עלון קביעותא 493 למייל_Neat

‫שבוע ‪ 493‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫תש"פ זבחים ‪ -‬מנחות שו"ע • או"ח‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬
‫ד ו כסלו יג ז‪-‬ח תרכא ב‪-‬ד‬

‫ה ז כסלו יד א‪-‬ב תרכא‪-‬ב ה‪-‬א‬
‫ו ח כסלו יד ג‪-‬ד תרכב ב‪-‬ד‬
‫שב"ק מקץ יד ה‪-‬ו תרכג א‪-‬ג‬
‫א י כסלו יד ז‪-‬ח תרכג ד‪-‬ו‬
‫ב יא כסלו יד ט‪-‬י תרכד א‪-‬ג‬
‫ג יב כסלו א א‪-‬ב תרכד‪-‬ה ד‪-‬א‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫איפה השועל הממולח?‬ ‫הקדמה כללית למסכת מנחות‬

‫ז‪-‬רעים מ‪-‬ועד נ‪-‬שים נ‪-‬זיקין ק‪-‬דשים ט‪-‬הרות‬ ‫מנחה היא קרבן הבא מן הצומח ולא מן החי‪ ,‬ורוב המנחות הן מחיטים‪ ,‬אבל מנחת‬
‫(תיקוני זוהר)‬ ‫העומר ומנחת קנאות של סוטה הן משעורים‪ ,‬וכל המנחות מלבד מנחת קנאות הן מ'סולת'‬
‫‪ -‬כשטוחנים את הגרעין אחרי שהוסרו כל הקליפות‪ ,‬יש קמח וסולת‪ ,‬וסולת היא יותר עבה‬
‫שנינו במסכת שבת‪ :‬אמר רבא‪ ,‬בשעה שמכניסין‬ ‫מקמח‪ ,‬וכשמנפים את התערובת הקמח נופל למטה והסולת נשארת למעלה‪ .‬כל המנחות‬
‫אדם לדין אומרים לו‪ :‬נשאת ונתת באמונה? קבעת‬ ‫מלבד שתי הלחם ועשרה לחמי תודה הן מצה‪ .‬כל המנחות הן קדשי קדשים‪ ,‬ולכן נאכלות‬
‫רק לזכרי כהונה בעזרה יום ולילה‪ .‬יש הרבה סוגים של מנחות (עי' לקמן 'סוגי המנחות')‪ ,‬ויש‬
‫עתים לתורה?‬ ‫מהן הבאות בפני עצמן ויש מהן הבאות עם קרבן‪ ,‬כגון מנחת נסכים הבאה עם כל עולת‬
‫בהמה ושלמים‪[ .‬יש עוד קרבנות הטעונים לחם‪ ,‬כגון קרבן תודה וקרבנות נזיר ביום טהרתו‪,‬‬
‫מרן גאון עוזינו הרב החיד"א מבאר את הנ"ל‬ ‫אבל אין דינם כמנחות‪ ,‬ונאכלות בכל ירושלים כקדשים קלים (ע"ע מ"ו ב')]‪ .‬יש הרבה‬
‫בתוכחת מוסר גלויה‪:‬‬ ‫חילוקים באופן עשיית המנחות‪ ,‬וברובן יש שמן ולבונה‪[ ,‬ולכתחילה חייב להביא שמן זית‬

‫'בית מועד לכל חי'‪ .‬זהו‪ ,‬הוא כבר בתחנה‬ ‫זך‪ ,‬דהיינו השמן היוצא בכתישה הראשונה]‪ ,‬ובעזה"י נבאר חלק מהפרטים לקמן במסכת‪.‬‬
‫האחרונה לקראת סיום התפקיד עלי אדמות‪ ,‬כעת‬
‫נותר לארגן לעצמו תירוצים מספקים ומשכנעים‬ ‫סוגי המנחות‬

‫אודות מעשיו ותחבולותיו בפרוזדור 'העולם‪-‬הזה‪'.‬‬ ‫מנחת נדבה ‪ -‬אדם שמתנדב להביא מנחה ‪ ,‬נקראת מנחת נדבה‪ ,‬ויש כמה סוגי מנחת‬
‫נדבה‪ :‬א‪' .‬מנחת סולת' בלא אפייה או טיגון‪ ,‬ב‪' .‬מנחת מחבת' המטוגנת ב'מחבת' שאין לה‬
‫סדר השאלות בעולם האמת שואב באחת את‬ ‫דפנות‪ ,‬ג‪' .‬מנחת מרחשת' המטוגנת בכלי עמוק‪ ,‬ד‪ .‬מנחת מאפה תנור שנאפית בתנור‪ ,‬ויש‬
‫האדם אל קרקע האמת הצרופה‪.‬‬
‫בה שני סוגים‪ :‬חלות ורקיקים]‪.‬‬
‫אחרי ההספדים הארוכים שכבר כולם הספיקו‬
‫לשכוח מי הוא היה באמת – 'בית דין של מעלה'‬ ‫מנחת חובה של יחיד ‪ -‬יש כמה סוגי מנחות שיחיד יכול להתחייב בהן‪ :‬א‪' .‬מנחת חוטא'‬
‫דווקא לא מתקשה לזכור‪ .‬כאן הנתונים מראים‬ ‫[קרבן עולה ויורד של דלי דלות על ג' עבירות שבסוף פרשת ויקרא]‪ ,‬ב‪' .‬מנחת קנאות' של‬
‫כי בר נש זה נשמט והחסיר תדיר מחדרי תורה‪,‬‬ ‫סוטה שבודקים אותה אם זינתה‪ ,‬ג‪ .‬מנחת חביטין של כהן גדול‪ ,‬שמביאים מחציתה בבוקר‬
‫גם בזקנה ושיבה היה כתינוק הבורח מבית הספר‬ ‫ומחציתה בערב‪[ ,‬ואף כהן הדיוט יכול להביאה‪ ,‬רק צריך שיהא משל הכהן גדול (עי' יומא‬
‫וטעמו עמו‪ :‬נכון‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬יש לי הרבה מעלות‬ ‫פ"ב מ"ג)]‪ ,‬ד‪' .‬מנחת חינוך' של כהן שמתחיל לעבוד‪ ,‬וכן כהן גדול שמתחיל להיות כהן גדול‪.‬‬
‫אבל תבונה ושכל ישר להבין עומק התורה ‪ -‬אין‬
‫לי‪ .‬חכמה בינה ודעת הם לא הצדדים החזקים שלי‪.‬‬ ‫מנחת חובה של ציבור ‪ -‬יש ג' סוגים של מנחות המוטלות על הציבור בזמנים קבועים‪:‬‬
‫א‪' .‬מנחת העומר' בט"ז בניסן שמתירה את התבואה החדשה באכילה‪ ,‬ב‪' .‬לחם הפנים'‪ ,‬שהם‬
‫על כן השאלה הראשונה היא לא על עסק התורה‬ ‫י"ב חלות המונחות על השולחן 'תמיד'‪ ,‬ומחליפים אותן כל שבת‪ ,‬ונאכלות לכהנים ואין‬
‫וקביעת עיתים‪ .‬כי הוא מיד ישלוף את התירוץ‬ ‫מקטירים מהן כלל‪[ ,‬אבל מקטירים את הלבונה שבשני הבזיכים המונחים על השולחן]‪ ,‬ג‪.‬‬
‫המצוץ הלז‪ .‬למה לא להתחיל בשאלה קלה יחסית‬
‫ופחות מביכה‪ ,‬כמו‪ :‬נשאת ונתת באמונה‪ :‬ראשית‬ ‫'שתי הלחם' שמביאים בחג השבועות‪ ,‬הבאות ביחד עם 'כבשי עצרת'‪.‬‬
‫יבררו אצלו אודות הביזנס שלו ‪ -‬עסקיו המסועפים‬
‫מן העולם ועד העולם‪ ,‬עליהם הוא ירבה לספר‬ ‫מנחת נסכים ‪ -‬יש כמה קרבנות שצריך להביא עמו 'יין נסכים' ו'מנחת נסכים' ‪ -‬עולת‬
‫בהתלהבות יתירה איך כשועל קרבות ממולח התהלך‬ ‫בהמה‪ ,‬שלמים‪ ,‬חטאת מצורע ואשם מצורע‪.‬‬
‫במגרש העסקי וניצל את כישוריו וחושיו המחודדים‪.‬‬
‫עבודות המנחה‬
‫הכול טוב ויפה – חכמה לא חסרה לך‪ ,‬בינה‬
‫יתירה שורה במחיצתך‪ ,‬כעת ניגש לשאלה השניה‪,‬‬ ‫בזבחים שיש ד' עבודות הדם‪ :‬שחיטה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הולכה‪ ,‬וזריקה‪ ,‬וכנגדן במנחות יש‬
‫כעת נברר האם השתמשת בהם גם בעסק התורה‬ ‫קמיצה‪ ,‬מתן כלי [נתינת הקומץ לכלי שרת]‪ ,‬הולכה והקטרה‪ .‬אלא שבמנחות לפני אותן ד'‬
‫עבודות‪ ,‬צריך 'קידוש כלי' וברובן צריך גם 'הגשה'‪ ,‬ובמקצתן גם 'תנופה (עי' פ"ה מ"ה ומ"ו)‪.‬‬
‫אם לאו‪...‬‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫מערכת‬
‫השיעורים‬
‫רץ למשנה‬ ‫הקדש זכות‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫והמבחנים‬
‫אלפי המשניות‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫להרגיל בלימוד המשניות‪ ,‬כי לימוד המשנה‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫מרדכי דוד‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫מסוגל להביא הנשמה הטהורה אל האדם‪ ,‬ואף‬ ‫יקיריך‬ ‫ב"ר יצחק אייזיק ז"ל‬

‫אם יעיין כל יום מעט ‪ ...‬בהבנה היטב‪ ,‬מועיל אל‬ ‫נלב"ע י"א בכסלו‬

‫הנשמה כי זו היא תורה שבעל פה הנאמרת למשה‬

‫(יסוד יוסף)‬ ‫רבנו ע"ה ‪.‬‬

‫לקבלת העלון במייל‪ | [email protected] :‬להנצחות ותרומות להצלחה או לע"נ יקיריך התקשר ‪ 24‬שעות ביממה‪072-272-2200 :‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫קידוש כלי ‪ -‬מניחים את המנחה בתוך כלי שרת ‪ -‬ובמנחות האפויות או מטוגנות‪,‬‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪193 /‬‬
‫מניחים אותה בכלי שרת אחרי האפייה או הטיגון ‪ -‬וקידוש כלי כשר אף בזר‪ ,‬ובזה‬
‫המנחה מתקדשת‪ ,‬ואע"פ שכבר נתקדשו הסולת והשמן והלבונה בקדושת פה כשהבעלים‬ ‫זבחים י"ג‪ ,‬ז' ‪ -‬מנחות א'‪ ,‬ב'‬
‫הקדישוהום ואמרו 'הרי אלו למנחתי'‪ ,‬היינו קדושת דמים‪ ,‬ועדיין אפשר לפדותם אם‬
‫נטמאו או נפסלו‪ ,‬ובקידוש כלי נתקדשה המנחה בקדושת הגוף‪ ,‬ושוב אי אפשר לפדותה‪.‬‬ ‫א‪ .‬באיזה מהאופנים הבאים חייב‪ ,‬להלכה?‬

‫קידוש כלי מעכב את הכשר המנחה‪.‬‬ ‫‪ .1‬המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬מלק בחוץ והעלה בחוץ‪.‬‬
‫תנופה ‪ -‬כהן מוליך ומביא לד' רוחות‪ ,‬ומעלה ומוריד‪.‬‬
‫‪ .3‬השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ‪.‬‬
‫הגשה ‪ -‬כהן מקרב את הכלי שהמנחה בתוכה למזבח‪ ,‬ומגישה לקרן מערבית דרומית‬ ‫‪ .4‬אף לא תשובה אחת נכונה‪.‬‬
‫של המזבח עד שנוגע הכלי בחודה של קרן‪ .‬הגשה אינה מעכבת את המנחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החטאת שקבל דמה בכוס אחד‪ ,‬באיזה אופן‬
‫ואח"כ עושים את ד' העבודות שהן כנגד ד' עבודות הדם בזבחים‪:‬‬ ‫חייב?‬

‫א‪ .‬קמיצה ‪ -‬בכל מקום שירצה בעזרה כהן מסלק את הלבונה לצד אחד‪ ,‬ומכניס ידו‬ ‫‪ .1‬נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים‪.‬‬
‫הימנית לתוך שאר המנחה ‪ -‬הסולת או הפתיתים ‪ -‬וסוגר אצבעותיו באופן שחלק מן‬ ‫‪ .2‬נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ‪.‬‬
‫המנחה תפוסה בין אצבעותיו לכף ידו ‪ -‬לפי מה שיכול להכניס שם ‪ -‬ונקרא 'קומץ'‪ .‬לדעת‬ ‫‪ .3‬שתי התשובות הנ"ל נכונות‪.‬‬
‫הרע"ב (פ"א מ"ב)‪ ,‬ע"פ הרמב"ם (מעשה הקרבנות פי"ג הי"ג)‪ ,‬למסקנת הגמרא קמיצה היא‬ ‫‪ .4‬אף לא תשובה אחת נכונה‪.‬‬
‫בכל ד' האצבעות‪ ,‬אמנם לדעת רוב הראשונים קמיצה היא רק בג' אצבעות האמצעיות‪.‬‬
‫ולכולי עלמא צריך לסלק את הלבונה לצד אחד שלא יתערב אפילו קורט אחד של לבונה‬ ‫ג‪ .‬היכן סודרה גיתה של פרה אדומה?‬
‫ב'קומץ'‪ .‬קמיצה כשרה בכל העזרה ואף בהיכל‪ ,‬אע"פ שמנחות הן קדשי קדשים (ח'‪ ,‬א' ‪ -‬ח'‪,‬‬
‫ב')‪ .‬קמיצה במנחות דומה לשחיטה בזבחים משום שהשחיטה ‪ -‬מלבד שבאה להתיר את‬ ‫‪ .1‬בעזרה‪.‬‬
‫הבהמה באכילה כמו בשחיטת חולין ‪ -‬גם באה להפריד את הדם מן הבשר‪ ,‬שהדם הוא חלק‬ ‫‪ .2‬בהר המשחה‪.‬‬
‫גבוה הנזרק על גבי המזבח‪ ,‬וכמו כן קמיצה במנחה באה להפריד את הקומץ‪ ,‬שהוא חלק‬ ‫‪ .3‬בעזרת נשים‪.‬‬
‫גבוה המוקטר על גבי המזבח‪ ,‬משאר המנחה ‪' -‬השיריים' ‪ -‬הנאכלת לכהנים (רש"י י"ג ב' ד"ה‬
‫זה הכלל)‪ .‬הקומץ מוקטר דוקא ביום‪ ,‬דהיינו שחייב להניחם על האש לפני השקיעה‪ ,‬ולא‬ ‫‪ .4‬בחיל‪.‬‬
‫כאימורים שמוקטרים אף בלילה (תמורה י"ד א')‪[ .‬יש ג' מנחות שאין בהן קמיצה‪ ,‬אלא כל‬
‫המנחה כולה מוקטרת ע"ג המזבח‪ :‬מנחה של כהן‪ ,‬מנחת חביתין של כהן גדול שמביאים‬ ‫ד‪ .‬באלו שחוטי חוץ חולקים ר' שמעון וחכמים?‬

‫כל יום‪ ,‬מנחת נסכים הבאה עם עולה ושלמים ביחד עם נסכי יין]‪.‬‬ ‫‪ .1‬בעלי מומין עוברין‪.‬‬
‫‪ .2‬בעלי מומין קבועים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן כלי ‪ -‬כהן מניח את הקומץ בכלי שרת‪ ,‬ואח"כ נותן את הלבונה עליה‪ ,‬ונקרא‬
‫'ליקוט הלבונה'‪[ ,‬כן דעת הרמב"ם (שם הי"ב)‪ ,‬אבל לדעת רש"י (י"ג ב' ד"ה ליקוט) 'ליקוט‬ ‫‪ .3‬טרפה‪.‬‬
‫הלבונה' הוא שמלקטים את הלבונה ומקטירים אותה בפני עצמה]‪' .‬נתינה בכלי' במנחות‬ ‫‪ .4‬המוקצה והכלאיים‬
‫דומה לקבלת הדם בזבחים‪ .‬והנה המנחה כולה כבר נתקדשה בקידוש בכלי לפני הקמיצה‪,‬‬
‫אמנם צריך לקדש את הקומץ בפני עצמו בקידוש המיוחד לו שהוא החלק המבורר‬ ‫ה‪ .‬מחוסרי זמן שהקריבו קרבנותיהם בחוץ‪,‬‬
‫שמוקטר על גבי המזבח (עי' רש"י זבחים פ"ג א' ד"ה את הראוי)‪[ ,‬ובגמרא בסוטה (י"ד ב') אמרו‬ ‫באיזה קרבנות חייבים?‬

‫שאף בזבחים הדם מתקדש פעמיים‪ ,‬גם ע"י הסכין של שחיטה‪ ,‬וגם ע"י קבלה במזרק]‪.‬‬ ‫‪ .1‬על חטאתם ועל אשמתם‪.‬‬
‫‪ .2‬על עולותיהם ועל שלמיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הולכה ‪ -‬כהן מוליך את הקומץ והלבונה ממקום הקמיצה למזבח‪ .‬הולכה במנחות‬
‫דומה להולכה בזבחים‪.‬‬ ‫‪ .3‬על עולתם ועל חטאתם‪.‬‬
‫‪ .4‬על חטאתם ועל שלמיהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקטרה ‪ -‬מולח את הקומץ ומקטירו עם הלבונה על האש שעל המזבח‪ ,‬והקטרה זו‬
‫דומה לשתי עבודות בזבחים‪ ,‬גם זריקת הדם וגם הקטרת האימורים (עי' רמב"ם פיהמ"ש פ"א‬ ‫ו‪ .‬מי מהבאים פטור משום מעלה בחוץ?‬
‫מ"ג)‪ ,‬וכיון שהיא במקום זריקת הדם‪ ,‬היא מעכבת את הכפרה כמו זריקה‪ ,‬אע"פ שהקטרת‬
‫‪ .1‬המניף את המנחה בחוץ‪.‬‬
‫אימורים אינה מעכבת את הכפרה‪ .‬משנשרף רוב הקומץ‪ ,‬הותרו השיריים לכהנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬היוצק שמן על המנחה‪.‬‬

‫פרפראות הפרשה‬ ‫‪ .3‬המקבל דמים בחוץ‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ַו ִּי ְפַּגע ַּבָּמקֹום ַו ָּי ֶלן ָשׁם ִּכי ָבא ַהֶּשׁ ֶמׁש (כ"ח‪ ,‬י"א)‬
‫ז‪ .‬משהוקם המשכן‪ ,‬למי מותר להקריב בבמה?‬
‫ובגמרא ברכות שנינו (כו‪ ,‬ב) שיעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר 'ויפגע במקום‬
‫וילן שם' ואין פגיעה אלא לשון תפילה‪ .‬ויש להקשות א"כ כיצד התפלל יעקב‬ ‫‪ .1‬לישראל‪.‬‬
‫באמצע הדרך‪ ,‬הרי בגמרא נאמר שאין להתפלל בחוץ כדאיתא בגמרא ברכות (ל"ד‬ ‫‪ .2‬לנכרי‪.‬‬
‫ע"ב) חציף עלי מאן דמצלי בבקתא‪ .‬ויש לומר שהרי במדרש (בר"ר ס"ח י"ב) נאמר‬
‫שיעקב ביקש לעבור ונעשה העולם כולו כמין כותל לפניו‪ .‬וממלא היכן שעמד יעקב‬ ‫‪ .3‬לישראל שהוא שליחו של נכרי‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬
‫שוב היה דינו כמי שמתפלל בבית‪.‬‬
‫ח‪ .‬היכן נאסרו הבמות?‬
‫(ליקוטי יהודה בשם מרן האמרי‪-‬אמת זיע"א)‬
‫‪ .1‬בגלגל‪.‬‬
‫בתרומה של ‪ ₪ 36‬בחודש תזכה להחזיק מוקד‬ ‫לההפיאץוראת‬ ‫‪ .2‬בשילה‪.‬‬

‫של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪ .‬ניתן‬ ‫‪ .3‬בנוב‪.‬‬
‫לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬ ‫‪ .4‬בגבעון‪.‬‬

‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫ט‪ .‬היכן נאכלים קדשים קלים בשילה?‬

‫‪ .1‬לפנים מן הקלעים‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל ערי ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל הרואה‪.‬‬

‫‪ .4‬אינם נאכלים כלל‪.‬‬

‫י‪ .‬באו לירושלים ‪ -‬היכן נאכלים קדשי קדשים‪,‬‬
‫קדשים קלים ומעשר שני?‬

‫‪ .1‬קדשי קדשים ‪ -‬לפנים מן הקלעים‪ .‬קדשים‬
‫קלים ומעשר שני ‪ -‬לפנים מן החומה‪.‬‬

‫‪ .2‬קדשי קדשים ‪ -‬לפנים מן הקלעים‪ .‬קדשים‬
‫קלים ‪ -‬לפנים מן החומה ומעשר שני ‪ -‬בכל‬
‫הרואה‪.‬‬
‫‪ .3‬קדשי קדשים וקדשים קלים ‪ -‬לפנים מן‬
‫הקלעים‪ .‬מעשר שני ‪ -‬לפנים מן החומה‪.‬‬

‫‪ .4‬קדשי קדשים ‪ -‬בצפון העזרה‪ .‬קדשים קלים ‪-‬‬
‫בכל מקום בעזרה‪ .‬מעשר שני לפנים מן החומה‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫קבעת עיתים לתורה?????‬
‫אכילה בשיעורים לחולה שיש בו סכנה‬
‫החכם עיניו בראשו ‪ -‬קביעת עיתים לתורה היא‬
‫עסקה משתלמת‪ .‬השקעה קטנה שנודדת עם האדם‬ ‫דברי המגיד משנה‬ ‫פסק השו"ע‬
‫מעולם הזה ופורחת ועולה לעולם הבא‪ .‬רבע שעה‬
‫ביום של משנה והלכה יומית יכולה לשנות את‬ ‫ויסוד דברי המגיד משנה שם נסובו‬ ‫מבואר בשו"ע סימן תריח סעיף ז' ‪ -‬ח'‬
‫על דברי הרמב"ם בהלכות שבת (פ"ב‬ ‫שכשמאכילין את העוברות או את החולה‪,‬‬
‫החיים לחיי תורה אמיתיים בשני מישורים‪.‬‬ ‫הלכה יד) שכתב שאין עושין מדורה לחולה‬ ‫מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף‬
‫בשבת אלא ליולדת ולמי שהקיזו לו דם‪,‬‬ ‫לשיעור; הלכך מאכילין אותו כב' שלישי‬
‫האחד‪ ,‬הוא קביעות וחובה יומית קדושה‬ ‫והקשה עליו הראב"ד ממה דתניא בהדיא‬ ‫ביצה בינונית‪ ,‬וישהו כדי אכילת ארבעה‬
‫שמחברת את הנפש בקשר איתן אל עסק התורה‪,‬‬ ‫ביומא פד‪ :‬מחמין חמין לחולה בשבת בין‬ ‫ביצים; והשתיה‪ ,‬יבדקו בחולה עצמו כמה‬
‫וכלשון רבותינו הרגל נעשה טבע (כן‪ ,‬אני בן אדם‬ ‫להשקותו בין להברותו‪ .‬ותירץ שהרמב"ם‬ ‫היא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא‬
‫עקרוני שיש דברים שאני לא מוותר) ובפרט הרגל‬ ‫מיירי בחולה שאין בו סכנה שאז אין עושים‬ ‫לוגמיו‪ - .‬וישקוהו פחות מאותו שיעור‪,‬‬
‫קטן ובר השגה כזה שלא דורש מאמץ נרחב במיוחד‪.‬‬ ‫עבורו מדורה‪ .‬אבל ביולדת ומי שהקיזו לו‬ ‫וישהו בין שתיה לשתיה כדי אכילת ארבעה‬
‫דם אע"פ שאין בהם סכנה אמרי' דמסוכנין‬ ‫ביצים‪ ,‬ולפחות ישהו בין שתיה לשתיה כדי‬
‫המישור השני מוביל את האדם לקניין אמת של‬ ‫הן אצל צינה ומותר לעשות עבורן מדורה‬ ‫שיעור שתיית רביעית; ואם אמדוהו שאין‬
‫ידיעה מקיפה כמעט בכל עניין ועניין‪ .‬סדר הלימוד‬ ‫בשבת וכתב ע"ז המגיד משנה שלולא דברי‬ ‫השיעורים הללו מספיקים לו‪ ,‬או שהחולה‬
‫נעשה בכך שהנמנים על תכנית 'המשנה והלכה‬ ‫הראב"ד היה אפשר לפרש שהרמב"ם איירי‬ ‫אומר כן‪ ,‬או שנסתפקו בדבר‪ ,‬מאכילים‬
‫היומית' מקבלים מושגים ואחיזה של ממש בכל‬ ‫גם בחולה שיש בו סכנה ומה שלא התירו לו‬
‫ששת סדרי המשנה וסעיפי השו"ע‪ .‬כדברי הגמרא‬ ‫לעשות מדורה הוא משום שאפשר להצילו‬ ‫ומשקים אותו כל צרכו מיד‪.‬‬
‫המפורסמים במסכת סנהדרין‪ ,‬אמר רבי אחא בר‬ ‫מן הצינה בדרכים אחרות כגון להחם אותו‬
‫חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן‪ :‬במי אתה‬ ‫בבגדים‪ ,‬אבל אני מבטל דעתי מפני דעתו‬ ‫מקור הדין‬
‫מוצא מלחמתה של תורה – במי שיש בידו חבילות‬ ‫לפי שמשמע לי שאם הוא חולה שיש בו‬
‫של משנה ‪...‬קרי רב יוסף אנפשיה‪ :‬ורב – תבואות‬ ‫סכנה ולכל צרכיו מחללין ואף על פי שאין‬ ‫ומקור הדבר ברא"ש יומא [פרק ח סימן‬
‫במניעת דבר שעושין לו סכנה וא"כ אע"פ‬ ‫יג] שכתב וז"ל וגרסינן בכריתות בפרק אמרו‬
‫בכח שור‪.‬‬ ‫שאפשר לחממו בבגדים מותר לחלל עליו‬ ‫לו (דף יג א) התירו לה לעוברה לאכול פחות‬
‫מכשיעור מפני הסכנה‪ .‬ופריך מפני הסכנה‬
‫זמ"ן נק"ט‬ ‫את השבת‪ ,‬עכ"ד‪,‬‬ ‫ואפילו טובא נמי תיכול‪ .‬אמר רב פפי הכי‬
‫קאמר התירו לה לעוברה לאכול פחות פחות‬
‫קחו לעצמכם זמן והצטרפו גם אתם לארגון‬ ‫ומזה למד הגר"ח דכל חולה שכבר בא‬ ‫מכשיעור כדי שלא יצטרף לכזית בכדי‬
‫'קביעותא'‬ ‫לכלל סכנה ח"ו מותר להאכילו כל צרכו‬ ‫אכילת פרס וכן כתב בעל הלכות‪ .‬ונראה‬
‫אע"פ שאפשר להסתפק באכילת פחות‬ ‫שאף בחולה עושין כך כדי להקל מעליו‬
‫קבענו לדעת‪...‬‬ ‫מאיסור כרת ומלקות לאיסור בלבד ע"כ‪.‬‬
‫פחות מכשיעור‪.‬‬ ‫ונראה לי דבחולה אין עושין כן אלא ע"פ‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫רופא אם אומר שיספיק לו להאכילו ממנו‬
‫להלכה‬ ‫מעט מעט וכן בעוברה נמי אם אין דעתה‬
‫החומר החודשי למבחן בהלכה מס' ‪47‬‬
‫מסימן תרכ"א סעיף ב' עד סימן תרל"ג סעיף ז'‬ ‫אמנם בספר מקראי קודש (הלכות יום‬ ‫מיושבת בכך צריך להאכילה כשיעור‪.‬‬
‫כיפור שם) כתב שלהלכה לא נקטינן כדברי‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪496‬‬ ‫הגר"ח שהרי המשנה ברורה בהלכות שבת‬ ‫שיטת הגר"ח מבריסק‪ ,‬לפי דברי‬
‫סי' שכ"ח ס"ד כתב שכיון שהב"י דייק‬ ‫המגיד משנה‬
‫הזמן גרמא‬ ‫מלשון רש"י שחולק על המגיד משנה הנ"ל‬
‫לכן נכון להחמיר באיסור תורה‪ ,‬ובביאור‬ ‫והנה ידוע מה שכתב הגרי"ז מבריסק‬
‫ט' כסלו‬ ‫הלכה שם האריך להוכיח שרוב הראשונים‬ ‫זיע"א בחדושיו על הרמב"ם הלכות שביתת‬
‫חולקים על המגיד משנה הנ"ל‪ ,‬לכן יש‬ ‫העשור פ"ב ה"ח בשם אביו הגר"ח שכל‬
‫הוא יום פטירתו ולידתו של האדמו"ר האמצעי‬ ‫להחמיר גם לענין יום כיפור ולהאכילו‬ ‫פסק השו"ע הנ"ל שצריך לאכול בשיעורים‬
‫מחב"ד רבי דב בער מליובאוויטש זצוק"ל וכמו‬ ‫פחות פחות מכשיעור אם אנו בטוחים‬ ‫איירי בחולה שאין בו עדיין סכנה אלא‬
‫ששנו חז"ל (ר"ה יא‪ ,‬א) הקב"ה יושב וממלא‬ ‫שעלול לבוא לדי סכנה אם לא יאכל‪,‬‬
‫שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש‪,‬‬ ‫שלא יסתכן על ידי זה‪.‬‬ ‫[וקאי על מש"כ השו"ע בסעיף א' שחולה‬
‫שנאמר‪ :‬את מספר ימיך אמלא" כך התקיים‬ ‫שאם לא יאכל יכבד עליו החולי ויסתכן‬
‫באותו צדיק וזכה להסתלק לבית עולמו באותו יום‬ ‫ובשו"ת להורות נתן ח"ה סי' כ"ב הוסיף‬ ‫מאכילין אותו]‪ ,‬אבל חולה שיש בו כבר‬
‫בו נולד‪ .‬חסידים מספרים כי ביום האחרון טרם‬ ‫עוד דאפשר שגם המגיד משנה לא כתב‬ ‫כעת סכנה וזקוק לאכול מאכילין אותו כל‬
‫שנסתלק ביום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל‬ ‫כן רק לגבי עשיית מדורה לחולה שעצם‬ ‫צרכו‪ ,‬ובנה יסודו לפי דברי המגיד משנה‬
‫האדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר‬ ‫הדבר יש בו משום פקוח נפש אלא שהיה‬ ‫בפ"ב מהלכות שבת הי"ד שכתב שמותר‬
‫חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו"‪ .‬לקראת עלות‬ ‫אפשר לעשות הצלה זו בדרכים אחרים‬ ‫לחלל שבת לצורך חולה שיש בו סכנה‬
‫השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור‬ ‫כגון אפשר לחממו בבגדים בזה אמרינן‬ ‫אפילו אם אין במניעת אותו דבר משום‬
‫חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן ‪. 54‬מקום‬ ‫דמותר לעשות לו מדורה דסוף סוף הוא‬ ‫סכנה‪ ,‬והכא נמי הכי‪[ .‬ובספר מקראי קודש‬
‫עושה זאת משום פיקוח נפש‪ ,‬משא"כ‬ ‫הלכות יום כיפור סי' מ"ב הביא משמו‬
‫מנוחתו כבוד ‪ -‬בניעז'ין‪ .‬זכותו תגן עלינו ועכ"י‪.‬‬ ‫בנידון דידן כיון שאנו בטוחים שגם אם‬ ‫שהוסיף שכל מקור הדין שצריך לאכול‬
‫יאכל פחות פחות מכשיעור לא ימות עי"ז‬ ‫בשיעורים הוא במעוברת שהריחה‪ ,‬ושם‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫למה נאכילנו יותר וכן כתב גם בספר‬
‫הוא רק חשש שתסתכן]‪.‬‬
‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬ ‫מנורה הטהורה‪ ,‬עכ"ד‬
‫הסבא מקלם זצ"ל דיבר על אותם המלעיגים‬
‫לומר כי מוסר אינה תורה‪ ,‬ואמר כי רבי אמי‬
‫בכחישן (סנהדרין קו) דאמר רבי אמי לא מת דואג‬

‫עד ששכח תלמודו שנאמר ימות באין מוסר‪.‬‬
‫(לב אליהו)‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫" ֲאֶׁשר ִיְׁש ַחט"‪ַ ,‬על ַהׁ ְּש ִחי ָטה ַּבחּוץ ַח ָיּב ְוֹלא ַעל ְר ִבי ִעית‪ְּ :‬ב ֵה ַמת ָק ְרָּבן ְּכֵׁש ָרה‪ּ ,‬ו ְב ָכל ֹזאת‬ ‫שחוטי חוץ‬

‫ַהְּמ ִלי ָקה‪ְ .‬וֹלא זֹו ִּב ְל ַבד‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ִי ְמֹלק ַּבחּוץ‪ִ ,‬אם ִה ְק ִרי ָבּה ַּבחּוץ ָּפטּור‪ְּ .‬כגֹון ֶׁש ָה ָיה ָּכאן‬ ‫נאמר בפרשת אחרי מות‪:‬‬
‫ַּגם ַעל ַה ַה ְק ָט ָרה ֹלא ִי ְת ַח ֵּיב‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ִּב ְמ ִלי ָקה ִאּסּור "אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו"‪ַ ,‬ה ְיינּו ֶׁשׁ ָּש ַחט ֶאת ָה ֵאם‬

‫(ויקרא יז‪ ,‬ג‪-‬ד) " ִאיׁש ִאיׁש ִמֵּבית ִיְׂש ָר ֵאל ֲאֶׁשר ַּבחּוץ ָהעֹוף ְנ ֵב ָלה‪ְ ,‬ו ַעל ַה ְק ָט ַרת ְנ ֵב ָלה ָּפטּור‪ּ .‬ו ְבאֹותֹו יֹום ָּבא ִלְׁשחֹוט ַּגם ֶאת ַהֵּבן ְל ָק ְרָּבן‪.‬‬

‫ִיְׁש ַחט ׁשֹור אֹו ֶכֶׂשב אֹו ֵעז ַּבַּמ ֲח ֶנה אֹו ֲאֶׁשר ֵׁש ִנית‪ָּ :‬פ ַרת ַח ָּטאת ּוְׂש ִעיר ַהִּמְׁש ַּתֵּל ַח ְו ֵכן " ְמ ֻח ָּסר ְז ַמן"‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָע ְברּו ִׁש ְב ָעה‬
‫ִיְׁש ָחט ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה‪ְ .‬ו ֶאל ֶּפ ַתח אֹ ֶהל מֹו ֵעד ֶׁש ִה ְק ִרי ָבם ַּבחּוץ‪ָּ ,‬פטּור‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר (ַוִּי ְקָרא יז ‪,‬ד) ָי ִמים ִמֵּל ָדתֹו‪ ,‬אֹו ֶׁשְּב ָע ָליו ְמ ֻח ָּסר ְז ָמן‪ְּ ,‬כגֹון ָזב‬
‫ֹלא ֱה ִביאֹו ְל ַה ְק ִריב ָק ְרָּבן ַלה' ִל ְפ ֵני ִמְׁשַּכן ה' " ְו ֶאל ֶּפ ַתח אֹ ֶהל מֹו ֵעד ֹלא ֱה ִביאֹו" ‪ָּ -‬כל ֶׁש ֵאינֹו אֹו ְמצֹו ָרע ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִהִּגי ַע ְז ַמן ָט ֳה ָרתֹו (ָׁשם‬
‫ָּדם ֵי ָחֵׁשב ָל ִאיׁש ַההּוא ָּדם ָׁש ָפְך ְו ִנ ְכ ַרת ָה ִאיׁש ָראּוי ָלבֹוא ֶאל ֶּפ ַתח אֹ ֶהל מֹו ֵעד‪ֵ ,‬אין ַח ָּי ִבין ִמְׁש ָניֹות ב‪-‬ג)‪.‬‬
‫ַההּוא ִמ ֶּק ֶרב ַעּמֹו"‪ִ .‬מָּכאן ָל ַמ ְדנּו ֶׁש ַהּׁשֹו ֵחט ָע ָליו‪ַ .‬ו ֲה ֵרי ְׁש ֵני ֵאּלּו ֲעבֹו ָד ָתן ִמחּוץ ְל ִמ ְק ָּדׁש‪:‬‬
‫ְו ִהֵּנה‪ָ ,‬היּו ְז ַמִּנים‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ִּב ְנ ָין ֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁש‬
‫ָק ָדִׁשים ַּבחּוץ ַח ָ ּיב ָּכ ֵרת‪ .‬ו ִמֵּכ ֶפל ַהָּלׁשֹון " ָּדם ַהָּפ ָרה ִנְׁש ֶח ֶטת ְו ִנְׂש ֶר ֶפת ְּב ַהר ַהִּמְׁש ָחה‪ּ ,‬וְׂש ִעיר ִּבירּוָׁש ַל ִים‪ֶׁ ,‬ש ָה ָיה ֻמ ָּתר ְל ַה ְק ִריב ָק ְרָּבנֹות ַּגם‬
‫ֵי ָחֵׁשב " ָּדם ׁשֹ ֵפְך" ָל ַמ ְדנּו ֶׁשַּגם ַהּזֹו ֵרק ְּד ֵמי ַהִּמְׁש ַּתֵּל ַח ִמְׁש ַּתֵּל ַח ַל ֲע ָזא ֵזל‪.‬‬
‫ִמחּוץ ַלִּמְׁשָּכן‪ְּ .‬ד ַה ְיינּו ְ ּב"ָּבמֹות"‪.‬‬ ‫ַה ָּק ְרָּבן ַּבחּוץ ַח ָ ּיב‪.‬‬

‫ּוְׁש ִליִׁשית‪ָ :‬ק ְרָּבן ָּפסּול‪ְּ ,‬כגֹון ַּב ַעל מּום אֹו ְו ֵאּלּו ֵהם ַהְּז ַמִּנים‪ :‬א‪ִ .‬ל ְפ ֵני ֲה ָק ַמת ַהִּמְׁשָּכן‪.‬‬
‫ְוָׁשם ַּבְּפסּו ִקים ח‪-‬ט‪ִ " :‬איׁש ִאיׁש ִמֵּבית רֹו ֵב ַע ְו ִנ ְרָּבע‪ֶׁ ,‬ש ִה ְק ִרי ָבן ַּבחּוץ‪ ,‬ג"כ ָּפטּור‪ ,‬ב‪ְּ .‬כֶׁשָּבאּו ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ַל ִ ּג ְלָּגל ‪ֻ -‬ה ְּתרּו ַהָּבמֹות‪.‬‬
‫ִיְׂש ָר ֵאל וגו' ֲאֶׁשר ַי ֲע ֶלה עֹ ָלה אֹו ָז ַבח‪ְ .‬ו ֶאל ֶׁשֶּנ ֱא ַמר (ְּב ָפסּוק ַהַּנ"ל) " ְל ַה ְק ִריב ָק ְרָּבן ַלה' ִל ְפ ֵני ַעד ֶׁשָּבאּו ְלִׁשיֹלה‪ֶׁ ,‬ש ָאז ֶנ ֶא ְסרּו ַהָּבמֹות‪ .‬ג‪.‬‬
‫ֶּפ ַתח אֹ ֶהל מֹו ֵעד ֹלא ְי ִבי ֶאּנּו ַל ֲעׂשֹות ֹאתֹו ַלה' ִמְׁשַּכן ה'"‪ָּ ,‬כל ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי ָלבֹוא ִל ְפ ֵני ִמְׁשַּכן ְּכֶׁש ָע ַבר ַהִּמְׁשָּכן ְלנֹוב ְו ִג ְבעֹון ‪ֻ -‬ה ְּתרּו ַהָּבמֹות‪.‬‬
‫ְו ִנ ְכ ַרת ָה ִאיׁש ַההּוא ֵמ ַעָּמיו" ‪-‬‬
‫ה'‪ֵ ,‬אין ַח ָּי ִבין ָע ָליו‪ּ .‬ו ִמׁ ֶּשָּבאּו ִלירּוָׁש ַל ִים ‪ֶ -‬נ ֶא ְסרּו ַהָּבמֹות ְוֹלא ָה ָיה‬
‫ָל ַמ ְדנּו ֶׁש ַאף ַהַּמ ְק ִטיר ַּבחּוץ‬
‫ָל ֶהם עֹוד ֶה ֵּתר‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ַח ָ ּיב ָּכ ֵרת‪.‬‬

‫ו‪ִ .‬מׁ ֶּשָּבאּו ַל ִּג ְל ָּגל‪,‬‬ ‫במשנה לילדים ‪493 /‬‬ ‫ְו ָכאן ֵיׁש ְל ָב ֵרר‪ַ ,‬ה ִאם ְּב ָכל‬
‫ָק ָדִׁשים ַקִּלים ֵהי ָכן ָהיּו ֶנ ֱא ָכ ִלים?‬ ‫ָק ְרָּבן‪ ,‬אֹו ְּב ָכל ָּד ָבר ַהִּנ ְק ָטר ַעל‬
‫ַמֶּס ֶכת ְז ָב ִחים ֶּפ ֶרק י"ג ִמְׁש ָנה ז'‪ַ -‬מֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות‬ ‫ַהִּמ ְזֵּב ַח‪ֵ ,‬יׁש ִאּסּור "ְׁשחּו ֵטי חּוץ"?‬
‫‪ְ .1‬ל ָפ ִנים ִמן ַה ְּק ָל ִעים‪.‬‬ ‫ֶּפ ֶרק א' ִמְׁש ָנה ב'‬
‫‪ְּ .2‬ב ָכל ָהרֹו ֶאה‪ְּ .3.‬ב ָכל ָמקֹום‪.‬‬ ‫ֵראִׁשית‪ְּ ,‬בעֹופֹות‪ִ :‬אם ָמ ַלק אֹו‬
‫א‪ַ .‬הּמֹו ֵלק ֶאת ָהעֹוף ִּב ְפ ִנים ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ‪ ,‬אֹו ָמ ַלק‬

‫ז‪ִ .‬מְׁשַּכן ִׁשיֹלה‪ֵּ ,‬כי ַצד ָה ָיה ָּבנּוי?‬ ‫ַּבחּוץ ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּיב?‬ ‫ִה ְק ִטיר ַּבחּוץ‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָ ּיב?‬

‫‪ַּ .1‬בִית ֶׁשל ֲא ָב ִנים ִמְּל ַמָּטן ִויִריעֹות ִמְּל ַמ ְע ָלן‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬הּמֹו ֵלק ִּב ְפ ִנים ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ ‪ָּ -‬פטּור‪ָ ,‬מ ַלק ַּבחּוץ‬ ‫ָל ַמ ְדנּו זֹאת ַּבִּמְׁש ָנה (ֶּפֶרק י"ג‬
‫‪ֲ .2‬א ָב ִנים ִמְּל ַמָּטן ַו ֲא ָב ִנים ִמְּל ַמ ְע ָלן‪.‬‬ ‫ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ ‪ַ -‬ח ָּיב‪.‬‬ ‫ִמְׁש ָנה ז')‪ַ " :‬הּמֹו ֵלק ֶאת ָהעֹוף ִּב ְפ ִנים‬
‫‪ְ .3‬יִריעֹות ִמְּל ַמָּטן ִויִריעֹות ִמְּל ַמ ְע ָלן‪.‬‬ ‫ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ ַח ָיּב"‪ְּ .‬כלֹו ַמר ַעל‬
‫‪ָ .2‬מ ַלק ִּב ְפ ִנים ְו ֶה ֱע ָלה ַּבחּוץ ‪ַ -‬ח ָּיב‪ָ ,‬מ ַלק ְו ֶה ֱע ָלה‬
‫ח‪ִ .‬מׁ ֶּשָּבאּו ִלירּוָׁש ַל ִים‪ַ ,‬ה ִאם ָה ָיה ָל ֶהם עֹוד ֶה ֵּתר‬ ‫ַּבחּוץ ‪ָּ -‬פטּור | ‪ְּ .3‬ב ָכל אֹ ֶפן ‪ָּ -‬פטּור‪.‬‬
‫ְל ָבמֹות?‬
‫ב‪ָּ .‬פַרת ַחָּטאת ֶׁשׂ ְּשָר ָפּה חּוץ ִמ ִּג ָּתּה‪ְ ,‬ו ֵכן ֵׂש ִעיר‬ ‫ַה ְק ָט ָרה ַּבחּוץ ַח ָ ּיב‪ַ .‬אְך ַעל ְמ ִלי ָקה‬
‫‪ֹ .1‬לא | ‪ֵּ .2‬כן‪.‬‬ ‫ַה ִּמְׁש ַּתֵּל ַח ֶׁש ִה ְקִריבֹו ַּבחּוץ‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּיב?‬ ‫ַּבחּוץ ֵאינֹו ַח ָיּב‪ִ ,‬מּׁשּום ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬
‫‪ְּ .3‬ב ִב ְנַין ַּבִית ִראׁשֹון ‪ֵּ -‬כן‪ִ ,‬מִּב ְנַין ַּבִית ֵׁש ִני ‪ֹ -‬לא‪.‬‬
‫‪ַ .1‬ח ָּיב | ‪ָּ .2‬פטּור‪.‬‬
‫ט‪ָּ .‬ב ַמת ָי ִחיד ִּב ְז ַמן ֶׁש ֻה ְּתָרה‪ַ ,‬ה ִאם ֵיׁש ָּבּה ְס ִמי ָכה‪,‬‬ ‫‪ָּ .3‬פַרת ַחָּטאת ‪ַ -‬ח ָּיב‪ֵׂ ,‬ש ִעיר ַה ִּמְׁש ַּתֵּל ַח ‪ָּ -‬פטּור‪.‬‬
‫ְו ַה ִאם ֵיׁש ָּבּה ְּפסּול נֹו ָתר?‬
‫ג‪ּ .‬תֹוִרים ֶׁשֹּלא ִה ִּגי ַע ְז ַמָּנן‪ּ ,‬ו ְב ֵני יֹו ָנה ֶׁש ָע ַבר‬ ‫הבל פיהם‬
‫‪ֵ .1‬יׁש ָּבּה ְס ִמי ָכה‪ְ ,‬ו ֵיׁש ָּבּה ְּפסּול נֹו ָתר‪.‬‬ ‫ְז ַמָּנן‪ֶׁ ,‬ש ִה ְקִרי ָבן ַּבחּוץ‪ַ ,‬ה ִאם עֹו ֵבר ְּבֹלא‬
‫‪ֵ .2‬אין ָּבּה ְס ִמי ָכה ְונֹו ָתר‪.‬‬
‫ַּת ֲעֶׂשה?‬ ‫ָהַרִּבי ַּב ַעל ַהׂ ְּש ַפת ֱא ֶמת ִמּגּור‬
‫‪ֵ .3‬אין ָּבּה ְס ִמי ָכה‪ֲ ,‬א ָבל ֵיׁש ָּבּה ְּפסּול נֹו ָתר‪.‬‬ ‫נֹוַדע ְּכ ָבר ְּב ִגיל ָצ ִעיר ֶׁש ֶעְדיֹו ִל ְגדֹולֹות‬
‫‪ָּ .1‬פטּור‪.‬‬ ‫ּו ְנצּורֹות‪ּ .‬ו ַפ ַעם ִס ֵּפר ִּכי ְּכ ָבר ְּב ִגיל י"א‬
‫ְמ ַס ְּי ִמים ָאנ ּו ְּב ִ ׂש ְמ ָחה ֶאת ַמ ֶּס ֶכת ְז ָב ִחים‪,‬‬ ‫‪ְּ .2‬ב ֵני יֹו ָנה ֶׁש ָע ַבר ְז ַמָּנן ‪ָּ -‬פטּור‪ּ ,‬תֹוִרים ֶׁשֹּלא‬ ‫אֹו י"ב ִּב ְל ָבד ָי ַדע ְּב ַעל‪ֶּ -‬פה ַּכ ָּמה ֵמאֹות‬
‫ְו ַעל ָּכ ְך ָאנ ּו מ ֹו ִדים‪ְ ,‬מ ַה ְּל ִלים ּו ְמ ָבְר ִכים‪,‬‬ ‫ֵּפרּוִׁשים ַעל ַה ָּפסּוק ְׁש ַמע ִיְׂשָר ֵאל וגו'‪.‬‬
‫ִה ִּגי ַע ְז ַמָּנן‪ -‬עֹו ֵבר ְּבֹלא ַּת ֲעֶׂשה‪.‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬

‫ָּכ ֵעת ִנ ְצלֹל ְל ָע ְמ ָק ּה ׁ ֶשל ַמ ֶּס ֶכת ְמ ָנח ֹות‪,‬‬ ‫ד‪ַ .‬ה ְּמ ַקֵּבל ָּד ִמים ַּבחּוץ‪ַ ,‬ה ִאם ַח ָּיב?‬ ‫ְלָי ִמים ִּב ְהיֹותֹו ַנ ַער ָה ָיה יֹוֵׁשב ְּב ֵבית‬

‫ְללֹא ֲא ָנח ֹות ּו ְב ִלי ַה ָּנח ֹות‪.‬‬ ‫‪ֵּ .1‬כן | ‪ֹ .2‬לא | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ַה ִּמ ְדָרׁש ָּכל ַהּיֹום ְועֹו ֵסק ַּבּתֹוָרה‪ֹ ּ .‬ב ֶקר ֶא ָחד‬

‫י‪ַ .‬הּקֹ ֶמץ ַה ָּי ֵתר ְו ֶה ָח ֵסר‪ַ ,‬ה ִאם ָּפ ַסל?‬ ‫ה‪ַ .‬עד ֶׁשֹּלא הּו ַקם ַה ִּמְׁשָּכן‪ַ ,‬על ְי ֵדי ִמי‬ ‫ָּפ ַגׁש ּבֹו ָח ִסיד ָו ִתיק ֵמ ָה ֲאָריֹות ֶׁשַּב ֲחבּוָרה‬
‫ֶנ ֶעְׂש ָתה ָה ֲעבֹו ָדה?‬ ‫ַו ִּי ֶפן ֶאל ַהַּנ ַער ִּבְׁש ֵא ָלה‪ֱ :‬אמֹור ָנא ִלי‪ֵּ ,‬כי ַצד‬
‫‪ָּ .1‬פ ַסל‪ֹ .2 | .‬לא ָּפ ַסל‪.‬‬ ‫ֶזה ֶׁש ְּמ ֻב ָּגר ֲא ִני ִמ ְּמָך ְּבָׁש ִנים ּו ְב ָכל ֹזאת ָצִריְך‬
‫‪ַ .3‬ה ָּי ֵתר ‪ָּ -‬פ ַסל‪ֶ ,‬ה ָח ֵסר‪ֹ -‬לא ָּפ ַסל‪.‬‬ ‫‪ַּ .1‬בּכֹ ֲה ִנים | ‪ִּ .2‬ב ְבכֹורֹות‪.‬‬ ‫ַל ֲע ֹמל ּו ְל ִה ְת ַא ֵּמץ ַּב ֲעבֹוַדת ה' ְוַרק ַא ַחר ָע ָמל‬
‫‪ְּ .3‬ב ָכל ָא ָדם‪.‬‬ ‫ְמֻרֶּבה ַמ ְצ ִלי ַח ֲא ִני ְל ַט ֵּפס ַעל ַהר ָה ֱאֹל ִקים‪.‬‬
‫בהצלחה!‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ְו ִאּלּו ְלָך ַי ְלִּדי‪ַ ,‬ה ְּד ָבִרים ִמ ְז ַּד ְּמ ִנים ְּב ַקּלּות‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ְמֻרָּבה‪ִ .‬ח ֵּיְך ַהַּנ ַער ֶאל ֵע ֶבר ֶה ָח ִסיד ַה ָּקִׁשיׁש‬
‫ְו ֵהִׁשיב ְּב ַל ַחׁש‪ֵ :‬יׁש ְנָׁשמֹות ֶׁש ְּזקּוקֹות ֵה ָּמה‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת בראשית‬ ‫ְל ִטּפּוס ַמ ְת ִמיד‪ְ ,‬ל ֻע ָּמ ָתם ֵיׁש ְנָׁשמֹות ֶׁשּנֹו ְלדּו‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 487‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 187‬‬
‫ְּכ ָבר ַעל ָה ָהר‪.‬‬
‫א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 4 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 4 .‬א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬