43שניות
עם אריק זאבי
עושים שינוי עם ערן שטרן -הפודקאסט
עושים שינוי עם ערן שטרן
BookCast
עריכה ועיצוב :שלומי כהן | Bookcast
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאחסן במאגרי מידע ,לשדר או לקלוט
בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני ,אופטי או מכני או אחר -כל חלק שהוא המופיע
בספר זה .שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא
ברשות מפורשת מבעל הפודקאסט.
© כל הזכויות שמורות לערן שטרן
אימייל | [email protected] :אתרbookcast.co.il :
תוכן העניינים
43שניות -פתיח 4.....................................................
חוזרים להתחלה6.....................................................
אתונה 18......................................................... 2004
לונדון 22......................................................... 2012
היום שאחרי 32........................................................
ערב טוב קהל נכבד 38..................................................
הדור הבא 44...........................................................
עם המבט קדימה 48...................................................
על הא ועל דא 50 ......................................................
נקודת הסיום 60.......................................................
© כל הזכויות שמורות לעועשריןםששטירנןו.י -איןהלפוהדעקתאיסקטאlו.iלoע.cשnוrתteשsוnםraשיeמוש ללא אישור בכתב.
עושים שינוי
הדבר היחידי הקבוע הוא שינוי ,ובכל זאת ,אנשים רבים חוששים
ונמנעים מלעשות שינויים בחייהם ,השינויים הוציאו אותנו מחוץ
לאזורי הנוחות ואל עבר חוסר הוודאות שלרוב מפחיד אותנו מאוד,
ובכל זאת ,ישנם אנשים שמוכנים להתמסר לתהליכי השינוי ולא רק
לשנות ,אלא בעיקר להשתנות ולהמציא את עצמם שוב ושוב מחדש.
בפודקאסט עושים שינוי תוכלו לשמוע את האנשים שמשחקים אול אין
ועושים את מה שצריך במקום את מה שנוח כדי לחיות חיים מלאים
או בעלי משמעות .בכל שיחה אנו צוללים לעומק התהליכים הפנימיים
שהם עוברים; הטריגרים שמפעילים אותם ,הפחדים והחששות,
ההצלחות ,הכישלונות ,הפעולות שהם עושים ובהתפתחות שהם
עוברים.
בכל שבוע תוכלו לשמוע את ערן שטרן בראיונות מרתקים ומעוררי
השראה עם אנשים שהפכו את השינוי לדרך חיים.
לפרקים נוספים בפודקאסט היכנסו לאתר או חפשו "עושים שינוי"
באפליקציות הפודקאסט המובילות;
iTunes, Spotify, Google Podcastsואחרות.
© כל הזכויות שמורות לעועשריןםששטירנןו.י -איןהלפוהדעקתאיסקטאlו.iלoע.cשnוrתteשsוnםraשיeמוש ללא אישור בכתב.
43שניות עם אריק זאבי 4
" 43שניות" -פתיח
אתה מגיע לאולימפיאדת לונדון 2012לקרב ו 43-שניות אחר כך הוא
בעצם מסתיים ,שם בעצם נראה שהקריירה מסתיימת ,מה המחשבה
הראשונה שעוברת לך בראש?
האמת שאני בדיוק סיימתי בקורונה לכתוב את ההרצאה החדשה
שנקראת " 43שניות" וככה חפרתי בכל התחושות שקצת הדחקתי
בהתחלה ,בשבריר שנייה הראשון אתה מקווה שהשופט יגיד לך
שמתחילים מחדש ,השופט עשה טעות ,קרתה איזו טעות וצריך
להתחיל מחדש ,אבל מהר מאוד אתה מבין שנגמר הקרב ,נגמרה
התחרות.
רצית להגיד פוס רגע?
"נקודה一本 איפון (ביפנית: כן ,בדיוק ,נגמרה הקריירה וחוסר
אונים כזה בהתחלה .יש משהו
אחת מלאה") הוא הניקוד מתסכל מאוד בג'ודו ,זה כיף
כשאתה מנצח באיפון אבל כשאתה
הגבוה ביותר שספורטאי יכול מפסיד באיפון זה כל כך מהר -
"רגע ,אני לא הצלחתי להביא את
להשיג בקרב אמנויות לחימה
יפניות .בג'ודו ,איפון הוא
ניצחון מוחלט .השגת איפון עצמי לידי ביטוי" -זה התסכול
מסיימת באופן מיידי את האמיתי בג'ודו .כשאתה רץ מרתון
הקרב ,לדוגמה :ריתוק גב ועושה תוצאה גרועה ,בסוף רצת
היריב למזרן למשך 20 מרתון ,יש לך גם אפשרות לתקן
שניות. תוך כדי הריצה את הקצב ,פה זה
בכלום זמן.
ממש ממש מהר.
אני הגעתי בכושר שיא לאולימפיאדה ,זה נשמע מצחיק להגיד את זה,
הכי טוב שהבאתי את עצמי בשש-שבע שנים האחרונות ופתאום זה נגמר
כל כך מהר ,הפער הזה בין איך שהרגשתי לשורה התחתונה הוא גמר
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 5שניות עם אריק זאבי
אותי ,ובאותן שניות מלא מחשבות רצות ,קודם כל " -מה ,זה כנראה
הקרב האחרון שלי בקריירה ,זה יהיה הקרב האחרון שלי בקריירה?"
-עולה ,אשתי והילדה ביציע וזה באמת הרגע הכי קשה בקריירה שלי
חד משמעית ללא תחרות.
זה כיף כשאתה מנצח באיפון אבל
כשאתה מפסיד באיפון זה כל כך
מהר " -רגע ,אני לא הצלחתי
להביא את עצמי לידי ביטוי" -זה
התסכול האמיתי בג'ודו.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 6
חוזרים להתחלה
שלום לאריק זאבי.
אהלן.
מדליסט אולימפי ,נחשב לאחד מהג'ודוקא הישראלים הטובים בכל
הזמנים ,סגן אלוף העולם ,ארבע פעמים אלוף אירופה ואלוף ישראל
בג'ודו ,הג'ודוקא המבוגר ביותר שזכה במדליית זהב באליפות
אירופה ,מייסד הקרן למצוינות אולימפית בישראל ,יושב ראש
המכביה ,נשוי לרווית ,אב לשתי בנות ובן.
נכון.
חתיכת רזומה.
כן ,האמת שכן ,נשמע טוב.
כשאתה אומר את זה ככה ,אז קודם כל אני שמח שאתה כאן איתנו
בפודקאסט הזה.
תודה.
בוא נתחיל מההתחלה ,בסדר? ילדות בשכונת פרדס כץ ,נכון? ספר
קצת.
תראה ,בוא נבהיר את הנקודה הזאת ,אני גדלתי ברחוב אברבנאל ,מי
שמכיר ,פעם כשהיו נוסעים לפתח תקווה לקניון איילון או לאצטדיון
רמת גן עוברים כזה דרך רחוב שצד אחד שלו זה פרדס כץ וצד אחד זה
שכונת קריית הרצוג ,אני הצד של קריית הרצוג.
שמה זה אומר למי שלא מבין את הדקויות?
זה לא אומר הרבה ,קריית הרצוג מיתוגית היא לא פרדס כץ ,היא
שכונה קצת יותר ...היום כבר הכל מתחרד ,אבל אז היו יותר כיפות
סרוגות בפרדס כץ ,זה פרדס כץ על כל המשתמע ,אבל תמיד כשהייתי
אומר קריית הרצוג אבי היה אומר לי " -מה אתה משחק אותה? זה
פרדס כץ" -שבינינו זה מעבר לכביש ,וזה גם כביש קטן ,זה לא איזה
כביש גדול .אבא שלי שלח את כולנו לבית ספר דתי בקריית הרצוג,
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 7שניות עם אריק זאבי
ממלכתי דתי ,בנט סטייל כזה ,מתוך הנחה שיש משהו בחינוך
הממלכתי דתי שהוא יותר טוב וגם כדי להימנע כנראה מבית הספר
החילוני בפרדס כץ ,אבל ג'ודו התחלתי להתאמן במקלט שבמתנ"ס
בפרדס כץ ,קומה אחת מתחת לקרקע -מקלט קטן.
אני מנסה כל הזמן לחשוב ,אני כל הזמן דן בסוגיות האלה ,אם
הצלחתי בגלל שאני מפרדס כץ? או שאם הייתי ממקום אחר הייתי
מצליח יותר? כל הזמן -והאחים שלי הגדולים הם מוצלחים יותר
ממני ,הם מהנדסים ,עתודאים ,זאת אומרת -כל הכבוד לשכונה
שהתא הגרעיני הוא יותר חשוב מאיפה גדלת ,אבל צריך להגיד על זה
משהו שאנשים לא יודעים אותו ,הרבה אנשים מוצלחים מאוד גדלו
בפרדס כץ ובשכונת קריית הרצוג ,כי בתחילת הדרך היא לא הייתה
פרדס כץ.
אני אספר לך איך ההורים שלי הגיעו לפרדס כץ -ההורים שלי בכלל
עלו לקיבוץ רגבים ,ליד בנימינה ,קיבוץ דוברי צרפתית ,אבא שלי עלה
מצרפת ואמא שלי ממרוקו ואבא שלי היה איש התחזוקה של הקיבוץ,
היה מבסוט ,לא רצה לעזוב ואמא שלי שיגעה אותו ,רוצה תל אביב,
תל אביב ,תל אביב ואז אמרו לה " -בואי יש מקום חמש דקות מתל
אביב" -שמו אותם בפרדס כץ.
אחת ההונאות הגדולות לא?
תשמע מבחינת מיקום זה מיקום פצצה ,אנחנו היינו הולכים ברגל
חמש דקות לקניון איילון ,לפארק ,לאצטדיון ,זה מיקום ממש טוב.
הסיבה שזה הפך להיות פרדס כץ -ואגב ,היו מלא עולים סביבנו שהיו
אנשים ברמה ,יש לי חברים שהיום אני בקשר איתם שהם גדלו
מהנדסים ,מתכנתים ,סטארטאפיסטים -מה שקרה ,בגלל שפרדס כץ
בעצם זה שכונה בעיר בני ברק ,היא הפכה להיות חרדית מאוד.
נוצר מצב ,כנראה ,אני מנסה לנתח את זה ,שבסוף את השכונות
החילוניות ,בעיקר פרדס כץ ,הזניחו ,לא היו שם שום תנאים ,הכל
הלך לכיוון השכונות החרדיות וברגע שהתחילה שם פשיעה ופחות
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 8
חינוך אז כל המשפחות היותר טובות עזבו ,רוב החברים שלי שהכרתי
שאמרתי לך שהם היו ברמה גבוהה עזבו לכפר סבא ,הוד השרון ,כל
הערים האלה התחילו לגדול.
כן ,שיפרו דיור.
אנחנו לא עברנו ,כי אנחנו היינו ארבעה ילדים ,אבא שלי הרוויח
בסדר אבל לא מספיק בשביל לעבור דירה ונשארנו שם ,אבל היה לה
פוטנציאל מאוד מאוד טוב ,אלמלא היא הייתה עיר חרדית90% ,
חרדים ,אז יכול להיות שכן היה אפשר לעשות משהו .אני אגיד לך
משפט ,אבי משולם מנכ"ל רדיו תל אביב ,לא יודע אם אתה מכיר,
הוא הייתי בכיתה בפרדס כץ בתיכון ויש עוד כמה ג'וקרים ,והוא
אומר " -תשמע ,אם היינו באותה שכונה נגיד בדרום ,יכול להיות
שרוב הסיכויים שלא הייתי מנכ"ל רדיו תל אביב" -העובדה שזה
עדיין במרכז ,היא השאירה אותנו בעניינים .אני הייתי יוצא כל שבת
לדיזנגוף סנטר ,היינו לוקחים אוטובוס והיינו בלב תל אביב ,אפילו
שלא היינו מגלים שאנחנו מפרדס כץ ,תמיד אומרים " -מאיפה
אתה?" -התשובה " -בני ברק -רמת גן" -וכל מי שאומר לך בני
ברק-רמת גן הוא מפרדס כץ.
אני אספר לך סיפור מצחיק ,יום אחד יצאנו לאיזה פאב עם חברים
שלי מהנבחרת שהם לא מהשכונה ,ירון שמש מחולון ,והוא מדבר עם
איזה מישהי חמודה ,הוא בא ,אני אומר לו " -בואנ'ה חמודה" " -כן"
-אני שואל " -מאיפה היא?" " -בני ברק/רמת גן" -אמרתי " -היא
מפרדס כץ" " -מה רציני?" -אמרתי " -תשאל אותה" -הוא אומר לה -
"תגידי את מפרדס כץ?" " -איך אתה יודע?" -זה היה קוד כזה.
איך משם אתה מגיע בכלל לג'ודו?
תראה ,לג'ודו באמת הגעתי במקרה ,המאמן שבעצם גידל אותי
וליווה אותי מגיל שבע הוא היה שכן שלי בניין לידי ,קוראים לו רמז
ממיסטבלוב והוא גרוזיני במקור ,הוא היה נער בן שש עשרה וחצי
שקיבל תעודת מדריך ופתח חוג בשכונה במקלט ליד ואתה מתאר
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 9שניות עם אריק זאבי
לעצמך שמתנ"ס בפרדס כץ ,לא היה היצע חוגים יותר מידי גדול,
ורמז היה כזה מגיל שש עשרה וחצי הוא נראה בן ארבעים והוא גם
היה אבהי במהותו.
בנוי?
לא רק בנוי ,היה משחק איתנו ,יש לו גישה מדהימה לילדים עד היום
ופשוט אז האחים שלי הלכו ואני אחריהם ,אתה הולך אחרי האחים
שלך.
אתה הקטן?
אני האח השלישי ויש לי אחות יותר קטנה ,יש לי שני אחים גדולים
ממני.
כדי להראות עד כמה הספורט הישראלי הוא מקרי -אני אומר שאם
אותו רמז היה מאמן קראטה כנראה שהייתי בקראטה וזה לא
אולימפי ,אז לא הייתי ספורטאי אולימפי ויש כמוני עשרות אלפים.
אז יצא כך שהתחלנו להתאמן אצלו ,זה היה מאוד מאוד חוגי
וחובבני ,הפלוס הגדול מאוד שהיה לרמז ובזכותו כן הצלחתי ,זה
שבתור גרוזיני הייתה בו רוח לחימה מטורפת כזאת ,גרוזינים הם
פייטרים.
טכנית לא היינו מספיק טובים ,אבל היינו מאוד לוחמים כשבג'ודו זה
יותר מחמישים אחוז מהקרב אבל יכול לכפר על המון פערים טכניים
בזכות זה שאתה פייטר .נגיד הבת שלי -היום היא בהתעמלות קרקע -
גם אם אתה פייטר ,אם אתה לא עושה טוב את התרגיל זה לא משנה
כמה אתה פייטר.
ענפים שבהם רוח הלחימה היא הפרמטר הכי חשוב ,ולשמחתי זה
היה בג'ודו .אז הוא הנחיל בנו את רוח הלחימה ולאט לאט כשהלכתי
וגדלתי גם מאמני נבחרות ואלכס אשכנזי ,בעיקר מאמן רוסי שפגשתי
בהמשך הדרך ,גם בעצם הלבישו לי את הטכניקה ,זה יצא כזה שילוב
מעניין.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 10
באיזה גיל אתה בעצם מבין שזה רציני כבר שזה לא רק איזה חוג?
תראה אני חושב שהמפנה האמיתי קרה בכיתת ט' ,קרו כמה דברים
ביחד שגרמו לי להבין שלזה כנראה יועדתי.
זה בגיל 15או משהו כזה? כבר שמונה שנים אתה כבר מתאמן.
כן ,תראה ,זה כל הזמן הלך והפך להיות יותר רציני ,בהתחלה אתה
מגיע רק פעמיים בשבוע למתנ"ס ,אחרי זה יש אימון נבחרת ,רמז
אימן במתנ"ס בפרדס כץ ובעוד מקום ,גם בפרדס כץ ברחוב יונתן,
יותר קרוב למכון מור אם אתה מכיר שם בבני ברק -היום אגב ,זה
המועדון היחיד שיש לו שם ליד מכון מור -ואז הייתה נבחרת של שני
המועדונים מתאמנת פעם בשבוע שם .אחרי שנתיים הוא לקח אותי
לנבחרת הזאת והייתי מתאמן שלוש פעמים בשבוע .היה לו עוד
מועדון ברמת אביב ג' כשרמת אביב ג' זה היה רמת אביב ג' ,זה היה
דווקא שם ,הייתי גם לפעמים פעם או פעמיים בשבוע בתור ילד הולך
איתו לאמן שם ,להיות עוזר שלו ואז הוא היה נותן לי קצת כסף,
הייתי הולך למרכז המסחרי קונה לי איזה משהו ,זה היה בשבילי
'וואו' כאילו אתה בבוורלי הילס וזה כל פעם הלך וגדל .באיזשהו שלב
הוא גם שלח אותי או הלך איתי להתאמן בהפועל פתח תקווה שאז
הייתה אימפריה והיינו מתאמנים שם עם חברה יותר רציניים.
זה כל הזמן הלך ונהיה רציני יותר .בכיתה ז' כבר התחלתי לנסוע פעם
בשבוע לוינגייט לנבחרת ישראל לנוער ,זה כן היה ,אבל בכיתה ט' היה
שם איזה משהו שהבהיר שאני עומד להיות מקצוען ,כי קודם כול
זכיתי באליפות ישראל לבוגרים -בוגרים זה גילאי 21ומעלה -אני
הכי צעיר שעשה את זה אי פעם.
וואו.
כן ,זה משהו מטורף.
באיזה גיל?
15
15
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 11שניות עם אריק זאבי
כן ,היום כשאני מדמיין דברים שעשיתי עם רמז אני משתגע ,בגיל 11
התחרתי עם בני 18בגיל 13התחרתי עם ...אני לא יודע איך הוא עשה
את זה ,כן ,הייתי מאוד גדול.
אבל זה לא פונקציה של משקל? אתה צריך...
כן ,במשקל שלי ,אבל חבר'ה בני .24
וואו.
בגיל 13.5הוא שלח אותי לתחרות בוגרים ראשונה והגעתי שם לגמר
באיזה טורניר והפסדתי ,אבל בגלל שמגיל צעיר גם הייתי נראה גדול
וגם הוא שלח אותי להתחרות עם גדולים ,הייתי מתאמן עם האחים
שלי הגדולים ממני בשש שנים אז זה היה נראה לי טבעי ,כשכבר באתי
בכיתה ט' לתחרות באליפות ישראל לבוגרים זה היה נראה לי הגיוני,
אבל היום אני חושב על זה ,זה מטורף.
אז גם זכיתי באליפות ישראל בוגרים והעלו אותי לנבחרת הבוגרת
והנבחרת הבוגרת התאמנה כל יום ,בחופשים גם בבוקר הייתי נוסע
להתאמן עם הבוגרים ,וגם זה היה שלושה וחצי חודשים לפני
אולימפיאדת ברצלונה שיעל ואורן זכו במדליות האולימפיות.
הם זכו והיה פה רעש מטורף והייתה היסטריה ואתה אומר " -וואלה,
בואנ'ה אם אני מבין מדליה אולימפית" -יש לאן לכוון ,בפרט שאתה
רוצה את הכי טוב שאתה יכול.
הם סימנו לך מטרה בעצם? הזכייה שלהם שמה לך איזו מטרה מול
העיניים באיזושהי צורה?
לא יודע אם בקטע של מטרה ,עוד אז ,לפחות בנבחרת הגברים ,כל
זכייה במדליה ,בטח המדליה האולימפית של אורן ,הייתה אפשר
להגיד הפתעה – "וואו הוא זכה איזה כיף" -זה מטורף .אני זוכר
שאחרי זה דיברנו על זה החבר'ה בנבחרת ,זה פעם במאה שנה ,זה
מקרי כזה ,איך הוא התעלה על עצמו? איזה תותח ,אבל זה לא היה
נראה -יאללה ,עכשיו כולנו הולכים לזכות.
גם פונטי ,אני זוכר ,עם כמה שהוא היה ,באמת ,המציא את הג'ודו
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 12
בישראל ,זה היה נראה הישג חד פעמי ,הוא גרם לנו להרגיש שלהביא
מדליה אולימפית זה משהו שהוא בלתי אפשרי ואני גדלתי בתחושה
הזאת ,אם רמז מגיל צעיר אף פעם לא שם לי תקרת זכוכית ,בנבחרת
התחלנו להרגיש תקרות כאלה ,כל מדליה שהיינו מביאים מטורניר
זה היה מטורף ,היינו מביאים זה באמת היה צריך להיות ...וגם כל
סגנון הג'ודו שלנו היה כזה שאתה בא להפתיע ,אורן היה מאוד
מהיר ,מאוד מתפרץ ועוקץ כזה ,אתה צריך לבוא ולעקוץ ולבוא
במאני טיים .אז אני לא יודע אם שמתי לעצמי מטרה להיות עם
מדליה אולימפית ,אבל כן ,פתאום הבנתי שיש לאן לכוון וגם התחילו
לשלוח אותי לחו"ל והבנתי שוואלה טוב ,אני ספורטאי מצטיין ,היה
כבר איזה עתיד כזה שמסתמן ,זה באמת היה רגע מאוד...
גם קרה עוד משהו שהוא קצת שולי ,אבל הוא כן שם חותמת .אני כל
החיים רציתי להיות כדורסלן בכלל.
וואלה.
הייתי מאוד גבוה ,מכיתה ז' אני אותו גובה ,רזה ,הייתי מטביע,
שחקן ממש טוב וכל החיים...
במקביל לג'ודו? מתי היה לך זמן עם כל האימונים?
לא ,אבל האימונים ,אתה מתאמן שעה ,ג'ודו זה לא התעמלות
אומנותית שאתה כל אחר הצהריים ,אתה הולך מסיים בית ספר,
הולך למגרש כדורסל משחק ואז הולך שעה ומשהו לאימון ,הייתי כל
היום ברחוב ,אז לא היו מחשבים.
נכון ,לא היו מסכים.
מסיים בית ספר ,אוכל משהו ואז אתה עד הערב הולך החוצה וזה
הגיע למצב שבאמת הייתי חולם כל הזמן .הייתי גם שחקן הגנה
מדהים כזה והייתי חולם שקבוצות NBAלוקחות אותי לנטרל את
ג'ורדן ,שכל פעם אני בקבוצה אחרת שמשחקת נגד ג'ורדן ,ואני
מתסכל אותו ,זה היה החלום ולא הייתי בשום קבוצת כדורסל ,אני
חולם להיות כדורסלן ואני לא משחק כדורסל כי אין בפרדס כץ
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 13שניות עם אריק זאבי
כדורסל.
בכיתה ט' רלף קליין בא לראות -המורה לחינוך גופני שלי הייתה
חברה טובה שלו והביאה אותו לראות את משחק הגמר של התיכון
שלנו -והשכבה שלי שיחקה נגד שכבת י"א וניצחנו ,עלינו לגמר ,הוא
ניגש אליי אחרי המשחק ואמר לי " -אריק ,תשמע ,אתה משחק ממש
טוב אני רוצה שתבוא" -הוא אימן אז ,היה אחראי על מחלקות
הנוער בהפועל תל אביב והוא אמר לי " -אני רוצה שתבוא לשחק ,אני
חושב שאתה יכול להיות שחקן".
וואלה.
פעם ראשונה שמישהו עימת אותי עם החלום שלי ואני בדיוק זכיתי
באליפות ישראל לבוגרים ואמרתי " -רגע לאן אני אוכל להגיע
בכדורסל? מה הכי גבוה שאני אוכל?" -פה אני כבר עשיתי איזה
תקדים בעולם הג'ודו ,ואמרתי לו " -לא ,אני ממשיך בג'ודו".
אלמלא השיחה הזאת עוד הייתי ממשיך לפנטז שאני כדורסלן ,אבל
אם הוא היה בא אליי נגיד בגיל 10או 11או 12יש סיכויים מאוד
טובים שהייתי מנסה את ההזדמנות הזאת.
טוב ,זה דבר מעניין ,אני מניח שלא הרבה יודעים על הבחירה הזאת
של ללכת על הג'ודו דווקא ,אוקיי .מגיל 15מה בעצם נניח ההישג
הראשון שאתה מרגיש שוואלה ,אני באמת במסלול כזה? מתי התחלת
לחשוב על האולימפיאדה? היה שלב כזה?
אולימפיאדה ,תראה ,כשעליתי לנבחרת הבוגרת בעצם עליתי לנבחרת
של פונטי ,פונטי אימן את אורן סמדג'ה ואת כולם ,בסך הכל זה גם
היה שלושה וחצי חודשים לפני האולימפיאדה ,אני זכיתי באליפות
ישראל לבוגרים ב 78-קילוגרם ואורן סמדג'ה התחרה עד 71קילוגרם
ואז היו קרבות סימולציה לאולימפיאדה ,חודש לפני האולימפיאדה
ופונטי אמר – "בוא תעשה קרב עם אורן" -סימולציה עם שופט
והביאו קהל ופונטי לא הכיר אותי ,אני רק עליתי לבוגרים ועל
ההתחלה זרקתי את אורן ביוקו ,אז היה ניקוד כזה והיו בהלם
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 14
עם שופט והביאו קהל ופונטי לא הכיר אותי ,אני רק עליתי לבוגרים
ועל ההתחלה זרקתי את אורן ביוקו ,אז היה ניקוד כזה והיו בהלם
ובסוף הוא הצליח לרתק אותי וואזרי וככה הוא ניצח אותי ,אורן,
שהיה חודש לפני האולימפיאדה בשיאו ,ופונטי אמר לי – "בואנ'ה
אתה טוב" -כי הוא לא הכיר אותי ,אז הוא התחיל לשלוח אותי
לחו"ל והתחלתי לטוס.
גם שנה אחרי זה ,בגיל ,16הוא שלח אותי למחנה אימון ראשון
בוגרים ,גם פונטי היה כזה מאוד ...גם שנה אחרי זה ,בגיל ,16הוא
שלח אותי למחנה אימון ראשון בוגרים ,גם פונטי היה כזה מאוד...
הריץ אותי קדימה והכל הפך להיות מקצועני ,אתה גם בא להתאמן
בבוקר בחופשים גם טס לחו"ל ובגיל 18כבר הייתי שלושה שבועות
ביפן עם אורן ,לא הייתי בבית הספר ,עוד שלושה שבועות בארצות
הברית ...הייתי בא לבית הספר לא יודע מה קורה בכלל ,הפכתי
יוקו -מוענק עבור הטלת להיות מקצוען מהגיל הזה ,זה הגיע
היריב על הצד או ריתוק גב למצב שאני בגיל 19כבר עשיתי את
היריב למזרן למשך 10עד הקריטריון לאטלנטה ,אני קבעתי
אותו ,החליטו בסוף לא לשלוח
14שניות (בוטל בסוף אותי כי אז היה איזה ...לא יודע
.)2016 אם אתה זוכר ,בקריטריון ישראלי
שהוא גבוה מהבינלאומי הוועד
וואזארי -במקרה בו לא יושג האולימפי בזמנו רצה לשלוח רק
איפון ,ינצח המתמודד ספורטאים שיש להם סיכוי אמיתי
שהשיג וואזארי 2 .וואזרי להיות בשביעייה הראשונה ,להגיע
לגמר אולימפי ,בעיניי זה חארטה
שווה לאיפון ,דוגמה לוואזרי: בארטה ,הם עשו את זה כדי לשפר
ריתוק גב היריב למזרן למשך את השורה הסטטיסטית ,הם אהבו
להגיד -שלחנו עשרים ,עשרה הגיעו
10עד 20שניות. לגמרים ,זה - 50%ארצות הברית
שולחת אלף ,היא יכולה לשלוח רק
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 15שניות עם אריק זאבי
מאה שיביאו מדליות ואז יהיה לה 100%אבל יש עוד ,כי חלק מלבנות
ספורטאי...
הייתי כבר ברמה תחרותית אפשר להגיד מגיל ,17-16זה היה ידוע
שלא חשבנו שאני אגיע כבר לאטלנטה ,זה שקבעתי את הקריטריון
לשם היה הפתעה ,כיוונו מראש לסידני ,אבל אני כבר התחלתי לזכות
במדליות ,באליפות אירופה עד גיל 21הייתי אלוף ,אפשר להגיד
שבגיל 16-15המסלול היה מאוד ברור.
אוקיי ,ומתי נגיד מדליה או יש איזשהו שלב שמדליה אולימפית
הופכת להיות מטרה כזו מולך?
כן ,אני חושב שכבר כשסיימנו את הקדנציה לאטלנטה ולא שלחו
אותי ,שנה אחרי זה התחלף מאמן ,הגיע אלכס אשכנזי ,שבהתחלה
היה לי מאוד קשה איתו כי הוא החליף את פונטי את המאמן שכולנו
הערצנו והגיע מאמן רוסי שבקושי מדבר ,אבל עם הזמן נוצר איזה
חיבור כזה שקלטתי שיש פה מישהו שהוא רמה אחרת.
שיודע מה הוא עושה?
כן ,יודע מה הוא עושה ,גאון אפילו ,פשוט הוא לא היה וורבלי כזה
ולא תקשורתי ,היה עושה משהו בלי להסביר לך אז אתה לא ידעת,
לא ידעתי בהתחלה שהוא מאמן טוב וברוסיה יש לו אלופים ,הביאו
רוסי כזה ועם הזמן -אני גם מדבר על זה הרבה פעמים בסדנאות
בנושא של ניהול -שאם הוא היה על ההתחלה עושה לנו שיחה ואומר
לנו את מי הוא אימן ברוסיה ואיזה הישגים הוא הביא ואיך הוא
רואה את הדברים ומה הוא חושב ,היינו נותנים קרדיט על ההתחלה,
אבל בהתחלה היינו כל כך מבואסים שלקחו לנו את פונטי וכל פעם
היינו עושים לו אנטי כזה.
אני חושב שבגיל 20כבר זכיתי מקום שביעי בעולם לבוגרים ונכנסתי
לסגל האולימפי ,אני חושב שכבר מאז הבנו שאנחנו מתכווננים
לסידני ומתכווננים למדליה ,כן ,אני חושב שזה היה מאוד ברור.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 16
תספר לי רגע ,אני רוצה רגע לפני שנמשיך לשם ,תספר לי רגע על
מערכת היחסים הזו עם מאמן כזה ,מה המשמעות של זה באמת
לספורטאי במקום הזה?
תראה ,ג'ודו זה ענף אינדיבידואלי שבניגוד לטניס שאתה יכול
להחליף את המאמן כל כמה חודשים אם אתה לא מסתדר ,האיגוד
קבע ,זה מאמן הנבחרת שלך עכשיו אתה תקוע איתו ארבע שנים.
אפילו הנחיתו עליך ,זו לא בחירה שלך בכלל.
כן ,את אלכס אפילו אני ניסיתי לפטר ,אמרתי ליושב ראש" - ,תקשיב
הוא לא טוב" -הוא אמר לי " -הוא המאמן" -אם היה לי כוח בזמנו
יכול להיות שהייתי מפטר אותו ,כן ,וגם זה נושא מעניין .בעצם זה
עובד לשני הצדדים ,גם מאמן ,תחשוב שאני מאמן ,מביאים לי
ספורטאי ,אתה לא יכול להגיד -טוב ,אני אביא ספורטאי אחר
בעמדה שלו -כמו בכדורגל ,אין ,זה הספורטאי ,זה מה יש ,תעשה
אותו יותר טוב.
גם פה ,זה המאמן ועכשיו אנחנו הולכים ביחד ,ההפסד הוא משותף,
הוא הולך איתך לקרב ,כל האימונים הם אתו ,לצורך העניין זה אתה
והוא נגד כולם ,זה קשר מאוד מאוד מאוד הדוק שאומנם יש מערכת
שלמה מסביב של פיזיותרפיסט ומעסה והכל ,אבל גם את זה הוא
אמור איכשהו לנהל.
לאלכס היה מינוס מאוד גדול ,הוא היה מעולה על המזרן מבחינה
טכנית וחכם ובניית תוכנית אבל כל מה שקשור לפרמטרים בחוץ הוא
לא היה טוב בניהול ,הבנתי את זה רק בדיעבד שנים אחרי זה ,אבל זה
באמת קשר ...אני חושב שהפעם הראשונה שהאמנתי באלכס יותר
מתמיד ,היו כמה שלבים ,אבל דבר שהפיל את האסימון זה אחרי
הפסד באליפות אירופה ,אני לא אשכח את זה .בגיל 21כשהייתי ממש
טוב והובלתי כל הקרב על אנגליה ,על ווינסטון שהוא היום חבר שלי
וחצי דקה לסיום עשיתי איזו שטות והפסדתי ובאמת הייתי ביתרון,
יכולתי לא לעשות כלום כל הקרב ולנצח ואני ירדתי מהקרב בהלם
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 17שניות עם אריק זאבי
ואני אמרתי " -אלכס ,אני מצטער" -ישר התנצלתי ,הוא אומר לי -
"מה אתה דואג? אנחנו נביא עוד הרבה הישגים ביחד" -ואני הייתי
המום מהתגובה שלו ,גם כי פעם ראשונה לא האשימו אותי וזרקו עלי
את הכל וגם הביטחון הזה שזה כל כך קטן לעומת מה שאתה תשיג
שזה ...כאילו פתאום כל הפאזל הסתדר ,הבנתי שלא רק שהוא טוב
טכנית הוא גם יודע שאני אצליח ,זה היה מאוד חזק.
מישהו שמאמין בך זה משהו מאוד משמעותי.
כן ,לגמרי.
טכנית לא היינו מספיק טובים,
אבל היינו מאוד לוחמים כשבג'ודו
זה יותר מחמישים אחוז מהקרב
אבל יכול לכפר על המון פערים
טכניים בזכות זה שאתה פייטר.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 18
אתונה 2004
ואז אתה מגיע לאתונה ויש מדליה.
תראה ,באתונה 2004זה כבר היה לי ברור שאני אזכה במדליה ,אני
כבר מבחינתי הייתי צריך לזכות בזהב ,הארבע שנים בין סידני
לאתונה הם כאלה שזכיתי שלוש פעמים באליפות אירופה מתוך
ארבע ,גם בפעם הרביעית סיימתי במקום החמישי ,לא היה טורניר
אחד שלא זכיתי בו במדליה ,לא היה ,זכיתי מקום שני באליפות
העולם במשקל הפתוח שזה היה תקדים ברמה העולמית.
הייתה רק אליפות עולם אחת שחזרתי בלי מדליה ,באמת ,אחד
ההפסדים שעד היום צורבים לי ,הכי מתסכלים שלי אי פעם ,עד היום
אני לא מבין איך הפסדתי ,קרב ברח לי מהידיים כזה ,אבל מעבר
לזה ,הייתי בשליטה ,באמת ,היה לכולם ברור שאני והיפני אמורים
להגיע לגמר ולהילחם על הזהב ,זה היה עד כדי כך ,והיפני בסוף
הפסיד באתונה פעם ראשונה בחייו ובכלל הודח ,הפסיד פעמיים .אני
לא הייתי בשיאי באתונה והייתה שם איזו בעיה עם טעות שופט ,אני
חושב שאם היה שיפוט הוגן הייתי מגיע לגמר מול הבלארוסי ואני לא
יודע אם הייתי זוכה בזהב או כסף אבל בסוף יצא שנאלצתי להיאבק
על הארד ,מאוד שמחתי באותו רגע כי הייתה איזושהי הקלה כזאת,
יש בארץ תחושה שאתה ספורטאי אולימפי שאתה צריך להביא
מדליה אולימפית.
להוכיח.
כן להוכיח ,אבל ככל שהזמן עבר השמחה שלי רק הלכה וירדה
וכעסתי על עצמי איך לא הבאתי את הזהב ,אני הייתי מבחינתי
הג'ודאי הכי טוב באותה שנה.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 19שניות עם אריק זאבי
באותה תקופה באמת הייתי ברמה אחת מעל כולם ודווקא הבלארוסי
שזכה הוא ג'ודאי טוב ,כן ,אבל הוא לא כזה… אם תשאל את כל
המאמנים שהיו באותה תקופה " -מי יותר טוב? אריק או מקארוב
הבלארוסי?" -כולם יגידו לך אריק ,אבל הוא עם זהב אולימפי ואני
לא שזה מתסכל כזה ,אבל אתה יודע ,זה מה שיצא.
בוא נחזור אל הרגע הזה שאתה זוכה ,מה? איך ההרגשה?
בשנייה הראשונה אני ממש זוכר שזו הקלה ,באמת הקלה ,זה גם
מבאס אותי שזו התחושה כי נגיד ירדן ג'רבי מתארת את זה כאיזה
חלום שמתגשם ,ואצלי ,אני הרגשתי הקלה ,יופי ,עשיתי את
החותמת הזאת וזה שחרר המון המון לחץ אצלי ,ושוב ,אני ראיתי
ראיונות שלי לפני האולימפיאדה שאני אומר שאם אני אפרוש ולא
תהיה לי מדליה אולימפית על הצוואר אני ארגיש פספוס ,זו הייתה
כל הזמן התחושה שאתה חייב שתהיה ...אני זוכר עוד באותו ערב -
תמיד אתה מפנטז שאתה תזכה במדליה האולימפית אתה בערב חוגג
נכון? שותה ,קורע את העיר -אני פשוט הייתי מרוקן ,הייתי תחת
המון לחץ לפני האולימפיאדה .גל פרידמן זכה שם בזהב אבל הוא לא
היה מסומן כמוני ,לא יודע איך ,כנראה הוא היה עם פרופיל נמוך
ואני הייתי ...באמת ,הייתה לי דלקת בעין שלא עברה חצי שנה ,נשר
לי השיער ,הקרחת התחילה מאתונה ,הייתי הולך ברחוב היו צועקים
" -זאבי דיר באלק אתה מפסיד ,אני בונה עליך!".
וואו ,מלא לחץ.
לחץ מטורף ,אני אומר לך ,חודשים לא ישנתי טוב ,באמת ,הרגשתי
שהכל על הכתפיים שלי ,גם בימים הראשונים ,אני התחרתי ...ביום
השישי כולם הפסידו ,כל המועמדים האחרים ובאמת אני הרגשתי
כמו משקולת ,אין לך תיאבון ,התחושה מטורפת ,וכשראיתי את
הקהל באולם בכלל נגמרתי ,אבל רק בגלל שהייתי באמת בפער כזה
מהספורטאים האחרים הצלחתי איכשהו להתגבר על זה,
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 20
אם זה היה קורה כמה שנים קדימה או אחורה כנראה שהייתי מפסיד
כבר בקרב הראשון ,ההקלה הזאת הייתה 'וואו' איך עמדתי בזה ,גם
הייתי גאה בעצמי שבסוף הצלחתי לסיים את היום המטורף הזה עם
מדליה ,אבל אחרי זה ,ככל שהחגיגות גדלו ,אצלי נוצר תהליך הפוך
כזה.
ואיך ממשיכים משם? זה לא מפחיד ליפול? כל הציפיות עכשיו לא
לאכזב עוד פעם.
לא ,האמת היא שזה מאוד הרגיע אותי .העובדה שיש לי מדליה
אולימפית זה הרגיע אותי ואני הייתי ברמה כזאת טובה ,לקחתי
חופש פעם ראשונה בחיים ,נסעתי להודו ותאילנד ואמרתי " -טוב,
שנה הבאה אני מפרק את כולם" -גם היפני פרש ואני חצי שנה לא
התאמנתי ,חזרתי לאימונים אחרי חצי שנה ,באתי לאיזה טורניר,
סיימתי שלישי בהליכה ,הייתי ...באמת ,הגעתי לאליפות אירופה
בלי להתאמן ,סיימתי מקום שני ,ניצחתי את כל החזקים בגמר,
הפסדתי לצרפתי אלמוני שעבד איתי טקטית חכם כזה ,אבל ידעתי
שאני שם.
באותה שנה ,שנה אחרי אתונה ,הייתה אליפות העולם בקהיר,
במצרים ,ולי הייתה את הפנטזיה שאני עומד על הפודיום בקהיר וזה
סוגר הכל -ואני באמת הכי טוב -היה שבוע או תשעה ימים לפני
אליפות העולם ואני נפצע בכתף ולא מתחרה ,עובר ניתוח .טסתי בכל
זאת לקהיר כי אמרתי אולי אתחרה עם יד אחת ועד היום אני אגב
מצטער שלא עליתי למזרן ,עשינו איזה טסט כזה יום לפני התחרות
ולא הצלחתי להרים את היד והרופא אמר " -אל תתחרה ,אתה לא
יכול ,חבל" -ובסוף הקשבתי לו ,אני מצטער שהקשבתי לו עד היום.
באמת? אתה חושב שהיית יכול להתחרות שם עם יד אחת?
אני חושב כי זה לא בדיוק יד אחת ,אם היו מגיעים יריבים ימניים
בהגרלה הייתי יכול להסתדר ,נגיד עם שמאלים אני מניח שהיה לי
יותר קשה ,אני חושב שבקונסטלציה מסויימת הייתי כן יכול לסיים
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 21שניות עם אריק זאבי
את התחרות עם מדליה כי היא הייתה ,באמת ,תמיד שנה אחרי
אולימפיאדה ,אליפות העולם היא כזה הרבה פורשים ,הרבה לא
בכושר ,באמת ,חוץ מסוזוקי שלקח ראשון כל השאר ...זה שזכה
מקום שני ,זה אחד שאני משחק איתו עם יד אחת ,וויטלי.
אני עדיין זוכר את זה ,עשיתי ניתוח ,נעדרתי שמונה חודשים ,ומאז
אגב ,לא חזרתי להיות אותו דבר ,הכתף לא הייתה ...גם אחרי
הניתוח ,זה לא היה כמו שהיה לפני ,שמונה חודשים שלא התאמנת,
עלו ספורטאים צעירים ,חזרתי לסיטואציה חדשה .אבל אחרי אתונה
לא היה לי בכלל ספק שאני ממשיך ,הייתי בשיאי מבחינתי ,רק
להמשיך לגזור קופון ,הניתוח הזה זו נקודת מפנה לא טובה בקריירה
שלי.
אני זוכר עוד באותו ערב -תמיד
אתה מפנטז שאתה תזכה במדליה
האולימפית אתה בערב חוגג נכון?
שותה ,קורע את העיר -אני פשוט
הייתי מרוקן ,הייתי תחת המון
לחץ לפני האולימפיאדה.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 22
לונדון 2012
אתה מגיע ל 2012-כבר די מבוגר ,בן .35
כן ,באולימפיאדת לונדון אני הייתי אחד המבוגרים בתחרויות הג'ודו
מאירופה ששם באמת הקריטריון הוא קשה ,פעם הקריטריון היה
יבשתי לא היה לפי דירוג עולמי .ווינסטון ,אותו ווינסטון אגב ,הוא
היה היחיד שיותר מבוגר ממני אבל הוא קיבל (המארחת מצרפת
ג'ודוקא לכל קטגוריית משקל גם ללא השגת הקריטריון האולימפי)
כי הוא אנגלי ,כל השאר קיבלו כרטיס מיבשת ,היו איזה שלושה
ארבעה יותר מבוגרים ממני ,זה באמת גיל מאוד מאוד מבוגר להגיע
לאולימפיאדה וגם הגעתי כפייבוריט למדליה ,הייתי אלוף אירופה זה
לא שסתם באתי.
אלוף אירופה כג'ודקא הכי מבוגר בעולם.
כן ,בעיני זה ההישג הכי גדול שלי בקריירה.
באמת? עדיין מחזיק בתואר הזה?
כן ,עדיין לא שברו אותו ,מדליה אולימפית יש הרבה שזכו ,אלוף
אירופה הכי מבוגר יש אחד ,יש שיא אירופי על שמי שאני באמת מאוד
גאה בזה .זו גם הייתה אולי המדליה הכי משמחת שלי פרט
לאולימפיאדה כי היא הייתה כשהייתי כבר מעבר לשיא וכבר
באיזשהו מקום אתה מתחיל לפחד שאולי לא תזכה בעוד מדליה ,זה
כמו שפדרר בגראנד סלאם האחרון שלו ...כי אתה כבר לא אתה ,אתה
מקווה שתצליח וכשאתה מצליח זו שמחה מטורפת כזו ואתה חוגג
אותה כאילו זו באמת הייתה המדליה אחרונה שלי.
ללונדון הגעתי באמת הכי מבוגר ,ומבחינתי אני באתי לזכות במדליה
וגם להיות המדליסט האולימפי הכי מבוגר שעושה את זה ,מבחינת
רמה הייתי שם וההפסד הזה -אגב ,נקודה מצחיקה ,מתארים את זה
ככישלון ,אני גם מתאר את זה ככישלון הכי גדול שלי כי באתי
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 23שניות עם אריק זאבי
למדליה והפסדתי קרב ראשון ,אבל הגרמני שניצח אותי הוא בסוף
סיים עם מדליה אולימפית ,זה לא שהפסדתי לאיזה פופי כזה ,הוא
אחרי ניצח עוד שלושה שהוא לא ניצח בחיים ,הוא באמת נתן תחרות
מטורפת -אבל הדרך שבה הפסדתי ,אם היינו קרב חמש דקות והייתי
נותן הכל והוא היה מנצח הייתי אומר " -טוב ,ניסיתי והוא כנראה
הגיע היום יותר טוב ,הוא למד עוד" -פה זו הייתה שטות כזאת
שכאילו לא היה קרב.
אתה מבין מה היה שם?
בטח ,תראה ,שנייה לפני שעליתי לקרב הרגשתי הכי טוב שהרגשתי אי
פעם ,הסתכלתי על הקהל ואמרתי " -טוב ,היום אני חוזר מדליה" -
זו הייתה התחושה ,עכשיו אני אף פעם לא מרגיש ככה בקרב ראשון,
תמיד זה ביטחון שהולך ונצבר אצלי לאורך התחרות ,אני הרבה
פעמים מרגיש ככה בגמרים שאני בא לנצח ואני יודע שהקרב שלי
ובדרך כלל הוא שלי והרגשתי את זה בקרב הראשון שמבחינתי זה היה
אות משמים שהנה זו התחרות שלי ,בדיעבד היום כשאני מנתח את
זה ,זה כנראה היה בעוכרי.
היהירות?
אריק :לא ,זו לא יהירות כי כשהרגשתי את זה תמיד בגמרים אז
הביטחון נבנה לאורך התחרות ,אבל מצד שני הייתי גם במוכנות
פיזית כי כבר הייתי אחרי ארבעה קרבות .פה הייתי במוכנות
מנטלית ,עם ביטחון כזה של גמר ,אבל הגוף עוד היה בקרב ראשון
ומה שקרה בפועל היה מהלך ראשון כזה ,סתמי כזה ,אני הייתי במצב
קיפוד כזה והוא היה בעמידה הגרמני ,עכשיו ,במצב כזה ,זה דברים
שאתה תוך שבריר שנייה חושב עליהם ,אבל אתה מניח שהשופט יגיד
מאטה (לעצור/להפסיק את הקרב) ויגיד לי לעמוד ונחדש את הקרב.
כי זה מה שהיה צריך לקרות בעיקרון?
כי אני בעמידה וזה תחילת קרב ,גם הגרמני ,אתה לא מניח שהוא
יתקוף כי הוא מכיר אותי טוב ,אנחנו עובדים כל מחנה אימון
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 24
ביחד והוא יודע שאני בקרקע ממש טוב ,זה מצב לא מסוכן ,תתקוף,
אני עדיין רענן בתחילת קרב זה לא שאני עייף והוא מנסה לנצל את
העייפות ,בשבריר השנייה אני סתם ...המהלך ,אני מחכה ופתאום
הוא תקף ,עכשיו ,אני לא יודע אם הוא תקף כי הוא ראה שאני לא
בנוכחות ,או שהוא רצה להראות לי שהוא - HIM IN BUSINESS -
אתה יודע" - ,אני באתי להילחם!" -אבל כשהוא נכנס לתרגיל אם
הייתי מוכן הייתי מתגבר עליו בשנייה אבל לא הייתי מוכן ,פתאום
זה היה בפנים ,הוא מבחינתו ניצל מצב וזה נגמר ,זה היה איזה שתי
שניות של חוסר נוכחות שאני כבר הייתי במהלך הבא ועוד לא
הסתיים המהלך הזה ,זה כמו לא לשמור על מישהו מהחצי כי הוא לא
יזרוק והוא זורק ונגמר הכל ,נגיד ,אני מנסה לחשוב ,זה דוגמאות
שקשה לתת כי באיפון בג'ודו יש את הנוקאאוט הזה את האיפון ,אז
זו לא הייתה טעות כמובן ,אבל זו לא איזו טעות ...בעשרים ותשע
מתוך שלושים מקרים הקרב היה ממשיך ואני לא יודע מה היה קורה
אז ,מין צירוף מקרים.
כמה פעמים הרצת בראש את השניות האלה?
וואו מלא ,אחרי התחרות אלפים ,התדירות הולכת ויורדת ,כן ,כן.
עדיין זה בראש? גם היום?
תכף ארצה על זה אז מן הסתם ככה קורה ,גם בהרצאות הקודמות
כשאני מדבר על משהו וזה יושב לי בראש ואחרי זה ...אני אגיד לך את
האמת ,נגיד הקרב הזה פחות כואב לי מההפסד בסידני בגלל טעות
שופט או ההפסד באתונה בגלל טעות שופט ,כי כי…
כי אני פה עשיתי טעות.
טעיתי ,שילמתי ,זה הקרב ,כשמישהו אחר טעה זה מתסכל אותי
יותר ,כי כאילו הצדק לא יצא לאור -פה הצדק יצא לאור ,אני טעיתי,
מה לעשות...
היפני הזה ,אגב ,המתחרה האימתני שלי הוא ענה פעם תשובה מאוד
מאוד יפה ,הוא הוביל ,באמת ,הוא שלוש פעמים אלוף עולם ,הוא
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 25שניות עם אריק זאבי
היום מאמן נבחרת יפן ופעם אחת
בגמר ב "All-Japan" -הוא הוביל
בביטחון ו 20-שניות לסיום הוא
עשה את התרגיל המפורסם שלו
אליפות יפן בג'ודו All" - והיריב הצליח לעשות לו תרגיל נגד
Japan Judo ולזרוק אותו באיפון ושאלו אותו -
"עשרים שניות ,למה אתה בכלל
"Championships עושה את התרגיל הזה?" -הוא
מתקיימת החל משנת אמר להם " -תקשיבו ,התרגיל
,1930ובשנת 1956 הזה ניצח לי כל כך הרבה קרבות
נערכה לראשונה אליפות בקריירה ,עכשיו אני אבוא אליו
בטענות? עשיתי מה שאני עושה
העולם בג'ודו.
תמיד" -גם אני עשיתי טעות ,אני
מתבאס שהפעם היחידה שקרתה
לי טעות כזו היא הייתה דווקא
באולימפיאדה בתחרות האחרונה שלי בקריירה ,אבל מה לעשות? זה מה
שקרה.
יש משהו ב ...לא יודע איך לקרוא לזה ,מקצוע הזה של ספורטאי מקצועי
שטווח הזמן שיש לך לעסוק בזה הוא די מוגבל ,די קצר ובטח המון לחץ
מכניס לא?
תראה ,פעם חשבתי שזה באמת מינוס מאוד מאוד גדול שקריירה של
ספורטאי מקצוען היא מאוד קצרה ,היום אני רואה בזה יתרון אדיר ,כי
בסוף ,לא משנה כמה מתחת את הקריירה ואני מתחתי אותה מאוד,
אחרי זה יש לך עוד חיים שלמים לעשות מה שאתה רוצה וכשכבר צברת
חווית חיים מדהימה ,טסת בכל העולם ,הכרת אנשים ואם גם זכית אז
גם מבחינה כלכלית...
הישגים.
יש בזה גם מינוסים ,אבל אני חושב שרוב הספורטאים לא פורשים בגיל
שלי ,הנה ,ירדן פרשה בגיל 28בלי ילדים בלי זה ,היא מתחילה את
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 26
ביחד והוא יודע שאני בקרקע ממש טוב ,זה מצב לא מסוכן ,תתקוף,
אני עדיין רענן בתחילת קרב זה לא שאני עייף והוא מנסה לנצל את
העייפות ,בשבריר השנייה אני גל יקותיאל שהיה איתי בבייג'ין הוא
היום רופא ,אז הוא סיים רפואה 4-3שנים אחרי אחרים .אז מה?
היום שחיים עד גיל 90-80זה נראה לי יתרון אדיר.
למה באמת משכת את זה יחסית לגיל מאוחר?
כי אחרי בייג'ין הרגשתי שאני לא רוצה לפרוש ,הייתה בעירה מאוד
גדולה אחרי - ,בניגוד למה שהיה בלונדון -בבייג'ינג ידעתי שאני
בכושר טוב ואני יכול למשוך עוד ארבע שנים ,לא ראיתי סיבה לפרוש,
אני חי חיים שמאוד אהבתי ,אני אוהב את הסגנון הזה של להיות
ספורטאי ובאמת הצלחתי להביא את עצמי לרמה כל כך גבוהה
שההפסד הזה בבייג'ינג הוא מאוד פגע ועשיתי שם איזו טעות טקטית
שידעתי מה היא ואמרתי " -אני לא רוצה לפרוש ככה אני רוצה
להמשיך" -והייתה בעירה אדירה להמשיך ,לא היה לי לרגע שלב שבו
חשבתי שאני פורש ,בניגוד ללונדון שכבר אמרתי " -טוב ,לאן אני
אמשיך? עוד אולימפיאדה? אין סיכוי להיות בגיל 40ולהיאבק על
מדליה" -זו גם אחת הסיבות שפרשתי אחרי לונדון כי התחלתי
למצוא תירוצים איך אני ממשיך ,רציתי לראות אולי אני אמשיך
ונזכה בעוד מדליה באליפות אירופה ,יש לי תשע מדליות ,אמרתי -
"אולי איזו מדליה" -ובאיזשהו רגע אמרתי " -אריק!"
אחרי בייג'ין בכלל לא ,לא עשית את השיחה הזאת עם עצמך אולי אני
אזכה ,אתה רצית להמשיך ,לא עניין אותך כלום ,אתה ממשיך ,לא
שאלת אף אחד ולא אכפת לך; הספונסר בהתחלה עזב אותי לא היה
אכפת לך ,ולקחו לך ולא היה אכפת לך ,ואשתך גם לא אהבה את זה,
לא אכפת לך ,אתה רצית להמשיך .בלונדון ,זה כבר היה מאוד ברור
שאם אני ממשיך עכשיו זה רק בגלל שהאגו שלי נפגע ,לא כי אני צריך,
אז בייג'ין לא יודע…
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 27שניות עם אריק זאבי
ובהתחלה הייתה לך מחשבה להמשיך? אחרי התחרות ההיא?
אני רציתי להמשיך כי לא רציתי שזה יהיה הקרב האחרון בקריירה
שלי ורציתי שיראו את הכושר שהצלחתי להביא את עצמי אליו ,לא
הצלחתי לתרגם את היכולת שלי ,אז אליפות אירופה זכיתי אבל אחרי
אליפות אירופה אפילו הבאתי את עצמי לרמה אחת מעל וזה לא בא
לידי ביטוי ,ואמרתי "-מה ,אני רוצה להראות לכם שאני בכושר טוב"
-אבל אמרתי " -מה ,אני אזכה בטורניר ואני אראה…" -נהיה לי
קטן כזה רק בשביל להראות...
ואז עוד ארבע שנים לחכות לאולימפיאדה.
אולימפיאדה זה לא היה ריאלי ,ולהמשיך עכשיו לשגע את אשתך
שאתה ממשיך לטוס אחרי שהייתה בטוחה שזה נגמר ולהגיד לוועד
האולימפי שאתה ממשיך ולספונסר ,לרתום אותו ,להתחיל לשגע את
כל העולם בשביל להראות לכולם שזה היה במקרה ההפסד הזה,
הבנתי ,כל מי שמבין ג'ודו יודע שזה היה במקרה ,לצערי המקרה הזה
קרה לי ,אבל זה מה יש.
איך היה לחזור לארץ אחרי זה ,עם כל הציפיות שהיו בטח ולתגובות?
היה מאוד מביך ,כי תראה ,אני בכלל חשבתי שעומדים לקרוע אותי
ולסקול אותי.
ציפייה די ריאלית במציאות הישראלית ,לא?
בדיעבד אני יודע מחבר ,עיתונאי ,שכולם חיכו שם שאני אצא החוצה
ויגידו " -וואי וואי אנחנו עומדים - "...זו גם מעין תחרות כזאת בין
העיתונאים מי קוטל יותר ספורטאים מישראל וזה שיצאתי ואמרתי -
"אני מצטער ,נכשלתי ,עשיתי טעות ,לא לכל סיפור יש סוף טוב" -
משהו בסגנון הזה ,קצת הוריד את הלהבות ,כי איך אתה יכול לקטול
מישהו שהרגע אמר אני מצטער ,נכשלתי? זה קצת לא נעים ,זה קיבל
זווית אחרת כזאת.
זו הייתה אסטרטגיה? או שזה היה טבעי?
לא לא ,ממש לא אסטרטגיה ,אני אפילו כשיצאתי כבר עצרתי את
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 28
הדמעות ,אמרתי " -אני לא בוכה" -אבל לא הצלחתי ,אני עדיין
חשבתי שעומדים לקטול אותי ,אבל כשהאנשים הבינו…
אתמול עשו עלי איזו כתבה בחדשות 13וראיתי ,אני לא זוכר מה
אמרתי ,ראיתי שאני אומר שזה מן הסתם הקרב האולימפי האחרון
שלי ,יש לי תחושה שזה גם עומד הקרב האחרון בקריירה שלי אבל
אני לא רוצה לקבל שום החלטה עכשיו ,אני חושב על זה ב ...זה של
עיתונאי " -רגע ,יש פה מישהו שזה הקרב האחרון בקריירה שלו והוא
הפסיד ,יש פה סיפור טרגי" -ופתאום כל החיצים הולכים למקום
אחר וזה גם רתם אנשים אחרים ,העובדה -בדיעבד אני יודע מתגובות
שקיבלתי ,שאנשים מאוד אהבו -שמישהו בא ולוקח אחריות על
הכישלון ,הייתה גם תקופה של משהו בפוליטיקה ,זה תמיד קורה
בפוליטיקה שכולם מתנערים מאחריות וכשמישהו בא ואומר את
זה ...חזרתי לארץ וקיבלו אותי בשדה עם מחיאות כפיים כאילו
זכיתי במדליה" - ,מה אתם מוחאים לי כפיים? אני רוצה…" -אני
כתבתי איזה פוסט ,היו לי אז אלף עוקבים בפייסבוק .זה רק התחיל
כל הרשתות להיות חזק ,לא היה אינסטגרם.
לא היה אינסטגרם.
אלף עוקבים וכתבתי את מה שאמרתי בכמה משפטים ,סגרתי את
הטלפון ,הלכתי למשפחה שלי ורפי הסוכן שלי אומר לי " -אריק,
תפתח את הפייסבוק" -אני אומר לו " -לא רוצה לקרוא" -הוא אומר
לי " -פתח ,פתח" -ובום הפוסט שלי קיבל חצי מיליון לייקים ,היו
שיתופים ,הייתה מישהי שכתבה עליי פוסט היא קיבלה חמישים אלף
שיתופים ,הזמינו אותה ל… זה עשה באמת רעש מטורף ,זה באמת…
מה כתבת שם? זה טוב.
כתבתי באותם דברים שהשורה התחתונה שלא לכל סיפור יש סוף
טוב ,שהייתי משוכנע שאני בא לזכות בזהב ואחרי כל מה שעברתי
זה ...ואני הייתי מוכן ,ועשיתי טעות ושילמתי עליה ואני מצטער,
לוקח אחריות כזה ,האמת שצריך להיכנס לפוסט הזה ,אני לא זוכר
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 29שניות עם אריק זאבי
מה כתבתי ובאמת ...זה היה באמת ברמה של 99.9%שהתגובות
טובות ומפרגנות ואוהדות ותמיד יש את הכמה ש… " -יא אפס".
כן ,ברור.
הייתה תגובה אחת שאני זוכר עד היום .טסתי שבוע אחרי זה לחופשה
בתאילנד ,חופשה משפחתית שהוזמנה מראש ושולמה מראש ,הייתה
אמורה להיות תחושת ניצחון ,אז מישהו רשם " -האפס הזה ,הוא לא
מתבייש ,לא מספיק הוא הפסיד הוא גם נוסע על חשבון המדינה
לחופשה בתאילנד"
מאיפה אנשים מביאים את זה?
חופשה על חשבון המדינה תגיד לי? גם זהב אולימפי לא מקבל שום
חופשה על חשבון המדינה ,אבל זה מסוג התגובות שאתה לא
מתייחס ,דווקא תגובות שהם ענייניות והם קשות הן אלה שפוגעות
בך.
מה נגיד הביקורת ...אני מניח שלאורך הקריירה הייתה לא מעט
ביקורת שקיבלת ,כמו כל ספורטאי מקצועי או דמות מוכרת ,מה הכי
ככה…?
תראה ,צריך להגיד את האמת באופן כללי ,התקשורת הייתה די
טובה איתי ,באמת ,כמובן שהיו פה ושם כל מיני עיתונאים שחלק
מהאג'נדה ...יש תמיד את התחרות ,ברגע שאתה בקשר טוב עם
מישהו מידיעות אז ההוא ממעריב קצת פחות מפרגן.
אה ,ככה זה עובד?
כן ,זה עובד הרבה פעמים ככה ,נגיד ,הייתה תקופה שהייתי בקשר
טוב עם עיתונאי במעריב כי נוצר קשר אישי כזה ואם יש לך נגיד משהו
"סקופ" במרכאות ,אז אתה תדבר קודם עם הזה ...והוא אומר לך
"רק ,"...למרות שאני תמיד ניסיתי שכולם יקבלו הכל .אז ההוא
מידיעות מתעצבן למה לא הוא ,ולאורך שנים ,מי שהיה כתב בידיעות
וליווה את הג'ודו קוראים לו נדב ,הוא גדל איתי בשכונה עד כיתה ט'
התנתקנו והוא חזר לסקר את הג'ודו ,הפכנו להיות חברים טובים,
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 30
מישהו שגדל איתי והוא גם היה ג'ודאי בעבר ,וגם אז מן הסתם ,אתה
יודע ,מגיעים עיתונאים מעיתונים אחרים ,אז היו פה ושם תגובות.
אני חושב שנגיד אחרי התאונה היו ביקורות ,חלק אמרו שהתחלתי
להתמסחר קצת כי התחלתי ...הנחתי את ספורט TVקצת והתחלתי
ללמוד בבינתחומי -כאילו שאני עושה יותר מידי ,אני הפכתי יותר
סטאר -למרות שמבחינתי זה משהו שגם עשיתי לפני אתונה,
הבינתחומי התחלתי אחרי סידני .תמיד אהבתי לעשות עוד כמה
דברים אבל סדר העדיפויות שלי היה תמיד מאוד מאוד ברור ,היו
כאלה שהרגישו ,שניסו לקחת את זה זווית שאני הגעתי זחוח מדי
לאולימפיאדה ובאמת אני רואה שאני מגולח ,אני אף פעם לא מגולח
בתחרות ובלונדון כן הייתי מגולח אבל לא יודע איך זה קרה ,שזה
מאוד מפתיע ,אני לא זוכר כבר ,לדעתי זו הפעם הראשונה שהתגלחתי
לפני תחרות ,זה לא גילוח של אותו בוקר כמובן ,אבל גם יומיים לפני
לא מתאים לי להתגלח ,אבל כנראה הביטחון הזה ...היו כאלה
שלקחו את זה לכיוון הזה.
באופן כללי ,אני חושב שכן ,שדי פונקתי על ידי התקשורת בטח לאור
מה שקורה לספורטאים אחרים אז אין לי תלונות ,קטלו אותי אחרי
הפסדים ואחרי זה ,בסדר ,אבל זה לא… היה עיתונאי אחד שניסה
להראות שאני לא כזה ספורטאי גדול כמו שמנסים להראות ,אבל הוא
גם לא דייק בנתונים שם ,אני גם אחרי יום יודע מי כיוון אותו ,בסדר,
אני לא באמת אחד הגדולים בעולם הג'ודו ,אבל עדיין להיות עם תשע
מדליות באליפויות אירופה ,אני שלישי בהיסטוריה וארבע זהב,
בסדר ,אז אני לא ג'ורדן אבל בטח ביחס לספורט הישראלי ...אבל
בגדול אין תלונות.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 31שניות עם אריק זאבי
הדרך שבה הפסדתי ,אם היינו קרב
חמש דקות והייתי נותן הכל והוא
היה מנצח הייתי אומר " -טוב,
ניסיתי והוא כנראה הגיע היום
יותר טוב ,הוא למד עוד" -פה זו
הייתה שטות כזאת שכאילו לא
היה קרב.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 32
היום שאחרי
אתה מחליט בעצם לפרוש מהספורט אחרי לונדון? ומה? לאן? אתה
יודע כבר מה אתה רוצה לעשות? איך?
אז זהו...
זה חתיכת שינוי.
זה שלב מטורף ,כי צריכים להבין שכשאתה ספורטאי אולימפי ואתה
פורש אתה אוטומטית יורד לאפס שקלים ,קודם כל לא עשית
מיליונים כמו נגיד כדורגלן מצליח שאתה אומר – "טוב ,שנה,
שנתיים ,נבחן את השוק".
כן ,זה לא איזה ספורט סקסי לכאורה כמו...
ואני גם לא פרשתי צעיר כמו ירדן ג'רבי ,אתה בלי משפחה ,בלי
ילדים ,עשתה כסף לא רע מהמדליה ,ואז בסדר ,יש לה כמה חודשים
בקלות לרכב על זה .אני עם משכנתא ,עם שני ילדים ,שניהם בגנים
פרטיים היו ,אתה יודע מה זה גן פרטי ,ויש הוצאות בסיסיות ,עזוב
מותרות ,שאתה צריך לעמוד בהם ואין כלום ,אתה אוטומטית עם
אפס שקלים ואני יושב וחושב ,מוניתי ישר להיות מאמן נבחרת
הקדטים זה היה 6,000₪בחודש ורפי הסוכן שלי הצליח לסגור לי
איזה קמפיין לעידוד קנייה של מוצרים כחול לבן ,הפרסומת עם
הריבה ,כולם חשבו שפרסמתי ריבה אז בכלל ...זה היה עוד אלפי
שקלים ,אמרתי " -אוקיי ,עכשיו חסר לי איקס שקלים בשביל לסיים
את החודש ,מה אני עושה? מה אני עושה?" -עכשיו זה באמת היה
צומת מאוד משמעותית כי הדבר הכי קל היה לפתוח חוג ג'ודו לשים
"אריק זאבי -ג'ודו" ,לשים מדריך ולעשות כסף ואני מניח שהייתי
עושה מזה כסף לא רע ,חוגים זה כסף טוב ,אבל זה חוגים ולא עניין
אותי לאמן חוג ,זה גם לא באמת לאמן ג'ודו ,הכל גנים ,כיתה א' ב',
אתה משחק ,אתה מדבר עם ההורים ,מוכר חגורות ,ולא שאני מזלזל
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 33שניות עם אריק זאבי
בזה חלילה ,אבל…
אתה התחלת בעצם...
כן ,אבל שני דברים ,אחד -תמיד עניין אותי לאמן תחרותי וילדי גן ו-
א'-ב' זה לא תחרותי ,זה חוג .דבר שני פחדתי שאם אני עכשיו פותח
חוגים אז אני עומד להישאב לזה ,כי אתה בעצם לא תעשה עוד דברים
אחרים שרצית לעשות ,כי זה עכשיו העסק שלך ואתה רוצה שהוא ילך
טוב ואתה בעצם מכניס את עצמך למסלול ,הסללת את החיים שלך
לכיוון שלא בהכרח רציתי בו ואני רציתי לעשות דברים אחרים ,רציתי
להקים את העמותה שלי מאוד ,אבל באותו שלב אמרתי " -מה אני?"
-וחבר שלי אמר לי " -מה אתה עכשיו מקים? מה תעשה להם? איך
אתה מקים עמותה?" -אבל אמרתי שאם אני לא אקים אותה עכשיו,
עוד כמה שנים אני לא אוכל להגיד ...צריך להכות בברזל בעודו חם,
ורציתי לעשות עוד כל מיני דברים עסקיים ,לפתוח אופקים.
ואז היה את הקטע של ההרצאות שהוא היה ממש בחיתוליו ,הרצתי
כספורטאי אבל א' זו לא הייתה באמת הרצאה ,זה היה כזה סיפור
אישי כזה ,כמו שמזמינים היום כל מיני ספורטאים ,וזה היה צריך
לקרות כשאני בארץ ולא בתחרות ואין אימון ובזמן שהחברה ...זה
יוצא כזה במקרה מתאים להסתדר ,בממוצע לא יודע כמה זה היה,
10-8פעמים בשנה נקי והיו תגובות בסדר ,ואמרתי טוב ,אני צריך
איזה שתי הרצאות בחודש סוגרים לי פינה ,איך עושים שתי הרצאות
בחודש? וזו הפכה להיות משימה ,נפגשתי עם פורום מנהלת משאבי
אנוש ,הבנתי שזו האופציה הכי טובה להשיג יחסית מהר כסף ,ו-ב'
גם לאפשר לי לעשות דברים אחרים ,בדיעבד לא ידעתי שזה יהפוך
להיות ...וזה הפך להיות באמת הכנסה מאוד מאוד גבוהה וטובה וכל
פעם אמרתי " -עוד מעט זה יגמר ,עוד מעט זה ייגמר" -ואנחנו כבר
שמונה שנים למרות שהקורונה קצת חצי גמרה את זה .זה אפשר לי
להקים את העמותה ולנהל אותה ופתאום הכל נפתח ולאמן רק
תחרותי ,רק בזכות ההרצאות אני יכול להרשות לעצמי את כל
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 34
הדברים שאני עושה ,כי הסכום שאתה מקבל פר הזמן שאתה משקיע
הוא הכי משתלם שיש.
אם אני זוכר נכון ,לדעתי פחות או יותר בתקופה הזאת אנחנו הכרנו.
דרך אבי ברוק ,אפילו לפני שפרשתי לדעתי.
כי כשהתחלת לחשוב על באמת על העניין הזה של הרצאות והבנו
ודיברנו קצת על הדבר הזה.
אבי ברוק הכיר לנו.
כן ,אבי חיבר בינינו נכון.
את אבי הכרתי כשמגדל הייתה הספונסרית שלי והוא עבד שם בגלל
זה אני אומר שזה עדיין כשהיינו עוד ספורטאים ,יכול להיות ,לא
יודע ,זה כנראה בתקופה הזו.
משהו בתקופה ,ומה שאני זוכר שמאוד ...לא הכרתי אותך אישית
וישבנו ואני חושב שמה שמאוד הרשים אותי -שאתה מגיע ,מדליסט
אולימפי וכל הדבר הזה והגעת לדבר על הרצאות כמו תלמיד ,אני
ממש זוכר את ההוויה הזאת של " -אוקיי ,יש פה משהו חדש שאני
צריך להכיר אותו" -זה היה מאוד מעניין.
זו נקודה מעניינת כי בהרצאה החדשה אני מדבר על זה ,אני חושב שזו
נקודה חשובה ,אני מייחס את זה לאגו.
זהו ,לא היה שם אגו.
זהו ,שאחד ה… יש לי סיפור מדהים על זה ,אחד הדברים שהבנתי
שכשפרשתי אתה צריך להבין שהופה אתה עכשיו בעולם חדש ועם כל
הכבוד לטייטלים אתה עכשיו תלמיד במקומות מסוימים ,הרבה
פעמים קורה לאנשי צבא שהם רגילים למפקד ואז הם יוצאים ,עכשיו
אני לא מדבר על אלופים שכן פותחים ביניהם ,מפנים את הדלת ,אבל
אתה צריך להבין שאתה בסיטואציה חדשה ואתה צריך להוריד את
הראש ולכבוש את האגו ולנסות לראות איך אתה מגיע ממקום אחר.
זה שיעור שעוד הרבה לפני הפרישה למדתי אותו והזכרתי לעצמי
בפרישה לספר סיפור מדהים בעיניי -זה היה ממש אחרי שנת השיא
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 35שניות עם אריק זאבי
שלי ,איך שזכיתי באליפות אירופה פעם ראשונה והייתי מקום שני
בעולם במשקל הפתוח וכמה חודשים אחרי הגעתי לטורניר פריז,
טורניר פריז היה טורניר הכי גדול בעולם הג'ודו ,לא בגלל שהוא הכי
חזק אלא בגלל שהוא 16,000אלף צופים באצטדיון מרסי ,מאוד
יוקרתי כזה ,ובאותה שנה לא באתי להתחרות בו ,באתי לראות אותו
ולהשתתף במחנה אימון שלאחר מכן ,תמיד יש מחנה של כל
הספורטאים שמתחרים שם .אני מגיע לאולם ואני רואה מגזין על כל
אחד מהמושבים ,אני מרים את אחד המגזינים ,אני רואה את עצמי
על השער ,אני על השער ,עכשיו ,מה שיותר מדהים שמתחתי יש עוד
ארבע תמונות קטנות של ההולנדי אלוף אולימפי ,הספרדייה אלופת
עולם ,שהם ג'ודאים יותר בכירים ממני ואני על השער וביררתי קצת,
מסתבר שמגזין איגוד הג'ודו האירופי הקים מגזין ראשון והחליט
לשים אותי על השער ,גם בגלל שאני הגבר הישראלי הראשון שזכה
אבל בעיקר בגלל המדליה במשקל הפתוח.
פרנץ פושקש -אגדה - טוב ,מגניב ,אני רואה שלאט לאט
חלוץ נבחרת הונגריה עד אנשים מרימים את המגזינים
שנת ,1956לאחר פלישת וקולטים שזה אני ומתחילים
להסתכל ,לחייך ,להצטלם איתי,
ברית המועצות נמלט מדבר אתכם לפני שהאינטרנט היה
לספרד ,שיחק בריאל מדריד כזה חזק ,יש ג'ודאים אולימפיים
שאתה יודע את השם שלהם אתה
( - )1958-1966בשנת לא יודע איך הם נראים ,זה מצחיק
1962קיבל אזרחות כזה ,זה כמו שיגידו לך פושקש
ספרדית וייצג את נבחרת בכדורגל ,איך הוא נראה?
ספרד בגביע העולם של מי זה? כן ,איך הוא נראה?
אותה השנה בה גם פרש.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 36
פרנץ בקנבאואר -הקייזר- גם בקנבאואר ,לא יודע איך הוא
נחשב לאחד מגדולי נראה ,פלה טוב ,פלה זה יותר מדי
מפורסם ,אבל זה ברמה כזאת
הבלמים בכל הזמנים .שחקן שאתה ...והם רואים אותי
באיירן מינכן (- 1965 ומצטלמים איתי וזה ומצחיק,
)1977ונבחרת גרמניה כאילו אני סלב בעולם הג'ודו
המערבית איתה זכה עכשיו ,הכי מצחיק שגם בתוך
הג'ודאים במחנה אימון הרגשתי
באליפות אירופה ()1972 שאני מקבל יותר רספקט כי אני
ובגביע העולם בכדורגל הייתי על השער ,מצטלמים איתי
( ,)1974פרש ממשחק מדברים איתי ויום אחד אחרי
אחד האימונים ,אני רואה את
בשנת 1982ופתח המאמן הפולני ולדמאר לגיין
בקריירת מאמן. שאני מאוד הערצתי ,גם התאמנתי
אצלו קצת ,פעמיים אלוף אולימפי
וגם היחיד שעשה את זה בשתי קטגוריות משקל שונות ,ואני ישר ניגש
אליו " -מה שלומך?" -והוא אומר לי " -כל הכבוד על השנה" -אנחנו
מדברים ותוך כדי שאנו מדברים עוברים לידנו ג'ודאים ומסתכלים
עליי ולוחצים לי את היד ,מתעלמים ממנו ,עכשיו אמרתי טוב ,הם לא
יודעים שזה לגיין כי הם לא יודעים ,אבל כמה שעצרו לדבר איתי
אמרתי להם " -זה לגיין ,פעמיים אלוף אולימפי" -ואז אמרו " -אהה
נעים מאד" -והמשיכו לדבר איתי ,המשיכו להתלהב ממני ,אמרתי לו
- "I'm sorry" -הוא אומר - "It's OK" -ישבתי בחדר ,אני זוכר,
אמרתי " -תראה מה זה ,הרי יש לך פה פעמיים אלוף אולימפי ,פי
כמה יותר טוב ממך ובקושי התייחסו אליו ,התייחסו אליך ,אתה
רואה מה זה אנשים? מעניין מה שקורה עכשיו!".
לא מעניין מה שקרה ,אבל זה לא בגלל שמזלזלים ,פשוט זה דרכו של
עולם ,ילדים הולכים עם חולצה של מסי ,לא עם חולצה של מראדונה.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 37שניות עם אריק זאבי
וילדים הולכים עם חולצה של לברון וקרי לא עם לארי בירד הם לא
יודעים מי זה לארי בירד.
אמרתי לעצמי באותו רגע " -אריק תבין ,כשאתה תפרוש יתעניינו במי
שבא אחריך" -וזה באמת קרה ,אורי ששון ,ג'רבי וכו' – "ומה שיותר
חשוב ,כשאתה תפרוש ,תבין שאתה לא יכול להתרפק על מה
שעשית".
שזו תובנה חשובה.
באמת היה סיפור כזה ,חושב שזה חשוב לכל אחד להבין ,לא רק
בפרישה וכאלה ,כשאתה נמצא בסיטואציה חדשה; מגיע מנהל חדש,
חברה אחרת רכשה אותך ,אתה בתפקיד חדש ,קצת לכבוש את האגו,
תבין שזו סיטואציה חדשה .אני חושב שבכלל ,בסוף אם לוקחים את
זה צעד אחד קדימה אתה מבין שכל פעם אתה לא יכול להתרפק יותר
מדי זמן על הישגיי העבר ,כל הזמן לנסות להביא ערך מחדש ולראות
איך אתה היום ,בגלל זה ,כשכל פעם עושים לי את הדירוגים ,נגיד
עכשיו היה את הזה ...עם ההכרעה ,אתה זוכר? עשו היכל תהילה
בעולם הג'ודו לפני שבוע ,הורידו לי הישגים כדי שיהיה לי פחות
שורות כמו אז ,מצד אחד מעצבן אותי כי מה אתם מנסים לשכתב את
ההיסטוריה? מצד שני ,אני אומר מה זה משנה? אני אסור לי להיות
שם ,מה שהיה היה ,אם עכשיו תרשום בקיר עוד עשר מדליות ,מה?
אתה תעריך אותי יותר? ואם יורידו לי? אתה תעריך אותי ...אני כבר
מה שעשיתי הוא ...הוא קיבע את מעמדי עכשיו אני צריך לראות איך
אני ...בגלל זה אני מנסה לא להתעסק בזה.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 38
ערב טוב קהל נכבד
אתה מתחיל להרצות מול קהל ,ומה יותר מרגש? לעלות למזרן או
לבמה?
לא ,לעלות למזרן זה יותר מלחיץ ,למרות שהיו כמה פעמים על במה
שקיבלתי בלקאאוט שזו תחושה קשה מאוד כשאתה עומד כזה חסר
אונים ואתה כולך חם ומזיע ,היו גם רגעים כאלה ,אבל…
כי מה ,מה היה בהרצאה הזאת נגיד ספציפית?
זה לא טבעי לי לדבר מול אנשים ,אחד על אחד ראיונות אין לי בעיה,
אבל לבוא ולדבר אני לא אוהב את זה בכלל ,זה מצחיק.
כי זו הפרנסה.
ברמה שהאחיין שלי חגג בר מצווה לפני שנה ועשו לו משהו במסעדה
רק משפחה מצומצמת ,ואחי הזמין את אבא של אשתו לדבר ואת אבא
שלי והוא הזמין את אחי הגדול לדבר ואמרתי " -רגע ,מה הוא מזמין
אחים? אני לא תכננתי לדבר" -ואני יושב בצד ומתחיל לראות,
ולהתרכז רגע ,מה אני עומד להגיד ,אז הוא לא קרא לי אבל זה מראה
לך כמה אני לא מדבר.
לא טבעי לך.
כן ,אני אוהב לדבר על מה שאני מרגיש בנוח לדבר עליו ושאני טוב בו,
אין לי בעיה להפגין ג'ודו מול מיליון אנשים כי אני מרגיש בטוח,
והיום אין לי בעיה את ההרצאה שלי לעשות מול כל אחד כי אני
מרגיש בטוח ,אבל זו גם הייתה תחילת הדרך וגם זה היה מלחיץ אותי
כנראה בפורום הספציפי הזה שקיבלתי בלקאאוט.
היו שתיים ,אחד זה היה פורום כזה של עידן עופר ,הזמין כל מיני
אנשי עסקים אליו הביתה ,היו אנשים רציניים כזה ונלחצתי ,ואחד
היה בהילטון או בדן ,מלון דן ,גם באולם ענק כזה ,ונהיה לי חם כזה,
הצלחתי איכשהו לצאת מזה אבל היום זה פחות קורה לי ,אני יותר
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 39שניות עם אריק זאבי
מיומן .אני מניח שבהרצאה החדשה זה יקרה לי ,גם לפתח טריקים
תוך כדי כמרצה לאן לברוח וכאלה ,אבל קרב ג'ודו ,זה לחץ קצת
שונה ,אתה כל הזמן חושש כי יש לך משתנה ,אם הייתי קופץ לגובה
נגיד ,נראה לי הייתי פחות חושש כי אני תלוי רק בעצמי ,פה יש לך
יריב שאתה לא יודע איך הוא יגיב ,מה הוא יעשה אז הלחץ…
זה לא אתה מול עצמך בעצם.
כן ,כן ,גם ,כל תחרות ,בטח אם מדברים על אליפות העולם,
אולימפיאדה ,אין בהרצאות איזו הרצאה כזאת שאם אתה מצליח בה
כבשת את העולם או אם נכשלת בה אתה לא תרצה יותר בחיים,
החשיבות של כל תחרות בג'ודו יותר גדולה ,אבל עדיין יש התרגשות
ויש פרפרים ויש לבוא ולעמוד ולתת את הקרב הכי טוב ,אבל יש
קרבות שאתה יוצא ואתה אומר " -יאללה ,לא הייתי טוב" -ואתה
מבואס מעצמך.
יש גם הרצאות כאלה.
כן ,מדבר עכשיו על הרצאות ,יש הרצאות שאתה יוצא ואתה אומר -
"וואי הייתי טוב" -ויש הרצאות שאתה אומר "-יאללה איזו טעות
עשיתי" -אבל זה דומה.
יש דברים מהג'ודו שעוזרים לך להתמודד עם זה בהרצאות?
כן ,בטח ,כל קודם כל הדרך שבה אני מוריד לחץ ,אני עושה סוג של
דמיון מודרך עושים או סימולציה וגם לפני הרצאה אני כל פעם חוזר
על ההתחלה -מה הפתיח ,לא לשכוח ,דגשים כאלה שחשובים לי ,גם
לנסות ,נגיד לפעמים כשקורה פשלות בהרצאה ופתאום אדם עולה אז
אתה אומר טוב ,אתה מתרכז קדימה ,אתה לא מנסה לחשוב מה זה,
כמו שכשנפלת בקרב אתה לא יכול לחשוב איך נפלת ,אתה צריך
להמשיך את הקרב הזה וגם אחרי בלקאאוט המשכתי ואתה לא יכול
להגיד " -יאוו אתה נלחם עם עצמך" " -יאוו איך היה לי בלקאאוט" -
ומצד שני אתה אומר " -אסור לך לחשוב על זה עכשיו כי אחרת אתה
תפשל בהמשך ההרצאה" -זה מאוד דומה לקרב .יש גם המון הפרעות
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 40
בהרצאות ,הרצאות זה לא משהו סטרילי ,לשמחתי פגשתי את זה
יחסית כשכבר הייתי יותר משופשף.
טלפונים מצלצלים ,אנשים קמים ,הערות מהקהל.
מבין שאסור לך להתייחס לזה ,צריך להתרכז ,גם בזום כשיש כל
מיני ...אם נגיד הקורונה הייתה קורית שמונה שנים אחורה כשרק
התחלתי והייתי צריך לעשות בזום יכול להיות שהייתי חוטף בראש,
הרבה מרצים בתחילת דרכם אני יודע שהזום גמר אותם.
כן ,זה מאוד קשה.
מאוד קשה.
לפני כמה חודשים הזמינו אותי ,לא בזום אבל בהרצאה אולם של 100
איש יושבים לך 50והם כולם עם מסכות ,כן ,ואתה מולם ואתה לא
רואה הבעות פנים זה נורא קשה ,אתה לא יודע אם הוא מחייך ,הוא
צוחק ,הוא מפהק ,הפידבק הזה מהקהל הוא כל כך חשוב למרצה.
כן ,כן ,זהו ,אז עוד בהרצאות ,נגיד סטנדאפיסטים בכלל הם לא
מצליחים בזום ,אין קהל ,אתה צריך חומר .עברתי הרבה דברים שגם
חישלו אותי ,כל מיני חוויות מתחיל אבל זה מעניין ,אתה מרגיש
באיזשהו מקום סוג של פרפורמר וזה משהו שכשאתה פורש לא חושב
שעוד יהיה לך שאתה תעמוד ותיתן קרב ,תיתן שואו ,זה כיף ואתה כל
פעם ...אבל מפחד שאולי זה ייגמר ,צריך לעשות עוד דברים ,הקורונה
קצת גרמה לזה ,עוד לפני הזום התבטלו לי עשרים ואחת הרצאות
ואמרתי "וואו".
אני הייתי בהלם ,היה את הסגר הראשון ,ישר הקפאתי את כל
המשכנתאות וכאלה ,ובסגר הראשון לשמחתי גם אין הוצאות ,היה
קטע כזה ,קצת בבית ואין הכנסות ,בנק ירושלים חידש את החוזה
איתי שזה הציל אותי ,אז יצא שהייתה לי איזו הכנסה קבועה משם
ועוד עשיתי...דווקא אימונים בזום לא גביתי .מה עוד היה לי? היה
עוד איזה משהו קטן ,איכשהו בגלל שהכל כזה קפא אבל היה משהו
אז הצלחתי לשרוד ,ואמרתי " -טוב ,זה המצב ,מה עושים?".
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 41שניות עם אריק זאבי
-אמרתי " -יאללה ,בוא ננסה זום" -ממש כשהיה בהתחלה,
בחיתולים ,עוד החברות בכלל לא הבינו לאן הולכים ,לא ידעו לאן
ללכת ,אבל עשיתי עם הסוכן שלי ...עשינו איזה תשע הרצאות
בהתנדבות לעמותות ,הייתה תקופה שגם עמותות וגם בתי ספר רצו
לעשות משהו לתלמידים ואמרתי " -אני עושה בחינם" -התחלתי
לתרגל את זה ,בהתחלה אפילו אני זוכר שהתחלתי מקום אחד
במרתף ,זה לעבוד כש… כדי שיראו את המצגת עמדתי שם מאחורי
הפלזמה כשכל פעם שאני שם אני זז ורואים את המצגת ,עד כדי כך
כאילו לא לעשות שיתוף וזה לא עבד טוב .והבנתי שצריך להוריד את
הקטע הזה ולהוריד את זה ולהדק את זה והגעתי לאיזה משהו כזה
שהוא מאוד מהיר ,וחברות התחילו בעדינות כזה עם הזום והתחלתי
לקבל פידבקים לא רעים .גם עשיתי על ההתחלה איזו הרצאה בשידור
חי בחינם ,לא הרצאה זומית אבל גם שמשודרת לאנשים בבית ,הבנתי
שצריך לנסות להציל משהו.
מדיה חדשה ,כן.
אז עשיתי את זה והאמת שבנגלה השנייה ,בסגר השני ,כבר כולם עברו
לזום ,הייתי במצב טוב והתחלתי לעבוד על כל מיני דברים שרציתי
הרבה זמן לעשות ולא היה לי זמן אליהם -סיימתי לכתוב ספר ילדים.
וואלה.
כן ,כן ,לא יודעים ,עכשיו אנחנו בשלב האיורים ,אנחנו רוצים שהוא
ייצא בראשון לאפריל.
מותר להגיד את השם שלו?
כן ,כן ,האמת שלא סגורים ,בינתיים הוא נקרא 'נועה הלוחמת
הקטנה' ,זה בעצם סיפור ילדים על נועה שהיא לוחמת ג'ודו ,היא
ג'ודאית קטנה שהרעיון הוא גם לספר סיפור אבל לתת תובנות כאלה
מנטליות נקרא לזה .נועה הספציפית הזאת היא קצת נשענת על הבת
הקטנה שלי שהיא מאוד רזה ונמוכה ,עכשיו היא כבר לא נמוכה אבל
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 42
היא עדיין רזה ,ושהמאמן בוחר בה להתחרות בתחרות ג'ודו והיא
מפחדת כי הילדות גדולות ממנה ושוקלות יותר ממנה והוא מסביר
לה שנכון שהן יותר גדולות ממנה והכוח הפיזי חשוב אבל הכוח
הפנימי הוא הרבה יותר חשוב ואת אמנם יותר קטנה אבל את יותר
זריזה ,את צריכה לנצל את היתרון ,ובניתי את זה ככה שגם היא
מתרגשת מתחרות ,בניתי סיפור שהוא סביב הג'ודו ,אבל בעיקר מדבר
על ההתמודדויות לא על הקרב הספציפי ,תהליך מאוד מעניין .עשיתי
את זה עם זמורה ביתן עם הוצאת ספרים .את הפודקאסט התחלתי
שזה…
כן ,בוא נדבר עליו רגע ,יש לו שם מיוחד.
קוראים לו " 43שניות" כמו ההרצאה החדשה שלי גם לה קראתי "43
שניות" ,זה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בקורונה ,סיימתי לכתוב
אותה ,הרבה זמן רציתי לעשות את זה ,גם בקטע של לחדש.
על מה היא מדברת בעצם? על אותו רגע?
היא יוצאת מאותו רגע ,יש שני דברים מרכזיים שאני מדבר עליהם
שם ,אחד זה על הפחד מכישלון ,כי בעצם השאלה שנשאלתי הכי
הרבה אחרי לונדון זה " -נו ,אתה לא מצטער שלא פרשת לפני?" -
ובעצם השאלה הזו גרמה לי להבין כמה פחד נוכח אצל אנשים,
הרגשתי שהם מצפים שאני אגיד להם " -כן ,כן ,עשיתי טעות" -כדי
שהם ירגישו טוב עם עצמם שהם לא…
שהם ויתרו.
כן ,כי גם הם יכולים להיכשל ,נושא אחד שהבנתי כמה הוא נושא
כבד ,כמה אנשים לא מממשים את הפוטנציאל שלהם ,כמה ילדים
מפחדים להתמודד כי אולי הם יפסידו ולא מבינים שזה חלק בלתי
נפרד ,אז זה נושא אחד.
נושא שני זה הפרישה ,פתאום אתה מוצא את עצמך ,אפרופו מה
שאמרתי 'אגו' ,שאתה צריך להמציא את עצמך מחדש ויש כמה
נקודות כאלה שהם ...זה שני הנושאים העיקריים.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 43שניות עם אריק זאבי
הרבה זמן רציתי לדבר על לונדון ,אבל לא היה זמן ,זה לסדר
וההרצאה הראשונה עברה טוב ,מה תעשה? אבל עכשיו החלטתי
שהנה זו ההזדמנות אז אני כבר מוכן איתה ,אם מישהו יזמין תהיה לי
אותה ,אבל אני עדיין לא דוחף אותה כי אני מרגיש שהיא עוד לא
מספיק בשלה .והפודקאסט שהוא סופר מעניין שהרבה זמן רציתי
לעשות אותו בפורום הטלוויזיוני ,לא יודע ,אני הולך לעשות ...בסוף
אמרתי " -יאללה ,אני עושה את זה לבד" -לא צריך אף אחד ומאוד
נהנה מזה.
כן ,יש שם כמה רעיונות מאוד מעניינים ואורחים מעניינים .אנחנו גם
נשים באתר קישור גם לפודקאסט הזה שמי שרוצה יוכל להיכנס.
הקשבתי לפרק עם אדיר מילר שעשית ,הפרק הראשון נדמה לי.
כן ,הוא הראשון.
הראשון? כן ,מרתק ,מרתק ,מרתק ,מרתק.
אדיר ...הוא פילוסוף ,גם אותי הוא הפתיע ,אתה לוקח את אדיר ,כי
אתה יודע שמקסימום יצא רק מצחיק.
כי תמיד הוא אחלה מרואיין אבל היה שם…
כן ,זה היה מצחיק ,אבל זה היה מאוד עמוק.
כן ,בדיוק .אדיר הוא מאוד מאוד חכם ואולי יצא לי מזל בקורונה
שכולם היו זמינים ,סושארד בארץ ,ממתי הוא בארץ? גם זמינים וגם
זה היה בנקודה כזאת שמחפשים מה לעשות ,כולם אמרו " -כן ,כן" -
אמרתי – "וואלה ,איזה מגניב" ,זהו ,והשתדלתי בהתחלה להימנע,
אני עדיין לא מראיין ספורטאים.
אה באמת?
ספורט בכלל ,כדי שזה לא ייתפס כפודקאסט כספורט ,אני גם
בהתחלה נצמד לאנשים עם פרופיל תקשורתי גבוה כדי שזה יצבור
איזה קהל אבל בהמשך יש עוד הרבה אנשים מעניינים וסיפורים
מעניינים שאני אגיע אליהם ,אבל כרגע מנסה ללכוד את כל מי
שאפשר.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 44
הדור הבא
הקמת גם את הקרן למצוינות בספורט ,ספר עליה קצת ,מה הרעיון
שם?
בעצם הרעיון הוא לשנות את הספורט בישראל ,עד כדי כך ,מאוד חרה
לי כל השנים שאנחנו נמצאים במקום כל כך נמוך ספורטיבית ,יש
איזו חגיגה עכשיו עם המדליות באליפות אירופה כאילו אנחנו
מעצמה ,יש איזו תחושה גם בג'ודו ,איזה אימפריה ...תאמינו לי
אנחנו במקום לא טוב ,אנחנו מקום 89בעולם ,בהישגים אולימפיים
זה נמוך מאוד ,מדינות בגודל שלנו ...אנחנו עם תשע מדליות
אולימפיות ,בולגריה עם ,217פינלנד ,303דנמרק ,194אפילו
לליכטנשטיין יש ,10באמת...
שזה ממש מעליב.
זה מאוד מעליב ובניגוד למה שחושבים אין בעיה במנטליות
הישראלית ,אחרת לא היינו מצליחים בתחומים אחרים ,אין בעיה
בגן היהודי.
אז איפה הבעיה?
יש מעל 700מדליות אולימפיות שהושגו על ידי יהודים ,הבעיה היא
שאין שיטה בארץ ,אין מערכת ,זה הכל מקרי כמו שסיפרתי לך,
התחלתי ג'ודו ,כן ,והמנהל שכן שלי ,אם הוא היה בענף אולימפי
אחר שלא מתאים ליכולות הגופניות שלי לא הייתי ספורטאי
אולימפי ,יכול להיות פה מייקל פלפס הישראלי אם הוא לא גר ליד
בריכה הוא בכלל לא יודע שהוא מוכשר בשחייה ,אתה יודע מה? גם
אם הוא גר ליד בריכה ,מישהו צריך לזהות את זה ולטפח את זה.
כמו שאמרת בסיפור עם רלף קליין ,רבים יגידו ,יכולת גם להיות
כדורסלן בטעות.
נכון ,אגב ,יכול להיות שפספסתם את הכדורסלן הכי טוב.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 45שניות עם אריק זאבי
יכול להיות.
אין איזו מערכת שמאתרת ,בונה ,מכוונת ,כל הספורט הישראלי
מורכב על ידי חוגים פרטיים שבדרך כלל המאמן מתפרנס מכמות
הילדים ו…
גורע מהאיכות.
כן ,ואז כל המומחיות של המאמן זה איך אתה מחזיק קבוצה גדולה
ואיך אתה משאיר...
בעצם שיווק.
כן ,כן ,עכשיו ,אין בעיה עם חוגים ,אין בעיה שילד יעשה ספורט ,אבל
אין לזה מערכת מקבילה של מצוינות ,היחידים שמאמנים
באוריינטציה של מצוינות -אני אומר את זה בהכללה -זה מאמני
נבחרות ישראל אבל נבחרות ישראל מתחילות בנוער-בוגרים ,עד אז
יש ואקום מאוד מאוד גדול ובעצם אני רציתי ליצור איזושהי שיטה
שעושה תהליך נכון מתחילת הדרך ,משלב האיתור ,אני בא לבתי ספר
ועושה מבחני מחוננים לספורט ,מאתר את הילדים שזה משהו שלא
קיים וזה מדהים לראות כמה זה מצליח ,יותר ממה שאני חשבתי,
70%מהבנות שמצאתי עד היום הן לא היו בספורט לפני כן ,אפילו לא
בחוג.
אז מה? איך האיתור הזה נעשה אם לא היו בשום חוג?
אני בא לבית הספר ואני עושה להם מבחנים ואני מגלה מי מוכשר
בספורט 70% ,מהבנות שמצאתי ,שאמרתי להן אתן תותחיות ,הן לא
עשו ספורט לפני כן ,ככל שאתה הולך לפריפריה זה יותר חמור ,במגזר
הערבי נגיד רק אחד מה 25-שמצאתי עשה ספורט ,כדורגל כמובן ,אם
אתה לא בכדורגל אתה לא משחק שום דבר במגזר.
דבר שני נתתי להם להתנסות בשלושה ...האידיאל הוא לתת להם
בכל דבר אבל צריך להיות פרקטי ,אז שלושה ענפי ספורט אולימפיים
שונים עם שלושה מאמנים הכי טובים ,בעצם עושים אתלטיקה ,תמיד
אני בוחר ענף כדור מסוים ועוד ענף אולימפי נוסף ,נותן להם
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 46
להתנסות בכמה ענפים ,גם כי זה נכון יותר לבנייה הקוגניטיבית
שלהם ,ילדים צריכים לעשות...
מאיזה גיל כבר?
מכיתה ג' ,אבל לפעמים אני מתחיל ב-א'.
וואו.
ואחרי זה אני מכוון כל ילד לענף שהכי מתאים לו ,בכיתה ו'-ז' הוא
אמור כבר להתמקצע בענף שבו הפוטנציאל שלו ,בעצם אני קודם כל
עוזר מאוד למאמנים בארץ כי המאמנים שעובדים איתי הם מאמנים
אולימפיים תחרותיים שאני מאפשר להם לאמן בבוקר ובצהריים
כשהם לא עובדים -הם גם מרוויחים יותר כסף ,גם מאמנים כאלה
שנמצאו מתאימים ורוצים ,זה לא חוג שזורקים עליך ,שההורים
מכריחים ולא בא לו בכלל להיות שם ,וגם הם מאמנים תחרותי אז הם
נהנים מזה.
דבר שני ,הילדים בעצם מקבלים הזדמנות להתנסות בכמה ענפי
ספורט והם מגלים ...ויש כל כך הרבה מיתוסים שנשברים ,בנות ש-
"מה אני? אני איך משחק כדור?" -פתאום מגלות שהן טובות
בכדורסל ,למה לא הולכות לכדורסל או לכדורגל? כי זה נראה מצחיק,
אבל זה רק תרבותית זה לא… וילדים או בנות שהייתה להן רתיעה
מג'ודו והן עושות ג'ודו אומרות " -וואלה אני טובה בג'ודו" -כי אתה
יודע ,הרבה פעמים עד שאתה לא מנסה…
ערן :מפתיעות את עצמן.
אריק :כן ,טוב ,הבן שלי שיחק שחמט תקופה ,כי בגן הביאו מורה
לשח ואני שיחקתי בצעירותי ,אבל לא חלמתי בגיל ארבע ללמד את
הבן שלי שחמט ,זה נראה לי קשה ,ואני רואה שהוא משחק ,הוא
התחרה באליפויות ישראל ,הוא גילה שהוא תותח ,עכשיו ,רק כי
נתנו לו לטעום אחרת אני בכלל לא הייתי ...יש כל כך הרבה ילדים
שהם לא יודעים מה הכישרון שלהם כי הם לא התנסו בזה.
אז זה העמותה ויש לי פרויקט -חלק מהפרויקטים שלי ,גם חברתיים
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 47שניות עם אריק זאבי
נגיד עדיין תמיד תחרותיים -יש לי פרויקט ריצה לקהילה האתיופית
50-40רצים שאיתרנו שהם מתאמנים תחרותי ,אולימפי ,באנו עשינו
בכל השכונות הכי קשות שמצאנו ,פרויקט מדהים ,גם הוא מאוד
הישגי .בקיצור ,אני מנסה לשנות את הספורט ,זה לא פשוט כי זה
תהליכים מאוד ארוכים אבל מאוד מספק.
מדהים ,מה עוד ממלא את העשייה שלך?
אני בעצמי מאמן ג'ודו ,זה דבר שאני הכי אוהב לעשות ,יש לי קבוצה
בהדר יוסף ,כמו שאמרתי ,בגלל שאני לא צריך להתפרנס מחוגים,
חוץ מילדים שגדלו אצלי אני בעצם מאמן נבחרת של רשת מועדונים
גדולה שנקראת מרכז רפאל ,היום כבר חברנו למכבי תל אביב ,אנחנו
נקראים 'מכבי רפאל תל אביב' ,בעצם זה שני מאמנים ,לוטן ואיתי,
שיש להם מלא חוגים בכל תל אביב ,בשיא שלהם לפני הקורונה ,היום
הקורונה ריסקה את כל החוגים ,הם היו עם 800-700ילדים ,ונוצר
מצב שיש להם כבר בכיתות ד' כאלה טובים שרוצים להמשיך ,לא רק
חוג ,רוצים יותר מקצועי.
כן ,יפה.
ולא היה להם בהתחלה מענה כי הם בעצמם מאמנים ,מתי? וכשאני
סיימתי את דרכי בנבחרת הקדטים ואמרו – "אריק ,מעניין אותך
לאמן?" -אמרתי " -מאוד מעניין" -ובעצם כל הילדים האלה ,מכיתה
ג'-ד' ,מתחילים להגיע אליי ,ג'-ד' מגיעים פעם בשבוע ,המוכשרים של
ד'-ה' פעמיים וכיתות ה'-ו' מגיעים שלוש פעמים בשבוע להדר יוסף
ואני מאמן אותם ,הייתה אצלנו תחרות ...יש לנו קבוצה מטורפת
בכיתה ו' ,הכי חזקה בארץ ואני נהנה מזה בטירוף ,גם אני מאמן
תחרותי ,גם הילדים מדהימים ,זה הדבר שהכי ממלא אותי.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43שניות עם אריק זאבי 48
עם המבט קדימה
אם זה היה ריאלי ,היית חוזר להתחרות? היית רוצה?
כן ולא .לא כי באמת שבעתי ,זה היה יותר מדי .אני זוכר שכשטסתי
פעם ראשונה עם נבחרת הנוער שלי כשאימנתי והגענו לתחרות ,יש את
השלב הזה שאתה נוסע עם האוטובוס ואתה רואה את אולם
התחרות ,זה השלב שהפרפרים הכי חזק ,אתה מבין שהגעת ,וראיתי
את אולם התחרות התחלתי להתרגש ,ואז אמרתי " -אריק אתה לא
מתחרט ,תירגע!" -הסתכלתי עליהם ואמרתי " -וואי איזה מסכנים"
-כי יש שם איזו התרגשות שהיא גדולה מדי ,שהיא כבר אתה אומר -
"די ,אני רוצה שייגמר" -גם בתור מאמן אני מאוד מתרגש.
מן הסתם ,אתה לא מתחרה אבל אתה עדיין כן מתחרה.
יש פרפרים אבל הם לא בעוצמה שאתה ספורטאי ,זה אוכל אותך .אז
מהצד הזה לא .אני אומר כן ,כי יש משהו בסגנון החיים של ספורטאי
שמאוד אהבתי ומאוד מתאים לי ,אני לא יודע אם הוא מתאים לי כי
אני ככה או שהתאמתי את עצמי כי חייתי שם.
שמה? מה?
קודם כל שבירת השגרה הזאת שכל שבועיים אתה טס לחו"ל ועניין,
זה כל הזמן כזה טס ,העובדה שאתה מתאמץ לפרקים קצרים ועוצר
אני מאוד כזה ...תן לי ספרינט ולעצור ,אני לא רץ מרתון ,אני
ספרינטר ,יש לך מעטפת.
אתה עטוף.
וקצת ראש קטן כזה.
דואגים לך להכל.
דואגים לך ,הכל בסדר ,אתה הקונצנזוס ,אתה ספורטאי אולימפי ,זה
אפילו לא כדורגלן שהקבוצה היריבה שונאת אותך ,כולם רוצים
בעדך ,היה משהו מאוד קל בזה להיות ספורטאי ,רק הלחץ ,זה הדבר
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il
43 49שניות עם אריק זאבי
היחיד שהוא באמת קשה ,סגנון חיים שאהבתי -גם להתחרות ,לבוא
למלחמה ,אהבתי את זה ,אני מאוד אוהב.
אני רואה את עצמי גם מאמן בעתיד ,זה משהו שהוא מאוד מתאים לי
וזה מאפשר לך גם - ,למרות שזה אינטנסיבי -מאפשר לך עוד זמן
לעשות כל מיני דברים קטנים שגם אם אתה מתאמן פעמיים ביום
עדיין זה ארבע שעות ,כן ,יש לך זמן ,את סגנון החיים הזה מאוד
אהבתי ,אבל זה גם קשה פיזית.
מה? יש לך איזשהו הרגל שאתה חושב שהכי תורם לך? מקדם אותך?
עזר לך להצליח?
אני חושב שיש בי איזה משהו שהתפתח אצלי של נושא של נקרא לזה
'התחקיר' כמו שקוראים לזה בחיל אוויר ,כל הזמן מנתח מה היה
ומה לא עשיתי בסדר ומה אפשר לשפר ואני מריץ כזה ...עושה את זה
הרבה גם בהרצאות ,אני אחד" - ...אם היה לך" " -לא הייתי צריך
פה".
ללמוד מזה.
כן ,יחסית בכנות ,בכנות פנימית יחסית גדולה ,אני כן יכול להגיד
לעצמי " -לא היית טוב פה" -ואני חושב שזה משהו שבעיניי מאוד
חשוב ,זה היה לי מגיל צעיר ,אני זוכר שנגיד אם מישהו היה מנצח
אותי ,נדיר מאוד שמישהו היה מנצח אותי פעם שנייה ,בטח
בצעירותי ,בבוגרים זה קצת קרה יותר ,לא יודע למה ,אבל בצעירותי
לא היה כזה דבר שהוא ניצח אותי ואחרי זה הוא ניצח אותי עוד פעם,
אני תמיד ישר…
למדת אותו.
כן.
עושים שינוי -הפודקאסט eranstern.co.il