סדר חברתי חדש - ספר הפרויקט

‫פרויקט גמר ‪ -‬רותם דרגצקי‬
‫בהנחיית פרופ' אדר' מוטי בודק‬

‫תוכן עניינים‬

‫תקציר ‪4 .........................................................................................................................‬‬

‫מיפוי שדה הדיון‬
‫השיח האקלימי ‪5-6 .........................................................................................................‬‬
‫‪7-8i..................................................................................................... adaptive-reuse‬‬

‫עמדת הפרויקט ביחס לסוגיה ‪9 ..........................................................................‬‬

‫מיקוד שדה המחקר‬
‫כיכר אתרים ‪ -‬סדרים חברתיים פוליטיים במרחב‪10-11 ..................................................‬‬

‫מתודולוגיית הניתוח‬
‫דיאגנוזה ‪ -‬סקירת אתר‪12-14 .............................................................................................‬‬
‫מהלך הפרויקט‪15-16 ..........................................................................................................‬‬

‫מתודולוגיית הפיתוח‬
‫פרוגנוזה ‪ -‬דיאגרמות ופרוגרמות‪17-21 ..............................................................................‬‬

‫שכבות הפיתוח‬
‫תכנון הפרויקט וההתערבות באתר‪22-51 .........................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה‪52 .............................................................................................................‬‬

abstract ‫אבסטרקט‬

‫ בעלי הון וחיי היומיום‬,‫אביבי מאז ומתמיד טמן בחובו מאבק בין כוחות שלטוניים‬-‫חוף הים התל‬
.‫של האזרחים בעיר‬

‫פנאי ונבנתה‬/‫ תוכננה כמרחב תיירות‬,‫ אשר מחברת בין שדרות בין גוריון וחוף הים‬,‫כיכר אתרים‬
.60-‫כפאר הפיתוח של שנות ה‬

‫ והביאה במקומם‬,)‫"חגיגה עירונית" שסילקה אוכלוסיות מוחלשות מצריפי מגורים (שכ' מחלול‬
‫סטרוקטורה של פלטפורמות וקידשה את הצורך‬-‫אדריכלות מודרנית ששילבה בטון בבינוי מגה‬

.‫ברכבים בעיר‬

‫ מוזנח‬,‫ הכיכר ניתקה ויצרה ניכור ברקמה העירונית ואף הפכה למפגע עירוני ענק‬,‫במרוצת הזמן‬
.‫ונכשל‬

‫ התכנית השנויה במחלוקת על אחת‬,‫ לאחר שנים של מאבקים ציבוריים וסביבתיים‬,‫כיום‬
‫ התכנית קוראת להרוס את הכיכר האייקונית לצורך‬.‫הקרקעות היקרות ביותר בישראל אושרה‬

.‫ קומות‬25 ‫בניית שני מגדלים בעלי‬

‫ תוך שימוש ומיתוג‬,Adaptive Reuse ‫ מציע לשמר ולהחזיר את רוח המקום בעזרת‬,‫הפרויקט‬
‫ המטרה המרכזית היא לאחות את הרקמה‬.‫של ערכי הקיימות והפחתת טביעת הרגל הפחמנית‬
‫ ולא לרווחי‬- ‫העירונית ולחבר את העיר והים בפרויקט אוטופי שכולו מיועד לטובת תושבי העיר‬

.‫ העירייה והיזמים‬,‫המדינה‬

The Tel Aviv seafront has always been fraught with a struggle between
governmental forces, capitalists and the daily life of its citizens.
Atarim Square, connects between Ben Gurion boulevards and the promenade,
was initially designed as a tourist/leisure space and was considered the
splendor of development in the 1960's
A so called “urban celebration”, that banished a disadvantaged population
from its own residential shacks in "Mahlul" neighborhood, instead , it
has promoted a more modern and concrete centered mega structural
architecture of platforms and sanctified the need for vehicles within the
city parameters.
In the course of time, Atarim Square contributed to the opposite direction
that was initially intended to, the square was cut off and create an
alienation in the delicate urban fabric and even became a huge neglected,
failed urban space.
Today, after many years of public and environmental negotiation, the
controversial plan for one of the most expensive pieces of land in Israel
has been approved. The plan calls for demolishing the iconic square to build
two 25-story towers.
this project proposes to preserve and restore the "genius loci" of Atarim
Square by using an adaptive reuse methodology, by using sustainability
methods and values intend to reduce carbon footprint.
the main objective is to unite the urban fabric and connect the city to the
seafront in a utopian project that is entirely intended for the benefit of
the city’s residents – and not for the profits of the state, the municipality
and the entrepreneurs, initially Atarim Square was meant for the city’s
residents to use and so it shall be.

‫השיח האקלימי‬

‫המשבר הסביבתי‪ ,‬שנוצר כתוצאה מהפרת האיזון האקולוגי על ידי ניצול‬
‫יתר של משאבי הטבע‪ ,‬קיבל הכרה בשיח המדעי והציבורי‪ ,‬יחד עם התובנה‬
‫לפעולה מיידית על מנת למנוע את השפעותיו ההרסניות‪ .‬פעולה זו תינתן‬
‫על ידי חינוך‪ ,‬מיתוג ושימוש מושכל ומאוזן במשאבי הסביבה‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בכלכלה מעגלית וטיפוח האלמנט החברתי‪ .‬להתמודדות זו נוספו הסכנות‬
‫הסביבתיות הנגרמות על ידי תהליכי המודרניזציה אותם מובילים האדם‬

‫ותרבות הקפיטליזם והייצור הבלתי נדלה‪)McWhorter, L. & Stenstad, G. 2009( .‬‬

‫תהליך הבניה צורך משאבים רבים ומזהם‪ ,‬והפיתוח המואץ הבא על חשבון‬
‫שטחים פתוחים‪/‬הריסה של הקיים‪ ,‬מהווים מרכיב מרכזי ביצירת הבעיה‬
‫ועל כן גם מהווים הזדמנות ליצירת שינוי‪ .‬לדעת רבים‪ ,‬התשובה בתחום‬
‫התכנון צריכה להינתן באמצעות מערכת המתקיימת בכל היררכיות התכנון‪.‬‬

‫האחריות הציבורית נדרשת לפעול בקנה מידה אזורי‪ ,‬לפתח כלים למרחב‬
‫העירוני‪ ,‬להכיל עקרונות מקיימים בתכנון מבנים חדשים וקיימים ולשדרג‬
‫את המרחבים שפוגעים ברקמה העירונית‪ .‬תכנון מקיים מחייב בחינה כוללת‬
‫של המערכות השונות‪ ,‬תוך שיתוף אינטגרלי הנותן מענה למערכת המורכבת‬

‫כיחידה שלמה‪)McWhorter, L. & Stenstad, G. 2009( .‬‬

‫הנושא האנרגטי הוא נושא מרכזי בשיח האקדמי והמעשי ברמה המקומית‬
‫והעולמית‪ ,‬בכל הנוגע לקיימות והתמודדות עם משבר האקלים‪ .‬הפקת‬
‫אנרגיה גורמת לצריכת משאבים סביבתיים ולפליטת מזהמים‪ .‬על פי נתוני‬
‫המועצה לבניה ירוקה בארה"ב‪ ,‬סקטור הבניה למגורים ולמסחר אחראי‬
‫לפליטת ‪ 39%‬מהפחמן הדו‪-‬חמצני במדינה‪ .‬לפי נתוני המועצה הבריטית‬

‫הנתונים המקבילים מראים על ‪.47%‬‬

‫מרכזיות הנושא האנרגטי אינה מוטלת בספק‪ ,‬אך הוא מהווה רק חלק מסך‬
‫הנדבכים של הראייה המקיימת ‪ ,‬אשר מתכנסת לשלושה תחומי חיים‬
‫עיקריים‪ -‬חברה‪ ,‬סביבה ‪ ,‬כלכלה‪ .‬אחת הגישות ההוליסטיות של הקיימות‬
‫מתייחסת למדיניות הצמצום‪ ,‬שהיא אסטרטגיה ביצועית ליישום רעיונות‬
‫מקיימים‪ .‬שימוש מבני אדפטיבי חוזר‪ /‬שימור אדריכלי‪ ,‬הוא אחד הכלים‬
‫המרכזיים שהלכה למעשה מסייעים להפחתת ההכבדה על הסביבה‪ ,‬הן‬
‫מבחינת תהליך הבנייה שמצטמצם והן בשל אי הריסת המבנה הקיים‬
‫(הפקת חומרי הגלם שנחסכו ושינועם מסביב לעולם‪ ,‬צמצום משמעותי של‬
‫סך המשאבים שמעורבים בתהליך‪ -‬עובדים‪ ,‬משאבי טבע‪ ,‬עלויות כלכליות‪,‬‬

‫שינוע חומרים‪/‬פסולת בניה וכן הלאה)‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫תקציר‬

‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה הקודמת‪ ,‬האזורים הסמוכים לחוף יועדו לתעשייה‬
‫ולשימושים מזהמים‪ ,‬כגון בורסקאות ובית מטבחיים‪ ,‬והסמיכות לחוף‬
‫נתפסה בעיקר כמשאב אקולוגי שהשפיע על כיוון הרחובות וארגון הבינוי‬

‫עם פתיחות לאוויר הים בחלקי העיר הפנימיים (על פי תכנית גדס)‪.‬‬
‫בפיתוח החוף ניתן לזהות שלושה מעגלי זמן עיקריים המאופיינים בסדר‬
‫חברתי‪-‬פוליטי שונה‪ :‬המעגל הראשון‪ ,‬בשנות ה‪ – 30-‬כעשר שנים לפני‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬כשלעיר יש מעמד עצמאי בתוך המשטר הקולוניאליסטי‬
‫– מאופיין בזיהוי ערכיו הקפיטליסטיים של חוף הים‪ .‬מהלך זה‪ ,‬ביוזמת‬
‫פרנסי העיר‪ ,‬מבקש להסדיר את חוף הים באמצעות בעלי ההון‪ ,‬אל מול‬
‫התנגדות תושבי העיר מחד גיסא ותמיכתו של הממשל הבריטי מאידך‬
‫גיסא‪ .‬המעגל השני‪ ,‬בשנות ה‪ – 60-‬כעשר שנים לאחר קום המדינה – מעוגן‬
‫בסדר היררכי בין המדינה לעיר ובפיתוח משותף של החוף באמצעות חברה‬
‫עירונית ממשלתית‪ ,‬חברת “אתרים” ובשילוב של פרקטיקות מודרניסטיות‬
‫כרוח התקופה‪ .‬המעגל השלישי‪ ,‬בשנות ה‪ ,90-‬מסמן את התחזקות מגמות‬
‫הגלובליזציה והטרנס‪-‬לאומיות ועמן הפרטה של יוזמות עירוניות חדשות‬
‫בסמוך לשפת הים‪ ,‬המאותגרות על ידי קהילות הקשורות למקום ומתפחות‬
‫בו‪ .‬בכל אחד מן הסדרים החברתיים‪-‬פוליטיים במעגלי הזמן שלעיל ניכר‬

‫המאבק בין כוחות שלטוניים‪ ,‬בעלי ההון וחיי היומיום של האזרחים‪.‬‬

‫כיכר אתרים‪ ,‬אשר מחברת בין שדרות בין גוריון וחוף הים‪ ,‬תוכננה כמרחב‬
‫תיירות‪/‬פנאי ונבנתה כפאר הפיתוח של שנות ה‪ - 60-‬בעיצומו של הסדר‬
‫החברתי הפוליטי השני‪ .‬הכיכר לכאורה יצרה "חגיגה עירונית" שסילקה‬
‫אוכלוסיות מוחלשות מצריפי מגורים (שכונת מחלול)‪ ,‬והביאה במקומם‬
‫אדריכלות מודרנית ששילבה בטון בבינוי מגה‪-‬סטרוקטורה של פלטפורמות‬
‫וקידשה את הצורך ברכבים בעיר‪ .‬במקום לפשט את הקשר בין העיר לים‪,‬‬
‫כיכר אתרים סיבכה אותו באמצעות לבירינת רב־מפלסי‪ ,‬לא נגיש‪ ,‬לא נעים‬
‫ובסופו של דבר גם לא מתפקד‪ .‬מה שהתחיל כאמביציה אדריכלית להחליף‬

‫את הרחוב המסורתי‪ ,‬נהפך מהר מאוד לחורבה מפוארת‪.‬‬

‫הפרויקט‪ ,‬מציע לשמר ולהחזיר את רוח המקום בעזרת ‪,Adaptive Reuse‬‬
‫תוך שימוש ומיתוג של ערכי הקיימות (פרוגרמות מקיימות כגון גינות‬
‫קהילתיות‪ ,‬חנויות מסחר מעגלי יד שנייה‪/‬פופ‪-‬אפ‪ ,‬משרדים ברי השגה‬
‫והפחתת טביעת הרגל הפחמנית ע"י מניעת הריסת המתחם ובניית המגדלים)‬
‫לאחות את הרקמה העירונית ולחבר את העיר והים בפרויקט אוטופי שכולו‬

‫מיועד לטובת תושבי העיר‪ -‬ולא לרווחי המדינה‪ ,‬העירייה והיזמים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪adaptive - reuse‬‬ ‫שימוש חוזר אדפטיבי‬

‫הפעולות והפרוצדורות המקצועיות הנהוגות בהסבת־מבנים‪ ,‬רבות ומגוונות‬
‫ונעות בטווח שבין הרס מוחלט לשחזור מלא [רסטורציה]‪ .‬מגוון מונחים‬
‫משמשים לתיאור פעולות אדריכליות בהסבת־מבנים‪ :‬שיפוץ‪ ,‬שחזור‪,‬‬

‫שימור‪ ,‬ייצוב‪ ,‬בנייה־מחדש‪ ,‬תוספת בנייה‪ ,‬שינוי ייעוד‪ִ ,‬מחזור וכן הלאה‪.‬‬
‫(‪)MacGilvery 1988‬‬

‫סקירה מקיפה של הספרות המקצועית העוסקת בשימור ובהסבת־מבנים‬
‫על גוניה מראה‪ ,‬כי מרביתה מתמודדת בעיקר עם ההיבטים הטכניים של‬
‫התאמת הבניין לשימוש החדש‪ ,‬אולם אינה מתמודדת עם משמעותה של‬
‫פעולת ההתערבות כשלעצמה‪ ,‬ואינה מציעה מושגים מורכבים דיים‪ ,‬ועם‬
‫זאת מדויקים‪ ,‬להתמודדות עם היבטים בלתי־ מוחשיים ובלתי־ניתנים‬
‫לכימות של התערבות במבנים קיימים‪ .‬הסבת־מבנים מוגדרת כיום בעיקר‬
‫באמצעות המונח אדפטציה (‪ - )Adaptive Reuse‬גישה החותרת להתאמת‬
‫הבניין לייעודו החדש בצורה המיטבית‪ .‬גישה זו מתמקדת בהיבטים‬
‫היישומיים של השינוי‪ ,‬תוך שימוש בפרוצדורות טכנו־מדעיות‪ ,‬המוכרות‬
‫מפרקטיקות של שימור מבנים‪ .‬רובן המוחלט של התיאוריות בתחום‬
‫הסבת־המבנים מונחות על ידי הגישה האדפטיבית ומתמקדות בשימושיות‬
‫וביישומיות ‪.‬האדפטיביות אינה מופיעה בהן רק כמושג טכני־מקצועי אלא‬

‫כתפיסה כוללת‪ ,‬בעלת תוקף עיוני ותיאורטי‪)Casal, 2003( .‬‬

‫שימוש חוזר אדפטיבי‪ ,‬מתרחש כאשר פרטים או קבוצות יוצקים תוכן חדש‬
‫למיכל קיים‪ -‬כדוגמת בניין‪ ,‬תשתית‪ ,‬מקום או אזור‪ .‬התוכן שיצקו יהיה שונה‬

‫מזה שעבורו תוכנן המיכל במקור ‪ -‬ועל כן המונח אדפטיבי; "הסתגלותי"‪.‬‬
‫(‪ .)robligio, 2016‬זהו תהליך שינוי מבנה תוך התאמתו למטרות ולדרישות‬
‫פונקציונליות ומבניות חדשות‪ .‬שימוש חוזר עוסק ברצון להמשכיות‪ ,‬כזו‬
‫המתייחסת בו זמנית להיבטים פיזיים כמו גם לרוח המקום והמבנים הקיימים‪,‬‬

‫וכמו גם להיבטים אקלימיים הנוגעים לצמצום טביעת הרגל הפחמנית‪.‬‬

‫אחת ההצהרות שהשתרשו בשיח האדריכלי כמעין "מניפסט" לא רשמי של‬
‫התנועה המודרניסטית‪ ,‬היא משפטו של האדריכל האמריקאי לואיס סאליבן‬
‫("‪ – )Sullivan Henry Louis "form follows function‬צורה נובעת מהפונקציה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הצרכים התפקודיים של הבניין על חלקיו השונים קובעים את הצורה‬
‫ולא להפך‪ .‬הצהרה זו מצביעה על הקשר הישיר‪ ,‬בין השימוש של המבנה‬
‫האדריכלי‪ ,‬לצורתו החיצונית והארכיטקטורה שלו‪ ,‬ומציגה את עצם קיומו‬

‫של קשר יסודי זה כתנאי להגדרת ערכו התרבותי‪-‬אמנותי‪.‬‬
‫בניגוד למבני התעשייה הפונקציונאליים‪ ,‬המתכוננים על פי עיקרון זה של‬
‫סאליבן‪ ,‬שימוש חוזר אדפטיבי הוא התהליך ההפוך – התאמת התוכן למיכל‬
‫(‪ .)Robligio,2016‬לא מדובר רק בחשיבה מחודשת על התוכנית‪ ,‬אלא במרקם‬

‫הבניין וכיצד להתאים וליצוק אליו את התוכן החדש‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫השיח האקלימי‬
‫צמצום הבניה יביא באופן ישיר לצמצום שימוש במשאבים בכלל והמתכלים‬
‫בפרט כשהם מהווים את בסיס הפירמידה‪ ,‬כדרך חיסכון ולהפחתה מרבית‬
‫של הפגיעה בסביבה‪ .‬האדריכל פריי אוטו טען כי "בניין אקולוגי משמעותו‬
‫לא לבנות בכלל"‪ ,‬אך תהליך של שימוש חוזר הינה הדרך המשמעותית‬
‫לשינוי שמשלב המשך התפתחות וצמיחה‪ .‬שימוש חוזר במבנים מתבצע‬
‫באמצעות שיקום מבנים קיימים והתאמתם לצרכים משתנים ולטכנולוגיות‬

‫חדשות‪ ,‬במקום הריסתם ובניית מבנים חדשים‪)Otto ,2006( .‬‬

‫‪ 1.1‬הקשר בין משבר האקלים לענף הבנייה‬

‫‪ 1.2‬היערכות למשבר האקלים עיריית תל אביב‬

‫‪6‬‬

‫עמדת הפרויקט ביחס לסוגיה‬

‫כיכר אתרים‪ ,‬מרכז בידור ומסחר נבנה על שטח של כ‪ 4,000-‬מטר רבוע‬
‫שבו חניון ל‪ 500-‬כלי רכב על פני שטח של כ‪ 16-‬דונם‪ .‬מתחם הכיכר‪ ,‬בעל‬

‫אופי ברוטליסטי מובהק ‪ -‬בנוי מטונות של בטון‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬לאחר שנים של מאבקים ציבוריים וסביבתיים‪ ,‬התכנית השנויה‬
‫במחלוקת על אחת הקרקעות היקרות ביותר בישראל אושרה‪ .‬התכנית‬
‫כוללת את הריסת הכיכר האייקונית (כל המרחב הקיים)‪ ,‬ביטול הגשר להולכי‬
‫רגל והרמת כביש ברוחב שישה נתיבים למפלס הקרקע‪ .‬מצדו השני של‬
‫הכביש מתוכנן מתחם שבסיסו חניון תת־קרקעי‪ ,‬מעליו קניון עם אלפי מ"ר‬
‫למסחר ומעליו מגדלי מגורים ומלונות בגובה ‪ 30‬קומות‪ ,‬וביניהם כלואות‬
‫גינות שיהיו בלתי־שימושיות בשל הבדלי גובה המפרידים אותן מרחובות‬
‫העיר‪ .‬עפ"י התכנית על היזמים להרוס ולפנות על חשבונם את הכיכר שבנויה‬
‫מטונות של בטון‪ ,‬ולהקים במקומה שני מגדלים‪ .‬האחד יכלול ‪ 300‬חדרי‬
‫מלון והשני ‪ 220‬דירות‪ ,‬שרבות מהן ימכרו בעשרות מיליוני שקלים‪ .‬בתמורה‬
‫יבנו היזמים מבני ציבור בשטח של כמעט ‪ 5,000‬מטר (חלק מהשטחים‬
‫מיועדים לקומות הקרקע של המגדלים) ושתי כיכרות — אחת בגודל השטח‬

‫של גן לונדון והשניה בגודל של כיכר הסינמטק‪.‬‬

‫מההיבט החברתי‪ ,‬אני סבור כי התוכנית החדשה לכיכר אתרים מסמלת את‬
‫תום עידן האכפתיות שבכירי עיריית תל אביב מגלים כלפי התושבים‪ .‬מי‬
‫יהיו אלה שישתמשו במרחב החדש שייבנה? סביר להניח שעשירים בלבד‪.‬‬
‫תיירים‪ ,‬הייטקיסטים ורוכבי קורקינטים‪ .‬בעבר עוד נעשו ניסיונות שלא‬
‫לשפד את העיר כולה בבנייה לעשירים ולטפל בחלק מהמרחבים הפגועים‬
‫בכלים ציבוריים‪ ,‬ולא באמצעות הפרטה — או לפחות הובע בפומבי כאב‬

‫מסוים על המתרחש‪ .‬היום נראה שגם זה נעלם‪.‬‬

‫מההיבט האקלימי‪ ,‬הריסה של מבנה מסוג זה תביא לגידול אסטרונומי של‬
‫כמות פסולת הבניין ופליטות גזי החממה וכמו כן אנרגיה ומשאבים רבים‬
‫ירתמו למען השגת המטרה‪ .‬כמובן‪ ,‬שבניית המתחם החדש‪ ,‬כרוכה בטביעת‬
‫רגל פחמנית וצריכה אנרגטית גדולה לא פחות מזו של הריסת המתחם‪.‬‬
‫סך המשאבים שמעורבים בתהליך‪ -‬עובדים לאורך התהליך‪ ,‬משאבי טבע‪,‬‬
‫עבודת התכנון והבנייה‪ ,‬שינוע חומרים והאנרגיה הכרוכה בכל מהלך הבנייה‬
‫עשויה להצטמצם משמעותית בהחלטה לבצע שימוש‪-‬חוזר אדפטיבי‬

‫במקום הריסה לצורך בנייה מחדש‪.‬‬

‫בפרויקט זה‪ ,‬אני מציע ‪ adaptive reuse‬בכיכר אתרים‪ ,‬הן מתוך שאיפה‬
‫לשמור על המורשת ורוח המקום‪ ,‬הן מתוך השאיפה לשמר את הציוויון‬
‫הציבורי של המרחב והן מתוך הרצון לקחת חלק במלחמה במשבר האקלים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪adaptive - reuse‬‬ ‫שימוש חוזר אדפטיבי‬

‫ריבוד של ישן וחדש‪ ,‬מרחבים מותאים‪ ,‬שונים בגודלם וצורתם‪ ,‬מוכלים‬
‫באופן חופשי בחללים קיימין בזכות מימדי מבני התעשיה‪ ,‬מקורות התאורה‬
‫הטבעית‪ ,‬וכושר העמסה‪ .‬תכונות אלה מייצרות אדריכלות ייחודית מבחינת‬
‫פרופרוציות פרטים וחומרים‪ .‬תכונות שנדרשו לצרכי הייצור‪ ,‬וכעת מאפשרות‬

‫גמישות רבה בשימוש ובחופש העיצובי‪)Kenneth,1999( .‬‬

‫בספרות קיים טשטוש בין המושגים 'שימור' ו'שימוש מחדש'‪ .‬השיח השימורי‬
‫תופס את ההתערבות האדריכלית כחזרה אל מקור היסטורי‪ ,‬כהתנגדות אליו‬
‫(קונטרסט) או כהיבדלות ממנו‪ .‬הכלים והמתודות של הפרקטיקה השימורית‬
‫מכוונים להחזיר את המבנה למצבו המקורי‪ ,‬מתוך התמקדות בהיבטיו‬
‫הפיזיים‪ .‬המבנה נתפס כדומה לדוקומנט היסטורי בעל ערך‪ ,‬המוגדר על פי‬
‫קריטריונים קבועים‪ .‬על כן‪ ,‬גישה זו דוחקת החוצה היבטים בלתי־מוחשיים‪,‬‬
‫ודרכי פעולה יצירתיות‪ ,‬ביקורתיות ופוליטיות‪ ,‬אשר אינן ניתנות לניסוח‬

‫במסגרת הקריטריונים הקבועים של השימור‪)Douglas,2022( .‬‬

‫הטשטוש בין המושגים 'שימור' ו'שימוש מחודש' בא לידי ביטוי בחקיקה‪,‬‬
‫במינוח משותף וביישום של עקרונות שימוריים בניתוח הסבת־מבנים‪ .‬מעט‬
‫מהמחקרים עוסקים בניסוח של התופעה‪ ,‬ודנים בהיבטיה התיאורטיים‪,‬‬

‫המושגיים והפילוסופיים‪ ,‬שהם מעבר לשאלת השימושיות או הצורה‪.‬‬

‫(‪)Feuerstein, M & Schneelkloth, L. 1992‬‬

‫אדפטציה‪ ,‬הינה תפיסה החותרת להתאמה ולהרמוניה שמתבטאת בפשרה‬
‫בין התוכן ובין הצורה‪ .‬שימור חוזר אדפטיבי‪ ,‬נתפס יותר במונחים של בעיה‪-‬‬
‫פתרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬לעיתים קרובות מוכיח עצמו כעדיף מהריסה‬
‫ובנייה מחדש מתוך היבטים תרבותיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪ .‬המורשת‬
‫התעשייתית היא חלק מהנוף העירוני‪ ,‬מושרשת בזהות העיר‪ ,‬מציעה‬
‫חללים ומבנים ייחודיים‪ ,‬תורמת לחיזוק התרבות המקומית ומאפשרת‬
‫גמישות מרחבית וחופש פרוגרמתי‪ .‬ככל שמשבר האקלים מתגבר והקרקע‬
‫והמשאבים אוזלים‪ ,‬נדרשות חלופות ברות קיימא לחידוש הקיים ולא בנייה‬
‫חדשה‪ ,‬מאחר שהבניין "הירוק" ביותר‪ ,‬הוא זה שכבר בנוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימוש‬
‫חוזר מחזק א הקשר בין עברה של קהילה לעתידה‪ ,‬ומציע תשתית זולה‬
‫ועוצמתית לצרכים מתעוררים‪ ,‬שיכולים להצית תהליכי התחדשות בריאים‪.‬‬

‫בעבודה זו אציע‪ ,‬כי הסבת מבנים היא מהותית לדיון במרחב הבנוי הן‬
‫כמרחב תרבותי וסימבולי והן כהתמודדות עם הצורך הפרוגרמתי במרחב‪.‬‬

‫(*ותוך הפחתה מירבית של טביעת הרגל הפחמנית)‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬סדרים חברתיים פוליטיים במרחב‬

‫הפרויקט הראשון שמומש במסגרת המתווה של החוף היה מרכז התיירות‬
‫בצומת שדרות קרן קיימת (היום שד' בן גוריון) ורחוב הירקון בתכנונם של‬
‫משרד אדריכלים רכטר‪-‬זרחי‪-‬פרי ומשרד ויטקובר‪ .‬הפרויקט הוקם כבניין‬
‫רב תכליתי בשיתוף חברת “כלל” (חברה להשקעות בישראל)‪ .‬האתר נתפס‬
‫כצומת של דרכי גישה ברגל וברכב לרצף של בתי מלון וכלל מרכז בידור‬
‫ומסחר על שטח של כ‪ 4,000-‬מטר רבוע וחניון ל‪ 500-‬כלי רכב על פני שטח‬
‫של כ‪ 16-‬דונם‪ .‬הרעיון המרכזי היה שהפרויקט ירחף מעל רחוב הירקון‪,‬‬
‫שהורחב לשישה מסלולים וכלל התפצלות לכבישי שירות להעלאת והורדת‬
‫נוסעים ולמגרשי חניה של המלונות בכיכר‪ .‬בנוסף מוקמו על קומת הגג של‬
‫המרכז ‪ 1,000‬מטר רבוע של שטחים מסחריים‪ .‬ההשקעה בפרויקט כוסתה‬
‫ממכירות שטחים‪ ,‬בהם כ‪ 70-‬אחוז למשקיעי חוץ‪ .‬לביצוע המכירה כתבה‬
‫חברת “אתרים”‪“ 1:2‬אנו מאמינים כי דרך זו ‪13‬של פיתוח‪ ,‬תוך שילוב ושיתוף של‬
‫יזמים פרטיים‪ ,‬מאפשרת לבנות שירותים ומיתקנים לרווחת הציבור כולו‪ .‬כך‬
‫מביא שילוב של אינטרס ציבורי ופרטי להשגת מירב התועלת לציבור כולו”‪.‬‬

‫סדר חברתי פוליטי שני‬

‫‪ 2.2‬פיתוח משותף לחוף ‪ -‬עיר & מדינה | מסורת מודרניסטית‬

‫התייחסות זו של חברת “אתרים” לחוף הים כמשאב של העיר והמדינה‬
‫נשענת על ניתוב האינטרס של יזמים פרטיים לפיתוח האזור במטרה‬
‫כפולה‪ :‬רווח כלכלי‪-‬לאומי ופיתוח המרחב הציבורי‪ .‬כך‪ ,‬באמצעות העשייה‬
‫האדריכלית הפועלת בתוך סדרים כלכליים‪-‬חברתיים ומתרגמת אותם‬
‫לסדרים מרחביים‪ ,‬האדריכלות המודרנית‪ ,‬אשר חרטה על דגלה את‬
‫השאיפה לשינוי חברתי‪ ,‬משתפת פעולה עם מנגנונים כלכליים‪ .‬כפי שטוען‬
‫מנפרד טאפורי (‪ ,)Tafuri‬ההתכוונות החברתית הייתה קיימת רק בהנחות‬
‫היסוד של התנועה המודרנית‪ ,‬אשר בפועל עסקה בהתאמת הפרט והקהילה‬
‫לתהליכי הייצור הקפיטליסטי‪ .‬במקביל גויס המודרניזם האדריכלי‪ ,‬למרות‬
‫היותו תנועת אוונגרד בינלאומית‪ ,‬להבניית מדינת הלאום‪ ,‬ולמרות גישתו‬
‫האוניברסליסטית הוא אומץ לא אחת על ידי משטרים לאומיים כדי לייצר‬

‫עבורם את דמות המקום‪.‬‬

‫המרחב שנוצר בכיכר אתרים‪ ,‬פרויקט בנייני מערכתי ומנותק מהקשר‬
‫עירוני‪ -‬מייצג היטב את רוח התקופה ומבטא בו‪-‬בזמן את שיתוף הפעולה‬

‫עם ההון ואת ההתגייסות לבניית מדינת הלאום ומרחבי הייצוג שלה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬סדרים חברתיים פוליטיים במרחב‬
‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה הקודמת‪ ,‬בשלהי העלייה השלישית ‪ -‬נבנה באופן‬
‫ארעי מקום מגורים לעולים החדשים ולפליטים היהודים מיפו (פרעות‬
‫תרפ"א)‪ .‬זו הייתה שכונה מוזנחת‪ ,‬ללא תשתיות שתושביה היו ממעמד‬
‫חברתי כלכלי נמוך ונקראה שכונת "מחלול"‪ ,‬אשר פירושה הוא קרקע לא‬
‫מעובדת‪ .‬ניתן לזהות כבר דאז‪ ,‬את המעורבות הפוליטית שאין אפשרות‬
‫לנתקה כשדנים בארכיטקטורה במרחב בכלל ובהתפתחות האורבנית של‬
‫קו החוף התל אביבי בפרט; עצם קיום השכונה מנע את התפשטות בית‬

‫הקברות המוסלמי שממוקם על מצוק "גן העצמאות" לכיוון דרום קו החוף‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ 2.1‬מחלול א' ומחלול ב'‪ .‬תל אביב‪1937 .‬‬
‫‪ )1‬בית חרושת לבקוביץ' ‪ )2‬בית חרושת יוחחנוף‬

‫כאמור‪ ,‬פינוי השכונה וניקיונה נעשה ע"י רתימת בעלי הון לצורך המשימה‬
‫תוך "מכירת" קרקעות לבעלי הון במחירים זעומים‪ .‬שנות ה‪ ,30'-‬מעגל‬
‫חברתי‪/‬פוליטי ראשון בחוף הים התל אביבי ‪ :‬זיהוי ערכיו הקפיטלסטים של‬
‫חוף הים ‪ -‬ניקוי מחלול והמפעלים‪ .‬המעגל השני‪ ,‬בשנות ה‪ ;60-‬כעשר שנים‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬מעוגן בסדר היררכי בין המדינה לעיר ובפיתוח משותף‬
‫של החוף באמצעות חברה עירונית ממשלתית‪ ,‬חברת “אתרים”‪ .‬מסגרת‬
‫מרחבית‪-‬פוליטית זו יוזמות עיריית תל אביב והממשלה תכנית משותפת‬
‫להסדרת חוף הים‪ ,‬במטרה לחזק את מעמדה הכלכלי והתיירותי של תל‬

‫אביב‪ ,‬ובעקיפין גם של המדינה‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬דיאגנוזה‬

‫סביר לחשוב‪ ,‬כי העיבוד של הכיכר כאובייקט אדריכלי שהוא מרחב בנייני‬
‫אוטונומי‪ ,‬סגור ונעדר חושניות הביא לכישלונו‪ .‬אולם לא רק האדריכלות‬
‫של הפרויקט נכשלה‪ ,‬אלא גם האופן שבו הוא מבטא את מערכת היחסים‬
‫בין המדינה לאזרחיה‪ .‬למעשה‪ ,‬הסדר הקפיטליסטי הלאומי שבמסגרתו‬
‫תוכננה תכנית כיכר אתרים משנה את הסדר הקפיטליסטי הקולוניאליסטי‬
‫של שנות ה‪ 30-‬והרצועות הליניאריות – חוף‪ ,‬טיילת‪ ,‬רחוב‪ ,‬דופן בנויה –‬
‫מומרות במוקדים עירוניים‪ .‬מטרת כיכר אתרים כמוקד הייתה לייצר חיבור‬

‫בין הטיילת לדופן הבנויה של הרחוב ושל החוף‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫טיילת‬
‫טיילת ‪2‬‬

‫חניון‬ ‫חניון‬ ‫חניון‬ ‫חניון‬ ‫חניון‬ ‫חניון חניון‬ ‫חניון‬

‫טיילת‬ ‫‪ 160‬מטר‬

‫‪ 10.5‬דונם‬ ‫‪1‬‬

‫חסם‬ ‫חסם‬

‫‪ 2.4‬בלוק עירוני חוסם‪ :‬בנוי ומוגבה‪ ,‬לא נגיש‪ ,‬לא בשימוש ואינו מנוצל‬

‫תפיסה זו של המוקד כמרחב סגור וממוסגר לא אפשרה מילוט מוגבל וזמני‬
‫מהסדר החברתי‪ .‬הפרוגרמה של הכיכר ותרגומה לאובייקט אדריכלי עמדו‬
‫בסתירה לאפשרויות שמציע חוף הים להתנתק מהמולת העיר ומהקפיטליזם‬
‫הצרכני‪ .‬התכנון האדריכלי העצים עוד יותר את הסדר הקפיטליסטי הכפוי‬
‫והאסתטיקה האדריכלית מנעה מילוט ויצרה מצב של חוסר גמישות‪,‬‬
‫כתוצאה ממערכות תנועה מוסדרות מדי ושליטה על זוויות מבט מבוקרות‬

‫ומכונסות פנימה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬דיאגנוזה‬

‫הנטייה הרווחת היא לפענח את כישלון הפרויקט של כיכר אתרים באמצעות‬
‫התייחסות לממדיו האדריכלים‪ .‬כך מתייחסת הביקורת‪ ,‬ברוח השיח‬
‫האדריכלי הפוסטמודרני‪ ,‬להיררכיה בין הגוף האנושי לכלי הרכב והנתק‬
‫המודרניסטי בין האובייקט הבנייני לרקמה העירונית האנושית והתנועה‬
‫הטבעית של הולכי הרגל‪ .‬ביקורת זו מצביעה על המאמץ הנדרש מהולך‬
‫הרגל כדי לעלות מהרחוב אל הכיכר‪ ,‬המאפשר התנגדות פסיבית טבעית‬
‫לשימוש במקום ופוגע ברווחיות של העסקים המעטים שעוד ממוקמים בו‪.‬‬
‫הביקורת מתייחסת גם לנפח הפרויקט ולאופן שבו הוא תוחם את המרחב‬

‫העירוני וקוטע‪ ,‬פיזית וויזואלית‪ ,‬את הרצף של החוף עד לירקון‪.‬‬

‫‪+-0.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪+9.00‬‬ ‫‪+0.7‬‬

‫חסם‬

‫חסם‬

‫הירקון‬ ‫פרי‬ ‫אליעזר‬ ‫רח'‬
‫רח'‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+9.00‬‬
‫רח' אליעזר פרי‬
‫רח' הירקון‬ ‫חסם‬

‫חסם‬

‫‪+7.09‬‬

‫‪ 2.3‬ניתוק עיר‪-‬ים‪ :‬חוסר בנגישות וברציפות תנועה רגלית‪/‬קלה‪/‬רכובה‬

‫שיטוט בכיכר אינו מאפשר מבט לים‪ ,‬חזיתות הבניין אטומות‪ ,‬חללי המדרגות‬
‫חשוכים וממוקמים בסמיכות לצירי תנועת כלי רכב הומים‪ ,‬החללים‬
‫המסחריים ממוקמים בסמוך לכביש הסואן‪ ,‬והם נמוכים ונעדרי אור יום‪ .‬גם‬
‫ההפניה של המסעדות הממוקמות על רחבת הגג אינה כלפי החוף‪ ,‬אלא אל‬
‫העיר‪ ,‬כשגב המסעדות פונה אל החוף‪ .‬החזית במפלס הים היא של חניון‬

‫ענק‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬מהלך הפרויקט‬

‫שנות ה‪ ,90-‬כמעגל שלישי (סדר חברתי פוליטי שלישי)‪ ,‬מסמנות את‬
‫התחזקות מגמות הגלובליזציה והטרנס‪-‬לאומיות ועמן הפרטה וביקורת‬
‫על העשייה המודרניסטית‪ .‬שינויים אלו מאפשרים את קיומן של יוזמות‬
‫עירוניות חדשות בסמוך לשפת הים‪ ,‬המאותגרות על ידי קהילות הקשורות‬
‫למקום ומתפתחות בו‪ .‬בכל אחד מן הסדרים החברתיים‪-‬פוליטיים במעגלי‬
‫הזמן שלעיל ניכר המאבק בין כוחות שלטוניים (תחילה השלטון הקולוניאלי‬

‫ואחר כך מדינת הלאום המודרנית)‪ ,‬בעלי ההון וחיי היומיום של האזרחים‪.‬‬

‫סדר חברתי פוליטי שלישי‬

‫‪ 3.1‬התחזקות מגמות גלובליזציה‪ ,‬הפרטה וביקורת מודרניזם‬

‫המעגל החברתי הפוליטי השלישי‪ ,‬משלב לראשונה את רצונם האמיתי‬
‫של התושבים והמשתמשים במרחב‪ .‬לאחר שנים של מאבקים ציבוריים‬
‫וסביבתיים – התוכנית השנויה במחלוקת על אחת הקרקעות היקרות ביותר‬
‫בישראל ‪ -‬מתחם כיכר אתרים‪ ,‬אושרה להפקדה‪ .‬המשמעות היא שעתה‬
‫יוכלו להגיש בעלי עניין ותושבים התנגדויות לתוכנית‪ ,‬והוועדה תידרש לדון‬

‫בהן ‪ -‬עד שתאושר סופית תוכנית מוסכמת‪.‬‬
‫במהלך כתיבת עבודה זו‪ ,‬הצטרפתי למספר דיונים סוערים ב‪ ZOOM-‬שם‬
‫נחשפתי לביקורת הקשה שהפעילים החברתיים מפגינים כלפי היזמים‬

‫בפרויקט‪ .‬קשה להתעלם מהעובדה שמרחב שכולו יועד לתיירות ופנאי‬
‫ולשימוש הציבור‪ ,‬יהפוך לנחלתם של עשירים בלבד ‪ -‬מה שככל הנראה‬

‫יגרום לחיבור בין העיר והים להשאר לקוי ולא מזמין‪.‬‬
‫פרויקט זה‪ ,‬מציג גישה חדשה להתמודדות עם תכנית כיכר אתרים החדשה‪.‬‬
‫הפרויקט קורא לדמוקרטיזציה מלאה של המרחב ‪ -‬מבלי להדיר אוכלוסיות‬

‫מוחלשות מהמרחב הציבורי‪ .‬פארק בריכות ציבורי מקשר בין העיר לים‪.‬‬
‫אסטרטגית תכנון תהיה ציבורית גרידא וכזו שגם לוקחת בחשבון את משבר‬
‫האקלים ע"י שימוש חוזר אדפטיבי (חירור המסה‪/‬התערבות כירורגית עפ"י‬
‫הצורך‪/‬יציקת תכן חדש) ופרוגרמות מקיימות (משרדים ברי השגה‪.)POPUP/‬‬
‫הפתרון שבחרתי אינו אינטואיטיבי ובמציאות הקפיטליסטית והתועלתנית‬
‫בעולם הנדל"ן של תל אביב‪ ,‬בחירה זו אינה נראית כאפשרית כלל‪ ,‬ועל כן אני‬
‫מגדיר את המהלך המרכזי של הפרויקט כאוטופי ‪ -‬ייעוד כל המרחב (משד'‬

‫בן גוריון ממזרח ועד המרינה ממערב) לטובת הציבור‪ ,‬עפ"י תכנית המקור‪,‬‬
‫תוך שההשבחה הנדלנ"ית והכדאיות הכלכלית של היזמים נדחקות‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫כיכר אתרים ‪ -‬דיאגנוזה‬

‫תפיסה אדריכלית זו‪ ,‬המנסה לחקות את המורכבות של מערכות עירוניות‬
‫באמצעות פרויקטים בנייניים‪ ,‬אינה ייחודית לישראל של שנות ה‪.60-‬‬

‫(‪)Kisho Kurokawa, Metabolism in Architecture‬‬

‫‪+0.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪+9.43‬‬ ‫‪+0.7‬‬

‫מדרגות גובה‬ ‫רחבה עליונה‬
‫‪ 9‬מטר‬

‫‪+9.43‬‬

‫רמפה גובה‬
‫‪ 2‬מטר‬

‫‪2‬‬

‫‪+7.09‬‬

‫‪ 260‬מטר‬

‫‪ 2.4‬ניתוק פיזי וויזואלי של העיר והים‪ ,‬קטיעה של הרקמה העירונית‬

‫המייחד הוא השימוש בתפיסה זו ליזמות משותפת פרטית‪-‬ציבורית בתוך‬
‫מסגרת הפעולה של מדינת הלאום המאורגנת כמפעל כלכלי (‪Capital‬‬
‫‪ .)Venture‬לכן האובייקט האדריכלי של כיכר אתרים מסמן את הקפיטליזם‬
‫הייצוגי של הלאום ומותיר לאזרח לבחור אחת משתי אפשרויות פעולה‪:‬‬
‫צריכה של המרחב או התנגדות לקפיטליזם הייצוגי‪-‬לאומי באמצעות‬
‫פעולה פרטית פסיבית של אי‪-‬צריכה‪ .‬שכן ההחלשה של הגוף הקהילתי עם‬
‫הקמת מדינת הלאום אינה מאפשרת את ההתנגדות הקבוצתית האקטיבית‬
‫שאפיינה את שנות ה‪ .30-‬כך נוצרת מערכת יחסי כוח שבה לאזרח – הגוף‬
‫הפרטי – מרחב פעולה מוגבל‪ ,‬העומד כנגד הגוף המיתי‪-‬קיבוצי של הלאום‪.‬‬
‫אך כאמור‪ ,‬למרות מעמדו הבלתי מוגבל של הממסד אל מול האזרח‪ ,‬מצליח‬
‫הפרט לאתגרו באמצעות פרקטיקות יומיומיות‪ ,‬והתוצאה היא כישלונה של‬

‫כיכר אתרים‪( .‬טלי חתוקה‪ ,‬כיכר אתרים וחוף הים מתוך אורבנולוגיה)‬

‫‪14‬‬

‫דיאגרמות ופרוגרמות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫‪ADAPTIVE‬‬

‫"פרויקט אוטופי שלוקח כעקרון‬
‫מנחה את נושא הקיימות‪ ,‬וכולו‬
‫מיועד לטובת תושבי העיר ‪ -‬ולא‬

‫לרווחי המדינה‪ ,‬העירייה והיזמים"‬

‫‪17‬‬

‫מהלך הפרויקט‬ ‫כיכר אתרים‬

‫‪16‬‬

‫דיאגרמות ופרוגרמות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫‪19‬‬

‫דיאגרמות ופרוגרמות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫‪18‬‬

‫דיאגרמות ופרוגרמות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫‪ RE-USE‬בכיכר אתרים‬

‫מוקד עירוני שמקדש ערכי קיימות‬

‫מעבר‬ ‫איחוי הרקמה העירונית‬
‫רוח‪-‬ים‬ ‫קישוריות עיר‪-‬ים‬
‫אור טבעי‬
‫שצ''פים‬
‫קליטת אנרגיה‬ ‫החזרת המתחם לציבור‬

‫סירקולציה מגוונת‬ ‫מסחר מעגלי‬ ‫אגירת מים‬
‫יד ‪ 2‬ופופ אפ‬ ‫לצרכי המתחם‬

‫נגישות מלאה‬
‫חיזוק הקשר עיר‪-‬ים‬

‫החזרת הביתנים‬
‫למרחב‬

‫דמוקרטיזציה מלאה‬
‫למרחב‬

‫‪21‬‬

‫דיאגרמות ופרוגרמות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫‪20‬‬

‫יצירת כיכר עירונית ‪ -‬איחוי הרקמה העירונית והקשר בין הצירים ‪X+Y+Z‬‬

‫חיבור נגיש בין כיכר אתרים ושדרות בן גוריון‬
‫‪23‬‬

‫יצירת כיכר עירונית ‪ -‬איחוי הרקמה העירונית והקשר בין הצירים ‪X+Y+Z‬‬

‫מצב קיים ‪ -‬מבט לרמפה (במקום לים) בשדרות בן גוריון‬
‫‪22‬‬

‫ביטול המדרגות מדרום למתחם ויצירת רמפה הדרגתית נגישה‬

‫נגישות מלאה להולכי רגל ותחבורה קלה ממפלס הרחוב למפלס הים‬
‫‪25‬‬

‫יצירת דרך נגישה הדרגתית ומגוונת מהעיר לים‬

‫נגישות מלאה להולכי רגל ותחבורה קלה ממפלס הרחוב למפלס הים‬
‫‪24‬‬

‫חתך מצב מוצע‬

‫מלון ופארק בריכות ציבוריות‬

‫החזרת מפלס הרחוב אל הציבור ויצירת קשר חדש בין העיר והים‬
‫שחרור המסה ומפלס הרחוב ‪ -‬יצירת לאונג' ומסעדה לרשות הציבור‬

‫‪27‬‬

‫שחרור המסה ומפלס הרחוב‬

‫שחרור הבלוק העירוני החוסם ויצירת כיכר עירונית‬
‫‪26‬‬

29

‫אנליזה אקלימית להבנת סכמת האור לצורך חירור המסה והחדרת אור טבעי‬

‫מערכת‬ ‫החדרת אור‬
‫פוטו‪-‬וולטאית‬ ‫לחללים הפנימיים‬

‫מערכת הצללה‬
‫סולארית‬

‫‪A/C‬‬
‫חשמל לצרכי הבניין‬

‫אנליזה אקלימית להבנת סכמת האור לצורך חירור המסה והחדרת אור טבעי‬

‫‪28‬‬

‫תכנון חדרי קירור ואחסון במתחם לשמירה על הקטיף והגידולים‬

‫חירור המסה והחדרה של אור טבעי שיזין חצרות פנימיות וגינות קהילתיות‬
‫‪31‬‬

‫חתך גינות קהילתיות‬

‫גינות קהילתיות לצורך תושבי המתחם והמסחר במתחם (‪)FARM-TO-TABLE‬‬
‫‪30‬‬

‫החייאת מתחם כיכר אתרים באמצעות יציקת פרוגרמות מקיימות ושחרור המסה‬

‫גידולים הידרופונים לצרכי המתחם ‪FARM-TO-TABLE‬‬
‫‪33‬‬

‫חתך בריכות ‪INDOOR‬‬

‫בריכות מים מתוקים ‪INDOOR‬‬
‫‪32‬‬

‫תכנית‬
‫מפלס ביניים‬

‫משרדים ברי השגה‬
‫‪35‬‬

‫מצב קיים ‪ -‬דופן חניון באורך ‪ 160‬מטר לאורך הטיילת במפלס הים‬

‫טיפול בדופן (מפלס הים) ‪ -‬מסחר באורינטציה מעגלית במפלס החניון‬
‫‪34‬‬

‫חללי אירוח ובישול לטובת הציבור‬

‫מטבחי ‪ POP-UP‬לטובת הציבור‬
‫‪37‬‬

‫תכנית‬
‫מפלס הים‬

‫החזרת הביתנים (שכונת מחלול) למרחב ‪ -‬לטובת הציבור בלבד‬

‫ביתנים לשימוש הציבור ‪ -‬חללי אימון ‪POP UP‬‬

‫‪36‬‬

‫מערכת אגירת מי גשמים לצורך שימושים במתחם‬

‫יד שניה‬
‫בגדים ואביזרים‬

‫מסחר באורינטציה מעגלית במפלס הים ומפלס הביניים‬

‫‪39‬‬

‫החזרת הפטריות האייקוניות למרחב כיכר אתרים‬

‫פטריות לצורך אגירת מי‪-‬גשמים‪ ,‬קליטת אנרגיה והחדרת אור טבעי למרחב‬

‫‪38‬‬

41

40

‫החייאת מתחם כיכר אתרים‬

‫הסטת בריכת גורדון לקצה המגרש‬

‫‪43‬‬

42

‫יצירת קשר בין המרינה למתחם גורדון וכיכר אתרים‬
‫‪45‬‬

‫מתחם גורדון החדש ‪ -‬שלושה חללי חד"כ ומסעדה על שפת הים‬

‫מתחם גורדון החדש ‪ -‬חלוקה לארבעה חללים נפרדים‬
‫‪44‬‬

‫החייאת מתחם כיכר אתרים וחיזוק הקשר בין העיר והים‬
‫‪47‬‬

‫מתחם גורדון החדש ‪ -‬מסעדה וחדר כושר בארבעה חללים‬

‫מתחם גורדון החדש במנח שמדמה סירה על המרינה‬
‫‪46‬‬

‫שימוש בפלטפורמות (מאפיין אדריכלי כיכר אתרים) לשם פינות ישיבה על הים‬

‫יצירת קשר נגיש ונהיר בין שדרות בן גוריון ועד חוף הים והמרינה‬
‫‪49‬‬

‫החייאת מתחם כיכר אתרים וחיזוק הקשר בין העיר והים‬
‫‪48‬‬

‫שדרוג תנועת הולכי הרגל‬ ‫רציפות הטיילת ורחוב בן גוריון לים‬ ‫איחוי הנתק בין העיר לים‬ ‫התחדשות עירונית למטרות מקיימות‬
‫חקלאות עירונית ושצ"פים ירוקים‬ ‫חיבור נגיש ומגוון בין העיר והים‬ ‫רציפות תנועה רכובה‪/‬רגלית‪/‬קלה‬ ‫החייאת מתחם כיכר אתרים‬

‫‪51‬‬