The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by didi1277, 2022-10-28 05:00:03

Yakinton_316_DIGI

‫‪0‬‬ ‫‪ 9‬שנה לארגון יוצאי מרכז אירופה‬

‫יקינתון‬
‫חשוון התשפ"ג | נובמבר ‪ | 2022‬גיליון ‪316‬‬
‫‪ 84‬שנים לפוגרום נובמבר‬

‫‪9.11.38‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תוכן העניינים‬

‫הועידה השנתית‬ ‫זוכרים את הפוגרום‬

‫דוח מצולם צילום קהל‬ ‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות האירגון‬

‫‪14‬‬ ‫‪6‬‬

‫גאולתם של בני גאולים‬ ‫אוסטריה העצמאית חדלה‬
‫מאת עמרם קליין‬ ‫מלהתקיים‬

‫‪18‬‬ ‫מאת משה מייזלס‬

‫עוד פנים להרצל‬ ‫‪8‬‬

‫צילום קריקטורה של שי צ'רקה‬ ‫לזכרו של לוחם יהודי‬
‫מאת יאיר בר קול‬
‫‪24‬‬

‫בתי כנסת של יקים בארץ‬
‫מאת אברהם הופמן‬

‫‪28‬‬ ‫‪9‬‬

‫הקמתה ונפילתה של חומת‬ ‫על אלוף אהרון דורון‬
‫ברלין‬
‫מאת מיכאל נויברגר‬
‫מאת אסנת רוזן קרמר‬
‫‪10‬‬
‫טעינו? ‪ ...‬נתקן!‬
‫בגיליון הקודם כתב את הסקירה על‬ ‫כיצב שרד בית הכנסת‬
‫העירוני בווינה‬
‫ספרו של ראובן מרחב‪ -‬מיכאל דק‬
‫בגיליון ‪ 315‬בעמוד התוכן‪ ,‬שמו של‬ ‫מאת מיכאל דק‬

‫המחנך הוא יוסף גולדשמידט‪.‬‬

‫ומייצג את הציונות‪ ,‬את הריבונות‬ ‫מסורת בארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫והחוק הישראלי‪.‬‬
‫לציין את פוגרום נובמבר שבישר‬
‫קשה להפריז בחומרת העלבון‬
‫שמטיחים המתפרעים באוזני נציגי‬ ‫שלב חדש ברדיפתם של יהודי‬
‫החוק‪ .‬לא פחות משפיל מאשר‬
‫זריקת חיתולים לעבר השוטרים‪.‬‬ ‫גרמניה ואוסטריה והיה לאקורד‬
‫תוך כדי צעקות 'נאצים‪ ,‬נאצים'‪.‬‬
‫המבשר שוב ושוב את מגמתנ ב‬
‫בושה‪.‬‬
‫להבדיל ובאותו עניין ממש חדר‬ ‫פניהם של מנהיגי המשטר‬
‫ללקסיקון השואה ההיסטורי‬ ‫הנאצי‪.‬‬
‫המדובר המושג 'מוזלמאן'‪ ,‬שלד‬
‫מהלך בשלבים הסופיים של מחיקת‬ ‫בפי פעילים נאצים‪ ,‬ובראשם‬
‫גופו ונפשו של אסיר במחנה הריכוז‬
‫גבלס‪ ,‬נקראו מאורעות הלילה‬
‫שכולו עור ועצמות‪.‬‬
‫והרי הביטוי עצמו בא מהטרמינולוגיה‬ ‫שבין תשעה לעשרה בנובמבר‬
‫הגרמאנית‪ ,‬מוזלמאן זה מוסלמי‪.‬‬
‫תיאור גזעני של מוסלמי‪/‬ערבי‬ ‫‪' 1938‬ליל הבדולח'‪ .‬האטימולוגיה‬
‫צנום‪ ,‬המנוגד לדמותו ה'ארית' של‬
‫הבלונדיני מן האגדות הנורדיות‪.‬‬ ‫הפוליטית המנסה להתחקות אחרי‬
‫ומכאן להתרשמות אישית שלי‬
‫המתחלחלת בכל פעם כשאני רואה‬ ‫מקור המושג סבורה שהבדולח הוא‬
‫את ההתלהבות של ישראלים מן‬
‫ה'אוקטוברפסט' במינכן‪ .‬גני‪-‬הבירה‬ ‫על שם הנברשות המנופצות שליקינתון‬
‫של מינכן בזמן האוקטוברפסט היו‬
‫החממה המהבילה שעל מצעה‬ ‫היכלי התפילה שחוללו‪ ,‬נהרסו‪,‬‬
‫צמחו החולצות החומות‪ ,‬הכנופיות‬ ‫הוצתו‪ .‬הקהילות נדרשו לשלם‬
‫של היטלר‪ ,‬הפוטש‪ ,‬תרגום שנאת‬
‫היהודים לנאציזם‪ .‬ובסופו של דבר‬ ‫בעבור 'שיפוץ הנזקים' שנגרמו‬ ‫ארגון יוצאי מרכז אירופה‬
‫ל'טוהר הגזע' כפי שיושם ב'חוקי‬ ‫ע"י הכנופיות הנאציות שסבבו‬ ‫מערכת יקינתון ‪MB‬‬
‫נירנברג' ל'ליל הבדולח' ל'ועידת‬ ‫ברחובות וזרעו הרס גם בחנויות‬

‫ואנזה' ול'פתרון הסופי'‪.‬‬ ‫בטאון צאצאי הייקים בישראל שבעליהן יהודים‪ .‬מכבי האש‬
‫את כל אלה עלינו לזכור ולהזכיר‬
‫ב'ליל הבדולח'‪ ,‬ליל פוגרום נובמבר‪.‬‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬כחלק מן המזימה‪,‬‬ ‫מו"ל ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬נוסד ב‪1932 -‬‬
‫ולא לשכוח בשאר ימות השנה‪.‬‬ ‫חסמו את הגישה במקום לכבות‬ ‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬תל אביב ‪6744365‬‬
‫‪www.irgun-jeckes.org‬‬
‫מד‬ ‫את השריפות‪.‬‬

‫במשך השנים צויין המועד הזה‬

‫בכינוי השטני 'ליל הבדולח'‪ ,‬על פי‬ ‫עורך‪ :‬מיכאל דק‬
‫המקור הנאצי‪ ,‬גם אצלנו‪ ,‬בעברית‪.‬‬
‫אנחנו ביקינתון משתדלים להחדיר‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫את המושג החלופי 'פוגרום נובמבר'‪.‬‬
‫כדי שלפחות בשפה העברית לא‬ ‫חברי המערכת‪ :‬יאיר בר‪-‬קול‪ ,‬אברהם הופמן‪,‬‬
‫ראובן מרחב‪ ,‬ד"ר מיכאל נויברגר‪ ,‬דוד נוימן‪,‬‬
‫יאומץ המינוח הנאצי‪.‬‬ ‫פרופ' משה צימרמן‪ ,‬עמרם קליין‪ ,‬אורי‬
‫זילות השואה היא לא מושג תיאורטי‪,‬‬ ‫רוזנפלדר‪ ,‬רימונה שיף‪ ,‬תמי שגיא‪ ,‬ד"ר מרגלית‬
‫היא דרך ביטוי‪ ,‬שאסור שיהפוך‬
‫לאורח מחשבה‪ .‬כאשר מופנות כלפי‬ ‫שלאין‪ ,‬חוה ורדי‬
‫נוסח גרמני‪ :‬הלן סיידלר‬

‫הפקה‪ :‬עידן וייצנר‬

‫‪[email protected]‬‬

‫מזכירות מערכת‪ :‬עידן וייצנר‬

‫טלפון ‪ [email protected] | 03-5164461‬שוטרים ישראלים בארץ ישראל‬
‫הנאצה 'נאצים' אני מתחלחל‪ .‬וכי‬

‫מניין לוקחים זבי חוטם אלה את‬ ‫דעות תגובות וכתבות ליקינתון ‪ MB‬יפורסמו לאחר עיון‪,‬‬
‫החוצפה לכנות 'נאצים' את נציגי‬ ‫עריכה והגהה‪ .‬הפונים מתבקשים להעביר את רשימותיהם‬
‫המשטר הריבוני הישראלי‪ ,‬שהוקם‬ ‫בקובץ ‪ word‬לכתובת מזכירות המערכת‪ .‬תוכן המודעות‬
‫בין השאר על ידי שורדי השואה‬ ‫הינו על אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬נעשה כל מאמץ לאתר‬

‫בעלי זכויות‪ .‬אם טעינו נשמח לתקן בגיליון הבא‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪3 2022‬‬

‫זיכרון מתוך אחריות ‪-‬‬
‫ליל הפוגרום ומשמעותו‬

‫מאת דבורה הברפלד יו"ר נשיאות הארגון‬

‫הטיבו לנסח את משמעות הזיכרון מתוך‬ ‫השנה יציין העולם ‪ 84‬שנים לפוגרום נובמבר‪.‬‬
‫אחריות‪ ,‬ניצולי השואה עצמם במנשר שחיברו‬ ‫"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו‬
‫צבי גיל‪ ,‬ראול טייטלבאום וישראל גוטמן‪,‬‬ ‫הוא‪ "...‬ברוח ציווי עתיק זה הקורא לכולנו‬
‫עם יושב ראש יד ושם אבנר שלו והידוע‬
‫בשמו "כמנשר ניצולי השואה" ‪"( .‬מורשת‬ ‫לזכור‪.‬‬
‫ניצולי השואה‪ :‬ההשפעות האתיות והמוסריות‬ ‫מדי שנה מקיים הארגון אזכרה שנתית המלווה‬
‫לאנושות"‪ .‬הוקרא לראשונה על ידי צבי גיל ב‬ ‫ביום עיון‪ .‬דומה שציווי זה רלוונטי היום לחברה‬
‫הישראלית המפוגלת שבה מבעבעים מגמות‬
‫‪ 11‬לאפריל ‪ 2002‬בבקעת הקהילות ביד ושם)‪.‬‬
‫”אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים‪.‬‬ ‫מדאיגות של גזענות ושנאה‪ ,‬יותר מתמיד‪.‬‬
‫בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור‬ ‫קולם של אחרוני העדים ‪,‬שהיו ילדים בזמן‬
‫הארץ אדם שיוכל להעיד‪" :‬אני זוכר את מה‬ ‫האירוע‪ ,‬עדיין פונה אלינו – ואנו קשובים אליו‪.‬‬
‫שאירע בשואה" ‪ .‬ייוותרו רק ספרי זיכרונות‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בעוד זמן קצר אנו נהיה נושאי‬
‫ומחקר‪ ,‬תמונות וסרטים ועדויות ניצולים‪...‬‬ ‫זיכרון פוגרום נובמבר והמוסרים אותו לדורות‬
‫אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי‪ ,‬החתום‬
‫בבשרנו ובנשמתנו‪ ,‬לייעוד היסטורי שעל‬ ‫הבאים‪ .‬מה נרצה להעביר לדורות הבאים ?‬
‫האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות‬ ‫הזיכרון האישי והלאומי אינו מופנה אך ורק‬
‫אל עבר מאורעות העבר‪ ,‬אלא יש לו משקל‬
‫לצקת בו תוכן ומהות"‪.‬‬ ‫וחשיבות גם לעיצוב ההווה והעתיד של החברה‬
‫המנשר מדגיש את בחירתם של הניצולים‬
‫בחיים וקורא לכולנו לפעול מתוך מחויבות‬ ‫והפרטים המרכיבים אותה‪.‬‬
‫מוסרית ליצירת עולם טוב יותר מתוך התלכדות‬ ‫ולפיכך‪ ,‬השאלה שעלינו לשאול עצמנו כיצד‬
‫סביב ערכי זכויות האדם והשוויון‪ .‬עוד כתוב‬ ‫שימור הזיכרון הנורא של פוגרום ליל הבדולח‬
‫במנשר "אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי‬ ‫– שבא לידי ביטוי בהשפלת האדם‪ ,‬רמיסה‬
‫נקם‪ ...‬זוהי עדות ניצחת לערכי המוסר‬ ‫שרירותית של זכויותיו הבסיסיות‪ ,‬ההתנכלויות‬
‫הטבועים בהוויית עמנו עתיק היומין‪ ,‬ולאמונה‬ ‫הפיזיות ונטילת החיים רק בגלל דתם ‪/‬מוצאם‬
‫ברוח האדם‪ .‬אמנם‪ ,‬אנחנו ציבור פלורליסטי‪,‬‬ ‫‪ -‬לא יהיו מוגבלים רק לשימור הזוועות לשמן?‬
‫רב פנים ודעות‪ ,‬אך משותף לנו ומאחד אותנו‬ ‫לנגד עיינינו עומד הזיכרון העתיק של יציאת‬
‫הרצון למסור לדורות הבאים את לקחי חיינו‬ ‫מצרים‪" ,‬וזכרת כי עבד היית"‪ .‬זיכרון זה נשמר‬
‫המיוסרים בטרם ירד המסך וייפרדו גם אחרוני‬ ‫במשך דורות רבים כמאבק נגד העבדות בכל‬
‫הניצולים מזירת החיים‪ ...‬במסורת היהודית‬ ‫צורותיה באמצעות חוקים חברתיים‪ ,‬שמטרתם‬

‫הזיכרון הוא ערך מכונן‪.‬‬ ‫להגן על כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אין הזיכרון מבודד כערך עצמאי אלא‬ ‫הזיכרונות של העדים המלווים בתדהמה‪ ,‬הם‬
‫נסמך לחובה המוסרית‪ .‬היום‪ ,‬כשאנו‪ ,‬ניצולי‬ ‫הבסיס שלנו אנחנו שלא היינו שם ולא חווינו‬
‫השואה שהזיכרון צרוב בבשרנו‪ ,‬באים להעביר‬ ‫את הזוועות‪ ,‬הם המצווים לשמר את הזיכרון‬
‫מתוך אחריות ומתוך דאגה לכבוד האדם‬

‫וחירותו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫במנשר זה מונחת התשובה לשאלה "מה היא‬ ‫את לפיד שליחות הזכירה לדורות הבאים‪ ,‬אנו‬
‫אחריותנו ומה נרצה להנחיל לדורות הבאים"?‬ ‫מעבירים עמו גם את המסר היהודי שהזיכרון‬
‫צריך להוליד למעשה ולמחויבות מוסרית‪ .‬הוא‬
‫***‬ ‫צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור הכח ליצירת‬
‫בשם נשיאות הארגון אני שמחה לברך את‬ ‫עולם טוב יותר‪....‬כחלק מזיכרון השואה אנו‬
‫ליאורה שוהם‪-‬פיטרס עם כניסתה לתפקיד‬ ‫קוראים לחתור ללא לאות לשמירה קפדנית על‬
‫המנכ"לית החדשה של ארגון יוצאי מרכז‬
‫אירופה‪ .‬על פי המלצת ועדת האיתור‪ ,‬נבחרה‬ ‫חיי אדם ולהימנע משפיכות דמים‪.‬‬
‫הגב' שוהם‪-‬פיטרס‪ ,‬פה אחד‪ ,‬בידי חברי‬ ‫אנטישמיות וכל סוג אחר של גזענות טומנים‬
‫הנשיאות והחלה כבר במילוי תפקידה‪ .‬בהצלחה‬ ‫בחובם סכנה לא רק ליהודים אלא לכל העולם‪.‬‬
‫חבויות בהם מגמות שיכולות להוביל לרצח עם‪.‬‬
‫לה ולכולנו‪.‬‬ ‫בימים אלו ה"אנטישמיות החדשה" מכוונת בו‬
‫זמנית נגד היהודים‪ ,‬נגד ישראל ונגד הציונות‪,‬‬
‫תוך הפיכת מושגים אלה למושגים נרדפים‪....‬‬
‫השואה הראתה לעולם עד היכן מגיע כוחן‬
‫ההרסני של האנטישמיות והגזענות‪ .‬הכחשת‬
‫השואה‪ ,‬מזעור השואה ובנאליזציה של השואה‪,‬‬
‫הם פתח מילוט מהסקת מסקנות מתבקשות‬
‫מהעבר והפקת לקחים לעתיד‪ .‬אנו‪ ...‬קוראים‬
‫לכל אנשי המצפון בעולם לעקור תופעות אלה‬
‫מן השורש ולהיאבק בהן ללא פשרות‪ ....‬אנו‬
‫מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו‪,‬‬
‫מסר חיובי לעמנו ולעולם מסר של מחויבות‬
‫לערכי האדם והאנושות‪ ....‬השואה שייכת‬
‫למורשת האוניברסלית של כל בני תרבות‪ ,‬היא‬

‫שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט‪.‬‬
‫לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי‬
‫של חינוך לערכים הומניים‪ ,‬לדמוקרטיה‪,‬‬
‫לזכויות אדם‪ ,‬לסובלנות וסבלנות‪ ,‬ונגד גזענות‬
‫ואידיאולוגיות טוטליטריות‪ .‬מהר הזיכרון‬
‫בירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן‪:‬‬
‫"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ואידך זיל‬
‫גמור! זהו המסר שלנו לאנושות‪ ,‬זאת המורשת‬

‫לדורות הבאים"‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪5 2022‬‬

‫אוסטריה העצמאית חדלה להתקיים‬

‫מסיפרו של משה מייזלס "הפרידה מהרצל"‬

‫קורבן? המוני אוסטרים מקדמים בברכה את שיירת ה'הסתפחות' לרייך השלישי ( מתוך ויקיפדיה)‬

‫אוסטריה בדש מעילי‪ .‬קראנו בסך "אדום לבן‬ ‫התעוררתי הבוקר‪ ,‬אחרי תנומה קלה של שעתיים‪,‬‬
‫אדום עד למוות"‪ ,‬היו ביננו "חזית המולדת"‪,‬‬ ‫לקול טרטור מחריש אוזניים‪ .‬מבט חטוף החוצה‬
‫פועלים צעירים וגם רבים בעלי קלסתר יהודי‪,‬‬ ‫החזרני למציאות המרה‪ .‬השמיים היו שחורים‪,‬‬
‫צעדנו לעבר כיכר באלהאוז וביקשנו בקריאות‬ ‫כביכול‪ ,‬מאווירונים שהנמיכו טוס מעל לגגות‬
‫לראות את שושינג‪ .‬לא ידענו כי אותה שעה מסר‬ ‫של בתי וינה‪ ,‬מבעד לחלון נתעופפה פנימה‬
‫שושינג למיקלאס על החלטתו להתפטר "כולכם‬ ‫אחת מרבבות הכרזות שפוזרו מלמעלה "הרייך‬
‫השלישי מברך את אוסטריה המשוחררת"‪ .‬נאמר‬
‫תעזובני ברגע זה" הפליט מיקלאס המיואש‪.‬‬ ‫בה באותיות קידוש לבנה‪ ,‬ברגע זה הבינותי‪ ,‬כי‬
‫בצעדנו ברחובות לא שמענו את הנאום ההיסטורי‬ ‫הגיע הקץ לעצמאות אוסטריה‪ ,‬היא ירדה מרמת‬
‫ששידר שושינג אל העם האוסטרי במשרדו‬
‫בקרבת מקום‪ .‬בו נרצח לפני ארבע שנים עמיתו‬ ‫ההיסטוריה והפכה לחלק מן "הרייך השלישי"‪.‬‬
‫הקאנצלר דולפוס על ידי הנאצים‪" ,‬נכנענו לכוח"‬ ‫אני פותח את המקלט במקום הוואלסים הנעימים‬
‫הכריז שושינג בקול שבור‪" .‬אין אנו מוכנים‬ ‫שידרו שירי לכת רעשניים וקטעי אופרות של‬
‫אפילו בשעה נוראה זו לשפוך דם‪ ,‬החלטנו לצוות‬ ‫ריכארד ווגנר‪ .‬הקריין מודיע על הקמת ממשלה‬
‫על הצבא לגלות התנגדות‪ .‬אני נפרד מן העם‬ ‫חדשה בראשות של זייס אינקווארט ועל קבלת‬
‫האוסטרי במילה הגרמנית "להתראות"‪ .‬הנובעת‬ ‫הפנים מצד האוכלוסיה האוסטרית ליחידות‬
‫מעמקי ליבי "יגן האל על אוסטריה"‪ ,‬כשעזב את‬ ‫הראשונות של הורמאכרט שעברו את הגבול על‬
‫בנין הממשלה שאל אותו נהגו "הר קאנצלר אל‬
‫שדה התעופה" שושינג הביט עליו במבט עצוב‬ ‫פי בקשת הממשלה החדשה‪"...‬‬
‫הערב ירד על וינה‪ ,‬כמו בערבים הקודמים צעדתי‬
‫והשיב "לא הביתה"‪.‬‬ ‫בין רבבות ברחובות מרכז העיר‪ .‬כשסרט בצבעי‬

‫‪6‬‬

‫בתשואות ובפרחים‪ ,‬נראה היה כי המאורעות‬ ‫יותר ויותר השתלט האספסוף הנאצי על מרכז‬
‫האחרונים מוטטו פסיכולוגית חלקים גדולים של‬ ‫העיר‪ .‬דגלים ראשונים עם צלבי קרס הונפו‬
‫העם האוסטרי‪ ,‬שהתייצבו עד אתמול מאחורי‬ ‫ברמה‪ .‬אנו עדיין צעדנו עם הדגל האוסטרי‪,‬‬
‫כעבור שעה קלה חסמה קבוצת נאצים חמושים‬
‫רעיון העצמאות‪...‬‬ ‫באלות ובשוטים את דרכנו‪ .‬מכל צד בסמטה‬
‫הגסטאפו החל כבר היום בפעולתה‪ .‬לפי רשימות‬ ‫צרה גברים ונשים הוכו באכזריות‪ ,‬בקושי‬
‫מוכנות מראש נערכים מעצרים‪ ,‬שושינג נכלא‪.‬‬ ‫הצלחתי להימלט לאחד הבתים ולהסתתר‬
‫החל מצוד המוני על יהודים‪ ,‬רק מעטים‪ ,‬שחזו‬ ‫בעליית גג‪ ,‬כשירדתי כעבור שעה‪ ,‬שררה דממת‬
‫את הנולד הצליחו להימלט אתמול והלילה לעבר‬ ‫מוות במקום‪ .‬בדרכי הביתה נתקלתי בקבוצות‬
‫נאצים על כל צעד ושעל‪ ,‬אחדות כבר שרו את‬
‫הגבול‪.‬‬ ‫השיר "הורסט ווסל" ואת "כשדם יהודי ניתז מן‬
‫הרדיו משדר תיאור בואו של היטלר ללינץ‪,‬‬ ‫הסכין"‪ .‬כשהגעתי הביתה‪ ,‬שמעתי לראשונה‬
‫בעקבות "הוורמאכט"‪ ,‬בה ביקר בנעוריו בבית‬ ‫על המאורעות הדרמטיים שהתרחשו בשעות‬
‫ספר נערכה לו קבלה פנים היסטרית‪ .‬מכל מקום‬
‫נאספו המונים מריעים‪ .‬זייס אינקוארט יצא‬ ‫האחרונות‪ .‬אוסטריה נפלה ללא שפיכת דמים‪.‬‬
‫ללינץ' לקבל את פניו‪ .‬שיכור מקבלת הפנים‬ ‫הרדיו החל לשדר שירי לכת גרמניים‪ ,‬היטלר‬
‫הכריז היטלר על עצמאות אוסטריה כבטלה‪ ,‬הוא‬ ‫העלה כל שעה את המחיר‪ ,‬מכתבו של זייס‬
‫תבע מזייס אינקוארט לנסח מיד חוק‪ ,‬המספח‬ ‫אינקווארט‪ ,‬בו ביקש התערבות מצד ה"וורמאכט"‪,‬‬
‫את אוסטריה לרייך הגרמני‪ ,‬כשרצה להמשיך‬ ‫נשלח נגד רצונו‪ ,‬היטלר קיבל הודעה ממוסליני‬
‫בדרכו לווינה‪ ,‬ביקש ממנו הימלר‪ ,‬ראש הגאסטפו‪,‬‬ ‫שלא יתערב והורה לצבא לפלוש לאוסטריה‪.‬‬
‫לעצור את צאתו‪ ,‬עד שיספיק להשלים את סדרי‬ ‫למחרת בשעות הבוקר המוקדמות בצל איום‬
‫הביטחון בבירה על ידי מעצרם של אלפי בלתי‬ ‫הפלישה לא נותרה לנשיא מיקלאס ברירה אלא‬
‫נאמנים‪ ,‬הסיבה האמיתית היתה שכלי הרכב‬ ‫למנות את זייס אינקווארט לראש הממשלה‪.‬‬
‫המשורינים נתקעו בדרך מזלצבורג‪ .‬מן המקלט‬ ‫הרדיו החל לשדר הודעותו הראשונה אל הצבא‬
‫בוקעות תרועות ניצחון מלוות שירי לכת גרמנים‪.‬‬ ‫האוסטרי שלא לגלות התנגדות לצבא הגרמני‬
‫אנו שומעים על המעצרים הראשונים ואיננו‬ ‫העומד לחדור לאוסטריה‪ ,‬ניסינו לקלוט סימני‬
‫מעיזים לצאת עד לרחוב‪ .‬למחרת יכריז היטלר‬ ‫עידוד מתחנות חוץ‪ ,‬אך לשווא בחוץ ירד הלילה‪,‬‬
‫על "האנשלוס"‪ ,‬אוסטריה הפכה לאוסטמארק‪,‬‬ ‫כשהגיעו אלינו הדי הילולת שמחה של הנאצים‪,‬‬
‫לאחד ממחוזותיו של "הרייך השלישי"‪ ,‬וינה‪ ,‬עיר‬
‫הזוהר של הבסבורגים תהפוך לאחת מערי הרייך‪,‬‬ ‫אחזה חרדה גדולה בלבנו‪.‬‬
‫למרכז מחוזי מינהלי פרובינציאלי‪ ,‬בלי יריה אחת‬ ‫כשיצאתי הבוקר לרחוב‪ ,‬נראתה העיר כאילו‬
‫לאחר מהפכה‪ .‬אין עוד זכר לדגל אוסטרי‪ ,‬ובכל‬
‫סופח‪ ,‬כשבעה מיליון אזרחים לרייך הגרמני‪.‬‬ ‫מקום מתנוססים דגלים עם צלבי קרס‪ ,‬רבים‬
‫באותו יום קיימו תושבי עיירה קטנה בהרי טירול‪,‬‬ ‫שעד אתמול ענדו את סמל "חזית המולדת"‬
‫שלא שמעו על השתלשלות העניינים הדרמטית‬ ‫ענדו הבוקר סמלים נאציים‪ ,‬גם על שרוולי‬
‫במשך ארבעים ושמונה השעות האחרונות‪,‬‬ ‫השוטרים סרטים עם צלבי קרס‪ .‬צעירים רבים‬
‫את משאל העם שהוכרז על ידי שושינג בוטל‪,‬‬ ‫לובשים מדים חומים ושחורים של הס‪.‬א והס‪.‬ס‬
‫בינתיים תשעים וחמישה אחוז מהם הצביעו הן‬ ‫הצבא הגרמני מתקבל בערי הגבול בהתלהבות‪,‬‬

‫למען עצמאות אוסטריה‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪7 2022‬‬

‫על לוחם יהודי בעקבות ליל הבדולח‬

‫מאת יאיר בר‪-‬קול‬

‫לפחות להילחם בגרמניה‬ ‫קרוב משפחתנו‪ ,‬בן‪-‬דוד של אמי‪ ,‬מיינהרד (משה)‬
‫הנאצית‪ .‬אביו‪ ,‬מקס וייל‪ ,‬שהיה‬ ‫וייל שנולד וגדל בגרמניה ב‪ 1917-‬היה בחור צעיר‬
‫קשור מאוד להורי שעלו לארץ‬ ‫כשהתחוללו פרעות "ליל הבדולח"‪ .‬הוריו מקס‬
‫ב‪ 1935-‬הבטיח להם להגיע‬ ‫וסופי וייל עזבו זה מכבר את גרמניה ועברו לבאזל‬
‫משווייץ לתל‪-‬אביב לליל הסדר‬ ‫והוא עצמו תכנן לעלות לארץ‪ .‬בעקבות הפוגרום‬
‫הראשון אחרי המלחמה יחד‬ ‫ביהודים שנערך בכל רחבי גרמניה בלילה שבין ‪9‬‬
‫עם אשתו סופי ובנם מיינהרד‪.‬‬ ‫ל‪ 10-‬בנובמבר ‪ 1938‬שינה מיינהרד את תכניותיו‬
‫והחליט לא לעלות לפלשתינה לפני שיסגור חשבון‬
‫הם הגיעו‪ ,‬אך בלי מיינהרד‪.‬‬ ‫עם גרמניה הנאצית ויילחם בגרמנים‪ .‬הוא עדכן את‬
‫בהתחלת שנות‬ ‫הוריו לגבי החלטתו והם זכרו היטב כל השנים כי‬
‫ה‪ 60-‬הגיעו מקס‬ ‫הוא שינה את תכניותיו בעקבות פרעות ליל הבדולח‪.‬‬
‫וסופי לביקור‬ ‫סמוך לפרוץ המלחמה הצליח מיינהרד לצאת‬
‫בארץ‪ ,‬כדי להנציח‬ ‫מגרמניה‪ ,‬עבר לאנגליה‪ ,‬התגייס לצבא הבריטי‬
‫את שמו של בנם‬ ‫והתנדב ליחידת עילית מוטסת של חיל האוויר‬
‫היחיד מיינהרד‬ ‫המלכותי‪ .‬לאחר שהכשיר את עצמו כלוחם השתתף‬
‫בישראל כראוי‪.‬‬ ‫בגיחות מבצעיות מעל השטחים הכבושים על ידי‬
‫הוא נקבר בבית‬
‫עלמין של הצבא‬ ‫הגרמנים במערב אירופה‪.‬‬
‫הבריטי בהולנד‪.‬‬ ‫ב‪ ,4.11.1944 -‬י"ח בחשון תש"ה‪ ,‬כחצי שנה לפני‬
‫הם תרמו סכום‬ ‫תום המלחמה‪ ,‬נפגע מטוסו בפעולה מבצעית‬
‫נכבד להקמת בית‬ ‫מאחורי קווי האויב על יד ארנהם בהולנד והוא צנח‬
‫הלוחם של ארגון‬ ‫ונהרג‪ .‬על נסיבות מותו נודע לימים כי הוא צנח‬
‫נכי צהל שבו‬ ‫בשלום ומצא מחסה יחד עם לוחמים נוספים בבניין‬
‫הונצח שמו באולם‬ ‫גדול ליד העיר שאחר כך הופצץ על ידי הגרמנים‬
‫מרכזי במתחם‬ ‫ואז נהרג‪ .‬מיינהרד לא זכה להגיע לארץ אבל זכה‬

‫שנקרא על שמו ובפתחו נקבע לוח הנצחה מרשים‬
‫עם תאריך לידתו ופרטי נפילתו‪.‬‬

‫הכרתי מקרוב את כל בני דורו במשפחתנו שהזדקנו‬
‫בישראל והלכו לעולמם זה מכבר‪ ,‬אך למרות‬
‫שמעולם לא ראיתי את מיינהרד‪ ,‬דמותו מוכרת לי‬
‫היטב מאז ילדותי‪ .‬אני עצמי חבר בית הלוחם כנכה‬
‫צה"ל ממלחמת ששת הימים גאה לעבור מפעם‬
‫לפעם ליד השלט לזכרו ואף כי לא זכה לעלות‬
‫ארצה ולהיות בין לוחמי צה"ל הוא ראוי להיות‬

‫מונצח ביניהם‪.‬‬
‫כך נסגר המעגל מליל הבדולח עד בית הלוחם‬

‫באפקה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬

‫‪8‬‬

‫ארווין – האיש שנקרא ובא‬

‫ספר חדש מאת רחלי דור רפפורט ‪ /‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‬

‫עם אלה שעושים את "העבודה" בשטח‪.‬‬ ‫מאת מיכאל נויברגר‬
‫הוא רצה להכיר אותנו‪ ,‬המדריכים‪,‬‬
‫ובאמצעותנו את החניכים‪ ,‬המפקדים‬ ‫השנה מלאו מאה שנים להולדתו של ארווין‬
‫ויילהיימר ("ארווין")‪ ,‬לימים האלוף אהרון דורון‪,‬‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫זה בכלל לא מפתיע‪ ,‬שהקצין‪ ,‬שרצה‬ ‫הילד שנולד וגדל בגרמניה‪ ,‬היה אחד משורה של‬
‫להכיר את המפקדים שבשטח‪ ,‬הגיע‬ ‫אלופי צה"ל ייקים‪ ,‬שמספרם בעשור הראשון‬
‫מחטיבת "גולני" לעמוד בראש אכ"א‬ ‫של מדינת ישראל היה גדול מחלקם של הייקים‬

‫(אגף כוח אדם) בצה"ל‪.‬‬ ‫באוכלוסייה‪.‬‬
‫ושוב‪ ,‬לאחר תקופת לימודים בארה"ב‪,‬‬ ‫את ארווין הכרתי כאשר היה מפקד חטיבת‬
‫ארווין חוזר לעסוק באנשים ומתמנה‬ ‫"גולני" (‪ )1957-1958‬ואני הייתי מדריך בבית‬
‫למנכ"ל אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬הפעם‬
‫ארווין מופקד על חומר אנושי אחר‪,‬‬ ‫הספר למ"כים של החטיבה‪ ,‬בג'וערה‪.‬‬
‫סטודנטים‪ ,‬רבים מהם אחרי שירות‬ ‫בביקוריו בג'וערה‪ ,‬ארווין לא הסתפק בדיווחים של‬
‫הסגל הבכיר אלא הרבה לשוחח עם המדריכים‪,‬‬
‫צבאי‪.‬‬
‫גם כאן אוסיף מידע אישי‪ .‬גיסתי‪ ,‬נכה‬
‫ממחלת פוליו‪ ,‬הייתה אמורה ללמוד‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בבניין בו‪,‬‬
‫משיקולים תקציביים‪ ,‬טרם הותקנה‬
‫מעלית‪ .‬הדבר הובא לידיעת ארווין‪,‬‬
‫המנכ"ל‪ ,‬והוא נרתם למשימה‪ ,‬גויסה‬
‫תרומה מחברת מעליות והאוניברסיטה‬

‫תרמה את חלקה‪ ,‬להשלמת הפרויקט‪.‬‬
‫עם סיום תפקידו באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב עבר ארווין לנהל את בית התפוצות‪.‬‬
‫כמה טבעי‪ ,‬שתפקידו האחרון של האדם‬
‫האיכפתי הזה‪ ,‬היה תפקיד נציב קבילות חיילים‪.‬‬
‫בהקדמה לספרה‪" ,‬ארווין – האיש שנקרא ובא"‪,‬‬
‫מציינת המחברת‪ ,‬רחלי דור רפפורט‪ ,‬כי פגשה‬
‫את ארווין לראשונה בחודש יולי ‪ ,2010‬קרוב ליום‬
‫הולדתו ה‪ .88-‬במחקרה המקיף היא מעניקה‬

‫לקורא את סיפורו המרשים של האיש‪.‬‬
‫אצטט מהסיומת של ההקדמה‪" :‬זהו ספרו של‬
‫איש שהלך בדרך ישרה וסמכות ערכית וחינוכית‬
‫התלוותה לכל צעדיו‪ .‬צנוע וממושמע‪ ,‬ברא‬
‫לעצמו 'צבר' מזן שלא היה כמותו ונצטייר כאדם‬

‫משכמו ומעלה"‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪9 2022‬‬

‫בית הכנסת של העיר וינה‬

‫מאת מיכאל דק‬

‫שנקראה 'וינדובונה' (היין הטוב) על שם היין‬ ‫בית הכנסת המרכזי של העיר וינה חולל אך שרד‬
‫המשובח שנבצר כבר אז בכרמי העיר‪.‬‬ ‫במאורעות נובמבר ‪ 1938‬ולא בזכות התנגדות‬
‫עממית‪ .‬הישרדותו התאפשרה בזכות גזרה שגזר‬
‫כך מקבל הקורא הקדמה להיבט היהודי של‬ ‫הקיסר יוזף השני (בנה של מריה תרזה)‪ ,‬קיסר‬
‫תולדות אוסטריה ואגב כך גם של האנטישמיות‬ ‫האימפריה הרומית הקדושה‪ ,‬שאסר על הקמת‬
‫המושרשת לאורך הדורות במה שתהיה בירתה‬ ‫חזית וכניסה מפוארים לבתי תפילה‪ ,‬אלא של‬
‫הכנסייה הקתולית‪ .‬הכניסה לבית הכנסת ברחוב‬
‫וינה‪.‬‬ ‫זייטנשטטן ‪ 4‬בווינה דמתה בכל לחזיתות הבתי‬
‫בית הכנסת המרכזי של העיר וינה נבנה בין השנים‬
‫‪ 1825-1826‬ובטקס חנוכתו הושמע מזמור תהילים‬ ‫המגורים הצמודים אליו‪.‬‬
‫צ"ב שהולחן למילותיו המקוריות בעברית בידי‬ ‫לעתים נחרץ גורלם של בתי תפילה לחסד בגלל‬
‫המלחין פראנץ שוברט‪ ,‬ידידו של החזן סלומון‬ ‫שנאה ולא מתוך פילושמיות או סובלנות בין‪-‬‬
‫דתית‪ .‬בית הכנסת אלטנוי שול בפראג שקוע‬
‫זולצר‪.‬‬ ‫בסיסו‪ ,‬כפתרון ארכיטקטוני לאיסור שייבנה בגובה‬
‫סלומון זולצר הוא דמות מרכזית בעיצוב‬ ‫החורג מקו הרקיע של מגדלי הכנסיות שבעיר‪.‬‬
‫הליטורגיה האירופית היהודית והדבר בא לידי‬ ‫בית הכנסת בגטו היהודי שבונציה נראה כבניין‬
‫ביטוי בספר בו הוא מכונה 'אבי החזנות המערבית'‪.‬‬ ‫מגורים צנוע ורק הבאים בשעריו נדהמו לנוכח‬
‫זולצר בא ממשפחה אמידה מן העיירה הוהנאמס‬
‫שבטירול (ליד משולש הגבולות אוסטריה‪ ,‬גרמניה‬ ‫הפאר בבית התפילה הזה‪.‬‬
‫מה לזה ולבית הכנסת בווינה? בית הכנסת המרכזי‬
‫ושווייץ)‪.‬‬ ‫בווינה נבנה בצמוד לבתי מגורים הסמוכים כמעט‬
‫כיחידה אחת וכך ניצל משריפה והריסה‪ .‬כך אמנם‬
‫בגיל עשרים ושתיים עזב זולצר‪ ,‬שנולד ב‪,1804‬‬ ‫חולל עד היסוד בפרעות אך המבנה נשאר שלם‪,‬‬
‫את הוהנאמס ועבר לכהן בבית הכנסת החדש‬
‫בווינה‪ ,‬על פי הזמנתם של פרנסי הקהילה‪ .‬בבית‬ ‫שריד לקהילה מפוארת‪.‬‬
‫הכנסת בווינה כהן במשך ‪ 65‬שנה וחלקו הגדול‬ ‫לא מכבר יצא ספר פרי עטם של יעקב קורן‬
‫(והשמרני יש להגיד) בעיצוב עבודת הקודש‬ ‫וחגי אפרתי "הרינה והתפילה בווינה"‪ .‬הספר‬
‫אמנם מוקדש לחזני ווינה לדורותיהם ולמוזיקה‬
‫באירופה מתואר בהרחבה בספר‪.‬‬ ‫הליטורגית שלהם אך הוא טומן בחובו מידע רב‬
‫"מחובתנו להילחם בדעה האומרת‪ ,‬שתיקון‬ ‫על קהילות ווינה לדורותיהם ועל תולדות יהודי‬
‫ה"עבודה" בבית הכנסת יושג על ידי שבירת‬ ‫אוסטריה לאורך הדורות שרצופות גזרות ומיעוטן‬
‫העבר‪ ,‬כלומר ביטול כל הליטורגיה המסורתית‪,‬‬
‫כאשר יחשבו באיוולתם משכילי המבורג וברלין‪.‬‬ ‫תקופות פריחה רוחנית‪.‬‬
‫לדעתי יש לחדש את ה"עבודה" בלי לערער את‬ ‫יש אגדות המתארכות את בואם של ראשוני‬
‫יסודותיה ההיסטוריים [‪ ]...‬הליטורגיה היהודית‬ ‫היהודים לווינה למאה הארבע עשרה לפנה"ס‪ .‬יש‬
‫יכולה להסתגל לדרישות המוזיקה האירופית‬ ‫השערה‪ ,‬המובאת בפתיחת הספר‪ ,‬שעל פיה הגיעו‬
‫ולהישאר יהודית‪ ,‬ואין להקריב את האופי היהודי‬ ‫ראשוני היהודים לווינה‪ ,‬עם הלגיונות הרומיים‬
‫ששבו היישר מדיכוי המרד הגדול בארץ ישראל‪,‬‬
‫לצורכי הצורה האמנותית"‪.‬‬ ‫במאה הראשונה לספירה‪ .‬יש הטוענים ששמה‬
‫של ווינה בא מכינוים של בני המושבה הרומית‬
‫הספר מיטיב לקשור את ההתפתחויות‬
‫התרבותיות‪/‬מדיניות בשלהי המאה התשע עשרה‬

‫‪10‬‬

‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬

‫צילום‪United States Holocaust Memorial Museum :‬‬‫ה לפוגרום "ליל הבדו‬‫אזכרה שנתית‬‫לח"‬‫האם התעלם‬
‫היישוב העברי‬
‫ויום עיון לציון ‪ 84‬שנ‬ ‫‪ 9‬בנובמבר‪2022 ,‬‬ ‫משואת יהודי‬

‫יום רביעי ט"ו חשון‪ ,‬ה'תשפ"ג‬ ‫אירופה?‬
‫‪15:30-10:30‬‬
‫מה עשתה הנהגת היישוב‬
‫בית טרזין‪ ,‬גבעת חיים איחוד‬ ‫להצלת יהדות אירופה?‬

‫התכנסות וכיבוד קל‬ ‫‪11:00-10:30‬‬
‫‪12:00-11:00‬‬
‫מנחה‪ :‬בני הנדל‬
‫דברי פתיחה‪ :‬דבורה הברפלד‪ ,‬יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה‬ ‫‪12:15-12:00‬‬
‫‪12:20-12:15‬‬
‫דברי ניקולאוס לוטרוטי‪ ,‬שגריר אוסטריה בישראל‬ ‫‪13:05-12:20‬‬
‫דברי ד"ר יורג ולנדי‪ ,‬סגן ראש הנציגות בשגרירות גרמניה בתל אביב‬ ‫‪13:45-13:05‬‬
‫‪14:30-13:45‬‬
‫דברי תמי קינברג‪ ,‬מנכ"לית בית טרזין‬ ‫‪15:00-14:30‬‬
‫טקס זיכרון לציון פוגרום ליל הבדולח‬
‫"קדיש" – מפי גדעון ממרוט‪ ,‬יו"ר סניף ירושלים ומ״מ יו"ר נשיאות הארגון‬ ‫‪15:30‬‬
‫הנחת זר ועדות אישית מפי רות מלין ורגינה שטייניץ‬

‫הפסקה‬

‫אתנחתא מוזיקלית‬

‫יחסו של הישוב בארץ ישראל לשואה ‪ -‬פרופ' דינה פורת‬

‫פאנל בהנחיית אורן נהרי ‪ -‬עמדת הנהגת היישוב היהודי‪,‬‬
‫בהשתתפות מוקי צור ופרופ' משה צימרמן‬

‫ארוחת צהריים קלה‬

‫סיור מודרך בתערוכות בבית טרזין‬

‫יציאת הסעות לתל אביב ולירושלים‬

‫להרשמה מקוונת ולתשלום דמי כניסה בסך ‪ www.irgun-jeckes.org :₪50‬או סרקו כאן‬
‫הסעות מירושלים ותל‪-‬אביב עם רישום מוקדם | לשאלות נוספות‪02-6241198 ,03-5164461 :‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪11 2022‬‬

‫האוסטרית ברובה למן ה'אנשלוס' במרץ אותה‬ ‫ופרוס המאה‬
‫שנה‪ .‬ומכל מקום כמאה יהודים נרצחו באותו‬ ‫העשרים‪ ,‬ומתאר‬
‫לילה ומאות חנויות בבעלות יהודים נבזזו ונהרסו‬ ‫גם את חלקו‬
‫של הרב הראשי‬
‫וארבעים ושניים בתי כנסת נחרבו והועלו באש‪.‬‬ ‫המיתולוגי של‬
‫במחנה הריכוז אושוויץ היה שלט ה'מתאר' את‬ ‫וינה הרב צבי‬
‫אוסטריה כ'קרבן הראשון של הנאציזם'‪ .‬לאחר‬ ‫פרץ חיות (חייס)‬
‫מחאות רבות ונמרצות הוסר הכיתוב המיתמם‬ ‫ויכולתו לנתב בין‬
‫הזרמים השונים‬
‫והמרושע הזה‪.‬‬ ‫ביהדות ונטייתו‬
‫כאשר ביקרתי פעם במחנה הריכוז מאוטהאוזן‬ ‫לציונות‪ .‬בהיכל‬
‫לטקס זיכרון הניף את ידו במועל יד מתריס‬ ‫התפילה שבו‬
‫שכן הגר באחד הבתים סמוך למחצבה הידועה‬ ‫כהן רב הנהיג‬
‫לשמצה‪ ,‬בפאתי המחנה‪ .‬ללמדך שלא הכל מוחלט‬ ‫תפילה מיוחדת "לשלום החלוצים העבריים בארץ‬
‫וסגור בהיסטוריה ושגם שנאה יכולה לעבור מדור‬
‫ישראל‪ ,‬המוסרים יום יום את‬
‫לדור‪.‬‬ ‫נפשם להחייאת ארץ אבותינו‬
‫הקדושה ולתחיית שפת‬

‫הנביאים"‪.‬‬
‫הפריחה התרבותית של‬
‫קהילות יהודיות באוסטריה‪,‬‬
‫ובווינה בעיקר‪ ,‬נגדעה‬
‫בהסתפחות מרצון‪ ,‬האנשלוס‪,‬‬
‫לקולות צהלה של עשרות‬
‫אלפים נלהבים שהמתינו‬
‫להיטלר בנפש חפצה ב'ככר‬

‫הגיבורים' שבווינה‪.‬‬
‫ניקוי המדרכות בווינה‬
‫במברשות שיניים בידי יהודים‪,‬‬
‫מזוקנים אם אפשר‪( ,‬ובהם‬
‫הרב טגליכט רבה של קהילת‬
‫וינה שנדרש למרק את אבני‬
‫הכביש שלפני בית הכנסת‬
‫בזייטנשטטן גאסה ‪ 4‬כשסביבו‬
‫'מפקחים' משועשעים מטעם‬
‫עצמם ושנאתם) חשף את פניה‬
‫של אוסטריה כפי שהייתה‬

‫במציאות‪.‬‬
‫אירועי פוגרום נובמבר באותה‬
‫שנה היו רק המשך ישיר‬
‫לרדיפות והביזה וההדרה‬
‫שהיו לצו המדינה והחברה‬

‫‪12‬‬

‫הוועידה השנתית‬

‫צירי וצירות הועידה הארצית החמישים ושלושה של ארגון יוצאי מרכז אירופה‪,‬‬
‫התכנסו במרכז ארץ ישראל היפה (אכן‪)...‬‬

‫צירי וצירות הועידה עסקו במה שעוסקים צירים בועידות‪ :‬אישור דוחות מן השנה החולפת אישור מגמות‬
‫לשנה הבאה וקצת ‪ ,Kaffeeklatsch‬שיחות סביב ספל קפה על היום ועל אתמול וגם על המחר‪.‬‬

‫באי הועידה קיבלו בחום את השגריר החדש של גרמניה בישראל שהחל את נאומו בשפה העברית‪.‬‬
‫עמדה לזכותו גם העובדה ששירת שנים בלשכתה של הקנצלרית לשעבר‪ ,‬אנגלה מרקל‪ .‬השגריר שטפן‬
‫זייברט לא כשל בלשונו העברית‪ ,‬ולא פסח על שום נקודה רגישה הנקרית לעתים על דרכו של שגריר‬

‫מגרמניה במדינת ישראל‪.‬‬

‫יו"ר הנשיאות‪ ,‬הגב' דבורה הברפלד‪ ,‬נושאת דברים בפני‬ ‫הגב' סופי זייברט‪ ,‬השגריר שטפן זייברט‪ ,‬דבורה הברפלד‪,‬‬
‫באי הועידה‪ ,‬בסימן תשעים שנה לייסודו של הארגון‪.‬‬ ‫יו"ר הנשיאות של ארגון יוצאי מרכז אירופה‪ ,‬ליאורה שוהם‬
‫פיטרס‪ ,‬המנכ"לית החדשה של הארגון ויהושע שפיר‪ ,‬יו"ר‬

‫סניף תל אביב והמרכז של הארגון וחבר נשיאות הארגון‪.‬‬

‫מתווים דרך‪ ,‬צירי הוועידה בהצבעה על הדרך ועל דרכי יו"ר סניף תל אביב ומרכז‪ ,‬יהושע שפיר‪ ,‬בישיבת המליאה‪.‬‬
‫מימושה‪.‬‬

‫צילומי הועידה אלישע אבן טוב‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪13 2022‬‬

‫חבלי הגאולה של בני גאולים‬

‫מאת עמרם קליין‬

‫המקום למושב עובדים לכל דבר‪ .‬שניים‪-‬שלושה‬ ‫בית הפרדסן ‪ -‬בני גאולים‪ ,‬צילם חיים ישורון ‪2003‬‬
‫גרעיני התיישבות דחו את ההצעה‪ .‬כנראה לא רצו‬
‫לשמש פועלים חקלאיים ללא שכר אצל מעסיק‬ ‫ב‪ ,17.11.1938 -‬עלה ארגון בני גאולים על הקרקע‬
‫פרטי‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ארגון בני גאולים‪ ,‬שהיה להוט‬ ‫לשטח שנקרא אז "אחוזת דוד"‪ ,‬דרומית לכפר‬
‫לעלות על הקרקע ולהגשים את חלום חבריו‬ ‫יונה‪ .‬חברי הארגון‪ ,‬שכללו כ‪ 70-‬נשים וגברים‪,‬‬
‫להיות חקלאים בארץ ישראל‪ ,‬החליט לקבל את‬ ‫עלו מגרמניה וצ'כוסלובקיה והתגוררו באופן זמני‬
‫ההצעה‪ .‬בני גאולים הכשירו את עצמם לעבודת‬
‫אדמה עוד בגרמניה ובצ'כוסלובקיה ולמדו לטפל‬ ‫בטירת שלום‪ ,‬שכונה של נס ציונה‪.‬‬
‫בפרות‪ ,‬לחרוש ולזרוע אם כי‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא למדו‬ ‫אחוזת דוד כללה פרדס בשטח ‪ 370‬דונם‪ ,‬כרם‬
‫להתמודד עם גידולי יבלית אינסופיים‪...‬החוזה‬ ‫ענבים בשטח כ‪ 50-‬דונם ועוד שטח בור המיועד‬
‫נחתם ב‪ .8.11.38-‬מטעם בני גאולים חתמו יצחק‬ ‫לגידולי שדה‪ .‬השטח נרכש על ידי משפחת‬
‫שנאפס (אלגור) ודניאל שטראוס‪ .‬סוכם כי‬ ‫פלטניק ב‪ .1935-‬בני המשפחה העניקו את‬
‫ב‪ 1.1.43-‬תסתיים ההתקשרות‪ ,‬הקבוצה תהפוך‬ ‫השם "אחוזת דוד" לשטח זה לכבוד האב דוד‬
‫למושב עובדים וכל מתיישב יקבל חלקת אדמה‬ ‫פלטניק‪ ,‬אז תושב פתח תקוה‪ .‬הוא היה איש‬
‫עסקים בתחום החקלאות ברוסיה וב‪ 1911-‬עלה‬
‫משלו‪.‬‬ ‫ארצה עם אשתו וארבעת בניו – טוביה‪ ,‬יעקב‪,‬‬
‫יוסף ואדולף‪ .‬באפריל ‪ 1936‬פרץ המרד הערבי‬
‫עולים על הקרקע‬ ‫("המאורעות") כמחאה נגד גלי העלייה החמישית‬
‫כאמור‪ ,‬ב‪ ,17.11.1938-‬התקיים טקס העלייה‬ ‫שהגיעו ארצה ונגד היישובים הרבים שהוקמו‬
‫על הקרקע‪ .‬כנהוג בטקסים אלו השמיעו את‬ ‫בעקבותיה‪ .‬הפרדס נשמר על ידי שלושה נוטרים‬
‫ברכותיהם זלמן מסחרי מהמרכז החקלאי‪ ,‬טוביה‬ ‫שנשכרו על ידי משפחת פלטניק אך הפורעים‬
‫פלטניק‪ ,‬משה פישלר מטעם תנועת המושבים‬ ‫הצליחו לחדור אליו ב‪ 14.8.38-‬וגדעו שם ‪ 820‬עצי‬
‫ועוד‪ .‬גם נתן אקסלרוד‪ ,‬איש "יומני כרמל"‪ ,‬הגיע‬ ‫לימון‪ .‬בני המשפחה ההמומים הגיעו למסקנה כי‬
‫לטקס עם המסרטה‪ .‬המתיישבים היו גאים‬ ‫רצוי ליישב במקום קבוצת מתיישבים שתעבד את‬
‫במיוחד כי ראו בעלייתם לקרקע תשובה ניצחת‬ ‫השטח ותפגין נוכחות קבועה שתרתיע התנכלויות‬
‫לאירועי ליל הבדולח הנוראים שאירעו שבוע‬ ‫נוספות‪ .‬המשפחה פנתה לסוכנות היהודית ולמרכז‬
‫החקלאי והציעו כי המתיישבים יעבדו את השטח‬
‫קודם לכן בגרמניה‪.‬‬ ‫והכנסתם תבוא ממכירת יבולי הפרדס והכרם‬
‫קבוצת המתיישבים כללה ‪ 15‬גברים ו‪ 2-‬נשים‪.‬‬ ‫וגידול ירקות‪ .‬לאחר פרק זמן שיוסכם עליו‪ ,‬יהפוך‬
‫יתר המתיישבים הגיעו מסיבות שונות רק‬
‫במארס ‪ .1940‬המתיישבים התגוררו ב‪ 4-‬צריפים‬
‫ובכל אחד מהם היו ‪ 5‬חדרי מגורים‪ .‬חדר האוכל‬
‫והמטבח היו משותפים‪ .‬המשרד והצרכנייה‬
‫מוקמו בקומה התחתונה של"בית הפרדסן"‬
‫בניין אבן בן שתי קומות‪ .‬בקומה העליונה ישבו‬
‫הנוטרים‪ .‬המשק כלל ‪ 17‬סוסים ופרדים‪ 4 ,‬פרות‪,‬‬
‫‪ 13‬עזים ותיש ו‪ 163-‬תרנגולות‪ .‬בשנה הראשונה‬
‫התנהלו העניינים בצורה סבירה‪ .‬המתיישבים‬
‫עיבדו בחריצות את הפרדס והכרם אבל לאט‬
‫לאט החלו להיווצר בעיות שונות‪ .‬הפרדס והכרם‬

‫‪14‬‬

‫יודעת לספר כי הקשיים היו גדולים‪ .‬כולם עבדו‬ ‫נזקקו להשקעות כספיות שונות והמתיישבים‬
‫קשה ותמיד היה חסר כסף למחייה‪ .‬אפילו טלפון‬ ‫פנו למשפחת פלטניק ולמוסדות שונים בבקשה‬
‫לא היה ביישוב‪ .‬בקיץ ‪ ,1943‬למשל‪ ,‬כאשר עמדה‬ ‫לעזרה אך הכסף בושש לבוא‪ .‬בנוסף על כל‬
‫ללדת את בתה הבכורה ‪ ,‬היה צורך להזעיק מונית‬ ‫הקשיים פרצה כידוע ב‪ 1.9.39-‬מלחמת העולם‬
‫כדי להעביר אותה לביה"ח בילינסון בפתח תקווה‪.‬‬ ‫השנייה וייצוא פרי ההדר לחו"ל נחסם כמעט‬
‫פאול‪ ,‬בעלה ועוד חבר‪ ,‬אבא רוזטנשטיין‪ ,‬נסעו‬ ‫לגמרי ולכל הפרדסנים בארץ‪ ,‬כולל בני גאולים‪,‬‬
‫בעגלה לתחנת המשטרה בבית ליד כדי לטלפן‬ ‫נרשמו הפסדים גדולים‪ .‬חלקמהמתיישבים החלו‬
‫משם‪ .‬בכניסה עמדו שני חיילים הודים שסירבו‬
‫לתת להם להיכנס‪ .‬החיילים ידעו רק אנגלית‬ ‫לעזוב את הנקודה חסרת המזל‪.‬‬
‫ושני הייקים רק גרמנית וקצת עברית‪ .‬למזלם‪ ,‬היו‬ ‫ב‪ 14.7.1940.‬שיגר טוביה פלטניק מכתב תלונה‬
‫לפאול כישורים במימיקה והוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬הכניס‬ ‫בן ‪ 20‬סעיפים לאברהם הרצפלד‪ ,‬מזכיר המרכז‬
‫את הכובע שלו לתוך החולצה ואז החיילים הבינו‬ ‫החקלאי‪ ,‬בקשר לטיפול בפרדס ובו טען‪ ,‬למשל‪ ,‬כי‬
‫שמדובר באישה בהריון‪ ...‬המונית הגיעה ונולדה‬ ‫לא הורדו הזיזים (הענפים היבשים) מהעצים ולא‬
‫ורדה‪ ,‬היום תושבת חולון‪ ,‬אם לשלושה וסבתא‬ ‫בוצע זיבול בזבל כימי‪ .‬לא ידוע מה היה ההסבר‬
‫של בני גאולים אבל ברור שהייתה שם בעיה של‬
‫לשישה נכדים‪.‬‬ ‫תקציב‪ .‬בין היתר לא היה מספיק כסף לרכישת‬
‫ב‪ ,1941-‬נפתח ביישוב גן ילדים‪ .‬החברה רות‬ ‫זבל כימי‪ ,‬ולמזון לסוסים‪.‬שבלעדיהם לא היה ניתן‬
‫ראונר שימשה גננת וטיפלה במסירות בילדים‬
‫יחזקאל קסל‪ ,‬שני אלנשטיין וחנה כץ ויותר‬ ‫לצאת לחריש או להובלות שונות‪.‬‬
‫מאוחר‪ ,‬הצטרפו אילנה לב‪ ,‬צורי גולדשמיט (גל)‬
‫ומיכה לוי‪ ,‬שני האחרונים הם חברי כפר ידידיה‬ ‫לילו אנגרס מספרת‬

‫(צורי גל נפטר באפריל ‪.)2020‬‬

‫עתיד היישוב לוט בערפל‬ ‫לילו אנגרס (ילידת ‪ )1922‬שתחגוג ב‪14.11.22-‬‬
‫ב‪ ,8.5.42-‬שיגר יצחק אלגור‪ ,‬יו"ר הוועד‪ ,‬תזכיר‬ ‫במזל טוב את יום הולדתה ה‪ ,100‬כיום חברת כפר‬
‫למרכז החקלאי ובו פירט את הקשיים הכספיים‬ ‫ידידיה‪ ,‬היא האחרונה מבני גאולים שחיה במושב‬
‫של בני גאולים‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא כותב "על סמך‬ ‫לשמחת בני משפחתה וחבריה‪ .‬היא אם לוורדה‬
‫הנ"ל (פירוט הבעיות) וניסיוננו מוכרח היה‬ ‫ולאיתן וסבתא ל‪ 5-‬נכדים ונכדות ול‪ 6-‬נינים‪ .‬היא‬
‫להתהוות הרושם שלא נבדקו מצדכם מראש‬
‫כל השאלות והבעיות הקשורות עם הקמת‬
‫הכפר (שלנו)‪ .‬האסיפה הכללית של בני גאולים‬
‫מ‪ ,7.5.1942-‬החליטה בין היתר על שלוש נקודות‪:‬‬
‫אישור ארגוננו להתיישבות על ידי הסוכנות‬
‫היהודית‪.‬על עריכת תוכנית סופית לתוכנית מעבר‬
‫למשק (לכל חבר)‪ .‬במקרה שהוועדה‪ ,‬שעל‬
‫בואה הודעתם‪ ,‬לא תוכל לערוך תוכניות עבורנו‬
‫בנקודה זו (אנחנו דורשים) קביעת מקום אחר‬
‫להתיישבות והעברתנו לשם"‪ .‬התשובה למכתב‬

‫הזה התמהמהה להגיע‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪15 2022‬‬

‫גאולים כי קיימת תוכנית לעבור למושב ביתן‬
‫אהרון בעמק חפר והננו להודיעכם כי אנו מוכנים‬
‫לעבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוכנים להישאר במקום וכל זאת‬
‫בתנאי אחד‪ :‬לגשת מייד הן בביתן אהרון והן אם‬
‫נישאר בגאולים לפעולה ממשית‪ ,‬היינו‪ ,‬להקמת‬

‫הבתים‪".‬‬
‫במרכז החקלאי לא ראו בעין יפה את האפשרות‬
‫למעבר לביתן אהרון שהשתייך לארגון הכפרים‬
‫השיתופיים (שקדם לתנועת האיחוד החקלאי‬
‫של היום‪ ).‬והעדיפו את כפר ידידיה שרוב תושביו‬
‫עולים מגרמניה ושהשתייך לתנועת המושבים‬

‫שזוהתה‪ ...‬עם מפא"י ההיסטורית‪...‬‬

‫העניינים מתחילים לזוז‬ ‫יצחק אלגור ‪1915-1983‬‬
‫המוסדות התחילו במגעים עם הוועד החדש של‬
‫כפר ידידיה שנבחר בנובמבר ‪ 1944‬וכלל את היו"ר‬ ‫אחרי סיום החוזה‬
‫מרטין קליין (אביו המנוח של מחבר כתבה זו‪,).‬‬ ‫ב‪ ,1.1.1943-‬הסתיים החוזה בין משפחת פלטניק‬
‫אגון פרידמן וליאו היילברון כדי לבצע את המעבר‬ ‫לבין בני גאולים‪ .‬החברים המשיכו לעבוד בפרדס‬
‫במרוצת ‪ .1945‬במקביל החלו המוסדות לנהל משא‬ ‫ולגדל ירקות בשטחים שונים‪ ,‬וכן עסקו בעבודות‬
‫ומתן עם גרעין "טלמון" של עולי תימן כדי ליישב‬ ‫חוץ בעין ורד ובמושבים אחרים ובמחנה הצבאי‬
‫ליד כפר יונה‪ .‬הם ציפו שתתבצע חלוקת השטח‬
‫אותם באתר גאולים‪.‬‬ ‫לחלקות ולבניין בתי מגורים לכל משפחה אבל‬
‫ב‪ ,8.5.1945-‬הסתיימה המלחמה באירופה והציבור‬ ‫התהליכים הללו לא התקדמו כראוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוצר‬
‫צורך לקדוח באר נוספת עבור השקאת שטחי‬
‫בארץ ישראל ציפה להתחלות חדשות וטובות‪.‬‬ ‫הירקות כי הבאר הקודמת נשארה בפרדס של‬
‫ב‪ 28.6.1945-‬כותב רענן וייץ‪ ,‬מזכיר מח' ההתיישבות‬
‫בסוכנות היהודית למרכז החקלאי כי המושב‬ ‫משפחת פלטניק‪.‬‬
‫כפר ידידיה הסכים להקדיש למטרה זו ‪181.5‬‬ ‫ב‪ ,17.7.43-‬כותב היו"ר יצחק אלגור למחלקת‬
‫דונם ומחלקת ההתיישבות תרכוש עוד ‪ 325‬דונם‬ ‫ההתיישבות כי באסיפת החברים שהתקיימה‪,‬‬
‫משטחים הגובלים בכפר ידידיה וכך יקבל כל אחד‬ ‫ב‪ ,10.7.43-‬הוחלט כי "שאם לא תתקבל תשובה‬
‫מ‪ 22-‬המתיישבים בני גאולים משק בשטח של ‪23.5‬‬ ‫בנושא הבאר עד ל‪ ,1.8.1943-‬יראה בזה ארגון בני‬
‫דונם‪ .‬העניינים החלו להתגלגל‪ .‬חברי הוועד‪ ,‬בעזרתו‬ ‫גאולים תשובה שלילית על פתרון שאלת קיומו‬
‫של המזכיר יוסף אובספלד‪ ,‬נפגשו כמה פעמים‬ ‫פה בנקודה ויוכרח להוציא את המסקנות מזה!!!"‬
‫עם נציגי בני גאולים במזכירות של כפר ידידיה‬ ‫עברה שנה של התמודדות בלתי פוסקת עם‬
‫ובבית הפרדסן בגאולים‪ .‬בראש נציגות בני גאולים‬ ‫קשיים כספיים ואחרים‪ .‬ב‪ ,10.11.44-‬כותב היו"ר‬
‫עמד כמובן יצחק אלגור (בוגר משפטים שנה א'‬ ‫יצחק אלגור למחלקת ההתיישבות כי "נמסר לבני‬
‫אוניברסיטת דרזדן‪ )..‬ובראש נציגות כפר ידידיה היה‬
‫מרטין קליי ן(בוגר שנה א' משפטים אוניברסיטת‬
‫מינכן‪ )...‬השיחות התנהלו בעברית מעורבת בגרמנית‬
‫ושני הצדדים מצאו מהר שפה משותפת‪ ...‬בין היתר‪,‬‬

‫‪16‬‬

‫הוזמנו המצטרפים החדשים לחגיגות העשור של‬
‫כפר ידידיה שנערכו באוגוסט ‪.1945‬‬

‫מרטין קליין ‪1911-2006‬‬ ‫בני גאולים נקלטים בכפר ידידיה‬
‫בסוף אוקטובר ‪ 1945‬הגיעו כל משפחות בני‬
‫ועכשיו‪ ,‬סיכום‬ ‫גאולים לכפר ושוכנו כדיירי משנה בבתי תושבים‬
‫ההתיישבות בת שבע השנים בבני גאולים‬ ‫וחלקם גם במבני משק שונים‪ .‬ב‪ 2-‬בנובמבר נכנס‬
‫הסתיימה בעזיבת המקום מסיבות שונות‪.‬‬
‫העימותים בין משפחת פלטניק למתיישבים היו‬ ‫כח החלוץ של גרעין טלמון לאתר גאולים‪.‬‬
‫ללא תקדים בתולדות ההתיישבות! גם במושבות‬ ‫לילו אנגרס ממשיכה ומספרת כי בהתחלה היה‬
‫הברון רחובות‪ ,‬ראשון לציון ועוד היו עימותים בין‬ ‫יחס של ניכור בין הוותיקים לחדשים על אף הרקע‬
‫פקידי הברון לאיכרים אך לאחרונים היו בתים‬ ‫הייקי המשותף‪ .‬החברים משני הצדדים דיברו‬
‫ונחלות משלהם ואפשרות להגשים את עצמם‬ ‫אחד עם השני בגוף שלישי (‪ )Sie‬כנהוג בגרמניה‬
‫כחקלאים עצמאיים‪ .‬לחברי בני גאולים חסר‬ ‫הבורגנית‪ ...‬התגלו‪ ,‬לדבריה‪ ,‬כל מיני מקרים של‬
‫ניסיון בעבודה חקלאית בארץ ישראל‪ .‬ההדרכה‬ ‫אפליות בחלוקת קרקע ומשאבים אחרים‪ .‬חבר‬
‫המקצועית האקראית שקיבלו לא סייעה להם‬ ‫בני גאולים שנשכר לעבודה במשק של חבר‬
‫די הצורך‪ .‬בכפר ידידיה זכו בני גאולים להדרכה‬ ‫ותיק התבקש גם לנקות את בית השימוש בבית‬
‫הוותיק‪ ...‬חברי בני גאולים נשארו מלוכדים עוד‬
‫צמודה ורובם הפכו לחקלאים מצליחים‪.‬‬ ‫שנים וקיימו ביניהם עזרה הדדית הדוקה ביותר‬
‫המחבר מודה לשולי פארן‪ ,‬מנהלת הארכיון של‬
‫כפר ידידיה‪ ,‬לצוות עובדי ארכיון 'מכון לבון' בתל‬ ‫בניהול המשקים‪.‬‬
‫אביב‪ ,‬להיסטוריונית ד"ר רינה אידן (כפר הס)‬ ‫מכל מקום‪ ,‬כל המקרים הללו מתבטלים מול סיפור‬
‫ולכל חברי כפר ידידיה שסייעו בהכנת כתבה‬ ‫אהבה מרגש שפרח בין צבי אקשטיין‪ ,‬חבר בני‬
‫זו שפורסמה לראשונה בשבועון ''קו למושב''‪.‬‬ ‫גאולים ומשוחרר טרי מהצבא הבריטי‪ ,‬לבין חברת‬
‫הכתבה המתפרסמת ב''יקינתון'' עברה עריכה‬ ‫כפר ידידיה‪ ,‬אריקה כהן‪ ,‬אלמנה צעירה ואם לשני‬
‫ילדים‪ .‬הם באו בברית הנישואין ב‪ 1947-‬וב‪1950-‬‬
‫קלה‪.‬‬ ‫נולד בנם המשותף אורי שהוא‪ ,‬כיום‪ ,‬חבר המושב‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬נבחר אדי ברגר (בני גאולים) לחבר‬
‫במועצת הכפר ויותר מאוחר נבחר לוועד הכפר‬
‫שלמה מינץ (בני גאולים)(‪ )1969 1906-‬שכונה‬
‫"אוּפא" (סבא בגרמנית)‪ .‬הוא כיהן בהצלחה גם‬
‫כיו"ר הוועד בשנות החמישים והשישים‪,‬על אף‬
‫העברית שלו שהייתה חלקית ביותר‪ .‬בתו‪ ,‬ציפי‬
‫שעל‪ ,‬מספרת כי הוא נשאל כמה פעמים אם‬
‫אינו מתבייש שאיננו יודע עברית אחרי שלושים‬
‫שנה בארץ‪ .‬והוא ענה‪" :‬יותר קל להתבייש מאשר‬
‫ללמוד עברית‪"– ...‬בשנות השמונים‪ ,‬כשנקבעו‬
‫שמות לרחובות הכפר‪,‬קיבל הרחוב המזרחי שהיה‬
‫בין אלה שאוכלסו בזמנם על ידי החברים החדשים‬

‫את השם "בני גאולים"‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪17 2022‬‬

‫עוד הרצל‬

‫ירושלים לבין מצדדי חיפה כאתר המועדף לאחוזת‬ ‫בתמונה‪ :‬תיאודור הרצל על‪-‬יד שולחן הכתיבה שלו בדירתו‪,‬‬
‫הקבר הסמלית כל כך‪ .‬הרצל עצמו הביע את בקשתו‬ ‫וינה ‪ .1900‬באדיבות ארכיון תיאודור הרצל‪ ,‬הארכיון הציוני‬
‫להיקבר על הר הכרמל " המקום אשר ממנו אוכל‬
‫להשקיף על ארצי האהובה ועל ימי האהוב" (מתוך‬ ‫המרכזי‪ .‬התפאורה‪ :‬וינה‪.‬‬

‫אלטנוילנד)‬ ‫בגיליון זה אנחנו מביאים עוד כמה היבטים על בנימין‬
‫לבסוף החליטה‪ ,‬אחרי הקמת המדינה‪ ,‬ועדה (אלא‬ ‫זאב הרצל בהמשך לגליון ‪ 314‬שבו בחרנו לחזור‬
‫מה?) כי יוכשר מתחם מיוחד בירושלים‪ ,‬בירת המדינה‪.‬‬ ‫ולהאיר היבטים פחות מוכרים מפרקי חייו‪ ,‬מותו‬
‫לא מכבר הועמדה למכירה בבית המכירות הפומביות‬
‫קדם התכתבות משנת ‪ 1935‬ובה פניה של "כנסת‬ ‫וקבורתם של בני משפחתו על פי צוואתו‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬ועד הקהילה העברית ירושלים בבקשה‬ ‫ראשית חובה עלינו לציין את חלקו של הפרופסור‬
‫להכשיר אחוזת קבר בירושלים שתיועד לקבורתו של‬ ‫אריאל פלדשטיין במאבק למימוש צוואתו של הרצל‬
‫מנהיג התנועה הציונית‪ .‬על נייר המכתבים ובו התביעה‬ ‫במלואה‪ .‬ההחלטה המושהית על הבאת שרידיהם של‬
‫להביא את עצמותיו של הרצל לקבורה בירושלים‬ ‫ילדי הרצל לוותה בלבטים של דימוי ציוני ויהודי‪ ,‬ובסופו‬
‫מוטבע בול של הקרן הקיימת ועליו דיוקנו של ח‪.‬נ‪.‬‬ ‫של דבר ישראלי‪ .‬במשך שנים ארוכות נפלה הבאתם‬
‫ביאליק‪ .‬דווקא ביאליק שלא נמנה עם מעריצי הרצל‪,‬‬ ‫של ילדי הרצל לקבורה ליד אביהם‪ ,‬בין הכסאות‪,‬‬
‫מוטב לומר בין המצבות‪ .‬התנצרות‪ ,‬התאבדות‪ ,‬אלה לא‬
‫כפי שאף התבטא בגלוי בשיר עוקצני בגנות החוזה‪:‬‬ ‫הוסיפו ללהט הציוני שבחר להתעלם מן הצו האנושי‬
‫"אנשי פלאות המה כולם‬ ‫והותירו את הרצל מבודד מתחת לאבן השחורה‬
‫מהם כל דבר לא יפלא‬ ‫שהוקמה על פסגת ההר שנקרא על שמו של החוזה‪,‬‬

‫באצבע קטנה יעשו מדינה‬ ‫מייסדה ומנהיגה תנועת הציונית המדינית‪.‬‬
‫ובבהן ידם עולם מלא‪.‬‬ ‫שום דבר לא היה ברור מאליו‪ .‬עוד ב‪' 1935‬רבו'‬
‫הטוענים לצורך בהכנת אחוזת קבר לחוזה המדינה‪,‬‬
‫גם עתה אומרים – לא‪ ,‬מכריזים!‪-‬‬ ‫שתקום בוודאי בעתיד‪ ,‬על מיקום האחוזה שאליה‬
‫כבר מוכן הכל שם בוינה‪.‬‬ ‫יועברו עצמות הרצל מוינה שם נקבר באופן זמני‪ .‬כפי‬
‫שניסח זאת הרצל עצמו‪" :‬משאלתי היא להיקבר בארון‬
‫מקץ שני רגעים ודקים חמישה‬ ‫מתכת ליד אבי‪ ,‬ולשכב שם עד שהעם היהודי יעלה‬
‫ותהי למזל טוב מדינה‪.‬‬ ‫את עצמותי לארץ ישראל"‪ .‬המריבה היתה בין תומכי‬

‫הפרופסור פלדשטיין שיתף פעולה עם הבימאי‬
‫והמחזאי רועי חן מתיאטרון גשר על העלאתו‬
‫בתיאטרון גשר של מחזה על הרצל‪ .‬כתב העת במה‬
‫הקדיש את גליון ‪ 287‬שלו (‪ )2021-22‬להרצל‪ ,‬המחזאי‬

‫שהפיק את 'מדינת היהודים' ‪.‬‬
‫"אם אינך רוצה להישכח לאחר מותך עליך לכתוב‬
‫דברי טעם שכדאי לקרוא‪ ,‬או לעשות דברים של טעם‬

‫שראוי לכתוב עליהם"‪.‬‬
‫כתב ביומנו הממציא והמדינאי האמריקני בנג'מין‬
‫פרנקלין ואמירה זו הניעה את עורך כתב העת במה‪,‬‬

‫מוטי סנדק‪ ,‬לקשר בין שני האישים‪ ,‬פרנקלין והרצל‪:‬‬
‫"דומה שאין איש כבנימין זאב [תיאודור] הרצל ראוי‬
‫לשני הכתרים של פרנקלין שנכתבו בארצות הברית‬
‫מאה שנים לפני הופעתו של הרצל על במת אירופה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫ל"מפה ומצפן" להקמת מדינת היהודים‪ .‬את צוואתו‬ ‫איש שבמהלך תשע שנות חיים חלם‪ ,‬יזם‪ ,‬כתב‪,‬‬
‫הספרותית כתב בשנת ‪ - 1897‬שבע שנים לפני מותו‪,‬‬ ‫הפיק‪ ,‬ניהל וביים‪ .‬אדם שיצר קשרים חובקי עולם‬
‫וב‪ ,1903-‬כשנה וחצי לפני מותו פרסם את צוואתו ובה‬ ‫עם מנהיגים ושועי עולם‪ ,‬כתב מחזות‪ ,‬ערך את מדור‬
‫בקשתו כי העם היהודי יעלה את ארונו ואת ארונות בני‬ ‫הסטירה בעיתון "נויה פרייה פרסה"‪ ,‬וככתב העיתון‬
‫משפחתו לקבורה בארץ ישראל‪ .‬חמישים שנה מהיום‬ ‫סיקר את משפט דרייפוס בפריס‪ .‬הרצל הקים וערך‬
‫בו רשם ביומנו בתום הקונגרס (‪ 3‬בספטמבר ‪:)1897‬‬ ‫את העיתון "די ולט"‪ ,‬יצא למסע בן עשרה ימים‬
‫"בבזל יסדתי את מדינת היהודים‪ .‬לו אמרתי זאת היום‬ ‫לירושלים ולמושבות בארץ ישראל על מנת לפגוש את‬
‫בפומבי‪ ,‬הייתה התשובה צחוק מכל עבר‪ .‬אולי בעוד‬ ‫הקיסר הגרמני לדקות ספורות על אם הדרך ליד מקווה‬
‫חמש שנים‪ ,‬לכל היותר בעוד חמישים שנה‪ ,‬יכירו בה‬ ‫ישראל‪ ,‬עם שובו מירושלים כתב את הרומן האוטופי‬
‫'אלטנוילנד' תוך שבעה‪-‬עשר ימים‪ .‬חוזה המדינה הקים‬
‫הכול" ‪ -‬הוקמה מדינת היהודים‪.‬‬ ‫בנק יהודי ‪ -‬אוצר התיישבות היהודים‪ ,‬אשר מימן את‬
‫תשע שנים בלבד נמשכו פעילותו הציבורית ופעילותו‬ ‫פעולות התנועה הציונית‪ ,‬הקים את קק"ל‪ ,‬כתב עשרות‬
‫האמנותית‪-‬תיאטרונית של הרצל כשהן שלובות זו‬ ‫סיפורים ופיליטונים וגם את הספר "מדינת היהודים" ‪-‬‬
‫בזו‪ .‬מאז הפגישה עם הברון הירש ופרסום "מדינת‬ ‫שהפך לתסריט ליסוד הקונגרס הציוני הראשון בבאזל‬
‫היהודים" ביוני ‪ 1895‬ועד מותו ממחלת לב בגיל ‪ .44‬ב –‬
‫‪ 1901‬כתב ביומנו‪" :‬כשביום מין הימים מדינת היהודים‬ ‫שלימים היה להסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬
‫תהיה קיימת‪ ,‬הכול ייראה קטן ומובן מאליו‪ .‬היסטוריון‬ ‫וינה עיר מגוריו הייתה התפאורה למעשיו ‪ -‬בחדר‬
‫הגון יותר ממני‪ ,‬אולי יגיע למסקנה שבכל זאת היה‬ ‫העבודה שבביתו רקם והגה את מחזותיו ואת הרעיון‬
‫בכך משהו‪ ,‬שעיתונאי יהודי חסר אמצעים מווינה הפך‬ ‫הציוני‪ .‬עם היהודים האוסטרים הבולטים באותה עת‬
‫סמרטוט לדגל ואספסוף לעם המתלכד בקומה זקופה‬ ‫נמנו יוצרים יהודים כמו ארתור שניצלר‪ ,‬קרל קראוס‪,‬‬
‫זיגמונד פרויד‪ ,‬מרטין בובר‪ ,‬וסטפן צוויג‪ .‬הייתה זו‬
‫סביב דגל זה"‪.‬‬ ‫קבוצה של יהודים מחוננים באירופה שהשפעתם‬
‫גיליון זה של "במה‪ ,‬כתב עת לתיאטרון" חושף את‬ ‫הייתה מכרעת על התרבות הגרמנית בשלהי המאה‬
‫הרצל איש התיאטרון‪ ,‬המחזאי שלא פסק ליצור‬ ‫ה‪ 19-‬ובמחצית הראשונה של המאה ה‪ .20-‬הם‬
‫ולהציע את מחזותיו למנהלי תיאטרון ברחבי אירופה‬ ‫השתייכו לדור של אנשי רוח שחייהם הוחתמו בחוויית‬
‫וכל זאת תוך כדי כתיבת התסריט ל'מדינת היהודים'‪.‬‬ ‫התמוטטות הערכים המסורתיים‪ .‬לכן הם הרגישו ביתר‬
‫איש תיאטרון בעל דמיון‪ ,‬מעוף‪ ,‬העזה‪ ,‬יצירתיות אשר‬ ‫שאת את בעיית הזהות היהודית‪ ,‬שהפכה לדידם לבעיה‬
‫הצליח להדביק בכוח אישיותו והכריזמה שלו מאות‬ ‫קיומית קשה‪ .‬הם זנחו את המסורת היהודית‪ ,‬נדחו על‬
‫מקבלי החלטות מרחבי אירופה ולרתום אותם להפקת‬ ‫ידי החברה הגרמנית החילונית ולא נטמעו בתוכה‪ .‬הם‬
‫הקונגרס הציוני הראשון בבאזל‪ ,‬אולי ההפקה הגדולה‬ ‫היו בשוליים במובן הרוחני העמוק‪ .‬יהודי אוסטריה‬
‫חיפשו מענה למצב בלתי נסבל זה באמצעות קשת‬
‫ביותר על סף המאה העשרים‪.‬‬ ‫מגוונת של התנהלות‪ ,‬כגון התבוללות או המרה לנצרות‬
‫יקינתון מודה ל'במה' על הרשות לצטט מעט מתוך‬ ‫(כפי שעשה גוסטב מאהלר)‪ ,‬הזדהות עם מטרה‬
‫הגיליון הזה ומפנה את המתעניינים לאתר במה בכתובת‬ ‫פוליטית או אידיאולוגית כמו סוציאליזם (ויקטור‬
‫אדלר) או לקיחת חלק בתנועה הציונית שהובילו הרצל‬
‫מוטי סנדק | עורך‬
‫טלפון ‪074-7367759‬‬ ‫ונורדאו‪.‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 11250 .‬תל אביב ‪6111201‬‬ ‫הרצל הפיק וביים את הקונגרס הציוני הראשון ‪-‬‬
‫אתר במה ‪www.bamah.info‬‬ ‫אולי ההפקה הגדולה ביותר של המאה ה‪ ,19-‬תוך‬
‫עמידה על כל פרט עד האחרון שבהם‪ ,‬קונגרס שהיה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪19 2022‬‬

‫ובשולי הדברים נמליץ על ספרו של שי צ'רקה שעשה‬
‫את הרצל ראוי לנובלה גראפית (קומיקס) כלומר כשר‬
‫לדור הצעיר‪ .‬הספר מרשה לעצמו לחבב את הרצל‬
‫ולהחביב אותו באיור ובהומור על הקוראים הצעירים‬
‫והמעיינים באיורים מעלים בדמיונם איש שרוט אבל‬
‫מסור לרעיון הציונות‪ .‬לא בכדי קוראים לספר שיצא‬

‫בהוצאת מודן ציפרים בראש של הרצל‪.‬‬
‫מסתבר שהרצל עדיין מצליח לעורר עניין‪ .‬חוש טוב‬
‫ליחסי ציבור תמיד היה לו וזה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מחזיק מעמד‬

‫גם אחרי (כמעט) מאה ועשרים שנה למותו‪.‬‬
‫ויעיד על כך‪ ,‬בין הדוגמאות הרבות להיותו של הרצל‬
‫'מותג' עדכני‪ ,‬שירם של גבי ודבי והדג נחש 'היפ הופ‬

‫ציוני' שמתוך תקליטם השני אנחנו מצטטים קטע‪:‬‬

‫הדג נחש עושים היפ הופ ציוני‬
‫הדג נחש עושים היפ הופ ציוני‬

‫פתאום הכל הרגיש גדול עליי‬ ‫הרצל נשען על המעקה מה זה בשנטי‬
‫"כשלו רגליי לרצפה נפלתי וצעקתי די!"‬ ‫איך שראיתי אותו נהיה לי אנטי‬
‫הטיול הזה היה אמור להיות צ'ופר אמיתי‬
‫הוא לא מתבייש להסתלבט כאילו כלום‬
‫לא כיף אתכם בכלל‬ ‫בארץ הכל עולה באש‪ ,‬מה הוא סתום?‬
‫דפקתם אותי‪ ,‬דפקתם אותי‬ ‫הסתכלתי לו בעיניים מקרוב טוב טוב‬
‫דבי התעשתה ראשונה פנתה אליי בהבנה אימהית‬ ‫איזה קטע האישונים מורחבים והלבן של העין מה זה‬
‫אתה צודק אמרה עכשיו נטוס‬
‫אדום‬
‫לאן שתרצה לאן שתגיד‬ ‫פס‪ ...‬לחשתי נראה לי הוא מסטול‬
‫או‪ ,‬סוף סוף‬
‫גבי אמר שתוק שחק אותה קול‬
‫רק לא לירושלים ב‪ 2002-‬אמרתי‬ ‫אבל לא התאפקתי והטחתי בחוזה המדינה בלי בושה‬
‫אבל כנראה שהם לא שמעו ת'לא‬
‫את כל פרטי המציאות הישראלית העגומה והקשה‬
‫כי בדיוק לפה‬ ‫אני סיפרתי על תאונות הדרכים‬
‫לאיפה?‬ ‫וסיפרתי על שביתת הנכים‬

‫בדיוק לפה‬ ‫אני סיפרתי על רבע מיליון מובטלים‬
‫לאיפה?‬ ‫וסיפרתי על פוליטיקאים מושחתים‬

‫בדיוק לפה אני חזרתי‬ ‫הרצל לא הגיב חייך חיוך רחב‬
‫את יד ימין תחב לכיס מכנסיו‬
‫ניסיתי להדגיש שאין שלום אין בטחון‬

‫ונמאס לחיות בחרדה‬
‫הרצל שם לי קרטון על הלשון ואמר אם תקחו אין זו‬

‫אגדה‪:‬‬

‫‪20‬‬

‫קופות החולים‪ .‬זאת למרות יוזמות שונות להקמת מערכת‬ ‫רפואה בנוסח ייקי‬
‫בריאות ממלכתית‪ .‬קופות החולים ובעיקר ההסתדרות‬
‫מאת עדן אבנת‬
‫התנגדו ליוזמה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1974‬התמזגה קופת החולים עממית עם קופת‬ ‫בשני הטורים הבאים נצלול אל‬
‫החולים של הציונים הכלליים כך קמה קופת החולים‬ ‫עומק ההיסטוריה של מערכת‬
‫מאוחדת‪ .‬מאז היו בישראל ארבע קופות חולים‪ :‬כללית‪,‬‬ ‫הבריאות במדינת ישראל וכמו‬
‫כל סיפור טוב‪ ,‬נספר כיצד היא‬
‫מכבי‪ ,‬לאומית ומאוחדת‪.‬‬ ‫קשורה לארגון יוצאי מרכז‬
‫עד שנות השמונים‪ ,‬קופות החולים קבעו את מדיניות הקופה‬
‫על דעת עצמן בהתאם למצבן הכלכלי והאידאולוגיה בה‬ ‫אירופה‪.‬‬
‫האמינו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות הזדקנות האוכלוסייה והעלייה‬ ‫הייתה זו שנת ‪ 1911‬והפועלים‬
‫במספר החולים נוצר עומס על קופות החולים והנטל‬ ‫בארץ ישראל עבדו בתנאים‬
‫לא התחלק שווה בשווה בין קופות החולים‪ .‬הכללית‬ ‫קשים‪ ,‬תוך התמודדות עם רעב‬
‫ולאומית היו חלק מתנועות פוליטיות אידיאולוגיות וביטחו‬ ‫ועם מחלות‪ .‬באותה התקופה‬
‫את כל החפצים בביטוח‪ .‬לעומתן‪ ,‬קופות החולים מכבי‬ ‫בתי חולים ומרפאות היו מצרך‬
‫ומאוחדת פעלו אחרת ובחרו את מבוטחיהן‪ .‬הן העדיפו‬ ‫נדיר ויקר‪ ,‬כך שרק מי שנמצאה הפרוטה בכיסו יכול היה‬
‫לבטח את הצעירים יותר‪ ,‬הבריאים יותר והעשירים יותר‪.‬‬ ‫להרשות לעצמו טיפול רפואי ראוי‪ .‬עקב תאונת עבודה של‬
‫(קופת חולים מאוחדת אף פטרה מתשלום את בנות זוגם‬ ‫אחד הפועלים ״ועד הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה״‬
‫העובדות של מצטרפים לקופה‪ ,‬עד כדי כך היה בטחונם‬ ‫וביניהם ברל כצנלסון‪ ,‬הגה רעיון מהפכני – ליצור קופה‬
‫בבריאות הצעירים יותר‪ ,‬מוחלט)‪ .‬הואיל והמס לקופה‬ ‫משותפת בין הפועלים למקרה של מחלה‪ -‬הלוא היא קופת‬
‫נגזר מהמשכורת היחסית וצעירים נטו לחלות פחות‪ ,‬מכבי‬
‫ומאוחדת הכניסו יותר כסף לקופה והוציאו פחות כסף‬ ‫חולים‪.‬‬
‫השיטה עבדה כך – כל חבר הפריש סכום ממשכורתו ואם‬
‫יחסית ל'כללית' ול'לאומית'‪.‬‬ ‫נזקק לטיפול קיבל פתק מהקופה על התחייבות לתשלום‬
‫לאחר המהפך הפוליטי בשנת ‪ 1977‬ועליית הליכוד בראשותו‬
‫של מנחם בגין לשלטון‪ ,‬ההסתדרות שהייתה מזוהה עם‬ ‫לרופא‪.‬‬
‫מפא״י הפכה להיות חלק ״מהאופוזיציה״‪ .‬בשילוב המצב‬ ‫״פועלי הגליל״ ו״פועלי השומרון״ ראו כי טוב‪ ,‬והקימו קופות‬
‫הפוליטי והאידאולוגיה המתירנית‪ ,‬קופת החולים כללית‬ ‫חולים‪ -‬מרפאות ‪-‬משלהם‪ .‬אט אט צצו מרפאות רבות של‬
‫החלה להיכנס לגירעונות‪ .‬המצב לא פסח על שאר קופות‬ ‫אותן הקופות שקיבלו עתה גם אנשים נוספים‪ .‬עד שבשנת‬
‫החולים שכן מדיניות תקצוב הבריאות הלכה והצטמצמה‪.‬‬ ‫‪ 1918‬התאחדו שלוש קופות החולים לגוף אחד –״קופת‬
‫ההפחתה ממימון של ‪ 30%‬מתקציב הבריאות ב‪ ,1978-‬לכ‪-‬‬
‫‪ 7%‬בלבד ב‪ .1985-‬למרות זאת‪' ,‬כללית' לא חדלה מפעילותה‬ ‫החולים הכללית של העובדים העבריים בישראל״‪.‬‬
‫והמשיכה לבטח אוכלוסיה חולה ומבוגרת‪ .‬ה'כללית' נטלה‬ ‫באותה שנה‪ ,‬הוקם גוף חדש ברשותו של דוד בן גוריון‬
‫הלוואות נוספות שהתקשתה לעמוד בפרעונן‪ .‬יחד איתה‬ ‫–״ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל״‪ ,‬שמיסדה‬
‫היא דרדרה את מערכת הבריאות‪ ,‬כך שבשנת ‪ 1992‬הגרעון‬ ‫לתוכה את קופת החולים כללית והחלה בהקמת בתי חולים‬
‫של הכללית עמד על כמיליארד דולר והיא לא הייתה‬ ‫ברחבי הארץ כמו בילינסון והעמק‪ .‬היו קבוצות פועלים‬
‫שלא היו מרוצות מההשתייכות להסתדרות ולכן בשנת‬
‫מסוגלת להמשיך ולשלם לספקי הבריאות השונים‪.‬‬ ‫‪1931‬הקימו חברי המושבות יחד עם ארגון 'הדסה' קופת‬
‫אני בטוח שאתם רוצים לדעת עוד‪ ,‬אך בנקודת זו נחתום את‬
‫הטור הנוכחי‪ .‬בגיליון הבא נגלה כיצד ארבע קופות חולים‬ ‫חולים מתחרה–״קופת החולים עממית״‪.‬‬
‫במשבר צמחו לאותה מערכת בריאות חזקה ומשמעותית‬ ‫קופות חולים נוספות הוקמו בהמשך –קופת החולים“לאומית״‬
‫בשנת ‪ 1933‬ו״קופת החולים של הציונים הכלליים״ ב‪.1936-‬‬
‫שאנו מכירים כיום‪.‬‬ ‫אנשי ארגון הספורט ״מכבי״‪ ,‬שעלו מגרמניה‪ ,‬הצטרפו‬
‫להסתדרות‪ ,‬אך כשגילו שכספי המיסים של חברי‬
‫*עדן אבנת הוא מילגאי של האירגון‬ ‫ההסתדרות מממנים את אגודת הספורט "הפועל"‪ ,‬עזבו את‬
‫ההסתדרות ויחד עם רופאים‪ ,‬שעלו ממרכז אירופה‪ ,‬הקימו‬

‫את קופת החולים ״מכבי״‪.‬‬
‫עם קום המדינה עדיין לא היה גוף מוסדי שפיקח על פעילות‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪21 2022‬‬

‫חטופות מברלין‪:‬‬
‫סיפור אהבה בלתי אפשרי‬

‫צלר‪ ,‬אווה (‪)2021‬‬
‫תרגם מיכאל דק‪ ,‬הוצאת דקל‬

‫את תרומתו להבנה מקיפה יותר של ההיסטוריה‪.‬‬ ‫הסקירה על הספר‬
‫אנו משתתפים באבלה של סוזנה צלר‪ ,‬עם מות‬ ‫פורסמה לראשונה‬
‫אמה ומאחלים לה שתראה בכתבי אמה‪ ,‬תרומה‬ ‫בגרמנית בגיליון קודם‪-‬‬
‫להבנה רב ממדית ומלאה יותר של תהליכי‬ ‫‪ 315-‬של יקינתון‪.‬‬
‫הסופרת התקרבה‬
‫מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה‪.‬‬ ‫לשנת המאה להולדתה‬
‫ודבר הפרסום הובא‬
‫סקירה מאת אורי ינאי‬ ‫לידיעתה על ערש‬
‫ספרה של אווה צלר הוא חיבור נפלא שכתבה‬ ‫דווי‪ .‬על פי דברי בתה‪,‬‬
‫אשה מיוחדת‪ .‬אווה צלר‪,‬מחברת הספר‪ ,‬סופרת‬ ‫פרופסור סוזנה צלר‪ ,‬הייתה זו משאת נפש של‬
‫ידועה ומוערכת בגרמניה עברה מהלך חיים מרתק‬ ‫אמה שהספר יפורסם גם בעברית‪ ,‬על מנת להביא‬
‫וכך גם בתה סוזאנה שהתגיירה‪ .‬הספר מוקדש לה‪.‬‬ ‫לידיעת הקוראים בישראל היבט נוסף של הסבל‬
‫אוה צלר‪,‬מחברת הספר‪ ,‬ילידת ינואר ‪( 1923‬בת‬ ‫שנגרם במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬משאלתה‬
‫‪ .)99‬לאחר לימודיה נישאה למוסיקאי מבטיח‬ ‫התגשמה בעזרת בתה‪ .‬הפעם מתפרסמת הסקירה‬
‫שגויס לצבא הגרמני (‪ )1944‬כרבים‪ ,‬הוא נעלם‬
‫בסופת שלג בחזית הרוסית‪ .‬אשתו‪ ,‬אווה ילדה‬ ‫בעברית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1945‬את בתו‪ .‬חמש שנים לאחר מכן‬ ‫אווה צלר הלכה לעולמה בחמישה בספטמבר‬
‫נישאה אלמנת המלחמה אווה לאיש כנסיה‬ ‫השנה‪ ,‬בידיעה שספרה יצא לאור בעברית ותרם‬

‫‪22‬‬

‫עד ‪ 35‬במהלך מלחמת העולם השניה ולאחריה‪.‬‬ ‫ומומחה להסטוריה של האמנות ריימר צלר‪.‬‬
‫היו אלה נשים גרמניות שהתגוררו עם משפחותיהן‬ ‫ב‪ ,1951 -‬בעודם גרים בגרמניה המזרחית נולדה‬
‫בשטחים 'גרמניים' בגבול רוסיה‪ .‬הן הופרדו מן‬ ‫בתם סוזנה‪ .‬בשנת ‪ 1956‬עברה המשפחה לנמיביה‪,‬‬
‫המשפחה ונשלחו כעובדות כפיה מזרחה לסיביר‪.1‬‬ ‫מדינה בדרום מערב אפריקה‪ ,‬מושבה גרמנית‬
‫הרוסים התעמרו באותן נשים גרמניות‪ ,‬ואמה של‬ ‫בעברה‪ ,‬שם ריכז צלר את קהילת המאמינים רובה‬
‫גרמנית‪-‬אפריקאית‪ .‬בשנת ‪ 1962‬שבה המשפחה‬
‫ביאה בהן‪.‬‬
‫סיפור האם וגורלה האכזר מקרינים על משמעות‬ ‫לגרמניה‪.‬‬
‫חייה של ביאה עצמה‪ ,‬ומקרין על סיפורו של‬ ‫לימים הפך איש הכנסיה ריינר צלר לפעיל ביחסי‬
‫יאקוב‪ ,‬הילד היהודי שהופקד בידי זרים‪ .‬בין לבין‬ ‫גרמניה ישראל ועמד בראש ארגון ידידים גרמני‬
‫מתפתח סיפורם של השנים‪ ,‬הם יוצאים לסאן‬ ‫לקידום יחסים אלה‪ .‬הוא הרבה לבקר בארץ עם‬
‫פטרבורג‪ ,‬מבקרים במוזיאון הארמיטג' ומדברים‬ ‫קבוצות ואליו נלוותה בתו סוזנה‪ .‬משפחת צלר‬
‫על שכיות החמדה שם‪ .‬כמעט כל מוצג במוזיאון‬ ‫חייתה כאמור בצל כתבי הקודש‪ .‬סיפורי התנ"ך‬
‫או בעיר מתקשר במישרין או בעקיפין לספורם‪,‬‬ ‫וזכרון השואה ליוו את הקשרים עם ישראל‬
‫ולסיפור גורל אמה של ביאה וחברותיה שחייהן‬
‫וביקורים בארץ‪.‬‬
‫בסיביר היו קשים מנשוא‪.‬‬ ‫ספרה של אווה צלר מרתק‪ .‬הוא כולל למעשה‬
‫הספר נכתב כמצרף‪ ,‬פאזל – דמויות ואירועים‬ ‫שלשה סיפורים המשתלבים האחד ברעהו ויוצרים‬
‫משתלבים יחד לסיפור רגיש‪ ,‬מרתק המתאר את‬ ‫מרקם מקורי‪ .‬במרכז הספר עומדת ביאה (ביאטה)‬
‫חיי היהודים שנשלחו למחנות‪ ,‬הגרמנים שנותרו‬ ‫שנולדה לאחר מלה"ע ‪ II‬והיא מורה בבית ספר‬
‫בביתם ועובדות כפיה גרמניות צעירות שנשלחו‬ ‫גרמני‪ .‬במקביל‪ ,‬עולה סיפורו של יאקוב‪ .‬במהלך‬
‫לסיביר הקפואה‪ ,‬כל זאת על רקע גורל המשפחות‬ ‫הספר מסתבר שהוא יהודי‪ .‬להצילו‪ ,‬מסרה אותו‬
‫אמו בהיותו תינוק רך לבעלת חנות הפרחים‬
‫וסיפורם של ביאה ויאקוב‪ ,‬סיפור אהבה?‬ ‫השכונתית טרם נשלחה למחנות המוות‪ .‬הספר‬
‫הסיפור כתוב ביד אמן‪ ,‬יש בו אינסוף רמזים‬ ‫מתאר ברגישות רבה‪ ,‬ובנפרד‪ ,‬את סיפור חייהם של‬
‫וקישורים לפרקי הסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות‬ ‫ביאה ויאקוב‪ .‬הכרות ביאה ויאקוב הולידה יחסים‬
‫ואקטואליה כמו מפגשי ניצולים ב'עמך'‪ ,‬סרטו‬ ‫חמים אך מורכבים‪ .‬יאקוב אגב‪ ,‬אולי בשל ילדותו‬
‫של שפילברג ואחרים‪ .‬כיצד משתלב הכל? כדאי‬ ‫בחנות הפרחים‪ ,‬הוא ד"ר לבוטניקה‪ .‬סיפור חייהם‬
‫לקרוא את הספר‪ ,‬יצא בהוצאת דקל (‪ )2021‬לאחר‬ ‫של ביאטה וזה של יאקוב משתלבים אך אליהם‬
‫נוסף סיפור שלישי שהתגלה ביומן שמצאה ביאה‬
‫שתורגם בכשרון רב ביד עמיתנו מיכאל דק‪.‬‬ ‫בגג ביתה‪ ,‬יומן שכתבה חברתה של אמה‪ ,‬פראו‬
‫את הספר מקדישה אוה צלר לבתה סוזנה‪ .‬סוזנה‬ ‫הילר‪ ,‬בהיותם במחנה עבודה בסיביר והוא מספר‬
‫התלוותה לאביה בביקוריו עם קבוצות בארץ‬ ‫את סיפור קשה ולא מוכר לנו‪.‬סיפורן של נשים‬
‫וחשה קרבה ליהדות‪ .‬לפני כעשר שנים השלימה‬
‫את גיורה‪ .‬סוזנה היא חברה פעילה בבית הכנסת‬ ‫שהוגלו בידי הרוסים למעמקי רוסיה‪.‬‬
‫המרכזי‪ ,‬רח' אורנינבורג‪ ,‬ברלין ומשלבת את‬ ‫אמה של ביאה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬נשלחה לסיביר כפי‬
‫יהדותה בחקר דמויות יהודיות בהסטוריה‪ ,‬ותקומת‬ ‫שקרה ל ‪ 400 – 300‬אלף נשים גרמניות בנות ‪15‬‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪ 1‬נושא גירוש נשים גרמניות מזרחה עולה במאמר בכתב עת אקדמי‪ ,‬והוא‪:‬‬

‫‪Mukhina, I. (2005). The forgotten history: Ethnic German women in soviet exile 1941 – 1955. Europe – Asia Studies Vol 57 (5) pp 729-752‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪23 2022‬‬

‫התשובה ל"ליל הבדולח"‪ -‬הקמת בתי כנסת‬
‫וקהילות עולי גרמניה בארץ ישראל‬

‫מאת אברהם הופמן‬

‫עם אגו"י‪ ,‬ואילו "בנין ציון" היה ביהכ"נ של העולים בעלי‬ ‫ההכרה כי ידי רשעים החריבו את החיים היהודיים‬
‫השקפה ציונית דתית‪.‬‬ ‫בגרמניה והשמידו את משכני התורה והתפילה שם‪,‬‬
‫ליוותה את בוני הקהילות היהודיות של עולי גרמניה‬
‫סיבה נוספת היתה אי הנכונות של הרבנות המקומית‬
‫לכלול את רבני יהדות גרמניה ולשלבם במערכת הרבנות‬ ‫שהגיעו לארץ בשנות ה‪ 30-‬וה‪.40-‬‬
‫הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬עד כדי כך שנמנע מהרב יצחק אונא‪,‬‬ ‫רבנים‪ ,‬כמו הרב אונא (רבה של מנהיים) ואחרים מעולי‬
‫מרבני גרמניה החשובים‪ ,‬להשתלב במערכה הרבנות‬ ‫גרמניה‪ ,‬בטאו את רצונם ורצון קהילותיהם "לנצור את‬
‫זכרם של אוצרות הרוח שהיו לנו שם וכן זכרם של‬
‫בארץ‪.‬‬
‫הדבר נבע מן הפער בין תפיסת עולמם של הרבנים‬ ‫ההישגים בעלי הערך הרב של יהדות גרמניה‪".‬‬
‫העולים לבין אלו של הרבנות המקומית ורבני מזרח‬ ‫הרב אונא כתב‪" :‬בכוונתי להמשיך כאן‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬את‬
‫אירופה‪ .‬לכן הקים הרב אונא את קהילתו‪ ,‬כשנה לאחר‬ ‫המסורת של הגדולים הללו ‪-‬רבני יהדות גרמניה‪ -‬אולם‬
‫עלייתו ארצה‪ ,‬קהילת "בנין ציון"‪ ,‬בשכונת רחביה‪ .‬בית‬
‫הכנסת נוסד בשנת ‪ 1937‬ברוח יהדות פרנקפורט‪ .‬שם‬ ‫באופן כללי נשתדל לפעול בתוך קהילת ירושלים‪.‬‬
‫בית הכנסת נגזר מספר השאלות והתשובות של הרב‬ ‫אין אנו שואפים להתבדלות כל שהיא‪ ,‬כי עז רצוננו לעבוד‬
‫יעקב אטלינגר בעל "ערוך השולחן לנר"‪ ,‬רבה הנודע‬ ‫שכם אחד עם כל אחינו‪ .‬את הטוב שהבאנו עמנו נטפח‬
‫של מנהיים‪ ,‬במאה הי"ט‪ ,‬שאביו של הרב אונא היה‬ ‫ונביא לידי פוריות חדשה‪ .‬יהיה בית הכנסת שלנו מרכז‬
‫מתלמידיו‪ .‬רק בשנת ‪ 1944‬קיבל הרב יצחק אונא‪ ,‬הכרה‬
‫רשמית מאת הרבנות הראשית בירושלים‪ ,‬בראשותו של‬ ‫לתורה ולתפילה‪ ,‬לחיים יהודיים ברוח המסורת‪".‬‬
‫נקדיש ברשימה זו מקום לארבעה בתי כנסת מתוך שורה‬
‫הרב צבי פסח פראנק‪.‬‬ ‫של בתי כנסת שהוקמו בארץ‪" :‬בנין ציון" ו‪"-‬אמת ואמונה"‬
‫נימוק נוסף להקמת בית הכנסת‪:‬‬ ‫בירושלים‪" ,‬איחוד שיבת ציון" בתל אביב ו"אהבת תורה"‬
‫"קראנו את בית הכנסת שלנו "בנין ציון" כדי להכריז‬
‫ולהודיע שהמומנט הרוחני הכרחי לבניין הארץ‪ .‬במילה‬ ‫בחיפה‪.‬‬
‫"ציון" אנחנו מתכוונים לרמוז על הצד הרוחני‪ ,‬שאינו‬ ‫ליסודן של קהילות ובתי כנסת של עולי גרמניה היתה‬
‫פוליטי‪ .‬אנחנו מתכוונים לרמוז בשם‪ ,‬על הקשר בינינו‬ ‫סיבה נוספת‪ ,‬כפי שהציגה ראובן גפני‪ ,‬בספר "מקדש‬
‫לבין המסורות של יהדות גרמניה‪ .‬ידי הרשעים החריבו‬ ‫מעט" והיא המפגש המורכב והבעייתי בין עולי מרכז‬
‫את החיים היהודיים בגרמניה‪ ,‬השמידו את משכנות‬ ‫אירופה לבין ההוויה הדתית בירושלים‪ .‬עולים חדשים‬
‫שהיו מורגלים בארץ לידתם לחיי קהילה מאורגנים‬
‫התורה והתפילה שם‪.‬‬ ‫ומכובדים‪ ,‬לא התרשמו מן הארגון הקהילתי הספונטני‪,‬‬
‫רצוננו עז לנצור את זכרם של אוצרות הרוח שהיו לנו וכן‬ ‫שאפיין את בתי הכנסת בירושלים ואף לא ממנהגי‬
‫התפילה שנהגו בירושלים‪ ,‬מאז עלייתם ארצה של‬
‫זכרם של ההישגים בעלי הערך של יהדות גרמניה‪".‬‬
‫בשבת הסמוכה לליל הבדולח (ט"ז בחשוון) נקבעה תפילה‬ ‫תלמידי הגאון מוילנא‪ ,‬בראשית המאה הי"ט‪.‬‬
‫מיוחדת ברוח "אב הרחמים" בבית כנסת זה‪ .‬הדגש היה‬ ‫הניסיון ליצור בתי תפילה המתאימים יותר לציפיותיהם‬
‫על קריאת התורה בהברה ספרדית ולא בהברה אשכנזית‪.‬‬ ‫של עולי גרמניה‪ ,‬הביאו להקמת שלושה בתי כנסת‬
‫כן הזדהה בית הכנסת עם התנועה הציונית ולאחר הקמת‬ ‫בירושלים‪ ,‬כל אחד בעל גוון מיוחד‪ :‬ב"אמת ואמונה"‬
‫התרכזו מתפללים שניהלו אורח חיים על גבול שבין‬
‫המבנה הקפידו על תפילה לשלום המדינה‪.‬‬ ‫אורתודוקסיה לרפורמה‪ ,‬ב"חורב" וב"בניין ציון" התפללו‬
‫הרב אונא נפטר‪,‬לאחר מחלת לב‪ ,‬בב' באייר תש"ח ונקבר‬ ‫מתפללים שהשתייכו לזרם האורתודוקסי המובהק‪.‬‬
‫"חורב"‪ -‬נועד עבור עולי גרמניה החרדים יותר‪ ,‬אשר זוהו‬
‫בשל ההפגזות בחצר בית הכנסת בקבורה על תנאי‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫שנים עבר המניין למשכן קבע במרתף בניין המגורים‬ ‫לאחר פטירתו תפסו את מקומו‪ :‬הרב ד"ר צבי קרליבך‬
‫ב"גן רחביה‪".‬‬ ‫(מקהילת "ישורון" בקלן) עד לפטירתו בשנת ‪.1952‬‬
‫המשיך הרב אביגדור אונא עד לשנה ‪ 1982‬ולאחר פטירתו‬
‫הרב וילהלם נולד בברסלאו בשנת תר"פ (‪)1900‬למד‬ ‫מונה אחיו של הרב דוד קרליבך‪ ,‬הרב אלכסנדר קרליבך‬
‫באוניברסיטה ולאחר מכן בבית המדרש לרבנים וסיים את‬ ‫(רבה הראשי של אפאסט)‪ ,‬שנפטר בשנת ‪ 1992‬ומאז‬
‫לימודיו בבית המדרש של התנועה האורתודוכסית בניו‬ ‫לא נבחר רב ומשנת תשס"ד נסגרו שערי בתי הכנסת‬
‫יורק‪ .‬בשובו לגרמניה נתמנה כרב הקהילות הליברליות‬
‫וסיפורה של הקהילה בא אל קיצו‪.‬‬
‫בדורטמונד במחוז בראונשוייג‪.‬‬ ‫בית הכנסת "אמת ואמונה"‬
‫סמוך לעליית הנאצים לשלטון עלה ארצה והשתקע‬
‫בירושלים‪ .‬השם שנתנו המייסדים לאיגודם "אמת‬ ‫בכ"ה בטבת תרצ"ז פורסמה בירושלים מודעה בזו‬
‫ואמונה" היה ניסיון להביע צדקתם במסורת אבותם‬ ‫הלשון‪" :‬רצוננו שתפילותינו תעשנה בנוי ובאופן מסודר‪.‬‬
‫וביטוי לשאיפתם לדרך האמת שבחרו בה‪ .‬כבשיר שנהגו‬ ‫החוג הנ"ל ישמור על סדר התפילות המסורתי מבלי‬
‫לשיר מתפללי בית הכנסת הפותח במלים "אמת ואמונה"‬ ‫לגרוע כלום‪ ,‬אבל באופן שהתפילה תעורר באמת רגש‬
‫דתי נעלה וטהור‪ .‬דרשה בענייני דיומא בקשר עם קריאת‬
‫כל זאת וקיים עלינו‪.‬‬ ‫התורה תעמוד במרכז סדר תפילותינו‪ ,‬ועל ידי כך נחדש‬
‫בשנת תש"י עברה הקהילה למשכן קבע‪ ,‬הניצב במקומו‬
‫עד היום‪ ,‬בבית הכנסת לא הייתה מחיצה המפרידה בין‬ ‫את ידיעת התורה והיהדות‪.‬‬
‫גברים לנשים‪ ,‬אולם הישיבה לא הייתה מעורבת והונח‬ ‫חוגנו שואף לשפר ולרומם את התפילה ולהחדירה ללבות‬
‫ספסל ישיבה ריק בין הגברים לנשים כדי לא להשתייך‬ ‫המתפללים ע"י סידורים אלו וע"י שירה דתית‪ .‬כמו כן‬
‫נשתדל לתת לחגיגת הבר‪ -‬מצווה ולטכסי הנישואין צורה‬
‫לזרם הקונסרבטיבי‪.‬‬
‫חלק מן המתפללים לא נהגו להתפלל בימות החול‬ ‫של כבוד ונימוס דתי"‪.‬‬
‫וחלק הסירו את כיפותיהם בצאתם מבתי הכנסת מנהגי‬ ‫הרב י‪.‬ד‪ .‬וילהלם‪ ,‬שהיה רב בדורטמונד לפני עלייתו‬
‫התפילה היו מנהגי התפילה המסורתיים והמקובלים‪.‬‬ ‫ארצה השתדל לקשר קשר חי כינו לבין חברי אגודתנו‪,‬‬

‫פרופ' אוריאל סימון במרחק של ששים שנה‪ ,‬קובע‪:‬‬ ‫ע"י שיעורים מיוחדים והרצאות בנושאים דתיים‪.‬‬
‫"בשטיבל בשכונת "שערי חסד" הסמוכה היתה חיוניות‬ ‫המודעה מסתיימת‪ :‬אנו פותחים את תפילתנו בבתי האדם‬
‫גדולה יותר‪ ,‬אולם חסרים היו הסדר‪ ,‬ההדר וכובד הראש‪,‬‬ ‫אשכולי‪ ,‬ע"י בית הנכות בצלאל‪ ,‬בשבת קודש הבא‪ ,‬ד'‬
‫שאפיינו את בתי הכנסת שבגרמניה‪ .‬ואולם ב"אמת‬
‫ואמונה" חיפו האסתטיקה והמודרנה על העדרם של‬ ‫בשבט תרצ"ז‪.‬‬
‫מלשונה של המודעה ניכר כי דעתם של החתומים על‬
‫ילדים ובני נוער‪".‬‬ ‫המכתב לא היתה נוחה מהמפגש עם חיי הדת בירושלים‬
‫מקום של כבוד ניתן בקהילה זו לדרשת השבועות‬ ‫שאותם הכירו לאחר עלייתם מגרמניה‪ .‬רבים מבני‬
‫שעסקה בתכנים יהודיים ובענייני היום ונישאה בשפה‬ ‫העליה החמישית מצאו את מקומם בירושלים‪ ,‬בהם‬
‫הגרמנית‪ ,‬בשל אי השליטה בשפה העברית של רבים‬
‫מן המתפללים‪ .‬בעבור חלק מהם עלתה חשיבותה של‬ ‫אורתודוקסים ולא אורתודוקסים כאחד‪.‬‬
‫הדרשה על זו של התפילה עצמה‪ ,‬כפי שהעידה המתפללת‬ ‫האורתודוקסים חלקם מצאו את מקומם בבתי הכנסת‬
‫אלזה לסקר שילר‪ .‬אולם בימים הנוראים לא היה מקום‬ ‫הקיימים וחלקם הקימו מוסדות חדשים דוגמת בתי‬
‫התפילה המצומצם מספיק לדרישת הרבים ולכן עברה‬
‫התפילה לאולמות בית הספר לאומנות "בצלאל" הסמוך‪.‬‬ ‫הכנסת "חורב" ו"בניין ציון" בשכונת רחביה‪.‬‬
‫הרב וילהלם ידע לתת תוכן חדש למנהג "תיקון שבועות"‪,‬‬ ‫לעומתם התקשו הליברלים שבין עולי גרמניה למצוא‬
‫שמקורו בחוגי המקובלים של האר"י בצפת‪ .‬בין הלומדים‬ ‫מקום תפילה לפי מנהגיהם בגרמניה‪ .‬נסיונות לפעול‬

‫היו הפרופסורים מ‪ .‬בובר‪ ,‬ש‪.‬ה‪ .‬ברגמן וע‪.‬א‪ .‬סימון‪.‬‬ ‫ברוחזו נכשלו‪.‬‬
‫לפיכך החל הרב ד"ר יעקב דוד וילהלם‪ ,‬מייסד "אמת‬
‫ואמונה" לכנס בביתו מנין ברוח ליברלית‪ .‬לאחר כמה‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪25 2022‬‬

‫את החיים הקהילתיים סביב בית הכנסת‪ ,‬התפילה ולימוד‬ ‫איחוד שיבת ציון‬
‫התורה‪.‬‬ ‫ה"איחוד" החל לפעול בשנת ‪ ,1934‬כאשר בראשיתו‬
‫הובילו אותו הרבנים לוי‪ .‬תחילה התפללו ברחוב בן יהודה‬
‫אנשי חוג "איחוד שיבת ציון" היו בהשקפת עולמם‪ ,‬פחות‬ ‫‪ 67‬בצפון ובמרכז בבית המורה ברחוב בלפור‪ .‬בימים‬
‫נחושים באשר לדרך "תורה עם דרך ארץ" נוסח פרנקפורט‪,‬‬ ‫הנוראים קיימו עוד שלושה מניינים נוספים בבית הספר‬
‫נורדאו בסמינר לווינסקי ובבית המורה‪ .‬ביוזמת הרב‬
‫הלכך נחלו הצלחה חלקית‪.‬‬ ‫אנסבכר הוקם בניין יעודי לבית הכנסת‪ .‬הרב ראה בנוער‬
‫תחום נוסף שבו ניכרת פעילותם שליהודי גרמניה הדתיים‪,‬‬ ‫את עתידה של הקהילה ולכן אפשר לחוג הנוער הדתי‬
‫שמצאו את ביטויו בכל קהילותיהם הוא במסגרת החברה‬ ‫לפעול באופן עצמאי במקביל לפעילות בית הכנסת‪ .‬כן‬
‫קדישא‪ .‬הוקמה מסגרת מיוחדת לגמילות חסד של אמת‪,‬‬ ‫הוציא בית הכנסת עיתון מיוחד למתפללים חלקו בעברי‬
‫ברוח המנהגים המכובדים שאפיינו את קהילת גרמניה‬ ‫וחלקו בגרמנית‪ .‬בית הכנסת היה פתוח לחתונות ולבר‬

‫מסורת זאת קמה מטעם "איחוד שיבת ציון"‪.‬‬ ‫מצוות וכך הבטיחו חיי קהילה סביב בית הכנסת‪.‬‬
‫במסגרת ה"איחוד" פעל גם כולל "מכתם לדוד" ע"ש הרב‬ ‫"איחוד שיבת ציון"‪ ,‬שנוסדה בתל אביב‪ ,‬היתה מראשיתה‬
‫דוד אוקס‪ ,‬מן הדמויות הבולטות ברבני גרמניה שלפני‬ ‫קהילה פתוחה הרבה יותר וכללה מראשיתה גם יהודים‬
‫השואה‪ ,‬ומראשי הציבור הדתי בת"א‪ ,‬שתרם רבות בתחום‬
‫שלא נמנו עם עולי גרמניה‪.‬‬
‫החינוך הדתי!‬ ‫ומוסיף מיכאל ששר‪ ,‬בספרו "כחלום יעוף" תרומת יהודי‬
‫"אהבת תורה" בחיפה‬ ‫גרמניה לחיים הדתיים בארץ שדווקא פתיחות זו שבה‬
‫בית הכנסת "אהבת תורה" בחיפה נוסד בשנת ‪.1937‬‬ ‫הצטיינה הקהילה‪ ,‬גרמה לכך שהשפעתה על הציבור‬
‫תחילת נדד בדירות פרטיות‪ ,‬עד שהגיע למשכן קבע‪.‬‬ ‫הרחב בתל אביב הייתה ניכרת יותר‪ ,‬מזו של "חורב"‬
‫בראש בית הכנסת עמדו הרבנים משה פידלינג‪ ,‬ואברהם‬
‫יצחק קליין‪( .‬מרבני הקהילה הנפרדת בנירנברג)‪.‬‬ ‫בירושלים‪.‬‬
‫מייסדי הקהילה הביאו עמם את מנהגי אבותיהם במדינות‬ ‫חברי הקהילה השתייכו למפלגת הציונות הדתית‪ .‬איחוד‬
‫אשכנז והם ממשיכים‪ ,‬בתחומים רבים‪ ,‬לשמור בקפידה‬ ‫שיבת ציון נוסד בשנה ‪" ,1935‬במטרה להמשיך ולקיים את‬
‫על מנהגים אלה‪ .‬אופייני לקהילה זו‪ ,‬שהקפידו על הצד‬ ‫מסורת אבותינו במולדת המתחדשת‪ ,‬תוך התאמה לתנאים‬
‫הטכסי ועל הנוי שבתפילה‪ ,‬שהיא הוציאה לוח זמנים‬
‫לסדר תפילות בו צויינו במדוייק זמני התפילה בחול‪,‬‬ ‫הקיימים בארצנו‪".‬‬
‫בית הכנסת היה חלוץ בהחדרת יראת כבוד לתפילה בביה"כ‪,‬‬
‫בשבת ובמועדים‪.‬‬ ‫ובהקמת כיתת הכנה לבני המצווה‪ .‬הנהיג לראשונה בארץ‬
‫מספרת אחת החברות‪" :‬עלינו–בעלי ואני‪ -‬מליבק (בגרמניה)‬ ‫טכסי נישואים ב"נוסח אחר" גם המשפחה באבלה מצאה‪,‬‬
‫ב‪ 1936-‬בתחילה סרב בעלי להתפלל בבית כנסת של‬ ‫נחמה בקהילה‪ ,‬ע"י טכסי קבורה המעוררים כבוד‪ ,‬כרב בית‬
‫ייקים‪ ,‬בנימוק שאינו רוצה להסתגר ב'לנדסמנשפט' וכי כל‬ ‫הכנסת שמש במשך שנים רבות‪ ,‬הרב יהודה אנסבכר‪ .‬בניית‬
‫המקום הייתה גולת הכותרת לפעילות דתית קהילתית‬
‫ישראל חברים‪.‬‬ ‫בת"א‪ ,‬ע"פ הדגם של יהדות גרמניה‪ ,‬התמזגו בקהילה זו‬
‫אך משהתאכזב ממנהגי המתפללים בביה"כ המרכזי‬ ‫גם מניינים אחדים של עולי גרמניה‪ ,‬כמו המניין הקבוע‬
‫בבית צעירות מזרחי בת"א‪ ,‬שם הטביעו את חותמם הרב‬
‫בחיפה‪ ,‬הגענו לקהילת "אהבת תורה"‪.‬‬
‫התברר שאין זה רק בית כנסת אלא גם קהילה הדואגת‬ ‫ד"ר דוד אוקס והרב יששכר יעקובסון‪.‬‬
‫לחבריה שבמסגרתה פעלו‪ :‬ועדת ביקור חולים‪ ,‬ועדת‬ ‫המרכז עסק‪ :‬א‪ .‬בהפצת תורה וערבי יהדות בקרב כל‬
‫אירוח לשבתות‪ ,‬ועדה להלוואות (גמ"ח) ועדה ל"הדרת‬ ‫שכבות הציבור בת"א ב‪ .‬לקרב רחוקים‪ ,‬לבנות גשר וליצור‬
‫פני זקן" ועוד‪ .‬ואולם גולת הכותרת הייתה הקמת מוסדות‬ ‫קשר בין מקיימי תורה ומצוות לבין "מחפשי דרך" ברוח‬
‫חינוך לילדי החברים‪ .‬כך הוקמו בחיפה ביה"ס הריאלי‬ ‫של "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"‪ .‬ג‪ .‬לפתח‬
‫"יבנה" לבנים‪ ,‬ביה"ס "בית יעקב" לבנות‪ ,‬גן ילדים "אוהל‬
‫יעקב"‪ ,‬וגם סניף של תנועת הנוער החרדית "עזרא"‪ .‬כמו‬

‫‪26‬‬

‫דתיות אלו שהן אפשרו ליהודי גרמניה שעלו בשנות‬ ‫כן נחלצו חברי הקהילה לעבודת גמילות חסד של אמת‬
‫השלושים ובראשית שנותיהם בארץ קליטה טובה יותר‪,‬‬ ‫בחברה קדישא של חיפה ובמסירותם העלו את רמתה‬
‫כאשר מערכות הקליטה שפעלו אז בארץ לא היטיבו עמם‪,‬‬ ‫לרמה הראויה למשימה חשובה זו‪ ,‬כפי שהיה נהוג אצלם‬

‫בלשון המעטה‪.‬‬ ‫בגרמניה‪.‬‬
‫ולבסוף הערה אישית‪ :‬רשימה חלקית זו נכתבה בסיועו‬ ‫נוסף לתפילה עמד גם כאן לימוד התורה במרכז העניינים‪,‬‬
‫הן בבית הכנסת והן בבתי חברים כולל נשים וילדים‪ .‬כן‬
‫של אורי וירצבורגר בדברים שבעל פה‪.‬‬ ‫התנהלה פעילות תרבותית‪ -‬בעיקר הרצאות של אנשי‬
‫ובספרים‪( :‬מיכאל ששר שרשבסקי) "כחלום יעוף"‪-‬‬ ‫מדע‪ ,‬דת וספר בגרמנית‪ ,‬משום שלחלק נכבד של החברים‪,‬‬

‫תרומת יהודי גרמניה לחיים הדתיים בא"י‪.‬‬ ‫הייתה זו השפה היחידה המובנת‪".‬‬
‫(ראובן גפני) מקדש מעט‪ ,‬בתי כנסת מוכרים ונסתרים‬ ‫פעילות מאורגנת נוספת על בסיס סוציאלי‪ ,‬מבוססת על‬
‫בירושלים‪ ,‬שערי חסד רחביה‪ ,‬קרית שמואל טלביה‪ ,‬הוצ'‬ ‫השקפת עולם דתית‪ ,‬הוקמו ארגוני נשים למטרות עזרה‬
‫הדדית‪( .‬כוללי אספקת אוכל כשר לחולים שאושפזו בבית‬
‫יד יצחק בן צבי‪ ,‬י‪-‬ם‪.‬‬ ‫החולים האיטלקי בעיר)‪ .‬ראוי לציין שבית כנסת זה הוציא‬
‫ספר היובל של קהילת "אהבת תורה" בחיפה‪.‬‬ ‫ספר יובל בשם "אהבת תורה" בחיפה‪ .‬עוצמתן של קהילות‬
‫השורות שכתבתי הן רק הד לכתוב בספרים אלה וכל‬

‫המעוניין בנושא ייטיב לקוראם‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪27 2022‬‬

‫ככה כן הורסים חומה‪:‬‬

‫‪ 33‬שנה לנפילת חומת ברלין ולאיחוד גרמניה ‪ -‬המסר לחופש‬
‫והתקווה לשלום‬

‫מאת ד"ר אסנת רוזן קרמר‪ ,‬אדריכלית ומתכננת ערים‬

‫הסובייטי‪ ,‬סומנו דרכי פטרולים ודרכי טשטוש עקבות‬ ‫פרולוג אישי‬
‫למניעת בריחה‪ .‬חומת ברלין‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,1961‬ניתקה‬
‫את שני חלקי העיר ופילגה בין שני עולמות‪ :‬הפשיסטי‬ ‫ב ‪ 9‬בנובמבר בשנת ‪ 1989‬נפלה חומת ברלין‬
‫‪ -‬החומה שהפרידה בין מזרח העיר‪ ,‬למערבה מאז ‪.1961‬‬
‫והחופשי‪.‬‬
‫ברלין קשורה בחיי קהילה יהודית מפוארת‪ ,‬בהם בני‬
‫ביום ‪ 6‬בנובמבר‪ ,1989 ,‬ביום השנה ה‪ 51 -‬לליל הבדולח‪,‬‬ ‫משפחתי – סבתי לבית דניאלביץ הוריה ואחיה‪ ,‬וסבי לבית‬
‫נפלה חומת ברלין‪ ,‬שהיוותה גם סמל ל"מסך הברזל"‪,‬‬
‫לאחר ‪ 28‬שנות קיומה‪ – .‬שוב נפתחה ברלין‪ ,‬והדרכים‬ ‫רוזנבליט הוריו ואחיו‪.‬‬
‫כל הדרכים הובילו לברלין‪( ...‬וכל עוד היתה דרך‪...‬גם ממנה‪,‬‬
‫לברלין וממנה‪.‬‬ ‫כפי שיתואר מיד)‪ - .‬בני המשפחה השתקעו בעיר‪ ,‬באזורים‬
‫ובימים אלה‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2022‬מציינים ‪ 33‬שנה לנפילת‬
‫וברבעים שונים‪:‬‬
‫החומה‪,‬‬ ‫ •בחלק העיר הצפוני – בו גרו החרדים‪ ,‬ובתוכם גם בני‬
‫משפחתו של סבא רבא‪ ,‬שמואל רוזנבליט‪ .‬קרוב לבית‬
‫חומת ברלין‪ 13 :‬באוגוסט ‪ 9 - 1961‬בנובמבר ‪1989‬‬ ‫הכנסת המרכזי של "עדת ישראל"‪ ,‬שהדוד איזידור היה‬

‫‪ .1‬חומה ‪ -‬מבנה‪ ,‬זהות ומשמעות‬ ‫אחד מפרנסיו‪.‬‬
‫‪ .2‬פרזנטציה ‪ -‬הצגת רעיון החומה על ידי בעלי עניין–‬ ‫ •באזור המזרחי – בו גר הפרולטריון‪ ,‬מפליטי מזרח‬

‫והדרך ליישומו‬ ‫אירופה‪ ,‬ולתקופה מסוימת בני משפחת סבתי‪.‬‬
‫(‪ )1‬מבנה‪ :‬הקמת החומה בשלבים‪ -‬מתוואי אחד לארבעה‬ ‫ •באזור המערבי – שנחשב ה"מכובד" וה"שיקי"‪,‬‬
‫בגרונוולד ובשרלוטנבורג‪ ,‬שם גרו "המתבוללים"‪,‬‬
‫קווים‪.‬‬
‫(‪ )2‬זהות ומשמעות‪ :‬חיים בצל החומה משני עבריה‪.‬‬ ‫ובתוכם כמה קרובים ממשפחת פולוורמאכר;‬
‫ •באזור המרכזי – ברובע הא ְנ ָזה (‪ ,)Hansaviertel‬שם‬
‫‪ .3‬רפרזנטציה – הצגה מחדש של החומה והמקום‬
‫(‪ )1‬רפרזנטציה למבנה‪ :‬אקט הרס החומה – הסרת חומות‬ ‫גם בחרה לגור משפחת שמואל רוזנבליט‪.‬‬
‫רובם ‪ -‬ציונים שעלו לארץ ישראל ושמרו על קשר הדוק‬
‫ואיחוד‪.‬‬ ‫עם חלק המשפחה שנותר בגרמניה‪( .‬סבתי עלתה כבר‬
‫(‪ )2‬רפרזנטציה לזהות ולמשמעות‪ :‬שרידי החומה כסמל‬ ‫ב‪ ,1922-‬משפחתה סביב ‪ ,1933-4‬אחרי עליית הנאצים‬
‫לשלטון)‪ .‬בני המשפחה שהספיקו לצאת את גרמניה לפני‬
‫בינלאומי לאיחוד ושלום‪.‬‬ ‫'ליל הבדולח' שחולל הרייך בין ה‪ 9-‬ל‪ 10-‬בנובמבר ‪,1938‬‬
‫ניצלו‪ .‬אלה שבחרו להישאר‪ ,‬הועברו לגטו (במינסק)‪ ,‬מצאו‬
‫‪ .1‬חומה‪ -‬מבנה‪ ,‬זהות ומשמעות‬
‫משמעות "חומה" תלויה הן בנקודת השקפתו של המתבונן‬ ‫בהמשך את מותם בידי הנאצים‪.‬‬
‫במבנה שלה‪ -‬צורתה‪ ,‬ממדיה‪ ,‬חומרים ואלמנטים המשולבים‬ ‫אך עבורנו נותרה גרמניה "ארץ אבות"‪ ,‬וברלין נשארה עיר‬
‫בה; והן בידיעותיו אודות זהותה‪ -‬מיקומה במרחב או על‬ ‫המוצא‪" ,‬עיר אבות"‪ .‬בזכות הציונות שצמחה בה‪ -‬הגענו‬

‫התפקידים שהיא ממלאת‪.‬‬ ‫לישראל‪ .‬וכאן נשארנו לתמיד יוצאי גרמניה‪.‬‬
‫ברלין שינתה פניה מאז חיו בה בני המשפחה שלי‪ .‬הדרכים‬
‫חֹו ָמה (כמבנה‪ ,‬בתכנון ובנייה) היא קיר המשמש לתחום‬ ‫אליה‪ ,‬ובתוכה ‪ -‬בין חלקיה – נחסמו לאחר מלחמת העולם‬
‫תא שטח מוגדר‪ ,‬להפרידו ולסמן את גבולותיו‪ .‬לרוב‪ ,‬חומה‬ ‫השנייה‪ ,‬על פי אזורי כיבוש‪ ,‬שחולקו בין המעצמות שהכניעו‬
‫היא אטומה כדי להסתיר מה שמאחוריה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא‬ ‫את גרמניה הנאצית‪ .‬סביב מזרחה של העיר‪ ,‬איזור הכיבוש‬
‫עבה‪ ,‬חזקה וגבוהה יותר מגדר או מקיר רגילים‪ ,‬ומוקמת‬
‫מחומרים קשיחים‪ ,‬במטרה לבצר את תא השטח ולהיות‬

‫‪28‬‬

‫יתר חלקי העיר שבשליטת בעלות הברית המערביות‪.‬‬ ‫עמידה במיוחד כנגד התקפות וחדירת גורמים עוינים‪.‬‬
‫מיוני ‪" ,1948‬זמנית" ‪ -‬למשך ‪ 11‬חודשים‪ ,‬אף חסמו את‬ ‫ערים המוקפות חומה‪ ,‬מוכרות כבר מהזמן העתיק (דוגמת‬
‫דרכי הגישה משטחם לחלק המערבי של ברלין‪ ,‬וזו הייתה‬ ‫יריחו‪ ,‬בשנת ‪ 9500‬לפנה"ס)‪ ,‬וידועות בארץ ישראל מימי‬

‫למעשה במצור‪.‬‬ ‫יהושוע בן נון (ירושלים‪ ,‬לוד‪ ,‬יודפת‪.)...‬‬
‫ב‪ 1949-‬איחדו בעלות הברית את השטחים שבשליטתן‬ ‫כדי לאפשר הגדלת ערים‪ ,‬לא נגעו בחומה הקיימת‪ .‬כך עם‬
‫ל"גרמניה המערבית"‪ ,‬ואת רובעי המובלעת המערבית של‬ ‫כל התרחבות של ירושלים צפונה‪ ,‬מימי בית שני‪ ,‬נבנתה‬
‫ברלין ל "ברלין המערבית"‪ .‬מנגד‪ ,‬הקימו הסובייטים את‬ ‫חומה נוספת‪ ,‬צפונית יותר‪ ,‬להגנת השטח המיושב החדש‬
‫"גרמניה המזרחית" בשטח שבשליטתם‪ .‬ברלין המזרחית‪,‬‬
‫שהסכם בין המדינות קבע שהיא שטח כבוש בשליטה‬ ‫(ידועות שלוש חומות כאלה)‪.‬‬
‫סובייטית‪ ,‬לא הוכרה על ידי בעלות הברית ומדינות המערב‬ ‫בימינו‪ ,‬כבשירה של נעמי שמר‪ ,‬ירושלים היא העיר אשר‬

‫כבירת גרמניה המזרחית‪.‬‬ ‫"בלבה חומה"‪ :‬של העיר העתיקה‪.‬‬
‫בתוך שלוש שנים (‪ ,)1950-1952‬גרמניה המערבית משכה‬ ‫ובתוך העיר רומא‪ ,‬מתחם המוקף חומה‪ :‬קריית הוותיקן‪,‬‬
‫אליה ‪ 546,000‬מהגרים‪-‬פליטים מגרמניה המזרחית‪ .‬נוכח‬
‫גל הנטישה‪ ,‬הורה סטלין למזרח גרמנים לסגור הרמטית‬ ‫שהיא עיר מדינה ריבונית בעיר‪.‬‬
‫את הגבול בין שתי הגרמניות (‪ ,)1952‬ולבנות גדר מבוצרת‬ ‫חומות הוקמו סביב ארמונות (לדוגמה‪ ,‬באמצע המאה ה‪9-‬‬
‫לאורכו‪ .‬אלא שגדר התיל הדוקרני‪ ,‬כשלצדה רצועה‬
‫מפורזת בת מספר קילומטרים‪ ,‬לא מנעו תנועה למערב‬ ‫בארצות האסלאם) ויצרו מתחם שהוא "עיר ארמון"‪.‬‬
‫בתוך ברלין עצמה‪ ,‬ואת המשך בריחת תושבים ממזרח‬ ‫וחומות שימשו לביצורם של ישובים חקלאיים יהודיים‬
‫גרמניה ומשכנותיה הקומוניסטיות אל המערב‪ .‬לכן‪ ,‬קיבלו‬ ‫שהוקמו בארץ ישראל‪ ,‬בצורה מודולרית‪ ,‬בימי מאורעות‬
‫המזרח גרמנים את אישור הסובייטים לסגור הרמטית גם‬ ‫תרצ"ו‪-‬תרצ"ט (‪ )1939–1936‬ומעט לאחריהם ‪ -‬יישובי‬
‫את מובלעת ברלין המערבית‪ ,‬אלא שלאחר מות סטלין‬
‫(‪ )1953‬ההנהגה החדשה של ברית המועצות חששה כי‬ ‫חומה ומגדל‪.‬‬
‫סגירה כזו עלולה להוביל "להפרת הסדר הקיים"‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫להבדיל מחומות היקפיות‪ ,‬לאורך ההיסטוריה‪ ,‬הוקמו‬
‫הותירה את הגבול עם ברלין המערבית כרצועת חיץ בלתי‬
‫מגודרת‪ ,‬וזה הפך להיות האזור היחיד בגרמניה המזרחית‬ ‫חומות המבדילות בין שני עולמות שונים באותה עיר‪.‬‬
‫בפאז שבמרוקו חומה ("מלכ") הוקמה סביב הרובע היהודי‪.‬‬
‫שדרכו ניתן היה לחצות לגרמניה המערבית‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬כחלק מתוכנית הפתרון הסופי‪,‬‬
‫מספר אירועים הצביעו על הקשר העמוק בין תושבי שני‬ ‫הנאצים תחמו רחובות ורבעים בליבן של ערים רבות‬
‫במזרח אירופה בגדר גבוהה ואטומה או חומה‪ ,‬להקמת‬
‫הצדדים‪.‬‬ ‫"גטו"‪ .‬בתוכו ריכזו את יהודי הסביבה‪ ,‬במחנה ריכוז‪ .‬מי‬
‫ביוני ‪ 1953‬חצו תושבי מערב ברלין את קווי החיץ‪ ,‬והצטרפו‬ ‫ששרדו את שלב הגטאות‪ ,‬חוסלו בדרכים שונות או נשלחו‬
‫להפגנות פועלים בחלקה המזרחי‪ ,‬שכללו הצתת חנויות‬
‫בבעלות ממשלתית ושריפת דגל ברית המועצות מעל שער‬ ‫אל מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫ברנדרבורג‪ .‬תגובת הסובייטים הייתה ירי והכנסת טנקים‬
‫‪ .2‬פרזנטציה ‪ -‬הצגת רעיון החומה על ידי בעלי עניין–‬
‫לעיר‪.‬‬ ‫והדרך ליישומו‬
‫גל בריחת מהגרים מהמזרח הקומוניסטי‪ ,‬שהיה נתון‬
‫להגבלות "סוציאליסטיות" ולרמת החיים נמוכה‪ ,‬אל המערב‬ ‫רעיון החומה בברלין יסודו בחלוקת העיר בתום מלחמת‬
‫המשגשג היה בלתי פוסק‪ - .‬לא עזרו תמרצים והקלות‬ ‫העולם השנייה (‪ )1945‬לארבעה רובעים‪:‬‬
‫שניסו הסובייטים לתת לתושבי גרמניה המזרחית‪ .‬בשנה‬
‫זו (‪ ,)1953‬לבדה‪ ,‬ערקו למערב ל‪ 350-‬אלף איש‪ ,‬ובשנים‬ ‫אחד מהם‪ -‬במזרח העיר ברלין ‪ -‬אזור כבוש על ידי כוחות‬
‫הבאות בין ‪ 200,000‬ל‪ 250,000-‬מהגרים בשנה‪ ,‬רובם‬ ‫ברית המועצות‪ ,‬ובשליטתה‪ ,‬כחלק מהאזור הסובייטי של‬
‫גרמנים וחלקם גם צ'כים ופולנים‪ ,‬שהגיעו לברלין המזרחית‪.‬‬ ‫גרמניה‪ .‬בהמשך‪ ,‬בניגוד להסכמים מתום המלחמה ולהיותו‬
‫ההשלכות היו בעלות משמעות כלכלית וחברתית‪ ,‬כי‬
‫הייתה זו "בריחת מוחות" של אקדמאים (מורים‪ ,‬רופאים‪,‬‬ ‫כבוש‪ ,‬הוא הפך לבירת גרמניה המזרחית;‬
‫שלושת האחרים‪ -‬בחלקה המערבי של העיר "ברלין‬
‫מהנדסים) ונטישה של בעלי מקצועות חיוניים‪.‬‬ ‫(מערב)"‪ - ")Berlin West(" ,‬היו שטחים כבושים‬
‫משבר ההגירה הוביל את שלטונות גרמניה המזרחית‬ ‫בידי בעלות הברית המערביות‪ :‬ארצות הברית‪ ,‬בריטניה‬
‫(הממלכה המאוחדת) וצרפת ובשליטתן‪ .‬בפועל‪ ,‬האזור‬
‫היווה מובלעת של גרמניה המערבית בתוך מזרח גרמניה‪,‬‬

‫מוקפת בשטח בשליטה סובייטית‪.‬‬
‫כבר מ‪ ,1946-‬החלו השלטונות הסובייטים להגביל את‬
‫התנועה בין החלק המזרחי של ברלין‪ ,‬שבשליטתם‪ ,‬לבין‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪29 2022‬‬

‫במבנים שעל תוואי החיץ‪ ,‬חויבו דיירים להיכנס לבתיהם‬ ‫להקשחת הטיפול בחוצים את המעברים בברלין‪ .‬כניסת‬
‫מכיוון ברלין המזרחית‪ ,‬אף אם הייתה זו הכניסה האחורית‪,‬‬ ‫תושבי מערב ברלין למזרח הוגבלה‪.‬‬
‫כדי לא לעבור בצד המערבי‪ .‬המרווחים שבין הבניינים‬
‫"חוצי הגבול" (בגרמנית‪ ,)Grenzgänger :‬היוממים‬
‫נאטמו בקירות לבנים‪.‬‬ ‫ממזרח ברלין למערבה‪ ,‬עוכבו או זומנו לחקירות‪ ,‬לחצו‬
‫החל מ‪ 23-‬באוגוסט הממשלה המזרח‪-‬גרמנית הודיעה על‬ ‫עליהם להתפטר מעבודתם‪ ,‬ואילצו אותם להפקיד מראש‬
‫צמצום מספר מעברי הגבול מ‪ 12-‬לשמונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרש‬
‫כל אזרח מערב גרמני לאשרת כניסה אליה‪ .‬בן לילה הפכה‬ ‫תשלומים לכיסוי הוצאות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬שכר דירה וכד'‪.‬‬
‫החומה למחסום שמנע מתושבי ברלין המזרחית את חופש‬ ‫מי שניסו לעבור‪ ,‬בלי מקום עבודה קבוע במערב‪ ,‬נתפסו‬
‫התנועה בעירם‪ ,‬ואלה שניסו לחצותה הסתכנו במוות מירי‬
‫והוחזרו לבתיהם‪.‬‬
‫שומרי הגבול המזרח‪-‬גרמנים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬החלו המזרח‪-‬גרמנים גם במסע תעמולה המציג‬
‫מי שניסו להימלט דרך חלונות בניינים הפונים למערב‪ ,‬היו‬
‫את ההגירה למערב כקונספירציה קפיטליסטית‪.‬‬
‫נתונים לסכנת מוות במהלך הבריחה‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬זרם הבורחים מגרמניה המזרחית רק הלך וגבר‪,‬‬
‫עד לאוקטובר ‪ 1961‬נאטמו חלונות הבניינים שעל תוואי‬ ‫והפך לשיטפון‪ :‬עשרות אלפים הצליחו לערוק מדי חודש‪.‬‬
‫החיץ‪ ,‬ותושביהם פונו‪ .‬שנים לאחר מכן הם נהרסו‪ ,‬ושטחם‬ ‫השטאזי (‪- Ministerium für Staatssicherheit‬‬
‫המשרד לביטחון המדינה)‪ ,‬הכינוי למשטרה החשאית של‬
‫הפך לחלק מ"רצועת המוות"‪.‬‬ ‫גרמניה המזרחית‪ ,‬העריך שבין אפריל ועד ‪ 13‬באוגוסט‬
‫ככל שחלפו השנים‪ ,‬חומת ברלין בוצרה ותוגברה במכשולים‬ ‫‪ ,1961‬סוכלו רק ‪ 15‬אחוז מניסיונות הבריחה‪ ,‬וגם מתוכם‬
‫נוספים‪ ,‬עד שהפכה למחסום הרמטי‪ ,‬שמנע מעבר‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בשנים האחרונות לקיומה‪ ,‬ניסיונות הבריחה דרכה הפכו‬ ‫היו מי שחזרו וחצו את הגבול‪.‬‬
‫בסך הכול‪ ,‬לפי הערכות‪ ,‬מיום הכרזת "גרמניה המזרחית"‬
‫נדירים‪.‬‬ ‫(‪ )1949‬עד ליום בניית החומה (‪ )1961‬ערקו מהמזרח‬
‫מגדר לחומה‪:‬‬ ‫למערב דרך ברלין כשליש מתושביה (בין ‪ 2.7‬ליותר מ‪3-‬‬
‫שלב מקדמי‪ :‬פרישת גדר תיל ‪-‬‬
‫בשבועות הראשונים של בניית החומה‪ :‬נפרשה בעיקר‬ ‫מיליון)‪.‬‬
‫גדר תיל בסיסית‪ ,‬שתוגברה בלוחות בטון בגובה של כשני‬ ‫מפעלים ומשרדים התרוקנו מעובדיהם‪ ,‬מה שהיווה איום‬
‫מטרים שעליהם לבנים ותיל דוקרני ובעמודי עץ‪.‬‬ ‫על גרמניה המזרחית כולה‪ ,‬שממשלתה החליטה על צעד‬
‫המבצע נתקל בצד המזרחי בהתנגדות מעטה‪ ,‬ובצד‬
‫המערבי ‪ -‬בהפגנות נגד המשטר הקומוניסטי‪.‬‬ ‫דרסטי‪ :‬סגירת המעברים‪.‬‬
‫הדור הראשון‪ :‬מעבר לחומה מבוצרת ‪-‬‬ ‫(‪ )1‬מבנה‪ :‬הקמת החומה בשלבים‪ -‬מתוואי אחד לארבעה‬
‫נוכח גינויים פושרים בלבד לגדר מהמערב‪ ,‬התקדמו‬
‫המזרח‪-‬גרמנים לשלב הבא‪ :‬הפיכתה לחומה לאורך תוואי‬ ‫קווים‬
‫הגבול שנקבע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1961‬החלה גרמניה המזרחית בתכנון ובניית חומת‬
‫ב‪ 20-‬בספטמבר ‪ 1961‬החליטו השלטונות מזרח‪-‬גרמנים‬ ‫ברלין‪ ,‬על מנת למנוע בריחת אזרחיה לברלין המערבית‬
‫על תגבור החיץ בשורת אלמנטים נוספים‪:‬‬ ‫ממזרח העיר‪ – .‬ברלין הוצבה על המפה כעיר חצויה בין‬
‫הקמת חומת גבול משולבת בתעלות נגד כלי רכב‪ ,‬יצירת‬
‫"דרך טשטוש" להקל על גישוש ואיתור נמלטים‪ ,‬וחסימת‬ ‫מזרח למערב‪.‬‬
‫מערכות ביוב ששימשו "מנהרות בריחה"‪ - .‬כל אלה ויושמו‬ ‫התוכנית לבניית גדר ‪ /‬חומה נרקמה במחשכים‪ ,‬ונחשבה‬

‫בהדרגה‪.‬‬ ‫בגרמניה המזרחית לסוד מדינה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החליטו על שורת צעדים לפינוי מוחלט של תושבי‬ ‫הסובייטים נתנו את הסכמתם להקמת החומה‪ .‬מתחילת‬
‫בתים שגבלו בתוואי הגדר‪ ,‬ועל החמרה בהוראות הפתיחה‬ ‫יולי ‪ 1961‬היו מעורבים בתכנונה (הם רק התנגדו לסגירת‬
‫המסדרונות האוויריים של שדות התעופה של ברלין‬
‫באש– שיכללו ירי מכוון ומיידי על חוצי הגבול‪..‬‬ ‫המערבית‪ ,‬והזהירו כי יש להקפיד שלא לחדור לתחומי‬
‫באוקטובר ‪ 1961‬הצליחו צעירים ממערב ברלין לגזור קטע‬ ‫ברלין המערבית)‪ ,‬ואף הזרימו לגרמניה המזרחית כוחות‬
‫של גדר התיל‪ ,‬ו‪ 22-‬ברלינאים חמקו דרך הפרצה הצרה‬
‫של הצבא האדום‪ ,‬כדי לאבטח את המבצע‪.‬‬
‫מהמזרח למערב‪.‬‬ ‫בפרויקט היו מעורבים השרים לביטחון המדינה‪ ,‬הפנים‪,‬‬
‫בסוף ‪ 1961‬ובתחילת ‪ 1962‬נעשו ניסיונות לפוצץ את‬
‫ההגנה והתחבורה‪.‬‬
‫בסוף יולי כבר נקבע תוואי החיץ בין שני חלקי העיר‬
‫ונקבעו הוראות לתכנונו‪ .‬בתחילת אוגוסט החלה היערכות‬
‫חשאית לביצוע‪ ,‬בלי ששירותי הביון של נאט"ו הבינו את‬

‫העומד להתרחש‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫התחתון היה מחוזק‪ ,‬כדי למנוע מעבר בזחילה‪.‬‬ ‫החומה באמצעות ‪ ,TNT‬אך לא נגרם לה נזק‪.‬‬
‫ •רצועת מכשולים שונים‪ ,‬ברוחב מטרים אחדים‪ ,‬שכללה‪:‬‬ ‫ניסיונות בריחה רבים של תושבי מזרח העיר הסתיימו‬
‫מחסומי מתכת מחודדים מברזל זוויתי נטוי (בזנ"טים)‬
‫שכונו "נעילת קודקוד" ("‪" ;)"Höckersperre‬מחסום‬ ‫במוות‪.‬‬
‫פני השטח" ("‪ ,)"Flächensperren‬או "מיטת‬ ‫הדור השני של החומה‪ :‬הקמת גדר נוספת ‪-‬‬
‫אספרגוס" (בפי השומרים) או "המדשאה של סטלין"‬ ‫ב‪ 1962-‬הוחל בהקמת גדר נוספת‪ ,‬משופרת‪ ,‬בעומק של‬
‫(בכינויו במערב) ‪ -‬משטח ממנו בלטו מסמרי מתכת‬ ‫כ‪ 80-‬מטר בתוך הצד המזרח גרמני ("החומה האחורית")‪,‬‬
‫(מעין מיטת מסמרים)‪ ,‬במטרה לפצוע נמלטים שיקפצו‬ ‫בתוואי מקביל לראשונה‪ .‬השטח בין שתי הגדרות "נוקה"‪:‬‬
‫בניינים פונו מדייריהם ונהרסו‪ ,‬ואז השטח הוכרז סטרילי‪.‬‬
‫מגדר ההתרעה לקרקע‪.‬‬ ‫הוא כוסה בשכבת חצץ מגורפת‪ ,‬המקלה על גילוי עקבות‪,‬‬
‫ •רצועת מגדלי שמירה ועמודי תאורה (רצועת "פס‬ ‫ולאורך השטח – שלימים נודעה בשם " רצועת המוות" ‪-‬‬
‫הוצבו ‪ 302‬מגדלי שמירה שנועדו למנוע עריקה מהחלק‬
‫האור")‪.‬‬ ‫המזרחי למערבי ולפקח על הפרדה בין הצדדים‪.‬‬
‫ •דרך פטרולים מוארת‪.‬‬ ‫הדור השלישי של החומה‪ :‬שכלול המכשול ‪-‬‬
‫ •דרך טשטוש ("‪ )"Kontrolstreife‬לגילוי עקבות‬ ‫משנת ‪ 1965‬ועד ‪ ,1975‬שוכללה החומה באופן מתמיד‪,‬‬
‫נמלטים‪ ,‬באורך ‪ 124.3‬קילומטר‪ ,‬שרוחבה שבעה‬ ‫הוגבהה והפכה למכשול מבוצר שכמעט בלתי חדיר‪.‬‬
‫מטרים‪ .‬בצמוד לדרך זו‪ ,‬לאורך כבל שנמתח מעל‬ ‫הדור הרביעי של החומה‪ :‬מ‪ 1975-‬ועד נפילתה ‪-‬‬
‫לקרקע‪ ,‬פטרלו כלבי רועה גרמני‪.‬‬ ‫על תוואי החומה הוצבו לוחות בטון מזוין ענקיים‪ ,‬בגובה‬
‫ •תעלות נגד מעבר כלי רכב ("‪)"Fahrzeugsperren‬‬ ‫‪ 3.6‬מטרים וברוחב של ‪ 1.20‬מטר‪ .‬חלקם העליון כוסה‬
‫באורך ‪ 105.5‬קילומטר‪.‬‬
‫ •החומה עצמה ‪ -‬לוחות בטון מזוין בגובה של ‪ 3.6‬מטר‪,‬‬ ‫בצינור מעוגל‪ ,‬המקשה על הטיפוס‪.‬‬
‫שהשתלבו במדויק זה בזה‪ - .‬החומה המוכרת מהצד‬ ‫לוחות טרומיים אלה ‪ -‬הם שהרכיבו את החומה המוכרת‬
‫מצדה של ברלין המערבית; הם שיצרו את החומה הראשונה‬
‫המערבי‪.‬‬ ‫בהיסטוריה שיוצרה בקו ייצור המוני‪ ,‬ונבנתה סביב עיר‬
‫(‪ )2‬זהות ומשמעות‪ :‬חיים בצל החומה משני עבריה‬
‫במשך כמעט שלושה עשורים (‪ )1989–1961‬חומת ברלין‬ ‫שלמה‪.‬‬
‫(‪ )Berliner Mauer‬המבוצרת‪ ,‬באורך כולל של ‪156.4‬‬
‫קילומטר‪ ,‬הקיפה את מובלעת ברלין המערבית שבלב‬ ‫מבנה חומת ברלין‪ ,‬והאמצעים לעצירת הבורחים ממזרח ברלין למערב‬
‫גרמניה המזרחית‪-‬הקומוניסטית‪ .‬וכן החומה חצתה את‬ ‫(מימין לשמאל)‪:‬‬
‫ברלין‪ ,‬שהייתה בירת גרמניה עד ‪ ,1945‬לשני חלקים לא‬
‫שווים‪ :‬ברלין המזרחית ‪ -‬שבשליטת גרמניה במזרחית‪,‬‬ ‫החומה האחורית‪ ,‬גדר התרעה‪ ,‬פס מכשולים ("שיני דרקון"‪" ,‬מיטת‬
‫אספרגוס"‪" .‬המשאה של סטלין" ועוד)‪ ,‬רצועת מגדלי שמירה ("פס האור")‪,‬‬
‫וברלין המערבית ‪ -‬בשליטת גרמניה המערבית‪.‬‬
‫לחומה‪ ,‬כמחסום פיזי‪ ,‬נודעה השפעה דרמטית‪ :‬היא מנעה‬ ‫דרך פטרולים מוארת‪ ,‬דרך טשטוש‪ ,‬תעלות‪ ,‬החומה עצמה‪.‬‬
‫מעבר מהמזרח הקומוניסטי למערב הליברלי ולהפך‪.‬‬ ‫יוצר‪ .~Ori :‬תאריך יצירה‪:‬‏‪ 17‬בינואר ‪ 016‬‏‪ 2‬זמין לפי תנאי הקדשה עולמית‬
‫תושבי ברלין משני חלקי העיר הופרדו‪ ,‬ולא הצליחו‬
‫לחצותה ולהיפגש כרגיל עם קרובים וחברים‪ ,‬אף שגרו‬ ‫לנחלת הכלל ‪ CC 1.0‬של ‪.Creative Commons‬‬

‫בקרבת מקום‪.‬‬ ‫ •"החומה האחורית" (‪ - )Hinterlandmauer‬חומת‬
‫משנת ‪ 1964‬הותרו הקלות מעבר למערב העיר במקרים‬ ‫בטון בגובה של כשני מטרים‪ ,‬שחסמה גישה מהמזרח‬
‫מיוחדים‪ :‬ביקור גמלאים את קרוביהם בעניינים משפחתיים‬
‫דחופים או של אנשי מקצוע בתחומים ונושאים מסוימים‪.‬‬ ‫אלרצועת החיץ‪ .‬העוברים אותה היו בגדר נמלטים‪.‬‬
‫עד ‪ 1972‬לא הותר לתושבי ברלין המערבית לעבור לחלקה‬ ‫ •גדר התרעה (‪ Signalzaun‬או ‪- )Kontaktzaun‬‬
‫המזרחי‪ ,‬למעט במקרים מיוחדים‪ .‬אזרחי גרמניה המערבית‪,‬‬ ‫גדר רשת ותיל דוקרני משופע‪ ,‬באורך ‪ 127.5‬קילומטר‪,‬‬
‫שלא היו תושבי ברלין‪ ,‬ותיירים ממדינות המערב‪ ,‬הורשו‬ ‫שנועדה למנוע ניסיונות בריחה ולהתריע עליהם‬
‫להיכנס לעיר המזרחית‪ ,‬אך נדרשו להצטייד באשרת כניסה‬ ‫לשומרים‪ ,‬על ידי אזעקה או הפעלת זרקורים‪ .‬חלקה‬

‫מבעוד מועד‪.‬‬
‫"חוצי הגבול" (ה‪ ,)Grenzgänger-‬מזרח גרמנים שיוממו‬
‫לעבודה במערב‪ ,‬נותרו ללא פרנסה‪ .‬כשחיפשו מקום‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪31 2022‬‬

‫ברלין‪ ,‬בעיצומה של המלחמה הקרה‪ ,‬ביקר קנדי בברלין‬ ‫העסקה חלופי‪ ,‬גילו שהם מסומנים כאויבי המפלגה‪,‬‬
‫המערבית‪ .‬ממרפסת בנין העירייה הוא נשא נאום להמונים‬ ‫ומוגבלים בסוגי משרות שביכולתם לעבוד‪ .‬לרוב‪ ,‬נשלחו‬
‫בכיכר‪ ,‬בו הביע את מחויבות ארצות הברית לביטחונה‬ ‫לעבודה בפסי ייצור של מפעלים‪ ,‬ללא התאמה להשכלתם‪,‬‬
‫ולרווחתה של ברלין‪ ,‬וקרא בגרמנית (איור ‪Ich bin" )2‬‬ ‫לכישוריהם ולניסיונם‪ .‬לסטודנטים ולתלמידים שלמדו‬
‫‪( "ein Berliner‬כפי שתרגמו עבורו מאנגלית את הקריאה‬ ‫במערב לא הותר להמשיך בלימודיהם במזרח כרצונם‪,‬‬
‫"‪"– )"I am a Berliner‬אני ברלינאי"‪ ,‬כביטוי של הזדהות‬
‫מחשש שישפיעו על חבריהם‪.‬‬
‫עם מצוקת תושבי העיר ושל תמיכה מוסרית בהם‪.‬‬ ‫גל מעצרים של מתנגדי המשטר במזרח‪ ,‬בידי השטאזי‪,‬‬
‫לפני אלפיים שנים האמירה הגאה ביותר הייתה '‪Civis‬‬ ‫המשטרה החשאית המזרח גרמנית‪ ,‬נמשך מהקמת החומה‬
‫‪[ 'romanus sum‬אני אזרח רומא]‪ .‬היום‪ ,‬בעולם‬
‫של חופש‪ ,‬האמירה הגאה ביותר היא'‪Ich bin ein‬‬ ‫ועד סתיו ‪1962‬‬
‫‪[ 'Berliner‬אני ברלינאי] ‪ ...‬כל בני האדם החופשיים‪,‬‬ ‫הצל שהטילה והחותם שהטביעה חומת ברלין‬
‫בכל מקום שבו הם חיים‪ ,‬הם אזרחי ברלין‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאדם‬ ‫א‪.‬דימויי החומה ‪ -‬שפירשו את משמעותה והציגו זהותה‬
‫חופשי‪ ,‬אני גאה לומר את המילים "‪Ich bin ein‬‬
‫בעיני מתבוננים שונים;‬
‫‪."!Berliner‬‬ ‫ב‪ .‬ביטויי הזדהות ‪ -‬עם תושבי העיר‪.‬‬
‫דבריו התקבלו בברלין המערבית בהתלהבות‪ ,‬והיה בהם‬ ‫א‪.‬דימויי החומה ‪ -‬שפירשו את משמעותה והציגו זהותה‬
‫בכדי לעודד את תושבי המובלעת העירונית‪ ,‬המוקפת‬
‫בעיני מתבוננים שונים;‬
‫בטריטוריה מזרח גרמנית ואף חוששים מפני כיבושם‪.‬‬ ‫הכינויים שדבקו בחומת ברלין‪ ,‬שניתקה כמעט הרמטית‬
‫נאומו של קנדי נחשב כרגע מכריע ומכונן במלחמה הקרה‪.‬‬ ‫את הקשר בין מזרח למערב‪ ,‬משקפים את דימוייה בעיני‬
‫המתבוננים בה‪ ,‬כך‪ ,‬זהו מקום שנבנו לו‪ ,‬במובנים רבים‪ ,‬שתי‬
‫אני ברלינאי‪ – Ich bin ein Berliner .‬הערות קנדי (‪)John F. Kennedy‬‬
‫על הפתק ממנו קרא את המשפט המכונן‪ ,‬בדגש על הפונטיקה הגרמנית‬ ‫זהויות שונות‪:‬‬
‫ •מצד אחד ‪ -‬הקומוניסטים במזרח גרמניה הציגו אותה‬
‫הנדרשת‪ ,‬בנאומו בברלין ב‪.1963-‬‬ ‫כאמצעי הגנה על המדינה מפני "פשיסטים"‪ ,‬ובהתאם‪-‬‬
‫המקור נמצא במוזיאון קנדי‪ ,‬ברלין‪ .‬נחלת הכלל‪ ,‬ארכיון המדינה של ברלין‪.‬‬ ‫השלטונות המזרח‪-‬גרמניים כינו אותה "חומת‪-‬‬
‫הגנה אנטי‪-‬פשיסטית" (‪antifaschistischer‬‬
‫לאחר כעשור‪ ,‬נחתמו הסכמים בין ארבעת בעלות הברית‬ ‫‪ )Schutzwall‬ו"גבול מבוצר" (‪befestigte‬‬
‫(מספטמבר ‪ 1971‬ומאי ‪ )1972‬שאפשרו הסדרה חלקית‬
‫של החיים בעיר החצוייה‪ .‬כך‪ ,‬במסגרת הסכם ברלין‬ ‫‪ ,)Staatsgrenze‬ואף "פלא התבל השמיני"‪.‬‬
‫(‪ ,)1971‬הותר לתושבי ברלין המערבית להיכנס למזרח‬ ‫ •ומצד שני ‪ -‬בפועל החומה מנעה מהאזרחים לעבור‬
‫העיר כתיירים‪ ,‬ולהיפגש עם בני משפחותיהם שם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫לצד הדמוקרטי של העיר ברלין המחולקת‪ ,‬חלק‬
‫נאסר עליהם ללון בעיר‪ ,‬והם נדרשו לחזור למערב העיר‬ ‫מהעולם החופשי‪ .‬בהתאם‪ ,‬בפי מתנגדיה כונתה החומה‬
‫עד חצות‪ .‬במעברי הגבול הייתה חלוקה ברורה בין "תושבי‬
‫מערב ברלין"‪" ,‬תושבי הרפובליקה הפדרלית" (גרמניה‬ ‫לעיתים "חומת הבושה" (‪.)Schandmauer‬‬
‫אין פלא שהחומה נחשבה לאחד מסמלי 'המלחמה הקרה'‬
‫המערבית) ובין "אזרחי מדינות אחרות"‪.‬‬ ‫(כינוי לעימות בין הגוש המזרחי‪ ,‬ובראשו ברית המועצות‪,‬‬
‫לגוש המערבי‪ ,‬ובראשו ארצות הברית) לאורך יותר מעשרים‬
‫המשך המאמר יבוא בגיליון הבא >>>‬ ‫ושמונה שנים‪ :‬בין ‪ 13‬באוגוסט ‪ 1961‬ל‪ 9-‬בנובמבר ‪.1989‬‬

‫ב‪ .‬ביטויי הזדהות ‪ -‬עם תושבי העיר‪.‬‬
‫בראש ביטויי ההזדהות עם תושבי ברלין‪ ,‬שיצא להם שם‬

‫ברחבי העולם‪ ,‬היו דברי קנדי‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬ביולי ‪ 1961‬נשא ג'ון קנדי‪ ,‬נשיא ארצות הברית דאז‪,‬‬
‫נאום לאומה בו ציין את הנחישות של ארצות הברית להילחם‬
‫על הזכויות של מעצמות המערב בברלין ועל החופש של‬
‫אוכלוסיית מערב ברלין‪ .‬שנתיים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 26-‬ביוני‬
‫‪ ,1963‬זמן קצר לאחר שגרמניה המזרחית הקימה את חומת‬

‫‪32‬‬

‫מתמחים בחמימות‬

‫חדשות מבתי ההורים‬

‫ביקור בתערוכת הציורים של מארק ינאי‬

‫ציור "פתח הבית" המפורסם בו מצויירת ירושלים בצבעי שמן וצבעי מים‬ ‫דיירי בית ההורים‬
‫ומוצגת בבית אבי חי‪ .‬למעלה מ‪ 50-‬שנה מצייר את ירושלים‪ ,‬שערי בתים‬
‫זיגפריד‬ ‫ע”ש‬
‫וחדרי מדרגות‪ ,‬את פנים הבית והמבט אל העיר שבחוץ‪.‬‬
‫משם המשיכו הדיירים לבתי המוסדות הלאומיים ‪ -‬קרן קיימת לישראל‪,‬‬ ‫מוזס יצאו לביקור‬
‫קרן היסוד‪ ,‬הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית‪ .‬לרגל ‪ 120‬שנה‬
‫ליסוד קק"ל‪ ,‬קיבלו הרצאה מעניינת מפי ד"ר מוטי פרידמן‪ ,‬לשעבר‬ ‫בתערוכת הציורים‬
‫מנהל מוזיאון הרצל ומנהל אקדמי בארכיון הציוני‪ .‬דיירי מוזס נהנו מאוד‬
‫מהתרבות העשירה‪ ,‬מחברת הדיירים‪ ,‬והאווירה הכיפית המתלוות לטיול‬ ‫היפיפיה של מארק‬

‫כיפי שכזה‪.‬‬ ‫ינאי המתמחה בציור‬

‫ריאליסטי ותרם רבות לציור ריאליסטי בישראל‪ .‬ינאי שנולד במחנה‬

‫עקורים בגרמניה עלה לישראל‪ ,‬למד בבצלאל ואח"כ לימד שם‪ .‬כיום‬

‫מארק ינאי בן ‪ 76‬ועדיין בתחום הציור ומשמש כמרצה בכיר בתחום‪ .‬הוצג‬

‫יום הקשיש ברשת "חברת מעונות הורים"‬

‫‪ 21‬ושותפתו למחנה הממלכתי ענבר יחזקאלי בלליוס‪.‬‬ ‫לכבוד יום הקשיש הבינלאומי שנערך ב‪ ,1/10‬הכנו תוכנית הכוללת את‬
‫הם פגשו את הדיירים במחלקה הסיעודית ושמעו על העבודה במחלקה‬ ‫ביקור אישים והשרים בבתי ההורים של חמ"ה‪.‬‬
‫בכל תקופת הקורונה ועל העבודה של מגזרי הבית השונים שעובדים‬
‫יחדיו למען קשישי המחלקה ללא הבדל דת מין וגזע‪ .‬לאחר מכן נפגשו‬ ‫ב"בית ההורים פנחס רוזן" ברמת גן‪ .‬ביקרו ‪ ,‬מנכ"ל א‪.‬ב‪.‬א ‪ -‬אגוד בתי‬
‫אבות ודיור מוגן ‪ -‬נחי כץ‪ ,‬שר התרבות והספורט ‪ -‬חילי טרופר‪ ,‬מזכ"לית‬
‫עם דיירי הדיור העצמאי לשיח בענייני דיומא‪.‬‬ ‫מפלגת המחנה הממלכתי ויו"ר הוועדה לפניות הציבור‪ ,‬חברת הכנסת יעל‬
‫על הפרק עמדו נושאים בתחום הכלכלה חברה פוליטיקה וביטחון‪.‬‬ ‫רון בן משה וחברת הכנסת שירלי פינטו שריגשה אותנו מאוד בדבריה‪.‬‬
‫גדי איזנקוט שטח בפנינו את תוכניותיו לפעולה לאחר הבחירות במידה‬ ‫האורחים המכובדים הקשיבו לצרכי הדיירים‪ ,‬היה שיח פורה עם הדיירים‬
‫והקשבה לשאלותיהם ושמענו על כוונות משותפות של כל הנוכחים‬
‫ויהיו שותפים להקמת הממשלה‪.‬‬
‫רא״ל גדי איזנקוט ביקר בבית מוזס לפני ‪ 6‬שנים עם כל חברי המטה‬ ‫לעשות עולם טוב יותר‪ ,‬מאוחד ומונגש לכל האוכלוסיות‪.‬‬
‫הכללי של צה"ל והתרגש לפגוש את הדיירת תמר לנדאו שאירחה אותו‬ ‫יחד עם מנכ"ל "חברת מעונות מעונות הורים" מר אמנון סירוטה ומנהלת‬
‫"בית הורים פנחס רוזן" הגב' ורד מאירמן‪ ,‬נערך סיור בבית ההורים‬
‫בביקור הקודם בבית‪.‬‬ ‫והתרשמות מחוויותיהם של הדיירים ומאיכות החיים המונגשת עבורם‪.‬‬
‫‪ 365‬יום אנו מצדיעים לכל בני הגיל השלישי וביום הקשיש הבינלאומי ‪-‬‬ ‫ב"בית ההורים ע"ש ז‪ .‬מוזס" בירושלים‪ ,‬ביקר גדי איזנקוט הרמטכ"ל ה‬

‫במיוחד‪ ,‬מתוך כבוד והערכה על פועלם ותרומתם לחברה‪.‬‬

‫חגי תשרי‬

‫בטבע הטוב לנשמה‪ ,‬לניקוי מחשבות ותחילתה של תקופה לבבית‬ ‫חגי תשרי הביאו עמם‬
‫ופורחת‪.‬‬ ‫קסם וטוהר כמידי שנה‪ .‬כל‬
‫פעם קסם החגים מורגש‬
‫בשלושת בתי הרשת התקיימו בנוהל "טקסי הרמת כוסית"‪ ,‬בנוכחות‬ ‫בבתים‪ .‬הטבע מאותת‬
‫מנכ"ל הרשת‪ ,‬מר אמנון סירוטה‪ ,‬יו"ר ועד הדיירים בכל בית ‪ -‬שנשאו‬ ‫לנו עלחילוף עונות‪ .‬החום‬
‫דברי ברכה וכמובן הדיירים האהובים והמקסימים שלנו צוותי‬ ‫נשבר‪ .‬קסמו של הטבע‪.‬‬
‫העובדים וההנהלה‪ ,‬מוזיקה ואוכל טוב‪ .‬הבתים קושטו לכבוד החג‬ ‫בתי הדיור יצאו לטיול‬

‫וחולק שי לדיירי בתים‪.‬‬

‫‪ MB‬יקינתון ‪ .‬גיליון ‪ . 316‬חשוון התשפ"ג ‪ .‬נובמבר ‪33 2022‬‬

‫בואו להרגיש בבית‬

‫בריכה‬ ‫מעקב רפואי צמוד מפגשי חברה‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫מוקף באהבה עם‬ ‫לחיות בתוך ריאה‬
‫מחוממת‬ ‫אנשים כמוך‬ ‫ירוקה בלב הכרך‬
‫ספורט ופנאי‬ ‫וצוות מסור‬

‫לכל שאלה‪ ,‬ייעוץ והתאמה‪ ,‬אנו כאן בשבילך‬
‫‪ | 0732054800‬חברת מעונות הורים ‪ -‬דיור מוגן‬

‫‪www.meonot.co.il‬‬

‫בית פנחס רוזן‬ ‫בית אניטה מילר‬ ‫בית מוזס‬ ‫מאז ‪1955‬‬
‫רמת גן‬ ‫רמת גן‬ ‫ירושלים‬

‫‪34‬‬

viel mehr zu machen war. Die es gibt viele Aspekte der deutschen
Schuld liegt früher. Das deutsche Kultur, die ich sehr schätze:
Volk, auch Bischöfe und Klerus Literatur, Musik und Philosophie
zum großen Teil, sind auf die zum Beispiel. Nazismus aber
nationalsozialistische Agitation repräsentiert die menschlichen
eingegangen. Es hat sich fast Werte, die dieser deutschen Kultur
widerstandslos, ja, zum Teil mit zugrunde liegen, nicht. Nazismus ist
Begeisterung gleichschalten lassen. unmenschlich.
Darin liegt seine Schuld.“ Lassen Sie mich zum Abschluss
Ich zitiere heute aus diesem Brief, noch einige Worte zu einem
weil ich nach fast 30 Jahren in anderen Thema sagen, das mich
diesem Land wieder voll Sorge in mit Sorge erfüllt: in Israel hängt
Deutschland lebe. Es gibt heute die Regierungsbildung derzeit in
einen hochgefährlichen neuen der Schwebe. Egal, wie die neue
Antisemitismus in Deutschland Regierung aussieht, müssen die
und die Reaktionen darauf, sowohl Israelis endlich verstehen, dass ihre
gesellschaftlich als auch politisch, eigene Sicherheit untrennbar mit
sind längst nicht stark genug. Ich dringend nötiger Gerechtigkeit für
hätte Anfang der 90er Jahre nicht das palästinensische Volk verbunden
geglaubt, dass Antisemitismus und ist. Es kann wirklichen, dauerhaften
Fremdenhass, die Verherrlichung Frieden nur dann geben, wenn die
der Nazi-Vergangenheit und unrechtmäßige Okkupation der
ein aggressiver, völkischer palästinensischen Gebiete endlich
Nationalismus 2019 in Deutschland endet. Auch dafür muss sich
wieder salonfähig sein würden. Was Deutschland einsetzen, denn es hat
täglich in Deutschland geschieht, eine Verantwortung gegenüber dem
sind keine „Alarmzeichen“, für diese jüdischen Volk, hier wie dort. Es mag
ist es längst zu spät. Wir müssen schwierig, gar unlösbar erscheinen.
Antisemitismus und Fremdenhass Aber wie sagte Adenauer: „Alles
geschlossen und entschieden Große, meine Damen und Herren,
entgegentreten, jeden Tag. Denn ist ein Wagnis.“Vielen Dank.

10 MB Yakinton . Nr. 316 . November 2022

die kulturelle Welt auf vielerlei Weise Bevölkerung mit der Nazi-
bereichert hat, dazu braucht ihr Vergangenheit auseinandergesetzt
nur seinen Namen in den Browser und diese – soweit überhaupt
einzugeben. möglich – aufgearbeitet hatten.
Sehr geehrte Frau Oberbürgermeisterin, Obwohl die Entnazifizierung in
sehr geehrte Damen und Herren, der Ära Adenauer nicht in letzter
Ich bin sehr dankbar, heute den Konrad- Konsequenz umgesetzt wurde, so
Adenauer-Preis entgegennehmen zu steht Konrad Adenauer sowohl mit
dürfen. seiner persönlichen Biographie
1953, als Konrad Adenauer gerade als auch mit seinem politischen
vier Jahre erster Bundeskanzler in Handeln für ein neues Deutschland,
Nachkriegsdeutschland war, lud verankert in Europa, und für die
mich – den damals 11-jährigen Aussöhnung der Deutschen mit
– der große Dirigent Wilhelm dem jüdischen Volk. Adenauer
Furtwängler nach Berlin ein. Mein selbst bemühte sich tatkräftig um
Vater lehnte diese Einladung damals die Versöhnung mit den Juden:
ab: das Kriegsende und damit die Nach Aufnahme diplomatischer
Schreckenszeit des NS-Regimes Beziehungen zu Israel 1965 reiste
lagen noch keine zehn Jahre zurück er im folgenden Jahr als erster
und es war ihm für uns, als jüdische hochrangiger deutscher Politiker
Familie, zu früh, nach Deutschland nach dem Zweiten Weltkrieg nach
zu reisen. Später trat ich dann Israel. Er war auch eindeutig in
natürlich in Deutschland auf, und als seiner Analyse der Verantwortung
ich 1992 Generalmusikdirektor der der Deutschen. Schon 1946 schrieb
Staatsoper Unter den Linden und der er in einem Brief:
Staatskapelle Berlin wurde, zog ich „Nach meiner Meinung trägt das
mit meiner Familie nach Berlin. Ich deutsche Volk und tragen auch
konnte mich als Jude in Deutschland die Bischöfe und der Klerus eine
damals nur niederlassen, weil sich große Schuld an den Vorgängen in
sowohl die deutsche Politik als den Konzentrationslagern. Richtig
auch die Mehrheit der deutschen ist, dass nachher vielleicht nicht

9

Das ewige Wunderkind tritt ab

nichtmusikalischen Konflikten
reiche Liebesbeziehung unterhält.
Auf seiner Webseite fanden wir den
Wortlaut seiner Rede anlässlich
der Entgegennahme des Konrad-
Adenauer-Preises der Stadt Köln vor
drei Jahren. Wir drucken sie ab, um
die Aufrichtigkeit und Komplexität
der außermusikalischen Argumente
dieses Ausnahmekünstlers zu
beleuchten, zu dessen Klängen in
hunderten von Aufnahmen oder live-
Auftritten Millionen von Menschen
auf der ganzen Weltfast seit seiner
Maestro Daniel Barenboim, das Kindheit dahingeschmolzen
ewige Wunderkind der Musikwelt, sind. Ich besitze eine 1958 vom
feiert im November 2022 seinen sechzehnjährigen Barenboim
80. Geburtstag. Vor etwa zwei für die englische Plattenfirma
Wochen wurde in seinem Namen Westminstereingespielte Aufnahme
bekanntgegeben, dass er seine der Hammerklavier-Sonate, der
öffentlichen Auftritte aufgrund später weitere reifere Versionen
neurologischer Probleme deutlich gefolgt sind.
reduzieren muss. Der Abdruck der Rede bedeutet
Barenboim hat es seit einigen keineredaktionelle Stellungnahme
Jahren vermieden, in Israel, einem unsererseits, wir möchten lediglich
seiner Heimatländer, Konzerte einen Teil der DNA eines Pianisten
zu geben, hat es gleichzeitig aber und Dirigenten darstellen, der zu
auch vermieden, von einem den größten in der Musikgeschichte
Boykott des Landes zu sprechen, gehört. Ihr könnt auf seiner Webseite
mit dem er schon des Längeren selbst einen Eindruck von der Fülle
eine an musikalischen und gewinnen, mit der Daniel Barenboim

8 MB Yakinton . Nr. 316 . November 2022

zu wachen und Blutvergießen zu Welt zur Verpflichtung auf die
vermeiden. Antisemitismus und Menschenrechte und die Rechte
jegliche Spielart des Rassismus sind des Einzelnen aufzurufen. Die
nicht nur eine Gefahr für Juden, Schoa hat Maßstäbe für das absolute
sondern für die ganze Welt, denn sie Böse gesetzt und ist zu einem Teil
bergen in sich Tendenzen, die einen des universellen zivilisatorischen
Genozid auszulösen drohen. Erbes geworden. Die Lehren der
Der ‚neue Antisemitismus‘ richtet Schoa verlangen eine Erziehung zur
sich gegen Juden, den Staat Israel Humanität, zur Demokratie, zu den
und den Zionismus zugleich und Menschenrechten,gegenRassismus
setzt diese Begriffe unterschiedslos und totalitäre Ideologien.
gleich.DieSchoahatderWeltgezeigt, Vom Berg der Erinnerung in
wohin die zerstörerischen Kräfte des Jerusalem ergeht der Ruf Hillel des
Rassismus und des Antisemitismus Älteren an die Welt: ‚Tue deinem
führen können. Schoa-Verleugnung, Mitmenschen nicht an, was dir
Schoa-Herabsetzung und Schoa- selbst verhasst ist! – Und jetzt gehe
Banalisierung stellen den Versuch hin und lerne weiter.‘ Das ist unsere
dar, den nötigen Schlussfolgerungen Botschaft an die Menschheit, das
auszuweichen. ist unser Legat für kommende
Wir rufen alle Menschen Generationen!“
guten Gewissens auf, derartige Die Zitate aus dem Manifest
Phänomene kompromisslos zu enthalten die Antwort auf die
bekämpfen und möglichst im Frage: „Worin besteht unsere
Keim zu ersticken. Die an uns Verantwortung und was sollen
begangenen Gräuel geben uns wir zukünftigen Generationen
den Mut, unser Volk und die überliefern?“

7

zur historischen Lehre werden, und Erfahrungen teilnehmen zulassen,
die Verantwortung, die Theorie mit bevor der Vorhang endgültig fällt und
Leben und Bedeutung zu erfüllen, auch die letzten Überlebenden sich
liegt dann bei den nachfolgenden vom irdischen Leben verabschieden
Generationen und der gesamten müssen.
Menschheit.“ In der jüdischen Tradition ist das
Das Manifest betont, dass die Schoa- Gedenken ein überragender Wert, der
Überlebenden das Leben gewählt allerdings nicht für sich alleinsteht,
haben, und es fordert uns alle auf, sondern zu den ethischen Pflichten
unsere ethische Pflicht zu erfüllen, in zählt.
dem wir eine bessere,von Gleichheit Heute, da wir Überlebenden,
und Menschenwürde bestimmte denen die Erinnerungen ins Fleisch
Weltschaffen. Im Manifest heißt eingebrannt sind,die Fackel des
es weiter: „Wir sind weder zu Gedenkens an die nachfolgenden
Menschenverächtern geworden, Generationen weitergeben,
noch rufen wir nach Rache … Damit übergeben wir gleichzeitig die
legen wir ein bleibendes Zeugnis Botschaft, dass die Erinnerung zu
für den menschlichen Geist und die ethischer Verantwortung und auf
moralischen Werte ab, die seit der ihr basierenden Taten führen muss.
Antike unserem Volk innewohnen. Sie muss zum Handlungskern und
Zwar sind wir eine pluralistische zur Kraftquelle einer besseren Welt
Öffentlichkeit mit unterschiedlichen werden. …
Gesichtern und Meinungen, doch Wir rufen euch auf, als Teil
vereint uns der allen gemeinsame der Erinnerung an die Schoa,
Wunsch, die nachfolgenden unerbittlich und streng über den
Generationen an unseren leidvollen Schutz des menschlichen Lebens

6 MB Yakinton . Nr. 316 . November 2022

Erinnerung an die Verbrechen bekannt gewordenen Manifest
beschränkt. selbst bereits bestens formuliert.
Denken wir an den Auszug aus (Zvi Gil, Raoul Teitelbaum, Israel
Ägypten, ersteht vor unserem Gutmann,Avner Schalev, ehemaliger
geistigen Auge das Gebot: „Und Direktoriumsvorsitzender von
erinnere dich daran, dass du Sklave Yad Vashem: Das Legat der Schoa-
warst …“. Diese Erinnerung hat sich Überlebenden, ethische und
uns über zahllose Generationen moralische Auswirkungen auf die
hinweg eingeprägt als Kampf gegen Menschheit; erstmals vorgelesen von
Sklaverei aller Art, der schließlich Zvi Gil am 11. April 2002 im ‚Tal der
zu einer gesellschaftlichen Gemeinden‘ auf dem Gelände von
Gesetzgebung führte, die Yad Vashem.)
Menschenwürde und die Freiheit des „Wir, die wir zur Generation der
Menschen gewährleisten soll. Schoa-Überlebenden gehören,
Die von Entsetzen gezeichneten werden immer weniger. Schon bald
Erinnerung der Dabeigewesenen wird kein Erdenbewohner mehr
bilden das Fundament für uns, die wir bezeugen können: ‚Ich erinnere
diese Gräuel nicht selbst erlebt haben. mich an das, was während der Schoa
Sie enthalten den Auftrag, aus Sorge geschah.‘ Bleiben werden dann nur
um Menschenwürde und Freiheit noch Memoiren und Studien, Bilder
Verantwortung für die Bewahrung und Filme sowie aufgezeichnete
dieser Werte zu übernehmen. Aussagen der Überlebenden. Damit
Was verantwortungsvolle wird die Erinnerung an die Schoa
Erinnerung bedeutet, haben als aufgezwungenes Schicksal, das
Schoa-Überlebende in ihrem als Spuren an unseren Körpern und
‚Aufruf der Schoa-Überlebenden‘ in unseren Seelen hinterlassen hat,

5

Die Bedeutung der Pogromnacht –
Gedenken und Verantwortung

Von Devorah Haberfeld,
Präsidiumsvorsitzende der Vereinigung der Israelis mitteleuropäischer Herkunft

Die Welt gedenkt des zu sein.
Novemberpogroms vor 84 Jahren. Noch sprechen die letzten
„In jedem Jahr wieder soll der Zeitzeugen, die 1938 Kinder
Mensch erleben, als sei er …“ Im waren, zu uns, und wir lauschen
Geist des uralten Gebots, das uns alle ihren Stimmen, doch bald schon
zur Erinnerung aufruft, veranstaltet wird es an uns sein, die Erinnerung
der Irgun alljährlich einen an das Novemberpogrom den
Gedenktag, begleitet von einem nachfolgenden Generationen zu
Seminar. Angesichts der Spaltung übergeben. Was wollen wir ihnen
der israelischen Gesellschaft, in der überliefern? Das nationale wie
beängstigende Tendenzen zu Hass auch das persönliche Gedenken
und Rassismus brodeln, scheint mir schaut nicht nur auf die Gräuel der
dieses Gebot heute wichtiger denn je Vergangenheit zurück, es wirkt sich
ebenfalls auf die Gestaltung der
Gegenwart und der Zukunft der
Gesellschaft und ihrer einzelnen
Mitglieder aus.
Deswegen stehen wir vor der Frage,
ob wir das Angedenken an die
schreckensreiche Pogromnacht,
in der Menschen allein wegen
ihrer Abstammung und Religion
gedemütigt, ihrer Grundrechte
beraubt, geschlagen und getötet
wurden, in einer Form bewahren
können, die sich nicht nur auf die

4 MB Yakinton . Nr. 316 . November 2022

israelischen Staatswesens, Und von hier zu meinem ganz
das von Schoa-Überlebenden persönlichen Entsetzen angesichts
mit aufgebaut wurde und die der Faszination, die das Münchner
gesetzliche Obrigkeit sowie den Oktoberfest auf einige Israelis
Zionismus repräsentiert, ‚Nazis‘ zu ausübt. Die Oktoberfeste in
nennen? Eine solche Beleidigung, Münchner Biergärten waren
wie sie den Gesetzesvertretern von bekanntlich die berüchtigten
Aufrührern entgegengeschleudert Treibhäuser, in denen die
wird, ist an Infamie kaum zu Braunhemden heranwuchsen.
überbieten und ebenso demütigend Hier wurde der Boden für die NS-
wie das Bewerfen mit schmutzigen Schlägertrupps bereitet, für den
Windeln. Eine Schande. Putsch, für den Judenhass als Teil
Ein ähnlicher Vorgang, der NS-Ideologie, letzten Endes
allerdings in einem ganz anderen auch für die ‚Rassenreinheit‘,
Zusammenhang, ist die Aufnahme die später ihren Ausdruck in
des Ausdrucks ‚Muselmann‘ in den den Nürnberger Gesetzen fand,
Wortschatz der Schoa-Historiker. für die ‚Kristallnacht‘ und für
Er bezeichnet einen KZ- die Wannsee-Konferenz, für die
Gefangenen im letzten Stadium ganzefatale Entwicklung, die zur
der körperlichen und seelischen ‚Endlösung‘ führte.
Auslöschung, der nur noch aus All dessen werden wir in der Nacht
Haut und Knochen besteht, ein des Novemberpogroms gedenken,
wandelndes Skelett. Das Wort den wir aber auch an anderen
Muselmann wurde bis ins 19. Tagen des Jahres keineswegs
Jahrhundert hinein für Menschen vergessen.
muslimischen Glaubens verwandt
und gilt heute als rassistisch, MD
weil es die Vorstellung eines
schwächlichen Arabers vermittelt
– im Gegensatz in den arischen
Helden nordischer Legenden.

3

NB aufgefordert, für die Beseitigung
der Schäden aufzukommen,
Die Vereinigung der Israelis die durch die Straßen ziehende
mitteleuropäischer Herkunft und auch Geschäfte jüdischer
gedenkt traditionsgemäß des Inhaber zerstörende Hitler-
Novemberpogroms, das eine Horden angerichtet hatten. Die
neue Phase der Judenverfolgung Feuerwehren versperrten den
in Deutschland und Österreich Zugang zu den brennenden
einleitete und die Richtung Gebetsstätten, anstatt die Brände
anzeigte, die das NS-Regime dann zu löschen, auch das war Teil der
einschlagen sollte. niederträchtigen Verschwörung.
NS-Größen, allen voran Viele Jahre lang wurde in unserem
Goebbels, gaben der Nacht der Land die satanische Wortschöpfung
Gräueltaten vom neunten auf in ihrer hebräischen Übersetzung
den zehnten November 1938 benutzt. Die Redaktion des
den Namen ‚Kristallnacht‘. Die Yakinton MB bemüht sich, die
politische Etymologie, die den sachlich zutreffendere Bezeichnung
Ursprung dieser Bezeichnung ‚Novemberpogrom‘ durchzusetzen,
erforschte, kam zu dem Schluss, denn insbesondere die hebräische
das Wort ‚Kristall‘ sollte an die Sprache sollte sich hüten, eine
zerschmetterten Kronleuchter NS-Formulierung zu propagieren.
der geschändeten und in Brand Die Herabsetzung der Schoa
gesteckten Synagogen erinnern. geschieht nicht nur in der Theorie;
Die jüdischen Gemeinden wurden sie zeigt sich ebenfalls in einer
Ausdrucksweise, die keinesfalls zu
einer Denkweise mutieren darf.
Mit Entsetzen höre ich, dass
israelische Polizisten als ‚Nazis‘
beschimpft werden. Woher
nehmen die Rotznasen die
Frechheit, die Vertreter des

2 MB Yakinton . Nr. 316 . November 2022


Click to View FlipBook Version