שבוע 481המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
שו"ע • או"ח אבות תשע"ט
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד יא אלול ג טז-יז תקסו א-ג
ה יב אלול ג-ד יח-א תקסו-ז ד-ו
ו יג אלול ד ב-ג תקסז-ח ז-א
שב"ק כי תצא ד ד-ה תקסח ב-ד
א טו אלול ד ו-ז תקסח ה-ז
ב טז אלול ד ח-ט תקסח ח-י
ג יז אלול ד י-יא תקסח-ט יא-א
בפתח השער עיון במשנה
ֲה ָב ַנת ַהִּמ ְק ָרא אֹו ְּב ִקיאּות ַּבׁ ַּש"ס - איזהו חכם הלומד מכל אדם
ַמה ָע ִדיף?!
אבות פרק ד' משנה א'
ָנפֹוץ ָה ָיה ַה ִּמ ְנ ָהג ְּבדֹורֹות ָע ָברּו ֵּבין ַּב ֲע ֵלי
ַהָּב ִּתיםַּ ,כ ֲאֶׁשר ִהׂ ִּשיאּו ֶאת ִּב ָּתם ְל ָח ָתן ֶּבןּ-תֹוָרה, בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם – רבינו רבי עובדיה מברטנורא מבאר מדוע
ָהיּו נֹו ְט ִלים ַעל ַע ְצ ָמם ֶאת ֹעל ַה ַּפְר ָנ ָסה ֵמ ַעל ִּכ ְת ֵפי לא מוזכר שמו של רבי שמעון בן זומא עצמו ,אלא הוא מכונה רק על שם אביו :וכתב
ֲח ָת ָנםּ ,ו ִב ְל ַבד ֶׁשּיּו ַכל ְל ַהְׁש ִקי ַע ֶאת ָּכל ֻּכּלֹו ַּבּתֹוָרה לבאר כי רשבי שמעון בן זומא היה עוד צעיר לימים ועדיין לא הסכימו איתו ,לפיכך קראו
לו רק בן זומא על שם אביו .וביארו בספרים שמשום כך היה נחוץ לרבי שמעון בן זומא
ַה ְּקדֹוָׁשהְ ,לֹלא ֶהַּסח ַה ַּד ַעת ּו ְב ִלי ִטְרדֹות ַּפְר ָנ ָסה. להתחיל את מאמריו בהקדמה זו ,שלא יהיו חבריו מסתכלים בקנקן אל במה שיש בו ,שכן
ַּגם ְׁש ֶמעְרל ָנ ַהג ָּכְך ִעם ֲח ָתנֹו ַהַּל ְמ ָּדןִ .ל ְפ ֵני איזהו חכם הלומד מכל אדם.
ַה ֲח ֻתָּנה ִסֵּכם ִעּמֹו ִּכי ִמ ֵּדי ֹח ֶדׁש ְּב ָח ְדׁשֹו ַי ֲע ִביר לֹו
חכמי ישראל ז"ל לדורותיהם ייקרו וכיבדו את החכמה והעלו אותה על נס .כל כך היתה
ְסכּום ֶּכ ֶסף ִנ ְכָּבדֶׁ ,ש ַּי ְס ִּפיק ְּבֶרַוח ְל ַפְר ָנ ָסתֹו. יקרה להם שלא בזו ולא הקלו ראש גם לנובלות החכמה שנמצאת אצל אומות העולם.
יתרה מזו אנו מוצאים לימוד מוסר ודרכי חיים אפילו מעוף השמים וחיות השדה .מי
" ְלעֹ ֶנג ִי ְה ֶיה ִלי"ָ -א ַמר ַהׁ ְּשֶווער ַהִּנְר ָּגׁשַּ" -כ ֲאֶׁשר לנו חכם כשלמה המלך ע"ה ששולח את העצל ללמוד חריצות אפילו מן הנמלה כמאמר
ֶאְר ֶאה אֹו ְתָך ׁשֹו ֵקד ַעל ַּת ְלמּו ְדָךְּ ,ב ִלי ְטָרדֹות ּו ְלֹלא הכתוב לך אל הנמלה עצל וגו'( משלי,ו',ו') ובמסכת עירובין (ק ):דאמר רבי חייא מאי דכתיב
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו( איוב לה א) ...אלמלא לא ניתנה תורה היינו
ַה ְפָרעֹות.
למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול .עיין שם.
ְו ָא ֵכןְּ ,כ ִפי ֶׁש ִה ְב ִטי ַח ְׁש ֶמעְרל ֵּ -כן ָעָׂשה.
בהקדמה לספרו של רבינו בעל השל"ה הקדוש הוא פונה אל הלומד בהתנצלות,
ְּבַׁשָּבת ַא ַחת ָיַׁשב ְׁש ֶמעְרל ְּבִׁשעּורֹו ֶׁשל ַרב היות שעיקר ספרו לא נוסד על חידושיו של המחבר אלא נכתב בעיקר מתוך ליקוט
ָה ֲע ָיָרה .הּוא ֶה ֱא ִזין ְּב ֶקֶׁשב ַרב ִלְד ָבָריוְ ,ו ִהְׁש ַּתֵּדל ואיסוף דברים מן הקדמונים וממקורות שונים .אגב כך הוא ממשיל את הליקוט לעומת
ְל ַה ְפ ִנים ֶאת ַה ְּד ָבִרים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו ֶאל ִלּבֹוְּ .בַׁשָּבת זֹו החידוש לדבורה ועכביש .העכביש הוא מקורי ועצמאי הטווה את קוריו מתוך גופו ,ומנגד
ָע ַסק ַהׁ ִּשעּור ַּב ִּמְׁש ָנה ָהאֹו ֶמֶרתְ " :י ֵפה ַּת ְלמּוד ּתֹוָרה הדבורה מלקטת את הצוף ממקורות רבים בבחינת לית ליה מגרמיה כלום (אין לה משלה
ִעם ֶּדֶרְך ֶאֶרץ ֶׁ -ש ְּי ִגי ַעת ְׁש ֵני ֶהם ְמַׁשַּכ ַחת ָעוֹון"ָ .הַרב כלום) ואף על פי כן עמלה של הדבורה מביא מתיקות לעולם ואילו עמלו של העכביש
ִה ְסִּבירֶׁ ,שַּכָּו ַנת ַה ַּתָּנא לֹו ַמרִּ ,כי ִאם ָא ָדם לֹו ֵמד ּתֹוָרה
אינו מועיל מאומה.
ּו ְמַׁשֵּלב ְּב ַח ָּייו ְמ ָלא ָכה ְל ַפְר ָנ ָסתֹו ֲ -הֵרי ֶזה ְמֻׁשָּבח.
ברור לכולנו שמתוך עומק הענווה של רבינו השלה"ק נכתבו הדברים בראש ספרו ,אך
ָא ְז ָניו ֶׁשל ְׁש ֶמעְרל ִה ְת ַח ְּדדּו ְל ִמְׁש ַמע ַה ְּד ָבִרים. כאמור אבן דרך חשובה הניח לנו כאן רבינו השלה"ק .הלימוד מכל אדם הוא יסוד לאהבת
" ֲהֵרי ַה ַּתָּנא אֹו ֵמר ֶׁשּתֹוָרה ִעם ְמ ָלא ָכה ִהיא ְמֻׁשַּב ַחת" החכמה עד שמכנהו התנא הקדוש 'איזהו חכם' וכדברי הברטנורא שם 'כיוון שאינו חס על
– ִהְר ֵהר ְּב ִלּבֹוַ " .מּדּו ַע ִאם ֵּכןֹ ,לא ְיַׁשֵּלב ֲח ָת ִני ּתֹוָרה
כבודו ולומד מן הקטנים ,ניכרים הדברים שחכמתו לשם שמים' עיי"ש.
ִעם ְמ ָלא ָכה?"ָ -חַׁשב ִּב ְת ִמימּותֹו.
וכך צדיקים גדולים הוגי דעות מהם סוללי דרכים בעבודת השם ,נקטו לימוד עמוק
ְל ַא ַחר ַהׁ ִּשעּור ָּפ ָנה ֶאת ָהַרב ְו ִהִּציג ְּב ָפ ָניו ֶאת מכל אשר סובב להם המסתופפים בצלם זכו לראות כיצד גם מדברים שנראים לכאורה
ַט ֲע ָנתֹוֲ ,הֹלא ְּד ָבִרים ְמפָֹרִׁשים אֹו ֵמר ַה ַּתָּנאְ ,ו ָל ָּמה ֹלא כפעוטים וחסרי משמעות אפשר ללמוד פרק מאלף בעבודת ד' יתברך .מה נפלאים המה
דברי רבינו רבי צדוק הכהן מלובלין שכתב בספרו (פר לך) על הכתוב והיו עיניך רואות
ִי ְנ ַהג ָּכְך ֲח ָתנֹו? את מוריך( ישעיהו ל',ח') שעל האדם לזכור כי מכל דבר שצדו עיניו בעולם הזה אין זה
ְּבתֹוְך ִלּבֹו ֵה ִבין ָהַרבֶׁ ,שֹּלא ַי ְצ ִלי ַח ְלַׁש ְכ ֵנ ַע ֶאת לחינם אלא מכל דבר ודבר יש לו ליקח מזה מורה לעבודת השם ומוסר ודרך חיים.
ְׁש ֶמעְרל ִּכי ִּד ְבֵרי ַה ַּתָּנא ֲאמּוִרים ְּב ִמ ְקִרים ֲא ֵחִרים
הלימוד השבוע הלימוד השבוע מערכת
» המשך בעמוד ג’ מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ השיעורים
הרה"ח צבי בן עזריה דניאל והמבחנים
רץ למשנה הר"ר אהרן ז"ל בן רפאל עמנואל ז"ל הממוחשבת:
על חשיבות לימוד המשנה כותב רבינו שהיא נלב"ע י"ז באלול תשס"ד נלב"ע י"א באלול תשע"ו 072-332-3020
פותחת לאדם לתלמוד ,לתוספתא ,להגדה ,ראוי
למי שעוסק בתלמוד שיראה בתחילה וישגיח עלה
דמתנין שהובאה אותה סוגיא ,והוא סיוע גדול להבין
אותה סוגיא הנאמרת על אותה משנה .וזהו שכתוב
ושמן על ראשך לא יחסר ,רוצה לומר' :ושמן' שהיא
המשנה על ראשית לימודך בתלמוד אל יחסר.
(חזון נחום)
קביעותא ללומדי המשנה היומית
אומר היה רבי יצחק מוורקי זצוק"ל שלושה דברים למדתי מתינוק א' כל דבר שהוא מבחן שבועי במשנה 181 /
חפץ הוא בוכה עבורו .ב' לעולם אינו הולך בטל ,תמיד מוצא דבר מה להתעסק עמו .ג'
מסכת אבות ג' ,ט"ז – ד' ,י"א
הוא חסר דאגות ,חיוך נסוך על שפתותיו.
א" .והגבאים מחזירים תדיר בכל יום" מי הם
וכך גם בבית מדרשו של השרף מקוצק זיע"א למדו מן הגנב המצוי שבע דברים הגבאים?
נחוצים שמשקפים חלקים ממשנתם המפורסמת :א' עבודתו רק בלילות .ב' מה שלא
הספיק אתמול ישלים בלילה הבא .ג' .נאמן הוא לחבירו גם חלף נפשו .ד' מוסר נפש .1החוטאים.
ומוכן להסתכן גם על דברים פעוטים .ה' לעולם לא רוצה להחליף את מלאכתו .ו' עבודתו .2היסורים.
.3הצדיקים.
נעשית בזריזות נפלאה .ז' תמיד הוא בטוח ומקווה. .4המלאכים.
ונסיים בדברי המדרש שמואל על מסכת אבות שכתב שאמנם תלמיד מצאנו שלא יהיה ב .אם אין דעת אין...
חכם מופלג ,אך חכם לא יתכן שלא יהיה תלמיד ,כי תדיר יש מה להוסיף ולהחכים עד בלי .1חכמה.
די וזהו מהותם של תלמידי חכמים שנקראים תלמידים ,כי הם משתוקקים ושואפים תמיד .2תורה.
.3בינה.
להתעלות ולבקש חכמה כמטמונים. .4יראה.
פרפראות הפרשה ג .מה לומדת המשנה מהפסוק "כי מכבדי
אכבד"?
וראית בשביה...ולקחת לך לאשה (כ"א י"א)
.1איזה מכובד – המכבד את הבריות.
לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע (רש"י) .2המכבד את ה' זוכה שה' יכבדו.
.3שיש לכבד את ה'.
זהו האמצעי היחיד והיעיל ביותר נגד היצר הרע ,בשעה שאדם נשא אישה ורחיים
בצווארו וילדים כשתילי זיתים סביבו ,שרוי הוא בעמל וטרדה ואין דעתו נוחה .4המכובד האמיתי הוא זה המכבד את ה'.
ונתונה לעסוק בחטאים ובעוונות. ד .מה פירוש "אל תהי בז לכל אדם"?
.1שלא לבזות שום אדם מישראל.
(עפ"י תולדות יעקב יוסף)
.2שלא יתבזה משום אדם אדם מישראל.
לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (כ"ג י"ג) .3שלא יאמר "מה יוכל כבר פלוני להזיק לי.
.4שאסור לו להתנהג בבזיון בפני בני אדם.
יום אחד הטילו השלטונות מס גובה על הגביר הנודע רבי אפרים זלמן מרגליות.
ידיד שלו מיהר אל בית השלטון בכדי לברר ולהשתדל למענו .והנה אותו ידיד גילה ה .באיזו מידה אין ללכת בדרך האמצעית?
שהדבר בא מחמת מלשינות שהלשין יהודי שקינא בגביר רבי שלמה זלמן .אותו ידיד .1הקמצנות.
שיגר איגרת מרומזת לגביר הנודע ובה כתב :אל תתעב אדומי -אל יהיו לך טענות .2הוותרנות.
ומענות על האדומי הגוי -כי אחיך הוא כי בעצם אחיך היהודי הוא שהלשין עליך. .3הכעס.
.4הגאוה.
הזמן גרמא
ו .הלומד על מנת לעשות הרי הוא כ...-
רבנו בעל האור החיים הקדוש על פרשתנו כותב :ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים (כ"א י"ג) ירח .1אביי.
ימים זה שיעור המספיק לשב .או ירמוז לחודש המיוחד לתשובה שהוא חודש אלול .וכן הוא בזוהר חדש .2רבא.
פרשתן "ובכתה את אביה ואת ִאמה ירח ימים" "זה הוא חודש אלול ,שבו עלה משה להר ,לבקש רחמים
.3אביי ורבא.
לפני הקב"ה בכדי שימחול לישראל על חטא העגל". .4הלל הזקן.
כתב הצל"ח על הנאמר בסליחות א-ל מלך יושב על כסא רחמים ,אינו בקשה שלנו להקב"ה שירחם ז .איזה שכר מותר למלמדי תינוקות ליטול?
עלינו ויסלח ,אלא הכרזה אלינו שנדע אנחנו שהקב"ה מתנהג ברחמים וחנינה ,מעביר על מדותיו .1שכר לימוד מקרא.
ומקבל פיוסים וכו' ,ולא יעכב שום עון אשר חטא יהי' מהחמורות שבחמורות. .2שכר שימור התינוקות ושכר פיסוק טעמים.
(דרשות דרוש י"ח) .3שכר לימוד משנה.
להפיץ את האור .4שכר על לימוד המוסר
בתרומה של ₪ 36בחודש תזכה ח .מיהו המכבד את התורה ,שנאמר עליו?
.1הדורש חסרות ויתרות.
להחזיק מוקד של עלוני המבחנים .2המכבד ספר תורה.
השבועיים באיזור שתבחר .ניתן לתרום .3המכבד לומדי תורה.
במערכת הטלפונית072-332-3020 : .4כל התשובות נכונות.
שלוחה ,6וכן בכל עמדות נדרים פלוס
ט .החושך עצמו מן הדין פורק ממנו...
וקהילות ברחבי הארץ. .1כעס ,גאוה וכבוד.
.2יסורים ומכאובים.
.3איבה וגזל ושבועת שווא.
.4עול מלכות שמים.
י .כלפי מי לא נאמרה ההוראה "אל תהי דן
יחידי"?
.1יחיד מומחה.
.2מי שקבלוהו בעלי הדין עליהם.
.3גדול הדור.
.4מופלא שבבית דין.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
ְל ַג ְמֵרי ּו ְב ַמָּצ ִבים ׁשֹו ִנים ַל ֲחלּו ִטיןְ ,וֹלא ַּכ ֲאֶׁשר ֶה ָח ָתן
ׁשֹו ֵקד ְּב ַה ְת ָמ ָדה ַּבּתֹוָרה ַה ְּקדֹוָׁשה .הּוא ָי ַדעֶׁ ,שְּב ַעל בגדר קבלת תענית ,והאם מועיל גם קבלה בלי נדר
ַהַּבִית ַה ָּפׁשּוט ֶׁשְּל ָפ ָניו ֹלא ָי ִבין ְּב ַדּקּויֹות ֶׁשל ֶה ְסֵּבִרים.
חלבו ודמו וקרבן חל במחשבה והביאו גם פסק השו"ע
ְל ִפי ָכְךָּ ,פ ָנה ֵא ָליו ְּבַרּכּות ְו ָא ַמרַ" :רִּבי ְׁש ֶמעְרל, המ"ב בסקל"א ,אמנם בערוך השולחן (שם)
ַי ִּקיִרי! מּו ָטב ֶׁש ִּת ְקֶׁשה ְלָך ִמְׁש ָנה ַא ַחתִ ,מׁ ֶּש ִּי ְקֶׁשה ַעל תירץ שבאמת קבלת תענית בלב לא הוי מבואר בשו"ע סי' תקסב ס"ה שכל
נדר ומכל מקום מהני הקבלה בלב לעניין תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום,
ֲח ָת ְנָך ָּכל ַהׁ ַּש"ס ֻּכּלֹו"... זה שלא יחשב כתענית שלא קבלו עליו אינו תענית .והוסיף המ"ב שאפילו השלימו
מבעוד יום עכ"ד .וכדבריו ממש מצאתי
ָׁש ַמע ְׁש ֶמעְרלְ ,ו ָנ ָחה ַּד ְעּתֹו! במקור חיים להחו"י בקיצור הלכות בסימן עד צה"כ ג"כ אינו חשוב תענית.
זה וז"ל קבלה בלב במנחה נהי דהוי קבלה,
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך מ"מ באירע לו מקרה לא בעי התרה, מקור הדין
נ"ל .עכ"ל .ומשמע מדבריהם דקבלת
החומר החודשי למבחן בהלכה מס' 44 תענית אינו תלוי בדיני נדרים ,וא"כ י"ל ומקור הדין בתענית יב .אמר שמואל:
מסימן תקס"ו סעיף ד' דגם קבלה בלי נדר מהני .בשו"ת שרגא כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום
עד סימן תקפ"ב סעיף ו' המאיר ח"ו סי' ט"ז שנקט בפשיטות דמהני -לאו שמיה תענית ,ואי יתיב מאי ,אמר
יופי"ע בעז"ה בגליון 484 קבלה גם בלי נדר והביא שם שכן מצינו רבה בר שילא :דמי לנוד מלא רוח ,והיינו
בכמה סידורים בנוסח הריבון כל העולמים שהתענה בחנם .אימת מקביל ליה רב אמר:
לשכנו תדרשנו בקבלת תענית במנחה שאומרים הרי אני
לפניך בתענית נדבה למחר בלי נדר ובלי במנחה ,ושמואל אמר :בתפלת המנחה.
לקראת סדר קדשים
שבועה ואין צריך לבטל הנוסח עיי"ש. טעם הדין
תורת ה' תמימה משיבת נפש (תהילים י"ט ח)
רבותינו הקדושים לימדונו רבות בכתב ובעל פה אמנם בלבוש כאן מפורש שצריך לקבל והטעם כתב המ"ב בשם הרי"ף שנאמר
את החשיבות של לימוד כל חלקי התורה כולה. את התענית בנדר. קדשו צום ,משמע דבעינן הזמנה מקודם.
רבי יהודה החסיד בספר חסידים שלו מתריע רבות והלבוש כתב עוד טעם בזה לפי שהתענית
על הזנחת חלק מחלקי התורה ,ומבטיח שכר טוב ובקובץ תשובות ח"א סי' נ"ז כתב דומה לקרבן שהמתענה ממעט חלבו ודמו
לעוסקים דייקא בדברי תורה שרבים לא עמלים הגר"ח קניבסקי שליט"א להגרי"ש אלישיב לשמים כמו קרבן שמקריב חלבו ודמו
בהם .וכך דבריו -אוהב לך את המצוה הדומה למת זצ"ל ששמע משמו שאין צריך קבלה בנדר, הלכך כמו שקרבן צריך להקדישו מקודם
מצוה ,שאין לך עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה, והראיה לזה ממה שכתב המשנה ברורה גם המתענה צריך לקבל עליו התענית
או תורה שאין לך עוסקים ,כגון שתראה שבני בס"ק לט בשם האחרונים שאם ענה אמן
עירך לומדים מועד וסדר נשים -תלמוד סדר אחר מי שברך שעשו בשבת שלפני בה"ב קודם לכן.
קדשים ,ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד הוי קבלה ,ומ"מ אין חייב להתענות אלמא
קטן ופרק מי שמתו ,אתה תלמדם ,ותקבל שכר דמהני קבלה גם בלי חיוב והכי נמי מהני ראיה דקבלת תענית אינו תלוי
כשאומר בלי נדר ,והוסיף שאח"כ אמרו לו בדיני נדרים
כנגד כולם. בשמו שהורה דלא מהני ,ושאל מה הנכון
(ספר חסידים סימן רס"א) וכתב לו הגריש"א שהנכון שזה לא מועיל, ודנו הפוסקים האם קבלה "בלי נדר"
ודחה הראיה הנ"ל דגבי העונה "אמן" אחר ג"כ מהני או לא ,ומקודם יש להקדים שגם
ודרך חיים תוכחות מוסר המי שברך של בה"ב אף דלדעת האומרים מי שמקבל עליו "בלי נדר" יש לקיימו,
שאין הקבלה מחייבת אותו להתענות מכל וכמו שאומרים כל יום קודם התפילה
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" מקום אם התחיל להתענות חייב להשלים לעולם יהא אדם יר"ש וכו' ודובר אמת
מסופר על הג"ר אלחנן וסרמן זצ"ל שבא תעניתו ואינו יכול להתחרט ,הלכך חשוב בלבבו ,והכונה שכל דבר שהסכים בדעתו
לפני החפץ חיים זצ"ל ושיבח בפניו ישיבה חדשה כקבלה גמורה ,משא"כ כשמקבל עליו לקיים ראוי לו לקיים [עיין ב"ב דף פח.
שנפתחה באותה תקופה ,שאלו החפץ חיים :האם להתענות בלי נדר שיכול כל רגע לחזור בעובדא דרב ספרא] וק"ו כשאומר בפיו,
לומדים שם מוסר? כשנענה בשלילה ,אמר :אם כן בו[ ,והגם שמצינו במ"ב בסק"ל לעניין אבל עכ"פ יש לדון אם יש לזה מעלה של
הישיבה אינה שוה אפילו א שמעק טאבק (שאיפה אדם שהרהר בדעתו ש"רוצה" להתענות
ולא חשב ש"מקבל עליו תענית" דהדין תענית שקבל עליו במנחה.
קלה של ריח הטבק) ג"כ שיכול לחזור בו ,אך אם כבר התחיל
(לקט רשימות) להתענות אסור לו לאכול בלא התרה, ויש להביא ראיה דדין קבלת תענית
ועכ"ז הסתפק שם השעה"צ האם נחשב לעניין זה אינו תלוי בדיני נדרים ,דהנה
וכעין זה מצינו בא"ר סק"י ליישב קושית הט"ז לו תענית זו לתענית גמורה כיון שכל זמן בשו"ע כאן (ס"ו) פסק דאפילו לא הוציא
למה לגבי תענית בה"ב אי"צ לקבל במנחה שלא התחיל לא היה מחויב בתענית עיי"ש, בפיו ולא הרהר בלבו בשעת תפילת המנחה
שלפניו דתענית של ציבור חשוב יותר עיי"ש]. וא"כ יקשה אמאי מועיל קבלה כזאת שהוא מקבל תענית למחר הוי קבלה,
בתענית בה"ב יש לומר דהכא עדיף טפי והקשה שם בט"ז (ס"ק ח') דלכאורה הרי
וכדבריו הכריע גם בשבט הלוי ח"ח סי'. כיון שתענית ציבור הוא ובזה שעונה אמן דין זה תלוי במחלוקת הראשונים שהובא
אמנם יש לציין שבשו"ת שבט הלוי ח"י סי' קנו ומתחיל להתענות משוה עצמו לציבור, בחו"מ סי' רי"ב סעיף י' לגבי הקונה קרקע
כתב להג"ר אלחנן ברלין שליט"א שהאמת איתו ע"מ להקדישו לעניים האם חל הנדר ע"י
שמועיל גם קבלת תענית בלי נדר ,ועיי"ע בספר מחשבתו ,ואם כן למה סתם כאן בשו"ע
טיב התשובה שכתב ששמע מהגר"ח שליט"א שקבלת תענית חל בלב וביותר תמוה
שגם חמיו הגרי"ש אלישיב זצ"ל חזר בו ובנה שהמקור לדעה בחו"מ שנדר לדבר מצוה
שם יסודו עפי"ד הרמב"ן והריטב"א בנדרים סו: אינו תלוי במחשבה הוא משו"ת הרא"ש,
והרא"ש עצמו כתב שקבלת תענית חל
דקבלת תענית אינה נדר גמור ואיכמ"ל בלב ולכאורה דבריו סותרין זה את זה,
ותירץ הט"ז שתענית שאני דהוי כמקריב
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ִמ ְצ ָוה ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוה
ֶּבן ַעַּזאי אֹו ֵמרֱ ,ה ֵוי ָרץ ְל ִמ ְצ ָוה ַקָּלה ִנ ְס ְמכּו ַּבָּפ ָרָׁשה ִמ ְצ ַות ִׁשּלּו ַח ַה ֵּקןְ ,ו ַא ֲח ֶרי ָה ַמה ְּכ ִתיב ַא ֲח ָריו "ְּג ִד ִלים ַּת ֲעֶׂשה ְלָך" ִּ -ת ְזֶּכה
ְּכ ַב ֲחמּו ָרהּ ,ובֹו ֵר ַח ִמן ָה ֲע ֵב ָרהֶׁ .שִּמ ְצ ָוה ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ַות ַמ ֲע ֶקהִ ,מ ְצ ַות ִּכ ְל ֵאי ְז ָר ִעיםְ ,ו ִכ ְל ֵאי ְל ִמ ְצ ַות ִצי ִציתַ .מה ְּכ ִתיב ַא ֲח ָריו "ִּכי ִי ַּקח ִאיׁש
ִמ ְצ ָוהַ ,ו ֲע ֵב ָרה גֹו ֶר ֶרת ֲע ֵב ָרהֶׁ .שׂ ְּש ַכר ִמ ְצ ָוהְּ ,ב ֵה ָמה [ֹלא ַל ְחרׁש ְּבׁשֹור ַו ֲחמֹור ַי ְח ָּדיו]ְ ,ו ִכ ְל ֵאי ִאׁ ָּשה" ִּ -ת ְזֶּכה ְל ִאׁ ָּשה ּו ְל ָב ִניםֲ .ה ֵרי ָל ַמ ְדנּו
ִמ ְצ ָוהּ .וְׂש ַכר ֲע ֵב ָרהֲ ,ע ֵב ָרהֶּ( .פֶרק ד' ִמְׁש ָנה ב') ְּב ָג ִדים [ֹלא ִת ְלַּבׁש ַׁש ַע ְט ֵנז]ּ .ו ִמָּכאן ֶׁשִּמ ְצ ָוה ֶׁשִּמ ְצ ָוה ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוהְ ...ל ִפי ָכְך ִנ ְס ָמכּו ַּפ ְרִׁשּיֹות
ֵאּלּו זֹו ְלזֹו". ַמ ְסִּביר ַרֵּבנּו יֹו ָנהִ " :מ ְצ ָוה ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוהִּ .כי ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוה.
ַּב ֲעׂשֹות ָה ָא ָדם ִמ ְצ ָוה ְק ַטָּנה ַּפ ַעם ַא ַחת הּוא ְו ָכְך ֶנ ֱא ַמר ַּבִּמ ְד ָרׁש ( ַּת ְנחּו ָמא)ִ " :מ ְצ ָוה ָל ַמ ְדנּו ֵאיפֹואֶׁ ,שְּכֶׁשעֹוֶׂשה ָא ָדם ִמ ְצ ָוה ,זֹו ֶכה
ִמ ְת ָק ֵרב ֶאל ַהׁ ֵּשם ּו ַמ ְרִּגיל ֶאת רּוחֹו ַל ֲעבֹו ָדתֹוּ ,גֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוה ִמַּנ ִין? ִּד ְכ ִתיב "ִּכי ִי ָּק ֵרא ַקן הּוא ְלעֹוד ִמ ְצוֹותְ ,ו ַאַּגב ֶזה ,זֹו ֶכה ַּגם ַל ֲה ָטבֹות
ּו ְנ ָק ָלה ְּב ֵעי ָניו ַל ֲעׂשֹות ִמ ְצ ָוה ַא ֶח ֶרת ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ִצּפֹור ְל ָפ ֶניָך ַׁשַּלח ְּתַׁשַּלח וגו' ְל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך ַּגְׁש ִמּיֹות ְּכ ֵדי ֶׁשּיּו ַכל ְל ַק ֵּים ֶאת ַהִּמ ְצוֹות ַהָּללּו:
ֹט ַרח ְּכ ֶנ ֶגד ָה ִראׁשֹו ָנהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשְּכ ָבר ֻה ְרַּגל ִט ְבעֹו ְו ַה ֲא ַר ְכ ָּת ָי ִמים"ַ .א ֲח ָריו ַמה ְּכ ִתיב "ִּכי ִּת ְב ֶנה זֹו ֶכה ִל ְבנֹות ַּב ִיתְּ ,כ ֵדי ֶׁשּיּו ַכל ְל ַק ֵּים ִמ ְצ ַות
ִל ְמ ֶלא ֶכת ַהִּמ ְצ ָוהְ .ו ִכי ַי ֲעֶׂשה ְׁש ִנ ָּיה ּוְׁש ִליִׁשית ַּב ִית ָח ָדׁש" ִּ -ת ְזֶּכה ִל ְבנֹות ַּב ִית ָח ָדׁש ַל ֲעׂשֹות ַמ ֲע ֶקה .זֹו ֶכה ְלָׂש ֶדהְּ ,כ ֵדי ֶׁשּיּו ַכל ְל ַק ֵּים ִמ ְצ ַות
ַאף ִּכי ִּת ְה ֶיה ָע ָליו ְל ֹט ַרח ַה ְרֵּבה ִמן ָה ִראׁשֹונֹות ַמ ֲע ֶקהַ .מה ְּכ ִתיב ַא ֲח ָריו "ֹלא ִּת ְז ַרע ַּכ ְר ְמָך ִּכ ְל ַא ִיםְ ,ו ֵכן ָה ְל ָאה.
ַּב ֲע ֵלי ַהּמּו ָסר ְר ִגי ִלים ְל ַסֵּפר ַעל ַּד ָּין ּומֹו"ץ ִּכ ְל ַא ִים" ִּ -ת ְזֶּכה ְל ֶכ ֶרם ְו ִל ְזרֹו ַע ָׂש ֶדהַ .מה ַי ֲעֶׂשָּנה ְמ ֵה ָרה ִּכי ְּכ ָבר ֶה ְרֵּגל ׁשֹו ֵלט ָע ָליו
ֶׁש ָה ָיה ָּב ִעיר ִוי ְל ָנא ּוְׁשמֹו ר' יוֹ ָס ֶל'הֶׁ ,שַּכ ֲאֶׁשר ְּכ ִתיב ַא ֲח ָריו "ֹלא ַת ְחרֹוׁש ְּבׁשֹור ּו ַב ֲחמֹור" - ַה ְרֵּבהַ ,עד ִּכי ִיְׁשלֹוט ָע ָליו ַעד ְמאֹד ְו ַי ֲעֶׂשה
ָר ָאה ָא ָדם ֶׁשָּז ָכה ַל ֲעׂשֹות ִמ ְצ ָוה ְּגדֹו ָלה ִּת ְזֶּכה ִלְׁש ָו ִרים ַו ֲחמֹו ִריםַ .מה ְּכ ִתיב ַא ֲח ָריו "ֹלא
ַו ֲחׁשּו ָבהָ ,ה ָיה ׁשֹו ֵאל אֹותֹוֵ :איזֹו ִמ ְצ ָוה ָעִׂשי ָת ִת ְלַּבׁש ַׁש ַע ְט ֵנז" ִּ -ת ְזֶּכה ִל ְב ָג ִדים ָנ ִאים ִמֶּצ ֶמר ָּכל ַהִּמ ְצוֹות ֻּכָּלן".
קֹ ֶדם ֶׁשָּז ִכי ָת ְל ִמ ְצ ָוה ֲחׁשּו ָבה זֹו? ְו ִל ְב ָג ִדים ָנ ִאים ִמִּפְׁש ִּתים.
ָא ְמ ָנם ֹלא ַרק ַהַּמ ֲה ָלְך ַה ִּט ְב ִעי ֶׁשל ַה ֶה ְרֵּגל
ָּכלּול ְּב" ִמ ְצ ָוה ּגֹו ֶר ֶרת ִמ ְצ ָוה".
מבחן ֶאָּלא ַּגם ִמן ַהׁ ָּש ַמ ִים ְמ ַס ְּי ִעים
במשנה לילדים 481 / ִמי ֶׁשעֹוֶׂשה ִמ ְצ ָוה ַא ַחתְ ,ל ַק ֵּים
ִמ ְצ ָוה נֹו ֶס ֶפתְ ,ו ַהִּמ ְצ ָוה ַהּנֹו ֶס ֶפת
ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ג' ִמְׁש ָנה ט"ז ֶּ -פ ֶרק ד' ִמְׁש ָנה י"א ּגֹו ֶר ֶרת ַא ֲח ֶרי ָה עֹוד ִמ ְצ ָוהְ ,ו ֵכן
ָה ְל ָאה.
וַ .הּלֹו ֵמד ַעל ְמ ָנת ַל ֲעׂשֹותַ ,מ ְסִּפי ִקין ְּב ָידֹו... אָּ .כל ֶׁש ַּמ ֲעָׂשיו ְמֻרִּבין ֵמ ָח ְכ ָמתֹו ְל ָמה הּוא ּדֹו ֶמה?
ְו ֶזה ָל ַמ ְדנּו ְּב ָפ ָרַׁשת ַהׁ ָּשבּו ַע,
ִ .1ל ְלמֹד. ְ .1ל ִאי ָלן ֶׁש ֲע ָנ ָפיו ְמֻרִּבין ְוָׁשָרָׁשיו מּו ָע ִטין. ָּפ ָרַׁשת ִּכי ֵת ֵצא:
ִ .2ל ְלמֹד ּו ְל ַל ֵּמד. ְ .2ל ִאי ָלן ֶׁש ֲע ָנ ָפיו מּו ָע ִטין ְוָׁשָרָׁשיו ְמֻרִּבין.
ִ .3ל ְלמֹד ּו ְל ַל ֵּמד ִלְׁשמֹור ְו ַל ֲעׂשֹות. ְ .3ל ִאי ָלן ֶׁש ֲע ָנ ָפיו ְמֻרִּבין ְוָׁשָרָׁשיו ְמֻרִּבין.
זַ .ה ַּגס ִלּבֹו ְּבהֹוָר ָאה... בְּ .תקּופֹות ְו ִגי ַמ ְטִר ָּיאֹות... ֱא ִליׁ ָשע ֶּבן ֲאב ּו ָיה
ַ .1מִּטיל ַעל ַע ְצמֹו ֵאי ָבה ְו ֶג ֶזל ּוְׁשבּו ַעת ָׁשְוא. ֵ .1הן ֵהן ּגּו ֵפי ֲה ָל ָכה. א ֹו ֵמרַ ,ה ּל ֹו ֵמד ֶי ֶלד ְל ַמה
ׁ .2שֹו ֶטהָ ,רָׁשע ְו ַגס רּו ַח. ַּ .2פְר ְּפָראֹות ַל ָח ְכ ָמה. ה ּוא ד ֹו ֶמהִ ,לְדי ֹו ְכת ּו ָבה
ְּ .3ב ִקי ִאין ֶׁשַּבּדֹור ָהיּו יֹוְד ִעין אֹו ָתן.
ֲ .3הֵרי ֶזה ֻמ ְח ָזק ְלנֹו ֵטל ׁשֹ ַחד.
חַ .רִּבי יֹו ָנ ָתן אֹו ֵמרָּ ,כל ַה ְּמ ַק ֵּים ֶאת ַהּתֹוָרה ֵמעֹ ִני... גֶּ .בן זֹו ָמא אֹו ֵמרֵ ,אי ֶזהּו ָח ָכם... ַעל ְנ ָיר ָחָדׁשּ .ו ֵפֵרׁש
הרע"ב ַ :על ְנ ָיר ָחָדׁש.
ָ .1העֹו ָלם ִמ ְת ַעׁ ֵּשר ִּבְׁש ִבילֹו. ַ .1הּלֹו ֵמד ִמָּכל ָא ָדם. ׁ ֶשה ּוא ִמ ְת ַק ֵּיםָּ .כ ְך ִּגְר ַסת
ָ .2מזֹון ׁ ֶּשְּב ֵמ ָעיו ִמ ְתָּבֵרְך. ַ .2הׂ ָּש ֵמ ַח ְּב ֶח ְלקֹו.
.3סֹופֹו ְל ַק ְּי ָמּה ֵמ ֹעֶׁשר.
ַ .3ה ְּמ ַכֵּבד ֶאת ַהְּבִרּיֹות.
טַ .רִּבי ֵמ ִאיר אֹו ֵמר וכו'ְ ,ו ִאם ָע ַמ ְל ָּת ַּבּתֹוָרה... דַ .אל ְּת ִהי ַּבז ְל ָכל ָא ָדםַ ,מּדּו ַע? ַה ַּי ְלד ּות ֵאי ָנ ּה ִמׁ ְש ַּת ַּכ ַחת
ֶׁ .1שּסֹו ְפָך ְל ַבּזֹות ֶאת ַה ָּמקֹום.
ֵ .1יׁש לֹו ָׂש ָכר ַהְרֵּבה ִל ֵּתן ְלָך.
ֵ .2יׁש ְלָך ְמ ַק ְּי ִמים ַהְרֵּבה ְּכ ֶנ ְג ְּדָך. ֶׁ .2שַּלּסֹוף ְי ַבּזּוָך ַהְּבִרּיֹות.
ְּ .3ת ַכֵּון ַל ֲא ִמ ָּתּה ֶׁשל ּתֹוָרה. ֶׁ .3ש ֵאין ְלָך ָא ָדם ֶׁש ֵאין לֹו ָׁש ָעה. הבל פיהם
יַ .על ַמה ָא ַמר ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ֶּבן ַי ֲעקֹב ֶׁשהּוא ִּכ ְתִריס הָּ .כל ַה ְּמ ַחֵּלל ֵׁשם ָׁש ַמ ִים ַּבֵּס ֶתרִ ,נ ְפָר ִעין חכמת גדולי ישראל בינקותם
ִּב ְפ ֵני ַהֻּפְר ָענּות? ִמ ֶּמּנּו...
ֱאמֹור ִלי ְּב ַב ָּקָׁשהָּ ,פ ָנה ַהחֹו ֶזה
ַ .1על ָהעֹוֶׂשה ִמ ְצָוה ַא ַחת. ְּ .1ב ָגלּוי. ִמֻּלְּב ִלין זצוק"ל ֶאל ַרִּבי ִי ְצ ָחק
ַ .2על ְּתׁשּו ָבה ּו ַמ ֲעִׂשים טֹו ִבים. ַּ .2בֵּס ֶתר.
ַ .3על ְּכ ֵנ ִס ָּיה ֶׁש ִהיא ְלֵׁשם ָׁש ַמ ִים. ִמווְֹרקא ִּב ְהיֹותֹו ֶי ֶלד ַרְךַ .מּדּו ַע ָקרֹוב
ִ .3מ ָּיד.
בהצלחה! ָּפסּול ְל ֵעדּות ֵּבין ִל ְזכּות ֵּבין ְלחֹו ָבה.
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ִל ְזכּות ִני ָחא ִּכי ָקרֹוב הּואֲ ,א ָבל ְלחֹו ָבה
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ַמּדּו ַע ֹלא ְי ֵהא ֶנ ֱא ָמן? ַו ַּי ַען ַה ֶּי ֶלד ּתֹוְך
ְּכ ֵדי ִּדּבּורִּ :כי ָא ָדם ַההֹו ֵלְך ְל ָה ִעיד ּו ְל ַח ֵּיב
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת מסעי ֶאת ְקרֹובֹו ֵאינֹו ְּב ֶג ֶדר ָא ָדם ְּכ ָללּ ,ו ִמֵּמי ָלא
-מבחן לילדים מס' - 475 -מבחן שבועי מס’ - 175
ֵאין ֵעדּותֹו ֵעדּות.
א 1 .ב 2 .ג 4 .ד 4 .ה 3 .ו 3 .ז 4 .ח 4 .ט 1 .י 1 .א 1 .ב 3 .ג 3 .ד 2 .ה 2 .ו 1 .ז 3 .ח 1 .ט 3.י2 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :