שבוע 495המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
שו"ע • או"ח מנחות תש"פ
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד כ כסלו ד א-ב תרכט יב-יד
ה כא כסלו ד ג-ד תרכט טו-יז
ו כב כסלו ד-ה ה-א תרכט-ל יח-א
שב"ק וישב ה ב-ג תרל ב-ד
א כד כסלו ה ד-ה תרל ה-ז
ב כה כסלו ה ו-ז תרל ח-י
ג כו כסלו ה ח-ט תרל יא-יג
בפתח השער עיון במשנה
תפוחי אדמה הללו קודש הם חינוך המנורה וחנוכה
את מאמר הכתובְ" ו ָהיּו ַח ֶּייָך ְּת ֻל ִאים ְלָך ִמֶּנ ֶגד שנינו בפרקין (מנחות פ"ד מ"ד) 'אין מחנכין את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים',
ּו ָפ ַח ְד ָּת ַלְי ָלה ְויֹו ָמם ְוֹלא ַת ֲא ִמין ְּב ַח ֶּייָך" יכולנו והיינו ש'חינוך' המנורה הוא על ידי שמדליקין את שבעה נרותיה בין הערבים ' -עבודתה
למשש בחוש .הסכנה הייתה אורבת בכל פינה מחנכתה' .והנה נחלקו הראשונים בהדלקת המנורה בכל יום ,הרמב"ם (הל' תמידים ומוספים
ועיקול והמוות היה מחפש רק הזדמנות .כן ,כך פ"ג ה"י וי"ב) סובר שמצוה להדליקה גם בבוקר וגם בין הערבים ,ורק לענין 'חינוך' שנינו
שרדנו יום ועוד יום שנהפכו ל 5-שנים של מלחמה שהוא דוקא בערב ,אבל רוב הראשונים סוברים שמצות הדלקה היא בין הערבים בלבד,
וז"ל הרע"ב במסכת תמיד (פ"ג מ"ט) ,ודברי הרמב"ם במשנה זו תמוהים מאד ,וגם מה
קיומית על כל רגע ורגע. שסובר שהטבת הנרות היא הדלקתן ,ושהיו מדליקין הנרות של מנורה כולן בבקר כדרך
שמדליקין בערב ,פליאה נשגבה בעיני ,ולא שמעתי ולא ראיתי לאחד מרבותי שסובר כן,
נשים צעירות היינו במחנה אושוויץ אחיות
לצרה הצרורה שפקדה אותנו .אני זוכרת שבאחד עכ"ל ,וכן בשו"ת הרשב"א (סי' ש"ט) כתב לחלוק על הרמב"ם.
הימים באה צעירה אחת בת של רב מפורסם ,היא
הייתה נערה מיוחדת מאד שאצילותה לא פגה גם והקשה הגרי"ז על דעת רוב הראשונים הנ"ל שמצות הדלקה היא רק בין הערבים ,מאי
בשעות קשות אלו" .חברות!" היא קראה לעברינו קא משמע לן משנתנו שאין מחנכין את המנורה אלא בין הערבים ,הרי אין הדלקה אחרת,
ולדעת הרמב"ם ניחא ,דקא משמע לן שאין מחנכין אותה בבוקר ,אבל לדעת הראשונים
"היום בלילה חנוכה"... קשה .ותירץ בנו הגרי"ד (עי' מנחת אברהם מנחות עמ' שפ"ב/שפ"ו) שלדעת הראשונים יש לפרש
את החידוש של משנתנו שמחנכין את המנורה רק על ידי הדלקה ולא על ידי הטבת הנרות.
האמירה החגיגית שלה הכניסה לי חיים חדשים
והחלטתי שאני אשיג משהו לכבוד חנוכה ויהי מה. אימתי היה הנצחון של החשמונאים
בדרך לא דרך השגתי כמה חוטי פשתן דקיקים הפרי חדש בהל' חנוכה (ריש סי' תר"ע) כתב בתחילת דבריו שהנצחון של החשמונאים
שנשרו מבגד .אך חנוכייה מניין? על מה אני אניח היה ביום כ"ד ,והדליקו את הנרות בין הערבים ,שהיא ההדלקה של ליל כ"ה ,ובזה חינכו
את המנורה החדשה [ -שהמנורה הישנה נלקחה (רש"י שם) ,או נאסרה (עי' ע"ז נ"ב ב') ,ועשו
את הנרות המרשימים שברשותי? מנורה חדשה משפודים של ברזל מחופים בבדיל (ע"ז מ"ג א')] -ולכן תקנו חנוכה ביום
כ"ה .וכדברי הפרי חדש כתב המאירי (שבת כ"א ב') ,וז"ל ,ותגבורת זה היה בכסלו בכ"ד בו
לפתע נכנסת לבלוק שלנו סוהרת מרושעת.
"כולם אחרי מיד!" ,היא פקדה בקשיחות .נאספנו וכו' ,והדליקו ליל כ"ה ,עכ"ל.
מאחוריה בשורה אנושית כמובלות אל הלא נודע.
אמנם הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ב) כתב שהנצחון היה בכ"ה ,וז"ל ,וכשגברו ישראל על
יצאנו אחריה לעבודה מחוץ למחנה ,ולפתע אויביהם ואיבדום ,בכ''ה בחודש כסלו היה ,ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש
באמצע הדרך ,אנחנו חולפות על יד שדה תפוחי וכו' ,עכ"ל ,והקשה הפרי חדש שלפי זה חינכו את המנורה בכ"ה בין הערבים ,שהיא
אדמה .מיד אני ואמי ציפינו לרגע של הסח הדעת
ותכף החבאנו מספר תפוחי אדמה בשולי הבגד, ההדלקה של ליל כ"ו ,ולמה קבעו ימי חנוכה בכ"ה ,ועיי"ש מה שתירץ.
ובלב מתוח לחשנו תפילה לבל נתפס בקלקלתנו.
העבודה מחוץ למחנה הייתה קלה מתמיד ,מלווה והאור גדול (משניות יומא פ"ז מ"ד) יישב שהרמב"ם כתב כן לפי שיטתו הנ"ל שיש מצוה
להדליק את הנרות גם בבוקר ,שלפי זה יש לומר שביום כ"ה שניצחו גם הדליקו את הנרות
בציפיה דרוכה לקראת נר א' דחנוכה. לקיים מצות הדלקה של בוקר .אמנם האור גדול סתר תירוץ זה ממה ששנינו במשנתנו
שאין מחנכים את המנורה אלא בין הערבים ,וא"כ בבוקר עדיין לא נתחנכה המנורה ולא
הלילה ירד על המחנה שקט סביב ,אני וחברותי
הנחנו חצאי תפוחי אדמה עליהם הנחנו את חוטי היו יכולים להדליק בה ,ועיי"ש שחזר והאריך לקיים את התירוץ.1
הפשתן הדקיקים .וכך ברגש עצום הדלקנו את
נרות החנוכה ו'בדמעות-חנוקה' זמזמנו לעצמינו .1ולפי מה שחידש הצפנת פענח (הל' בית הבחירה פ"ג ה"ד) שאפשר לקיים מצות הדלקה שלא במנורה של
את פזמון 'מעוז-צור' כאשר מכל הדרגשים נשים מקדש ,ניחא ,ועי' בספר משא יד (ח"א פ' תרומה).
ונערות נוספות מצטרפות ברגש נקום נקמת דם
הלימוד השבוע הלימוד השבוע מערכת
עבדיך מאומה הרשעה וקרב קץ הישועה'. מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ השיעורים
מרת שרה אסתר בת הגה"צ והמבחנים
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך שמואל מאיר הכהן ע"ה אבנר חי הממוחשבת:
בן ר' יעקב יצחק הלוי ז"ל
רץ למשנה נלב"ע כ"ה בכסלו 072-332-3020
נלב"ע כ"ג בכסלו
האדם צריך לעסוק תחילה בגירסא ועד שיהיה
בקי ושלם בגריסת המשניות וברייתות ,אז ילך ללמוד
סברא ולהבין דבר מתוך דבר ( .בן יהוידע פסחים)
לקבלת העלון במייל | [email protected] :להנצחות ותרומות להצלחה או לע"נ יקיריך התקשר 24שעות ביממה072-272-2200 :
קביעותא ללומדי המשנה היומית
ולכאורה יש ליישב דעת הרמב"ם שאע"פ שההדלקה של החשמונאים בבין הערבים מבחן שבועי במשנה 195 /
היתה לצורך ליל כ"ו ונקראת הדלקת ערב ,ואם לא הדליקוה מבעוד יום מצוה להדליקה
כל הלילה לדעת רוב הראשונים ,מכל מקום מצוה לכתחילה להדליקה מבעוד יום לפני מסכת מנחות ד' ,א' -ה' ,ט'
השקיעה ' -בין הערבים' -ואם לא הדליקוה מבעוד יום ביטלו מצות עשה ,והדלקה מבעוד
יום אף דוחה את השבת ,וא"כ יש לומר שקבעו חנוכה לדורות ביום כ"ה לפי שעת מצות א .להלכה! האם תפלה של יד מעכבת של ראש?
ההדלקה שעשו החשמונאים. .1מעכבת.
.2לעולם אינה מעכבת.
טומאה הותרה בציבור .3אינה מעכבת דווקא כששתיהן מצויות אצלו
.4אינה מעכבת דוקא כשאין שתיהן מצויות אצלו.
האחרונים (שו"ת חכם צבי סי' פ"ז ,פני יהושע שבת כ"א ב') הקשו למה היו צריכים כלל נס
חנוכה ,הרי 'טומאה הותרה בציבור' (פסחים ע"ז א' ,יומא ו' ב ,ועוד) ,והיינו שקרבן ציבור יכול ב .מה לומדים מן הפסוק "ודם זבחיך ישפך"?
ליקרב כשהוא טמא אם אי אפשר בענין אחר ,והוא הדין לגבי הדלקת נרות (רמב"ם הל'
תמידים ומוספים פ"ג ה"י ,ומקורו בתו"כ פ' אמור) ,ואם כן היו יכולים להדליק בשמן טמא .ותירצו .1שמתנות מזבח החיצון מעכבות זו את זו.
שבאמת לא היו צריכים את הנס ,אבל הקב"ה רצה להודיע להם חיבה יתירה ועשה להם נס. .2שאם נטרפה בהמת הקרבן ,אין לזרוק את הדם
ואחרים תירצו ש'טומאה הותרה בציבור' רק לגבי עבודה ולא לגבי חינוך ,וכתבו בזה על המזבח אלא לשופכו לאיבוד.
כמה טעמים ,יש שביארו (חכמת שלמה סי' תר"ע ,ועוד) שדין טומאה הותרה בציבור נאמר רק .3שמתנות מזבח החיצון אינן מעכבות זו את זו,
לענין סתם עבודה ולא לענין עבודה המחנכת ,ויש מי שביאר (אבני נזר הובא בכלי חמדה פ'
בהעלותך אות א' ד"ה אמנם כ"ז) שכל עוד שלא נתחנכה המנורה ,המצוה להדליק היא רק משום ואפילו נתן מתנה אחת בלבד כיפר.
שיש חיוב לעשות מנורה ,וכיון שמצות עשיית המנורה אין זמנה קבוע ,גם מצות הדלקה .4שמתנות מזבח הפנימי מעכבות זו את זו.
אין זמנה קבוע ,ועבודה שאין זמנה קבוע לא הותרה לה טומאה (עי' תמורה פ"ב מ"א) .אמנם
הקשו על עיקר תירוץ זה שטומאה לא הותרה לענין חינוך -לפי כל הטעמים -שלפי זה לא ג .כמה פרים ,אילים וכבשים מקריבים במוספי
היו צריכים נס שיידלק השמן שמונה ימים ,שמהיום השני היו יכולים להדליק בשמן טמא. עצרת (חג השבועות)?
והנה רוב הראשונים סוברים שבימי החשמונאים כבר גזרו שעכו"ם הם כזבים ,וכל .1פר אחד ,איל אחד ,שבעה כבשים.
השמן שהיה במקדש ,מלבד הפך שמצאוהו ,נטמא בטומאת זב (עי' תוס' שבת כ"א ב' ד"ה שהיה, .2פר אחד ,שני אילים ,שבעה כבשים.
רש"י שם ד"ה בחותמו ,ר"ן שם וריבב"ן שם) -ויש שפירשו בזה מה שאמרו בגמרא 'שכשנכנסו .3שבעה פרים ,שבעה אילים ושבעה כבשים.
יוונים להיכל ,טימאו כל השמנים שבהיכל' ,שטימאום בטומאת זב -ולפ"ז עיקר הקושיא .4שני פרים ,איל אחד ,שבעה כבשים.
לא קשה מהשמן שהיה בבית המקדש ,שלא הותרה בציבור אלא טומאת מת ולא טומאת
זב (עי' פסחים פ"ט מ"ד)[ ,אך אחרים פירשו שהכניסו תקרובת עבודה זרה להיכל שמטמאה ד" .וערך עליה העולה" ,מאי קא משמע לן ,והאם
באהל ,ויש שפירשו שניסכום לעבודה זרה ממש (נתן פריו חנוכה עמ' כ"ה ,יצחק יקרא ח"א סי' זה לעיכובא?
י"ג) ,ולפי זה הדבר תלוי במחלוקת ראשונים אם טומאת עבודה זרה הותרה בציבור (עי'
.1שכל קרבן עולה קודם לשאר הקרבנות,
מנח"ח מצ' ד' אות כ"ה ,שו"ת בית יצחק או"ח סי' ל"ו אות ו')]. ולעיכובא.
אלא שעדיין הקושיא עומדת לכולי עלמא ממה שהיו יכולים לעשות שמן חדש שהוא .2שאין להקריב קרבן אחר לפני תמיד של שחר,
טמא ,אמנם לפי מה שכתב האור זרוע (ח"ב סי' שכ"א) גם זה לא קשה ,שכתב שמצד הדין ואם הקריב -פסול.
היו יכולים לעשות שמן חדש ,אלא שהיו טרודים בבנין המזבח וכן בעשיית ובטהרת כלי
.3שעולת תמיד ראשונה לכל הקרבנות למצוה,
שרת ,ולא היה להם זמן לעשות שמן חדש ,ולכן ה' עשה להם נס ,עיי"ש. אבל לא לעכב.
פרפראות הפרשה .4שתמיד של בין הערבים יהיה אחרון לכל
הקרבנות.
ִּכי ָ ׁש ַמ ְע ִּתי ֹא ְמ ִרים ֵנ ְל ָכה ּדֹ ָת ְי ָנה (לז יז) לבקש לך נכלי דתות שימיתוך (רש"י)
ה .להלכה! כהן גדול שהקריב מחצה מנחת
מבקשים הם להצדיק את מעשיהם ולהתלות באילנות גדולים 'בנכלי דתות', חביתין בשחרית ומת ,ולא מינו אחר תחתיו,
בהסתמכות כביכול על הדת היא התורה ,שאפשר לדרוש אותה לכל צד ואף לטהר
את השרץ בק"ן טעמים .וזהו מאמר חז"ל במסכת בבא מציעא (ל) לא חרבה ירושלים כיצד ינהגו?
אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה -ואם כן מדוע חרבה? הרי עשו הם על פי
דין תורה?! אלא שכל מעשה נלוז ומרושע מצאו והמציאו לו מקום מן התורה ומן .1יביאו היורשים חצי עשרון.
.2יביאו חצי עשרון משל ציבור.
הכתובים( .הדרש והעיון) .3יביאו עשרון שלם משל יורשים.
.4יביאו עשרון שלם משל ציבור.
ַו ַּיִּכי ָרּה ַוּ ֹיא ֶמר ְּכתֹ ֶנת ְּב ִני ַח ָּיה ָר ָעה ֲא ָכ ָל ְתהּו (לז לג)
ו .אילו מנחות באות מצה?
מדוע הסיק יעקב אבינו ע"ה כי ציפורניה של חיה רעה במעל? שמא יוסף הצדיק
נהרג בידי רוצח או שודד מזויין ? אלא מסתבר שבשנים קדמוניות הדעה הרווחת .1כל המנחות חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם.
והמקובלת שאדם לא הורג אדם סתם כך ,יותר סביר להניח שחיה רעה טרפה אדם, .2תודה ושתי הלחם.
כי מדוע שאנשים יהרגו נער על לא עוול בכפו( .הרב צבי יחזקאל מיכלזון זצ"ל) .3כל המנחות חוץ משתי הלחם.
.4מנחת חוטא ושתי הלחם.
להפיץ את האור
ז .איזו מנחה טעונה שמן ואין טעונה לבונה?
בתרומה של ₪ 36בחודש תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים
.1מנחת העומר | .2מנחת נסכים.
השבועיים באיזור שתבחר .ניתן לתרום במערכת הטלפונית072-332-3020 : .3לחם הפנים | .4מנחת חוטא.
שלוחה ,6וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
ח .איזה דין משותף למנחת סולת ולמנחת
מחבת?
.1אינן טעונות לא תנופה ולא הגשה.
.2טעונות תנופה והגשה.
.3טעונות תנופה ואינן טעונות הגשה.
.4טעונות הגשה ואינן טעונות תנופה.
ט .היכן נעשו תנופה והגשה?
.1תנופה במערב והגשה במזרח.
.2תנופה במזרח המזבח וכל שכן במערב ,והגשה
במערב.
.3תנופה בצפון והגשה בדרום | .4שתיהן במערב.
י .מהו דין תנופה וסמיכה בזבחי שלמי ציבור?
.1טעונים תנופה מחיים ולאחר שחיטה ואין בהם
סמיכה.
.2טעונים תנופה חיים בלבד ,ואין בהם סמיכה.
.3טעונים תנופה חיים ושחוטים ,ויש בהם סמיכה.
.4אין טעונים תנופה וסמיכה כלל.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
זאת חנוכה! עיון בהלכה
המהרש"ל בתשובותיו (סוף סי' פ"ה),
הכותב לעניין שמחת ימי חנוכה: דין מעמיד דמעמיד בדבר הפסול לסיכוך
"וראוי
שהשמחה במאמר הקודם ביארנו הדין של מעמיד על מעמיד דמעמיד שפסול לסיכוך [והגם
תהא מעורבת
ובלולה על גבי דבר הפסול לסיכוך ועכשיו נבוא שהרמב"ן כתב את דבריו לשיטתו שסובר
בשמחת תורה, לבאר דין מעמיד דמעמיד וזה החלי שפסול מעמיד הוא מדינא ,ולהלכה לא
ואל תתבטל
מקביעותם". קיי"ל כן ,וכמשנ"ת בגליון קודם ,עכ"ז בעזהשי"ת:
החומר החודשי למבחן בהלכה מס' 47 סברת הרמב"ן שייך גם לדידן שהמעמיד מקור הדין
מסימן תרכ"א סעיף ב' דמעמיד מעשה קרקע בעלמא קעביד,
עד סימן תרל"ג סעיף ז' ואדרבה אם נאמר שהאיסור מעמיד הוא שנינו בסוכה [כב ]:העושה סוכתו
יופיע בעז"ה בגליון 496 מצד גזירה שמא יבוא לסכך בו יש להבין בראש האילן או על גבי גמל כשרה ואין
סברתו יותר דזה שייך רק במעמיד הסכך עולין לה ביום טוב .ומבואר בגמרא [כג].
הזמן גרמא שרבי יהודה חולק ופוסל סוכה העשויה
עצמו ולא במעמיד דמעמיד]. על גבי בהמה משום שאינה ראויה לשבעה
כ"ב כסלו -יום בו עלה על המוקד רבי אברהם
ַה ֵּגר הי"ד בעיר אוגסבורג שבגרמניה. שהרי ביום טוב יש איסור מדרבנן לעלות להלכה
רבי אברהם הגר היה גר צדק ,שלאחר שהתקרב וכן פסק להלכה המג"א בסי' תקכ"ט על גבי בהמה וכתבו התוספות שם ד"ה
לחיק היהדות היה הולך מעיר לעיר ומכפר לכפר
והיה מקיים התנצחות וויכוחים עם ראשי וחכמי סוכה שמאותו טעם רבי יהודה פוסל גם סק"ט ובזה יישב פסק השו"ע שפסק
הנצרות ומוכיח להם את טעותם הנפוצה .באחד
הוויכחים שהתקיימו בזינציג שבר רבי אברהם כמה שם בסעיף ח' שמותר לחבר סוכה העשויה על גבי האילן
פסלים ששימשו את הנוצרים לעבודה זרה .ההמון
הזועם כלא את רבי אברהם עד שנידון לשריפה. הסוכה כלונסאות שהרי אסור לעלות
יום זה כ"ב כסליו נהגו בו יהודי גרמניה ליום תענית
ורבינו 'המרדכי' (רבי מרדכי בן הלל) אף תיקן עליו במסמרות של אבל בכלונסאות באילן ביו"ט
קינה מיוחדת .אותו קדוש רבי אברהם כהן הי"ד
גם מוזכר בפירוש התוספות (מסכת קידושין ע' ברזל או לקשרם והקשה
ב') :וה"ר אברהם גר פירש שהגרין בקיאין במצות
ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת עיי"ש. בבלאות שהם המחוברים במסמרים הראב"ד
מקבלים שהמעמיד הכשר הוא חלק [בהשגות
ארץ אל תכסי דמו. טומאה. לבעל המאור]
ודרך חיים תוכחות מוסר ולכאורה הרי מהסכך והמעמיד הפסול אינו מדוע
השו"ע סובר קרקע הסוכה הרי זה נחשב הוצרכה
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" שלכתחילה הגמרא לבאר
ולזה מוכרח מאוד לימוד המוסר דמלבד
שצריך ללמוד מוסר בהתפעלות כחידושו העיקרי אין לסכך מעמיד בדבר המקבל טומאה. שטעמו של
של הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל ללמוד מוסר על גבי דבר וזה מה שידוע בשם רבי יהודה הוא
בהתפעלות לעשות רושם בנפשו ,הנה זקוק האדם שמקבל טומאה משום שהסוכה
מאוד לידיעות בנוגע ליראת שמים ודרכי עבודת
השי"ת שהרי אם אין חכמה אין יראה ,ולזה צריך ולמה כאן התיר חומרת החזו"א. ראויה אינה
לכתחילה והתירוץ
להתחזק בלימוד המוסר. לשבעה הלא הוא
(משנת ר' אהרון (קוטלר) עמ' קט) דשאני התם שהוא רק
עצמו אמר לעיל (כא):
מעמיד דמעמיד.
שהסומך סוכתו על כרעי המטה
שיטת החזון איש פסולה ולחד מ"ד הטעם משום שמעמיד
בדבר המקבל טומאה ,וא"כ הכא נמי הכא
אולם החזון איש סי' קמג סק"ב הביא יש לפוסלה מצד שהיא עומדת על בעלי
את דברי המגן אברהם ,וכתב שדבריו חיים או על מחובר שהם דברים הפסולים,
תמוהים כיון שכל מה שהכשיר הרמב"ן ותירץ שאיסור מעמיד אינו אלא משום
במעמיד כשר שעומד על מעמיד פסול גזירה שלא יאמרו כשם שראוי להעמיד כך
זהו רק בהתקיים שני תנאים א] שהמעמיד מסככין בו ,ובמסכך על אילן או על בהמה
הפסול משמש כקרקע הסוכה ב] שהמעמיד
הכשר הנמצא מעליו עומד זקוף כדופן או אין חשש זה מצוי ולא גזרו רבנן.
קונדס אבל אם הוא שוכב כמו שאר הסכך
אינו נחשב מעמיד אלא חלק מן הסכך, אמנם הרמב"ן במלחמות חולק עליו
ולכן רק באופן של הרמב"ן במעמיד ואומר דפסול מעמיד הוא מדינא שנחשב
קונדסין על המטה או בתחב קונדסין כאילו מסכך בו ולא משום גזירה לחוד,
באילן שבאופנים אלו המעמיד הכשר אינו והא דהוצרכו לטעמים אחרים לענין
חלק מהסכך והמעמיד הפסול הוא קרקע העושה סוכתו בראש האילן היינו בעושה
הסוכה יש להכשיר ,אבל בכלונסאות דפנות על האילן וסומך סכך עליהם אי
המחוברים במסמרים שהמעמיד הכשר נמי בצדדין כדאיתא בשילהי שבת דאין
הוא חלק מהסכך והמעמיד הפסול אינו האילן מעמיד ממש את הסכך אלא הדפנות
קרקע הסוכה הרי זה נחשב מעמיד בדבר מעמידין אותו והאילן המחובר אינו אלא
המקבל טומאה .וזה מה שידוע בשם סומך את המעמיד וכיוצא בזה הכשירו
דמעשה קרקע בעלמא קא עביד.
ומבואר מדברי הרמב"ן שאפשר לסכך חומרת החזו"א.
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ְל ַה ִּטיל חּוט ֶׁשל ְּת ֵכ ֶלת ְּב ֶב ֶגדְ ,ל ַד ַעת ַרִׁש"י ְמ ִפי ִקים ִמ ַּדם ִחָּלזֹוןְ .ו ָכְך ֶנ ֱא ַמר ַּבְּג ָמ ָרא: ְּת ֵכ ֶלת ְו ָל ָבן
ְו ַהּתֹו ְספֹות ְׁש ֵני חּו ִטים ֶׁשל ְּת ֵכ ֶלת ּוְׁש ֵני חּו ִטים " ָּתנּו ַרָּב ָנןִ ,חָּלזֹון ֶזה ּגּופֹו ּדֹו ֶמה ְל ַים ּו ְב ִר ָיתֹו
ֶּפ ֶרק ד'ִ ,נ ְק ָרא "ֶּפ ֶרק ַה ְּת ֵכ ֶלת" ִּב ְג ַלל ִמְׁשָּפט ָל ָבןּ ,ו ְל ַד ַעת ָה ַר ְמָּב"ם חּוט ֶא ָחד ֶׁשל ְּת ֵכ ֶלת ּדֹו ָמה ְל ָדגְ ,ועֹו ֶלה ֶא ָחד ְלִׁש ְב ִעים ָׁש ָנהּ ,ו ְב ָדמֹו
ֶא ָחד ִּב ְת ִחָּלתֹוַ " :ה ְּת ֵכ ֶלת ֵאי ָנּה ְמ ַעֶּכ ֶבת ֶאת ּוְׁשֹלָׁשה חּו ִטים ָל ָבן.
צֹו ְב ִעין ְּת ֵכ ֶלתְ .ל ִפי ָכְך [ ְל ִפי ֶׁש ֵאינֹו עֹו ֶלה ִמן ַהָּל ָבן ְו ַהָּל ָבן ֵאינֹו ְמ ַעֵּכב ֶאת ַה ְּת ֵכ ֶלת" ,אע"פ
ֶׁשָּכל ַהִּמְׁש ָניֹות ֶׁשַּבֶּפ ֶרק עֹו ְסקֹות ְּב ִדי ִנים
ַה ָּים ֶאָּלא ַא ַחת ְלִׁש ְב ִעים ָׁש ָנה] ָּד ָמיו ְי ָק ִרים". ַאְך ַּכ ָּידּו ַעַּ ,כּיֹום ֵאין ָלנּו ְּת ֵכ ֶלתְ .ו ִאם ִּכי ֲא ֵח ִרים ְוֹלא ְּב ִדי ֵני ִצי ִציתָ .א ְמ ָנם ְמקֹור ִּדי ֵני
ֶיְׁש ָנם ַהּטֹו ֲע ִנים ֶׁשָּמ ְצאּו ֵאיְך ְל ָה ִפיק ְּת ֵכ ֶלת, ִצי ִצית ַּבַׁש"ס הּוא ַּבְּג ָמ ָרא ְּב ֶפ ֶרק ֶזהַ ,אְך
ְו ֶזהּו ַה ָּד ָבר ֶׁשֶּנ ֱע ַלם ֵמ ִא ָּתנּוִ ,מיהּו ַה ִחָּלזֹון רֹב ַהִּצּבּור ֹלא ַמ ִּטיל ְּת ֵכ ֶלת ְּב ִצי ִציתֹוְ .ו ִאם ֵּכן ַּבִּמְׁש ָניֹות ֹלא ִנ ְזָּכר ֶאָּלא ַהִּמְׁשָּפט ַהַּנ"ל ְותּו ֹלא.
ַהָּלזָ .א ְמ ָנם ִל ְפ ֵני ַּכָּמה ּדֹורֹות ָט ַען ָה ַא ְדמֹו"ר ֵאיְך ָאנּו ְמ ַק ְּי ִמים ִמ ְצ ַות ִצי ִצית? ֶאָּלא ֶׁש ַעל
ַרִּבי ֵּג ְרׁשֹון ֶהע ִניך זצוק"ל ֵמ ַרא ְד ִז'ין ִּכי ָמ ָצא ֶזה ֶנ ֱא ַמר ַּבִּמְׁש ָנהַ " :ה ְּת ֵכ ֶלת ֵאי ָנּה ְמ ַעֶּכ ֶבת ֶאת ַּגם ִמ ִּדי ֵני ְּת ִפִּלין ּו ְמזּו ָזה ֹלא ִּדְּב ָרה ַהִּמְׁש ָנה
ִמיהּו ַה ִחָּלזֹוןַ ,אְך ֹלא ִה ְסִּכימּו ִעּמֹו רֹב ָה ַרָּב ִנים. ֶאָּלא ְּב ִמִּלים ְספּורֹות [ ְל ֵעיל ְּבסֹוף ֶּפ ֶרק ג' ַעל
ַּגם ְּבדֹו ֵרנּו ֶיְׁש ָנם ַהּטֹו ֲע ִנים ִּכי ָמ ְצאּו ֶאת ַהָּל ָבן"ְּ ,כלֹו ַמר ַּגם ִאם ַא ְרַּב ַעת ַהחּו ִטים ֵהם ִצי ִציתְ ,ו ָכאן ִּב ְת ִחַּלת ֶּפ ֶרק ד'
ַה ִחָּלזֹון [ ָּדג ַא ֵחר ִמַּמה ׁ ֶּש ָּט ַען ָה ַרִּבי ֵמ ַרא ְד ִז'ין], ָל ָבן ָ -י ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹו. ַעל ְּת ִפִּלין]ְ ,ו ַרק ַהְּג ָמ ָרא ְּב ֶפ ֶרק
ַאְך ָּכ ָאמּור רֹב ֻרּבֹו ֶׁשל ַהִּצּבּור לֹו ֵבׁש ִצי ִצית
ִעם חּו ֵטי ָל ָבן ִּב ְל ָבד. ֶאת ֶצ ַבע ַה ְּת ֵכ ֶלת ָהיּו ֶזה ֵּפ ְר ָטה ֶאת ַה ִּדי ִניםְ .ו ָצ ִריְך מבחן
ֵ .3מ ִביא ִעׂ ָּשרֹון ָׁש ֵלם במשנה לילדים 495 / ַט ַעם ַמּדּו ַע.
ְו ֵאינֹו חֹו ֵצהּו ֶאָּלא ַמ ְקִריבֹו ָׁש ֵלם.
ַמֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות ֶּפ ֶרק ד' ִמְׁש ָנה א' ֶּ -פ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה ט' ָּכ ַתב ַעל ֶזה ָה ַר ְמָּב"ם (ְּב ֵפרּוׁש
הְׁ .ש ֵּתי ַהֶּל ֶחםַ ,ה ִאם ָּבאֹות ָח ֵמץ? ַהִּמְׁש ָניֹות)ְ " :וֹלא ִּדְּב ָרה ַהִּמְׁש ָנה
ָּ .1באֹות ָח ֵמץ | ָּ .2באֹות ַמָּצה. אַ .ה ְּת ֵכ ֶלת ְו ַהָּל ָבןַ ,ה ִאם ְמ ַעְּכ ִבים ֶזה ֶאת ֶזה? ְּב ִדי ֵני ַהִּצי ִצית ְו ַה ְּת ִפִּלין ְו ַהְּמזּו ָזה
ַ .3א ַחת ָח ֵמץ ְו ַא ַחת ַמָּצה. ְו ִע ְנ ָין ְמ ַלא ְכ ָּתן ְו ַהְּב ָרכֹות ֶׁש ַח ָּיב
ַ .1ה ְּת ֵכ ֶלת ֵאי ָנּה ְמ ַעֶּכ ֶבת ֶאת ַהָּל ָבןְ ,ו ַהָּל ָבן ְמ ַעֵּכב ֶאת ְל ָב ֵרְך ֲע ֵלי ֶהן וכו'ְ .ו ִסַּבת ֶזה
וִ .מ ְנ ַחת ְנ ָס ִכיםַ ,ה ִאם ְטעּו ָנה ֶׁש ֶמן ּו ְלבֹו ָנה? ַה ְּת ֵכ ֶלת. ְּב ֵעי ַניְ ,ל ִפי ֶׁש ָהיּו ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵאֶּלה
ְ .1טעּו ָנה ֶׁש ֶמן ּו ְלבֹו ָנה. ַ .2ה ְּת ֵכ ֶלת ְמ ַעֶּכ ֶבתְ ,ו ַהָּל ָבן ֵאינֹו ְמ ַעֵּכב.
ֵ .2אי ָנּה ְטעּו ָנה ֹלא ֶׁש ֶמן ְוֹלא ְלבֹו ָנה. ֵ .3אי ָנם ְמ ַעְּכ ִבים ֶזה ֶאת ֶזה.
ְ .3טעּו ָנה ֶׁש ֶמן ְו ֵאין ְטעּו ָנה ְלבֹו ָנה. ְמ ֻפ ְר ָס ִמים ִּב ְז ַמן ִחּבּור ַהִּמְׁש ָנה ,בְ .ל ַד ַעת ִׁש ְמעֹון ֶּבן ַנָּנסַ ,ה ִאם ְׁש ֵני ַהֶּל ֶחם
ְו ָהיּו ִע ְנ ָי ִנים ְידּו ִעים ּו ְנהּו ִגים ְּב ַיד ְמ ַעְּכ ִבים ֶאת ְׁש ֵני ַהְּכ ָבִׂשים ֶׁשָּב ִאים ִע ָּמםְ ,ו ֵכן
זִ .מ ְנ ַחת ּגֹו ִיים ּו ִמ ְנ ַחת ָנִׁשיםַ ,ה ִאם ְטעּונֹות ְּתנּו ָפה
ְו ַה ָּגָׁשה? ָּכל ָה ָעם ְּפ ָרט ּו ְכ ָללֵ ,אין ִע ְנ ָין ֵמ ֶהן ַה ִאם ְׁש ֵני ַהְּכ ָבִׂשים ְמ ַעְּכ ִבים ֶאת ְׁש ֵני ַהֶּל ֶחם?
ֵ .1אי ָנן ְטעּונֹות ֹלא ְּתנּופֹות ְוֹלא ַה ָּגָׁשה. ֵ .1אי ָנם ְמ ַעְּכ ִבים ֶזה ֶאת ֶזה. ִנ ְפ ָלא ִמּׁשּום ָא ָדםְ ,ו ַעל ֵּכן ֹלא ָר ָאה
ְ .2טעּונֹות ַה ָּגָׁשה ְו ֵאי ָנן ְטעּונֹות ְּתנּו ָפה | ִ .3מ ְנ ַחת ּגֹו ִיים
ַ .2הֶּל ֶחם ְמ ַעֵּכב ֶאת ַהְּכ ָבִׂשיםְ ,ו ֵאין ַהְּכ ָבִׂשים ְל ַדֵּבר ָּב ֶהםְּ ,כמֹו ֶׁשֹּלא ִה ְס ִּדיר ֻנ ַּסח
ְּ -תנּו ָפה ְוֹלא ַה ָּגָׁשהִ ,מ ְנ ַחת ָנִׁשים ְּ -תנּו ָפה ְו ַה ָּגָׁשה. ְמ ַעְּכ ִבים ֶאת ַהֶּל ֶחם. ַה ְּת ִפָּלה ְו ֵאיְך ִי ְת ַנ ֵהג ְׁש ִלי ַח ִצּבּור
ְל ִפי ָה ָיה ְמ ֻפ ְר ָסםֲ .א ָבל ִחְּברּו ֵס ֶפר
חְּ .תנּו ָפה ְו ַה ָּגָׁשה ְּב ֵאיזֹו רּו ַח ָהיּו ַנ ֲעׂשֹות? (ַּבְר ְטנּוָרא) ַ .3הְּכ ָבִׂשים ְמ ַעְּכ ִבים ֶאת ַהֶּל ֶחםְ ,ו ֵאין ַהֶּל ֶחם
ְמ ַעֵּכב ֶאת ַהְּכ ָבִׂשים. ְּג ָמ ָרא ּו ֵב ֲארּו".
ְּ .1תנּו ָפה ַּ -ב ִּמ ְזָרח ְוֹלא ַּב ַּמ ֲעָרבַ ,ה ָּגָׁשה ַּ -ב ַּמ ֲעָרב ְו ָכל
ֶׁשֵּכן ַּב ִּמ ְזָרח | ְּ .2תנּו ָפה ַּ -ב ִּמ ְזָרח ְו ָכל ֶׁשֵּכן ַּב ַּמ ֲעָרב, גְּ .ב ַמה ְמ ַחְּנ ִכין ֶאת ִמ ְזַּבח ַה ָּז ָהב ְו ֶאת ִמ ְזַּבח ְו ִהֵּנה ֶנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרהַּ " :דֵּבר ֶאל ְּב ֵני
ָהעֹו ָלה? ִיְׂש ָר ֵאל ְו ָא ַמ ְר ָּת ֲא ֵל ֶהם ְו ָעׂשּו ָל ֶהם
ַה ָּגָׁשה ַּ -ב ַּמ ֲעָרב ְוֹלא ַּב ִּמ ְזָרח | ְּ .3תנּו ָפה ַּ -ב ִּמ ְזָרח ְוֹלא ִצי ִצת ַעל ַּכ ְנ ֵפי ִב ְג ֵדי ֶהם ְל ֹדרֹ ָתם ְו ָנ ְתנּו
ַּב ַּמ ֲעָרבַ ,ה ָּגָׁשה ַּ -ב ַּמ ֲעָרב ְוֹלא ַּב ִּמ ְזָרח. ֶ .1את ִמ ְזַּבח ַה ָּז ָהב ִּ -ב ְקטֶֹרת ַהַּס ִּמיםֶ ,את ַעל ִצי ִצת ַהָּכ ָנף ְּפ ִתיל ְּת ֵכ ֶלת" (ַּבִּמ ְדָּבר
ִמ ְזַּבח ָהעֹו ָלה ְּב ָת ִמיד ֶׁשל ַׁש ַחר.
ִ .2מ ְזַּבח ַה ָּז ָהב ַּ -ב ַחָּטאֹות ַה ְּפ ִני ִמּיֹותִ ,מ ְזַּבח
טִ .ז ְב ֵחי ַׁש ְל ֵמי ָי ִחידַ ,ה ִאם ְטעּו ִנים ְס ִמי ָכה ַח ִּיים, ָהעֹו ָלה ְּ -ב ָת ִמיד ֶׁשל ֵּבין ָה ַעְרָּבִים. טו ,לח)ְ .ו ִאם ֵּכן ִמ ְצ ַות ִצי ִצית ִהיא
ְּתנּו ָפה ַח ִּיים ּו ְתנּו ָפה ְׁשחּו ִטים? ִ .3מ ְזַּבח ַה ָּז ָהב ְּ -ב ַפר ּוְׂש ִעיר ֶׁשל יֹום
ְ .1טעּו ִנים ְס ִמי ָכה ַח ִּיים ּו ְתנּו ָפה ְׁשחּו ִטיםְ ,ו ֵאין ָּב ֶהם ַהִּכּפּוִריםִ ,מ ְזַּבח ָהעֹו ָלה ְּ -בעֹולֹות ּוְׁש ָל ִמים.
ְּתנּו ָפה ַח ִּיים | ְ .2טעּו ִנים ְּתנּו ָפה ַח ִּיים ּוְׁשחּו ִטיםְ ,ו ֵאין דֹ ּ .כ ֵהן ָּגדֹול ֶׁש ִה ְקִריב ֶמ ֱח ָצה [ ֲח ִצי ִעׂ ָּשרֹון הבל פיהם
ָּב ֶהם ְס ִמי ָכה | ְ .3טעּו ִנים ְס ִמי ָכה ּו ְתנּו ָפה ַח ִּייםְ ,ו ֵאין ֶׁשל ֲח ִבי ֵתי ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול] ְּבַׁש ֲחִרית ּו ֵמת,
הרה"ק ַרִּבי ַנ ְפ ָּת ִלי ֵמרּו ְּפִׁשיץ זצוק"ל,
ָּב ֶהם ְּתנּו ָפה ְׁשחּו ִטים. ּו ִמּנּו ּכֹ ֵהן ַא ֵחר ַּת ְח ָּתיוֵּ ,כי ַצד נֹו ֵהג ְּב ֵבין ַּכ ֲאֶׁשר ָה ָיה ֶי ֶלד ָצ ִעיר ְלָי ִמיםְּ .ב ֵליל
ָה ַעְרָּב ִים? ִה ְת ַק ֵּדׁש ֶה ָחג ֵליל ַהֵּס ֶדרָ ,יַׁשב ַעל ִּבְרֵּכי
יָ .האֹו ֵמר ֲהֵרי ָע ַלי ְּב ַתּנּורַ ,ה ִאם ָי ִביא ַמ ֲא ֵפה ְר ָע ִפים ָא ִביו ְו ַי ַחד ְּב ַצְו ָּתא ֲח ָדא ָא ְמרּו ֶאת ַה ַה ָּג ָדה
ּו ַמ ֲא ֵפה יֹורֹות ָה ַעְר ִב ִּיים? ֵ .1אינֹו ַמ ְקִריב ֲח ִצי ֶעְׂשרֹונֹו ֶׁשל ִראׁשֹון, ְּב ִנּגּון ּו ִב ְנ ִעי ָמהְ .ו ִהֵּנה ַּכ ֲאֶׁשר ִה ִּגיעּו ַל ִּפּיּוט
ֶאָּלא ֵמ ִביא ֲח ִצי ִעׂ ָּשרֹון ִמֵּביתֹו. ' ַא ִּדיר הּוא ִי ְב ֶנה ֵּביתֹו ְּב ָקרֹוב'ָׁ .ש ַאל ַרִּבי
ָ .1י ִביא | ֹ .2לא ָי ִביא. ַנ ְפ ָּת ִלי ַהָּצ ִעיר ֶאת ָא ִביוַ :אָּבא ִאם ַה ָּקָּב"ה
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ֵ .2מ ִביא ִמֵּביתֹו ִעׂ ָּשרֹון ָׁש ֵלם ְוחֹו ֵצהּו,
ּו ַמ ְקִריב ֶמ ֱח ָצהּ ,ו ֶמ ֱח ָצה ָא ֵבד.
בהצלחה!
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ָח ִסיד הּואְּ ,כמֹו ֶׁש ָאנּו אֹו ְמִרים ָּכ ֵעת ַזַּכאי
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. הּוא ָח ִסיד הּוא וגו' ִאם ֵּכן ַמּדּו ַע ֵאין ַה ָּקָּב"ה
אֹו ֵמר ְו ַי ְצ ַמח ּפּוְר ָק ֵניּה ִוי ָקֵרב ְמִׁשי ֵחיּה ְּכ ִמ ְנ ַהג
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת לך לך
-מבחן לילדים מס' - 489 -מבחן שבועי מס’ - 189 ַה ֲח ִסי ִדים???
א 1 .ב 2 .ג 4 .ד 3 .ה 1 .ו 2 .ז 2 .ח 3 .ט 4 .י 4 .א 2 .ב 2 .ג 3 .ד 1 .ה 1 .ו 1 .ז 1 .ח 1 .ט 2 .י3 . (ויקהל משה)
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :