שבוע 485המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
אבות הוריות שו"ע • או"ח תש"פ
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד יום הכפורים ו ט-י תקפב ז-ט
ה יא תשרי ו-א יא-א תקפג-ד א-א
ו יב תשרי א ב-ג תקפד ב-ד
שב"ק האזינו א ד-ה תקפה א-ג
א יד תשרי ב א-ב תקפה-ו ד-א
ב יו"ט א' דסוכות ב ג-ד תקפו ב-ד
ג טז תשרי ב ה-ו תקפו ה-ז
שבוע 486המשנה היומית ההלכה היומית
הוריות זבחים שו"ע • או"ח תש"פ
ותחילת סדר קדשים•תוכן העניינים גליון מורחב לרגל •
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף במשנה היומית סיום סדר נזיקין
ד יז תשרי ב-ג ז-א תקפו ח-י •ההבטחה ההיסטורית...................................עמ' 9 •מבחן שבועי ..........................................185עמ' 2
•מבחן שבועי ........................................186עמ' 10 •מושגים במשנה ומבחן לילדים ............485עמ' 4
ה יח תשרי ג ב-ג תקפו יא-יג •מושגים במשנה ומבחן לילדים ..........486עמ' 12 •הקדמה למסכת זבחים וסדר קודשים........עמ' 5
ו יט תשרי ג ד-ה תקפו יד-טז הקדמה למשנה
שב"ק סוכות ג ו-ז תקפו יז-יט
א כא תשרי ג-א *) ח-א תקפו כ-כב
ב שמחת א ב-ג תקפו-ז כג-ב הקדמה כללית למסכת הוריות
תורה
קרבן יחיד על חטא
ג כג תשרי א-ב ד-א תקפז-ח ג-ב
לאו שבתורה שזדונו כרת ,כגון אכילת דם וחלב וחילול שבת ,אם עבר עליו בשוגג,
*) התחלת סדר טהרות כגון ששכח שהתורה אוסרתו ,או שסבר על חלב שהוא שומן ,חייב להביא קרבן 'חטאת'
בפתח השער של כשבה או שעירת עזים.
עבידנא יומא טבא לרבנן (שבת קיח) מלך ['נשיא'] מביא שעיר עזים זכר במקום כשבה או שעירה.
שורות רגש לסיום סדר נזיקין על עבודה זרה חייב להביא דוקא שעירת עזים ולא כשבה ,ואף מלך מביא שעירה ולא שעיר.
א .כבר בימות חז"ל אנו מוצאים תיאור מרגש על טומאת מקדש וקדשיו ,על שבועת ביטוי ועל שבועת העדות ,חייב קרבן עולה
על השמחה הרבה ששררה בבית המדרש כאשר ויורד (שבועות פ"א -פ"ד).
מי מהחכמים או מהלומדים סיים מסכת ובירך על
המוגמר .ראש הישיבה וחבריו לספסלי בית המדרש כל הקרבנות הנ"ל ,דמם נזרק על כל ארבע קרנות של המזבח החיצון ,אימוריהם
היו מכנים את אותו יום 'כיום טוב' של ממש .וכשם מוקטרים עליו ,ובשרם נאכל לכהנים.
שהתורה נמסרה לנו מדור לדור איש מפי איש עד
לאדון הנביאים משה רבינו ששמע מפי הגבורה ,כך אם חטא על פי הוראת 'בית דין' -סנהדרין הגדול (עי' סופ"א) -ואחר כך נתברר שהורו
גם אווירת הלימוד נמסרה מאב לבן ,ומסב לנכד בטעות ,אם רק יחידים עשו כן ,כל אחד חייב להביא חטאת ,אבל אם רוב ישראל עשו
ולנין .השמחה ואהבה ירדו כרוכים יחד עם התורה על פי הוראת סנהדרין ,היחידים פטורים מחטאת יחיד ,ומביאים קרבן ציבור ,עי' לקמן.
הישר אל חיק לומדיה שששים בה כעל שלל רב כי
קרבן ציבור על חטא
היא חייהם ואורך ימיהם.
אם הורו סנהדרין להתיר איסור שזדונו כרת ושגגתו חטאת ,ועשו רוב ישראל על פי
ב .בימים אלו ממש התרגשות עצומה נרשמה הוראתם ,ואחר כך נתברר שטעו ,חייבים להביא חטאת ציבור של פר ' -פר העלם דבר
בארגון קביעותא עם סיום סדר נזיקין ותחילתו של של ציבור' -ודמו נזרק על פרוכת ההיכל ועל מזבח הפנימי ,ואימוריו מוקטרים על המזבח
סדר קודשים הבעל"ט .ארגון קביעותא הוא מפעלו החיצון ,ובשרו נשרף בחוץ[ .ונחלקו תנאים (פ"א מ"ה) אם בית דין מביאים את הקרבן או
העצום של הרב הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל מחולל הציבור או שניהם ,ולהלכה כל שבט מביא ,ונחלקו תנאים בברייתא (ג' ,ב) אם הוא בא
ומייסד לימוד המשנה וההלכה היומית ,בו מאות
ואלפי אנשים וילדים נמנים על תכנית הלימוד מממון היחידים או מלשכת הגזית].
הוותיקה שכל גדולי ישראל בעבר ובהווה סמכו
את ידיהם והעריפו שבחים על חשיבותה ומעלתה. יחיד ש'תלה בדעת עצמו' ,דהיינו שלא טעה מחמת ההוראה של סנהדרין ,חייב חטאת
סיום סדר נזיקין במסגרת קביעותא הוא בעצם יחיד -כשבה או שעירה -וגם אינו מצטרף לרוב ישראל לחייב פר העלם דבר של ציבור.
'סיום-רבתי' של מאות בתי כנסיות ובתי מדרשות
בארץ ובעשר מדינות בעולם ,אשר דבר יום ביומו אם הורו סנהדרין בטעות להתיר איסור עבודה זרה ,ועשו רוב ישראל על פיהם ,חייב
הציבור להביא פר לעולה ושעיר עזים זכר לחטאת ,ועבודות השעיר הן כדין עבודות פר
» המשך בעמוד ג’
העלם דבר הנ"ל.
רץ למשנה
והנה החיוב פר העלם דבר של ציבור ,וכן שעיר עזים של העלם עבודה זרה בציבור,
שנו חכמים בלשון המשנה – מלשון משנה הוא רק על 'העלם דבר עם שגגת מעשה' (פ"ב מ"ג) ,דהיינו שטעו סנהדרין בדין והתירו
למלך ,כי רבי והתנאים היו בבחינת בנים למקום,
ולימודם היה זך ונקי ,והיו לומדים לשמה ,וגם הלימוד השבוע הלימוד השבוע מערכת
מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ השיעורים
עושים בלימודם מעשיות ,והיו מתקנים עולמות. מרת רוחמה בת והמבחנים
מרת תהילה שלמה אהרון ורבקה הי"ד הממוחשבת:
(קדושת לוי ח"ב ליקוטים) בת ר' מנחם מנדל ע"ה
נלב"ע י' בתשרי 072-332-3020
נלב"ע ט"ז בתשרי
קביעותא ללומדי המשנה היומית
את האסור ['העלם דבר'] ,ועשו רוב ישראל על פי הוראתם ['שגגת מעשה'] ,אבל בשגגת מבחן שבועי במשנה 185 /
מעשה לבד ,כגון שרוב ישראל סברו על חלב שהוא שומן ,או טעו בדין על דעת עצמם
ולא על פי הוראת סנהדרין ,כל יחיד מביא חטאת יחיד[ .ובעבודה זרה אי אפשר לפרש מסכת אבות ו' ,ט' – הוריות ב' ,ו'
'שגגת מעשה' שחשבו על דבר מסוים של עבודה זרה שאינו עבודה זרה ,שאם קיבלוה
לעבודה זרה ,מזידים הם ואינם חייבים קרבן ,ואם לא קיבלוה לעבודה זרה ,אף אם באמת א .כמה קנינים קנה לו הקב"ה בעולמו?
עבודה זרה היא ,מכל מקום הם לא עבדוה (סנהדרין ס"א ,ב)]. .1שלשה.
.2חמשה.
קרבנו של כהן משיח על חטא .3שבעה.
.4עשרה.
כהן גדול שנתמנה על ידי משיחה בשמן המשחה ,והתיר לעצמו איסור שזדונו כרת
ושגגתו חטאת ,ועשה על פי הוראתו ,מביא פר ככל דיני פר העלם ציבור[ ,שנזרק דמו ב .להלכה! הורו בי"ד והלך היחיד ועשה שוגג על
בפנים ובשרו נשרף בחוץ] ,ולא כשבה או שעירה כחטאת יחיד ,ונקרא 'פר כהן משיח'. פיהם ,מה הדין?
אחרי שיאשיהו גנז את שמן המשחה ,כהנים גדולים נתמנו על ידי לבישת שמונה בגדים
של כהן גדול בלבד[ ,ולדעת רש"י (יומא ה' ,א ד"ה ריבוי) גם עבודה בהם] ,ואינם בדין זה, .1הוא פטור והם פטורים.
.2הוא חייב והם פטורים מפר העלם דבר.
אלא דינם כשאר יחידים שמביאים כשבה או שעירה.
.3הוא חייב והם חייבים פר העלם דבר.
כשם שפר העלם דבר של ציבור הוא רק על העלם דבר עם שגגת ציבור ,דהיינו שהורו .4הוא חייב אשם תלוי והם חייבים פר העלם
סנהדרין ורוב ישראל עשו על פי הוראתם ,כמו כן פר כהן משיח הוא רק על העלם דבר
עם שגגת מעשה ,שהורה לעצמו ועשה על פי הוראתו ,אבל על 'שגגת מעשה' לבד בלא דבר.
הוראת היתר ,כגון שסבר על שומן שהוא חלב ,פטור לגמרי ,אף מכשבה או שעירה של
ג .הורו בי"ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן
חטאת יחיד (י"א ,א). ואכלו ,מהו?
ולענין מה נחשב 'הוראה לעצמו' ,דעת הרמ"ה (סנהדרין ס"ב ,א) שהוא רק אם נסתפק מה .1מחלוקת תנאים.
דינו ועיין בו ופסק ,אבל אם היה פשוט לו להיתר לא נחשב הוראה ,והוא שגגת מעשה .2חייב לכו"ע.
בלא העלם דבר ,ופטור לגמרי .אמנם רש"י (שם ד"ה אלא לאו) סובר שגם אם היה פשוט לו .3פטור.
להיתר ,נחשב שהורה לעצמו ,ומביא פר כהן משיח .והנה לכאורה יש להעיר על פירוש
רש"י ממה ששנינו (פ"ב מ"א) 'הורה מזיד ועשה שוגג ,פטור' ,והיינו שבשעה שהורה ידע .4חייב אשם תלוי.
שיש להשיב על טעם ההיתר ,ואחר כך עשה על פי הוראתו ,ובשעת עשייה שכח שיש
להשיב על הטעם להיתר ,וסבר שהורה נכון בתחילה ,ושנינו שפטור -או משום שלא היה ד .זה הכלל :התולה בעצמו וכו' ,לאתויי מאי?
שוגג בשעת ההוראה (ר"י מלוניל ורמ"ה) ,או משום שלא נחשבת הוראה כלל כיון שידע שיש
להשיב על טעם ההיתר (תורא"ש) -והרי בשעת עשייה סבר שהוא מותר ,ולפי רש"י מה .1לאתויי מבעט בהוראה שעשה מפני שנדמה לו
שהוא סובר בשעת עשייה נחשב 'הוראה' ,ואם כן לכאורה נחשב העלם דבר עם שגגת בדעתו שמותר ,שהוא חייב.
מעשה ,ולמה פטור .אמנם לא קשה ,שמה שסבר שהוא מותר בשעת עשייה אינו משום
שבאמת היה סבור כן באותה שעה ,אלא רק סמך על מה שהורה לפני כן ,ובזה מודה רש"י .2לאתויי מבעט בהוראה שעשה מפני שנדמה לו
בדעתו שמותר ,שהוא פטור.
שלא נחשב הוראה.
.3לאתויי תלמיד שראוי להוראה ,שהוא חייב.
[תוס' (ז' ,ב) כתבו שאינו צריך להורות בדיבור ,שכיון שאינו מורה לאחרים ,מה לי .4לאתויי זקן ממרא.
בשתיקה מה לי בדיבור ,וכן מבואר ברע"ב שכתב (פ"ב מ"ג) 'הוראה שחשב'].
ה .להלכה! הורו בי"ד וחזרו בהן ועשה על פיהן
כהן משיח שחטא בעבודה זרה ,מביא שעירת עזים כמו יחיד ,ונחלקו תנאים (ז' ,ב) אם כשהוא מחזיק בדרך ,מהו?
דינו לגמרי כיחיד שחייב על שגגת מעשה לבד ,או שחייב רק אם הורה היתר ועשה על פי
.1פטור.
הוראתו -העלם דבר עם שגגת מעשה -כדין פר כהן משיח בשאר עבירות. .2חייב חטאת.
.3חייב אשם תלוי.
פרפראות הפרשה .4חייב חטאת ואשם תלוי.
ִ ּכי ֵח ֶלק ד' ַעּמֹו ַי ֲעקֹב ֶח ֶבל ַנ ֲח ָלתֹו( .לב ,ט) ו .הורו בדבר שהצדוקין מודים בו ,מה הדין?
כשעם ישראל נוחים זה לזה ומתנהגים באחדות הם זוכים לבחינת יעקב אבינו .1בי"ד חייבים קרבן ציבור ,והרבים העושים
ע"ה שמידתו שלום( .עיין זוהר הקדוש ח"ז י"ב) .וזהו הרמז בפסוק "כי חלק ד' עמו" פטורים.
שישראל הם באחדות כ -אחד בגימטריא ( )13חצי משם הוי"ה ( , )26אזי עמו ,יעקב
חבל נחלתו -הם זוכים למידת יעקב היא השלום .וכן יש להוסיף שכן היה בקבלת .2בי"ד חייבים קרבן ציבור ,והרבים–חייב כל
התורה שנאמר (שמות יט ,ב) ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד (רש"י שם) ואמנם: אחד.
יעקב חבל נחלתו – ראשי תיבות יחן. .3בין בי"ד ובין הרבים – כולם פטורים.
.4בי"ד פטורים מקרבן ציבור ,והרבים העושים על
(נפלאות חדשות)
פיהם – כל אחד חייב.
לּו ָח ְכמּו ַי ְשׂ ִ ּכילּו ֹזאת ָי ִבינּו ְל ַא ֲח ִרי ָתם (לב ,כט)
ז .מתי מביא כל יחיד כשבה או שעירה?
יש לפרש לו חכמו ישכילו – ילמדום לאחרים ,והם יאמרו אח"כ דברי תורה בשם
מלמדיהם ,ועל ידי זה "יבינו לאחריתם" ,שגם אחרי קצם יהיו שפתותיהם דובבות .1הורו בי"ד שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין.
בקבר ,שהרי תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות .2הורו בי"ד מזידין ועשו הקהל שוגגין.
.3הורו בי"ד שוגגין ועשו הקהל מזידין.
בקבר (יבמות צז). .4הורו בי"ד מזידין ועשו הקהל מזידין.
(בהיות הבוקר) ח .הורו בי"ד של אחד מהשבטים ועשה אותו
שבט על פיהם מה הדין להלכה?
.1אותו שבט מביא פר ושעיר ושאר השבטים
רק פר.
.2כל השבטים משתתפים עם אותו שבט.
.3אין חייבין אלא על הוריית בי"ד הגדול.
.4אותו שבט חייב ושאר השבטים פטורים.
ט .כהן משיח שהורה לעצמו ,מתי מביא פר?
.1הורה שוגג ועשה שוגג.
.2הורה שוגג ועשה מזיד.
.3הורה מזיד ועשה שוגג.
.4הורה מזיד ועשה מזיד.
י .על איזה סוג חטא מביאין בי"ד קרבן?
.1שזדונן פטור ושגגתן חטאת.
.2שזדונן כרת ושגגתן פטור.
.3שזדונן כרת ושגגתן חטאת.
.4שזדונן כרת ושגגתן קרבן עולה ויורד.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
|ב
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
מקיימים שיעורים כסדרם במשנה וההלכה היומית. שברים תרועה בתשר"ת בנשימה אחת או בשתי נשימות
ג .הסיום דנן כמו הסיומים הקודמים לו הוא בישיבה שברים תרועה בנשימה אחת, לשון השו"ע
תקופה רצופה של השקעה וקביעות יום יומית. ובסדר התפילה בשתי נשימות ודרך זה
המשמעת העצמית אותה אוחזים הלומדים בשתי טוב וישר לצאת ידי הכל וכך ראוי להנהיג. מבואר בשו"ע סימן תקצ סעיף ד דג'
הידיים מראה את אותותיה וסגולותיה .כעת עם שברים ותרועה דתשר"ת י"א שאינו צריך
סיום סדר נזיקין הוא עת היבול וההבשלה ,כי כעת וע"כ בתחילת הסעיף כתב בדברי לעשותם בנשימה אחת ,והוא שלא ישהה
ביד משתתפי התוכנית מצוי סדר נזיקין כולו ,אותו רבינו תם ש "אין צריך" לעשות בנשימה בהפסקה יותר מכדי נשימה ,וי"א שצריך
שיננו שוב ושוב מי בחזרה ושינון ,מי בעלון ובמבחן, אחת ,אבל למעשה חשש לדברי התרומת לעשותם בנשימה אחת; וירא שמים יצא ידי
ומי בשיעור ,ומי במערכת הטלפונית .השקעה של הדשן דלר"ת אינו יוצא בנשימה אחת לכן כולם ,ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה
הכריע לעשות חלק כך וחלק כך לצאת אחת ,ובתקיעות דמעומד יעשה בב'
חודשים תמימים שנושאת פרי תפארה. נשימות .וכתב ע"ז הרמ"א והמנהג הפשוט
ידי שניהם.
ד ' .לא נתנשי מינך סדר נזיקין ולא תתנשי לעשות הכל בב' נשימות ,ואין לשנות.
מינן' ,המילים האחרונות בכל מסכת או סדר הכרעת הרמ"א
הם אינם מילות פרידה ועזיבה חלילה ,מילות ביאור המחלוקת
הסיום הם מילות רגש וגעגוע ,בהן אנו מודיעים אמנם הרמ"א כתב שהמנהג הפשוט
שלעולם ,ובעד כל הון שבו לא נעזוב או ניטוש לעשות הכל בב' נשימות ,וז"ל הדרכי משה ודיעה א' היא דעת ר"ת שסובר שצריך
את המסכת .כמה נאות המילים שנאמרות על ידי אבל המנהג הפשוט במדינות אלו לעשות לעשות בב' נשימות דמבואר בגמרא(ר"ה.
לומדי קביעותא שתוכנית לימוד מוסדרת היא מנת הכל בב' נשימות ולא שמעתי ממי שעשאן לד).הטעם שעושים שברים ותרועה דיש
חלקם .לצד אמירת "ההדרן" הם יכולים להוסיף בנשימה אחת .ועיין עוד בב"ח שחולק על בני אדם שדרכן בעת הבכי בגינוחי גינחי
בלחישה שבתאריך ......בשנת.....בדיוק! שוב הריב"ש והב"י וסובר שגם לשיטת הרמב"ן והדר יילולי מייללי ,ואין דרך בני אדם
יצא יד"ח אם עושה בב' נשימות ולכן לגנוח וליילל בנשימה אחת ,ודיעה הב'
נעסוק בך מסכת ...ובסדר פלוני. הכריע גם כהרמ"א שיעשה ב' נשימות, היא דעת הרמב"ן וראיתו ממה שנחלקו
ועיי"ע בט"ז שאנו אין לנו אלא את המנהג בסוכה נג :האם צריך להפסיק בנשימה
אשרי חלקכם שותפי ולומדי קביעותא ,וברוכים בין תקיעה לתרועה דלרבנן מפסיקים ולר'
הבאים למצטרפים החדשים. שכתב הרמ"א. יהודה אין מפסיקים ביניהם ולא כלום,
וכל המחלוקת שלהם הוא רק לגבי תקיעה
כה נברככם ,שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה, הנהגת השו"ע הרב ותרועה דלדעת רבנן הוי שני מצוות ולרבי
ולזכות לאשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. יהודה מצוה אחת אבל בשברים ותרועה
אבל השו"ע הרב כתב בסעיף ט' וז"ל שזה וודאי מצוה אחת וודאי שגם לרבנן
בהערכה ובידידות ,ארגון קביעותא! והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונה
ואין לשנות המנהג מפני המחלוקת אבל אסור להפסיק ביניהם.
החומר החודשי למבחן בהלכה מס' 45 במקום שאין מנהג קבוע יש להנהיג
מסימן תקפ"ב סעיף ז' לעשות בתקיעות מיושב בנשימה אחת הכרעת השו"ע
כדי שתהיה הברכה שמברכין עליהם
עד סימן תקצ"ח סעיף א' כהלכה לדברי הכל שאף לסברא הראשונה ולכן הכריע השו"ע שיר"ש יצא ידי
יופי"ע בעז"ה בגליון 488 יש אומרים שאם עשאן בנשימה אחת שניהם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה
יצא אבל בתקיעות מעומד שאין מברכין אחת ,ובתקיעות דמעומד יעשה בב'
הזמן גרמא עליהם יעשה בשתי נשימות כדי לחוש
לסברת מי שאומר דלסברא הראשונה אם נשימות.
ראשון לחשבון עוונות עשאן בנשימה אחת לא יצא .עכ"ד וכן
נוהגים היום בהרבה מקומות ויש שנהגו ולכאורה יש לעיין בדבריו דכשהביא
במוצאי יוה"כ עוסקים במצות סוכה ולולב לגמרי כהרמ"א לתקוע בב' נשימות ,ורק את הדעה הראשונה כתב דלשיטתם "אין
ואין עושין עוונות .לכך נקרא יו"ט ראשון -ראשון בתקיעות בלחש תוקעים בנשימה אחת צריך" לעשותם בנשימה אחת משמע
לחשבון עוונות .ומיום הכפורים עד החג כל ישראל לכאורה דאם רוצה יכול לעשות גם
עסוקים במצוות ,זה עוסק בסוכתו וזה עוסק לצאת ידי כולם. לשיטתם בנשימה אחת ,ואם כן למה כתב
בלולבו ,וביום הראשון של חג כל ישראל עוברים שיר"ש יעשה חלק כך וחלק כך דמשמע
לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן בידן ואתרוגיהן שיטת החזון איש
בידן ומקלסין לשמו והקדוש ברוך הוא אומר להם מזה שלדעה א' אין יוצא בנשימה אחת.
מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלאה חושבנא לפיכך והנה המשנה ברורה בס"ק יח כתב שגם
לשיטת הרמב"ן לא יתקע שברים תרועה והמעיין בבית יוסף יבין פשרם של
קורא אותו יום הראשון. בכח אחד בלתי שום הפסק דבכה"ג לא דברים שהב"י שם כתב שגם לשיטת ר"ת
(טור ובית יוסף סימן תקפ"א) מיקרי נשימה אחת אלא יפסיק מעט רק מי שרוצה יכול לעשותם בנשימה אחת
שלא יהיה בכדי נשימה בינתיים ,והוכיח והוכיח כן מדברי הירושלמי ,ומאידך גיסא
ודרך חיים תוכחות מוסר את זה ממה שכתב רש"י בסוכה שם שגם לשיטת הרמב"ן שצריך לעשות בנשימה
אחת אינו יוצא אם עושה בב' נשימות ,וכמו
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" לרבי יהודה צריך הפסק כל דהו. שכתב הריב"ש בסי' ל"ט ולכן כתב שראוי
ומזה תוכל להבין שמי שאינו עוסק בשום ספרי להנהיג לעשות הכל בנשימה אחת דאז
מוסר לעולם -בוודאי הוא קר מאד בעבודת הש"י, אמנם החזון איש בסי' קלו יש לו שיטה יוצא ידי כולם .אך בסו"ד הביא מהתרומת
ולפי דעתי הרי זה בכלל מה שאמרו חז"ל (אבות מחודשת בכל זה שדייק מלשון המרדכי הדשן בסי' קמ"ב שסובר שלר"ת שצריך
פ"ב) ולא עם הארץ חסיד ,כי ודאי אין כוונתם שם וההגהות אשרי כשהביאו את שיטת ר"ת דוקא ב' נשימות ,ולכן סיים שם שיעשה
דווקא עם הארץ גמור שלא למד כלום ,רק שלא
עסק בספרי המוסר המבארים דרכי יראת ואהבת המשך בעמוד ז'
השם יתברך ותיקון המידות.
(ויוסף אברהם – ארך אפים)
ג|
קבקיבעיועותאתא לללודמידיהמהשמנשהנוהההילוכמיהתהיומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ִּכי ֵאין ְמ ִבי ִאים ָק ְרָּבן ַעל ַהֵּמ ִזידְ ,ו ָה ָעם ַח ָּי ִבים ַרִּבי ְיהּו ָדה ֵהם ְּפטּו ִריםֵּ ,כי ָון ֶׁש ָעׂשּו ַעל ִּפי הוריות בית דין
ִּכְׂשָּבה אֹו ֵׂש ִעי ָרהְּ ,ד ַה ְינּו ַח ַּטאת ָי ִחידְּ ,כמֹו הֹו ָר ַאת ֵּבית ִּדין ( ִמְׁש ָנה א')ַ ,אְך ְל ַד ַעת ֲח ָכ ִמים
ֶנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרה (ַוִּי ְקָרא ד ,יג-יד) " ְו ִאם ָּכל ֲע ַדת ְּב ָכל ֲע ֵב ָרה ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ָּכ ֵרת ַו ֲעָׂשאּו ָה ְּבׁשֹו ֵגג.
ֹלא ִיָּפ ֵטר ַה ָּי ִחיד ֶאָּלא א"כ ָעׂשּו ֹרב ַה ָּק ָהל ,רֹב ִיְׂש ָר ֵאל ִיְׁשּגּו ְו ֶנ ְע ַלם ָּד ָבר ֵמ ֵעי ֵני ַה ָּק ָהל ְו ָעׂשּו
ַא ַחת ִמָּכל ִמ ְצ ֹות ה' ֲאֶׁשר ֹלא ֵת ָעֶׂשי ָנה ְו ָאֵׁשמּו.
יֹוְׁש ֵבי ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאלַ ,על ִּפי הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדין. ְו ִאם ָהיּו ֵּבית ַה ִּדין ׁשֹו ְג ִגיןְ ,ו ָה ָעם ְמ ִזי ִדין, ְונֹו ְד ָעה ַה ַח ָּטאת ֲאֶׁשר ָח ְטאּו ָע ֶלי ָה ְו ִה ְק ִריבּו
ְׁש ֵני ֶהם ְּפטּו ִריםֵּ .בית ִּדין ְּפטּו ִרים ֶׁש ֲה ֵרי ֹלא ַה ָּק ָהל ַּפר ֶּבן ָּב ָקר ְל ַח ָּטאת ְו ֵה ִביאּו אֹתֹו ִל ְפ ֵני
ְו ַגם ְל ַד ַעת ַרִּבי ְיהּו ָדהָ ,מ ַתי ִיָּפ ֵטר ַה ָּי ִחיד, ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ִמִּפי הֹו ָר ָא ָתם ְוֹלא ָּתלּו ַמ ֲעֵׂשי ֶהם
ַּד ְו ָקא ְּכֶׁש ָעָׂשה ֵמ ֲח ַמת הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדין, ְּב ֵבית ִּדיןֶׁ ,ש ֲה ֵרי ָי ְדעּו ֶׁשֵּבית ִּדין ָטעּוְ .ו ָה ָעם ֹא ֶהל מֹו ֵעד".
ְּד ַה ְיינּו ֶׁש ָּי ַדע ֶׁשהּוא אֹו ֵכל ֵח ֶלבַ ,רק ָחַׁשב ָהעֹוִׂשים ַּגם ֵהם ְּפטּו ִריםֶׁ ,ש ֲה ֵרי ְמ ִזי ִדין ֵהם
ֶׁשֻּמ ָתּר לֹו ֶל ֱאכֹול ֵּכי ָון ֶׁשֵּבית ִּדין הֹורֹו ָּכְך. ְּכֶׁשֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ָטעּו ַּב ֲה ָל ָכהְּ ,ב ִאּסּור ּו ֵמ ִזיד ֹלא ַּבר ָק ְרָּבן הּואִ ( .מְׁש ָנה ד' ּו ַבר"ב).
ֲא ָבל ִאם ִנ ְת ַחֵּלף לֹו ֵח ֶלב ְּבֻׁשָּמן ַו ֲא ָכלֹוַ ,ח ָּיב ֶׁש ַח ָּי ִבים ָע ָליו ָּכ ֵרת ְּב ֵמ ִזיד ְו ָח ָטאת ְּבׁשֹו ֵגג,
ַח ַּטאת ָי ִחיד (ִּכְׂשָּבה אֹו ֵׂש ִעיָרה) ְלכּוֵּלי ָע ְל ָמא. ְו ֻד ְג ָמא ְל ִאּסּור ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ָּכ ֵרת ְּב ֵמ ִזיד ְו ָח ָטאת ְוהֹורּו הֹו ָר ָאה ְל ָכל ִיְׂש ָר ֵאלְ ,ו ָעׂשּו ָּכל ַה ָּק ָהל
ְּבׁשֹו ֵגג ,הּוא ֲא ִכי ַלת ֵח ֶלבֶׁ .ש ִאם הֹורֹו ֵּבית ִּדין
ּו ִמ ְק ֶרה ֶׁשְּלכּוֵּלי ַע ְל ָמא ְּכֶׁשהֹורּו ֵּבית ִּדין ַעל ֵח ֶלב ְמ ֻס ָּים (ְּכגֹון ֵח ֶלב ַהְּכ ָליֹות) ֶׁשהּוא ֻמ ָּתר, אֹו ֻרָּבן ַעל ִּפי ֶהםְ ,מ ִבי ִאים ַעל ֶזה ַּפר ְל ַח ָּטאת.
ְל ַה ִּתיר ֵח ֶלבְ ,וֹלא ְי ֵהא ִּדין ַּפר ֶה ְע ֵלם ָּד ָבר
ֶאָּלא ַח ַּטאת ָי ִחידִ :אם הֹורֹו ֵּבית ִּדין ׁ ֶּש ֵאין ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ַעל ִּפי ֶהם ִ -מ ְת ַח ְּי ִבים ְּב ַפר. ְוהּוא ַהִּנ ְק ָרא "ַּפר ֶה ְע ֵלם ָּד ָבר ֶׁשל ִצּבּור",
ַּבּתֹו ָרה ִאּסּור ֵח ֶלבֵ .אין זֹו הֹו ָר ָאה ֶׁש ַח ָּי ִבים
ָע ֶלי ָה ַּפרֵּ ,כי ָון ֶׁשָּכל ֶי ֶלד ַּב ֵח ֶדר יֹו ֵד ַע ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ְו ִאם ֲא ָנִׁשים ְי ִחי ִדיםְ ,וֹלא רֹב ַה ָּק ָהלָ ,עׂשּו ֶׁשהּוא ִמָּפ ִרים ַהִּנְׂש ָר ִפים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו ִּב ְת ִחי ַלת
ַּבּתֹו ָרה ִאּסּור ֵח ֶלבִ " .זיל ְק ִרי ִּבי ַרב הּוא". ע"פ הֹו ָר ַאת ֵּבית ַה ִּדיןְ ,ל ַד ַעת
ֶּפ ֶרק " ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן" ֶׁ -שַּמִּזים ֶאת ָּד ָמם
ַּב ֵהי ָכל ִל ְפ ֵני ַהָּפרֹ ֶכת ְו ַעל ִמ ְזַּבח
מבחן ַה ְּק ֹט ֶרת.
ֶה ְע ֵלם במשנה לילדים 485 / ּו ִמי ֵמ ִביא ֶאת ַהָּפרַ ,ה ִאם
ֶׁשל ִצּבּור? ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין אֹו ַה ָּק ָהל?
ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ו ִמְׁש ָנה ט -
ְּ .1ב ָכל ֹא ֶפן ַ -ח ָּי ִבים. ַמֶּס ֶכת הֹו ָריֹות ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה ו ְל ַד ַעת ַרִּבי ֵמ ִאירַ ,ה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין
.2הֹורּו ַל ֲעקֹור ֶאת ָּכל ַהּגּוף ְּ -פטּוִריםְ ,ל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת ְמ ִבי ִאים ֶאת ַהָּפרְ .ל ַד ַעת ַרִּבי
אְּ .ב ִה ְת ַהֶּל ְכָך ַּת ְנ ֶחה אֹו ָתְך ( ִמְׁש ֵלי ו')ָ ,מ ַתי? ְיהּו ָדהַ ,ה ָּק ָהל ְמ ִבי ִאיםָּ .כל ֵׁש ֶבט
ּו ְל ַק ֵּים ִמ ְק ָצת ַ -ח ָּי ִבים. ָּ .1בעֹו ָלם ַה ֶּזה | ַּ .2ב ֶּק ֶבר | ָּ .3בעֹו ָלם ַהָּבא.
ַ .3ל ֲעקֹור ֶאת ַהּגּוף ַ -ח ָּי ִביםְ ,ל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת ְּ -פטּוִרים. ְוֵׁש ֶבט ֵמ ִביא ַּפר ְל ַע ְצמֹוַ ,סְך ַהּכֹל
ְׁש ֵנים ָעָׂשר ָּפ ִריםּ .ו ְל ַד ַעת ַרִּבי
ו .הֹורּו ֵּבית ִּדין ְמ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ׁשֹו ְג ִגין ,אֹו הֹורּו בַּ .כ ָּמה ִק ְנ ָי ִנים ָק ָנה לֹו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִׁש ְמעֹוןַּ ,גם ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין ְו ַגם ַה ָּק ָהל,
ֵּבית ִּדין ׁשֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ַה ָּק ָהל ְמ ִזי ִדיןַ ,מה ִּדי ָנם? ְּבעֹו ָלמֹו?
ֵּ .1בית ִּדין ְמ ִבי ִאין ָּפר | ְ .2מ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ׁשֹו ְג ִגין ֻּ -כָּלם ְׁ .1ש ֵני ִק ְנָי ִנים | ֲ .2ח ִמָׁשה | ֲ .3עָׂשָרה.
ַסְך ַהּכֹל ְׁשֹלָׁשה ָעָׂשר ָּפ ִרים( .הֹוָריֹות גָּ .כל ַמה ֶׁשָּבָרא ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּבעֹו ָלמֹו,
ְּפטּוִריםׁ ,שֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ְמ ִזי ִדין ֵּ -בית ִּדין ְמ ִבי ִאין ָּפר.
ְ .3מ ִזי ִדין ְו ָעׂשּו ׁשֹו ְג ִגין ְ -מ ִבי ִאין [ָּכל ָי ִחיד ְו ָי ִחיד] ִּכְׂשָּבה ֹלא ָּבָרא ֶאָּלא... ֶּפ ֶרק א' ִמְׁש ָנה ה')
ּוְׂש ִעיָרהׁ ,שֹו ְג ִגין ְו ָעׂשּו ְמ ִזי ִדין ֻּ -כָּלם ְּפטּוִרים. ִ .1ל ְכבֹודֹו | ִ .2ל ְכבֹוד ַהּתֹוָרה | ִ .3ל ְכבֹוד ִיְׂשָר ֵאל. ְּב ַמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים ְּ -כֶׁשהֹורּו
ז .הֹורּו ֵּבית ִּדין ֶׁשל ֶא ָחד ִמן ַהׁ ְּש ָב ִטיםְ ,ו ָעָׂשה אֹותֹו ִנָּצ ִבים ָאנּו ְּב ִסּכּו ָמּה ֶׁשל ַמֶּס ֶכת ָאבֹות, ֵּבית ַה ִּדין ְּבׁשֹו ֵגגְ ,ו ָעׂשּו ָה ָעם ְּבׁשֹו ֵגג.
ַהׁ ֵּש ֶבט ַעל ִּפי ֶהםַ ,מה ַה ִּדין? ֶׁש ִּמְּפ ִני ֶני ָה ּומּו ָסֶרי ָה ָל ַמ ְדנּו ַרּבֹות, ּו ְכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבָּפסּוק " ְו ִאם ָּכל ֲע ַדת
ִיְׂש ָר ֵאל [ ַה ְיינּו ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין] ִיְׁשּגּו ְו ֶנ ְע ַלם
.1אֹותֹו ַהׁ ֵּש ֶבט ַח ָּיבּ ,וְׁש ָאר ַהׁ ְּש ָב ִטים ְּפטּוִרים. ְּבעֹז ּו ִב ְנ ִחיׁשּות ִנ ְת ַק ֵּדם ִּ -כ ְכ ִפיִרים ְו ַכ ֲאָריֹות,
ֻּ .2כָּלם ְּפטּוִריםֶּ ׁ ,ש ֵאין ַח ָּי ִבים ֶאָּלא ַעל הֹוָר ַאת ֵּבית ִּדין ְל ֵע ֶבר ַה ַּמֶּס ֶכת ַהָּב ָאהֲ -הֹלא ִהיא ַמֶּס ֶכת ָּד ָבר ֵמ ֵעי ֵני ַה ָּק ָהל".
הֹוָריֹות
ַה ָּגדֹול [ַו ֲעִׂש ַּית רֹב ִיְׂשָר ֵאל אֹו רֹב ַהׁ ְּש ָב ִטים]. ֲא ָבל ִאם ָהיּו ֵּבית ַה ִּדין ְמ ִזי ִדיןְ ,ו ָה ָעם
ַ .3מ ְחֹל ֶקת.
חּ .כֹ ֵהן ָמִׁשי ַח ֶׁשהֹוָרה ִעם ַהִּצּבּור ְו ָעָׂשה ִעם ַהִּצּבּור, ׁשֹו ְג ִגיןֵּ ,בית ִּדין ְּפטּו ִרים ִמְּל ָה ִביא ַּפר ,ד .הֹורּו ֵּבית ִּדין ַל ֲעבֹור ַעל ַא ַחת ִמָּכל
ַה ִאם ִמ ְתַּכֵּפר לֹו ִעם ַהִּצּבּור? ִמ ְצוֹות ָה ֲאמּורֹות ַּבּתֹוָרהְ ,ו ָה ַלְך ַה ָּי ִחיד
ֵּ .1כן | ֹ .2לא | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ְו ָעָׂשה ׁשֹו ֵגג ַעל ִּפי ֶהםַ ,ה ִאם ַח ָּיב ַה ָּי ִחיד הבל פיהם
ְּב ָקְרָּבן?
טֵ .אין ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבים ַעד ֶׁשּיֹורּו ְּב ָד ָבר... ַרִּבי ַר ֲח ִמים ְמ ַל ֵּמד ּכֹ ֵהן זצוק"ל (כ"ה
ִ .1אם ַּגם ֵּבית ִּדין ָעׂשּו ָּ -פטּור ַה ָּי ִחידֹ ,לא ֱאלּול תרכ"ה – ד' ֵׁש ֶבט תרצ"ב) ָה ָיה ַרָּבּה
ֶׁ .1ש ְּזדֹונֹו ָּכֵרת ְוִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת. ָעׂשּו ַ -ח ָּיב | ְּ .2ב ָכל ֹא ֶפן ַ -ח ָּיב. ֶׁשל ְק ִהַּלת ָּפַרס ִּבירּוָׁש ַלִים ְּכ ָבר ִּב ְהיֹותֹו
ֶׁ .2ש ְּזדֹונֹו ָּכֵרתְ ,ו ַאף ֶׁש ֵאין ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת. ְּ .3ב ָכל ֹא ֶפן ָּ -פטּור. ְּכ ֶבן ַא ַחת ֶעְׂשֵרה ֵה ֵחל ּדֹוֵרׁש ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת.
ֶׁ .3שׁ ִּש ְג ָגתֹו ַחָּטאתְ ,ו ַאף ֶׁש ֵאין ְזדֹונֹו ָּכֵרת. ְּדָרׁשֹו ָתיו ְזכּורֹות ַו ֲחקּוקֹות ְּב ִע ָּקר ִמּׁשּום
ה .הֹורּו ֵּבית ִּדין ַל ֲעקֹור ֶאת ָּכל ַהּגּוף, ֶׁשְּכֶׁש ָה ָיה ְמ ַס ֵּים ַה ֶּי ֶלד ֶאת ְּדָרָׁשתֹו ָהיּו ַה ָּק ָהל
יַ .ה ִאם ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבים ַעל ְׁש ִמי ַעת ַהּקֹול ְו ַעל ִּבּטּוי אֹו ֶׁשהֹורּו ְל ַבֵּטל ִמ ְק ָצת ּו ְל ַק ֵּים ִמ ְק ָצת, נֹו ֲה ִגים ְל ַה ְכִריז ְולֹו ַמרֶׁ :שעֹוד ֹלא ָמ ְלאּו לֹו
ְׂש ָפ ַת ִים?
ַה ִאם ֵּבית ַה ִּדין ַח ָּי ִבים ְל ָה ִביא ַּפר
בהצלחה! ַ .1ח ָּי ִבים | ְּ .2פטּוִרים | ַ .3מ ְחֹל ֶקת .
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ְׁש ָלׁש ֶעְׂשֵרה ָׁש ִנים ְו ֵאינֹו "ַּבר ִמ ְצָוה"ָּ .כְך
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ֶׁשהּוא ֹלא יּו ַכל ְל ַהְׁש ִלים ִמ ְנָין ְו ַל ֲענֹות ַק ִּדיׁש
ַהֶּנ ֱא ָמר ְּב ִסּיּום ַה ְּדָרָׁשהְּ .בֶׁשל ָּכְך ָז ָכה ַלִּכּנּוי
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ראה "מולא קוצ'יק" ( ָח ָכם ָק ָטןַּ ,בׂ ָּש ָפה ַה ַּפְר ִסית),
-מבחן לילדים מס' - 479 -מבחן שבועי מס’ - 179
ְוֵׁשם ֶזה ָּד ַבק ּבֹו ָּכל ַח ָּייו ּובֹו ִה ְתַּכֵּבד.
א 1 .ב 2 .ג 4 .ד 3 .ה 1 .ו 3 .ז 3 .ח 4 .ט 1 .י 2 .א 2 .ב 1 .ג 3 .ד 2 .ה 3 .ו 1 .ז 2 .ח 3 .ט 1 .י1 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת | ד פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
הקדמה למשנה
הקדמה כללית למסכת זבחים
במקום השחיטה .זר שהוליך את הדם ,נחלקו הרא"ש) תמהו מנין לו זה ,דשפיר יש לפרש יש ד' סוגים עיקריים של זבחים -קרבנות
אמוראים (ט"ו א') אם הדם נפסל ,שיש מאן שאף אם עשאה בסכין נקראת מליקה ,אלא בהמה ועוף -חטאת ,עולה ,אשם ושלמים.
דאמר שלא נפסל הדם ורק לא נתקיימה שאחד מדיני מליקה הוא שישחוט בצפורן
עבודת ההולכה ,ולכן צריך להחזיר את הדם ולא בסכין ,כמו שמליקה היא ממול עורף חטאת ,עולה ואשם הם קדשי קדשים,
למקום השחיטה ויוליכנו כשר למזבח ,ויש ולא בצואר ,והוכיחו כן ממה ששנינו בפרק ושלמים הם קדשים קלים [מלבד כבשי
מאן דאמר שנפסל הדם ,ומכל מקום מודה ז' (מ"ה) 'מלק בסכין' ,הרי שנקרא מליקה, עצרת] .חילוקי הדינים בין הקרבנות שנינו
שאם יש עוד דם הנפש יחזור ויקבל דם חדש,
כמו לענין קבלה ,שאע"פ שזר שקיבל את [ופירשו הגמרא בחולין שם באופן אחר]. בפרק איזהו מקומן (פ"ה).
הדם ,נפסל הדם ,מכל מקום לא נפסל הקרבן,
בחטאת העוף הכהן חותך אחד מהסימנים תודה [לארבעה שצריכים להודות] היא
ואם יש עוד דם הנפש ,יחזור ויקבלנו. [או רובו] כדין שחיטת עוף שהוא בסימן בכלל שלמים ,ובכור [ולד של בהמה טהורה
אחד ,ואסור לחתוך יותר ,שנאמר (ויקרא ה', שהוא פטר רחם לאמו ,והוא קדוש מאליו]
זריקה ח') 'ולא יבדיל' ,ואם הבדיל פסול[ ,אך יש ומעשר בהמה [שצריך להפריש בהמה אחת
מאן דאמר (ס"ה ב') שמותר להבדיל ,ומאי מכל עשר בהמות ולהקריבה] הם קדשים
העבודה הרביעית היא 'זריקה' ,וכפרת 'ולא יבדיל' ,אין צריך להבדיל] .אמנם קלים ודומים לשלמים (עי' רמב"ם הל' מעשה
הבעלים תלויה בזריקה ולא בשאר עבודות בעולת העוף חייב להבדיל ,ולכן חותך שני
(עי' מנחות י"ט א') .ברוב הקרבנות מלבד הסימנים[ ,לדעת רבנן שני סימנים שלמים, הקרבנות פ"י ה"ז).
חטאת הכהן 'זורק' את הדם מתוך הכלי, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון רוב שני
וברובם זורק על שתי פינות המזבח -קרן סימנים] ,אע"פ שהכשרו של עוף בחולין עבודות של זבחים
מזרחית צפונית וקרן מערבית דרומית - הוא בסימן אחד .כשהוא מולק צריך ליזהר
ועל ידי זה הדם מגיע לכל ארבע רוחות שלא יחתוך רוב בשר הצוואר לפני שחותך יש ד' עבודות הדם בקרבן:
של המזבח ' -שתי מתנות שהן ארבע' ,ויש את הסימנים ,משום שמיד שחתך את השדרה
קרבנות שהדם ניתן 'למעלה' ,ויש קרבנות והמפרקת ורוב בשר ,נעשה העוף נבילה שחיטה
שהדם ניתן 'למטה' ,עי' לקמן[ .בקרבן פסח ונחשב כמת ,ושוב אינו מועיל לחתוך את
נחלקו תנאים (ל"ז א') אם מצותו בזריקה שחיטה היא העבודה הראשונה של ד'
כשאר קרבנות ,או ב'שפיכה' ,דהיינו הכהן הסימנים (חולין כ"א א'). עבודות הדם ,ובבהמה צריך לשחוט שני
'שופך' את הדם על המזבח בנחת ,ואינו הסימנים -הקנה והושט -או רובם ,כמו
זורקו מרחוק] .בדיעבד כל שהגיע דם לכל קבלה בשחיטת חולין .וממה שנאמר (ויקרא א' ,ה')
מקום במזבח -אפילו פעם אחת -בכל צורה 'ושחט את בן הבקר ,והקריבו בני אהרן
שהיא ,הקרבן כשר והבעלים נתכפרו ,אמנם העבודה השנייה היא קבלת הדם ,שמיד הכהנים את הדם' ,למדו חכמים (פ"ג מ"א) שרק
שנשחטו הסימנים ,כהן צריך לקבל את 'דם מקבלה ואילך ' -והקריבו' -העבודה כשרה
הבשר והאימורים נפסלו (כ"ו ב'). הנפש' ,דהיינו הדם היוצא בקילוח בשעה רק בכהן ,אבל שחיטה כשרה לכתחילה אף
ששוחט את הסימנים[ ,אבל לא 'דם העור' בזרים ופסולים ,ולכן אמרו בגמרא (י"ד ב',
בחטאות הכהן 'נותן' את הדם על המזבח, שיוצא לפני ששוחט את הסימנים ,ולא 'דם ועוד) 'שחיטה לאו עבודה היא'[ .אמנם לענין
דהיינו שטובל את אצבעו בדם ,ונותן קצת התמצית' שיוצא אחרי דם הקילוח כשכבר פסול שלא לשמה ,וכן לענין מחשבת חוץ
דם על כל ארבע קרנות המזבח ,ולכן זריקת מתה הבהמה לגמרי (כ"ה א')] .הכהן מקבל את לזמנו וחוץ למקומו (עי' לקמן) ,אף שחיטה
הדם בחטאת נקראת 'מתנות' .בדיעבד אם הדם לתוך מזרק שהוא כלי שרת ,ולכתחילה נקראת עבודה ,והמחשב שלא לשמה ,או חוץ
נתן רק מתנה אחת ,להלכה הקרבן כשר צריך לקבל את כל דם הנפש ,ובדיעבד אם
קיבל רק שיעור דם שיכול לקיים בו עבודת למקומו או חוץ לזמנו ,נפסל הקרבן].
והבעלים נתכפרו. 'זריקה' (עי' לקמן) ,כשר .אם נשפך הדם ע"ג
קרקע לפני שנתקבל בכלי ,נפסל הדם (פ"ב בקרבנות עוף הכהן 'מולק' את העוף
בחטאת חיצונה ,כגון יחיד העובר בשוגג מ"א) ,אמנם הקרבן עדיין כשר ,ולכן אם יש עוד בצפורנו ואינו שוחטו בסכין ,דהיינו
על לאו שזדונו כרת ,הדם ניתן על המזבח דם הנפש ,יחזור ויקבלנו .אם נשפך הדם ע"ג שמכניס את צפרנו לתוך העורף של העוף
החיצון בעזרה ,ובחטאת פנימית ,כגון פר קרקע אחרי שכבר נתקבל בכלי שרת ,הדם [ולא לתוך הצוואר כמו בשחיטה] ,וחותך
העלם דבר של צבור ,הדם ניתן על המזבח כשר ,ויכול לאספו ולהחזירו לכלי (פ"ג מ"ב). את השדרה והמפרקת עד שמגיע לסימנים,
הפנימי בהיכל ,וגם מזים דם על הפרוכת וחותכם .מליקה כשרה רק בכהן ,ולא
המבדילה בין הקודש לקודש הקדשים, אם זר או פסול קיבל את הדם ,הדם נפסל, כשחיטה שכשרה אף בזר[ .המולק עוף של
[והאימורים מוקטרים על המזבח החיצון, אבל הקרבן כשר ,ולכן אם יש עוד דם הנפש, חולין ,העוף נעשה נבילה ,כדין כל בהמה
והבשר נשרף מחוץ לירושלים במקום מיוחד, ועוף שמתו שלא ע"י שחיטה ,והאוכלו
והוא אסור באכילה ,ולכן נקראים 'פרים יחזור כשר ויקבלנו (פ"ג מ"א). עובר בלאו ,אבל חטאת העוף שנמלק כדין,
הנשרפים']. בקרבנות עוף אין קבלת הדם בכלי התורה התירתו באכילה לכהנים].
וממילא אין גם הולכה ,ולענין זריקה עי'
זר או פסול שזרק את הדם ,כל הדם הנה רש"י בחולין (כ"א א' ד"ה שן) כתב
שבמזרק נפסל ,ונסתפקו בגמרא (ל"ד ב') מש"כ לקמן (בסוף 'זריקה'). שמהותה של מליקה היא בצפורן ,ואם חתך
אם 'עושה שיריים' ,דהיינו אם גם שאר בסכין ממול ערפו אינה נחשבת מליקה כלל
הדם שבקרבן נפסל ,או שמא שאר הדם הולכה [ -ובזה ביאר שאי אפשר לפרש מה ששנינו
לא נפסל ,ולכן אם יש עוד דם הנפש ,יכול שם 'כשר בשחיטה פסול במליקה' ,דמיירי
העבודה השלישית היא 'הולכה' ,שכהן בשחיטה ומליקה בסכין ,משום שמליקה
לחזור ולקבלו. צריך להוליך למזבח את הדם שקיבל במזרק בסכין אינו 'מליקה פסולה' אלא אינה מליקה
ה| כלל] -אמנם הראשונים (רמב"ן ,רשב"א ,תוס'
קביעותא ללומדי המשנה היומית
קביעותא 072-272-2200
המשנה וההלכה היומית
חותמים על שטר שותפות
וזוכים לשנה טובה ומתוקה
שותפים עם שליחי "קביעותא"
שכל יהודי יהיה מחובר לתורה
המפעל ללימוד קביעותא שיעורי תורה במשנה ובהלכה היומית | תוכניות מבחנים למבוגרים ולצעירים
המשנה וההלכה היומית ישיבות ערב לתשב”ר | לוחות שנה עם סדר הלימוד ברבבות עותקים
להנצחת ששת המיליונים )ע“ר( המשנה וההלכה היומית קביעותא בטלפון 072-322-3020שיעורים ,מבחנים ,לוח ועוד | עלונים שבועיים
קרן פרסים ומלגות | מפעלי צדקה וחסד | מפעל הנצחה משניות וקדיש
מס‘ עמותה580498921 :
נוסד בשנת תש“ז | ע“י הגה“צ רבי יונה שטנצל זצ“ל
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
ובשרו נאכל ,אמנם יש קרבנות שהקרבן הפנימיות שפיכת שיריים מעכבת [להלכה]. בקרבנות עוף -עולת העוף וחטאת
נפסל לגמרי ,וכמו ששנינו בפרק א' שנחלקו העוף -אין זריקה או שפיכה מכלי ,או מתנה
אכילת המזבח ואכילת הכהנים ביד ,אלא 'הזאה' ו'מיצוי' :בחטאת העוף
בזה תנאים. הכהן 'מזה' ,דהיינו שנוטל את העוף עצמו
אחרי שנזרק הדם ,האימורים מוקטרים ומנענו כדי להזות מדמו על המזבח ,ואח"כ
'לשם זובח' ר"ל שד' עבודות הדם צריכות על גבי המזבח ,ונקרא 'אכילת מזבח'. 'ממצה' את הדם ,דהיינו שדוחק את העוף
ליעשות לשם בעל הקרבן ,ואם חישב על הקטרת האימורים אינה מעכבת את הכפרה, על קיר המזבח והדם מתמצה על הקיר.
קרבנו של ראובן לשם שמעון ' -שינוי אלא כל שנזרק הדם ,נתכפרו הבעלים .ברוב מיצוי בחטאת העוף הוא כמו שפיכת שיריים
בעלים' -פסלו ,וברוב הקרבנות פסלו רק הקרבנות הבשר נאכל -במקצת הקרבנות בשאר קרבנות .בעולת העוף יש רק מיצוי,
לענין שלא עלה לבעלים לשם חובה ,וכנ"ל הבשר נאכל לכהנים ובמקצתם לבעלים - ומיצוי בעולת העוף הוא כמו זריקה בשאר
בשינוי קודש[ .כל שאר הכוונות ששנינו קרבנות ,וכיון שבעולת העוף כבר הבדיל
בפרק ד' שם ,אינן אלא לכתחילה ,ואין בהן ובעולה אף הבשר מוקטר על גבי המזבח. את הראש מהגוף ,גם נוטל את הראש ודוחקו
פסול כלל]. בחטאת העוף אין למזבח כלום אלא כולה על קיר המזבח ,ודמו מתמצה.
לכהנים ,ובעולת העוף כולה למזבח .נמצא
סתמא לשמה -אע"פ שהקרבן צריך ליקרב שבעופות אין גם אכילת מזבח וגם אכילת 'ניתנין למעלה' ו'ניתנין למטה' -המזבח
לשם אותו סוג קרבן ,וכן לשם הבעלים ,מכל כהנים ,אלא או כולו למזבח או כולו לכהנים. גבוה עשר אמות[ ,אמה יסוד ,ה' אמות קיר
מקום אין העובד צריך לכוין כן להדיא ,אלא התחתון ,ג' אמות קיר העליון ,אמה קרנות],
אף אם שחט או קיבל או הילך או זרק סתם אמרו בגמרא (פסחים נ"ט ב') והקיר התחתון בולט מהקיר העליון טפח
בלא מחשבה כלל -לא לשם אותו קרבן, לכל רוח ,והגג של הקיר התחתון [הבולט
ולא לשם קרבן אחר -הקרבן כשר ועלה כל העוסק טפח] נקרא 'סובב' ,ועליו הכהנים הולכים
לבעלים לשם חובה ,משום ש'סתמא לשמה', בתורת חטאת כאילו
דהיינו שהקרבן מצד עצמו עומד ליקרב הקריב חטאת וכל סביב המזבח .קו אדום ' -חוט הסיקרא' -
למה שהוא ,ולכן כשאין מחשבת המקריב העוסק בתורת אשם מקיף את הקיר התחתון אמה מתחת צדו
להוציא מסתמא זו ,ממילא הקרבן הוקרב כאילו הקריב אשם העליון ,וברוב הקרבנות הדם נזרק על
למה שהוא ,והוא כשר (גמרא) .ואמרו החצי התחתון של המזבח -מתחת לחוט
בגמרא (ב' ב') -בביאור המשנה לקמן (מנחות קי). הסיקרא שהוא ה' אמות מהקרקע -וכן
(פ"ד מ"ו) -שתקנו חכמים שלא יחשב בחטאת העוף ההזאה והמיצוי הם למטה
כלל אלא יסמוך על 'סתמא לשמה' ,שאם שהבשר שבקרבנות מחוט הסיקרא ,בקרן דרומית מערבית,
יחשב חיישינן שיחשב בטעות לקרבן שנאמר 'יסוד' ,ומשם נלמד שהדם של
נאכל לכהנים' ,כהנים אוכלים ובעלים
אחר. ההזאה והמיצוי צריך לירד לנקב ביסוד
מתכפרים' ,אמנם אין כפרה זו מעכבת, (עי' רע"ב ותוי"ט פ"ו מ"ד) ,שהוא למטה בקרן
הרע"ב בתחילת המסכת כתב ,ע"פ רש"י, דרומית מערבית ,ואם היה מזה וממצה
שמחשבת 'שלא לשמה' הוא רק כשמחשב ועיקר הכפרה היא בזריקה. למעלה מחוט הסיקרא ,פעמים היה מזה על
לשם קרבן אחר ,כגון ששחט עולה לשם הקיר העליון ,והדם היה מתעכב על הסובב
שלמים ,ומבואר שאם לא חישב לשם קרבן כוונות בעבודות הקרבן ולא היה יורד ליסוד .אמנם בחטאת בהמה
אחר ,ורק חישב שלא לשם עולה ,לא פסלה הדם נזרק למעלה מחוט הסיקרא ,וכן בעולת
כלל ,ונראה הטעם ע"פ מה שביאר רש"י (ג' פסול שלא לשמה העוף המיצוי הוא למעלה מחוט הסיקרא,
א' ד"ה לאו מינה) בעיקר טעם הפסול של שלא שבעולת העוף לא נאמר יסוד ,ועוד שנאמר
לשמה ,שכתב שהשם של הקרבן שחישב שנינו בסוף פרק ד' (מ"ו) 'לשם ששה דברים 'ומלק והקטיר'' ,והקטיר ונמצה דמו' ,ודרשו
נתפס בקרבן ועוקר ממנו את שמו ,שלפי הזבח נזבח :לשם זבח ,לשם זובח ,לשם השם, מה מליקה בראש המזבח אף הקטרה בראש
זה רק כשחישב לשם קרבן אחר ,פסלו ,אבל לשם אשים ,לשם ריח ,לשם ניחוח ,והחטאת המזבח ,ומה הקטרה בראש המזבח אף
אם חישב שלא לשם עולה ,לא פסלו ,שהרי והאשם לשם חטא' ,ומבואר שהמקריב קרבן מיצוי בראש המזבח[ .עיקר מקום המיצוי
לא נתפס בקרבן שם אחר[ ,שכיון ש'סתמא של עולת העוף הוא בקרן דרומית מזרחית,
לשמה' ,אע"פ שלא כיוון לשם אותו קרבן, צריך לכוין שש מחשבות בהקרבתו. אבל כשהיו הרבה כהנים מתעסקים במיצוי
של עולת העוף ,היה אפשר לעשות מיצוי
הקרבן כשר ועולה לבעלים לשם חובה]. הפרק הראשון של המסכת מיירי בשתי גם בקרן דרומית מערבית] .ויש שנתנו סימן
המחשבות הראשונות -לשם זבח ולשם לדבר :בעוף עולה למעלה ,חטאת למטה,
והנה עיקר דברי רש"י הנ"ל בביאור זובח' .לשם זבח' ר"ל שד' עבודות הדם ובהמה הוא להיפך ,שבחטאת בהמה זריקת
הפסול שלא לשמה באים לבאר הטעם שאם צריכות ליעשות לשם אותו סוג קרבן שהוא, דמה היא למעלה ,ובעולת בהמה זריקת דמה
חישב לשם חולין לא פסלו ,שבזה ביאר שרק שאם הוא קרבן חטאת ,צריך לכוין לשחוט,
אם נתפס בזבח שם אחר של קרבן פוסלו, לקבל ,להוליך ולזרוק לשם חטאת ,ואם הוא היא למטה.
אבל שם חולין לא נתפס בו לעקור ממנו שלמים לשם שלמים ,וכדומה ,ואם חישב
את שמו (רש"י שם) ,אמנם הרע"ב הביא קרא המקריב לשם קרבן אחר ' -שינוי קודש' - שפיכת שיריים
בטעם שאם חישב לשם חולין לא פסלו, פסלו ,וברוב האופנים פסלו רק לענין שלא
והן שתי לשונות בגמרא אם הוא מקרא או עלה לבעלים לשם חובה -שאם היה קרבן מצוה לכתחילה לשפוך את שיירי הדם
חובה צריך להביא אחר -אבל הקרבן עצמו שבכלי לתוך נקב ב'יסוד המזבח' ,אמנם
מסברא. לא נפסל ואימוריו מוקטרים על גבי המזבח, בדיעבד רק ד' העבודות הנ"ל -שחיטה,
קבלה ,הולכה וזריקה -מעכבות את הקרבן
ברמב"ם (הל' פסולי המוקדשים ריש פי"ג) ואת הכפרה [להלכה] ,אמנם בחטאות
משמע שביאר הפסול של שלא לשמה באופן
אחר [ -ודלא כרש"י הנ"ל] -שהמחשבה
מצד עצמה בכחה לפסול את הקרבן ,כמו
ז|
קביעותא ללומדי המשנה היומית
הקרבן לגמרי ,והבשר נאסר באכילה ,אף אם את הקרבן .ובטעמם של חכמים -שמחשבת מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו (עי' לקמן),
לא עשה אח"כ כמו שחישב ,אלא עשה הכל שלא לשמה פוסלת אף בהולכה -פירש שעצם המחשבה פוסלת ,ועי' בחידושי מרן
כדין וגם אכל במקומו[ .אמנם אסור לאכלו הרע"ב ,ע"פ רש"י והרמב"ם בפיהמ"ש רי"ז הלוי (הל' מעשה הקרבנות פ"ד הי"א) ,וע"ע
כיון שנפסל הקרבן .ואם חישב מחשבת שם ,שמודים חכמים שהולכה היא עבודה
חוץ למקומו [או חוץ לזמנו] לפני זריקה, שאפשר לבטלה ,אלא שסוברים שמכל בכתבים בשם הגרי"ז (ריש המסכת).
בפשטות גם אסור לזרוק את הדם ,שהרי מקום באופן שלא שחט לצד המזבח והוצרך
שנינו (פ"ח מ"ז) שאסור לזרוק 'דם פסולין', להוליך את הדם למזבח ,עבודה גמורה היא, שלא לשמה בקרבנות ציבור -המחשב
אמנם המיוחס לר"ש משאנץ (בתו"כ ויקרא א', ומחשבה פוסלת בה[ ,אמנם הרמב"ם בהל' לשם קרבן אחר [שינוי קודש] בקרבן צבור,
פרשתא ג' פרק ד' אות ט') הביא שיטה דמותר פסולי המוקדשין (פ"א הכ"ג) כתב שלהלכה הקרבן כשר ועלה לצבור לשם חובה ,משום
לזרוק את הדם אחרי שחישב מחשבת הולכה היא עבודה שאי אפשר לבטלה, ש'סכין מושכתן למה שהן' ,ואין בכחו של
פיגול כיון שלא נקבע בפיגול עד הזריקה, וחייב לשחוט את הקרבן רחוק קצת מן האדם המקריב להחיל בקרבן שם נוסף
עיי"ש ,ודיעה זו תפרש מה ששנינו שאסור המזבח ואח"כ להוליך את הדם למזבח ,וכן ולהוציאו ממה שדינו להיות .וגם המחשב
לזרוק דם פסולין ,דמיירי בפסולים אחרים פירש גם רש"י בהמשך הסוגיא שם (י"ד א'), לשם בעלים אחרים [שינוי בעלים] -כגון
כגון רובע ונרבע ,אי נמי מיירי אחרי מתנה וכ"כ גם תוס' (י"ג א') ,וכן לכאורה מבואר ששחטו לשם יחיד -לא פסל כלל את
ראשונה שאף לשיטה זו כבר נקבע בפיגול]. הקרבן ,והקרבן עולה לצבור לשם חובה,
בסוגיא שם ,וצ"ע]. משום שבקרבן צבור כולם בעלים ,ולכן לא
ואם בשעת עשיית אחת מד' עבודות הדם נחשב שינוי בעלים (גמרא ד' א' ורש"י ותוס' שם).
חישב שאח"כ יאכל חוץ לזמנו הראוי לו - פיגול
כגון ששחטו על מנת לאכול בשרו אחרי פסול שלא לשמה בהולכה -נחלקו
הזמן שנעשה נותר -או חישב שאח"כ יזרוק אם בשעת עשיית אחת מד' עבודות הדם תנאים אם מחשבת שלא לשמה פוסלת בכל
דמו חוץ לזמנו הראוי לו ,הרי זה 'פיגול', חישב שאח"כ יאכל חוץ למקומו הראוי לו ד' עבודות הדם ,או רק בשחיטה ,קבלה
דהיינו שהקרבן נתפגל והאוכלו חייב כרת, -בין אכילת מזבח של הקטרת אימורין וזריקה ,אבל לא בהולכה ,שרבי שמעון
אף אם אח"כ עשה את כל העבודות כדין, ובין אכילת אדם של אכילת הבשר ,שבשתי סובר (פ"א מ"ד) שכיון שהולכה היא 'עבודה
אכילות הכתוב מדבר -או חישב שאח"כ שאפשר לבטלה' -שהרי יכול לשחוט בצד
ואף אכלו בתוך זמנו. יזרוק דמו חוץ למקומו הראוי לו ,1פסל את המזבח -אם חישב בה שלא לשמה ,לא פסל
.1ובשחט ע"מ לקבל חוץ למקומו [או חוץ לזמנו] ,נחלקו הראשונים אם פוסל (עי' תוס' ט' ב' ד"ה מחשבין ,ורשב"א חולין ל"ט א' ,ועוד).
רץ למשנה פרפראות המועד
יהיה לכם שיעור קבוע בכל יום ִ ּכי ִי ְצ ְ ּפ ֵנ ִני ְבּ ֻס ֹּכה ְ ּביֹום ָר ָעה ַי ְס ִ ּת ֵר ִני ְ ּב ֵס ֶתר ָא ֳהלֹו (תהילים כז,ה)
למקרא ולמשנה וכו' וגם כי אין
יצר הרע שולט ללומד שלא לשמה על ידי מצות סוכה שבני ישראל מקיימים ,על ידי זה המה נסתרים מכל הרעות ,ונמתקים כל
בלימוד משנה ומקרא ואף שלא הדינים בחסדים וברחמים גמורים ,ונשפעים כל הטובות והברכות על כל ישראל .בכלל ובפרט
ראיתם כך ממני בנערותי עשיתי
כן ולעת זקנתי בגד בי הזמן והייתי ברוחניות ובגשמיות( .מגן אברהם להרה"ק רבי אברהם המגיד זיע"א)
טרוד מאד ולא הייתי יכול לקיים
כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן קטרגא (זוה"ק ח"ג דף ק' ע"ב)
כאשר עם לבבי.
וכמו ששמעתי מכ"ק אבי האדמו"ר זצללה"ה (בעל האבני נזר זיע"א) שאין לקרוא קריאת שמע
(מתוך צוואתו שעל המיטה בסוכה אלא פרשה הראשונה לבד כמו בליל שימורים .וכמו למטה כן למעלה אין
של בעל נתיבות המשפט)
להם יכולת להיכנס ולקטרג .וזהו שאי' כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן קטרגא.
(שם משמואל)
כוונת ד' יתברך עיון בהלכה
בנתינת המועד היתה
שברים תרועה בתשר"ת בנשימה אחת או בשתי נשימות
כדי להידבק המשך מעמוד ג'
ביראתו ואהבתו
ולעסוק בתורתו שגם לשיטתו תוקע שניהם בנשימה אחת אלא דלשיטתם צריך להפסיק הפסק
התמימה. כל דהו בין השברים לתרועה[ ,ובזה מיושב שלא קשה לר"ת מההיא דסוכה
דלרבי יהודה אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום ,דהתם שלא יפסיק יותר
(כלבו סימן ס' ,הביאו הא"ר והמשנ"ב בסימן תק"ל) מכדי נשימה קאמר וכמו שפירש רש"י ],ואילו לדעת הרמב"ן מריע ממש מתוך
השבר ודלא כהמ"ב שכתב שגם לשיטת הרמב"ן צריך להפסיק מעט ,וסיים
שם שבתקיעות דמיושב צריך לעשות כהרמב"ן בכח אחד ,ובמעומד כר"ת בב'
כוחות בהפסק פחות מכדי נשימה.
ויש בעלי תוקעים נוהגים לעשות בתקיעות דמיושב כהמשנה ברורה בנשימה
אחת בהפסק מעט ,ובתקיעות דלחש [או בתקיעות שאחר סדר התפילה
להנוהגים כן]עושים בכח אחד ממש כהחזון איש ,ובתקיעות דחזרת הש"ץ
כר"ת בשתי נשימות [והגם דלהחזון איש בדעת ר"ת צריך לעשות בב' כוחות
בנשימה אחת ,את זה הרי עשו כבר בתקיעות דמיושב] ,ונהרא נהרא ופשטיה.
|ח
קביעותא ללומדי ההלכה היומית משה פרידמן 054.847.3031
האם אתה מוותר עלההבטחה
מרן שר התורה רשכבה"ג
רבי חיים קנייבסקי שליט"א:
מי שמקבל על עצמו להצטרף ללימוד סדר
קדשים במשנה היומית יזכה לאכול קדשים!
כ"א בתשרי תש"פ -מצטרפים וזוכים!!
לקבלת לוח סדר הלימוד ,לשמיעת שיעורים,
להצטרפות למבחנים ועוד072-332-3020 :
קביעותא ללומדי המשנה היומית
ונאכל שם מן הזבחים מבחן שבועי במשנה 186 /
(מהיום ,קודשים זה הסדר יום שלי)...
מסכת הוריות ב' ז' -זבחים ב' ,א'
בהתרגשות עצומה ורטט דקדושה עברה לה השמועה מפה לאוזן בין לומדי המשנה
א .מי הם החייבים באשם תלוי?
וההלכה היומית .אתה מעודכן? מה לא שמעת מה רבי חיים בירך ????
.1היחיד והנשיא.
היה זה בחודש אלול תשע"ט בצהרי יום השישי ער"ש פרשת שופטים ,הטלפון ברשב"ם .2היחיד ומשיח.
23השמיע צלצול חרישי ה'טלפון טל'פיות שכל פיות שבעולם פונים אליו .מרן שר .3משיח ובית דין.
התורה היה שקוע ראשו ורובו בתוך ספר הלימוד מנותק לגמרי מהבאי והבל עולם הזה. .4יחיד ובית דין.
הגבאי חיכה לרגע של הפוגה ומיד שאל :הרב ,ארגון קביעותא של המשנה וההלכה
היומית רוצים לבקש ברכה ללומדים הקבועים וללומדים החדשים שמצטרפים עכשיו ב .כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו,
ונשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו ,מה מביאין?
לתחילת סדר קדשים במשנה היומית
.1כהן משיח-פר .הנשיא-שעיר.
יזקמכרוןוהדקשליבשואפיסקכ:םו!ל .2הפוך מ.1-
מאותו טלפון יחיד ומיוחד ,הטלפונים בארגון קביעותא לא מפסקים לצלצל מהארץ
ומעשר מדינות נוספות בעולם מאות לומדים חדשים ,עשרות רבות של שיעורים, .3שניהם מביאים שעיר.
ילדים ומבוגרים ,חדשים עם ישנים ,לא מוותרים על ההזדמנות הכפולה והמכופלת .4כהן משיח-פר .הנשיא-כבשה או שעירה.
שהתגלגלה לפתחם .גם לעסוק בסדר קודשים וגם להיות כלי מחזיק ברכה להבטחתו
ג .אין בין כהן משמש לכהן שעבר ,אלא...
הנדירה של מרן שר התורה .בבחינת לאו בכל יום מתרחיש ניסא.
.1פר הבא על כל המצוות.
חז"ל הקדושים לימדונו שאינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים .2עבודת יום הכפורים.
את המצוה .לעת דודים זו הגיענו שהחיינו וקיימנו להגדיל תורה ולהאדירה ,וכבר .3פר יום הכפורים.
למעלה מ 70-שנות לימוד במסגרת המשנה וההלכה היומית המאפשרת ללומדים
.4פר יום הכפורים ועשירית האיפה.
הרבים חווית לימוד עמוקה ואמתית ,בכתב ובע"פ ,בקול ובתנועה.
ד .מה דינו של כהן גדול אונן?
נקבל בברכה את מאות השותפים החדשים שהצטרפו למסגרת הלימוד
של סדר קודשים .שילכו מחיל אל חיל לעסוק בדברי תורה באהבה ,ויראו .1אינו מקריב ואינו אוכל.
ברכה בעמלם .ביום סגולי זה יום 'הושענא-רבה' בזכות קבלת עול תורה .2מקריב ואינו אוכל.
וקביעת עיתים לתורה יעזור השי"ת שיתקבלו תפילותינו ובקשותינו .3אינו מקריב ואוכל.
.4מקריב ואוכל.
לקראת השנה החדשה.
ה .מה לומדים מהפסוק "אשר לעולת התמיד"?
ה ֹו ַׁשע ָנא ,קֶֹד ׁש ַה ֳּק ָד ִׁשים.
.1שעולת הבוקר קרבה כל יום.
להפיץ את האור .2כל המקודש מחברו קודם את חברו.
בתרומה של ₪ 36בחודש תזכה להחזיק מוקד של עלוני .3כל התדיר מחברו קודם את חברו.
.4תדיר קודם למקודש.
המבחנים השבועיים באיזור שתבחר .ניתן לתרום במערכת
הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6וכן בכל עמדות נדרים ו .האיש קודם לאשה לגבי...
פלוס וקהילות ברחבי הארץ. .1להחיות ולכסות.
.2להשיב אבדה ולהוציא מבית השבי.
הלימוד השבוע הלימוד השבוע מערכת
מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ השיעורים .3להחיות ולהשיב אבדה.
ר' מרדכי מנשה בן ר' צבי משה ב"ר אברהם יהודה ז"ל והמבחנים .4להחיות ,ולהוציא מבית השבי.
הלוי הי"ד וזוג' מרת צירל בת הממוחשבת:
ר' נפתלי מאיר הי"ד נלב"ע כ"ה בתשרי ז .זה גדל עמנו בקדושה ,וזה לא גדל עמנו
072-332-3020 בקדושה ,הוא סברא להקדים...
נלב"ע כ"ה בתשרי
.1ישראל לממזר.
.2ממזר לנתין.
.3נתין לגר.
.4גר לעבד משוחרר.
ח .עולה שנשחטה לשם שלמים ,מה דינה?
.1פסולה.
.2כשרה ועלתה לבעלים לשם חובה.
.3כשרה ,אך לא עלתה לבעלים לשם חובה.
.4כשרה מדאורייתא ,אך פסולה מדרבנן.
ט .פסח בזמנו ,חטאת ואשם שנשחטו שלא לשמן,
האם כשרים?
.1פסח וחטאת -פסולים .אשם -מחלוקת.
.2חטאת ואשם -פסולים .פסח -מחלוקת.
.3חטאת ואשם -פסולים ,פסח -כשר.
.4שלשתם פסולים לכולי עלמא.
י .להלכה! האם מחשבה פוסלת בהלוך?
.1פוסלת.
.2אינה פוסלת.
.3המהלך במקום שאין צריך להלך -אין
המחשבה פוסלת.
.4פוסלת מדרבנן.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
|י
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
'פירותיהן בעולם הזה'
סגולות ללומדי המשנה זעיר פה וזעיר שם מתוך החיבור הגדול 'מעלות המשנה'
אכילת קודשים:
הלומדים בסדר קודשים
'יזכו לאכול מן הקודשים'
(מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א לקראת לימוד סדר קודשים
שע"י ארגון קביעותא -מפעל המשנה וההלכה היומית אלול תשע"ט)
הרבה משניות ,וזה ירחץ וישטוף לו ניצול מדינה של גיהינום: פרנסה:
את המוח( ,רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל )
סגולה וקבלה בידנו שאין אדם רואה משנה גימטריא 'פרנסה' ( )395ולכן
גאולה: פני גיהינום אם הוא בקי במשניות ילמד פרק משניות בכל יום סגולה
לפרנסה .משום דגם 'משנה' גימטריא
אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות וחוזר חלילה בכל יום( .ספר זכירה)
המשניות" מדרש רבה (ויקרא ז') 'נשמה' -פרנסה( .אמרי פנחס)
יראת שמים:
אריכות ימים: התמדה בלימוד:
ועסק המשנה בקביעות גורם לאדם
לימוד המשניות סגולה לאריכות ימים שיהא ירא שמים ,וסימנך מ'פני ש'מי אמר (הגאון מוילנא) לימוד וחזרת משניות
סגולה להתמדה( .כתר ראש)
(תקנת השבין) נ'חת ה'וא (הרמ"ע מפאנו)
ביטול יצר הרע:
קדושה: זרע קודש:
ולימוד משניות מסגול ביותר לבטל
תיקונים לנכשל וסגולות שלא יבא מעשה בילד שנכנסו באוזניו דברים היצר הרע ...כמו שכתב הרב עיר
לזה ,למוד תורה לשמה וללמוד שאסור לשומעם ,וכן ראה דברם וקדיש מהר"א בספרו ראשית חכמה
אסורים רח"ל ,ושאלו את רבינו כדת
משניות (טהרת ישראל) מה לעשות עמו ,ואמר :ללמוד עמו (מדבר קדמות)
הזמן גרמא בקול עת ובקול שעה
לשמיעת שיעורים ,מבחנים ,לוח הספקים ,דברי חיזוק ועוד:
וכדברים אלו גם כן אחר ימי הדין ראש השנה התקשרו עכשיו לקביעותא
ויום הכיפורים ,שבני ישראל נקיים מהחטא, בטלפון072-332-3020 :
צריכים לבחור גם בהנהגתו יתברך ,והוא גם כן לתועלת הלומדים להלן מספרי טלפון נוספים לעזר וסיוע לאוהבי תורתך
בחינת תשובה ...עם כל זה ָׁשבין אליו ומבינים
שיעורים באידיש ובעברית
שאין לנו מקום מעצמנו רק לחסות בצלו יתברך.
(שפת אמת סוכות תרל"ה) שיעורי קול הדף 02-640-0000 :
קו ישיר במשנה ובהלכה0722-990099 :
ודרך חיים תוכחות מוסר
שיעורי אמר אביי077-224-7333 :
ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים" דיסקים משנת חיים052-766-0707 :
והבעל שם טוב הקדוש פירש ואהבת לרעך
כמוך וגו' "ואהבת לרעך" וכמו שאתה תתנהג עם ספרי משניות מבוארים
רעך באהבה ואחדות" ,כמוך אני ה'" -שאני ה'
אהיה כמוך ,והוא בסוד (תהילים קכא) ה' צלך - משניות ילקוט ביאורים052-766-0707 :
שכמו שאדם מתנהג למטה עם חבריו ורעיו ,כך תלמודו בידו073-729-4030 :
יתנהג עמו מלך עליון ,כמו הצל שכל תנועה
סיעתא דשמיא :א"י – 050-416-8125חו"ל – 718-7823759
שהאדם עושה ,כך עושה הצל נגדו.
(אוצר החיים פ' קדושים)
יא |
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ָׁש ִנים ָּב ֶהן ָל ַמד ְּבכֹו ֵלל ָק ָדִׁשים ְּב ֶח ְברּו ָתא ִעם ֶׁשׁ ָּש ַחט ָק ְרָּבנֹו ֶׁשל ְראּו ֵבן ְלֵׁשם ִׁש ְמעֹוןְּ .ד ָכְך ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים
ַרִּבי ֶא ְל ָח ָנן ַו ֶס ְר ָמן ,הּוא מּו ָכן ָל ֶתת ִּדין ְו ֶחְׁשּבֹון ֶנ ֱא ַמר ְּב ַח ָּטאתְ " :וָׁש ַחט אֹ ָתּה ְל ַח ָּטאת" (ַוִּי ְקָרא
ַמ ְת ִחי ִלים בס"ד ִלּמּוד ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים ְּב ַחג ַּבׁ ָּש ַמ ִיםִּ ,כי ֹלא ִּב ְּטלּו ֲא ִפילּו ֶר ַגע ִמִּלּמּוד.
דֹ ,לג) ֶׁ -ש ְּת ֵהא ְׁש ִחי ָטה ְלֵׁשם ַח ָּטאתְ " .ו ִכֶּפר ַה ֻּסּכֹותַּ .כ ָּידּו ַעַ ,חג ֶזה ְמ ֻרֶּבה ְּב ָק ְרָּבנֹותֶ ,אָּלא
ֶׁש ַעד ִל ְכ ִתי ַבת ׁשּורֹות ֵאּלּו ֹלא ָז ִכינּו ְל ִב ְנ ַין
ָע ָליו ַהּכֹ ֵהן" (ָׁשם ד ,לה) ָ -ע ָליו ְוֹלא ַעל ֲח ֵברֹו. ַה ַּמ ֶּס ֶכת ָה ִראׁשֹו ָנה ִהיא ַמ ֶּס ֶכת ְז ָב ִחים.
ְו ַהֶּפ ֶרק ָה ִראׁשֹון עֹו ֵסק ְּב ִע ְנ ְי ֵני " ִלְׁש ָמּה" ֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁש ּו ְל ַה ְק ָר ַבת ַה ָּק ְרָּבנֹות ְּב ֹפ ַעל.
ְו ֵכן ָצ ִריְך ְל ַכ ֵּון ְלֵׁשם אֹותֹו ַה ֵח ְטא ֶׁש ָח ָטא:
ְּכגֹון ִאם ָא ַכל ֵח ֶלבָ ,צ ִריְך ְל ַכ ֵּון ְל ַכֵּפר ַעל ְּב ָק ָדִׁשים. ַאְך ְּכ ָבר ָא ְמרּו ֲח ַז"ל ְּב ַמ ֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות
( ַּדף קיָ ).א ַמר ַרִּבי ִי ְצ ָחק ַמאי ִּד ְכ ִתיב "זֹאת
ֵח ְטא ֶזהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר "" ַעל ַח ָּטאתֹו ֲאֶׁשר ָח ָטא" - ָּכל ָק ְרָּבן ָצ ִריְך ְל ַה ְק ִריב ִלְׁשמֹוִ ,אם עֹו ָלה ּתֹו ַרת ַה ַח ָּטאת" ו" ֹזאת ּתֹו ַרת ָה ָאָׁשם" ָּ -כל
ֶׁש ְּת ֵהא ְלֵׁשם אֹותֹו ַה ֵח ְטא. ָ -צ ִריְך ֶׁש ַּי ְק ִרי ֶבָּנה ְלֵׁשם עֹו ָלהְ ,ו ִאם ְׁש ָל ִמים ָהעֹו ֵסק ְּבתֹו ַרת ַח ַּטאת ְּכ ִאּלּו ִה ְק ִריב ַח ַּטאת,
ְ -לֵׁשם ְׁש ָל ִמיםְ ,ו ֵכן ָה ְל ָאהֶ .אָּלא ֶׁשְּב ָכל ְו ָכל ָהעֹו ֵסק ְּבתֹו ַרת ָאָׁשם ְּכ ִאּלּו ִה ְק ִריב ָאָׁשם.
ַאְך ֵיׁש ִמ ְק ִרים ֶׁש ִּיְׁשחֹט ֶאת ַהֶּפ ַסח ְו ַה ַח ָּטאת ַה ָּק ְרָּבנֹותַ ,אף ִאם ָׁש ַחט ַה ָּק ְרָּבן ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה, ְו ָכ ַתב ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים ְּב ַה ְק ָּד ַמת " ֲא ִסי ַפת ְז ֵק ִנים"
ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן ְו ַה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשר. ְּכגֹון ֶׁשׁ ָּש ַחט עֹו ָלה ְלֵׁשם ְׁש ָל ִמיםַ ,ה ָּק ְרָּבן ֹלא ְּדהּוא ַה ִּדין ִּבְׁש ַאר ַה ָּק ְרָּבנֹותְּ ,ד ַגם ַּגֵּבי עֹו ָלה
ִנ ְפ ַסל ְו ַי ְמִׁשיְך ַו ִּי ְז ֹרק ַה ָּדם ְו ַי ְק ִטיר ָה ִאּמּו ִרים ְּכ ִתיב "ּתֹו ַרת ָהעֹו ָלה" "ּתֹו ַרת ַהִּמ ְנ ָחה"ְ ,ו ֵכן
ְּב ֶפ ַסחִ :אם ָׁש ַחט ֶאת ַהֶּפ ַסח ֶׁשֹּלא ִּב ְז ַמּנֹו. ְלֵׁשם עֹו ָלהַ .אְך ֹלא ָע ָלה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם
ִּד ְז ַמּנֹו הּוא ְּביֹום י"ד ְּב ִני ָסן ֵמ ֲחצֹות ַהּיֹום ְמבֹ ָאר ַּב ְּס ַמ"ג.
ָו ֵאי ָלְךְ ,ו ִאם ָׁש ַחט ִּב ְז ַמן ַא ֵחרַ ,ה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשרִּ .כי חֹו ָב ָתםּ ,ו ְצ ִרי ִכים ְל ָה ִביא ָק ְרָּבן ַא ֵחר.
ֶּפ ַסח ֶׁשֹּלא ִּב ְז ַמּנֹו הֹו ֵפְך ִל ְהיֹות ָק ְרַּבן ְׁש ָל ִמים. ֲעבֹו ַדת ַה ָּק ְרָּבנֹות ִהיא ַּכ ָּידּו ַע ֶא ָחד ִמׁ ְּשֹלָׁשה
ַמה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְּב ָק ְרַּבן ֶּפ ַסח ְו ָק ְרַּבן ַח ַּטאת, ְּד ָב ִרים ׁ ֶּש ֲע ֵלי ֶהם ָהעֹו ָלם עֹו ֵמדּ :תֹו ָרה ַו ֲעבֹו ָדה
ּו ְב ַח ָּטאתִ :אם ָׁש ַחט ֶאת ַה ַח ָּטאת ְלֵׁשם חּו ִלין ֶׁש ִאם ִנְׁש ֲחטּו ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמן ֵהם ְּפסּו ִלים.
[ ְוֹלא ְלֵׁשם ָק ְרָּבן ַא ֵחר]ַ ,ה ָּק ְרָּבן ָּכֵׁשר ֶאָּלא ּו ְג ִמילּות ֲח ָס ִדים ( ָאבֹות ֶּפֶרק א'
ֶׁשֹּלא ָע ָלה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבהַ ( .הר"ב ֶּפֶרק א' ו"ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה" ּכֹו ֵלל ַּגם ֶׁשֹּלא ְלֵׁשם ִמְׁש ָנה ב') ּו ִמֵּמי ָלא ֵּכי ָון ֶׁשּכֹה
ִמְׁש ָנה א')ָ [ .א ְמ ָנם ְּב ֶפ ַסח ִּב ְכ ַהאי ַּג ְו ָנא ָּפסּול. ַהְּב ָע ִליםְּ .כגֹון
ָּגדֹול ּכֹ ַח ַה ְק ָר ַבת ָק ְרָּבנֹות מבחן
ִּת ְפ ֶא ֶרת ִיְׂש ָר ֵאל].
ָׁ .1שִוים ַּב ֲחִׁשיבּו ָתםְ ,ו ֵאין במשנה לילדים 486 / ִמֵּמי ָלא ַהִּלּמּוד ְּב ִע ְנ ָי ִנים ֵאּלּו
ָה ֶא ָחד קֹוֵדם ַל ֲח ֵברֹו. ֶׁשעֹו ֶלה ְּכמֹו ַה ְק ָר ָבה ג"כ ָצ ִריְך
ַמֶּס ֶכת הֹו ָריֹות ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה ז ַ -מֶּס ֶכת ְז ָב ִחים
ַ .2מ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכם קֹוֵדם ְל ֹכ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ. ֶּפ ֶרק ב ִמְׁש ָנה א ִל ְרּדֹף ַא ֲח ָריו ְמ ֹאדַ ( .הח"ח ָׁשם).
ּ .3כֹ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ קֹוֵדם ְל ַמ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכם. ַּכ ָּידּו ַעֵ ,ה ִקים ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים אְ .ל ַד ַעת ַּתָּנא ַק ָּמאַ ,מה ֵמ ִביא ַהָּנִׂשיא ַעל ֻט ְמ ַאת ִמ ְק ָּדׁש
ַאְׁשֵרי יֹו ַל ְדּתֹו! ָׂש ִחים ָל ֶהם ַהְּבִרּיֹות, ְו ָק ָדָׁשיו? ְּב ַרא ִדין ֶאת "ּכֹו ֵלל ָק ָדִׁשים"ֶׁ ,שּבֹו
ַעל ַה ַּת ְל ִמיד ֶׁש ְּמ ַס ֵּים ֶאת ַמֶּס ֶכת הֹוָריֹות, ְָׂ .1ש ִעיר | ָּ .2פר | ָ .3קְרָּבן עֹו ֶלה ְויֹוֵרד. ָל ְמדּו ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ֻמ ְפ ָל ִגים,
ַמֶּס ֶכת ְועֹוד ַמֶּס ֶכתּ ,ו ְכ ָבר ֻהְׁש ַלם ֵס ֶדר ְנ ִזי ִקין, ְּכ ַרִּבי ֶא ְל ָח ָנן ַו ֶס ְר ָמןָ ,ה ַרב מפוניבז',
ַעל ְי ֵדי ַה ֲח ָזרֹות ְו ַה ִּמ ְב ָח ִניםִ -י ְזְּכֵרם ַּגם ִל ְכֶׁש ַּי ְז ִקין, בֹ ּ .כ ֵהן ָמִׁשי ַח ֶׁש ָע ַבר ִמ ְּמִׁשיחּותוֹ ְו ַא ַחר ָּכְך ָח ָטאְ ,ו ֵכן ַרִּבי ֵא ִל ָּיהּו ּדּוְׁש ִני ֶצר ְועֹודָ .ל ְמדּו ָׁשם
ָּכ ֵעת ִמ ְת ַא ֲח ִדים ֻּכָּלםָ ,ו ִתי ִקים ְו ַגם ֲח ָדִׁשים, ַהָּנִׂשיא ֶׁש ָע ַבר ִמ ְּג ֻדָּלתֹו ְו ַא ַחר ָּכְך ָח ָטאַ ,מה ְמ ִבי ִאים
ְל ַכָּפָר ָתם?
ּופֹו ְת ִחים ְּב ַצְו ָּתא ְּב ִלּמּוד ֵס ֶדר ָק ָדִׁשים, ּ .1כֹ ֵהן ָמִׁשי ַחֵ -מ ִביא ַּפרְ ,ו ַהָּנִׂשיא ֵ -מ ִביא ָׂש ִעיר. ְּב ִעּיּון ָרב ֶאת ִע ְנ ְי ֵני ָק ָדִׁשיםָ .ה ַרב
ּו ְבעֹוד ִּפינּו ָמ ֵלא ְּבִׁשירֹות ּוְׁש ָב ִחים, ּ .2כֹ ֵהן ָמִׁשי ַח ַּ -פרְ ,ו ַהָּנִׂשיא ַ -חָּטאת ַּכ ֶה ְדיֹוט. ִמּפֹו ִני ֶבז' ֵה ִעידֶׁ ,ש ַעל אֹו ָתן ָׁשֹלׁש
ְנ ַד ְפ ֵּדף ַל ַּמֶּס ֶכת ָהִראׁשֹו ָנהַ ,מֶּס ֶכת ְז ָב ִחים. ֹ ּ .3כ ֵהן ָמִׁשי ַח ַ -חָּטאת ַּכ ֶה ְדיֹוטְ ,ו ַהָּנִׂשיא ָׂ -ש ִעיר.
זַ .ה ַחָּטאת ֶׁשִּנ ְזְּב ָחה ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּהַ ,ה ִאם ְּכֵׁשָרה ְועֹו ָלה ַלְּב ָע ִלים גַ .מה ֵּבין ּכֹ ֵהן ַה ָּמׁשּו ַח ְּבֶׁש ֶמן ַה ִּמְׁש ָחה ִל ְמֻרֶּבה ְּב ָג ִדים?
ְלֵׁשם חֹו ָבה?
ַּ .1פר ַהָּבא ַעל ָּכל ַה ִּמ ְצ ֹות | ַּ .2פר יֹום ַהִּכּפּוִרים הבל פיהם
ְּ .1כֵׁשָרהְ ,ו ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבה. ַו ֲעִׂשיִרית ָה ֵאי ָפה | ֲ .3עבֹוַדת יֹום ַהִּכּפּוִריםִ ,איּסּור
ְּ .2כֵׁשָרהֶ ,אָּלא ֶׁשֹּלא ָע ְל ָתה ַלְּב ָע ִלים ְלֵׁשם חֹו ָבה. ַרֵּבנּו ַרִּבי ְיהֹו ָנ ָתן ַא ְיְּבִׁשיץ ִּב ְהיֹותֹו
ַא ְל ָמ ָנה ְו ֻט ְמ ַאת ְקרֹו ִבים. ֶי ֶלד ָצ ִעיר ִנְׁש ַאל ע"י ָא ִביוֱ :אמֹור ִלי ְּב ִני
ַ .3חַּטאת ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה ְּ -פסּו ָלה. ֲח ִבי ִביַ ,מּדּו ַע ַרק ְּב ַחג ַה ֶּפ ַסח ֶנ ֱע ָמד ַה ֶּי ֶלד
דֹ ּ .כ ֵהן ָּגדֹול ְוכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוטַ ,ה ִאם ַמ ְקִרי ִבים ְואֹו ְכ ִלים ְוׁשֹו ֵאל ֶאת ַאְרַּב ַעת ַה ֻּקְׁשיֹותַ .מּדּו ַע ֹלא
חַ .הֶּפ ַסח ֶׁשׁ ְּש ָחטֹו ְּבַׁש ֲחִרית ְּב ַאְרָּב ָעה ָעָׂשר ֶׁשֹּלא ִלְׁשמֹוַ ,ה ִאם ִּב ְהיֹו ָתם אֹו ְנ ִנים?
ָּפסּול ַּכֶּפ ַסח ִּב ְז ַמּנֹו ,אֹו ָּכֵׁשר ַּכֶּפ ַסח ִּבְׁש ָאר ְימֹות ַהׁ ָּש ָנה?
ָּ .1פסּול | ָּ .2כֵׁשר | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ּ .1כֹ ֵהן ָּגדֹול ַ -מ ְקִריב ְואֹו ֵכלּ ,כֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט ַ -מ ְקִריב
ְוֹלא אֹו ֵכל | ּ .2כֹ ֵהן ָּגדֹול -אֹו ֵכל ְוֹלא ַמ ְקִריב,
טְ .ל ַד ַעת ַרִּבי ִׁש ְמעֹוןְּ ,ב ַכ ָּמה ְּד ָבִרים ַהֶּפ ַסח ִנ ְפ ָסל?
ִּ .1בְׁש ַנִים | ִּ .2בְׁשֹלָׁשה | ְּ .3ב ַאְרָּב ָעה. ּכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט ַ -מ ְקִריב ְוֹלא אֹו ֵכל | ּ .3כֹ ֵהן ָּגדֹול - ִיְׁש ַאל ַּגם ְּב ַחג ַהֻּסּכֹות ֶאת ְׁש ֵאלֹו ָתיו ַעל
יִ .קֵּבל ֶאת ַה ָּדם ְּכֶׁשהּוא עֹו ֵמד ַעל ַּגֵּבי ֵּכ ִלים ,אֹו ַעל ַּגֵּבי ְּב ֵה ָמה, ַמ ְקִריב ְוֹלא אֹו ֵכלֹ ּ ,כ ֵהן ֶה ְדיֹוטֹ -לא ַמ ְקִריב ְוֹלא ַהׁ ִּשּנּו ִיים ֶׁשּנֹו ֲה ִגים ֶּב ָחג ַהֻּסּכֹות?
אֹו ַעל ַּגֵּבי ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹוַ ,ה ִאם ָּפ ַסל ֶאת ַה ָּקְרָּבן? אֹו ֵכל.
ַו ַּי ַען ַה ֶּי ֶלד ְּב ִחּיּוְךָ :א ִבי ַה ָּי ָקרְׁ ,ש ֵא ָלה
ְּ .1ב ָכל ֹא ֶפן ָּ -פ ַסל | ַ .2על ַּגֵּבי ֵּכ ִלים אֹו ְּב ֵה ָמה ָּ -פ ַסלַ ,על הַּ .פר ַה ָּמִׁשי ַח ּו ַפר ָה ֵע ָדהִ ,מי קֹו ֵדם ְל ִמי? ַקָּלה ִהיא זֹוְּ .ב ַחג ַה ֶּפ ַסח ָאנּו ְמ ֻסִּבים ְּבֻׁש ְל ַחן
ַּגֵּבי ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹו ֹ -לא ָּפ ַסל | ַ .3על ַּגֵּבי ֵּכ ִלים ָּ -פ ַסלַ ,על ַּגֵּבי ַּ .1פר ַה ָּמִׁשי ַח | ַּ .2פר ָה ֵעָדה | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ַהֵּס ֶדר ,רֹו ֶאה ַה ֶּי ֶלד ֵּכ ִלים ִמֵּכ ִלים ׁשֹו ִנים ַ ,הּכֹל
ְּב ֵה ָמה אֹו ַר ְג ֵלי ֲח ֵברֹו ֹ -לא ָּפ ַסל. וֹ ּ .כ ֵהן ָּגדֹול ַעם ָה ָאֶרץ ּו ַמ ְמ ֵזר ַּת ְל ִמיד ָח ָכםִ ,מי
קֹו ֵדם ְל ִמי? ָנ ִקי ּו ְמ ֻצ ְח ָצח .זֹאת ְועֹוד ָאנּו אֹו ְכ ִלים ְוׁשֹו ִתים
ַּב ֲה ִסָּבה ַ -מ ָּמׁש ִכ ְב ֵני ְמ ָל ִכיםִּ .פיו ֶׁשל ַה ֶּי ֶלד
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, נֹו ָתר ָּפעּור ְלנֹ ַכח ַה ַּמְר ֶאה ַה ֻּמ ְפ ָלא ְו ַהּקּוְׁשיֹות
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ִּכ ְמ ַעט ֶׁשִּנְׁש ָאלֹות ֵמ ֲא ֵלי ֶהןְ .ל ֻע ַּמת זֹאת ְּב ַחג
ַהֻּסּכֹותֶׁ ,ש ַּמְר ִחי ִקים ְנדֹוד ְויֹוְׁש ִבים ְּב ֻסָּכה
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת שופטים ִּ -דיַרת ֲאַרעי ַהְּנתּו ָנה ְל ִמ ְמ ְטֵרי ֶגֶׁשם ְוֶׁש ֶמׁש
-מבחן לילדים מס' - 480 -מבחן שבועי מס’ - 180 קֹו ַפ ַחת ַמה ׁשֹ ִני ֵיׁש ָּכאן ִמׁ ְּש ַאר ְימֹות ַהׁ ָּש ָנה?!
א 1 .ב 3 .ג 3 .ד 2 .ה 2 .ו 1 .ז 2 .ח 4 .ט 2 .י 4 .א 3 .ב 1 .ג 3 .ד 2 .ה 2 .ו 1 .ז 3 .ח 2 .ט 1 .י3 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת | יב פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :