עלון קביעותא 487

‫שבוע ‪ 487‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬ ‫זבחים‬ ‫תש"פ‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד כד תשרי ב ב‪-‬ג תקפח ג‪-‬ה‬

‫ה כה תשרי ב ד‪-‬ה תקפט א‪-‬ג‬

‫ו כו תשרי ג א‪-‬ב תקפט ד‪-‬ו‬

‫שב"ק בראשית ג ג‪-‬ד תקפט ז‪-‬ט‬

‫א כח תשרי ג ה‪-‬ו תקצ א‪-‬ג‬

‫ב כט תשרי ד א‪-‬ב תקצ ד‪-‬ו‬

‫ג ל תשרי ד ג‪-‬ד תקצ ז‪-‬ט‬

‫בפתח השער‬ ‫מהמשנה למעשה‬

‫השפעות אחר שמחת תורה‬ ‫מחשבת פיגול‬

‫בשמחת תורה שמחנו כולנו בסיום התורה‬ ‫בדיבור או במחשבה‬
‫שבכתב‪ ,‬שבוודאי כולנו גמרנו אותה ע"י קריאת‬
‫שנים מקרא ואחד תרגום וע"י שמיעת קריאת‬ ‫שנינו בפרקין (זבחים פ"ב) דין פיגול‪ ,‬שאם חישב העובד באחת מד' עבודות הדם ‪-‬‬
‫התורה‪ .‬רובם בוודאי גם למדו את הרש"י‪ .‬היתה‬ ‫שחיטה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הולכה וזריקה ‪ -‬שהדם ייזרק או הבשר ייאכל או האימורים יוקטרו חוץ‬
‫לכולם שמחה גדולה ועצומה בעת רקדם עם התורה‬ ‫לזמנו או חוץ למקומו‪ ,‬הקרבן נפסל‪ ,‬והבשר אסור באכילה‪ ,‬ובמחשבת חוץ לזמנו האוכלו‬
‫על שזכו לסיימה‪ ,‬וכל אחד בעת אוחזו את התוה"ק‬
‫בוודאי קיבל ע"ע לעסוק בה ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬ ‫חייב כרת‪.‬‬

‫התורה היא רחבה מיני ים‪ ,‬אבל תמצית‬ ‫ונחלקו הראשונים אם 'מחשבת' פיגול היא כפשוטה במחשבה בלבד ‪ -‬כ"כ רש"י‬
‫התורה שבע"פ נמצאת במשניות‪ ,‬וכשלומדים עם‬ ‫בקידושין (מ"א ב') וכן דעת הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשים ריש פי"ג) ‪ -‬או שצריך דוקא דיבור‬
‫הברטנורא שמביא מסקנת ההלכה‪[ ,‬והיה ראב"ד‬ ‫‪ -‬כ"כ רש"י בזבחים (מ"א א') וכן דעת תוס' בסוף המפקיד (מ"ג ב' ד"ה החושב)‪[ ,‬וע"ע תוס'‬
‫בירושלים עיה"ק תובב"א] מקיפים בכך את כל‬ ‫בריש המסכת (סוד"ה כל הזבחים)]‪ ,‬וכן כתב הרא"ש (הל' ס"ת סו"ס ג') בשם הר"ר ברוך‪ ,‬וכן‬

‫עניני תורה שבע"פ בקיצור‪.‬‬ ‫דעת הסמ"ג (ל"ת של"ז)‪.‬‬

‫לימוד ההלכה מורה על יראת שמים ומביא‬ ‫'לא יחשב' הוא לאו שאין בו מעשה‬
‫לאדם יראת שמים שכל הנהגותיו תהיינה עפ"י‬
‫תורה‪ .‬כשלומדים ע"מ לעשות איתא בספה"ק‬ ‫המחשב מחשבת פיגול עובר בלאו‪ ,‬שנאמר (ויקרא ז'‪ ,‬י"ח) 'ואם האכל יאכל מבשר זבח‬
‫שהוא תורה לשמה‪ ,‬וכל העוסק בתורה לשמה זוכה‬ ‫שלמיו ביום השלישי וכו' לא יחשב לו פגול יהיה'‪ ,‬והכוונה שמחשב לאכול שלמים ביום‬
‫השלישי‪ ,‬שהוא חוץ לזמנו‪ ,‬ולא שאוכל ממש ביום השלישי שהוא איסור נותר‪ ,‬שהרי נאמר‬
‫לדברים הרבה‪.‬‬ ‫'לא יחשב' (רע"ב ע"פ הגמרא)‪ ,‬ובגמרא אמרו (כ"ט ב') שאין לוקין על לאו זה‪ ,‬משום שהוא‬
‫לאו שאין בו מעשה‪ .‬והקשה הר"ש משאנץ (שטמ"ק ב"מ מ"ג ב') שכיון שעל ידי דיבורו נעשה‬
‫עכשיו בדורנו‪ ,‬כשרואים שמתרחשים כל‬ ‫מעשה ‪ -‬שהרי נפסל הקרבן ‪ -‬נחשב שעשה מעשה לדעת רבי יוחנן (עי' תמורה ג' ב')‪ ,‬וכמו‬
‫מיני דברים בעולם ומלכויות מתגרות זו בזו‪ ,‬וגם‬ ‫לגבי הלאו של 'לא תחסום שור בדישו' (דברים כ"ה‪ ,‬ד') שאם חסם את השור על ידי קול‪,‬‬
‫צריך רחמי שמים להינצל מכל מיני פורעניות‬
‫המתרגשות ובאות לעולם‪ ,‬איתא בחז"ל "כל העוסק‬ ‫לוקה‪ ,‬משום שנעשה מעשה על ידי דיבורו (עי' ב"מ צ' ב')‪.‬‬
‫בתורה ובגמילות חסדים ניצל מחבלי משיח"‪,‬‬
‫יעזור השי"ת שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש‬ ‫ותירץ הר"ש משאנץ שאם חל פיגול במחשבה שלא בדיבור‪ ,‬ניחא‪[ ,‬ונראה כוונתו‬
‫שרק דיבור שיש בו מקצת מעשה נחשב מעשה גמור כשנעשה מעשה על ידי דיבורו‪,‬‬
‫ברחמים גדולים אמן‪.‬‬ ‫אבל מחשבה שאין בה מעשה כלל‪ ,‬אף אם נעשה מעשה על ידי דיבורו‪ ,‬לעולם לא‬
‫תיחשב מעשה]‪ .‬ולפי השיטות שצריך דוקא דיבור‪ ,‬תירץ שהדיבור הוא רק כדי לגלות מהי‬
‫שמעתי ווארט נפלא בשם המהרי"ד מבעלזא‬ ‫מחשבתו‪ ,‬אבל המחשבה היא שפוסלת ולא הדיבור‪ ,‬ולכן נחשב לאו שאין בו מעשה‪ ,‬וז"ל‪,‬‬
‫זי"ע‪ ,‬שאיתא בחז"ל שישראל גדולים מהמלאכים‪,‬‬ ‫כיון שלא הוצרך הדיבור אלא לפי שעל ידי כך אנו יודעין שפסלו במחשבה‪ ,‬אבל הפסול‬
‫שהם מזכירים ה' אחרי שלוש מילים קדוש קדוש‬
‫קדוש ה'‪ ,‬ואנחנו אחרי שתיים‪ ,‬ומצאנו בהודאה‬ ‫לא נקבע על ידי דיבור אלא על ידי המחשבה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫[ברוך אתה ה'] ביחיד ה' [שמע ישראל ה'] ובאהבת‬
‫והנה השם ארי' (השמטות סי' א') הקשה ‪ -‬לפי השיטות שצריך דיבור ‪ -‬למה לא אמרינן‬
‫ה'‪[ .‬ואהבת את ה']‪.‬‬ ‫הרהור כדיבור דמי וייחשב דיבור‪ ,‬ועיי"ש מה שתירץ‪ .‬ולפי מה שביאר הר"ש משאנץ‬
‫הנ"ל לא קשיא‪ ,‬שלפי דבריו אין דין דיבור מצד עצמו‪ ,‬אלא רק כדי לגלות על מחשבתו‪,‬‬
‫וזהו הפירוש בתפילה‪ ,‬וקרבתנו מלכנו לשמך‬ ‫ודין הרהור כדיבור דמי מועיל רק לעצם הדיבור‪ ,‬ולא למה שהדיבור מגלה על מחשבתו‪.‬‬
‫הגדול [יותר מהמלאכים] וכו' להודות לך [בהודאה]‬
‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫וליחדך [יחוד ה'] ולאהבה את שמך [אהבת ה'‪]...‬‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫מרת מרים רחל לאה‬ ‫הר"ר מרדכי מנחם‬ ‫והמבחנים‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫בת הרה"ח שלום ע"ה‬ ‫בן הרב ראובן יוסף ז"ל‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬

‫רץ למשנה‬ ‫נלב"ע ג' בחשון תשע"ח‬ ‫נלב"ע כ"ח תשרי‬ ‫‪072-332-3020‬‬

‫אין עיקר הכוונת תלמידי התשב"ר לשינון‬
‫משניות בע"פ‪ ,‬אלא עיקר הדרכתם צריכה להיות‬
‫להבין דברי חז"ל הקדושים לפי יכולתם ולאחר‬

‫מכן לחזור ולשנות פרקם ולחזור על לימודם‪.‬‬

‫(מתוך מכתב שכתב‬
‫מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫מחשבת פיגול ושלא לשמה במתעסק‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪187 /‬‬

‫הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשים פט"ו ה"א) כתב שכהן שסבר שעולה היא שלמים‪ ,‬וחישב‬ ‫זבחים ב'‪ ,‬ב' ‪ -‬ד'‪ ,‬ד'‬
‫לשם שלמים‪ ,‬לא פסל את הקרבן מדין מחשבת שלא לשמה‪ ,‬משום שהיא עקירה בטעות‪,‬‬
‫ו'עקירה בטעות אינה עקירה'‪ ,‬וה"ה במחשבת פיגול‪ ,‬שהרי מקור דבריו הוא בסוגיא‬ ‫א‪ .‬באיזה מהמקרים הבאים הקרבן פיגול וחייבים‬
‫במנחות (מ"ט א')‪ ,‬ושם הגמרא מדמה מחשבת שלא לשמה בטעות לפיגול בטעות‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫עליו כרת?‬

‫אמנם הרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם בזה‪ ,‬והאור זרוע (פסחים סי' רכ"ג) האריך‬ ‫‪ .1‬השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ‪.‬‬
‫להוכיח שלדינא עקירה בטעות הויא עקירה‪ ,‬והוכיח שגם רש"י (ריש מנחות) סובר כן‪.‬‬ ‫‪ .2‬השוחט לאכול כזית מעור האליה בחוץ‪.‬‬

‫ועוד יש להוכיח בדעת רש"י‪ ,‬ואחריו הרע"ב‪ ,‬שעקירה בטעות הויא עקירה‪ ,‬ששנינו‬ ‫‪ .3‬השוחט לאכול בשרו לאחר זמנו‪.‬‬
‫לקמן (פ"ח מ"ז) שאסור לזרוק דם פסול‪ ,‬ופירשו רש"י והרע"ב שדם פסול הוא כגון דם‬ ‫‪ .4‬באף לא אחד מהמקרים הנ"ל‪.‬‬
‫שחישב על הקרבן מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו‪[ ,‬ורש"י הוסיף גם רובע ונרבע]‪,‬‬
‫ובגמרא אמרו (ע"ט ב') ש'דם פסולים שכיחי'‪ ,‬וודאי אינו שכיח שכהנים יכוונו במזיד‬ ‫ב‪ .‬באיזה מקרה חולק ר' יהודה על חכמים?‬
‫לפסול את הקרבן על ידי פיגול‪ ,‬אלא רק יטעו מחמת ריבוי הקרבנות‪ ,‬ויחשבו על חטאת‬
‫‪ .1‬כשקדמה מחשבת הזמן למחשבת המקום‪.‬‬
‫שהיא שלמים וכדומה‪ ,‬ואעפ"כ שנינו שנפסל הדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשקדמה מחשבת המקום למחשבת הזמן‪.‬‬

‫וכן מבואר גם בתוספי הרא"ש בריש בבא קמא (ה' א')‪ ,‬שבגמרא שם אמרו שהמפגל‬ ‫‪ .3‬כשלא היתה מחשבת זמן‪.‬‬
‫חייב לשלם לבעלים אבל אינו 'אב נזיקין'‪ ,‬ופירש רש"י ש'מפגל' אינו פיגול ממש אלא‬ ‫‪ .4‬כשלא היתה מחשבת מקום‪.‬‬
‫מחשבת שלא לשמה‪ ,‬שהקרבן לא עלה לבעלים לשם חובה וחייבים הבעלים להביא אחר‪,‬‬
‫ואילו בגיטין שגם שם שנינו (פ"ה מ"ד) שה'מפגל' במזיד חייב ובשוגג פטור‪ ,‬פירש רש"י‬ ‫ג‪ .‬האם טמא שוחט?‬
‫דמיירי בפיגול ממש שחישב לאכלו חוץ לזמנו‪ ,‬וביאר בתוספי הרא"ש שכיון שבגיטין‬
‫שנינו שבשוגג פטור‪ ,‬בעל כרחך יש איזו הוה אמינא שיהא חייב‪ ,‬ולכן פירש רש"י דמיירי‬ ‫‪ .1‬שוחט אפילו לכתחילה‪.‬‬
‫כשחישב חוץ לזמנו‪ ,‬שלא היה צריך לחשוב כלל מחשבה בענין זמן האכילה‪ ,‬שאין מחשבה‬ ‫‪ .2‬לכתחילה לא ישחט‪ .‬אך בדיעבד שחיטתו‬
‫זו בכלל הששה דברים שצריך לכוין בהן בשעת הקרבה‪ ,‬ולכן הוה אמינא שנחשב מזיד‪,‬‬
‫קא משמע לן שנחשב שוגג ופטור מלשלם לבעלים‪ .‬אבל בגמרא בבבא קמא אמרו רק‬ ‫כשרה‪.‬‬
‫שחייב‪ ,‬ובעל כרחך יש הוה אמינא שנחשב אנוס ופטור‪ ,‬ולכן ביאר רש"י דמיירי במחשב‬ ‫‪ .3‬פסול אפילו בדיעבד‪.‬‬
‫שלא לשמה‪ ,‬שכיון שיש הרבה קרבנות וקרוב הדבר לבוא לידי טעות‪ ,‬הוה אמינא שנחשב‬ ‫‪ .4‬אם שוחט בסכין ארוכה ‪ -‬שוחט אף לכתחילה‪.‬‬
‫אנוס ופטור‪ ,‬קא משמע לן שמכל מקום נחשב פושע‪ ,‬וחייב‪ .‬ומבואר שבאופן שסבר על‬
‫אשם שהוא שלמים ‪ -‬וטעה מחמת ריבוי הקרבנות ‪ -‬הקרבן פסול ויש הפסד לבעלים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬קבל הכשר ונתן לפסול‪ ,‬מה הדין?‬
‫וכל הנידון של תוספי הרא"ש הוא אם נחשב פושע וחייב או נחשב אנוס ופטור‪ ,‬ומבואר‬
‫‪ .1‬פסול‪.‬‬
‫שסובר שעקירה בטעות הויא עקירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשר‪.‬‬
‫‪ .3‬יקבל הכשר דם אחר‪.‬‬
‫ובעזה"י בשבוע הבא נפרש את המשנה בסוף פרק ד'‪ ,‬ולפי פירושם של רוב הראשונים‬ ‫‪ .4‬יחזיר לכשר‪.‬‬
‫מלבד הרמב"ם שם‪ ,‬מבואר להדיא גם במשנה שם שעקירה בטעות הויא עקירה‪ ,‬והקרבן פסול‪.‬‬
‫ה‪ .‬להלכה! השוחט את הזבח לאכול דבר שאין‬
‫פרפראות הפרשה‬ ‫דרכו לאכול חוץ לזמנו‪ ,‬מה הדין?‬

‫ְּב ֵרא ִשׁית ָּב ָרא ֱאֹל' ֵאת ַהָּשׁ ַמ ִים ְו ֵאת ָה ָא ֶרץ (א' א')‬ ‫‪ .1‬פסול ויש בו כרת‪.‬‬
‫‪ .2‬פסול ואין בו כרת‪.‬‬
‫בראשית‪ -‬דבר ראשון לפני כל דבר אחר היא הידיעה המוצקה והשורשית שהשם‬
‫יתברך הוא בורא ומחיה את העולם ומנהגו בחד וברחמים‪.‬‬ ‫‪ .3‬כשר‪.‬‬
‫‪ .4‬פסול מדרבנן‪.‬‬
‫(הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצוק"ל)‬
‫ו‪ .‬מהו "קיפה"?‬
‫אמת אומרת אל יברא שכולו מלא שקרים (בראשית רבה)‬
‫‪ .1‬שיורי בשר הנדבקים בעור בשעת הפשט‪.‬‬
‫אל הרבי בעל הנתיבות שלום נכנס יהודי ופיו טענות ומענות על הנעשה והנשמע‬ ‫‪ .2‬תבלין ודק דק שבשולי הקדרה‪.‬‬
‫בקהילתו‪ .‬לאחר ששפך את מר ליבו קינח האיש באומרו‪ ,‬זאת האמת לאמיתה‪ ,‬רבי‪,‬‬ ‫‪ .3‬גיד הצואר‪.‬‬
‫נסתמה לה הדרך לתקן את המצב‪ .‬הרבי חייך ואמר לו‪ ,‬הנה המדרש בבראשית‬ ‫‪ .4‬חלק הקרניים הקרוב לבשר‪.‬‬
‫מתאר שמידת האמת יעצה לבורא שאל יברא את העולם כי כולו מלא שקרים‪ ,‬מה‬
‫עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה ארצה‪ .‬לכאורה זה פלא‪ ,‬הרי האמת מייצגת את‬ ‫ז‪ .‬כשהמשנה נוקטת בלשון "מוקדשין" ("השוחט‬
‫הדברים לאשורם‪ .‬אין זה השיב הרבי‪ ,‬כי אמת הטוענת שאין אפשרות לשנות את‬ ‫את המוקדשין") כוונתה ל‪:‬‬

‫המצב ומקבעת את המציאות‪ .‬אמת כזאת יש להשליך אותה ארצה‪.‬‬ ‫‪ .1‬קרבנות‪.‬‬
‫‪ .2‬זכרים‪.‬‬
‫הזמן גרמא‬ ‫‪ .3‬נקבות‪.‬‬

‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויזניץ‪ -‬בעל 'הצמח צדיק' (כ"ט תשרי יומא דהילולא)‪:‬‬ ‫‪ .4‬קדשים קלים‪.‬‬

‫כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו (סוכה נב‪– ).‬מי שיש לו גדלות על חברו‪ ,‬סימן מובהק הוא‬ ‫ח‪ .‬החושב לזרוק את הדם על המזבח שלא‬
‫שיצרו גדול הימנו‪.‬‬ ‫במקומו‪ ,‬מה הדין?‬

‫‪ .1‬פסול‪.‬‬
‫‪ .2‬פיגול‪.‬‬
‫‪ .3‬מחלוקת‪.‬‬
‫‪ .4‬כשר‪.‬‬

‫ט‪ .‬להלכה! הניתנים על מזבח החיצון‪ ,‬בכמה‬
‫מתנות כיפר בדיעבד?‬

‫‪ .1‬בחטאת‪ -‬שתים‪ .‬בשאר קרבנות‪-‬אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל סוגי הקרבנות‪-‬אחת‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל סוגי הקרבנות‪-‬שתים‬

‫‪ .4‬בחטאת‪-‬אחת‪ .‬בשאר קרבנות‪-‬שתים‪.‬‬

‫י‪ .‬על איזה מהדברים הבאים אין חייבים משום‬
‫פיגול?‬

‫‪ .1‬קטורת‪.‬‬
‫‪ .2‬לבונה‪.‬‬
‫‪ .3‬מנחת כהנים‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫ושמעתי מאבי מורי שליט"א בשם צדיקים‬ ‫בדין האריך בתקיעה אחת כשתיים האם יצא אחת‪ ,‬והאם צריך‬
‫מדוע בשחרית אומרים נקדישך ונעריצך כנועם‬ ‫לידע בכל תקיעה ששומעים‪ ,‬לאיזה סדר ובבא הוא שייך‬
‫שיח שרפי קודש‪ ,‬ומשמע שהמלאכים גדולים‬
‫מישראל‪ ,‬שאנחנו מקדישים כמו המלאכים‪ ,‬ובמוסף‬ ‫א' שיצא אך יש לדון מחמת איזה סברא‬ ‫פסק השו"ע‬
‫אומרים כתר יתנו לך ה' אלוקינו מלאכים‪ ...‬עם‬ ‫אנו פוסקים שיצא מחמת הסברא הא' או‬
‫עמך ישראל‪ ..‬ומשמע שישראל יותר גדולים‬ ‫הסברא הב' ויש בזה נפק"מ גדולה לדינא‬ ‫מבואר בשו"ע סימן תקצ סעיף ו שאם‬
‫וכמו שנתבאר ויש נפק"מ גדולה בין שני‬ ‫האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת‬
‫ממלאכים‪.‬‬ ‫הסברות לענין מי שתקע תקיעה של אחרי‬ ‫כשיעור ב' תקיעות‪ ,‬כדי שתעלה לשם‬
‫תרועה ונתכוין בה לשם תקיעה שלפני‬ ‫תקיעה אחרונה של תשר"ת ובשביל‬
‫ואמרו צדיקים שכיון שאחרי שחרית יש קריאת‬ ‫התרועה דלפי הסברא הא' כיון שנתכוין‬ ‫הראשונה של תש"ת‪ ,‬לא עלתה לו אלא‬
‫התורה‪ ,‬ע"י לימוד התורה גדלה מעלת ישראל עוד‬ ‫לשם מצוה יצא אבל לפי הסברא הב' דוקא‬ ‫בשביל תקיעה אחת; וי"א שאפילו בשביל‬
‫כאן יצא שנתכוין גם לזה וגם לזה אבל‬ ‫אחת לא עלתה לו‪ ,‬וכתב ע"ז הרמ"א ואם‬
‫יותר ממלאכים‪.‬‬ ‫תקע תקיעה אחת בין ב' סדרים והתנה‬
‫כשנתכוין רק לתקיעה שלפניה לא יצא ‪.‬‬ ‫שאיזה מן הסדרים הוא הנכון תעלה לו‬
‫וזה מוסר נפלא שע"י התורה גדלה מעלתנו‬
‫עד למאוד‪ ,‬ויעזור השי"ת שנזכה לידבק ולשמוח‬ ‫למה צריך לתקוע ב' תקיעות בין‬ ‫אותה תקיעה‪ ,‬יצא‪.‬‬
‫בתוה"ק ולזכות במהרה לראות בישועתן של‬ ‫שני סדרים‪ ,‬והאם מועיל לתקיעה‬
‫מקור הדין‬
‫ישראל מתוך רחמים גדולים אמן‪.‬‬ ‫תקיעה אחת עם תנאי‬
‫ומקור הדין במשנה לג‪ :‬מבואר שאם‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫והנה הרמ"א כתב שאם תקע תקיעה אחת‬ ‫תקע בראשונה והריע ואח"כ משך בתקיעה‬
‫בין ב' הסדרים והתנה שאיזה מן הסדרים‬ ‫שניה כשתים ‪ -‬אין בידו אלא אחת ונחלקו‬
‫החומר החודשי‬ ‫הוא הנכון שתעלה לו אותה תקיעה יצא‬ ‫הראשונים בפירוש המשנה דדעת הרי"ץ‬
‫למבחן בהלכה מס' ‪45‬‬ ‫לשניהם וביאור דבריו הוא דהנה הקשו‬ ‫גיאות דאין בידו אלא אחת היינו התקיעה‬
‫מסימן תקפ"ב סעיף ז'‬ ‫התוס' [לג‪ :‬בסוד"ה שיעור תרועה] למה‬ ‫הראשונה שלפני התרועה אבל התקיעה‬
‫עד סימן תקצ"ח סעיף א'‬ ‫צריך לתקוע תקיעה אחת אחרי השברים‬ ‫השניה לא נחשבת כלל לתקיעה‪ ,‬ושאר‬
‫יופי"ע בעז"ה בגליון ‪488‬‬ ‫תרועה של תשר"ת ותקיעה נוספת לפני‬ ‫הראשונים חלקו עליו ופירשו כונת המשנה‬
‫השברים של תשר"ת ‪,‬הרי אפשר היה‬ ‫שעלתה התקיעה השניה רק לתקיעה אחת‪.‬‬
‫מיקרי מכוין דאף על גב דמשום ספיקא מתנה‬ ‫לתקוע תקיעה אחת בלבד ביניהם שהרי‬
‫מכל מקום מכוין הוא לצאת ידי חובת תקיעה‪.‬‬ ‫מה שתיקנו לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת‬ ‫סברת המחלוקת‬
‫הוא משום ספיקא שאנו מסתפקים מה היא‬
‫והדרכ"מ הביא בשם האור זרוע שבאמת‬ ‫התרועה שאמרה תורה שברים או תרועה‬ ‫והנה הר"ן [יא‪ :‬מדפי הרי"ף] ביאר‬
‫יצא בתקיעה אחת לשניהם ומה שתקנו לחזור‬ ‫או שניהם ואם כן ממה נפשך תעלה לו‬ ‫היטב סברת המחלוקת דדעת הראשונים‬
‫ולתקוע לכל סדר הוא רק משום רווחא דמילתא‪.‬‬ ‫הוא דכיון שהתכוין בתקיעה זו לשם מצות‬
‫תקיעה זו לאותו סדר שהוא הנכון‪.‬‬ ‫תקיעה יצא בה עכ"פ לשם תקיעה א' לא‬
‫ונמצא ג' דעות בדבר דעת התוס' והאו"ז‬ ‫מביעא למ"ד מצוות אין צריכות כונה ודאי‬
‫שמעיקר הדין אפשר לצאת בתקיעה אחת‬ ‫ותירצו וז"ל ושמא כיון שעשו התקיעה‬ ‫שיוצא דלא גרע מתקע לשיר אלא אפי'‬
‫לשניהם ודעת הרא"ם שלא יצא מהן התורה‬ ‫לשם פשוטה שאחר התרועה לא רצו‬ ‫למ"ד צריכות כונה הא איכא כונת מצוה‬
‫דמצצ"כ‪ ,‬ולדעתו גם תנאי לא מועיל והב"י חולק‬ ‫שתעלה לשם פשוטה שלפניה‪ .‬ופירש‬ ‫ועדיף טפי מן התוקע לשיר‪ .‬אבל הרי"ץ‬
‫עליו בזה שתנאי מועיל וכן פסק הרמ"א‪ .‬ונראה‬ ‫הר"ן שחז"ל חששו שאנשים יחשבו שלא‬ ‫גיאות סובר להיפך דהכא כיון שנתכוין‬
‫מדבריהם שהם מודים מעיקר הדין לשיטת‬ ‫צריך לתקוע כלל תקיעה לפניה דהיינו‬ ‫לחלקם לשתיים לא יצא לא מיבעיא‬
‫הרא"ם שצריך לדעת איזה תקיעה הוא שומע‬ ‫תש"ת אלא ש"ת‪.‬ומשמע מדבריו שמעיקר‬ ‫למ"ד מצוות צריכות כונה דאזלינן בתר‬
‫האם תקיעה שלאחריה או תקיעה שלפניה‪ ,‬וזה‬ ‫הדין באמת היה אפשר לעשות כן אלא‬ ‫מחשבתו ומחלקים תקיעה זו לשניים‬
‫נכלל בדין של מצוות צריכות כונה‪ ,‬אלא שהם‬ ‫שהתקינו חז"ל שלא לעשות כן לכתחילה‬ ‫ונמצא שאין כאן ראש לתקיעה אחרונה‬
‫סוברים שמועיל תנאי‪ .‬נמצא שהם סוברים‬ ‫ולא סוף לתקיעה ראשונה‪ ,‬אלא אפי' למ"ד‬
‫כסברא הב' של הר"ן שאף לדעת המקילין צריך‬ ‫שלא יבאו לידי טעות‬ ‫אין צריכות כונה והתוקע לשיר יצא‪ ,‬הכא‬

‫לידע בשעת התקיעה איזה תקיעה היא זו‬ ‫אמנם הבית יוסף הביא שה"ר אליהו‬ ‫לא יצא כיון שמכוין לשם מצוה אחרת‪.‬‬
‫מזרחי ז"ל (בביאורו לסמ"ג הל' שופר יא ע"ד)‬
‫סבור השומע שעכשיו אוחזין בתקיעה‬ ‫תירץ דסבירא לן כרבי זירא דאמר מצות‬ ‫ובסו"ד כתב הר"ן עוד סברא בביאור‬
‫אחרת האם יצא יד"ח‪ ,‬והעיצה לזה‬ ‫צריכות כוונה ולכן כיון שנתכוין בתקיעה‬ ‫דעת המקילים דהכא לא דמי לתוקע לשיר‬
‫זו לשם תקיעה שלאחריה אינו יכול‬ ‫או למתכוין למצוה אחרת שהרי הכא‬
‫והנה מצוי לפעמים שהשומעים תקיעת‬ ‫לצאת בה לשם תקיעה שלפניה והוסיף‬ ‫נתכיון גם לפשוטה שאחריה אלא שהוסיף‬
‫שופר חושבים שאוחזים עתה בתקיעה שלפניה‬ ‫עוד דאפילו תנאי לא שייכא הכא לומר‬ ‫לכוין גם לפשוטה שלפניה‪ ,‬ואין התוספת‬
‫ולמעשה התוקע אוחז בתקיעה שלאחריה או‬ ‫אם עיקר התשר"ת כוונתי לשם תקיעה‬
‫להיפך ולכאורה לפי מה שנתבאר נמצא שאינו‬ ‫שלאחרי ואם עיקר התש"ת כוונתי לשם‬ ‫מחשבה מגרעת את המחשבה הראשונה‪.‬‬
‫יוצא יד"ח אפילו לדעה הראשונה של המחבר‪,‬‬ ‫תקיעה שלפניה דכשמתנה כן הוי כאילו‬
‫וכבר העיר על כך בספר מועדים וזמנים ח"א‬ ‫ליכא כוונה לא לזה ולא לזה‪ .‬וכתב ע"ז‬ ‫כאיזה סברא פוסקים להלכה‬
‫סי' ה' אות ב' עיי"ש ובהערות שם‪ ,‬ועיי"ע‬ ‫הב"י ואין דבריו נוחים לי דבתנאי שפיר‬
‫בשו"ת עמק התשובה להג"ר יחזקאל ראטה‬ ‫והנה הכלל בפסקי המחבר הוא שסתם‬
‫שליט"א ח"ד סי' ל"ב אות ו' שמצדד דהמני‬ ‫וי"א הלכה כסתם ונמצא שהלכה כדעה‬
‫לכוין ששומע על דעת התוקע‪ ,‬וכ"כ בספר חוט‬

‫שני פ"ד סק"ה‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ַהַּמ ִּתיר ְּכ ִמ ְצ ָותֹו" (משנה ג')‪.‬‬ ‫ֶׁש ָחַׁשב ִּב ְז ַמן ַהׁ ְּש ִחי ָטה ִל ְז ֹרק ַה ָּדם אֹו ְל ַה ְק ִטיר‬ ‫ְּפסּו ֵלי ַמ ְחָׁש ָבה ְּב ָק ְרָּבן‬
‫ָה ִאּמּו ִרים ַרק ָמ ָחר‪ ,‬אֹו ֶל ֱאכֹל חּוץ ִל ְז ַמּנֹו‬
‫ַמה ַהַּכ ָּו ָנה "ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ִּי ְק ַרב ַהַּמ ִּתיר‬ ‫[ְּב ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים ּו ְבתֹו ָדה ְז ַמּנֹו יֹום ָו ַל ְי ָלה‪,‬‬ ‫ִּדַּב ְרנּו ְּבָׁשבּו ַע ֶׁש ָע ַבר ַעל ַמ ְחֶׁש ֶבת "ֶׁשֹּלא‬
‫ְּכ ִמ ְצ ָותֹו"?‬ ‫ּו ִבְׁש ָל ִמים ְׁש ֵני ָי ִמים ְו ַהַּל ְי ָלה ֶׁשֵּבי ֵני ֶהם] ‪ִּ -‬פּגּול‬ ‫ִלְׁש ָמּה" ְּב ָק ְרָּבן‪ִ ,‬אם ּפֹו ֶס ֶלת אֹו ֹלא‪ְ .‬ו ָכ ֵעת‬
‫ְּנ ַדֵּבר ַעל ְּפסּו ֵלי ַמ ְחָׁש ָבה ֲא ֵח ִרים‪" :‬חּוץ ִל ְז ַמּנֹו"‬
‫ַה" ַּמ ִּתיר" הּוא ְז ִרי ַקת ַה ָּדם‪ֶׁ ,‬ש ִהיא ַמ ִּתי ָרה‬ ‫הּוא ְו ָהאֹו ְכלֹו ַח ָּיב ָּכ ֵרת‪.‬‬
‫ֶאת ַהָּבָׂשר ָּב ֲא ִכי ָלה‪ְ ,‬ו ִהיא ָה ֲעבֹו ָדה ָה ַא ֲחרֹו ָנה‬ ‫ו"חּוץ ִל ְמקֹומֹו"‪.‬‬
‫ֶׁש ְּיכֹו ָלה ִל ְפסֹל ְּב ַמ ְחָׁש ָבה‪ְ ,‬ואֹו ֶמ ֶרת ַהִּמְׁש ָנה‬ ‫ְו ָכ ָאמּור‪ֹ ,‬לא ַרק ִּבְׁש ִחי ָטה ּפֹו ֶס ֶלת ַהַּמ ְחָׁש ָבה‪,‬‬
‫ֶׁשְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְת ַח ֵּיב ַעל ַה ָּק ְרָּבן ָּכ ֵרת ִמּׁשּום‬ ‫ֶאָּלא ַּגם ִּבְׁש ָאר ְׁשֹלֶׁשת ָה ֲעבֹודֹות‪ַ :‬קָּב ָלה‪,‬‬ ‫ְו ַנ ְק ִּדים ְונֹא ַמר‪ֶ :‬יְׁש ָנן ַא ְרַּבע ֲעבֹודֹות‬
‫ַמ ְחֶׁש ֶבת ִּפּגּול ֶׁש ָחַׁשב ְּב ַא ַחת ָה ֲעבֹודֹות‪ָ ,‬צ ִריְך‬ ‫הֹו ָל ָכה ּו ְז ִרי ָקה‪ּ ,‬ו ְכמֹו ֶׁשַּמ ְמִׁשי ָכה ַהִּמְׁש ָנה‪:‬‬ ‫ַּב ָּק ְרָּבן‪ְ ,‬ו ֵהן‪ְׁ :‬ש ִחי ָטה‪ַ ,‬קָּב ָלה ( ַקָּב ַלת ַה ָּדם ִּב ְכ ִלי‬
‫ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁש ַאר ָה ֲעבֹודֹות ְּכ ִמ ְצ ָו ָתן‪ַ ,‬עד ָה ֲעבֹו ָדה‬ ‫" ֶזה ַהְּכ ָלל‪ָּ ,‬כל ַהּׁשֹו ֵחט ְו ַה ְמ ַקֵּבל ְו ַה ְמ ַהֵּלְך‬ ‫ָׁשֵרת)‪ .‬הֹו ָל ָכה (הֹו ָל ַכת ַה ָּדם ַלִּמ ְזֵּב ַח)‪ּ ,‬ו ְז ִרי ָקה‪ְּ .‬בכֹל‬
‫ָה ַא ֲחרֹו ָנה ֶׁש ִהיא ַהְּז ִרי ָקה‪ִּ .‬כי ִאם ַי ְחׁ ֹשב‬ ‫ְו ַהּזֹו ֵרק‪ֶ ,‬ל ֱאכֹול ָּד ָבר ֶׁש ַּד ְרּכֹו ֶל ֱאכֹול‪ְ ,‬ל ַה ְק ִטיר‬
‫ַמ ְחֶׁש ֶבת ְּפסּול‪ְּ ,‬כגֹון ַמ ְחֶׁש ֶבת חּוץ ִל ְמקֹומֹו‬ ‫ָּד ָבר ֶׁש ַּד ְרּכֹו ְל ַה ְק ִטיר‪ ,‬חּוץ ִל ְמקֹומֹו‪ָּ ,‬פסּול‬ ‫ַא ַחת ֵמ ֲעבֹודֹות ֵאּלּו‪ַ ,‬מ ְחָׁש ָבה ּפֹו ֶס ֶלת‪.‬‬
‫אֹו ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה ְּב ַא ַחת ִמׁ ְּש ַאר ָה ֲעבֹודֹות‪ׁ ,‬שּוב‬ ‫ְו ֵאין ּבֹו ָכ ֵרת‪ .‬חּוץ ִל ְז ַמּנֹו‪ִּ ,‬פּגּול ְו ַח ָּי ִבין ָע ָליו‬
‫ֹלא ֵי ָחֵׁשב ַה ָּק ְרָּבן ְּכ" ִפּגּול"‪ֶ ,‬אָּלא ְּכ ָפסּול ֶׁש ֵאין‬ ‫ָּכ ֵרת ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ִּי ְק ַרב‬ ‫ְו ָכְך ָׁש ִנינּו ַּבִּמְׁש ָנה‪:‬‬

‫" ַהּׁשֹו ֵחט ֶאת ַהֶּז ַבח ִל ְזרֹוק ָּדמֹו ַבחּוץ אֹו‬
‫ִמ ְק ָצת ָּדמֹו ַבחּוץ‪ְ ,‬ל ַה ְק ִטיר ֶאת‬

‫ַח ָּי ִבין ָע ָליו ָּכ ֵרת‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ֵאמּו ָריו ַּבחּוץ אֹו ִמ ְק ָצת ֵאמּו ָריו‬
‫במשנה לילדים ‪487 /‬‬ ‫ַּבחּוץ‪ֶ ,‬ל ֱאכֹול ְּבָׂשרֹו ַבחּוץ אֹו‬
‫‪ַ .3‬י ְח ִזיר ַה ָּפסּול ַלָּכֵׁשר‬ ‫ַכַּז ִית ִמְּבָׂשרֹו ַבחּוץ אֹו ֶל ֱאכֹול‬
‫ֶאת ַה ָּדם ֶׁשָּנ ַתן‪.‬‬ ‫ַמֶּס ֶכת ְז ָב ִחים ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה ב ‪ֶּ -‬פ ֶרק ד ִמְׁש ָנה ד‬ ‫ַּכַּז ִית ֵמעֹור ָה ַא ְל ָיה ַבחּוץ‪ָּ ,‬פסּול‬

‫ו‪ַ .‬הּׁשֹו ֵחט ֶאת ַה ֶּז ַבח ֶל ֱא ֹכל ָּד ָבר ׁ ֶּש ֵאין ַּדְרּכֹו ֶל ֱאכֹל‪,‬‬ ‫ְו ֵאין ּבֹו ָכ ֵרת‪ִ .‬ל ִזרֹוק ָּדמֹו ְל ָמ ָחר א‪ַ .‬הּׁשֹו ֵחט ֶאת ַה ֶּז ַבח ַעל ְמ ָנת ֶל ֱאכֹל ַּכ ַּז ִית ֵמעֹור‬
‫חּוץ ִל ְז ַמּנֹו אֹו חּוץ ִל ְמקֹומֹו‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ָסל ְּב ָכְך?‬ ‫אֹו ִמ ְק ָצת ָּדמֹו ְל ָמ ָחר‪ְ ,‬ל ַה ְק ִטיר ָה ַא ְל ָיה ַּבחּוץ‪ַ ,‬מה ִּדינֹו ֶׁשל ַה ֶּז ַבח?‬

‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫‪ִּ .1‬פּגּול ְו ַח ָּי ִבים ָע ָליו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ֵאמּו ָריו ְל ָמ ָחר אֹו ִמ ְק ַצת ֵאמּו ָריו‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫‪ָּ .2‬פסּול ְו ֵאין ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ְל ָמ ָחר‪ֶ ,‬ל ֱאכֹול ְּבָׂשרֹו ְל ָמ ָחר אֹו‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫‪ָּ .3‬כֵׁשר‪.‬‬ ‫ַכַּז ִית ִמְּבָׂשרֹו ְל ָמ ָחר אֹו ֶל ֱאכֹול‬
‫ַּכַּז ִית ֵמעֹור ָה ַא ְל ָיה ְל ָמ ָחר‪ִּ ,‬פּגּול‬
‫ז‪ֲ .‬ח ֵלב ַה ֻּמ ְק ָּדִׁשין ּו ֵבי ֵצי ּתֹוִרין‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם‬ ‫ב‪ְּ .‬ב ֵאי ֶזה ֵמ ָה ֳא ָפ ִנים ַהָּב ִאים ֹלא ָקֵרב ַה ַּמ ִּתיר‬ ‫ְו ַח ָּי ִבין ָע ָליו ָּכ ֵרת"‪( .‬פרק ב' משנה ב')‬
‫ִמּׁשּום ִּפּגּול ְונֹו ָתר ְו ָט ֵמא?‬ ‫ְּכ ִמ ְצָותֹו [ְוֹלא ִפ ֵּגל ְּכֶׁש ָחַׁשב ָע ָליו חּוץ ִל ְז ַמּנֹו]?‬
‫ִאם ֵּכן‪ְּ ,‬ב ַמ ְחֶׁש ֶבת "חּוץ ִל ְמקֹומֹו"‪,‬‬
‫‪ֵ .1‬אין ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם‪.‬‬ ‫‪ָׁ .1‬ש ַחט חּוץ ִל ְמקֹומֹו‪ִ ,‬קֵּבל ְו ִה ֵלך ְו ָזַרק חּוץ ִל ְז ַמּנֹו‪.‬‬ ‫ְּכלֹו ַמר ְּכֶׁש ָחַׁשב ִּב ְז ַמן ַהׁ ְּש ִחי ָטה ַעל‬
‫‪ֲ .2‬ח ֵלב ַה ֻּמ ְק ָּדִׁשים ‪ַ -‬ח ָּי ִבים ָע ָליו‪ֵּ ,‬בי ֵצי ּתֹוִרין ‪ֵ -‬אין‬ ‫‪ָׁ .2‬ש ַחט ִּבְׁש ִתי ָקה‪ִ ,‬קֵּבל ְו ִה ֵלך ְו ָזַרק חּוץ ִל ְז ַמּנֹו‪.‬‬
‫ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם | ‪ֵ .3‬אין ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם ִמּׁשּום ִּפּגּול‪ֲ ,‬א ָבל‬ ‫‪ָׁ .3‬ש ַחט ְו ִקֵּבל ְו ִה ֵלך ְו ָזַרק חּוץ ִל ְז ַמּנֹו‪.‬‬

‫ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם ִמּׁשּום נֹו ָתר ְו ָט ֵמא‪.‬‬ ‫ג‪ְ .‬ל ַד ַעת ֲח ָכ ִמים‪ַ ,‬מה ַה ִּדין ִאם ַמ ְחֶׁש ֶבת‬ ‫ְז ִרי ַקת ַה ָּדם‪ ,‬אֹו ַעל ַה ְק ָט ַרת ָה ִאּמּו ִרים‪,‬‬
‫ַה ְּז ַמן ָק ְד ָמה ְל ַמ ְחֶׁש ֶבת ַה ָּמקֹום‪ּ ,‬ו ַמה ַה ִּדין ִאם‬ ‫אֹו ַעל ֲא ִכי ַלת ַהָּבָׂשר‪ֶׁ ,‬ש ְּת ֵהא ִמחּוץ‬
‫ח‪ְ .‬ל ַד ַעת ֵּבית ַׁש ַּמאי‪ַּ ,‬כ ָּמה ַמ ָּתנֹות ְמ ַעְּכבֹות‬ ‫ִל ְמקֹו ָמּה [ ְז ִרי ָקה ְו ַה ְק ָט ָרה ִמחּוץ‬
‫ְּב ַחָּטאת?‬ ‫ַמ ְחֶׁש ֶבת ַה ָּמקֹום ָק ְד ָמה ְל ַמ ְחֶׁש ֶבת ַה ְּז ַמן?‬

‫‪ַ .1‬מ ָּת ָנה ַא ַחת‪.‬‬ ‫‪ִ .1‬אם ַמ ְחֶׁש ֶבת ַה ְּז ַמן ָק ְד ָמה ‪ִּ -‬פּגּול ְו ַח ָּי ִבים‬ ‫ַלִּמ ְזֵּב ַח‪ַ ,‬ו ֲא ִכי ָלה ִמחּוץ ָל ֲע ָז ָרה ְּב ָק ְדֵׁשי‬
‫‪ְׁ .2‬ש ֵּתי ַמ ָּתנֹות‪.‬‬ ‫ָע ָליו ָּכֵרת‪ַ ,‬מ ְחֶׁש ֶבת ַה ָּמקֹום ָק ְד ָמה ‪ָּ -‬פסּול ְו ֵאין‬ ‫ָק ָדִׁשים אֹו ִמחּוץ ִלירּוָׁש ַל ִים ְּב ָק ָדִׁשים‬
‫‪ַ .3‬אְרַּבע ַמ ָּתנֹות‪.‬‬
‫ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ַקִּלים] ‪ַ -‬ה ָּק ְרָּבן ָּפסּול‪ַ .‬אְך ִאם ָא ַכל ֶאת‬
‫ט‪ָ .‬קְרָּבן ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַמ ִּתיִרין ָל ָא ָדם אֹו ַל ִּמ ְזֵּב ַח‪ַ ,‬ה ִאם‬
‫ַח ָּי ִבים ָע ָליו ִמּׁשּום ִּפּגּול?‬ ‫‪ְּ .2‬ב ָכל אֹ ֶפן – ִּפּגּול ְו ַח ָּי ִבים ָע ָליו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ְּבָׂשרֹו ֵאינֹו ָענּוׁש ָּכ ֵרת‪.‬‬
‫‪ְּ .3‬ב ָכל אֹ ֶפן ‪ָּ -‬פסּול ְו ֵאין ּבֹו ָּכֵרת‪.‬‬ ‫ּו ְב ַמ ְחֶׁש ֶבת "חּוץ ִל ְז ַמּנֹו"‪ְּ ,‬ד ַה ְיינּו‬
‫‪ֵ .1‬יׁש לֹו ַמ ִּתיִרין ָל ָא ָדם ‪ַ -‬ח ָּי ִבים ָע ָליו ִמּׁשּום ִּפּגּול‪,‬‬
‫ַל ִּמ ְזֵּב ַח ‪ֵ -‬אין ַח ָּי ִבים ָע ָליו ִמּׁשּום ִּפּגּול‪.‬‬ ‫ד‪ַ .‬הְּט ֵמ ִאים ׁ ֶּשׁ ָּש ֲחטּו‪ַ ,‬ה ִאם ְׁש ִחי ָט ָתן ְּכֵׁשָרה?‬

‫‪ָ .2‬ל ָא ָדם ‪ֵ -‬אין ַח ָּי ִבים‪ַ ,‬ל ִּמ ְזֵּב ַח ‪ַ -‬ח ָּי ִבים‪.‬‬ ‫‪ְּ .1‬כֵׁשָרה‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו ְּב ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים‪.‬‬ ‫הבל פיהם‬
‫‪ָּ .3‬כל ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַמ ִּתיִרין ‪ֵּ ,‬בין ָל ָא ָדם ֵּבין ַל ִּמ ְזֵּב ַח ‪ַ -‬ח ָּי ִבים‬ ‫‪ְּ .2‬פסּו ָלה‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו ְּב ָק ָדִׁשים ַקִּלים‪.‬‬
‫‪ְּ .3‬ב ָק ָדִׁשים ַקִּלים ‪ְּ -‬כֵׁשָרה‪ְּ ,‬ב ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים‬ ‫ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע ֶה ֶעִׁשיל ִמ ְּק ָרא ָקא‬
‫ָע ָליו ִמּׁשּום ִּפּגּול‪.‬‬ ‫זיע"א ָה ָיה ֶי ֶלד ָׁשנּון ְו ָח ִריף‪ֹ ּ .‬ב ֶקר‬
‫‪ְּ -‬פסּו ָלה‪.‬‬ ‫ֶא ָחד ָה ָיה ָע ֵיף ְו ִה ְת ַקׁ ָּשה ָלקּום‬
‫י‪ָּ .‬ד ָמּה ֶׁשל ַחַּטאת ָהעֹוף‪ֶ ,‬את ַמה הּוא ַמ ִּתיר?‬ ‫ִמִּמ ָּטתֹו‪ָ ,‬א ִביו ָר ָאה ֶׁש ַהׁ ָּש ָעה ּדֹו ֶח ֶקת‬
‫ה‪ִ .‬קֵּבל ַהָּכֵׁשר ֶאת ַה ָּדם ְו ָנ ַתן ַלָּפסּול‪ַ ,‬מה‬ ‫ָּפ ָנה ַל ֶּי ֶלד ְלעֹו ְררֹו ְוכֹה ָא ַמר‪ְ :‬ר ֵאה‬
‫‪ֶ .1‬את ְּבָׂשָרּה ַל ִּמ ְזֵּב ַח ְו ֶאת עֹוָרּה ַלּ ֹכ ֲה ִנים‪.‬‬ ‫ַה ִּדין?‬ ‫ְּב ִני ּו ְל ַמד ֵמ ַה ֵּי ֶצר ָה ַרע ֶׁשְּלעֹו ָלם ֹלא‬
‫‪ֶ .2‬את ְּבָׂשָרּה ַלּ ֹכ ֲה ִנים | ‪ֶ .3‬את ְּבָׂשָרּה ַלְּב ָע ִלים‪.‬‬
‫‪ָּ .1‬פסּול ְו ֵאין לֹו ַּת ָּק ָנה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬ ‫‪ִ .2‬אם ֵיׁש ַּדם ַהֶּנ ֶפׁש‪ַ -‬י ֲחזֹר ַהָּכֵׁשר ִוי ַקֵּבל‪,‬‬

‫ְו ִאם ָלאו‪ָּ -‬פסּול‪.‬‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ִמ ְת ַע ֵּיף‪ָּ ,‬ת ִמיד ַיְׁשִּכים ְו ָי ֹבא ֵא ֶליָך‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ְל ַה ְח ִליְׁשָך‪ַ .‬ו ַּי ַען ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע ַהָּצ ִעיר‪:‬‬
‫ֱא ֶמת‪ֲ ,‬א ָבל ַל ֵּי ֶצר ָה ַרע ֶׁשָּבא ְל ַפּתֹו ֵת ִני‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת כי תצא‬ ‫ֵאין ֵי ֶצר ָה ַרע ִמׁ ֶּשּלֹו‪ְ ,‬ו ַקל לֹו ָלקּום ּכֹל‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 481‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 181‬‬ ‫ּ ֹב ֶקר‪ְ .‬ו ִאּלּו ִלי ְיהֹוֻׁש ַע ַה ָּק ָטן ֵיׁש ֵי ֶצר ָהַרע‪.‬‬

‫א‪ 2 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 4 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 3 .‬י‪ 2 .‬א‪ 2 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬