שבוע 482המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
שו"ע • או"ח אבות תשע"ט
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד יח אלול ד יב-יג תקסט-ע ב-ב
ה יט אלול ד יד-טו תקע-א ג-ב
ו כ אלול ד טז-יז תקעא-ב ג-ב
שב"ק כי תבוא ד יח-יט תקעב-ג-ד ג-א
א כב אלול ד כ-כא תקעד ב-ד
ב כג אלול ד-ה כב-א תקעד-ה ה-ב
ג כד אלול ה ב-ג תקעה ג-ה
בפתח השער עיון במשנה
ֵּכן אֹו ֹלא?! והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים
ִל ְפ ֵני ִמ ְס ַּפר ָׁש ִנים ָס ֲעָרה ָה ָאֶרץ ְּבֶׁשל ַּפְרִׁש ָּיה אבות פרק ד' משנה טו
ֲחמּוָרהָ .ה ָיה ֶזה ַּכ ֲאֶׁשר ְׁשֹלָׁשה ַּבחּוִרים ֲחֵרִדים
ֶנ ֶע ְצרּו ַעל ְי ֵדי ָהָרׁשּויֹות ְּבַי ָּפן ְּב ַאְׁש ַמת ַס ַחר ְּב ַס ִּמים בעל התוספות יו"ט מבאר את דברי המשנה כך :אמת שהאריה מלך שבחיות הוא דוגמא
הולמת ודמות ראויה לחיקוי ,אבל מאידך גיסא ,השועל אין הוא פחות שבחיות ,הרי ניכר
ְמ ֻסָּכ ִניםְ ,ו ִנְׁש ְּפטּו ִלְׁשנֹות ַמ ֲא ָסר ֲאֻרּכֹות. הוא בעיקר מתוך חכמתו וערמומיותו כי רבה .מדוע בחר התנא דווקא את השועל כאות
ַל ֲא ִמּתֹו ֶׁשל ִע ְנָין ,אֹו ָתם ַּבחּוִרים ְּכ ָלל ֹלא ָס ֲחרּו וסמל לשלילה?
ַּב ֳח ָמִרים ַהָּללּוֵ .הם ְּב ַסְך ַהּכֹל ִה ְסִּכימּו ְל ַה ֲע ִביר ִמ ְזָוָדה
לאור קושייה זו ועוד רבות אחרות במסכת אבות אנו מוצאים פעמים רבות שהמפרשים
ֶׁשֹּלא ָי ְדעּו ֶאת ָּת ְכ ָנּה ֵמ ַא ְמ ְס ֵטְרַדם ֶׁשְּבהֹו ַל ְנד ְלַי ָּפן. של המסכת מבארים את גוף דברי המשנה לאור מי שאמרם ,דהיינו ,אם נשים לב ונתבונן
מי אותו תנא קדוש שהשמועה יצא מפיו -הדברים יתבהרו ביתר שאת .והנה בעל המשנה
ָהָרׁשּויֹות ְּבַי ָּפןַּ ,כּמּו ָבןֹ ,לא ִקְּבלּו ֶאת ִּגְר ָס ָתם, שלנו הוא התנא הקדוש רבי מתיא בן חרש עליו אנחנו מוצאים בילקוט שמעוני פרשת
ְו ָכל ַט ֲענֹו ֵתי ֶהם ָנ ְפלּו ַעל ָא ְז ַנִים ֲאטּומֹות.
ויחי את הדברים הבאים:
ֹלא ַנ ֲאִריְך ְּב ִסּפּור ַה ְּד ָבִריםִּ ,כי ִאם ִנ ַּגע ִּב ְנ ֻק ָּדה
ְמ ַע ְנֶי ֶנת ֶׁש ֵאְר ָעה ְּב ַמ ֲה ַלְך ִמְׁש ָּפ ָטם. רבי מתיא בן חרש היה מתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו בתכלית הריחוק .עד כדי כך
שלא רצה לבוא לידי ניסיון ועיוור את עיניו במו ידיו לבל יכשל במראה אסור .ויהי היום
ְרׁשּויֹות ַהחֹק ְּבַי ָּפן ְידּועֹות ִּכ ְקׁשּוח ֹות ִּב ְמ ֻי ָחד. יצא רבי מתיא אל השוק ובא המלאך רפאל ועמד לפניו ,אמר לו מי אתה ,אמר לו אני
ַה ַּי ַחס ֶׁש ֵהן ַמ ֲע ִניקֹות ְלפֹוְר ֵעי ַהחֹק הּוא ָקֶׁשה ּו ִב ְל ִּתי הוא רפאל ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך ,אמר לו הניחני מה שהיה היה .חזר לפני
סֹו ְב ָל ִניּ .ו ִמֵּכיָון ֶׁשׁ ְּשֹלֶׁשת ַהַּבחּוִרים ֶנ ְחְׁשדּו ַּב ֲע ֵבָרה הקב"ה אמר לפניו ריבונו של עולם כך וכך אמר לי מתיא ,אמר לו לך ואמור לו אני ערב
ֲחמּוָרה ַעל ַהחֹקַ ,ה ַּי ַחס ֲא ֵלי ֶהם ָה ָיה ָקֶׁשה ִׁש ְב ָע ַתִים.
שלא ישלוט בו יצר הרע .מיד רפא אותו.
ַּכ ֲאֶׁשר ֵה ֵחל ִמְׁש ָּפטֹו ֶׁשל ַא ַחד ַהַּבחּוִרים ,הֹוִדי ַע
ַהּׁשֹו ֵפטִּ ,כי הּוא ְמ ֻע ְנָין ְל ַקֵּבל ְּתׁשּובֹות ַחּדֹות ענוותנותו של רבי מתיא בן חרש היתה נר לרגליו ,והן דבריו במשנה הוי מקדים
בשלום כל אדם והוי זנב לאריות .הקדמת השלום לכל אדם לצד האחיזה בזנב האריות היא
ְו ִע ְנָי ִנּיֹות. בעצם תפיסת חבל הענווה בשתי קצוותיו .מצד אחד להיות שווה בין שווים עם כל אדם,
ְל ִפי ָכְךֹ ,לא ַי ְסִּכים ְל ַקֵּבל ְּתׁשּובֹות ְמ ֻג ְמ ָּגמ ֹות, ומצד שני עיקר הלימוד ודרך החיים היא האחיזה בשולי אדרתם של האריות.
ֶאָּלא ְּב"ֵּכן" ְו"ֹלא"!
לעומת זאת השועל נבדל הוא מב' מעלות אלו .אין הוא נוהג כשווה בין שווים ,מתנשא
עֹוֵרְך ַה ִּדין ֶׁשִּנְׂשַּכר ַעל ְי ֵדי ִמְׁש ַּפ ַחת ַהָּבחּור ִני ָסה הוא על כולם ובעיקר נשען על בינתו .בין מגרעות השועל ֶׁשּמֹו ֶנה בעל התוספות יו"ט
ְל ַה ְסִּביר ַלּׁשֹו ֵפטִּ ,כי ֵיׁש ְנקּודֹות ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְב ִהיר אנו מוצאים שהשועל מחפש תדיר קיצורי דרך במעלות החכמה ואין הוא טורח להשיגה
ְּב"ֵּכן ְו"ֹלא"ְ ,ו ֵהן ְצִריכֹות ְּתׁשּובֹות ְמפָֹרטֹות יֹו ֵתרַ .אְך בשלמות הנדרשת ,חכמתו היא מן השפה ולחוץ ובערמה משיג את מבוקשו .כך גם דרכו
ַהּׁשֹו ֵפט ִה ְתַּבֵּצר ְּב ַד ְעּתֹוְ ,ו ָט ַען ִּכי ְל ִמי ֶׁש ֵּיׁש ְּתׁשּובֹות של בעל הגאווה גם אם יש בו בצקלונו מעט חכמה תכף הוא מאדירה ומייקרה לעין כל .אך
ֲא ִמ ִּתּיֹות ָ -יכֹול הּוא ְל ָא ְמָרן ְּבאֹ ֶפן ָק ַצר ְוקֹו ֵל ַע ַעל
הסוף ידוע מראש וידעו כולם שעונד הוא כתרים לא לו.
ְי ֵדי ְּתׁשּובֹות ִחּיּו ִבּיֹות ּוְׁש ִלי ִלּיֹות ִּב ְל ַבד.
לאור הדברים יש להביא כאן עוד פרק לימוד מאלף ממידת השועל.
ְו ָאז ָע ָלה ְּב ֹראׁשֹו ֶׁשל עֹוֵרְך ַה ִּדין ַר ֲעיֹון .הּוא ָּפ ָנה
ֶאל ַהּׁשֹו ֵפט ּוְׁש ָאלֹוֱ " :אמֹור ִליֲ ,אדֹו ָני ַהּׁשֹו ֵפט! ַא ָּתה הגמרא בסוף מסכת מכות מתארת לנו -שוב פעם אחת היו עולים לירושלים .כיון
ָּכל ָּכְך ָּבטּו ַח ֶׁשִּנ ָּתן ְל ָהִׁשיב ַעל ָּכל ְׁש ֵא ָלה ַרק ְּב"ֵּכן" שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם .כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי
ְו"ֹלא"???". הקדשים .התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק.
ַהּׁשֹו ֵפט ִה ְנ ֵהן ְּב ִחּיּובְ ,ועֹוֵרְך ַה ִּדין ִה ְמִׁשיְך: אמרו לו" :מפני מה אתה מצחק?"
» המשך בעמוד ג’ הלימוד השבוע הלימוד מערכת
מוקדש לע"נ השבוע מוקדש השיעורים
רץ למשנה הרה"צ בנש"ק הרב מאיר לזכות יוסף בן חנה רחל – והמבחנים
בן הרב אליעזר ליפא ז"ל הממוחשבת:
הנה מיטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה לבריאות איתנה ולהצלחת כל המשפחה
מגיבורי ישראל וגו' (שה"ש ג') שישים גיבורים נ"ב נלב"ע כ"ב באלול תשע"ג 072-332-3020
ששים המה המלכות שרומזות על ששים מסכתות ולע"נ מרת חנה רחל בת
יהודה זלמן ע"ה
שתלמיד חכם צריך להיות בקי בהן.
(חידושי היעב"ץ סנהדרין ז.ב). נלב"ע י"ח באלול
קביעותא ללומדי המשנה היומית
אמר להם" :מפני מה אתם בוכים?" מבחן שבועי במשנה 182 /
אמרו לו" :מקום שכתוב בו" :והזר הקרב יומת" ,ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?!" מסכת אבות ד' ,י"ב -ה' ,ג'
אמר להם :לכך אני מצחק ,דכתיב" :ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת א .יהי כבוד חברך כ...
זכריה בן ברכיהו" וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון ,וזכריה במקדש .1כבודך.
שני ,אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה .באוריה כתיב" :לכן בגללכם
ציון שדה תחרש "...בזכריה כתיב" :עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" עד שלא .2כבוד שמים.
נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה ,עכשיו .3מורא שמים.
שנתקיימה נבואתו של אוריה ,בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת"... .4מורא רבך.
בלשון הזה אמרו לו" :עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו"... ב .באיזה פסוק מרומז כתר תורה?
.1וקדשתו.
ובספר ערוך לנר כתב לבאר את שחוקו של רבי עקיבא שראה שועל יוצא מבית קודש
הקודשים -הנה במסכת יומא (סט ב ),מסופר שאנשי כנסת הגדולה הרבו והפצירו בתפילה .2והדרת פני זקן.
לפני הקב"ה שימסור בידם את יצר העבודה זרה (יצרא דע"ז) שגרם לחורבן הבית הראשון. .3כי קרוב אליך הדבר מאד.
והנה כשסיימו להתפלל יצא דמות של אריה מבית קודש הקודשים אמר להו נביא היינו
.4והגית בו יומם ולילה.
יצרא דע"ז ע"ש.
ג .איזה כתר לא מצאנו בתורה שיהיו חייבים
רבותינו ז"ל לימדונו שבית המקדש הראשון חרב בעוון עבודה זרה .ואילו בית המקדש לנהוג בו כבוד?
השני חרב בעוון שנאת חינם .ולכן בבית ראשון יצא מבית קודש הקודשים דמות אריה .1שם טוב.
המסמלת שגדול כוחו כפי שאמר מנשה לרב אשי שאם היית באותו הדור גם אתה היית .2מלכות.
מרים שולי מעילך ורץ לעבוד עבודה זרה .לעומת זאת בחורבן הבית השני שעסקו בתורה .3כהונה.
ומצוות הצליח היצר הרע להשתחל אל תוך חומת ישראל בתחבולות ובעורמה כך שזרע .4תורה.
שנאה וקנאה ביניהם .וזה עניין השועל שהוא מלא מזימות מראש ועד זנב כל תוכו רצוף
מזימה המסמלת יותר מכל את עוון חורבן בית שני .וע"כ כשראה רבי עקיבא את השועל ד .איזו הנהגה לומדים מהפסוק " :פני ילכו
יוצא מבית קודש הקודשים שחק והתעודד .כי הנה התבטל ויצא יצר שנאת החינם מישראל. והניחותי לך"?
פרפראות הפרשה .1בנפול אויבך אל תשמח.
.2אל תשאל לחברך בשעת נדרו.
"ארמי אובד אבי וירד מצריימה" (כ"ו ה') .3אל תרצה את חברך בשעת כעסו.
רבינו האלשיך זיע"א מבאר :מפני שנהג לבן הארמי מנהג רמאות ונתן ליעקב .4איזה גבור הכובש את יצרו.
אבינו את לאה לפני רחל ,התגלגלו הדברים שיוסף הצדיק לא היה הבכור – ולפיכך
נאלץ יעקב אבינו ע"ה לעשות עבורו כתונת-פסים שמאוחר יותר עוררה את ה .מי דומה לשותה יין מגתו?
קינאתם של השבטים שלבסוף גרמה לירידה למצרים .אולם ,אם היה יוסף הבכור, .1הלומד ילד.
.2הלומד זקן.
אזי אחיו הקדושים לא היו מתקנאים בו ,שכן היה לו משפט הבכורה כדין.
.3הלומד מן הזקנים.
"ויגר שם במתי מעט" (כ"ו ,ה') .4הלומד מן הקטנים.
לכאורה הכתוב הפך את סדר הדברים והוי ליה למכתב" :וירד מצריימה במתי ו .אלו דברים מוציאים את האדם מן העולם?
מעט ויגר שם"? ותירץ על כך הרבי האמרי אמת מגור על פי המסופר בירושלמי, .1הקנאה ,התאוה והכבוד.
שהראה אחד החכמים בבבל לחברו ,בית כנסת מפואר ומהודר ,נענה לו חברו וקרא .2הגאוה ,התאוה והכעס.
את הכתוב" :וישכח ישראל עושהו וייבן היכלות" – לפי שבחוץ לארץ אין להקים .3הקנאה ,הגאוה והתאוה.
בניני פאר גדולים ,כי אם לנהל חיים צנועים .וזהו פשט הפסוק" :ויגר שם במתי .4השקר ,התאוה והכבוד.
מעט" – כי יעקב אבינו התגורר במצרים בבחינת מתי מעט בענווה וצמצום. ז .איזה שוחד אין הקב"ה נוטל?
.1עבירה בשביל מצוה.
לשכנו תדרשנו לקראת סדר קדשים .2מצוה בשביל עבירה.
.3חסידות בשביל מצוה.
אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ישיעהו ל"ג ,ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת... .4תורה בשביל עבירה.
חכמת זה סדר קודשים (שבת ל"א א). ח .הרשעים מאבדים את העולם ,למה הכוונה?
.1הורגים אנשים אחרים.
מצות ה' ברה מאירת עיניים (תהילים י"ט ט) זו סדר קדשים שמאיר עיניהם של חכמים. .2מאבדים את נפשם.
(מדרש תהילים)
.3מכריעים את העולם לכף חובה.
להפיץ את האור .4תשובות 2ו 3-נכונות.
בתרומה של ₪ 36בחודש תזכה להחזיק מוקד של עלוני ט .מה ניתן ללמוד מעשרה דורות שעד נח?
.1יש להמתין בסבלנות לקבלת השכר.
המבחנים השבועיים באיזור שתבחר .ניתן לתרום במערכת
הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6וכן בכל עמדות נדרים .2אין להתפלא שה' מאריך לאומות העולם
המשעבדות את בניו.
פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
.3שאדם אחד יכול לקבל שכר כנגד רבים.
.4שהצדיק שקול כנגד כל העולם.
י .מהו הנסיון השני שנתנסה אברהם אבינו?
.1אור כשדים.
.2העקידה.
.3לך לך מארצך.
.4מלחמת המלכים.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
" ִאם ָּכְךֱ ,אמֹור ִלי ְּב ַב ָּקָׁשה ַ -ה ִאם ִה ְפ ַס ְק ָּת ְל ַקֵּבל בדין שכח ובירך על מאכל בתענית ציבור ובתענית יחיד
ׁ ֹש ַחד ַּב ָח ְדַׁש ִים ָה ַא ֲחרֹו ִנים???"
ַהּׁשֹו ֵפט ָנבֹוְךְ .ו ִכי ַמה ֹיא ַמר? ִאם יֹא ַמר ֶׁשֵּכן - ודעת הרמב"ם שאסור ובמשל"מ בפ"ד מבואר בשו"ע סי' תקסח ס"א שהנודר
ִיׁ ָּש ַמע ִמָּכְך ֶׁשִּל ְפ ֵני ֵכן ָנ ַטל ׁשֹ ַחדְ .ו ִאם יֹא ַמר ֶׁשֹּלא מהלכו' שבועות ה"א דחה שיטת הרמב"ם, להתענות יום א' או שני ימים ,וכשהתחיל
וה"נ נדר להתענות דמי להא ,ע"כ בנידון להתענות שכח ואכל כזית ,איבד תעניתו
ְּ -ת ֵהא זֹו ֲא ִמיָרה ִּכ ְבָיכֹולֶׁ ,שהּוא נֹו ֵטל ׁ ֹש ַחד. דידן שאם לא יאכל נמצא שבירך לבטלה וחייב לצום יום אחר .ומקורו מדברי
ְּבׁשֹו ְמעֹו ֹזאתִ ,ה ְסִּכים ַהּׁשֹו ֵפט ְלִד ְבֵרי עֹוֵרְך ַה ִּדין, לכו"ע שרי עיי"ש. הירושלמי נדרים פ"ח ה"א.
ְו ִהְרָׁשה לֹו ְל ַהִּציג ְּתׁשּובֹות ּוְר ָאיֹות ְמפָֹרטֹות יֹו ֵתר.
אמנם בספר דעת תורה למהרש"ם כאן וכתב השערי תשובה בסק"א בשם ספר
נחפה בכסף [לגאון הר"ר יונה נבון ,רבו האריך לחלוק על הנחפה בכסף ודעתו
ׁשּוב ִמ ְת ָקְר ִבים ָאנּו ִלי ֵמי ָהַר ֲח ִמים ְו ַהְּס ִליחֹות.
ְּבָי ִמים ֵאּלּו מּו ָטל ָע ֵלינּו ְל ִה ְת ַחְׁשֵּבן ִעם ַע ְצ ֵמנּו ַעל של החיד"א ,בנו של המחנה אפרים] דמי שגם בקיבל עליו להתענות אסור לו לאכול
ֲאֶׁשר ָעִׂשינּו ַּבׁ ָּש ָנה ַהחֹו ֶל ֶפתָ .ע ֵלינּו ִל ְב ֹרר ְּתׁשּובֹות
ְּברּורֹות ְלבֹוֵרא עֹו ָלםַ :מה ָעִׂשינּו ִעם ַה ַח ִּיים ֶׁש ֶה ֱע ִניק שהיה שרוי בתענית ולקח איזה מאכל אפילו חצי שיעור דחצי שיעור אסור גם
ָלנּוַ ,מה ע ֹו ַל ְלנּו ִעם ַהֶּכ ֶסף ֶׁשָּנ ַתןִ ,עם ַהִּכְׁשרֹונֹות
ֶׁש ָח ַנן אֹו ָתנּוִ .אם ָח ִלי ָלה ַה ְּתׁשּובֹות ֶׁשְּבָי ֵדינּו ובירך עליו ונזכר מהתענית יאכל פחות באיסור דרבנן שיש לו עיקר מה"ת ,ועוד
ְמ ֻג ְמ ָּגמ ֹות ּו ְמ ֻעְר ָּפלֹותְ ,צִרי ִכים ָאנּו ַל ֲח ֹזר ִּב ְתׁשּו ָבה
ּו ְל ַה ְח ִליט ְל ֵהי ִטיב יֹו ֵתר ֶאת ַמ ֲעֵׂשינּוְּ .ב ָכְך נּו ַכל מכזית מפני הברכה והתענית עולה לו ,דאיסור אכילה חמיר טפי עיי"ש.
ַל ֲעמֹד ִל ְפ ֵני ׁשֹו ֵפט ָּכל ָה ָאֶרץ ְּביֹום ַה ִּדין ַה ָּגדֹול -
וראה בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן וכתב ע"ז השערי תשובה וז"ל וצ"ע בד'
ֹראׁש ַהׁ ָּש ָנהּ ,ו ְל ָהִׁשיב ַלׁ ְּש ֵאלֹות ֶׁש ֻּי ְצגּו ְּב ָפ ֵנינּו.
צומות שנראה דאסורים יש לו לומר מיד כ שהאריך בזה דהמברך על איזה מאכל
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך שנזכר ברוך שם כבוד מלכותו .והיינו ולאחר הברכה נתעורר איזה חשש איסור,
דסבירא ליה שבתענית יחיד
החומר החודשי ואפילו חומרא שיש לה עכ"פ
למבחן בהלכה מס' 44 מותר לאכול פחות מכזית
מסימן תקס"ו סעיף ד' מקור אינו מחויב להכניס
עד סימן תקפ"ב סעיף ו' וראה בשו"ת שבט כיון שאין האיסור אלא
יופי"ע בעז"ה בגליון 484 עצמו לחשש איסור
מחמת קבלתו ולא
הזמן גרמא ולא יחוש על ברכה הלוי...דהמברך על קיבל על עצמו אלא
שאינה צריכה ולא איזה מאכל ולאחר הברכה אכילה שיש בה
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה דמי לדברי השערי נתעורר איזה חשש אינו ביטול עינוי משא"כ
תשובה דהכא שאני
(ראש השנה ב') בתענית ציבור איכא מחיוב להכניס עצמו לחשש דבפחות מכשיעור
איסור אכילה מצד איסור ואל יחוש לברכה ליכא איסורא כנ"ל.
בימים של אלול צריך כל יהודי להשתדל תקנת חז"ל ,וממילא
לעשר ,לטהר את עצמו ולעקור מתוכו את אמנם הקשה שם שאינה צריכה גם חצי שיעור אסור כמו
ע"ז ממש"כ רמ"א ומג"א
הבהמיות והחומריות שבו. סי' ע"א ס"ה דאם טעה וברך בשאר האיסורים.
(המגיד מקוזניץ זצוק"ל) ברכת המוציא לפני הבדלה דיאכל בתשובות נחפה בכסף שם האריך
ודרך חיים תוכחות מוסר בזה פשוט שאם אסור לאכול אפילו משהו הפרוסה משום ברכה לבטלה דלא כמהר"ם
אין להתיר לו משום ברכה לבטלה ,וראיתו שבמג"א שם הרי דעובר על איסור אכילה
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" מהא דאיתא בפ"ח דתרומות מ"ב שאם של לפני הבדלה משום ברכה שא"צ ,ושיש
ילמד בספר מוסר כחובת הלבבות וראשית היה אוכל ואמרו לו נטמאת או נטמאה לדחות ,דאיסור אכילה לפני הבדלה הרי
חכמה ודומיהם בתנאי קודם למעשה ללמוד על תרומה וכו' או שטעם טעם פשפש לתוך אינו איסור בעצם דהא בהתחיל בהיתר
מנת לקיים כי כבר ראיתי מי שהולך בספר ראשית פיו הרי זה יפלוט ,והתם נמי בירך ומ"מ מותר להמשיך באכילה לכתחלה וא"כ
חכמה כל היום ,והוא הולך רכיל ומחרחר ריב, חייב לפלוט כשידע שהוא איסור ,וחזינן בכה"ג דכבר בירך משום איסור ברכה
משלח מדנים נוקם ונוטר כנחש ובעיניו לכם יחשב. דלא חיישינן לאיסור ברכה לבטלה ,ולכן שא"צ עשאוה כהתחיל בהיתר עכ"פ
(רבי משה חגיז זצ"ל משנת חכמים מעלה י"ג) בתענית ציבור או בתענית יחיד שאסר לענין פרוסת המוציא ואין כאן שוב איסור
על עצמו בקונם כל מאכל ומשתה ביום אכילה כלל ,משא"כ כשהוא איסור אכילה
זה שבוודאי אסור לו לאכול אפילו פחות בעצם אפילו דרך חומרא אינו מחויב
מכזית דח"ש אסור מה"ת בוודאי אין לעבור בקום ועשה אפי' על איסור קל
להתיר לו כלום משום ברכה לבטלה ורק בכה"ג והביא כן גם מתשובת מכתב לחזקי'
באופן שקיבל על עצמו להתענות הקיל להגאון שדי חמד סו"ס ה' בשם פסקי
לעניין ברכה משום שלגבי שבועה שלא רקנט .ובשם ס' אור חדש אפילו בצד של
יאכל היום כלום יש מחלוקת ראשונים אם איסור או כשהמאכל נעשה נמאס בעיניו
נאסר פחות מכזית דעת הרמב"ן שמותר אינו מחיוב לאוכלו וע"ש.
ֲאדוֹן ַהסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת ג ּוֹלֶה עֲמו ּקוֹת
דּוֹבֵר צְ ָדקוֹת חָ ָטאנו ּלְפָנֶיך ָ ַרחֵם עָלֵינו ּ
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ִּגי ְר ָסא ְּד ַי ְנקּו ָתא
ֱא ִליָׁשע ֶּבן ֲאבּו ָיה אֹו ֵמרַ ,הּלֹו ֵמד ֶי ֶלד ְל ָמה ָמ ִהיר ִל ְקֹלט ְו ָקֶׁשה ְל ַאֵּבדַ ,על ֵּכן ַנ ֲעֶׂשה ָמ ֵלא ְל ֵעת ִז ְקנּותֹוְּ :ד ָב ִרים ֶׁשָּל ַמ ְד ִּתי ִל ְפ ֵני ִׁש ְב ִעים
הּוא דֹו ֶמהִ ,ל ְדיֹו ְכתּו ָבה ַעל ְנ ָיר ָח ָדׁשְ .ו ַהּלֹו ֵמד ְו ָגדּוׁש ְו ַנ ֲעֶׂשה ְּכ ַמ ְע ָין ַהִּמ ְתַּגֵּבר ִמְּמקֹור ַמ ְע ְי ֵני ָׁש ָנה ֲא ִני זוֹ ְכ ָרם ֵהי ֵטבַ ,אְך ַמה ֶׁשָּל ַמ ְד ִּתי ִל ְפ ֵני
ָז ֵקן ְל ָמה הּוא דֹו ֶמהִ ,ל ְדיֹו ְכתּו ָבה ַעל ְנ ָיר ָח ְכ ָמתֹו ִחּדּוִׁשין ְל ַח ֵּדׁשְ ,ו ִנְׁש ָמע קֹולֹו ְּבבֹואֹו ְׁש ָנ ַת ִים ְּכ ַבר ִנְׁשַּכח ִמֶּמִּני...
ְו ֶזה ְלׁשֹון ַהְּמ ִאי ִרי (ְּבָרכֹות ַּדף מ' ע"א): ֶאל ַהּקֹ ֶדׁשְּ ,דרֹוׁש ְּד ַרׁש ְּב ִני ַּבּתֹו ָרה ַה ְּקדֹוָׁשה, ָמחּוקֶּ( .פ ֶרק ד' ִמְׁש ָנה כ')
" ְלעֹו ָלם ְי ֵהא ָא ָדם ָז ִהיר ְל ַחֵּנְך ֶאת ְּבנֹו ְק ָרא ִּב ְגרֹו ְנָך ַעד ֹלא ֵר ַח ִיים ַעל ַצ ָּוא ְרָך ְו ַעד
ְּב ִלּמּוד ְּב ַי ְלדּותֹוֶׁ ,שְּלמּו ָדה ֶׁשִּב ְז ַמן ַה ַּי ְלדּות ֹלא ִטירּו ִדין ְּד ָע ְל ָמא ַעל ְק ַד ְלָך [ ַצ ָוא ְרָך] ְמ ָפ ֵרׁש ַרֵּבנּו עֹו ַב ְד ָיהַ :על ְנ ָיר ָח ָדׁשֶׁ .שהּוא
ִהיא ָהעֹו ֶמ ֶדת ְלדֹורֹותְּ ,כ ַמ ֲא ַמר ֶה ָח ָכם ֶׁש ָא ַמר ִ ,י ְר ַאת השי"ת ְּת ִהי ְלמּו ְלָך ּו ִמיִׁשי ַבת ָּב ֵּתי ִמ ְת ַק ֵּיםָּ ,כְך ִּגי ְר ַסת ַה ַּי ְלּדּות ֵאי ָנּה ִמְׁש ַּתַּכ ַחת.
" ִלמּוד ַה ָח ְכ ָמה ִּבי ֵמי ַהְּנעּו ִרים ְכ ִפּתּו ַח ַעל ְּכ ֵנ ִסּיֹות ֶׁשל יֹוְׁש ֵבי ְק ָרנֹות ְּכ ִמְּפ ֵני ָה ֲא ִרי ָּתנּוס,
ָה ֶא ֶבן"ְ .והּוא ֶׁש ָא ְמרּו ִּגי ְר ָסא ְּד ַי ְנקּו ָתא ֵמ ָע ִלי". ַו ֲעצֹר ְלׁשֹו ְנָך ִמָּלׁשֹון ָה ָרע ְוֶׁש ֶקר ְו ֵלי ָצנּות ִּכי ְו ָכְך ָּכ ַתב ַהָּגאֹון ַה ָּקדֹוׁש ַּב ַעל ה" ִיְׂש ַמח
ֵהם ָר ִצים ִל ְב ֵאר ַׁש ַחת ְו ַא ָּתה ַעל ַנ ְפְׁשָך ָּתחּוס". מֶֹׁשה" ִזי"ע ְּב ִאֶּג ֶרת ִל ְבנֹו ַהָּצ ִעיר:
ְו ָידּו ַע ֶׁשַּבּדֹור ַהּקֹו ֵדםִ ,ל ְפ ֵני ְׁשמֹו ִנים ֵ -מ ָאה
ָׁש ָנהָ ,ה ָיה ֶזה ַמ ֲח ֵזה ָׁש ִכי ַח ִל ְראֹות ַנ ַער ַּבר ָל ַמ ְדנּו ֵאיפֹוא ַעד ַּכָּמה ַמִּגי ָעה ַמ ֲע ַלת "ְּב ִני ְי ִדי ִדי ֲהֹלא ְלָך ָל ַד ַעת ִּכי ְׁש ֵני ַי ְנקּו ָתא
ִמ ְצ ָוה ֶׁשּיֹו ֵד ַע ֶאת ָּכל ִׁשׁ ָּשה ִס ְד ֵרי ִמְׁש ָנה ַעל ה"ִּגי ְר ָסא ְּד ַי ְנקּו ָתא" ִ -ל ְל ֹמד ְּבעֹודֹו ֶי ֶלד ַנ ַער ֵהם ִמ ְב ַחר ַה ַח ִּייםּ ,ו ִבּטּול ָׁש ָעה ַא ַחת ָּב ֶהן הּוא
ּבּו ְר ָיםְ ,ו ָח ָתן ְּביֹום ֻחָּפתֹו ֶׁשָּכל ַהׁ ַּש"ס ַּב ְב ִלי ּו ָבחּור ִּ -כי "ָׁש ָעה ַא ַחת ִּבְׁש ֵני ַהַּב ֲחרּות ְּכָׁש ָנה ִמְּגדֹו ֵלי ָה ֲע ֹונֹות ְמ ֻע ָּות ֲאֶׁשר ֹלא יּו ַכל ִל ְת ֹקן
ְו ִח ָּסרֹון ֹלא יּו ַכל ְל ִהָּמנֹותִּ ,כי ְּתמֹול ָל ַעד
ָׁשגּור ַעל ִּפיו. ְׁש ֵל ָמה ִּבְׁש ֵני ָה ֲע ִמי ָדה ָחׁשּוב". ֹלא ָיׁשּובְ ,וָׁש ָעה ַא ַחת ִּבְׁש ֵני ַהַּב ֲחרּות ְּכָׁש ָנה
ְׁש ֵל ָמה ִּבְׁש ֵני ָה ֲע ִמי ָדה ָחׁשּובְ ,ל ַמאי ָנ ְפ ָקא ִמיַּנּה
ְי ִהי ָרצֹון ֶׁשִּנ ְזֶּכה ְל ַנֵּצל ֶאת ַהְּז ַמן ָּכ ָראּוי, ּו ְמ ַסְּפ ִרים ֶׁשָּמ ָרן ַּב ַעל ה" ְק ִהּלֹות ַי ֲעקֹב"
ְּב ִלּמּוד ּתֹו ָר ֵתנּו ַה ְּקדֹוָׁשה. ָה ָיה אֹו ֵמר ְל ִג ְר ָסא ְּד ַי ְנקּו ָתא ,הּוא ַעל לּו ַח
ֲחרּו ָתה ַּגם ִּכי ַי ְז ִקין ֹלא ָי ִסיר
ִּ .3בְׁש ַעת ַק ְל ָק ָלתֹו. מבחן ִמֶּמּנּוִּ ,כי ַמה ְּמאֹד ִּד ְב ֵרי ֲח ַז"ל
במשנה לילדים 482 / ֶנ ֱא ָמ ִניםַ ,הּלֹו ֵמד ֶי ֶלד ְל ָמה הּוא
ּדֹו ֶמה ִל ְדיֹו ְכתּו ָבה ַעל ְנ ָיר ָח ָדׁש,
ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ד' ִמְׁש ָנה י"בֶּ -פ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה ג'
וַ .הּלֹו ֵמד ֶי ֶלד ְל ָמה הּוא ּדֹו ֶמה?
אְ .י ִהי ְכבֹוד ַּת ְל ִמי ְדָך ָח ִביב ָע ֶליָך...
ִ .1לְדיֹו ְכתּו ָבה ַעל ְנָיר ָמחּוק. קבימעעורתכתא
ִ .2לְדיֹו ְכתּו ָבה ַעל ְנָיר ָח ָדׁש. ְּ .1כֶׁשָּלְך.
ְּ .2כֶׁשל ֲח ֵבְרָך.
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ְּ .3כֶׁשל ַרְּבָך.
זְ .והּוא ָע ִתיד ָלדּוןָ ,מ ַתי? (ַּבְר ְטנּוָרא). בֵ .אי ֶזה ֶּכ ֶתר עֹו ֶלה ַעל ַּגֵּבי ְׁש ַאר ַהְּכ ָתִרים? מברכת את
ְּ .1ב ָכל ַלְי ָלהְּ ,כֶׁש ַהְּנָׁש ָמה עֹו ָלה ְל ַמ ְע ָלה. ֶּ .1כ ֶתר ּתֹוָרה. רבבות לומדי
ְּ .2ב ֹראׁש ַהׁ ָּש ָנה. ֶּ .2כ ֶתר ַמ ְלכּות. ונבחני המשנה
ָ .3לעֹו ָלם ַהָּבא. ֶּ .3כ ֶתר ֵׁשם טֹוב.
חְּ .ב ַכ ָּמה ַמ ֲא ָמרֹות ִנ ְבָרא ָהעֹו ָלם? גַ .ה ִאם ָע ִדיף ִל ְהיֹות ָז ָנב ַל ֲאָריֹות אֹו ֹראׁש
ַלּׁשּו ָע ִלים?
ַּ .1ב ֲעָׂשָרה ַמ ֲא ָמרֹות. וההלכה היומית
ְּ .2ב ִתְׁש ָעה. ָ .1ז ָנב ַל ֲאָריֹות. יחד עם כל
ְּ .3ב ַמ ֲא ָמר ֶא ָחד. ֹ .2ראׁש ַלּׁשּו ָע ִלים.
ֵ .3אין ֲעִדיפּות ְל ָכאן ּו ְל ָכאן ְו ִי ְנ ַהג ִּכְרצֹונֹו.
טַ .מּדּו ַע ָמ ָנה ַהָּכתּוב ֶאת ָה ֲעָׂשָרה ּדֹורֹות ֶׁש ֵּמ ָא ָדם בית ישראל בברכת
ַעד ֹנ ַח? דָ .י ָפה ָׁש ָעה ַא ַחת ִּב ְתׁשּו ָבה ּו ַמ ֲעִׂשים טֹו ִבים
כתיבה וחתימה
ְ .1ל ַל ֶּמ ְדָך ֶׁשָּכל אֹו ָתם ֲעָׂשָרה ּדֹורֹות ַצ ִּדי ִקים ָהיּוַ ,עד ָּבעֹו ָלם ַה ֶּזה... טובה ,שנת שפע
ֶׁשָּבאּו ּדֹור ַה ַּמּבּול ְו ִק ְל ְקלּו. ברכה ברוחניות
ִ .1מָּכל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַה ֶּזה. ובגשמיות
ְ .2להֹוִדי ַע ַּכ ָּמה ֶאֶרְך ַא ַּפ ִים ְל ָפ ָניוֶׁ ,שָּכל ַהּדֹורֹות ָהיּו ִ .2מׁ ָּש ָעה ַא ַחת ֶׁשל קֹוַרת רּו ַח ָּבעֹו ָלם ַהָּבא.
ַמ ְכ ִעי ִסין ּו ָב ִאין ַעד ֶׁש ֵה ִביא ֲע ֵלי ֶהם ֶאת ֵמי ַה ַּמּבּול.
ְ .3ל ַהְׁש ִמי ַע ֵס ֶדר ְּבִרי ָאתֹו ֶׁשל ָהעֹו ָלם. ִ .3מָּכל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא.
יִ .מי ִנ ְת ַנָּסה ַּב ֲעָׂשָרה ִנ ְסיֹונֹות? הַ .רִּבי ִׁש ְמעֹון ֶּבן ֶא ְל ָע ָזר אֹו ֵמרֶ ,אל
ַ .1א ְבָר ָהם ָא ִבינּו. ְּתַרֶּצה ֶאת ֲח ֵבְרָך...
.2מֶֹׁשה ַרֵּבנּו.
בהצלחה! ְּ .1בָׁש ָעה ֶׁש ֵּמתֹו מּו ָטל ְל ָפ ָניו.
ָּ .3דִוד ַה ֶּמ ֶלְך . ִּ .2בְׁש ַעת ַּכ ֲעסֹו.
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר,
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל.
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת דברים
-מבחן לילדים מס' - 475 -מבחן שבועי מס’ - 176
א 1 .ב 3 .ג 4 .ד 3 .ה 3 .ו 1 .ז 1 .ח 4 .ט 1 .י 2 .א 1 .ב 3 .ג 2 .ד 2 .ה 1 .ו 1 .ז 3 .ח 3 .ט 3 .י2 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :