתית של‬ ‫מריופול‪ ,‬על חוף ים אזוב‪ ,‬כחלק מפלישתה לדרום‪-‬‬
‫ברנדנבורג ופרוסיה‪ .‬ממנו התפתח במהלך המאה‬ ‫מזרח אוקראינה‪ ,‬אז עלה לכותרות מפעל המתכות‬
‫ה‪19-‬מרכז תעשייתי גדול לאורך תעלת פינאו‪.‬‬ ‫אזובסטאל‪ .‬מתקן תעשייתי ענק לייצור וערגול‬
‫מסינגוורק נוהל על ידי הרשות המלכותית לכרייה‬ ‫מתכות ופלדה‪ ,‬הממוקם בעיר על שפך נהר קלמיוס‬
‫לים‪ ,‬ומכאן שמו ‪ -‬אזוב‪-‬סטאל שפירושו באוקראינית‪:‬‬
‫ומטלורגיה בברלין‪.‬‬
‫התפנית במהות המקום ומיצובו כקונצרן מצליח‪,‬‬ ‫"פלדת[ים] אזוב"‪.‬‬
‫החלה בשנת ‪ ,1863‬כאשר מפעל הפליז הכושל נרכש‬ ‫סיפור מפעל המתכת החזיר אותי בבת‪-‬אחת לזמן‬
‫מהמדינה הפרוסית על ידי חברת אהרון הירש ובנו‬ ‫ומקום אחר‪ ,‬והתכתב עם סיפור שורשי המשפחה שלי‬
‫(‪ )Aron Hirsch & Sohn‬שנודעה בעסקי סחר‬ ‫(רוזנבליט ‪ -‬רוזן) על מפעל "עבודות פליז" מסינגוורק‬
‫המתכות‪ ,‬מהלברשטאדט (מרכז היהדות החרדית‬ ‫(‪ )Messingwerk‬באברסוולדה (‪,)Eberswalde‬‬
‫שבמדינת ברנדנבורג‪ ,‬כ‪ 50-‬ק"מ מברלין‪ ,‬גרמניה‪.‬‬
‫בגרמניה דאז)‪.‬‬ ‫מפעל בבעלות משפחת הירש‪ ,‬ששילב בין עבודה‬
‫המפעל עבר מודרניזציה ועד מהרה התרחב‪ ,‬כאשר‬ ‫ותורה‪ ,‬ולא בכדי ראו בו "ממלכה יהודית בלב פרוסיה‬
‫מלחמת צרפת‪-‬פרוסיה (ובשמה‪ :‬צרפת‪-‬גרמניה)‬
‫הביאה עמה הזמנות נרחבות לחימוש מ‪ 1870-‬ואילך‪.‬‬ ‫ומעוז משפחתי"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬במסגרת פקודות חימוש נרחבות‪ ,‬מלבד לוחות פח‪,‬‬ ‫פליז היא סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ‪.‬‬
‫תיל‪ ,‬דוודים‪ ,‬צינורות וחוטים מנחושת ופליז (סגסוגת‬ ‫לימים‪ ,‬בזכות גלגולו של מפעל המתכת היהודי‪,‬‬
‫של נחושת ואבץ)‪ ,‬במפעל יוצרו גם תריסי תחמושת‪,‬‬ ‫קודמו בו עבודות הנחושת‪ ,‬שכללו ייצור בתי נחושת‬
‫נתיכים ורימונים‪ .‬בשנת ‪ 1872‬הועסקו במקום ‪200‬‬ ‫טרומיים‪ .‬בזכות חיבור תוצרי המפעל למפעל הציוני‪,‬‬
‫פועלים‪ ,‬והיא הייתה אחת מחברות המתכת המובילות‬ ‫יכלו היהודים לצאת מגרמניה עם רכוש‪ :‬להביא‬
‫בגרמניה‪ .‬העסק בבעלות המשפחה היהודית‪ ,‬הפך‬ ‫רכיבים מוחשיים מבית מוצאם הקודם ולהרכיב את‬
‫במהרה לחברת סחר עולמית‪ .‬אימפריה כלכלית‬ ‫ביתם לעתיד ביעד החדש‪ ,‬בפלשתינה‪ .‬ערכה עם‬
‫חומרי הרכבה מתוצרת "כשרה" של יהודי גרמניה‪,‬‬
‫ששלוחותיה הגיעו עד לפורטוגל‪ ,‬לרוסיה ואף לסין‪.‬‬
‫גוסטב הירש היה לאחת הדמויות העסקיות הנודעות‬ ‫שאולי היה בהם בכדי לתרום "להרגיש בבית"‪.‬‬
‫ביותר בעולם בזמנו‪ .‬הוא ניהל את מסינגוורק ביד רמה‬ ‫ויותר מזה‪ :‬בנחושת (החומר) וסמליה‪ ,‬היה בכדי‬
‫לקשר ו"לסגור מעגל" לעבר היהודי המשותף של‬
‫במשך שלושים וחמש שנה‪ ,‬ונודע בכינויו 'האדון'‪.‬‬ ‫הגעה לארץ האבות מאז ימי משה‪ ,‬ובית המקדש–‬

‫ב‪ .‬פיתוח מסינגוורק כמרכז ‪ /‬מעוז‬ ‫שלימים שימש גם סמל מדינת ישראל‪.‬‬
‫(ל‪h‬ק‪t‬הי‪lü‬ל‪b‬ה‪en‬ה‪s‬י‪o‬הו‪R‬ד)ית ‪ -‬משפחת רוזנבליט‬ ‫ארבעה מבתים אלה עומדים עד היום בישראל‪ ,‬בחיפה‬

‫משפחת הירש דאגה לשלום עובדיה באופן יוצא דופן‬ ‫ובצפת‪ ,‬כעדות למורשת הייקית מלפני ‪ 90‬שנה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫"גרנו בכפר קטן‪ ,‬מסינגוורק היה שמו‪ ,‬על שם‬ ‫לתקופתה‪ :‬שיפצה והרחיבה את מושב פועלי מפעל‬
‫בית החרושת הגדול לפליז במקום‪ ,‬שבו יצרו‬ ‫הפליז‪ ,‬והעמידה אותו כבית לרשות העובדים‪ .‬מפעל‬
‫צינורות ופחים‪ .‬כדי להגיע למסינגוורק צריך‬ ‫הפליז הפך לחלון ראווה למיזם חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬שכלל‪:‬‬
‫היית לחצות שני גשרים‪...‬מתחת לגשר הגבוה‬ ‫קופת חולים‪ ,‬דירות‪-‬חברה ומלגות שאפשרו לילדים‬
‫יכולת לראות את האוניות שהובילו אל העולם‬
‫הגדול את הצינורות והפחים שייצרו אצלנו‪ .‬ואילו‬ ‫יהודים ולא‪-‬יהודים מחוננים להשיג השכלה גבוהה‪.‬‬
‫מתחת לגשר הנמוך רעשו המים מבית החרושת‬ ‫גוסטב הירש‪ ,‬איש ירא שמים ושומר מצוות‪ ,‬ראה‬
‫חשיבות בלכידות הקהילתית‪-‬תרבותית‪ :‬בשילוב‬
‫בקול רם‪"...‬‬ ‫לימודים ותורה עם דרך ארץ ועבודה‪ ,‬ברוח היהדות‬
‫"‪...‬בערב [מהבית הגדול בו גרנו] שמענו את‬ ‫האורתודוקסית‪ ,‬באמונה שמה שטוב לגמרא ‪ -‬טוב‬
‫צלצול הדין‪-‬דין מבית החרושת כשזרקו את‬ ‫גם לתעשייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הקים במקום חדר תפילה ובית‬
‫הצינורות הלוהטים שהוצאו מבית היציקה זה‬ ‫ספר‪ .‬ומכיוון שהירש‪ ,‬היה זקוק למניין ולאווירה של‬
‫על גבי זה‪ .‬לפעמים כשהזדקפנו במיטה ראינו‬ ‫תורה בבית הכנסת הקטן‪ ,‬הוא דאג לבחור למקום‬
‫פקידים יהודים‪ ,‬שומרי מצוות‪ .‬כך גם יכול היה לוודא‬
‫ניצוצות עולים מעל הארובה‪ .‬מראה נפלא‪".‬‬ ‫שחיי הקהילה היהודית במסינגוורק יתנהלו לפי הלוח‬
‫"הבית במסינגוורק היה מאוד עליז‪ .‬מעולם לא‬ ‫העברי‪ ,‬ושזורים בימי חג ומועד‪ .‬אמנם הייצור במפעל‬
‫דיברנו על כסף וגם לא היה לנו‪ .‬הכלכלה שם‬ ‫הפליז פעל בשבת‪ ,‬אך השבת נשמרה בעבודה‬
‫הייתה דומה לזו שבקיבוץ‪ .‬שילמו לכל משפחה‬
‫המשרדית‪ ,‬בה הפקידות הייתה על טהרת יהודים‪.‬‬
‫לפי מספר הילדים‪ .‬לפי הצרכים ההכרחיים‪".‬‬ ‫נוצרה מעין חממה חברתית רפורמית לקהילה‪ .‬סביבה‬
‫מגוננת ומטפחת עובדים‪ ,‬ביישוב שהוא מפעל ומפעל‬
‫הרוזנבליטים על רקע חזית בלוק בתי משפחות‪ :‬הירש (האדונים)‪,‬‬
‫קלוורי ורוזנבליט‪ .‬מסינגוורק‪.1899 ,‬‬ ‫שהוא בית‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬
‫לחממה זו הגיע‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ ,1870-‬סבא רבא‬
‫צלם‪Siegmund Labisch (Zander &Labisch Phot. :‬‬ ‫שלי‪ ,‬שלום שמואל (סמואל) רוזנבליט‪ ,‬בן למשפחה‬
‫‪)Berlin West‬‬ ‫עשירה שומרת מצוות‪ ,‬מנאמני תורה עם דרך ארץ‬
‫(ניאו‪-‬אורתודוקסיה)‪ .‬כתלמיד ישיבה בן ‪ ,17‬בעודו‬
‫מקור‪ © :‬אסנת רוזן קרמר‪ ,Osnat Rosen Kremer ,‬חיפה‪,‬‬ ‫בדרכו מהונגריה לסמינר הרבנים בברלין‪ ,‬נקרא‬
‫‪.15.5.2022‬‬ ‫להשלמת מניין במסינגוורק‪ ,‬והשתכנע להשתקע שם‪.‬‬
‫הוא עבד כפקיד צעיר במפעל הפליז של משפחת‬
‫בשנת ‪ 1910‬הרוזנבליטים עמדו על פרשת דרכים‪:‬‬ ‫הירש‪ ,‬היה גזבר החברה‪ ,‬והפך ליד ימינו של 'האדון'‬
‫לאחר מותו של גוסטב הירש (‪ ,)1898‬מצב העניינים‬
‫במסינגוורק השתנה תחת הניהול החדש‪ .‬שמואל‬ ‫הירש‪.‬‬
‫רוזנבליט אמנם המשיך לשרת את החברה עוד כמה‬ ‫שמואל נשא לאישה את הגננת פאני פולברמאכר‬
‫שנים בנאמנות‪ ,‬אך לא מצא את מקומו באווירה‬ ‫(‪ )Pulvermacher‬מברלין‪ ,‬וכל שבעת ילדי משפחת‬
‫רוזנבליט נולדו וגדלו בקהילה היהודית הקטנה של‬

‫מסינגוורק‪.‬‬
‫אבי המשפחה המשיך גם ללמוד גמרא‪ ,‬והיה ראש‬
‫קהילת מסינגוורק‪ ,‬אליה נהגו לבוא לקראת החגים‬
‫כל הרבנים הגדולים של ברלין‪ .‬הוא ובני המשפחה‬

‫נחשבו מיוחסים בזכות תפקידו ויהדותם‪.‬‬
‫עלזה שטרנברג לבית רוזנבליט‪ ,‬אחותו של סבי‪,‬‬
‫והקטנה מבין שבעת הילדים‪ ,‬סיפרה על החיים‬

‫במקום‪:‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪25 2022‬‬

‫אוויר‪ .‬התכנון האדריכלי כלל את עיצוב מכלול הבית‪,‬‬ ‫החדשה ובקו הניהול החדש אותו נקט אהרון הירש‪,‬‬
‫לרבות ריהוט‪ ,‬אבזור וקישוט‪ .‬הקירות הפנימיים היו‬ ‫שלימים השתלט על החברה‪ .‬הוא פרש מהמפעל‬
‫מחופים בפח מרוקע‪ ,‬מוטבעים וצבועים מראש‪ ,‬גודל‬ ‫בהסכמה אחרי יותר מ‪ 37-‬שנות עבודה והמשפחה‬
‫החדרים היה אחיד‪ ,‬והבידוד נעשה באמצעות רדיד‬
‫עברה לברלין‪.‬‬
‫אלומיניום ואזבסט‪.‬‬ ‫יוסף רוזנבליט‪ ,‬בנו (סבא שלי)‪ ,‬שהפגין כישרון‬
‫בסוף שנות ה‪ 20-‬חברת הירש ייצרה מספר דגמים של‬ ‫מסחרי מפותח‪ ,‬השתלב בעיר הגדולה מיד‪ ,‬ונכנס‬
‫בתי נחושת טרומיים‪ ,‬שתוכננו על ידי וולטר גרופיוס‪,‬‬ ‫לעבודה בחברת ‪ –KHHirsch Kupfer‬נחושת‪-‬הירש‪,‬‬
‫ברלין‪ ,‬שעיקר פעילותה עבר בהדרגה לייצור רכיבי‬
‫שיועדו עבור "מתיישבים יהודים"‪.‬‬ ‫נחושת לבנייה‪ ,‬ובהמשך‪ -‬ייצור בתי נחושת‪ .‬הקשר‬
‫במהלך ‪ 1930‬החלה חברת הירש להתנסות בשימוש‬
‫בנחושת בבנייה בקנה מידה נרחב יותר‪ .‬הם רכשו‬ ‫היהודי והמשפחתי לבתי הנחושת נימשך‪.‬‬
‫את הזכויות למערכת של ייצור טרומי של דירות‬ ‫בשנת ‪ 1906‬הורחבו מפעלי הנחושת והפליז של הירש‪,‬‬
‫מנחושת‪ ,‬שפטנט עבורם נרשם כבר ב‪ 1924-‬על‬ ‫כמו זה באברסוולדה (‪ ,)Eberswalde‬ואוחדו עם‬
‫ידי הממציא‪ ,‬המהנדס פרידריך פורסטר (‪Frigyes‬‬ ‫עסקי המתכת המשפחתיים הוותיקים בהלברשטדט‪.‬‬
‫‪ )Förster‬מבודפשט‪ ,‬ומאוחר יותר פותח ושוכלל על‬ ‫שם החברה הוסב ל "ח‪.‬מ‪ .‬הירש עבודות נחושת‬
‫ידי פורסטר בשיתוף עם האדריכל רוברט קראפט‬ ‫ופליז" (‪Hirsch Kupfer und Messingwerke‬‬
‫(‪ .)Robert Krafft‬בזמן בקשת הפטנט המתוקנת‬ ‫‪ AG‬או בקיצור ‪ .)HKM‬החברה צמחה להיות מעצמה‬
‫והמשופרת‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1930‬פורסטר וקראפט כבר‬ ‫גדולה בתעשיית הנחושת הגרמנית‪ ,‬ומתוארת כאחת‬
‫מסרו את כתובתם ב‪ ,Finow, Mark-‬במיקום של‬ ‫מחברות המתכת המובילות בגרמניה וכמי שמילאה‬
‫מפעל ‪ Eberswalde‬של ‪Hirsch Kupfer-und‬‬
‫תפקיד מוביל בחיי הכלכלה הגרמנית‪.‬‬
‫‪.Messingwerke‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בהשפעת הירידה‬
‫הירש הקים תהליך ייצור מתוחכם לבניית הבתים‪ ,‬על‬ ‫במכירות שנגרמה מהמשבר הכלכלי‪ ,‬החברה לא‬
‫פי המתווה של פורסטר וקראפט‪ ,‬כולל הרכבה של‬ ‫הסתפקה עוד בייצור מוצרי נחושת מסורתיים וחיפשה‬
‫רכיבי המשנה לייצור אלמנטים לבניין על פס ייצור‬
‫נע‪ ,‬ובמפעל הוקמה חטיבה חדשה‪ :‬מחלקת בית‬ ‫רעיונות ואפיקים חדשים למוצרים מנחושת‪.‬‬
‫הרעיון של ‪ HKM‬היה להיכנס לענף הפיתוח והייצור‬
‫הנחושת ‪.Kupferhaus-‬‬ ‫של בתים טרומיים מנחושת‪ .‬המשמעות הייתה לייצר‬
‫בסוף ‪ ,1930‬לאחר שניתן אישור לשיטת הבנייה של‬ ‫רכיבים טרומיים במפעל‪ ,‬להעביר אותם לאתר הבנייה‬
‫‪ KH‬לבנייה למגורים‪ ,‬הורכב בית לדוגמה בן חמישה‬ ‫ולהרכיב מהם בית הראוי לשימוש בתוך יממה‪.‬‬
‫הטכנולוגיה המתועשת התאימה לגישות האדריכלות‬
‫חדרים‪ ,‬שעורר עניין רב גם מחוץ לגרמניה‪.‬‬ ‫המודרנית שהחלו תופסות תאוצה בגרמניה‪ ,‬לפי‬
‫בשנת ‪ 1931‬נשכר האדריכל ולטר גרופיוס‪ ,‬יוזם‬ ‫עקרונות הבאוהאוס (‪ ,)Bauhaus‬שנוסד על ידי‬
‫הסגנון הבינלאומי‪ ,‬כדי לשפר את עיצוב המודלים‬ ‫האדריכל ולטר גרופיוס‪ .‬זה נתן מענה גם לשפל כלכלי‬
‫כבד שידעה גרמניה בתקופה זו שאופיינה במשבר‬
‫השונים‪.‬‬ ‫דיור חמור‪ .‬במפעל קיוו שמהירות ההרכבה והמחיר‬
‫על מנת לפרסם את המיזם החדשני הזה‪ ,‬הודפס‬ ‫הזול יחסית‪ ,‬יתאימו לצרכי מדינות נוספות שדרשו‬
‫קטלוג‪ ,‬שכלל שש דוגמאות של בתים שלמים‪ ,‬חד‪-‬‬
‫משפחתיים‪ :‬חלקם הוצג בתערוכה הקולוניאלית‬ ‫דיור זול לייצור ובנייה מידיים‪.‬‬
‫הבינלאומית של פריז וזכה ב"גראנד פרי"; אחרים‬ ‫ב‪1922-‬נערכה בגרמניה תחרות תכנון בניינים‬
‫הוצגו בתערוכת הבניין‪ ,‬במסגרת הקונגרס הבין‪-‬לאומי‬ ‫מודולאריים‪ .‬ולטר גרופיוס זכה בתחרות עם הצעתו‬
‫לבתים טרומיים "מתועשים"‪ ,‬ובבנייה זכתה חברת‬
‫לבניין ערים ודירות בברלין‪ ,‬במאי של אותה שנה‪.‬‬ ‫הירש‪ .‬לבתים היה שלד עץ‪ ,‬החיפוי החיצוני והגג‬
‫בתערוכה בברלין הוצגו כל החידושים והמגמות‬ ‫מלוחות נחושת מרוקעים העמידים בפני פגעי מזג‬
‫בענף‪ .‬השתתפו בה ‪ 18‬ארצות מאירופה ו‪ 5-‬מדינות‬
‫שלא חמן היבשת‪ ,‬כולל ארץ ישראל שהציגה‪ ,‬מטעם‬

‫‪26‬‬

‫"טירת הנחושת" ובהוראות שצורפו לה‪ ,‬נטען שהזמן‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬את השכונה הקיבוצית (רמת רחל) ואת‬
‫הדרוש להרכבת הבית הוא ‪ 24‬שעות בלבד‪ ,‬על ידי‬ ‫האפשרות להקמת בתים עם משקי עזר (שכונת‬
‫בורוכוב)‪ ,‬לחסכון כוחות במשק הבית‪ ,‬על ידי סידור‬
‫שישה עובדים‪.‬‬ ‫מוסדות משותפים ואפילו גינות משותפות בשכונות‬
‫בתים כאלה נבנו בגרמניה‪.‬‬
‫במחצית השנייה של שנת ‪ ,‬כידוע‪ 1931 ,‬התמוטטה‬ ‫ומעונות עובדים‪.‬‬
‫הכלכלה הגרמנית‪ ,‬האבטלה בגרמניה גאתה‪ ,‬בנקים‬ ‫בכיכר גדולה במגרשי התערוכה‪ ,‬תחת השם "הדירה‬
‫במדינה פשטו את הרגל והאינפלציה הרקיעה שחקים‪.‬‬ ‫בתקופתנו"‪ ,‬הוקמו תחת כיפת השמים בתי בטון‪ ,‬עץ‪,‬‬
‫‪ -‬מצב זה היווה פרצה הקוראת למי שהתיימרה להציע‬ ‫פלדה‪ ,‬ולראשונה הוצג ומשך את תשומת הלב "בית‬
‫פתרון—המפלגה הנאצית‪.‬‬ ‫בבנייה שכולה נחושת"‪ ,‬מאת חברת ‪Hirsch Kupfer‬‬
‫בסוף שנת ‪ ,1932‬כתוצאה ממשבר הבנקים בברלין‪,‬‬
‫לאחר תקופה רוויית צרות כלכליות ובעידן של מתח‬ ‫‪.-u-Messingwerke A.-G. Berlin‬‬
‫פוליטי גובר‪ ,‬נכנסה חברת הירש הוותיקה לפירוק‪,‬‬
‫ומשפחת הירש נפרדה מהחברה‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬ליאו קופמאן‪ ,‬תערוכת הבניין הבין‪-‬לאומית בברלין‪ .‬כתבה‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬מאחר שמשפחת הירש מילאה תפקיד‬ ‫בעיתון דבר‪ 21 ,‬בינואר ‪ ,1932‬עמוד ‪.2‬‬
‫גאה ובולט בענייני הקהילה וביהדות במסינגוורק‬
‫ובגרמניה‪ ,‬עתה היא הייתה יעד טבעי לאפליה‬ ‫הבית שהוצג בברלין‪ ,‬היה מבנה דו‪-‬קומתי‪ ,‬עשוי‬
‫הנאצית‪ - .‬בתחילת ‪ 1933‬אהרון הירש הודח גם‬ ‫לוחות ממוסגרים עץ‪ ,‬המחופים מבחוץ ביריעות‬
‫ממנהלת קונצרן הנחושת על ידי הנאצים ופרש בעל‬ ‫נחושת‪ ,‬ומבפנים בלוחות קיר‪-‬פלדה דחוסים‬
‫שמבודדים באופן שנקבע‪ .‬הקירות‪ ,‬בעובי של ‪ 10‬ס"מ‬
‫כורחו‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬הראו אותם ערכי בידוד כמו קיר לבנים בעובי‬
‫אמנם חברת ‪ Erze und Metalle Hirsch A.G‬של‬ ‫‪ 22‬ס"מ‪ .‬התקרות‪ ,‬מפלדה דחוסה‪ ,‬היו תלויות על‬
‫אמיל הירש מברלין (ואמסטרדם) המשיכה לפעול‪,‬‬ ‫מסבכי עץ חתוכים מראש (כשהחלקים ממוספרים‬
‫אך בסופו של דבר‪ ,‬נסגר גם הסניף בברלין על ידי‬
‫לנוחות ההרכבה)‪ ,‬והן נשאו את גג הנחושת‪.‬‬
‫הנאצים‪.‬‬ ‫ביולי ‪ ,1931‬רשימת המבנים שהוצעו למכירה בקטלוג‬
‫עם עלייתם לשלטון‪ ,‬הנאצים גם הורו לפרק את כל‬ ‫על ידי ‪ HK‬כללה כבר תשעה סוגי אב‪-‬טיפוסים‬
‫חלקי המתכת מבתי נחושת הקיימים בגרמניה‪ ,‬פרי‬ ‫שונים‪ ,‬במגוון צורות‪ :‬החל מהיקר ביותר ברשימה‪,‬‬
‫המפעל‪ .‬חלקי הנחושת הותכו ומוחזרו כדי להפיק‬ ‫מסוג ‪ - R‬וילה בת שבעה חדרים בשטח של ‪ 167‬מ"ר‪,‬‬
‫מהם נחושת‪ ,‬שהייתה בעלת חשיבות אסטרטגית‬ ‫במחיר ‪( RM 13,600.24‬רייכסמארק); הטיפוס שהוצג‬
‫לייצור תחמושת‪ ,‬בניגוד לתנאים של שלום וורסאי‬ ‫גם בברלין‪" -‬טירת נחושת" (‪ ,)Kupfercastell‬בשטח‬
‫שניכפו על גרמניה עם תום מלח "העולם הראשונה‪.‬‬ ‫‪ 100‬מ"ר‪ ,‬בעלות של ‪ ;RM 10,900‬דגם "כיסית משלו"‬
‫חלקם המכריע של הבתים נעלמו‪ .‬אחדים מהבעלים‬ ‫(‪ ,)Eigen Scholle‬בשטח ‪ 56.6‬מ"ר‪ ,‬בעלות של ‪RM‬‬
‫של בתי נחושת צבעו אותם בלבן‪ ,‬כדי להסוות אותה‪,‬‬ ‫‪ ;6,300‬וכלה בזול ביותר‪ ,‬מסוג ‪ -K‬דירת מגורים צנועה‬

‫ובכך הצילו את בתיהם‪ ,‬שחלקם עומד עד היום‪.‬‬ ‫בשטח של ‪ 36.9‬מ"ר בעלות של ‪ RM 4,200‬בלבד‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬נחתם הגולל על פרויקט בתי הנחושת‬ ‫הרשימה כללה גם שמות מקוריים ורומנטיים‪,‬‬
‫האדיר‪ .‬אלא שהסיפור המיוחד שלהם והקשר של‬ ‫כמו‪" :‬תכשיט" (‪ ,)Juwel‬ו"חלום אביב"‬
‫הקהילה היהודית אליהם לא תם‪ ,‬אלא קיבל תפנית‬ ‫(‪ .)Frühlingstraum‬במסע לקידום המכירות של‬

‫מפתיעה‪.‬‬
‫ואולי גם כי יש סיבות טובות לשימוש בנחושת‪,‬‬

‫הידועות ביהדות מזה אלפי שנה‪ ,‬עוד מימי התנ"ך‪.‬‬

‫(‪ )1‬האופי הייקי הנחוש ‪ /‬הנחישות הייקית‬

‫גל העלייה של יהודי גרמניה‪ ,‬שהחל באביב ‪1933‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪27 2022‬‬

‫זה הפך את ההגירה לפלשתינה המנדטורית למשימה‬ ‫בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה‪ .‬אלפי‬
‫בלתי אפשרית‪ ,‬מה גם שמאז גזרות "הספר הלבן"‬ ‫העולים "הייקים"‪ ,‬מצוידים ברכוש‪ ,‬בידע‪ ,‬בהשכלה‬
‫הבריטים אפשרו להיכנס אליה רק לבעל הון כספי‬ ‫גבוהה היו נחושים (החלטיים) להתבסס ולהצליח‬

‫העולה על ‪ 1,000‬ליש"ט‪.‬‬ ‫במולדת החדשה‪.‬‬
‫פתח המילוט מגרמניה נוצר ממאי ‪ ,1933‬כאשר הותר‬ ‫נחישותם התבטאה בייבוא של ידע ותובנות שניכרו‬
‫ליהודים לצאת עם רכוש שקנו בה‪ ,‬לפי "הסכם העברה"‬
‫ראשוני‪ ,‬שנחתם בין מנהיגי היישוב הציוניים‪ ,‬בראשות‬ ‫היטב גם בהקפדה יתרה‪ ,‬בתחום התכנון והבנייה‪.‬‬
‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬לבין הגרמנים‪ .‬בזיכיון הבלעדי לבצע‬ ‫במשא שהביאו עמם במסעם מהבית שעזבו בגרמניה‪,‬‬
‫העברות רכוש מגרמניה לארץ ישראל‪ ,‬עד לסך מיליון‬ ‫מלבד כלי בית וריהוט‪ ,‬היו כמה בתי נחושת (‪,)Kupfer‬‬
‫מארק גרמני‪ ,‬זכתה "הנוטע" (חברה להתיישבות בארץ‬ ‫שהיו הקניין (‪ )Käufer‬שלהם‪ ,‬שרכשו במיטב כספם‪.‬‬
‫ישראל)‪ .‬היא דאגה לבצע רכישות של ציוד ולשלוח‬ ‫ו"מטען" נוסף שייבאו לכאן הייתה השפה הגרמנית‬
‫אותו לארץ ישראל מהכספים שהופקדו לזכות חשבון‬ ‫בה התבטאו‪ְּ ,‬ב ֵמ ַצח ְנחּו ָׁשה (ללא בושה ובחוצפה)‪,‬‬
‫החברה בגרמניה‪ .‬זה איפשר ליהודים גרמנים למכור‬ ‫גם באתרי הבנייה‪ ,‬עד כדי קיבוע מושגים בגרמנית‬
‫את נכסיהם בגרמניה‪ ,‬ובתמורה לקנות – באמצעות‬
‫"הנוטע" ‪ -‬מוצרים מתוצרת גרמנית שניתן להעבירם‬ ‫לשפת הענף‪.‬‬
‫בתוך שלוש שנים הם חוללו מפנה ניכר במציאות‬
‫לפלשתינה‪.‬‬
‫באותה תקופה עדיין התרכזו מאמצי הנציונל‪-‬‬ ‫המקומית‪ ,‬והביאו לשגשוג כלכלי‪.‬‬
‫סוציאליסטים להפוך את גרמניה ל"יּו ֶדנ ָריין" (נקייה‬
‫מיהודים ‪ ,)-‬בגירוש ולא בהשמדה‪ ,‬היה בפתח שנוצר‬ ‫הבנייה הייקית ‪ -‬ייבוא מבני נחושת עם‬
‫לעזיבת יהודים את גרמניה בכדי להציל חיי עשרות‬ ‫הבאוהאוס להרכבה בארץ ישראל‬
‫אלפי יהודים‪ .‬לגאול אותם מעבודות כפייה‪ ,‬וממוות‬
‫כמעט בטוח‪ ,‬ולהציע ליישוב בפלשתינה כוח עבודה‬ ‫חשיבות בתי הנחושת הטרומיים‪ ,‬בעיצוב ולטר‬
‫גרופיוס‪ ,‬אינה טמונה רק בחדשנותם לתקופתם‪.‬‬
‫ונכסים חומריים הנחוצים לחיים שם‪.‬‬
‫כדי להיכלל בהסכם ההעברה‪ ,‬עולים מגרמניה חיפשו‬ ‫חשיבותם‬
‫דרכים לממש את חסכונותיהם‪ ,‬ולהעביר לתחומי‬ ‫נעוצה גם בקשר שלהם לגירושה ולהשמדתה של‬
‫יהדות גרמניה ולכן הם חלק אינטגרלי‪ ,‬אם כי פחות‬
‫ישראל המנדטורית שווה ערך ברכוש‪.‬‬
‫במקביל לעלייתם‪ ,‬נולד צורך בפתרונות למגורים‬ ‫מוכר‪ ,‬מההיסטוריה של יהדות גרמניה‪.‬‬
‫בפלשתינה‪ ,‬וגברה ההתעניינות בבתים טרומיים שניתן‬ ‫בתחילת שנת ‪ ,1933‬עם עליית היטלר לשלטון‪ ,‬גברה‬
‫לייצא לשם‪ .‬ההנהגה הציונית הכירה בצורך לבנות‬ ‫הסכנה הממשית על מעמדם המאוים של היהודים‬
‫בגרמניה‪ ,‬שכבר סבלו מהתעצמות הנציונל‪-‬סוציאליזם‬
‫דיור מהיר וחסכוני‪ ,‬וגילתה עניין בבתי הנחושת‪.‬‬ ‫מ‪.1932-‬ביהודים גרמנים רבים התעוררה ההכרה‬
‫חתנו של אהרון הירש‪ֶ ,‬ר ֵנה שוורץ‪ ,‬זיהה את התעוררות‬ ‫שהגירה היא יותר ויותר הכרחית‪ ,‬והיעד הטבעי היה‬
‫הביקוש ולכן את השוק הפוטנציאלי לבתים טרומיים‪,‬‬
‫קנה את הזכויות על בתי הנחושת‪ ,‬ועל שרידי חברת‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫"הירש מפעלי נחושת ופליז" של זיגמונד הירש‪,‬‬ ‫כותרות התקופה בעיתון הארץ‪-‬ישראלי בשפה‬
‫הקים בברלין את "קופפרהאוס"‪-‬החברה הגרמנית‬ ‫האנגלית‪( Palestine Post ,‬לימים ‪ -‬הג'רוזלם פוסט)‪,‬‬
‫לבתי נחושת בע“מ (‪Deutsche Kupferhaus‬‬ ‫שנקט קו תקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי‬
‫‪ .)Gesellschaft m.b.H‬הוא החל לשווק מחדש‬ ‫על הגירת יהודים לארץ ישראל‪ ,‬מציגות את מצוקת‬
‫את הבתים ‪ -‬ליהודים שהתכוונו לעלות לפלשתינה‬ ‫יהודי גרמניה ההולכת ומחריפה‪" :‬יהודים מתחילים‬
‫ביציאת גרמניה" (‪ 12‬בפברואר);"היהודים בורחים‬
‫(במסגרת העלייה החמישית)‪.‬‬ ‫משלטון הטרור הנאצי" (‪ 15‬במרץ); "הכנות לעולים‬
‫מסע הפרסום של "קופפרהאוס" החל לתפוס תאוצה‬
‫גרמניים" (‪ 16‬באפריל)‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולמרות שהיישוב היהודי בפלשתינה חיכה‬
‫לעולים מגרמניה‪ ,‬מאז עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬נאסר‬
‫על יהודים שעזבו את גרמניה להוציא ממנה כספים‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫מטבע חוץ לחברתנו מיום ‪ 24‬ביולי ‪ ,..1933‬מהגרים‬ ‫ב"יידישה רונדשאו" (‪ ,)JudischeRundschau‬עיתון‬
‫לפלשתינה רשאים לרכוש בית נחושת גרמני ולשכור‬ ‫שבועי בשפה הגרמנית שהופץ לקהילה היהודית‬
‫אותו כנכס מעבר דירה‪ ,‬מבלי להשפיע על זכותם‬ ‫בברלין‪ ,‬ועסק בענייני היהדות המקומית והעולמית‪,‬‬

‫להעביר ‪ 1,000‬ליש"ט‪".‬‬ ‫בדגש על הציונות ואירועים בפלשתינה‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬באוגוסט‪ ,‬בעקבות היתר זה‪ ,‬יצאה לאור "מהדורה‬ ‫ב‪ 30-‬ביוני ‪ 1933‬הופיע בעיתון הפרסום הראשון של‬
‫פלשתינית" מיוחדת של קטלוג "קופפרהאוס"‬ ‫החברה (עמ' ‪ ,)296‬שהסב את תשומת לב הקוראים‬
‫לתופעת בתי הנחושת בגרמניה‪ ,‬ודיווח על העניין רב‬
‫שכותרתו "למה בתי נחושת לפלשתינה?"‪.‬‬ ‫שעוררו כאשר הוצגו בתערוכה בברלין ועל זכייתם‬
‫קמפיין בתי הנחושת נמשך בסדרת פרסומים בעיתון‬ ‫בגרנד פרי בתערוכה הקולוניאלית בפריז‪ .‬נטען שבכך‬
‫"יידישה רונדשאו" עד סוף שנת ‪ .1933‬כך‪ ,‬במודעת‬ ‫הוכיחו את התאמתם לאקלים סובטרופי‪ .‬לסיכום‪,‬‬
‫פרסומת מאוירת (‪ 29‬בדצמבר) הציעה החברה‬ ‫לאחר תיאור שלהם‪ ,‬הודגש כי בית הנחושת "קל מאוד‬
‫להובלה‪ ,‬וניתן להקים אותו תוך מספר ימים"‪ .‬פרסום‬
‫במפורש‪" :‬קנו בתי נחושת לפלשתינה"‪.‬‬ ‫ראשוני זה הופנה‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬לכל מי שבכוונתו‬
‫להגר מגרמניה והוצג כאטרקטיבי מבחינות רבות‪ :‬בית‬
‫מקור‪ :‬חלק "מודעות עסקיות" ‪.:JüdischeRundschau‬גיליון‬ ‫הנחושת יעניק לבעליו השקעת הון מיטבית במערכות‬
‫‪ ,103/104‬עמ' ‪ .1033‬ברלין‪ , 29.12.1933 ,‬י"א בטבת תרע"ד‪.‬‬ ‫הבנייה המהירות והטובות ביותר‪ ,‬כמגורים היגייניים‬
‫מוציא לאור‪Heinrich Loewe. Berlin: :‬‬
‫‪ZionistischeVereinigungfur Deutschland‬‬ ‫ובעלי בידוד איכותי‪ ,‬שמבודד היטב מפני חום וקור‪.‬‬
‫מאוסף גיליונות העיתון‪ ,‬באתר ‪Compact Memory‬‬ ‫מאמצע יולי ‪ 1933‬הפרסומות מטעם "קופפרהאוס"‬
‫‪Universitaetsbibliothek Johann Christian‬‬ ‫כבר הפכו ספציפיות יותר‪ ,‬והיו מכוונות במפורש‬
‫‪)Senckenberg (Frankfurt am Main‬‬ ‫לעולים לארץ ישראל‪" :‬קח את בית הנחושת שלך‬
‫לפלשתינה"‪ .‬בהתייחס לאקלים השורר בה‪ ,‬הן‬
‫עד כאן החלק הראשון בפנטזיה מנחושת שהתממשה‬ ‫מבטיחות למהגר הפוטנציאלי‪" :‬ואתה תשכון בחללים‬
‫חלקית בארץ ישראל‬
‫שיישארו קרירים למרות החום העז"‪.‬‬
‫המאמר במלואו ניתן לקרוא בקישור הבא‪ ,‬באתר‬ ‫ממש באותו זמן‪ ,‬ב‪ 18-‬ביולי‪ ,‬הורחב הסכם "הנוטע"‬
‫הארגון‪https://did.li/tK5YH :‬‬ ‫לסכום העברה של ‪ 3‬מיליון מארק מגרמניה‪ ,‬והתנהל‬
‫משא ומתן לקראת הסכם ההעברה הפורמלי‪ ,‬אשר‬

‫אושר באופן רשמי חודש לאחר מכן‪ ,‬באוגוסט‪.‬‬
‫סביר להניח‪ ,‬כי כבר מיום היוסדה "קופפרהאוס"‬
‫נכנסה למשא ומתן על הזכות להיכלל ולייצא את‬
‫תוצרתה לפלשתינה‪ ,‬מה שצלח ברגע שקבלה לכך‬

‫אישור רשמי‪ ,‬כפי שפורסם ב"קטלוג פלשתינה"‪:‬‬
‫"לפי צו של שר הכלכלה של הרייך‪ ,‬על פי בקרת‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪29 2022‬‬

‫אדווארד ג'נר מחסן נגד אבעבועות שחורות את הילד‬ ‫חיסונים‬
‫ג'יימס פיפס בן השמונה‪ 1796 ,‬צייר אנונימי‪,‬‬
‫באמצעות ויקיפדיה‬ ‫המרוץ אחר החיסונים לא החל עם‬
‫התפשטות הקורונה בעולם לפני כשנתיים‪.‬‬
‫לשיא כוחם‪ .‬עם זאת‪ ,‬החיילים ביחידה יוצרים “זיכרון חיסוני”‪,‬‬ ‫סיפורם של חיסונים‪ ,‬וההתנגדות להם‪ ,‬החל‬
‫כך שאם יפגשו שוב את אותו הפתוגן‪ ,‬או פתוגן שדומה לו מאוד‬ ‫כבר לפני יותר ממאתיים שנה‪ ,‬כפי שמספר‬
‫(כמו במקרה של אבעבועות הבקר ואבעבועות שחורות)‪ ,‬הם‬
‫עדן אבנת‬
‫יוכלו לפעול במהירות וללא המתנה ארוכה‪.‬‬
‫אז מה זה בעצם חיסון? חיסון מטרתו לאמן את ה”זרוע‬ ‫סיפורנו מתחיל בסוף המאה‬
‫הנרכשת”‪ .‬כלומר‪ ,‬מחדירים לגוף פתוגן מומת או מוחלש שלא‬ ‫ה‪ 18-‬בבריטניה‪ ,‬שם השתוללה‬
‫אמור לגרום למחלה‪ ,‬על מנת שמערכת החיסון תלחם נגדו על‬ ‫מגפת האבעבועות השחורות –‬
‫״ריק״ ותכיר אותו (לכן לפעמים מרגישים קצת חולים אחרי‬ ‫מחלה מדבקת וקטלנית שהובילה‬
‫חיסון ‪ -‬מערכת החיסון בפעולה)‪ ,‬כך שכשהיא תיפגש באיום‬ ‫למותם של מיליוני אנשים במהלך‬
‫ההיסטוריה‪ .‬ד”ר אדוארד ג’נר‬
‫האמתי יהיה זיכרון חיסוני והמערכת תוכל להגיב באופן מידי‪.‬‬ ‫הבחין בתופעה מעניינת – רפתנים‬
‫שיטת חיסון נוספת שעלתה לכותרות בזמן הקורונה‪ ,‬אך למעשה‬ ‫וחלבניות שנדבקים באבעבועות‬
‫נחקרה כבר קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬היא חיסוני ‪ .mRNA‬בחיסון‬ ‫שחורות מפתחים מחלה קלה‬
‫מזריקים אל הגוף מולקולת ‪ mRNA‬שמכילה הוראות לייצור‬ ‫יחסית ומחלימים במהירות ללא‬
‫חלק ייחודי של הפתוגן‪ ,‬כך שהגוף מייצר את החלק בעצמו‬ ‫פגיעות ארוכות טווח‪ .‬ג’נר גילה‬
‫מבלי להיחשף לפתוגן‪ .‬אותו חלק מזוהה על ידי מערכת החיסון‪,‬‬ ‫שאותם אנשים היו חולים קודם‬
‫לכן במחלה דומה בשם “אבעבועות הבקר” ומסיבה לא ידועה‪,‬‬
‫כך שהיא לומדת להכיר את הפתוגן ולתקוף אותו בעתיד‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שחיסונים הם בטוחים‪ ,‬אין שימוש בחומרים‬ ‫מוגנים מפני אבעבועות שחורות‪.‬‬
‫מסוכנים בתרכובת החיסון ותופעות לוואי חמורות או אלרגיות‬ ‫יום אחד‪ ,‬בשנת ‪ ,1796‬על דלת מרפאתו של ג’נר התדפקה‬
‫(בעיקר למעטפת החיסון ולא לחיסון עצמו) הן נדירות‪.‬‬ ‫חלבנית עם פריחה על גופה‪ .‬ג’נר איבחן אותה כחולה‬
‫מיתוס נפוץ טוען שחיסונים גורמים לאוטיזם בילדים‪ .‬מקורו‬ ‫באבעבועות הבקר וזיהה הזדמנות לבדוק את ההיפותזה שלו –‬
‫במחקר שפורסם בשנת ‪ 1998‬ע”י רופא בשם ויקפילד‪ .‬בדיעבד‬ ‫האם חולים באבעבועות הבקר מוגנים מפני מחלה באבעבועות‬
‫התגלה שויקפילד פיתח חיסון מתחרה לאותה מחלה ופיברק‬ ‫שחורות? ג’נר קרא לגנן שלו וביקש שיביא אליו את בנו‪ ,‬ג’יימס‬
‫את תוצאות המחקר שפרסם על מנת להפחית את התחרות‪.‬‬ ‫פיפס‪ ,‬בן ה‪ .8-‬ג’נר פצע את ידו של הילד‪ ,‬ומרח עליה שאריות‬
‫משהתגלה הדבר נשלל רישיונו הרפואי‪ ,‬ובצעד חריג‪ ,‬בשל הנזק‬ ‫גלדים שגירד מהפריחה של החלבנית‪ .‬כצפוי‪ ,‬פיפס חלה במחלה‬
‫קלה והבריא במהירות‪ .‬כעת‪ ,‬ניסה ג’נר לבחון את ההיפותזה שלו‬
‫לבריאות הציבור‪ ,‬מאמרו נמחק מהארכיונים‪.‬‬ ‫– ובאופן לא מוסרי בעליל – הוא פצע שוב את ידו של הילד‪,‬‬
‫רבות דובר על חשיבותם של החיסונים – חיסוני הקורונה הובילו‬ ‫והדביק אותו במכוון באבעבועות שחורות‪ .‬למזלו של פיפס‬
‫לירידה בהדבקות‪ ,‬במחלה קשה ובתמותה‪ .‬חיסונים אחרים‬ ‫הקטן‪ ,‬ההיפותזה של ג’נר התגלתה כנכונה‪ ,‬פיפס לא נדבק וכך‬
‫כמו חיסון אבעבועות שחורות מיגרו לחלוטין מחלות קטלניות‬
‫בעולם‪ .‬חיסון כנגד נגיף הפפילומה מפחית תחלואה ותמותה‬ ‫הגיע לעולם החיסון הראשון‪.‬‬
‫מסרטן‪ ,‬וחיסוני הילדות הפחיתו תחלואה ותמותה בעולם‪ ,‬בפרט‬ ‫כדי להבין כיצד חיסון פועל‪ ,‬נעשה היכרות עם מערכת החיסון‪,‬‬
‫שמורכבת מתאים (“חיילים”) מ‪ 2-‬יחידות מרכזיות‪ .‬תפקידם‬
‫בילדים ותינוקות‪.‬‬ ‫להגן על גופנו מפני וירוסים‪ ,‬חיידקים ופרזיטים שונים‪ ,‬או כפי‬
‫לסיכום‪ ,‬על אף מיתוסים שונים‪ ,‬חיסונים עוזרים לנו להגן על‬ ‫שמכנים אותם בז’רגון המקצועי– פתוגנים‪ .‬ברגע שפתוגן חודר‬
‫אל הגוף‪ ,‬מתייצבים חיילים מיחידת ה”זרוע המולדת”‪ ,‬ופועלים‬
‫עצמנו מפני תחלואה ותמותה‪ ,‬תוך סיכון מינימאלי‪.‬‬ ‫נגדו באופן יעיל ומהיר (אחרת היינו חולים כל הזמן)‪ .‬חיילים‬

‫בברכת גזונדהייט‪ ,‬עדן‪.‬‬ ‫אלה יודעים להתמודד עם פתוגנים פשוטים יחסית‪.‬‬
‫ככוח גיבוי למקרה בו פתוגן הצליח לחמוק מיחידת החיילים‬
‫הראשונה‪ ,‬נכנסת לפעולה ה”זרוע הנרכשת” שמכילה חיילים‬
‫יעילים‪ ,‬להם לוקח פרק זמן של כשבועיים עד שהם מגיעים‬

‫‪30‬‬

‫לתרום ולהיתרם ‪ /‬ראיון עם מובילי פרויקט מפגשי המלגאים‬

‫מאת יעל מרים אלכסנדר‬

‫והקשר שלי באופן אישי‪ ,‬וגם של כל מי שלוקח חלק בפעילות‪ ,‬כל‬ ‫משנת ‪ 1983‬מחלק ארגון‬

‫המלגאים‪ ,‬בעצם להעמיק את ההיכרות והקשר עם התרבות הזו‪,‬‬ ‫יוצאי מרכז אירופה‬

‫המרכז אירופאית‪ ,‬היקית‪ .‬הייתי רוצה באמת ליצור איזשהו מפגש‬ ‫מלגות לסטודנטים‬

‫משמעותי ומלמד בין המלגאים לבין הדורות הקודמים‪ ,‬שאפשר‬ ‫וסטודנטיות במסגרת‬

‫לפגוש וללמוד מהם ולשמוע‪.‬‬ ‫המפעל לעזרה הדדית‪,‬‬
‫ליטל‪ :‬זו תהיה סדרה של ארבעה מפגשים‪ .‬המטרה להכיר גם את‬
‫הנרטיב האישי של חברי הקבוצה‪ ,‬את סיפורי העלייה לארץ של‬ ‫במטרה לעודד השכלה‬

‫המשפחות ולהכיר ככה את החלק היקי בסיפור המשפחתי‪ ,‬ולנסות‬ ‫גבוהה ומצוינות ותמיכה‬

‫קצת להכיר את ההיסטוריה של המורשת היקית באופן כללי‬ ‫בצאצאי היקים הלומדים‬

‫ואת פועלם של היקים בישראל מאז ההקמה ועד היום ולהעמיק‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬המלגאים והמלגאיות מחויבים ב‪35-‬‬

‫במאפיינים של התרבות היקית ובערכים שלה‪ .‬וגם לשים דגש על‬ ‫שעות בהן הם נותנים חזרה ומתנדבים עם הקהילה‪ .‬בשנת ‪2022‬‬

‫הארגון עצמו – להכיר את פועלו של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫התקבלו לפרויקט ‪ 27‬מלגאים‪ ,‬אני ביניהם‪ :‬עשרים ושניים על בסיס‬

‫וקצת את ההיסטוריה של הקמת הארגון והערכים שהוא מנחיל‪.‬‬ ‫מצב כלכלי וחמישה מהם על בסיס הצטיינות בלימודים מתקדמים‪.‬‬

‫ציר אחד זה על המורשת היקית וציר שני זה העבר וההווה של‬ ‫בעיצומה של תקופת המבחנים שוחחתי עם שניים מהם‪ ,‬ליטל‬

‫הארגון‪ .‬להתחיל מהאישי ואז לבנות נרטיב יותר כללי‪ .‬כל אחד‬ ‫כהן מכפר שמריהו (‪ )27‬ואמיתי גלבוע מתל אביב (‪,)35‬שמובילים‬

‫מהמקום האישי שלו נרכיב הרבה חלקי פאזל לכדי משהו אחד‪.‬‬ ‫מיזם מיוחד וניסיוני של מפגשי מלגאים‪ ,‬שזו לו השנה השנייה‪ ,‬כדי‬

‫אנחנו מעוניינים באמצעות המפגשים האלה‪ ,‬הפרויקט הזה‪ ,‬להכיר‬ ‫לשמוע על השאיפות שלהם מהמיזם‪ ,‬על שורשיהם המשפחתיים‬

‫יותר את השורשים היקים שלנו להתחבר יותר למורשת‪ ,‬להורים‬ ‫ועל ציפיותיהם לעתיד מהשתייכותם החדשה לקהילת הארגון‪.‬‬
‫אשמח שתתחילו בלספר לי קצת על עצמכם‪ .‬איך הגעתם‬
‫שלנו‪ ,‬לסבים ולסבתות ועוד דורות אחורה‪ ,‬אצלי זה כבר באמת דור‬
‫לארגון ואיך אתם קשורים למורשת היקית?‬
‫חמישי‪ .‬בסופו של דבר בעצם לגבש זהות אישית שהמורשת היקית‬ ‫אמיתי‪ :‬קודם כל הקשר שלנו לארגון זה בכך שליטל ואני מתנדבים‬
‫בארגון במסגרת מלגה שקיבלנו ללימודים מתקדמים‪ .‬אני עושה‬
‫תהיה חלק אינטגרלי ממנה‪.‬‬
‫איך אתם חושבים שהיקינתון יוכל להגיע לקהל הצעיר יותר‪,‬‬ ‫תואר שני בפסיכולוגיית ספורט במכללה למנהל וליטל עושה תואר‬
‫לדורות הבאים? האם יש לכם רעיונות לדרך בה הביטאון יוכל‬
‫שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר אילן‪ .‬במסגרת הפעילות‬
‫לייצר שיח רב דורי אמיתי?‬
‫אמיתי‪ :‬אני חושב שאפשר ליצור יותר פעילות ברשתות חברתיות‬ ‫אנחנו מרכזים את פעילות המלגאים בארגון אני חלק מקהילת יוצאי‬
‫כדי להגיע לקהל צעיר‪ ,‬ליזום פרוייקטים שיותר רלוונטיים לדורות‬
‫מרכז אירופה הודות לשורשים משפחתיים‪ ,‬סבא שלי אריה כהן‬
‫הצעירים באמת‪.‬‬
‫ליטל‪ :‬אני אגיד שאני מאמינה שברגע שנתחיל להכניס תכנים של‬ ‫זכרונו לברכה יוצא וינה‪.‬‬
‫המלגאים ליקינתון הוא יהפוך ליותר אישי ורלוונטי‪ .‬נגיד‪ ,‬כל עיתון‬ ‫ליטל‪ :‬אני בעצם מלגאית של הארגון בפעם השנייה‪ .‬את ההתנדבות‬
‫הקודמת שלי ביצעתי עם חברת ארגון ותיקה שהתמודדה עם‬
‫שנוציא אז כמה מלגאים יהיו אחראיים על מה שכתוב ואז תיווצר‬
‫דמנציה והיתה מאוד בודדה ונפגשנו פעם בשבוע למפגשי חונכות‪.‬‬
‫איזושהי סיבה להביא את היקינתון‪ ,‬לחפש מה כתוב בפנים‪ ,‬להראות‬
‫מבחינת הזיקה אני בעצם דור חמישי לעולי גרמניה‪ ,‬לבית משפחת‬
‫אולי להורים‪ ,‬לסבים ולסבתות ולייצר שיח בין‪-‬דורי אולי‪ .‬רעיון‬
‫היילברונר‪ .‬אני מרגישה שכבר מגיל צעיר חייתי את התרבות‪ ,‬זה‬
‫אחד יכול להיות איזו פינה קבועה של המלגאים‪ ,‬אולי נגיד אפילו‬
‫לא מוזר לי ולא זר לי‪ ,‬בעיקר מסבתי זכרונה לברכה שהיתה מאוד‬
‫שמלגאים יוכלו לראיין בני משפחה שלהם‪ ,‬גם זה מייצר פעם אחת‬
‫מחוברת לשורשים היקים שלה‪ .‬יש לי הרבה זיקה לתרבות בין אם‬
‫את הריאיון ואת השיח‪ ,‬ופעם שניה להפיץ את זה ולחבר לעיתון‬
‫למאכלים –שמלווים אותנו עד היום בארוחות חג‪ ,‬לשירים – זה לא‬
‫עצמו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬איך אתם באופן אישי הייתם רוצים לצאת מהחוויה הזו‬ ‫מכבר נולדה לי אחיינית ושרים לה שירים בגרמנית‪ ,‬חצי בהומור וחצי‬

‫של מלגאים‪ ,‬ומובילי פרויקטים בקרב המלגאים בארגון?‬ ‫כי אלה השירים שגם אנחנו מכירים‪ ,‬בדיחות – שהן חלק מההווי‬
‫ליטל‪ :‬הייתי רוצה לצאת בתחושה שחוויתי חוויה ייחודית‪ ,‬מסקרנת‪,‬‬
‫שעוררה אצלי שאלות ותהיות שחלקן יקבלו מענה במסגרת‬ ‫המשפחתי‪ .‬היום אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית‬

‫הפרויקט וחלקן ימשיכו להדהד וללוות אותי‪ .‬הייתי שמחה לצאת‬ ‫וחשבתי שהמלגה הזאת היא גם הזדמנות טובה לשוב ולהתחבר‬

‫בתחושה שאני יודעת יותר על התרבות והמורשת היקית ובפרט על‬ ‫לשורשים היקיים שלי‪ ,‬ולהתנדבות משמעותית שבה אוכל לתרום‬

‫המשפחה שלי ועל העשייה שלה ובכך לשמר להן איזשהו כבוד‪.‬‬ ‫מעצמי וגם 'להיתרם' ולשמר את המורשת המשפחתית‪ .‬אני יודעת‬

‫לבסוף אני אשמח שיווצרו קשרים גם בין מלגאים שכן עלינו תהיה‬ ‫שזה היה מאוד חשוב לסבתא שלי‪ ,‬שהייתי מאוד מחוברת אליה‬

‫מוטלת בעתיד המשימה של שימור המורשת ורקימת הקשר כבר‬ ‫ונפטרה לפני שלוש שנים‬
‫תודה ששיתפתם‪ .‬כמי שמובילים את פרויקט המפגשים של‬
‫בשלב הזה יכול להיות הניצן לעשייה נרחבת ומשמעותית ולשיתופי‬ ‫המלגאים והמלגאיות‪ ,‬וגם כאינדיבידואליים‪ ,‬דור שלישי (וכבר‬
‫חמישי) בעצמם ליוצאי מרכז אירופה‪ ,‬מה מטרת המפגשים?‬
‫פעולה בעתיד‪.‬‬
‫מה הציפיות שלכם מהם?‬
‫אמיתי‪ :‬אני יכול לומר שהציפיות שלי הם להעמיק את ההיכרות‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪31 2022‬‬

‫הכל חוץ מג'יימס בונד ‪ -‬מקום במרחב‬

‫נתיבות להישגים מדיניים‪ ,‬למשל העבודה לקראת‬ ‫אם אתם מחפשים ספר הדרכה כיצד להפוך להיות‬
‫ייסוד יחסים בלתי רשמיים ואחר כך דיפלומאטיים‬ ‫מרגל‪ ,‬המשיכו לחפש‪ .‬אם אתם מחפשים להכיר איש‬

‫ומסחריים פוריים‪ ,‬עם סין‪.‬‬ ‫ביון רחב ומרחיב אופקים‪ ,‬הגעתם לספר הנכון‪.‬‬
‫מרתק במיוחד הפרק על 'מבצע שלמה' להעלאת‬ ‫מתוך שכנוע ציוני ומצויד בכושר מחשבה פתוחה‪,‬‬
‫חלק מיהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הכולל את חלקה של‬ ‫(מה שקוראים אצלנו 'מחוץ לקופסה')‪ ,‬משרטט ראובן‬
‫המקריות ושל טיפוח קשרים עם אנשי מפתח בממשל‬ ‫מרחב את דרכו בעולם הביון הישראלי מראשית‬
‫המדינה ועד לפעילות בשכבת הניהול הבכירה בשירות‬
‫האתיופי עד שמגיע זמן הפירעון‪.‬‬
‫באמצעות הקשה אחת במחשב גיליתי שלא‬ ‫הממשלתי‪ ,‬כולל פעילות חינוכית וציבורית‪.‬‬
‫השתמשתי במלה 'מודיעין' בסקירה זו ובכך סיימתי‬ ‫אם הייתי צריך (ואני צריך) לנמק את העניין שעורר‬
‫את תפקידי כסוקר בלתי מוסמך של ספר מרתק‪.‬‬ ‫בי הספר‪ ,‬הייתי אומר (ואני אומר) שהספר מביא את‬
‫איש המודיעין ראובן מרחב נותן לנו הצצה אל העולם‬ ‫סיפורו של איש פתוח להזדמנויות שהגורל והמערכת‬
‫המקצועי האישי שלו‪ ,‬עולם שאליו צמח מינקות ייקית‬ ‫מזמנים לו ומתמודד בעניין ובמסירות עם עליה‬
‫אל בחרות ישראלית‪ ,‬ובגרות ציונית הזוכרת את העבר‬ ‫מתמדת בסולם ללא שלבים כשהוא מצויד בכוח רצון‪,‬‬
‫חקרנות‪ ,‬סקרנות‪ ,‬התמדה‪ ,‬מסירות נאמנות וללא‬
‫בתקווה לבצר את העתיד‪.‬‬
‫מרחב לא שוכח להיות מפוכח‪ .‬כך למשל בעניין‬ ‫רתיעה מן הבלתי אפשרי לכאורה‪.‬‬
‫פרשת הריגול של ישראל בר ההיסטוריון הצבאי‬ ‫עברו בדמיונכם על רשימת המכרים המורחבת שלכם‪.‬‬
‫שהיה מקורב לבן גוריון‪" :‬ישראל בר נעצר [‪]1961‬‬ ‫מי מהמכרים מרגל? איך אתם יודעים? מי מהמכרים‬
‫אחרי שהתגלה כי הוא מקיים פגישה חשאית עם איש‬ ‫האלה איש ביון? מה ההבדלים בין השניים? עולם‬
‫השגרירות הסובייטית סוקולוב סוכן הק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬שעזב את‬ ‫הביון שהריגול הוא חלק ממנו מקיף ותובעני אך נראה‬
‫הארץ מיד לאחר [המעצר]‪ ...‬מי שחשד באיש הזה‬ ‫(מרחוק) כפתוח יותר‪ .‬אולי קצת כמו מכון מחקר‬
‫מזה זמן רב‪ ,‬היה הממונה על שירותי הביטחון‪ ,‬איסר‬
‫הראל‪ ...‬אינני בטוח לחלוטין שבמציאות של היום היה‬ ‫לעומת אקדמיה פורמאלית‪.‬‬
‫בר מובא למשפט‪ .‬אלא שבזמנו היה עדיין בתוקף‬ ‫קרוב לוודאי שאיש הביון קרוב יותר לאנתרופולוג‪,‬‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק העונשין ‪' -‬קיים אדם מגע עם סוכן זר‬ ‫סוציולוג‪ ,‬סקרן בלתי נלאה ותאב דעת‪ .‬היומיום של‬
‫ואין לו הסבר סביר לכך‪ ,‬רואים אותו כאילו מסר ידיעה‬ ‫מרגל מדכא ומפחיד אותי‪ .‬העולם שמתאר ראובן‬
‫סודית מבלי שהוסמך לכך‪ '.‬המציאות המשפטית של‬ ‫מרחב הוא עולמו של ייקה בן ייקה שמתמסר לחלקו‬
‫במארג התובעני של עולם הצללים הבטחוני והמדיני‬
‫שנות הששים היא שקבעה את תוצאות ההליכים‪.‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬עולם הדורש מסירות ופתיחות לאפיקים‬
‫"לא היה ואין גם כיום ספק כי ישראל בר ביקש‬
‫לסייע לסובייטים‪ .‬זאת משום שהאמין בהם ובכוחם‪,‬‬ ‫חדשים‪.‬‬
‫ושאף להימנות עם ידידיהם‪ ,‬וגם משום שעצם הקשר‬ ‫מעולם לא נמניתי עם מעריצי ספרים הקשורים כביכול‬
‫החסוי והמאמץ שלהם לקיימו גרמו לו סיפוק אישי‬ ‫עם עולם הריגול והביון‪ .‬חוץ מג'ון לה קארה שספריו‬
‫רב בתקופה שבה כבר היה למעשה נעדר כל השפעה‬ ‫כבשו אותי (כמו רבים אחרים)‪ .‬מעולם לא הצלחתי‬
‫ממשית‪ .‬הפרשה כולה האירה מרכיב חשוב מאד‬ ‫לראות בדמיוני מרגל מגיש חשבון הוצאות על נסיעה‬
‫בחייהם של אנשי מודיעין‪ ,‬מקצוענים וחובבים‪ ,‬מגויסי‬ ‫במונית במרדף אחרי ארכי‪-‬טרוריסט‪ ,‬או מרגל מגיע‬
‫המערכת הלאומית ויריביה‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬כאשר‬ ‫לחופשת מולדת מ'מקום כהונתו' אל המשפחה בארץ‪.‬‬
‫הטעם העיקרי לעיסוק המודיעיני מתייתר ומתיישן‪,‬‬ ‫הכאב הקשור בהסתרה הוא בוודאי חלק בלתי נפרד‬
‫הופך האמצעי שנבנה למטרה שאינה רלוונטית עוד‬ ‫מעולם הריגול‪ .‬עד כמה החיים הכפולים משפיעים על‬
‫למטרה בפני עצמה‪ .‬בכך אין ארגוני המודיעין שונים‬
‫'החיים הראשוניים' שהופכים ל'משניים'‪.‬‬
‫מכל ארגון שטעם קיומו בטל‪".‬‬ ‫הספר של מרחב מזכיר אך בחטף את הנושאים האלה‬
‫אך מתאר בהרחבה ראויה את העולם שמנסה לפלס‬

‫‪32‬‬

‫מתמחים בחמימות‬

‫חדשות מבתי ההורים‬

‫ערב גיבוש בבית "פנחס רוזן" מאת אבי שבי – מנהל תרבות בית "פנחס רוזן"‬

‫אזרנו כוחות ומילאנו מצברים כדי להמשיך ולתת את השירות הטוב‬ ‫מסורת הקיימת בבית ההורים‪ ,‬מדי שנה‬
‫ביותר לדיירינו‪.‬‬ ‫מקיימים ערב גיבוש‪ .‬לחגוג את ה'ביחד'‪.‬‬
‫השנה היה לנו כיף במיוחד‪ ,‬מכיוון‬
‫בתכנית האומנותית הופיע טל קרביץ שהביא עימו כלים ממדינות‬ ‫שהעובדים התגעגעו לתחושת הביחד‬
‫שונות בעולם וניגן ושר למענינו שירים בשפות שונות‪ .‬מגוון שירים;‬
‫אחרי עבודה מאומצת בזמן הקורונה‪.‬‬
‫משירים מרטיטי לב ועד שירים מצחיקים‪ .‬היה שמח במיוחד‪.‬‬ ‫כל עובד הכין ממטעמיו וביחד חלקנו‬
‫דרך השירים טל הצליח להעניק לנו העובדים שהגענו ממוצאים שונים‪,‬‬
‫ארוחה משובחת ומשמחת‪.‬‬
‫את התחושה של קיבוץ גלויות‪ .‬היה גיבוש נהדר ושמחה של הצוות‪.‬‬

‫סיור במוזיאון לאמנות תיאטרון‬ ‫"מנוער בסיכון לנוער בסיכוי"‬
‫הבובות בחולון‬
‫"אקדמוזס" בבית ההורים מוזס בירושלים‬
‫מאת איריס שליו – מנהלת תרבות בית "אניטה מילר"‬
‫מאת אלירז בלאו קיזלשטיין – עו"ס בית מוזס‬
‫קבוצות משני בתי ההורים –‬
‫"פנחס רוזן" ו"אניטה מילר"‬ ‫הפעם ב"אקדמוזס" שנשא את‬
‫יצאו לסיור קסום במוזיאון‬ ‫הכותרת "מנוער בסיכון לנוער בסיכוי"‪,‬‬
‫לאמנות תיאטרון הבובות‬ ‫התארחו מרלין ויונה קורנשטיין‪ ,‬בתם‬
‫בחולון‪ ,‬פתחנו את הסיור‬ ‫ונכדם של מרילין תבדל"א ושלדון‬
‫בפארק קקטוסים יפיפה ומשם‬
‫נסענו למוזיאון‪ .‬בחדר הכניסה‬ ‫הלפרן ז"ל‪ ,‬דיירי בית מוזס‪.‬‬
‫שתינו קפה ועוגיות טעימות‪.‬‬ ‫שלדון ז"ל ומרילין עשו עליה מארה"ב‬
‫לאחר הכיבוד הטעים‪ ,‬קבלה‬ ‫ישירות לבית מוזס בינואר ‪.2021‬‬
‫אותנו מדריכה שחקנית‪ .‬הסיור‬ ‫לאחר חודשים ספורים לצערנו שלדון‬
‫פתח עבור הדיירים המבקרים‬
‫חלון רחב לעולם אמנותי‬ ‫חלה ונפטר‪.‬‬
‫עוד בטרם פטירתו‪ ,‬שלדון ניגש לספר‬
‫עכשווי וגם הצצה אל העבר‪.‬‬ ‫על נכדו היקר והאהוב ועל התהליך‬
‫גילינו במוזיאון אוסף מרשים של מאות בובות ומסכות תיאטרון‪,‬‬ ‫שהוא עבר‪ .‬הוא הציע להביא אותו‬
‫מסורתיות ועכשוויות מרחבי העולם‪ .‬בובות מתוך הצגות ישראליות‬ ‫להרצאה בבית מוזס‪ .‬לצערנו שלדון לא זכה לראות את יונה מרצה‬
‫ומתחומי הטלוויזיה והקולנוע‪ ,‬שהופיעו בארץ ב ‪ 60 -‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫צפינו בתערוכות שמוקדשות ליוצרים ישראליים וגם לאמני בובות‬ ‫בפני הדיירים‪ ,‬אך מרילין רוותה נחת‪.‬‬
‫יונה ומרלין הביאו בפנינו מזוית אישית את סיפורם הלא יאמן של בני‬
‫מרחבי העולם‪.‬‬ ‫נוער במצבי סיכון החמורים ביותר‪ ,‬שבחרו להשתקם ולחזור למסלול‬
‫התצוגות היו מלוות בהסברים מרתקים ואנקדוטות פיקנטיות‪ .‬הסיור‬ ‫של מנהיגות והצטיינות‪ .‬בשפה רהוטה וקולחת ובכנות שובת לב‪ ,‬סיפר‬
‫הונחה והומחש ע"י בובנאית ושחקנית נפלאה שגם הסבירה והדגימה‬ ‫יונה‪ ,‬כיום קצין מצטיין בסיירת גבעתי וסטודנט בתכנית המשולבת‬
‫את כל סוגי הבובות‪ .‬היא הציגה עבורנו הצגות קצרות עם בובות‬ ‫למדעי המדינה ולימודים צבאיים‪ ,‬את התדרדרותו לאלימות‪ ,‬שתיה‬
‫ופשע ומסלול שיקומו במסגרת כפר הנוער "נירים"‪ .‬בזכות אהבה‪,‬‬
‫בטכניקות שונות‪.‬‬
‫הסיור המרתק והמהנה הפגיש אותנו עם סגנונות וטכניקות של בובות‬ ‫משמעת ואמון שנתנו בו המדריכים בנירים והוריו‪.‬‬
‫תיאטרון מהארץ ומהעולם‪ .‬הסגנונות השונים משקפים תפיסות עולם‬ ‫יונה גדל כנער עם בעיות קשב וריכוז‪ ,‬ולא קיבל מענה מתאים במסגרות‬
‫החינוך השונות שהוא עבר בהם‪ .‬הוא התגלגל ממסגרת למסגרת‪ ,‬עד‬
‫אמנותיות‪ ,‬היסטוריות וחברתיות‪.‬‬ ‫שלבסוף נקלט בכפר הנוער "נירים"‪ .‬שם הוא עבר תהליך משמעותי‬
‫הדיירים נהנו מאד מהסיור וגם מהחברה‪ .‬סיור המורכב משני בתי‬
‫ההורים יצר אינטראקציות חברתיות חדשות וחוויות משותפות ומהנות‪.‬‬ ‫של צמיחה‪ ,‬קבלת אחריות והתבגרות‪.‬‬
‫יונה מרצה בכל רחבי הארץ על התהליך שעבר ומעורר השראה ונותן‬

‫תקווה לבני נוער רבים‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪33 2022‬‬

‫בבוואאוו להרגיש בבבבייתת‬

‫בואו להרגיש בבית‬

‫בריכה‬ ‫מעקב רפואי צמוד מפגשי חברה‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫מוקף באהבה עם‬ ‫לחיות בתוך ריאה‬
‫מחוממת‬
‫בריכה‬ ‫ספורט ופנאי‬ ‫וצוות מסור‬ ‫אנשים כמוך‬ ‫ירוקה בלב הכרך‬
‫מחוממת‬
‫מעקב רפואי צמוד מפגשי חברה‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫מוקף באהבה עם‬ ‫לחיות בתוך ריאה‬
‫בריכה‬
‫מחוממת‬ ‫ספורט ופנאי‬ ‫וצוות מסור‬ ‫אנשים כמוך‬ ‫ירוקה בלב הכרך‬
‫לכל שאלה‪ ,‬ייעוץ והתאמה‪ ,‬אנו כאן בשבילך‬
‫בית פנחס רוזן‬
‫רמת גן‬ ‫‪ | 0732054800‬חברת מעונות הורים ‪ -‬דיור מוגן‬
‫מולקכףלבאשהבאהלעהם‪ ,‬י‪l‬י‪.i‬ע‪o‬ו‪c‬ץ‪.‬מ‪t‬וע‪o‬הקב‪n‬תר‪o‬פאו‪e‬אמי‪m‬ה‪.‬צ‪,‬מו‪w‬דא‪w‬נו‪w‬כמאפןגשבישחבבריהל‪,‬ךתרבות‪,‬‬
‫בית פנחס רוזן‬ ‫לחיות בתוך ריאה‬
‫רמת גן‬
‫ירוקה בלב הכרך ‪4800‬אנ‪5‬ש‪0‬ים‪2‬כ‪3‬מו‪7‬ך‪ | 0‬חברוצותותממעסוורנות הוריםס‪-‬פורדטיוופרנאימוגן‬

‫‪www.meonot.co.il‬‬ ‫מאז ‪1955‬‬

‫‪4800‬לכ‪5‬ל‪20‬ש‪3‬א‪7‬ל י‪0‬בהיר‪|,‬ותיישמעלוויחזץםבסורהתתאממעוהנ‪,‬ואתנובהיוכתראיןראםבנמי‪-‬שטתדבהיגיןולמריךלמרוגן‬ ‫מאז ‪1955‬‬
‫בית‪.il‬מ‪o‬וז‪.c‬ס‪ ww.meonot‬ב‪w‬ית אניטה מילר‬
‫רמת גן‬ ‫ירושלים‬

‫בית פנחס רוזן‬ ‫בית אניטה מילר‬ ‫בית מוזס‬ ‫מאז ‪1955‬‬
‫רמת גן‬ ‫רמת גן‬ ‫ירושלים‬
‫‪34‬‬

‫ניצוצות מאבני אש‬

‫ובכל זאת אי אפשר להימנע מקריאה כשברקע נמצאת‬ ‫מאת אבי פרימור‬
‫ההיסטוריה עצמה‪.‬‬
‫ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה של האומות‬
‫בסוגה הזו שנקראת גם דוקופיקשן (בדיון דוקומנטארי)‬ ‫המאוחדות לנהריה הגיעה שמועה ולפיה העיר הוצאה אל‬
‫נמצא גם הקסם שבקריאה‪ ,‬כשהסופר יודע לכתוב‪.‬‬ ‫מחוץ לגבולותיה של חלקה של המדינה שנועד ליהודים‪.‬‬
‫האפשרות שנהריה תהיה תחת שלטון ערבי לא זעזעה‬
‫מצוייד בדעה המקובעת הזו פתחתי את אבני אש ומיד‬ ‫את אמות הספין בעיר‪ .‬באסיפת תושבים שכינסה ההנהגה‬
‫מתברר לי שהסופר‪ ,‬אבי פרימור‪ ,‬יודע לכתוב‪ ,‬ועוד איך‪.‬‬ ‫הציונית בבית הקולנוע בעיר ניסו הדוברים מירושלים‬
‫בוודאי נהנו מיכולת זו מעסיקיו במשרד החוץ‪ ,‬למקרא‬ ‫לתרץ את כשלון המאבק על הכללתה של העיר בתחומי‬
‫הדוחות ששלח למשרד החוץ בעת כהונותיו כשגריר‬
‫המדינה היהודית‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬בין השאר בגרמניה‪.‬‬ ‫התושבים קיבלו ‪ ,‬כאמור‪ ,‬את הבשורה שהפכה לידיעה‪,‬‬
‫במיוחד התפעלתי מהיחס לתקופה ההיסטורית התוחמת‬ ‫באדישות כלשהי‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אמר אחד מהייקים‬
‫את 'גבולות הגיזרה' של ספור המעשה‪ ,‬ממלחמת העולם‬ ‫שישבו באולם‪ ,‬נהריה תישאר גרמנית‪Nahariya bleibt. .‬‬
‫הראשונה (המלחמה הגדולה) ועד אחרי מלחמת העולם‬ ‫‪ deutsch‬ומכאן נתקבעה האמירה על אופייה של העיר‬
‫השניה‪ .‬רבים הספרים שמתייחסים לתקופה הזו כשתי‬
‫תקופות נפרדות ולדעת רבים יש להתייחס אל שתיהן‬ ‫הצפונית‪ ,‬כמעוז יקי‪.‬‬
‫הנה באנקדוטה הקטנה הזו המופיעה לקראת סיומו‬
‫כאל חטיבה 'סיפורית' והיסטורית אחת‪.‬‬ ‫של הספר אבני אש‪ ,‬פרי עטו של אבי פרימור‪ ,‬בהוצאת‬
‫הכתיבה כל כך משכנעת שהקורא מוצא את עצמו שואל‬ ‫ידיעות אחרונות‪ ,‬מונחת אחת המלכודות שבסוגת 'הרומאן‬
‫(את עצמו) האם לא כדאי שאדלג רגע לויקיפדיה או‬ ‫ההיסטורי'‪ .‬שתי המלים המרכיבות את הסוגה מסבירות‬
‫ספר היסטוריה ואוודא אם מדובר בעובדה או בדמיון‬ ‫את אופיה‪ :‬נשען על ההיסטוריה אך חופשי בעיבודה לכדי‬
‫ספורי‪ .‬למשל על הנסיון של מנהיג לח"י‪ ,‬אברהם שטרן‪,‬‬
‫לברר אצל הנאצים אפשרות שיתוף פעולה של המחתרת‬ ‫סיפור‪.‬‬
‫העברית עם הגרמנים‪ .‬בבחינת האויב של אויבי הוא בעל‬ ‫וזוהי גם הסכנה שבקריאת רומאן היסטורי‪ :‬אסור‬
‫ברית אפשרי‪ .‬יש הטוענים עד היום שמדובר בעלילה‬ ‫להתמסר לפרטים ולחפש בהם את ההיסטוריוגראפיה‪.‬‬

‫מרושעת‪.‬‬
‫אני מציע לוותר על המשימה המשנית הזאת‪ ,‬בירור‬
‫הפרטים ההיסטוריים לאשורם ולהתמסר לסיפור כאל‬
‫מסמך‪ ,‬מעין דו"ח של השגריר על תקופה שבה הוא כהן‬

‫כמשקיף על פיסת היסטוריה‪.‬‬
‫עולים בדעתי כמה ספרים שהקורא קוראם כמסמך‬
‫היסטורי‪ ,‬אבני אש לא נופל מהם‪ .‬האחד הוא כמובן במערב‬
‫את כל חדש מאת אריך מריה רמארק וספרי המלחמה‬
‫הגדולה של אביגדור המאירי (פוירשטיין)‪ .‬ולו לשם סיפוק‬
‫תאוות האסוציאציה‪ :‬פוירשטיין פירושו בעברית אבן אש‪.‬‬
‫אצל שניהם מריחים את שדה הקרב מבעד לכתוב‪ ,‬כמו גם‬
‫בפרספקטיבה שנותן הסופר פרימור‪ ,‬מעין מבט עיתונאי‪,‬‬
‫בדומה לדוחות העיתונאיים של ארנסט המינגוויי שכתב‬
‫מבעד לכוונת הרובה של מלחמת האזרחים בספרד מדוע‬

‫מלחמת העולם השניה היא בלתי נמנעת‪.‬‬
‫בקיצור קריאה מומלצת‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 315‬אלול התשפ"ב ‪ .‬ספטמבר ‪35 2022‬‬

Jahren, die mit ihren Familien in ‚deutschen‘ Mutter Eva und Tochter Suzanne Zeller
Gebieten an der russischen Grenze wohnten
und während des Zweiten Weltkriegs und Spielberg-Film. Wie fügt sich das eine ins
danach nach Sibirien verschleppt wurden. andere? Es lohnt sich, das von unserem
Das grausame Schicksal der Mutter wirkt Kollegen Michael Dak mit großer Begabung
sich sowohl auf Beas Leben aus als auch auf übersetzte und 2021 bei Dekel in Tel Aviv
das von Jakob, dem jüdischen Jungen, der erschienene Buch zu lesen!
einer fremden Familie übergeben wurde. Eva Zeller hat dieses Buch ihrer Tochter
Während sich die Freundschaft (oder ist Susanne gewidmet, die, wie erwähnt,
es eine Liebesgeschichte?) zwischen den ihren Vater bei seinen Besuchen im Land
beiden entwickelt, reisen sie gemeinsam begleitete und sich dem Judentum nahe
nach Sankt Petersburg, besuchen die fühlte. Sie hat den Konversionsprozess
Eremitage undunterhalten sich über die vor etwa zehn Jahren abgeschlossen und
dort ausgestellten Kostbarkeiten. Fast ist aktives Mitglied der zentralen Berliner
jedes Schaustück im Museum oder in der Synagoge in der Oranienburgerstraße.
Stadt weist eine direkte oder indirekte Sie verbindet ihr Judentum mit der
Verbindung zu ihrer Geschichte auf und Erforschung historischer Personen und der
zum unerträglichen Schicksal der Mutter Wiedererstehung Israels.
Beas und ihrer Freundin in Sibirien. ___________
Das Buch verschmilzt seine Teile zu einem
kunstvollen Puzzle, Figuren und Ereignisse i Mukhina I., The Forgotten History: Ethnic German
verflechten sich zu einer feinfühligen, Women in Soviet Exile 1941 – 1955, Europe-Asia
spannenden Beschreibung des Lebens der Studies, Vol 57 (5), 2005, pp 729-752
Juden in den Todeslagern, der Deutschen,
die in ihren Häusern blieben, und der
jungen Zwangsarbeiterinnen, die ins eisige
Sibirien verbracht wurden.
Das meisterlich geschriebene Werk enthält
literarische Anspielungen, kunsthistorische
Informationen sowie unzählige Hinweise
auf historische und aktuelle Ereignisse, wie
beispielsweise auf ein Treffen Überlebender
bei der ‚Amcha‘-Stiftung oder einen

9

Zeller Eva Ca1965 Geschichte von Jakob erzählt, der Jude
ist, wie sich im Verlauf der Erzählung
ihn begleitete, brachte er viele christliche herausstellt. Seine Mutter hatte ihr
Gruppen ins Land. Die Familie Zeller Baby bei der Inhaberin des lokalen
richtete ihr Leben an den Heiligen Schriften Blumenladens abgegeben, bevor sie
aus; diese und die Erinnerung an die Schoa selbst in ein Todeslager transportiert
spielten bei den Israel-Aufenthalten eine wurde.
wichtige Rolle. Die Geschichten der beiden
Eva Zeller hat in ihrem Buch drei aufregende Protagonisten werden getrennt
Geschichten zu einem originellen Gewebe voneinander mit großem Feingefühl
verflochten. Im Zentrum steht Bea (Beate), erzählt. Als die beiden sich
eine nach dem Zweiten Weltkrieg geborene kennenlernen, entsteht zwischen
deutsche Lehrerin. Parallel dazu wird die ihnen eine sehr warmherzige, aber
komplizierte Beziehung. Jakob
studierte übrigens, vielleicht wegen
seiner Kindheit im Blumenladen,
Biologie und machte seinen
Doktor. Beider Leben werden nun
miteinander verknüpft. Als Beate
auf dem Dachboden ihres Hauses
das Tagebuch von Frau Hiller, einer
Freundin ihrer Mutter, findet, kommt ein
dritter Handlungsstrang hinzu. Frau Hiller
berichtet in ihrem Tagebuch vom Aufenthalt
in einem sibirischen Arbeitslager. Es ist
die grausame, weitgehend unbekannte
Geschichte deutschstämmiger Frauen, die
von den Russen zwangsweise in die Tiefen
der Sowjetunion deportiert wurden.
Wie sich herausstellt, gehörte auch
Beates Mutter zu den dreihundert- bis
vierhunderttausend deutschen Frauen
im Alter von fünfzehn bis fünfunddreißig

8 MB Yakinton . Nr. 315 . September 2022

Eine Rezension

von Uri Yannai

Eva Zeller, Das versiegelte Manuskript, Stuttgart 1995, Hebr. Ausgabe:
Chatufim miBerlin: Sipur ahava bilti efschari, Aus dem Deutschen
übersetzt vonMichael Dak, (Entführt aus Berlin: eine unmögliche
Liebesgeschichte), Dekel, Tel Aviv 2021

Eva Zeller als sie das "Versiegelte mit einem spannenden Lebenslauf. Sie
Manuskript" geplant hatte. Im Hintergrund hat dieses Buch ihrer zum Judentum
sieht man die Menora, die Reimar Zeller übergetretenen Tochter Susanne gewidmet.
und Tochter, Suzanne 1963 von einer Reise Eva Zeller, geboren im Januar 1923 in
nach Israel in Jerusalem erworben hatten. Eberswalde, ist heute 99 Jahre alt. Nach
ihrem Studium heiratete sie 1944 den
Wir haben es hier mit einer packenden Kirchenmusiker Wolf-Dietrich Dirks, der
Erzählung aus der Feder einer ganz Anfang 1945 als Soldat im Russlandfeldzug
besonderen Frau zu tun. Eva Zeller ist eine nach einem Schneesturm als verschollen
renommierte deutsche Schriftstellerin galt. Im März 1945 wurde die Tochter
Maren auf der Flucht geboren. 1950
heiratete die Kriegswitwe den Pfarrer
und Kunsthistoriker Reimar Zeller;
1951 kam Tochter Susanne zur Welt.
1956 verließ die Familie die DDR und
ging nach Namibia, die frühere Kolonie
Deutsch-Südwestafrika, wo Reimar Zeller
die vorwiegend afrikanisch-deutsche
Gemeinde betreute. 1962 kehrte die
Familie in die Bundesrepublik Deutschland
zurück.
Später beschäftigte Reimar Zeller sich als
Vorsitzender eines Freundeskreises mit
der Förderung der israelisch-deutschen
Beziehungen. Bei seinen zahlreichen Israel-
Besuchen, auf denen seine Tochter Susanne

7

einen das Museum des deutschsprachigen Ich wünsche unseren ehrenamtlichen
Judentums, das hoffentlich an seinem neuen Mitarbeitern und Aktivisten, die an allen
Standort auf dem Gelände der Universität Tagen des Jahres unermüdlich tätig sind, sowie
Haifa den erwünschten Erfolg haben wird, ihren Familien ein gutes und gesundes neues
zum zweiten das Leo-Baeck-Institut. Hinzu Jahr. Ihr seid Vorbilder engagierter Menschen,
kommen weitere Partner aus ähnlichen die nicht tatenlos dabeistehen, die ihre
Vereinigungen und Gedenkvereinen; es ist an Fähigkeiten und ihre Zeit für die Gemeinschaft
der Zeit für gemeinsame Überlegungen, wie bereitstellen und deren Lohn allein im Beitrag
wir unser Legat in gemeinsamer Anstrengung zum Gemeinwohl liegt.
für die Zukunft der gesamten Gesellschaft Ein großes Dankeschön und alle guten
weitergeben wollen. Wünsche für ein gutes und gesundes neues
Unsere Vereinigung hat seit ihrer Gründung Jahr den Mitarbeiterteams und der Leitung
zum Thema der gesellschaftlichen Normen unserer Vereinigung und der Gesellschaft
Stellung bezogen und war stets darauf bedacht, der Elternwohnheime sowie deren Familien,
zwischen ethischen Werten wie Liberalismus den Mitgliedern der Vereinigung in Haifa
und Toleranz einerseits und Parteipolitik und ihren Familien sowie unseren treuen
andererseits zu unterscheiden. Einer zivilen PartnerInnen vom Leo-Baeck-Institut und
Vereinigung wie der unseren steht es wohl ihren Familien.
an, auf die Übel hinzuweisen, die die Freiheit Und zu guter Letzt ein gutes und gesundes
des Einzelnen, Toleranz und Liberalismus neues Jahr auch euch, den Mitgliedern unserer
beeinträchtigen. Diese Werte sind Teil des von Vereinigung und unserer Gemeinschaft. Ihr
unseren Vorfahren mitgebrachen Erbes und unterstützt uns, ihr reagiert auf uns und ihr
wir, die Nachkommen, müssen ihnen erneut kritisiert uns, ihr schickt uns Feedbacks und
Gültigkeit verschaffen. Das gehört zu unserer ihr verfolgt unsere Arbeit das ganze Jahr über.
gesellschaftlichen Aufgabe. Auch für das vor der Tür stehende neue Jahr
Zum neuen Jahr, das uns zum Guten gereichen wünschen wir uns, es möge mit Gerechtigkeit,
möge, rufe ich unsere Mitglieder auf, nicht ethischer Standhaftigkeit und Gleichheit für
tatenlos zuzusehen, sondern im Rahmen alle Menschen gesegnet sein.
unserer Vereinigung freiwillige Tätigkeiten zu Devorah Haberfeld,
übernehmen und uns mit neuen Initiativen Präsidiumsvorsitzende der Vereinigung der
herauszufordern. Israelis mitteleuropäischer Herkunft

6 MB Yakinton . Nr. 315 . September 2022

Altersgruppen zuhöre, dann höre ich von ältesten Organisationen der israelischen
Ermattung und vom Verlust des Glaubens, in Zivilgesellschaft gehört. Wir engagieren uns in
unserem Land könnte sich etwas ändern, in der gegenseitigen freiwilligen Hilfe; auf diese
erster Linie aber spüre ich die Hilflosigkeit Weise erhalten unsere Mitglieder Gelegenheit,
der einzelnen Bürgerin, des einzelnen Bürgers. ihre Absichten sowohl als einzelne als auch
Immer mehr Israelis fahren zum Arbeiten als Gruppe durchzusetzen. In diesem Bereich
oder Studieren ins Ausland und kehren nicht verwirklichen wir die Wertvorstellungen
zurück. Größer aber noch ist die Zahl derer, unserer Gemeinschaft. Jedes Mitglied kann
die zwar hierbleiben, aber dafür sorgen, dass sich an den Aktivitäten beteiligen und dadurch
ihre Kinder einen gefragten Beruf erlernen auf den Charakter der israelischen Gesellschaft
und einen ausländischen Pass erhalten. Einfluss nehmen.
Wenn ich die Menschen in meinem Umkreis Gehört es zu den Zielen unserer Vereinigung,
aufliste, deren Kinder oder Enkel bereits den Charakter der israelischen Gesellschaft
jenseits des Meeres leben und nicht mehr hier mitzugestalten? Diese Frage stellte sich bereits
bei uns, dann begreife ich, wie tief gespalten in den Anfangstagen. Sollte man sich der
die israelische Gesellschaft ist. Ich frage mich, Jeckes-Gemeinde zuwenden oder dem sich im
was uns wohl die Augen öffnen könnte, was Aufbau befindlichen Staatswesen? Oder etwa
uns dazu bringen könnte, Verantwortung zu beiden? Die Gründer fragten sich, wozu ihre
übernehmen und uns für die Verbesserung der Organisation dienen und welche Richtung sie
Gesellschaft tätig einzusetzen. einschlagen sollte. Bereits die Gründung einer
Mir will scheinen, die Antwort im Allgemeinen Einwandererorganisation verkündet, dass man
und die unserer Vereinigung im Besonderen etwas von der Gesellschaft, der man zuvor
liegt auf der Hand. Die angemessene angehörte, ablegen möchte. Die Frage trifft ins
Betätigung für Bürgerinnen und Bürger, die Herz einer solchen Organisation – hier bei uns
sich zu engagieren wünschen, liegt im Bereich ebenso wie an anderen Orten der Welt.
zwischen dem Staat und der Bevölkerung, Damals wie heute besteht die
d.h. in den zivilen Organisationen, zu Herausforderung darin, die Antworten in
denen auch die Vereinigung der Israelis Taten umzusetzen. In dieser Hinsicht besitzt
mitteleuropäischer Abstammung zählt. unsere Vereinigung neben der akademischen
Mit Stolz darf ich darauf hinweisen, dass Gemeinde, die sich mit diesen Themen
unser seit 90 Jahren tätiger Irgun zu den beschäftigt, zwei strategische Mitspieler, zum

5

Gute Wünsche für das neue Jahr
und für eine erfolgreiche Tagung

Ich darf hiermit die Teilnehmer der vergangene Jahr zurückzublicken, Abschied
Jahrestagung unserer Vereinigung, die im von ihm zu nehmen. Ein Abschied verlangt
Haus ‚Erez Israel Jaffa‘ (Erez Israel ist schön) Aufmerksamkeit.
stattfindet, herzlich begrüßen. Es scheint, als wären sich Israelis aller
Ja, unser Land ist schön, und wir dürfen über Couleur, aller religiösen Richtungen, aller
Möglichkeiten der weiteren Verschönerung Gesellschaftsschichten zumindest in einem
gern nachdenken und uns ebenso gern aktiv an einig: Das vergangene Jahr war in vieler
der Bewahrung seines besonderen Charakters Hinsicht ein schweres (vom unkontrollierten
beteiligen. Wir dürfen heute das 90-jährige Ansteigen der Lebensmittelpreise, der
Bestehen unserer Vereinigung feiern, ein Verteuerung des Wohnens, der Gewalt auf den
guter Grund, Lob auszusprechen und Lob Straßen bis hin zum zügellosen Beschimpfen
entgegenzunehmen, aber auch ein Anlass, staatlicher Behörden, des Justizwesens, der
Fragen zu stellen. Gesetzesüberwachung usw. usw.). Wieder
Im Monat Elul ist die Morgendämmerung stehen uns Wahlen bevor, die fünften
schon nicht mehr finster wie die Nacht, aber innerhalb weniger Jahre. Die Kosten werden
auch noch nicht hell wie der Tag. Es ist die offiziell auf 2,7 Milliarden geschätzt, für die
richtige Zeit, um innezuhalten und auf das wir, die israelischen Steuerzahler, aufkommen
müssen.
Zu diesen heimischen Krisen kommt als
weitere Belastung der Klimawandel hinzu,
der alle Menschen weltweit bedroht und zu
dessen Abwehr alle Staaten der Erde sich
zusammenschließen und gemeinsam handeln
müssen. Obendrein tobt in der Ukraine ein
grausamer Krieg, der unschuldige Menschen
trifft und Millionen von ihnen in die Flucht
getrieben hat. Seine Kosten zwingen die
Weltmächte dazu, geplante Investitionen in
alternative grüne Energien zu reduzieren.
Wenn ich meinen Freundinnen, Freunden
und Bekannten ganz unterschiedlicher

4 MB Yakinton . Nr. 315 . September 2022

damit die Erträge jener Zeitungen schreit der Ansager. ‚Duty‘ aber
sicher, die über entsprechende bedeutet ‚Zoll‘ im amerikanischen
Verbindungen verfügen. Allerdings Englisch, das bei uns offenbar seit
sind diese Anzeigen manchmal nicht den Tagen, in denen Grobheit noch
größer als Briefmarken, sodass die ‚Chuzpa der Sabres‘ genannt wurde,
minimalistischen Lettern mit bloßem so viele beherrschen.
Auge kaum zu lesen sind. Wir haben Wahrheit, Lüge und leere
es hierlediglichmit einer Pflichtübung Werbesprüche vermischen sich
zu tun. Veröffentlichungen, die den zu einer toxischen Melange, vor
Interessierten nicht ohne weiteres der man sich besonders in Zeiten
zugänglich sind, sollten meiner des Wahlkampfs in Acht nehmen
Meinung nach abgelehnt werden. sollte. Sie versprechen uns (im
‚Nur heute‘ verkündet eine bekannte Allgemeinen) nicht nur etwas,
Ladenkette an jedem einzelnen Tag, sie versprechen uns, uns etwas zu
ein populäres Zitat aus den fröhlichen versprechen. Das zweite Versprechen
Tagen des Jerusalemer Schuk (das billigere der beiden) geht dann
Machane Jehuda. In London habe auf unsere Rechnung.
ich mehr als einmal Läden gesehen, Levi Eshkol, der dritte israelische
die ihre Kunden per Lautsprecher Ministerpräsident, erklärte: ‚Ich
von der Straße lockten: „Uns ist habe es zwar versprochen, aber ich
der Mietvertrag gekündigt worden, habe nicht versprochen, es zu halten‘.
alle Waren müssen noch heute Bei ihm fand sich immerhin noch
raus! Am Nachmittag kommendie etwas vom jiddischen Charme;
Umzugswagen.“ Und das ging als Weltanschauung ist so etwas
jahrelang so. Auch die Lastwagen vielleicht in einem Stück von Schalom
kamen regelmäßig am Nachmittag Aleichem am Platz, keinesfalls aber
mit der Ware für den morgigen einem Rechtsstaat.
allerletzten Verkaufstag.
Als Wissen verkleidetes Unwissen MD
findet sich in der Werbung für Duty-
free Läden. ‚Kommt zum Duty!‘,

3

NB wird, ein aufrichtiger Ausdruck
für lügenhafte Absichten. Donald
‚Jedes Wort ist wahr, etwas mehr oder Trumps Beitrag zur Weltgeschichte.
etwas weniger‘ singt Chava Alberstein Als kleiner Junge, wir lebten damals
in ihrem selbst geschriebenen Lied im kommunistischen Ungarn, fragte
‚Scharalia‘, das von der Einwanderung ich mich, ob Stalin im Stillen wohl
nach Erez Israel und der Integration wüsste, wann er log. Subversive
im Land erzählt. Gedanken.
Friedrich Nietzsches Schwester Lügen sind zu einem legitimen
veröffentlichte im Jahr 1896 seinen Instrument und zu einer wertlosen
Artikel mit dem Titel ‚Über Wahrheit politischen (oder anderen) Münze
und Lüge im außermoralischen geworden; ein Wort ist zu nichts
Sinne‘. Dort geht es nicht um eine mehr verpflichtet und der Sprecher
Verknüpfung der beiden Worte – erst recht nicht. Im schlimmsten Fall
die findet höchstens in meinem wird dann behauptet, das Zitat sei
Assoziationsradius statt –, es geht aus dem Zusammenhang gerissen
vielmehr um die Verpflichtung der worden. Lügen dieser Art sind auch in
Worte, um den Wert einer Aussage der Welt der kommerziellen Werbung
und um ihren Bezug zu Gewissen und anzutreffen. Eine Anzeige prahlt:
Moral. ‘Der niedrigste Preis im ganzen
In Zeiten des Wahlkampfs schaukelt Land, ‚dafür bürge ich persönlich‘.
man uns hin und her zwischen der Eine andere enthält die Klausel ‚den
Wahrheit und grobschlächtigen Satzungen entsprechend‘, und nimmt
Lügen, offenbaren Lügen und damit alle Versprechen zurück.
weißen Lügen, wobei eine Lüge als Radioansager lesen die Konditionen
‘alternative Wahrheit‘ bezeichnet so schnell vor, dass keiner versteht,
was ihm droht, wenn er mit den
Rückzahlungen in Verzug gerät.
Behörden veröffentlichen in den
Printmedien Anzeigen mit Bau-
und Zulassungsgesetzen und stellen

2 MB Yakinton . Nr. 315 . September 2022

‫‪0‬‬ ‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫‪Yakinton‬‬
‫‪Nr. 315 | September 2022‬‬


Click to View FlipBook Version