מגבול למחבר מעיין טננבוים
תוכן עניינים א. מבוא ב. דיון רעיוני ב.1 .גבול עירוני ב. 2 .עיר לבנה, עיר שחורה )להכניס מיפויים של סכמות גבולות בבית הדר( ב. 3 .עירוניות לדוגמה על פי ג'יין ג'ייקובס ב. 4 .תיאוריית המקום השלישי )להכניס פרוגרמה ועקרונות תכנון שיהפכו את הגבול למחבר - פונטציאל ההשתנות( ג. מגבול למחבר - מגבול כקו לגבול כמרחב ג. 1 .בית הדר כחלק מהרצף העירוני - הצגת הפתרון ד. ביבליוגרפיה ה. נספחים
גבולות בעיר הם תופעה אורבנית אשר השפיעה ועודנה מש־ פיעה על התהוות המרקם העירוני ועל החיים בו. תופעה זו גורמת להתפתחותן של מובלעות עירוניות מנותקות ומבודדות ומייצרת קטיעה של הרצף העירוני על רבדיו השונים – רעיוני, פרוגרמתי, דמוגרפי והליכתי. על מנת לייצר עירוניות טובה ומאפשרת, עולה הצורך להפוך את אותם גבולות המשמשים כחסמים מרחביים, למרחבים מכילים ומאחים; לפרום את הגבולות העירוניים ולהפוך אותם למרחבים מחברים. כדי לבחון זאת, בחרתי ביחידת השטח של 'חניון בית הדר' אשר נמצא בצומת הדרכים דרך בגין ורחוב הרכבת. מרחב זה עומד בפני שינויים רבים בעקבות פיתוח תוואי הרכבת הקלה אשר עתידה לעבור באזור ולהפוך אותו למרקם עירוני אינטנסיבי ועמוס. מבוא
הפרויקט בחן את מתחם בית הדר ואת הפוטנציאל שלו לק־ שור בין שלושת השכונות סביבו )לב תל-אביב, נווה שאנן ושכונת מונטפיורי(. במהלך המחקר והתכנון, התייחסתי למרקמים עירוניים וטיפולוגיות אדריכליות ייחודיות אשר מייחדות את הזהות העירונית של האזור ובחנתי את היחס בין שימור המרקם הקיים לבין הצפיפות העירונית הנדרשת. הפרויקט מבקש להפוך את הגבול התחבורתי אשר יוצר ניתוק מרחבי, פיזי וחברתי למחבר שמאפשר איחוי בין השכונות, הפרוגרמות והאוכלוסיות השונות; להעמיק את היחסים בין מרקם עירוני הוריזונטלי לרחוב וורטיקלי בנוי אשר יאפשרו חיבור, שילוב ואינטגרציה אחד עם השני ותיעול של תנועת האנשים האינטנסיבית שעתידה להתקיים במרחב.
דיון רעיוני לאדריכלות תפקיד חשוב ביצירת גבולות בעיר, ולגבולות ישנה השפעה מכרעת על המשתע משים השונים במרחב העירוני. לפרקטיקות אדריכליות שונות יש תפקיד משמעותי בעיצוב הגבולות, זאת על ידי שימוש בשפה פורמלית עמוסה במשמעויות תרבותיות. על האדריע כלים ומתכנני הערים להיות מודעים להשלכות של מעשיהם. האדריכלות צריכה לשאוף ליצירת מרחבים אשר מטפחים הדדיות, מאתגרים הנחות אידיאולוגיות ומפסקים הזדמנויות לשינוי ולהתאמה במקום לחזק ולהנכיח את הגבול וההפרדה. )מתוך: borders urban constructing in architecture of role the: ends Loose Kallus Rachel, Hatuka Tali, 1920s the since Jaffa–Aviv Tel in( על הדיכוטומיה הקיימת בסיפורה של העיר תל אביב בין "העיר הלבנה" ל"עיר השחורה" מפרט רוטברד רבות בספרו. על פי רוטברד הסיפור של תל אביב לא מתמקד רק בבנייה, יצירה וצמיחה היסטורית, תרבותית, ואדריכלית אלא גם במלחמה, הריסה, דריסה, מחיקה ובמחיקה של המחיקה. בספרו רוטברד מבקש לערער על הגבולות הגיאוגרפיים של אזור העיר הלבנה וטוען כי מבחינה ארכיטקטונית לגבולות אלה אין כל הצדקה ממשית; שכן, בשכונת מונטפיורי, נווה שאנן וביפו ישנן דוגמאות מעניינות ואף מוקדמות יותר של מבנים מהסגנון הבינלאומי. גבולותיה הגיאוגרפיים של העיר הלבנה כמו גם אלה הכלכליים, חברע תיים, פוליטיים ותרבותיים מנציחות את ההומוגניות שלה שעל שלל רבדיה השונים תוכננה וצמחה כחסם וכנתק היסטורי, אתני וגיאוגרפי. רוטברד מבחין בספרו ב'כתם שחור' אשר למונכח לאורך ההיסטוריה במפות שונות ומסמן עד היום את "העיר השחורה" כרובעים 7 , 8 ו-9 ואת העיר הלבנה ברובע 5 . )מתוך: עיר לבנה, עיר שחורה, שרון רוטברד( חניון בית הדר ממוקם בחיבור בין רובעים 5 ,6 ו-8 .רובע 5 האזור ההיסטורי של העיר תל אביב הכולל בעיקר את אזור לב העיר וכן את השכונות הוותיקות. רוב ע 6 מוגדר כאזור ה ע סקים של תל אביב. הרובע כולל מספר אזורי תעסוקה שונים ושכונת מגורים אחת - שכונת מונטיפיורי. לאורך כל רובע 6 עוברת דרך בגין ולאורכה גם מתוכנן לעבור הקו האדום של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.
רובע 8 כולל את כל האזור של דרום תל אביב וממוקמות בו שכונות נווה שאנן, פלורנטין, שפירא, קריית שלום ושכונת לבונטין.
יחידת השטח של מתחם בית הדר כנקודת החיבור בין שכונות לב תל-אביב, נווה שאנן ושכונת מונטפיורי. שכונת לב תל-אביב מתאפיינת בבתי מגורים שנבנו בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי. ישנה צפיפות גבוהה עקב הביקוש הגבוה להתגורר באזור וישנה מגמה של שימור, חידוש ושיפוץ הבניינים. שכונת נווה שאנן אשר תוכננה על פי תכנית המנורה. כאשר רחוב לוינסקי הוא ה"שמש" וממנו יוצאים "קנים". התוכנית לא באה לידי מימוש בשל הסיבה שחברי הקבוצה התקע שו לרכוש את כל השטחים המיועדים. המיקום הגאוגרפי של התוכנית נקטע למעשה במה שהפך מאוחר יותר לגבול בין יפו לתל אביב. גבול זה יצר את תוואי השטח שהוקצה בשנים מאוחרות יותר לפרויקט התחנה המרכזית החדשה. כיום, על פי הערכות נכון לשנת 2023 כ-%50 מתושבי השכונה הם עובדים זרים ומבקשי מקלט. שכונת מונטפיורי אשר עברה בשנים האחרונות תהליכי ג'נטריפיקציה וכיום השכונה מתאע פיינת בעירוב בין מגורים לתעשייה בהתאם לתכניות המתאר. השכונות גובלות זו בזו אך לא חודרות זו לזו. דרך בגין ורחוב הרכבת כגבולות שיש לפרום.
מניתוח הגבולות התנועתי במרחב ההתערבות עולה כי:
צומת הדרכים בגין והרכבת הנה צומת עמוסה ואינטנסיבית כחלק ממרקם עירוני צפוף אשר מתפקדת במובנים מסוימים כשער הכניסה לתל אביב וממקומת בלב המע"ר העירוני. מהניע תוח הנ"ל ניכר כי התיעדוף הבולט של הרכבים על שלל סוגיהם על פני הולך הרגל במרחב מנכיח ומשריש את קטיעת הרצף העירוני ומעמיק את הניתוק המרחבי הקיים.
מצב קיים: חניון בית הדר
ניתוח היסטורי: תחנת רכבת 'תל-אביב' ובית המכס המנדטורי
העדויות הראשונות על קיום תחנת הרכבת 'תל אביב' – מפות, תצלומי אויר וצילומים היסטוריים, 1924 . באמצע שנות ה-30 עם הגידול המהיר במספר תושבי תל אביב ויישובי הארץ האחרים הגיע העומס בתחנה לרמה כזו שנדרשה הרחבת התחנה ושדרוג מקיף שלה, 1931 . בשנת 1936 הוקמה תחנת הרכבת 'תל אביב'. 'בית המכס' הוא חלק אינטגרלי ממנה ע"י הממשל הבע ריטי.
מצב עתידי: "התכנית מתעדפת באופן בוטה ולקוי את השימוש ברכב פרטי, ועומדת בסתירה למדיניות העירייה הדוגלת במתן עדיפות להולכי רגל", צוין במכתב התושבים. לטענת התושבים, המחסור בשטחי ציבור באזור מוכר לעירייה, ועל כן "ההקצאה השולית בתוכנית לצורכי ציבור אינה מובנת ואינה סבירה".
בספרה 'מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות' ג'יין ג'ייקובס מביעה ביקורת חריפה על תפיסות וגישות על עירוניות בעולם מודרניסטי של אדריכלים גדולים ופורצי דרך הן בתור אישה בעולם גברי והן בתור עיתונאית. ג'ייקובס כותבת בשבחה של העיר ומתוך רצון להחזיר לעיר את תהילתה האבודה בזמן כתיבת הספר. על פי ג'ייקובס, ישנם מספר עקרונות באמצעותם תתאפשר עירוניות טובה ובטוחה עבור המשתמשים בה. עירוב שימושים – הפרדת שימושים גורמת לאזורים להיות שוממים, וכדי שתתאפשר עיע רוניות טובה עלינו לרצות את ההפך - ריבוי פרטים במרחב מייצר תנועה המשכית ומאפשר ריבוי עיניים לרחוב אשר בוחנות ומסתכלות ובכך תחושת הביטחון עולה ואחוזי הפשיעה פוחתים זאת בשל הניטור הבלתי פוסק של הסביבה. ריבוי הזדמנויות – ריבוי צמתים, וחלוקה לבלוקים תאפשר פניות ודרכים מרובות וקרובות ובכך מתאפשרות אינטראקציות חדשות ואלטרנטיבות מרובות להליכה. כמו כן, ככל שהע צומת מחולקת יש יותר סיכוי שהיא תשמש למסחר. מגוון – על העיר להיות מגוונת, על הבניינים להיבנות בתקופות שונות ולא בבת אחת, כך יתאפשר גיוון באוכלוסייה, בנוף, גיוון כלכלי, בגודל ובסוג הדירות, בגיל הבניינים, בחומרי הבנייה, ובכך יש יותר סיכוי שכל אדם ימצא את המקום אשר מתאים לו. מגורים כליבה עירונית – ריכוז גבוה של מגורים מניב ריכוז גבוה של אנשים שאכפת להם מאותה סביבה ובכך הם יהוו את לב העיר, יחזקו את תחושת הביטחון בה ויהוו 'עיניים לרחוב' בעצם היותם חלק מהמרחב באופן יומיומי. הליכתיות – מרחב הליך או בר הליכה מאפשר הליכתיות אשר על פי ג'ייקובס מהווה חלק בלתי נפרד מעירוניות טובה ומתפקדת. על כן, החזון שלי עבור מרחב ההתערבות - פיתוח יחידת השטח של החניון והפיכתו ממובלעת אשר מקדשת את הרכבים למחבר אשר ממשיך את הרצף העירוני ומאחה את הפערים בין השכונות הסובבות. והדרך לעשות את זאת - קשירת הדרכים הסובבות את המתחם והסבתן לצירים מחברים, שידעו להתאים את עצמם לכלל המשתמשים ולחבר בין השכונות, הפרוגרמות והאוכלוע סיות השונות. כמו כן, העמקת היחסים בין מרקם עירוני הוריזונטלי קיים לרחוב הוורטיקלי כך שיאפשרו שילוב ואינטגרציה אחד עם השני ותיעול של תנועת האנשים האינטנסיבית שעתידה להתקיים במרחב.
תיאוריית המקום השלישי כפי שהיא מוסברת על ידי הסוציולוג ריי אולדנבורג בספרו ’The 1989’ ( Place Good Great ( מתייחסת למקום השלישי כמרחב חברתי נפרד מ"המקום הראשון": הבית והאנשים שאיתם האדם חי ומ"המקום השני": העבודה בה האדם עשוי לבע לות את רוב שעות היום. בספרו טוען אולדנבורג שהמקומות השלישיים בעיר מהווים עוגנים עבור חיי קהילה וחשובים לחברה, לדמוקרטיה, למעורבות אזרחית ולתחושת זהות ושייכות למקום. במקומות אלה מתפתחות אינטראקציות שונות בין האנשים ונוצרות היכרויות חדע שות. מקומות שלישיים בעיר מהווים קרקע ניטרלית למשתמשים בהם, הם אינם מייחסים חשיבות למעמדו של הפרט בחברה כך שמצבו הסוציו-אקונומי של האדם אינו משנה וכך מתאפשרת תחושת שייכות ואין תנאי קבלה אשר מונעים מהאדם להשתמש במקומות אלו. על אותם מקומות להיות נגישים ופתוחים לכולם ועליהם לספק את צרכיהם של התושבים. המקומות השלישיים יהוו עבור המשתמשים 'בית רחוק מהבית' ויספקו למשתמשים את הצורך בהשתרשות ושייכות בעיר האינטנסיבית והצפופה בה עלול המשתמש להרגיש קטן ואבוד לעיתים רבות. על פי אולדנ בורג על שלושת המקומות, כלומר על חיי הבית, מקום העבודה והמקומות השלישיים לאזן אחד את השני. בנוסף, המקומות השלישיים תורמים רבות לפרט בחברה אך עם זאת, לאותם מקומות שלישיים ערך חברתי עצום עבור החברה והעיר. דוגמאות היסטוריות לכך מביא אולדנבורג בספרו, כגון – תרומת בית הקפה כזרז במהפכה הצרפתית או תרומתה של האגורה לפיתוח הדמוקרטיה היוונית. פסקה מקשרת לפרוגרמה שלי שקופית פרוגרמה מהמצגת
מגבול למחבר בית הדר כחלק מהרצף העירוני