עלון קביעותא 494 למייל_Neat

‫שבוע ‪ 494‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬ ‫מנחות‬ ‫תש"פ‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד יג כסלו א ג‪-‬ד תרכו א‪-‬ג‬

‫ה יד כסלו ב א‪-‬ב תרכז א‪-‬ג‬

‫ו טו כסלו ב ג‪-‬ד תרכז‪-‬ח ד‪-‬ב‬

‫שב"ק וישלח ב‪-‬ג ה‪-‬א תרכח‪-‬ט ג‪-‬ב‬

‫א יז כסלו ג ב‪-‬ג תרכט ג‪-‬ה‬

‫ב יח כסלו ג ד‪-‬ה תרכט ו‪-‬ח‬

‫ג יט כסלו ג ו‪-‬ז תרכט ט‪-‬יא‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ִּב ְכ ַפר ָק ָטן ָחיּו ָל ֶהם אֹו ֶפה ְו ִאָּכר‪ְׁ ,‬ש ֵני ֶהם‬ ‫איזה חלק של הקטרת מנחה הוא כזריקת דם זבח‬
‫ִה ְתַּפְר ְנסּו ִמ ְּי ִגי ַע ַּכֵּפי ֶהם ְו ַי ֲח ֵסי ְׁש ֵכנּות טֹו ִבים ָׂשְררּו‬
‫ֵּבי ֵני ֶהם‪ .‬נ‍וֹ ֵהג ָה ָיה ָהאֹו ֶפה ִל ְקנֹות ִמׁ ְּש ֵכנֹו ָה ִאָּכר ֶאת‬ ‫הפרקים הראשונים של מסכת מנחות מיירי בפסול של פיגול‪ ,‬והיינו שאם בשעת עשיית‬
‫אחד מד' עבודות של מנחה ‪ -‬קמיצה‪ ,‬מתן כלי‪ ,‬הולכה‪ ,‬הקטרה ‪ -‬חישב לאכול חוץ למקומו‬
‫ַה ֶח ְמ ָאה ֶׁש ָה ָיה ָזקּוק ָלּה ַל ֲא ִפ ַּית ְל ָח ָמיו‪.‬‬ ‫או חוץ לזמנו‪ ,‬בין באכילת מזבח‪ ,‬דהיינו הקטרת הקומץ‪ ,‬ובין באכילת אדם‪ ,‬דהיינו אכילת‬
‫השיריים לכהנים‪ ,‬המנחה פסולה‪ ,‬והאוכלה עובר בלאו‪ ,‬ובמחשבה חוץ לזמנו האוכלה חייב‬
‫יֹום ֶא ָחד ִנ ְצ ֵנץ ּבֹו ַה ֲחָׁשד ֶׁשּגּוֵׁשי ַה ֶח ְמ ָאה‬ ‫כרת‪[ .‬ודין פיגול בד' עבודות של זבח כבר שנינו בפרקים הראשונים של מסכת זבחים]‪.‬‬
‫ֶׁשִּנ ְמָּכִרים לֹו ׁשֹו ְק ִלים ְק ָצת ָּפחֹות ֵמ ָהָרׁשּום ֲע ֵלי ֶהם‪.‬‬
‫הּוא ֶה ְח ִליט ִל ְבּ ֹדק ֶאת ָה ִע ְנ ָין ַל ֲאׁשּורֹו‪ּ ,‬ו ֵמ ָאז ָּכל‬ ‫אמנם שנינו (פ"א מ"ג‪ ,‬זבחים פ"ב מ"ג) שהחיוב כרת של האוכל קרבן שחישב בו מחשבת‬
‫ּבֹ ֶקר ָׁש ַקל ְּב ִד ְקּדּוק ֶאת ֲח ִתי ַכת ַה ֶח ְמ ָאה‪ְ .‬ו ָא ֵכן‪,‬‬ ‫חוץ לזמנו‪ ,‬הוא רק אם 'קרב המתיר כמצוותו'‪ ,‬דהיינו שמלבד אותה מחשבה פסולה של‬
‫ֲחָׁשדֹו ֻא ַּמת‪ִ ,‬ה ְתָּבֵרר ֶׁש ַה ֲח ִתיכֹות ֻּכָּלן ְלֹלא יֹו ֵצא ִמן‬ ‫חוץ לזמנו‪ ,‬הכל נעשה בהכשר‪ ,‬ולא היתה עוד מחשבה הפוסלת‪ ,‬אבל אם היתה עוד‬
‫מחשבה הפסולת‪ ,‬כגון (עי' פ"א מ"ד) שקמץ במחשבת חוץ למקומו‪ ,‬ואח"כ בשעת מתן כלי‬
‫ַהְּכ ָלל ָׁש ְקלּו ָּפחֹות ֵמ ָהָרׁשּום‪.‬‬ ‫חישב להקטיר חוץ לזמנו‪ ,‬אין הקרבן נעשה פיגול לחייב את האוכלו כרת‪ ,‬משום שגם‬

‫ָּכ ַעס ָהאֹו ֶפה ַעל ַה' ַּתְר ִמית' ְו ִז ֵּמן ֶאת ָה ִאָּכר‬ ‫לולא מחשבת חוץ לזמנו הקרבן פסול מחמת מחשבת חוץ למקומו‪.‬‬
‫ְל ֵבית ַה ִּמְׁשָּפט‪ָׁ ,‬שם ָׁש ַטח ֶאת ַט ֲענֹו ָתיו ַא ַחת ְל ַא ַחת‬
‫ְו ִלְר ָא ָיה – ִהִּציג ְלַר ֲאָוה ֶאת ַה ִּמְׁשלֹו ַח ָה ַא ֲחרֹון ְוהֹו ִכי ַח‬ ‫'קרבו כל מתיריו' בקרבן פסול‬
‫ֶאת ַה ַה ְט ָע ָיה‪ָּ .‬פ ָנה ַהּׁשֹו ֵפט ֶאל ָה ִאָּכר‪ּ" :‬ו ַמה ּ ֹתא ַמר‬
‫ומכח דין זה הוכיח עולא (זבחים מ"ג א') שכהן שפיגל במנחה‪ ,‬כגון שחישב בשעת קמיצה‬
‫ַל ֲה ָג ָנ ְתָך?"‬ ‫שיקטיר או יאכל את השיריים חוץ לזמנו‪ ,‬ואח"כ הקטיר את הקומץ על גבי המזבח‪ ,‬אע"פ‬
‫שהקרבן נתפגל ואסור לאכול את השיריים‪ ,‬מכל מקום פקע דין פיגול מהקומץ ‪' -‬פיגול‬
‫ִּג ְמ ֵּגם ָה ִאָּכר‪ֲ " :‬אדֹו ָני ַהּׁשֹו ֵפט‪ָ ,‬ה ֱא ֶמת ִהיא ֶׁש ֵאין‬ ‫שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו' ‪ -‬ונפקא מינה שאע"פ שבפסולים הדין הוא ש'אם ירדו‬
‫ִּבְרׁשּו ִתי ִמְׁש ֹק ֶלת ְּכ ָלל ְו ִע ָּקר‪"...‬‬ ‫לא יעלו'‪ ,‬מכל מקום בקומץ כיון שפקע פיגולו כל שמשלה בו האור‪ ,‬אם ירד יעלה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫וההוכחה של עולא שפקע שם פיגול מהקומץ היא משום שאם נשאר בקומץ שם פיגול‪,‬‬
‫"ְו ֵכי ַצד ִאם ֵּכן ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ְל ַחׁ ֵּשב ֶאת ִמְׁש ַקל‬ ‫נמצא שלא קרבו כל המתירים של המנחה‪ ,‬שהרי הקטרת המנחה היא במקום זריקת הדם‬
‫ַה ֶח ְמ ָאה ֶׁש ַא ָּתה מֹו ֵכר?" ָּכ ַעס ַהּׁשֹו ֵפט‪.‬‬ ‫בזבחים‪ ,‬ואם הקומץ הוא פיגול‪ ,‬נמצא שלא הקטירו וא"כ לא 'קרבו כל מתיריו'‪ ,‬ולעולם‬
‫לא תמצא מנחה שנתפגלה‪ ,‬שכל שלא קרבו כל מתיריו‪ ,‬אין פיגול כלל‪ ,‬אלא בעל כרחך‬
‫" ַא ְסִּביר ְלָך" ָע ָנה ָה ִאָּכר‪ֵ " :‬יׁש ִלי ַּב ֲחנּות‬ ‫בשעה שמקטירו פקע שם פיגול מהקומץ (ע"פ פירושם של תוס' מעילה ג' ב' ד"ה קומץ בדעת עולא)‪.‬‬
‫מֹא ְז ַנ ִים ְיָׁשנֹות‪ָּ ,‬ב ֶהן ָקבּו ַע מֹוט ָארֹוְך ּו ִב ְּקצֹו ָתיו‬
‫ְׁש ֵּתי ַצָּלחֹות ְנחֶֹׁשת‪ָּ .‬ב ֶא ָחד ֲא ִני ֵמ ִני ַח ֶאת ַה ֶח ְמ ָאה‪,‬‬ ‫והנה עיקר קושיא זו ‪ -‬שצריך 'קרבו מתיריו' ובקרבן שנתפגל אין הקטרה ‪ -‬קשה גם‬
‫ְו ִאּלּו ַּבׁ ֵּש ִני ֲא ִני ָׂשם ֶאת ִּכְּכרֹות ַהֶּל ֶחם ֶׁשל ָהאֹו ֶפה‪,‬‬ ‫בזבחים‪ ,‬שאם פיגל בשעת שחיטה ונתפגל הקרבן‪ ,‬אין זריקה כשרה ולא קרבו כל מתיריו‪,‬‬
‫ֶׁשִּנ ְמָּכִרים ְּב ִמְׁש ָק ִלים ׁשֹו ִנים ּו ְקבּו ִעים‪ּ .‬ו ְכֶׁש ִּמְׁש ַקל‬ ‫ולעולם לא תמצא זבח שנתפגל‪ ,‬ורש"י (זבחים מ"ב ב' ד"ה כי הדר) תירץ קושיא זו שאחרי‬
‫ְׁש ֵּתי ַהַּצָּלחֹות ָׁשֶוה ֲא ִני יֹו ֵד ַע ַמ ִהי ַּכּמּות ַה ֶח ְמ ָאה‪"...‬‬ ‫שהתורה אמרה שמחשבת פיגול שייכת גם בשעת שחיטה‪ ,‬והרי באופן זה מוכרח הזריקה‬
‫להיות פסולה‪ ,‬בעל כרחך אמרה התורה שלענין פיגול נחשב כאילו היתה זריקה שמרצה‬
‫ָנ ַעץ ַהּׁשֹו ֵפט ָּבאֹו ֶפה ֵעי ַנ ִים חֹו ְדרֹות ּו ָפ ָניו ָחפּו‪...‬‬
‫‪' -‬מרצה לפיגולו' ‪ -‬אע"פ שלענין הכשר הקרבן לא נחשבת זריקה כשרה‪.‬‬
‫ֶנ ֱא ַמר ְּב ֹק ֶה ֶלת (ט‪-‬יב)‪ַּ " :‬גם‪ֹ ‬לא ֵי ַדע ָה ָא ָדם ֶאת‬
‫ִעּתֹו"‪ְּ ,‬בסֹופֹו ֶׁשל ָּד ָבר ַנ ֲע ֹמד ְל ִמְׁש ָּפט ְּבעֹו ָלם ָה ֱא ֶמת‪,‬‬ ‫ולפ"ז אינו מובן הוכחת עולא שבמנחה שנתפגלה פקע הפיגול בשעת הקטרה משום‬
‫ָׁשם ִיְׁש ְקלּו ֶאת ְז ֻכּיֹו ֵתינּו ְוחֹובֹו ֵתינּו ְלטֹוב ּו ְלמּו ָטב‪,‬‬ ‫שאם לא כן לא קרבו כל מתיריו‪ ,‬הרי כיון שהתורה אמרה ששייך פסול פיגול משעת‬
‫קמיצה‪ ,‬בעל כרחך אמרה התורה שלענין פיגול נחשב כאילו היתה הקטרה שמרצה‪ ,‬כמו‬
‫ְלָׂש ָכר ּו ְל ֹע ֶנׁש‪.‬‬
‫לענין זריקה‪.‬‬
‫ְו ֵכי ַצד עֹו ֵבד ַה ִחּׁשּוב? ָא ָדם ֶׁשְּב ַח ָּייו ִה ְסִּכים‬
‫ְל ָה ִמיר ְׁש ַעת ִלּמּוד ֵאיכּו ִתית ַּב ֲה ָנ ָאה ְט ֵפ ָלה ֶׁשל‬

‫» המשך בעמוד ג’‬

‫רץ למשנה‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫'קומי רוני בלילה לראש אשמורות' – קומי‬ ‫שלמה בן משה ז"ל‬ ‫והמבחנים‬
‫כנישתא דישראל דשריא בגלותא עסוקי במשנה‬ ‫הר' פנחס לייבוש‬ ‫נלב"ע כ"ח חשון ולע"נ ה' אורי‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫בליליא ארום שכינתא דה' שריא לקבליך‪ .‬תרגום‪:‬‬ ‫בן הר' שמואל יוסף ז"ל‬ ‫נהוראי בן ה' מנשה ז"ל‬
‫קומי כנסת ישראל השרויה בגלות‪ ,‬עסקי במשנה‬ ‫נלב"ע כ"ב בכסלו תשנ"ט‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫נלב"ע י"ח בכסלו תשע"ג‬
‫בלילה שהרי שכינת ה' שורה כנגדך‪.‬‬

‫(תרגום ירושלמי איכה ב‪.‬יט)‬

‫לקבלת העלון במייל‪ | [email protected] :‬להנצחות ותרומות להצלחה או לע"נ יקיריך התקשר ‪ 24‬שעות ביממה‪072-272-2200 :‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫וצריך לחלק בין זריקה להקטרה‪ ,‬שמה שהתורה אמרה שזריקה פסולה 'מרצה לפיגולו'‪,‬‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪194 /‬‬
‫היינו דוקא בזריקת הדם של זבח‪ ,‬כיון מצד עצמה שם זריקה עליה אף בלא דין זריקה‪,‬‬
‫אלא שהיא זריקה פסולה‪ ,‬והתורה רק חידשה שלענין פיגול נחשבת כאילו היא זריקה‬ ‫מסכת מנחות א'‪ ,‬ג' ‪ -‬ג'‪ ,‬ז'‬
‫כשרה‪ ,‬אבל בהקטרה אינה כן‪ ,‬ש'הקטרה' אינה שריפת בשר בעלמא‪ ,‬שאפשר לומר בה‬
‫שהתורה החשיבתה כאילו היא הקטרה כשרה‪ ,‬אלא כל מהותה של הקטרה היא 'אכילת‬ ‫א‪ .‬מהו שיעור השמן לכל עשרון?‬
‫מזבח'‪ ,‬שהאימורין או הקומץ נעשו 'לחמו של מזבח'‪ ,‬ואם כן בקרבן פסול אין עליו שם‬
‫הקטרה כלל ולא 'קרבו כל מתיריו'‪ ,‬ומזה הוכיח עולא שבהקטרת מנחה התורה הפקיעה‬ ‫‪ .1‬לוג | ‪ .2‬שני לוגין‪.‬‬
‫‪ .3‬שלשה לוגין‪.‬‬
‫את שם פיגול מהקומץ‪ ,‬ורק על ידי זה נחשב הקטרה כשרה ו'קרבו כל מתיריו'‪.‬‬ ‫‪ .4‬חצי לוג‪.‬‬

‫מהי הקטרה‪ ,‬הנחת הקומץ או שריפתו‬ ‫ב‪ .‬באיזה מקרה חולק ר' יהודה על חכמים?‬

‫אמנם עדיין יש לדון בזה‪ ,‬שהרי הקטרת הקומץ במנחה דומה גם לזריקת דם זבח וגם‬ ‫‪ .1‬אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום‪ ,‬בין‬
‫להקטרת אימוריו‪ ,‬וכדמבואר ברמב"ם בפירוש המשניות (פ"א מ"ג)‪ ,‬ולענין הדין של 'קרבו‬ ‫בעבודה אחת בין בשתי עבודות‪.‬‬
‫כל מתיריו' צריך רק זריקה כשרה אבל אין צריך הקטרה כשרה‪ ,‬והגרי"ז ביאר (כתבים בשמו‬
‫י"ג א') שהנחת הקומץ על המזבח דומה לזריקה ושריפת הקומץ דומה להקטרה‪ ,‬ולכאורה‬ ‫‪ .2‬אם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן‪ ,‬בין‬
‫זהו דלא כדברינו שביארנו שהקטרה פסולה ‪ -‬החלק שדומה לזריקה ‪ -‬לא נחשבת הקטרה‬ ‫בעבודה אחת בין בשתי עבודות‪.‬‬
‫כלל כיון שכל ענין הקטרה הוא שנעשה הקומץ לחמו של מזבח‪ ,‬ואילו לפי ביארו של‬
‫הגרי"ז‪ ,‬עצם הנחת הקומץ הוא הקטרה הדומה לזריקה‪ ,‬וא"כ חזרה הקושיא למקומה למה‬ ‫‪ .3‬אם מחשבת הזמן קדמה‪ ,‬אך דוקא בעבודה‬
‫זריקה פסולה יכולה ליחשב כשרה לענין פיגול‪ ,‬ואילו הקטרה פסולה אינה יכולה ליחשב‬ ‫אחת | ‪ .4‬אם מחשבת הזמן קדמה‪ ,‬אך דוקא‬

‫כשרה לענין פיגול‪ ,‬והוצרך עולא לחדש שפקע פיגולו של הקומץ‪.‬‬ ‫בשתי עבודות‪.‬‬

‫ויש לומר שלעולם הפעולה של הנחת הקומץ דומה לזריקה‪ ,‬וכמו שביאר הגרי"ז ‪-‬‬ ‫ג‪ .‬מתי מודים חכמים לר' יוסי‪ ,‬שאין מתיר מפגל‬
‫ונפקא מינה שאם הניחו שעה אחת לפני השקיעה כשר אף אם נשרף בלילה ‪ -‬אלא שצריך‬ ‫את המתיר?‬
‫הנחה המביאה בסוף לידי הקטרה‪[ ,‬ומטעם זה אמרו (י"ג ב') 'מקטיר היינו זורק'‪ ,‬ולא 'הנחה‬
‫היינו זורק']‪ ,‬וכל שלא נתקיימה בו הקטרה‪ ,‬לא נחשב הקטרה הדומה לזריקה‪ ,‬ולכן גם‬ ‫‪ .1‬בקומץ ולבונה‪.‬‬
‫הנחת קומץ פסול על המזבח לא נידון כהקטרה פסולה הדומה לזריקה פסולה‪ ,‬אלא אינה‬ ‫‪ .2‬היכא דאקבע בחד מנא‪.‬‬
‫נחשבת הקטרה כלל‪ ,‬כיון שבסוף לא נעשה לחמו של מזבח‪ ,‬וכמו שנתבאר‪ ,‬ומטעם זה‬
‫‪ .3‬בלחמי תודה‪.‬‬
‫הוצרך עולא לחדש ש'פיגול שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו'‪.‬‬ ‫‪ .4‬רק בשני כבשי עצרת‪.‬‬

‫פרפראות הפרשה‬ ‫ד‪ .‬שחט שני כבשים של עצרת לאכול אחת מן‬
‫החלות למחר‪ ,‬מה דין אותה חלה?‬
‫ַו ִּי ָּו ֵתר ַי ֲע ֹקב ְל ַבּדֹו (לב כה) שכח פכים קטנים (רש"י)‬
‫‪ .1‬פגול וחייבים עליה כרת‪.‬‬
‫על הפסוק בפרשת נגעים 'ופנו את הבית' (ויקרא יד‪ ,‬לו) נאמר בזוהר הקדוש‪ :‬מה‬ ‫‪ .2‬פסול ואין בה כרת‪.‬‬
‫‪ .3‬כשרה‪.‬‬
‫פכים קטנים שהקב"ה חס עליהם וצווה להוציאם מן הבית שלא ייטמאו‪ ,‬קל וחומר‬
‫‪ .4‬פסולה ולוקין על אכילתה‪.‬‬
‫תלמיד חכם‪ ,‬שצריך לחוס על עצמו ולא להיות יוצא יחידי בלילה בכדי להישמר מן‬
‫ה‪ .‬האם התודה והלחם מפגלין זה את זה?‬
‫המזיקים‪ .‬וזהו הכוונה ויוותר יעקב לבדו ‪ -‬שכח פכים קטנים‪ ,‬היינו שנשכח ממנו‬
‫‪ .1‬התודה מפגלת את הלחם‪ ,‬והלחם מפגל את‬
‫(תפארת צבי)‬ ‫הקל וחומר של פכים קטנים ויצא יחידי בלילה‪ .‬‬ ‫התודה‪.‬‬

‫ַו ִּיָּ ׂשא ֶאת ֵעי ָניו ַו ַּי ְרא ֶאת ַהָּנ ִ ׁשים ְו ֶאת ַה ְי ָל ִדים ַוּיֹא ֶמר ִמי ֵאֶּלה ָּלְך ַוּ ֹיא ַמר‬ ‫‪ .2‬אינם מפגלין זה את זה‪.‬‬
‫‪ .3‬התודה מפגלת את הלחם והלחם אינו מפגל‬
‫ַה ְי ָל ִדים ֲא ֶשׁר ָח ַנן ֱא' ֶאת ַע ְב ֶּדָך‪( .‬לג ה)‬
‫את התודה‪.‬‬
‫מרן בעל החפץ חיים זיע"א בהיותו פעם בוורשה בפרשת וישלח‪ ,‬שאל את‬ ‫‪ .4‬התודה אינה מפגלת את הלחם‪ ,‬אבל הלחם‬

‫הסובבים‪ ,‬מה הייתה כוונת עשיו ששאל את יעקב‪' :‬מי אלה לך'‪ ,‬הלא לכל אחד היה‬ ‫מפגל את התודה‪.‬‬

‫ברור שאלו הן נשיו וילדיו‪ .‬השיב החפץ חיים במתק שפתיו‪ :‬כוון שראה עשיו את‬ ‫ו‪ .‬מיהו המתיר במנחת חוטא?‬

‫בניו של יעקב אבינו‪ ,‬עומדים באימה וביראה מפני אביהם ולא היה רגיל בכך אצל‬ ‫‪ .1‬הלבונה‪.‬‬
‫‪ .2‬הקומץ‪.‬‬
‫ילדיו שלו‪ ,‬מיד התפלא עשיו ושאל‪' :‬מי אלה לך' ומנין זכית לכך? ויעקב אבינו‬ ‫‪ .3‬הקומץ והלבונה‪.‬‬
‫‪ .4‬השיריים‪.‬‬
‫השיב 'הילדים אשר חנן' וגו' חנן ר"ת ח'לה נ'ר נ'דה בגלל שאנו שומרים על חנ"ן הם‬
‫ז‪ .‬איזו פעולה במנחה כשרה בזר?‬
‫(אהל משה)‬ ‫נראים אחרת ממה שאתה רגיל לראות עכ"ד‪ .‬‬
‫‪ .1‬קמיצה‪.‬‬
‫להפיץ את האור‬ ‫‪ .2‬יציקה‪.‬‬
‫בתרומה של ‪ ₪ 36‬בחודש תזכה להחזיק מוקד‬ ‫‪ .3‬בלילה‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬
‫של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪ .‬ניתן‬
‫לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬ ‫ח‪ .‬היכן נעשית הגשת מנחת נדבה?‬

‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪ .1‬בקרן דרומית מערבית‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרן דרומית מזרחית‪.‬‬
‫‪ .3‬בקרן צפונית מערבית‪.‬‬
‫‪ .4‬בקרן צפונית מזרחית‪.‬‬

‫ט‪ .‬הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה‪ ,‬מה‬
‫הדין?‬

‫‪ .1‬מקטיר את כל התערובת‪.‬‬
‫‪ .2‬לא יקטיר‪ ,‬ואם הקטיר שתיהן עלו לבעלים‪.‬‬
‫‪ .3‬לא יקטיר‪ ,‬ואם הקטיר את כל התערובת‪ :‬זו‬

‫שנקמצה עלתה לבעלים‪ ,‬והשניה‪-‬לא עלתה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא יקטיר‪ ,‬ואם הקטיר את כל התערובת‪ :‬זו‬
‫שנקמצה ‪ -‬לא עלתה לבעלים‪ ,‬והשניה ‪ -‬עלתה‬

‫לבעלים‪.‬‬

‫י‪ .‬מה הם שני מינים שבנזיר‪ ,‬שמעכבים זה את‬
‫זה?‬

‫‪ .1‬הסולת והשמן | ‪ .2‬הקומץ והלבונה‪.‬‬
‫‪ .3‬חלות מצות ורקיקי מצות‪.‬‬

‫‪ .4‬רקיקי מצות וסולת מורבכת‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ִׂשי ָחה ְּב ֵט ָלה‪ֲ ,‬עבּורֹו‪ַ ,‬רף ַהׂ ָּש ָכר ִי ְה ֶיה ְּב ֶה ְת ֵאם‪,‬‬
‫ְו ַה ַּת ְגמּול ַעל ְׁש ַעת ִלּמּוד ִי ְה ֶיה ֹלא יֹו ֵתר ֵמ ֵעֶרְך ֲה ָנ ָאה‬ ‫בענין מעמיד בדבר הפסול לסיכוך‬

‫ֶׁשחֹו ֶל ֶפת ִּבְי ָעף‪.‬‬ ‫המקבל טומאה‪ .‬ורמז לזה במשנה ברורה‬ ‫פסק השו"ע‬
‫אּו ָלם ָא ָדם ֶׁש ֲעבּורֹו ַהּתֹוָרה ָה ְי ָתה‪ְ ,‬י ָקָרה ִמ ְּפ ִני ִנים‬ ‫שם‪ ,‬ובשולחן ערוך הרב סי' תרכט סי"ג‬
‫ְו ָכל ֲח ָפ ָציו ֹלא ִי ְשׁוּו ָבּה‪ִ ,‬י ְג ֹרם ַל ִמְׁש ֹק ֶלת ָּבּה ִיְׁש ְקלּו‬ ‫מבואר שאם הסוכה כבר בנויה כך מותר‬ ‫בשו"ע סימן תרכט ס"ז יש להסתפק אם‬
‫ֶאת ֲע ַמל ַהּתֹוָרה ֶׁשּלֹו‪ִ ,‬ל ְהיֹות ִרְו ִחית ּו ְכ ָד ִאית ְּב ַהְרֵּבה‪.‬‬ ‫לישב בה לכתחילה [ועיי"ע כעי"ז בסעיף‬ ‫מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו‪.‬‬
‫יד לגבי מיני עשבים שריחם רע שחז"ל‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫אמרו שלא לסכך בהם לכתחילה וכת"ש‬ ‫ביאור המג"א‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫המשנה ברורה שאם עבר וסיכך בהם‬
‫כשרה לישב בה והיינו אף שיש לו סכך‬ ‫והמגן אברהם ביאר הטעם לזה משום‬
‫החומר החודשי‬ ‫שאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה‬
‫למבחן בהלכה‬ ‫אחר אינו מחוייב לסכך מחדש]‪.‬‬ ‫שמא יבא לסכך בו‪[ .‬ועיי"ש עוד ביאור‬

‫מס' ‪47‬‬ ‫אופנים שמותר‬ ‫בדין זה]‪.‬‬
‫מסימן תרכ"א סעיף ב'‬
‫עד סימן תרל"ג סעיף ז'‬ ‫והנה המג"א הביא שם קושית הר"ן איך‬ ‫מקור הדין‬
‫אנו מעמידין הסכך על גבי כותל אבנים‬
‫יופיע בעז"ה‬ ‫והא אין הכותל כשר לסכך בו‪ ,‬ותירץ‬ ‫ומקור דין זה ממה ששנינו במשנה‬
‫בגליון ‪496‬‬ ‫דהטעם שאסור להעמיד הסכך בדבר‬ ‫כא‪ :‬דהסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה‪,‬‬
‫המקבל טומאה הוא משום שמא יבא לסכך‬ ‫רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד‬
‫הזמן גרמא‬ ‫בו אבל בכותל אבנים ליכא למיחש שיטעה‬ ‫בפני עצמה פסולה‪ .‬ובגמרא נחלקו רבי‬
‫בזה דכו"ע ידעי דכה"ג בית דירה מקרי‪.‬‬ ‫זירא ורבי אבא בר ממל מהו טעמו של‬
‫ט"ו כסלו יום פטירתו של רבינו הקדוש רבי‬ ‫אמנם הביא הר"ן שיש שנוהגים להעמיד‬ ‫רבי יהודה שפסל סוכה זו‪ ,‬האם זה מפני‬
‫יהודה הנשיא‪ .‬יותר מכל דבר אחר מסמלת דמותו‬ ‫שאין לה קבע או מפני שהמעמיד שלה‬
‫הזוהרת של רבנו את נצחיות והמשכיות עם ישראל‬ ‫קנים תחת הסכך‪ ,‬ומידת חסידות הוא‪.‬‬ ‫הוא המטה שהיא דבר שמקבל טומאה‪.‬‬
‫ותורתו‪ .‬רבינו שחתם את סדר המשנה ובכך הנציח‬ ‫ונפקא מינה באופן שהסכך נסמך על גבי‬
‫את עמוד התורה שבעל‪-‬פה למען יעמדו ימים‬ ‫וכתב המג"א שלפי דברי הר"ן יש ליישב‬ ‫עמודים של ברזל הנעוצים בארץ והמטה‬
‫רבים ולא תשכח תורה מישראל‪ .‬ועינינו רואות‬ ‫מה שנפסק בסימן תרל"א ס"ח שהמסכך‬ ‫משמשת רק כדפנות שבאופן זה יש לה‬
‫ושמחות כיצד זה תורה מחזרת אל אכסניה שלה‬ ‫סוכתו בשפודין שפסולים לסכך והניח‬ ‫קבע‪ ,‬אך המעמיד הוא בדבר המקבל‬
‫בשרשרת הדורות המוזהבת‪ .‬שלרבי הקדוש יש‬ ‫ריוח ביניהם‪ ,‬דהיינו בין שפוד לשפוד‬ ‫טומאה‪ .‬שלסובר שהטעם מפני שאין לה‬
‫חלק ארי במסירת התורה וכפי שכבר הכתוב 'כי‬ ‫כמלא שפוד‪ ,‬והניח באותו אויר סכך כשר‪,‬‬ ‫קבע הסוכה כשרה ולמ"ד שהטעם משום‬
‫לא תשכח'‪ .‬וכך אודות רבי הקדוש אנו מוצאים את‬ ‫אפילו הכי פסולה‪ ,‬אלא א"כ שיעדיף סכך‬ ‫שמעמידה בדבר המקבל טומאה הסוכה‬
‫עניין המשכיות התורה בגמרא בקידושין (עב ב)‪:‬‬ ‫כשר על השפודים‪ ,‬או אם השפודין מונחים‬ ‫פסולה‪ .‬ולכן כתב בשו"ע כאן שאין להניח‬
‫כשמת‪ ‬רבי עקיבא‪ ‬נולד רבי‪ ,‬כשמת רבי נולד‪ ‬רב‬ ‫שתי יניח הסכך כשר ערב‪ ,‬או להיפך שאז‬ ‫סולם על הגג ולסכך על גביו מפני שמעמיד‬
‫יהודה‪ ,‬כשמת רב יהודה נולד רבא‪ ,‬כשמת רבא‬ ‫מתמלא כל האויר מסכך כשר‪ .‬ומקור הדין‬
‫נולד‪ ‬רב אשי‪ ,‬ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם‬ ‫במשנה סוכה טו‪ .‬ובגמרא שם‪ .‬ולכאורה‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה‬
‫עד שנברא צדיק כמותו‪ .‬זכותו ותורתו תגן עלינו‬ ‫בכהאי גוונא שהשפודין מונחים שתי‬
‫ומניח הסכך ערב או איפכא‪ ,‬הרי השפודין‬ ‫סתירה בפסקי השו"ע ותירוץ המג"א‬
‫ועל כל עם ישראל‪.‬‬ ‫מעמידים הסכך לבל יפול‪ ,‬ולדברי הר"ן‬
‫מיושב שפיר שזה עצמו שהצריכוהו‬ ‫והקשה המג"א שהרי לקמן בסי' תר"ל‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫להניח שתי וערב מוכיח שיודע הוא‬ ‫סי"ג פסק השו"ע לענין הסומך סוכתו‬
‫שאין מסככין בשפודין ואין חשש שיבוא‬ ‫בכרעי המטה שהסוכה פסולה ואם העמיד‬
‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬ ‫לסכך בהן‪[ .‬אמנם עיי"ש שהביא מדברי‬ ‫הסכך על גבי עמודים של ברזל והמטה‬
‫ומי לנו גדול מבעל החתם סופר זצ"ל שהיה‬ ‫הב"ח שדייק מדברי רש"י ועוד ראשונים‬ ‫משמשת רק כדפנות כשירה‪ ,‬וזהו כרבי‬
‫רבן של כל בני דורו ומתמיד גדול בלימוד‪ ,‬ואמר‬ ‫שהאיסור להעמיד בדבר שפסול לסכך בו‬ ‫יהודה וכמ"ד שאין לה קבע וכן פסק‬
‫על עצמו שבאם אינו לומד יום אחד ספרי מוסר‬ ‫אין זה משום גזירה אלא מעיקר הדין דכיון‬ ‫הרא"ש משמע שמותר לסכך על גבי דבר‬
‫שמעמידו זה נחשב כאילו סיכך בו‪ ,‬וכמו‬ ‫שמקבל טומאה‪ ,‬ותירץ בתירוץ ב' דהתם‬
‫הוא מתקרר בעבודת ה' יתברך‪.‬‬ ‫שמצינו בעוד מקומות שהולכים אחרי‬ ‫בדיעבד קאמר דהסוכה כשירה וכאן קאמר‬
‫(ארך אפים)‬ ‫דלכתחלה אסור להעמיד הסכך בדבר‬
‫המעמיד‪ ,‬ולדבריו אי אפשר ליישב כן]‪.‬‬
‫המקבל טומאה‬
‫וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן‬
‫קלז וז"ל ואשר שאלתם לענין להשתמש‬ ‫להלכה‬
‫בדבק להדביק קצת הסכך בסופו‪ ,‬בודאי‬
‫סברת הרבנים להקל נכונה כיון שאינו‬ ‫וכתב המשנה ברורה בסקכ"ב שכמה‬
‫ניכר כלל ולא שייך הגזרה‪ ,‬גם בלא"ה‬ ‫אחרונים העתיקו ביאור זה והסכימו כן‬
‫שייך בהא סברת הר"ן ביותר דכיון שאי‬ ‫לדינא שלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד‬
‫אפשר לסכך בדבק לחוד אין כאן גזרה‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה אכן בדיעבד‬
‫או שאין לו שאר דברים מותר להעמיד‬
‫דילמא אתי לסכך‪.‬‬
‫הסכך בדבר המקבל טומאה‪.‬‬
‫ובעז"ה בעלון הבא נבאר דין מעמיד דמעמיד‪.‬‬
‫גדר דיעבד שמותר‬

‫ובחיי אדם [סי' קמו אות ל] משמע‬
‫דמה שהתירו בדיעבד הוא הדין כל היכא‬
‫דאי אפשר לו ליזהר או שאין לו שאר‬
‫דברים מותר לו לכתחלה להעמיד בדבר‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ֶׁשהּוא חּוץ ִל ְז ַמּנֹו [ֶׁש ֲה ֵרי ְז ַמָּנּה ַרק ְּבאֹותֹו‬ ‫ַהֶּפ ֶרק ָה ִראׁשֹון ְּב ַמ ֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות עֹו ֵסק‬ ‫ְמ ָנחֹות‬
‫ְּביֹום ּו ַבַּל ְי ָלה ֶׁשְּל ַא ֲח ָריו] ‪ִּ -‬פֵּגל ֶאת ַהִּמ ְנ ָחה‬ ‫ַּב ְּד ָב ִרים ַהּפֹו ְס ִלים (ּו ְמ ַפְּג ִלים) ִּב ְמ ָנחֹות‪.‬‬
‫ִּב ְמ ָנחֹות ֶיְׁש ָנם ְׁש ֵני סּו ִגים‪:‬א‪ִ .‬מ ְנ ַחת ְנ ָס ִכים‬
‫ְו ִאם ֹיא ֲכ ֶלָּנה ִי ְה ֶיה ַח ָּיב ָּכ ֵרת‪.‬‬ ‫ֵיׁש ִּב ְמ ָנחֹות ַא ְרַּבע ֲעבֹודֹות‪ְּ ,‬כ ֶנ ֶגד ַא ְרַּבע‬ ‫‪ֶׁ -‬שָּב ָאה ִעם ַה ָּק ְרָּבן ( ָקְרָּבן עֹו ָלה אֹו ְׁש ָל ִמים)‪.‬‬
‫ָה ֲעבֹודֹות ֶׁשְּב ָק ְרָּבן ְּב ֵה ָמה‪ְ :‬ק ִמי ָצה ‪ְּ -‬כ ֶנ ֶגד‬ ‫ב‪ִ .‬מ ְנ ָחה ַהָּב ָאה ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה‪.‬‬
‫ְו ִאם ָחַׁשב ַמ ְחֶׁש ֶבת "חּוץ ִל ְמקֹומֹו"‪ּ ,‬ו ְכגֹון‬ ‫ְׁש ִחי ָטה‪ְ .‬נ ִתי ַנת ַהּקֹ ֶמץ ִּב ְכ ִלי ‪ְּ -‬כ ֶנ ֶגד ַקָּב ַלת‬
‫ֶׁש ָּק ַמץ ַעל ְמ ָנת ֶל ֱאכֹול ֶאת ְׁש ָי ֶרי ָה אֹו ְל ַה ְק ִטיר‬

‫" ִמ ְנ ַחת ְנ ָס ִכים" ִהיא סֹ ֶלת ְּבלּו ָלה ְּבֶׁש ֶמן ַה ָּדם‪ַ .‬הָּגַׁשת ַהִּמ ְנ ָחה ְל ֶק ֶרן ַהִּמ ְזֵּב ַח ‪ְּ -‬כ ֶנ ֶגד חּוץ ִל ְמקֹומֹו‪ַ ,‬ה ְיינּו ִמחּוץ ָל ֲע ָז ָרה‪ַ ,‬הִּמ ְנ ָחה‬

‫ַז ִית‪ְ ,‬ו ִנְׂש ֶר ֶפת ֻּכָּלּה ִעם ַה ָּק ְרָּבן‪ֵּ ,‬בין ְּב ָק ְרַּבן הֹו ָל ָכה‪ְ .‬ו ַה ְק ָט ַרת ַהּ ֹק ֶמץ ‪ְּ -‬כ ֶנ ֶגד ַה ְק ָט ַרת ְּפסּו ָלה [ ַאְך ֵאין ָּבּה ָּכ ֵרת]‪.‬‬

‫ָה ֵאמּו ִרים‪ּ .‬ו ְב ַא ְרַּבע ֲעבֹודֹות ֵאּלּו‪ִ ,‬אם ֹלא ְו ִאם ָחַׁשב ַמ ְחֶׁש ֶבת "ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה" ‪ּ -‬ו ְכגֹון‬ ‫ִצּבּור ֵּבין ְּב ָק ְרַּבן ָי ִחיד‪.‬‬

‫ֶׁש ִה ְת ַנ ֵּדב ִמ ְנ ַחת ַמ ְר ֶחֶׁשת ֶו ֱה ִבי ָאּה‪ְ ,‬ו ַהּ ֹכ ֵהן‬ ‫" ִמ ְנ ָחה ַהָּב ָאה ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה"‪ֶ ,‬נ ְח ְל ָקה ִלְׁש ֵני ַנ ֲעׂשּו ְּכ ִת ְק ָנן‪ִ ,‬נ ְפ ֶס ֶלת ַהִּמ ְנ ָחה‪.‬‬

‫ּו ְכגֹון ִאם ָחַׁשב ַמ ְחֶׁש ֶבת "חּוץ ִל ְז ַמּנֹו"‪ַ ,‬ה ְיינּו ְק ָמ ָצּה ְלֵׁשם ַמ ֲח ַבת‪ָּ ,‬כאן ֵיׁש ֶה ְב ֵּדל ֵּבין‬ ‫סּו ִגים‪ִ :‬מ ְנ ַחת ִצּבּור ּו ִמ ְנ ַחת ָי ִחיד‪.‬‬

‫ְּב ִמ ְנ ַחת ִצּבּור ָׁשֹלׁש ְמ ָנחֹות‪ִ :‬מ ְנ ַחת ָהעֹ ֶמר ְּכֶׁש ָּק ַמץ ֶאת ַהּ ֹק ֶמץ ִמן ַהִּמ ְנ ָחה ָחַׁשב ְל ַה ְק ִטיר ַהְּמ ָנחֹות‪ִ :‬מ ְנ ַחת חֹו ֵטא ּו ִמ ְנ ַחת ְק ָנאֹות ( ִמ ְנ ַחת‬

‫ַהּ ֹק ֶמץ ְל ָמ ָחר אֹו ֶל ֱאכֹול ֶאת ְׁש ָי ֶרי ָה ְל ָמ ָחר‪ ,‬סֹו ָטה) ‪ְּ -‬פסּו ִלים‪ְׁ .‬ש ַאר ַהְּמ ָנחֹות ‪ְּ -‬כֵׁשרֹות‪,‬‬ ‫(ְּב ֶפ ַסח)‪ְׁ ,‬ש ֵּתי ַהֶּל ֶחם (ְּבָׁשבּועֹות)‪,‬‬

‫ֶאָּלא ֶׁשֹּלא ָעלּו ַלְּב ָע ִלים ְוֹלא ָי ְצאּו ְי ֵדי חֹו ָב ָתם‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ְו ֶל ֶחם ַהָּפ ִנים‪.‬‬
‫במשנה לילדים ‪494 /‬‬
‫ְּב ִמ ְנ ַחת ָי ִחיד ֶיְׁש ָנם ֲח ִמׁ ָּשה‬
‫סּו ִגים‪ :‬א‪ִ .‬מ ְנ ַחת חֹו ֵטא [ ִמי‬

‫ַמֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות ֶּפ ֶרק א' ִמְׁש ָנה ג' ‪ֶּ -‬פ ֶרק ג' ִמְׁש ָנה ז'‬ ‫ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ָק ְרַּבן עֹו ֶלה ְויֹו ֵרד‬

‫‪ֹ .1‬לא ִנ ְפ ְס ָלה‪.‬‬ ‫ְו ֵאין ָידֹו ַמׂ ֶּש ֶגת ְל ָה ִביא ְּב ֵה ָמה]‪ .‬א‪ִ .‬רָּבה ַׁש ְמ ָנּה ֶׁשל ַה ִּמ ְנ ָחה אֹו ִחֵּסר ַׁש ְמ ָנּה‪ַ ,‬ה ִאם‬

‫‪ֹ .2‬לא ָּפ ַתת ‪ִ -‬נ ְפ ְס ָלה‪ְּ ,‬פ ָת ָתּה ִּפ ִּתים ְמֻרּבֹות ‪ֹ -‬לא‬ ‫ִמ ְנ ָחה זֹו ִהיא ֹס ֶלת ְו ֵאין ָּבּה ֶׁש ֶמן ְּפסּו ָלה ְּב ָכְך?‬
‫ִנ ְפ ְס ָלה‪.‬‬
‫‪ְּ .1‬פסּו ָלה‪.‬‬ ‫ּו ְלבֹו ָנה‪ .‬ב‪ִ .‬מ ְנ ַחת סֹו ָטה [ ִהיא‬
‫‪ֹ .3‬לא ָּפ ַתת ‪ֹ -‬לא ִנ ְפ ְס ָלה‪ִּ ,‬פ ִּתים ְמֻרּבֹות ‪ִ -‬נ ְפ ְס ָלה‪.‬‬
‫‪ְּ .2‬כֵׁשָרה‪.‬‬ ‫ִמׂ ְּשעֹו ִרים‪ְ ,‬ו ֵאין ָּבּה ֶׁש ֶמן ּו ְלבֹו ָנה]‪.‬‬
‫ז‪ַ .‬הּ ֹק ֶמץ ֶׁשִּנ ְת ָעֵרב ְּב ִמ ְנ ָחה ֶׁשֹּלא ִנ ְק ְמ ָצה‪ֹ ,‬לא ַי ְק ִטיר‪.‬‬
‫ַמה ַה ִּדין ִאם ָע ַבר ְו ִה ְק ִטיר?‬ ‫‪ִ .3‬רָּבה ‪ְּ -‬פסּו ָלה‪ִ ,‬חֵּסר ‪ְּ -‬כֵׁשָרה‪.‬‬ ‫ג‪ַ .‬רָּב ָנן ָּכ ְללּו ְּב ַמ ֶּס ֶכת זֹו ַּגם ַל ְח ֵמי‬

‫‪ְׁ .1‬ש ֵּתי ֶהן ֹלא ָעלּו ַלְּב ָע ִלים‪.‬‬ ‫ּתֹו ָדה ְו ַל ְח ֵמי ָנ ִזיר ֶׁשִּנ ְק ָר ִאים ב‪ַ .‬הּקֹו ֵמץ ֶאת ַה ִּמ ְנ ָחה ְל ַה ְק ִטיר ְלבֹו ָנ ָתּה ְל ָמ ָחר‪,‬‬
‫‪ .2‬זֹו ֶׁשִּנ ְק ְמ ָצה ‪ֹ -‬לא ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים‪ ,‬זֹו ֶׁשֹּלא ִנ ְק ְמ ָצה ‪-‬‬
‫ְּב ָלׁשֹון ֻמְׁש ֶא ֶלת ִמ ְנ ָחה‪ .‬ד‪ֲ .‬ח ִבי ֵתי ְל ַד ַעת ַרִּבי יֹו ֵסי ַמה ִּדי ָנּה?‬
‫ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים‪.‬‬
‫‪ .3‬זֹו ֶׁשִּנ ְק ְמ ָצה ‪ָ -‬ע ְל ָתה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִנ ְק ְמ ָצה ‪ֹ -‬לא ָע ְל ָתה‪.‬‬ ‫‪ָּ .1‬כֵׁשר‪.‬‬ ‫ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול [ְׁש ֵּתים ֶעְׂש ֵרה ַחּלֹות‬

‫ח‪ֹ .‬לא ִנ ְת ַק ֵּדׁש ַהּ ֹק ֶמץ ִּב ְכ ִלי ָׁשֵרת‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְס ָלה‬ ‫‪ָּ .2‬פסּול ְו ֵאין ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ֶׁשַּמ ְק ִריב ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול‪ֵׁ ,‬שׁש ַּבּ ֹב ֶקר ְוֵׁשׁש‬
‫ַה ִּמ ְנ ָחה ְּב ָכְך?‬ ‫‪ִּ .3‬פּגּול ְו ֵיׁש ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ָּב ֶע ֶרב ְו ִנְׂש ָרפֹות ֻּכָּלן ַעל ַהִּמ ְזֵּב ַח]‪ .‬ה‪.‬‬

‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫ג‪ָׁ .‬ש ַחט ְׁש ֵני ְּכ ָבִׂשים ֶל ֱאכֹול ַא ַחת ִמן ַה ַחּלֹות‬ ‫ִמ ְנ ַחת ְנ ָד ָבה‪.‬‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫ְל ָמ ָחר‪ַ ,‬מה ִּדי ָנּה ֶׁשל ַה ַחָּלה ַהׁ ְּש ִנ ָּיה?‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ְּב ִמ ְנ ַחת ְנ ָד ָבה ֶיְׁש ָנם ֲח ִמׁ ָּשה ִמי ִנים‪:‬‬
‫‪ָּ .1‬פסּול ְו ֵאין ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬
‫ט‪ַ .‬ה ִאם ִמעּוטֹו ֶׁשל ַהּקֹ ֶמץ ְמ ַעֵּכב ֶאת ֻרּבֹו‪ְ ,‬ו ֵכן ַה ִאם‬ ‫‪ִּ .2‬פּגּול ְו ַח ָּי ִבים ָע ָליו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ִמ ְנ ַחת ֹס ֶלת‪ .‬ב‪ַ .‬חּלֹות ַמ ֲא ֵפה ַתּנּור‪.‬‬
‫ַהּקֹ ֶמץ ְו ַהְּלבֹו ָנה ְמ ַעְּכ ִבים ֶזה ֶאת ֶזה?‬ ‫ג‪ְ .‬ר ִקי ִקין ַמ ֲא ֵפה ַתּנּור‪ .‬ד‪ִ .‬מ ְנ ַחת‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ַמ ֲח ַבת‪ .‬ה‪ִ .‬מ ְנ ַחת ַמ ְר ֶחֶׁשת‪ְ .‬ו ֻכָּלן ְצ ִרי ִכין‬
‫‪ַ .1‬הּקֹ ֶמץ ‪ִ -‬מעּוטֹו ְמ ַעֵּכב ֶאת ֻרּבֹו‪ְ ,‬ו ֵכן ַהּ ֹק ֶמץ ְו ַהְּלבֹו ָנה‬
‫ְמ ַעְּכ ִבים ֶזה ֶאת ֶזה‪.‬‬ ‫ד‪ַ .‬הּתֹו ָדה ְו ַהֶּל ֶחם‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַפ ְּג ִלים ֶזה ֶאת ֶזה?‬ ‫ֶׁש ֶמן ּו ְלבֹו ָנה‪.‬‬
‫‪ֵ .2‬אי ָנם ְמ ַעְּכ ִבים‪.‬‬
‫‪ְ .1‬מ ַפ ְּג ִלים‪.‬‬
‫‪ַ .3‬הּ ֹק ֶמץ ‪ִ -‬מעּוטֹו ְמ ַעֵּכב‪ַ ,‬הּקֹ ֶמץ ְו ַהְּלבֹו ָנה ‪ֵ -‬אי ָנם‬
‫ְמ ַעְּכ ִבים‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬הּתֹוָדה ְמ ַפ ֶּג ֶלת ֶאת ַהֶּל ֶחם‪ְ ,‬ו ַהֶּל ֶחם ֵאינֹו‬

‫י‪ַ .‬אְרַּבע ַּפְרִׁשּיֹות ֶׁשַּב ְּת ִפִּלין‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַעְּכבֹות זֹו ֶאת‬ ‫ְמ ַפ ֵּגל ֶאת ַהּתֹוָדה‪.‬‬
‫זֹו?‬
‫‪ַ .3‬הֶּל ֶחם ְמ ַפ ֵּגל ֶאת ַהּתֹוָדה‪ְ ,‬ו ֵאין ַהּתֹוָדה‬ ‫הבל פיהם‬
‫‪ֵ .1‬אין ְמ ַעְּכבֹות‪.‬‬ ‫ְמ ַפ ֶּג ֶלת ֶאת ַהֶּל ֶחם‪.‬‬
‫‪ְ .2‬מ ַעְּכבֹות‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו ְּכ ָתב ֶא ָחד ְמ ַעְּכ ָבן‪.‬‬ ‫ַרִּבי יֹו ָנ ָתן ַא ְיְּבִׁשיץ ַז ַצ"ל נֹוַדע ְלָי ִניק‬
‫‪ַּ .3‬פְרִׁש ָּיה ְׁש ֵל ָמה ְמ ַעֶּכ ֶבת ְוֹלא ָּפחֹות ִמ ֶּמָּנה‪.‬‬ ‫ה‪ִ .‬ה ְק ִטיר ֶא ָחד ִמן ַהָּב ִזי ִכים ֶל ֱאכֹול ְׁש ֵני‬ ‫ְו ַחִּכים טּו ָבא‪ּ ,‬ו ְכ ָבר ִּבְׁשנֹות ַי ְלּדּותֹו‬
‫ְס ָדִרים ְל ָמ ָחר‪ַ ,‬ה ִאם ַנ ֲעֶׂשה ִּפּגּול?‬ ‫ַה ֻּמ ְק ָּדמֹות ָה ָיה ְּכ ִלי ָמ ֵלא ָח ְכ ָמה ּו ְתבּו ָנה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬ ‫ְלָי ִמים ָּפ ַגׁש ּבֹו מֹוֵׁשל ָה ִעיר ַו ִּיְׁש ַאל ֶאת‬
‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫ַהַּנ ַער ֵּכי ַצד ַא ֶּתם ַה ְיהּו ִדים ַמ ֲא ִמי ִנים ְּבבֹוֵרא‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫ָהעֹו ָלם? ְּכלּום ַּפ ַעם ְר ִאי ֶתם אֹו ְּפ ַגְׁש ֶּתם ּבֹו‪,‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ֲהֵרי ֵעי ֵני ֶכם ֹלא ָצפּו ּבֹו ֵמעֹו ָלם‪ִ ,‬אם ֵּכן‬
‫ֵּכי ַצד ַּת ֲא ִמינּו ֶׁשהּוא ִּב ְכ ָלל ַק ָּים? ַה ֶּי ֶלד ְמ ִהיר‬
‫ו‪ֹ .‬לא ָּפ ַתת ֶאת ַה ִּמ ְנ ָחה‪ ,‬אֹו ֶׁשְּפ ָת ָתּה‬
‫ִּפ ִּתים ְמֻרּבֹות‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְס ָלה ְּב ָכְך?‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ַה ַּמ ְחָׁש ָבה ָׁש ַלף ִמ ָּיד ְּתׁשּו ָבה‪ִ :‬הֵּנה ַהּמֹוֵׁשל‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ַמ ֲא ִמין ִמן ַהְּס ָתם ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵׂש ֶכל ּו ֹמ ַח ְּב ָק ְד ָקדֹו?‬
‫ְו ֵכי ַצד ַמ ֲא ִמין הּוא‪ֲ ,‬הֵרי ֵמעֹו ָלם ֹלא ָר ָאה ֶאת‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת נח‬ ‫ִׂש ְכלֹו אֹו ֹמחֹו ְּב ֵעי ָניו‪ְ ,‬ו ִאם ֵּכן ַּכִּנְר ֶאה ֵאין ֵהם‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 488‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 188‬‬
‫ַק ָּי ִמים ְּכ ָלל ּו ְכ ָלל‪...‬‬
‫א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 2 .‬א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬