עלון קביעותא 485-486

‫שבוע ‪ 485‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫אבות הוריות שו"ע • או"ח‬ ‫תש"פ‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד יום הכפורים ו ט‪-‬י תקפב ז‪-‬ט‬

‫ה יא תשרי ו‪-‬א יא‪-‬א תקפג‪-‬ד א‪-‬א‬

‫ו יב תשרי א ב‪-‬ג תקפד ב‪-‬ד‬

‫שב"ק האזינו א ד‪-‬ה תקפה א‪-‬ג‬

‫א יד תשרי ב א‪-‬ב תקפה‪-‬ו ד‪-‬א‬

‫ב יו"ט א' דסוכות ב ג‪-‬ד תקפו ב‪-‬ד‬

‫ג טז תשרי ב ה‪-‬ו תקפו ה‪-‬ז‬

‫שבוע ‪ 486‬המשנה היומית ההלכה היומית‬
‫הוריות זבחים שו"ע • או"ח‬ ‫תש"פ‬
‫ותחילת סדר קדשים•תוכן העניינים‬ ‫גליון מורחב לרגל •‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬ ‫במשנה היומית‬ ‫סיום סדר נזיקין‬

‫ד יז תשרי ב‪-‬ג ז‪-‬א תקפו ח‪-‬י‬ ‫ •ההבטחה ההיסטורית‪...................................‬עמ' ‪9‬‬ ‫ •מבחן שבועי ‪..........................................185‬עמ' ‪2‬‬
‫ •מבחן שבועי ‪........................................186‬עמ' ‪10‬‬ ‫ •מושגים במשנה ומבחן לילדים ‪............485‬עמ' ‪4‬‬
‫ה יח תשרי ג ב‪-‬ג תקפו יא‪-‬יג‬ ‫ •מושגים במשנה ומבחן לילדים ‪..........486‬עמ' ‪12‬‬ ‫ •הקדמה למסכת זבחים וסדר קודשים‪........‬עמ' ‪5‬‬

‫ו יט תשרי ג ד‪-‬ה תקפו יד‪-‬טז‬ ‫הקדמה למשנה‬
‫שב"ק סוכות ג ו‪-‬ז תקפו יז‪-‬יט‬
‫א כא תשרי ג‪-‬א *) ח‪-‬א תקפו כ‪-‬כב‬

‫ב שמחת א ב‪-‬ג תקפו‪-‬ז כג‪-‬ב‬ ‫הקדמה כללית למסכת הוריות‬
‫תורה‬
‫קרבן יחיד על חטא‬
‫ג כג תשרי א‪-‬ב ד‪-‬א תקפז‪-‬ח ג‪-‬ב‬
‫לאו שבתורה שזדונו כרת‪ ,‬כגון אכילת דם וחלב וחילול שבת‪ ,‬אם עבר עליו בשוגג‪,‬‬
‫*) התחלת סדר טהרות‬ ‫כגון ששכח שהתורה אוסרתו‪ ,‬או שסבר על חלב שהוא שומן‪ ,‬חייב להביא קרבן 'חטאת'‬

‫בפתח השער‬ ‫של כשבה או שעירת עזים‪.‬‬

‫עבידנא יומא טבא לרבנן (שבת קיח)‬ ‫מלך ['נשיא'] מביא שעיר עזים זכר במקום כשבה או שעירה‪.‬‬

‫שורות רגש לסיום סדר נזיקין‬ ‫על עבודה זרה חייב להביא דוקא שעירת עזים ולא כשבה‪ ,‬ואף מלך מביא שעירה ולא שעיר‪.‬‬

‫א‪ .‬כבר בימות חז"ל אנו מוצאים תיאור מרגש‬ ‫על טומאת מקדש וקדשיו‪ ,‬על שבועת ביטוי ועל שבועת העדות‪ ,‬חייב קרבן עולה‬
‫על השמחה הרבה ששררה בבית המדרש כאשר‬ ‫ויורד (שבועות פ"א ‪ -‬פ"ד)‪.‬‬
‫מי מהחכמים או מהלומדים סיים מסכת ובירך על‬
‫המוגמר‪ .‬ראש הישיבה וחבריו לספסלי בית המדרש‬ ‫כל הקרבנות הנ"ל‪ ,‬דמם נזרק על כל ארבע קרנות של המזבח החיצון‪ ,‬אימוריהם‬
‫היו מכנים את אותו יום 'כיום טוב' של ממש‪ .‬וכשם‬ ‫מוקטרים עליו‪ ,‬ובשרם נאכל לכהנים‪.‬‬
‫שהתורה נמסרה לנו מדור לדור איש מפי איש עד‬
‫לאדון הנביאים משה רבינו ששמע מפי הגבורה‪ ,‬כך‬ ‫אם חטא על פי הוראת 'בית דין' ‪ -‬סנהדרין הגדול (עי' סופ"א) ‪ -‬ואחר כך נתברר שהורו‬
‫גם אווירת הלימוד נמסרה מאב לבן‪ ,‬ומסב לנכד‬ ‫בטעות‪ ,‬אם רק יחידים עשו כן‪ ,‬כל אחד חייב להביא חטאת‪ ,‬אבל אם רוב ישראל עשו‬
‫ולנין‪ .‬השמחה ואהבה ירדו כרוכים יחד עם התורה‬ ‫על פי הוראת סנהדרין‪ ,‬היחידים פטורים מחטאת יחיד‪ ,‬ומביאים קרבן ציבור‪ ,‬עי' לקמן‪.‬‬
‫הישר אל חיק לומדיה שששים בה כעל שלל רב כי‬
‫קרבן ציבור על חטא‬
‫היא חייהם ואורך ימיהם‪.‬‬
‫אם הורו סנהדרין להתיר איסור שזדונו כרת ושגגתו חטאת‪ ,‬ועשו רוב ישראל על פי‬
‫ב‪ .‬בימים אלו ממש התרגשות עצומה נרשמה‬ ‫הוראתם‪ ,‬ואחר כך נתברר שטעו‪ ,‬חייבים להביא חטאת ציבור של פר ‪' -‬פר העלם דבר‬
‫בארגון קביעותא עם סיום סדר נזיקין ותחילתו של‬ ‫של ציבור' ‪ -‬ודמו נזרק על פרוכת ההיכל ועל מזבח הפנימי‪ ,‬ואימוריו מוקטרים על המזבח‬
‫סדר קודשים הבעל"ט‪ .‬ארגון קביעותא הוא מפעלו‬ ‫החיצון‪ ,‬ובשרו נשרף בחוץ‪[ .‬ונחלקו תנאים (פ"א מ"ה) אם בית דין מביאים את הקרבן או‬
‫העצום של הרב הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל מחולל‬ ‫הציבור או שניהם‪ ,‬ולהלכה כל שבט מביא‪ ,‬ונחלקו תנאים בברייתא (ג'‪ ,‬ב) אם הוא בא‬
‫ומייסד לימוד המשנה וההלכה היומית‪ ,‬בו מאות‬
‫ואלפי אנשים וילדים נמנים על תכנית הלימוד‬ ‫מממון היחידים או מלשכת הגזית]‪.‬‬
‫הוותיקה שכל גדולי ישראל בעבר ובהווה סמכו‬
‫את ידיהם והעריפו שבחים על חשיבותה ומעלתה‪.‬‬ ‫יחיד ש'תלה בדעת עצמו'‪ ,‬דהיינו שלא טעה מחמת ההוראה של סנהדרין‪ ,‬חייב חטאת‬
‫סיום סדר נזיקין במסגרת קביעותא הוא בעצם‬ ‫יחיד ‪ -‬כשבה או שעירה ‪ -‬וגם אינו מצטרף לרוב ישראל לחייב פר העלם דבר של ציבור‪.‬‬
‫'סיום‪-‬רבתי' של מאות בתי כנסיות ובתי מדרשות‬
‫בארץ ובעשר מדינות בעולם‪ ,‬אשר דבר יום ביומו‬ ‫אם הורו סנהדרין בטעות להתיר איסור עבודה זרה‪ ,‬ועשו רוב ישראל על פיהם‪ ,‬חייב‬
‫הציבור להביא פר לעולה ושעיר עזים זכר לחטאת‪ ,‬ועבודות השעיר הן כדין עבודות פר‬
‫» המשך בעמוד ג’‬
‫העלם דבר הנ"ל‪.‬‬
‫רץ למשנה‬
‫והנה החיוב פר העלם דבר של ציבור‪ ,‬וכן שעיר עזים של העלם עבודה זרה בציבור‪,‬‬
‫שנו חכמים בלשון המשנה – מלשון משנה‬ ‫הוא רק על 'העלם דבר עם שגגת מעשה' (פ"ב מ"ג)‪ ,‬דהיינו שטעו סנהדרין בדין והתירו‬
‫למלך‪ ,‬כי רבי והתנאים היו בבחינת בנים למקום‪,‬‬
‫ולימודם היה זך ונקי‪ ,‬והיו לומדים לשמה‪ ,‬וגם‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫עושים בלימודם מעשיות‪ ,‬והיו מתקנים עולמות‪.‬‬ ‫מרת רוחמה בת‬ ‫והמבחנים‬
‫מרת תהילה‬ ‫שלמה אהרון ורבקה הי"ד‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫(קדושת לוי ח"ב ליקוטים)‬ ‫בת ר' מנחם מנדל ע"ה‬
‫נלב"ע י' בתשרי‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫נלב"ע ט"ז בתשרי‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫את האסור ['העלם דבר']‪ ,‬ועשו רוב ישראל על פי הוראתם ['שגגת מעשה']‪ ,‬אבל בשגגת‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪185 /‬‬
‫מעשה לבד‪ ,‬כגון שרוב ישראל סברו על חלב שהוא שומן‪ ,‬או טעו בדין על דעת עצמם‬
‫ולא על פי הוראת סנהדרין‪ ,‬כל יחיד מביא חטאת יחיד‪[ .‬ובעבודה זרה אי אפשר לפרש‬ ‫מסכת אבות ו'‪ ,‬ט' – הוריות ב'‪ ,‬ו'‬
‫'שגגת מעשה' שחשבו על דבר מסוים של עבודה זרה שאינו עבודה זרה‪ ,‬שאם קיבלוה‬
‫לעבודה זרה‪ ,‬מזידים הם ואינם חייבים קרבן‪ ,‬ואם לא קיבלוה לעבודה זרה‪ ,‬אף אם באמת‬ ‫א‪ .‬כמה קנינים קנה לו הקב"ה בעולמו?‬

‫עבודה זרה היא‪ ,‬מכל מקום הם לא עבדוה (סנהדרין ס"א‪ ,‬ב)]‪.‬‬ ‫‪ .1‬שלשה‪.‬‬
‫‪ .2‬חמשה‪.‬‬
‫קרבנו של כהן משיח על חטא‬ ‫‪ .3‬שבעה‪.‬‬
‫‪ .4‬עשרה‪.‬‬
‫כהן גדול שנתמנה על ידי משיחה בשמן המשחה‪ ,‬והתיר לעצמו איסור שזדונו כרת‬
‫ושגגתו חטאת‪ ,‬ועשה על פי הוראתו‪ ,‬מביא פר ככל דיני פר העלם ציבור‪[ ,‬שנזרק דמו‬ ‫ב‪ .‬להלכה! הורו בי"ד והלך היחיד ועשה שוגג על‬
‫בפנים ובשרו נשרף בחוץ]‪ ,‬ולא כשבה או שעירה כחטאת יחיד‪ ,‬ונקרא 'פר כהן משיח'‪.‬‬ ‫פיהם‪ ,‬מה הדין?‬
‫אחרי שיאשיהו גנז את שמן המשחה‪ ,‬כהנים גדולים נתמנו על ידי לבישת שמונה בגדים‬
‫של כהן גדול בלבד‪[ ,‬ולדעת רש"י (יומא ה'‪ ,‬א ד"ה ריבוי) גם עבודה בהם]‪ ,‬ואינם בדין זה‪,‬‬ ‫‪ .1‬הוא פטור והם פטורים‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא חייב והם פטורים מפר העלם דבר‪.‬‬
‫אלא דינם כשאר יחידים שמביאים כשבה או שעירה‪.‬‬
‫‪ .3‬הוא חייב והם חייבים פר העלם דבר‪.‬‬
‫כשם שפר העלם דבר של ציבור הוא רק על העלם דבר עם שגגת ציבור‪ ,‬דהיינו שהורו‬ ‫‪ .4‬הוא חייב אשם תלוי והם חייבים פר העלם‬
‫סנהדרין ורוב ישראל עשו על פי הוראתם‪ ,‬כמו כן פר כהן משיח הוא רק על העלם דבר‬
‫עם שגגת מעשה‪ ,‬שהורה לעצמו ועשה על פי הוראתו‪ ,‬אבל על 'שגגת מעשה' לבד בלא‬ ‫דבר‪.‬‬
‫הוראת היתר‪ ,‬כגון שסבר על שומן שהוא חלב‪ ,‬פטור לגמרי‪ ,‬אף מכשבה או שעירה של‬
‫ג‪ .‬הורו בי"ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן‬
‫חטאת יחיד (י"א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ואכלו‪ ,‬מהו?‬

‫ולענין מה נחשב 'הוראה לעצמו'‪ ,‬דעת הרמ"ה (סנהדרין ס"ב‪ ,‬א) שהוא רק אם נסתפק מה‬ ‫‪ .1‬מחלוקת תנאים‪.‬‬
‫דינו ועיין בו ופסק‪ ,‬אבל אם היה פשוט לו להיתר לא נחשב הוראה‪ ,‬והוא שגגת מעשה‬ ‫‪ .2‬חייב לכו"ע‪.‬‬
‫בלא העלם דבר‪ ,‬ופטור לגמרי‪ .‬אמנם רש"י (שם ד"ה אלא לאו) סובר שגם אם היה פשוט לו‬ ‫‪ .3‬פטור‪.‬‬
‫להיתר‪ ,‬נחשב שהורה לעצמו‪ ,‬ומביא פר כהן משיח‪ .‬והנה לכאורה יש להעיר על פירוש‬
‫רש"י ממה ששנינו (פ"ב מ"א) 'הורה מזיד ועשה שוגג‪ ,‬פטור'‪ ,‬והיינו שבשעה שהורה ידע‬ ‫‪ .4‬חייב אשם תלוי‪.‬‬
‫שיש להשיב על טעם ההיתר‪ ,‬ואחר כך עשה על פי הוראתו‪ ,‬ובשעת עשייה שכח שיש‬
‫להשיב על הטעם להיתר‪ ,‬וסבר שהורה נכון בתחילה‪ ,‬ושנינו שפטור ‪ -‬או משום שלא היה‬ ‫ד‪ .‬זה הכלל‪ :‬התולה בעצמו וכו'‪ ,‬לאתויי מאי?‬
‫שוגג בשעת ההוראה (ר"י מלוניל ורמ"ה)‪ ,‬או משום שלא נחשבת הוראה כלל כיון שידע שיש‬
‫להשיב על טעם ההיתר (תורא"ש) ‪ -‬והרי בשעת עשייה סבר שהוא מותר‪ ,‬ולפי רש"י מה‬ ‫‪ .1‬לאתויי מבעט בהוראה שעשה מפני שנדמה לו‬
‫שהוא סובר בשעת עשייה נחשב 'הוראה'‪ ,‬ואם כן לכאורה נחשב העלם דבר עם שגגת‬ ‫בדעתו שמותר‪ ,‬שהוא חייב‪.‬‬
‫מעשה‪ ,‬ולמה פטור‪ .‬אמנם לא קשה‪ ,‬שמה שסבר שהוא מותר בשעת עשייה אינו משום‬
‫שבאמת היה סבור כן באותה שעה‪ ,‬אלא רק סמך על מה שהורה לפני כן‪ ,‬ובזה מודה רש"י‬ ‫‪ .2‬לאתויי מבעט בהוראה שעשה מפני שנדמה לו‬
‫בדעתו שמותר‪ ,‬שהוא פטור‪.‬‬
‫שלא נחשב הוראה‪.‬‬
‫‪ .3‬לאתויי תלמיד שראוי להוראה‪ ,‬שהוא חייב‪.‬‬
‫[תוס' (ז'‪ ,‬ב) כתבו שאינו צריך להורות בדיבור‪ ,‬שכיון שאינו מורה לאחרים‪ ,‬מה לי‬ ‫‪ .4‬לאתויי זקן ממרא‪.‬‬
‫בשתיקה מה לי בדיבור‪ ,‬וכן מבואר ברע"ב שכתב (פ"ב מ"ג) 'הוראה שחשב']‪.‬‬
‫ה‪ .‬להלכה! הורו בי"ד וחזרו בהן ועשה על פיהן‬
‫כהן משיח שחטא בעבודה זרה‪ ,‬מביא שעירת עזים כמו יחיד‪ ,‬ונחלקו תנאים (ז'‪ ,‬ב) אם‬ ‫כשהוא מחזיק בדרך‪ ,‬מהו?‬
‫דינו לגמרי כיחיד שחייב על שגגת מעשה לבד‪ ,‬או שחייב רק אם הורה היתר ועשה על פי‬
‫‪ .1‬פטור‪.‬‬
‫הוראתו ‪ -‬העלם דבר עם שגגת מעשה ‪ -‬כדין פר כהן משיח בשאר עבירות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ .3‬חייב אשם תלוי‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬ ‫‪ .4‬חייב חטאת ואשם תלוי‪.‬‬

‫ִ ּכי ֵח ֶלק ד' ַעּמֹו ַי ֲעקֹב ֶח ֶבל ַנ ֲח ָלתֹו‪( .‬לב‪ ,‬ט)‬ ‫ו‪ .‬הורו בדבר שהצדוקין מודים בו‪ ,‬מה הדין?‬

‫כשעם ישראל נוחים זה לזה ומתנהגים באחדות הם זוכים לבחינת יעקב אבינו‬ ‫‪ .1‬בי"ד חייבים קרבן ציבור‪ ,‬והרבים העושים‬
‫ע"ה שמידתו שלום‪( .‬עיין זוהר הקדוש ח"ז י"ב)‪ .‬וזהו הרמז בפסוק "כי חלק ד' עמו"‬ ‫פטורים‪.‬‬
‫שישראל הם באחדות כ‪ -‬אחד בגימטריא (‪ )13‬חצי משם הוי"ה (‪ , )26‬אזי עמו‪ ,‬יעקב‬
‫חבל נחלתו‪ -‬הם זוכים למידת יעקב היא השלום‪ .‬וכן יש להוסיף שכן היה בקבלת‬ ‫‪ .2‬בי"ד חייבים קרבן ציבור‪ ,‬והרבים–חייב כל‬
‫התורה שנאמר (שמות יט‪ ,‬ב) ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד (רש"י שם) ואמנם‪:‬‬ ‫אחד‪.‬‬

‫יעקב חבל נחלתו – ראשי תיבות יחן‪.‬‬ ‫‪ .3‬בין בי"ד ובין הרבים – כולם פטורים‪.‬‬
‫‪ .4‬בי"ד פטורים מקרבן ציבור‪ ,‬והרבים העושים על‬
‫(נפלאות חדשות)‬
‫פיהם – כל אחד חייב‪.‬‬
‫לּו ָח ְכמּו ַי ְשׂ ִ ּכילּו ֹזאת ָי ִבינּו ְל ַא ֲח ִרי ָתם (לב‪ ,‬כט)‬
‫ז‪ .‬מתי מביא כל יחיד כשבה או שעירה?‬
‫יש לפרש לו חכמו ישכילו – ילמדום לאחרים‪ ,‬והם יאמרו אח"כ דברי תורה בשם‬
‫מלמדיהם‪ ,‬ועל ידי זה "יבינו לאחריתם"‪ ,‬שגם אחרי קצם יהיו שפתותיהם דובבות‬ ‫‪ .1‬הורו בי"ד שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין‪.‬‬
‫בקבר‪ ,‬שהרי תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות‬ ‫‪ .2‬הורו בי"ד מזידין ועשו הקהל שוגגין‪.‬‬
‫‪ .3‬הורו בי"ד שוגגין ועשו הקהל מזידין‪.‬‬
‫בקבר (יבמות צז‪).‬‬ ‫‪ .4‬הורו בי"ד מזידין ועשו הקהל מזידין‪.‬‬

‫(בהיות הבוקר)‬ ‫ח‪ .‬הורו בי"ד של אחד מהשבטים ועשה אותו‬
‫שבט על פיהם מה הדין להלכה?‬

‫‪ .1‬אותו שבט מביא פר ושעיר ושאר השבטים‬
‫רק פר‪.‬‬

‫‪ .2‬כל השבטים משתתפים עם אותו שבט‪.‬‬
‫‪ .3‬אין חייבין אלא על הוריית בי"ד הגדול‪.‬‬
‫‪ .4‬אותו שבט חייב ושאר השבטים פטורים‪.‬‬

‫ט‪ .‬כהן משיח שהורה לעצמו‪ ,‬מתי מביא פר?‬

‫‪ .1‬הורה שוגג ועשה שוגג‪.‬‬
‫‪ .2‬הורה שוגג ועשה מזיד‪.‬‬
‫‪ .3‬הורה מזיד ועשה שוגג‪.‬‬
‫‪ .4‬הורה מזיד ועשה מזיד‪.‬‬

‫י‪ .‬על איזה סוג חטא מביאין בי"ד קרבן?‬

‫‪ .1‬שזדונן פטור ושגגתן חטאת‪.‬‬
‫‪ .2‬שזדונן כרת ושגגתן פטור‪.‬‬

‫‪ .3‬שזדונן כרת ושגגתן חטאת‪.‬‬
‫‪ .4‬שזדונן כרת ושגגתן קרבן עולה ויורד‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫|ב‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫מקיימים שיעורים כסדרם במשנה וההלכה היומית‪.‬‬ ‫שברים תרועה בתשר"ת בנשימה אחת או בשתי נשימות‬

‫ג‪ .‬הסיום דנן כמו הסיומים הקודמים לו הוא‬ ‫בישיבה שברים תרועה בנשימה אחת‪,‬‬ ‫לשון השו"ע‬
‫תקופה רצופה של השקעה וקביעות יום יומית‪.‬‬ ‫ובסדר התפילה בשתי נשימות ודרך זה‬
‫המשמעת העצמית אותה אוחזים הלומדים בשתי‬ ‫טוב וישר לצאת ידי הכל וכך ראוי להנהיג‪.‬‬ ‫מבואר בשו"ע סימן תקצ סעיף ד דג'‬
‫הידיים מראה את אותותיה וסגולותיה‪ .‬כעת עם‬ ‫שברים ותרועה דתשר"ת י"א שאינו צריך‬
‫סיום סדר נזיקין הוא עת היבול וההבשלה‪ ,‬כי כעת‬ ‫וע"כ בתחילת הסעיף כתב בדברי‬ ‫לעשותם בנשימה אחת‪ ,‬והוא שלא ישהה‬
‫ביד משתתפי התוכנית מצוי סדר נזיקין כולו‪ ,‬אותו‬ ‫רבינו תם ש "אין צריך" לעשות בנשימה‬ ‫בהפסקה יותר מכדי נשימה‪ ,‬וי"א שצריך‬
‫שיננו שוב ושוב מי בחזרה ושינון‪ ,‬מי בעלון ובמבחן‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬אבל למעשה חשש לדברי התרומת‬ ‫לעשותם בנשימה אחת; וירא שמים יצא ידי‬
‫ומי בשיעור‪ ,‬ומי במערכת הטלפונית‪ .‬השקעה של‬ ‫הדשן דלר"ת אינו יוצא בנשימה אחת לכן‬ ‫כולם‪ ,‬ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה‬
‫הכריע לעשות חלק כך וחלק כך לצאת‬ ‫אחת‪ ,‬ובתקיעות דמעומד יעשה בב'‬
‫חודשים תמימים שנושאת פרי תפארה‪.‬‬ ‫נשימות‪ .‬וכתב ע"ז הרמ"א והמנהג הפשוט‬
‫ידי שניהם‪.‬‬
‫ד‪ ' .‬לא‪ ‬נתנשי מינך סדר נזיקין ולא‪ ‬תתנשי‬ ‫לעשות הכל בב' נשימות‪ ,‬ואין לשנות‪.‬‬
‫מינן'‪ ,‬המילים האחרונות בכל מסכת או סדר‬ ‫הכרעת הרמ"א‬
‫הם אינם מילות פרידה ועזיבה חלילה‪ ,‬מילות‬ ‫ביאור המחלוקת‬
‫הסיום הם מילות רגש וגעגוע‪ ,‬בהן אנו מודיעים‬ ‫אמנם הרמ"א כתב שהמנהג הפשוט‬
‫שלעולם‪ ,‬ובעד כל הון שבו לא נעזוב או ניטוש‬ ‫לעשות הכל בב' נשימות‪ ,‬וז"ל הדרכי משה‬ ‫ודיעה א' היא דעת ר"ת שסובר שצריך‬
‫את המסכת‪ .‬כמה נאות המילים שנאמרות על ידי‬ ‫אבל המנהג הפשוט במדינות אלו לעשות‬ ‫לעשות בב' נשימות דמבואר בגמרא(ר"ה‪.‬‬
‫לומדי קביעותא שתוכנית לימוד מוסדרת היא מנת‬ ‫הכל בב' נשימות ולא שמעתי ממי שעשאן‬ ‫לד‪).‬הטעם שעושים שברים ותרועה דיש‬
‫חלקם‪ .‬לצד אמירת "ההדרן" הם יכולים להוסיף‬ ‫בנשימה אחת‪ .‬ועיין עוד בב"ח שחולק על‬ ‫בני אדם שדרכן בעת הבכי בגינוחי גינחי‬
‫בלחישה שבתאריך ‪ ......‬בשנת‪.....‬בדיוק! שוב‬ ‫הריב"ש והב"י וסובר שגם לשיטת הרמב"ן‬ ‫והדר יילולי מייללי‪ ,‬ואין דרך בני אדם‬
‫יצא יד"ח אם עושה בב' נשימות ולכן‬ ‫לגנוח וליילל בנשימה אחת‪ ,‬ודיעה הב'‬
‫נעסוק בך מסכת‪ ...‬ובסדר פלוני‪.‬‬ ‫הכריע גם כהרמ"א שיעשה ב' נשימות‪,‬‬ ‫היא דעת הרמב"ן וראיתו ממה שנחלקו‬
‫ועיי"ע בט"ז שאנו אין לנו אלא את המנהג‬ ‫בסוכה נג‪ :‬האם צריך להפסיק בנשימה‬
‫אשרי חלקכם שותפי ולומדי קביעותא‪ ,‬וברוכים‬ ‫בין תקיעה לתרועה דלרבנן מפסיקים ולר'‬
‫הבאים למצטרפים החדשים‪.‬‬ ‫שכתב הרמ"א‪.‬‬ ‫יהודה אין מפסיקים ביניהם ולא כלום‪,‬‬
‫וכל המחלוקת שלהם הוא רק לגבי תקיעה‬
‫כה נברככם‪ ,‬שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫הנהגת השו"ע הרב‬ ‫ותרועה דלדעת רבנן הוי שני מצוות ולרבי‬
‫ולזכות לאשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪.‬‬ ‫יהודה מצוה אחת אבל בשברים ותרועה‬
‫אבל השו"ע הרב כתב בסעיף ט' וז"ל‬ ‫שזה וודאי מצוה אחת וודאי שגם לרבנן‬
‫בהערכה ובידידות‪ ,‬ארגון קביעותא!‬ ‫והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונה‬
‫ואין לשנות המנהג מפני המחלוקת אבל‬ ‫אסור להפסיק ביניהם‪.‬‬
‫החומר החודשי למבחן בהלכה מס' ‪45‬‬ ‫במקום שאין מנהג קבוע יש להנהיג‬
‫מסימן תקפ"ב סעיף ז'‬ ‫לעשות בתקיעות מיושב בנשימה אחת‬ ‫הכרעת השו"ע‬
‫כדי שתהיה הברכה שמברכין עליהם‬
‫עד סימן תקצ"ח סעיף א'‬ ‫כהלכה לדברי הכל שאף לסברא הראשונה‬ ‫ולכן הכריע השו"ע שיר"ש יצא ידי‬
‫יופי"ע בעז"ה בגליון ‪488‬‬ ‫יש אומרים שאם עשאן בנשימה אחת‬ ‫שניהם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה‬
‫יצא אבל בתקיעות מעומד שאין מברכין‬ ‫אחת‪ ,‬ובתקיעות דמעומד יעשה בב'‬
‫הזמן גרמא‬ ‫עליהם יעשה בשתי נשימות כדי לחוש‬
‫לסברת מי שאומר דלסברא הראשונה אם‬ ‫נשימות‪.‬‬
‫ראשון לחשבון עוונות‬ ‫עשאן בנשימה אחת לא יצא‪ .‬עכ"ד וכן‬
‫נוהגים היום בהרבה מקומות ויש שנהגו‬ ‫ולכאורה יש לעיין בדבריו דכשהביא‬
‫במוצאי יוה"כ עוסקים במצות סוכה ולולב‬ ‫לגמרי כהרמ"א לתקוע בב' נשימות‪ ,‬ורק‬ ‫את הדעה הראשונה כתב דלשיטתם "אין‬
‫ואין עושין עוונות‪ .‬לכך נקרא יו"ט ראשון ‪ -‬ראשון‬ ‫בתקיעות בלחש תוקעים בנשימה אחת‬ ‫צריך" לעשותם בנשימה אחת משמע‬
‫לחשבון עוונות‪ .‬ומיום הכפורים עד החג כל ישראל‬ ‫לכאורה דאם רוצה יכול לעשות גם‬
‫עסוקים במצוות‪ ,‬זה עוסק בסוכתו וזה עוסק‬ ‫לצאת ידי כולם‪.‬‬ ‫לשיטתם בנשימה אחת‪ ,‬ואם כן למה כתב‬
‫בלולבו‪ ,‬וביום הראשון של חג כל ישראל עוברים‬ ‫שיר"ש יעשה חלק כך וחלק כך דמשמע‬
‫לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן בידן ואתרוגיהן‬ ‫שיטת החזון איש‬
‫בידן ומקלסין לשמו והקדוש ברוך הוא אומר להם‬ ‫מזה שלדעה א' אין יוצא בנשימה אחת‪.‬‬
‫מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלאה חושבנא לפיכך‬ ‫והנה המשנה ברורה בס"ק יח כתב שגם‬
‫לשיטת הרמב"ן לא יתקע שברים תרועה‬ ‫והמעיין בבית יוסף יבין פשרם של‬
‫קורא אותו יום הראשון‪.‬‬ ‫בכח אחד בלתי שום הפסק דבכה"ג לא‬ ‫דברים שהב"י שם כתב שגם לשיטת ר"ת‬
‫(טור ובית יוסף סימן תקפ"א)‬ ‫מיקרי נשימה אחת אלא יפסיק מעט רק‬ ‫מי שרוצה יכול לעשותם בנשימה אחת‬
‫שלא יהיה בכדי נשימה בינתיים‪ ,‬והוכיח‬ ‫והוכיח כן מדברי הירושלמי‪ ,‬ומאידך גיסא‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫את זה ממה שכתב רש"י בסוכה שם שגם‬ ‫לשיטת הרמב"ן שצריך לעשות בנשימה‬
‫אחת אינו יוצא אם עושה בב' נשימות‪ ,‬וכמו‬
‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬ ‫לרבי יהודה צריך הפסק כל דהו‪.‬‬ ‫שכתב הריב"ש בסי' ל"ט ולכן כתב שראוי‬
‫ומזה תוכל להבין שמי שאינו עוסק בשום ספרי‬ ‫להנהיג לעשות הכל בנשימה אחת דאז‬
‫מוסר לעולם ‪ -‬בוודאי הוא קר מאד בעבודת הש"י‪,‬‬ ‫אמנם החזון איש בסי' קלו יש לו שיטה‬ ‫יוצא ידי כולם‪ .‬אך בסו"ד הביא מהתרומת‬
‫ולפי דעתי הרי זה בכלל מה שאמרו חז"ל (אבות‬ ‫מחודשת בכל זה שדייק מלשון המרדכי‬ ‫הדשן בסי' קמ"ב שסובר שלר"ת שצריך‬
‫פ"ב) ולא עם הארץ חסיד‪ ,‬כי ודאי אין כוונתם שם‬ ‫וההגהות אשרי כשהביאו את שיטת ר"ת‬ ‫דוקא ב' נשימות‪ ,‬ולכן סיים שם שיעשה‬
‫דווקא עם הארץ גמור שלא למד כלום‪ ,‬רק שלא‬
‫עסק בספרי המוסר המבארים דרכי יראת ואהבת‬ ‫המשך בעמוד ז'‬

‫השם יתברך ותיקון המידות‪.‬‬
‫(ויוסף אברהם – ארך אפים)‬

‫ג|‬

‫קבקיבעיועותאתא לללודמידיהמהשמנשהנוהההילוכמיהתהיומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ִּכי ֵאין ְמ ִבי ִאים ָק ְרָּבן ַעל ַהֵּמ ִזיד‪ְ ,‬ו ָה ָעם ַח ָּי ִבים ַרִּבי ְיהּו ָדה ֵהם ְּפטּו ִרים‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁש ָעׂשּו ַעל ִּפי‬ ‫הוריות בית דין‬

‫ִּכְׂשָּבה אֹו ֵׂש ִעי ָרה‪ְּ ,‬ד ַה ְינּו ַח ַּטאת ָי ִחיד‪ְּ ,‬כמֹו הֹו ָר ַאת ֵּבית ִּדין ( ִמְׁש ָנה א')‪ַ ,‬אְך ְל ַד ַעת ֲח ָכ ִמים‬
‫ֶנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרה (ַוִּי ְקָרא ד‪ ,‬יג‪-‬יד) " ְו ִאם ָּכל ֲע ַדת ְּב ָכל ֲע ֵב ָרה ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ָּכ ֵרת ַו ֲעָׂשאּו ָה ְּבׁשֹו ֵגג‪.‬‬
‫ֹלא ִיָּפ ֵטר ַה ָּי ִחיד ֶאָּלא א"כ ָעׂשּו ֹרב ַה ָּק ָהל‪ ,‬רֹב‬ ‫ִיְׂש ָר ֵאל ִיְׁשּגּו ְו ֶנ ְע ַלם ָּד ָבר ֵמ ֵעי ֵני ַה ָּק ָהל ְו ָעׂשּו‬
‫ַא ַחת ִמָּכל ִמ ְצ ֹות ה' ֲאֶׁשר ֹלא ֵת ָעֶׂשי ָנה ְו ָאֵׁשמּו‪.‬‬
‫יֹוְׁש ֵבי ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל‪ַ ,‬על ִּפי הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדין‪.‬‬ ‫ְו ִאם ָהיּו ֵּבית ַה ִּדין ׁשֹו ְג ִגין‪ְ ,‬ו ָה ָעם ְמ ִזי ִדין‪,‬‬ ‫ְונֹו ְד ָעה ַה ַח ָּטאת ֲאֶׁשר ָח ְטאּו ָע ֶלי ָה ְו ִה ְק ִריבּו‬
‫ְׁש ֵני ֶהם ְּפטּו ִרים‪ֵּ .‬בית ִּדין ְּפטּו ִרים ֶׁש ֲה ֵרי ֹלא‬ ‫ַה ָּק ָהל ַּפר ֶּבן ָּב ָקר ְל ַח ָּטאת ְו ֵה ִביאּו אֹתֹו ִל ְפ ֵני‬
‫ְו ַגם ְל ַד ַעת ַרִּבי ְיהּו ָדה‪ָ ,‬מ ַתי ִיָּפ ֵטר ַה ָּי ִחיד‪,‬‬ ‫ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ִמִּפי הֹו ָר ָא ָתם ְוֹלא ָּתלּו ַמ ֲעֵׂשי ֶהם‬
‫ַּד ְו ָקא ְּכֶׁש ָעָׂשה ֵמ ֲח ַמת הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדין‪,‬‬ ‫ְּב ֵבית ִּדין‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ָי ְדעּו ֶׁשֵּבית ִּדין ָטעּו‪ְ .‬ו ָה ָעם‬ ‫ֹא ֶהל מֹו ֵעד"‪.‬‬
‫ְּד ַה ְיינּו ֶׁש ָּי ַדע ֶׁשהּוא אֹו ֵכל ֵח ֶלב‪ַ ,‬רק ָחַׁשב‬ ‫ָהעֹוִׂשים ַּגם ֵהם ְּפטּו ִרים‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ְמ ִזי ִדין ֵהם‬
‫ֶׁשֻּמ ָתּר לֹו ֶל ֱאכֹול ֵּכי ָון ֶׁשֵּבית ִּדין הֹורֹו ָּכְך‪.‬‬ ‫ְּכֶׁשֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ָטעּו ַּב ֲה ָל ָכה‪ְּ ,‬ב ִאּסּור ּו ֵמ ִזיד ֹלא ַּבר ָק ְרָּבן הּוא‪ִ ( .‬מְׁש ָנה ד' ּו ַבר"ב)‪.‬‬

‫ֲא ָבל ִאם ִנ ְת ַחֵּלף לֹו ֵח ֶלב ְּבֻׁשָּמן ַו ֲא ָכלֹו‪ַ ,‬ח ָּיב‬ ‫ֶׁש ַח ָּי ִבים ָע ָליו ָּכ ֵרת ְּב ֵמ ִזיד ְו ָח ָטאת ְּבׁשֹו ֵגג‪,‬‬

‫ַח ַּטאת ָי ִחיד (ִּכְׂשָּבה אֹו ֵׂש ִעיָרה) ְלכּוֵּלי ָע ְל ָמא‪.‬‬ ‫ְו ֻד ְג ָמא ְל ִאּסּור ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ָּכ ֵרת ְּב ֵמ ִזיד ְו ָח ָטאת‬ ‫ְוהֹורּו הֹו ָר ָאה ְל ָכל ִיְׂש ָר ֵאל‪ְ ,‬ו ָעׂשּו ָּכל ַה ָּק ָהל‬
‫ְּבׁשֹו ֵגג‪ ,‬הּוא ֲא ִכי ַלת ֵח ֶלב‪ֶׁ .‬ש ִאם הֹורֹו ֵּבית ִּדין‬
‫ּו ִמ ְק ֶרה ֶׁשְּלכּוֵּלי ַע ְל ָמא ְּכֶׁשהֹורּו ֵּבית ִּדין‬ ‫ַעל ֵח ֶלב ְמ ֻס ָּים (ְּכגֹון ֵח ֶלב ַהְּכ ָליֹות) ֶׁשהּוא ֻמ ָּתר‪,‬‬ ‫אֹו ֻרָּבן ַעל ִּפי ֶהם‪ְ ,‬מ ִבי ִאים ַעל ֶזה ַּפר ְל ַח ָּטאת‪.‬‬
‫ְל ַה ִּתיר ֵח ֶלב‪ְ ,‬וֹלא ְי ֵהא ִּדין ַּפר ֶה ְע ֵלם ָּד ָבר‬
‫ֶאָּלא ַח ַּטאת ָי ִחיד‪ִ :‬אם הֹורֹו ֵּבית ִּדין ׁ ֶּש ֵאין‬ ‫ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ַעל ִּפי ֶהם ‪ִ -‬מ ְת ַח ְּי ִבים ְּב ַפר‪.‬‬ ‫ְוהּוא ַהִּנ ְק ָרא "ַּפר ֶה ְע ֵלם ָּד ָבר ֶׁשל ִצּבּור"‪,‬‬
‫ַּבּתֹו ָרה ִאּסּור ֵח ֶלב‪ֵ .‬אין זֹו הֹו ָר ָאה ֶׁש ַח ָּי ִבים‬
‫ָע ֶלי ָה ַּפר‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁשָּכל ֶי ֶלד ַּב ֵח ֶדר יֹו ֵד ַע ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬ ‫ְו ִאם ֲא ָנִׁשים ְי ִחי ִדים‪ְ ,‬וֹלא רֹב ַה ָּק ָהל‪ָ ,‬עׂשּו‬ ‫ֶׁשהּוא ִמָּפ ִרים ַהִּנְׂש ָר ִפים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו ִּב ְת ִחי ַלת‬
‫ַּבּתֹו ָרה ִאּסּור ֵח ֶלב‪ִ " .‬זיל ְק ִרי ִּבי ַרב הּוא"‪.‬‬ ‫ע"פ הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדין‪ְ ,‬ל ַד ַעת‬
‫ֶּפ ֶרק " ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן" ‪ֶׁ -‬שַּמִּזים ֶאת ָּד ָמם‬

‫ַּב ֵהי ָכל ִל ְפ ֵני ַהָּפרֹ ֶכת ְו ַעל ִמ ְזַּבח‬

‫מבחן‬ ‫ַה ְּק ֹט ֶרת‪.‬‬

‫ֶה ְע ֵלם‬ ‫במשנה לילדים ‪485 /‬‬ ‫ּו ִמי ֵמ ִביא ֶאת ַהָּפר‪ַ ,‬ה ִאם‬
‫ֶׁשל ִצּבּור?‬ ‫ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין אֹו ַה ָּק ָהל?‬
‫ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ו ִמְׁש ָנה ט ‪-‬‬
‫‪ְּ .1‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ַ -‬ח ָּי ִבים‪.‬‬ ‫ַמֶּס ֶכת הֹו ָריֹות ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה ו‬ ‫ְל ַד ַעת ַרִּבי ֵמ ִאיר‪ַ ,‬ה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין‬
‫‪ .2‬הֹורּו ַל ֲעקֹור ֶאת ָּכל ַהּגּוף ‪ְּ -‬פטּוִרים‪ְ ,‬ל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת‬ ‫ְמ ִבי ִאים ֶאת ַהָּפר‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי‬
‫א‪ְּ .‬ב ִה ְת ַהֶּל ְכָך ַּת ְנ ֶחה אֹו ָתְך ( ִמְׁש ֵלי ו')‪ָ ,‬מ ַתי?‬ ‫ְיהּו ָדה‪ַ ,‬ה ָּק ָהל ְמ ִבי ִאים‪ָּ .‬כל ֵׁש ֶבט‬
‫ּו ְל ַק ֵּים ִמ ְק ָצת ‪ַ -‬ח ָּי ִבים‪.‬‬ ‫‪ָּ .1‬בעֹו ָלם ַה ֶּזה | ‪ַּ .2‬ב ֶּק ֶבר | ‪ָּ .3‬בעֹו ָלם ַהָּבא‪.‬‬
‫‪ַ .3‬ל ֲעקֹור ֶאת ַהּגּוף ‪ַ -‬ח ָּי ִבים‪ְ ,‬ל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת ‪ְּ -‬פטּוִרים‪.‬‬ ‫ְוֵׁש ֶבט ֵמ ִביא ַּפר ְל ַע ְצמֹו‪ַ ,‬סְך ַהּכֹל‬
‫ְׁש ֵנים ָעָׂשר ָּפ ִרים‪ּ .‬ו ְל ַד ַעת ַרִּבי‬
‫ו‪ .‬הֹורּו ֵּבית ִּדין ְמ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ׁשֹו ְג ִגין‪ ,‬אֹו הֹורּו‬ ‫ב‪ַּ .‬כ ָּמה ִק ְנ ָי ִנים ָק ָנה לֹו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‬ ‫ִׁש ְמעֹון‪ַּ ,‬גם ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין ְו ַגם ַה ָּק ָהל‪,‬‬
‫ֵּבית ִּדין ׁשֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ְמ ִזי ִדין‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬ ‫ְּבעֹו ָלמֹו?‬

‫‪ֵּ .1‬בית ִּדין ְמ ִבי ִאין ָּפר | ‪ְ .2‬מ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ׁשֹו ְג ִגין ‪ֻּ -‬כָּלם‬ ‫‪ְׁ .1‬ש ֵני ִק ְנָי ִנים | ‪ֲ .2‬ח ִמָׁשה | ‪ֲ .3‬עָׂשָרה‪.‬‬
‫ַסְך ַהּכֹל ְׁשֹלָׁשה ָעָׂשר ָּפ ִרים‪( .‬הֹוָריֹות ג‪ָּ .‬כל ַמה ֶׁשָּבָרא ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּבעֹו ָלמֹו‪,‬‬
‫ְּפטּוִרים‪ׁ ,‬שֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ְמ ִזי ִדין ‪ֵּ -‬בית ִּדין ְמ ִבי ִאין ָּפר‪.‬‬

‫‪ְ .3‬מ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ׁשֹו ְג ִגין ‪ְ -‬מ ִבי ִאין [ָּכל ָי ִחיד ְו ָי ִחיד] ִּכְׂשָּבה‬ ‫ֹלא ָּבָרא ֶאָּלא‪...‬‬ ‫ֶּפ ֶרק א' ִמְׁש ָנה ה')‬

‫ּוְׂש ִעיָרה‪ׁ ,‬שֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ְמ ִזי ִדין ‪ֻּ -‬כָּלם ְּפטּוִרים‪.‬‬ ‫‪ִ .1‬ל ְכבֹודֹו | ‪ִ .2‬ל ְכבֹוד ַהּתֹוָרה | ‪ִ .3‬ל ְכבֹוד ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬ ‫ְּב ַמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים ‪ְּ -‬כֶׁשהֹורּו‬

‫ז‪ .‬הֹורּו ֵּבית ִּדין ֶׁשל ֶא ָחד ִמן ַהׁ ְּש ָב ִטים‪ְ ,‬ו ָעָׂשה אֹותֹו‬ ‫ִנָּצ ִבים ָאנּו ְּב ִסּכּו ָמּה ֶׁשל ַמֶּס ֶכת ָאבֹות‪,‬‬ ‫ֵּבית ַה ִּדין ְּבׁשֹו ֵגג‪ְ ,‬ו ָעׂשּו ָה ָעם ְּבׁשֹו ֵגג‪.‬‬
‫ַהׁ ֵּש ֶבט ַעל ִּפי ֶהם‪ַ ,‬מה ַה ִּדין?‬ ‫ֶׁש ִּמְּפ ִני ֶני ָה ּומּו ָסֶרי ָה ָל ַמ ְדנּו ַרּבֹות‪,‬‬ ‫ּו ְכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבָּפסּוק " ְו ִאם ָּכל ֲע ַדת‬
‫ִיְׂש ָר ֵאל [ ַה ְיינּו ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין] ִיְׁשּגּו ְו ֶנ ְע ַלם‬
‫‪ .1‬אֹותֹו ַהׁ ֵּש ֶבט ַח ָּיב‪ּ ,‬וְׁש ָאר ַהׁ ְּש ָב ִטים ְּפטּוִרים‪.‬‬ ‫ְּבעֹז ּו ִב ְנ ִחיׁשּות ִנ ְת ַק ֵּדם ‪ִּ -‬כ ְכ ִפיִרים ְו ַכ ֲאָריֹות‪,‬‬
‫‪ֻּ .2‬כָּלם ְּפטּוִרים‪ֶּ ׁ ,‬ש ֵאין ַח ָּי ִבים ֶאָּלא ַעל הֹוָר ַאת ֵּבית ִּדין‬ ‫ְל ֵע ֶבר ַה ַּמֶּס ֶכת ַהָּב ָאה‪ֲ -‬הֹלא ִהיא ַמֶּס ֶכת‬ ‫ָּד ָבר ֵמ ֵעי ֵני ַה ָּק ָהל"‪.‬‬
‫הֹוָריֹות‬
‫ַה ָּגדֹול [ַו ֲעִׂש ַּית רֹב ִיְׂשָר ֵאל אֹו רֹב ַהׁ ְּש ָב ִטים]‪.‬‬ ‫ֲא ָבל ִאם ָהיּו ֵּבית ַה ִּדין ְמ ִזי ִדין‪ְ ,‬ו ָה ָעם‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬

‫ח‪ּ .‬כֹ ֵהן ָמִׁשי ַח ֶׁשהֹוָרה ִעם ַהִּצּבּור ְו ָעָׂשה ִעם ַהִּצּבּור‪,‬‬ ‫ׁשֹו ְג ִגין‪ֵּ ,‬בית ִּדין ְּפטּו ִרים ִמְּל ָה ִביא ַּפר‪ ,‬ד‪ .‬הֹורּו ֵּבית ִּדין ַל ֲעבֹור ַעל ַא ַחת ִמָּכל‬

‫ַה ִאם ִמ ְתַּכֵּפר לֹו ִעם ַהִּצּבּור?‬ ‫ִמ ְצוֹות ָה ֲאמּורֹות ַּבּתֹוָרה‪ְ ,‬ו ָה ַלְך ַה ָּי ִחיד‬

‫‪ֵּ .1‬כן | ‪ֹ .2‬לא | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ְו ָעָׂשה ׁשֹו ֵגג ַעל ִּפי ֶהם‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּיב ַה ָּי ִחיד‬ ‫הבל פיהם‬
‫ְּב ָקְרָּבן?‬
‫ט‪ֵ .‬אין ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבים ַעד ֶׁשּיֹורּו ְּב ָד ָבר‪...‬‬ ‫ַרִּבי ַר ֲח ִמים ְמ ַל ֵּמד ּכֹ ֵהן זצוק"ל (כ"ה‬
‫‪ִ .1‬אם ַּגם ֵּבית ִּדין ָעׂשּו ‪ָּ -‬פטּור ַה ָּי ִחיד‪ֹ ,‬לא‬ ‫ֱאלּול תרכ"ה – ד' ֵׁש ֶבט תרצ"ב) ָה ָיה ַרָּבּה‬
‫‪ֶׁ .1‬ש ְּזדֹונֹו ָּכֵרת ְוִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת‪.‬‬ ‫ָעׂשּו ‪ַ -‬ח ָּיב | ‪ְּ .2‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ַ -‬ח ָּיב‪.‬‬ ‫ֶׁשל ְק ִהַּלת ָּפַרס ִּבירּוָׁש ַלִים ְּכ ָבר ִּב ְהיֹותֹו‬
‫‪ֶׁ .2‬ש ְּזדֹונֹו ָּכֵרת‪ְ ,‬ו ַאף ֶׁש ֵאין ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת‪.‬‬ ‫‪ְּ .3‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ָּ -‬פטּור‪.‬‬ ‫ְּכ ֶבן ַא ַחת ֶעְׂשֵרה ֵה ֵחל ּדֹוֵרׁש ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪.‬‬
‫‪ֶׁ .3‬שׁ ִּש ְג ָגתֹו ַחָּטאת‪ְ ,‬ו ַאף ֶׁש ֵאין ְזדֹונֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ְּדָרׁשֹו ָתיו ְזכּורֹות ַו ֲחקּוקֹות ְּב ִע ָּקר ִמּׁשּום‬
‫ה‪ .‬הֹורּו ֵּבית ִּדין ַל ֲעקֹור ֶאת ָּכל ַהּגּוף‪,‬‬ ‫ֶׁשְּכֶׁש ָה ָיה ְמ ַס ֵּים ַה ֶּי ֶלד ֶאת ְּדָרָׁשתֹו ָהיּו ַה ָּק ָהל‬
‫י‪ַ .‬ה ִאם ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבים ַעל ְׁש ִמי ַעת ַהּקֹול ְו ַעל ִּבּטּוי‬ ‫אֹו ֶׁשהֹורּו ְל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת ּו ְל ַק ֵּים ִמ ְק ָצת‪,‬‬ ‫נֹו ֲה ִגים ְל ַה ְכִריז ְולֹו ַמר‪ֶׁ :‬שעֹוד ֹלא ָמ ְלאּו לֹו‬
‫ְׂש ָפ ַת ִים?‬
‫ַה ִאם ֵּבית ַה ִּדין ַח ָּי ִבים ְל ָה ִביא ַּפר‬
‫בהצלחה!‬ ‫‪ַ .1‬ח ָּי ִבים | ‪ְּ .2‬פטּוִרים | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת ‪.‬‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ְׁש ָלׁש ֶעְׂשֵרה ָׁש ִנים ְו ֵאינֹו "ַּבר ִמ ְצָוה"‪ָּ .‬כְך‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ֶׁשהּוא ֹלא יּו ַכל ְל ַהְׁש ִלים ִמ ְנָין ְו ַל ֲענֹות ַק ִּדיׁש‬
‫ַהֶּנ ֱא ָמר ְּב ִסּיּום ַה ְּדָרָׁשה‪ְּ .‬בֶׁשל ָּכְך ָז ָכה ַלִּכּנּוי‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ראה‬ ‫"מולא קוצ'יק" ( ָח ָכם ָק ָטן‪ַּ ,‬בׂ ָּש ָפה ַה ַּפְר ִסית)‪,‬‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 479‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 179‬‬
‫ְוֵׁשם ֶזה ָּד ַבק ּבֹו ָּכל ַח ָּייו ּובֹו ִה ְתַּכֵּבד‪.‬‬
‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 4 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 1 .‬י‪ 2 .‬א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 1 .‬י‪1 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫| ד פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫הקדמה למשנה‬

‫הקדמה כללית למסכת זבחים‬

‫במקום השחיטה‪ .‬זר שהוליך את הדם‪ ,‬נחלקו‬ ‫הרא"ש) תמהו מנין לו זה‪ ,‬דשפיר יש לפרש‬ ‫יש ד' סוגים עיקריים של זבחים ‪ -‬קרבנות‬
‫אמוראים (ט"ו א') אם הדם נפסל‪ ,‬שיש מאן‬ ‫שאף אם עשאה בסכין נקראת מליקה‪ ,‬אלא‬ ‫בהמה ועוף ‪ -‬חטאת‪ ,‬עולה‪ ,‬אשם ושלמים‪.‬‬
‫דאמר שלא נפסל הדם ורק לא נתקיימה‬ ‫שאחד מדיני מליקה הוא שישחוט בצפורן‬
‫עבודת ההולכה‪ ,‬ולכן צריך להחזיר את הדם‬ ‫ולא בסכין‪ ,‬כמו שמליקה היא ממול עורף‬ ‫חטאת‪ ,‬עולה ואשם הם קדשי קדשים‪,‬‬
‫למקום השחיטה ויוליכנו כשר למזבח‪ ,‬ויש‬ ‫ולא בצואר‪ ,‬והוכיחו כן ממה ששנינו בפרק‬ ‫ושלמים הם קדשים קלים [מלבד כבשי‬
‫מאן דאמר שנפסל הדם‪ ,‬ומכל מקום מודה‬ ‫ז' (מ"ה) 'מלק בסכין'‪ ,‬הרי שנקרא מליקה‪,‬‬ ‫עצרת]‪ .‬חילוקי הדינים בין הקרבנות שנינו‬
‫שאם יש עוד דם הנפש יחזור ויקבל דם חדש‪,‬‬
‫כמו לענין קבלה‪ ,‬שאע"פ שזר שקיבל את‬ ‫[ופירשו הגמרא בחולין שם באופן אחר]‪.‬‬ ‫בפרק איזהו מקומן (פ"ה)‪.‬‬
‫הדם‪ ,‬נפסל הדם‪ ,‬מכל מקום לא נפסל הקרבן‪,‬‬
‫בחטאת העוף הכהן חותך אחד מהסימנים‬ ‫תודה [לארבעה שצריכים להודות] היא‬
‫ואם יש עוד דם הנפש‪ ,‬יחזור ויקבלנו‪.‬‬ ‫[או רובו] כדין שחיטת עוף שהוא בסימן‬ ‫בכלל שלמים‪ ,‬ובכור [ולד של בהמה טהורה‬
‫אחד‪ ,‬ואסור לחתוך יותר‪ ,‬שנאמר (ויקרא ה'‪,‬‬ ‫שהוא פטר רחם לאמו‪ ,‬והוא קדוש מאליו]‬
‫זריקה‬ ‫ח') 'ולא יבדיל'‪ ,‬ואם הבדיל פסול‪[ ,‬אך יש‬ ‫ומעשר בהמה [שצריך להפריש בהמה אחת‬
‫מאן דאמר (ס"ה ב') שמותר להבדיל‪ ,‬ומאי‬ ‫מכל עשר בהמות ולהקריבה] הם קדשים‬
‫העבודה הרביעית היא 'זריקה'‪ ,‬וכפרת‬ ‫'ולא יבדיל'‪ ,‬אין צריך להבדיל]‪ .‬אמנם‬ ‫קלים ודומים לשלמים (עי' רמב"ם הל' מעשה‬
‫הבעלים תלויה בזריקה ולא בשאר עבודות‬ ‫בעולת העוף חייב להבדיל‪ ,‬ולכן חותך שני‬
‫(עי' מנחות י"ט א')‪ .‬ברוב הקרבנות מלבד‬ ‫הסימנים‪[ ,‬לדעת רבנן שני סימנים שלמים‪,‬‬ ‫הקרבנות פ"י ה"ז)‪.‬‬
‫חטאת הכהן 'זורק' את הדם מתוך הכלי‪,‬‬ ‫ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון רוב שני‬
‫וברובם זורק על שתי פינות המזבח ‪ -‬קרן‬ ‫סימנים]‪ ,‬אע"פ שהכשרו של עוף בחולין‬ ‫עבודות של זבחים‬
‫מזרחית צפונית וקרן מערבית דרומית ‪-‬‬ ‫הוא בסימן אחד‪ .‬כשהוא מולק צריך ליזהר‬
‫ועל ידי זה הדם מגיע לכל ארבע רוחות‬ ‫שלא יחתוך רוב בשר הצוואר לפני שחותך‬ ‫יש ד' עבודות הדם בקרבן‪:‬‬
‫של המזבח ‪' -‬שתי מתנות שהן ארבע'‪ ,‬ויש‬ ‫את הסימנים‪ ,‬משום שמיד שחתך את השדרה‬
‫קרבנות שהדם ניתן 'למעלה'‪ ,‬ויש קרבנות‬ ‫והמפרקת ורוב בשר‪ ,‬נעשה העוף נבילה‬ ‫שחיטה‬
‫שהדם ניתן 'למטה'‪ ,‬עי' לקמן‪[ .‬בקרבן פסח‬ ‫ונחשב כמת‪ ,‬ושוב אינו מועיל לחתוך את‬
‫נחלקו תנאים (ל"ז א') אם מצותו בזריקה‬ ‫שחיטה היא העבודה הראשונה של ד'‬
‫כשאר קרבנות‪ ,‬או ב'שפיכה'‪ ,‬דהיינו הכהן‬ ‫הסימנים (חולין כ"א א')‪.‬‬ ‫עבודות הדם‪ ,‬ובבהמה צריך לשחוט שני‬
‫'שופך' את הדם על המזבח בנחת‪ ,‬ואינו‬ ‫הסימנים ‪ -‬הקנה והושט ‪ -‬או רובם‪ ,‬כמו‬
‫זורקו מרחוק]‪ .‬בדיעבד כל שהגיע דם לכל‬ ‫קבלה‬ ‫בשחיטת חולין‪ .‬וממה שנאמר (ויקרא א'‪ ,‬ה')‬
‫מקום במזבח ‪ -‬אפילו פעם אחת ‪ -‬בכל צורה‬ ‫'ושחט את בן הבקר‪ ,‬והקריבו בני אהרן‬
‫שהיא‪ ,‬הקרבן כשר והבעלים נתכפרו‪ ,‬אמנם‬ ‫העבודה השנייה היא קבלת הדם‪ ,‬שמיד‬ ‫הכהנים את הדם'‪ ,‬למדו חכמים (פ"ג מ"א) שרק‬
‫שנשחטו הסימנים‪ ,‬כהן צריך לקבל את 'דם‬ ‫מקבלה ואילך ‪' -‬והקריבו' ‪ -‬העבודה כשרה‬
‫הבשר והאימורים נפסלו (כ"ו ב')‪.‬‬ ‫הנפש'‪ ,‬דהיינו הדם היוצא בקילוח בשעה‬ ‫רק בכהן‪ ,‬אבל שחיטה כשרה לכתחילה אף‬
‫ששוחט את הסימנים‪[ ,‬אבל לא 'דם העור'‬ ‫בזרים ופסולים‪ ,‬ולכן אמרו בגמרא (י"ד ב'‪,‬‬
‫בחטאות הכהן 'נותן' את הדם על המזבח‪,‬‬ ‫שיוצא לפני ששוחט את הסימנים‪ ,‬ולא 'דם‬ ‫ועוד) 'שחיטה לאו עבודה היא'‪[ .‬אמנם לענין‬
‫דהיינו שטובל את אצבעו בדם‪ ,‬ונותן קצת‬ ‫התמצית' שיוצא אחרי דם הקילוח כשכבר‬ ‫פסול שלא לשמה‪ ,‬וכן לענין מחשבת חוץ‬
‫דם על כל ארבע קרנות המזבח‪ ,‬ולכן זריקת‬ ‫מתה הבהמה לגמרי (כ"ה א')]‪ .‬הכהן מקבל את‬ ‫לזמנו וחוץ למקומו (עי' לקמן)‪ ,‬אף שחיטה‬
‫הדם בחטאת נקראת 'מתנות'‪ .‬בדיעבד אם‬ ‫הדם לתוך מזרק שהוא כלי שרת‪ ,‬ולכתחילה‬ ‫נקראת עבודה‪ ,‬והמחשב שלא לשמה‪ ,‬או חוץ‬
‫נתן רק מתנה אחת‪ ,‬להלכה הקרבן כשר‬ ‫צריך לקבל את כל דם הנפש‪ ,‬ובדיעבד אם‬
‫קיבל רק שיעור דם שיכול לקיים בו עבודת‬ ‫למקומו או חוץ לזמנו‪ ,‬נפסל הקרבן]‪.‬‬
‫והבעלים נתכפרו‪.‬‬ ‫'זריקה' (עי' לקמן)‪ ,‬כשר‪ .‬אם נשפך הדם ע"ג‬
‫קרקע לפני שנתקבל בכלי‪ ,‬נפסל הדם (פ"ב‬ ‫בקרבנות עוף הכהן 'מולק' את העוף‬
‫בחטאת חיצונה‪ ,‬כגון יחיד העובר בשוגג‬ ‫מ"א)‪ ,‬אמנם הקרבן עדיין כשר‪ ,‬ולכן אם יש עוד‬ ‫בצפורנו ואינו שוחטו בסכין‪ ,‬דהיינו‬
‫על לאו שזדונו כרת‪ ,‬הדם ניתן על המזבח‬ ‫דם הנפש‪ ,‬יחזור ויקבלנו‪ .‬אם נשפך הדם ע"ג‬ ‫שמכניס את צפרנו לתוך העורף של העוף‬
‫החיצון בעזרה‪ ,‬ובחטאת פנימית‪ ,‬כגון פר‬ ‫קרקע אחרי שכבר נתקבל בכלי שרת‪ ,‬הדם‬ ‫[ולא לתוך הצוואר כמו בשחיטה]‪ ,‬וחותך‬
‫העלם דבר של צבור‪ ,‬הדם ניתן על המזבח‬ ‫כשר‪ ,‬ויכול לאספו ולהחזירו לכלי (פ"ג מ"ב)‪.‬‬ ‫את השדרה והמפרקת עד שמגיע לסימנים‪,‬‬
‫הפנימי בהיכל‪ ,‬וגם מזים דם על הפרוכת‬ ‫וחותכם‪ .‬מליקה כשרה רק בכהן‪ ,‬ולא‬
‫המבדילה בין הקודש לקודש הקדשים‪,‬‬ ‫אם זר או פסול קיבל את הדם‪ ,‬הדם נפסל‪,‬‬ ‫כשחיטה שכשרה אף בזר‪[ .‬המולק עוף של‬
‫[והאימורים מוקטרים על המזבח החיצון‪,‬‬ ‫אבל הקרבן כשר‪ ,‬ולכן אם יש עוד דם הנפש‪,‬‬ ‫חולין‪ ,‬העוף נעשה נבילה‪ ,‬כדין כל בהמה‬
‫והבשר נשרף מחוץ לירושלים במקום מיוחד‪,‬‬ ‫ועוף שמתו שלא ע"י שחיטה‪ ,‬והאוכלו‬
‫והוא אסור באכילה‪ ,‬ולכן נקראים 'פרים‬ ‫יחזור כשר ויקבלנו (פ"ג מ"א)‪.‬‬ ‫עובר בלאו‪ ,‬אבל חטאת העוף שנמלק כדין‪,‬‬

‫הנשרפים']‪.‬‬ ‫בקרבנות עוף אין קבלת הדם בכלי‬ ‫התורה התירתו באכילה לכהנים]‪.‬‬
‫וממילא אין גם הולכה‪ ,‬ולענין זריקה עי'‬
‫זר או פסול שזרק את הדם‪ ,‬כל הדם‬ ‫הנה רש"י בחולין (כ"א א' ד"ה שן) כתב‬
‫שבמזרק נפסל‪ ,‬ונסתפקו בגמרא (ל"ד ב')‬ ‫מש"כ לקמן (בסוף 'זריקה')‪.‬‬ ‫שמהותה של מליקה היא בצפורן‪ ,‬ואם חתך‬
‫אם 'עושה שיריים'‪ ,‬דהיינו אם גם שאר‬ ‫בסכין ממול ערפו אינה נחשבת מליקה כלל‬
‫הדם שבקרבן נפסל‪ ,‬או שמא שאר הדם‬ ‫הולכה‬ ‫‪[ -‬ובזה ביאר שאי אפשר לפרש מה ששנינו‬
‫לא נפסל‪ ,‬ולכן אם יש עוד דם הנפש‪ ,‬יכול‬ ‫שם 'כשר בשחיטה פסול במליקה'‪ ,‬דמיירי‬
‫העבודה השלישית היא 'הולכה'‪ ,‬שכהן‬ ‫בשחיטה ומליקה בסכין‪ ,‬משום שמליקה‬
‫לחזור ולקבלו‪.‬‬ ‫צריך להוליך למזבח את הדם שקיבל במזרק‬ ‫בסכין אינו 'מליקה פסולה' אלא אינה מליקה‬
‫ה|‬ ‫כלל] ‪ -‬אמנם הראשונים (רמב"ן‪ ,‬רשב"א‪ ,‬תוס'‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫קביעותא ‪072-272-2200‬‬
‫המשנה וההלכה היומית‬

‫חותמים על שטר שותפות‬
‫וזוכים לשנה טובה ומתוקה‬

‫שותפים עם שליחי "קביעותא"‬
‫שכל יהודי יהיה מחובר לתורה‬

‫המפעל ללימוד‬ ‫קביעותא‬ ‫שיעורי תורה במשנה ובהלכה היומית | תוכניות מבחנים למבוגרים ולצעירים‬
‫המשנה וההלכה היומית‬ ‫ישיבות ערב לתשב”ר | לוחות שנה עם סדר הלימוד ברבבות עותקים‬
‫להנצחת ששת המיליונים )ע“ר(‬ ‫המשנה וההלכה היומית‬ ‫קביעותא בטלפון ‪ 072-322-3020‬שיעורים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬לוח ועוד | עלונים שבועיים‬
‫קרן פרסים ומלגות | מפעלי צדקה וחסד | מפעל הנצחה משניות וקדיש‬
‫מס‘ עמותה‪580498921 :‬‬

‫נוסד בשנת תש“ז | ע“י הגה“צ רבי יונה שטנצל זצ“ל‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫ובשרו נאכל‪ ,‬אמנם יש קרבנות שהקרבן‬ ‫הפנימיות שפיכת שיריים מעכבת [להלכה]‪.‬‬ ‫בקרבנות עוף ‪ -‬עולת העוף וחטאת‬
‫נפסל לגמרי‪ ,‬וכמו ששנינו בפרק א' שנחלקו‬ ‫העוף ‪ -‬אין זריקה או שפיכה מכלי‪ ,‬או מתנה‬
‫אכילת המזבח ואכילת הכהנים‬ ‫ביד‪ ,‬אלא 'הזאה' ו'מיצוי'‪ :‬בחטאת העוף‬
‫בזה תנאים‪.‬‬ ‫הכהן 'מזה'‪ ,‬דהיינו שנוטל את העוף עצמו‬
‫אחרי שנזרק הדם‪ ,‬האימורים מוקטרים‬ ‫ומנענו כדי להזות מדמו על המזבח‪ ,‬ואח"כ‬
‫'לשם זובח' ר"ל שד' עבודות הדם צריכות‬ ‫על גבי המזבח‪ ,‬ונקרא 'אכילת מזבח'‪.‬‬ ‫'ממצה' את הדם‪ ,‬דהיינו שדוחק את העוף‬
‫ליעשות לשם בעל הקרבן‪ ,‬ואם חישב על‬ ‫הקטרת האימורים אינה מעכבת את הכפרה‪,‬‬ ‫על קיר המזבח והדם מתמצה על הקיר‪.‬‬
‫קרבנו של ראובן לשם שמעון ‪' -‬שינוי‬ ‫אלא כל שנזרק הדם‪ ,‬נתכפרו הבעלים‪ .‬ברוב‬ ‫מיצוי בחטאת העוף הוא כמו שפיכת שיריים‬
‫בעלים' ‪ -‬פסלו‪ ,‬וברוב הקרבנות פסלו רק‬ ‫הקרבנות הבשר נאכל ‪ -‬במקצת הקרבנות‬ ‫בשאר קרבנות‪ .‬בעולת העוף יש רק מיצוי‪,‬‬
‫לענין שלא עלה לבעלים לשם חובה‪ ,‬וכנ"ל‬ ‫הבשר נאכל לכהנים ובמקצתם לבעלים ‪-‬‬ ‫ומיצוי בעולת העוף הוא כמו זריקה בשאר‬
‫בשינוי קודש‪[ .‬כל שאר הכוונות ששנינו‬ ‫קרבנות‪ ,‬וכיון שבעולת העוף כבר הבדיל‬
‫בפרק ד' שם‪ ,‬אינן אלא לכתחילה‪ ,‬ואין בהן‬ ‫ובעולה אף הבשר מוקטר על גבי המזבח‪.‬‬ ‫את הראש מהגוף‪ ,‬גם נוטל את הראש ודוחקו‬

‫פסול כלל]‪.‬‬ ‫בחטאת העוף אין למזבח כלום אלא כולה‬ ‫על קיר המזבח‪ ,‬ודמו מתמצה‪.‬‬
‫לכהנים‪ ,‬ובעולת העוף כולה למזבח‪ .‬נמצא‬
‫סתמא לשמה ‪ -‬אע"פ שהקרבן צריך ליקרב‬ ‫שבעופות אין גם אכילת מזבח וגם אכילת‬ ‫'ניתנין למעלה' ו'ניתנין למטה' ‪ -‬המזבח‬
‫לשם אותו סוג קרבן‪ ,‬וכן לשם הבעלים‪ ,‬מכל‬ ‫כהנים‪ ,‬אלא או כולו למזבח או כולו לכהנים‪.‬‬ ‫גבוה עשר אמות‪[ ,‬אמה יסוד‪ ,‬ה' אמות קיר‬
‫מקום אין העובד צריך לכוין כן להדיא‪ ,‬אלא‬ ‫התחתון‪ ,‬ג' אמות קיר העליון‪ ,‬אמה קרנות]‪,‬‬
‫אף אם שחט או קיבל או הילך או זרק סתם‬ ‫אמרו בגמרא (פסחים נ"ט ב')‬ ‫והקיר התחתון בולט מהקיר העליון טפח‬
‫בלא מחשבה כלל ‪ -‬לא לשם אותו קרבן‪,‬‬ ‫לכל רוח‪ ,‬והגג של הקיר התחתון [הבולט‬
‫ולא לשם קרבן אחר ‪ -‬הקרבן כשר ועלה‬ ‫כל העוסק‬ ‫טפח] נקרא 'סובב'‪ ,‬ועליו הכהנים הולכים‬
‫לבעלים לשם חובה‪ ,‬משום ש'סתמא לשמה'‪,‬‬ ‫בתורת חטאת כאילו‬
‫דהיינו שהקרבן מצד עצמו עומד ליקרב‬ ‫הקריב חטאת וכל‬ ‫סביב המזבח‪ .‬קו אדום ‪' -‬חוט הסיקרא' ‪-‬‬
‫למה שהוא‪ ,‬ולכן כשאין מחשבת המקריב‬ ‫העוסק בתורת אשם‬ ‫מקיף את הקיר התחתון אמה מתחת צדו‬
‫להוציא מסתמא זו‪ ,‬ממילא הקרבן הוקרב‬ ‫כאילו הקריב אשם‬ ‫העליון‪ ,‬וברוב הקרבנות הדם נזרק על‬
‫למה שהוא‪ ,‬והוא כשר (גמרא)‪ .‬ואמרו‬ ‫החצי התחתון של המזבח ‪ -‬מתחת לחוט‬
‫בגמרא (ב' ב') ‪ -‬בביאור המשנה לקמן‬ ‫(מנחות קי‪).‬‬ ‫הסיקרא שהוא ה' אמות מהקרקע ‪ -‬וכן‬
‫(פ"ד מ"ו) ‪ -‬שתקנו חכמים שלא יחשב‬ ‫בחטאת העוף ההזאה והמיצוי הם למטה‬
‫כלל אלא יסמוך על 'סתמא לשמה'‪ ,‬שאם‬ ‫שהבשר‬ ‫שבקרבנות‬ ‫מחוט הסיקרא‪ ,‬בקרן דרומית מערבית‪,‬‬
‫יחשב חיישינן שיחשב בטעות לקרבן‬ ‫שנאמר 'יסוד'‪ ,‬ומשם נלמד שהדם של‬
‫נאכל לכהנים‪' ,‬כהנים אוכלים ובעלים‬
‫אחר‪.‬‬ ‫ההזאה והמיצוי צריך לירד לנקב ביסוד‬
‫מתכפרים'‪ ,‬אמנם אין כפרה זו מעכבת‪,‬‬ ‫(עי' רע"ב ותוי"ט פ"ו מ"ד)‪ ,‬שהוא למטה בקרן‬
‫הרע"ב בתחילת המסכת כתב‪ ,‬ע"פ רש"י‪,‬‬ ‫דרומית מערבית‪ ,‬ואם היה מזה וממצה‬
‫שמחשבת 'שלא לשמה' הוא רק כשמחשב‬ ‫ועיקר הכפרה היא בזריקה‪.‬‬ ‫למעלה מחוט הסיקרא‪ ,‬פעמים היה מזה על‬
‫לשם קרבן אחר‪ ,‬כגון ששחט עולה לשם‬ ‫הקיר העליון‪ ,‬והדם היה מתעכב על הסובב‬
‫שלמים‪ ,‬ומבואר שאם לא חישב לשם קרבן‬ ‫כוונות בעבודות הקרבן‬ ‫ולא היה יורד ליסוד‪ .‬אמנם בחטאת בהמה‬
‫אחר‪ ,‬ורק חישב שלא לשם עולה‪ ,‬לא פסלה‬ ‫הדם נזרק למעלה מחוט הסיקרא‪ ,‬וכן בעולת‬
‫כלל‪ ,‬ונראה הטעם ע"פ מה שביאר רש"י (ג'‬ ‫פסול שלא לשמה‬ ‫העוף המיצוי הוא למעלה מחוט הסיקרא‪,‬‬
‫א' ד"ה לאו מינה) בעיקר טעם הפסול של שלא‬ ‫שבעולת העוף לא נאמר יסוד‪ ,‬ועוד שנאמר‬
‫לשמה‪ ,‬שכתב שהשם של הקרבן שחישב‬ ‫שנינו בסוף פרק ד' (מ"ו) 'לשם ששה דברים‬ ‫'ומלק והקטיר'‪' ,‬והקטיר ונמצה דמו'‪ ,‬ודרשו‬
‫נתפס בקרבן ועוקר ממנו את שמו‪ ,‬שלפי‬ ‫הזבח נזבח‪ :‬לשם זבח‪ ,‬לשם זובח‪ ,‬לשם השם‪,‬‬ ‫מה מליקה בראש המזבח אף הקטרה בראש‬
‫זה רק כשחישב לשם קרבן אחר‪ ,‬פסלו‪ ,‬אבל‬ ‫לשם אשים‪ ,‬לשם ריח‪ ,‬לשם ניחוח‪ ,‬והחטאת‬ ‫המזבח‪ ,‬ומה הקטרה בראש המזבח אף‬
‫אם חישב שלא לשם עולה‪ ,‬לא פסלו‪ ,‬שהרי‬ ‫והאשם לשם חטא'‪ ,‬ומבואר שהמקריב קרבן‬ ‫מיצוי בראש המזבח‪[ .‬עיקר מקום המיצוי‬
‫לא נתפס בקרבן שם אחר‪[ ,‬שכיון ש'סתמא‬ ‫של עולת העוף הוא בקרן דרומית מזרחית‪,‬‬
‫לשמה'‪ ,‬אע"פ שלא כיוון לשם אותו קרבן‪,‬‬ ‫צריך לכוין שש מחשבות בהקרבתו‪.‬‬ ‫אבל כשהיו הרבה כהנים מתעסקים במיצוי‬
‫של עולת העוף‪ ,‬היה אפשר לעשות מיצוי‬
‫הקרבן כשר ועולה לבעלים לשם חובה]‪.‬‬ ‫הפרק הראשון של המסכת מיירי בשתי‬ ‫גם בקרן דרומית מערבית]‪ .‬ויש שנתנו סימן‬
‫המחשבות הראשונות ‪ -‬לשם זבח ולשם‬ ‫לדבר‪ :‬בעוף עולה למעלה‪ ,‬חטאת למטה‪,‬‬
‫והנה עיקר דברי רש"י הנ"ל בביאור‬ ‫זובח‪' .‬לשם זבח' ר"ל שד' עבודות הדם‬ ‫ובהמה הוא להיפך‪ ,‬שבחטאת בהמה זריקת‬
‫הפסול שלא לשמה באים לבאר הטעם שאם‬ ‫צריכות ליעשות לשם אותו סוג קרבן שהוא‪,‬‬ ‫דמה היא למעלה‪ ,‬ובעולת בהמה זריקת דמה‬
‫חישב לשם חולין לא פסלו‪ ,‬שבזה ביאר שרק‬ ‫שאם הוא קרבן חטאת‪ ,‬צריך לכוין לשחוט‪,‬‬
‫אם נתפס בזבח שם אחר של קרבן פוסלו‪,‬‬ ‫לקבל‪ ,‬להוליך ולזרוק לשם חטאת‪ ,‬ואם הוא‬ ‫היא למטה‪.‬‬
‫אבל שם חולין לא נתפס בו לעקור ממנו‬ ‫שלמים לשם שלמים‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ואם חישב‬
‫את שמו (רש"י שם)‪ ,‬אמנם הרע"ב הביא קרא‬ ‫המקריב לשם קרבן אחר ‪' -‬שינוי קודש' ‪-‬‬ ‫שפיכת שיריים‬
‫בטעם שאם חישב לשם חולין לא פסלו‪,‬‬ ‫פסלו‪ ,‬וברוב האופנים פסלו רק לענין שלא‬
‫והן שתי לשונות בגמרא אם הוא מקרא או‬ ‫עלה לבעלים לשם חובה ‪ -‬שאם היה קרבן‬ ‫מצוה לכתחילה לשפוך את שיירי הדם‬
‫חובה צריך להביא אחר ‪ -‬אבל הקרבן עצמו‬ ‫שבכלי לתוך נקב ב'יסוד המזבח'‪ ,‬אמנם‬
‫מסברא‪.‬‬ ‫לא נפסל ואימוריו מוקטרים על גבי המזבח‪,‬‬ ‫בדיעבד רק ד' העבודות הנ"ל ‪ -‬שחיטה‪,‬‬
‫קבלה‪ ,‬הולכה וזריקה ‪ -‬מעכבות את הקרבן‬
‫ברמב"ם (הל' פסולי המוקדשים ריש פי"ג)‬ ‫ואת הכפרה [להלכה]‪ ,‬אמנם בחטאות‬
‫משמע שביאר הפסול של שלא לשמה באופן‬
‫אחר ‪[ -‬ודלא כרש"י הנ"ל] ‪ -‬שהמחשבה‬
‫מצד עצמה בכחה לפסול את הקרבן‪ ,‬כמו‬
‫ז|‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫הקרבן לגמרי‪ ,‬והבשר נאסר באכילה‪ ,‬אף אם‬ ‫את הקרבן‪ .‬ובטעמם של חכמים ‪ -‬שמחשבת‬ ‫מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו (עי' לקמן)‪,‬‬
‫לא עשה אח"כ כמו שחישב‪ ,‬אלא עשה הכל‬ ‫שלא לשמה פוסלת אף בהולכה ‪ -‬פירש‬ ‫שעצם המחשבה פוסלת‪ ,‬ועי' בחידושי מרן‬
‫כדין וגם אכל במקומו‪[ .‬אמנם אסור לאכלו‬ ‫הרע"ב‪ ,‬ע"פ רש"י והרמב"ם בפיהמ"ש‬ ‫רי"ז הלוי (הל' מעשה הקרבנות פ"ד הי"א)‪ ,‬וע"ע‬
‫כיון שנפסל הקרבן‪ .‬ואם חישב מחשבת‬ ‫שם‪ ,‬שמודים חכמים שהולכה היא עבודה‬
‫חוץ למקומו [או חוץ לזמנו] לפני זריקה‪,‬‬ ‫שאפשר לבטלה‪ ,‬אלא שסוברים שמכל‬ ‫בכתבים בשם הגרי"ז (ריש המסכת)‪.‬‬
‫בפשטות גם אסור לזרוק את הדם‪ ,‬שהרי‬ ‫מקום באופן שלא שחט לצד המזבח והוצרך‬
‫שנינו (פ"ח מ"ז) שאסור לזרוק 'דם פסולין'‪,‬‬ ‫להוליך את הדם למזבח‪ ,‬עבודה גמורה היא‪,‬‬ ‫שלא לשמה בקרבנות ציבור ‪ -‬המחשב‬
‫אמנם המיוחס לר"ש משאנץ (בתו"כ ויקרא א'‪,‬‬ ‫ומחשבה פוסלת בה‪[ ,‬אמנם הרמב"ם בהל'‬ ‫לשם קרבן אחר [שינוי קודש] בקרבן צבור‪,‬‬
‫פרשתא ג' פרק ד' אות ט') הביא שיטה דמותר‬ ‫פסולי המוקדשין (פ"א הכ"ג) כתב שלהלכה‬ ‫הקרבן כשר ועלה לצבור לשם חובה‪ ,‬משום‬
‫לזרוק את הדם אחרי שחישב מחשבת‬ ‫הולכה היא עבודה שאי אפשר לבטלה‪,‬‬ ‫ש'סכין מושכתן למה שהן'‪ ,‬ואין בכחו של‬
‫פיגול כיון שלא נקבע בפיגול עד הזריקה‪,‬‬ ‫וחייב לשחוט את הקרבן רחוק קצת מן‬ ‫האדם המקריב להחיל בקרבן שם נוסף‬
‫עיי"ש‪ ,‬ודיעה זו תפרש מה ששנינו שאסור‬ ‫המזבח ואח"כ להוליך את הדם למזבח‪ ,‬וכן‬ ‫ולהוציאו ממה שדינו להיות‪ .‬וגם המחשב‬
‫לזרוק דם פסולין‪ ,‬דמיירי בפסולים אחרים‬ ‫פירש גם רש"י בהמשך הסוגיא שם (י"ד א')‪,‬‬ ‫לשם בעלים אחרים [שינוי בעלים] ‪ -‬כגון‬
‫כגון רובע ונרבע‪ ,‬אי נמי מיירי אחרי מתנה‬ ‫וכ"כ גם תוס' (י"ג א')‪ ,‬וכן לכאורה מבואר‬ ‫ששחטו לשם יחיד ‪ -‬לא פסל כלל את‬
‫ראשונה שאף לשיטה זו כבר נקבע בפיגול]‪.‬‬ ‫הקרבן‪ ,‬והקרבן עולה לצבור לשם חובה‪,‬‬
‫בסוגיא שם‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬ ‫משום שבקרבן צבור כולם בעלים‪ ,‬ולכן לא‬
‫ואם בשעת עשיית אחת מד' עבודות הדם‬ ‫נחשב שינוי בעלים (גמרא ד' א' ורש"י ותוס' שם)‪.‬‬
‫חישב שאח"כ יאכל חוץ לזמנו הראוי לו ‪-‬‬ ‫פיגול‬
‫כגון ששחטו על מנת לאכול בשרו אחרי‬ ‫פסול שלא לשמה בהולכה ‪ -‬נחלקו‬
‫הזמן שנעשה נותר ‪ -‬או חישב שאח"כ יזרוק‬ ‫אם בשעת עשיית אחת מד' עבודות הדם‬ ‫תנאים אם מחשבת שלא לשמה פוסלת בכל‬
‫דמו חוץ לזמנו הראוי לו‪ ,‬הרי זה 'פיגול'‪,‬‬ ‫חישב שאח"כ יאכל חוץ למקומו הראוי לו‬ ‫ד' עבודות הדם‪ ,‬או רק בשחיטה‪ ,‬קבלה‬
‫דהיינו שהקרבן נתפגל והאוכלו חייב כרת‪,‬‬ ‫‪ -‬בין אכילת מזבח של הקטרת אימורין‬ ‫וזריקה‪ ,‬אבל לא בהולכה‪ ,‬שרבי שמעון‬
‫אף אם אח"כ עשה את כל העבודות כדין‪,‬‬ ‫ובין אכילת אדם של אכילת הבשר‪ ,‬שבשתי‬ ‫סובר (פ"א מ"ד) שכיון שהולכה היא 'עבודה‬
‫אכילות הכתוב מדבר ‪ -‬או חישב שאח"כ‬ ‫שאפשר לבטלה' ‪ -‬שהרי יכול לשחוט בצד‬
‫ואף אכלו בתוך זמנו‪.‬‬ ‫יזרוק דמו חוץ למקומו הראוי לו‪ ,1‬פסל את‬ ‫המזבח ‪ -‬אם חישב בה שלא לשמה‪ ,‬לא פסל‬

‫‪ .1‬ובשחט ע"מ לקבל חוץ למקומו [או חוץ לזמנו]‪ ,‬נחלקו הראשונים אם פוסל (עי' תוס' ט' ב' ד"ה מחשבין‪ ,‬ורשב"א חולין ל"ט א'‪ ,‬ועוד)‪.‬‬

‫רץ למשנה‬ ‫פרפראות המועד‬

‫יהיה לכם שיעור קבוע בכל יום‬ ‫ִ ּכי ִי ְצ ְ ּפ ֵנ ִני ְבּ ֻס ֹּכה ְ ּביֹום ָר ָעה ַי ְס ִ ּת ֵר ִני ְ ּב ֵס ֶתר ָא ֳהלֹו (תהילים כז‪,‬ה)‬
‫למקרא ולמשנה וכו' וגם כי אין‬
‫יצר הרע שולט ללומד שלא לשמה‬ ‫על ידי מצות סוכה שבני ישראל מקיימים‪ ,‬על ידי זה המה נסתרים מכל הרעות‪ ,‬ונמתקים כל‬
‫בלימוד משנה ומקרא ואף שלא‬ ‫הדינים בחסדים וברחמים גמורים‪ ,‬ונשפעים כל הטובות והברכות על כל ישראל‪ .‬בכלל ובפרט‬
‫ראיתם כך ממני בנערותי עשיתי‬
‫כן ולעת זקנתי בגד בי הזמן והייתי‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪( .‬מגן אברהם להרה"ק רבי אברהם המגיד זיע"א)‬
‫טרוד מאד ולא הייתי יכול לקיים‬
‫כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן קטרגא (זוה"ק ח"ג דף ק' ע"ב)‬
‫כאשר עם לבבי‪.‬‬
‫וכמו ששמעתי מכ"ק אבי האדמו"ר זצללה"ה (בעל האבני נזר זיע"א) שאין לקרוא קריאת שמע‬
‫(מתוך צוואתו‬ ‫שעל המיטה בסוכה אלא פרשה הראשונה לבד כמו בליל שימורים‪ .‬וכמו למטה כן למעלה אין‬
‫של בעל נתיבות המשפט)‬
‫להם יכולת להיכנס ולקטרג‪ .‬וזהו שאי' כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן קטרגא‪.‬‬

‫(שם משמואל)‬

‫כוונת ד' יתברך‬ ‫עיון בהלכה‬
‫בנתינת המועד היתה‬
‫שברים תרועה בתשר"ת בנשימה אחת או בשתי נשימות‬
‫כדי להידבק‬ ‫המשך מעמוד ג'‬
‫ביראתו ואהבתו‬
‫ולעסוק בתורתו‬ ‫שגם לשיטתו תוקע שניהם בנשימה אחת אלא דלשיטתם צריך להפסיק הפסק‬
‫התמימה‪.‬‬ ‫כל דהו בין השברים לתרועה‪[ ,‬ובזה מיושב שלא קשה לר"ת מההיא דסוכה‬
‫דלרבי יהודה אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום‪ ,‬דהתם שלא יפסיק יותר‬
‫(כלבו סימן ס'‪ ,‬הביאו הא"ר והמשנ"ב בסימן תק"ל)‬ ‫מכדי נשימה קאמר וכמו שפירש רש"י‪ ],‬ואילו לדעת הרמב"ן מריע ממש מתוך‬
‫השבר ודלא כהמ"ב שכתב שגם לשיטת הרמב"ן צריך להפסיק מעט‪ ,‬וסיים‬
‫שם שבתקיעות דמיושב צריך לעשות כהרמב"ן בכח אחד‪ ,‬ובמעומד כר"ת בב'‬

‫כוחות בהפסק פחות מכדי נשימה‪.‬‬

‫ויש בעלי תוקעים נוהגים לעשות בתקיעות דמיושב כהמשנה ברורה בנשימה‬
‫אחת בהפסק מעט‪ ,‬ובתקיעות דלחש [או בתקיעות שאחר סדר התפילה‬
‫להנוהגים כן]עושים בכח אחד ממש כהחזון איש‪ ,‬ובתקיעות דחזרת הש"ץ‬
‫כר"ת בשתי נשימות [והגם דלהחזון איש בדעת ר"ת צריך לעשות בב' כוחות‬
‫בנשימה אחת‪ ,‬את זה הרי עשו כבר בתקיעות דמיושב]‪ ,‬ונהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬

‫|ח‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬ ‫משה פרידמן ‪054.847.3031‬‬

‫האם אתה מוותר עלההבטחה‬
‫מרן שר התורה רשכבה"ג‬

‫רבי חיים קנייבסקי שליט"א‪:‬‬

‫מי שמקבל על עצמו להצטרף ללימוד סדר‬
‫קדשים במשנה היומית יזכה לאכול קדשים!‬

‫כ"א בתשרי תש"פ ‪ -‬מצטרפים וזוכים!!‬

‫לקבלת לוח סדר הלימוד‪ ,‬לשמיעת שיעורים‪,‬‬
‫להצטרפות למבחנים ועוד‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫ונאכל שם מן הזבחים‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪186 /‬‬
‫(מהיום‪ ,‬קודשים זה הסדר יום שלי‪)...‬‬
‫מסכת הוריות ב' ז' ‪ -‬זבחים ב'‪ ,‬א'‬
‫בהתרגשות עצומה ורטט דקדושה עברה לה השמועה מפה לאוזן בין לומדי המשנה‬
‫א‪ .‬מי הם החייבים באשם תלוי?‬
‫וההלכה היומית‪ .‬אתה מעודכן? מה לא שמעת מה רבי חיים בירך ????‬
‫‪ .1‬היחיד והנשיא‪.‬‬
‫היה זה בחודש אלול תשע"ט בצהרי יום השישי ער"ש פרשת שופטים‪ ,‬הטלפון ברשב"ם‬ ‫‪ .2‬היחיד ומשיח‪.‬‬
‫‪ 23‬השמיע צלצול חרישי ה'טלפון טל'פיות שכל פיות שבעולם פונים אליו‪ .‬מרן שר‬ ‫‪ .3‬משיח ובית דין‪.‬‬
‫התורה היה שקוע ראשו ורובו בתוך ספר הלימוד מנותק לגמרי מהבאי והבל עולם הזה‪.‬‬ ‫‪ .4‬יחיד ובית דין‪.‬‬
‫הגבאי חיכה לרגע של הפוגה ומיד שאל‪ :‬הרב‪ ,‬ארגון קביעותא של המשנה וההלכה‬
‫היומית רוצים לבקש ברכה ללומדים הקבועים וללומדים החדשים שמצטרפים עכשיו‬ ‫ב‪ .‬כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו‪,‬‬
‫ונשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו‪ ,‬מה מביאין?‬
‫לתחילת סדר קדשים במשנה היומית‬
‫‪ .1‬כהן משיח‪-‬פר‪ .‬הנשיא‪-‬שעיר‪.‬‬
‫יזקמכרוןוהדקשליבשואפיסקכ‪:‬םו!ל‬ ‫‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫מאותו טלפון יחיד ומיוחד‪ ,‬הטלפונים בארגון קביעותא לא מפסקים לצלצל מהארץ‬
‫ומעשר מדינות נוספות בעולם מאות לומדים חדשים‪ ,‬עשרות רבות של שיעורים‪,‬‬ ‫‪ .3‬שניהם מביאים שעיר‪.‬‬
‫ילדים ומבוגרים‪ ,‬חדשים עם ישנים‪ ,‬לא מוותרים על ההזדמנות הכפולה והמכופלת‬ ‫‪ .4‬כהן משיח‪-‬פר‪ .‬הנשיא‪-‬כבשה או שעירה‪.‬‬
‫שהתגלגלה לפתחם‪ .‬גם לעסוק בסדר קודשים וגם להיות כלי מחזיק ברכה להבטחתו‬
‫ג‪ .‬אין בין כהן משמש לכהן שעבר‪ ,‬אלא‪...‬‬
‫הנדירה של מרן שר התורה‪ .‬בבחינת לאו בכל יום מתרחיש ניסא‪.‬‬
‫‪ .1‬פר הבא על כל המצוות‪.‬‬
‫חז"ל הקדושים לימדונו שאינו דומה‪ ‬מרובים העושים את המצוה למועטים‪ ‬העושים‬ ‫‪ .2‬עבודת יום הכפורים‪.‬‬
‫את המצוה‪ .‬לעת דודים זו הגיענו שהחיינו וקיימנו להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬וכבר‬ ‫‪ .3‬פר יום הכפורים‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 70-‬שנות לימוד במסגרת המשנה וההלכה היומית המאפשרת ללומדים‬
‫‪ .4‬פר יום הכפורים ועשירית האיפה‪.‬‬
‫הרבים חווית לימוד עמוקה ואמתית‪ ,‬בכתב ובע"פ‪ ,‬בקול ובתנועה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה דינו של כהן גדול אונן?‬
‫נקבל בברכה את מאות השותפים החדשים שהצטרפו למסגרת הלימוד‬
‫של סדר קודשים‪ .‬שילכו מחיל אל חיל לעסוק בדברי תורה באהבה‪ ,‬ויראו‬ ‫‪ .1‬אינו מקריב ואינו אוכל‪.‬‬
‫ברכה בעמלם‪ .‬ביום סגולי זה יום 'הושענא‪-‬רבה' בזכות קבלת עול תורה‬ ‫‪ .2‬מקריב ואינו אוכל‪.‬‬
‫וקביעת עיתים לתורה יעזור השי"ת שיתקבלו תפילותינו ובקשותינו‬ ‫‪ .3‬אינו מקריב ואוכל‪.‬‬
‫‪ .4‬מקריב ואוכל‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה לומדים מהפסוק "אשר לעולת התמיד"?‬
‫ה ֹו ַׁשע ָנא‪ ,‬קֶֹד ׁש ַה ֳּק ָד ִׁשים‪.‬‬
‫‪ .1‬שעולת הבוקר קרבה כל יום‪.‬‬
‫להפיץ את האור‬ ‫‪ .2‬כל המקודש מחברו קודם את חברו‪.‬‬

‫בתרומה של ‪ ₪ 36‬בחודש תזכה להחזיק מוקד של עלוני‬ ‫‪ .3‬כל התדיר מחברו קודם את חברו‪.‬‬
‫‪ .4‬תדיר קודם למקודש‪.‬‬
‫המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪ .‬ניתן לתרום במערכת‬
‫הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪ ,6‬וכן בכל עמדות נדרים‬ ‫ו‪ .‬האיש קודם לאשה לגבי‪...‬‬

‫פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪ .1‬להחיות ולכסות‪.‬‬
‫‪ .2‬להשיב אבדה ולהוציא מבית השבי‪.‬‬
‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬ ‫‪ .3‬להחיות ולהשיב אבדה‪.‬‬
‫ר' מרדכי מנשה בן ר' צבי‬ ‫משה ב"ר אברהם יהודה ז"ל‬ ‫והמבחנים‬ ‫‪ .4‬להחיות‪ ,‬ולהוציא מבית השבי‪.‬‬
‫הלוי הי"ד וזוג' מרת צירל בת‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫ר' נפתלי מאיר הי"ד‬ ‫נלב"ע כ"ה בתשרי‬ ‫ז‪ .‬זה גדל עמנו בקדושה‪ ,‬וזה לא גדל עמנו‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫בקדושה‪ ,‬הוא סברא להקדים‪...‬‬
‫נלב"ע כ"ה בתשרי‬
‫‪ .1‬ישראל לממזר‪.‬‬
‫‪ .2‬ממזר לנתין‪.‬‬
‫‪ .3‬נתין לגר‪.‬‬

‫‪ .4‬גר לעבד משוחרר‪.‬‬

‫ח‪ .‬עולה שנשחטה לשם שלמים‪ ,‬מה דינה?‬

‫‪ .1‬פסולה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשרה ועלתה לבעלים לשם חובה‪.‬‬
‫‪ .3‬כשרה‪ ,‬אך לא עלתה לבעלים לשם חובה‪.‬‬
‫‪ .4‬כשרה מדאורייתא‪ ,‬אך פסולה מדרבנן‪.‬‬

‫ט‪ .‬פסח בזמנו‪ ,‬חטאת ואשם שנשחטו שלא לשמן‪,‬‬
‫האם כשרים?‬

‫‪ .1‬פסח וחטאת ‪ -‬פסולים‪ .‬אשם ‪ -‬מחלוקת‪.‬‬
‫‪ .2‬חטאת ואשם ‪ -‬פסולים‪ .‬פסח ‪ -‬מחלוקת‪.‬‬

‫‪ .3‬חטאת ואשם ‪ -‬פסולים‪ ,‬פסח ‪ -‬כשר‪.‬‬
‫‪ .4‬שלשתם פסולים לכולי עלמא‪.‬‬

‫י‪ .‬להלכה! האם מחשבה פוסלת בהלוך?‬

‫‪ .1‬פוסלת‪.‬‬
‫‪ .2‬אינה פוסלת‪.‬‬
‫‪ .3‬המהלך במקום שאין צריך להלך ‪ -‬אין‬
‫המחשבה פוסלת‪.‬‬
‫‪ .4‬פוסלת מדרבנן‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬
‫|י‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫'פירותיהן בעולם הזה'‬

‫סגולות ללומדי המשנה זעיר פה וזעיר שם מתוך החיבור הגדול 'מעלות המשנה'‬

‫אכילת קודשים‪:‬‬

‫הלומדים בסדר קודשים‬
‫'יזכו לאכול מן הקודשים'‬

‫(מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א לקראת לימוד סדר קודשים‬
‫שע"י ארגון קביעותא ‪ -‬מפעל המשנה וההלכה היומית אלול תשע"ט)‬

‫הרבה משניות‪ ,‬וזה ירחץ וישטוף לו‬ ‫ניצול מדינה של גיהינום‪:‬‬ ‫פרנסה‪:‬‬
‫את המוח‪( ,‬רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל )‬
‫סגולה וקבלה בידנו שאין אדם רואה‬ ‫משנה גימטריא 'פרנסה' (‪ )395‬ולכן‬
‫גאולה‪:‬‬ ‫פני גיהינום אם הוא בקי במשניות‬ ‫ילמד פרק משניות בכל יום סגולה‬
‫לפרנסה‪ .‬משום דגם 'משנה' גימטריא‬
‫אין הגלויות מתכנסות‪ ‬אלא בזכות‬ ‫וחוזר חלילה בכל יום‪( .‬ספר זכירה)‬
‫המשניות" מדרש רבה (ויקרא ז')‬ ‫'נשמה'‪ -‬פרנסה‪( .‬אמרי פנחס)‬
‫יראת שמים‪:‬‬
‫אריכות ימים‪:‬‬ ‫התמדה בלימוד‪:‬‬
‫ועסק המשנה בקביעות גורם לאדם‬
‫לימוד המשניות סגולה לאריכות ימים‬ ‫שיהא ירא שמים‪ ,‬וסימנך מ'פני ש'מי‬ ‫אמר (הגאון מוילנא) לימוד וחזרת משניות‬
‫סגולה להתמדה‪( .‬כתר ראש)‬
‫(תקנת השבין)‬ ‫נ'חת ה'וא (הרמ"ע מפאנו)‬
‫ביטול יצר הרע‪:‬‬
‫קדושה‪:‬‬ ‫זרע קודש‪:‬‬
‫ולימוד משניות מסגול ביותר לבטל‬
‫תיקונים לנכשל וסגולות שלא יבא‬ ‫מעשה בילד שנכנסו באוזניו דברים‬ ‫היצר הרע‪ ...‬כמו שכתב הרב עיר‬
‫לזה‪ ,‬למוד תורה לשמה וללמוד‬ ‫שאסור לשומעם‪ ,‬וכן ראה דברם‬ ‫וקדיש מהר"א בספרו ראשית חכמה‬
‫אסורים רח"ל‪ ,‬ושאלו את רבינו כדת‬
‫משניות (טהרת ישראל)‬ ‫מה לעשות עמו‪ ,‬ואמר‪ :‬ללמוד עמו‬ ‫(מדבר קדמות)‬

‫הזמן גרמא‬ ‫בקול עת ובקול שעה‬
‫לשמיעת שיעורים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬לוח הספקים‪ ,‬דברי חיזוק ועוד‪:‬‬
‫וכדברים אלו גם כן אחר ימי הדין ראש השנה‬ ‫התקשרו עכשיו לקביעותא‬
‫ויום הכיפורים‪ ,‬שבני ישראל נקיים מהחטא‪,‬‬ ‫בטלפון‪072-332-3020 :‬‬
‫צריכים לבחור גם בהנהגתו יתברך‪ ,‬והוא גם כן‬ ‫לתועלת הלומדים להלן מספרי טלפון נוספים לעזר וסיוע לאוהבי תורתך‬
‫בחינת תשובה‪ ...‬עם כל זה ָׁשבין אליו ומבינים‬
‫שיעורים באידיש ובעברית‬
‫שאין לנו מקום מעצמנו רק לחסות בצלו יתברך‪.‬‬
‫(שפת אמת סוכות תרל"ה)‬ ‫ ‪‬שיעורי קול הדף ‪02-640-0000 :‬‬
‫ ‪‬קו ישיר במשנה ובהלכה‪0722-990099 :‬‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬
‫ ‪‬שיעורי אמר אביי‪077-224-7333 :‬‬
‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬ ‫ ‪‬דיסקים משנת חיים‪052-766-0707 :‬‬
‫והבעל שם טוב הקדוש פירש ואהבת לרעך‬
‫כמוך וגו' "ואהבת לרעך" וכמו שאתה תתנהג עם‬ ‫ספרי משניות מבוארים‬
‫רעך באהבה ואחדות‪" ,‬כמוך אני ה'" ‪ -‬שאני ה'‬
‫אהיה כמוך‪ ,‬והוא בסוד (תהילים קכא) ה' צלך ‪-‬‬ ‫ ‪‬משניות ילקוט ביאורים‪052-766-0707 :‬‬
‫שכמו שאדם מתנהג למטה עם חבריו ורעיו‪ ,‬כך‬ ‫ ‪‬תלמודו בידו‪073-729-4030 :‬‬
‫יתנהג עמו מלך עליון‪ ,‬כמו הצל שכל תנועה‬
‫ ‪‬סיעתא דשמיא‪ :‬א"י – ‪ 050-416-8125‬חו"ל – ‪718-7823759‬‬
‫שהאדם עושה‪ ,‬כך עושה הצל נגדו‪.‬‬
‫(אוצר החיים פ' קדושים)‬

‫יא |‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ָׁש ִנים ָּב ֶהן ָל ַמד ְּבכֹו ֵלל ָק ָדִׁשים ְּב ֶח ְברּו ָתא ִעם ֶׁשׁ ָּש ַחט ָק ְרָּבנֹו ֶׁשל ְראּו ֵבן ְלֵׁשם ִׁש ְמעֹון‪ְּ .‬ד ָכְך‬ ‫ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים‬

‫ַרִּבי ֶא ְל ָח ָנן ַו ֶס ְר ָמן‪ ,‬הּוא מּו ָכן ָל ֶתת ִּדין ְו ֶחְׁשּבֹון ֶנ ֱא ַמר ְּב ַח ָּטאת‪ְ " :‬וָׁש ַחט אֹ ָתּה ְל ַח ָּטאת" (ַוִּי ְקָרא‬
‫ַמ ְת ִחי ִלים בס"ד ִלּמּוד ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים ְּב ַחג ַּבׁ ָּש ַמ ִים‪ִּ ,‬כי ֹלא ִּב ְּטלּו ֲא ִפילּו ֶר ַגע ִמִּלּמּוד‪.‬‬
‫ד‪ֹ ,‬לג) ‪ֶׁ -‬ש ְּת ֵהא ְׁש ִחי ָטה ְלֵׁשם ַח ָּטאת‪ְ " .‬ו ִכֶּפר‬ ‫ַה ֻּסּכֹות‪ַּ .‬כ ָּידּו ַע‪ַ ,‬חג ֶזה ְמ ֻרֶּבה ְּב ָק ְרָּבנֹות‪ֶ ,‬אָּלא‬
‫ֶׁש ַעד ִל ְכ ִתי ַבת ׁשּורֹות ֵאּלּו ֹלא ָז ִכינּו ְל ִב ְנ ַין‬
‫ָע ָליו ַהּכֹ ֵהן" (ָׁשם ד‪ ,‬לה) ‪ָ -‬ע ָליו ְוֹלא ַעל ֲח ֵברֹו‪.‬‬ ‫ַה ַּמ ֶּס ֶכת ָה ִראׁשֹו ָנה ִהיא ַמ ֶּס ֶכת ְז ָב ִחים‪.‬‬
‫ְו ַהֶּפ ֶרק ָה ִראׁשֹון עֹו ֵסק ְּב ִע ְנ ְי ֵני " ִלְׁש ָמּה"‬ ‫ֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁש ּו ְל ַה ְק ָר ַבת ַה ָּק ְרָּבנֹות ְּב ֹפ ַעל‪.‬‬
‫ְו ֵכן ָצ ִריְך ְל ַכ ֵּון ְלֵׁשם אֹותֹו ַה ֵח ְטא ֶׁש ָח ָטא‪:‬‬
‫ְּכגֹון ִאם ָא ַכל ֵח ֶלב‪ָ ,‬צ ִריְך ְל ַכ ֵּון ְל ַכֵּפר ַעל‬ ‫ְּב ָק ָדִׁשים‪.‬‬ ‫ַאְך ְּכ ָבר ָא ְמרּו ֲח ַז"ל ְּב ַמ ֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות‬
‫( ַּדף קי‪ָ ).‬א ַמר ַרִּבי ִי ְצ ָחק ַמאי ִּד ְכ ִתיב "זֹאת‬
‫ֵח ְטא ֶזה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר "" ַעל ַח ָּטאתֹו ֲאֶׁשר ָח ָטא" ‪-‬‬ ‫ָּכל ָק ְרָּבן ָצ ִריְך ְל ַה ְק ִריב ִלְׁשמֹו‪ִ ,‬אם עֹו ָלה‬ ‫ּתֹו ַרת ַה ַח ָּטאת" ו" ֹזאת ּתֹו ַרת ָה ָאָׁשם" ‪ָּ -‬כל‬
‫ֶׁש ְּת ֵהא ְלֵׁשם אֹותֹו ַה ֵח ְטא‪.‬‬ ‫‪ָ -‬צ ִריְך ֶׁש ַּי ְק ִרי ֶבָּנה ְלֵׁשם עֹו ָלה‪ְ ,‬ו ִאם ְׁש ָל ִמים‬ ‫ָהעֹו ֵסק ְּבתֹו ַרת ַח ַּטאת ְּכ ִאּלּו ִה ְק ִריב ַח ַּטאת‪,‬‬
‫‪ְ -‬לֵׁשם ְׁש ָל ִמים‪ְ ,‬ו ֵכן ָה ְל ָאה‪ֶ .‬אָּלא ֶׁשְּב ָכל‬ ‫ְו ָכל ָהעֹו ֵסק ְּבתֹו ַרת ָאָׁשם ְּכ ִאּלּו ִה ְק ִריב ָאָׁשם‪.‬‬
‫ַאְך ֵיׁש ִמ ְק ִרים ֶׁש ִּיְׁשחֹט ֶאת ַהֶּפ ַסח ְו ַה ַח ָּטאת‬ ‫ַה ָּק ְרָּבנֹות‪ַ ,‬אף ִאם ָׁש ַחט ַה ָּק ְרָּבן ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה‪,‬‬ ‫ְו ָכ ַתב ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים ְּב ַה ְק ָּד ַמת " ֲא ִסי ַפת ְז ֵק ִנים"‬
‫ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן ְו ַה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשר‪.‬‬ ‫ְּכגֹון ֶׁשׁ ָּש ַחט עֹו ָלה ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמים‪ַ ,‬ה ָּק ְרָּבן ֹלא‬ ‫ְּדהּוא ַה ִּדין ִּבְׁש ַאר ַה ָּק ְרָּבנֹות‪ְּ ,‬ד ַגם ַּגֵּבי עֹו ָלה‬
‫ִנ ְפ ַסל ְו ַי ְמִׁשיְך ַו ִּי ְז ֹרק ַה ָּדם ְו ַי ְק ִטיר ָה ִאּמּו ִרים‬ ‫ְּכ ִתיב "ּתֹו ַרת ָהעֹו ָלה" "ּתֹו ַרת ַהִּמ ְנ ָחה"‪ְ ,‬ו ֵכן‬
‫ְּב ֶפ ַסח‪ִ :‬אם ָׁש ַחט ֶאת ַהֶּפ ַסח ֶׁשֹּלא ִּב ְז ַמּנֹו‪.‬‬ ‫ְלֵׁשם עֹו ָלה‪ַ .‬אְך ֹלא ָע ָלה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם‬
‫ִּד ְז ַמּנֹו הּוא ְּביֹום י"ד ְּב ִני ָסן ֵמ ֲחצֹות ַהּיֹום‬ ‫ְמבֹ ָאר ַּב ְּס ַמ"ג‪.‬‬
‫ָו ֵאי ָלְך‪ְ ,‬ו ִאם ָׁש ַחט ִּב ְז ַמן ַא ֵחר‪ַ ,‬ה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשר‪ִּ .‬כי‬ ‫חֹו ָב ָתם‪ּ ,‬ו ְצ ִרי ִכים ְל ָה ִביא ָק ְרָּבן ַא ֵחר‪.‬‬
‫ֶּפ ַסח ֶׁשֹּלא ִּב ְז ַמּנֹו הֹו ֵפְך ִל ְהיֹות ָק ְרַּבן ְׁש ָל ִמים‪.‬‬ ‫ֲעבֹו ַדת ַה ָּק ְרָּבנֹות ִהיא ַּכ ָּידּו ַע ֶא ָחד ִמׁ ְּשֹלָׁשה‬
‫ַמה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְּב ָק ְרַּבן ֶּפ ַסח ְו ָק ְרַּבן ַח ַּטאת‪,‬‬ ‫ְּד ָב ִרים ׁ ֶּש ֲע ֵלי ֶהם ָהעֹו ָלם עֹו ֵמד‪ּ :‬תֹו ָרה ַו ֲעבֹו ָדה‬
‫ּו ְב ַח ָּטאת‪ִ :‬אם ָׁש ַחט ֶאת ַה ַח ָּטאת ְלֵׁשם חּו ִלין‬ ‫ֶׁש ִאם ִנְׁש ֲחטּו ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן ֵהם ְּפסּו ִלים‪.‬‬
‫[ ְוֹלא ְלֵׁשם ָק ְרָּבן ַא ֵחר]‪ַ ,‬ה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשר ֶאָּלא‬ ‫ּו ְג ִמילּות ֲח ָס ִדים ( ָאבֹות ֶּפֶרק א'‬
‫ֶׁשֹּלא ָע ָלה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבה‪ַ ( .‬הר"ב ֶּפֶרק א'‬ ‫ו"ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה" ּכֹו ֵלל ַּגם ֶׁשֹּלא ְלֵׁשם‬ ‫ִמְׁש ָנה ב') ּו ִמֵּמי ָלא ֵּכי ָון ֶׁשּכֹה‬
‫ִמְׁש ָנה א')‪ָ [ .‬א ְמ ָנם ְּב ֶפ ַסח ִּב ְכ ַהאי ַּג ְו ָנא ָּפסּול‪.‬‬ ‫ַהְּב ָע ִלים‪ְּ .‬כגֹון‬
‫ָּגדֹול ּכֹ ַח ַה ְק ָר ַבת ָק ְרָּבנֹות מבחן‬
‫ִּת ְפ ֶא ֶרת ִיְׂש ָר ֵאל]‪.‬‬

‫‪ָׁ .1‬שִוים ַּב ֲחִׁשיבּו ָתם‪ְ ,‬ו ֵאין‬ ‫במשנה לילדים ‪486 /‬‬ ‫ִמֵּמי ָלא ַהִּלּמּוד ְּב ִע ְנ ָי ִנים ֵאּלּו‬
‫ָה ֶא ָחד קֹוֵדם ַל ֲח ֵברֹו‪.‬‬ ‫ֶׁשעֹו ֶלה ְּכמֹו ַה ְק ָר ָבה ג"כ ָצ ִריְך‬
‫ַמֶּס ֶכת הֹו ָריֹות ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה ז ‪ַ -‬מֶּס ֶכת ְז ָב ִחים‬
‫‪ַ .2‬מ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכם קֹוֵדם ְל ֹכ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ‪.‬‬ ‫ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה א‬ ‫ִל ְרּדֹף ַא ֲח ָריו ְמ ֹאד‪ַ ( .‬הח"ח ָׁשם)‪.‬‬

‫‪ּ .3‬כֹ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ קֹוֵדם ְל ַמ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכם‪.‬‬ ‫ַּכ ָּידּו ַע‪ֵ ,‬ה ִקים ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים א‪ְ .‬ל ַד ַעת ַּתָּנא ַק ָּמא‪ַ ,‬מה ֵמ ִביא ַהָּנִׂשיא ַעל ֻט ְמ ַאת ִמ ְק ָּדׁש‬

‫ַאְׁשֵרי יֹו ַל ְדּתֹו! ָׂש ִחים ָל ֶהם ַהְּבִרּיֹות‪,‬‬ ‫ְו ָק ָדָׁשיו?‬ ‫ְּב ַרא ִדין ֶאת "ּכֹו ֵלל ָק ָדִׁשים"‪ֶׁ ,‬שּבֹו‬
‫ַעל ַה ַּת ְל ִמיד ֶׁש ְּמ ַס ֵּים ֶאת ַמֶּס ֶכת הֹוָריֹות‪,‬‬ ‫‪ְָׂ .1‬ש ִעיר | ‪ָּ .2‬פר | ‪ָ .3‬קְרָּבן עֹו ֶלה ְויֹוֵרד‪.‬‬ ‫ָל ְמדּו ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ֻמ ְפ ָל ִגים‪,‬‬
‫ַמֶּס ֶכת ְועֹוד ַמֶּס ֶכת‪ּ ,‬ו ְכ ָבר ֻהְׁש ַלם ֵס ֶדר ְנ ִזי ִקין‪,‬‬ ‫ְּכ ַרִּבי ֶא ְל ָח ָנן ַו ֶס ְר ָמן‪ָ ,‬ה ַרב מפוניבז'‪,‬‬
‫ַעל ְי ֵדי ַה ֲח ָזרֹות ְו ַה ִּמ ְב ָח ִנים‪ִ -‬י ְזְּכֵרם ַּגם ִל ְכֶׁש ַּי ְז ִקין‪,‬‬ ‫ב‪ֹ ּ .‬כ ֵהן ָמִׁשי ַח ֶׁש ָע ַבר ִמ ְּמִׁשיחּותו‍ֹ ְו ַא ַחר ָּכְך ָח ָטא‪ְ ,‬ו ֵכן‬ ‫ַרִּבי ֵא ִל ָּיהּו ּדּוְׁש ִני ֶצר ְועֹוד‪ָ .‬ל ְמדּו ָׁשם‬
‫ָּכ ֵעת ִמ ְת ַא ֲח ִדים ֻּכָּלם‪ָ ,‬ו ִתי ִקים ְו ַגם ֲח ָדִׁשים‪,‬‬ ‫ַהָּנִׂשיא ֶׁש ָע ַבר ִמ ְּג ֻדָּלתֹו ְו ַא ַחר ָּכְך ָח ָטא‪ַ ,‬מה ְמ ִבי ִאים‬

‫ְל ַכָּפָר ָתם?‬

‫ּופֹו ְת ִחים ְּב ַצְו ָּתא ְּב ִלּמּוד ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים‪,‬‬ ‫‪ּ .1‬כֹ ֵהן ָמִׁשי ַח‪ֵ -‬מ ִביא ַּפר‪ְ ,‬ו ַהָּנִׂשיא ‪ֵ -‬מ ִביא ָׂש ִעיר‪.‬‬ ‫ְּב ִעּיּון ָרב ֶאת ִע ְנ ְי ֵני ָק ָדִׁשים‪ָ .‬ה ַרב‬

‫ּו ְבעֹוד ִּפינּו ָמ ֵלא ְּבִׁשירֹות ּוְׁש ָב ִחים‪,‬‬ ‫‪ּ .2‬כֹ ֵהן ָמִׁשי ַח ‪ַּ -‬פר‪ְ ,‬ו ַהָּנִׂשיא ‪ַ -‬חָּטאת ַּכ ֶה ְדיֹוט‪.‬‬ ‫ִמּפֹו ִני ֶבז' ֵה ִעיד‪ֶׁ ,‬ש ַעל אֹו ָתן ָׁשֹלׁש‬
‫ְנ ַד ְפ ֵּדף ַל ַּמֶּס ֶכת ָהִראׁשֹו ָנה‪ַ ,‬מֶּס ֶכת ְז ָב ִחים‪.‬‬ ‫‪ֹ ּ .3‬כ ֵהן ָמִׁשי ַח ‪ַ -‬חָּטאת ַּכ ֶה ְדיֹוט‪ְ ,‬ו ַהָּנִׂשיא ‪ָׂ -‬ש ִעיר‪.‬‬

‫ז‪ַ .‬ה ַחָּטאת ֶׁשִּנ ְזְּב ָחה ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה‪ַ ,‬ה ִאם ְּכֵׁשָרה ְועֹו ָלה ַלְּב ָע ִלים‬ ‫ג‪ַ .‬מה ֵּבין ּכֹ ֵהן ַה ָּמׁשּו ַח ְּבֶׁש ֶמן ַה ִּמְׁש ָחה ִל ְמֻרֶּבה ְּב ָג ִדים?‬
‫ְלֵׁשם חֹו ָבה?‬
‫‪ַּ .1‬פר ַהָּבא ַעל ָּכל ַה ִּמ ְצ ֹות | ‪ַּ .2‬פר יֹום ַהִּכּפּוִרים‬ ‫הבל פיהם‬
‫‪ְּ .1‬כֵׁשָרה‪ְ ,‬ו ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבה‪.‬‬ ‫ַו ֲעִׂשיִרית ָה ֵאי ָפה | ‪ֲ .3‬עבֹוַדת יֹום ַהִּכּפּוִרים‪ִ ,‬איּסּור‬
‫‪ְּ .2‬כֵׁשָרה‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁשֹּלא ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבה‪.‬‬ ‫ַרֵּבנּו ַרִּבי ְיהֹו ָנ ָתן ַא ְיְּבִׁשיץ ִּב ְהיֹותֹו‬
‫ַא ְל ָמ ָנה ְו ֻט ְמ ַאת ְקרֹו ִבים‪.‬‬ ‫ֶי ֶלד ָצ ִעיר ִנְׁש ַאל ע"י ָא ִביו‪ֱ :‬אמֹור ִלי ְּב ִני‬
‫‪ַ .3‬חַּטאת ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה ‪ְּ -‬פסּו ָלה‪.‬‬ ‫ֲח ִבי ִבי‪ַ ,‬מּדּו ַע ַרק ְּב ַחג ַה ֶּפ ַסח ֶנ ֱע ָמד ַה ֶּי ֶלד‬
‫ד‪ֹ ּ .‬כ ֵהן ָּגדֹול ְוכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט‪ַ ,‬ה ִאם ַמ ְקִרי ִבים ְואֹו ְכ ִלים‬ ‫ְוׁשֹו ֵאל ֶאת ַאְרַּב ַעת ַה ֻּקְׁשיֹות‪ַ .‬מּדּו ַע ֹלא‬
‫ח‪ַ .‬הֶּפ ַסח ֶׁשׁ ְּש ָחטֹו ְּבַׁש ֲחִרית ְּב ַאְרָּב ָעה ָעָׂשר ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹו‪ַ ,‬ה ִאם‬ ‫ִּב ְהיֹו ָתם אֹו ְנ ִנים?‬
‫ָּפסּול ַּכֶּפ ַסח ִּב ְז ַמּנֹו‪ ,‬אֹו ָּכֵׁשר ַּכֶּפ ַסח ִּבְׁש ָאר ְימֹות ַהׁ ָּש ָנה?‬
‫‪ָּ .1‬פסּול | ‪ָּ .2‬כֵׁשר | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫‪ּ .1‬כֹ ֵהן ָּגדֹול ‪ַ -‬מ ְקִריב ְואֹו ֵכל‪ּ ,‬כֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט ‪ַ -‬מ ְקִריב‬
‫ְוֹלא אֹו ֵכל | ‪ּ .2‬כֹ ֵהן ָּגדֹול ‪ -‬אֹו ֵכל ְוֹלא ַמ ְקִריב‪,‬‬
‫ט‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי ִׁש ְמעֹון‪ְּ ,‬ב ַכ ָּמה ְּד ָבִרים ַהֶּפ ַסח ִנ ְפ ָסל?‬
‫‪ִּ .1‬בְׁש ַנִים | ‪ִּ .2‬בְׁשֹלָׁשה | ‪ְּ .3‬ב ַאְרָּב ָעה‪.‬‬ ‫ּכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט ‪ַ -‬מ ְקִריב ְוֹלא אֹו ֵכל | ‪ּ .3‬כֹ ֵהן ָּגדֹול ‪-‬‬ ‫ִיְׁש ַאל ַּגם ְּב ַחג ַהֻּסּכֹות ֶאת ְׁש ֵאלֹו ָתיו ַעל‬

‫י‪ִ .‬קֵּבל ֶאת ַה ָּדם ְּכֶׁשהּוא עֹו ֵמד ַעל ַּגֵּבי ֵּכ ִלים‪ ,‬אֹו ַעל ַּגֵּבי ְּב ֵה ָמה‪,‬‬ ‫ַמ ְקִריב ְוֹלא אֹו ֵכל‪ֹ ּ ,‬כ ֵהן ֶה ְדיֹוט‪ֹ -‬לא ַמ ְקִריב ְוֹלא‬ ‫ַהׁ ִּשּנּו ִיים ֶׁשּנֹו ֲה ִגים ֶּב ָחג ַהֻּסּכֹות?‬
‫אֹו ַעל ַּגֵּבי ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹו‪ַ ,‬ה ִאם ָּפ ַסל ֶאת ַה ָּקְרָּבן?‬ ‫אֹו ֵכל‪.‬‬
‫ַו ַּי ַען ַה ֶּי ֶלד ְּב ִחּיּוְך‪ָ :‬א ִבי ַה ָּי ָקר‪ְׁ ,‬ש ֵא ָלה‬
‫‪ְּ .1‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ָּ -‬פ ַסל | ‪ַ .2‬על ַּגֵּבי ֵּכ ִלים אֹו ְּב ֵה ָמה ‪ָּ -‬פ ַסל‪ַ ,‬על‬ ‫ה‪ַּ .‬פר ַה ָּמִׁשי ַח ּו ַפר ָה ֵע ָדה‪ִ ,‬מי קֹו ֵדם ְל ִמי?‬ ‫ַקָּלה ִהיא זֹו‪ְּ .‬ב ַחג ַה ֶּפ ַסח ָאנּו ְמ ֻסִּבים ְּבֻׁש ְל ַחן‬
‫ַּגֵּבי ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹו ‪ֹ -‬לא ָּפ ַסל | ‪ַ .3‬על ַּגֵּבי ֵּכ ִלים ‪ָּ -‬פ ַסל‪ַ ,‬על ַּגֵּבי‬ ‫‪ַּ .1‬פר ַה ָּמִׁשי ַח | ‪ַּ .2‬פר ָה ֵעָדה | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ַהֵּס ֶדר‪ ,‬רֹו ֶאה ַה ֶּי ֶלד ֵּכ ִלים ִמֵּכ ִלים ׁשֹו ִנים ‪ַ ,‬הּכֹל‬

‫ְּב ֵה ָמה אֹו ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹו ‪ֹ -‬לא ָּפ ַסל‪.‬‬ ‫ו‪ֹ ּ .‬כ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ ּו ַמ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכם‪ִ ,‬מי‬

‫קֹו ֵדם ְל ִמי?‬ ‫ָנ ִקי ּו ְמ ֻצ ְח ָצח‪ .‬זֹאת ְועֹוד ָאנּו אֹו ְכ ִלים ְוׁשֹו ִתים‬

‫ַּב ֲה ִסָּבה ‪ַ -‬מ ָּמׁש ִכ ְב ֵני ְמ ָל ִכים‪ִּ .‬פיו ֶׁשל ַה ֶּי ֶלד‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫נֹו ָתר ָּפעּור ְלנֹ ַכח ַה ַּמְר ֶאה ַה ֻּמ ְפ ָלא ְו ַהּקּוְׁשיֹות‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ִּכ ְמ ַעט ֶׁשִּנְׁש ָאלֹות ֵמ ֲא ֵלי ֶהן‪ְ .‬ל ֻע ַּמת זֹאת ְּב ַחג‬
‫ַהֻּסּכֹות‪ֶׁ ,‬ש ַּמְר ִחי ִקים ְנדֹוד ְויֹוְׁש ִבים ְּב ֻסָּכה‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת שופטים‬ ‫‪ִּ -‬דיַרת ֲאַרעי ַהְּנתּו ָנה ְל ִמ ְמ ְטֵרי ֶגֶׁשם ְוֶׁש ֶמׁש‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 480‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 180‬‬ ‫קֹו ַפ ַחת ַמה ׁשֹ ִני ֵיׁש ָּכאן ִמׁ ְּש ַאר ְימֹות ַהׁ ָּש ָנה?!‬

‫א‪ 1 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 4 .‬א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪3 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫| יב פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬