עלון קביעותא 483

‫שבוע ‪ 483‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬ ‫תשע"ט ‪ -‬תש"פ אבות‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד כה אלול ה ד‪-‬ה תקעה ו‪-‬ח‬

‫ה כו אלול ה ו‪-‬ז תקעה ט‪-‬יא‬

‫ו כז אלול ה ח‪-‬ט תקעה‪-‬ו יב‪-‬א‬

‫שב"ק נצבים ה י‪-‬יא תקעו ב‪-‬ד‬

‫א כט אלול ה יב‪-‬יג תקעו ה‪-‬ז‬

‫ב א דר"ה ה יד‪-‬טו תקעו ח‪-‬י‬

‫ג ב דר"ה ה טז‪-‬יז תקעו יא‪-‬יג‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ֹנ ַהג ָי ֶפה ָה ָיה לֹו‪ְ ,‬לַרִּבי ִׂש ְמ ָחה‪ ,‬יֹו ֲעצֹו ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך‪.‬‬ ‫הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו‬
‫ַּכ ֲאֶׁשר ִנ ְת ַקל ָּב ָא ָדם ֶׁש ָה ָיה ָנתּון ִּב ְב ָע ָיה ָּכ ְלֶׁש ִהיא‪,‬‬
‫ְּבנֹו ָסף ְל ֵעצֹות ֶׁש ָה ָיה נֹו ֵתן לֹו‪ָ ,‬ה ָיה ְמ ַח ֵּזק ּו ְמעֹוֵדד‬ ‫אבות פרק ה' משנה י"ד‬
‫אֹותֹו‪ְּ ,‬כֶׁשהּוא ַמ ְד ִּגיׁש ְל ָפ ָניו ִּכי ְּבסֹופֹו ֶׁשל ָּד ָבר ַהּ ֹכל‬
‫ספרי המחשבה והחסידות המפארים את ארון הספרים היהודי‪ ,‬חלק נכבד ממשנתם‬
‫ַנ ֲעָׂשה ְלטֹו ַבת ָה ָא ָדם ּו ְל ַמ ֲענֹו‪.‬‬ ‫עוסק בסוגיית שכר ועונש בבחינת התקן עצמך בפרוזדור בכדי שתיכנס לטרקלין‪ .‬הם‬
‫לא חוסכים במילים בכדי להטמיע באדם שכל מעשה שעושה יקרב אותו אל בוראו או‬
‫יֹום ֶא ָחד ָי ָצא ַה ֶּמ ֶלְך ְל ַמַּסע ַצִיד‪ְּ ,‬כֶׁשִּל ְנ ִסי ָעתֹו הּוא‬ ‫שמא להפך‪ .‬בבית מדרשם מבכרים כל תזוזה וניד כי אם היא תהייה מדודה ומשוכלת יכול‬
‫ֵצֵרף ַרק ֶאת ׁשֹו ְמרֹו ָה ִאיִׁשי‪ ,‬ג' ֹו ִני‪ְ ,‬ו ֶאת יֹו ֲעצֹו ַה ָּקרֹוב‪,‬‬
‫האדם לזכות בחיי נצח‪.‬‬
‫ַרִּבי ִׂש ְמ ָחה‪.‬‬
‫משנתנו קובעת ברורות אדם קם ממיטתו לבש מלבושיו ויצא אל בית הכנסת או בית‬
‫ְּב ַה ִּגי ָעם ַלַּי ַער‪ִ ,‬צָּוה ַה ֶּמ ֶלְך ַעל ג'וֹ ִני ַל ְחּפֹר ּבֹור‬ ‫המדרש‪ ,‬והנה לאחר זמן יצא משם כלעומת שבא‪ .‬לכאורה לא החכים מאומה שפתותיו‬
‫ָעמֹק‪ִּ ,‬ב ְכ ֵדי ִל ְטמֹון ּבֹו ַמ ְלּ ֹכ ֶדת‪.‬‬ ‫לא נעו בתפילה מה הועיל הוא בביאתו לכאן? התנא מלמד אותנו שכן‪ ,‬אפילו הולך ואינו‬

‫ג'וֹ ִני ָעָׂשה ְּכ ִמ ְצַות ֲאדֹונֹו‪ּ ,‬ו ְל ַא ַחר ׁ ֶּשִּס ֵּים ַל ְחּפֹר‪,‬‬ ‫עושה שכר הליכה בידו‪.‬‬
‫ֵה ֵחל ְל ַע ֵּגל ֶאת ְקצֹות ַהּבֹור ִעם ַּכת ָהרֹו ִבים ֶׁשְּבָידֹו‪.‬‬
‫ְו ִהֵּנה‪ְּ ,‬בעֹודֹו חֹו ֵבט ִעם ָהרֹו ֶבה ָּב ֲא ָד ָמה ֶׁשְּס ִביב ַהּבֹור‪,‬‬ ‫הגמרא בסנהדרין (צו א‪ ).‬מספרת מעשה על המלך מרודך בלאדן‪ ,‬ששיגר איגרת והזכיר‬
‫את שמו של הקב"ה רק בסופה‪ .‬נבוכדנצר שהיה סופר המלך רץ להשיב את האיגרת‬
‫ִנְׁש ְמ ָעה ְיִר ָּיה‪.‬‬ ‫ולתקן אותה ולהציב את שמו של הקב"ה בתחילתה‪ .‬נבוכדנצר פתח בריצה אחר שילח‬
‫האיגרת והנה לא הספיק לפסוע ד' פסיעות (ג"א ג') ומיד עצר אותו המלאך גבריאל‪.‬‬
‫ָק ִלי ַע ִנ ְפ ָלט ִמֹּל ַע ָהרֹו ֶבה‪ּ ,‬ו ָפ ַגע ְיִׁשירֹות ְּבַר ְגלֹו‬ ‫הגמרא מבארת שם כי רק בזכות אותם ד' או ג' צעדים שעשה נבוכדנצר לכבוד הקב"ה‬
‫ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך‪...‬‬ ‫התגלגל הדבר שרק לו היה את הכוח להרע ולהחריב את בית המקדש‪ ,‬מוסיפה הגמרא‬
‫כי לו היה עושה עוד פסיעה אחת לא הייתה תקומה לשונאיהם של ישראל לעולם‪( .‬רבינו‬
‫ִצְו ַחת ְּכ ֵאב ִנ ְפ ְל ָטה ִמ ִּפי ַה ֶּמ ֶלְך‪ְ ,‬וג' ֹו ִני ַה ְּמ ֹב ָעת‬
‫ֹלא ָי ַדע ֶאת ַנ ְפׁשֹו ֵמ ֹרב ֶה ֶלם ְו ֵאי ָמה‪ָ ,‬ע ָלה ַעל סּוסֹו‬ ‫מהרש"א באר באופן נפלא כי ע"כ נוהגים בסיום תפילת שמונה עשרה לאחר ג' הפסיעות של עושה שלום וגו'‬
‫ְו ִנ ְמ ַלט ֵמ ַה ִּזיָרה‪ְּ ,‬כֶׁשהּוא מֹו ִתיר ַא ֲחָריו ֶאת ַה ֶּמ ֶלְך‬
‫לומר 'ויהי רצון שיבנה בית המקדש'‪ .‬שזה לעומת זה אנו פוסעים ג' פסיעות לכבודו של מקום‪ ,‬יזכה אותנו‬
‫ַה ָּפצּו ַע ְויֹו ֲעצֹו‪.‬‬
‫ויבנה לנו במהרה את בית מקדשנו שחרב מאותם פסיעות של נבוכדנצר הרשע‪).‬‬
‫ַרִּבי ִׂש ְמ ָחה ָא ַחז ְּבָידֹו ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך ְו ָא ַמר‪ֲ " :‬אדֹו ִני‬
‫ַה ֶּמ ֶלְך! ָה ָבה ַנ ְחזֹר ִּב ְמ ִהירּות ָל ִעיר‪ַ ,‬ה ֶּפ ַצע ָעלּול‬ ‫עד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬ג' פסיעות של אותו רשע קצרות מאד יש להדגיש‪ ,‬כדאיתא‬
‫ְל ִה ְז ַּד ֵהם ּו ְכ ַדאי ְל ַט ֵּפל ּבֹו ַּב ֶה ְק ֵּדם‪ִ .‬נְׁש ַּתֵּדל ְל ַה ִּגי ַע ַּכ ָּמה‬ ‫בילקוט (דניאל‪ ,‬רמז תתכס"ב) שגובהו של נבוכדנצר היה טפח‪ .‬ובכל אופן העניקו לו עוז‬
‫ותעצומות מבהילים על שכר פסיעותיו‪ .‬מידה טובה מרובה‪ ,‬אדם מישראל 'מה יפו פעמיו‬
‫ֶׁשּיֹו ֵתר ַמ ֵהר ָל ַאְרמֹון‪ַ ,‬אְך ַאל ְּד ָא ָגה‪ַ ,‬הּכֹל ְלטֹו ָבה!"‬ ‫בנעלים' שעה שהולך דבר יום ביומו אל חדרי תורה ותפילה‪ ,‬הלא שכרו מרובה לאין ערוך‪.‬‬

‫ַה ֶּמ ֶלְך ִה ְתַּכ ֵעס‪ַ " .‬מה ְלטֹו ָבה?"‪ָׁ -‬ש ַאג ‪ִּ " -‬תְר ֶאה‬ ‫וכן מפורש הוא ברש"י הקדוש שכתב בספר ירמיהו (יב ה‪ ).‬וזלה"ק‪ :‬ומדרש רבותינו אם‬
‫ְּב ֵאי ֶזה ַמָּצב ִּביׁש ֲא ִני ִנ ְמ ָצא!" ּתֹוְך ְּכ ֵדי ְּד ָבָריו‬ ‫על שכר שלש פסיעות שרץ נבוכדנצר לכבודי בימי מרודך בלאדן אתה תמה שהרביתי‬
‫ָּד ַחף ֶאת ַרִּבי ִׂש ְמ ָחה ַלּבֹור ֶה ָעמֹק ֶׁש ָה ָיה ָּפעּור‬ ‫גדולתו כל כך מה תתמה עוד כשתראה שילום שכר שאשלם לצדיקים שרצו לפני כסוסים‪.‬‬

‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫הגמרא במסכת בבא מציעא (קז א‪ ).‬מבארת את דרשתו של רבי יוחנן‪ :‬ורבי יוחנן לא‬
‫אמר הכי (האם רבי יוחנן לא אמר כך) "ברוך אתה בעיר"‪ -‬שיהא בית הכס סמוך לשולחנך‪,‬‬
‫רץ למשנה‬ ‫אבל בית הכנסת לא‪ ,‬ורבי יוחנן לטעמיה (לשיטתו) דאמר שכר פסיעות יש‪ .‬כך גם אנו‬
‫מוצאים שרבי יוחנן עצמו שמע אודות שכר פסיעות מאלמנה שגרה בשכונתו (עיין סוטה‬
‫מזה ילמד האדם מוסר השכל‪ ,‬הנוגע גם לבני‬ ‫כב א‪ ) .‬שרבי יוחנן היה רואה כי היתה מתאמצת וכל יום מגיעה להתפלל בבית מדרשו‪.‬‬
‫תורה ותלמידי חכמים‪ ,‬שיש להתאמץ להרבות‬
‫בלימוד המשניות‪ ,‬שהששה סדרי משנה כוללים‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫כל מצות התורה‪ ,‬והעוסק בהם הרי הוא כעוסק‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫בכל המצות‪ .‬וממילא יש לו הזכות‪ ,‬חוץ מהלימוד‬ ‫מרת חנה יוטא בת צבי‬ ‫הר"ר זעליג פסח‬ ‫והמבחנים‬
‫תורה בעצמו‪ ,‬שעי"ז נחשב לו כאילו קיים כל‬ ‫הערשל מרדכי הלוי ע"ה‬ ‫בן ר' ישעיה זאב ז"ל‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫המצות שלא עלה בידו לקיימם בפועל‪ ...‬וזאת הוא‬
‫הטעם שמשנ"ה הוא אותיות נשמ"ה‪ ,‬כי ע"י לימוד‬ ‫נלב"ע כה אלול תשע"א‬ ‫נלב"ע כ"ט באלול תשס"ט‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫המשנה נחשב לו כאילו קיים כל התורה‪ .‬וממילא‬
‫יש עליה לנשמתו‪ ,‬שמתקן הכל בחיים חיותו‪ ,‬והוי‬
‫אצלו תורת ה' תמימה‪ ,‬ואינו צריך למשיבת נפש‪.‬‬
‫(שמן ראש‪ ,‬ראה)‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫שאל אותה רבי יוחנן‪ ,‬כלום אין בתי כנסיות באזור מגורייך‪ ,‬השיבה לו האלמנה ולא שכר‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪183 /‬‬
‫פסיעות יש לי?‬
‫מסכת אבות ה'‪ ,‬ד' – ה'‪ ,‬י"ז‬
‫בספרי ההלכה והמוסר אנו מוצאים גם התייחסות לשכר פסיעות גם להליכה למצווה‬
‫מזדמנת ולא רק בפסיעות לבית מדרש או בית הכנסת כמו וכפי שכתב בשו"ת הלכות‬ ‫א‪ .‬איזו נפילה אינה בחשבון עשר הנפילות‬
‫קטנות ופירוש מצוות שאדם דש בעקביו בפסקים וכתבים תמצאהו שהכוונה מצעדי גבר‬ ‫שבשירת הים?‬

‫כשהולך לדבר מצוה שנחשבים לו כדאמרינן (סוטה כ"ב) שכר פסיעות איכא‪.‬‬ ‫‪ .1‬תהומות יכסיומו‪.‬‬
‫‪ .2‬תבלעמו ארץ‪.‬‬
‫מקרה מעניין אודות שכר הפסיעות לדבר מצוה אנו מוצאים בשו"ת חתם סופר (חו"מ סי'‬ ‫‪ .3‬יאכלמו כקש‪.‬‬
‫קע"ו) על דבר שוחט מכפר אחד שהיתל באיש נכבד מעיר אחרת‪ .‬הוא שלח להגיד לאותו‬ ‫‪ .4‬כסמו ים‪.‬‬
‫נכבד כי אשתו ילדה בן זכר ומכבדו במצות מילת בנו‪ ,‬והאיש החשוב שם פעמיו ונסע ד'‬
‫שעות לרגל הברית‪ .‬והנה שיקר בו חברו ונקבה ילדה והיה לשחוק בעיני כל‪ .‬החתם סופר‬ ‫ב‪ .‬מה היה הנסיון העשירי שנסו אבותינו את‬
‫השיב כי יש כאן דין אונאה (עיין בסימן רכ"ח סעיף ד' היו חמרים מבקשים לקנות תבואה וכו') וגם‬ ‫המקום ב"ה במדבר?‬
‫דיני ממונות (עיין בסימן של"ד בשוכר מלמד לבנו כו' דנותן לו שכרו משלם דיותר נוח וכו') וה"נ יותר‬ ‫‪ .1‬מן‪.‬‬
‫‪ .2‬שליו‪.‬‬
‫נוח לו למול ולקבל שכר שמים של פסיעות מליישב בטל‪.‬‬ ‫‪ .3‬מרגלים‪.‬‬
‫‪ .4‬מתאוננים‪.‬‬
‫וכן לעניין ההכנות לשבת כתב בספר פלא יועץ (ערך הכנה) ואמרו על מור"א הלוי ז"ל‬
‫שהיה מרבה בפסיעות לקנות צורכי שבת‪ ...‬כי יש שכר פסיעות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איזו מידה טובה מצאנו באליהוא?‬
‫‪ .1‬אינו נבהל להשיב‪.‬‬
‫לסיום נביא מעניין פרשתנו פרשת נצבים שמדברת אודות שכר הפסיעות‪ .‬שנינו‬
‫במסכת סופרים (פי"ח ה"ו)‪" :‬אתם נצבים היום כולכם טפכם נשיכם" ‪ -‬אנשים באין לשמוע‬ ‫‪ .2‬אינו נכנס לתוך דברי חברו‪.‬‬
‫‪ .3‬מודה על האמת‪.‬‬
‫נשים כדי לקבל שכר פסיעות וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫‪ .4‬אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫ד‪ .‬במי מצינו‪ ,‬שעל מה שלא שמע אמר "לא‬
‫ַא ֶּתם ִנָּצ ִבים ַהּיֹום ֻּכְּל ֶכם‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ד' (כט ט)‬ ‫שמעתי"?‬

‫אחד מעיקרי העבודה היא להיות דובר אמת בלבבו ‪ ,‬והרחוק ממדה זו רחוק‬ ‫‪ .1‬אלעזר ואיתמר‪.‬‬
‫ממחיצתו של הקב"ה‪ .‬וזהו שאמר להם משה רבינו אתם ‪ -‬אותיות אמת‪ ,‬נצבים היום‬ ‫‪ .2‬האנשים אשר היו טמאים לנפש אדם‪.‬‬
‫כולכם לפני ה' אלוקיכם‪ .‬רצה לומר כשיהיה לכם מדת האמת‪ ,‬תוכלו להיות לפני ה'‬
‫‪ .3‬משה רבינו‪.‬‬
‫אלוקיכם בלי מסך ומבדיל‪.‬‬ ‫‪ .4‬אנשי חרן‪.‬‬

‫(קו ונקי)‬ ‫ה‪ .‬איזו פורענות באה לעולם על עינוי הדין?‬
‫‪ .1‬דבר‪.‬‬
‫ַטְּפ ֶכם ְנֵׁשי ֶכם (כט י)‬ ‫‪ .2‬חרב‪.‬‬

‫הנה הסדר כאן טפכם ואח"כ נשיכם לעומת זאת בפרשת הקהל הסדר הוא והנשים‬ ‫‪ .3‬חיה רעה‪.‬‬
‫והטף‪ .‬ויש ליישב על פי דברי המנחת חינוך (מצווה תרי"ב) שטף במצוות הקהל כולל‬ ‫‪ .4‬בצורת‪.‬‬
‫אף את הקטן בן יומו‪ ,‬ונשים קודמות להם‪ .‬אבל כאן באתם נצבים שנאמר טפכם‬
‫הוא כולל גם ילדים בעלי בינה שמבינים את דברי הברית והם קודמים לנשים ‪ -‬כי‬ ‫ו‪ .‬איזו פורענות באה לעולם על חילול השם?‬
‫‪ .1‬חרב‪.‬‬
‫בנים אלו באים לכלל חיוב כל תרי"ג מצות‪.‬‬ ‫‪ .2‬רעב‪.‬‬

‫(שפתי צדיק)‬ ‫‪ .3‬בצורת‪.‬‬
‫‪ .4‬חיה רעה‪.‬‬
‫לשכנו תדרשנו לקראת סדר קדשים‬
‫ז‪ .‬האומר‪ :‬שלי שלי ושלך שלי – מהו?‬
‫השלה"ק כתב (חלק תורה שבכתב ריש פרשת ויקרא) לאחר שביאר את עניין הקרבן על דרך‬ ‫‪ .1‬מידה בינונית‪.‬‬
‫הרמב"ן‪ :‬שבימינו שאין ביהמ"ק "יאמר תורת העולה וכו' וכן כולם יעסוק בתורתם בשברון‬ ‫‪ .2‬מידת סדום‪.‬‬
‫‪ .3‬רשע‪.‬‬
‫לב ויצטער שלא יוכל לעשות בפועל ויתוודה ויהיה לבו נשבר בקרבו וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 1‬ו‪ 2-‬נכונות‪.‬‬
‫כ"א בתשרי תש"פ – מצטרפים‬
‫לרבבות הלומדים לתחילת סדר קדשים‬ ‫ח‪ .‬מה נאמר על מי שהוא קשה לכעוס ונוח‬
‫לרצות?‬
‫ברכת ששלנוחהוהההטתבהלווהזולראמבכאה‪,‬דתההיו וללוהניכעובנמלממחילבנתבייוית‪,‬התרהליתמכותשודשרתורנמהאהכתיל‪.‬נות ש פ‬
‫‪ .1‬צדיק‪.‬‬
‫‪ .2‬חסיד‪.‬‬
‫‪ .3‬יצא שכרו בהפסדו‪.‬‬
‫‪ .4‬יצא הפסדו בשכרו‪.‬‬

‫ט‪ .‬על מי נאמר‪" :‬זה חלק רע"?‬
‫‪ .1‬האומר שלך שלי ושלי שלי‪.‬‬

‫‪ .2‬נוח לכעוס וקשה לרצות‪.‬‬
‫‪ .3‬קשה לשמוע ומהיר לאבד‪.‬‬
‫‪ .4‬לא יתן ולא יתנו אחרים‪.‬‬

‫י‪" .‬משמרת" הוא אחת מארבע מידות ב‪...‬‬
‫‪ .1‬נותני צדקה‪.‬‬
‫‪ .2‬תלמידים‪.‬‬

‫‪ .3‬הולכי לבית המדרש‪.‬‬
‫‪ .4‬יושבים לפני חכמים‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫ְל ַמְר ְּגלֹו ֵתי ֶהם‪ַ " .‬ע ְכָׁשו ִנְר ֶאה ִאם ַהּכֹל ְלטֹו ָבה" – ִסֵּנן‬ ‫בנוסח אמירת לשנה טובה‪ ,‬ובזמן הכתיבה והחתימה לטובה‬
‫ְל ֶע ְברֹו ּו ָפ ָנה ַל ֲאחֹוָריו‪.‬‬
‫ובזה הכול מודים שביוהכ"פ‪ ,‬ואילו רבי‬ ‫כתב הרמ"א בסי' תקפ"ב ס"ט וז"ל‬
‫ָר ַכב לֹו ַה ֶּמ ֶלְך ַעל ַהּסּוס ְּב ִמְׁשעֹו ֵלי ַה ַּי ַער ֵּבינֹות‬ ‫יוחנן קאי בדין העוה"ב‪ ,‬ובזה אמרינן‬ ‫ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו‪ :‬לשנה‬
‫ָל ֵע ִצים‪ַ .‬ה ֶּפ ַצע ִה ְכ ִאיב לֹו ְמאֹד‪ַ ,‬אְך ֹלא ָה ְי ָתה לֹו ָּכל‬ ‫שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים‬ ‫טובה תכתב‪ .‬ומקור דבריו בטור שכן‬

‫ְּבֵריָרה ְוהּוא ֶנ ֱא ָלץ ְל ִה ְת ַק ֵּדם‪.‬‬ ‫לאלתר בר"ה לחיים‬ ‫המנהג באשכנז עיי"ש‪.‬‬

‫ְל ֶפ ַתע‪ְ ,‬לֹלא ָּכל ַה ְתָר ָאה ֻמ ְק ֶּד ֶמת‪ָ ,‬צ ָצה ָלּה‬ ‫ולדבריו יוצא שלגבי דין העוה"ב‬ ‫וכתב המג"א בשם המעגלי צדק‬
‫ְקבּו ַצת ָק ִניָּב ִלים ( ֲא ָנִׁשים אֹו ְכ ֵלי ְּבַׂשר ָא ָדם)‪ֵ .‬הם ִזְּנקּו‬ ‫לצדיקים ולרשעים הדין נכתב ונחתם‬ ‫[להגאון רבי בנימין הלוי מגדולי רבני‬
‫ָע ָליו‪ָ ,‬קְׁשרּו אֹותֹו ּו ְגָררּוהּו ִל ְמקֹום ַה ִּמ ְסּתֹור ֶׁשָּל ֶהם‪.‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ולבינונים הדין נכתב ונחתם‬ ‫האשכנזים בשאלונקי בדור הב"י] שיש‬
‫ְּב ָת ְכ ִני ָתם ָה ָיה ִל ְסעֹד ֶאת ִלָּבם ִּב ְבָׂשרֹו ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך‪.‬‬ ‫ביוהכ"פ ואילו לגבי דיני העוה"ז לכולם‬ ‫לומר תכתב ותחתם וכתב ע"ז המג"א וכן‬
‫ַאְך ִּפ ְתאֹום ָׂשם ֵלב ֶא ָחד ִמ ִּפְר ֵאי ָה ָא ָדם ַל ֶּפ ַצע ׁשֹו ֵתת‬ ‫הדין נכתב בר"ה והחתימה ביוהכ"פ‪.‬‬ ‫נכון שהרי אמרו בגמרא [ראש השנה דף‬
‫טז עמוד ב] אמר רבי יוחנן‪ :‬שלשה ספרים‬
‫ַה ָּדם ֶׁשְּבַר ְגלֹו ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך‪.‬‬ ‫ולכאורה צ"ע מאי שנא זה מזה‪.‬‬ ‫נפתחין בראש השנה‪ ,‬אחד של רשעים‬
‫גמורין‪ ,‬ואחד של צדיקים גמורין‪ ,‬ואחד של‬
‫" ִנְר ָאה ִלי ֶׁש ַהָּבָׂשר ֶׁשל ָה ִאיׁש ְמזֹ ָהם!" – ָקָרא‬ ‫וביותר יש לתמוה שהנה הרשב"א הקשה‬ ‫בינוניים‪ .‬צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין‬
‫ַה ָּק ִניָּבל ְל ֵע ֶבר ֲח ֵבָריו ְּב ֶב ָה ָלה‪ְּ ,‬כֶׁשהּוא ַמ ְצִּבי ַע ַעל‬ ‫על תוס' איך אפשר לפסוק דיני עוה"ז‬ ‫לאלתר לחיים‪ ,‬רשעים גמורין נכתבין‬
‫ַה ֶּפ ַצע ַה ְּמ ַד ֵּמם‪ְ " ,‬לכּו ֵּתְדעּו ִמ ָּמ ַתי ַה ֶּפ ַצע ַה ֶּזה ָּפתּו ַח‪...‬‬ ‫בראש השנה שהרי אפי' רשע גמור כל ימיו‬ ‫ונחתמין לאלתר למיתה‪ ,‬בינוניים תלויין‬
‫ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו‬ ‫ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים‪,‬‬
‫ּבֹואֹו ִנְׁש ַלח אֹותֹו ִמָּכאן ִּב ְזִריזּות!"‬ ‫שום רשע מרשעתו‪ ,‬ואפי' צדיק גמור כל‬ ‫זכו נכתבין לחיים‪ ,‬לא זכו נכתבין למיתה‪.‬‬
‫ימיו ומרד באחרונה אבד כל הראשונות‪.‬‬ ‫וכל אחד צריך להחזיק את חבירו לצדיק‬
‫ְו ַעד ְמ ֵהָרה ָמ ָצא ַה ֶּמ ֶלְך ֶאת ַע ְצמֹו ׁשּוב ְּב ַדְרּכֹו‬ ‫וגזר דין דיחיד אינו נקרע דקאמר היינו‬
‫ֶאל ָה ַאְרמֹון‪.‬‬ ‫גזר דין בטובות העולם הזה ורעותיו קאמר‬ ‫שנחתם לאלתר לחיים‪.‬‬
‫הא בחיי העולם הבא הכל הולך אחר שעות‬
‫ַּכ ֲאֶׁשר ִה ִּגי ַע ְל ַאְרמֹונֹו‪ָׁ ,‬ש ַלח ִמ ַּיד ְּפ ֻל ַּגת ַח ָּי ִלים‬ ‫אמנם המג"א שם אח"כ הביא שהרמ"ע‬
‫ֶׁשּתֹו ִציא ֶאת ַרִּבי ִׂש ְמ ָחה ֵמ ַהּבֹור ַהָּטחּוב‪ְ ,‬ו ְת ִבי ֵאהּו‬ ‫סוף ימיו וברוך אל אמת היודע האמת‪.‬‬ ‫מפאנו‪ ,‬בספר עשרה מאמרות [מאמר חקור‬
‫דין ח"ב פ"י] כתב שאף צדיקים אין נחתמין‬
‫ָל ַאְרמֹון‪.‬‬ ‫ובתוס' הרא"ש כתב ליישב את זה וז"ל‬ ‫אלא ביום הכיפורים ובר"ה רק נכתבים‬
‫דמאורעות שלו וגזרותיו של שנה זו תלויין‬ ‫ובספר עשרה מאמרות שם כתב המקור‬
‫ְּכֶׁש ִה ִּגי ַע ַרִּבי ִׂש ְמ ָחה‪ָּ ,‬פ ָנה ֵא ָליו ַה ֶּמ ֶלְך ְו ָא ַמר‪:‬‬ ‫בדין העוה"ב שלו כגון שגוזרין על הצדיק‬ ‫לזה שהרי אמרו גמרא שם ע"א שבין לר"מ‬
‫" ְמ ַב ֵּקׁש ֲא ִני ֶאת ְס ִלי ָח ְתָך יֹו ֲע ִצי ַה ָּי ָקר‪ַ ,‬ה ְּפ ִצי ָעה ָא ֵכן‪,‬‬ ‫גזרות קשות בעולם הזה להפרע ממנו‬ ‫ובין לרבי יהודה ובין לרבי ישמעאל אדם‬
‫ָה ְי ָתה ְלטֹו ָב ִתי‪ .‬אֹו ְכ ֵלי ָה ָא ָדם ָרצּו ִל ְזֹלל ֶאת ְּבָׂשִרי‬ ‫עונותיו כדי שיהיה חלקו שלם לעולם‬ ‫נידון בראש השנה וגזר דין שלו ביוהכ"פ‪,‬‬
‫ַאְך ַה ֶּפ ַצע ָּגַרם ֶׁש ֶאָּט ֵמא ְּב ֵעי ֵני ֶהם‪ַ .‬אְך ְמ ַע ְנֵין אֹו ִתי‬ ‫הבא‪ ,‬או שגוזרין גזרות טובות לרשע ליתן‬ ‫ולא מסתבר שרבי יוחנן יחלוק על הני‬
‫ָלַד ַעת‪ֵ ,‬מי ָלא ֲא ִני ‪ֶּ -‬ב ֱא ֶמת ְּפ ִצי ָע ִתי ָה ְי ָתה ְלטֹו ָב ִתי‪,‬‬ ‫לו שכר מצותיו בעולם הזה כדי לטרדו מן‬ ‫תנאי וא"כ צריך לומר דמה שאמר רבי‬
‫העוה"ב כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו‬ ‫יוחנן דנחתמין לאלתר צריך לומר דהכונה‬
‫ַאְך ַמּדּו ַע ָה ָיה ֶזה ְלטֹו ָב ְתָך ֶׁשִּנ ְזַר ְק ָּת ַלּבֹור?"‬ ‫להאבידו הילכך צריך להעלות דין עוה"ב‬ ‫ביום הכיפורים ומאי לאלתר‪ ,‬כמו על אתר‪,‬‬
‫בכף מאזנים בכל שנה‪ .‬נמצא שהחתימה‬ ‫ופירושו נכתבין ונחתמין לאלתר איש על‬
‫ְוַרִּבי ִׂש ְמ ָחה ֵהִׁשיב‪ָּ " :‬ת ֵאר ְל ַע ְצ ְמָך‪ֲ ,‬אדֹו ִני ַה ֶּמ ֶלְך‪,‬‬ ‫בענין העוה"ב שלו הוא רק כלפי דין‬ ‫ידו ועל מקומו‪ ,‬ובזמנו הראוי לו‪ ,‬היינו‬
‫לּו ָה ִיי ִתי הֹו ֵלְך ִא ְּתָך ‪ָ -‬ע ֶליָך ָהיּו ַה ָּק ִניָּב ִלים ְמַו ְּתִרים‪,‬‬ ‫העוה"ז של שנה זו דלא שייך לפסוק עליו‬ ‫הכתיבה תיכף בר"ה והחתימה ביוה"כ אבל‬
‫את דין העוה"ז לפני שחתמו את דינו כלפי‬ ‫בינונים תלויין ועומדין נכתבין ונחתמין‬
‫ֲא ָבל אֹו ִתי‪ְ ,‬ל ֻע ַּמת זֹאת‪ָ ,‬היּו ְמ ַב ְּתִרים‪"...‬‬ ‫העוה"ב שלו‪ ,‬אבל וודאי שיכול הוא לשנות‬ ‫ביוה"כ עיי"ש עוד‪ .‬וכתב הלבושי שרד‬
‫את דין העוה"ב שלו‪ .‬וא"כ יקשה ביותר‬ ‫שלדברי הרמ"ע מפאנו יש לומר רק לשנה‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫דברי הגר"א דכיון שדין העוה"ז תלוי בדין‬ ‫טובה תכתב כמו שכתב הרמ"א‪ ,‬שהרי‬
‫העוה"ב שלו‪ ,‬למה יהא חילוק ביניהם לגבי‬
‫החומר החודשי למבחן בהלכה מס' ‪44‬‬ ‫החתימה לכולם הוא ביוה"כ‪,‬‬
‫מסימן תקס"ו סעיף ד' עד סימן תקפ"ב‬ ‫זמן החתימה‪.‬‬
‫ובביאור הגר"א חולק גם על המעגלי‬
‫סעיף ו' ‪ -‬יופי"ע בעז"ה בגליון ‪484‬‬ ‫ולמעשה בשו"ע הרב סעיף יז פוסק‬ ‫צדק הנ"ל סובר שהחתימה היא ביוהכ"פ‬
‫כהרמ"ע מפאנו והגר"א שאומרים רק‬ ‫ומיישב את קושית הרמ"ע מפאנו באופן‬
‫הזמן גרמא‬ ‫לשנה טובה תכתב אך בסידורו כתב לומר‬ ‫אחר עפי"ד התוס' שכתבו דמימרא דרבי‬
‫גם ותחתם‪ ,‬ובכף החיים סקס"ג הכריע‬ ‫יוחנן קאי על דין העולם הבא‪ ,‬אבל בעולם‬
‫הקדמונים נתנו סימן לימים נוראים המתחילים‬ ‫ג"כ לומר הכי משום שגם לדעת הרמ"ע‬ ‫הזה פעמים שהצדיקים נחתמים למיתה‬
‫מחודש אלול וגומרים בהושענא רבא‪ ,‬הפסוק אריה‬ ‫מפאנו והגר"א שייך לבקש רחמים מעתה‬ ‫כדי למרק חטאם‪ ,‬והרשעים לחיים דמשלם‬
‫שאג מי לא יירא (עמוס פ"ג פ"ח)‪ :‬אריה" ראשי‬ ‫על החתימה עיי"ש‪ .‬ובחיי אדם [כלל קל"ט‬ ‫אל שונאיו על פניו כדי להאבידו מחיי‬
‫תבות‪ :‬א'לול‪ ‬ר'אש השנה‪ ‬י'ום כפור‪ ‬ה'ושענא‬ ‫ס"ה] הוסיף שיאמר תכתב ותחתם לאלתר‬ ‫העוה"ב‪ ,‬ועפי"ז כתב הגר"א שהגמרא‬
‫רבא‪ .‬גם סימן לחודש‪ ‬אלול‪ :‬א'ני‪ ‬ל'דודי‪ ‬ו'דודי‪ ‬ל'י;‬ ‫לחיים טובים‪ ,‬ובאלף המגן [תקפ"ב סק"ט]‬ ‫בעמוד א' קאי על הדין בענייני העוה"ז‬
‫וכן‪ :‬ומל ה' אלוהיך‪ ‬א'ת‪ ‬ל'בבך‪ ‬ו'את‪ ‬ל'בב זרעך;‬
‫להורות שהוא החודש האחרון בשנה‪ ,‬לתקן מה‬ ‫הוסיף ולשלום‪.‬‬

‫שפגם בשנה שעברה‪.‬‬
‫(השלה"ק)‬

‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬

‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬
‫חיוב גדול מאד מאד על האדם לימוד ספרי‬
‫יראים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע‪ .‬וגם האריז"ל‬
‫מזהיר מאד לאדם שילמד בכל יום ספרי יראה‬

‫ומוסר‪ ,‬ואל יעדר אף יום אחד מלימוד זה‪.‬‬
‫(יסוד ושורש העובדה שער הניצוץ)‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ִמָּדה ְּכ ֶנ ֶגד ִמָּדה‬

‫ִׁש ְב ָעה ִמי ֵני ֻפ ְר ָע ִנּיֹות ָּב ִאין ָלעֹו ָלם ַעל ְּכמֹו ֶׁש ַהַּב ַעל ַחי עֹו ֵמד ֵא ֶצל ַהֵּצל ִהֵּנה ְּכ ִפי ְזכּות‪ַ ,‬מ ֲעֵׂשה ְּב ָא ָדם ֶא ָחד ֶׁש ָּי ַרד ִמָּג ִליל ָה ֶע ְליֹון‬

‫ִׁש ְב ָעה גּו ֵפי ֲע ֵב ָרה‪ִ .‬מ ְק ָצ ָתן ְמ ַעׂ ְּש ִרין ּו ִמ ְק ָצ ָתן ְּתנּועֹו ָתיו ֵּכן ִמ ְתנֹו ֵע ַע ַהֵּצל‪ֵּ ,‬כן ִּכ ְב ָיכֹול ָּברּוְך ְו ִנְׂשַּכר ֵא ֶצל ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶא ָחד ַּב ָּדרֹום ָׁשֹלׁש‬

‫ֵאי ָנן ְמ ַעׂ ְּש ִרין‪ָ ,‬ר ָעב ֶׁשל ַּבּצֹ ֶרת ָּב ָאה‪ִ ,‬מ ְק ָצ ָתן הּוא ּו ָברּוְך ְׁשמֹו ְּכ ִפי ַמ ֲעָׂשיו ֶׁשל ָא ָדם ַה ַּת ְחּתֹון ָׁש ִנים‪ְּ ,‬ב ֶע ֶרב ָה ֶר ֶגל ָא ַמר לֹו ֶּתן ְׂש ָכ ִרי ְו ֵא ֵלְך‬

‫ַו ֲא ַפ ְר ֵנס ֶאת ִאְׁש ִּתי ְו ֶאת ָּב ַני‪ָ ,‬א ַמר ֵליּה‪ֵ :‬אין‬ ‫ְר ֵע ִבים ּו ִמ ְק ָצ ָתן ְׂש ֵב ִעים‪ָּ .‬ג ְמרּו ֶׁשֹּלא ְל ַעׂ ֵּשר‪ְּ ,‬כמֹו ֵכן עֹוֶׂשה ִעּמֹו ִמְּל ֵעי ָלא ִּכ ְב ָיכֹול‪.‬‬

‫ָר ָעב ֶׁשל ְמהּו ָמה ְוֶׁשל ַּבּצֹ ֶרת ָּב ָאה‪ְ .‬וֶׁשֹּלא ְּד ַה ְיינּו ִאם ִי ְת ַנ ֵהג ָא ָדם ִעם ֲח ֵברֹו ְּב ִמ ַּדת ִלי‪ .‬א"ל ֶּתן ִלי ָמעֹות‪ ,‬א"ל ֵאין ִלי‪ֶּ .‬תן ִלי‬
‫ִלּטֹול ֶאת ַה ַחָּלה‪ָ ,‬ר ָעב ֶׁשל ְּכ ָל ָיה ָּב ָאה‪ָ ( .‬אבֹות ַה ֶח ֶסד ֵּכן ִמ ְת ַנ ֵהג ִעּמֹו ַהׁ ֵּשם ִי ְתָּב ַרְך ִּכ ְב ָיכֹול‪ְּ .‬ב ֵה ָמה‪ֵ ,‬אין ִלי וכו' וכו'‪ְ .‬ו ָה ַלְך ְל ֵביתֹו ֵרי ָקם‬
‫ָל ֵכן ַמה ְּמאֹוד ָה ָיה ָראּוי ְל ִה ְת ַנ ֵהג ְּב ִמ ַּדת ַה ֶח ֶסד ְּב ַפ ֵחי ֶנ ֶפׁש‪ְ .‬ל ַא ַחר ָה ֶר ֶגל‪ָ ,‬ט ַען ַּב ַעל ַהַּב ִית ַמׂ ָּשא‬
‫ֶּפ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה ח')‬

‫ַה ָּקָּב"ה ַמ ְנ ִהיג ֶאת עֹו ָלמֹו ְּב ִמ ָּדה ְּכ ֶנ ֶגד ִמ ָּדה‪ָּ :‬ת ִמיד ְּכ ֵדי ֶׁש ַּי ְמִׁשיְך ָע ָליו ַּגם ֵּכן ִמ ַּדת ַה ֶח ֶסד ַּכָּמה ֲחמֹו ִרים ּו ָבא ְלַׁשֵּלם לֹו ֶאת ְׂש ָכרֹו‪ָׁ.‬ש ַאל‬
‫אֹותֹו‪ַ :‬מה ָחַׁש ְב ָּת ְּכֶׁש ָע ִני ִתי ְלָך ְּתׁשּובֹות ֵאּלּו‬
‫ְּכֶׁשִּמ ְק ָצ ָתן ְמ ַעׂ ְּש ִרין ּו ִמ ְק ָצ ָתן ֵאי ָנן ְמ ַעׂ ְּש ִרין ‪ְ -‬ו ָאז ִיי ַטב לֹו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ֵּכן ִמי ֶׁש ָר ִגיל ָלדּון ֶאת ָּכל ָה ָא ָדם ְל ַכף ֶׁש ֵאין ִלי ְּכלּום? ְו ָע ָנה לֹו ֶׁש ָּדן אֹותֹו ְּב ָכל ָּד ָבר‬
‫ָר ָעב ֶׁשל ַּבּ ֹצ ֶרת ָּבא‪ּ ,‬ו ִמ ְק ָצ ָתן ְר ֵע ִבים ּו ִמ ְק ָצ ָתן‬
‫ְׂש ֵב ִעים‪ֶ .‬ה ְח ִליטּו ֶׁשֹּלא ְל ַעׂ ֵּשר ‪ָ -‬ר ָעב ָּגמּור ָּבא‪ְ .‬זכּות‪ָּ ,‬כְך ָּד ִנים אֹותֹו ִמן ַהׁ ָּש ַמ ִים ְל ַכף ְזכּות‪ְ .‬ו ָד ָבר ְל ַכף ְזכּות‪ָ .‬א ַמר לֹו ַּב ַעל ַהַּב ִית‪ֱ :‬א ֶמת ָּכְך‬
‫ָה ָיה ֶׁש ִה ְק ַּדְׁש ִּתי ָּכל ְנ ָכ ַסי ַלׁ ָּש ַמ ִים ְוֹלא ָה ָיה ִלי‬ ‫ְו ֵכן ִּבְׁש ָאר ְּד ָב ִרים‪.‬‬
‫ְמאּו ָמה ָל ֶתת ְלָך‪ַ ,‬אְך ַע ָּתה ִה ִּתירּו ִלי ֶאת ִנ ְד ִרי‪.‬‬ ‫ְו ָידּו ַע ַהַּמ ֲעֶׂשה ַהּמּו ָבא ַּבִּמ ְד ָרׁש‪ָּ ,‬תנּו ַרָּב ָנן‬ ‫ּו ְב ַא ְנ ֵׁש י‬
‫ְו ִס ֵּים‪ְ :‬ו ַא ָּתה ְּכֵׁשם ֶׁש ַּד ְנ ָּת ִני ְל ַכף ְזכּות ָּכְך ָי ִדין‬ ‫ַה ָּדן ֶאת ֲח ֵברֹו ְל ַכף ְזכּות ָּד ִנין אֹותֹו ְל ַכף‬ ‫ָּכְך ָמ ָצאנּו ְּבדֹור ַהַּמּבּול‪,‬‬
‫ְסדֹום‪ּ ,‬ו ַבַּמּכֹות ֶׁש ֵה ִביא ַה ָּקָּב"ה‬
‫אֹו ְתָך ַהָּמקֹום ְל ַכף ְזכּות‪.‬‬
‫מבחן‬ ‫ַעל ַהִּמ ְצ ִרים ְּב ִמ ְצ ַר ִים‪ֶׁ ,‬שֻּכָּלם‬
‫‪ְּ .2‬בִׁש ְב ָעה‪.‬‬ ‫במשנה לילדים ‪483 /‬‬ ‫ָהיּו ִמ ָּדה ְּכ ֶנ ֶגד ִמ ָּדה‪ַּ ,‬כְּמבֹ ָאר‬

‫ַּבְּג ָמ ָרא ּו ַבִּמ ְד ָרִׁשים‪.‬‬
‫ּו ִמ ָּדה טֹו ָבה ְמ ֻרָּבה ִמִּמ ַּדת ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה ד'‪ֶּ -‬פ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה י"ז‬
‫‪ְּ .3‬ב ַאְרָּב ָעה‪.‬‬

‫ו‪ָ .‬האֹו ֵמר ֶׁשִּלי ֶׁשִּלי ְוֶׁשְּלָך ֶׁשְּלָך‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַה ֵּיׁש אֹו ְמִרים‬ ‫א‪ַּ .‬כ ָּמה ִניִּסים ַנ ֲעׂשּו ַל ֲאבֹו ֵתינּו ַעל ַה ָּים [ְּכֶׁש ָּי ְצאּו‬ ‫ֻּפ ְר ָענּות‪.‬‬
‫ֵאיזֹו ִמ ָּדה זֹו ָּב ָא ָדם?‬ ‫ִמ ִּמ ְצַר ִים]?‬
‫ְּב ֵס ֶפר ְק ֻדׁ ַּשת ֵל ִוי ְל ָה ַרב‬
‫‪ָ .1‬ח ִסיד‪.‬‬ ‫‪ֲ .1‬ח ִמׁ ָּשה | ‪ֲ .2‬עָׂשָרה‪.‬‬ ‫ַה ָּקדֹוׁש ִמַּב ְר ִדי ְטׁשוֹ‍ב ִזי"ע ָּכ ַתב‪:‬‬
‫‪ .2‬זֹו ִמ ָּדה ֵּבינֹו ִנית‪.‬‬ ‫‪ֲ .3‬ח ִמיׁ ִּשים‪.‬‬ ‫"ָׁש ַמ ְע ִּתי ֵמ ַהַּב ַעל ֵׁשם טֹוב ַעל‬

‫‪ .3‬זֹו ִמ ַּדת ְסדֹום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עֹו ְמ ִדים ְצפּו ִפים ּו ִמְׁש ַּת ֲחִוים ְרָו ִחים‪ַ ,‬מהּו‬
‫ַהָּפסּוק ( ְּת ִהִּלים קכא‪ ,‬ה) "ה' ִצְּלָך"‪ְ ,‬לׁשֹון ְצפּו ִפים? ַּבְר ְטנּוָרא‪.‬‬
‫ז‪ָ .‬קֶׁשה ִלְׁשמֹ ַע ְו ָקֶׁשה ְל ַאֵּבד‪ֵ ,‬איזֹו ִמ ָּדה זֹו‬

‫ַּב ַּת ְל ִמי ִדים?‬ ‫‪ְ .1‬לׁשֹון ָצף ַעל ְּפ ֵני ַה ַּמ ִים‪ֶׁ ,‬ש ֵּמרֹב ַה ָּק ָהל ָהיּו‬ ‫ִּכי ָא ָתא ( ַּכ ֲאׁ ֶשר ָּבא)‬
‫ִנְד ָח ִקים ִאיׁש ְּב ָא ִחיו‪ַ ,‬עד ֶׁש ָהיּו ַר ְג ֵלי ֶהם ְנטּולֹות ִמן‬
‫‪ָ.1‬י ָצא ְׂש ָכרֹו ְּב ֶה ְפ ֵסדֹו‪.‬‬ ‫ַרב ִ ּדי ִמי ֵמ ֶאֶרץ ִי ְָ ׂשר ֵאל‬
‫‪ָ .2‬י ָצא ֶה ְפ ֵסדֹו ִּבְׂש ָכרֹו‪.‬‬ ‫ָה ָאֶרץ ְועֹו ְמ ִדים ָּב ֲאִויר‪.‬‬
‫‪ְּ .2‬כ ַת ְל ִמי ִדים ַה ְּמ ַצ ִּפים ּו ַמ ְמ ִּתי ִנים ְלַרָּבם‪,‬‬ ‫ְל ָב ֶבל ָא ַמר‪:‬‬
‫‪ֶ .3‬זה ֵח ֶלק ָרע‪.‬‬
‫ֶׁשִּנ ְד ָח ִקים ְס ִביבֹו ִלְראֹות ֶאת ָּפ ָניו‪.‬‬ ‫ַי ְנק ּו ָתא ְּכ ִלי ָלא ְ ּדַוְרָ ּדא‬
‫ח‪ָ .‬הרֹו ֶצה ֶׁש ִּי ֵּתן הּוא ְצ ָד ָקה ְו ַאל ִי ְּתנּו ֲא ֵחִרים‪ֵ ,‬איזֹו‬ ‫‪ֶׁ .3‬שַרִּבים ִמ ְתַּכִּסים ִמן ָה ֵעי ַנִים ַעל ְי ֵדי ַהּ ֹד ַחק‪,‬‬ ‫( ַה ַּי ְנק ּות ִהיא ֵנ ֶזר ְוָרִדים)‬
‫ִמ ָּדה זֹו ִּב ְנ ִתי ַנת ְצ ָד ָקה?‬
‫ְו ִנ ְמ ָצא ֶׁשְּס ִביבֹו ֵתי ֶהם ַנ ֲעׂשּו ָל ֶהם ִצּפּוי ְו ִכּסּוי‪.‬‬ ‫(שבת קנ"ב‪ ,‬א)‬
‫‪ָ .1‬ח ִסיד | ‪ֵ .2‬עינֹו ָר ָעה ְּבֶׁשּלֹו‪.‬‬
‫‪ֵ .3‬עינֹו ָר ָעה ְּבֶׁשל ֲא ֵחִרים‪.‬‬ ‫ג‪ָ .‬מ ַתי ִנ ְבָרא ַה ָּמן?‬

‫ט‪ַ .‬אְרַּבע ִמּדֹות ַּבּיֹוְׁש ִבים ִל ְפ ֵני ֲח ָכ ִמים‪ְ ,‬ספֹוג וכו'‪ִ .‬מי‬ ‫‪ְּ .1‬ביֹום ַהׁ ְּש ִליִׁשי‪ֶׁ ,‬שִּנ ְבְראּו ּבֹו ַהְּצ ָמ ִחים‪.‬‬
‫הּוא ְספֹוג?‬ ‫‪ְּ .2‬ב ֶעֶרב ַׁשָּבת [ְּבֵראִׁשית] ֵּבין ַהׁ ְּש ָמׁשֹות‪.‬‬

‫‪ְּ .3‬ביֹום ְי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים‪.‬‬

‫‪ֶּ ׁ .1‬שּמֹו ִציא ֶאת ַה ַּי ִין ְוקֹו ֵלט ֶאת ַהׁ ְּש ָמִרים‪.‬‬ ‫ד‪ִ .‬מ ְק ָצ ָתן ְמ ַעׂ ְּשִרין ּו ִמ ְק ָצ ָתן ֵאי ָנן ְמ ַעׂ ְּשִרין‪,‬‬ ‫הבל פיהם‬
‫‪ֶּ ׁ .2‬ש ַּמ ְכ ִניס ְּבזֹו ּומֹו ִציא ְּבזֹו‪.‬‬ ‫ֵאיזֹו ֻּפְר ָענּות ָּב ָאה ָלעֹו ָלם?‬
‫‪ֶׁ .3‬שהּוא סֹו ֵפג ֶאת ַהּכֹל‪.‬‬ ‫חכמת גדולי ישראל בינקותם‬
‫‪ָ .1‬ר ָעב ֶׁשל ַּבּצֶֹרת ָּב ָאה‪ִ ,‬מ ְק ָצ ָתן ְר ֵע ִבים‬
‫י‪ֵ .‬איזֹו ִהיא ַמ ְחֹל ֶקת ֶׁש ִהיא ְלֵׁשם ָׁש ַמ ִים?‬ ‫ּו ִמ ְק ָצ ָתן ְׂש ֵב ִעים‪.‬‬ ‫ַרִּבי ֶמ ְנ ֶדל ַהׂ ָּש ָרף ִמּקֹו ְצק ָה ָיה‬
‫ֶי ֶלד ַּבר אֹו ְר ָין ָח ִריף ּו ָב ִקי טּו ָבא‪.‬‬
‫‪ַ .1‬מ ְחֹל ֶקת ִהֵּלל ְוַׁש ַּמאי‪.‬‬ ‫‪ָ .2‬ר ָעב ֶׁשל ְמהּו ָמה ְוֶׁשל ַּבּ ֹצֶרת ָּב ָאה‪.‬‬ ‫ַּפ ַעם ַא ַחת ִּב ְהיֹותֹו ֶי ֶלד ָצ ִעיר ְל ָי ִמים‬
‫‪ַ .2‬מ ְחֹל ֶקת ֹקַרח ְו ָכל ֲעָדתֹו‪.‬‬ ‫‪ָ .3‬ר ָעב ֶׁשל ְּכ ָלָיה ָּב ָאה‪.‬‬ ‫ָר ָצה ַהְּמ ַלֵּמד ֶׁשּלֹו ַל ֲעמֹד ַעל ִּפ ְקחּותֹו‪,‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת רֹו ֵעי ַא ְבָר ָהם ְורֹו ֵעי לֹוט‪.‬‬
‫ה‪ְּ .‬ב ַכ ָּמה ְּפָר ִקים ַה ֶּד ֶבר ִמ ְתַרֶּבה?‬
‫בהצלחה!‬
‫‪ַּ .1‬ב ֲעָׂשָרה‪.‬‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ּו ָפ ָנה ֵא ָליו ִּבְׁש ֵא ָלה‪ֶ :‬מ ְנ ֶד ִלי ֲח ִבי ִבי‪ִ ,‬אם‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ּ ֹתא ַמר ִלי ֵהי ָכן ִנ ְמ ָצא ַה ָּקָּב"ה‪ֶ ,‬א ֶּתן ְלָך‬
‫ַמ ְטֵּב ַע ָז ָהב‪ַ .‬ו ַּי ַען ַרִּבי ֶמ ְנ ֶד ִלי ַהָּצ ִעיר‪,‬‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ואתחנן‬ ‫מֹו ִרי ְו ַרִּבי ִאם ַא ָּתה ּ ֹתא ַמר ִלי ֵהי ָכן ֹלא‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 477‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 177‬‬ ‫ִנ ְמ ָצא ַה ָּקָּב"ה‪ֶ ,‬א ֶּתן ְלָך ב' ַמ ְטְּבעֹות ָז ָהב‪.‬‬

‫א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 4 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪ 3 .‬א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 2 .‬י‪3 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬