עלון קביעותא 488

‫שבוע ‪ 488‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬ ‫זבחים‬ ‫תש"פ‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד א חשון ד ה‪-‬ו תקצא א‪-‬ג‬

‫ה ב חשון ה א‪-‬ב תקצא ד‪-‬ו‬

‫ו ג חשון ה ג‪-‬ד תקצא‪-‬ב ז‪-‬א‬

‫שב"ק נח ה ה‪-‬ו תקצב ב‪-‬ד‬

‫א ה חשון ה ז‪-‬ח תקצג‪-‬ד א‪-‬א‬

‫ב ו חשון ו א‪-‬ב תקצה‪-‬ו‪-‬ז א‪-‬א‬

‫ג ז חשון ו ג‪-‬ד תקצז‪-‬ח ב‪-‬א‬

‫בפתח השער‬ ‫מהמשנה למעשה‬

‫השונה בכל יום!‬ ‫אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‬

‫תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום‬ ‫זבחים פרק ד' משנה ו'‬
‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ ,‬ושמעתי בשם‬
‫צדיקים שפירשו‪ ,‬שלא כתוב שיזכה לעוה"ב אלא‬ ‫ְלֵׁשם ִׁשׁ ָּשה ְד ָב ִרים ַהֶּז ַבח ִנ ְזָּבח‪ְ ,‬לֵׁשם ֶז ַבח‪ְ ,‬לֵׁשם זֹו ֵב ַח‪ְ ,‬לֵׁשם ַהׁ ֵּשם‪ְ ,‬וכּו'‪ָ .‬א ַמר ַרִּבי יֹו ֵסי‪ַ ,‬אף‬
‫שהוא בן עוה"ב‪ ,‬והיינו כי האושר האמיתי והסיפוק‬ ‫ִמי ֶׁשֹּלא ָה ָיה ְב ִלּבֹו ְלֵׁשם ַא ַחד ִמָּכל ֵאּלּו‪ָּ ,‬כֵׁשר‪ֶׁ ,‬שהּוא ְת ַנאי ֵּבית ִּדין‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַהַּמ ֲחָׁש ָבה הֹו ֶל ֶכת‬
‫הכי גדול בחיים הוא של היושב ולומד רציני כמו‬
‫ֶאָּלא ַא ַחר ָהעֹו ֵבד‪.‬‬
‫שצריך‪ ,‬שאז מרגיש אושר פנימי בכל גופו‪.‬‬
‫הרע"ב ביאר שחכמים תקנו שהשוחט ‪ -‬וה"ה המקבל והמוליך והזורק ‪ -‬חייב לשחוט‬
‫ואברך כולל סיפר לי שהיה לו פעם תשוקה‬ ‫סתם‪ ,‬ולא יחשב להדיא לשם הקרבן ולשם הבעלים וכו'‪ ,‬שאם יחשב חיישינן שמא יטעה‬
‫להיות כל מיני דברים ברוחניות וכל מיני ִה ְת ַמּנּות‬ ‫ויחשב לשם קרבן אחר או לשם בעלים אחרים‪ ,‬והקרבן ייפסל‪[ ,‬עכ"פ במקצת]‪ ,‬אלא‬
‫‪( ,‬איני רוצה לפרט כדי לא לפגוע בנושאי משרות‬
‫אלו)‪ ,‬ופעם ניגש אליו אחד מאלו שהוא קינא בו‬ ‫ישחט סתם ו'סתמא לשמה'‪.‬‬
‫שרצה לגדול כמוהו‪ ,‬ואמר לו שהוא ממש מקנא בו‬
‫שהוא יכול לשבת וללמוד עם סיפוק והוא אין לו‬ ‫ומה שסיים רבי יוסי 'שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד'‪ ,‬פירש הרע"ב‪ ,‬ע"פ‬
‫רש"י‪ ,‬שהוא נתינת טעם למה תקנו חכמים כן‪ ,‬משום שאם העובד יחשב לשם קרבן אחר‪,‬‬
‫כ"כ מהיכן לשאוב את סיפוקו‪.‬‬ ‫אין הבעלים יכולים לתקנו‪ ,‬שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‪ ,‬ולא אחר הבעלים‪,‬‬

‫וזה כולם מעידים‪[ ,‬ובפרט אנשים קצת יותר‬ ‫שנאמר לענין פיגול 'המקריב אותו לא יחשב'‪ ,‬שהמחשבה תלויה במקריב ולא בבעלים‪.‬‬
‫מבוגרים ‪ -‬שהצעירים לפעמים מסתנוורים מברק‬
‫בעיניים‪ ].‬שהעושר והסיפוק האמיתי זה ליושב‬ ‫מחלוקת תנאים אם תקנו חכמים שהעובד לא יחשב אלא יעשה סתם‬
‫ולומד‪ ,‬וכן רואים בעלי בתים שעובדים שאת‬
‫סיפוקם שואבים מהשעה הזאת שיושבים ולומדים‪.‬‬ ‫ואמרו בגמרא (מ"ז א') שהמשנה היא דלא כרבי אלעזר ברבי יוסי שאמר 'שמעתי‬
‫[וכמה שלומדים ביותר הבנה ועמקות מרגישים‬ ‫שהבעלים מפגלין'‪ ,‬והוכיח מקרא שגם הבעלים נקראים 'המקריב' ולא רק העובד‪ ,‬והוא‬
‫הדין לענין מחשבת שלא לשמה‪ ,‬שאם הבעלים חישבו לשם קרבן אחר‪ ,‬פסלוהו‪ .‬ולכאורה‬
‫יותר שמחה וסיפוק בלימוד‪].‬‬ ‫יש לתמוה‪ ,‬שאע"פ שיש לבעלים כח לפסול את הקרבן מכח מחשבתם‪ ,‬מ"מ אין להם כח‬
‫לתקן את מה שפוסל העובד‪ ,‬וא"כ למה רבי אלעזר ברבי יוסי חולק על הדין של המשנה‬
‫וזהו פירש התנא דברי אליהו‪ ,‬שמי שכל יום‬
‫לומד הלכות‪ ,‬אז מובטח לו שהוא עכשיו בן עוה"ב‬ ‫שתקנו חכמים שהעובד לא יחשב‪.‬‬
‫ולא שיזכה לעתיד לעוה"ב אלא עכשיו בעוה"ז הוא‬
‫ויש לבאר ע"פ מה שפירש רש"י (ג' א' ד"ה לאו מינה) בטעם הפסול של שלא לשמה‪,‬‬
‫מסתובב עם סיפוק ועושר כבן עוה"ב‪.‬‬ ‫שכתב שהשם של הקרבן האחר שחישב לשמו‪ ,‬נתפס בקרבן ועוקר ממנו את שמו האמיתי‪,‬‬
‫[וביאר עפ"ז שרק כשחישב לשם קרבן אחר‪ ,‬פסלו‪ ,‬אבל אם חישב לשם חולין‪ ,‬לא פסלו‪,‬‬
‫איתא בגמ' ברכות גדול הנהנה מיגיע כפו יותר‬ ‫משום שלא נתפס בקרבן שם אחר‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬ולפי זה כשמחשב להדיא לשם אותו קרבן‪ ,‬הרי‬
‫מירא שמים‪ ,‬והוא קשה להבין‪ ,‬וביאר הבני יששכר‪,‬‬ ‫הוא מחזק את השם האמיתי של הקרבן‪ ,‬וא"כ כשהעובד מחשב לשם קרבן אחר‪ ,‬והבעלים‬
‫שאם יש שאלה בהלכה‪ ,‬ועם הארץ שלא יודע‬ ‫מחשבים לשם אותו קרבן‪[ ,‬ואולי מן הסתם נחשב שמחשבים לשם אותו קרבן]‪ ,‬י"ל שאין‬
‫החמיר מיראת השמים שבקרבו ולא אכל המאכל‪,‬‬ ‫בכחה של מחשבת העובד ‪ -‬שמחשב לשם קרבן אחר ‪ -‬להחיל בקרבן שם אחר‪ ,‬כיון‬
‫אבל הת"ח בירר הענין עפ"י הלכה וכן אכל‪ ,‬ולפני‬ ‫שמחשבת הבעלים מחזקת את השם האמיתי של הקרבן‪ .‬ולכן לדעת רבי אלעזר ברבי יוסי‬
‫הקב"ה חשוב הת"ח שנהנה מיגיע כפו ‪ -‬בבירור‬ ‫שיש לבעלים כח מחשבה בקרבן‪ ,‬בכחם של הבעלים להציל‪ ,‬ואין צריך לתקן שהעובד לא‬
‫ההלכה ונהנה ואכל‪ ,‬יותר מהירא שמים שסיגף‬ ‫יחשב ‪ -‬ואדרבה עדיף שהעובד יחשב להדיא‪ ,‬שמא הבעלים מחשבים לשם קרבן אחר‪,‬‬
‫והעובד יציל את הקרבן ‪ -‬ורק לדעת רבי יוסי שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד‬
‫עצמו מחמת הסתפקותו ולא אכל‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ואין לבעלים כח מחשבה בקרבן‪ ,‬תקנו שלא יחשב העובד שמא יקלקל‪ ,‬אלא יעשה‬
‫» המשך בעמוד ג’‬
‫סתם וסתמה לשמה‪.‬‬
‫רץ למשנה‬
‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫כדאמרינן בפ"ק דקידשין אשר תשמרון –‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫זו משנה‪ ,‬לעשות – זה מעשה ופרש"י זו משנה‬ ‫הרב שלמה בן דוד זצ"ל‬ ‫הרה"ח יוסף משה‬ ‫והמבחנים‬
‫שמביאה לידי מעשה וכו' ע"ש‪ .‬ואין זה בכלל‬ ‫בן הרה"ח יעקב זצ"ל‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫ללמוד דקאמר הכא יש לומד מרבו ומשכחה‪ ,‬אבל‬ ‫נלב"ע ה' בחשון‬
‫שמירת המשנה שיהא חוזר על משנתו שלא תשכח‬ ‫ולע"נ הרבנית אסתר‬ ‫נלב"ע א' בחשון תשע"ז‬ ‫‪072-332-3020‬‬

‫מפיו ודבר זה מביא לידי מעשה‪.‬‬ ‫בת מאיר ע"ה‬
‫(מהרש"א סוטה לז‪ ,‬ד"ה ברוך)‬ ‫נלב"ע ב' בחשון‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫והנה מה שנתבאר שלדעת רבי אלעזר ברבי יוסי שהבעלים יכולים להציל‪ ,‬הוא רק בדין‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪188 /‬‬
‫שלא לשמה‪ ,‬ששם מחשבת הבעלים מחזקת את השם האמיתי של הקרבן‪ ,‬וכמשנ"ת‪ ,‬אבל‬
‫לענין פיגול שהמחשבה עצמה פוסלת‪ ,‬ולא שייך לחשב מחשבה שמחזקת את הכשרות‬ ‫זבחים ד'‪ ,‬ה' ‪ -‬ו'‪ ,‬ד'‬
‫של הקרבן‪ ,‬שיש רק מחשבה הפוסלת‪ ,‬ודאי אין הבעלים יכולים להציל‪ ,‬ואם העובד מחשב‬
‫מחשבת פיגול‪ ,‬לעולם פוסלו‪ ,‬ומה שהבעלים לא חשבו מחשבת פיגול‪ ,‬אין בכחו להציל‪.‬‬ ‫א‪" .‬לשם אישים" ‪ -‬מה בא לאפוקי?‬

‫דעת הרמב"ם בפירוש המשנה‬ ‫‪ .1‬שלא לשמו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם צלאן חוץ למערכה‪.‬‬
‫והנה לדעת הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשים ריש פי"ג) הפסול של שלא לשמה אינו משום‬ ‫‪ .3‬שלא לעשותו חתיכות צלויות בגחלים‪.‬‬
‫שחל שם חדש בקרבן‪ ,‬כדפירש"י‪ ,‬אלא שהמחשבה שלא לשמה מצד עצמה פוסלת את‬
‫הקרבן‪ ,‬כמו פסול פיגול‪ ,‬ולפי זה חזרה הקושיא למקומה‪ ,‬איך לדעת רבי אלעזר ברבי‬ ‫‪ .4‬שלא לשם שמים‪.‬‬
‫יוסי מחשבת הבעלים בכחה להציל את הקרבן ממחשבת העובד‪ .‬ועוד קשה‪ ,‬שכל עיקר‬
‫הדין של המשנה ‪ -‬שתקנו שהעובד לא יחשב כלל‪ ,‬אלא יעשה סתמא ‪ -‬אינו מובן לדעת‬ ‫ב‪" .‬איזהו מקומן של זבחים"‪ -‬מדוע הקדים תנא‬
‫הרמב"ם שסובר (הל' פסולי המוקדשים פט"ו ה"א) שעקירה בטעות אינה עקירה‪ ,‬כגון שהעובד‬ ‫לחטאות ברישא?‬
‫חישב על שלמים לשם אשם משום שטעה וסבר שכן היא האמת‪ ,‬לא נפסל הקרבן‪ ,‬ומהדין‬
‫של משנתנו מבואר שאף בטעות הויא עקירה ונפסל הקרבן‪ ,‬שהרי תקנו חכמים שהעובד‬ ‫‪ .1‬כי בהם כתוב צפון‪.‬‬
‫לא יחשב‪ ,‬ובעל כרחך חיישינן שמא יטעה ויסבור שהוא סוג אחר של קרבן‪ ,‬שאם מיירי‬ ‫‪ .2‬איירי דאתיא מדרשא חביבא ליה‪.‬‬
‫שמחשב במזיד ועובר על לאו דאורייתא של 'לא יחשב'‪ ,‬לא ישמע לחכמים שתיקנו שלא‬
‫יחשב‪ ,‬וכן פירשו תוס' (ב' ב' ד"ה אתנו) להדיא דמיירי בטועה‪ ,‬וקשה לדעת הרמב"ם שסובר‬ ‫‪ .3‬משום שהם שכיחים‪.‬‬
‫‪ .4‬איידי דנכנס דמם לפני ולפנים‪ -‬חביבא ליה‪.‬‬
‫שאף אם טועה לא נפסל הקרבן‪ ,‬שלדעתו אינו מובן למה תקנו חכמים שלא יחשב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מי מהבאים טעון הזיה בין הבדים?‬
‫ונמצא שלדעת הרמב"ם קשה בתרתי‪ ,‬חדא אין חשש שהעובד יפסול את הקרבן בטעות‬
‫כיון שסובר שעקירה בטעות אינה עקירה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שכיון שסובר שפסול שלא לשמה הוא‬ ‫‪ .1‬פר ושעיר של יום הכפורים‪.‬‬
‫שהמחשבה עצמה פוסלת כמו פיגול‪ ,‬אף באופנים שהעובד פוסל את הקרבן‪ ,‬אין הבעלים‬ ‫‪ .2‬פרים הנשרפים‪.‬‬

‫יכולים להציל‪.‬‬ ‫‪ .3‬שעירים הנשרפים‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬
‫ובאמת הרמב"ם פירש את כל המשנה באופן אחר לגמרי‪ ,‬שרבי יוסי סובר שאע"פ‬
‫שהיה ראוי שגם הבעלים יחשבו לשם הששה דברים‪ ,‬מ"מ תנאי בית דין שרק העובד צריך‬ ‫ד‪ .‬מי נשרף בבית הדשן?‬
‫לחשב לשמם‪ ,‬ולדעת רבי אלעזר ברבי יוסי שהבעלים מפגלים‪ ,‬ודין מחשבת הבעלים‬
‫בקרבן כדין מחשבת העובד בקרבן‪ ,‬גם הבעלים צריכים לחשב לכתחילה לשם הששה‬ ‫‪ .1‬פר יום הכיפורים‪.‬‬
‫דברים‪ ,‬כמו העובד‪ .‬ולפ"ז לעולם לא תקנו חכמים שלא יחשב העובד אלא יעשה סתמא‪,‬‬ ‫‪ .2‬פר כהן משיח‪.‬‬
‫ואדרבה משמע שצריך לחשב‪ ,‬וכן פסק גם ביד החזקה (הל' מעשה הקרבנות פ"ד הי"א) ‪[ -‬וקשה‬
‫מהגמרא בריש המסכת (ב' ב')‪ ,‬ועי' במפרשים] ‪ -‬והיינו כמשנ"ת שלפי דעתו אין תקלה‬ ‫‪ .3‬שעירי עבודה זרה‪.‬‬
‫במה שיחשב‪ ,‬שאף אם יטעה‪ ,‬עקירה בטעות אינה עקירה‪ ,‬ולא מיירי המשנה כלל לענין‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫כחה של מחשבת הבעלים להציל את הקרבן ממחשבת העובד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היכן שופך שיירי הדם של שעירי ראשי‬
‫חדשים?‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫‪ .1‬על יסוד דרומי של מזבח החיצון‪.‬‬
‫אלא תודלות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו וגו' (ו‪ ,‬ט)‬ ‫‪ .2‬על יסוד מערבי של מזבח החיצון‪.‬‬

‫לכאורה 'בדורו' היה ראוי לכתוב‪ ,‬אף על פי שנח חי כמה דורות וכו‪.‬‬ ‫‪ .3‬על מזבח הפנימי‪.‬‬
‫‪ .4‬על סובב של המזבח החיצון‪.‬‬
‫ונ"ל דבא לאשמיענן‪ -‬דהנה בכל דור ודור יש שורש לתקן מצוה מיוחדת יותר‬
‫משאר המצות‪ ,‬למשל בדור הזה יש שורש לתקן את מצות ציצית יותר משאר מצות‪,‬‬ ‫ו‪ .‬היכן ניתנו מתנות הדם של העולה?‬
‫וכדומה בכל דור ודור יש שורש להחזיק במצוה מיוחדת יותר משאר מצות‪ .‬ובא‬
‫הכתוב לאשמעינן שנח‪ -‬צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬בכל דור שהיה חי‪ ,‬הי‬ ‫‪ .1‬על כל ארבע הקרנות של המזבח החיצון‪.‬‬
‫‪ .2‬על כל קרנות המזבח הפנימי‪.‬‬
‫מחזיק ומתקן את אותה שורש המצוה המיוחדת לאותו דור ‪( .‬נעם אלימלך)‬
‫‪ .3‬בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית‬
‫ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה (ו‪ ,‬כב)‬ ‫במזבח החיצון‪.‬‬

‫פרש"י ז"ל ‪ :‬ויעש נח – זה בנין התיבה‪' .‬כן עשה' הן לכאורה כשפת יתרץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬בקרן מזרחית דרומית ובקרן צפונית מערבית‬
‫במזבח החיצון‪.‬‬
‫ויתכן לפרש ולומר‪' :‬אלוקים כן עשה' כלומר‪ ,‬שהמלאכה הייתה נעשית מאליה‬
‫על ידי השי"ת‪ ,‬כדרך שמצינו במלאכת המשכן (שמו"ר נב‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מהו המורם מן התודה?‬

‫(שובע שמחות)‬ ‫‪ .1‬זרוע‪ ,‬לחיים וקיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬זרוע בשלה‪.‬‬
‫להפיץ את האור‬
‫‪ .3‬חלת מצה אחת ורקיק אחד‪.‬‬
‫בתרומה של ‪ ₪ 36‬בחודש תזכה להחזיק מוקד של עלוני‬ ‫‪ .4‬חזה ושוק וארבע חלות‪.‬‬

‫המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪ .‬ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪:‬‬ ‫ח‪ .‬כמה מתנות דם טעון הבכור?‬
‫‪ 072-332-3020‬שלוחה ‪ ,6‬וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪ .1‬מתנה אחת על קרן כל שהיא‪.‬‬
‫‪ .2‬מתנה אחת כנגד היסוד‪.‬‬
‫‪ .3‬ארבע מתנות‪.‬‬
‫‪ .4‬שתים שהן ארבע‪.‬‬

‫ט‪ .‬להלכה! קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח‪,‬‬
‫מה הדין?‬

‫‪ .1‬פסולים בכל מקום במזבח‪.‬‬
‫‪ .2‬כשרים בכל מקום במזבח‪.‬‬
‫‪ .3‬מחצי המזבח ולצפון‪-‬כשרים‪ ,‬מחצי המזבח‬

‫ולדרום‪-‬פסולים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫י‪ .‬היכן נעשית הגשת המנחות?‬

‫‪ .1‬בקרן דרומית מערבית מלמעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרן הנ"ל מלמטה‪.‬‬

‫‪ .3‬בקרן צפונית מערבית מלמעלה‪.‬‬
‫‪ .4‬בקרן הנ"ל מלמטה‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫ומי שלומד כל יום הלכות הוא עושה כל דבר‬ ‫"קודשים"‬
‫ברגיעות ובשמחה ובביטחון שכך צריך לעשות וכל‬
‫ספק הוא יודע לפשוט‪ ,‬ואין לך שמחה כשמחת‬ ‫זה הפרויקט‬

‫התרת הספיקות‪.‬‬ ‫שלי!‬

‫ועי"ז הוא מכניס גם בבית אוירה של לימוד‪,‬‬ ‫השנה התחלתי‪,‬‬
‫שכל דבר הוא אומר איך צריך לנהוג עפ"י הלכה‪,‬‬ ‫והשנה בעז"ה אסיים!‬
‫וראינו הרבה פעמים שאנשים שלא לומדים הלכות‬
‫הם מחמירים מספק בהרבה מאוד ענינים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫כ"א בתשרי – כ' במנחם אב תש"פ‬
‫זה גם גורם לבני ביתו מירמור ל"ע מקיום המצוות‪,‬‬
‫ובאמת עשיית המצוות צריך להביא שמחה לאדם‪,‬‬ ‫טיפש אומר מי יכול ללמוד את כל‬
‫אלא שהוא עושה הרבה דברים מחמת ספיקותיו‬ ‫התורה כולה‪ ...‬חכם מה הוא אומר?‬
‫הריני לומד שתי משניות היום‪ ,‬שתי‬
‫ולא מחמת המצוות‪.‬‬ ‫משניות מחר‪ ,‬עד שאני זוכה לסיים‬
‫כל סדר קודשים וכל התורה כולה‬
‫והשי"ת יעזור שנזכה לשנות הלכות בכל יום‬
‫מתוך סיפוק ושמחה והרחבת הדעת ונהיה ברורים‬ ‫(עפ"י ויקרא רבה יט‪ ,‬ב)‬
‫בכ"ז מהו רצון הקב"ה מאיתנו לעשות‪ ,‬ושנזכה‬

‫לקיים את כל דברי תלמוד תורתיך באהבה‪.‬‬

‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬

‫מבחן חודשי בהלכה ‪45 /‬‬
‫המבחן מתייחס לדברי המחבר והרמ"א‬

‫סימן תקפ"ב‪ ,‬ז' ‪ -‬תקצ"ח‪ ,‬א'‬
‫א‪ .‬כמה אנשים עולים לתורה בקריאת התורה של‬

‫ראש השנה (כשחל בחול)? [חוץ מהמפטיר]‬
‫‪ .1‬שלשה | ‪ .2‬ארבעה | ‪ .3‬חמשה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מעיקר הדין ‪ -‬כיצד מברך מי שכבר יצא‬
‫ומברך להוציא אחרים בתקיעת שופר?‬

‫‪ .1‬לתקוע בשופר | ‪ .2‬לשמוע קול שופר‪.‬‬
‫‪ .3‬על תקיעת שופר‪.‬‬

‫ג‪ .‬האם שופר של פרה כשר?‬
‫‪ .1‬כפוף ‪ -‬כשר‪ ,‬פשוט – פסול‪.‬‬
‫‪ .2‬הפוך מ‪ .3 | 1-‬פסול בכל גוונא‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינו יהודי שעשה שופר ביו"ט (מקרן של עצמו)?‬

‫‪ .1‬מותר | ‪ .2‬אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬רק אם עשאו כלאחר יד‪.‬‬
‫ה‪ .‬ממתי זמן תקיעת שופר לכתחילה?‬
‫‪ .1‬משעת הנץ החמה | ‪ .2‬מעלות השחר‪.‬‬
‫‪ .3‬משיכיר בין תכלת ללבן‪.‬‬
‫ו‪ .‬בכמה תקיעות חייבים בראש השנה ובכמה‬

‫ביוהכ"פ של יובל?‬
‫‪ .1‬תשע בזה ותשע בזה‪.‬‬
‫‪ .2‬בראש השנה תשע וביוהכ"פ של יובל‬
‫שלושים | ‪ .3‬הפוך מ‪.2-‬‬
‫ז‪ .‬אם תקע שני תשר"ת כהוגן וטעה בשלישי‪,‬‬

‫מה הדין?‬
‫‪ .1‬אינו חוזר | ‪ .2‬חוזר רק לאחרון שטעה בו‪.‬‬

‫‪ .3‬חוזר לכתחילה‪.‬‬
‫ח‪ .‬האם אומרים "את מוספי יום הזכרון" או את‬

‫"מוסף יום הזכרון"?‬
‫‪" .1‬מוספי" | ‪" .2‬מוסף"‪.‬‬
‫‪ .3‬ביום הראשון "מוסף" וביום השני "מוספי"‪.‬‬
‫ט‪ .‬איזה פסוק של זכרונות אין אומרים?‬
‫‪ .1‬של פורענות של ישראל | ‪ .2‬של יחיד‪.‬‬
‫‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬
‫י‪ .‬האם הברכות של מוסף והתקיעות מעכבות‬

‫אלו את אלו?‬
‫‪ .1‬הברכות אינן מעכבות את התקיעות וכן‬

‫התקיעות אין מעכבות את הברכות‪.2 | .‬‬
‫מעכבות | ‪ .3‬הברכות מעכבות את התקיעות‪,‬‬

‫אך התקיעות אינן מעכבות את הברכות‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ּכֹו ֵלל ָּכל ִמי ֵני ָק ְרָּבנֹות‪ְ .‬ו ִהֵּנה ַּכ ָּידּו ַע‪ִ ,‬מְּל ַבד‬ ‫ע"ה ּו ֵמ ַהאי ַט ֲע ָמא ָא ְמ ִרי ַנן ֶּפ ֶרק ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן‬ ‫ֶּפ ֶרק ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן‬
‫ַהְּפָׁשט ַהָּפׁשּוט ַּבִּמְׁש ָניֹות‪ֶ ,‬יְׁש ָנם ַּגם סֹודֹות‬ ‫ְּב ָכל יֹום ִמ ְּד ֵאין ָׁשם ׁשּום חֹו ֵלק ָּכְך ִנ ְמ ְס ָרה‬
‫ְּגדֹו ִלים ַו ֲעמּו ִקים ֶׁש ֻה ְט ְמנּו ְּב ִמּלֹות ַהִּמְׁש ָנה‪.‬‬ ‫ִּב ְלׁשֹו ָנּה ִמּמֶֹׁשה ַרֵּבנּו ע"ה ִמִּפי ַהְּגבּו ָרה ּו ֵמ ַהאי‬ ‫ָּכ ַתב ַהּטּור ְּב ִה ְלכֹות ִּב ְרכֹות ַהׁ ַּש ַחר ( ֹאַרח‬
‫ְו ָל ֵכן ִאי ָתא ַּב ְּס ָפ ִרים ֶׁשְּב ֶפ ֶרק ֶזה ִנ ְכ ָלל סֹוד‬ ‫ַט ֲע ָמא ִנ ְר ָאה ( ַהׁ ָּש ִפיר) ְד ַשִּפיר ָנ ַקט " ְק ָל ִעים"‬ ‫ַח ִּיים סי' נ')‪ִ " :‬מְׁש ַנת ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן ְק ָבעּו ָה‬
‫ִמּׁשּום ְד ִב ְי ֵמי ֹמֶׁשה ַרֵּבנּו ע"ה ַרק ְק ָל ִעים ָהיּו‪.‬‬ ‫ַא ַחר ָּפ ָרַׁשת ַה ָּת ִמיד ִמּׁשּום ִּד ְכ ִתיב ( ַמ ְל ֲא ֵכי‬
‫ַה ָּק ְרָּבנֹות ֻּכָּלם‪.‬‬ ‫א‪ ,‬יא) "ּו ְב ָכל ָמקֹום ֻמ ְק ָטר ֻמָּגׁש ִלְׁש ִמי"‪ְ ,‬ו ִכי‬
‫[ּו ֶב ֱא ֶמת ְּב ֶפ ֶרק ֶזה ֶיְׁש ָנם ְׁש ָלׁש ֵמאֹות‬ ‫ְּב ָכל ָמקֹום ֻמ ְק ָטר ֻמָּגׁש? [ ֲה ֵרי ֵאין ַה ְק ָט ָרה‬
‫ּו ְב ִסּדּו ֵרי ַה ְּת ִפָּלה‪ְ ,‬ל ַא ַחר ָּכל ָק ְרָּבן ֶׁש ָּיכֹול‬ ‫ַא ְרָּב ִעים ְו ַא ְרַּבע ֵּתבֹות‪ְ ,‬ו ִעם ַהּכֹו ֵלל ֵהם שמ"ה‬ ‫ְו ַהָּגָׁשה ֶאָּלא ְּב ֵבית ַהִּמ ְק ָּדׁש] ‪ֶ -‬אָּלא ֵאּלּו‬
‫ַה ָּי ִחיד ְל ַה ְק ִריב‪ִּ ,‬ת ְקנּו לֹו ַמר " ְי ִהי ָרצֹון ְּכ ִאּלּו‬ ‫ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ֶׁשעֹו ְס ִקים ְּב ִה ְלכֹות ֲעבֹו ָדה‬
‫ֵּתבֹות‪ְּ ,‬כ ִמ ְנ ַין "מֶֹׁשה"‪ֲ .‬ע ֶט ֶרת ְז ֵק ִנים]‪.‬‬ ‫ְּב ָכל ָמקֹום‪ַ ,‬מ ֲע ֶלה ֲא ִני ֲע ֵלי ֶהם ְּכ ֵא ּל ּו‬
‫ִה ְק ַר ְב ִּתי וכו'"‪.‬‬
‫ּו ְב ִכ ְת ֵבי ָה ֲא ִרי ַז"ל הֹו ִסיף ֶׁשָּב ֲחרּו לֹו ַמר‬ ‫ַמ ְק ִטי ִרים ּו ַמִּגיִׁשים ִלְׁש ִמי"‪.‬‬
‫ְו ִעם ָּכל ֶזה‪ָ ,‬אנּו ְמ ַי ֲח ִלים ּו ְמ ַב ְּקִׁשים ְּב ָכל‬ ‫ֶּפ ֶרק ֶזה ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא‬
‫יֹום‪ֶּ ׁ ,‬ש ָּתׁשּוב ֲעבֹו ַדת ַה ָּק ְרָּבנֹות ְּבפֹ ַעל‪ְּ ,‬ב ִב ְנ ַין‬
‫ֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁש ִּב ְמ ֵה ָרה ְּב ָי ֵמינּו‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ִאם ֵּכן ַעל ֲא ִמי ַרת ְו ִלּמּוד‬
‫במשנה לילדים ‪488 /‬‬ ‫ִה ְלכֹות ַה ָּק ְרָּבנֹות‪ְ ,‬מ ַקְּב ִלים‬
‫ָׂש ָכר ְּכ ִאּלּו ָע ְסקּו ָּב ֲעבֹו ָדה ַמָּמׁש‪.‬‬

‫ַמֶּס ֶכת ְז ָב ִחים ֶּפ ֶרק ד ִמְׁש ָנה ה‪ֶּ -‬פ ֶרק ו ִמְׁש ָנה ד‬ ‫ְו ַהֵּבית יֹו ֵסף (ָׁשם) ֵמ ִביא ְּבֵׁשם‬

‫‪ַ .3‬הּתֹוָדה ְו ַהּמּוָרם ִמ ֶּמָּנה‪ֶ -‬נ ֱא ָכ ִלים ְליֹום ְו ַלְי ָלה ַעד‬ ‫הרא"ה ֶׁשָּל ֶכן ִּת ְקנּו ִלְׁשנֹות ְּב ָכל א‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי ִׁש ְמעֹון‪ָ ,‬ה ֵע ִצים ְו ַהְּלבֹו ָנה‬

‫יֹום ַּד ְו ָקא ֶּפ ֶרק ֵאי ֶזהּו ְמקֹו ָמן‪ְ ,‬ו ַה ְּקטֶֹרת‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם ִמּׁשּום ִּפּגּול ֲחצֹות‪.‬‬

‫ו‪ֵ .‬אי ֶזה ָקְרָּבן ֵאינֹו ֶנ ֱא ָכל ֶאָּלא ַּבַּל ְי ָלה ָהִראׁשֹון‬ ‫ְונֹו ָתר ְו ָט ֵמא?‬ ‫" ְל ִפי ֶׁש ֵאין ְּבאֹותֹו ַהֶּפ ֶרק ַמ ְחֹל ֶקת‬
‫ַעד ֲחצֹות?‬ ‫ְו ִהיא ִמְׁש ָנה ְּברּו ָרה ְלמֶֹׁשה ִמ ִּסי ַני"‪.‬‬
‫‪ַ .1‬ח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם ִמּׁשּום ִּפּגּול ֲא ָבל ֹלא ִמּׁשּום נֹו ָתר‬

‫‪ַ .1‬הְּבכֹור‪.‬‬ ‫ְוֹלא ִמּׁשּום ָט ֵמא‪.‬‬ ‫ְוהֹו ִסיף ַרֵּבנּו ַח ִּיים ִוי ָטאל‪ִּ" :‬כי‬
‫‪ַ .2‬ה ַּמ ֲעֵׂשר‪.‬‬ ‫‪ֵ .2‬אין ַח ָּי ִבים ֲע ֵלי ֶהם ִמּׁשּום ִּפּגּול ּו ִמּׁשּום ָט ֵמא‪.‬‬ ‫ַע ָּתה ְצ ִרי ִכים ָאנּו ְלָׁשלֹום ְוֶׁשֹּלא‬
‫‪ַ .3‬ה ֶּפ ַסח‪.‬‬ ‫‪ֵ .3‬אין ַח ָּי ִבים ִמּׁשּום ִּפּגּול‪ֲ ,‬א ָבל ַח ָּי ִבים ִמּׁשּום נֹו ָתר‬
‫ִּת ְה ֶיה ַמ ְחֹל ֶקת"‪.‬‬
‫ז‪ַ .‬ה ְּמ ָנחֹות‪ֵ ,‬הי ָכן ֻמ ָּתר ְלאֹו ְכ ָלן?‬ ‫ְו ָט ֵמא‪.‬‬
‫ָה ֱא ֶמת ִהיא ֶׁש ֶּיְׁש ָנם עֹוד ֲח ִמׁ ָּשה‬
‫‪ִ .1‬ל ְפ ִנים ִמן ַה ְּק ָל ִעים‪.‬‬ ‫ב‪ַּ .‬פר ְוָׂש ִעיר ֶׁשל יֹום ַהִּכּפּוִרים‪ַ ,‬על ֵאּלּו‬ ‫ִּפ ְר ֵקי ִמְׁש ָניֹות ֶׁשֹּלא ִנ ְזְּכ ָרה ָּב ֶהם‬
‫‪ְּ .2‬ב ָכל ָה ִעיר‪.‬‬ ‫ְמקֹומֹות ָּד ָמן ָטעּון ַה ָּז ָיה?‬ ‫ׁשּום ַמ ְחֹל ֶקת‪ְּ ,‬כגֹון ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ֶּפ ֶרק‬
‫‪ְּ .3‬ב ָכל ָמקֹום‪.‬‬ ‫א'‪ִ ,‬וי ָבמֹות ֶּפ ֶרק ט' ְועֹוד‪ַ ,‬אְך ָּכ ָאמּור‪,‬‬
‫‪ַ .1‬על ֵּבין ַהַּב ִּדים ְו ַעל ַה ָּפרֹ ֶכת ְו ַעל ִמ ְזַּבח ַה ָּז ָהב‪.‬‬ ‫ַּב ֲא ִמי ַרת ֶּפ ֶרק ֶזה ָהעֹו ֵסק ְּב ָק ְרָּבנֹות‬
‫ח‪ְ .‬ל ַכ ָּמה ְּד ָבִרים ָה ְי ָתה ֶקֶרן ְּדרֹו ִמית ַמ ֲעָר ִבית‬ ‫‪ַ .2‬על ַה ָּפ ֹר ֶכת ְו ַעל ִמ ְזַּבח ַה ָּז ָהב‪.‬‬ ‫ֵיׁש ִע ְנ ָי ִנים נֹו ָס ִפים ְּגדֹו ִלים ְו ִנְׂשָּג ִבים‪.‬‬
‫ְמַׁש ֶּמֶׁשת ִמְּל ַמָּטה ּו ִמ ְל ַמ ְע ָלה?‬
‫‪ַ .3‬על ַאְרַּבע ְקָרנֹות ֶׁשל ִמ ְזֵּב ַח ַה ִחיצֹון‪.‬‬
‫‪ְׁ .1‬שֹלָׁשה ִמְּל ַמָּטה ְוִׁשׁ ָּשה ִמ ְל ַמ ְע ָלה‪.‬‬
‫‪ְׁ .2‬שֹלָׁשה ִמְּל ַמָּטה ּוְׁשֹלָׁשה ִמ ְל ַמ ְע ָלה‪.‬‬ ‫ג‪ַ .‬חְּטא ֹו‍ת ַהִּצּבּור ְו ַה ָּי ִחיד‪ְ ,‬ל ִמי ֶנ ֱא ָכ ִלים?‬ ‫ְו ֶזה ְלׁשֹון ַה ִּת ְפ ֶא ֶרת ִיְׂש ָר ֵאל ( ַמּכֹות‬
‫פ"ג ְּב ֹב ַעז אֹות ג')‪ּ :‬ו ָמ ָצא ִתי ָּכתּוב ְּד ָכל‬
‫‪ִׁ .3‬שׁ ָּשה ִמְּל ַמָּטה ְוִׁשׁ ָּשה ִמ ְל ַמ ְע ָלה‪.‬‬ ‫‪ְ .1‬ל ִז ְכֵרי ְּכהּו ָנה‪.‬‬ ‫ִמְׁש ָנה ֶׁש ֵאין ָּבּה ַמ ְחֹל ֶקת ָּכְך ָה ְי ָתה‬
‫‪ַ .2‬לּ ֹכ ֲה ִנים‪ִ ,‬ל ְנֵׁשי ֶהם‪ִ ,‬ל ְב ֵני ֶהם ּו ְל ַע ְב ֵדי ֶהם‪.‬‬ ‫ְמסּו ָרה ִּב ְלׁשֹו ָנּה ַּכ ֲה ָו ָי ָתּה ִמּ ֹמֶׁשה ַרֵּבנּו‬
‫ט‪ְ .‬ס ָתם ָהעֹו ִלים ַל ִּמ ְזֵּב ַח‪ֵ ,‬מ ֵאי ֶזה ַצד ָהיּו עֹו ִלים‬
‫ְויֹוְר ִדים?‬ ‫‪ְ .3‬ל ָכל ָא ָדם‪.‬‬

‫ד‪ָ .‬העֹו ָלה‪ַּ ,‬כ ָּמה ַמ ָּתנֹות ָּד ָמּה ָטעּון?‬

‫‪ָ .1‬היּו עֹו ִלים ֶּדֶרְך ְׂש ֹמאל' ּו ִביִרי ָד ָתם ָהיּו חֹו ְזִרים ְל ָע ֵקב‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬מ ָּת ָנה ַא ַחת ְּכ ֶנ ֶגד ַה ְּיסֹוד‪.‬‬ ‫הזמן גרמא‬
‫‪ .2‬עֹו ִלים ֶּדֶרְך ְׂש ֹמאל' ּו ַמ ִּקי ִפים ְויֹוְרִדים ֶּדֶרְך ָי ִמין‪.‬‬ ‫‪ְׁ .2‬ש ֵּתי ַמ ָּתנֹות ֶׁש ֵהן ַאְרַּבע‪.‬‬
‫‪ .3‬עֹו ִלים ֶּדֶרְך ָי ִמין‪ּ ,‬ו ַמ ִּקי ִפים ְויֹוְרִדים ֶּדֶרְך ְׂשמֹאל‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬אְרַּבע ַמ ָּתנֹות ַעל ַאְרַּבע ְקָרנֹות‪.‬‬ ‫ז' חשון‬

‫י‪ַ .‬חָּטאת ָהעֹוף‪ֵּ ,‬כי ַצד ָה ְי ָתה ִנְׁש ֶח ֶטת?‬ ‫ה‪ַ .‬הּתֹו ָדה ְו ַהּמּוָרם ִמ ֶּמָּנה‪ַ ,‬עד ָמ ַתי‬ ‫ז' בחשוון‪ ‬הוא היום השביעי‬
‫ֶנ ֱא ָכ ִלים?‬ ‫בחודש חשוון‪ .‬ביום בו מתחילים‬
‫‪ָ .1‬ה ָיה ׁשֹו ֵחט אֹו ָתּה ִמַּצָּואָרּה ּו ַמ ְב ִּדיל‪.‬‬ ‫לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר‬
‫‪ָ .2‬ה ָיה מֹו ֵלק ֶאת רֹאָׁשּה ִמּמּול ָעְר ָּפּה ְוֹלא ַמ ְב ִּדיל‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬הּתֹוָדה ‪ִ -‬לְׁש ֵני ָי ִמים ְו ַלְי ָלה ֶא ָחד‪ַ ,‬הּמּוָרם‬ ‫לברכה" בתפילת‪ ‬שמונה עשרה‪.‬‬
‫ִמ ֶּמָּנה ‪ְ -‬ליֹום ְו ַלְי ָלה ַעד ֲחצֹות‪.‬‬ ‫וכתבו בספרים על הנאמר במסכת‬
‫‪ָ .3‬ה ָיה מֹו ֵלק ֶאת ֹראָׁשּה ִמּמּול ָעְר ָּפּה ּו ַמ ְב ִּדיל‪.‬‬ ‫תענית במעלות יום הגשמים ‪ -‬שגדול‬
‫‪ַ .2‬הּתֹוָדה ‪ְ -‬ליֹום ְו ַלְי ָלה ַעד ֲחצֹות‪ַ ,‬הּמּוָרם‬
‫בהצלחה!‬ ‫ִמ ֶּמָּנה ‪ִ -‬לְׁש ֵני ָי ִמים ְו ַלְי ָלה ֶא ָחד‪.‬‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫יום הגשמים וכו' שיום הגשמים הוא‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫יום ז' בחשוון שבו מתחילים לבקש על‬
‫הגשמים‪ ,‬ויום זה כומס בתוכו את כל‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת כי תבוא‬ ‫הסגולות הנפלאות שנאמרו אודות יום‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 482‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 182‬‬
‫הגשמים‪.‬‬
‫א‪ 4 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 4 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 3 .‬א‪ 1 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 2 .‬י‪1 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬