פר' בה"ב-במדבר תש"פ • גליון 516 בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
ההלכה היומית המשנה היומית במשנה ובהלכה היומית
קיצור שו"ע סדר קדשים • תמורה
לקבלת העלון במיילoffi[email protected] :
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד יט אייר ה ג-ד לח ז-יא
ה כ אייר ה ה-ו לח ,מו יב-א
ו כא אייר ו א-ב מו ב-ו
שב"ק בה"ב ו ג-ד מו ז-יא
א כג אייר ו-ז ה-א מו יב-טז
ב כד אייר ז ב-ג מו יז-כא
ג כה אייר ז ד-ה מו כב-כו
בפתח השער עיון במשנה
ַּגם ִל ְראֹות ְו ַגם ְל ָה ִבין... איסורי הנאה
הֹוָריו ֶׁשל ְי ִדי ְד ָיּה ָׁש ְלחּו אֹותֹו ַל ֲע ֹבד ַּב ֲחנּות תמורה סוף פרק ז'
ַה ַּמּכֹ ֶלת ֶׁשל ִנִּסים .הּוא ִה ְת ַקׁ ָּשה ְמאֹד ִל ְלמֹדֵ ,ע ֶקב
ָר ָמתֹו ַהׂ ִּש ְכ ִלית ַהְּנמּו ָכהּ ,ו ְכ ֵדי ֶׁשֹּלא ֵיֵׁשב ַּבַּבִית הנקברין והנשרפין
ְּב ֹח ֶסר ַמ ַעׂש ְׁש ָלחּוהּו ַל ֲע ֹזר ְל ִנִּסים ַּב ֲחנּות ְל ַס ֵּדר
מּו ָצִרים ַעל ַה ַּמ ָּד ִפים ּו ְל ַה ְכ ִניס ֶאת ָה ַאְר ָּג ִזים ֶׁש ָּפְרקּו בפרק ז' משנה ד' מנויים הרבה איסורי הנאה ,ויש מהם שדינם בקבורה ' -הנקברין' -
ויש מהם שדינם בשריפה ' -הנשרפין' -וסתם איסורי הנאה דינם בקבורה .איסורי הנאה
ַה ַּמׂ ָּש ִאּיֹות ֶאל ַה ַּמ ְח ָסן ֶׁשׁ ָּש ַכן ִּב ְק ֵצה ַה ַּמּכֹ ֶלת. שדינם בקבורה נשארו באיסורם גם אחרי שנקברו ,אבל איסורי הנאה שדינם בשריפה,
ַעל ַאף חֹ ֶסר ַהִּכׁ ָּשרֹון ְו ַהְּב ָע ָיה ַהׂ ִּש ְכ ִלית ֶׁש ָה ְי ָתה מותרים בהנאה אחרי שנשרפו ' -אפרן מותר' -אמנם רק 'הנשרפין אפרן מותר' ,אבל
לֹו ִלי ִדי ְד ָיּהַ ,מ ֲע ָלה ַא ַחת ְּגדֹו ָלה ָה ְי ָתה ּבֹו -הּוא אם שרף איסורי הנאה שדינם בקבורה' ,הנקברין אפרן אסור' ,וביארו בתוס' (ל"ג ב' ד"ה
ָה ָיה ָחרּוץ ְּביֹו ֵתרֲ .עבֹוָדתֹו ָה ְי ָתה ְלֹלא ֶהֶרףִ .ה ְכ ִניס הנשרפין) משום שהנשרפין נעשית מצוותן ,ואחרי שנעשית מצוותן פקע איסורם ,אבל
ַאְר ָּג ִזיםִ ,ס ֵּדר ַמ ָּד ִפיםָ ,ס ַפר ְסחֹוָרהּ ,ו ְכֶׁש ָה ָיה ַהּ ֹצֶרְך, הנקברין שאין מצוה לשורפם ,אפרן אסור[ ,וגם אין מצוה לקוברם ,שדינם בקבורה רק
כדי שלא תהא תקלה באיסורי הנאה ,אבל אין מצוה בעצם הקבורה כמו שיש מצוה בעצם
ַאף ָיַׁשב ֵמ ֲאחֹוֵרי ַה ֻּק ָּפה.
ַהִּסּכּום ִעם הֹוָריו ָה ָיהֶׁ ,שְּבסֹוף ָּכל ֹח ֶדׁש ְי ַקֵּבל השריפה בהנשרפין].
ְי ִדי ְדָיּה ְׁ 2,000ש ָק ִליםְ .סכּום ָנמּוְך ְּבַי ַחס ְלעֹו ֵבד
ָּכמֹוהּוַ ,אְך ְּב ָכל ֹזאת ִס ְמ ִליָ .ע ַבר חֹ ֶדׁש ְו ִה ִּגי ַע ְז ַמן ונחלקו רבי וחכמים (בסוף הפרק) אם מותר לשרוף את הנקברים ,שחכמים סוברים
ַה ַּתְׁשלּוםִ .נִּסיםַּ ,ב ַעל ַה ַּמּכֹ ֶלת ָּפ ַתח ֶאת ְמ ֵגַרת ַה ֻּק ָּפה, שהנקברין לא יישרפו ,שמא יהנה מהאפר ,שיטעו לומר שאפרן מותר כמו הנשרפין ,ורבי
ָׁש ַלף ִמ ֶּמָּנה ַא ְל ַּפ ִים ְׁש ָק ִלים ִּב ְמ ֻז ָּמןּ ,ו ְנ ָת ָנם ִלי ִדי ְד ָיּה.
ְי ִדי ְד ָיּה ִהִּביט ַּבׁ ְּש ָטרֹות ְּב ַמָּבט מּו ָזרַ .מׁ ֶּשהּו ֹלא יהודה סובר ש'אם רצה להחמיר על עצמו ולשרוף את הנקברין ,רשאי'.
ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ָניוַ .הׁ ְּש ָטרֹות ָהיּו ְמ ַעט ְּבלּו ִייםֶ .ח ְל ָקם
ָהיּו ְמ ֻק ָּמ ִטיםֲ ,א ֵחִרים ָהיּו ְקרּו ִעים ְק ָצת ְּב ַק ְצוֹו ֵתי ֶהם והנה המגן אברהם (סי' תמ"ה ס"ק א') הוכיח בדעת הרמב"ם שאף לפי חכמים אין איסור
בעצם השריפה של הנקברין ,שהרי פסק הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ג הי"א) 'כיצד בעור חמץ,
ְו ַה ָּד ָבר ִה ְפִרי ַע ִלי ִדי ְדָיּה. שורפו או פורר וזורה לרוח או זורקו לים' ,ומבואר שמותר לשרוף חמץ אע"פ שלהלכה
" ָל ָּמה ַא ָּתה נֹו ֵתן ִלי ְׁש ָטרֹות ָּכ ֵאּלּו?" ָׁש ַאל ְּבטֹון חמץ הוא מן הנקברים ,וכמו שכתב הרמב"ם עצמו שיכול גם לפוררו ולזורקו לרוח ,או
רֹו ֵטן "ְו ִכי ֹלא ָע ַב ְד ִּתי ַמ ְס ִּפיק טֹוב ָּכל ַהחֹ ֶדׁש???" לזורקו לים -ומה ששנינו במשנה ה' שחמץ הוא מן הנשרפין ,כבר כתב הרע"ב ,ע"פ
הגמרא ,שמתניתין רבי יהודה היא שסובר אין ביעור חמץ אלא שריפה ,ואין הלכה כן -
ֶנ ֱע ַלב ְי ִדי ְד ָיּהָּ .פ ָנה ַל ֲאחֹוָריו ְו ָי ָצא ֵמ ַה ֲחנּות. והקרבן נתנאל (פסחים סי' ב' סי' ג' אות ז') הוכיח גם בדעת הרא"ש שאין איסור לשרוף את
ַּכ ֲעבֹור ַּכ ָּמה ַּדּקֹות ָׁשב ְּב ִלְו ַית ָא ִביוָ .ה ָאב ָּפ ָנה
ֶאל ִנִּסיםָ " :אָּנאַ ,ה ְח ֵלף לֹו ֶאת ִׁש ְטרֹו ָתיו ִלְׁש ָטרֹות הנקברין ,שגם הרא"ש כתב ששורפים חמץ.
ֲח ָדִׁשים יֹו ֵתר". ומה שאמרו חכמים 'הנקברין לא יישרפו' ,כוונתם (עי' מג"א וקרבן נתנאל שם) שלא יישרפו
" ַמה ַהְּב ָע ָיה ַּבׁ ְּש ָטרֹות? ְּב ָכל ֲחנּות ְי ַקְּבלּו אֹו ָתם. והאפר יישאר גלוי כמו בהנשרפין ,שהרי אמרו חכמים שייקברו שלא תהא תקלה שיבואו
אנשים ליהנות מהם ,וא"כ אף אם ישרפום עדיין יש חשש תקלה שיהנו אנשים מהאפר -
ַמּדּו ַע ִאם ֵּכן ְל ַה ְח ִלי ָפם?" ָׁש ַאל ִנִּסים ִּב ְפ ִלי ָאה. 'הנקברין אפרן אסור' -ולכן גם אחרי ששרפם ונעשו אפר ,עדיין חייב לקבור את האפר
" ַא ָּתה צֹוֵדקִ ,נִּסיםַ .הׁ ְּש ָטרֹות ַהָּללּו ְמ ֻצָּי ִניםַ ,אְך שלא יבואו ליהנות ממנו .ורבי יהודה חולק וסובר שאחרי ששרפם אין חשש תקלה שיבואו
ַמה ַנ ֲעֶׂשה ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִלי ִדי ְד ָיּה ְּב ָע ַית ֲה ָב ָנהְ .והּוא ָּבטּו ַח ליהנות מהאפר ,ולכן מותר לקיים את דינם של הנקברין אף ע"י שריפה לבד ,ואינו חייב
» המשך בעמוד ג’ אח"כ לקבור את האפר.
רץ למשנה ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ
מרת באשע רחל ה' אברהם בן שרה ז"ל
אפילו מי שלא יבין כלל מפני שאינו בקי
בביאורו אלא הוא מתעסק בקריאה לבדה ,גם יש בת ר' שמואל צבי ע"ה נלב"ע כ' באייר
לו שכר טוב בעמלו ,ועל אלו וכיוצא בהן נאמר
'ובתורתו יהגה יומם ולילה' .ודרשו 'ובתורה' לא נלב"ע כ"ג באייר תשע"ד
נאמר אלא 'ובתורתו' פירוש כפי שיעור ידיעתו.
(שני לוחות הברית)
• להפיץ את האור • מערכת להנצחות
השיעורים והמבחנים הממוחשבת: ותרומות
בשותפות של ₪ 54בחודש להצלחה
072-332-3020 לע"נ יקיריך
תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר. התקשר:
072-272-2200
ניתן לתרום במערכת הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6
וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
קביעותא ללומדי המשנה היומית
האם תרומה טמאה אסורה בהנאה מבחן שבועי במשנה 216 /
שנינו במשנה ה' שתרומה טמאה היא מהנשרפין ,אמנם בסוף המשנה שנינו 'ומדליקין מסכת תמורה ה' ,ג' – ז' ,ה'
בפת ובשמן של תרומה' ,וכתב הרע"ב שאחרי שהתנא כלל את תרומה טמאה בין איסורי
הנאה של פסח וערלה וכלאי הכרם ,הוצרך ללמד שמה שתרומה טמאה היא מהנשרפין א .באיזה מהבאים אין החזרה מועלת בתוך כדי
אינו משום שהיא אסורה בהנאה כמו שאר המנויים ,אלא אע"פ שדינה בשריפה ואסורה דיבור?
באכילה אף לכהן ,מכל מקום היא ניתנת לכהן ומותר לכהן ליהנות ממנה כששורפה ,כגון
להדלקה ולבישול וכדומה ,שדרשו חכמים (שבת כ"ה א') 'ואני הנה נתתי לך את משמרת .1מקדיש ומימר.
תרומותי' ,בשתי תרומות הכתוב מדבר ,אחת תרומה טהורה ,ואחת תרומה טמאה ,ואמר .2עובד עבודה זרה.
רחמנא 'לך' ,שלך תהא להסיקה תחת תבשילך ,דהיינו שתרומה טהורה מותרת לכהן
.3מקדש ומגרש.
באכילה ,ותרומה טמאה מותרת לכהן בשריפה. .4כל התשובות נכונות.
וכדברי הרע"ב שתרומה טמאה אינה מאיסורי הנאה ,כן כתבו תוס' בכמה מקומות (עי' ב .מה דין תכשיטים שעל מוקצה ושעל נעבד?
פסחים ל"ד א' ד"ה מחמין ,ועוד ,וכ"כ הר"ש סוף תרומות ,ותוס' הרא"ש שבת כ"ג ב' ,כ"ד ב') ,שתרומה
טמאה רק אסורה לזר בהנאה של כילוי ,כגון לשורפה להדלקה וכדומה ,אבל הנאה שאינה .1שעל המוקצה -מותר .שעל הנעבד -אסור.
של כילוי ,אף לזר מותר .ונחלקו בעלי התוס' אם האיסור לזר בהנאה של כילוי הוא .2הפוך מ.1-
מדאורייתא או מדרבנן ,לדעת הר"ש (סוף תרומות) הנאה של כילוי אסורה לזר רק מדרבנן,
ולדעת ר"ת ור"י (תוס' פסחים שם ,ועוד) הנאה של כילוי אסורה לזר מדאורייתא ,אבל לכולי .3שניהם אסורים.
.4שניהם מותרים.
עלמא תרומה טמאה אינה בכלל איסורי הנאה.
ג .מוקצה ונעבד -מה דינם לענין אכילה
אמנם הבית שלמה (להגר"ש שטנצל מסוסנוביץ ,פסחים מ"ו א') דייק מדברי הריב"א (בתוס' (להדיוט)?
פסחים מ"ו א' ד"ה לא) שתרומה טמאה היא בכלל איסורי הנאה ואסורה בכל ההנאות ,שתוס'
שם הקשו למה אסור לשרוף תרומה טמאה ביום טוב ,הרי כיון שמותר ליהנות ממנה ,היא .1מותרים.
הבערה לצורך יום טוב שמותר ,כמו שמותר לשרוף חולין להנאתו ביום טוב ,ותירצו בשם .2אסורים.
ריב"א ,וז"ל ,דשמן של חולין מותר להדליק להנאתו כמו שמותר לאכול ,אבל תרומה .3מוקצה -אסור .נעבד -מותר.
טמאה דאסורה בכל ההנאות ,נמצא שההבערה אינה להנאה אלא לשם מצות שריפה, .4הפוך מ.3-
אלא שהתורה לא הקפידה אם יהנה ממנה בשעת שריפה ,לכך אין דוחה יו''ט ,עכ"ל ,הרי
מבואר שלדעת הריב"א תרומה טמאה אסורה בכל ההנאות כמו שאר איסורי הנאה ,אלא ד .האם מחיר כלב ואתנן כלב מותרים להקרבה?
שבאיסור הנאה של תרומה טמאה לא הקפידה תורה שיהנה ממנה בשעה ששורפה. .1שניהם מותרים.
.2שניהם אסורים.
וכן משמע גם בריב"א שהובא בתוס' שאנץ ותוס' הרא"ש על פסחים (כ"א ב' ד"ה בהדי), .3מחיר כלב – מותר .אתנן כלב -אסור.
שבגמרא שם יש הוה אמינא שמותר ליהנות מחמץ בשעת שריפה ,והביאו תוס' שאנץ .4מחיר כלב – אסור .אתנן כלב -מותר.
ותוס' הרא"ש בשם הריב"א 'מידי דהוה אתרומה טמאה' ,ותמהו עליו שתרומה טמאה
מותרת בהנאה ,וא"כ אין מקור משם שגם חמץ יהא מותר בשעת שריפה ,ולפי מה שנתבאר ה .בהמה שנעשתה טריפה כשהיא חולין ואח"כ
בדעת הריב"א שגם תרומה טמאה אסורה בהנאה ,ורק לא הקפידה התורה שיהנה ממנה נתעברה וילדה ,מה דין הולד לקרבן (למ"ד
בשעת שריפה ,ניחא ,דשפיר יש הוה אמינא שגם בחמץ לא הקפידה התורה שיהנה ממנו טריפה יולדת)? להלכה!
בשעה ששורפו. .1אסור ,כי עובר ירך אמו.
.2מותר ,מטעם זה וזה גורם מותר.
והנה לפי הריב"א הפירוש במשנתנו אינו כמו שפירש הרע"ב ,ע"פ דעת רוב ראשונים, .3מותר ,דכתיב "הם" ולא ולדותיהם.
שמה ששנינו בסוף המשנה שתרומה טמאה מותרת בהדלקה הוא כדי שלא נטעה לומר .4אסור משום "הקריבהו נא לפתחך".
שתרומה טמאה אסורה בהנאה כמו חמץ וכלאי הכרם וערלה השנויים עמה ברישא ,שהרי
לפי הריב"א תרומה טמאה באמת אסורה בהנאה ,והיא דומה ממש לחמץ וכלאי הכרם ו .מה מהדינים הבאים שייכים בקדשי בדק
וערלה ולכן נשנתה עמהם ,אלא התנא חידש בסוף המשנה שבאיסור הנאה של תרומה הבית?
טמאה יש היתר מיוחד שלא הקפידה התורה שיהנה ממנה בשעת שריפה. .1חייבים עליהם משום פיגול.
.2השוחטם בחוץ חייב.
פרפראות הפרשה
.3חלבן אסור לאחר פדיונם.
ְו ָנ ְת ָנה ָה ָא ֶרץ ִפּ ְר ָיהּ ַו ֲא ַכ ְל ֶתּם ָל ׂשֹ ַבע ִוי ַשׁ ְב ֶתּם ָל ֶב ַטח ָע ֶלי ָה )כה יט( .4אין בהם הנאה לכהנים.
אדם אשר כל טוב מנת חלקו והעושר שורה במחיצתו עלול הוא חלילה לבעוט ז .מהו דין מעילה בגידולי קדשי בדק הבית
וקדשי מזבח?
ולהקשות את לבו כלפי שמיא ,בבחינת 'וישמן ישורון ויבעט' .אדם שרווי ברוב
.1קדשי בדק הבית – אין מועלין .קדשי מזבח -
טובה ,פעמים רבות מאבד את חוש המידה .על כן הפסוק מסייג ואומר לו 'ואכלתם מועלין.
לשובע' כאשר תאכלו לשובע במידה נכונה אזי 'וישבתם עליה' -הארץ הקדושה .2קדשי בדק הבית -מועלין .קדשי מזבח -לא
נהנים ולא מועלין.
(דגל מחנה אפרים) תכיל אתכם ולא חלילה תגלו ממנה.
.3בשניהם -לא נהנים ולא מועלין.
ֶאת ַכּ ְס ְפּ א ִת ֵתּן לֹו ְבּ ֶנ ֶשׁ וּ ְב ַמ ְר ִבּית א ִת ֵתּן ָא ְכ ֶל) כה לז( .4בשניהם נהנים ומועלין.
שלא יצטדק האדם ויאמר שמכיוון שהוצאותיו רבו מעל הראש על כן הוא נאלץ ח .להלכה! קדשי מזבח (לאחר שהוממו) וקדשי
בדק הבית שמתו ,מה דינם?
לפנות למלווים בריבית ,התורה מורה לו להקדים רפואה למכה' ,ובמרבית לא תתן
.1ישרפו.
אכלך' היינו אל תרבה בהוצאות מרובות ,אל תפריז במותרות ,אלא רק כדי אכלך, .2יקברו.
.3יפדו.
(כתב סופר) וממילא לא תזדקק להלוואות אסורות. .4יוציאם למקום הוצאת הדשן.
ט .מהו דין שיער נזיר?
.1שער נזיר טמא – בשריפה .שער נזיר טהור -
בקבורה.
.2הפוך מ.1-
.3שניהם בשריפה.
.4שניהם בקבורה.
י .מי מהבאים דינו בקבורה?
.1תרומה טמאה.
.2ערלה.
.3כלאי הכרם.
.4שור הנסקל.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
ֶׁשָּנ ַת ָּת לֹו ֶּכ ֶסף ְמ ֻק ְל ָקל?! ְּב ַב ָּקָׁשה ִמ ְּמָךַ ,ה ְח ֵלף ֶאת חשש מראית עין באיסורים מדרבנן
ַהׁ ְּש ָטרֹות ְּכ ֵדי ֶׁש ַּגם הּוא ִי ְה ֶיה ְמֻרָּצה!"
העושה תבשיל מבשר בחלב שקדים ,וכדעת המהרש"ל אבל בחדרי חדרים אין
~~~
צריך להניח בתוכו שקדים מפני מראית לאסור עליו דדוקא באיסור דאורייתא
ּדֹו ֶמה ְמאֹד ַלִּסּפּור ִעם ְי ִדי ְד ָיּה ִמ ְתַר ֵחׁש ֶא ְצ ֵלנּו
ְּב ַמ ֲה ַלְך ַה ַח ִּייםֲ .הֵרי ָּברּור ָלנּו ֶׁשָּכל ַמה ֶׁש ַהׁ ֵּשם עֹוֶׂשה העין( .קצוש"ע מו יד) ויסוד הדברים הם אמרו דאפי' בחדרי חדרים אסור ,ולכן אין
הּוא ְלטֹו ָבהּ ,ו ַמּדּו ַע ִאם ֵּכן ָאנּו ִמ ְת ַּפְּל ִלים ֶאל ַה ָּקָּב"ה
מדברי הרשב"א בתשובה (שו"ת ח"ג סי' רנז) לאסור לאכול בשר עוף עם חלב שקדים
ֶׁש ְּיַׁשֶּנה ָּכל ִמי ֵני ְּד ָבִרים ְּב ַח ֵּיינּו?
ַה ְּתׁשּו ָבה ְל ָכְך ִהיא ְּכמֹו ֶׁש ָא ַמר ָא ִביו ֶׁשל ְי ִדי ְד ָיּה: דכל דבר שיש לו מראית עין של חלב בחדרי חדרים.
ָא ְמ ָנם ָּברּור ֶׁשָּכל ָּד ָבר ׁ ֶּשַּנ ֲעָׂשה הּוא ְלטֹו ָב ֵתנּוֲ ,א ָבל
ָאנּו ְּב ַק ְטנּות ֲה ָב ָנ ֵתנּו ְוחֹ ֶסר ְי ִדי ָע ֵתנּו חֹוְׁש ִבים ֶׁש ֶּזה הנה כיום דברי המאכל והמזון מתרבים כחלב שקדים או חלב אשה אסור לבשל
ֹלא ָּכל ָּכְך טֹובְ .ו ֶזהּו ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ִמ ְת ַּפְּל ִלים ֶׁשֹּלא ַרק מיום ליום לסוגיהם וגווניהם ובפרט ולאכול עם בשר .והנה במהרש"ל כתב
ֶּב ֱא ֶמת ִי ְה ֶיה ָלנּו טֹובֶ ,אָּלא ֶׁש ַאף ָנ ִבין ְו ִנְר ֶאה ֹזאת המאכלים שדומים במראם לבשר או חלב (יש"ש פ"ח סי' נב) דאסור לאכול אף בשר
וכיון שכך לכאורה שוב אין חשש כבר כ"כ עוף עם חלב שקדים וכן נקט הש"ך וביאר
ְּבִׂש ְכ ֵלנּו ַה ַּדל. של מראית העין שכל הרואה אותו תולה שכיוון שאסור מדרבנן לאכול עוף עם חלב
מיד שאינו בשר או חלב .דוגמא לכך אנו יש איסור מראית עין ולכן אין לאוכלו עם
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך מוצאים בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי'
חלב שקדים או חלב אשה.
מבחן חודשי בהלכה 52 / קנ"ז) דכתב :ששניצל פרווה הנה אולם הרמ"א חלק עליו
המבחן מתייחס לדברי המחבר והרמ"א עם גבינה כיום הדבר כיום דברי המאכל וכתב (יו"ד ס' פז ס' ג) נהגו
קצוש"ע ל"ב ,ט – מ"ו ,כ"ו מפורסם מאד דאיכא והמזון מתרבים מיום לעשות חלב משקדים
נקניק ושניצל ומניחים בה בשר
א .מתי לא טוב לישון?
.1תכף אחרי האכילה. דאינו בשר כלל, ליום לסוגיהם וגווניהם ובפרט עוף הואיל ואינו
.2כשהוא רעב | .3שתי התשובות נכונות. ולא שייך כלל המאכלים שדומים במראם לבשר רק מדרבנן ,אבל
איסור מראית בשר בהמה יש
ב .כשאוכל דגים ואחר כך בשר ,מה יש לעשות
ביניהם? להניח אצל החלב או חלב וכיון שכך לכאורה שוב אין עין.
שקדים משום
.1ליטול ידיו | .2לאכול קצת פת ולשתות וכן כתב בספר חשש כבר כ"כ של מראית העין מראית עין ,וכתב
איזה משקה | .3לנוח קצת. מעדני השולחן שכל הרואה אותו תולה מיד הט"ז אף שדברי
(סי' פ"ז סק"כ) לחם
ג .נתינה לבניו הגדולים שאינו חייב במזונותיהם, שאינו בשר או חלב. רמ"א נכונים וכבר
האם זה בכלל צדקה? שמרוח במרגרינה
נתפשט המנהג כן ,מ"מ
.1כן ,וצריך להקדימם לאחרים. מותר לאוכלו עם בשר,
.2כן ,אך יש להקדים אחרים | .3לא. נראה שיש להניח לכתחילה
דעד כאן לא הקפידו חכמים
ד .כמה שיעור העיסה שיתחייב בחלה? שקדים גם אצל בשר עוף דכל מאי
.1ששים ביצים | .2ארבעים ושלש ביצים אלא בחלב שקדים עם בשר בלי היכר
וחומש ביצה | .3שלשים וארבע ביצים וחומש דאפשר לן לתיקוני מתקנינן ,ועוד שלא שקדים ,כי סתמא דמילתא אין דרך
גרע מחלב אשה שחששו בו למראית עין .לעשות חלב משקדים ,אבל מרגרינה כיום
ביצה.
ובפרי מגדים הקשה על דברי הט"ז שכיח כמו חמאה ,והרואה אוכל לחם מרוח
ה .כמה זמן יהא הבשר מונח במלחו?
.1שעור שעה ובשעת הדחק די בעשרים שהביא ראיה לדבריו מחלב אשה ,שהרי נופל תיכף ספק בלבו אם זאת חמאה או
וארבע דקות | .2חצי שעה ,ובשעת הדחק
הרמ"א עצמו חולק גם בחלב אשה וכתב מרגרינה ,וא"כ אין בזה שום צד מראית
שמונה עשרה דקות.
.3שעתיים ,ובשעת הדחק חצי שעה. שגם בחלב אשה אין לחוש עם בשר עוף העין עכ"ל.
ו .כלי שצריך גם הכשרה וגם טבילה ,כיצד ינהג? כמו"כ סוברים רבים מאחרוני זמנינו שהוא מדרבנן .וכתבו האחרונים לתרץ
.1קודם יטבול ואח"כ יכשיר | .2קודם יכשיר שבמוצרי הסויה שהם מצויים מאוד ,על כן שדברי הט"ז אודות הראיה מאיסור בחלב
אדם שחפץ לשתות חלב סויה אחר אכילת אישה הוא מדברי הרשב"א שסתם דבריו
ואח"כ יטבול | .3לא משנה הסדר. בשר אין לו לחשוש לאיסור מראית עין, וכתב שאסור לבשל בשר בחלב אשה ולא
מכל מקום טוב להחמיר אם אוכל או שותה חילק בין בשר בהמה לבשר עוף ,ובפתחי
ז .אלו כלים אינם צריכים טבילה? בסעודה או בציבור להשים את האריזה על תשובה (יו"ד סי' פ"ט) כתב להכריע דיש
.1כלי עץ | .2כלי חרס. לאסור מראית עין גם באיסור דרבנן
.3שתי התשובות נכונות. גבי השולחן משום חשש מראית עין.
ח .מהו דין פת קטניות של גויים? זיכרון לקדושים
.1מותר | .2אסור משום פת גויים.
כ' אייר ה'תש"ב :השמדת קהילת ריקי שבפולין -מיד עם כניסתו של הצבא הגרמני בשערי
.3אסור משום בשולי גויים. העיר החלו הנאצים לפרוע ביהודים .כבר בסוף שנת ת"ש רוכזו כ 1,800-יהודי העיר בגטו קטן
ומחניק וללא תנאים .המחלות והנגיפים שבאו עם החורף הסמוך עשו שמות בקהילה הצפופה ,ומיום
ט .שני ישראל המכירים זה את זה ,מהו לאכול ליום מתו עוד ועוד יהודים שכרעו תחת החולי .בליל כ' אייר פשטו אנשי ס"ס ושוטרים פולנים על
בשולחן אחד ,זה בשר וזה חלב? הגטו שבעיירה ,וריכזו את כל יושביו בכיכר השוק ,יתר היהודים הוצעדו לדמבלין .בדמבלין נערכה
סלקציה ומיד בסיומה הועברו כ 200-צעירים למחנה עבודה ,וכל יתר היהודים שולחו במשלוח
.1אם מקפידים זה על זה -מותר. בקרונות משא למחנה ההשמדה סוביבור .מקהילת ריקי שרדו את השואה כ 30-יהודים ,אך אלו לא
.2אסור ,אפילו מקפידים זה על זה ,עד שיעשו
שבו להתגורר בה.
איזה הכר | .3אסור ,ואפילו על ידי הכר.
י .אלו כלים נהוגים לרשום (לסמן)?
.1כלי חלב | .2כלי בשר | .3לא משנה.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
ודרך חיים תוכחות מוסר
וצריך האדם לקבוע עת ללמוד ספרי מוסר
בכל יום ויום ,אם מעט ואם הרבה ,כי הגדול מחברו
-יצרו גדול הימנו ,ותבלין יצר הרע הוא תוכחת
(משנה ברורה סימן א' סי"ב) מאמרי חז"ל .
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
" ְו ַה ְטּ ֵר ָפה" ֶ -שׁ ֵיּשׁ בּוֹ ֶא ָחד ֵמ ַה ְדּ ָב ִרים ִבּ ְשׂ ָכ ֵרֶ ( ."פֶּרק ו' ִמ ְשׁ ָנה ב'). ָה ֲאסוּ ִרים ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח
ֶשׁ ַמ ְט ִרי ִפים ֶאת ַה ְבּ ֵה ָמה [ ְל ָמ ָשׁל ֶנ ֶקב ַה ֵוּ ֶשׁט, ַא א ַרק ָט ֶלה אוֹ ְבּ ֵה ָמה ֶנ ֱא ָס ִרים ִמשּׁוּם ְבּ ֶפ ֶרק ו' מוֹ ָנה ַה ִמּ ְשׁ ָנה ֶאת ָה ֲאסוּ ִרים ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח,
ִנ ְשׁ ְבּ ָרה ַה ִשּׁ ְד ָרה וכו' ָ -כּל ַה ְמּפֹ ָר ִטים ְבּ ֶפ ֶרק ג' ֶא ְת ַנןָ " :נ ַתן ָלהּ ֵיינוֹתְ ,שׁ ָמ ִנים וּ ְס ָלתוֹתְ ,ו ָכל ַה ְפּסוּ ִלים ְל ַה ְק ָר ָבה ,וּ ְמ ָפ ֶר ֶטת ֶאת ִדּי ֵני ֶהם.
ָדּ ָבר ֶשׁ ַכּיּוֹ ֵצא בּוֹ ָק ֵרב ַעל ַגּ ֵבּי ִמ ְז ֵבּ ַח ָאסוּר.
ְדּ ַמ ֶסּ ֶכת חוּ ִלין]. ְו ֵכן ִאם ָנ ַתן ָלהּ תּוֹ ִרים וּ ְב ֵני יוֹ ָנה ְבּ ֶא ְת ָנ ָנהּ, ְו ֵאלּוּ ֵהםָ :ה ֹר ַבעְ ,ו ַה ִנּ ְר ָבּעְ ,ו ַה ֻמּ ְק ֶצה,
ְו ַה ֶנּ ֱע ָבדְ ,ו ֶא ְת ַנן ,וּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלבְ ,ו ַה ִכּ ְל ַא ִים,
ְו"יוֹ ֵצא דֹּ ֶפן" ֶ -שׁ ִנּ ְק ְר ָעה ִאמּוֹ ְוהוֹ ִציאוּ ָאסוּר ְל ַה ְק ִרי ָבם.
ָה ֻע ָבּר ֶדּ ֶרַ ה ֹדּ ֶפן .הוּא ִנ ְפ ַסל ִמשּׁוּם ֶשׁא ְו ַה ְטּ ֵר ָפהְ ,ויוֹ ֵצא דֹּ ֶפן.
נוֹ ַלד ְבּ ֵל ָדה ְר ִגי ָלהְ ,ו ֶנ ֱא ַמר ַבּתּוֹ ָרה " ִכּי ִי ָוּ ֵלד": " ֵאי ֶזהוּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלבָ ,האוֹ ֵמר ַל ֲח ֵברוָֹ ,הא
"שׁוֹר אוֹ ֶכ ֶשׂב אוֹ ֵעז ִכּי ִי ָוּ ֵלד ְו ָה ָיה ִשׁ ְב ַעת ְלָ ט ֶלה ֶזה ַתּ ַחת ֶכּ ֶלב ֶזה" ( ִמ ְשׁ ָנה ג')ְ .כּלוֹ ַמר "רֹ ַבע ְו ִנ ְר ָבּע" ֲה ֵרי ִדּי ָנם ִל ְהיוֹת ִנ ְס ָק ִלים,
ָי ִמים ַתּ ַחת ִאמּוֹ וּ ִמיּוֹם ַה ְשּׁ ִמי ִני ָו ָה ְל ָאה ֵי ָר ֶצה ַה ָטּ ֶלה ִנ ְק ָנה אוֹ ֻה ְח ַלף ְתּמוּ ַרת ֶכּ ֶלבְ .שׁ ֵני ֵא ֶלּה, וא"כ ְפּ ִשׁי ָטא ֶשׁא ִי ְק ְרבוּ ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח? ֶא ָלּא
ֶא ְת ַנן וּ ְמ ִחירָ ,א ְס ָרה ַהתּוֹ ָרה ְבּ ֵפרוּשׁ" :א ְמ ֻד ָבּר ְכּ ֶשׁ ֵאין ֵע ִדים ַעל ָכֶּ ,א ָלּא ַה ְבּ ָע ִלים אוֹ
ְל ָק ְר ַבּן ִא ֶשּׁה ַלה'" (ַו ִיּ ְקָרא כב ,כז) ָת ִביא ֶא ְת ַנן זוֹ ָנה וּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלב ֵבּית ה' ֱאֶ הי ֵעד ֶא ָחד ְמ ִעי ִדים ַעל ָכֶּ ,שׁ ָאז ֵאינוֹ ִנ ְס ָקל,
ְל ָכל ֶנ ֶדר ִכּי תוֹ ֲע ַבת ה' ֱאֶ היַ גּם ְשׁ ֵני ֶהם"
ַבּ ְפּ ָר ִקים ַהקּוֹ ְד ִמים ָל ַמ ְדנוּ עוֹד ַכּ ָמּה ְבּ ֵהמוֹת ֲא ָבל ָפּסוּל ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח.
ָה ֲאסוּרוֹת ַל ִמּ ְז ֵבּ ַחְ ,כּגוֹן ַבּ ֲע ַלת מוּםְ ,ו ָח ָטאת
אוֹ ָא ָשׁם ֶשׁ ֵמּתוּ ַבּ ֲע ֵלי ֶהםְ ,ו ַלד ַח ַטּאתְ ,ו ָח ָטאת " ַהמּוּ ְק ֶצה ְו ַה ֶנּ ֱע ָבד" ֲאסוּ ִרים ִמשּׁוּם ( ְדּ ָבִרים כג ,יט)
ֶשׁ ָע ְב ָרה ְשׁ ָנ ָתהּ [ ֶשׁ ֲה ֵרי ַרק ַבּת ְשׁ ָנ ָתהּ ֶא ְפ ָשׁר " ְו ַה ִכּ ְל ַא ִים" ֶ -שׁ ָא ִביו ַתּ ִישׁ ְו ִאמּוֹ ָר ֵחל. ֲעבוֹ ָדה ָז ָרהַ .המּוּ ְק ֶצה ִה י א
ְל ַה ְק ִריב ַח ַטּאת]ְ ,ו ֵכן ְתּמוּ ַרת ַח ַטּאתְ ,ועוֹד. ְבּ ֵה ָמה ֶשׁ ִה ְקצוּ ָה ַל ֲעבוֹ ָדה
ָזָרהְ ,ו ַגם ָעשׂוּ ָבּהּ ֵאי ֶזה מבחן
במשנה לילדים 516 / ַמ ֲע ֵשׂה ְל ָה ִכי ָנהּ ְל ַה ְק ָר ָבהְ ,כּגוֹן
ֶשׁ ַר ֲחצוּ ָה אוֹ ָגּ ְזזוּ ְשׂ ָע ָרהּ ְכּ ֵדי
ַמ ֶסּ ֶכת ְתּמוּ ָרה ֶפּ ֶרק ה ִמ ְשׁ ָנה ג ֶ -פּ ֶרק ז ִמ ְשׁ ָנה ה
ְל ַיפּוֹ ָתהּ ְל ַה ְק ָר ָבה.
ָּ .3כל ַה ְטּ ָל ִאים ֲאסּוִרים. אָ .א ַמר; ֲהֵרי זֹו ְׁש ָל ִמיםְ ,ו ִנ ְמ ַלְ ו ָא ַמר ְו ָל ָדּה עֹו ָלה,
וָ .נ ַתן ָלּה ֻמ ְק ָּדִׁשין אֹו ָנ ַתן ָלּה עֹופֹות ֶׁשל חּו ִליןַ ,ה ִאם ַה ִאם ַהָּו ָלד עֹו ָלה אֹו ְׁש ָל ִמים? ַה ֶנּ ֱע ָבד ִהיא ְבּ ֵה ָמה ֶשׁ ֲע ָשׂאוּ ָה
ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ְו ָע ְבדוּ ָלהְּ .ו ִאם
ֲאסּוִרים ִמּׁשּום ֶא ְת ַנן? .1עֹו ָלה. ִתּ ְשׁ ַאלְ :פּ ִשׁי ָטאֲ ,ה ֵרי ֲעבוֹ ָדה
ֲ .1אסּוִרים. ְׁ .2ש ָל ִמים. ָז ָרה ֲאסוּ ָרה ַבּ ֲה ָנ ָאה? ַה ְתּשׁוּ ָבה
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ִהיאַ :בּ ֲע ֵלי ַח ִיּים ֶשׁ ֲע ָבדוּם ֵאי ָנם
ֻ .2מ ְק ָּדִׁשין ֲ -אסּוִרים ,עֹופֹות חּו ִלין ֻ -מ ָּתִרים. ֶנ ֱא ָס ִרים ַבּ ֲה ָנ ָאהַ .אַ ל ִמּ ְז ֵבּ ַח
ֻ .3מ ְק ָּדִׁשין ֻ -מ ָּתִרים ,עֹופֹות חּו ִלין ֲ -אסּוִרים. בָ .א ַמר; ֲהֵרי זֹו ַּת ַחת זֹו ,אֹו ָא ַמר; ֲהֵרי זֹו
ֲח ִלי ַפת זֹוַ ,ה ִאם ֶנ ֶע ְשׂ ָתה ְּתמּוָרה? ִנ ְפ ְסלוּ.
זַ .ה ֳקּ ָדִׁשים ֶׁש ַנּ ֲעשּׂו ְטֵר ָפהַ ,מה ִּדי ָנם?
ֵּ .1כן. " ֶא ְת ַנן וּ ְמ ִחיר" ֵ " -אי ֶזהוּ ֶא ְת ַנן,
ּ .1פֹוִדים אֹו ָתם ְל ַה ֲא ִכי ָלם ַלְּכ ָל ִבים.
ּ .2פֹוִדים אֹו ָתם ְל ֶצ ֶמר ּו ְל ָח ָלב. ַּ .2ת ַחת זֹו ְּ -תמּוָרהֲ ,ח ִלי ַפת זֹו ֵ -אי ָנּה ְּתמּוָרה.
ֵ .3אין ּפֹוִדים אֹו ָתם.
ַּ .3ת ַחת זֹו ֵ -אי ָנּה ְּתמּוָרהֲ ,ח ִלי ַפת זֹו ְּ -תמּוָרה. ָהאוֹ ֵמר ְלזוֹ ָנהָ ,הא ָלָ ט ֶלה ֶזה
חַ .ה ִאם נֹו ְת ִנים ִמ ָקּ ְדֵׁשי ַה ִּמ ְז ֵבּ ַח ּו ִמ ָקּ ְדֵׁשי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית
ָל ֻא ָּמ ִנים ]ֶׁ -שבֹּו ִנים ַבּ ִּמ ְק ָּדׁש[ ִבּ ְשׂ ָכָרם? גָ .א ַמר ַעל ַבּ ֲע ַלת מּום; ֲהֵרי זֹו עֹו ָלהַ ,מה
ִּדי ָנּה?
ִ .1מ ָּק ְדֵׁשי ַה ִּמ ְזֵּב ַח ֵ -אין נֹו ְת ִניםִ ,מ ָּק ְדֵׁשי ֶּב ֶדק ַהַּבִית - הבל פיהם
נֹו ְת ִנים. ֹ .1לא ָא ַמר ְּכלּום.
ִ .2ת ָּמ ֵכר ְו ָי ִביא ְּב ָד ֶמי ָה עֹו ָלה. ָהַר ִבּי ֶהעִׁשיל ִמ ְּקָרא ָקא ִּב ְהיֹות ֹו
ִ .2מ ְזֵּב ַח -נֹו ְת ִניםֶּ ,ב ֶדק ַהַּבִית ֵ -אין נֹו ְת ִנים. ַנ ַער ָצ ִעיר ָר ָאה ֶאת ִאּמֹו אֹו ֶח ֶזת ְּבָי ֶדי ָה
ֵ .3אין נֹו ְת ִנים ֵמ ֶהם ָל ֻא ָּמ ִנים ִּבְׂש ָכָרם. ָּ .3תמּות.
טָ .ק ְדֵׁשי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית ֶׁש ֵּמתּוַ ,מה ִּדי ָנם? דַ .הּמּו ְק ֶצה ַל ֲעבֹו ָדה ָזָרהַ ,ה ִאם הּוא ּו ַמה ַּתּפּו ַח ֲע ִסי ִסי ֶׁש ָה ָיה ְי ַקר ַה ְּמ ִציאּות
ֶׁש ָע ָליו ֲאסּוִרים ַל ִּמ ְז ֵבּ ַח? ְּבאֹו ָתם ָי ִמיםָ ,חַׁשק ַרִּבי ֶהעִׁשיל ַּב ַּתּפּו ַח
ִ .1י ָּק ְברּו.
ִ .2י ָּפדּו. ֲ .1אסּוִרים. ּו ִב ֵּקׁש ֵמ ִאּמֹו ִל ְטעֹם ִמ ֶּמּנּוַ ,אְך ִאּמֹו ֵסְר ָבה
ֻ .2מ ָּתִרים. ְו ָא ְמָרהַּ :תּפּו ַח ָח ִביב ֶזה ְּכ ַדאי ֶׁשִּנְׁשמֹר
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. .3הּואָ -אסּורַ ,מה ֶׁש ָע ָליו ֻ -מ ָּתר. אֹותֹו ְל ִה ְז ַּד ְּמנּות ְמ ֻי ֶח ֶדתַ .רִּבי ֶהעִׁשיל ַנ ַער
הְׁ .ש ֵני ֻׁש ָּת ִפים ֶׁש ָח ְלקּוֶ ,א ָחד ָנ ַטל ֲע ָשָׂרה יִ .מי ֵמ ַה ָבּ ִאים ְל ַד ַעת ַר ִבּי ִׁש ְמעֹון ִּדינֹו ְל ִה ָשֵּׂרף? ָה ָיה ְוֹלא ָר ָצה ְל ַה ְמ ִּתיןֵ ,ה ֵחל ּפֹו ֵת ַח ֶאת ִּפיו
ָ .1ק ָדִׁשים ֶׁש ִה ִּפילּו. ְט ָל ִאים ְו ֶא ָחד ָנ ַטל ִּתְׁש ָעה ְט ָל ִאים ְו ֶכ ֶלב, ּו ְמ ָבֵרְך ָבּרּוַ א ָּתה וגו' בֹּוֵרא ְפִּרי ָה ֵעץ.
.2חּו ִלין ֶׁשִּנְׁש ֲחטּו ָּב ֲע ָזָרה. ֵאלּּו ְט ָל ִאים ֲאסּוִרים ִמשּּׁום ְמ ִחיר ֶּכ ֶלב? ִאּמֹו ֶׁשׁ ָּש ְמ ָעה ֶאת ְּב ָנּה ְמ ָבֵרְך ִמ ֲהָרה ְל ָה ִביא
לֹו ֶאת ַה ַּתּפּו ַח ִּב ְכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ֶה ְפ ֵסק ֵּבין
ִ .3צּפֹוֵרי ְמ ֹצָרע. .1אֹו ָתם ֶׁש ִעם ַהֶּכ ֶלב. ַהְּבָר ָכה ַל ֲא ִכי ָלהְ .לָי ִמים ָא ַמר ָהַרִּבי ַרִּבי
.2אֹו ָתם ֶׁשְּכ ֶנ ֶגד ַהֶּכ ֶלב. ֶהעִׁשיל שע"י ַמ ֲעֵׂשה ֶזה הּו ְבַרר לֹו ַמה ֶׁש ָאנּו
בהצלחה!
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ְמ ָבְר ִכים ָבּרּוַ א ָּתה וגו' ָהרֹו ֶצה ִבּ ְתׁשּו ָבה.
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ּו ִמי ָא ַמר ֶׁש ַהׁ ֵּשם ִי ְתָּבַרְך ִקֵּבל ֶאת ְּתׁשּו ָב ֵתנּו,
ֶאָּלא ֶׁש ַה ָּקָּב"ה ָא ִבינּו ָהַר ֲח ָמן ּוַוַּדאי ֹלא רֹו ֶצה
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת צו ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶה ְפ ֵסק ֵּבין ַהְּבָר ָכהַ ,על ֵּכן ִמ ָּיד הּוא רֹו ֶצה
-מבחן לילדים מס' - 510 -מבחן שבועי מס’ - 210
ִּב ְתׁשּו ָב ֵתנּו
א 2 .ב 2 .ג 1 .ד 3 .ה 3 .ו 4 .ז 4 .ח 1 .ט 3 .י 4 .א 3 .ב 1 .ג 2 .ד 3 .ה 1 .ו 2 .ז 2 .ח 3 .ט 1 .י1 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :