עם מפקד תחנת משטרה בעל 20 שנות ותק במלחמה בטרור ועם ראש עיר בעל 30 שנות ותק בחינוך, שלא מוכנים לקבל בנימוס מציאות של חברה אלימה, תכנית "עיר ללא השנה לרחובות. אלימות" נכנסה ויש גם בשורה: שיטור עירוני חדש, עוד ניידות ותוספת של 40 שוטרים ופקחים ברחובות בטוחים רשת העיר
2 תושבי העיר רחובות, המאבק בתופעת האלימות בחברה הישראלית נמצא בליבת העשייה של המשרד לביטחון הפנים על כל זרועותיו. התמודדות נכונה עם תופעה זו מחייבת עבודה רב מערכתית, בכמה זירות במקביל. לכם, תושבי רחובות - עיר ותיקה, איכותית ומתפתחת - מגיעים שירותים טובים ואיכותיים, כאלה אשר יקנו לכם ולמשפ־ חותיכם ביטחון אישי. המשרד לביטחון הפנים פועל במספר מישורים להגברת ביטחונכם, תושבי העיר, ככל הניתן. תכנית עיר ללא אלימות הוכנסה לעיר רחובות רק לפני שנה, ובהובלת העירייה בוצעו פעולות רבות בתחום האכיפה, החינוך, הרווחה ועוד. ביקרתי בעיר רחובות פעמים רבות, ורק בשבועות האחרונים ביקרתי בתחנת המ־ שטרה המקומית ועמדתי מקרוב על הפעילות הרבה והמגוונת. זו גם העת להודות לכם על ההוקרה וההערכה אשר ניתנו לנו, עת חנכנו עם ראש העיר את כיכר השוטר. נפגשנו גם כשנחנך גן לזכרה של טופז אבן חן-קליין ז"ל, אשר נספתה באסון הכרמל הנורא. אין ספק ואין מחלוקת כי עבודה רבה עדיין לפנינו, אך ברור לי כי עשייה זו - המתקיימת תוך שיתוף פעולה מצוין עם ראש העיר ואנשיו - תניב פירות נוספים וטובים למענכם ולטובתכם התושבים. השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ' עיר ללא אלימות עורך אלעד חיימוביץ' עורכת גרפית מיכל עוזרי צילומים באדיבות עיריית רחובות, רשת חוויות, עמותת עלם, ג'ני גפטר Royalty Free Stock Photos צילום השער ג'ני גפטר מו"ל רשת העיר אבי סולומון מנהל אורן משעניה מנהלת מדיה אירית אימרה מנהל הפצה רובי מרקאנטי הדפסה דפוס גרפופרינט בע"מ מו"ל אחראי רשת שוקן בע"מ רשת העיר "התעקשתי שהתוכנית תיכנס לרחובות. אל לנו לחשוש מהצפת הבעיות הקיימות בחברה, חובה עלינו להתמודד מולן ולעמוד איתנים ומאוחדים כנגד האלימות. רק ביחד נוכל להעניק לילדינו ותושבינו ביטחון" ראש העיר רחמים מלול, בראיון משותף עם יו"ר התוכנית זוהר בלום )עמוד 3) "אלימות בגיל הרך?" 5 בגן לומדים להתמודד "יוצאים מהעלם" 6 רכז הנוער בקרית משה מדבר "הבלתי פורמאליים" 7 חוויות בשביל הנוער "הטובים לסיירת" 8 ההורים מדברים מהשטח "משטרת רחובות לא עוצרת" 9 ראיון עם מפקד התחנה והמרחב "מוקד שרואה הכל" 11 מערך הביטחון העירוני "השינוי מתחיל בתוכנו" 12 ראיון עם מנהל התוכנית "הפוך על הפוך" 13 מוציאים את הנוער מסיכון "אחד משלהם" 14 מדריכי מוגנות בתוך בתי הספר "עד לטיפת החלב האחרונה" 15 האחיות החדשות 6 8 11 15
מדברים מהראש ראש עיריית רחובות רחמים מלול: "התעקשתי שתוכנית 'עיר ללא אלימות' תיכנס לרחובות. אל לנו לחשוש מהצפת הבעיות הקיימות בחברה, חובה עלינו להתמודד מולן ולעמוד איתנים ומאוחדים כנגד האלימות. רק ביחד נוכל להעניק לילדינו ותושבינו ביטחון" ושבנו לראיון משותף את ראש עיריית ה רחובות רחמים מלול וסגנו זוהר בלום, אשר מחזיק זו הקדנציה השלישית בתיק החינוך בעיר ואשר מונה ליו"ר תוכנית "עיר ללא אלימות". רחובות, עיר קולטת עלייה ובעלת אוכ־ לוסייה הטרוגנית, ידעה ימים קשים של אלימות. אחד הרגעים הזכורים ביותר בהקשר זה, הוא הרגע שבו יצאה הנערה מעין ספיר ז"ל מביתה בחודש מאי 2005 ,ונרצחה באכזריות. העיר כולה נותרה המומה ותחושת הביטחון של התושבים ירדה. אותו חודש מאי לפני תשע שנים נחרט בזיכרון הקולק־ טיבי המקומי, כאשר רחובות נפרדה ממעין והת־ חילה בשינוי. גם בעירייה הבינו אז שהמציאות השתנתה, כפי שמבטא זאת בלום, שהחזיק בתיק החינוך באותם ימים: "היה כאב גדול. ידענו שאנחנו חייבים להתע־ רב ולעורר את כולם: משטרה, מחלקת חינוך ואגפים נוספים. הכרזנו על מאבק כולל באלימות. האלימות היא תוצר לוואי של הרבה מאוד תופעות חברתיות שליליות, ביניהן צריכת אלכוהול וחומרים מסוכנים. כולם הבינו שיש לבצע פעולות מניעה ואכיפה משו־ לבות, והרצח הטראגי הזה היה גם טריגר ליישום תוכניות מניעה והסברה בקרב ילדים ונוער. כך נוסדו אירועי קיץ בטוח לנוער, שמציעים אלטרנטיבה לפ־ עילות בחופש הגדול". תוכנית "עיר ללא אלימות" קיימת כבר כמה שנים בערים ברחבי הארץ. איך היא נכנסה לת־ מונה גם ברחובות? בלום: "הקמנו בראשות חברת המועצה ד"ר מרה קנבל את תוכנית מציל"ה, שהייתה התוכנית המ־ צומצמת למניעת אלימות בקרב נוער. תוכנית 'עיר ללא אלימות', שנלחמנו להכניס אליה את העיר רחובות, כוללת פעילויות חינוכיות, הסברתיות ומ־ ניעתיות לכלל הציבור, כולל האוכלוסייה המבוגרת. היא תוכנית מורחבת". מלול: "גם כשפעלו כבר תוכניות בעיר והרגשנו את השיפור באווירה ובתוצאות, וגם כשהמשטרה כבר דיווחה על חופשות קיץ שעברו בשלום ועל ירידה בנתוני האלימות, התעקשתי שהתוכנית תיכ־ נס לרחובות. היו גורמים שסברו שזה יפגע בתדמית העירונית, אבל אני סברתי שאל לנו לחשוש מהצ־ פת הבעיות הקיימות בחברה, חובה עלינו להתמודד מולן ולעמוד איתנים ומאוחדים כנגד האלימות. רק ביחד נוכל להעניק לילדינו ותושבינו ביטחון". המטרה שלך היא לתת לתושבים ביטחון? זה לא תפקיד המשטרה? מלול: "המטרה היא לפעול ביחד כדי לתת בי־ טחון. המערכות הבינו שהמשטרה נכנסת לתמונה למטרות אכיפה וגם שם היא צריכה אותנו, שלא לדבר על פעילויות מניעה שהיא ביקשה שנגביר. העירייה והמשטרה חברו והגבירו את כוחם בעיר. מערכי השיטור הוקמו כי הייתה תחושת שיש צורך לתגבר קהילתית את מערך הביטחון. מטרת תוכ־ נית 'עיר ללא אלימות' היא להשרות ביטחון ברחבי העיר, הן על ידי פעילויות חינוכיות והן על ידי אמ־ צעים כמו פריסת מצלמות ופעילויות לבני הנוער. אנחנו אחת הערים היחידות שנכנסה לתוכנית כש־ היא בשלה, כי כבר היו לנו המון פרויקטים. תגברנו את הפרויקטים הקיימים והמשכנו אותם. במקביל, למדנו מרשויות אחרות שכבר יישמו את התוכנית והוספנו תכנים משלנו". ההתחלה לא הייתה קלה כמו בכל לידה, גם הטמעת תוכנית "עיר ללא אלי־ מות" ברחובות כללה תהליכי הבשלה ובשלות. היה צורך להכין את המערכת המקומית לקליטת התו־ כנית, ובמקביל לפעול מול הממשלה והמשרד לבי־ טחון פנים כדי לאשר אותה תקציבית. מול משרדי הממשלה החל מסע שכנוע שנועד להוכיח שרחובות עומדת בקריטריונים ושהיא זקוקה לתוכנית, ושיאו היה בפגישה בין ראש העיר והשר לביטחון הפנים. "בפגישה שהתקיימה בלשכתי לפני כשלוש שנים נפלה ההחלטה", אומר מלול. "אני חושב שהשר הש־ כיל להבין ולנתח את המצב. הוא גם ראה שתיווצר רשת רחבה אם רחובות תיכנס לתוכנית, שכבר פעלה בערים השכנות. היום אנחנו מודים לו". זוהר בלום, שנבחר לעמוד בראש התוכנית, מודה שההתחלה לא הייתה קלה, אך לדבריו בסוף כולם התגייסו: "בימים הראשונים הייתה תחושה של סק־ פטיות, שנכנסים לגורמי המקצוע לתוך התוכניות הקיימות ומתערבים להם", הוא אומר ונזכר כמה מו־ רכב היה להביא את כולם לישיבה הראשונה. "היום עיר ללא אלימות 3 "הכנסתי שומרים לפארקים מתקציב העירייה, כדי לשמור על הביטחון של הציבור ושל הנוער. יחד עם זאת, צריך להגביר את המודעות של ההורים למסוכנות" רחמים מלול המשך בעמוד הבא >> רחמים מלול )מימין( ויעקב ברמן
4 הישיבות מתקיימות באופן שוטף וקבוע. זה למעשה שולחן עגול של כל משרדי הממשלה, ובהם משרד הקליטה, החינוך, הרווחה, הביטחון, הבריאות, גופי המשטרה, הרשות למלחמה בסמים ואגפי העירייה. כולם מתכנסים בוועדות שמכינות תכניות בהתבסס על איסוף נתונים ומידע. הוועדות מתכנסות באופן שוטף, אחת לשבוע שבועיים, כאשר מדי פעם יש גם ימי פעילות". דיברתם על השקעות, בכמה כסף מדובר? מלול: "עיריית רחובות משקיעה כמיליון שקל בתוכנית 'עיר ללא אלימות', ובכך אנו משקיעים סכום דומה לזה שמשקיע המשרד לביטחון הפנים. אנו מודים לשר לביטחון הפנים שנענה לבקשתנו להצטרף לתוכנית בביקורו לפני שלוש שנים. תמיד נדרשת השקעה עירונית, הממשלה לא נותנת את התוכניות בחינם, אבל אנחנו רואים בתוכנית חשיי בות עליונה". מדברים רבות על הצבת מצלמות ופריסתן ברחבי העיר, כאשר מדובר בהשקעה כספית לא מבוטלת. עד כמה מדובר באמצעי חשוב במלח־ מה באלימות? מלול: "המצלמות אפקטיביות, אך במידה מוגבי לת. הן חלק ממערך האכיפה, כשהמטרה היא לבצע גם פעילות מניעה. כמובן שהאפקטיביות המעשית של המצלמות תלויה ביכולת לתפעל אותן, והתוכי נית החדשה היא להקים מוקד רואה, לקנות תוכנה המיועדת לכך ולאייש מוקדנים צופים. כל זה ייצא לפועל בתקופה הקרובה, כאשר רק התוכנה עצמה עולה כ-400 אלף שקל, עוד לפני איוש המוקד 24 שעות ביממה. העבודה עצמה תתבצע במשמרות, שכן המוקדנים צופים במסכי טלוויזיות שעות ארוי כות והם חייבים לשמור על ריכוז". כמה מצלמות כבר פועלות בעיר, וכיצד אתם קובעים היכן למקם אותן? בלום: "כיום פרוסות בשטח -כ-300 מצלמות במיי מון עירוני, וזה עוד לפני תוכנית 'עיר ללא אלימות'. בעתיד יתחברו ויתווספו עוד מאות מצלמות, על פי סדרי עדיפויות שיקבע על ידי העירייה והמשטרה. את המידע וההחלטה תוביל ועדת אכיפה שבראשה עומד מנכ"ל העירייה דורון מילברג. הפרויקט מקיף את כלל העיר, כולל השטחים הפתוחים, מבני ציבור, מוסדות חינוך, גנים ציבוריים ואזורי בילויים. יש לנו כבישים שכבר מצולמים ויהיו עוד". מנהלים מלחמת חורמה בצריכת חומרים ממכרים למרות שתוכנית "עיר ללא אלימות" כבר סוגרת שנה מאז השקתה בעיר רחובות, היא עדיין נחשבת לתכנית בחיתוליה. השינוי, מסביר מלול, הוא ארוך טווח ויימדד הלכה למעשה. אחד הנושאים שמדאיגים את קברניטי העיר בהיבט זה, הוא שכל ילד צריך הורים שיגדלו אותו. העירייה רואה בהורים זרוע שלישית במשולש שווה צלעות שכולל את העירייה, המשטרה וההורים. בלום: "תחום פעילות ההורים יורחב, משום שהי מעורבות ההורית היא משמעותית להצלחה תמיד, ולהצלחת התוכנית בפרט. אנו נערכים לרכוש ניידת שטח לסיירת הורים, שתיתן מענה לשעות הבילוי של הנוער מחוץ לבית. היא תכלול מתנדבים, אנשי מקצוע ופעילויות לנוער. הכל במטרה למנוע ונדליי זם והפרעות בפארקים. אנו נספק לבני הנוער תעי סוקה ניידת, ובמקביל נמשיך לבצע שמירה בפארי קים בלילות, לצד מענים נוספים לנוער בשעות אלו מתקציב 'עיר ללא אלימות'". כיצד קרה שהעיסוק של מחזיק תיק החינוך הפך להיות משולב במלחמה באלימות? "כחלק מתוכנית עירונית שהכרזנו עליה לפני כאי רבע שנים, של רצף פעילות חינוכית אחת מורחבת, למעשה הרחבנו את תחום האחריות של מחזיק תיק החינוך מתוך הבנה שחיי הילד צריכים להיות מלווים לאורך כל שעות פעילותו. השאיפה היא להכין תוכי ניות חינוכיות לכל מוסדות החינוך גם בשעות אחר הצהריים והלילה, כדי לצמצם את תופעת האלימות. אנחנו רוצים ליצור רצף חינוכי ולהגביר את הביטחון של תושבי העיר". אתם לוקחים על עצמכם את תפקיד ההורים? בלום: "אין תחליף להורים, בלעדיהם לא נצליח ואנחנו קוראים להורים לשתף פעולה. החודש נפגי שנו לראשונה עם ועד ההורים, חילקנו יחד משימות לוועדות שהוקמו על ידי ועד ההורים, ותהיה מעורי בות גבוהה יותר שלהם בתחומי החיים". מה המלחמה הכי קשה היום ברחובות, כפי שאתם רואים אותה? מלול : "אנחנו מנהלים מלחמת חורמה בנושא תו פעת צריכת חומרים ממכרים, כמו שימוש בסמים או שתיית אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער. הגיל של המשתמשים ירד והיום ילד בכיתה ה' שותה לשוכרה. חומרים מסוכנים נמכרים ומועברים מיד ליד ואנחנו רוצים לראות שלוש זרועות: עירייה, משטרה והורים, שמעורבים בכל התוכניות למניי עת התופעות הללו. אנחנו כעירייה נמצאים בגנים ואני מזכיר לכולם שהכנסתי שומרים לפארקים מתקציב העירייה, כדי להחזיר את הסדר הציבורי ולשמור על הביטחון של הציבור ושל הנוער. יחד עם זאת, צריך להגביר את המודעות של ההורים למסוכנות בשימוש בחומרים הממכרים. הם חייבים להיות מעורבים יותר בחיי ילדיהם". איך עובדת מערכת היחסים של העירייה עם המשטרה? מלול: "היחסים הדוקים. התחנה שותפה בוועדות והעירייה שותפה בתקצוב תוכניות חינוכיות ייחוי דיות של המשטרה, כגון תוכנית מיל"ה - בשיתוף מכון דוידסון ומשרד החינוך - שמאפשרת הזדמנות שנייה לילדים עם תיקים במשטרה. תוכניות כאלה מתאפשרות הודות לשיתוף פעולה ומעורבות של משטרת רחובות במוסדות החינוך בעיר". איך תימדד הצלחה בפרויקטים ובתוכניות השונות? מלול: "אחד המדדים יהיה ביצוע סקרים בקרב התושבים. תוכניות בתי ספר תימדדנה אחת לשנה, ובמידה ולא נראה תוצאות בתוכניות מסוימות הן תבוטלנה. צריך להבין שעוד לפני שהחלה לפעול בעיר תוכנית 'עיר ללא אלימות', נערכה סקירה עירונית שנמשכה שבעה חודשים בקרב העירייה, הגופים והעמותות הפועלות בעיר למען ילדים, קשישים ונוער. משם נקבעו סדרי העדיפויות". עיר ללא אלימות "סיירת ההורים תורחב ובימים אלו אנו נערכים לרכוש ניידת לסיירת שטח, שתכלול מתנדבים, אנשים מקצוע ופעילויות לנוער. הכל במטרה למנוע ונדליזם והפרעות בפארקים זוהר בלום >>המשך מעמוד הקודם זוהר בלום
עיר ללא אלימות 5 אלימות בגיל הרך? במערכת החינוך ברחובות מתמודדים עם תופעות האלימות כבר מגיל הגן. כ-165 גני ילדים משתתפים בתכנית "אילנות בגנים", שמלווה את ההורים עד הבית ומחזקת את סמכותם תופעת האלימות על סוגיה השונים בקרב ב ילדים ובני נוער במסגרות החינוך בישראל, היא בין הגבוהות בעולם. התופעה שהולכת ומתרחבת מזה שני עשורים מדירה את שנתם של קובעי המדיניות, בניסיון למצוא פתרונות שונים לה־ פחתתה. בנובמבר 2013 ,במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות", הופעלה לראשונה תוכנית "אילנות בגנים" בגני הילדים ברחובות. אבי פיטרו, מנהל תוכנית "עיר ללא אלימות" בר־ חובות: "התוכנית פותחה במטרה להתמודד עם תו־ פעות אלימות בגיל הרך. תופעת האלימות בקרב יל־ דים ובני נוער נובעת ממה שמוגדר כקריסת הסמכות ההורית. מחקרים רבים מראים שהורים אשר מגדלים את ילדיהם תוך חשש מהשימוש במילים סמכותיות ובסמכותם ההורית, למעשה פוגעים בילדיהם יותר מאשר תומכים ועוזרים להם בחינוכם". במבחן התוצאה, יש חלק לקריסת הסמכות ההו־ רית בתוצאות קשות של נשירת ילדים ממסגרות, דימוי עצמי נמוך, שימוש בסמים ואלכוהול ועוד. נמצא פער בין ילדים אלו לבין ילדים אשר גדלו לסדר, משמעת וסמכות. "חשוב לזכור כי דימויו העצמי של ילד ההופך לנער, מתעצב כבר בראשית דרכו, כאשר חלק מההבשלה טמון בהתגברות על מכשולים ואיסורים הנובעים מסמכות, ולא רק מחי־ זוקים חיוביים", אומר פיטרו. ד"ר אסתר הנדלר, מנהלת מחלקת הגיל הרך בעי־ רייה: "מחקרים מראים כי לא טוב לילד שמוגדר כחסר גבולות. למרות שכלפי חוץ נראה כי הוא נהנה מכוח ושליטה, הוא למעשה מהר מאוד 'נופל' לתוך תחושת בדידות וכאב. ילדים מסוג זה לא באמת נה־ נים מחברת ילדים, כי הרי מי באמת רוצה להיות ליד מי ששולט בהם בכוח הזרוע. גם דמויות חינוכיות נוטות להתקשות בהתמודדות עם אותם ילדים, והן רואות בהם ילדים חצופים". תוכנית "אילנות בגנים" עברה את כל אישורי משרד החינוך לשם הפעלתה בגני הילדים. בפועל, התוכנית ממומנת תחת המטריה של "עיר ללא אלימות", כאשר כל כניסה לגן ילדים מבוצעת בתאום עם יחידת הפי־ קוח של משרד החינוך, ד"ר אסתר הנדלר והשירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני. התוכנית מכשירה גננות, סייעות והורים להצבת גבולות בכל מקום בו מאתרים נקודות אלו כחלשות. התוכנית כוללת כח אדם בעל ידע וניסיון מתאים מהתחום הטיפולי, שמתפקידו גם להכשיר צוותים להפחתת האלימות כבר בגיל הרך, כאשר נקודת המוצא היא שזהו הגיל בו מתעצבת האישיות ודפוסי ההתנהגות. בכך, כל בעיה שתאותר בזמן, לא תצמח לתופעה חמורה יותר בעתיד. אחד מיתרונותיה הבולטים של התוכנית היא שהיא פועלת ומגיבה במהירות, ומאפשרת לתת מענה בזמן אמת ככול שניתן. העבודה נעשית תוך מתן ייעוץ על פי הצורך, הן לצוות הגן והן להורי ילדי הגן שנמצאים במוקד העניין. ד"ר הנדלר: "הצוות מקבל כלים ומודגם לו המו־ דל כיצד ניתן לומר 'לא' באופן יעיל. מושם דגש על תיאום ועקביות בתוך הצוות - גננת וסייעת - בת־ חום הצבת גבולות. ההורים עצמם מקבלים ייעוצים קצרי מועד, אשר מתמקדים בהדרכה להצבה נכונה של גבולות. הייעוץ להורים בנוי מהדרכה בביתם, והיתרון הבולט של התוכנית וביקורי הבית הוא שה־ מידע המתקבל אצל המטפל מהסתכלות על המערך הביתי כולו הוא שלם". לשם המחשה, ניתן לתאר מקרה בו בבית יש שני תכירו את "עמיתים", תוכנית למניעת צריכת חומרים מסוכ־ נים הפועלת בחטיבות הביניים: "אתה מבין אבא, אני מתביישת בך. אני לא יכולה להזמין אותך לערב הורים בבית הספר. איך בחרת מקצוע כזה?" "ילדה שלי, כל ערב כשאני יוצא למשמרת ואני רואה את החברים שלך, בני נוער בגילך, שותים לשכרה ומ־ חוקים בפארקים, זה אני ששם אותם בניידת ומביא אותם לתחנה כדי שחלילה לא יקרה להם אסון". טקסט זה הינו אימפרוביזציה מתוך הצגה שנעשית בכל שכבת כיתות ח' ברחובות, כחלק מתוכנית כי־ שורי חיים בחטיבות הביניים של שפ"י )שירות פסי־ כולוגי ייעוצי( - אגף במשרד החינוך המופעל על ידי היחידה למניעת סמים, אלכוהול וטבק, בשיתוף עם המחלקה לחינוך על יסודי בעיריית רחובות, המשרד לביטחון פנים, משטרת רחובות, תוכנית "עיר ללא אלימות", הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאל־ כוהול, תיאטרון "הכרכרה", מרכז חוסן ואגף שח"ר. בהצגות אלה השחקנים הם התלמידים, הדילמות והטקסטים נכתבים על ידם והמסרים שלהם בעלי משמעות עבורם. ד"ר אביבה בריינר, מנהלת מחלקת החינוך העל- יסודי בעירייה: "לראשונה חברו כל הגורמים יחד לתו־ כנית משותפת, והתוצאה מדהימה. בכל 11 חטיבות הביניים בעיר, נבחרו על ידי מדריכות מניעה לסמים עישון ואלכוהול עמיתי התוכנית, שהשתתפו בכנס התנעה עירוני. התלמידים קיבלו הרצאות וסדנאות בנושא מנהיגות והעצמה, בנושא סמים מסוכנים לה־ חריד כמו 'נייס גיא' והסכנה התמונה בהם, אירועי אלימות של בני נוער כתוצאה משתיית אלכוהול ועוד. "יחד עם היועצות ובימאי תיאטרון 'הכרכרה', הת־ למידים מעלים דילמות מחיי היום יום של נערים ונ־ ערות, מקטעי עיתונים בנושא אלימות בני נוער, והם ממחיזים אותם במהלך שלושה מפגשים עם הבימאי, שמביא אותם לתובנות ה'מאפשרות להם להיכנס לתוך הדמויות, לשחק באופן אמיתי ומשכנע, לקבל ביטחון ולהעלות הצגה של שעה הבנויה מקטעים שהם בחרו". יום השיא בבית הספר מגיע לאחר שיחות של היוע־ צות והמחנכות בכיתות. היום נפתח בשיחה עם נציג משטרה מיחידת הנוער, ממשיך בהצגת העמיתים, בשיחה עם הבימאי והשחקנים, ועובר לשיחות בכיתות בהנחיית שוטרי הנוער, המחנכים או היועצים. העמי־ תים עוברים בכיתות ומעוררים דיון עם התלמידים. אחים, כאשר הקטן מביניהם הוא ילד אנרגטי מאוד ש'הופך' את הבית ואת השלווה בו, בעוד ההורים מוותרים לו כי הוא קטן. האח הבוגר, שהוא בסך הכול בן ארבע, חווה קושי ובגן הוא מתנהל בחוסר שלווה ומפריע לחבריו ולגננת. רק כאשר ההורים ייקחו אחריות על האח הקטן, ישוב הסדר והשקט על כנו וכך גם תושב השלווה אצל האח הבוגר. התו־ כנית גם מאפשרת להורים להיות בקשר טלפוני לה־ משך ההליך, וקבלת עזרה במידת הצורך. פיטרו: "בסוף כל שנת פעילות התוכנית מלווה במשובים שנועדו למדוד את מידת שביעות הרצון של הצוותים, את מידת היעילות והתרומה הכוללת באותם גנים לשינוי בהתנהגות הילדים, כמו גם להו־ רים שקיבלו ייעוץ ברמה הפרטנית". "למרות שכלפי חוץ נראה כי הוא נהנה מכוח ושליטה, הוא למעשה מהר מאוד 'נופל' לתוך תחושת בדידות וכאב" ד"ר אסתר הנדלר עמיתים לנוער איך ממחישים לבני הנוער את הסכנה של שימוש בסמים? ממחיזים איתם מצבי דילמות ומפגישים אותם עם שוטרי הנוער של תחנת רחובות ד"ר אסתר הנדלר תמונת אילוסטרציה
6 יוצאים מהעלם הוא מסתובב עם הנוער בקריית משה, פוגש את המצוקות ומתרגש מכל הצלחה. שאול צגהון מרכז את הפרויקטים לטיפוח בני נוער ברחובות מטעם העירייה ועמותת עלם, ואומר: "כל מה שצריך זה להאמין שאנשים יכולים לעשות מהפך בחיים שלהם". ראיון בלעדי למגזין צריך להזיז את הרגליים, למצוא את אותם בני " נוער, לדאוג להם ולהיות איתם הכי אמיתיים והכי אכפתיים, הם חבר'ה מדהימים". כך אומר שאול צגהון בן ה-37 ,עובד עיריית רחובות שבעשר השנים האחרונות מעביר את רוב שעות היום שלו בשכונת קרית משה, במסגרת פעילות עמותת עלם. אחרי שסיים שירות קבע בחיל החימוש, החליט צג־ הון שהוא רוצה לעשות משהו משמעותי בחייו, ובחר להתמקד בעזרה לנוער. כיום הוא גר עם אשתו והבת שלהם ברחובות. צגהון: "נולדתי וגדלתי ברמלה, עיר לא קלה. אמנם לא נחשבתי לנער במצוקה, אך אני מבין את המו־ רכבות של שכונה שיש בה ותיקים ועולים ביחד, והקושי שנערים חווים בשכונות עוני לא זר לי. כיום יש לי כמה כובעים. אני עובד עירייה ועוסק בטיפוח תוכניות נוער בעיר, ובמקביל אני גם עובד בעמותת עלם, שבה אני מפתח פרויקטים אחרים. אני דואג לתאם בין העירייה לעמותה ועוזר לנוער בסיכון ומ־ צוקה. לאו דווקא מדובר בנוער שמשתמש בסמים או דברים כאלה, אלא זה יכול להיות בדברים הכי בסיסיים כמו ייעוץ הקשור בזוגיות, עבודה, תכנון לחיים ועוד. אני עוזר גם ברמות יותר משמעותיות, כמו אלימות בבית, בעיות עם ההורים וכדומה. אני דואג להקשיב לבני הנוער, יושב איתם ומייצר פו־ רומים של חשיבה ולמידה. אני יושב עם הצעירים החזקים יותר וחושב איתם איך להפעיל את גורמי המקצוע מנקודת מבטם, למען הצרכים שלהם". איך אתה מגיע לבני הנוער? "אני והמדריכים כל הזמן מסתובבים. אנחנו מנסים לתת עצות ברמה של השטח, ברחוב, ולא לחכות שבני הנוער יגיעו למרכז. בדרך כלל הבוקר שלי מת־ חיל בדיונים בעירייה, ונמשך עם ישיבות ופגישות צוותים. בשתיים בצהריים אנחנו מתחילים להתארגן לקבלת בני הנוער ומוודאים שכל המסגרות פתוחות בזמן. אז אני הולך לשטח לראות מה קורה, ותוך כדי כך אני עונה להורים שמתקשרים כדי לדעת מה קורה עם הילדים שלהם. העבודה שלנו אף פעם לא באמת מספיקה, תמיד יש מקום לעוד. יש מקרים שבהם לא משנה כמה עבודת נוער נעשה, יש למשפחות בעיות כלכליות שמחוץ לשליטתנו. יחד עם זאת, אנחנו כן מנסים לדאוג שכל ילד יגיע למה שהוא רוצה, שיי־ דע שהוא יכול לעשות הכל. כשאני חוזר הביתה אני רוצה לסיים את היום במחשבה שעשיתי הכי טוב שאני יכול". מדובר בנוער שנחשף לאלימות, סמים וקשיים רבים. אין בך חשש? "מה שרואים משם לא רואים מכאן. עד שאתה לא באמת מתקרב אתה לא מבין שמדובר בעצם בחבר'ה איכותיים. הם נקלעו למצבים קשים, לא כתוצאה ממעשים שלהם אלא מתוך בעיה בבית, בעיה של בריאות הורים, אלימות הורים. כלפי חוץ זה נתפס כאילו 'הילד בעייתי', אך זה לא ככה באמת. כשמ־ כירים אותם רואים את כל הגוונים בהם, רואים את הדברים היותר טובים והפחות טובים. הם לא שונים מנוער נורמטיבי, חשובה להם המשפחה, להצליח, לשרת בצבא, אכפת להם מתושבי העיר ממש כמו כולם. צריך להסתכל עליהם בלי שיפוטיות, ממקום נקי. אז מגלים חבר'ה ממש טובים". בחרת במקצוע לא קל. יש לך ימים של יי־ אוש? "יש ימים כאלה, אך אני כל פעם נזכר בחבר'ה שמ־ תנדבים אצלי, שבעצמם חלקם היו פעם בני נוער במצוקה. חלק מהם היו במצבים לא קלים והיום הם עומדים על הרגליים וגם מחזירים לקהילה. כשא־ ני איתם, אני מבין שאני עושה משהו טוב ומקבל כוחות". מהם המקרים הכי קשים בהם נתקלת? "לצערי נתקלתי בהכל: התאבדויות, קשיים כלכ־ ליים, אלימות במשפחה ועוד. התאבדויות אלה המ־ קרים הכי קשים, ותודה לאל שמשנת 2006 הצלחנו למגר את התופעה הזו. שכונת קרית משה נמצאת רק במגמת השתפרות". מה ההישג הכי גדול שלך? "ההישג הכי גדול זה כשאני רואה את התוצרים של העבודה, כשבני הנוער באים ומחזירים לקהילה. הם מבינים את המשמעות והחשיבות שלהם כמי שמ־ הווים דוגמא אישית לאחים הקטנים ולחבר'ה צעי־ רים אחרים. יש לי חבר'ה שגדלו ונהיו אמנים, אנשי קצונה, אנשי עסקים ועוד". מה תפקיד כזה דורש? "אמונה. צריך להאמין באנשים ולהאמין שהם יכו־ לים לעשות מהפך בחיים שלהם. צריך לרצות לראות את זה, לשים את המשקפיים הנכונות ולהסתכל, כי יש פה באמת חבר'ה מדהימים". אתה מרגיש ששיתוף הפעולה עם העירייה עובד בשכונה? "אני רואה את מנכ"ל עיריית רחובות, דורון מילב־ רג, מכניס לתוך הארגון העירוני בנאדם שבכלל בא מעמותה, וזו לדעתי החלטה אמיצה ונכונה שמראה על רצינות. יש לנו גב מהמנכ"ל וראש העיר. כמו־ בן שיש לנו עוד הרבה מה לעשות ויש אתגרים לא פשוטים, אבל השכונה נמצאת בסדר עדיפות גבוה. אם הייתי רואה שאין עשייה בקרב הדרגים הגבוהים לא הייתי נשאר. אני מודה להם על היכולת לראות עיר ללא אלימות עד שאתה לא באמת מתקרב אתה לא מבין שמדובר בעצם בחבר'ה איכותיים. הם נקלעו למצבים קשים" שאול צגהון "להיות לך מגדלור באפלה" החברה הישראלית מאופיינת בשונות תרבו־ תית רבה ובקליטת עלייה מאסיבית. בני הנוער בני התרבויות השונות, הנתקלים בקשיים רבים החורגים מהקשיים הנורמטיביים של מתבגרים ותיקים, מוצאים עצמם פעמים רבות ללא מענה מתאים למצוקותיהם. לאור הצורך בהתייחסות טיפולית רגישת מוצא ותרבות, פיתחה עמו־ תת עלם לנוער בסיכון את תחום ההתערבות הרב-תרבותי. במסגרת זו, מפעילה עמותת עלם בשכונת קרית משה ברחובות אחד מ-10 מרכזי "מגדלור" הפרושים בכל הארץ - מסגרת לש־ עות אחר הצהריים והערב, שבה מוצעות מגוון פעילויות, תוך דגש על פעילויות העשרה כא־ מצעי טיפול. בין הפעילויות: חדרי מוסיקה, סדנאות צילום, שחמט, גינות טיפוליות, אתלטיקה, סדנאות רכיבה על סוסים ועוד. מטרת פעילויות אלה להקנות לבני נוער שפה לא מילולית לביטוי רגשי, ואמצעי לתיעול כוחות שליליים או הר־ סניים לאנרגיה יצירתית ובונה. עמותת עלם מפעילה ברחובות גם את תכנית "אנג'ל", לגישור על הפערים הבין-דוריים ול־ העצמת הקהילה המקומית, לטובת בני הנוער. התכנית מתרכזת בגיוס מתנדבים בוגרים בקרב הקהילה, ובהכשרתם להתנדבות עם בני הנוער, הן במרחב הפתוח בשכונות והן במרחבים הס־ גורים, ב"מגדלורים" ובמרכזים ההוליסטיים.
עיר ללא אלימות 7 הסאונד של רחובות חדר המוסיקה בעירונוער הפך לאולפן הקלטות מקצועי "הבלתי פורמאליים" רשת חוויות רחובות אמונה על החינוך הבלתי פורמאלי והיא הפכה למקום מפגש משמעותי לנוער גם בשעות אחר הצהריים. בית, הגרסה החווייתית ברשת חוויות רחובות שוקדים על פיתוח מגוון " רחב של מענים עם בני הנוער ולמענם". כך פותח את השיחה יניב מרקוביץ', המשנה לראש העיר ומחזיק תיק החינוך הבלתי פורמאלי, קרי, רשת חוויות. "זאת כחלק ממגמת הרשת, אשר שמה במר־ כז העשייה שלה את תחום הנוער כמקום מפגש מש־ מעותי, איכותי וחווייתי, הקשוב לצרכיהם הייחודיים. העבודה עם הנוער במתנ"סים השונים אינה מסתכמת בעבודה חברתית בלבד, אלא בפיתוח מערך פעילויות פנאי, העשרה וידע, לצד תוכניות לטיפוח מנהיגות צעירה יוזמת, מעורבת ומחויבות לחברה ולקהילה". כשאנחנו מבקשים להבין מה זה אומר, מרקוביץ' מדבר בהתלהבות על עשרות פעילויות שמיועדות לנוער בלבד. בין התכנים הוא גאה במיוחד בקורסי מד"צים )מדריכים צעירים(, טרום מד"צים ופעילות מועצת הנוער - פעילויות אשר לתפיסתו מהוות את "חוד החנית בטיפוח מנהיגים צעירים בעיר רחובות. אנחנו מוציאים אותם מצוידים בארגז כלים, ידע ומיומנויות הדרכה. המדריכים הבוגרים חדורי מוטי־ בציה לחנוך, לפעול ולהשפיע". מנכ"ל הרשת, עדי דויטש, מצביע על החיבור עם הקהילה ככלי לכישורי חיים. הוא מספר על תחומי נוער למען קהילה, שכוללים פעילות התנדבותית של בני הנוער החל באיסוף אריזות וחלוקת חבילות מזון למשפחות נזקקות, עובר בחלוקת סופגניות בבתי חולים, ועד לתוכנית "אחרי-נוער מוביל שינוי", המפגישה את בני הנוער עם פניה של ארץ ישראל היפה כאמצעי המכין את החניכים לצה"ל. התכנים משלבים פעילות שטח עם חשיפה למורשת קרב. לצד הכשרת מנהיגות צעירה בשיתוף עיריית רחובות ומשרד החינוך - מינהל חברה ונוער, שוקדת רשת חוויות על פיתוח תחומי עניין וידע אטרקטיביים. בין תחומים אלה ניתן למנות את A קפה - יזמות עסקית המכשירה את בני הנוער לעולם העבודה ומקנה להם כלים לחיים בעולם האמיתי. "בני הנוער לומדים על שירות, עמידה ביעדים, לוחות זמנים, התמדה ורוח צוות, כל זאת תוך כדי שילובם בתוכניות להשלמת השכלה", אומר דויטש ומציין עוד כמה פרויקטים שנותנים הרבה יותר מעוד בילוי מהנה לנוער, ובהם: מועדון אופניים, גינה קהילתית לנוער, אילוף כלבים, קורס מגישי עזרה ראשונה, תיאטרון דילמות לטי־ פול בדילמות ואתגרים שהנוער מתמודד איתם בחיי היום-יום, תכנית ח"ן המכשירה את בני הנוער לשמש כשגרירים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ושי־ לובם בקהילה ועוד. מעבר לתכנים אלה, מפעילה רשת חוויות גם את המועדוניים החברתיים "המרחב הפתוח" - לניצול איכותי של שעות הפנאי של בני נוער. המועדונים פתוחים בשעות הערב ומצוידים בשולחנות טניס שולחן ביליארד, טלוויזיה בכבלים, DVD ,מערכת סטריאו, משחקי שולחן, פלייסטיישן ומשחקי מול־ טימדיה נוספים. בנוסף, מקיימת הרשת חוגי העשרה בתחומי מחול, מוסיקה, ספורט, אומנויות לחימה והתעמלות אומנותית במחירים סמליים לבני הנוער. בחודשי הקיץ, מפעילה רשת חוויות את פעילויות 'קיץ בטוח' ביחד עם העירייה והחברה העירונית לתרבות, המספקות בילוי איכותי לנוער ויצירת מסגרות חינוך בלתי פורמאליות גם בחופשה מבית הספר. עוד בחופש הגדול, המתנ"סים פותחים את שעריהם עד השעות המאוחרות של הלילה. מרקוביץ': "אנו ברשת מאמינים כי קשת התוכניות הענפה והרחבה הפרושה על שני ערוצים מרכזיים - האחד העשרה והשני מניעה - נותנים את המענה המיטבי לנוער. שלל תוכניות אלו נעשות תוך שיתוף פעולה הן עם מוסדות חברתיים הפועלים בעיר ובעי־ רייה, כגון מחלקת הנוער, הרווחה והחינוך, והן בשיתוף חברות עסקיות התורמות משאבים כספיים, ידע וזמן. בשנים האחרונות אנו משקיעים משאבים רבים בקי־ דום הנוער ורואים לנגד עינינו בפעילות אחר הצה־ ריים חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך ואמצעי חשוב למיגור אלימות וונדליזם. בשנה באחרונה פתחנו שני מועדוני נוער חדשים ברחבי העיר, לאחר שראש העיר הבטיח וגם קיים לבנות מועדונים בתוך השכונות כמ־ ענה לנוער. על פי תוכנית העבודה, יקומו עשרה מרכ־ זים בכל שכונה בעיר. ראש העיר ואני מאמינים בכוחם של המרכזים הקהילתיים ובמרחבים הפתוחים לנוער הנמצאים בהם. אנו בונים את תוכניות העבודה שלנו לנוער בהתאם לצורכי השכונה, ובהתייעצות עם בני הנוער. כמי שהתחיל את הקריירה הציבורית שלנו כנער, אני יודע להגיד בצורה מוחלטת שזה העתיד שלנו. ככל שנדע להשקיע, לטפח וליצר מנהיגות של בני הנוער בכל שכונה בעיר, כך נצמיח את דור העתיד של מנהיגי המדינה והעיר". ימים אלה עומד להיפתח במרכז "העירונו־ ב ער" במחלקת הנוער והצעירים באגף החי־ נוך של עיריית רחובות, חדר מוסיקה ואולפן הקלטות שטרם נראה כמותו בערים מקבילות בארץ. בחדר המוסיקה, שנמצא ב"עירונוער" ברחוב בנימין 4 ,הושקעו מעל ל-100 אלף שקל לשם בינוי ורכישת ציוד חדש ומקצועי, והוא נבנה במימון משותף של תוכנית "עיר ללא אלימות" והעירייה, בהובלת ראש העיר רחמים מלול וסגנו זוהר בלום. "היה ברור כבר מהתחלה כי למקום פוטנציאל רב שאינו ממומש דיו, וכי כדאי מאוד להשקיע חשיבה כיצד להפוך את המקום לכזה שייתן מענה רחב יותר, מדליק ומקצועי יותר לנוער ברחובות", אומר אבי יו־ ספי, מנהל מחלקת הנוער. "בסופו של דבר הוחלט כי שדרוג המקום מחדר מוסיקה לאולפן הקלטות מק־ צועי יאפשר קפיצת מדרגה של ממש בתחום המו־ סיקה העירוני, וירחיב את קשת הפעילויות שתסופק באמצעותו". המקום ישמש כאולפן חזרות ללהקות נוער, אולפן הקלטות ללהקות ויחידים, לימוד העבודה על שול־ חן העריכה של אולפן ההקלטות, תחרות בין להקות מהעיר, אירוח להקות מערים שונות תוך כדי יצירת מסורת חדשה של תחרות בין להקות ועוד. כשכבר היה ברור כי הולכים על הפרויקט, היה גם ברור שצריך למצוא למקום החדש שם - כזה שי־ הווה בית עבור כל אותם כישרונות מוסיקליים שי־ פקדו את האולפן. לאחר חשיבה ולבטים הוחלט כי את השם למקום לא יקבעו אנשי העירייה או איש ממנהליה, וכי הדבר הנכון לעשות הוא לתת במה לנוער ולתושבי העיר, שיחליטו מה נכון להם. תוך שעות עלה לעמוד הפייסבוק של עיריית רחובות סטטוס הקורא לאנשים להציע למקום שם, כשמי שהצעתו תיבחר יזכה בפרס של צפייה זוגית בסרט וארוחה. מתוך שלל ההצעות שהועלו )100 בקירוב( נבחרה לבסוף על ידי מועצת הנוער העירונית הצ־ עתו של אריק לוי: Sound Rehovot . עד כאן שידורנו מאולפן המוסיקה המודרני לנוער. פעילות לנוער בחוויות, למצולמים אין קשר לכתבה פעילות לנוער בחוויות, למצולמים אין קשר לכתבה
8 עיר ללא אלימות מרכז העירוני לנוער ברחובות - "העירונו־ ה ער", שופץ לאחרונה בהשקעה של כ-200 אלף שקל כחלק ממגמת העירייה לגרום לבני הנוער להבין שיש להם מקום לבוא אליו ולהרגיש בו בבית. השקעה כספית זו, שמצטרפת להשקעות אדירות נוספות בנוער בעיר, היא חלק מהסיבה לכך שמינהל חברה ונוער במשרד החינוך העניק לראש העיר רחמים מלול אות הוקרה. מלול, איש חינוך במ־ קצועו, אמר לא אחת בכנסים עם נוער ואנשי חינוך כי: "הפוטנציאל גלום בכל ילד וילדה. אל לכם להתבלבל ולחשוב שבשכבות מסוימות בחברה לא ניתן להגיע למצוינות. חובה עלינו לתת למצוינות שנמצאת בכל מקום את המקום לצאת החוצה ולפרוץ קדימה". "העירונוער" נמצא ברחוב בנימין 4 ,ומשמש מרכז פעיל לכל אוכלוסיית בני הנוער משמונה בבוקר ועד שמונה בערב. מדובר במסגרת ייחודית המספקת רצף חינוכי מבוקר עד לילה, שכוללת גם מרחב אינ־ טראקטיבי, שולחן טניס שולחן, מחשבים, חדר תנו־ עות נוער, חדר מוסיקה, רחבת אירועים ועוד. במקום נוכחים אנשי מקצוע, מדריך נוער ומדריך קידום נוער, שנותנים מענה לנוער מנותק בשעות הבוקר. מעבר לכך, 14 חיילי גרעין נח"ל ושלוש מורות חיילות עובדים בבוקר בבתי ספר ואחר הצהריים בכל המ־ סגרות הבלתי פורמאליות בעיר, במטרה לשמור על רצף חינוכי בכל שעות היום. אבי יוספי, מנהל מחלקת הנוער באגף החינוך: "אנ־ חנו לא בית ספר. אם נער רוצה להיות כאן הוא מוז־ מן, ואם הוא לא רוצה אז הדלת פתוחה. כשאדם בא מרצון אז נקודת הפתיחה היא כבר הצלחה. הכלל היחידי הוא משמעת ועמידה בחוקי המקום הבסי־ סיים, שהם לכבד אחד את השני". "העירונוער" מפעיל עשרות קבוצות נוער מובי־ לות בכל התחומים. מועצת תלמידים ונוער עירונית, פני חמש שנים הוקמה סיירת ההורים של ל רחובות, על ידי הרשות למלחמה בסמים, עי־ ריית רחובות ומשטרת ישראל. כיום פועלים בה כ-60 מתנדבים, שבוחרים לצאת בלילות חמישי ושישי למקומות בהם מתרכזים בני נוער, כדי ליצור שיח בגובה העיניים עם דור המחר, הילדים של כולנו. הם מוודאים שאין מקורות סיכון אפשריים ומנטר־ לים במידת האפשר סכנות קיימות. חברי הסיירת מספרים: "אנחנו רואים את עצמ־ נו כחלק מקהילה, וככאלה אנו אחראים לביטחון כל הילדים ברחובות. איננו מחליפים את כוחות השיטור, אך אנו חשים שבמצב השורר כיום, כל זוג עיניים בוגר וערני חשוב ועשוי למנוע אסון. לעיתים אנחנו מצלי־ חים למנוע אירוע כשאנו פוגשים בני נוער באווירה לא נעימה. בחלק מהמקרים נראה שאנו מצליחים למנוע מהנוער להסתכן שלא לצורך, אנו יוצרים איתם דיאלוג מתוך עניין אמיתי במה שעובר עליהם, והם יודעים לגשת אלינו כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה רגשית". מה המצבים הכי קשים שנתקלתם בהם? "בני נוער שהשתכרו עד אובדן הכרה, כאשר חב־ ריהם אינם מסוגלים להושיט להם יד. כבר היו מקרים שבהם נאלצנו להזמין קרובי משפחה או מד"א, אך לרוב אנו דואגים שהילדים הללו ילוו לביתם רגע לפני שהאירוע יתפתח ויהיו בו נפגעים או נזקים. רובינו הורים לבני נוער, ובתור שכאלו אנו חשים חובה מוס־ רית להיות שם עבורם ולייצר שינוי". סיירת ההורים מורכבת מקבוצות בנות חמישה אנ־ שים. כל קבוצה יוצאת בממוצע פעם בשישה שבועות לסיור בין השעות 00:23 בלילה ושתיים לפנות בוקר, כאשר בנוסף לסיורים הרגליים והממונעים, מתוכ־ ננים גם סיורי אופניים וניידת שטח. הקבוצה נעזרת במוקד העירוני 106 לאיתור בני הנוער, ובתום כל סיור ממלאת דו"ח סיור. הלקחים נלמדים ומיושמים בש־ בועות שלאחר מכן. בנוסף, נציגי הסיירת משתתפים בוועדת הפנאי ובוועדות אכיפה עירוניות מטעם תו־ כנית "עיר ללא אלימות", במטרה לעזור ולהוביל מה־ לכים עירוניים כפי שעולה מהדיווחים בשטח. חברי הסיירת מקבלים הדרכות ונעזרים במומחים, על מנת לפתח תחומי ידע הנוגעים לתרבות הנוער בימינו. חני שרון, מנהלת הרשות למלחמה בסמים ברחו־ בות: "הסיירת הטרוגנית מאוד וכוללת הורים לילדים בטווח גילאים רחב, ואף כאלה שעדיין אינם הורים, מכל רחבי העיר ומכל גווני האוכלוסייה. משותפת לכולם האכפתיות והדאגה לדור העתיד, וההבנה שבאמת אפשר לעשות משהו ולא רק לדבר ולצק־ צק בלשון. יש לציין כי לפני כשנתיים הוקמה סיירת הורים גם בשכונת קרית משה. שתי הסיירות משת־ פות פעולה זו עם זו ומבצעות סיורים משותפים מדי פעם. בימים אלה אנו פועלים על מנת להרחיב את הסיירת העירונית ובונים תוכנית פיילוט של 'משמר שכונה'. במסגרת זו שתי שכונות כבר נמצאות בתה־ ליך ראשוני של בדיקה לגיוס מתנדבים". אם גם לכם אכפת, אתם מוזמנים ליצור קשר עם חני שרון ולהצטרף לסיירת ההורים, בטל': .0524840547 המונה כ-40 חניכים, מייצגת את מגוון בני הנוער ופועלת למענם. המועצה כוללת את כל מסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, ונציגיה נקבעים על בסיס בחירות דמוקרטיות. בנוסף להם פועלות קבוצת שגרירים צעירים, בית מדרש לנוער משותף לחילוניים ודתיים, מנהיגים צעירים, להקות הנוער, תכנית ח"ן, נוער נאס"א ועוד. אלו קבוצות שמהוות את ליבת בית הספר למנהיגות שבו לומדים איך לדבר, לעמוד מול קהל ולמצות את היכולות. מנהל מחלקת הנוער באגף החינוך אבי יוספי: "יש לנו גם ארבעה עובדי קידום נוער שעובדים בתוך קריות החינוך. פרויקט 'בין הספסלים' נועד למ־ צוא את הנער והנערה בתוך בית הספר לפני שהם מתנתקים ונעלמים לנו לרחוב. פעם הם היו מגיעים אלינו אחרי שנה שהם כבר מחוץ למסגרות, היום אין נשירה של בני נוער שאנחנו לא יודעים עליהם במע־ רכת. הידקנו את החגורה. המספרים עומדים על 2.1 אחוז נשירה בעיר, לא יותר. במסגרת פרויקט 'חבורת רחוב', שני עובדים שלנו מסתובבים בין שמונה בערב לחצות בגנים ציבוריים בשכונות דניה, מילצ'ן וקרית משה ומאתרים את הנוער שמסתובב בחוץ. המדרי־ כים באים אליהם בגובה העיניים". אביב איטח, מחזיק תיק נוער וצעירים במועצת העיר: "מעבר לעשייה יום יומית, אנחנו מקיימים עש־ רות אירועים לנוער בשיתוף עם מועצת הנוער. אנו מביאים אמנים מבחוץ, מחזקים להקות מקומיות, ונותנים לנוער אלטרנטיבה איכותית לשעות אחר הצהריים והחופשים. הערכים שגלומים בכל אחד מהפרויקטים האלה הם בעלי השפעה על קביעת סדר היום של הנוער, ועל עיצוב חייהם בעתיד". הטובים לסיירת בזמן שרוב ההורים מרימים רגליים )וידיים( בסיום עוד שבוע מפרך, הורי הסיירת מגייסים כוחות והולכים לחפש את הילדים שיצאו בערב מהבית נוער של יום חדש מרכז "העירונוער", בית הספר למנהיגות, מועצת הנוער, תנועות הנוער ואין ספור הפעילויות ברחובות מוכיחים שה"נוער" הוא לא מה שחשבתם מועצת הנוער באירועי החורף
עיר ללא אלימות 9 "משטרת רחובות לא עוצרת" עם תוכנית "עיר ללא אלימות", גופי הביטחון ברחובות דוהרים קדימה ונלחמים בפשיעה. ראיון מיוחד עם מפקד מרחב השפלה במשטרה תת ניצב יהודה בן עטר, ומפקד תחנת משטרת רחובות סגן ניצב יעקב ברמן תוכנית 'עיר ללא אלימות' הנה מערכתית", " פותח יהודה בן עטר. "תחנת רחובות עובדת בשיתוף פעולה מלא ופורה עם עיריית רחובות, ויישומה נמדד ומבוקר לאורך כל השנה". יעקב ברמן: "כל הרעיון של התוכנית הוא ליצור סינו רגיה בין הרשות לבין המשטרה, ובכך לתקוף כל מיני תופעות. לקראת שנ ת 2014 למשל, הכנו תכניות עבוו דה חדשות וכדי שזה באמת יהיה יעיל קיימנו ישיבות עם גורמים בעירייה, כמו: אגף הפיקוח, אגף הגנים, אגף הנוער, אגף רישוי העסקים ועוד. כל אחד העלה מספר נקודות שהוא חושב שצריך לטפל בהן, ובהתאם לכך בנינו תוכנית עבודה משותפת. החלטנו שבכל כמה זמן נעצור ונבדוק איך אנחנו משפיעים. אני מאוד מאמין בקונספט הזה ואני באמת חושב שזה יגרום לשינוי, כי ככה אנחנו נרכז כוח ונפתור את הדברים". יעקב ברמן הגיע לפקד על תחנת רחובות כשברזוו מה שלו 20 שנה ביחידה מסווגת ללוחמה בטרור. עם השנים הוא הפך לקצין המעוטר ביותר במשטרה, ואת אומץ הלב והנחישות שלו, שהביאו לו את העיטורים השונים, הוא גם מנחיל לאנשיו בימים אלה. "תחנת רחובות הינה תחנה גדולה, אשר חולשת על שטח נרחב שכולל את העיר רחובות, יבנה, גדרה, מזו כרת בתיה, קרית עקרון, גוש עשרת וכל היישובים הכו פריים באזור הדרומי של מרחב השפלה", אומר ברמן. "המטרה אשר עומדת לנגד ענינו היא להביא שקט וביו טחון לתושבים בכל הגזרה הזו. בתחום הלחימה בסו מים ובלחימה בעבירות הרכוש והאלימות, תחנת רחוו בות מובילה בהישגיה. בתחום הסמים בוצעה פעילות ענפה כנגד תופעת הגידול והסחר, ובמהלכה נתפסו מעבדות לגידול מריחואנה ונכלאו סוחרי סמים רבים. בכך הבאנו למזעור מימדי התופעה. בתחום הרכוש, זו השנה השלישית שבה התחנה מציגה ירידה משמעוו תית ועקבית בעבירות התפרצות לדירה, גניבת רכב והתפרצות לעסק ולרכב. בסך הכל מדובר בירידה של כ-40 אחוז. בעבירות האלימות המצב דומה והירידה זהה. כל זה מצביע על תחנה לוחמנית שחותרת למגע בכל הקשור ללחימה בפשיעה". בן עטר: "לאור גודל השטח וכמות הערים שהיא מטו פלת בהן, תחנת רחובות נחשפת ופועלת בעשייה יום יומית, ויודעת לטפל במגוון האירועים שבאחו ריותה בצורה טובה מאוד. יחד עם זאת, ההצטרפות של תחנה כמו רחובות, שמטפלת באוכלוסייה המונה 243 אלף תושבים, הינה משמעותית ומאפשרת מתן שירות יעיל ואיכותי יותר לתושבים, באמצעות אפיון צורכי התושבים וניתוח תופעות הפשיעה כפי שעוו לים ממאגרי המידע של משטרת ישראל, של מוקד 106 ,מד"א ושירותי הטיפול השונים. כל אלו יחדיו מאפשרים יצירת תוכנית תקיפה משולבת, יעילה ומוכחת בפתרון הבעיות השונות". איזו דוגמה יש לכם לשיתוף פעולה שמתבצע בזכות תוכנית "עיר ללא אלימות"? ברמן: "אפשר לקחת כדוגמה מספר גנים ופארקים שבהם יש ריבוי של מעשי ונדליזם, הקמות רעש ושימוש באלכוהול ובסמים. מחלק הנוער יכול לעו שות שם סיורים מוגברים, מחלקת הגנים בעירייה יכולה להוסיף שם תאורה וכך כל אחד תורם למיגור הבעיה. יש גם פריסת מצלמות של הרשות, שבחלק מהן יש גם שליטה קולית ואפשר לדבר דרכן ולהנו חות קבוצה כזו או אחרת להתפזר". כשהתושבים שומעים על "עיר ללא אלימות" הם מצפים למיגור הפשיעה. האם יש בכלל קשר בין התוכנית לבין האכיפה בתחום הפשיעה? ברמן: "כרגע הפרויקט במחצית דרכו, הוא חי ובועט ואף עתיד להתפתח בזמן הקרוב בקצב מואץ. בין היתר הפרויקט כול ל 380 מצלמות הפרוסות ברח בי העיר, אשר מייצרות הרתעה ומסייעות בפענוח תיקים ובמימוש ההוכחה בבית המשפט. כיום קיים מוקד קטן המנקז אליו את הצילום, אך השנה כמות המצלמות אמורה לגדול והמוקד עצמו צפוי להפוך לכזה שמתריע בזמן אמת בעת ביצוע עבירה. בנוו סף, השנה אמור להיפתח שיטור עירוני ברחובות, שיכלול 20 שוטרים ו-20 פקחים שיהוו כוח תגובה משמעותי ביותר להתראות המוקד ולאירועי המשו טרה והעירייה במהלך כל היממה. זאת מעבר לפו עילות מניעה כגון משמר השכונות שבתהליך הקמה עם ועדי השכונות, הפעלת הנוער באופן חיובי בשעות הפנאי, הסברה והדרכה במוסדות חינוך, פורומים משותפים ועוד. כל אלה אמורים להשפיע ישירות על הורדת הפשיעה בתחום עבירות הרכוש, הסמים והתנועה בכלל, ובתחום הנוער בפרט". מה תפקידה של ניידת הנוער של התחנה, ואילו פעילויות אכיפה מתבצעות בתחום הנוער? ברמן: "ניידת הנוער מופעלת על ידי פקחני הנוער של המשטרה, ביחד עם מתנדבים. בקרוב, כחלק מפרויקט חדש, יצטרפו גם פקחי העירייה. תפקיד הניידת לבצע פעילות כנגד עבירות סמים, רכוש, אלימות רחוב, עבירות איכות חיים באזורים ציבוו ריים ואכיפת חוק האלכוהול במוקדי בילוי, בדגש על סופי שבוע. הנושא העיקרי שבו עוסק מחלק הנוער כיום הינו האכיפה של עבירות הרכוש ועו בירות הסמים, בדגש על 'נייס גאי' ושאר החומרים שהפכו שכיחים בקרב בני הנוער בארץ. אנו פועלים למיגור התופעה, ומחלק הנוער רשם לאחרונה מעו צרים והצלחות יפות בנושא זה. "במקביל, מחלק הנוער מפעיל תוכניות שיקומיות כגון פרויקט 'במה לחיים' לנוער בסיכון. מדובר בפו רויקט ייחודי ומקורי של תחנת רחובות, המקנה לנוער יכולות אישיות וחברתיות ומשנה את השקפת עולמם באמצעות סדנאות משחק והפקה". איך ניתן לעלות את תחושת הביטחון של תו־ שבים לאור אירועים פלילים שהתרחשו במרחב הציבורי בעיר, כגון פיצוץ הרכב בכפר גבירול או הרצח ברחוב הרצל לאור יום? בן עטר: "התחנה ושוטרי המרחב הונחו לספק נוכחות מודגשת במרכזי הערים, ולהעלות את רמת החיכוך עם גורמים עבריינים. במישור המודיעיני יש התמקו דות בפעילות לאיתור מקדים של ניסיונות פגיעה בין עבריינים, ובוודאי לפגיעה בחפים מפשע. במקביל מתקיים שיתוף פעולה עם גורמי אכיפה נוספים". האם ברשויות אחרות בסביבה, שבהן תוכנית "עיר ללא אלימות" פועלת כבר מספר שנים, מרגישים בשינוי? בן עטר: "הפעלת התכנית בערים רמלה ולוד, למשל, זוכה להצלחה רבה. בעקבות הצלחה זו יתווספו בעיר רחובות -כ-20 שוטרים לטובת השיטור העירוני והר שות תקצה פקחים עירוניים. שילוב כוחות זה בוודאי ישתלם ויוכיח את עצמו באופן חד משמעי". סגן ניצב יעקב ברמן )מימין( ותת ניצב יהודה בן עטר
www.rehovot.muni.il
עיר ללא אלימות 11 מוקד שרואה הכל מנכ"ל עיריית רחובות דורון מילברג, יו"ר ועדת המטה העירוני של "עיר ללא אלימות", מכריז על הקמת מוקד רואה בהשקעה של כ-650 אלף שקל ואומר: "ביטחון הוא צורך בסיסי של התושבים" ערך השיטור והאבטחה בעיריית רחובות, מ נהנה משיתוף פעולה טבעי ומקצועי עם המשטרה ועם כלל גורמי החירום בעיר. מנהל אגף ביטחון, בטיחות וחירום אליצור זרחי, מסביר איך זה עובד: "מערך השיטור מחולק לגזרות וכולל ניידות סיור וניידות שטח. אנשי השיטור מסיירים בגנים ציס בוריים, במוקדי הבילוי, בשטחים הפתוחים ובשכונות, ונותנים מענה לאירועים ביטחוניים, בעיות רעש, ונדס ליזם והפרת הסדר הציבורי 24 שעות ביממה". מנהל יחידת השיטור בעיריית רחובות אופיר מזרס חי, מוסיף: "נוכחותן של הניידות מגבירה את תחושת ביטחונם האישי של התושבים, ומהווה יחידת אבטחה השומרת על ביטחון הציבור בעיר. היחידה אמונה על שמירת איכות חייהם, ביטחונם ובטיחותם של תושבי העיר רחובות והבאים אליה, תוך הפגנת נוכחות מקס צועית ורמת שירות גבוהים ביותר. מתוקף כך, משמס שים הסיירים כעיניים בוחנות וכצינור מדווח, ונותנים מענה ראשוני לכל אירוע המתרחש ברחבי העיר בתס חומי הביטחון, הבטיחות, הסדר הציבורי והחירום". המוקד העירוני בעיריית רחובות מפעיל את ניידות הביטחון בהתאם לפניות תושבי העיר ובאופן יזום, כאשר בכל בוקר מתבצע ניתוח קריאות מוקד מהס לילה שחלף. על פי ממצאי פניות תושבים וניתוח אירועים שקרו בכל גזרה, ניידות הסיור מבצעות את הסיורים היזומים. מנכ"ל העירייה דורון מילברג: "עם כניסת פרויקט 'עיר ללא אלימות', נוצר שיתוף פעולה טבעי ומקס צועי בין מטרות הפרויקט ופעילות היחידה, אשר שיאו יבוא לידי ביטוי בהקמת מוקד רואה שיחובר למצלמות מתקדמות הנפרסות ברחבי העיר, בגנים ציבוריים, במוסדות חינוך ובמקומות התקהלות וכס בישים. כיו"ר ועדת האכיפה אני יכול לספר שאנחנו מתאמים עם משטרת רחובות את הפרויקט, כאשר מערך המצלמות משמש נקודות חיווי והתראה אשר מזהות פעילות שלילית בזמן אמת, ומקפיצות את סיירי היחידה לנקודה לטיפול משלים". איך יפעל המוקד הרואה? "הניידות מבצעות סיורים מובנים על פי מערכת שליטה ובקרה שנמצאת בכל ניידת, אשר מאפשרת לנהל את הניידות בצורה יעילה לכול גזרות העיר. במס ערכת הממוחשבת כל ניידת מקבלת נקודות חמות לסיור ולבדיקה במהלך המשמרת, זאת על פי תכנית עבודה מוסדרת מחד, וצורכי צו השעה מאידך. לכל ניידת מערכת כריזה ותאורה במתכונת משטרתית, מצלמות תנועה לצפייה על ידי המוקד בכל נקודת זמן ומקום, ומערכות קשר המתאימות לשעת חירום. באס מצעות המוקד העירוני מקבלות הניידות בשטח נתוס נים על פי צורך ממערכת האיתור והאכיפה של אגף התנועה והפיקוח". כחלק מפעילות ועדת האכיפה של 'עיר ללא אליס מות', אשר בראשה עומד מפקד משטרת רחובות סגן ניצב יעקב ברמן, ניתנות משימות ומטלות משותפות למשטרת רחובות ויחידת הביטחון העירוני. כיום קיימת ניידת סיור משולבת פעילה, ובקרוב צפויות להשתלב יותר ניידות שבהן מסיירים שוטרים וסיירי יחידת הביטחון העירוני יחדיו. מילברג: "שיתוף הפעולה של יחידת השיטור העיס רוני עם המשטרה וכלל גורמי החירום, האכיפה וההצס לה הפועלים בגזרת העיר, מהווה בסיס איתן להצלחה באיגום משאבים, איחוד מאמצים, שילוב כוחות ועזס רה הדדית בכל פעילות ובכל טיפול באירועים השונים. דבר זה יוצר מענה איכותי, מהיר ויעיל לציבור תושבי העיר. מנהלי אגף הביטחון מבצעים באופן שוטף פגיס שות תיאום ציפיות עם מפקדי תחנת משטרת רחוס בות, על מנת לטפל בכל בעיה הדורשת את מעורבות השיטור העירוני, ומתבצעים מבצעים משולבים עם המשטרה, כגון: חסימות צירים מרכזיים, איתור ומעס צר שוהים בלתי חוקיים, נוכחות בשכונות בהן בוצעו מעשי פריצה ושוד, נוכחות באזורי בילוי כמו פאבים ופיצוציות, נוכחות בגנים ציבוריים ועוד". השיטור העירוני משמש גם כמערך האבטחה ליס לדי העיר. הסיירים פותחים את היום בבדיקות אבס טחה במוסדות החינוך, מתמקמים במעברי חצייה, על פי בקשה ותיאום של מחלקת בטיחות בדרכים, לצורך סיוע הגעת תלמידי מוסדות החינוך בבטחה וצאתם בשלום. מזרחי: "בזמן הלימודים, מסייעת יחידת השיטור העירוני לגני הילדים ובתי הספר בכל קריאה בתחומי הסדר, הביטחון ובמתן תגובה מיידית לתרחישי פח"ע. מדובר במערך אשר תומך ומשלים את מאבטחי מוס סדות החינוך וסיירי אבטחת גני הילדים, הפועלים במקביל במוסדות החינוך בעיר". עוד במסגרת פעילות היחידה, מוצבים שומרים בגס נים ציבוריים על פי צורך, ובפרט בחופשת הקיץ, על מנת לייצר הרתעה בקרב ציבור מקימי הרעש אשר מגיעים בשעות הלילה לגן ומהווים מטרד, ולעיתים אף מבצעים ונדליזם ונזק ברכוש הציבורי. השומר מאתר בזמן אמת מקורות הקמת רעש, ונדליזם, שתיית אלס כוהול וכדומה, נותן התראה להפסקת העבירות ומזמן כוחות אכיפה לטיפול משלים ולסילוק המטרד. זרחי: "כחלק מסמכויות האכיפה, ניתנו על ידי מועצת העיר סמכויות פיקוח לצורכי אכיפת הקס מות רעש או ונדליזם בפארקים ובגנים הציבוריים. סמכויות אלה יסייעו לסיירים לטפל בפניות התוס שבים אשר מטרדי הרעש והוונדליזם משבשים את אורח ואיכות חייהם, שאותם דורשת עיריית רחובות לספק בכבוד לתושביה". במסגרת היחידה מבוצעים תחקירי אירועים לצורך למידה והפקות לקחים, ומנהלי אגף הביטחון מקיימים קשר הדוק עם תושבים ברמת טלפונים, מיילים ועס דכונים הדדיים, על מנת לספק מענה מקצועי והולם בכול פנייה ובקשה. מזרחי: "כח האדם מהווה את המרכיב החשוב ביותר להצלחת פעילות היחידה. מדובר בכח אדם איכותי ומובחר, בוגרי יחידות קרביות ויחידות מובחרות של צה"ל, סטודנטים, בעלי משפחות. הכח נבחר בקס פדנות על ידי מנהלי אגף הביטחון, ואנשי היחידה מבצעים הכשרות והדרכות הניתנות באופן קבוע כל שישה חודשים, במסגרת ימי עיון והתמקצעות בתס חומים שונים". "הסמכויות יסייעו לסיירים לטפל בפניות התושבים" אליצור זרחי מדברים מהשטח אגף תנועה, שילוט ופיקוח עירוני בראשותו ש ל ליאור שוקרי, ואגף גנים, נוף ועיצוב הסס ביבה בראשותו של יוסי כפיר, הם שני אגפים שמהווים זרוע ביצועית מובילה בשמירה על הסדר הציבורי במרחב העירוני. כפיר מנהל את הגנים, שוקרי את כל תחומי האכיפה בעיר יחד עם צוות הפיקוח שבניהולו. אגפים אלו והעוס מדים בראשם, תורמים מהידע והניסיון שלהם לגבי בעיות הקיימות בשטח ולמיפוי בעיות שעליהן יש לתת את הדעת. תוך כדי כך, הם עוזרים בבניית התוכניות העירוניות. כחלק מתוכנית העבודה השנתית של "עיר ללא אלימות", מובילים האגפים את האכיפה העירונית בפועל, במטרה להעלות את הביטחון האישי של האזרח. כפיר ושוקרי, יחד עם עובס דיהם המסורים, נוטלים חלק בסיורי לילה שהס חלו בחודש ינואר השנה, ואחת לחודש הם יורס דים אל השטח גם בשעות פחות קונבנציונליות, ויוצרים חיבורים וממשקי עבודה נוספים לייעול ומתן פתרונות בתחומי אלימות, בריונות, שתיית אלכוהול, נוער, איכות סביבה ועוד. דורון מילברג
12 עיר ללא אלימות השינוי מתחיל בתוכנו אבי פיטרו, מנהל תוכנית "עיר ללא אלימות" ברחובות, קורא לתושבים להצטרף למאבק באלימות ואומר: "השינוי מתחיל בנו, מבפנים, מההחלטה לקחת יוזמה אישית ולומר 'אני כאן בשביל לתת'" חודש מאי 2013 יצאה לדרך תוכנית "עיר ללא ב אלימות" בעיר רחובות. את התוכנית מנהל מטעם העירייה אבי פיטרו, שמסביר על המו טרות והחזון העומדים מאחורי הפרויקט: "תוכנית עיר ללא אלימות היא תוכנית שנבנתה על ידי ד"ר אורלי אינס בשנת 2004 ,ביוזמת ראש עיריית אילת מאיר יצחק. זאת בעקבות בעיות רבות שאילת חוותה בשל היותה עיר שמארחת נופשים רבים ומפגישה קבוצות רבות של בני נוער מערים שונות - בפרט בקיץ. אותם מפגשים יצרו מתח רב, אלימות ומעשי ונדליזם בכל רחבי העיר. לאחר שהתוכנית הצליחה והביאה לתוו צאות חיוביות באילת, המדינה החליטה לאמץ אותה ולהרחיבה לערים נוספות. בשנ ת 2010 השתתפו בתוו כני ת 78 רשויות, ובשלהי 2012 אושרה גם העיר רחוו בות, שהחלה בפעילות עצמה בשנת 2013. "בחזונה התוכנית דוגלת ביצירת אקלים עירוני המקדם ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, הידברות, משא ומתן ושמירה על זכויות האדם. זאת לצד הוקו עת עבירות על החוק, הפרת זכויות אדם ושימוש בכוח לא לגיטימי מכול סוג שהוא. מטרת התוכנית היא לראות את היישוב העירוני כמכלול אחד גדול הפועל בסנכרון מלא, תוך איגום כלל המשאבים בעיר וחיזוק התשתיות להתמודדות עם תופעות האלימות והתנהגויות אנטי חברתיות. ברחובות התוכנית מובלת על ידי ראש העירייה רחמים מלול, במטרה להנחות, לשתף ולרתום את כל המנגנון העירוני להתכנסות סביב המטרה המרכזית - טיו פול ומניעה של תופעות אלימות. כחלק בלתי נפרד מתפיסת העבודה, הוקמו בעיר ועדות שונות אשר אמונות על מיפוי בעיות קיימות, והצבעה על דרכים להתמודדות טובה יותר איתן. הוועדות המרכזיות הן בתחומי: אכיפה, חינוך, רווחה, פנאי ומטה עירוני. ועדות אלו מהוות את הבסיס למיקוד העבודה ושיו לובה במסגרת הפעילות העירונית הקיימת. בחודו שים האחרונים פגשתי המון אנשים טובים במערכת העירונית, הם שותפים לשינויים שעתידים לקרות ואני אסיר תודה על הרצון הטוב שכולם מגלים. רוב האנשים הם גם תושבי העיר, כאן הם מגדלים את ילדיהם, כך שזה מובן מאליו שהנכונות היא רבה". מה הייחוד של 'עיר ללא אלימות' אל מול תו־ כניות אחרות? "תוכנית זו, בניגוד לתוכניות אחרות שהן ממוקדות תחום ספציפי, מביאה בשורה חדשה בדמות הסתו כלות רב מערכתית וכוללת. השאיפה היא לייצר רצף של תחומי פעילות באכיפה, חינוך, רווחה, פנאי, קהילה ועוד". אילו תגובות אתה מקבל מהתושבים? "אני מקבל פניות של תושבים ששמעו על התוו כנית ואנו מקיימים שיח כל הזמן. יש תקשורת מול נציגי הורים ממערכת החינוך, מול ועדים ונציגי שכוו נות ועוד. בסך הכל התגובות טובות ואוהדות וניכר כי ישנה נכונות גם מטעם התושבים לשפר את רמת הביטחון האישי בסביבתם. כך למשל הוקמה סיירת הורים שכונתית חדשה, שבימים אלו החלה את פעילותה ונמצאת בהרצה. כמובן שישנם גם קשיים ואני, ביחד עם גורמי העירייה, פועלים למציאת מענה הולם לגופו של עניין. אפשר לציין לדוגמה ריו שות של אחד הפארקים בעיר במצלמות שכוללות אמצעים לראיית לילה". האם נרשמה הפחתה של רמת האלימות והפ־ שיעה בעיר מאז ההצטרפות לתוכנית? "מי שמכיר את התחום יודע שמדובר בהליך ארוך טווח. לפעמים אפילו מדובר בחינוך מחדש ולכן את השינוי האמיתי נוכל למדוד רק בעתיד, מדי שנה בהשוואה לשנה קודמת וליעדים שהצבנו לעצמנו. התוכנית החלה את פעילותה הרשמית רק במרץ 2013 ,כך שאנחנו סוגרים בדיוק שנה. נראה שהעיר עשתה הרבה בתקופה קצרה, אך יש עדיין הרבה מאוד עבודה לפנינו. את התוצאות כולם יראו וירגיו שו בטווח הנראה לעין". מהן השאיפות שלך כמנהל התוכנית בעיר? "אחת החוליות המרכזיות והחשובות להצלחת הפו חתת האלימות היא הקהילה. באופן אישי, אחד היעו דים שאני מציב לעצמי הוא פעילות עם הציבור. יש מי שיגידו שבחרתי לי יעד קשה ביותר, אבל אני רץ למו רחקים ארוכים ומאמין באזרחים. הכי קל לשבת על הגדר ולהגיד שלא עושים כלום, או שהמערכות לא נותנות מענה הולם. אני קורא לכולם לבוא להיות שוו תפים לשינוי, כי השינוי מתחיל בנו, מבפנים, מהחלו טה לקחת יוזמה אישית ולהגיד 'אני כאן בשביל לתת, לעשות ולשנות, לתת דוגמא לילדים שלי'. אני שואף שברחובות כל ילד וילדה, ועד אחרון התושבים, יכירו את הסמל, את הצבעים ואת המיתוג של התוכנית. כך האנשים יידעו שיש לאן לפנות ומה לעשות. זה יקרה, בין היתר, באמצעות יותר דיווחים, והבחנה מתי לדווח למשטרה ומתי יש לדווח למוקד העירוני. בכך נפנה את המשטרה לפעילויות שיטור קלאסיות. ככל שהו קהילה תהיה יותר מעורבת ומתנדבת, כך תהיה עליה בתחושת הביטחון בקרב הציבור". "אני שואף שברחובות כל ילד וילדה יכירו את הסמל, את הצבעים ואת המיתוג של התוכנית. כך האנשים יידעו שיש לאן לפנות ומה לעשות"
עיר ללא אלימות 13 זה עשור עיריית רחובות, רשת חוויות, מ חברת אפלייד מטיריאלס, עמותת אשלים וקפה ארומה, מפעילות בעיר מיזם משותף בש ם CAFE A ,המהווה פרויקט תעסוקתי ייחודי לנוו ער. במסגרת המיזם, חברת ארומה הקימה בית קפה במבנה חברת אפלייד מטיריאלס - חברת היי טק המעסיקה כ-000,1 עובדים - ובו עובדים כ-40 בני נוער במטרה להקנות להם נורמות התנהגותיות, תעו סוקתיות וחברתיות בסביבה תומכת. את בני הנוער מלווים עובדת סוציאלית ועובדי קידום נוער, שמנו חילים לנערים ולנערות מיומנויות חברתיות, תקשוו רת אישית וקבלת סמכות. בנוסף, בני הנוער משליו מים בגרויות בתוכנית היל"ה ב"עירונוער" וממשיכים משם למסגרת צבאית או תעסוקתית. אבי יוספי, מנהל מחלקת הנוער באגף החינוך בעיו רייה: "זו עבודה לכל דבר ועניין, הם מקבלים שכר, רק הייחודיות היא שישנה הבנה לצרכים שלהם. המיזם הוא לא למטרת רווח, אלא למטרות חינוכיות בלבד". בית הקפה מיועד לעובדי החברה בלבד, כאשר הנוו ער, בגילאי 18-15 ,מגיע לעבודה בשתי משמרות, משעה שמונה בבוקר ועד שבע בערב. כדי להתקבל לעבודה מחויבים בני הנוער להשלים לימודים בתוכו נית היל"ה, הפועלת ב"עירונוער", ולומדים שעבודה קשה היא לא רק להרוויח את השכר אלא גם את העתיד. מדובר, אגב, במודל ייחודי ובלעדי בארץ, שנולד כתוצאה משיתופי פעולה בין כל הגופים". איך אתם יודעים לאתר את הנוער המתאים? "אנחנו עורכים יום מיונים שכולל דינאמיקה קבוו צתית, ראיון והסבר מפורט על מהות העבודה ומטו רתה. נער או נערה יכולים להיכנס לפרויקט בגיל 15 ולהמשיך לעבוד כל עוד הם לומד בתוכנית היל"ה, או עד גי ל 18 .רובם המוחלט מסיימים את המשי מות שהם ייעדו לעצמם. זה יכול להיות 12 שנות לימוד או בגרות מלאה, מה שהם החליטו בשיתוף הצוות ובהתאם לאמביציה וליכולות האישיות. עליהם למצות את עצמם וחלק חשוב בתוכנית היא שהם יחוו הצלחה". איזה שינוי עוברים בני הנוער במסגרת הזו? "היו לי נערים ונערות שהגיעו מכופפים ושפוו פים, ויצאו זקופים ואיתנים. כל אחד מהם מקבל תג עובד והוא רשאי להסתובב באפלייד כעובד לכל דבר. סומכים עליהם, וזה יכול להביא אדם מחוסר אמונה לאושר גדול. החודש יצאה לראשונה משלו חת של 13 חבר'ה לפולין, וזאת הצלחה. כל דבר כזה משנה את מסלול החיים שלהם". לך יש תחושה של הצלחה באופן אישי? "התחלתי כעובד קידום נוער בכפר גבירול לפני 10 שנים. ניהלתי את היחידה לקידום נוער ועכשיו את המחלקה, ובמקביל עשיתי תואר בקרימינולוגיה, כך שאני חיי את הנוער כל יום מחיי. נערים שלפני 10 שנים פגשתי ברחוב במצבים של סכנה, אני פוגש היום ברחוב עם משפחות, כשהם מסודרים ומרוצים מהחיים. כשאחד כזה ניגש אליי ואומר לי שאם הוא לא היה פוגש אותי לפני 10 שנים הוא לא היה מגיע עד הלום, אז אין אושר גדול מזה. לקבל שיחות מההורים שלהם עד היום זה אושר גדול". "נערים שלפני 10 שנים פגשתי ברחוב, אני פוגש היום כשהם מסודרים ומרוצים מהחיים" אבי יוספי הפוך על הפוך כ-40 בני נוער שנשרו ממערכת החינוך הפורמאלית מנהלים את סניף בית קפה "ארומה" בחברת ההיי-טק אפלייד מטיריאלס, ומשלימים תוך כדי כך את לימודיהם מסגרת היערכות לתוכניות הקיץ, ובדוו ב מה לניסיון העבר, מפעילה עיריית רחובות, בשיתוף פעולה עם "עיר ללא אלימות", מרכז "חוסן" והאגף לשירותים חברתיים, את תוכנית "זיו נעורים". "זיו נעורים" הינו פרויקט פעילות ימית אתגרית וחווייתית, המשלב מענים לבני נוער בסיכון על מנת לאפשר להם למקסם את הפוטנציאל האישי שלהם. במהלך הפעילות מושם דגש על שיתוף פעולה, עבוו דה בצוות, עמידה בחוקים ובגבולות, חיזוק הדימוי העצמי ועוד. אירית שיפריס, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעירייה: "ההכנה לפרויקט מעין זה כוללת חשיבה מושכלת על מאפייני הנערים אשר יצורפו לקבוצה, כגון אלו הנמצאים בסיכון גבוה, כאלה שעושים שיו מוש רב בשתיית אלכוהול, ואף אחדים המסובכים בפלילים ובעלי נשירה סמויה ממסגרות. טרם התו חלת הפרויקט מזומנים כל אחד מהנערים הפוטו נציאליים לראיון שבו עורכים עמם היכרות קצרה, מסבירים להם על הפרויקט ועל מהותו ובוחנים את רמת העניין והמוטיבציה שלהם להשתפות בפרויקט. כל נער אשר מביע עניין חותם על התחייבות למספר כללים, כגון: השתתפות מלאה במפגשי הפרויקט, עמידה בזמנים ולקיחת חלק במפגש הקבוצתי המו קדים ובפעילות הימית". לפרויקט הייתה השנה היענות רבה מצד הנערים, ולוקחים בו חלק 18 בני נוער בגילאי 17-15 .המטרה העיקרית היא ליצור מסגרת חלקית אך קבועה לנו ערים במהלך חודשי הקיץ, ובכך למזער ואף למנוע נזקי שוטטות, שתיית אלכוהול ומעורבות בפלילים. שיפרי:ס: "הפעילות הימית מאפשרת לנערים לה תנסות בתחומים אחרים בחייהם, ומאפשרת להם לחוות הצלחות קטנות כגדולות כגון גלישה על גלשן, חתירה בקיאק ועוד. הפרויקט כולל מפגשים דו שבועיים שבהם פעילות קבוצתית המובלת על יד האגף לשירותים חברתיים. המפגשים עוסקים בתכנים כמו דימוי עצמי, לחץ חברתי, גבולות וקו ווים אדומים, ותכנים הנוגעים לסכנות שבשימוש באלכוהול ובסמי פיצוציות". "זיו נעורים" פרויקט פעילות ימית אתגרית וחווייתית, המשלב מענים לבני נוער בסיכון סניף בית קפה ארומה באפלייד מטיריאלס
14 עיר ללא אלימות יחידה לקידום נוער רחובות, עוסקת בטי־ ה פול בבני נוער המצויים מחוץ למערכות הפורמאליות של מערכת החינוך, או שנ־ מצאים בתהליך של היפלטות ממערכת זו. כיום מאופיינים בני נוער אלו בהטרוגניות ובשונות החוצה גבולות תרבותיים, מעמדיים, השכלתיים ועדתיים. היחידה לקידום הנוער מאבחנת בני נוער שרגלם האחת עדיין נמצאת בתוך מסגרת החינוך והחב־ רה של בני גילם, אך רגלם השנייה כבר מחוצה לה. ביחידה מסבירים כי מתוך הידע והניסיון שהצטבר, ניתן לזהות אוכלוסיות נוער בסיכון לנשירה ולניתוק מבית הספר, בדירוג של תהליכים מתפתחים. הילה אוסטרוב, מנהלת היחידה: "מדיניות היחידה לקידום נוער היא 'מניתוק לשילוב', ומטרתה העי־ קרית היא לשלב מחדש בחברה הנורמטיבית את אותם בני נוער שאינם לומדים או עובדים בצורה קבועה, או בני נוער הנמצאים רק במסגרות עבודה ואינם זוכים לתמיכה טיפולית או חינוכית. היחידה מספקת רשת ביטחון נוספת לבית הספר במסגרת הקהילה, שמאתרת את בני הנוער הנמצאים במצבי סיכון ודואגת להם כדי שישולבו מחדש בחברת בני גילם. במקרים מסוימים, דואגת החברה לייצר עבו־ רם חלופה חברתית וחינוכית". ביחידה מבהירים כי הגורמים והמצבים האובייקטיביים של סיכון בקרב נוער וצעירים, הינם בדרך כלל תוצאה של תהליכים המורכבים ממשתני אישיות, משפחה, חברים וסביבה חברתית שבה חיים בני הנוער והצעירים. ככלל, גבולות הסיכון נק־ בעים על ידי גורמי הטיפול השונים, לצורך קביעת הקריטריונים לכניסה והתערבות, בין אם לשילוב בני הנוער בתוכניות מניעה או שיקומם. אוסטרוב: "הנערים מקבלים טיפול פרטני וקבוצ־ תי, והם יכולים להצטרף לתוכנית היל"ה - לקראת קבלת תעודת בגרות של 12 שנות לימוד, ליווי והכנה לשירות בצה"ל. יצירת הקשר האישי של הגורמים ביחידת הנוער עם הנער והנערה, מובילה להיכרות מעמיקה שחושפת את עובדי קידום הנוער לדב־ רים שבהם הם חזקים. בזכות כך ניתן לחזק את הביטחון האישי של הנער או הנערה ולהעלות את האמון שלהם ביכולותיהם. יש לציין כי הנערים מגיעים ליחידה לקידום נוער מרצונם, והאווירה המכילה והמקבלת מאפשרת להם לעבד את הק־ שיים ומהם לצמוח". מהלך תקופת החופש הגדול מבית הספר, ב מוצאים עצמם חלק גדול מבני הנוער ללא מסגרת ובחוסר מעש. הבעיה מתעצמת בעיקר משעות אחר הצהריים ואילך, כשבמקרים רבים הנערים מסתובבים בגנים ציבוריים ומשו־ טטים ברחוב - פעילות שמתדרדרת לעיתים קרו־ בות למצבי ונדליזם ואלימות. לרוב, גם אין מבוגרים שנמצאים בסביבתם של בני הנוער כדי לספק להם מענה. תכנית "קיץ בטוח", שפועלת בעיקר משעות הצהריים ועד חצות, נועדה למלא את החלל שנוצר בימי החופש, לתת לנערים מענה ברמה הרגשית ול־ ספק להם פעילות בטוחה, מהנה וחווייתית. החברה העירונית לתרבות, ספורט ונופש בע"מ מקיימת אירועי תרבות ומופעים לנוער, רשת חוויות מרחיבה את פעילויותיה ואת אירועי המתנ"סים, ו"העירונוער" מהווה מרכז פעיל עד לשעות הלילה המאוחרות. במקומות אלה נמצאים אנשי מקצוע שמהווים את המסגרת החסרה, ובמרחבים הפתו־ חים בכל חלקי העיר מדריכים מלווים את בני הנוער עם אירועי תוכן שמתקיימים עד השעות המאוחרות של הלילה. יחידה במינה מנהלת היחידה לקידום נוער הילה אוסטרוב: "הנערים מגיעים מרצונם והאווירה המכילה והמקבלת מאפשרת להם לעבד את הקשיים ומהם לצמוח" "קיץ בטוח לנוער" תוכנית לשעות הפנאי של התלמידים בחופשה יים בדש, מנהל אגף חינוך ונוער בעיריית ח רחובות: "אחד הדברים הבולטים בגיל ההתבגרות הוא הצורך במציאת הזהות העצמית של כל נער ונערה. צורך זה ופער הגילאים מול ההורים והמורים, יוצר פעמים רבות קשיים בתקשורת ומניעה משיתוף המבוגר האחראי והמ־ שמעותי בחייו של הנער. לאור זאת, חשוב ביותר למצוא דמות אחרת שתהפוך עבור המתבגרים לא־ חראי מבוגר ומשמעותי בבית הספר. כדי להפוך לד־ מות כזו, יש צורך בכלים ואישיות ייחודית שתאפר פתיחות והכלה גדולה - כזו שתגרום לנערים לגשת, לדבר, לחשוף ולקבל מענה". לשם כך, נבנתה במסגרת "עיר ללא אלימות" תוכ־ נית ייעודית המוכרת בשמה "מדריכי מוגנות". לתו־ כנית שותפים משרד החינוך ואגף החינוך בעירייה, המחלקה לחינוך על יסודי. תפקידו של מדריך המו־ גנות הוא להיות גורם סמכות מבוגר נוסף, המסייע להתמודד עם התופעות השונות של אלימות והת־ נהגויות סיכון המתרחשות בין כותלי המוסד החינוכי, או תופעות אשר מאפיינות את גיל ההתבגרות ושלא בהכרח מוגדרות כאלימות. מדריך המוגנות פועל בנוסף לגורמים האחרים הנמצאים בבית הספר, כגון: מורים, יועץ, שומר ועוד, ואין מתפקידו להיות אחראי משמעת או להחליף את בעלי התפקיד האחרים. אבי פיטרו, מנהל עיר ללא אלימות: "בדומה לנתו־ נים לגבי התנהגויות אנטי חברתיות ופוגעניות כבר בגיל הרך, נמצא כי המצב הולך ומשתפר מעט ככל שעולים בגיל. יחד עם זאת, ישנן תופעות המחייבות מענה נוסף ושונה בהתאם לגיל ולמוסד החינוכי בו גדל הנוער. על כן הוחלט לאמץ את תוכנית מדריכי המוגנות ולהתאימה לעיר רחובות. בימים אלה נבחרו ומונו מדריכי המוגנות הראשונים, שיעברו הכשרה קצרה תוך היכרות עם העיר ומוסדותיה. שילובם בתוך מוסדות החינוך ייעשה בשיתוף מנהלי קריות החינוך ובתי הספר". בדש: "אחד מתפקידיו המרכזיים של מדריך המו־ גנות בבית הספר הוא להוות עין נוספת. בעת שה־ מורים מבצעים את המוטל עליהם בכיתות, בחצר נמצאים תלמידים שבחרו לא להיכנס לכיתה, או כאלה שיצאו ברשות אך לא שבו לכיתה. ביניהם ישנם גם תלמידים שקטים, לא מפריעים ולא פו־ געים באף אחד, אבל מכונסים בתוך עצמם. מדריך המוגנות שנמצא בשטח כל הזמן עוזר ומסייע לצוות בית הספר לראות את הכל ואת כולם. הוא מסייע באיסוף וניטור המידע, בתיווך בין התלמידים ובעלי התפקידים בבית הספר, ועיקר עיסוקו הוא מניעת אלימות, שוטטות, נשירה סמויה, איתור שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. כל זאת תוך שיתוף פעולה עם בית הספר והקהילה. למעשה, מדריך המוגנות ממלא תפקיד של מעין מגשר בין התלמידים לצוות בית הספר". "אחד משלהם" מדריכי מוגנות בחטיבות הביניים והתיכונים תמונת אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה אירועי קיץ בטוח 2013,
עיר ללא אלימות 15 "עד לטיפת החלב האחרונה" "הילדים ואני חזרנו לחייך, אנחנו מרגישים שיש מי שמעריך אותנו". אחיות טיפת חלב מזהות נשים שסובלות מאלימות ומסייעות להן לצאת ממעגל האימה חלק ממערכת הבריאות בישראל, לשכת כ הבריאות רחובות שותפה למאבק באלי־ מות ופועלת לאיתור וזיהוי נפגעות אלימות. לאחיות בריאות הציבור ב"טיפות חלב" יש נגישות לנשים ומשפחותיהן, והן מהוות גורם חשוב לאיתור ומניעה ומתן טיפול ראשוני. בטיפת חלב משפחות מוכרות לאורך זמן, עד שהילד הצעיר במשפחה בן שש שנים. רוב הציבור מכיר את הבדיקות שנערכות בטיפת חלב, שמטרתן לאתר עיכוב או קושי בתחום ההתפתחות, גדילה, ראייה, שפה ותקשורת בקרב תינוקות ופעוטות, אך החל משנת 2003 התרחב האיתור בתחנות טיפת חלב לתחום גילוי מוקדם של אלימות במשפחה. הקריאה לנשים לשתף את האחות בטיפת חלב בתחושותיה נערכת באמצעות פניה אישית של האחות, בשיחה ובאמצעות שאלון. הצוות המקצועי בתחנות טיפת חלב עובר הכשרה ייחודית שמכשיר אותם לאתר אלימות במשפחה, ואף לבצע הערכת מצב לגבי מידת המסוכנות אליה חשופה האישה. בנוסף, מנחות האחיות את האישה ומיידעות אותה על גורמי טיפול נוספים בקהילה. רוב הנשים אחרי לידה מדווחות לאחות בטיפת חלב על עייפות וקושי בטיפול בילדים האחרים בבית, מצבי רוח משתנים, נטייה לבכי ועוד. יחד עם זאת, ישנם מצבים רגשיים החורגים מהתקין. האחות מבררת את הסיבות לתחושות אלו באמצעות שא־ לון ושיחה, ומכוונת גם לבירור תחושת הביטחון של האישה בביתה. התיאור הבא ממחיש את מקומה של טיפת חלב במאבק באלימות במשפחה: ש.מ. היא אישה נשואה, אם לשלושה ילדים קט־ נים, העובדת במשרה מלאה. היא הגיעה לאחר הלי־ דה השלישית לביקור מתוכנן עם האחות בתחנה, והאחות התרשמה שהיא מאד עייפה ומצב רוחה היה שונה מהרגיל. האחות שאלה אותה לשלומה, אך האם התחמקה וטענה שזו עייפות הקשורה ללידה. האחות שוחחה עמה על שינויים בגופה של האישה אחרי הלידה, כמו גם שינויים בתחושות ורגשות, חשיבות התמיכה מבני משפחה והחברים וגם על עזרה מקצועית. האחות שאלה אותה באיזה מידה היא מרגישה בטוחה בביתה, ואף ביקשה ממנה למלא שאלון המכוון לזיהוי אלימות במשפחה. השאלה הזו פרצה את כל הסכרים וש.מ. פרצה בבכי. היא סיפרה כיצד בעלה התייחס אליה לאורך השנים ביחס חם, אוהב ומלטף, איך חיזר אחריה בעקשנות ואיך הפתיע אותה לעיתים קרובות במקום העבו־ דה עם זר פרחים, איך חזר ואמר לה עד כמה הוא אוהב אותה וכמה היא כל העולם בשבילו. במקביל, הוא גרם לניתוק קשריה עם כל חברותיה, בכך שטען בפניה שהן מסיתות אותה נגדו בגלל שהן מקנאות בה. בהמשך עשה זאת עם בני משפחתה. הוא רב עם הוריה ואחיה בטענה שאינם עוזרים להם, ולכן הם לא יכולים להיקרא בני משפחה. גם עם כל השכנים בבניין הוא הסתכסך, וכך היא נותרה מבודדת מכל קשר חברתי. בהמשך, אחרי כל לידה, החלו באופן מחזורי אירו־ עים של השפלה, התנצלות, הבטחות לעתיד טוב יותר וחוזר חלילה. ש.מ: "הרגשתי שאני אשמה במצב הזה וכל כך התביישתי". בהמשך, נוספה להתעללות הנפשית גם פגיעה כלכלית ואלימות פיזית, ואף אלימות מי־ נית. ש.מ סיפרה כיצד דחף אותה החוצה מדירתם והשאיר אותה מחוץ לדירה, כשהיא מתחננת מבחוץ שיפתח לה ומבטיחה שלא תתלונן נגדו. בביקור בטיפת חלב הקשיבה האחות לאישה ושיקפה לה את סוגי ההתעללות שהיא נתונה להם, וכיצד האלימות אף עלולה לסכן את חייה. גם היל־ דים נתונים לסכנה עקב חשיפתם לאלימות שהאב מפעיל כלפי אמם, בין אם זו אלימות מילולית או פי־ זית. האחות יידעה אותה על גורמי הטיפול הקיימים בקהילה ועל זכויותיה לקבלת טיפול, ובהסכמתה של מ.ש היא קישרה אותה למרכז הטיפול העירוני, כדי להתחיל קשר טיפולי. מ.ש נמצאת בקשר רציף עם האחות בטיפת חלב, שתומכת בה ומלווה אותה ואת ילדיה. היא חידשה את הקשר עם בני משפחתה, שמקבלים אותה בחום ועו־ זרים לה ככל יכולתם. היא שיתפה את המעסיק שלה בתהליך שהיא עוברת, והוא נרתם לעזור לה ככל יכו־ לתו. לדבריה, "התהליך לא קל, יש הרבה קשיים, אבל אני מרגישה שההישגים יותר גדולים. הילדים ואני חז־ רנו לחייך, אנחנו מרגישים שיש מי שמעריך אותנו והכי חשוב - עשיתי צעד חשוב למעני ולמען הילדים". בטיפת חלב האחיות מעלות את המודעות לנו־ שא האלימות בקרב הלקוחות, הן במפגש פרטני עם האישה והן במסגרת הדרכת קבוצות או במס־ גרות אחרות. האחיות שותפות לפעילויות בקהילה באמצעות הדרכת הורים במסגרות חינוך, במועדוני נשים, הדרכת בני נוער וצעירים במסגרת תחנה לנו־ ער המתבגר ועוד. פעילות זו מתקיימת לאורך השנה ומתגברת לקראת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות במשפחה. כמו כן, לשכת הבריאות שותפה בפורום העירוני לקדום מעמד האישה, וכן בפעי־ לויות ייחודיות באירועים עירוניים. מאחר וקהל היעד של טיפות חלב משקף את כל שכבות האוכלוסייה בארץ, נושא האלימות במשפחה נוגע בכל הלקוחות של טיפת חלב. האלימות עלולה לפגוע בנשים בכל גיל, בכל מגזר ומכל מעמד, ללא קשר להשכלתן. היא יכולה לפגוע בנשים חילוניות, מסורתיות וחרדיות, מכל דת ועדה, עולות חדשות או ילידות הארץ, בעיר, בישוב קהילתי או בקיבוץ. לאלימות פנים רבות, היא יכולה להיות אלימות פי־ זית, אלימות מינית, אלימות נפשית, בידוד חברתי ואף אלימות כלכלית. רבות חוששות לפנות לעזרה, אך אם את חווה מבן זוגך או בן משפחה אחר התנה־ גות המתבטאת בתקיפה, כפייה, הפחדה, טרור או התנהגות מכוונת להשגת שליטה, צייתנות או כניעה - פני לטיפת חלב והאחות תכוון אותך ותלווה אותך בהמשך דרכך. מא:ת: איה אלון, אחות מרכזת תחום מניעת אליי מות במשפחה, לשכת הבריאות רחובות "אחרי כל לידה החלו באופן מחזורי אירועים של השפלה, התנצלות, הבטחות לעתיד טוב יותר" תמונת אילוסטרציה