Yakinton_312_DIGI

‫‪0‬‬‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫‪0‬‬‫יקינתון‬
‫שבט התשפ"ב | ינואר ‪ | 2022‬גיליון ‪312‬‬
‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫עברשונעהתיד‬

‫איור‪ :‬יאיר נועם | עמוד ‪19‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪3‬‬
‫יאיר כפי שאני מכיר אותו‬ ‫‪ 90‬שנה לאירגון ‪ -‬מחשבות‬
‫לעתיד‬
‫מאת דן חמיצר‬ ‫‪21‬‬

‫‪6‬‬ ‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות האירגון‬

‫‪22‬‬ ‫דור שני מברלין‬ ‫הארגון וחותמו‬
‫מאת דוד ויצטום‬
‫מאת ראובן מרחב‬

‫תשעים שנים ומורשת‬ ‫‪7‬‬ ‫תוכן העניינים‬
‫מאת ד"ר מיכאל נויברגר‬
‫נ‪.‬ב‬
‫‪23‬‬
‫מאת מיכאל דק‬
‫לשתף את הציבור!‬
‫מאת יאיר בר‪-‬קול‬ ‫‪9‬‬

‫מורשת היקים חלק מריבוי‬
‫התרבויות בישראל‬

‫מאת פרופ' משה צימרמן‬

‫‪24‬‬ ‫‪12‬‬

‫קבוצת הצאצאים חוגגת‬ ‫סוד הקסם של יהדות גרמניה‬
‫מאת פרופ' גיא מירון‬
‫מאת רפי ברבירו‬

‫‪25‬‬ ‫‪14‬‬

‫יומן עברי מגטו טרזיינשטט‬ ‫להיות מהגר מגרמניה‬
‫מאת מיכאל דק‬
‫מאת מיכה לימור‬
‫‪28‬‬
‫‪16‬‬
‫חדשות מבתי ההורים‬
‫יקה דור שני‪ :‬מסע בזמן ופרידה‬
‫‪33‬‬ ‫מאת רוביק רוזנטל‬

‫השקת הספר "הדוקטור"‬
‫מאת אדריכלית ד"ר אסנת רוזן‪-‬קרמר‬

‫‪ 90‬שנים לארגון – מחשבות לעתיד‬

‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫לחברי הקהילה‪ ,‬כולל הוותיקים‬

‫והקשישים‪ ,‬וזאת באמצעות‬

‫רשת בתי ההורים וכן באמצעות‬

‫המפעל לעזרה הדדית‪.‬‬

‫דגש נוסף ניתן על שימור‬

‫המורשת של העלייה החמישית‬

‫והנחלתה לכלל הציבור הישראלי‬ ‫יקינתון‬

‫ולבני הדורות הבאים‪ .‬הדבר בא‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫מערכת יקינתון ‪MB‬‬
‫לידי ביטוי בהסכם השותפות‬
‫בטאון צאצאי הייקים בישראל‬
‫של הארגון עם המוזיאון ליהדות‬
‫מו"ל ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬נוסד ב‪1932 -‬‬
‫דוברת גרמנית ששכן בזמנו‬ ‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬תל אביב ‪6744365‬‬
‫‪www.irgun-jeckes.org‬‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה מציין בתפן‪ .‬כיום הוא אמור להיבנות‬
‫עורך‪ :‬מיכאל דק‬
‫‪ 90‬שנה להיווסדו‪ .‬זה הזמן מחדש ולהתאים עצמו לעידן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫והמקום להביט קדימה – ולשאול החדש ‪ -‬באוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫חברי המערכת‪ :‬יאיר בר‪-‬קול‪ ,‬אברהם הופמן‪,‬‬
‫את השאלות הקשורות לדרכו כחלק ממוזיאון הכט‪ .‬התפנית‬ ‫חוה ורדי‪ ,‬ראובן מרחב‪ ,‬ד"ר מיכאל נויברגר‪,‬‬
‫דוד נוימן‪ ,‬פרופ' משה צימרמן‪ ,‬עמרם קליין‪,‬‬
‫ולמקומו של הארגון בשנים בדגשים באה לידי ביטוי בעשרות‬ ‫אורי רוזנפלדר‪ ,‬רימונה שיף‪ ,‬תמי שגיא‪ ,‬ד"ר‬

‫כנסים‪ ,‬ימי עיון ופעולות תרבות‬ ‫הקרובות‪.‬‬ ‫מרגלית שלאין‪.‬‬
‫נוסח גרמני‪ :‬הלן סיידלר‪.‬‬
‫עם הקמת הארגון נועדו שנערכות ביוזמות של הארגון‬
‫הפקה‪ :‬ליאורה שוהם‪-‬פיטרס‬
‫פעולותיו לתת מענה לקשיי ובשיתוף עם מיטב מוסדות‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫העולים החדשים שבאו זה התרבות והמורשת בארץ‪ .‬לצד‬ ‫מזכירות מערכת‪:‬‬
‫מקרוב ארצה‪ .‬הפעולות נועדו כל זה – ה‪ MB-‬יקינתון‪ ,‬המשמש‬ ‫‪ [email protected]‬טלפון ‪03-5164461‬‬

‫להקל על העולים להיקלט במה לצאצאי היקים‪ ,‬וכן אתר‬ ‫דעות תגובות וכתבות ליקינתון ‪ MB‬יפורסמו לאחר‬
‫עיון‪ ,‬עריכה והגהה‪ .‬הפונים מתבקשים להעביר‬
‫בארץ החדשה מכל הבחינות‪ ,‬הארגון ודפי הפייסבוק הפעילים‬
‫את רשימותיהם בקובץ ‪ word‬לכתובת מזכירות‬
‫החל בסיוע ובתמיכה בקליטה המהווים במה לנושאי המורשת‬ ‫המערכת‪ .‬תוכן המודעות הינו על אחריות המפרסמים‬
‫בלבד‪ .‬נעשה כל מאמץ לאתר בעלי זכויות‪ .‬אם טעינו‬
‫הכלכלית וכלה בסיוע בקליטה היקית‪.‬‬
‫נשמח לתקן בגיליון הבא‪.‬‬
‫אתגרים הניצבים לפתחו של‬ ‫החברתית‪-‬תרבותית‪.‬‬

‫עם הקמת המדינה וביסוסה הארגון בעתיד בתי ההורים‪.‬‬

‫העולים השתלבו בחברה וחלק אלה היו כבר בזמנו חדשניים‬

‫מהפעולות שבוצעו על ידי ופורצי דרך (וכך הינם גם היום)‬

‫הארגון בעבר פסקו מלהיות היוו לגבי דור המייסדים ועבור‬

‫חלק ניכר מבני הדור השני‪ ,‬את‬ ‫רלוונטיות‪.‬‬

‫צורכי החברים השתנו‪ ,‬ובעקבות הבחירה הטבעית למגורים לעת‬

‫זאת שינה הארגון את דגשי זקנה – שם הם קיבלו ומקבלים‬

‫פעילותו והפך מארגון המסייע שירותים איכותיים המותאמים‬

‫בקליטת העולים החדשים להם‪ ,‬וכל זאת בחברת חברים‬

‫בחברה הישראלית ובשילובם שדיברו את שפתם וחלקו איתם‬

‫בה‪ ,‬לארגון השם דגש על סיוע את תרבותם ואת הווי חייהם‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪3 2022‬‬

‫זיכרון מגוונת ורב דורית‪" .‬והגירת הוריי לא נרגעה‬ ‫בחלוף השנים חל שינוי‪ ,‬הוקמו בתי הורים ודיור‬
‫בי" – כשיהודה שעמיחי כתב את שירו זה הייתה‬ ‫מוגן נוספים ברחבי הארץ‪ .‬בני הדורות הבאים –‬
‫למילות השיר האלה משמעות חתרנית‪ ,‬על רקע‬ ‫שגדלו‪ ,‬התחנכו‪ ,‬למדו ועבדו במסגרות ישראליות‬
‫הניסיון שרווח במדינת ישראל ליצור 'ישראלי‬ ‫בוחרים לחיות לעת זקנה בבתי דיור מוגנים אחרים‪,‬‬
‫חדש' אחיד כמעט‪ ,‬פרי כור ההיתוך שהיה למשאת‬ ‫שלא על פי שיוך קהילתי (בדרך כלל בקרבת מקום‬
‫נפש ממלכתית‪ .‬בעידן שבו אנו חיים‪ ,‬מילים אלה‬ ‫מגוריהם הקודם ו‪/‬או ליד בני משפחה קרובים)‬
‫ולאו דווקא בבתי ההורים שנוסדו ופותחו על ידי‬
‫של עמיחי הן עדיין‪ ,‬או שוב‪ ,‬רלוונטיות‪.‬‬
‫בניסיון לבחון את המשיכה העכשווית של דורות‬ ‫הארגון ברוח הקהילה‪.‬‬
‫ההמשך (ילדינו ונכדינו) לזהות היקית‪ ,‬שהיא‬ ‫התוצאה היא שבבתי ההורים גרים כיום גם דיירים‬
‫עבורם זיכרון עמום של מנהגים‪ ,‬של ריחות ושל‬ ‫שאינם בהכרח צאצאיהם של עולי מרכז אירופה‬
‫צבעים‪ ,‬די לשוטט להנאתנו בדף הפייסבוק 'הופה‬ ‫ונראה כי מגמה זו תימשך‪ .‬עלינו מוטלת המלאכה‬
‫הופה רייטר' המביא לידי ביטוי יומיומי את מגוון‬ ‫להנגיש את בתי ההורים לצאצאי היקים באשר‬
‫הדורות של הקהילה (קשישים‪ ,‬מבוגרים וצעירים)‪.‬‬ ‫הם‪ ,‬ולדאוג לכך שהטיפול המקצועי והמסור‬
‫הדף רוחש וגועש בסיפורים‪ ,‬באנקדוטות‪ ,‬בחוויות‬
‫וברסיסי זיכרון מלאי צבע וטעם מבית אבא‪-‬אימא‪,‬‬ ‫הקיים בבתי ההורים יימשך ויפותח‪.‬‬
‫סבא‪-‬סבתא‪ ,‬סבתא רבתא‪-‬סבא רבא‪ .‬לעיתים‬ ‫עזרה הדדית וסיוע לחברי הקהילה‪ .‬נמשיך לטפח‬
‫הגעגועים הם לדבר שלא היה‪ ,‬ואולי לדבר שיכול‬ ‫את הערך המסורתי של הקהילה שלנו‪ ,‬והוא‬
‫היה להיות‪ ...‬בכל מקרה‪ ,‬דף פייסבוק זה הוא ביטוי‬ ‫העזרה ההדדית‪ .‬הדאגה לחברים‪/‬ות נזקקים‪/‬‬
‫מוחשי לשיח המגוון הרב‪-‬דורי‪ ,‬שעיקר תכניו הם‬ ‫ות מהקהילה היא חלק מהעשייה השוטפת של‬
‫זיכרונות משותפים רב‪-‬דוריים – שאותם הארגון‬ ‫הארגון‪ ,‬והיא תימשך גם בעתיד הנראה לעין‬
‫למרות המערכות הקיימות של המדינה‪ .‬מערכות‬
‫מעודד ומעצים‪.‬‬ ‫אלה מותירות עדיין מקום נרחב לפעילות של‬
‫הקהילה היקית (כמו גם קהילות אחרות) הופכת‬ ‫עזרה הדדית ושל דאגה אנושית בין חברי הקהילה‪.‬‬
‫במידה רבה מקהילה הומוגנית חד‪-‬גילאית‬ ‫חלק מאיתנו חווים מקרוב אירועים מאתגרים‪,‬‬
‫ל'קהילת זיכרון' מגוונת רב‪-‬גילאית‪ ,‬ולדבר הזה‬ ‫הפוגשים אותנו מבלי שנהיה מוכנים וערוכים לכך‬
‫משמעויות נרחבות‪ .‬בעידן הנוכחי נדיר לראות‬
‫חברי ארגון שהם יקים‪ ,‬בני יקים משני הצדדים‪.‬‬ ‫‪ -‬המקרים הם מגוונים ורבים‪.‬‬
‫אנו עוברים מקהילה הבנויה מחברים בעלי זהות‬ ‫לשם סיוע בעמידה באתגרים הללו נוצר המפעל‬
‫אתנית (המתאפיינת במקום מוצא) לקהילה שבה‬ ‫לעזרה הדדית של הארגון‪ .‬הרעיון היה לייסד גוף‬
‫הגבולות האתניים פרומים וממשיכים להיפרם‬ ‫שעיסוקו בערבות הדדית דומה לזה שהיה נפוץ‬
‫עם חלוף השנים‪ .‬זהו תהליך בלתי נמנע וחיובי‬ ‫בקהילות המוצא של הורינו ושל הורי‪-‬הורינו‪ ,‬גוף‬
‫לטעמי‪ ,‬שכן מתוך הגבולות הפרומים האלה עולה‬ ‫שיסייע לאדם ברגעי משבר‪ ,‬מצוקה ומחסור‪ ,‬וכל‬
‫קהילת הזיכרון שהמכנה המשותף לחבריה הוא‬ ‫זאת‪ ,‬מתוך הערכה וכבוד לפונים‪ .‬המפעל לעזרה‬
‫זיכרון קהילתי ובעיקר ערכים משותפים‪ .‬תהליך‬ ‫הדדית שינה אמנם את זהותו הארגונית והוא‬
‫זה קורה בקהילות השונות המרכיבות את החברה‬ ‫כיום חלק מן הארגון‪ ,‬אך הוא חלק עצמאי ונפרד‬
‫בתוך הארגון‪ .‬כל פרוטה שנתרמת מיועדת לסייע‬
‫הישראלית‪.‬‬ ‫לחברים‪/‬ות המצויים במחסור‪ ,‬ואכן יש הנזקקים‬
‫יש הגורסים שהעם היהודי מורכב ממגוון קהילות‬
‫אף שהן חיות בארץ שנים רבות; עדיין‪ ,‬כל אחת‬ ‫לסיוע הזה לצורך קיום מכובד‪.‬‬
‫מהקהילות משמרת את התרבות ואת הערכים‬ ‫הארגון ימשיך‪ ,‬בטווח הנראה לעין‪ ,‬לעסוק‬
‫המאפיינים אותה‪ .‬זה חלק מן המציאות‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בפעולות עזרה הדדית‪ ,‬וזאת על רקע העובדה‬
‫מהזהות הישראלית העכשווית‪ ,‬הנשענת על ריבוי‬ ‫שהמדינה עצמה נשענת על העבודה של ארגונים‬
‫וולונטריים (מצב זה אופייני לא רק למדינת‬
‫תרבויות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬תהליך זה הינו הבסיס לשיח הקהילתי‬ ‫ישראל)‪.‬‬
‫מקהילה יקית‪ ,‬הומוגנית וחד‪-‬גילאית‪ ,‬לקהילת‬

‫‪4‬‬

‫ליהדות דוברת גרמנית‪ ,‬שכולנו תקווה כי ישגשג‬ ‫הרב‪-‬דורי שאותו אנו מעוניינים להעצים גם‬
‫במשכנו החדש באוניברסיטת חיפה ויהווה אבן‬ ‫בשנים הבאות‪ ,‬באמצעות הפעולות החברתיות‬
‫שואבת לקהילה על דורותיה‪ ,‬ומכון לאו בק‪ .‬ישנם‬
‫עוד שותפים מארגונים אחרים ומקהילות זיכרון‬ ‫והתרבותיות שהארגון יוזם ומבצע‪.‬‬
‫אחרות; זה הזמן לחשיבה משותפת ולהליכה‬ ‫לכל דור ‪ -‬התפקיד שלו‪" .‬והגירת הורי לא נרגעה‬
‫שלובת ידיים של מורשות למען עתיד החברה‬ ‫בי‪ "...‬היא ה"משהו" הרגשי‪ ,‬הביטוי לזהות האישית‬
‫והקהילתית‪ ,‬העובר מדור לדור ופועם בקרב דורות‬
‫שלנו כולה‪.‬‬ ‫ההמשך‪ .‬התפקיד של הארגון הוא לא להשקיט‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בשנים האחרונות התמיד הארגון לנקוט‬ ‫את הרגש הזה אלא דווקא להנכיח אותו בהעלאת‬
‫עמדה; לא במובן הפוליטי אלא במובן הערכי‬ ‫נושאים ותכנים המשותפים לדורות השונים‪.‬‬
‫והציבורי‪ .‬בזה יש להמשיך‪ .‬אין צורך להתבלבל‬ ‫האתגר של הארגון הוא ליישב בין זיכרונות‬
‫בין ערכים של טוהר כפיים‪ ,‬ליברליזם וסובלנות‬ ‫וסיפורי העבר לבין התרגומים העכשוויים שלהם‪.‬‬
‫לבין פוליטיקה‪ .‬לארגון כמו שלנו יש מקום לנקוט‬ ‫דוגמה לכך היא הציון המסורתי של הארגון‬
‫עמדה בנושאים ערכיים המתאימים למורשת‬ ‫לאירועי פוגרום ליל הבדולח; לא רק ממקום של‬
‫ולערכים הליברליים‪ .‬השיח על הזכויות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫רצון לקיים יום זיכרון לאירוע עצמו‪ ,‬אלא גם‬
‫אינו מצוי במצב טוב‪ .‬והרי מקום שבו נגזלות זכויות‬ ‫מתוך רצון להבין את התהליכים שהובילו לפוגרום‬
‫של קשישים לא מבשר טובות לקשישים עצמם‬ ‫ליל הבדולח ולהעלות מודעות לסכנות שבגזענות‬
‫ולאלה שבדרך‪ .‬טוהר הכפיים הציבורי‪ ,‬ובכלל‪,‬‬ ‫ולהתעלמות ממנה‪ ,‬לסכנות שמתעוררות כתוצאה‬
‫התנהלות במרחב הציבורי‪ ,‬חייבים לעניין כל‬ ‫מחוסר סובלנות‪ ,‬לסכנות שבפניהן ניצבות‬
‫אזרח ואזרחית במדינה‪ .‬הזלזול במרחב הציבורי‬ ‫הדמוקרטיות‪ .‬ציון האירוע בא להנכיח גם כיום‬
‫סופו שייתן אותותיו גם בהתנהלות כלפי כל אזרח‬ ‫את הסוגיות האלה‪ ,‬שבהקשרן הרחב מעסיקות‬
‫ואזרחית‪ .‬כיום זה מישהו מסוים שסובל מכך‪ ,‬מחר‬ ‫את הקהילה על דורותיה ומעודדות את השיח‬
‫‪ -‬מי יודע‪ .‬יש מקום שנצביע על עוולות כאלה‪ .‬גם‬
‫זה חלק מהמורשת שהביאו אבותינו‪ ,‬ואנו‪ ,‬ממשיכי‬ ‫הרב‪-‬דורי‪.‬‬
‫דרכם‪ ,‬יכולים להפיח בהם תוקף מחודש‪ .‬זה חלק‬ ‫צביונה של החברה הישראלית‪ .‬השאלה אם‬
‫מתפקידנו בחברה כארגון המבוסס על הערכים‬ ‫על הארגון לנסות ולהשפיע גם על צביונה של‬
‫החברה הישראלית ניצבה לפתחו של הארגון עוד‬
‫הליברליים של הציונות ההרצליאנית‪.‬‬ ‫בימיו הראשונים‪ .‬האם פניו לקהילה היקית או‬
‫ומה נאחל לארגון המציין ‪ 90‬שנה להיווסדו?‬ ‫שמא לעבר המדינה שבדרך‪ ,‬או גם וגם‪ .‬פרנסי‬
‫שנמשיך לטפח את הדנ"א היקי הרב‪-‬דורי שעונה‬ ‫הארגון שאלו את השאלה למה צריך אותו ולאן‬
‫על צורך קהילתי חברתי של חבריו‪ .‬התהליכים‬ ‫הוא שם פניו‪ .‬עצם הקמת ארגון עולים‪/‬מהגרים‬
‫הקורים בעולמנו ובחברתנו מלמדים אותנו‬ ‫היא הצהרה שאתה משיל מעל עצמך משהו מן‬
‫שהצורך בהשתייכות לקהילה לא פחת‪ .‬להפך‪.‬‬ ‫המעטה של החברה שאליה השתייכת קודם לכן‪.‬‬
‫התקשורת הדיגיטלית הגבירה את ההתקשרויות‬ ‫השאלה הזו מובנית בתוך עצם הקיום של ארגון‬
‫הקהילתיות‪ ,‬לא כולן וירטואליות‪ .‬היפה בפלורליזם‬ ‫מהגרים‪ ,‬כאן כמו במקומות אחרים בעולם‪ .‬ארגון‬
‫הזה ‪ -‬שהוא יכול לתת תשובה לצורך אישי‪/‬‬ ‫היקים השכיל ליצור תלכיד‪ :‬חברתי‪ ,‬קהילתי‬
‫כלכלי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬וכמובן ‪ -‬המפעלים‬
‫קהילתי‪.‬‬ ‫לעזרה הדדית‪ ,‬הסיוע בתחום השיכון והדאגה‬
‫מי ייתן ונשכיל לבסס את השיח הרב‪-‬דורי היקי‬ ‫לחלש‪ .‬כל אלה היו חלק מן ה'אישיות' של הארגון‬
‫ונדע לשלב בין הדורות‪ ,‬וכן שנדע לתרום את‬
‫חלקנו בהפיכת החברה הישראלית לטובה יותר‪,‬‬ ‫בנוסף על המוצא היקי המשותף‪.‬‬
‫למוסרית יותר‪ ,‬לסובלנית יותר‪ ,‬לצודקת יותר‪,‬‬ ‫האתגר של הארגון הוא בתרגום התשובות הלכה‬
‫נטולת אפליה‪ .‬כפי שביקשו קודמינו בארגון‬ ‫למעשה‪ .‬אגב‪ ,‬אנחנו לא לבד‪ .‬בהקשר הזה יש‬
‫עולי גרמניה ואוסטריה‪ ,‬לימים ארגון יוצאי מרכז‬ ‫לארגון שני שותפים אסטרטגיים‪ ,‬מעבר לקהילה‬
‫האקדמית שעוסקת בנושאים אלה ‪ -‬המוזיאון‬
‫אירופה‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪5 2022‬‬

‫אשר עמה ובצילה נצטרך כנראה להמשיך לפעול‬ ‫הארגון וחותמו‬
‫בשנים הבאות – אם כי בגלגולים אחרים; היא מהווה‬
‫התגלמות של הפיתגם הסיני עתיק היומין – 'משבר‬ ‫מאת ראובן מרחב‬
‫הוא סכנה והזדמנות בעת ובעונה אחת'‪ .‬המגיפה‬
‫היא עדות חותכת לכך ‪ -‬חשנו‪ ,‬אנו עדיין חשים‬ ‫יובל ה ‪ 90‬לייסודו של ארגון יוצאי מרכז אירופה‪,‬‬
‫בהשפעתה על אורחות חיינו‪ ,‬כפרטים‪ ,‬כמשפחות‪,‬‬ ‫בגלגוליו השונים‪ ,‬הוא הזדמנות נאותה לסיכום‬
‫כקהילות וכאומה‪ ,‬כאן ובעולם‪ .‬מאות מיליונים נאלצו‬ ‫פעילותו הקהילתית והכללית רב‪-‬תחומית הענפה;‬
‫להיכנס לסגרים למיניהם‪ ,‬תוך שיבוש מסורות‪ ,‬דפוסי‬ ‫זו הטביעה חותם בל יימחה בחיי היישוב היהודי‬
‫התנהגות ואורחות חיים; נוצרו מגמת התקבצות‬ ‫בא'י ועל עיצובו כמבנה חברתי‪ ,‬ותרבותי ושלטוני –‬
‫מכווצת ושינויים בחיי החברה‪ :‬ירידה בהתקהלויות‬ ‫אוטונומי ודמוקרטי; הדברים אירעו תחת השלטון הזר‬
‫ובמופעי תרבות‪ ,‬חברה וספורט המוניים‪ ,‬ונטיה‬ ‫כבר בראשית המאה עשרים וביתר שאת בעשורים‬
‫לצמצם את מספר המשתתפים בטקסים‪ ,‬גם אחרי‬ ‫שקדמו להקמת המדינה‪ ,‬במאבק על עצם קיומה ועל‬
‫שהוטל סינון‪ .‬באורח טבעי הופנו הביקושים לאירועים‬
‫למסגרות מסורתיות ומוכרות‪ ,‬וחלה העצמה במשימות‬ ‫צביונה‪ ,‬ובשנים שחלפו מא‪.‬‬
‫קהילתיות וחברתיות מוכרות ואינטימיות במשפחות‪,‬‬ ‫בפירוט הפעילות הזאת נציין את הגמישות שגילינו‬
‫בסניפים ובבתי ההורים; בכל התחומים הללו כבר‬ ‫תמיד בהתאמת הארגון לעמידה במשימות הרלבנטיות‬
‫התחלנו לפעול בשנתיים האחרונות בכל המסגרות‪,‬‬ ‫לתקופה‪ :‬בסיוע הרב תחומי לעולים החדשים ‪-‬‬
‫תוך הסתייעות גוברת והולכת באמצעי התקשורת‬ ‫בקליטה ראשונית‪ ,‬בהוראת השפה העברית‪ ,‬בדיור‬
‫האלקטרוניים‪ ,‬הנעשים זמינים ונגישים יותר ויותר‪.‬‬ ‫ובמציאת עבודה ‪ ,‬בקליטה חברתית‪ ,‬בסיוע לקשישים‬
‫אין ספק שמגמה זו תימשך‪ ,‬תוך הידוק הקשר בין‬ ‫ובעזרה הדדית ועוד; במשימות אלה נשאו בעיקר בני‬
‫יוצרי התכנים לבין הצרכנים בסניפים ובבתי ההורים‪.‬‬ ‫הדור הראשון‪ ,‬ילידי ראשית המאה הקודמת ושנות‬
‫הנהלת הארגון יזמה‪ ,‬קידמה והפעילה עשרות רבות‬ ‫העשרים שלה שהניחו את היסוד לפעילות במוקדים‬
‫של מפגשי 'זום' נגישים ופתוחים במגוון נושאים –‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬שהופעלו בהתאם לצרכים בשטח‪.‬‬
‫ניהול וארגון‪ ,‬מורשת ותרבות‪ ,‬אקטואליה ועוד ועוד‪.‬‬ ‫במקומם של המייסדים באו בהדרגה בני הדור השני‪,‬‬
‫כמו כן חברנו למפגשים של גופים אחרים‪ ,‬הקרובים‬ ‫ילידי שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת‪.‬‬
‫לנו שעסקו בנושאים בעלי עניין מיוחד עבורנו – כמו‬ ‫הם פורשים עתה בהדרגה מפעילותם שהתאפיינה‬
‫'מוסד ליאו בק'‪' ,‬בית טרזין'‪' ,‬משואה' ואחרים ונתנו‬ ‫בהתאמת הכלים למשימות‪ ,‬עדכון התקשורת‬
‫במה לפרסומים בעלי עניין לקהילה תוך שימוש בכל‬ ‫הקהילתית והציבורית‪ ,‬שמירת זיכרון השואה‬
‫ומורשת הפעולה הקהילתית והחברתית; הדברים‬
‫דרך אפשרית‪.‬‬ ‫נעשו באורח מרוכז‪ ,‬רצוף וסדור תוך שמירת קשר‬
‫בשנה הקרובה נגביר את הפעולה להנגשת ה'יקינתון'‬ ‫הדוק עם המסגרות הבינ"ל הרלוונטיות ומתן ביטוי‬
‫לקהלים רחבים יותר יחד עם מתן ביטוי בולט יותר‬ ‫כתוב לפעילות בביטאון הארגון המתחדש והקהילה‬
‫לעמדות שיגובשו בוועדות המדיה והמורשת שלנו‬ ‫– ובע"פ‪ ,‬בכנסים ובתקשורת‪ ,‬והביאו את הדברים‬
‫בנושאים ציבוריים המצויים בליבה של ערכי הארגון‬ ‫לידיעת הקהילה והציבור הרחב ; הם ויורשיהם החלו‬
‫– חופש הפרט‪ ,‬השוויון האזרחי והמגדרי וביצור‬ ‫גם בטיפוח מקורי בתקשורת ישירה של המורשת‬
‫הדמוקרטיה – כל זאת בלי להיגרר לפולמוס מפלגתי‬ ‫הקהילתית בין בני הדור השלישי ומאמץ מוצלח‬
‫ותוך הפעלת כל האמצעים העומדים לרשותנו‪.‬‬ ‫– 'הופה רייטר' שהגיע לרבבת משתמשים וכל בני‬
‫לסיכום – אנו משאירים לדור השלישי משימה כבדה‬ ‫הקהילה באשר הם; כל אלה יחד נעשו עם שמירה על‬
‫עצמאות ארגונית וכלכלית‪ ,‬ואין ספק שהארגון ידע‬
‫– תוך ביטחון שבנותיו ובניו יעמדו בה‪.‬‬ ‫גם בעתיד להתאים את פעילותו לצרכים; נדע לתת‬
‫לכל אלה ביטוי מגוון ונכון במהלך שנת היובל הבאה‬

‫עלינו לטובה ולאחר מכן‪.‬‬
‫בינתיים פקדה אותנו לפני כשנתיים מגיפת הקורונה‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫תשעים שנה לייסוד ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫(שהחל את דרכו כהתאחדות עולי גרמניה)‬

‫והמטרות המיידיות של המידעון ו'מסבירות' את מספר‬ ‫נב‬
‫המודעות הרב יחסית המציע שירותי בנקאות (ברוח‬
‫המולדת הישנה) וכן את מספר ההתייחסויות המפורטות‬ ‫באלול תרצ"ב‪ ,‬או למען הדיוק היקי‪ ,‬בתחילת ספטמבר‬
‫לאנשים ומקצועות המציעים תעסוקה לבעלי מקצוע‬ ‫‪ 1932‬יצא בתל אביב‪ ,‬מודפס במכונת כתיבה‪ ,‬עלון המידע‬
‫מתאימים או השקעה לבעלי הון מתאימים לא פחות‪.‬‬ ‫הראשון של התאחדות עולי גרמניה‪ .HOG ,‬על דבר פרסומו‬
‫המחפשים הם גם בעלי הון חלקי המחפשים משקיע וגם‬ ‫הסדיר של העלון‪ ,‬ה‪ ,MITTEILUNGSBLATT-‬המידעון אם‬
‫תרצו‪ ,‬הוכרז במכתב כוונות שנשלח כבר קודם לחברים‬
‫בעלי רעיון המחפשים שותף בעל הון‪.‬למשל‪:‬‬ ‫ולחברות בהתאחדות‪ .‬קהל המטרה לפרסום וקהל היעד‬
‫שותפויות פעילות הולנדי בעל ‪ 1000‬לירות פלסטינאיות‬ ‫של הקוראים מופיע כבר בפסקה הראשונה של 'ידיעות‬
‫רשום כהצעה מספר ‪ E175‬סוחר בעל ‪ 1400‬לא"י עד ‪2000‬‬
‫לא"י מעוניין בהזדמנות השקעה בייצוא או ביבוא או ייצור‬ ‫התאחדות עולי גרמניה'‪.‬‬
‫מקומי תעשיין בעל הון של ‪ 4000‬לא"י מחפש השקעה‬ ‫"החלטנו להוציא לאור את הגיליונות הללו לשם המצאת‬
‫מתאימה בתעשייה או במסחר סוחר מנוסה בעל הון יסוד‬ ‫ידיעות לחברינו על דבר עבודת התאחדותנו וכמו כן‬
‫של ‪ 400-500‬לא"י מחפש להשקיע בעסק קייםכמן כן‬ ‫(על מנת לענות) לשאלות מחו"ל ועל מנת לתת לחברינו‬
‫עומדות הצעות להעביר ענפי ייצור על המכונות שלהם‬
‫את ההזדמנות להשתתף‬
‫מגרמניה לארץ ישראל‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫בפעולותינו‪ .‬בהתחשב עם‬
‫הקמת בית חרושת לצעצועים‬ ‫המון החומר אנו פונים אל‬
‫חברינו בבקשה שישתתפו‬
‫הקמת מתפרה לעניבות‬
‫הקמת מתפרה ללבנים‬ ‫בעבודתנו‪".‬‬
‫מכון לניקוי כימי וצביעת בדים‬ ‫על מנת שלא ייווצר הרושם‬
‫שהקול הקורא נטול יסוד‬
‫מפעל לייצור זכוכית‬ ‫הוא‪ ,‬מצורפת רשימת נתונים‬
‫"מי שבעצמו מתאים לאחד מן החיפושים הללו‪ ,‬או מכיר‬ ‫והנמקות המבהירה את הצורך‬
‫מישהו המתאים להן‪ ,‬מתבקש לפנות למזכירות (של‬
‫בידיעון‪:‬‬
‫ההתאחדות)"‬ ‫" אחרי שנודע ברבים על דבר ייסוד התאחדותנו ואחרי‬
‫המחפשים עבודה יוכלו‬ ‫שהמצב בגרמניא נתחדד‪ ,‬נתרבו השאלות משם על דבר‬
‫להיעזר גם ב"לוחות‬ ‫אפשרויות העליה לא"י‪ .‬מיום ‪ 1‬ביולי ועד היום נתקבלו‬
‫השחורים"‪ .‬הלוחות השחורים‬ ‫כ‪ 140-‬מכתב וביניהם ‪ 80‬שאלה מן הסוג הנ"ל‪ .‬השואלים‬
‫נמצאים בבית הקפה ההונגרי‪,‬‬ ‫הן אנשים מכל החוגים ומכל המקצעות ונמצאים בתנאים‬
‫בבית המסחר לספרים של‬
‫בלומשטיין‪ ,‬אצל אסקלופיוס‬ ‫כלכליים שונים‪"...‬‬
‫ברחוב אלנבי ובקפה תרשיש‬ ‫"בחדשים האחרונים הגיעו הרבה עולים מגרמניא ואוסטריא‬
‫על שפת הים‪ .‬הודעות עסקיות‬ ‫ואלה שפנו למשרד המזכירות‪ ...‬נענו והשתדלנו לאפשר‬
‫יתפרסמו במידעון תמורת תעריף כנגד הוצאות ומסירתן‬ ‫להם את יסוד קיומם בארץ ובפרט לעזור להם בחיפוש‬
‫עבודה‪ .‬ענף חשוב בפעולתנו היא העזרה להשגת הרישיון‬
‫לפרסום תעשה דרך המזכירות‪".‬‬ ‫להוצאת הון העולים מגרמניא‪ ,‬והתבקשנו במקרים רבים‬
‫כמובן מציעה מזכירות ההתאחדות קורסים בשפה העברית‬ ‫על ידי הקונסול הכללי לגרמניה לבוא איתו במגע לשם‬
‫למתחילים‪ .‬על המעוניינים להתקשר לטלפון (נקווה‬
‫שתזכרו את המספר)‪ 127 ,‬או תיבת דואר תל אביב ‪.226‬‬ ‫פעולה משותפת‪".‬‬
‫העניין הרב בהעברות הון וקניית ציוד מגרמניה מתבטא‬ ‫המשפטים האחרונים מספקים תמונה על קהל היעד‬
‫במודעות המופיעות במידעון של בנקים (ברוח המולדת‬
‫הישנה שהתנכרה) הפועלים על פי מסורת הבנקאות‬
‫הפרטית בגרמניה‪ ,‬עניין של אמון בשיטה‪ .‬על מודעות‬
‫הפרסום האלה מצוינת לעתים כתובת הבנק הקודמת (או‬

‫זו הפעילה אף בשנות השלושים המוקדמות בגרמניה)‪.‬‬
‫העניין בהעברות אלה קשור קשר בל יינתק עם המגעים‬
‫לחתימת הסכמי ההעברה שאפשרו להציל לפחות חלק‬
‫מהון‪ ,‬שהוקפא בגרמניה‪ ,‬תמורת תשלום לבנק הטמפלרי‬
‫של המתיישבים הגרמניים הטמפלרים (בעלי פרדסים‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪7 2022‬‬

‫להביא תועלת במידה שוןה לזה שכבר מסודר כמו לזה‬ ‫ואחרים)‪ .‬אלה היו חלק מהקלות הגזל שאיפשרו השלטונות‬
‫הנאציים אל מול מאמצי נציגות היישוב להציל חלק מההון‬
‫שעוד מחפש‪.‬‬ ‫היהודי‪ ,‬תמורת עמלות מופרזות ועל הפקדות תמורת רכוש‬
‫יהודי שבעליו נאלצו למכרו במחירי רצפה בטרם הפקעה‬
‫פוריות עבודתנו כמובן תלויה בהד אשר תמצאנה ידיעות‬
‫על ידי הנאצים‪ ,‬לשם אריזציה‪.‬‬
‫אלו‪".‬‬ ‫זה היה רק פן אחד של עבודת ההתאחדות‪ ,‬לעזור לעולי‬
‫העלייה החמישית להתמקם‪ ,‬למצוא מקום מגורים‪ ,‬למצוא‬
‫ומיד לאחר הצהרת כוונות זו בא דו"ח תמציתי על פעולותיה‬ ‫מקום תעסוקה או השקעה‪ ,‬למצוא הכשרה במקצועות‬
‫הדרושים בארץ ולהקל ככל האפשר על התערותם של‬
‫של התאחדות עולי גרמניה בתל אביב לשנת ‪:1932‬‬ ‫העולים בחברתם של הותיקים יותר שלעתים הגיעו רק‬
‫כמה חודשים לפני החדשים‪ .‬וכן למלא במעט את הפגם‬
‫התאחדות עולי גרמניה נוסדה בתל אביב בראשית שנת‬
‫‪ 1932‬כדי למלאות (‪ )sic‬שורה של תפקידים אשר עד אז‬ ‫המולד של יקים‪ :‬לימודי השפה העברית‪.‬‬
‫על תפקידי הארגון בעיני עצמו ניתן להבין מהגליונות‬
‫טרם טיפלו בהם או שלא יכלו להמלאות על ידי המוסדות‬
‫הבאים של הידיעון‪ .‬למשל זה שיצא באדר תרצ"ג‪:‬‬
‫הקיימים‪.‬‬ ‫תחת הכותרת תפקידנו ימצא הקורא קרדו (אני מאמין)‬

‫בשנה הראשונה לקיומה נמצאה ההתאחדות נוכח קשיים‬ ‫ארגוני‪:‬‬
‫"את הגליון הזה של החוזר שלנו‪ ,‬אשר יופיע מעתה כסדר‪,‬‬
‫גדולים היות ולא נפגשה תיכף בהסכמה מספקת לחשיבותו‬ ‫רוצים אנחנו לקדם בכמה הערות על המטרה המרכזית של‬

‫של ארגון זה‪ .‬אולם כעת כבש הרעיון הזה את הלבבות‪ .‬גם‬ ‫עבודתנו‪.‬‬
‫זכותנו לאגד בני מדינה אחת בא"י‪ ,‬אשר בה אנחנו רוצים‬
‫בארץ יישאל וגם בהסתדרות הציונית בגרמניה אשר עזרה‬
‫הרי דווקא להתיר את‬
‫לנו על ידי תמיכה קטנה‪.‬‬ ‫הקשרים של כל אחד למקום‬
‫מוצאו וליצור את האחדות‬
‫למרות העובדה של קיום סניפים בתל אביב בירושלים‬ ‫של ישוב חדש‪ .‬זכותנו זו‬
‫יוצאת אך רק מתוך הצורך‬
‫וחיפה אפשרי היה עד כאן רק בתל אביב לבוא לידי‬ ‫החיוני לאפשר ולהקל לעולים‬
‫החדשים מארצות אשר בהם‬
‫פעולה אינטנסיבית‪ .‬הצלחנו להגדיל את מספר חברינו מ‪-‬‬ ‫השפה הגרמנית שולטת‪ ,‬את‬
‫מעברם לאחדות הזאת‪ ,‬שהיא‬
‫‪ 30‬בפברואר ‪ 1932‬עד ‪ 250‬בפברואר ‪ .1933‬אל המספר‬
‫שאיפתנו‪.‬‬
‫הזה יש להוסיף מספר לא קטן של חברים בקיבוץ גבעת‬ ‫מתוך ניסיון יודעים אנחנו‬
‫יודעים כי מוסדות מרכזיים‬
‫ברנר שהצטרפו באופן‬ ‫אינם מוכשרים למילוי תפקיד‬
‫זה במידה כזאת ‪ ,‬כמו קבוצת אנשים אשר רובם ככולם יצאו‬
‫קואופרטיבי‪ .‬עובדה משמחת‬ ‫מתנאים דומים ואשר‪ ,‬מתוך כך‪ ,‬מסוגלים יותר לשים לב‬
‫לצרכים האינידיבידואליים של העולים והתכוננים לעשות‪.‬‬
‫היא שההתאחדות הצליחה‬ ‫עבודתנו עד כאן אשר עליה מדובר בגליון זה בדין וחשבון‬
‫של הועד הפועל מוכיחה את נחיצות הסתדרותנו‪.‬‬
‫לרתום בעבודתה את כל חוגי‬ ‫אבל את המוטל עליה היא תוכל למלאת רק אז‪ ,‬אם חוג‬
‫רחב של חברים מוכן לתמוך בפועל בעבודת המעטים האלו‬
‫הציונים הגרמנים בארץ מעל‬ ‫שסחבו בעול עד עכשיו‪ ,‬והחוזר רוצה לשמש בסיס ליצור‬
‫סוף סוף קשר חי בין הועד הפועל ז"א בין החברים הפעילים‬
‫כל שייכותם לאיזו מפלגה‬ ‫ובין החברים שעתידים גם כן להיות כאלה‪.‬‬
‫מופנים אנחנו בגליון הזה לשני שדות פעולה של עניין‬
‫שהיא‪.‬‬ ‫אקטואלי‪ .‬ראשית אנו נותנים הוראות ומראים אפשרויות‬
‫מעשיות ללמוד השפה העברית‪.‬‬
‫עונת התיירים האחרונה‬ ‫הכרחי הוא לעבור את המצב הנוכחי שרק חלק של חברינו‬
‫שולט בשפה העברית‪ .‬מטרה זו קשורה ישר בשאיפתנו‬
‫והעליה הגדולה הביאו הרבה‬ ‫להשרשה מעשית ואידיאולוגית של אנשינו בתוך הישוב‪.‬‬
‫החלק השני מופנה לאפשרויות משקיות של קליטה‪.‬‬
‫אנשים במגע איתנו‪ ...‬מספר‬ ‫אנחנו מביאים פה הצעות ושאלות אשר לפי דעתנו עלולות‬

‫המכתבים והשאלות המגיעים‬ ‫‪8‬‬

‫אלינו מגרמניה הולך וגדל‬

‫מדי שבוע‪ .‬עבודם היסודי‬

‫דורש לעתים תכופות מחקרים רחבים ועבודה רבה‪.‬‬

‫קיבלנו במשך שנת הדין וחשבון ‪ 557‬מכתבים שהיו‬

‫קשורים ל ‪ 320‬נידונים‪ ,‬שלחנו ‪ 539‬מכתבים בקשר עם‬

‫סדור העניינים‪ 188 ,‬נידונים היו בקשות עבודה‪ ,‬או שאלות‬

‫על סיכויים במקצועות שונים‪.‬‬

‫כל העניינים האלה באו לידי ביטוי מתוך צורך מיידי במתן‬

‫תשובות לעולים‪ ,‬לעולים בכוח ולעולים מתוך מצוקה שהחלו‬

‫להדפק על דלתות א"י‪ .‬זאת עוד לפני שהחלה ההתאחדות‬

‫לצבור כוח פוליטי‪ ,‬תהליך אשר התחזק בתחילת שנות‬
‫הארבעים‪ ,‬עם הפיכתו של ה‪ MB-‬לבטאונה של מפלגת‬

‫עלייה חדשה בהנהגתו של פליקס רוזנבליט בטאון שביטא‬

‫את הלוך הרוחות בקרב התאחדות עולי גרמניה ואוסטריה‬

‫הציונים שלא היו קשורים לזרם‬

‫מד‬ ‫הסוציאליסטי המרכזי של‬
‫העלייה הציונית‪ .‬היתה זו העלייה‬
‫החמישית שהטביעה את חותמה‬

‫על ערכי הליבה של ארגון עולי‬

‫מרכז אירופה מאז ועד היום‪.‬‬

‫התמונות מגיליונות ‪ MB‬בשנת ‪1932‬‬

‫מורשת היקים חלק מריבוי התרבויות בישראל‬

‫מאת פרופ' משה צימרמן‬

‫ה"תרומה" (‪ )Beitrag‬של היהודים לחברה הגרמנית‪.‬‬ ‫המודעות לחשיבותה של מורשת תרבותית שאינה‬
‫המאבק על שוויון הזכויות‪ ,‬מאבק האמנסיפציה‪,‬‬ ‫חומרית תורגמה לשפת ההסכמה הבינלאומית רק‬
‫והטענות מצד האנטישמים בדבר הנזק שגורמים‬ ‫בדור האחרון‪ .‬אונסקו הגיעה אך בשנת ‪ 2003‬לניסוח‬
‫יהודים לחברה הנוצרית‪ ,‬אחר כך לחברה הגרמנית‪,‬‬ ‫אמנה בדבר שימור מורשת תרבות שעליה חתמו‬
‫יצרו אצל דוברי היהודים אילוץ‪ :‬להשתמש ב"תרומה"‬ ‫מאז מרבית המדינות‪ ,‬כולל ישראל‪ .‬זו אמנה המביאה‬
‫(בלשון אחר‪ :‬מורשת) כנימוק מכריע לקבלתם‬ ‫לידי ביטוי תחושה וידיעה המלווה כל מי שהעיסוק‬
‫כאזרחים שווי זכויות בחברה‪ .‬הדגש היה בעיקר על‬ ‫בהיסטוריה משמעותי עבורו‪ :‬יחידים וקבוצות‬
‫התרומה בתחום התרבות‪ :‬מאתנו יצאו משוררים‬ ‫יוצרים ערכים הראויים‪ ,‬לדעתם‪ ,‬להנחלה מדור לדור‪.‬‬
‫וסופרים גדולים‪ .‬מקרבנו יצאו מלומדים ומדענים‬ ‫ומשאמרנו קבוצות‪ :‬לא רק יחידים ולא רק עמים‬
‫מן השורה הראשונה‪ .‬כאשר מגדירים הגרמנים את‬ ‫מנסים לשרטט את מורשתם אלא גם קבוצות ועדות‬
‫עצמם כ"עם של משוררים והוגים"‪ ,‬ממילא מהווה‬ ‫המרכיבות את העמים הללו‪ .‬מצד אחד הן מבקשות‬
‫"התרומה" היהודית הוכחה משכנעת לערך המוסף‬ ‫להשתלב בתוך העם‪ ,‬ומצד שני הן מבקשות להדגיש‬
‫היהודי לתרבות הגרמנית‪ .‬צריך לציין‪ ,‬שטיעון זה היה‬ ‫את ייחודן‪ .‬כך בכל מדינה ועם בעולם‪ ,‬וכך גם בעדות‬
‫לחרב פיפיות‪ ,‬שכן האנטישמים הפכו אותו על ראשו‬
‫וטענו‪ :‬היהודים השתלטו על התרבות הגרמנית ויש‬ ‫הרבות המרכיבות את העם הישראלי‪.‬‬
‫להלחם ב"יהוד" התרבות ואף להפטר מהיהודים (וכאן‬ ‫כאשר מדובר בקבוצות ועדות המנסות לשמר את‬
‫לא עזר אזכור התרומה של יהודים למאמץ המלחמה‬ ‫מורשתן אלה לצד אלה‪ ,‬נוצרת מטבע הדברים גם‬
‫הגרמני במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהוא "מורשת"‬ ‫תחרות על מידת החשיבות והתרומה של מורשותיהן‪.‬‬
‫מסוג אחר לגמרי)‪ .‬בכל זאת‪ ,‬עד אל תוך התקופה‬ ‫ה"יקים" – וכאן הגענו סוף סוף מן הכלל אל הפרט ‪-‬‬
‫הנאצית ניסו היהודים בגרמניה להוכיח שוב ושוב‬ ‫הם לצורך העניין קבוצה אחת מני רבות העושות ככל‬
‫את "תרומתם"‪ ,‬דהיינו את חשיבות מורשתם עבור‬ ‫שביכולתן כדי לשמר את מורשתן‪ ,‬כמוה ככל עדה‬
‫המורשת המשותפת הגרמנית‪ .‬זה‪ ,‬כידוע‪ ,‬לא שכנע‬ ‫בישראל או במציאות הגלובלית‪ .‬לכל המאוחר מאז‬
‫את הנאצים ולא מנע את הגורל האכזר כדחויים מן‬ ‫למדנו להשתמש במונחים "הון תרבותי" ו"הון חברתי"‬
‫(חובבי כתביו של פייר ‪ )Bourdieu‬כדי לתאר יתרונות‬
‫החברה הגרמנית ונרדפים על ידיה עד חורמה‪.‬‬ ‫וחסרונות של חברות וסקטורים חברתיים‪ ,‬למדו גם‬
‫אותו מכניזם – אפולוגטיות באמצעות ההפניה אל‬ ‫הדוברים בשם העדות השונות להעריך ולהאבק על‬
‫ה"תרומה" והמורשת – הפעילו יהודי גרמניה ומרכז‬ ‫ההון התרבותי שעדות אלה מייצגות ולנסות ולהנחיל‬
‫אירופה מאז הגיעו לארץ ישראל‪ ,‬והפעם היתה‬ ‫אותו לחברה כולה‪ ,‬או לפחות להדגיש עד כמה‬
‫הכתובת שאליה פנו לא החברה הגרמנית‪ ,‬כמובן‪ ,‬אלא‬
‫החברה הישראלית‪ .‬החברה הארץ ישראלית‪ ,‬אחר כך‬ ‫חשובה מורשתן עבור החברה כולה‪.‬‬
‫הישראלית‪ ,‬הייתה חברה שברובה באה ממזרח אירופה‬ ‫ובכן‪ ,‬בלי צורך להכנס לדיון סוציולוגי מנופח אנו‬
‫ובהשראת העבר של עימות בין "יקים" ו"אוסטיודן"‬ ‫יכולים כבר להגיע למסקנה הצנועה‪ :‬היקים אינם בן‬
‫התייחסה בחשדנות לבאים ממרכז אירופה ("לא‬ ‫יחיד בחברה שההיסטוריה מהווה עבורה מורת דרך‬
‫הציונות אלא היטלר הניע אותם לארץ ישראל")‪.‬‬ ‫ו"המורשת" היא מבחינתה כלי חשוב המסייע להפוך‬
‫התנשאות "יקית" ברוח הימים שלפני ההגירה לארץ‬ ‫את העבר למורה דרך לעתיד‪ ,‬לא רק במובן האנגלי‬
‫ישראל כמובן לא היתה בחזקת פתרון‪ ,‬ולכן נעשה‬
‫המאמץ להוכיח‪ ,‬עד כמה המורשת שהובאה ממרכז‬ ‫כ‪ legacy -‬אלא במובן הגרמני כ‪.Vermächtnis -‬‬
‫אירופה תרמה לחברה הישראלית הציונית החדשה‬ ‫ליקים יש לעניין זה היסטוריה ארוכה שתחילתה‬
‫כולה‪ .‬העיניים הופנו לא רק לתכונות שגרמנים יהודים‬ ‫עוד הרבה לפני היות הציונות ולפני ההגירה לארץ‬
‫ישראל‪ .‬מי שעוקב אחרי השיח הפנים‪-‬יהודי בגרמניה‬
‫החל מן המאה ה ‪ ,19‬מגלה עד כמה שמו לב לשאלת‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪9 2022‬‬

‫התחרותי החדש היה מילון בן יהודה שטראסה‪ .‬היה‬ ‫ולא יהודים ממילא התגאו בהם בצדק או שלא בצדק‬
‫זה ניסיון להציג את הנוכחות המתמשכת של הון‬ ‫– חריצות‪ ,‬דיוק‪ ,‬משמעת‪ ,‬נימוס וכו' – אלא גם לחלקם‬
‫תרבותי יקי בתחום השפה הישראלית‪ .‬סימן מובהק‪,‬‬ ‫בהקמת התנועה הציונית‪ ,‬בתרומתם לכלכלה בארץ‬
‫משום שהוא מייצג את הנוכחות החזקה של תרבות‬ ‫ישראל‪ ,‬לחינוך ולרוח הקרבית ועוד כהנה וכהנה‬
‫עממית בתוך שיח המורשת הישראלי‪ .‬אם לנסח זאת‬ ‫דברים שיש בהם כדי לקדם את המטרה‪ ,‬להיחשב‬
‫בלשון קולוקוויאלית‪ :‬מיני תבשיל ומאפה מאפילים‬ ‫כערך מוסף חשוב לחברה הישראלית‪ .‬סימניו של‬
‫על נכסי תרבות אחרים‪ .‬ה‪ Apfelstrudel‬מתמודד‬ ‫מאמץ זה מצויים עד היום בכתיבה ההיסטורית‬
‫הישראלית העוסקת בתולדות יהודי מרכז אירופה‬
‫עם המופלטה‪.‬‬
‫אם אנו סבורים שהשימור של המורשת היקית‬ ‫ובמקומה בחברה החדשה‪.‬‬
‫הוא ערך‪ ,‬הן עבור העדה היקית והן עבור החברה‬ ‫אלא שעם הזמן שינה נושא המורשת את ה"פאזה"‪:‬‬
‫הישראלית בכלל‪ ,‬ואם אנו סבורים שהוא אמור‬ ‫מצד אחד מדובר במציאות דורית‪ :‬יוצאי מרכז‬
‫להתמודד על ייחודו בתוך עולם המורשות הישראלי‪,‬‬ ‫אירופה הצעירים ביותר שעדין זכו להתחנך בתפוצה‬
‫ראוי כמובן שלא נסתפק באותם שוליים של תרבות‬ ‫המרכז אירופית מתקרבים לגיל מאה (אם נניח‬
‫פופולרית אלא נתייחס ברצינות למורשת שבתחומים‬ ‫שילידי סוף שנות העשרים הם האחרונים שהיו‬
‫מרכזיים לחברה – היחס לחוקה‪ ,‬ההגדרה של ציונות‬ ‫חניכי שיטת החינוך המרכז אירופית)‪ .‬מי שעומד על‬
‫ליברלית‪ ,‬פתיחות לרעיונות יהודים דתיים מודרניים‪,‬‬ ‫משמר ה"מורשת" או ה"תרומה" לחברה הישראלית‬
‫מוסדות חברתיים בשירות הצדק החברתי‪ ,‬ענינים‬ ‫הם איפוא בני הדור השני והשלישי‪ .‬יתר על כן‪ :‬בדור‬
‫שבין אדם לחברו‪ .‬שכן רק כך יהיה גם בעתיד ערך‬ ‫הזה אין זו בהכרח משימתם של צאצאי היקים לעמוד‬
‫להוסיף ולהקדיש תשומת לב למורשת ולנסיון‬ ‫על משמר המורשת‪ .‬מערכת החינוך והסוציאליזציה‬
‫להנכיח אותה בחברה שבה אנו חיים‪ .‬לצד אתרי‬ ‫הישראלית אמורה לעשות זאת במקרה הזה כשם‬
‫מורשת חומריים‪ ,‬כמו סגנון הבאוהאוז‪ ,‬נמצא אז די‬ ‫שהיא עושה זו במקרים המקבילים‪ .‬ומצד שני‬
‫אתרי מורשת לא חומריים שראוי להכירם ולהפנימם‪.‬‬ ‫מדובר במצב של תחרות‪ :‬העדות השונות בישראל‬
‫ואת המאמץ לעסוק במורשת זאת אפשר להפקיע‬ ‫מתמודדות אלה עם אלה על טביעת הרגל של‬
‫מידי יורשיהם הביולוגיים של היקים ולהפקיד באופן‬ ‫מורשתה של כל אחת במארג החברתי הכללי‪ ,‬תחרות‬
‫טבעי בידי כל מי שעיסוקו בנושאי היסטוריה‪ ,‬חינוך‬ ‫שהדור השני והשלישי מתייחס אליה כמובן אחרת‬
‫מהדור הראשון‪ .‬אחד הסימנים המובהקים של המצב‬
‫ומורשת‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫איור‪ :‬נועם יאיר‬ ‫"בת ‪ 90‬פוקחת עין"‬

‫יום עיון לציון ‪ 90‬שנה לפעילות‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה ומכון ליאו בק ירושלים‬

‫יום שני‪ ,‬כ"ב בשבט תשפ"ב‪ 24 ,‬בינואר ‪2022‬‬

‫מנחה‪ :‬ליאת רגב‪ ,‬עיתונאית‬
‫אתנחתות מוזיקליות‪ :‬אריאל הורביץ‬

‫‪ 13:15‬מושב שלישי‬ ‫‪ 10:00‬ברכות‬

‫השפעת הייקים על החברה היישובית והישראלית‬ ‫פרופ' גיא מירון‪ ,‬המשנה לנשיאה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬

‫יו"ר‪ :‬ד"ר רחל ליבנה‪-‬פרוידנטל‪ ,‬מכון ליאו בק ירושלים‬

‫פרופ' גיא מירון‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחהעקב ההחמרה במצב תחלואת הקורונה‪,‬‬
‫בין המולדת האירופית למולדת החדשה‪ :‬יהודים גרמניםיום העיון ‪ -‬לציון ‪ 90‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬נדחה‪.‬‬

‫במעבר לארץ ישראל‬

‫ד"ר סיגל דוידי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביבפרטים בקרוב‪ ,‬עקבו אחרי הפרסומים‪...‬‬
‫סיפורן של אדריכליות ייקיות בתקופת המנדט‬

‫‪ 15:00‬מושב רביעי‬
‫שולחן עגול‬

‫פאנל – על זהותו ה"ממוקפת" של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫פרופ' גלילי שחר‪ ,‬יו"ר מכון ליאו בק ירושלים ‪/‬‬
‫בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב‬

‫הגב' דבורה הברפלד‪ ,‬יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫ד"ר סוזנה ואזום‪-‬ריינר‪ ,‬שגרירת גרמניה‬

‫‪ 10:30‬מושב ראשון‬
‫הרצאת פתיחה‬

‫פרופ' (אמריטה) אביבה חלמיש‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫מה נשתנתה עליית הייקים מכל העליות?‬

‫מנחה‪ :‬העיתונאית ליאת רגב‬ ‫‪ 11:15‬מושב שני‬

‫ד"ר ליאור לב‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬זיכרון ודיפלומטיה‪ :‬בין גרמניה וישראל‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר שרון ליבנה‪ ,‬מכון ליאו בק ירושלים‬
‫עו"ד אורן טוקטלי‪ ,‬איש תקשורת‪ ,‬לשעבר ראש מנהלת‬
‫הקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‬ ‫פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫עולי מרכז אירופה בין פוליטיקה ציונית ופוליטיקה יישובית‬

‫הגב' דבורה הברפלד‪ ,‬יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫פרופ' רוני שטאובר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬

‫מר יפתח גולוב‪ ,‬דוקטורנט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מחיר השילומים‪ :‬זיכרון ודיפלומטיה ביחסי ישראל‬

‫חבר דור ההמשך של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫וגרמניה המערבית בשנות החמישים‬

‫ההשתתפות ללא תשלום‪ ,‬על בסיס הרשמה מראש‬ ‫ייתכנו שינויים בהתאם להנחיות משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה‬
‫להרשמה סרקו את הקוד‪.‬‬ ‫קריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד דרך האוניברסיטה ‪,1‬‬
‫רעננה (הכניסה לחניה מרחוב ויצמן; החניה ללא תשלום‪ ,‬על בסיס מקום פנוי)‬
‫לפרטים נוספים ניתן לפנות לדוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫אם נחוץ הסדר הנגשה‪ ,‬יש לפנות‪B‬לד‪M‬ואי"לק‪:‬י‪l‬נ‪c.i‬תו‪.a‬ן‪pe.nu‬גי‪o‬ל@י‪h‬ו‪s‬ן‪ven.ts3_n1a2gi‬ש‪e‬בעדט‪10‬היתמישעבפו"דהב ל‪.‬פניימנוועאדרהאי‪2‬רו‪2‬ע‪11 20‬‬

‫סוד הקסם של יהדות גרמניה – בין המחקרי לאישי‬

‫מאת פרופ' גיא מירון‬

‫הגרמנית כמעבדה בה נוסו לראשונה מגוון דפוסי‬ ‫פרופסור גיא מירון (באדיבות האוניברסיטה הפתוחה)‬
‫קיום יהודיים חדשים בעידן המודרני‪ .‬האם הזהות‬
‫היהודית מושתתת על הדת או שמא על האומה?‬ ‫מעת לעת‪ ,‬בעקבות מחקרים שפרסמתי והרצאות‬
‫מה היחס בין המקורות הדתיים של המסורת לעולם‬ ‫שנתתי‪ ,‬אני מקבל מאחד המאזינים או הקוראים‬
‫המודרני? ומהם קווי האופי הרצויים לעיצוב יחסם‬ ‫הזמנה נעימה להצטרף ל"ארגון יוצאי מרכז אירופה"‪.‬‬
‫של היהודים לסביבה ולתרבות הלא יהודית בעידן‬ ‫אני תמיד שמח לקבל את ההזמנות הללו אבל מקפיד‬
‫המודרני? הוגי הדעות היהודים בגרמניה ניסחו מנעד‬ ‫לפסול את עצמי בחיוך בטענה ש"אני לא בן העדה"‪.‬‬
‫רחב של תשובות לשאלות היסוד הללו והתמודדו עם‬ ‫שורשי המשפחה שלי הם מרחבי המזרח התיכון‪,‬‬
‫הסבים שלי הגיעו לארץ ישראל מיאנינה שביוון‬
‫יישומן בחייהם הלכה למעשה‪.‬‬ ‫ממערב ומבגדד במזרח וכולם היו לפני מאה ועשרים‬
‫המשיכה להגות היהודית הגרמנית דחפה אותי‬ ‫שנה נתינים של האימפריה העות’מאנית‪ .‬מדוע אפוא‬
‫ללמוד את הלשון הגרמנית כסטודנט לתואר שני‬ ‫הגעתי לעסוק ביהודי גרמניה והקדשתי להם את‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬ובכך קניתי לי את המפתח‬ ‫מיטב מרצי כחוקר במשך קרוב לשלושה עשורים –‬
‫להתוודע באופן בלתי אמצעי לעולמם של היהודים‬ ‫ועוד היד נטויה? מה סוד הקסם שמשך אותי אליהם?‬
‫הגרמנים‪ .‬את המגע האישי שלי עם היהודים הגרמנים‬ ‫הגעתי לעסוק בהיסטוריה יהודית מתוך עניין בשאלות‬
‫יצרתי אפוא דרך הטקסטים הכתובים שהשאירו‬ ‫של זהות יהודית‪ .‬את העבודה הסמינריונית הראשונה‬
‫אחריהם‪ .‬העשרתי אותו גם במפגשים אישיים עם‬ ‫שלי בתואר הראשון במסגרת האוניברסיטה הפתוחה‬
‫יהודים יוצאי גרמניה‪ ,‬חלקם חוקרים בעלי שם‪ ,‬בעיקר‬ ‫כתבתי על הגותו של שמשון רפאל הירש והתרשמתי‬
‫בעזרתו של מכון ליאו בק בירושלים שהיווה עבור‬ ‫מהניסוחים הרהוטים שלו‪ .‬עד מהרה הבנתי שהירש‬
‫שער נוסף להיכרות עם העולם המסקרן הזה‪ .‬לימים‬ ‫היה רק דובר אחד בשיחה הרבה יותר עשירה ומגוונת‬
‫גם השתתפתי בפרויקט של כתיבת תולדות המכון‬ ‫שהחלה ביהדות דוברת הגרמנית כבר בסוף המאה‬
‫ולמדתי על חייהם האינטלקטואלים האינטנסיביים‬ ‫השמונה עשרה‪ ,‬בתקופת ההשכלה היהודית‪ ,‬נמשכה‬
‫של הוגים ואנשי ציבור יהודים שהוסיפו להתנהל‬ ‫עד לתוך התקופה הנאצית ולמעשה הדיה ממשיכים‬
‫בירושלים בלשון הגרמנית עשרות שנים לאחר‬ ‫להישמע עד היום כמעט בכל נושא שעל סדר היום‬
‫שלנו‪ .‬מי שעוסק בתולדות היהודים במרכז אירופה‪,‬‬
‫עלייתם לארץ‪.‬‬ ‫כך טען אחד ממורי באוניברסיטה באופן קולע‪ ,‬מרגיש‬
‫בשנות התשעים‪ ,‬שכיום ניתן לומר במבט לאחור‬ ‫לפעמים שאנו חיים היום בהקרנה חוזרת של סרט‬
‫שהתרחשה בהן עלייתה של "ההיסטוריה התרבותית"‪,‬‬ ‫שכבר הוקרן בעבר‪ .‬מורה אחרת תארה את היהדות‬
‫גבר העניין של החוקרים בכתיבה האישית של‬
‫בני העבר‪ ,‬בסובייקטיבית של היחיד ובסוגיות של‬
‫זיכרון‪ .‬כל זה כיוון אותי אז‪ ,‬כאשר חיפשתי את‬
‫דרכי כחוקר צעיר וניסיתי לשאול שאלות חדשות‪,‬‬
‫להתוודע לכתיבה האוטוביוגרפית המגוונת והעשירה‬
‫שהותירו אחריהם יהודי גרמניה‪ .‬עבודת הדוקטורט‬
‫שלי‪ ,‬שפירותיה ראו אור בשנת ‪ 2004‬בספרי "משם‬
‫לכאן בגוף ראשון" התבססה על ניתוח של עשרות‬
‫טקסטים אוטוביוגרפיים שנכתבו על ידי יהודי יוצאי‬
‫גרמניה במהלך חייהם בארץ ישראל ‪ /‬מדינת ישראל‪.‬‬
‫ליוויתי את הכותבים‪ ,‬גברים ונשים בני דורות ומגזרים‬
‫שונים‪ ,‬בהתמודדותם המורכבת על עיצובו וייצוגו של‬

‫‪12‬‬

‫והירש עוצבו מחדש בתוקף הנסיבות המשתנות ואיך‬ ‫סיפור העבר האישי שלהם לאחר עזיבתם את גרמניה‬
‫ההיסטוריה היהודית סופרה מחדש‪ ,‬בדרכים שונות‪,‬‬ ‫הנאצית ומתוך הפרספקטיבה הישראלית‪.‬‬
‫תחת מכבש הדיכוי הנאצי‪ .‬העיון בעיתונות היהודית‬
‫הגרמנית נתן לי את ההשראה להתחקות גם אחרי‬ ‫מדוע הרבו כל כך יהודי גרמניה – בתקופת חייהם בה‬
‫הדרך בה יהודים מארצות אחרות – צרפת והונגריה‬ ‫ואפילו עוד יותר מכך לאחר הגירתם ממנה – לעסוק‬
‫‪ -‬התמודדו עם אתגרים אלו בשיח הציבורי שלהם‪.‬‬ ‫בעצמם ולתעד את סיפורי החיים שלהם? דומני‬
‫פרויקט מחקר השוואתי זה הניב בשנת ‪ 2011‬את‬ ‫שחברו לכך כמה גורמים‪ .‬כבני הבורגנות הגרמנית‬
‫המשכילה – שכבה חברתית שחלק הארי של יהודי‬
‫ספרי השני "בסתיו ימי האמנציפציה"‪.‬‬ ‫גרמניה נמנו עליו על סף המאה העשרים – היו‬
‫לאחרונה ראה אור ספרי האחרון "להיות יהודי‬ ‫להם הן הפנאי והן ההון התרבותי הנדרשים על מנת‬
‫בגרמניה הנאצית – מרחב וזמן"‪ .‬הפעם‪ ,‬בנוסף‬ ‫להוציא אל הפועל את משימת התיעוד העצמי הזו‬
‫לזיכרונות אישיים ולמאמרי עיתונות‪ ,‬התבסס המחקר‬ ‫שהותירה חומרים רבי ערך כל כך להיסטוריונים‪ .‬כבני‬
‫שלי על קריאה צמודה של יומנים אישיים והתכתבויות‬ ‫המעמד הזה הם נטו לאינדיבידואליות וראו חשיבות‬
‫משפחתיות פרטיות של יהודים שחיו תחת המשטר‬ ‫רבה בתיעוד דרכם האישית בעולם‪ .‬גם למחוייבות‬
‫הנאצי – תיעוד עשיר המאפשר הצצה לעולמם בזמן‬ ‫המשפחתית שלהם היה בכך חלק – רבים מהכותבים‬
‫אמת עד לרגעים הקשים ביותר‪ .‬השאלות המחקריות‬ ‫פנו לבני דורות העתיד על מנת לקשור אותם לחוויה‬
‫ששאלתי על חוויות המרחב והזמן‪ ,‬בין השאר על‬ ‫היהודית גרמנית שלהם‪ .‬ולכך הצטרפה כמובן החוויה‬
‫התמודדותם של הכותבים עם ההרחקה הכפויה‬ ‫המטלטלת של העמידה מול עליית המשטר הנאצי‪,‬‬
‫שלהם מהמרחב הציבורי‪ ,‬עם ההסתגרות עם בני‬ ‫הדחיקה המשפילה מהחברה הגרמנית ובהמשך גם‬
‫המשפחה בבית ועם חוסר האונים של המתנה לעתיד‬ ‫חוויות ההגירה והקליטה במולדת החדשה‪ .‬כל אלו‬
‫בלתי ידוע הפכו‪ ,‬לפחות להרף עין היסטורי ובנסיבות‬ ‫היוו את חומרי הגלם לעשרות חיבורים אוטוביוגרפיים‬
‫היסטוריות שונות לחלוטין למוכרות ורלוונטיות יותר‬ ‫שנשביתי שנים רבות בקסמיהם וניסיתי לחלץ מתוכם‬
‫גם בעולמנו שלנו במהלך התקופה הראשונה של‬ ‫את הדפוסים והאסטרטגיות השונות שבחרו הכותבות‬

‫משבר הקורונה‪.‬‬ ‫והכותבים על מנת לעצב את חייהם במבט לאחור‪.‬‬
‫לסיכום ביניים של שלושת העשורים מאז שגיליתי‬ ‫בפרויקט המחקר הבא שלי פניתי אל העיתונות‬
‫לראשונה את עולמה של היהדות הגרמנית והתחלתי‬ ‫היהודית הגרמנית – אוצר של ממש הפתוח בפני‬
‫לרכוש את השליטה בלשון הגרמנית‪ ,‬שאיפשרה לי‬ ‫החוקרים והמתעניינים‪ .‬כותבי המאמרים בעיתונות‪,‬‬
‫להתוודע אליו‪ ,‬אני יכול לומר שהוא לא מפסיק לרתק‬ ‫בשונה מכותבי הזיכרונות האישיים‪ ,‬תארו את‬
‫אותי‪ .‬התיעוד המגוון שהותירו אחריהם בני הקהילה‬ ‫חוויותיהם והציגו את עמדותיהם ב"זמן אמת" – ולא‬
‫הזו‪ ,‬תוצאה של תודעה היסטורית ואינדיבידואלית‬ ‫במבט לאחור – מה שפותח צוהר נוסף ועשיר מאד‬
‫מפותחת‪ ,‬ועושר ההתמודדות של היהדות הזו עם‬ ‫לעולמם‪ .‬התמקדתי בעיתונים שיצאו לאור בשנותיו‬
‫מגוון רחב כל כך של אתגרים היסטוריים בדורות מאז‬ ‫הראשונות של המשטר הנאצי – עת הם היו חשופים‬
‫הופעתה של תנועת ההשכלה בשלהי המאה השמונה‬ ‫לצנזורה אבל המשיכו לראות אור ואף הרחיבו את‬
‫עשרה‪ ,‬מציבים אותה כמקור לא אכזב לכל מי‬ ‫היקפם ופנו להרבה יותר קוראים מאשר בעבר‪.‬‬
‫ששאלות הקיום היהודי המודרני באשר הוא מעניינות‬ ‫הפעם התעניינתי בעיקר בתודעה ההיסטורית של‬
‫הכותבים בני המגזרים השונים‪ ,‬באופן בו הם פירשו‬
‫אותו – יהא אשר יהא מוצאו המשפחתי‪.‬‬ ‫את עלייתו של המשטר הנאצי בגרמניה ואת שקיעת‬
‫מעמדם‪ .‬מצאתי עולם מרתק של דימויים תרבותיים‪,‬‬
‫פרופ' גיא מירון הוא המשנה לנשיאה לעניינים‬ ‫התוודעתי לאופן בו דמויות עבר כמו מנדלסון‪ ,‬גייגר‬
‫אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪13 2022‬‬

‫להיות מהגר מגרמניה‬

‫מאת מיכה לימור‬

‫במטבחון של דירת החדר האחד‬ ‫אמא אבא ורדה ומיכה ‪1953‬‬
‫ברחוב חרל"פ‪ ,‬שעה שהיא מנסה‬
‫לגבש ארוחת צהרים בשובי‬ ‫רק בהגיעי לגיל מבוגר‪ ,‬מבוגר מאד‪ ,‬אב לילדים ונכדים‪,‬‬
‫מבית הספר‪ .‬את הציור שחלמה‬ ‫צבר גאה נטוע עמוק בישראליותו‪ ,‬החילותי לעכל ואולי‬
‫לא הצליחה להשלים‪ ,‬מודעת‬ ‫להבין מה עבר על הוריי שנמלטו מגרמניה והיגרו בראשית‬
‫הפרסום הגרפית לסבון כביסה‬ ‫שנות השלושים של המאה הקודמת לפלשתינה‪/‬ארץ‪-‬‬
‫אותה הגתה ככבסים צחורים‬
‫המתנופפים ברוח הירושלמית‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫על חבל הייבוש נדחתה בשל‬ ‫ממעמקי מגירת הזיכרון לטווח ארוך מפעפעת שוב ושוב‬
‫האיחור בהגשתה‪ .‬היא הגיעה‬ ‫אותה תמונה‪ .‬אני בן ארבע או חמש‪ ,‬לילה ירושלמי גשום‪,‬‬
‫לירושלים בגפה‪" ,‬חלוצת בלאו‬ ‫דירת חדר אחד ברחוב חרל"פ בקריית שמואל‪ ,‬תנור נפט‬
‫ווייס" (תנועת הסטודנטים‬ ‫עכור מפיץ חום מגונן‪ ,‬אבי מעלעל באלמנך גרמני עב‬
‫היהודים‪-‬ציונים בגרמניה – כחול‬ ‫כרס‪ ,‬מצביע על תמונות‪ .‬הנה השלג על יד הבית שלנו‬
‫לבן)‪ ,‬מילצרה בקפה "זיכל" ברחוב‬ ‫בבוואריה‪ ,‬הוא אומר ואני קולט גלי געגוע‪ ,‬והנה כזה‬
‫בן‪-‬יהודה לפרנסתה‪ .‬שם פגשה‬ ‫רציתי להיות‪ ,‬והוא מצביע על צילום של קדטים גרמניים‬
‫באבי שהתייצב בבית הקפה מנהג יום ביומו בתום עבודת‬ ‫במדיהם הצחורים פוסעים בסך‪ ,‬חרבותיהם שלופות‪.‬‬
‫הסיוד לפרנסתו ופרנסת הוריו‪ .‬שם נהג לפגוש בעמיתיו‪,‬‬ ‫"רציתי ולא יצא"‪ .‬באחד באפריל ‪ 1933‬היכו בריוני‬
‫מהגרים צעירים מגרמניה‪ ,‬כמותו‪ .‬שוחחו בגרמנית‪ ,‬שיחקו‬ ‫אס‪.‬אה את אביו‪ ,‬סבי‪ ,‬בחנותו המהודרת שבעיירה קמפטן‬
‫שח‪-‬מט‪ ,‬ניסו לשחזר את הנוחות‪ ,‬ה"גמיטלישקייט" של‬ ‫בבוואריה מכות נמרצות‪ ,‬חירבו את הבגדים וסימנו על‬
‫חלון הראווה "‪ ."Jude‬עד אז‪ ,‬ספק אם יישמו את יהדותם‪.‬‬
‫סביבת מכורתם הבוגדת‪ ,‬הרעילה‪.‬‬ ‫מקץ ארבעה חודשים נחתה המשפחה בחוף יפו‪ ,‬משם‬
‫משנישאו השניים והפיקו אותי בשלהי שנות ה‪ 30-‬של‬ ‫לירושלים‪ .‬חלום הקדט בצי הגרמני נמחה‪ ,‬אך כנראה לא‬
‫ירושלים הקטנה‪ ,‬נפניתי מיד לגאווה הצברית‪ ,‬ל"עברי‬ ‫נמחק‪ .‬גם אהבת התרבות הגרמנית‪ ,‬השפה‪ ,‬האוכל‪ ,‬לא‬
‫דבר עברית"‪ ,‬לחברותא השכונתית‪ ,‬לתנועת הנוער‬
‫הכל‪-‬כך ישראלית‪ ,‬לקריירה שכללה קדטיות בצי (מה‬ ‫נשכחו‪ ,‬אולם נעטפו בעלבון גדול‪.‬‬
‫לירושלמי ולקריירה ימית? תמיד נשאלתי‪ ,‬היכן נטמן‬ ‫שם‪ ,‬במגירת זכרוני לטווח ארוך‪ ,‬טמונה גם תמונת אמי‪,‬‬
‫הזרע? אף פעם לא תהיתי)‪ .‬בנפתולי וייסורי ההגירה‬ ‫בוגרת בית הספר הגבוה לאמנות בדורטמונט‪ ,‬מקוננת‬
‫של הורי לא עסקתי והם‪ ,‬גאים בי ובדרכי‪ ,‬קברו את‬
‫רגשותיהם‪ ,‬את תסכולם האישי‪ ,‬את עלבון החמצותיהם‪,‬‬
‫את הפער שנותר והעמיק בין קרקע גידולם בארץ ההיא‬
‫לבין הניסיון הקשה מנשוא‪ ,‬הנועז‪ ,‬לעבד ולעכל תרבות‬

‫אחרת‪ ,‬זרה‪ ,‬שונה בתכלית‪.‬‬
‫כשנפרדתי מאבי על ערש מותו‪ ,‬חמישים שנה לאחר‬
‫הגירתו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מי שנלחם בקרבות העצמאות‬
‫בירושלים ונלחם כל השנים על פרנסתו וגידול ילדיו‬
‫ביושר יקי ובכבוד‪ ,‬מצאתי לצד מיטתו את ה"שטרן"‬
‫(וה "‪ .)"MB Mitteilungsblatt‬חמישים שנה בישראל‪,‬‬
‫אך מעולם לא נפרד משפת אימו הגרמנית‪ .‬חלפו עוד‬
‫עשר שנים ואימי‪ ,‬אלמנתו‪ ,‬לקתה בליבה‪ .‬משחזרה מבית‬

‫‪14‬‬

‫יושב ראש חדש וצעיר‪ ,‬אף הוא בן הדור השני‪ ,‬אושיה‬ ‫החולים הבייתה (לרחוב חרל"פ)‪ ,‬אמרנו לה אחותי ואני‪,‬‬
‫ישראלית ידועה‪ ,‬ראובן מרחב‪ ,‬לערוך את כתב העת‪,‬‬ ‫אמא אינך יכולה להישאר עוד לבד בבית‪" .‬לכו לקינג ג'ורג'‬
‫לנסות "להצעירו"‪ .‬נעניתי בחמדה ובלבד שאוכל להופכו‬ ‫‪ 33‬ויגידו לכם מה לעשות" אמרה‪ .‬שנינו נולדנו וגדלנו‬
‫למגזין ישראלי שעיקרו בעברית‪ .‬צריך היה גם‪ ,‬לטעמי‪,‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬מה לעזאזל יש בקינג ג'ורג' ‪" ?33‬הנה הילדים‬
‫לסגל לו שם עברי‪ .‬התכנסנו אז בחדר הישיבות של "בית‬ ‫של גברת ריגלר" אמרה הגברת פרנק כשנכנסנו למשרדי‬
‫מוזס" שלושה‪ ,‬היו"ר ראובן מרחב‪ ,‬הבלשן‪ ,‬אף הוא בן‬ ‫ארגון עולי מרכז אירופה (לימים 'יוצאי מרכז‪-‬אירופה')‬
‫הדור השני‪ ,‬ד"ר ראובן רוזנטל ואנוכי העורך הראשי‬ ‫ומשם ל"בית הורים מוזס" בדרך בית לחם ‪ .56‬וכך‪ ,‬בגיל‬
‫החדש‪ .‬היה זה ראובן שהפיק את המרגלית "יקינתון"‬ ‫מבוגר‪ ,‬כשאני כבר אב וסב‪ ,‬החילותי להתוודע לעוללות‬
‫כהצעה לשם הישראלי של ה‪ MB-‬המתחדש‪ .‬יקינתון‪,‬‬ ‫הגירתם של הורי ודומיהם‪ ,‬לזיכרון הילדות המשותף‬
‫אותו פרח ים‪-‬תיכוני יפהפה האוצר בשמו את הצליל 'יקה'‬ ‫לי ולבני הדור השני לקהילת היקים‪ ,‬על כל סממניו‬
‫הבלתי מודעים לי עד אז‪ ,‬לפרופסור אלסברג ועוזי וורנר‬
‫והצליל 'עיתון'‪ .‬התלהבנו‪ .‬ההצעה התקבלה פה אחד‪.‬‬ ‫המנוחים‪ ,‬שומרי הגחלת ששאבוני ל‪ MB-‬הוותיק‪ ,‬אותו‬
‫וכך אני זוכר את הוריי‪ ,‬שהיגרו ארצה לארץ הים‪-‬תיכונית‬ ‫כתב עת ייחודי (דו‪-‬לשוני עברית גרמנית) בן ה‪ 60-‬אז‪,‬‬
‫המיוסרת הזאת מגרמניה‪ ,‬לפני כ‪ 90-‬שנה‪ ,‬מהגרים‬ ‫כתב עת שליווה את המהגרים מגרמניה ואוסטריה וצ'כיה‬
‫אומללים שניסו בכל מאודם לפרוח במזרח התיכון‬ ‫כל חייהם‪ ,‬להתוות קצת דרך‪ ,‬לגשר על הפער העצום‬
‫והותירו אחריהם מורשת יקית ומשפחה ישראלית גדולה‬ ‫בין התרבויות‪ .‬ב‪ 2004-‬הציע לי היו"ר הנבחר זה מקרוב‪,‬‬

‫וגאה בישראליותה‪.‬‬

‫חברות וחברים יקרים‬

‫דמי חבר ל‪ 2022 -‬כבר שילמתם?‬
‫‪ 180‬ליחיד ‪ 225 /‬לזוג‬

‫להסדרת התשלום אנא התקשרו‬
‫לקרן‪ - 03-5164461 :‬ת"א והמרכז‬
‫לעופרה‪ - 02-6241198 :‬ירושלים‬
‫מוזמנים לשלם דמי חבר לשנת ‪2022‬‬

‫תודה!‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪15 2022‬‬

‫יקה דור שני‪ :‬מסע בזמן ופרידה‬

‫מאת רוביק רוזנטל‬

‫‪2‬‬ ‫בקרוב מאוד יצא לאור בהוצאת כתר הספר‬
‫מורשת היהודים הגרמנים תובעת ממני קורבן תמיד‬ ‫"מסעותיי עם העברית"‪ .‬הוא נוגע ב‪ 67-‬פרקים‬
‫למֹו ֶלך שהוא השליט האמיתי של העדה‪ :‬הזמן‪ .‬עוד‬ ‫קצרים במוקדים הרבים שחייתי וחוויתי‪ .‬השפה‬
‫בבטן אמי התחלתי כנראה לספור שעות ודקות‬ ‫העברית‪ ,‬הדור אליו אני שייך‪ ,‬וגם על ילדות‪ ,‬אהבה‪,‬‬
‫ולתכנן את שלבי היציאה שלי לעולם‪ .‬אנחנו לא‬ ‫משפחה ואובדן‪ .‬גם היהודי הגרמני שבי נוכח בין‬
‫צריכים שעון‪ .‬השעון הוא בתוכנו‪ .‬העירו את היהודי‬ ‫דפי הספר‪ ,‬הוא מלווה אותי מאז ומתמיד ואינו חדל‬
‫הגרמני באישון לילה והוא יאמר לכם מה השעה‪,‬‬
‫לשאול שאלות‪.‬‬
‫בסטיית תקן קלה‪.‬‬ ‫בחרתי מתוך ארבעה פרקים בספר קטעים המציגים‬
‫למו ֶלך הזמן שלושה כללי זהב‪ .‬כלל מספר אחת‪:‬‬ ‫מעט מהחוויה והרבה מן השאלה שבזהות המיוחדת‬
‫"אין לבזבז זמן"‪ .‬בזבוז זמן הוא החטא הגדול שעליו‬ ‫הזו‪ :‬בן הדור השני של היהודים הגרמנים‪ ,‬אשר יש‬
‫אין כפרה‪ .‬כל מה שאתה עושה במהלך היום‪ ,‬במהלך‬
‫השנה‪ ,‬במהלך החיים‪ ,‬אמור להיות מנומק ומתועל‬ ‫קוראים להם ֶיקים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫למטרה מוגדרת‪.‬‬
‫כלל מספר שתיים‪" :‬הזמן הוא משאב שיש לנהל"‪.‬‬ ‫כאשר מת אבי מתה אתו השפה הגרמנית‪ .‬שערי‬
‫מאמנים אישיים‪ ,‬הקרויים קואוצ'ים‪ ,‬מלמדים בזבזני‬ ‫ה ָארי הבלונדיני הפך שחור‪ ,‬לחיי הדשנות הצטמקו‪.‬‬
‫זמן סדרתיים איך לנהל את חייהם‪ .‬אנחנו‪ ,‬ממשיכי‬ ‫הושלכתי לבדי‪ ,‬ילד צנום‪ ,‬עגום עיניים ומצויד‬
‫המורשת הֶייקית‪ ,‬לא צריכים את זה‪ .‬יומן השנה שלי‬ ‫בגומות חן‪ ,‬אל העולם המאיים שבחוץ‪ ,‬שבו דיברו‬
‫מנומר בפעילות עתידית כמה חודשים קדימה‪ ,‬על‬ ‫בשפה אחרת‪ ,‬עברית‪ .‬המילים הגרמניות הנוקשות‬
‫פי ימים ושעות‪ .‬אנחנו לא מכירים במושג 'עומס'‪.‬‬ ‫והעגולות‪ ,‬הארוכות‪ ,‬שהיו לי חומת מגן לא עברו‬
‫עומס יש למי שאינו מנהל את הזמן‪ ,‬והמטלות‬ ‫את סיפו של גן הילדים‪ .‬הם לא זמזמו ברחובות‪.‬‬
‫אּונ ֶמ ְק ִליש‪ַ .‬נ ִטי ְר ִליש‪ָ .‬אח זֹו וואס‪ .‬נּון‪ .‬שתי נקודות‬
‫רובצות על נשמתו בענן ערפל סמיך‪.‬‬ ‫האומלאּוט שאפשרו לגרמנית רוך מסוים נעלמו‪,‬‬
‫כלל מספר שלוש‪" :‬חייבים להגיע בזמן"‪ .‬לעולם‪,‬‬
‫לעולם תתייצב לאירוע‪ ,‬ישיבה או דייט בזמן שקבעו‬ ‫ונותרו רק תנועות ברורות‪ .‬אּו‪ִ .‬אי‪ .‬א ָה‪ֶ .‬אה‪ .‬אֹו‪.‬‬
‫לך‪ ,‬בלי קשר לנסיבות‪ .‬זאת למרות שאתה יודע‬ ‫בחנות המכולת פשטה הגרמנית את מחלצותיה‬
‫שבדרך כלל תשב ותצפה עד בוש לחבריך השייכים‬ ‫ונשמעה מתחננת‪ ,‬ארצית‪ ,‬אפופה ריחות דגים‬
‫לגזע הישראלי‪ .‬הם כמובן יתנצלו על האיחור‪ ,‬ואפילו‬ ‫כבושים‪ ,‬פירורי גבינת קרש לבנה‪ ,‬לחם אחיד‪ ,‬כתמי‬
‫יפטירו משהו על פקקים ושאר תירוצי פשפשים‪.‬‬ ‫מזון על בגדיהן של עקרות בית‪ .‬א שיינע ברייטעלע‪.‬‬
‫לכלל הזה נלווית חומרה‪ :‬לעולם אל תגיע לפני הזמן‪.‬‬
‫הישיבה תתחיל בעוד חמש דקות? כדאי שתתעכב‬ ‫יֹו? אֹויך ַא מייסע! יידיש‪.‬‬
‫בנון‪-‬שלנטיות במזנון‪ .‬תוכנת הניווט מראה שתגיע‬ ‫ברחוב חיכתה לי העברית בצעקות כנופיית ילדי‬
‫עשרים דקות לפני הזמן? עשה טעות חצי מודעת‬ ‫רחוב שהתרוצצו על הכביש הריק ממכוניות‪ ,‬עברית‬
‫אלימה שהבריחה אותי חזרה לבית הריק‪ .‬בבית כבר‬
‫שתאריך את הדרך‪ .‬כאלה אנחנו‪ .‬שרוטים‪.‬‬ ‫לא הייתה שפה‪ .‬המילים שמילאו את הבית השמח‪,‬‬
‫לעיתים דומה שהמחיר כבר מדי‪ .‬בעיניים כלות‬ ‫ואת הבקתה שקדמה לו‪ ,‬פרחו להן‪ .‬רק הדוד הזקן‬
‫אני צופה בגברים ונשים הרובצים ללא תכלית על‬ ‫אריך‪ ,‬איש ערירי שנשכח בשולי החיים ופקד אותנו‬
‫מחצלת בחוף הים ובבטלני בתי הקפה המבלים‬ ‫מידי שבת‪ ,‬שמר על מורשת הגרמנית‪ .‬הייתי ילד‬
‫שעות רבות בפטפוטי חבורות‪ .‬פנסיונרים רובצים‬ ‫יתום שפה‪ ,‬והייתי צריך לאמץ לי אחת ולהיות לה‬
‫בוקר ואחר צוהריים על כורסה במרפסת ובוהים‬ ‫לחתן‪ .‬העברית הייתה שם‪ ,‬אבל היא לא חיכתה לי‬
‫בעוברים ושבים‪ .‬אלה שגדלו על הסגידה לשעון‬ ‫ככלה לחתנה‪ .‬שפה קשה‪ ,‬חסרת חן‪ ,‬מחפשת את‬

‫דרכה בעולם‪ ,‬ואני הייתי צריך לחזר אחריה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫זה בלתי אפשרי‪ ,‬עם אומלאוט מעל המם‪ .‬וגם‬ ‫מוצאים מפלט במדיטציה‪ ,‬ומנסים בעקבות תורות‬
‫ְּש ָלא ְק ָזאאאא ֶנה‪ ,‬מילת הקצפת‪ .‬והגאווה‪ .‬אנחנו‬ ‫המזרח לאיין את הזמן‪ .‬לפעמים אני רוצה לחבור‬
‫היהודים הגרמנים‪ .‬כאן‪ ,‬בפלשתינה‪ ,‬כולם יהודים‪,‬‬ ‫אליהם‪ ,‬לרבוץ‪ ,‬להסתלבט‪ ,‬לבהות‪ ,‬לפטפט‪ ,‬להתכנס‬
‫אבל לא כולם אותו הדבר‪ .‬יש פולנים‪ ,‬ויש רומנים‪,‬‬ ‫אל עצמי‪ ,‬להתקיים ולו מעט קט מחוץ לזמן‪ .‬אבל‬
‫ויש ליטאים‪ ,‬ויש תימנים‪ ,‬ואנחנו אחרים‪ .‬אנחנו‬ ‫אין לי סיכוי‪ .‬עין ישועית זועמת ננעצת בי‪ ,‬ועונשי‬

‫גרמנים‪.‬‬ ‫יהיה בגיהינום‪.‬‬
‫גם אני גרמני‪ .‬זהו המחסום ששנים סירבתי לגעת‬ ‫‪3‬‬
‫בו‪ ,‬וגם אם אני נוגע בו היום זו נגיעה מהוססת‪,‬‬
‫מסרבת‪" .‬גם אני גרמני" אינו עומד בשורה אחת‬ ‫לאחר שנפרדתי מן השפה הגרמנית היא המשיכה‬
‫עם "גם אני פולני"‪ ,‬שיאמר באירוניה עצמית בן‬ ‫לשכון אי שם בין קפלי אחת האונות ולא היה בה‬
‫הדור השני ליוצאי פולין‪ ,‬או "גם אני רוסי" שיאמר‬ ‫שימוש‪ ,‬וגם הזהות הגרמניות שנולדתי אליה קהתה‬
‫בן הדור השני להורים שהגיעו ממוסקבה בשנות‬ ‫ודהתה‪' .‬דור שני ליוצאי גרמניה' הוא מותג זהות‬
‫השבעים‪ ,‬או "גם אני מרוקאית" שתאמר מסעודה‬ ‫חלש משהו‪ .‬וכשכבר שכחתי‪ ,‬זה קרה‪ .‬אמא עשתה‬
‫משדרות ויאמרו ילדיה‪ ,‬או "גם אני עיראקי"‬
‫שיאמרו אלי עמיר ויוסי אלפי‪ .‬אצלם זה נשמע‬ ‫לי דרכון גרמני‪.‬‬
‫ממש בסדר‪ .‬רק לא זה‪" :‬גם אני גרמני"‪ .‬זה נשמע‬ ‫יכולתי לכתוב שיש לי דרכון אירופי ולצאת ממש‬
‫נורא‪ .‬זה קורע את הנפש‪ .‬שהרי הזהות הגרמנית‬ ‫בסדר‪ ,‬אבל זה יהיה מאוד לא ֶיקי מצידי להסתתר‬
‫זקוקה לעוד דורות רבים לפני שהמפלצת שגדלה‬ ‫אחרי טענה מכובסת שכזו‪ .‬הדרכון הוא גרמני‪ ,‬והוא‬
‫ברחמה תיעקר ממנה‪ ,‬ואולי זה לא יקרה לעולם‪ .‬זה‬ ‫הונפק הרבה לפני היות האיחוד האירופי‪ ,‬ואני אזרח‬
‫נשמע נורא כי כשאומרים גרמני חושבים על צרחות‬
‫קצינים ונביחות כלבים ושקשוק רכבת ולא על ַקנט‬ ‫גרמניה‪ .‬גם לארבעת ב ַני דרכון גרמני‪.‬‬
‫ו ֶה ֶגל ובאך ורילקה‪ .‬זה נשמע נורא כי זה נורא להיות‬ ‫לא התקוממתי‪ .‬לא עמדתי מול אמי ואמרתי לה‪:‬‬
‫בשום פנים ואופן לא‪ .‬מעולם לא אהיה אזרח המדינה‬
‫גרמני‪ .‬נורא מאוד‪ .‬עד דור עשירי‪ ,‬כתב שלונסקי‪.‬‬ ‫הנוראה שהולידה את אחד המשטרים הנפשעים‬
‫‪4‬‬ ‫בתולדות האנושות‪ .‬גם לא עבר בי רגע של תמיהה‪,‬‬

‫עד לפני כמה שנים לא נגעתי בשאלה הזו מצידה‬ ‫מדוע היא נלהבת כל כך לעשות את המעשה‪.‬‬
‫האפל‪ .‬להיפך‪ ,‬היו שם הרבה אור והרבה תשוקה‬ ‫התשובה היא שאמא שלי נותרה תמיד גרמנייה‪,‬‬
‫לדעת‪ ,‬להיכנס‪ .‬רציתי להבין‪ ,‬לממש ולחקור את‬ ‫למרות שעלתה ארצה כנערה ציונית בתנועת הנוער‬
‫הזהות היהודית‪-‬גרמנית שלי‪ .‬הלכתי בעקבותיה‪.‬‬ ‫"הבונים"‪ .‬כמוה בני משפחתי‪ ,‬וכמוה ידידיה‪ ,‬וכמוה‬
‫ישבתי מול חדר העבודה של סבי במוזיאון של‬ ‫רוב רובם של יהודי גרמניה שעלו לארץ ישראל‪.‬‬
‫פ ֶלנסבורג‪ ,‬העיר שערכה לו מחוות הוקרה באמצע‬ ‫מכל פינה של ילדותי ניבטה אלי גרמניה‪ :‬השפה‬
‫שנות התשעים‪ .‬עמדתי בחצר מול חלון בית העוני‬ ‫הגרמנית שאותה שמעתי מפוטפטת סביבי מן הרגע‬
‫שבו גדל אבא שלי בש ֶטטין‪ ,‬היום שצ'צ'ין הפולנית‪.‬‬ ‫שנולדתי‪ ,‬הספרייה השחורה לאורך כל הקירות‬
‫כמה שנים לפני כן צעדתי לאורך חומת ברלין‬ ‫בצריף השוודי של סבי‪ ,‬היסטוריון האומנות גרשום‬
‫בשבוע שבו נפלה‪ ,‬ועמדתי מול שער ברנדנבורג עם‬ ‫ק‪ .‬פרייער‪ ,‬ובה כל כתבי גיתה ושילר והיינריך היינה‬
‫והפילוסופים הגרמנים הגדולים‪ ,‬ותמונות שקיבל‬
‫מאות אלפי גרמנים צוהלים‪.‬‬ ‫מידידו הצייר אמיל נול ֶדה‪ .‬והחבילה המאובקת של‬
‫ורק לאחר שהשבעתי את הרעבון הזה‪ ,‬עלתה וצפה‬ ‫שירי הנס רוזנטל‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬בגרמנית‪ ,‬מאוגדים‬
‫השאלה‪ :‬מה לעזאזל אתה עושה‪ ,‬הרי אינך שייך‬ ‫בחוברת הקרויה במילה עברית דווקא‪.Pardess :‬‬
‫לעם הזה‪ ,‬ששחרר מתוכו בשאגה קדמונית כוחות‬ ‫והברכות בגרמנית‪ ,‬הפינוקים‪ ,‬הקללות‪ ,‬המאכלים‪,‬‬
‫וכמה מילות מפתח‪ָ .‬דאס ִאי ְסט ַא ְלזֹו אּו ְנ ֶמ ְג ִליׁש‪,‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪17 2022‬‬

‫הגרמנים של "סרט לבן"‪ ,‬המעבירים מדור לדור‬ ‫רשע ומוות בלתי נתפסים‪ .‬מה לך ולהם? עד מתי‬
‫צייתנות מסרסת שהיא מדגרה של רשע‪ .‬הגרמנים‬ ‫תלך אל המקומות הנוחים‪ ,‬תדבר עם האנשים שרק‬
‫האלה לא היו שייכים גם לעולם שבנו אבי וסבי וסב‬ ‫אותם אתה רוצה לשמוע‪ ,‬ותתפעל בעיני עגל מן‬
‫סבי‪ .‬גם הם‪ ,‬לו היו פוקחים את עיניהם‪ ,‬היו יודעים‬ ‫החרטה העמוקה ומן המוזיאונים והאנדרטאות‬

‫שגרמניה שלהם לא באמת קיימת‪.‬‬ ‫והמציבות לשואת היהודים המפוזרות בגרמניה?‬
‫אז זהו‪ ,‬אני הולך ונפרד מהזהות הגרמנית‪ ,‬אבל‬ ‫השאלה החדשה הזו הייתה מסע תיקון‪ .‬יום אחד‬
‫לא לגמרי‪ ,‬אף פעם לא לגמרי‪ .‬ועדיין אני מסרב‬ ‫הבנתי שבעניין אחד אני באמת ממשיך את מסורת‬
‫להיות גם "סתם יהודי" וגם "סתם ישראלי"‪ .‬את‬ ‫הדורות הקודמים של יהודי גרמניה‪ .‬ממש כמותם‪,‬‬
‫גרמניה שבמציאות אינני שונא או אוהב‪ ,‬גם היא‬ ‫גם אני דמיינתי לי גרמניה שלא הייתה‪ .‬דמיינתי‬
‫מורכבת מחומרים רבים וסותרים שלא את כולם‬ ‫שסבא שלי הוא גרמניה‪ .‬דמיינתי שרחוב בן יהודה‬
‫אבין‪ .‬אני פשוט אינני חלק ממנה‪ .‬והדרכון? אין לו‬ ‫שטראסה‪ ,‬שצעדתי לאורכו יום יום בדרך לבית‬
‫כל חשיבות‪ ,‬הוא לא מסמל כלום‪ ,‬פרט לזכרה של‬ ‫הספר‪ ,‬הוא גרמניה‪ .‬דמיינתי שבית האבות ברמת‬
‫אמא‪ ,‬שכה מעט נותר ממנו‪ ,‬וזה הרבה‪ ,‬הרבה מאוד‪.‬‬ ‫חן שבו התגורר הדוד אריך‪ ,‬ושנים רבות אחר‬
‫אזרח גרמניה? מה פתאום‪ .‬אזרחות היא הוויית חיים‬ ‫כך אמא שלי הוא גרמניה‪ .‬דמיינתי שאולריקה‬
‫ומרטינה ואולה ונורברט‪ ,‬אנשים טובים ופתוחים‬
‫שלמה‪ ,‬לא פיסת נייר‪.‬‬ ‫ועמוסי אשמה שהכרתי בגרמניה‪ ,‬הם גרמניה‪ .‬אבל‬
‫בנסיעה הבאה לאירופה לא בטוח שאקח את הדרכון‬ ‫עכשיו הייתי יכול להסתכל על גרמניה שנפנפתי מן‬
‫הגרמני‪ ,‬ממילא צריך לחכות בתור של הישראלים‪,‬‬ ‫התודעה‪ ,‬ולגלות שהיא הייתה שם כל הזמן‪ ,‬אבל‬
‫בגלל אשתי‪ .‬אבא של אשתי מצרי‪ .‬מצרי אסלי‪ .‬ויש‬ ‫לא הייתה שייכת לעולם שבניתי‪ .‬אלה היו‪ ,‬למשל‪,‬‬

‫לה רק דרכון אחד‪ .‬דרכון ישראלי‪.‬‬

‫תיעוד זה כל הסיפור‬

‫מוזמנים להוסיף את הפרק שלכם‬

‫תיעוד סיפורי חייהם של בני הקהילה הייקית וקליטתם בארץ וסיפורי המשפחות‬
‫והקהילות היהודיות במרכז אירופה‪ ,‬הינו מהמשימות החשובות שלנו בארגון יוצאי‬

‫מרכז אירופה‪.‬‬

‫תוכלו לכתוב את סיפורכם האישי או את סיפור משפחתכם בעצמכם ולשלוח‬
‫אלינו‪ ,‬רצוי בצירוף תצלומים‪ ,‬או לספר למתנדב‪/‬ת מיומן‪/‬ת מקבוצת המתעדים‬

‫שלנו שיסייעו לכם להעלות את סיפורכם על הכתב‪.‬‬

‫את הסיפורים המתועדים אנו מפרסמים באתר הארגון‪.‬‬
‫עד היום תעדנו למעלה מ‪ 850 -‬סיפורי חיים מרתקים הזוכים להתעניינות רבה של אלפי גולשים מידי חודש‪.‬‬

‫לפרטים נוספים פנו אלי במשרד הארגון בטלפון ‪( 03-5164461‬ניתן גם להשאיר הודעות)‬

‫אולבפדוראט"ילם‪m‬נ‪o‬ו‪.c‬ס‪il‬פ‪a‬י‪m‬ם‪g‬פ@נ‪n‬ו‪gu‬א‪ir‬ל‪.‬י‪mi‬ב‪o‬מ‪na‬שלרשדםהניאתןרגגוםןלבשלטולחפחווןמר‪1‬י‪6‬תי‪4‬ע‪4‬וד‪1,6‬סי‪5‬פ‪-‬ור‪3‬י‪0‬ם‪),‬נטיקסתןטיגםםותלמוהנושת‪.‬איר הודעות(‬
‫ב‪rg‬קא‪o‬רו‪.‬ו‪s‬ו‪e‬בה‪k‬דת‪c‬ור‪je‬שא‪"-‬מ‪n‬ול‪u‬מ‪g‬ה‪ir‬ס‪.m‬יפ‪wo‬ו‪c‬ר‪.w‬י‪wl‬ם‪i‬מב‪a‬דאותר‪m‬ר"‪g‬יהקאיי@םנ‪,‬ט‪n‬סרי‪u‬נפט‪g‬ור‪r‬שי‪i‬ל‪.‬ם‪i‬המאה‪m‬רקג‪o‬הוין‪a:‬לה‪."n‬לשם ניתן גם לשלוח חומרי תיעוד‪ ,‬סיפורים‪ ,‬טקסטים ות‬

‫בקרו והתרשמו מהסיפורים באתר האינטרנט של הארגון‪:‬בברכה חמה‬

‫ד"‪g‬ר‪r‬נע‪.o‬מי‪ s‬מ‪e‬ר‪k‬ח‪c‬ב‪ www.irgun-je‬מדור "יקים‪ ,‬סיפורים מהקהילה"‪.‬‬

‫רכזת תיעוד וספר היקיםבברכה חמה‬

‫יו"ר הוועדה לעליה וקליטה‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫‪[email protected]‬‬

‫ד"ר נעמי מרחב‬

‫רכזת תיעוד וספר היקים‬

‫‪18‬יו"ר הוועדה לעליה וקליטה‬

‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫‪[email protected]‬‬

‫יאיר כפי שאני מכיר אותו‬

‫מאת דן חמיצר‬

‫רשימה לכבוד יום הולדתו השמונים של יאיר נועם אביו מאמצו של דן חמיצר‬
‫נכתב לפני עשרים שנה בדיוק‬

‫וכל המילים עד כאן לא מצליחות לתאר את‬ ‫הכרנו זה את זה בדיוק לפני חמישים שנה‪ .‬הוא‬
‫האיש בן השמונים שלא השתנה כהוא‪-‬זה מאז‬ ‫היה בן שלושים ואני בן שש‪.‬‬

‫שמלאו לו שמונים יום‪.‬‬ ‫"שלום‪ ,‬שמי יאיר‪ ..‬ררר‪ ,"..‬אמר ולחץ לי את היד‬
‫אתם יודעים‪ ,‬דוברי גרמנית הם אנשים מוזרים‬ ‫כאילו הייתי קולגה‪ ,‬לא ילד‪.‬‬
‫– הם מסוגלים לספר סיפור שלם ומורכב של‬
‫עשרות מילים ומשפטים ארוכים ובסוף לשים‬ ‫הרבה מאד פעמים‪ ,‬מאז אותו מפגש נדרשתי‬
‫את המילה ‪ NICHT‬לא ‪ -‬כלומר‪ ,‬כל מה שאמרנו‬ ‫לשאלה‪ :‬ומי הוא?‬

‫וסיפרנו – זה לא‪.‬‬ ‫או‪ ,‬מה הוא בשבילך?‬
‫לכן הגעתי למסקנה שהדרך היחידה לספר לכם‬ ‫– ואז בדרך כלל התחלתי לגמגם‪,‬‬

‫מי זה יאיר עבורי‪ ,‬תהיה על דרך השלילה‪:‬‬ ‫– שכן‪,‬‬
‫אני אנסה לרשום לפניכם את כל מה שהוא לא‬ ‫לא יכולתי להוציא את המילים‪ :‬אבא‪ ,‬אב חורג‪,‬‬
‫ותראו‪ ,‬שבסיום נוכל לסווג אותו כזן אנושי מיוחד‬
‫חבר של אימא‪ ,‬בעלה של אמי‬
‫שרק פרט אחד ויחיד נותר ממנו‪.‬‬ ‫או‪ ,‬הוא האבא של אחי ואחותי‪...‬‬
‫יאיר לא נולד למשפחה מרובת ילדים‪ ,‬אביו‬ ‫כל ההגדרות לא הסתדרו לי בפה ולכן התחמקתי‪.‬‬
‫ואפילו סבו לא באו ממשפחת רבנים ידועה‪ ,‬הוא‬ ‫שנים רבות ייחסתי את הבעיה לעצמי בסיפור‬
‫לא סבל בילדותו מעוני‪ ,‬לא הוכה על ידי הוריו‬ ‫הידוע של יתום‪ ,‬אב חורג וכיו"ב מצבים מורכבים‬

‫ולא הותקף על ידי בריונים אנטישמים‪.‬‬ ‫שמסבכים את החיים לילד‪.‬‬
‫יאיר לא גדל על בירכי המסורת היהודית ולא ינק‬ ‫אבל אז‪ ,‬לפני לא הרבה זמן‪ ,‬התחלתי להבין‬
‫שהבעיה נבעה ממקום אחר כי בעצם‪ ,‬שום‬
‫רעיונות ציוניים בבית אביו‪.‬‬
‫הוא לא השתייך למשפחה מזרחית‪ ,‬לא נישק‬ ‫הגדרה מוכרת איננה מתאימה ליאיר‪.‬‬
‫הוא לא התיימר להיות אבא ‪ ,‬הוא לא ניסה לכפות‬
‫מזוזה ולא השתטח מימיו על קברי צדיקים‪.‬‬ ‫את עצמו כחבר נפש‪ ,‬לא עשה מאמצים להתחבב‬
‫– לא פיזר מתנות ופיתויים‪ ,‬הוא פשוט הגיע והיה‪.‬‬
‫יאיר לא הגיע לארץ באוניית מעפילים והיה‬ ‫הוא היה משהו שספק אם הכרתם שכמותו‬
‫היחיד שהודה בפה מלא שלא היה מעולם על‬
‫סיפונה של האלטלנה‪ .‬לא היה חבר קיבוץ‪ ,‬לא‬ ‫במקום אחר‪.‬‬
‫יאיר הוא ללא ספק אחת הדמויות החשובות‬
‫היה קומוניסט ולא היה חבר מפא"י‪.‬‬ ‫והמשפיעות בחייו הוא עשה זאת באמצעות‬
‫יאיר לא גמר תיכון‪ ,‬לא עשה בגרות‪ ,‬לא היה‬ ‫השראה בלבד – עשייה שאיננה מתכוונת‪,‬איננה‬
‫בתנועת נוער‪ ,‬לא התנדב לפלמ"ח וכשהגיע‬ ‫תמונות‪ .‬מתאמצת ואיננה כופה עצמה – יאיר הנו דמות‬
‫קיימת גם כשהיא נעלמת או מתעלמת‪ ,‬אדם ישנו‬
‫לצבא הבריטי לא צורף לבריגאדה‪.‬‬ ‫גם כשהוא לא נוכח‪ ,‬איש מעורב מאד שלעולם‬
‫יאיר הצליח לשרת במלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫לא מתערב‪ ,‬אישיות מדהימה ללא טיפ טיפת‬
‫במלחמת השחרור‪ ,‬במבצע קדש ובעשרים שנות‬ ‫משחק‪ ,‬צביעות‪ ,‬מניפולאציה‪ ,‬שאפתנות‪ ,‬אינטרס‬
‫שרות סדיר ומילואים ‪ -‬ולא עלה אפילו בדרגא‬
‫או אגו‪.‬‬
‫אחת‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪19 2022‬‬

‫גרעינים‪ ,‬לא שיחק פוקר‪ ,‬לא גילה מעולם כמה‬ ‫הוא היחיד שלא התבייש לספר שהוא משרת‬
‫הוא מרוויח או למי הוא מצביע‪ ,‬לא היה חייב‬ ‫בהג"א‪.‬‬
‫אגורה לאיש‪ ,‬לא היה בשום הנהלה‪ ,‬לא ישב‬
‫בשום ישיבה עסקית‪ ,‬לא אכל ארוחה עסקית‪ ,‬אין‬ ‫הוא לא הרג איש מעולם‪ ,‬לא הסתבך בשום‬
‫תגרה‪ ,‬לא קילל‪ ,‬לא ירק‪ ,‬לא איים‪ ,‬לא לכלך‪ ,‬יאיר‬
‫לו פלאפון‪.‬‬
‫הוא צייר מוכשר שלא ניסה למכור תמונה מימיו‪.‬‬ ‫לא איחר מעולם‪.‬‬
‫יאיר מנגן ‪ 60‬שנה על חליל ולא הסכים לנגן שום‬ ‫הוא לא רכש לעצמו אפילו אויב או שונא אחד‪.‬‬
‫הוא לא היה חבר בשום וועד עובדים‪ ,‬במשך‬
‫מנגינה ללא תווים ‪ -‬אפילו לא את יונתן הקטן‪.‬‬ ‫שלושים שנה לא ביקש העלאת שכר‪ ,‬יאיר לא‬
‫יאיר לא טס בביזנס‪ ,‬לא שתה קפה שחור‪ ,‬לא‬ ‫נהג מכונית‪ ,‬לא צנח ממטוס‪ ,‬לא השיט ספינה‪,‬‬
‫לא רכב על סוסים‪ ,‬לא שיחק כדורגל‪ ,‬לא צפה‬
‫ליקק גלידה מגביע‪.‬‬ ‫במבט ספורט‪ ,‬לא היה מעולם במשחק כדורסל‬
‫לא השתעמם אפילו לרגע קט‪.‬‬ ‫של מכבי תל אביב‪ ,‬לא ישב בג'קוזי‪ ,‬לא קיבל‬

‫יאיר לא בכה‪.‬‬
‫יאיר לא קינא באיש‪.‬‬
‫יאיר נועם לא השוויץ‪ ,‬לא חיפף‪ ,‬לא‬
‫פישל‪ ,‬לא התרשל‪ ,‬לא השתחץ‪ ,‬לא‬
‫השתולל‪ ,‬לא מרד‪ ,‬לא התפרע‪ ,‬לא בזבז‪,‬‬
‫לא הסתלבט‪ ,‬לא הסתחבק‪ ,‬לא התפנן‪,‬‬
‫לא התבכיין‪ ,‬לא קיטר‪ ,‬לא התרפק ולא‬

‫התחמק‪.‬‬

‫וכעת‪ ,‬תראו לי עוד אדם אחד שלא‬
‫חטא אי פעם במשהו מהרשימה‬

‫הארוכה הזאת ואודה שטעיתי‪.‬‬

‫באדיבות המשפחה‬ ‫מסג'‪ ,‬לא השתתף בשירה בציבור‪ ,‬לא‬
‫רקד ריקודי עם‪ ,‬לא עישן ג'וינט‪.‬‬

‫יאיר לא הצליח לשקר ולו גם פעם‬
‫אחת!‬

‫הוא לא בגד מעולם באשתו‪ ,‬לא ריכל‬
‫על איש‪ ,‬לא תבע ולא נתבע‪ ,‬לא‬

‫עישן‪ ,‬לא שתה‪.‬‬
‫יאיר לא צפה בסרט כחול‪ ,‬לא קרא‬
‫בלשים‪ ,‬לא הימר בקזינו‪ ,‬אפילו לא‬

‫במפעל הפיס‪.‬‬
‫לא מילא טור בטוטו‪ ,‬לא פיצח‬

‫‪20‬‬

‫אצלנו ואצל חברינו הקרובים‪ ,‬העבר המיידי הזה כמעט‬ ‫דור שני מברלין‬
‫שנמחק מהזיכרון‪ .‬הוא היה הרי נורא כל כך‪ .‬כמעט שלא‬
‫דובר בו – אלא‪ ,‬ובתשוקה נואשת לעתים‪ ,‬בעולם שקדם לו‪:‬‬ ‫מאת דוד ויצטום‬
‫באותם חיים מלאים ותוססים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שמחק והשמיד‪.‬‬
‫והיה גם החיפוש החרישי אחרי הניצולים‪ :‬ממשפחתנו‬ ‫"‪ ...‬בני אדם הללו שהם ואבותיהם ואבות אבותיהם העבירו‬
‫את ארץ ישראל מפני אדמת גרמניא ואהבו את גרמניא‬
‫הגדולה‪ ,‬רק אח אחד‪ ,‬איגנץ‪ ,‬ניצל ונותר שם‪.‬‬ ‫אולי יותר משהגרמנים אוהבים את גרמניא‪ ...‬ויש מהם‬
‫וכך אבי‪ ,‬ברלינאי מובהק‪ ,‬וחבריו בשכונת אחוזה בחיפה‪,‬‬ ‫שביקשו להם מחסה בארץ ישראל עד שיעבור זעמה של‬
‫שמרו את גרמניה שלהם איתם‪ .‬בשפתם‪ ,‬ביוצאם ובבואם‪,‬‬ ‫גרמניא ותחזור גרמניא לתיקונה" (מתוך "שירה" מאת‬
‫בזיכרונם‪ ,‬בתודעתם‪ ,‬בהליכותיהם‪ .‬הם יצרו ‪ -‬בחיפה‪ ,‬בתל‬
‫אביב‪ ,‬ברמתיים‪ ,‬בנהריה‪ ,‬ובכמה ממאחזיהם הנוספים‬ ‫שמואל יוסף עגנון)‬
‫בארץ ישראל ‪ -‬מעין איים‪ ,‬קהילות "יקים" פליטי גרמניה‬ ‫"היודעים אתם מהו יקה?‬
‫היקה הוא יהודי‪ ,‬שחי בעבר שמעולם לא היה לו עתיד‪.‬‬
‫ומרכז אירופה‪ ,‬בקולוניות לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫בילדותי ליוותה הגרמנית כצל את העברית‪ .‬למרות‬ ‫זהו יקה‪.‬‬
‫הציונות ו"כור ההיתוך" התקיפים‪ ,‬החודרניים‪ :‬חדשות "קול‬ ‫שם – רצינו להיות יותר גרמנים מהגרמנים‪ ,‬וכאן‪ ,‬רצינו‬
‫ישראל" בכל שעה‪ ,‬ברדיו שבבית; כותרות העיתונים; צווי‬
‫השעה; האידיאולוגיה‪ ,‬הביורוקרטיה‪ ,‬הבחירות‪ .‬אבל תמיד‬ ‫להיות יותר יהודים מהיהודים‪.‬‬
‫היו בצידם הקונצרטים – ברדיו או בתקליטים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כוונותינו היו נעלות –‬
‫המוזיקה שביצענו אנחנו בכלי הנגינה שלנו‪ .‬נותרו נימוסי‬
‫השולחן‪ ,‬התבשילים הברלינאיים – הסלטים ‪ -‬מלפפונים‬ ‫במטען שלנו הבאנו את היעילות והסדר הגרמני‪ ,‬את‬
‫מתקתקים או סלט תפוחי האדמה‪ ,‬עוגת "עקיצת הדבורה"‬ ‫המשמעת ותחושת האחריות‪,‬‬
‫והמרציפן‪ ,‬אבל במיוחד "הכיתה המעופפת" מאת אריך‬
‫כמובן – עם מילון השיחה של מאייר‪ ,‬והפורצלן בסגנון‬
‫קסטנר‪ ,‬שמילאה את עולם הדמיון שלי‪.‬‬ ‫פרידריך הגדול‪.‬‬
‫כמה מוזר‪ :‬גם בבגרותי‪ ,‬מחוץ לבית ההורים‪ ,‬כלל לא‬
‫ידעתי שאני מבין ואף דובר את השפה הגרמנית‪ ,‬שאני‬ ‫את כל אלה ביקשנו לתרום לרווחתה ולהצלחתה של‬
‫נושא איתי את המטען הזה‪ .‬אך לקראת בואי לבירתה‬ ‫קהילת העם הקם לתחייה במולדתו‪,‬‬
‫המנומנמת של הרפובליקה הפדראלית הגרמנית‪ ,‬בון‪,‬‬
‫כשליח הטלוויזיה הממלכתית הישראלית‪ ,‬בשנות ה‪,80-‬‬ ‫ההוויה היהודית גרמנית אמורה הייתה להביא ברכה על‬
‫כאשר הלכתי ללמוד גרמנית אצל מתנדב מגרמניה‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫‪ -‬סטודנט ארוך שיער בשם כריסטוף שמידט (כיום‬
‫פרופסור באוניברסיטה העברית) ‪ -‬גילינו שהגרמנית‬ ‫אנו‪ ,‬היקים‪ ,‬היינו ה'דון‪-‬קישוטים' של גרמניה – גרמניה‬
‫כפי שהשתוקקנו שתהיה‪,‬‬
‫טבועה בי‪ ,‬בלא שידעתי‪...‬‬
‫פעם נסעתי לפסאו‪ ,‬בשליחות הטלוויזיה‪ ,‬לשמוע את‬ ‫נושאי אשליה אחת גדולה‪( "...‬מתוך סצנת הקברט בסרט‬
‫ראש ממשלת בוואריה‪ ,‬פרנץ יוזף שטראוס‪ ,‬נואם ב"אולם‬ ‫"היקים" לנתנאל גוטמן‪" ,‬יקים" מאת שלמה בנדקובר)‬
‫הניבלונגים"‪ .‬התאכסנתי אצל אדם קשיש‪ ,‬ששאל‬
‫בתחנת האוטובוס של הר הכרמל בחיפה נשמע האיום‬
‫לגרמנית שבפי‪.‬‬ ‫הבא‪ ,‬שנאמר על יד ילד בן ‪ 8‬כלפי אמו‪" :‬אני אומר לך‪,‬‬
‫עניתי שאבי הגיע לארץ ישראל מברלין‪" .‬ואימא?"‪ ,‬שאל‪,‬‬ ‫אם לא תקני לי גלידה‪ ,‬אז אני לא אדבר אתך גרמנית‬
‫ואני עניתי "מרוסיה"‪ .‬הוא הרהר לרגע‪ ,‬הביט בי ואמר‪:‬‬ ‫אף פעם" ("איום"‪ ,‬דן בן אמוץ‪ ,‬מתוך הטור "מה נשמע"‪,‬‬

‫"כלומר‪ ,‬אתה חצי גרמני"‪.‬‬ ‫"דבר"‪)9.7.1954 ,‬‬

‫גרמניה מצויה בי‪ ,‬במרחב דמיוני שנוצר בי מאז שאני זוכר‬
‫את עצמי ואת סביבתי‪ .‬בבית‪ ,‬בשכונה‪ ,‬בתרבות‪ ,‬ובהדרגה‬
‫גם עם הבנת החברה והמדינה‪ ,‬שניסתה‪ ,‬כמעט בייאוש‪,‬‬
‫להתגבר על ה'עבר'‪ ,‬שהיה הווה מיידי ואכזרי להורים‬
‫ולחברים‪ :‬הפרידה מהמשפחה ומהמולדת באירופה‪,‬‬
‫הרדיפות הנאציות‪ ,‬המלחמה‪ ,‬השואה‪ ,‬ובעקבותיהן‪,‬‬
‫השנים הקשות‪ ,‬האפורות‪ ,‬המתישות‪ ,‬כאן בארץ‪ :‬עד‬

‫שנוצרו שגרה חדשה‪ ,‬וגם תקווה‪ ,‬בארץ החדשה‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪21 2022‬‬

‫בדלת ‪ -‬הבן הגיע הביתה! הוא נופל לזרועות ההורים‬ ‫המשפט ההוא היכה בי כברק‪ .‬שנים רבות חשבתי על‬
‫הנדהמים‪ ,‬ומספר‪ :‬מנהל הגימנסיה שם לב לעקבות נעליו‬ ‫התשובה ה'טבעית' הזאת‪ ,‬כביכול‪ .‬נראה שאלמלא קרה‬
‫הבודדות בשלג‪ ,‬בחצר הפנימיה‪ ,‬לאחר שחבריו כבר נסעו‬ ‫מה שקרה‪ ,‬היו אבי וחבריו לכיתה – כמו אותו קשיש‬
‫לחופשתם‪ .‬הוא העניק לו את דמי הכרטיס ברכבת הביתה‪,‬‬ ‫‪ -‬ממשיכים יחד במשחקיהם‪ ,‬בלימודיהם‪ ,‬בעבודתם‪,‬‬
‫הכסף שהוריו לא יכלו לשלוח‪ .‬כולם בוכים‪ .‬גם אנחנו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לתימהוני‪ ,‬ילדי חברינו כלל לא הכירו את הסיפור!‬ ‫בשפתם‪ ,‬בתקוותיהם‪ ,‬באהבותיהם ובצערם המשותפים‪.‬‬
‫ייתכן שצדק שלמה בנדקובר‪ :‬שהגעגוע היקי הוא כמיהה‬ ‫אני‪ ,‬בנו‪ ,‬ישראלי שלם‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כשאני נוסע ב‪u-bahn -‬‬
‫לעבר שמעולם לא היה; אותה ישות גרמנית‪-‬יהודית‬ ‫שבברלין ‪ -‬אותה רכבת שבה סבי דוד ויצטום ואבי יקוב‬
‫התקיימה רק בדמיונם של היקים; וכך‪ ,‬במפגש עם גרמניה‪,‬‬ ‫נסעו מביתם באורניינבורגר שטראסה; כשאני פוגש את‬
‫כאן ועכשיו‪ ,‬ועם גרמנים בשר ודם‪ ,‬יכולים היו להיווכח –‬ ‫חבריי בהמבורג‪ ,‬במיינץ או בבון‪ ,‬מבקר בתיאטרון או‬
‫אילו היו רוצים – שאז‪ ,‬באותם ימים שחלפו ללא שוב‪ ,‬חיו‬ ‫שותה בירה‪ ,‬אינני מרגיש כתייר או כזר‪ .‬אחרי כמה ימים‬

‫באשליה‪ ,‬באגדה גרמנית שטוו לעצמם‪.‬‬ ‫אני מתחיל (אולי חוזר?) לחלום בגרמנית‪.‬‬
‫לעליית הייקים היה סוף טוב‪ ,‬כידוע; ועם זאת – צובט‬ ‫חברינו מבון הזמינו אותנו לחגוג את חג המולד‪ ,‬וקראתי‬
‫לילדיהם פרק מתוך "הכיתה המעופפת"‪ :‬ערב חג המולד‬
‫הלב‪" ,‬זולגות הדמעות מעצמן"‪...‬‬ ‫בבית הורי מרטין‪ ,‬מובטלים ועצובים‪ .‬לפתע‪ ,‬צלצול‬

‫תשעים שנים ומורשת‬

‫מאת ד"ר מיכאל נויברגר‬

‫במקרים רבים‪ ,‬בת או בן הזוג של בני הדור השלישי‪,‬‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה חוגג תשעים שנה לקיומו‪.‬‬
‫היא או הוא‪ ,‬אינם ממוצא יקי‪ .‬הדור הזה כבר משלים‬ ‫הארגון‪ ,‬שהוקם על ידי הורינו‪ ,‬שעלו מגרמניה ומהמרחב‬
‫את קיבוץ הגלויות‪ .‬בבית מדברים עברית‪ ,‬הילדים‪ ,‬הדור‬ ‫דובר השפה הגרמנית‪ ,‬צופה אל העתיד‪ ,‬אך אולי כדאי‬
‫הרביעי‪ ,‬כבר לא שומעים גרמנית‪ ,‬כי הרי אפילו הסבא‬
‫שננסה להבין מה העתיד טומן בחובו?‬
‫והסבתא כבר גדלו בארץ על ברכי השפה העברית‪.‬‬ ‫גדלתי בנהריה‪ ,‬מעוז יקי לשעבר‪ .‬גם אשתי היא בת‬
‫רובנו‪ ,‬בני הדור השני‪ ,‬יודעים שלשכנע את ילדינו‪ ,‬בני‬ ‫להורים שעלו מגרמניה לאחר עלות הנאצים לשלטון‪,‬‬
‫הדור השלישי‪ ,‬להצטרף לארגון יוצאי מרכז אירופה‪,‬‬ ‫אבל אם אני מסתכל סביבי‪ ,‬רבים מחבריי ומכריי‪ ,‬בני‬
‫זו משימה כמעט בלתי אפשרית‪ .‬פשוט לא מעניין‬ ‫דורנו‪ ,‬הדור השני של עולי מרכז אירופה‪ ,‬ילדים שגדלו‬
‫אותם‪ .‬ונוסף לכך‪ ,‬כידוע‪ ,‬רבים מבני הדור השלישי‬ ‫עם גרמנית כשפת אם‪ ,‬אינם חברי הארגון‪ .‬המורשת אולי‬
‫הם רק יקים למחצה ובנוסף לכך‪ ,‬אם‪ ,‬בדור השלישי‪,‬‬ ‫מעניינת אותם‪ ,‬אבל זה בשוליים‪ ,‬די בה לטיול שורשים‬
‫"המחצית השנייה"‪ ,‬בת או בן הזוג‪ ,‬לא מתעניינים‬ ‫לארץ שממנה עלו ההורים‪ ,‬אבל לא מספיק כדי להצטרף‬
‫במורשת הרומנית או העירקית‪ ,‬מה לילדינו ולמורשת‬
‫לארגון‪ ,‬שחרט על דגלו את שימור המורשת‪.‬‬
‫היקית?‬ ‫נעבור לדור הבא‪ ,‬הדור השלישי‪ ,‬צברים ילידי שנות‬
‫לאחרונה ראינו את חתך הגולשים באתר "הופה הופה‬ ‫הששים והשבעים של המאה הקודמת‪ .‬זה דור המנסה‬
‫רייטר"‪ ,‬הרוב מוחלט הוא בני ‪ 65‬ומעלה‪ .‬ככל שיורד‬ ‫להתנער מכל סממני הגלות וארץ המוצא של הדור‬
‫הגיל (והמספר המוחלט של צאצאי היקים‪ ,‬גדל)‪ ,‬כך‬ ‫הראשון‪ .‬רובם כבר לא מדברים גרמנית‪ ,‬לכל היותר כמה‬
‫מלים‪ ,‬שקלטו מסבתא וסבא‪ .‬לגביהם "הופה הופה רייטר"‬
‫פוחתת ההתעניינות במורשת‪.‬‬ ‫הוא אולי זיכרון ילדות עמום‪ ,‬שאינו מועבר הלאה‪ .‬גם‬
‫כדאי שנישיר מבטינו אל המציאות‪ ,‬כי חגיגות המאה‪,‬‬ ‫מאכלים מהמטבח של סבתא‪ ,‬כבר כמעט ואינם בתפריט‪.‬‬

‫בעוד עשור‪ ,‬יהיו‪ ,‬להערכתי‪ ,‬גם חגיגות הסיום‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫טור דעה‬

‫לשתף את הציבור!‬

‫מאת יאיר בר‪-‬קול‬

‫ושיתוף בין המדינה לציבור על מרכיביו השונים‪ ,‬ולאפשר‬ ‫כמו בימים כתיקונם‪ ,‬ובוודאי בימי‬
‫לו להיות שותף אמיתי וגורם משפיע בעל מעורבות חיובית‬ ‫מחאות ציבוריות כאלה ואחרות‬
‫ובונה‪ .‬נקווה שגורמי הממשל הנוגעים בדבר ירימו את‬ ‫שהיו בעבר‪ ,‬כך בימי משבר הקורונה‬
‫צף ועולה על פני השטח הניכור שבין‬
‫הכפפה ולא ימתינו לגל המחאות הבא או למשבר עתידי‪.‬‬ ‫האזרח לממשל בהיעדר ערוצים‬
‫דווקא על רקע משבר הקורונה‪ ,‬שהוא בעל השלכות חמורות‬ ‫ומסגרות של היוועצות הדדית‬
‫ברמה הבסיסית ביותר של הפרט‪ ,‬של התא המשפחתי ושל‬ ‫והידברות‪ .‬אין ספק כי תהליכים‬
‫הקהילה‪ ,‬חשוב מאוד שגורמי הממשל יהיו קשובים יותר‬ ‫משתפים הם צורך השעה וכי ראוי‬
‫מתמיד לרחשי לב הציבור וישתפו את נציגיו האותנטיים‬ ‫שהציבור יהיה מעורב בגיבוש נהלים ומתווים הנוגעים‬
‫בשיקולים‪ ,‬בלבטים ובקבלת ההחלטות‪ .‬נראה לי כי‬ ‫אליו ישירות‪ ,‬בקביעת סדרי העדיפויות‪ ,‬בשמירה על כללי‬
‫לעמותות‪ ,‬לארגונים ולמסגרות של המגזר השלישי‪ ,‬ובין‬ ‫אתיקה וטוהר המידות של נבחריו‪ ,‬בתהליכי קבלת החלטות‬
‫אלה גם ל"ארגון יוצאי מרכז אירופה"‪ ,‬נועד תפקיד חשוב‬
‫בעניין זה‪ ,‬כמובן תוך הימנעות מעיסוק בהיבטים הפוליטיים‬ ‫ובהתוויית עתיד המדינה וגורל אזרחיה‪.‬‬
‫והמפלגתיים‪ .‬חשיבות שיתופם של אזרחים ושל ארגונים‬ ‫בתהליכים אלה טמון פוטנציאל של תרומה לבניית הסכמות‬
‫המייצגים קהלים שונים רבה ביותר בתקופה זו‪ ,‬ויש ערך רב‬ ‫ולגיבושן‪ ,‬למניעת קונפליקטים‪ ,‬לצמצום פערים ואף לקירוב‬
‫במתן אפשרות למובילי דעה להזרים מידע‪ ,‬ציפיות‪ ,‬השגות‬ ‫לבבות בין האזרח לממשל‪ .‬חבל מאוד שלא הוחל בתהליכים‬
‫אלה בעוד מועד ובעת רגיעה‪ ,‬כאשר הדי מחאות ומשבר‬
‫והצעות‪ ,‬להשמיע קול ולהשפיע‪.‬‬ ‫בריאותי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי ותחבורתי אינם מרחפים באוויר‪.‬‬
‫בימים אלה‪ ,‬של פריחת הרשתות החברתיות שהשיח הציבורי‬ ‫יש לצאת שוב ושוב בקריאה לממשלה להקדיש תשומת‬
‫בהן מתאפיין בשטחיות‪ ,‬ברדידות‪ ,‬בהתלהמות ובגישה‬ ‫לב מרבית ולתת עדיפות לשיתוף הציבור בתהליך קבלת‬
‫פופוליסטית‪ ,‬ובמקרים רבים גם שקרית ואגוצנטרית‪ ,‬יש‬ ‫החלטות ולקשרי גומלין תמידיים‪ ,‬ובכך לאפשר הזרמת‬
‫ערך רב ומעשיר לשיתוף אמיתי‪ ,‬שיטתי ורצוף של מייצגי‬ ‫מידע‪ ,‬ציפיות‪ ,‬השגות והצעות מהציבור אל קובעי המדיניות‬
‫קהלים שונים במגוון רחב של תחומים ונושאים‪ ,‬שכל אחד‬
‫מהם מוצג מנקודת מבט כנה ואותנטית‪ ,‬מזווית אישית‬ ‫ואל מקבלי ההחלטות במוקדי הממשל‪.‬‬
‫ומקורית ובסמיכות מספיקה לאירוע אקטואלי שיש לגביו‬ ‫אילו הקריאה לשיתוף הציבור‪ ,‬אשר הושמעה לא פעם בעבר‪,‬‬
‫הייתה נענית בזמנו‪ ,‬ואילו היו מוקמים באופן יזום על ידי‬
‫עניין ציבורי‪.‬‬ ‫הממשלה פורומים של הידברות רצופה ושל שיתוף מתמיד‬
‫האנרגיות החיוביות האצורות בציבור עשויות להוביל‬ ‫עם נציגי ציבור אותנטיים ועם ארגוני החברה האזרחית‬
‫לאיתור משותף של בעיות ברמה הלאומית‪ ,‬לליבונן‬ ‫והמגזר השלישי‪ ,‬היו בוודאי נחסכים תסכול‪ ,‬אכזבה ועוגמת‬
‫ולפתרונן המיטבי אם יתועלו באופן ממוקד ואפקטיבי‪ .‬יש‬ ‫נפש של האזרחים נוכח החלטות שגויות‪ ,‬בלבול‪ ,‬חוסר‬
‫לקוות כי המסרים ועיקרי הדברים המובעים על ידי נציגי‬ ‫עקביות‪ ,‬שינויים תכופים של עמדות ואי‪-‬סדר‪ .‬כך האנרגיות‬
‫ציבור יובאו בחשבון ויופנמו על ידי קובעי המדיניות ומקבלי‬ ‫החיוביות האצורות בציבור היו מתועלות באופן ממוקד‬
‫ההחלטות הנוגעים בעניין‪ ,‬ואף ישפיעו ויובילו ליישום‪,‬‬ ‫ואפקטיבי לאיתור משותף של הבעיות‪ ,‬לליבונן ולמציאת‬
‫פתרונות הולמים ומוסכמים ברמה האסטרטגית והטקטית‬
‫לשינויים נדרשים ולקבלת החלטות משופרת‪.‬‬ ‫גם יחד‪ .‬עדיין לא ברור מה יהיו תוצאות הביקורת הציבורית‬
‫על הטיפול במשבר הקורונה ולמען ניהול יעיל ומינהל תקין‪.‬‬
‫יאיר בר‪-‬קול‪ ,‬לשעבר מבכירי שירות המדינה‪ ,‬הוא חבר‬ ‫עם זאת‪ ,‬לא מאוחר מדי לגבש דגם משופר של יחסי גומלין‬
‫הנהלת סניף תל אביב יפו של ארגון יוצאי מרכז אירופה‪,‬‬

‫חבר ועדת המדיה של הארגון וחבר מערכת "יקינתון"‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪23 2022‬‬

‫קבוצת הצאצאים חוגגת עשרת אלפים חברים‬

‫מאת רפי ברבירו‬

‫וירטואלי לדור הוותיק לצד בני הדור הצעיר‪ ,‬ומשמשת‬ ‫בתקופת הקורונה‪ ,‬שבה כולנו היינו ספונים בבתים‪,‬‬
‫כפלטפורמה חיה לשיח במגוון נושאים בתחום‪ ,‬החל‬ ‫סגורים‪ ,‬מבודדים ובאופן כללי מנועים מלהיפגש זה‬
‫עם זה‪ ,‬מצאנו נחמה בקבוצות פייסבוק למיניהן‪ .‬עולם‬
‫במורשת‪ ,‬עבור במתכונים וכלה בבדיחות‪.‬‬ ‫קהילות הפייסבוק‪ ,‬שתפס תאוצה בשלוש השנים‬
‫אחת החוזקות הגדלות של הקבוצה היא הוויראליות‬ ‫האחרונות‪ ,‬העלה הילוך וחלקנו גילה תחביבים ותחומי‬
‫והחשיפה של התכנים שבה אל מחוץ ל"גבולות"‬ ‫עניין חדשים‪ ,‬כמו קבוצות על מרפסות אורבניות‪,‬‬
‫הקבוצה‪ .‬מכיוון שהקבוצה הייתה תמיד קבוצה פומבית‬ ‫בישולים ביתיים‪ ,‬ע‪.‬ז‪.‬ב באמאש'ך (עשה‪/‬י זאת בעצמך)‪,‬‬
‫שבה כל התכנים ציבוריים‪ ,‬לא רק חברי הקבוצה נחשפו‬
‫לתכנים אל גם כאלה שהם 'מבקרים' לרגע‪ .‬על אף גודלה‬ ‫קבוצות קורונה‪ ,‬קבוצות הומור ועוד‪.‬‬
‫‪ -‬האינטימי יחסית‪ ,‬הקבוצה מונה כעשרת אלפים חברים‬ ‫גם קבוצת היקים ‪ -‬או בשמה המלא ‪Hoppe Hoppe‬‬
‫‪ -‬קרוב למאה אלף איש נחשפו לפוסטים של הקבוצה‬ ‫‪ - Reiter‬צאצאי יקים צעירים למען שימור מורשת‬
‫במהלך חודש דצמבר‪ ,‬חשיפה של פי עשרה(!) מגודלה‪.‬‬ ‫היקים ‪ -‬תפסה תאוצה רצינית בשנה החולפת‪ .‬הקבוצה‪,‬‬
‫מדי חודש נכתבות בקבוצה כמה מאות פוסטים‪ ,‬כאשר‬ ‫שנוסדה לפני כ‪ 12-‬שנה‪ ,‬משמשת כמקום מפגש‬
‫הנושאים שכיכבו בחודש האחרון היו החינוך והנימוסים‬
‫בקרב היקים‪ ,‬בני משפחה שהלכו לעולם בשיבה טובה‬ ‫יום הפרעצל הבינלאומי משנת ‪2019‬‬
‫ועברו את גיל ‪ ,100‬חיי היהודים בקהילות בגרמניה‪,‬‬
‫כניסתו של קנסלר גרמניה החדש לתפקיד‪ ,‬מנהגי ילדות‪,‬‬

‫חפצי בית נושנים וביטויים בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫כולי תקווה שהקורונה תתמתן ואף תיעלם במהרה‪,‬‬
‫ונוכל לשוב ולקיים אירועי קהילה במציאות‪ ,‬ממש כפי‬
‫שעשינו לפני תקופת הקורונה‪ ,‬וזאת כדי להכיר את חברי‬
‫הקבוצה במציאות‪ ,‬לא רק בזו הווירטואלית‪ ,‬ולהפוך‬

‫אותנו לקהילה מגובשת אף יותר‪.‬‬

‫רפי ברבירו הוא מנהל המדיה של ארגון יוצאי מרכז‬
‫אירופה ומנהל קבוצת ‪- Hoppe Hoppe Reiter‬‬

‫צאצאי יקים צעירים למען שימור מורשת היקים‬

‫מפגש הקהילה הופה הופה רייטר‬

‫צילום‪ :‬אלישע אבן טוב‬

‫‪24‬‬

‫סקירת ספר‬

‫יומן עברי מגטו טרזיינשטט‬

‫פרופ' ב' ז' קדר וד"ר מרגלית שלאין ‪ -‬הוצאת בית טרזין‬

‫ליצור מראית עין של מחנה הומני המאפשר‬ ‫מאת מיכאל דק‬
‫ליהודים מינהל עצמי‪ .‬עוד אחד מלהטוטי‬
‫ה‪ ,Tarnung -‬ההסוואה‪ ,‬כלפי העולם וכלפי‬ ‫ההוצאה המיוחדת הזו מציגה בפני הקוראים‬
‫את שרידי רישומיו במחנה הריכוז טרזיינשטט‬
‫היהודים‪ ,‬בתכנון נאצי‪.‬‬ ‫של פרופ' ברטולד ייטלס בין השנים ‪1944-‬‬
‫חיי דתות במחנה‬ ‫‪ .1942‬ייטלס היה כימאי וחוקר יהדות‪ ,‬עורך‬
‫קונקורדנציה תלמודית‪ .‬בין המאמרים הנלווים‬
‫במאמרה על חיי הדת בטרזיינשטט מציינת‬ ‫ימצאו הקוראים מאמרים של פרופ' ב' ז' קדם‬
‫ד"ר שלאין כי בקרב יהודי צ'כיה לא הייתה‬ ‫ושל ד"ר מרגלית שלאין‪ ,‬הפותחים צוהר אל‬
‫ערנות דתית גבוהה‪ ,‬וכך גם לא היו חיי הדת‬
‫בטרזיינשטט אינטנסיביים‪ .‬לקראת צילום הסרט‬ ‫מחנה הריכוז הגרמני בטרזין שבבוהמיה‪.‬‬
‫על ביקור משלחת הצלב האדום נוסד במקום‬ ‫מחנה הריכוז טרזיינשטט היה יוצא דופן‬
‫בית כנסת‪ ,‬על מנת 'להראות' את הפתיחות‬ ‫ב'מתכונת' שלו‪ ,‬מעין שילוב של מחנה ריכוז‬
‫של הממשל הנאצי‪ .‬בין הרבנים שפעלו במקום‬ ‫וגטו בעל 'מינהל עצמי' יהודי בפיקוח נאצי‪.‬‬
‫היה הרב לאו בק‪ ,‬מראשי יהדות גרמניה‪ ,‬אשר‬ ‫הגטו הוקם בנובמבר ‪ 1941‬בפקודת המושל‬
‫הפך ליו"ר ועדת הסעד בטרזיינשטט‪ .‬כמו‬ ‫ריינהרד היידריך כ"עיר מקלט" ליהודים עד‬
‫כן כיהנה רבה (‪ ,)rabbinerin‬רגינה יונאס‪,‬‬ ‫'סוף המלחמה'‪ .‬בגטו הזה התקיימו חיי תרבות‬
‫אשר סמיכתה לרבנות הייתה ליברלית מדי‬ ‫וחיי דת בהסכמה או בהסכמה שבשתיקה של‬
‫עבור האורתודוקסיה השמרנית יותר‪ .‬אך‬ ‫השלטונות‪ ,‬אף שגם ממנו אורגנו משלוחי‬
‫פעילותה של ה'רבינרין' במסגרת ארגון העזרה‬ ‫מוות אל מחנות ההשמדה במזרח‪ ,‬על פי צורכי‬
‫השלטון הנאצי‪ .‬חיי התרבות כללו הצגות (כמו‬
‫"ברונדיבאר" ו"מלך אטלנטיס") וכן קונצרטים‬
‫(כמו העלאת הרקוויאם של ורדי בביצוע תזמורת‬

‫אסירים ומקהלה)‪.‬‬
‫בולטת במיוחד היא הסרטת 'ביקור' של משלחת‬
‫הצלב האדום בטרזיינשטט‪ ,‬ביקור שהוכן‬
‫בקפידה על ידי השלטונות הנאציים‪ ,‬על מנת‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪25 2022‬‬

‫בטהובן‪ ,‬שנודע בשם "אל האהובה הרחוקה"‪.‬‬ ‫העצמית שייסד ד"ר ויקטור פרנקל‪ ,‬לימים אבי‬
‫בן המשפחה‪ ,‬הד"ר והרב ברתולד ייטלס‪ ,‬החל‬ ‫הלוגותרפיה‪ ,‬זכתה לשבחים רבים‪ .‬במיוחד צוינו‬
‫בפעילות ככימאי‪ ,‬אך מקץ מעט יותר משתיים‬ ‫שיחותיה שנועדו למנוע מקרי התאבדות של‬
‫אסירים חדשים‪ ,‬שהרבה יונאס העבירה להם‬
‫בלהט את הציווי 'ובחרת בחיים'‪ .‬קבוצה שנייה‬
‫של נידונים היו יהודים שהתנצרו‪ ,‬אך נחשבו‬
‫בעיני הנאצים ליהודים לכל דבר‪ .‬בין אלה‬
‫היו קתולים ופרוטסטנטים שנאלצו להתפלל‬

‫בצוותא‪.‬‬
‫במשך שנות קיומו נשלחו אל המחנה בטרזין‬
‫(שמה הצ'כי של טרזיינשטט) כ‪ 160-‬אלף‬
‫יהודים וכאלה שנחשבו ליהודים על פי תורת‬
‫הגזע הנאצית‪ .‬ביום השחרור‪ ,‬בשמונה במאי‬

‫‪ ,1945‬היו בו כשלושים אלף איש‪.‬‬
‫רישומיו של ייטלס‬

‫במאמרו של ב' ז' קדר מסופר על משפחת‬

‫עשרה שנה פנה עורף לכימיה והתרכז בחקר‬ ‫ייטלס‪ ,‬ששורשיה מתועדים עד לשנת ‪ ,1615‬על‬
‫התלמוד‪ .‬ברתולד נשלח לגטו טרזיינשטט ביולי‬ ‫ענפיה בפראג‪ .‬בענפי המשפחה המסועפת היה‬
‫‪ ,1942‬ותיעד בעברית נמלצת את קורותיו שם‪,‬‬ ‫גבאי של בית הכנסת 'על תנאי' (אלטנוישול)‪,‬‬
‫החל בתייצבותו בארמון הירידים בפראג ועד‬ ‫היו רופאים (ובהם ראשון הרופאים היהודים‬
‫ימיו כאסיר בטרזיינשטט‪ .‬המסמך האחרון‬ ‫שהוסמך בפראג)‪ ,‬משכילים‪ ,‬ואף משורר (שהיה‬
‫ביומן הוא טופס שמולא בידי ברתולד ייטלס‬ ‫גם פילוסוף ורופא בווינה)‪ .‬החרוזים שכתב הפכו‬
‫בצ'כית‪ ,‬המעיד כי "האדון ד"ר ברתולד ייטלס‬ ‫למחזור שירים‪ ,‬יצירתו הידועה של לודוויג ואן‬
‫יוצא מטרזין ב‪ 31-‬במאי ‪ 1945‬ברכבת לפראג‪".‬‬
‫בין לבין מתאר ד"ר ייטלס את קורותיו בגטו‬
‫טרזיינשטט‪ ,‬ובין התיאורים ההכנות לביקור‬
‫משלחת הצלב האדום שנועד להוכיח לעולם כי‬
‫טרזיינשטט הוא מעוז ההומניות הנאצית ומבצר‬

‫זכויות היהודים‪:‬‬
‫"עד שלא שלמו ימי הפקודה וגזירה חדשה‬
‫נתחדשה בטערעזין‪ .‬הקאמנדאנט גזר אומר‬
‫וציווה ליהודים לנקות ולטהר את מקום מושבים‪,‬‬
‫להדיח את כל הכלים‪ ,‬ליפות ולשפר הכל נראה‬
‫לעין‪ .‬כל המלבושים ובגדים אשר היו תלויים‬
‫במסמרות קבועות בכותלים‪ ,‬צריכין להיות‬
‫נעלמין מן העין‪ .‬הקירות צריכים להיות נקיות‬
‫למען תיראו קירות הבית ביפיים! כל האמתחות‬

‫‪26‬‬

‫והמרצופים ינתנו תחת המיטות ואוי ליהודי אשר‬
‫גרף של רעי שלו (סיר הלילה) אינו נחבא טנגנז!‬
‫"וכל זה אינו שוה כלום ‪ -‬רק לאחוז את העיניים‬
‫(כי אמור יאמרו האשכנזים {הגרמנים} כי אנשים‬

‫יבואו משוועדען לראות את מצב היהודים)‪.‬‬
‫האשכנזים הלועגים לרש‪ ,‬המעבידים‪ ,‬השולטים‬

‫על היהודים בפרך‪"...‬‬
‫וכל זה ועוד אינו אלא מעט מזעיר מתולדותיו של‬
‫ד"ר ברתולד ייטלס‪ ,‬שהשלים את הקונקורדנציה‬
‫לתלמוד והוציא אותה לאור‪ ,‬אחרי המלחמה‬
‫והשואה‪ ,‬בניו יורק‪ ,‬שאליה היגר ושבה נפטר‬

‫בשנת ‪.1958‬‬

‫‪ 80‬שנה למפעל לעזרה הדדית‬ ‫אות המתנדב‬
‫של ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫לערן אליהו בן יוסף‬

‫על תרומתך הייחודית למפעל לעזרה הדדית של הארגון‪,‬‬
‫פעילותך ללא לאות למיצוי זכויות ניצולי ונרדפי השואה‬
‫מול הרשויות בגרמניה ובאוסטריה ופועלך הרב לרווחת‬

‫הקהילה‪ ,‬ברוח ערכי המורשת היקית‪.‬‬

‫מוענק בזאת‬

‫למר ערן אליהו בן יוסף‬

‫על תרומתך הייחודית למפעל לעזרה הדדית של הארגון‪,‬‬
‫פעילותך ללא לאות למיצוי זכויות ניצולי ונרדפי השואה מול הרשויות‬

‫בגרמניה ובאוסטריה ופועלך הרב לרווחת הקהילה‪,‬‬
‫ברוח ערכי המורשת היקית‪.‬‬

‫יום העיון לציון ‪ 80‬שנה למפעל לעזרה הדדית‬
‫בסימן תרומת העלייה היקית לתחומי העבודה הסוציאלית‬

‫ושירותי הרווחה בישראל‬

‫ה' בחשוון תשפ"ב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪2021‬‬

‫נילי שני‬ ‫דבורה הברפלד‬
‫יו"ר ועדת המע"ה וחברת הנשיאות‬ ‫יו"ר נשיאות הארגון‬

‫נשמט בטעות מיקינתון ‪311‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪27 2022‬‬

‫מתמחים בחמימות‬

‫חדשות מבתי ההורים‬

‫אירועי חנוכה בבית אניטה מילר שברמת חן‬

‫ביום שישי‪ ,‬עם הדלקת נרות החנוכה בשעה ‪16:00‬‬ ‫את אירועי חנוכה בבית אניטה מילר שברמת חן פתחנו‬
‫קיבלו הדיירים את השבת ב"מוזיקפה"‪ ,‬כשהכנרת חיה‬ ‫בהדלקת הנר הראשון עם להקת "בוידעם" מטעם‬
‫לבני הפליאה בנגינתה בתוכנית "הנרות הללו"; בנגינתה‬ ‫עיריית רמת גן‪ .‬ההרכב המוצלח כולל נגני גיטרה‪,‬‬
‫שילבה לבני שירי חנוכה עם שירים אשר מקורם‬ ‫אקורדיון וזמרת שהנעימו לדיירים בשירי חנוכה‬
‫באירופה‪ ,‬בהדגשת הצד המוזיקולוגי ביצירה "יהודה‬
‫המכבי" מאת גאורג פרידריך הנדל שהולחנה בשנת‬ ‫והכיבוד כלל‪ ,‬כמובן‪ ,‬סופגניות‪.‬‬
‫שלל אירועים היו בבית ההורים בימי החנוכה ‪ -‬ביום‬
‫‪.1741‬‬ ‫הראשון הופיעו הזמר כפיר עוז והזמרת איריס יערי‬
‫במוצאי שבת‪ ,‬לאחר הדלקת הנר השביעי‪ ,‬התקיים‬
‫קונצרט של הרכב טריו ‪ -‬פסנתר‪ ,‬טרומבון וקלרינט –‬ ‫בשירים ובשירה בציבור‪.‬‬
‫שכלל בתוכניתו מוזיקת כלייזמרים‪ ,‬מוזיקה קלאסית‬ ‫ביום השני התקיימה הצגת יחיד‪" ,‬הנסיעה אל האושר"‪,‬‬
‫קלה‪ ,‬שנסונים‪ ,‬שירי אופרטות‪ ,‬מנגינות לטינו‪-‬‬ ‫עם השחקנית טניה חזנובסקי בבימוי נינה מיכואלס‪.‬‬
‫ההצגה מורכבת משלושה סיפורים של רומן גרי‪ ,‬של או‬
‫אמריקאיות ומוזיקה מתוך סרטים‪.‬‬ ‫הנרי ושל גי דה מופסאן‪ .‬בין חלקי ההצגה חלו שינויים‬
‫ביום האחרון נהנו הדיירים מאירוע נפלא – קונצרט‬ ‫בתפאורה ובתלבושת של השחקנית בהתאם לדרמה‬
‫שבו הופיע הרכב של ‪ 11‬נגנים‪" ,‬הברנשים של נוגה"‪,‬‬ ‫המוצגת‪ .‬הקהל היה מרותק ונהנה מכל סיפור שהוצג‬
‫אשר ניגנו יצירות מהקלסיקה הישראלית ומוזיקת עולם‬
‫בניחוח ג'ז‪ .‬עיבד את היצירות וניצח על הקונצרט שחר‬ ‫ומהמשחק המרשים‪.‬‬
‫גלינה‪ ,‬אשר שיתף את הקהל בקצב ובמחיאות כפיים‪ ,‬מה‬ ‫ביום השלישי הופיעה אחר הצוהריים מקהלת הבית‬
‫שכמובן הוסיף למידת ההנאה וההתרגשות של הדיירים‪.‬‬
‫בשירי חנוכה‪ ,‬כשהקהל מלווה אותה בשירה‪.‬‬
‫בערב הפך הלובי החגיגי ל'מועדון ג'ז' והוגשו בירות‪,‬‬

‫שתייה קלה ופיצוחים‪ .‬הצמד חובב ומיכאל‬
‫ניגנו נוסטלגיה בניחוח ג'ז בליווי סקסופון‬
‫ואקורדיון‪ .‬הדיירים האזינו בהנאה כשהם‬
‫יושבים סביב השולחנות‪ ,‬אוכלים ושותים‬

‫להנאתם‪.‬‬

‫הדלקת נר ראשון‬ ‫להקת "בוידעם"‬ ‫תזמורת "הברנשים של נוגה"‬

‫‪28‬‬

‫האוניברסיטה העברית בשיתוף פעולה עם בית מוזס בירושלים‬

‫מאת אורנה שבתאי‬

‫הדיירים שעמם נפגשות הסטודנטיות מגוונים‬ ‫במהלך חודש אוקטובר השנה פתח בית מוזס את שעריו‬
‫בצורכיהם‪ ,‬חלקם עריריים‪ ,‬אחרים ניצולי שואה‪.‬‬ ‫בפני שתי סטודנטיות של האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫תלמידות בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד‪.‬‬
‫הסטודנטיות בבית מוזס הוא סיטואציה של ‪win-win‬‬ ‫הסטודנטיות יקבלו לטיפול במהלך שנת הלמודים‬
‫‪ -‬זו הזדמנות עבור הסטודנטיות להיחשף לנושאים‬ ‫שמונה דיירים ודיירות‬
‫כמו הזקנה‪ ,‬הדיור המוגן והמחלקה הסיעודית‪ ,‬וכן‬ ‫מהמחלקה הסיעודית‬
‫להתמודדות עם קשיי הגיל השלישי וסוף החיים‪ .‬מצד‬ ‫ומהדיור המוגן‪ ,‬כאשר‬
‫שני‪ ,‬ניתן מענה לצרכים הרבים של הדיירים‪ ,‬הזקוקים‬ ‫המטרה היא יצירת‬
‫גם לקשר משמעותי ואינטנסיבי יותר ולטיפול פרטני‬ ‫קשר משמעותי על‬
‫בסיס פגישות שבועיות‬
‫מעמיק‪.‬‬ ‫קבועות‪ .‬בנוסף על כך הן‬
‫אנו תקווה שנשמש גם בעתיד זירה נוספת להתנסות‬ ‫מקבלות הדרכה פורמלית חיצונית מעובדת סוציאלית‬
‫ולהתמקצעות בתחומי הרפואה והטיפול‪ .‬אקדמיזציה‬ ‫ותיקה בתחום הזקנה וכן מלוות על ידי העובדת‬
‫של הבית תורמת לדיירים ולעובדי הבית ומאפשרת‬ ‫הסוציאלית של המחלקה הסיעודית‪ ,‬גב' אריאלה אילן‪.‬‬
‫טיפול מקצועי ומיטבי‪ ,‬מאתגרת את העובדים הוותיקים‬ ‫ההדרכה כוללת הכוונה‪ ,‬סיוע בהתמודדות מול קשיים‬
‫העולים במהלך הטיפול‪ ,‬הרחבת הידע בנושא הזקנה‬
‫ויכולה לסייע במניעת שחיקה‪.‬‬
‫אנו מברכים על היוזמה של האוניברסיטה העברית‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫ומאמינים ביכולת להפיק רבות מהכשרת סטודנטים‬

‫בבית‪.‬‬

‫ערב לציון כט בנובמבר‬
‫בהשתתפות אנשי צוות ודיירי בית‬

‫הורים ע"ש פנחס רוזן‬

‫רותי קופרמן‪ ,‬דיירת בית ההורים‪ ,‬חברת ארגון‬
‫יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬הגיעה אלינו מירושלים‬
‫והייתה חברה פעילה בסניף הארגון בירושלים‪.‬‬

‫בבית ההורים רותי פעילה וחברת ועד הדיירים‪.‬‬
‫לקראת אירוע ציון יום מאורעות כ"ט בנובמבר‬
‫רותי הגתה‪ ,‬ליקטה וערכה תוכנית ערב‪ .‬היא‬
‫עשתה זאת בשיתוף הדיירת חנה בן‪-‬שחר ובעלי‬
‫תפקידים מצוות הבית‪ ,‬בליווי מצגת ותכנים‬

‫שכתבה בעצמה‪.‬‬
‫לבסוף יצרה הרצאה רצינית ומעמיקה שהייתה‬

‫מעוררת השראה‪.‬‬
‫האירוע נחל הצלחה גדולה וניכר שדיירי הבית‬
‫נהנו מאוד לקחת בו חלק ורותי עצמה הפיקה‬

‫סיפוק רב מחוויית ההצלחה שבדבר‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪29 2022‬‬

‫חמישה כוכבים של יופי * * * * *‬

‫לאחר ארוחת בוקר והופעה של הזמר שימי תבורי החל‬ ‫מאת ירדנה שושני‬
‫טקס ההוקרה וחלוקת התעודות‪ ,‬והנה הגיע הרגע המרגש‬
‫שבו הכריזה המנחה אורנה דץ על זכייתנו‪ ,‬ותמונות מבית‬ ‫חמישה כוכבים של יופי ירדו אלינו‪ ,‬ולא מן השמיים‪.‬‬
‫מוזס הופיעו על המסך‪ .‬המנכ"ל ומנהלת הבית עלו לקבל‬ ‫בית הדיור המוגן הירושלמי ע"ש זיגפריד מוזס של חברת‬
‫את התעודה המכובדת‪ ,‬ואנחנו הבנו עד כמה ועל מה‬ ‫מעונות הורים זכה בתחרות בית הגיל השלישי הנאה‬

‫מגיעים לנו כל חמשת הכוכבים שנפלו עלינו‪.‬‬ ‫ומקיים בישראל יפה לשנת ‪.2021‬‬
‫במאמץ רב ובתשומת לב יתרה‪ ,‬עד לפרטים הקטנים‪,‬‬ ‫בית מוזס הוא בית ותיק‪ ,‬בן כשבעים שנים‪ ,‬השוכן בלב‬
‫אנו זוכים להעניק לדיירים שלנו איכות חיים משובחת‬ ‫ירושלים‪ ,‬בשכונת בקעה‪ ,‬והוא טובל בגינות ירוקות מכל‬
‫מהטובים שיש‪ ,‬בזכות צוות עובדים משובח והנהלה‬ ‫עבר‪ .‬המבנה‪ ,‬הנסתר מהרחוב‪ ,‬מעורר התפעלות אצל כל‬
‫תומכת‪ ,‬וכן בזכותם של הדיירים ומשפחות הדיירים ‪ -‬כל‬ ‫הנכנס‪ ,‬החל משער המבוא‪ ,‬דרך שביל הגינה הפורחת כל‬
‫אלה הם האנשים שעושים את בית מוזס לבית יפה‪ ,‬הכי‬ ‫השנה‪ ,‬ועד הלובי המטופח וקבלת הפנים בדסק הכניסה‪.‬‬

‫יפה‪.‬‬ ‫אי‪-‬אפשר לפספס את היופי ואת האווירה של המקום‪.‬‬
‫תודה למועצה לארץ ישראל יפה על הבחירה‪.‬‬ ‫עוד פנימה אל תוך הבית יתגלו פינות ישיבה קסומות‪,‬‬
‫דירות מגורים מפוארות‪ ,‬אולמות‪ ,‬חדרי אוכל‪ ,‬חדר כושר‪,‬‬
‫בריכה ואודיטוריום‪ ,‬כולם מרווחים‪ ,‬עכשוויים‪ ,‬מזמינים‬

‫ומודרניים‪ ,‬וכולם נועדו לנוחיותם של דיירי‬
‫הבית ולהנאתם‪ .‬השטחים הציבוריים‪,‬‬
‫החצרות‪ ,‬הגינות והדירות זוכים לטיפוח‬
‫ולניקיון על בסיס יומיומי ובוהקים בזוהר‬

‫ניקיונם‪.‬‬
‫בחודש נובמבר יצאנו ‪ -‬מנכ"ל חמ"ה אמנון‬
‫סירוטה‪ ,‬מנהלת בית מוזס אורנה שבתאי‪,‬‬
‫אב הבית ראמי טוויל‪ ,‬מנהלת השירות לדייר‬
‫מהמועצה לארץ ישראל יפה ירדנה שושני‬
‫ואנוכי – אל בית המועצה הממוקם על גדת‬

‫נהר הירקון בתל אביב‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫חמ״ה ‪ -‬רשת דיור מוגן‬

‫להתפנק ללא התחייבות‬
‫בואו להתארח אצלנו‬

‫מוזמנים להתארח באחד מבתי הדיור המוגן של חמ"ה ואנחנו נדאג‬ ‫מן‬‫ז‬ ‫מבהאילתרצולחיחאיע!בות‬
‫שתתפנקו ותהנו ממבחר הפעילויות וכל זה ללא התחייבות מצדכם‪.‬‬
‫מוגבל ב‬
‫חמ"ה (חברת מעונות הורים) מציעה איכות מגורים של מלון בוטיק‬
‫כפרי ומשפחתי‪ ,‬בשכונת רמת‪-‬חן הירוקה ליד הפארק הלאומי‬

‫ברמת‪-‬גן ובשכונת בקעה הציורית בירושלים‪.‬‬

‫אנחנו גאים להיות הבחירה המועדפת מאז ‪ ,1955‬בזכות דירות‬
‫נעימות‪ ,‬משודרגות ומאובזרות; חיי חברה‪ ,‬תרבות ופנאי עשירים;‬
‫בריכה ומרכז הידרותרפי; סטנדרטים גבוהים של ניקיון וגינון; מטבח‬

‫מפנק וצוותי כוח‪-‬אדם מסורים ומקצועיים‪.‬‬

‫הבתים כוללים אגף ייחודי לנתמכים ומחלקה סיעודית חדישה‪.‬‬

‫רוצים להתפנק ללא מחוייבות?‬
‫התקשרו ‪072-390-2106‬‬

‫מתמחים בחמימות‬

‫בית אניטה מילר‪ ,‬שכונת רמת חן ‪ -‬רמת גן · בית פנחס רוזן‪ ,‬שכונת רמת חן ‪ -‬רמת גן · בית מוזס‪ ,‬שכונת בקעה ‪ -‬ירושלים‬
‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪31 2022‬‬
‫כפוף לתקנון · טל״ח‬

‫השנה אתם לא נשארים לבד‬

‫ואנמואסתהאדוחםררמידזמבישםחצםלש‪,‬עיאלטתיכממעעםםהבבבימריריתתי‪,‬ם‬ ‫פנינות ירוקות בלב רמת חן השקטה והיפה‬
‫צוות מקצועי‪ ,‬מסור ואוהב‬
‫הלמיאוחהרנבחגחורדיןהת‬
‫קהילה חמה‪ ,‬עשירה בחיי חברה ותרבות‬
‫סמוך למרכז מסחרי והפארק הלאומי‬
‫בריכה מחוממת הידרותרפית‬
‫דיור מוגן לעצמאים‪,‬‬
‫אגף תומך ייחודי ומחלקה סיעודית‬

‫חברת מעונות הורים‪ ,‬מתמחים בחמימות!‬

‫לפרטים נוספים ולתיאום ביקור‪ ,‬התקשרו עוד היום ‪072-3902106 | 073-2054804‬‬

‫בית אניטה מילר‪-‬כהן ר"ג | בית פנחס רוזן ר"ג | בית מוזס ירושלים‬ ‫רש‪2‬ת‪3‬דיור מוגן מאז ‪1955‬‬
‫‪073-2052700‬‬ ‫‪073-2053700‬‬ ‫‪073-2054700‬‬

‫השקת הספר "הדוקטור"‬

‫גאווה וחגיגה למורשת הבנייה ולתרבות הייקית‬

‫מאת אדריכלית ד"ר אסנת רוזן‪-‬קרמר‬

‫ •מגוון הקולות השונים – מהגרמנית לערבית ולעברית‪...‬‬ ‫לא כבר הושק בבית ציוני אמריקה ספר הביכורים של דניאלה‬
‫לטונים ולעוצמות עד כדי צעקה‪ ,‬ולקולות פוליטיים‬ ‫דנציגר‪-‬זייטמן‪ ",‬הדוקטור"‪ ,‬באירוע רב משתתפים שקיים ארגון‬

‫ •האווירה ומצבי הרוח – מחול לקודש‪ ...‬מרוגע לתסכול‪...‬‬ ‫יוצאי מרכז אירופה‪.‬‬
‫מהסכמה לוויכוח‬ ‫הספר והסיפור המשפחתי כאספקלריה לסיפורה של תקופה‬
‫הדוקטור"‪ ,‬רומן היסטורי בהוצאת טפר‪ ,‬מגולל את סיפורו של ד"ר‬
‫ •הריחות – מעוררי הזיכרונות ‪ -‬שאפפו את בית הסבתא‬ ‫פליקס דנציגר (ליקס)‪ ,‬הסבא רבא של הסופרת‪ ,‬דמות מרכזית‬
‫רבתא עוד שנים רבות‬ ‫בתנועה הציונית‪ ,‬שהגשים את חלומו הציוני ‪ -‬הוא עלה ארצה עם‬
‫משפחתו בעלייה השלישית והיה רוויזיוניסט מושבע‪ .‬ככירורג‪,‬‬
‫ •הגיבורים – תלבושותיהם השונות‪ ,‬מדיהם לפי תפקידיהם‪,‬‬ ‫מחלוצי הרפואה העברית‪ ,‬הקים את בית החולים "דנציגר"‬
‫עיסוקיהם‪ ,‬דתותיהם‬ ‫בירושלים‪ ,‬ואחר כך ייסד וניהל אותו בתל אביב‪ ,‬והיה מבוני הארץ‪.‬‬

‫ •קשרים בין אדם לאדם – של ליקס עם בני המשפחה‪ ,‬עם‬ ‫עלילת הרומן וקורות הגיבורים בו‬
‫חברים‪ ,‬עם דמויות מוכרות ביישוב ועם פציינטים בני העדות‬ ‫העלילה מבוססת על תולדותיהן של שתי משפחות ציוניות‬
‫בגרמניה‪ ,‬שקשרו גורלן זו בזו ‪ -‬משפחות דנציגר ורוזן (רוזנבליט)‪,‬‬
‫השונות‬ ‫והיא מתפתחת ומתוארת על פני זמן ומרחב‪ ,‬ומעלה מן האוב‬
‫דרך כל אלה לומדים לא רק על הסיפור האישי והמשפחתי של‬
‫משפחות דנציגר ורוזן‪ ,‬אלא גם על סיפורה של העלייה היקית‪,‬‬ ‫קולות‪ ,‬ריחות‪ ,‬אווירה וקשרים‪:‬‬
‫ •בנקודות ציון לאורך ציר זמן – שמתחיל בשנת ‪ 1887‬ומסתיים‬
‫שהוא סיפור בניית הארץ והמדינה‪.‬‬ ‫בסוף ‪ ,1948‬כמו‪ :‬רגע עלייתם של ליקס ואשתו‪ ,‬מלכה (מלי‪,‬‬
‫תוכן הספר‬ ‫לבית רוזנבליט)‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬כהגשמה לחלומם הציוני‪,‬‬
‫כשגרמניה עדיין נחשבה למקום בטוח ליהודים (‪;)1923‬‬
‫הטקסט‪ ,‬הכתוב כרומן היסטורי‪" ,‬מחבק" את העלילה השזורה‬ ‫רגעי ההלם עם עליית הנאצים לשלטון והיוודע החדשות‬
‫במקורות אותנטיים היסטוריים‪ ,‬שמהם הוא יונק ושעליהם הוא‬ ‫על השואה שגבתה את חיי רבים מבני המשפחה והחברים‬
‫נבנה‪ .‬משובצים בו מסמכים וציטוטים מפי בני המשפחה‪ ,‬כפי‬ ‫שנותרו באירופה (מתחילת ‪ ;)1933‬טבח יהודי העיר חברון‬
‫שכתבו או התראיינו הגיבורים בזמן אמיתי‪ ,‬או ברטרוספקטיבה‪.‬‬ ‫(י"ח באב תרפ"ט‪ 24 ,‬באוגוסט ‪ ;)1929‬רצח ארלוזורוב (כ"ב‬
‫לדוגמה‪ ,‬גרסת מלי דנציגר לתגובתו הטראומטית של בעלה‬ ‫בסיוון תרצ"ג‪ 16 ,‬ביוני ‪ ;)1933‬והכרזת העצמאות של מדינת‬
‫"הדוקטור"‪ ,‬גיבור הספר‪ ,‬ולמעשה תלונתו לראש העיר מאיר‬
‫דיזנגוף‪ ,‬כאשר רק לאחר שעתיים נקרא למיטת ארלוזורוב‬ ‫ישראל (ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.)1948‬‬
‫הגוסס‪ ,‬כשכבר היה מאוחר מכדי להצילו ("לאישה" גיליון מספר‬ ‫ •על רקע מראות המקום‪ ,‬קשר למקום ונתיבי דרך – המהווים‬
‫את התפאורה לעלילה שעליה מאיר הזרקור‪ ,‬לסיפור האהבה‬
‫‪.)30.6.86 ,2046‬‬ ‫ולשושלת המשפחה – שראשיתה בגרמניה‪ ,‬מנקודות המוצא‬
‫בעיירה מסינגוורק ובעיר המבורג‪ ,‬המשכה מתרחש בישראל‪,‬‬
‫"ארלוזורוב מת לא מהירייה‪ ,‬אלא מדיר החזירים שלכם"‪ ,‬כותרת‬ ‫עם ה"נחיתה" בירושלים (‪ ,)1923‬ובהמשך ‪ -‬במעבר לתל‬
‫ריאיון עם מלי דנציגר; ליאורה בונה‪-‬אזולאי‪" ,‬לאישה" גיליון מספר‬
‫‪ ;30.6.86 ,2046‬עמ' ‪( 30‬מקור‪ :‬אוסף המשפחה‪ ,‬אסנת רוזן‪-‬קרמר)‪.‬‬ ‫אביב (‪)1929‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪33 2022‬‬

‫ברכות‬ ‫הספר מכיל וגם עטוף כולו במעשי ידי המשפחה‬
‫את אירוע השקת הספר‪ ,‬שהוקדש לסופרת דניאלה דנציגר‪-‬‬ ‫האיור על הכריכה הקדמית‪ ,‬על רקע גוון ירקרק המסמן מדי‬
‫זייטמן ולמשפחתה‪ ,‬פתחה יו"ר ועדת המפעל לעזרה הדדית‪,‬‬ ‫מנתחים‪ ,‬אשר מעורר סקרנות ומזמין לפתוח את הספר‪ ,‬הוא‬
‫חברת הנשיאות נילי שני‪ ,‬שגם הנחתה אותו בחן רב‪ .‬היא בירכה‬ ‫דיוקנו של גיבור הספר‪" ,‬הדוקטור"‪ ,‬פליקס (ליקס) דנציגר (‪,1949‬‬
‫דיו על נייר)‪ .‬זהו מעשה ידיו של בנו‪ ,‬יצחק דנציגר‪ ,‬חתן פרס‬
‫את המשתתפים וציטטה מן הספר‪ ,‬בציינה‪:‬‬ ‫ישראל לפיסול לשנת תשכ"ח‪ .1968-‬הציור‪ ,‬ועמו פרטים אחרים‬
‫"כמה מרגש לקרוא את הדברים שכותבת דניאלה! ‪ -‬אישה צעירה‬ ‫ששימשו כמידע לתיאור דמות ליקס ומשפחתו‪ ,‬נשמר ונמסר‬
‫שמתעניינת בשורשים שלה‪ ,‬עשתה תחקיר מעמיק בנושא‪,‬‬ ‫באדיבות מיכל מגנס‪ ,‬נכדתו (בתה של חוה מגנס לבית דנציגר‪,‬‬

‫ומביעה בספרה אהבה רבה למשפחה ולמדינה"‪.‬‬ ‫אחותו של הצייר)‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫דבורה הברפלד‪ ,‬יו"ר נשיאות הארגון‪ ,‬נשאה דברים בשמה ובשם‬
‫כריכת הספר‪ :‬מימין ‪ -‬ציור הכריכה הקדמית‪ ,‬יצחק דנציגר; משמאל ‪-‬‬
‫הארגון‪:‬‬ ‫איור הכריכה האחורית‪ ,‬יוני דנציגר‪.‬‬
‫"אירוע מרגש מאוד‪ ,‬וזה עונג גדול להשיק את הספר‪ ...‬סיפור‬
‫הסבא רבא‪ ,‬שעלה בשנת ‪ ,1923‬הוא מעניין ונכתב מנקודת ראות‬ ‫בתמונה שעל גב הכריכה האחורית מאוירת חזית בית החולים‬
‫ממש מעניינת‪ ...‬הסיפור הזה גם מאיר פיסת היסטוריה שמעולם‬ ‫דנציגר‪ ,‬ברחוב גרוזנברג ‪ 11‬שבתל אביב‪ .‬היא צוירה בידי יוני‬
‫לא הנכחנו אותה‪ ...‬הייתה גם עלייה טרום‪-‬חמישית‪ ,‬הייתה עלייה‬ ‫דנציגר (תל אביב‪ ,‬ספטמבר ‪ ,2020‬דיו על נייר‪ , )21X29 ,‬לפי‬
‫שבה היה בה פליקס דנציגר‪ ,‬שהוא מהעלייה השלישית‪ .‬זאת‬ ‫צילום מהשנים ‪ 1932-1930‬בקירוב‪ .‬יוני‪ ,‬הנין של ליקס ואחיה‬
‫הייתה עלייה של ציונים‪ ...‬הספר הוא בעצם סוג של הומאז' גם‬ ‫של דניאלה‪ ,‬אמן עכשווי בטכניקות שונות (איור ידני‪-‬מסורתי‬
‫לסיפור הזה ולאותה קבוצה שעלתה‪ .‬ואנחנו‪ ,‬פה בארגון‪ ,‬תמיד‬ ‫ודיגיטלי‪ ,‬בביצוע "ארט ריסוס" ‪ ,)spray art -‬הידוע באמנות‬
‫זוכרים את אחד מהמייסדים שלנו‪ ,‬את פנחס רוזן‪ ,‬שהיה בקשרי‬ ‫הרחוב שלו ‪ -‬ציורי גרפיטי מודרניים צבעוניים ומעוררי דמיון‬
‫(מוכר ברחוב כ‪ .)LOL - Lord of Lords-‬יצירותיו מעטרות‬
‫משפחה וידידות מורכבים"‪...‬‬ ‫חזיתות בניינים‪ ,‬בעיקר ברחובות תל אביב‪ ,‬וקירות של חללים‬
‫גדעון ממרוט‪ ,‬יו"ר סניף ירושלים ומ"מ יו"ר נשיאות הארגון‪ ,‬שיגר‬
‫את ברכתו לדניאלה ולמשפחת דנציגר‪ .‬לדבריו‪" ,‬הדוקטור" הוא‬ ‫ציבוריים‪.‬‬
‫ספר מרגש‪ ,‬מרתק וסוחף את הקורא‪ ,‬שמתחבר להוויה בקריאה‬ ‫הפעם הוא מציג את ציור הבניין ללא קישוטים או צבעים‪,‬‬
‫ומעורר אותו לחיים‪ ,‬כשהוא מקולף משכבות הזמן‪ ,‬כשהוא נקי‪,‬‬
‫בלתי פוסקת על דמות מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫ללא סימני גיל‪ .‬המבנה והאמת של הבניין‪ ,‬כמות שהיה‪ ,‬מרגע‬
‫חיי משפחה זו "שזורים בחיי המפעל הציוני‪ ,‬באמונה ובדבקות‬ ‫שמלי ובעלה ליקס נכנסו אליו וכתבו על חזיתו את שמם‪ ,‬ועד‬
‫במטרה‪ ,‬אשר זכו לחלום ולהגשים‪ ,‬ולראות בהקמת המדינה‪,‬‬ ‫לסגירתו בשנת ‪ - .1979‬זה המבנה לפני שנמכר (‪ )1981‬ונהרס‬
‫לטובת בניית בניין משרדים‪ ,‬בית אלרוב‪ .‬ציור זה‪ ,‬המהווה מעין‬
‫בקיומה ובהישגיה הנפלאים‪ ,‬תוך התחדשות וצמיחה אישית‪".‬‬
‫יהושע שפיר‪ ,‬יו"ר סניף תל אביב והמרכז וחבר נשיאות הארגון‪,‬‬ ‫העלאת זיכרון צלול של פעם‪ ,‬חותם את הספר‪.‬‬
‫בירך את דניאלה על השקת ספרה‪ ,‬שהוא פרי מחקר יסודי ומקיף‪,‬‬ ‫אירוע השקת הספר‬
‫ואת בני משפחות דנציגר‪-‬זייטמן ורוזנבליט‪-‬רוזן והאורחים‪ ,‬וציין‪:‬‬
‫"מן הראו שספר מרתק זה יהווה נדבך מרכזי בלימוד התקופה‬ ‫האירוע – ממש כמו הספר – העלה זיכרונות‪ ,‬והיה שזור בציטוטי‬
‫והמהלכים המדיניים וההיסטוריים של התנועה הציונית ובהבנתם‪,‬‬ ‫מקורות אותנטיים היסטוריים‪ ,‬שמהם יונקת ושעליהם נבנתה‬
‫לצד הסיפור המשפחתי המרתק‪ ...‬תהליך התמזגותם של עולי‬ ‫העלילה‪ .‬סדר היום של בוקר ההשקה כלל ברכות‪ ,‬הרצאה על‬
‫מרכז אירופה בכור ההיתוך של היישוב היה אמנם איטי והדרגתי‪,‬‬ ‫תל אביב היקית של שנות ה‪ 30-‬וה‪" ,40-‬שיחה בשתיים" עם‬
‫אך יחד עם זאת היה שלם ויסודי‪ .‬תרומתם של היקים להקמת‬ ‫הכותבת‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬סיכום‪ .‬במהלך הבוקר‪ ,‬בין חלקיו‪ ,‬שולבו‬
‫המדינה במגוון תחומים ‪ -‬ברפואה‪ ,‬במשפט‪ ,‬במדע‪ ,‬במחקר‬ ‫ֶא ְת ַנ ְח ָּתאֹות מוזיקליות‪ ,‬והקהל המכובד שהשתתף בכינוס‬
‫ופיתוח‪ ,‬במוזיקה‪ ,‬ברווחה‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בהשכלה הגבוהה‪ ,‬בשירות‬
‫הציבורי‪ ,‬בתרבות ובאמנות ועוד ‪ -‬ניכרת עד היום‪ ...‬משפחת‬ ‫השלים את האווירה המיוחדת‪.‬‬

‫דנציגר מגלמת בעשייתה את תמצית העלייה היקית‪".‬‬
‫לדבריו‪ ,‬על כולנו להודות ל"דוקטור" ולבני דורו החלוצים‪,‬‬
‫"שהקדישו את חייהם למטרה משותפת אחת ‪ -‬הקמת בית לעם‬
‫היהודי בארץ ישראל" (ציטוט מן הספר) והעניקו לנו את המדינה‬

‫על מגש של כסף‪.‬‬
‫יהושע הביע תקווה שספר זה יהווה השראה לרבים אחרים‪ ,‬אשר‬

‫ינציחו את סיפורי משפחותיהם‪.‬‬
‫הרצאה‪ :‬תל אביב היקית של שנות ה‪ 30-‬וה‪40-‬‬
‫אילן שחורי‪ ,‬בן הקהילה היקית‪ ,‬עיתונאי והיסטוריון של ארץ‬
‫ישראל אשר מחקר הדוקטורט שלו עוסק בתולדות תל אביב‬
‫בתקופת המנדט‪ ,‬העביר הרצאה מרתקת על תל אביב‪ ,‬אשר‬

‫משיקה לעובדות המוזכרות בספר‪.‬‬
‫דבריו לוו במסמכים ובצילומים היסטוריים‪ ,‬והובילו לסיור וירטואלי‬
‫בין בנייני המורשת של "תל אביב הקטנה"‪ ,‬מבנים שהוקמו או‬

‫‪34‬‬

‫(‪ ;)1948–1935‬ייסד והנהיג את מפלגת "עלייה חדשה" של עולי‬ ‫שנמצא להם "שימוש מחדש" (‪ )Re-use‬כיד הדמיון והניצול‬
‫מרכז אירופה (‪ ;)1942‬היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת‬ ‫המושכל של בני העלייה היקית‪ ,‬שהתיישבו בה עוד משנות ה‪,20-‬‬
‫העצמאות (‪ ;)1948‬היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית שעמד‬
‫בראשה וכיהן מטעמה כשר המשפטים הראשון‪ ,‬תפקיד שבו כיהן‬ ‫ובעיקר בשנות ה‪ 30-‬וה‪ 40-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫מהממשלה הראשונה ועד לתשיעית (למעט השלישית); היה‬
‫ממקימי המפלגה הליברלית (‪ )1961‬ואחד מראשיה (עד שנת‬ ‫"חנוכת הבית בסנטוריום דנציגר"‪ ,‬ידיעה מ"דאר היום" (חלק תל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬עמוד ד'‪ 6 ,‬לאוגוסט ‪.)1930‬‬
‫‪ ,)1965‬ומנהיג המפלגה הליברלית העצמאית‪.‬‬
‫שני ה'פליקסים'‪ ,‬שהיו חברים בלב ובנפש‪ ,‬הפכו לגיסים בזכות‬ ‫אילן העלה על נס את פועלה של העלייה היקית הקשורה‬
‫נישואי מלי לפליקס דנציגר (ליקס)‪ .‬אך עם הזמן יחסיהם‬ ‫בהתפתחות העיר ותרומתה בתחומי האדריכלות‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המסחר‪,‬‬
‫התאפיינו במריבות על רקע אי‪-‬הסכמות פוליטיות (ימין 'חזק'‬
‫רוויזיוניסטי מול מרכז 'מתון')‪ ,‬וקרע שהתגלע ביניהם סביב רצח‬ ‫הכלכלה‪ ,‬האמנות ועוד‪ ,‬בדגש על משפחות דנציגר ורוזנבליט‪.‬‬
‫ארלוזורוב (‪ :)1933‬כשהאחד גרס שערבים הרגו אותו‪ ,‬והשני אמר‬ ‫את סיפור "הדוקטור" ‪ -‬שלאחר מאורעות אב (אוגוסט ‪,1929‬‬
‫שהימין הרג אותו‪ .‬מאז הם לא דיברו שנים רבות‪ ,‬כמעט עד מותו‬ ‫סכסוך הכותל המערבי בחודש אב תרפ"ט שבו המוני ערבים‬
‫מוסתים התקיפו יישובים יהודים והתחוללו מהומות דמים) העתיק‬
‫של ליקס (אוקטובר ‪.)1948‬‬ ‫את בית החולים שלו מירושלים לבניין בתל אביב ‪ -‬הוא הציג על‬
‫⋅ גיסתה של מלי – מקורבת לפנחס רוזן‪ ,‬ונישאה לאחיהם‪ ,‬יוסף‬ ‫רקע ידיעה שפורסמה ביומון "דאר היום" (חלק תל אביב‪ ,‬עמוד‬
‫רוזן (‪ – )1934‬קטה דן (דניאלביץ)‪ .‬הייתה יזמת יקית (עלתה לארץ‬ ‫ד'‪ 6 ,‬באוגוסט ‪ ,)1930‬תחת הכותרת‪" :‬חנוכת הבית בסנטוריום‬
‫מברלין בשנת ‪ ,)1922‬מראשוני מייסדי בתי המלון המודרניים‬ ‫דנציגר"‪ .‬בידיעה סופר כי "ה' דיזנגוף‪ ,‬ראש עיריית תל אביב‪ ,‬בירך‬
‫באזור ארץ ישראל‪ ,‬פתחה את בית ההארחה הנודע דאז בצפת‬ ‫בהצלחה את ד"ר דנציגר לרגל העברת הסנטוריום מירושלים לתל‬
‫(‪ ,)1923‬ולאחר שנהרס במאורעות תרפ"ט הקימה (‪ ,)1931‬בעידוד‬ ‫אביב‪ .‬העברתו של הכירורג המצוין הזה היא ניצחונה של תל אביב‬
‫דיזנגוף ובתכנון חברתה‪ ,‬האדריכלית לוטה (שרלו ֶטה) כהן‪ ,‬מלון‬ ‫על ירושלים [משפט זה מצטטת גם דניאלה בספרה]‪ .‬הקונסול‬
‫הכללי הגרמני ה' גורד הגן על ירושלים‪ .‬ירושלים הבירה נתנה‬
‫חדש בסגנון הבאוהאוס בתל אביב – מלון קטה דן‪.‬‬ ‫לתל אביב המתקדמת מהאושר שלה ומקווה שתל אביב תדע‬
‫מלון זה היה קשור לאירוע ההיסטורי שגרם לקרע בין שני‬
‫ה'פליקסים'‪ :‬ממרפסתו‪ ,‬לאחר סעודתם המשותפת עם פליקס‬ ‫להשתמש בהזדמנות הזאת"‪.‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬ירדו סימה וחיים ארלוזורוב לטיול הגורלי על שפת הים‪,‬‬ ‫ציטוטים נוספים שהביא אילן‪ ,‬כמו עדות ד"ר אברהם אלפרד‬
‫לנדסברג‪ ,‬שהיה יו"ר התנועה הציונית בגרמניה‪ ,‬ממקימי חברת‬
‫טיול שממנו ארלוזורוב לא שב (‪ 16‬ביוני ‪.)1933‬‬ ‫"רסקו" וממקימי "ארגון יוצאי מרכז אירופה"‪ ,‬מעידים על האווירה‬
‫שני הבניינים‪ ,‬שאינם עוד‪ ,‬מוסדות המסמלים חלוציות בתחומם‪,‬‬ ‫השלטת בבית החולים‪" :‬זו 'קליניקה גרמנית' ולא יהודית‪ ,‬יש שם‬
‫וקשורים למשפחות דנציגר‪-‬רוזנבליט‪ ,‬הם‪ ,‬לדברי אילן‪ ,‬גם אבני‬ ‫משטר יותר מדי קפדני‪ ,‬ארוחות היו מובאות ממטבח בית החולים‬
‫והוגשו בשעות קבועות‪ .‬אסור היה לאחר‪ .‬השולחן כוסה במפה‬
‫דרך במורשת האדריכלות‪ ,‬התכנון והבנייה של תל אביב‪.‬‬ ‫מגוהצת‪ ,‬ולא הוציאו הגה לידו‪ ".‬ובעיתונות ה'צהובה' של אותם‬
‫לימים‪ ,‬על מגרש בית החולים דנציגר‪ ,‬נבנה בשנות ה‪ 80-‬של‬ ‫ימים כונתה אשתו של הדוקטור‪ ,‬מלכה (מלי) דנציגר (לבית‬
‫המאה הקודמת בית אלרוב‪ ,‬בניין משרדים שהושלם על ידי יסקי‬
‫אדריכלים (האדריכלים אברהם יסקי‪ ,‬יעקב גיל‪ ,‬יוסי סיון) עבור‬ ‫רוזנבליט)‪" ,‬המלכה ויקטוריה של האריסטוקרציה הייקית"‪.‬‬
‫על רקע צילום משפחתה של מלי ציין אילן את קשרי בני משפחת‬
‫החברה שבראשות אלפרד אקירוב‪.‬‬
‫במקום שבו עמד מלון קטה דן‪ ,‬בתכנונה של לוטה כהן‪ ,‬הוקם‬ ‫רוזן (רוזנבליט) התל אביביים ואת פועלם‪:‬‬
‫לימים מלון דן תל אביב המפואר‪ ,‬על ידי משפחה יקית אחרת‪,‬‬ ‫⋅ אחיה של מלי ‪ -‬פנחס רוזן (פליקס רוזנבליט)‪ ,‬שעסק בעריכת‬
‫דין ובפעילות פוליטית‪ ,‬ותרם לתל אביב ולמדינה‪ .‬היה ממייסדי‬
‫בשם פדרמן‪ ,‬ושמו "דן" נשמר‪.‬‬ ‫חברת ההעברה ומנהליה‪ ,‬ומהמייסדים של ארגון יוצאי מרכז‬
‫אירופה; כיהן כחבר מועצת עיריית תל אביב במשך ‪ 13‬שנים‬
‫המשך הסקירה בגיליון הבא של יקינתון‬

‫בשמי‪ ,‬אסנת רוזן‪-‬קרמר‪ ,‬ובשם אבי‪ ,‬דן רוזן‪ ,‬שנכחנו באירוע‪,‬‬
‫תודות והערכה לדניאלה ולכל המשתתפים והשותפים להצלחת‬
‫בוקר ההשקה המיוחד הזה‪ ,‬לארגון יוצאי מרכז אירופה ולכל‬

‫העושים במלאכה על ארגונו ועל הובלתו‪ .‬יישר כוח!‬
‫אני מצטרפת בחום לדבריה של דניאלה‪ ,‬כלת האירוע ‪ -‬גם בעיניי‬

‫הייתה זו "חגיגה של היסטוריה‪ ,‬תרבות ומורשת יקית נהדרת!"‬

‫* הכותבת היא אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים‪ ,‬בקרית‬
‫מבנים ומורשה לבטיחות אש; לשעבר מנהלת אגף פיתוח‬
‫תהליכי רישוי במנהל התכנון (משרד הפנים ומשרד האוצר)‪.‬‬
‫היא נכדתם של קטה דן ויוסף רוזן (רוזנבליט)‪ ,‬בתו של דן‬
‫רוזן‪ .‬יוסף‪ ,‬סבה‪ ,‬הוא אחיה של מלי דנציגר (לבית רוזנבליט)‬

‫וגיסו של "הדוקטור"‪ ,‬פליקס דנציגר‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 312‬שבט התשפ"ב ‪ .‬ינואר ‪35 2022‬‬

Bereits vor der Wiedervereinigung wiedervereinigt wurde. Als die neuen
Jerusalems im Juni 1967 gründete Teddy Stadtgrenzen gezogen wurden, hatte sich
zwei die Stadt nachhaltig prägende die Fläche der Stadt verdreifacht, und
Institutionen: Das Israel Museum, heute etwa 70.000 neue Bürger, Araber und
eines der führenden Museen weltweit, Christen, kamen zu der bestehenden
und die Jerusalem Foundation. Bevölkerung von 195.000 jüdischen
Die Stiftung ermöglicht es Freunden Einwohnern hinzu. Kollek widmete
Jerusalems rund um den Globus, sich sich seinem Amt mit der ihm eigenen
in der Stadt zu engagieren, ob in den und weltweit bewunderten Mischung
Bereichen Bildung, Soziales, Kultur aus Kreativität, Entschlossenheit und
und Kunst, Sport oder Umwelt. Die Charme. Er schuf ein neues Jerusalem.
Projekte und Programme helfen allen Die BürgerInnen Jerusalems dankten es
BewohnerInnen Jerusalems – Jung ihm mit einer fünfmaligen Wiederwahl -
und Alt, religiös oder säkular, jüdisch, 1969, 1973, 1978, 1983 und 1989.
muslimisch oder christlich. Bisher Teddys Einsatz für Jerusalem erfolgte
wurden mehr als 4.000 Projekte unter schwierigen politischen
verwirklicht, und dank Unterstützung Bedingungen. Entscheidungen über die
auch aus den deutschsprachigen Ländern Grenzen Jerusalems wurden auf nationaler
kommen ständig weitere hinzu. Ebene getroffen. Die strategischen
Kollek stand der Foundation bis zu Überlegungen entsprachen nicht immer
seinem Tod als Vorsitzender und dann den Bedürfnissen einer wachsenden und
als Ehrenvorsitzender vor. Sein letzter in großen Teilen verarmten Bevölkerung.
Büroleiter, Shai Doron, leitet heute die Die Errungenschaften dieses legendären
Geschicke der Stiftung und möchte Bürgermeisters scheinen heute nicht
die Arbeit im Sinne ihres Gründers weniger bedeutend als früher. 15 Jahre
weiterführen. Umfassende Unterstützung nach seinem Tod ehren wir Teddys
erfährt er hierbei durch Jerusalems Andenken und seine Verdienste um
amtierenden Bürgermeister Moshe Jerusalem.
Leon, ebenfalls ein Bewunderer der Alexander Dubrau, The Jerusalem
Lebensleistung von Teddy Kollek. Foundation, Leiter der Abteilung
Teddy Kollek war der Mann im Rathaus, Deutschland ([email protected])
als Jerusalem nach dem Sechs-Tage-Krieg

9

Teddy Kollek

Baumeister und Botschafter Jerusalems

Am 2. Januar 2022 jährt sich zum 15. Teddys Kindheit und frühe Jugend.
Mal das Ableben von Teddy Kollek, dem Dort bereitete er sich auf das Leben
langjährigen legendären Bürgermeister als Pionier in Israel vor und lernte vor
Jerusalems und Gründer der Jerusalem seiner Reise nach Palästina 1935 Tamar
Foundation. Grund genug, Teddys Schwarz kennen. Sie sollte später seine
Wiener Kindheit, Lebenswerk und Vision Frau werden und begleitete ihn ein Leben
für sein geliebtes Jerusalem in Erinnerung lang. In Palästina war er Mitbegründer
zu rufen. Teddys Charisma und sein des Kibbutz Ein Gev am Ostufer des
Engagement waren entscheidend für Sees Genetzeret und arbeitete für zum
die Verteidigung des neu gegründeten Teil gefährliche Missionen der Jewish
Staates im Jahr 1948 und den Aufbau Agency. In dieser Funktion kehrte er
des modernen Jerusalems. Mit seiner 1939 nochmals nach Europa zurück,
Ausstrahlung begeisterte er Politiker, um 3.000 jüdischen Jugendlichen aus
Geschäftsleute und Künstler aus aller Tschechien die sichere Einreise nach
Welt. Die deutsche Muttersprache half, England zu ermöglichen. Während
langjährige persönliche Beziehungen zu des Krieges war Teddy Leiter der
Persönlichkeiten im deutschsprachigen politischen Abteilung der Jewish Agency
Raum zu etablieren. Viele dieser in Istanbul. Später koordinierte er von
Verbindungen haben über den Tod von New York aus den Waffenschmuggel
Teddy im Jahre 2007 bis heute Bestand. an die Haganah, eine wichtige Hilfe im
Teddy Kollek, 1911 geboren, verbrachte israelischen Unabhängigkeitskrieg. Als
den größten Teil seiner Kindheit und Verbindungsmann zwischen jüdischen
Jugend in Wien. Obwohl das assimilierte Untergrundgruppen und alliierten
Elternhaus nicht streng zionistisch Geheimdiensten in Europa lernte er David
ausgerichtet war, benannten ihn die Ben-Gurion kennen, in dessen Büro
Eltern nach Theodor Herzl. Ob dies er später arbeitete. Von 1952 bis 1964
für seinen politischen Aktivismus verantwortete Kollek als Generaldirektor
entscheidend war, wissen wir nicht - wohl das Büro des Premierministers in
aber, dass er bereits in seiner Bar Mitzwa- Jerusalem. Im Jahr 1965 wurde er
Rede zur Unterstützung der zionistischen schließlich zum Bürgermeister von
Jugendgruppe aufrief. Jerusalem gewählt, ein Amt, das er bis
Das Wien der 1930er Jahre prägten 1993 insgesamt 28 Jahre ausübte.

8 MB Yakinton . Nr. 312 . Januar 2022

Judentums, von dem wir alle hoffen, dass wir, die wir ihren Weg fortsetzen, sollten
es am neuen Sitz in der Universität Haifa dieses Erbe aktualisieren. Das gehört zur
Erfolg haben und zu einem Anziehungspunkt gesellschaftlichen Aufgabe unserer auf den
aller Generationen unserer Gemeinschaft liberalen Werten des Herzl’schen Zionismus
werden wird. Weitere Partner lassen sich in basierenden Vereinigung.
anderen Organisationen und Gedenkvereinen
finden. Jetzt ist die Zeit reif für gemeinsames Was wünschen wir der Vereinigung zu
Denken und Handeln, für die Nutzung ihrem neunzigjährigen Bestehen?
des vermittelten Erbes zum Vorteil der
Gesellschaft, in der wir heute leben. Die weitere Pflege des
Darüber hinaus hat unsere Vereinigung in generationsübergreifenden Jeckes-DNA, wie
den letzten Jahren, wenn erforderlich, stets es den gesellschaftlich-gemeinschaftlichen
Stellung bezogen, nicht im politischen, Bedürfnissen der Mitglieder entspricht.
sondern im normativen öffentlichen Sinn. Die Vorgänge in der Welt und in unserer
Das gilt es fortzusetzen und dabei klar zu Gesellschaft zeigen, dass die Notwendigkeit,
unterscheiden zwischen der Tagespolitik und einer Gemeinschaft anzugehören, nicht
dauerhaften Begriffen wie Rechtschaffenheit, abgenommen hat. Im Gegenteil. Die
Liberalismus, Toleranz. Eine Vereinigung Möglichkeiten der digitalen Kommunikation
wie die unsere sollte immer dann Stellung haben auch den innergemeinschaftlichen
beziehen, wenn liberale Werte, die unserer Austausch erweitert, wobei nicht jeder
Tradition entsprechen, in Gefahr geraten. virtuell bleiben muss. Es ist das Schöne an
Um den Menschenrechtsdiskurs ist es diesem Pluralismus, dass er eine Antwort
beispielsweise in unserem Land nicht gut auf persönliche und gemeinschaftliche
bestellt. Wo man die Rechte von Senioren Bedürfnisse gibt.
beschneidet, haben heutige und künftige Hoffentlich gelingt es uns, das
Senioren Schlimmes zu befürchten. generationenübergreifende Jeckes-Gespräch
Rechtschaffenheit und das allgemeine auf ein tragfähiges Fundament zu stellen,
Verhalten im öffentlichen Raum müssten sodass der Austausch zwischen den
jede Bürgerin und jeden Bürger interessieren. Generationen erhalten bleibt. Möge es uns
Verachtung in der Öffentlichkeit wird letzten weiterhin gelingen, zur Verbesserung der
Endes auf die Behandlung aller Bürger israelischen Gesellschaft beizutragen, auf
übergreifen. Heute mag ein anderer darunter das sie moralischer, gerechter, toleranter und
leiden, aber morgen? Auf Missstände dieser diskriminationsfreier werde, wie es sich unsere
Art muss hingewiesen werden. Auch das Vorgänger in der ‚Vereinigung der deutschen
ist ein Teil des Erbes, das unsere Väter in und österreichischen Einwanderer‘, die heute
den Nahen Osten mitgebracht haben. Und ‚Vereinigung der Israelis mitteleuropäischer
Herkunft‘ heißt, gewünscht haben.

7

möchten. Das Wesen der israelischen
Jede Generation steht vor einer eigenen Gesellschaft
Aufgabe. „Die Migration meiner Eltern / Sollte unsere Vereinigung versuchen, auf das
kommt in mir nicht zur Ruhe.“ In diesen Wesen der israelischen Gesellschaft Einfluss
Worten wird ein emotionales ‚Etwas‘ zu nehmen? Diese Frage stellte sich die
ausgedrückt, eine persönliche und Vereinigung bereits in ihren Anfangsjahren.
gemeinschaftliche Identität, die von einer Sollte man sich auf die Jeckes-Gemeinschaft
Generation an die andere weitergegeben wird beschränken oder sich ebenfalls mit dem
und in den nachkommenden weiterpocht. Werden des neuen Staates beschäftigen?
Unsere Vereinigung möchte diesen Strom Oder etwa mit beidem? Die führenden
der Emotionen nicht zum Schweigen Köpfe der Vereinigung fragten sich, wofür
bringen, sondern betrachtet es vielmehr eine solche Organisation gebraucht würde
als ihre Aufgabe, ihn durch die verstärkte und welche Richtung sie einschlagen sollte.
Behandlung von Themen und Inhalten, die Allein die Gründung einer Einwanderer-
den verschiedenen Generationen wichtig Organisation bedeutete doch, dass man
sind, hervorzuheben und bewusst zu machen. etwas von der Umhüllung der Gesellschaft,
Für uns liegt die Herausforderung in der der man vorher angehörte, ablegen möchte.
Frage, wie die Erinnerung an Vergangenes Eine solche Frage dürfte dem Bestehen einer
mit ihrer Übertragung in die Gegenwart in Einwanderer-Organisation hier bei uns
Einklang zu bringen ist. sowie an allen anderen Orten der Welt stets
Denken wir beispielsweise an das zugrunde liegen. Der Jeckes-Vereinigung
traditionelle Begehen des ‚Kristallnacht‘ gelang ein Zusammenwirken auf mehreren
genannten Novemberpogroms. Man will Gebieten wie Gesellschaft, Kultur, Wirtschaft,
nicht nur an das Ereignis selbst erinnern, Beschäftigung, Wohnungsbeschaffung
sondern auch die Abläufe verstehen, und natürlich der solidarischen Hilfe für
die zu diesem Pogrom führten, und die Schwache. All das – und nicht nur die
Gefahren erkennen, die im Ignorieren gemeinsame Jeckes-Herkunft – gehörte zur
des Rassismus lauern, die Gefahren, die ‚Persönlichkeit‘ der Vereinigung.
sich aus der Intoleranz ergeben sowie die Die größte Herausforderung begegnet uns
Gefahren, denen Demokratien naturgemäß bei der Umsetzung theoretischer Antworten
ausgesetzt sind. Wenn wir dieses Pogroms in die Praxis. Allerdings stehen wir damit
gedenken, machen wir uns also die heutige nicht allein da. Wir besitzen, neben der
Bedeutung jener Phänomene bewusst, die akademischen Gemeinschaft, die sich für
in erweitertem Rahmen alle Generationen diese Themen ohnehin interessiert, zwei
unserer Gemeinschaft beschäftigen und einen strategische Partner: das Leo-Baeck-Institut
generationsübergreifenden Diskurs anregen. und das Museum des deutschsprachigen

6 MB Yakinton . Nr. 312 . Januar 2022

ehrenamtlicher Organisationen verlässt (was viele andere Gemeinschaften auch) von
übrigens nicht nur für Israel gilt). einer homogenen Altersgruppe zu einer
Erinnerungsgemeinschaft, in der alle
Von einer homogenen, gleichaltrigen Altersstufen vertreten sind, gewandelt, was
Jeckes-Gemeinschaft zu einer sie nur umso bedeutsamer macht. Nur wenige
generationsübergreifenden Mitglieder sind heute noch Kinder zweier
Vereinigung mit vielfältigen Jeckes-Eltern. Aus einer Gemeinschaft, die auf
Erinnerungen ethnischer Zugehörigkeit basierte, ist im Laufe
der Zeit eine Gemeinschaft geworden, in der
„Die Migration meiner Eltern / kommt in mir ethnische Begrenzungen sich auflösen. Das
nicht zur Ruhe.“ Als Yehuda Amichai diese ist meiner Meinung nach ein unvermeidlicher
Zeilen schrieb, besaßen sie, angesichts der und ausgesprochen positiver Vorgang. Aus
Bemühungen des Staates, im Schmelztiegel der sich auflösenden ethnischen Bestimmung
Israel einen ‚neuen Israeli‘ möglichst geht eine Erinnerungsgemeinschaft hervor,
einheitlicher Prägung zu formen, was damals deren Mitglieder als gemeinsamen Nenner
als Ideal galt, etwas Subversives. Heutzutage ähnliche Erinnerungen teilen, vor allem
fühlen sich die Nachfolgegenerationen aber dieselben Wertvorstellungen. Parallel
(unsere Kinder und Enkel) wieder zur dazu läuft ein solcher Prozess in anderen
Jeckes-Identität hingezogen, die für sie auf Gemeinschaften ab, aus denen sich die
schwachen Erinnerungen an Gebräuche, israelische Gesellschaft zusammensetzt.
Gerüche und Farben beruht. Man braucht Manche vertreten die Ansicht, das jüdische
nur einmal die Facebook-Seite ‚hoppe, Volk bestehe aus unterschiedlichen
hoppe Reiter‘ aufzurufen, wo täglich Treffen ethnischen Gemeinschaften, von denen
zwischen den verschiedenen Generationen sich eine jede ihre eigene Kultur und ihre
(Senioren, Erwachsene, junge Leute) unserer eigenen Werte bewahrt habe, obwohl sie alle
Gemeinschaft stattfinden. Es wimmelt dort nun schon seit vielen Jahren in einem Land
von Geschichten, Anekdoten, Erlebnissen, und beisammen leben.
Erinnerungsfetzen aus den Häusern der Eltern,
Großeltern und Urgroßeltern. Manchmal Welchen Anteil hat unsere Vereinigung
richtet sich die Sehnsucht auf etwas, das an diesem Prozess?
nicht gewesen ist, aber hätte sein können…
Auf jeden Fall zeigt sich hier ganz konkret In der Tat bildet dieser Prozess die Grundlage
ein generationenübergreifender Austausch, für den generationsübergreifenden Diskurs
in dem es in erster Linie um verbindende in unserer Gemeinschaft, den wir auch in
Erinnerungen geht, wie sie von unserer den kommenden Jahren mithilfe der von uns
Vereinigung unterstützt und gefördert werden. initiierten und organisierten kulturellen und
Die Jeckes-Gemeinschaft hat sich (wie gesellschaftlichen Aktivitäten noch ausweiten

5

Bühne im Verein mit der Webseite der Das Solidaritätswerk für die
Vereinigung und den Facebook-Seiten, die Mitglieder unserer Gemeinschaft
sich mit dem Jeckes-Erbe beschäftigen.
Die gegenseitige Hilfe ist ein traditioneller
Die Herausforderungen der Zukunft Wert unserer Gemeinschaft und wir werden
sie weiterhin pflegen. Die Versorgung
Die Elternheime, die damals modern und bedürftiger Mitglieder ist Teil unserer
wegweisend waren (und es auch heute noch täglichen Arbeit, die in der absehbaren
sind), stellten für die Gründergeneration Zukunft gewiss weitergeführt werden
und für einen großen Teil der zweiten wird, obwohl es inzwischen auch staatliche
Generation die natürliche Wahl für das Wohlfahrtsdienste gibt, die allerdings lassen
Wohnen im Alter dar. Dort wurden noch viel Raum für gegenseitige Hilfe und die
sie ihren Bedürfnissen entsprechend menschliche Betreuung unserer Mitglieder.
qualifiziert betreut und lebten im Kreis von Leider müssen einige von uns bedrückende
Freunden, mit denen sie Sprache, Kultur Erfahrungen machen, die unvermittelt und
und Erinnerungen teilten. Im Verlauf der ohne Vorbereitung über sie hereinbrechen
Jahre traten gewisse Veränderungen ein. – die Fälle sind zahlreich. Für sie wurde das
Im ganzen Land entstanden Elternheime Solidaritätswerk unserer Vereinigung ins
und betreuter Wohnraum. Die Angehörigen Leben gerufen. Es ging um die Einrichtung
der nachfolgenden Generationen, die in einer Stelle, die gegenseitige Verantwortung
israelischen Institutionen aufwuchsen, praktiziert, wie sie in den Gemeinschaften, aus
erzogen wurden, studierten und arbeiten, denen unsere Eltern und Großeltern stammen,
entschieden sich im Alter für Wohnanlagen, üblich waren. Eine solche Anlaufstelle hilft
die nicht unbedingt einer einzigen in Krisenzeiten, wenn Not und Mangel
Gemeinschaft vorbehalten waren (dafür aber auftreten, und wahrt dabei die Würde der
meistens in der Nähe ihres Wohnorts oder Hilfesuchenden. Das Solidaritätswerk hat
dem ihrer nächsten Angehörigen lagen). seine Organisationsstruktur geändert und
Daraus resultierend leben in den von der gehört heute zur Vereinigung, allerdings
Vereinigung betriebenen Elternheimen jetzt als separate, selbständige Abteilung. Jeder
auch Menschen, die nicht zu den Jeckes- gespendete Schekel wird zur Unterstützung
Nachkommen zählen, eine Tendenz, die eines notleidenden Mitglieds verwendet,
sich fortzusetzen scheint. Wir betrachten es und in der Tat gibt es unter uns solche, die
nun als unsere Aufgabe, die Elternheime den dieser Hilfe bedürfen, um in Ehren leben zu
Jeckes-Nachkommen, wo immer sie auch können. Die Vereinigung wird diese Pflege
leben, zugänglich zu machen, und dafür zu der gegenseitigen Hilfe für die absehbare
sorgen, dass der hohe Standard erhalten Zeit beibehalten – schon allein deswegen,
bleibt und sich weiter entwickelt. weil der Staat selbst sich auf die Mitarbeit

4 MB Yakinton . Nr. 312 . Januar 2022

Unsere Vereinigung feiert ihr neunzigjähriges Bestehen
Was wird die Zukunft bringen?

Von Devorah Haberfeld,
Präsidiumsvorsitzende
der Vereinigung der Israelis mitteleuropäischer Herkunft

Die Vereinigung der Israelis Vereinigung ihre Aktivitäten. Es ging nicht
mitteleuropäischer Herkunft gedenkt ihrer mehr um Aufnahme und Eingliederung, nun
Gründung vor neunzig Jahren. Das ist ein galt es einerseits, die Ältergewordenen in
Anlass, nach vorn zu schauen und nach dem einer Reihe von Elternheimen zu betreuen
Weg zu fragen, den wir in den nächsten Jahren und andererseits den Bedürftigen im
einschlagen wollen. Rahmen des Solidaritätswerks unter die
Unsere Vereinigung wurde ins Leben Arme zu greifen. Ein weiterer Schwerpunkt
gerufen, um den gerade erst eingetroffenen wurde die Bewahrung des Erbes der Fünften
Einwanderern bei den ersten Schwierigkeiten Einwanderungswelle und seine Verwurzelung
beizustehen und ihnen die Eingliederung, in den nachfolgenden Generationen sowie
die wirtschaftliche wie auch die kulturelle, im in der allgemeinen Öffentlichkeit. Dies
neuen Land zu erleichtern. Mit der Gründung fand Ausdruck im Kooperationsabkommen
eines Staates reihten sich die Einwanderer zwischen der Vereinigung der Israelis
in die israelische Gesellschaft ein, sodass mitteleuropäischer Herkunft und dem
sich einige der bis dahin durchgeführten ‚Museum des deutschsprachigen Judentums‘,
Maßnahmen erübrigten. das damals seinen Sitz in Tefen hatte.
Die Bedürfnisse der Mitglieder änderten Heute steht das Museum als Teil des Hecht-
sich und dementsprechend änderte unsere Museums der Universität Haifa vor einer
Modernisierung und Anpassung an die neue
Zeit.
Die Verschiebung der Schwerpunkte
zeigt sich bei Dutzenden von Kongressen,
Tagungen und kulturellen Aktivitäten, die
unsere Vereinigung in Zusammenarbeit mit
den besten israelischen Kulturinstituten
veranstaltet. Daneben bietet das ‚MB
Yakinton‘ den Nachfolgegenerationen eine

3

Geborenen, in dem sich viele Tausende

einfanden, die ihr ‚Vaterland‘ verlassen

mussten, weil es sich gegen sie wandte und zum

bitteren Feind wurde, der die Juden in Europa

und in aller Welt ausrotten wollte? Und was

NB ist mit dem gemeinschaftlichen Vermächtnis

Das neunzigjährige Bestehen ist für eine jener, die sich vor der Feindseligkeit ihres
Vereinigung, für jede Vereinigung, in der Tat
ein Grund zum festlichen Gedenken, ein Vaterlandes retten konnten? Was ist mit den
Grund zu feiern. Wir gedenken heute der
neunzig Jahre zurückliegenden Gründung Werten der Aufklärung, der Gerechtigkeit,
der ‚Vereinigung der deutschen Einwanderer‘,
die dann zur ‚Vereinigung der deutschen der Gleichheit, dem Liberalismus, die die
und österreichischen Einwanderer‘ wurde
und später zur ‚Vereinigung der Israelis Juden dort auf ihre Fahnen schrieben, auch
mitteleuropäischer Herkunft‘, zu der
Vereinigung, wie wir sie heute kennen. noch, als sie hierher kamen? Welche Zukunft
Ein Anlass, Bilanz zu ziehen. Ist eine
Vereinigung, die gegründet wurde, um sich hat diese Vergangenheit, die ganz allmählich
um die Bedürfnisse der Einwanderer aus den
deutschsprachigen Ländern, der Fünften zum Vermächtnis mutiert? Was wird aus
Alija, und ihren Vorgängern zu kümmern,
heute überhaupt noch relevant? Haben sich unserer Verpflichtung, die Erinnerung an jene
ihre Aufgaben innerhalb der Gemeinschaft
geändert, und wenn ja, welche sind es jetzt? wachzuhalten, die sich nicht retten konnten
Haben sich die Grundwerte, die wir gern die
‚Kernwerte‘ nennen, der Gemeinschaft, die von und das gelobte zionistische Ufer nicht
‚dort‘ kam, geändert? Ist die Muttersprache
noch relevant für die hier im ‚Land der Väter‘ erreichten. Dieser letzte Satz endet nicht mit

einem Fragezeichen: Das Erbe und Gedenken

jener, die nicht mehr Teil der zionistischen

Auferstehung wurden, muss auf jeden Fall

bewahrt und weitergegeben werden.

Mit diesen und anderen Themen beschäftigt

sich die vorliegende spezielle Ausgabe des MB

Yakinton zum neunzigjährigen Bestehen der

Vereinigung der Israelis mitteleuropäischer

Herkunft.

Das Team des MB Yakinton

wünscht allen eine MD
angenehme Lektüre.

2 MB Yakinton . Nr. 312 . Januar 2022

0 ‫ שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬9

Yakinton
Nr. 312 | Januar 2022

90 Jahre, Vergangenheit und Zukunft