The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by 0527180999y, 2020-04-27 11:00:44

עלון קביעותא 516 למייל

‫פר' בה"ב‪-‬במדבר תש"פ • גליון ‪516‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫קיצור שו"ע‬ ‫סדר קדשים • תמורה‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד יט אייר ה ג‪-‬ד לח ז‪-‬יא‬

‫ה כ אייר ה ה‪-‬ו לח‪ ,‬מו יב‪-‬א‬

‫ו כא אייר ו א‪-‬ב מו ב‪-‬ו‬

‫שב"ק בה"ב ו ג‪-‬ד מו ז‪-‬יא‬

‫א כג אייר ו‪-‬ז ה‪-‬א מו יב‪-‬טז‬

‫ב כד אייר ז ב‪-‬ג מו יז‪-‬כא‬

‫ג כה אייר ז ד‪-‬ה מו כב‪-‬כו‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ַּגם ִל ְראֹות ְו ַגם ְל ָה ִבין‪...‬‬ ‫איסורי הנאה‬

‫הֹוָריו ֶׁשל ְי ִדי ְד ָיּה ָׁש ְלחּו אֹותֹו ַל ֲע ֹבד ַּב ֲחנּות‬ ‫תמורה סוף פרק ז'‬
‫ַה ַּמּכֹ ֶלת ֶׁשל ִנִּסים‪ .‬הּוא ִה ְת ַקׁ ָּשה ְמאֹד ִל ְלמֹד‪ֵ ,‬ע ֶקב‬
‫ָר ָמתֹו ַהׂ ִּש ְכ ִלית ַהְּנמּו ָכה‪ּ ,‬ו ְכ ֵדי ֶׁשֹּלא ֵיֵׁשב ַּבַּבִית‬ ‫הנקברין והנשרפין‬
‫ְּב ֹח ֶסר ַמ ַעׂש ְׁש ָלחּוהּו ַל ֲע ֹזר ְל ִנִּסים ַּב ֲחנּות ְל ַס ֵּדר‬
‫מּו ָצִרים ַעל ַה ַּמ ָּד ִפים ּו ְל ַה ְכ ִניס ֶאת ָה ַאְר ָּג ִזים ֶׁש ָּפְרקּו‬ ‫בפרק ז' משנה ד' מנויים הרבה איסורי הנאה‪ ,‬ויש מהם שדינם בקבורה ‪' -‬הנקברין' ‪-‬‬
‫ויש מהם שדינם בשריפה ‪' -‬הנשרפין' ‪ -‬וסתם איסורי הנאה דינם בקבורה‪ .‬איסורי הנאה‬
‫ַה ַּמׂ ָּש ִאּיֹות ֶאל ַה ַּמ ְח ָסן ֶׁשׁ ָּש ַכן ִּב ְק ֵצה ַה ַּמּכֹ ֶלת‪.‬‬ ‫שדינם בקבורה נשארו באיסורם גם אחרי שנקברו‪ ,‬אבל איסורי הנאה שדינם בשריפה‪,‬‬
‫ַעל ַאף חֹ ֶסר ַהִּכׁ ָּשרֹון ְו ַהְּב ָע ָיה ַהׂ ִּש ְכ ִלית ֶׁש ָה ְי ָתה‬ ‫מותרים בהנאה אחרי שנשרפו ‪' -‬אפרן מותר' ‪ -‬אמנם רק 'הנשרפין אפרן מותר'‪ ,‬אבל‬
‫לֹו ִלי ִדי ְד ָיּה‪ַ ,‬מ ֲע ָלה ַא ַחת ְּגדֹו ָלה ָה ְי ָתה ּבֹו ‪ -‬הּוא‬ ‫אם שרף איסורי הנאה שדינם בקבורה‪' ,‬הנקברין אפרן אסור'‪ ,‬וביארו בתוס' (ל"ג ב' ד"ה‬
‫ָה ָיה ָחרּוץ ְּביֹו ֵתר‪ֲ .‬עבֹוָדתֹו ָה ְי ָתה ְלֹלא ֶהֶרף‪ִ .‬ה ְכ ִניס‬ ‫הנשרפין) משום שהנשרפין נעשית מצוותן‪ ,‬ואחרי שנעשית מצוותן פקע איסורם‪ ,‬אבל‬
‫ַאְר ָּג ִזים‪ִ ,‬ס ֵּדר ַמ ָּד ִפים‪ָ ,‬ס ַפר ְסחֹוָרה‪ּ ,‬ו ְכֶׁש ָה ָיה ַהּ ֹצֶרְך‪,‬‬ ‫הנקברין שאין מצוה לשורפם‪ ,‬אפרן אסור‪[ ,‬וגם אין מצוה לקוברם‪ ,‬שדינם בקבורה רק‬
‫כדי שלא תהא תקלה באיסורי הנאה‪ ,‬אבל אין מצוה בעצם הקבורה כמו שיש מצוה בעצם‬
‫ַאף ָיַׁשב ֵמ ֲאחֹוֵרי ַה ֻּק ָּפה‪.‬‬
‫ַהִּסּכּום ִעם הֹוָריו ָה ָיה‪ֶׁ ,‬שְּבסֹוף ָּכל ֹח ֶדׁש ְי ַקֵּבל‬ ‫השריפה בהנשרפין]‪.‬‬
‫ְי ִדי ְדָיּה ‪ְׁ 2,000‬ש ָק ִלים‪ְ .‬סכּום ָנמּוְך ְּבַי ַחס ְלעֹו ֵבד‬
‫ָּכמֹוהּו‪ַ ,‬אְך ְּב ָכל ֹזאת ִס ְמ ִלי‪ָ .‬ע ַבר חֹ ֶדׁש ְו ִה ִּגי ַע ְז ַמן‬ ‫ונחלקו רבי וחכמים (בסוף הפרק) אם מותר לשרוף את הנקברים‪ ,‬שחכמים סוברים‬
‫ַה ַּתְׁשלּום‪ִ .‬נִּסים‪ַּ ,‬ב ַעל ַה ַּמּכֹ ֶלת ָּפ ַתח ֶאת ְמ ֵגַרת ַה ֻּק ָּפה‪,‬‬ ‫שהנקברין לא יישרפו‪ ,‬שמא יהנה מהאפר‪ ,‬שיטעו לומר שאפרן מותר כמו הנשרפין‪ ,‬ורבי‬
‫ָׁש ַלף ִמ ֶּמָּנה ַא ְל ַּפ ִים ְׁש ָק ִלים ִּב ְמ ֻז ָּמן‪ּ ,‬ו ְנ ָת ָנם ִלי ִדי ְד ָיּה‪.‬‬
‫ְי ִדי ְד ָיּה ִהִּביט ַּבׁ ְּש ָטרֹות ְּב ַמָּבט מּו ָזר‪ַ .‬מׁ ֶּשהּו ֹלא‬ ‫יהודה סובר ש'אם רצה להחמיר על עצמו ולשרוף את הנקברין‪ ,‬רשאי'‪.‬‬
‫ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ָניו‪ַ .‬הׁ ְּש ָטרֹות ָהיּו ְמ ַעט ְּבלּו ִיים‪ֶ .‬ח ְל ָקם‬
‫ָהיּו ְמ ֻק ָּמ ִטים‪ֲ ,‬א ֵחִרים ָהיּו ְקרּו ִעים ְק ָצת ְּב ַק ְצוֹו ֵתי ֶהם‬ ‫והנה המגן אברהם (סי' תמ"ה ס"ק א') הוכיח בדעת הרמב"ם שאף לפי חכמים אין איסור‬
‫בעצם השריפה של הנקברין‪ ,‬שהרי פסק הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ג הי"א) 'כיצד בעור חמץ‪,‬‬
‫ְו ַה ָּד ָבר ִה ְפִרי ַע ִלי ִדי ְדָיּה‪.‬‬ ‫שורפו או פורר וזורה לרוח או זורקו לים'‪ ,‬ומבואר שמותר לשרוף חמץ אע"פ שלהלכה‬
‫" ָל ָּמה ַא ָּתה נֹו ֵתן ִלי ְׁש ָטרֹות ָּכ ֵאּלּו?" ָׁש ַאל ְּבטֹון‬ ‫חמץ הוא מן הנקברים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם עצמו שיכול גם לפוררו ולזורקו לרוח‪ ,‬או‬
‫רֹו ֵטן "ְו ִכי ֹלא ָע ַב ְד ִּתי ַמ ְס ִּפיק טֹוב ָּכל ַהחֹ ֶדׁש???"‬ ‫לזורקו לים ‪ -‬ומה ששנינו במשנה ה' שחמץ הוא מן הנשרפין‪ ,‬כבר כתב הרע"ב‪ ,‬ע"פ‬
‫הגמרא‪ ,‬שמתניתין רבי יהודה היא שסובר אין ביעור חמץ אלא שריפה‪ ,‬ואין הלכה כן ‪-‬‬
‫ֶנ ֱע ַלב ְי ִדי ְד ָיּה‪ָּ .‬פ ָנה ַל ֲאחֹוָריו ְו ָי ָצא ֵמ ַה ֲחנּות‪.‬‬ ‫והקרבן נתנאל (פסחים סי' ב' סי' ג' אות ז') הוכיח גם בדעת הרא"ש שאין איסור לשרוף את‬
‫ַּכ ֲעבֹור ַּכ ָּמה ַּדּקֹות ָׁשב ְּב ִלְו ַית ָא ִביו‪ָ .‬ה ָאב ָּפ ָנה‬
‫ֶאל ִנִּסים‪ָ " :‬אָּנא‪ַ ,‬ה ְח ֵלף לֹו ֶאת ִׁש ְטרֹו ָתיו ִלְׁש ָטרֹות‬ ‫הנקברין‪ ,‬שגם הרא"ש כתב ששורפים חמץ‪.‬‬

‫ֲח ָדִׁשים יֹו ֵתר‪".‬‬ ‫ומה שאמרו חכמים 'הנקברין לא יישרפו'‪ ,‬כוונתם (עי' מג"א וקרבן נתנאל שם) שלא יישרפו‬
‫" ַמה ַהְּב ָע ָיה ַּבׁ ְּש ָטרֹות? ְּב ָכל ֲחנּות ְי ַקְּבלּו אֹו ָתם‪.‬‬ ‫והאפר יישאר גלוי כמו בהנשרפין‪ ,‬שהרי אמרו חכמים שייקברו שלא תהא תקלה שיבואו‬
‫אנשים ליהנות מהם‪ ,‬וא"כ אף אם ישרפום עדיין יש חשש תקלה שיהנו אנשים מהאפר ‪-‬‬
‫ַמּדּו ַע ִאם ֵּכן ְל ַה ְח ִלי ָפם?" ָׁש ַאל ִנִּסים ִּב ְפ ִלי ָאה‪.‬‬ ‫'הנקברין אפרן אסור' ‪ -‬ולכן גם אחרי ששרפם ונעשו אפר‪ ,‬עדיין חייב לקבור את האפר‬
‫" ַא ָּתה צֹוֵדק‪ִ ,‬נִּסים‪ַ .‬הׁ ְּש ָטרֹות ַהָּללּו ְמ ֻצָּי ִנים‪ַ ,‬אְך‬ ‫שלא יבואו ליהנות ממנו‪ .‬ורבי יהודה חולק וסובר שאחרי ששרפם אין חשש תקלה שיבואו‬
‫ַמה ַנ ֲעֶׂשה ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִלי ִדי ְד ָיּה ְּב ָע ַית ֲה ָב ָנה‪ְ .‬והּוא ָּבטּו ַח‬ ‫ליהנות מהאפר‪ ,‬ולכן מותר לקיים את דינם של הנקברין אף ע"י שריפה לבד‪ ,‬ואינו חייב‬

‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫אח"כ לקבור את האפר‪.‬‬

‫רץ למשנה‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫מרת באשע רחל‬ ‫ה' אברהם בן שרה ז"ל‬
‫אפילו מי שלא יבין כלל מפני שאינו בקי‬
‫בביאורו אלא הוא מתעסק בקריאה לבדה‪ ,‬גם יש‬ ‫בת ר' שמואל צבי ע"ה‬ ‫נלב"ע כ' באייר‬
‫לו שכר טוב בעמלו‪ ,‬ועל אלו וכיוצא בהן נאמר‬
‫'ובתורתו יהגה יומם ולילה'‪ .‬ודרשו 'ובתורה' לא‬ ‫נלב"ע כ"ג באייר תשע"ד‬

‫נאמר אלא 'ובתורתו' פירוש כפי שיעור ידיעתו‪.‬‬
‫(שני לוחות הברית)‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫האם תרומה טמאה אסורה בהנאה‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪216 /‬‬

‫שנינו במשנה ה' שתרומה טמאה היא מהנשרפין‪ ,‬אמנם בסוף המשנה שנינו 'ומדליקין‬ ‫מסכת תמורה ה'‪ ,‬ג' – ז'‪ ,‬ה'‬
‫בפת ובשמן של תרומה'‪ ,‬וכתב הרע"ב שאחרי שהתנא כלל את תרומה טמאה בין איסורי‬
‫הנאה של פסח וערלה וכלאי הכרם‪ ,‬הוצרך ללמד שמה שתרומה טמאה היא מהנשרפין‬ ‫א‪ .‬באיזה מהבאים אין החזרה מועלת בתוך כדי‬
‫אינו משום שהיא אסורה בהנאה כמו שאר המנויים‪ ,‬אלא אע"פ שדינה בשריפה ואסורה‬ ‫דיבור?‬
‫באכילה אף לכהן‪ ,‬מכל מקום היא ניתנת לכהן ומותר לכהן ליהנות ממנה כששורפה‪ ,‬כגון‬
‫להדלקה ולבישול וכדומה‪ ,‬שדרשו חכמים (שבת כ"ה א') 'ואני הנה נתתי לך את משמרת‬ ‫‪ .1‬מקדיש ומימר‪.‬‬
‫תרומותי'‪ ,‬בשתי תרומות הכתוב מדבר‪ ,‬אחת תרומה טהורה‪ ,‬ואחת תרומה טמאה‪ ,‬ואמר‬ ‫‪ .2‬עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫רחמנא 'לך'‪ ,‬שלך תהא להסיקה תחת תבשילך‪ ,‬דהיינו שתרומה טהורה מותרת לכהן‬
‫‪ .3‬מקדש ומגרש‪.‬‬
‫באכילה‪ ,‬ותרומה טמאה מותרת לכהן בשריפה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫וכדברי הרע"ב שתרומה טמאה אינה מאיסורי הנאה‪ ,‬כן כתבו תוס' בכמה מקומות (עי'‬ ‫ב‪ .‬מה דין תכשיטים שעל מוקצה ושעל נעבד?‬
‫פסחים ל"ד א' ד"ה מחמין‪ ,‬ועוד‪ ,‬וכ"כ הר"ש סוף תרומות‪ ,‬ותוס' הרא"ש שבת כ"ג ב'‪ ,‬כ"ד ב')‪ ,‬שתרומה‬
‫טמאה רק אסורה לזר בהנאה של כילוי‪ ,‬כגון לשורפה להדלקה וכדומה‪ ,‬אבל הנאה שאינה‬ ‫‪ .1‬שעל המוקצה ‪ -‬מותר‪ .‬שעל הנעבד ‪ -‬אסור‪.‬‬
‫של כילוי‪ ,‬אף לזר מותר‪ .‬ונחלקו בעלי התוס' אם האיסור לזר בהנאה של כילוי הוא‬ ‫‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬לדעת הר"ש (סוף תרומות) הנאה של כילוי אסורה לזר רק מדרבנן‪,‬‬
‫ולדעת ר"ת ור"י (תוס' פסחים שם‪ ,‬ועוד) הנאה של כילוי אסורה לזר מדאורייתא‪ ,‬אבל לכולי‬ ‫‪ .3‬שניהם אסורים‪.‬‬
‫‪ .4‬שניהם מותרים‪.‬‬
‫עלמא תרומה טמאה אינה בכלל איסורי הנאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוקצה ונעבד ‪ -‬מה דינם לענין אכילה‬
‫אמנם הבית שלמה (להגר"ש שטנצל מסוסנוביץ‪ ,‬פסחים מ"ו א') דייק מדברי הריב"א (בתוס'‬ ‫(להדיוט)?‬
‫פסחים מ"ו א' ד"ה לא) שתרומה טמאה היא בכלל איסורי הנאה ואסורה בכל ההנאות‪ ,‬שתוס'‬
‫שם הקשו למה אסור לשרוף תרומה טמאה ביום טוב‪ ,‬הרי כיון שמותר ליהנות ממנה‪ ,‬היא‬ ‫‪ .1‬מותרים‪.‬‬
‫הבערה לצורך יום טוב שמותר‪ ,‬כמו שמותר לשרוף חולין להנאתו ביום טוב‪ ,‬ותירצו בשם‬ ‫‪ .2‬אסורים‪.‬‬
‫ריב"א‪ ,‬וז"ל‪ ,‬דשמן של חולין מותר להדליק להנאתו כמו שמותר לאכול‪ ,‬אבל תרומה‬ ‫‪ .3‬מוקצה ‪-‬אסור‪ .‬נעבד ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫טמאה דאסורה בכל ההנאות‪ ,‬נמצא שההבערה אינה להנאה אלא לשם מצות שריפה‪,‬‬ ‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬
‫אלא שהתורה לא הקפידה אם יהנה ממנה בשעת שריפה‪ ,‬לכך אין דוחה יו''ט‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬הרי‬
‫מבואר שלדעת הריב"א תרומה טמאה אסורה בכל ההנאות כמו שאר איסורי הנאה‪ ,‬אלא‬ ‫ד‪ .‬האם מחיר כלב ואתנן כלב מותרים להקרבה?‬

‫שבאיסור הנאה של תרומה טמאה לא הקפידה תורה שיהנה ממנה בשעה ששורפה‪.‬‬ ‫‪ .1‬שניהם מותרים‪.‬‬
‫‪ .2‬שניהם אסורים‪.‬‬
‫וכן משמע גם בריב"א שהובא בתוס' שאנץ ותוס' הרא"ש על פסחים (כ"א ב' ד"ה בהדי)‪,‬‬ ‫‪ .3‬מחיר כלב – מותר‪ .‬אתנן כלב ‪ -‬אסור‪.‬‬
‫שבגמרא שם יש הוה אמינא שמותר ליהנות מחמץ בשעת שריפה‪ ,‬והביאו תוס' שאנץ‬ ‫‪ .4‬מחיר כלב – אסור‪ .‬אתנן כלב ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫ותוס' הרא"ש בשם הריב"א 'מידי דהוה אתרומה טמאה'‪ ,‬ותמהו עליו שתרומה טמאה‬
‫מותרת בהנאה‪ ,‬וא"כ אין מקור משם שגם חמץ יהא מותר בשעת שריפה‪ ,‬ולפי מה שנתבאר‬ ‫ה‪ .‬בהמה שנעשתה טריפה כשהיא חולין ואח"כ‬
‫בדעת הריב"א שגם תרומה טמאה אסורה בהנאה‪ ,‬ורק לא הקפידה התורה שיהנה ממנה‬ ‫נתעברה וילדה‪ ,‬מה דין הולד לקרבן (למ"ד‬
‫בשעת שריפה‪ ,‬ניחא‪ ,‬דשפיר יש הוה אמינא שגם בחמץ לא הקפידה התורה שיהנה ממנו‬ ‫טריפה יולדת)? להלכה!‬

‫בשעה ששורפו‪.‬‬ ‫‪ .1‬אסור‪ ,‬כי עובר ירך אמו‪.‬‬
‫‪ .2‬מותר‪ ,‬מטעם זה וזה גורם מותר‪.‬‬
‫והנה לפי הריב"א הפירוש במשנתנו אינו כמו שפירש הרע"ב‪ ,‬ע"פ דעת רוב ראשונים‪,‬‬ ‫‪ .3‬מותר‪ ,‬דכתיב "הם" ולא ולדותיהם‪.‬‬
‫שמה ששנינו בסוף המשנה שתרומה טמאה מותרת בהדלקה הוא כדי שלא נטעה לומר‬ ‫‪ .4‬אסור משום "הקריבהו נא לפתחך"‪.‬‬
‫שתרומה טמאה אסורה בהנאה כמו חמץ וכלאי הכרם וערלה השנויים עמה ברישא‪ ,‬שהרי‬
‫לפי הריב"א תרומה טמאה באמת אסורה בהנאה‪ ,‬והיא דומה ממש לחמץ וכלאי הכרם‬ ‫ו‪ .‬מה מהדינים הבאים שייכים בקדשי בדק‬
‫וערלה ולכן נשנתה עמהם‪ ,‬אלא התנא חידש בסוף המשנה שבאיסור הנאה של תרומה‬ ‫הבית?‬

‫טמאה יש היתר מיוחד שלא הקפידה התורה שיהנה ממנה בשעת שריפה‪.‬‬ ‫‪ .1‬חייבים עליהם משום פיגול‪.‬‬
‫‪ .2‬השוחטם בחוץ חייב‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫‪ .3‬חלבן אסור לאחר פדיונם‪.‬‬
‫ְו ָנ ְת ָנה ָה ָא ֶרץ ִפּ ְר ָיהּ ַו ֲא ַכ ְל ֶתּם ָל ׂשֹ ַבע ִוי ַשׁ ְב ֶתּם ָל ֶב ַטח ָע ֶלי ָה )כה יט(‬ ‫‪ .4‬אין בהם הנאה לכהנים‪.‬‬

‫אדם אשר כל טוב מנת חלקו והעושר שורה במחיצתו עלול הוא חלילה לבעוט‬ ‫ז‪ .‬מהו דין מעילה בגידולי קדשי בדק הבית‬
‫וקדשי מזבח?‬
‫ולהקשות את לבו כלפי שמיא‪ ,‬בבחינת 'וישמן ישורון ויבעט'‪ .‬אדם שרווי ברוב‬
‫‪ .1‬קדשי בדק הבית – אין מועלין‪ .‬קדשי מזבח ‪-‬‬
‫טובה‪ ,‬פעמים רבות מאבד את חוש המידה‪ .‬על כן הפסוק מסייג ואומר לו 'ואכלתם‬ ‫מועלין‪.‬‬

‫לשובע' כאשר תאכלו לשובע במידה נכונה אזי 'וישבתם עליה' ‪ -‬הארץ הקדושה‬ ‫‪ .2‬קדשי בדק הבית ‪ -‬מועלין‪ .‬קדשי מזבח ‪ -‬לא‬
‫נהנים ולא מועלין‪.‬‬
‫(דגל מחנה אפרים)‬ ‫תכיל אתכם ולא חלילה תגלו ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬בשניהם ‪ -‬לא נהנים ולא מועלין‪.‬‬
‫ֶאת ַכּ ְס ְפּ‪ ‬א ִת ֵתּן לֹו ְבּ ֶנ ֶשׁ‪ ‬וּ ְב ַמ ְר ִבּית ‪‬א ִת ֵתּן ָא ְכ ֶל‪) ‬כה לז(‬ ‫‪ .4‬בשניהם נהנים ומועלין‪.‬‬

‫שלא יצטדק האדם ויאמר שמכיוון שהוצאותיו רבו מעל הראש על כן הוא נאלץ‬ ‫ח‪ .‬להלכה! קדשי מזבח (לאחר שהוממו) וקדשי‬
‫בדק הבית שמתו‪ ,‬מה דינם?‬
‫לפנות למלווים בריבית‪ ,‬התורה מורה לו להקדים רפואה למכה‪' ,‬ובמרבית לא תתן‬
‫‪ .1‬ישרפו‪.‬‬
‫אכלך' היינו אל תרבה בהוצאות מרובות‪ ,‬אל תפריז במותרות‪ ,‬אלא רק כדי אכלך‪,‬‬ ‫‪ .2‬יקברו‪.‬‬
‫‪ .3‬יפדו‪.‬‬
‫(כתב סופר)‬ ‫וממילא לא תזדקק להלוואות אסורות‪.‬‬ ‫‪ .4‬יוציאם למקום הוצאת הדשן‪.‬‬

‫ט‪ .‬מהו דין שיער נזיר?‬

‫‪ .1‬שער נזיר טמא – בשריפה‪ .‬שער נזיר טהור ‪-‬‬
‫בקבורה‪.‬‬

‫‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫‪ .3‬שניהם בשריפה‪.‬‬
‫‪ .4‬שניהם בקבורה‪.‬‬

‫י‪ .‬מי מהבאים דינו בקבורה?‬

‫‪ .1‬תרומה טמאה‪.‬‬
‫‪ .2‬ערלה‪.‬‬

‫‪ .3‬כלאי הכרם‪.‬‬
‫‪ .4‬שור הנסקל‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫ֶׁשָּנ ַת ָּת לֹו ֶּכ ֶסף ְמ ֻק ְל ָקל?! ְּב ַב ָּקָׁשה ִמ ְּמָך‪ַ ,‬ה ְח ֵלף ֶאת‬ ‫חשש מראית עין באיסורים מדרבנן‬
‫ַהׁ ְּש ָטרֹות ְּכ ֵדי ֶׁש ַּגם הּוא ִי ְה ֶיה ְמֻרָּצה!"‬
‫העושה תבשיל מבשר בחלב שקדים‪ ,‬וכדעת המהרש"ל אבל בחדרי חדרים אין‬
‫~~~‬
‫צריך להניח בתוכו שקדים מפני מראית לאסור עליו דדוקא באיסור דאורייתא‬
‫ּדֹו ֶמה ְמאֹד ַלִּסּפּור ִעם ְי ִדי ְד ָיּה ִמ ְתַר ֵחׁש ֶא ְצ ֵלנּו‬
‫ְּב ַמ ֲה ַלְך ַה ַח ִּיים‪ֲ .‬הֵרי ָּברּור ָלנּו ֶׁשָּכל ַמה ֶׁש ַהׁ ֵּשם עֹוֶׂשה‬ ‫העין‪( .‬קצוש"ע מו יד) ויסוד הדברים הם אמרו דאפי' בחדרי חדרים אסור‪ ,‬ולכן אין‬
‫הּוא ְלטֹו ָבה‪ּ ,‬ו ַמּדּו ַע ִאם ֵּכן ָאנּו ִמ ְת ַּפְּל ִלים ֶאל ַה ָּקָּב"ה‬
‫מדברי הרשב"א בתשובה (שו"ת ח"ג סי' רנז) לאסור לאכול בשר עוף עם חלב שקדים‬
‫ֶׁש ְּיַׁשֶּנה ָּכל ִמי ֵני ְּד ָבִרים ְּב ַח ֵּיינּו?‬
‫ַה ְּתׁשּו ָבה ְל ָכְך ִהיא ְּכמֹו ֶׁש ָא ַמר ָא ִביו ֶׁשל ְי ִדי ְד ָיּה‪:‬‬ ‫דכל דבר שיש לו מראית עין של חלב בחדרי חדרים‪.‬‬
‫ָא ְמ ָנם ָּברּור ֶׁשָּכל ָּד ָבר ׁ ֶּשַּנ ֲעָׂשה הּוא ְלטֹו ָב ֵתנּו‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ָאנּו ְּב ַק ְטנּות ֲה ָב ָנ ֵתנּו ְוחֹ ֶסר ְי ִדי ָע ֵתנּו חֹוְׁש ִבים ֶׁש ֶּזה‬ ‫הנה כיום דברי המאכל והמזון מתרבים‬ ‫כחלב שקדים או חלב אשה אסור לבשל‬
‫ֹלא ָּכל ָּכְך טֹוב‪ְ .‬ו ֶזהּו ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ִמ ְת ַּפְּל ִלים ֶׁשֹּלא ַרק‬ ‫מיום ליום לסוגיהם וגווניהם ובפרט‬ ‫ולאכול עם בשר‪ .‬והנה במהרש"ל כתב‬
‫ֶּב ֱא ֶמת ִי ְה ֶיה ָלנּו טֹוב‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁש ַאף ָנ ִבין ְו ִנְר ֶאה ֹזאת‬ ‫המאכלים שדומים במראם לבשר או חלב‬ ‫(יש"ש פ"ח סי' נב) דאסור לאכול אף בשר‬
‫וכיון שכך לכאורה שוב אין חשש כבר כ"כ‬ ‫עוף עם חלב שקדים וכן נקט הש"ך וביאר‬
‫ְּבִׂש ְכ ֵלנּו ַה ַּדל‪.‬‬ ‫של מראית העין שכל הרואה אותו תולה‬ ‫שכיוון שאסור מדרבנן לאכול עוף עם חלב‬
‫מיד שאינו בשר או חלב‪ .‬דוגמא לכך אנו‬ ‫יש איסור מראית עין ולכן אין לאוכלו עם‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫מוצאים בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי'‬
‫חלב שקדים או חלב אשה‪.‬‬

‫מבחן חודשי בהלכה ‪52 /‬‬ ‫קנ"ז) דכתב‪ :‬ששניצל פרווה‬ ‫הנה‬ ‫אולם הרמ"א חלק עליו‬
‫המבחן מתייחס לדברי המחבר והרמ"א‬ ‫עם גבינה כיום הדבר‬ ‫כיום דברי המאכל‬ ‫וכתב (יו"ד ס' פז ס' ג) נהגו‬
‫קצוש"ע ל"ב‪ ,‬ט – מ"ו‪ ,‬כ"ו‬ ‫מפורסם מאד דאיכא‬ ‫והמזון מתרבים מיום‬ ‫לעשות חלב משקדים‬
‫נקניק ושניצל‬ ‫ומניחים בה בשר‬
‫א‪ .‬מתי לא טוב לישון?‬
‫‪ .1‬תכף אחרי האכילה‪.‬‬ ‫דאינו בשר כלל‪,‬‬ ‫ליום לסוגיהם וגווניהם ובפרט‬ ‫עוף הואיל ואינו‬
‫‪ .2‬כשהוא רעב | ‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ולא שייך כלל‬ ‫המאכלים שדומים במראם לבשר‬ ‫רק מדרבנן‪ ,‬אבל‬
‫איסור מראית‬ ‫בשר בהמה יש‬
‫ב‪ .‬כשאוכל דגים ואחר כך בשר‪ ,‬מה יש לעשות‬
‫ביניהם?‬ ‫להניח אצל החלב או חלב וכיון שכך לכאורה שוב אין עין‪.‬‬
‫שקדים משום‬
‫‪ .1‬ליטול ידיו | ‪ .2‬לאכול קצת פת ולשתות‬ ‫וכן כתב בספר‬ ‫חשש כבר כ"כ של מראית העין‬ ‫מראית עין‪ ,‬וכתב‬
‫איזה משקה | ‪ .3‬לנוח קצת‪.‬‬ ‫מעדני השולחן‬ ‫שכל הרואה אותו תולה מיד‬ ‫הט"ז אף שדברי‬
‫(סי' פ"ז סק"כ) לחם‬
‫ג‪ .‬נתינה לבניו הגדולים שאינו חייב במזונותיהם‪,‬‬ ‫שאינו בשר או חלב‪.‬‬ ‫רמ"א נכונים וכבר‬
‫האם זה בכלל צדקה?‬ ‫שמרוח במרגרינה‬
‫נתפשט המנהג כן‪ ,‬מ"מ‬
‫‪ .1‬כן‪ ,‬וצריך להקדימם לאחרים‪.‬‬ ‫מותר לאוכלו עם בשר‪,‬‬
‫‪ .2‬כן‪ ,‬אך יש להקדים אחרים | ‪ .3‬לא‪.‬‬ ‫נראה שיש להניח לכתחילה‬
‫דעד כאן לא הקפידו חכמים‬
‫ד‪ .‬כמה שיעור העיסה שיתחייב בחלה?‬ ‫שקדים גם אצל בשר עוף דכל מאי‬
‫‪ .1‬ששים ביצים | ‪ .2‬ארבעים ושלש ביצים‬ ‫אלא בחלב שקדים עם בשר בלי היכר‬
‫וחומש ביצה | ‪ .3‬שלשים וארבע ביצים וחומש‬ ‫דאפשר לן לתיקוני מתקנינן‪ ,‬ועוד שלא שקדים‪ ,‬כי סתמא דמילתא אין דרך‬
‫גרע מחלב אשה שחששו בו למראית עין‪ .‬לעשות חלב משקדים‪ ,‬אבל מרגרינה כיום‬
‫ביצה‪.‬‬
‫ובפרי מגדים הקשה על דברי הט"ז שכיח כמו חמאה‪ ,‬והרואה אוכל לחם מרוח‬
‫ה‪ .‬כמה זמן יהא הבשר מונח במלחו?‬
‫‪ .1‬שעור שעה ובשעת הדחק די בעשרים‬ ‫שהביא ראיה לדבריו מחלב אשה‪ ,‬שהרי נופל תיכף ספק בלבו אם זאת חמאה או‬
‫וארבע דקות | ‪ .2‬חצי שעה‪ ,‬ובשעת הדחק‬
‫הרמ"א עצמו חולק גם בחלב אשה וכתב מרגרינה‪ ,‬וא"כ אין בזה שום צד מראית‬
‫שמונה עשרה דקות‪.‬‬
‫‪ .3‬שעתיים‪ ,‬ובשעת הדחק חצי שעה‪.‬‬ ‫שגם בחלב אשה אין לחוש עם בשר עוף העין עכ"ל‪.‬‬

‫ו‪ .‬כלי שצריך גם הכשרה וגם טבילה‪ ,‬כיצד ינהג?‬ ‫כמו"כ סוברים רבים מאחרוני זמנינו‬ ‫שהוא מדרבנן‪ .‬וכתבו האחרונים לתרץ‬
‫‪ .1‬קודם יטבול ואח"כ יכשיר | ‪ .2‬קודם יכשיר‬ ‫שבמוצרי הסויה שהם מצויים מאוד‪ ,‬על כן‬ ‫שדברי הט"ז אודות הראיה מאיסור בחלב‬
‫אדם שחפץ לשתות חלב סויה אחר אכילת‬ ‫אישה הוא מדברי הרשב"א שסתם דבריו‬
‫ואח"כ יטבול | ‪ .3‬לא משנה הסדר‪.‬‬ ‫בשר אין לו לחשוש לאיסור מראית עין‪,‬‬ ‫וכתב שאסור לבשל בשר בחלב אשה ולא‬
‫מכל מקום טוב להחמיר אם אוכל או שותה‬ ‫חילק בין בשר בהמה לבשר עוף‪ ,‬ובפתחי‬
‫ז‪ .‬אלו כלים אינם צריכים טבילה?‬ ‫בסעודה או בציבור להשים את האריזה על‬ ‫תשובה (יו"ד סי' פ"ט) כתב להכריע דיש‬
‫‪ .1‬כלי עץ | ‪ .2‬כלי חרס‪.‬‬ ‫לאסור מראית עין גם באיסור דרבנן‬
‫‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫גבי השולחן משום חשש מראית עין‪.‬‬

‫ח‪ .‬מהו דין פת קטניות של גויים?‬ ‫זיכרון לקדושים‬
‫‪ .1‬מותר | ‪ .2‬אסור משום פת גויים‪.‬‬
‫כ' אייר ה'תש"ב‪ :‬השמדת קהילת ריקי שבפולין ‪ -‬מיד עם כניסתו של הצבא הגרמני בשערי‬
‫‪ .3‬אסור משום בשולי גויים‪.‬‬ ‫העיר החלו הנאצים לפרוע ביהודים‪ .‬כבר בסוף שנת ת"ש רוכזו כ‪ 1,800-‬יהודי העיר בגטו‪ ‬קטן‬
‫ומחניק וללא תנאים‪ .‬המחלות והנגיפים שבאו עם החורף הסמוך עשו שמות בקהילה הצפופה‪ ,‬ומיום‬
‫ט‪ .‬שני ישראל המכירים זה את זה‪ ,‬מהו לאכול‬ ‫ליום מתו עוד ועוד יהודים שכרעו תחת החולי‪ .‬בליל כ' אייר פשטו אנשי‪ ‬ס"ס‪ ‬ושוטרים פולנים על‬
‫בשולחן אחד‪ ,‬זה בשר וזה חלב?‬ ‫הגטו שבעיירה‪ ,‬וריכזו את כל יושביו בכיכר השוק‪ ,‬יתר היהודים הוצעדו לדמבלין‪ .‬בדמבלין נערכה‬
‫סלקציה ומיד בסיומה הועברו כ‪ 200-‬צעירים למחנה עבודה‪ ,‬וכל יתר היהודים שולחו במשלוח‬
‫‪ .1‬אם מקפידים זה על זה ‪ -‬מותר‪.‬‬ ‫בקרונות משא למחנה ההשמדה‪ ‬סוביבור‪ .‬מקהילת ריקי שרדו את‪ ‬השואה‪ ‬כ‪ 30-‬יהודים‪ ,‬אך אלו לא‬
‫‪ .2‬אסור‪ ,‬אפילו מקפידים זה על זה‪ ,‬עד שיעשו‬
‫שבו להתגורר בה‪.‬‬
‫איזה הכר | ‪ .3‬אסור‪ ,‬ואפילו על ידי הכר‪.‬‬

‫י‪ .‬אלו כלים נהוגים לרשום (לסמן)?‬
‫‪ .1‬כלי חלב | ‪ .2‬כלי בשר | ‪ .3‬לא משנה‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬

‫וצריך האדם לקבוע עת ללמוד ספרי מוסר‬
‫בכל יום ויום‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬כי הגדול מחברו‬

‫‪ -‬יצרו גדול הימנו‪ ,‬ותבלין יצר הרע הוא תוכחת‬

‫(משנה ברורה סימן א' סי"ב)‬ ‫מאמרי חז"ל‪ .‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫" ְו ַה ְטּ ֵר ָפה" ‪ֶ -‬שׁ ֵיּשׁ בּוֹ ֶא ָחד ֵמ ַה ְדּ ָב ִרים‬ ‫ִבּ ְשׂ ָכ ֵר‪ֶ ( ."‬פֶּרק ו' ִמ ְשׁ ָנה ב')‪.‬‬ ‫ָה ֲאסוּ ִרים ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח‬

‫ֶשׁ ַמ ְט ִרי ִפים ֶאת ַה ְבּ ֵה ָמה [ ְל ָמ ָשׁל ֶנ ֶקב ַה ֵוּ ֶשׁט‪,‬‬ ‫ַא‪ ‬א ַרק ָט ֶלה אוֹ ְבּ ֵה ָמה ֶנ ֱא ָס ִרים ִמשּׁוּם‬ ‫ְבּ ֶפ ֶרק ו' מוֹ ָנה ַה ִמּ ְשׁ ָנה ֶאת ָה ֲאסוּ ִרים ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח‪,‬‬
‫ִנ ְשׁ ְבּ ָרה ַה ִשּׁ ְד ָרה וכו' ‪ָ -‬כּל ַה ְמּפֹ ָר ִטים ְבּ ֶפ ֶרק ג'‬ ‫ֶא ְת ַנן‪ָ " :‬נ ַתן ָלהּ ֵיינוֹת‪ְ ,‬שׁ ָמ ִנים וּ ְס ָלתוֹת‪ְ ,‬ו ָכל‬ ‫ַה ְפּסוּ ִלים ְל ַה ְק ָר ָבה‪ ,‬וּ ְמ ָפ ֶר ֶטת ֶאת ִדּי ֵני ֶהם‪.‬‬
‫ָדּ ָבר ֶשׁ ַכּיּוֹ ֵצא בּוֹ ָק ֵרב ַעל ַגּ ֵבּי ִמ ְז ֵבּ ַח ָאסוּר‪.‬‬
‫ְדּ ַמ ֶסּ ֶכת חוּ ִלין]‪.‬‬ ‫ְו ֵכן ִאם ָנ ַתן ָלהּ תּוֹ ִרים וּ ְב ֵני יוֹ ָנה ְבּ ֶא ְת ָנ ָנהּ‪,‬‬ ‫ְו ֵאלּוּ ֵהם‪ָ :‬ה ֹר ַבע‪ְ ,‬ו ַה ִנּ ְר ָבּע‪ְ ,‬ו ַה ֻמּ ְק ֶצה‪,‬‬
‫ְו ַה ֶנּ ֱע ָבד‪ְ ,‬ו ֶא ְת ַנן‪ ,‬וּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלב‪ְ ,‬ו ַה ִכּ ְל ַא ִים‪,‬‬
‫ְו"יוֹ ֵצא דֹּ ֶפן" ‪ֶ -‬שׁ ִנּ ְק ְר ָעה ִאמּוֹ ְוהוֹ ִציאוּ‬ ‫ָאסוּר ְל ַה ְק ִרי ָבם‪.‬‬
‫ָה ֻע ָבּר ֶדּ ֶר‪ַ ‬ה ֹדּ ֶפן‪ .‬הוּא ִנ ְפ ַסל ִמשּׁוּם ֶשׁ‪‬א‬ ‫ְו ַה ְטּ ֵר ָפה‪ְ ,‬ויוֹ ֵצא דֹּ ֶפן‪.‬‬
‫נוֹ ַלד ְבּ ֵל ָדה ְר ִגי ָלה‪ְ ,‬ו ֶנ ֱא ַמר ַבּתּוֹ ָרה " ִכּי ִי ָוּ ֵלד"‪:‬‬ ‫" ֵאי ֶזהוּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלב‪ָ ,‬האוֹ ֵמר ַל ֲח ֵברוֹ‪ָ ,‬הא‬
‫"שׁוֹר אוֹ ֶכ ֶשׂב אוֹ ֵעז ִכּי ִי ָוּ ֵלד ְו ָה ָיה ִשׁ ְב ַעת‬ ‫ְל‪ָ ‬ט ֶלה ֶזה ַתּ ַחת ֶכּ ֶלב ֶזה" ( ִמ ְשׁ ָנה ג')‪ְ .‬כּלוֹ ַמר‬ ‫"רֹ ַבע ְו ִנ ְר ָבּע" ֲה ֵרי ִדּי ָנם ִל ְהיוֹת ִנ ְס ָק ִלים‪,‬‬
‫ָי ִמים ַתּ ַחת ִאמּוֹ וּ ִמיּוֹם ַה ְשּׁ ִמי ִני ָו ָה ְל ָאה ֵי ָר ֶצה‬ ‫ַה ָטּ ֶלה ִנ ְק ָנה אוֹ ֻה ְח ַלף ְתּמוּ ַרת ֶכּ ֶלב‪ְ .‬שׁ ֵני ֵא ֶלּה‪,‬‬ ‫וא"כ ְפּ ִשׁי ָטא ֶשׁ‪‬א ִי ְק ְרבוּ ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח? ֶא ָלּא‬
‫ֶא ְת ַנן וּ ְמ ִחיר‪ָ ,‬א ְס ָרה ַהתּוֹ ָרה ְבּ ֵפרוּשׁ‪" :‬א‬ ‫ְמ ֻד ָבּר ְכּ ֶשׁ ֵאין ֵע ִדים ַעל ָכּ‪ֶ ,‬א ָלּא ַה ְבּ ָע ִלים אוֹ‬
‫ְל ָק ְר ַבּן ִא ֶשּׁה ַלה'" (ַו ִיּ ְקָרא כב‪ ,‬כז)‬ ‫ָת ִביא ֶא ְת ַנן זוֹ ָנה וּ ְמ ִחיר ֶכּ ֶלב ֵבּית ה' ֱא‪ֶ ‬הי‪‬‬ ‫ֵעד ֶא ָחד ְמ ִעי ִדים ַעל ָכּ‪ֶ ,‬שׁ ָאז ֵאינוֹ ִנ ְס ָקל‪,‬‬
‫ְל ָכל ֶנ ֶדר ִכּי תוֹ ֲע ַבת ה' ֱא‪ֶ ‬הי‪ַ ‬גּם ְשׁ ֵני ֶהם"‬
‫ַבּ ְפּ ָר ִקים ַהקּוֹ ְד ִמים ָל ַמ ְדנוּ עוֹד ַכּ ָמּה ְבּ ֵהמוֹת‬ ‫ֲא ָבל ָפּסוּל ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח‪.‬‬
‫ָה ֲאסוּרוֹת ַל ִמּ ְז ֵבּ ַח‪ְ ,‬כּגוֹן ַבּ ֲע ַלת מוּם‪ְ ,‬ו ָח ָטאת‬

‫אוֹ ָא ָשׁם ֶשׁ ֵמּתוּ ַבּ ֲע ֵלי ֶהם‪ְ ,‬ו ַלד ַח ַטּאת‪ְ ,‬ו ָח ָטאת‬ ‫" ַהמּוּ ְק ֶצה ְו ַה ֶנּ ֱע ָבד" ֲאסוּ ִרים ִמשּׁוּם ( ְדּ ָבִרים כג‪ ,‬יט)‬

‫ֶשׁ ָע ְב ָרה ְשׁ ָנ ָתהּ [ ֶשׁ ֲה ֵרי ַרק ַבּת ְשׁ ָנ ָתהּ ֶא ְפ ָשׁר‬ ‫" ְו ַה ִכּ ְל ַא ִים" ‪ֶ -‬שׁ ָא ִביו ַתּ ִישׁ ְו ִאמּוֹ ָר ֵחל‪.‬‬ ‫ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ַ .‬המּוּ ְק ֶצה ִה י א‬
‫ְל ַה ְק ִריב ַח ַטּאת]‪ְ ,‬ו ֵכן ְתּמוּ ַרת ַח ַטּאת‪ְ ,‬ועוֹד‪.‬‬ ‫ְבּ ֵה ָמה ֶשׁ ִה ְקצוּ ָה ַל ֲעבוֹ ָדה‬

‫ָזָרה‪ְ ,‬ו ַגם ָעשׂוּ ָבּהּ ֵאי ֶזה מבחן‬
‫במשנה לילדים ‪516 /‬‬ ‫ַמ ֲע ֵשׂה ְל ָה ִכי ָנהּ ְל ַה ְק ָר ָבה‪ְ ,‬כּגוֹן‬
‫ֶשׁ ַר ֲחצוּ ָה אוֹ ָגּ ְזזוּ ְשׂ ָע ָרהּ ְכּ ֵדי‬
‫ַמ ֶסּ ֶכת ְתּמוּ ָרה ֶפּ ֶרק ה ִמ ְשׁ ָנה ג ‪ֶ -‬פּ ֶרק ז ִמ ְשׁ ָנה ה‬
‫ְל ַיפּוֹ ָתהּ ְל ַה ְק ָר ָבה‪.‬‬
‫‪ָּ .3‬כל ַה ְטּ ָל ִאים ֲאסּוִרים‪.‬‬ ‫א‪ָ .‬א ַמר; ֲהֵרי זֹו ְׁש ָל ִמים‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ַל‪ְ ‬ו ָא ַמר ְו ָל ָדּה עֹו ָלה‪,‬‬
‫ו‪ָ .‬נ ַתן ָלּה ֻמ ְק ָּדִׁשין אֹו ָנ ַתן ָלּה עֹופֹות ֶׁשל חּו ִלין‪ַ ,‬ה ִאם‬ ‫ַה ִאם ַהָּו ָלד עֹו ָלה אֹו ְׁש ָל ִמים?‬ ‫ַה ֶנּ ֱע ָבד ִהיא ְבּ ֵה ָמה ֶשׁ ֲע ָשׂאוּ ָה‬
‫ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ְו ָע ְבדוּ ָלהּ‪ְ .‬ו ִאם‬
‫ֲאסּוִרים ִמּׁשּום ֶא ְת ַנן?‬ ‫‪ .1‬עֹו ָלה‪.‬‬ ‫ִתּ ְשׁ ַאל‪ְ :‬פּ ִשׁי ָטא‪ֲ ,‬ה ֵרי ֲעבוֹ ָדה‬
‫‪ֲ .1‬אסּוִרים‪.‬‬ ‫‪ְׁ .2‬ש ָל ִמים‪.‬‬ ‫ָז ָרה ֲאסוּ ָרה ַבּ ֲה ָנ ָאה? ַה ְתּשׁוּ ָבה‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ִהיא‪ַ :‬בּ ֲע ֵלי ַח ִיּים ֶשׁ ֲע ָבדוּם ֵאי ָנם‬
‫‪ֻ .2‬מ ְק ָּדִׁשין ‪ֲ -‬אסּוִרים‪ ,‬עֹופֹות חּו ִלין ‪ֻ -‬מ ָּתִרים‪.‬‬ ‫ֶנ ֱא ָס ִרים ַבּ ֲה ָנ ָאה‪ַ .‬א‪ַ ‬ל ִמּ ְז ֵבּ ַח‬
‫‪ֻ .3‬מ ְק ָּדִׁשין ‪ֻ -‬מ ָּתִרים‪ ,‬עֹופֹות חּו ִלין ‪ֲ -‬אסּוִרים‪.‬‬ ‫ב‪ָ .‬א ַמר; ֲהֵרי זֹו ַּת ַחת זֹו‪ ,‬אֹו ָא ַמר; ֲהֵרי זֹו‬
‫ֲח ִלי ַפת זֹו‪ַ ,‬ה ִאם ֶנ ֶע ְשׂ ָתה ְּתמּוָרה?‬ ‫ִנ ְפ ְסלוּ‪.‬‬
‫ז‪ַ .‬ה ֳקּ ָדִׁשים ֶׁש ַנּ ֲעשּׂו ְטֵר ָפה‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬
‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫" ֶא ְת ַנן וּ ְמ ִחיר" ‪ֵ " -‬אי ֶזהוּ ֶא ְת ַנן‪,‬‬
‫‪ּ .1‬פֹוִדים אֹו ָתם ְל ַה ֲא ִכי ָלם ַלְּכ ָל ִבים‪.‬‬
‫‪ּ .2‬פֹוִדים אֹו ָתם ְל ֶצ ֶמר ּו ְל ָח ָלב‪.‬‬ ‫‪ַּ .2‬ת ַחת זֹו ‪ְּ -‬תמּוָרה‪ֲ ,‬ח ִלי ַפת זֹו ‪ֵ -‬אי ָנּה ְּתמּוָרה‪.‬‬
‫‪ֵ .3‬אין ּפֹוִדים אֹו ָתם‪.‬‬
‫‪ַּ .3‬ת ַחת זֹו ‪ֵ -‬אי ָנּה ְּתמּוָרה‪ֲ ,‬ח ִלי ַפת זֹו ‪ְּ -‬תמּוָרה‪.‬‬ ‫ָהאוֹ ֵמר ְלזוֹ ָנה‪ָ ,‬הא ָל‪ָ ‬ט ֶלה ֶזה‬
‫ח‪ַ .‬ה ִאם נֹו ְת ִנים ִמ ָקּ ְדֵׁשי ַה ִּמ ְז ֵבּ ַח ּו ִמ ָקּ ְדֵׁשי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית‬
‫ָל ֻא ָּמ ִנים ]‪ֶׁ -‬שבֹּו ִנים ַבּ ִּמ ְק ָּדׁש[ ִבּ ְשׂ ָכָרם?‬ ‫ג‪ָ .‬א ַמר ַעל ַבּ ֲע ַלת מּום; ֲהֵרי זֹו עֹו ָלה‪ַ ,‬מה‬
‫ִּדי ָנּה?‬
‫‪ִ .1‬מ ָּק ְדֵׁשי ַה ִּמ ְזֵּב ַח ‪ֵ -‬אין נֹו ְת ִנים‪ִ ,‬מ ָּק ְדֵׁשי ֶּב ֶדק ַהַּבִית ‪-‬‬ ‫הבל פיהם‬
‫נֹו ְת ִנים‪.‬‬ ‫‪ֹ .1‬לא ָא ַמר ְּכלּום‪.‬‬
‫‪ִ .2‬ת ָּמ ֵכר ְו ָי ִביא ְּב ָד ֶמי ָה עֹו ָלה‪.‬‬ ‫ָהַר ִבּי ֶהעִׁשיל ִמ ְּקָרא ָקא ִּב ְהיֹות ֹו‬
‫‪ִ .2‬מ ְזֵּב ַח ‪ -‬נֹו ְת ִנים‪ֶּ ,‬ב ֶדק ַהַּבִית ‪ֵ -‬אין נֹו ְת ִנים‪.‬‬ ‫ַנ ַער ָצ ִעיר ָר ָאה ֶאת ִאּמֹו אֹו ֶח ֶזת ְּבָי ֶדי ָה‬
‫‪ֵ .3‬אין נֹו ְת ִנים ֵמ ֶהם ָל ֻא ָּמ ִנים ִּבְׂש ָכָרם‪.‬‬ ‫‪ָּ .3‬תמּות‪.‬‬

‫ט‪ָ .‬ק ְדֵׁשי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית ֶׁש ֵּמתּו‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬ ‫ד‪ַ .‬הּמּו ְק ֶצה ַל ֲעבֹו ָדה ָזָרה‪ַ ,‬ה ִאם הּוא ּו ַמה‬ ‫ַּתּפּו ַח ֲע ִסי ִסי ֶׁש ָה ָיה ְי ַקר ַה ְּמ ִציאּות‬
‫ֶׁש ָע ָליו ֲאסּוִרים ַל ִּמ ְז ֵבּ ַח?‬ ‫ְּבאֹו ָתם ָי ִמים‪ָ ,‬חַׁשק ַרִּבי ֶהעִׁשיל ַּב ַּתּפּו ַח‬
‫‪ִ .1‬י ָּק ְברּו‪.‬‬
‫‪ִ .2‬י ָּפדּו‪.‬‬ ‫‪ֲ .1‬אסּוִרים‪.‬‬ ‫ּו ִב ֵּקׁש ֵמ ִאּמֹו ִל ְטעֹם ִמ ֶּמּנּו‪ַ ,‬אְך ִאּמֹו ֵסְר ָבה‬
‫‪ֻ .2‬מ ָּתִרים‪.‬‬ ‫ְו ָא ְמָרה‪ַּ :‬תּפּו ַח ָח ִביב ֶזה ְּכ ַדאי ֶׁשִּנְׁשמֹר‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫‪ .3‬הּוא‪ָ -‬אסּור‪ַ ,‬מה ֶׁש ָע ָליו ‪ֻ -‬מ ָּתר‪.‬‬ ‫אֹותֹו ְל ִה ְז ַּד ְּמנּות ְמ ֻי ֶח ֶדת‪ַ .‬רִּבי ֶהעִׁשיל ַנ ַער‬

‫ה‪ְׁ .‬ש ֵני ֻׁש ָּת ִפים ֶׁש ָח ְלקּו‪ֶ ,‬א ָחד ָנ ַטל ֲע ָשָׂרה י‪ִ .‬מי ֵמ ַה ָבּ ִאים ְל ַד ַעת ַר ִבּי ִׁש ְמעֹון ִּדינֹו ְל ִה ָשֵּׂרף?‬ ‫ָה ָיה ְוֹלא ָר ָצה ְל ַה ְמ ִּתין‪ֵ ,‬ה ֵחל ּפֹו ֵת ַח ֶאת ִּפיו‬

‫‪ָ .1‬ק ָדִׁשים ֶׁש ִה ִּפילּו‪.‬‬ ‫ְט ָל ִאים ְו ֶא ָחד ָנ ַטל ִּתְׁש ָעה ְט ָל ִאים ְו ֶכ ֶלב‪,‬‬ ‫ּו ְמ ָבֵרְך ָבּרּו‪ַ ‬א ָּתה וגו' בֹּוֵרא ְפִּרי ָה ֵעץ‪.‬‬
‫‪ .2‬חּו ִלין ֶׁשִּנְׁש ֲחטּו ָּב ֲע ָזָרה‪.‬‬ ‫ֵאלּּו ְט ָל ִאים ֲאסּוִרים ִמשּּׁום ְמ ִחיר ֶּכ ֶלב?‬ ‫ִאּמֹו ֶׁשׁ ָּש ְמ ָעה ֶאת ְּב ָנּה ְמ ָבֵרְך ִמ ֲהָרה ְל ָה ִביא‬
‫לֹו ֶאת ַה ַּתּפּו ַח ִּב ְכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ֶה ְפ ֵסק ֵּבין‬
‫‪ִ .3‬צּפֹוֵרי ְמ ֹצָרע‪.‬‬ ‫‪ .1‬אֹו ָתם ֶׁש ִעם ַהֶּכ ֶלב‪.‬‬ ‫ַהְּבָר ָכה ַל ֲא ִכי ָלה‪ְ .‬לָי ִמים ָא ַמר ָהַרִּבי ַרִּבי‬
‫‪ .2‬אֹו ָתם ֶׁשְּכ ֶנ ֶגד ַהֶּכ ֶלב‪.‬‬ ‫ֶהעִׁשיל שע"י ַמ ֲעֵׂשה ֶזה הּו ְבַרר לֹו ַמה ֶׁש ָאנּו‬
‫בהצלחה!‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ְמ ָבְר ִכים ָבּרּו‪ַ ‬א ָּתה וגו' ָהרֹו ֶצה ִבּ ְתׁשּו ָבה‪.‬‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ּו ִמי ָא ַמר ֶׁש ַהׁ ֵּשם ִי ְתָּבַרְך ִקֵּבל ֶאת ְּתׁשּו ָב ֵתנּו‪,‬‬
‫ֶאָּלא ֶׁש ַה ָּקָּב"ה ָא ִבינּו ָהַר ֲח ָמן ּוַוַּדאי ֹלא רֹו ֶצה‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת צו‬ ‫ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶה ְפ ֵסק ֵּבין ַהְּבָר ָכה‪ַ ,‬על ֵּכן ִמ ָּיד הּוא רֹו ֶצה‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 510‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 210‬‬
‫ִּב ְתׁשּו ָב ֵתנּו‬
‫א‪ 2 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 4 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 3 .‬י‪ 4 .‬א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 1 .‬י‪1 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬


Click to View FlipBook Version