סדר טו בשבט חיבורים

לפרטים נוספים: חיבורים חולון או בטל' 5050425-03 סֵ דֶ ר טּו ּבִ ׁשְ בָ ט ּבְ נֹסַ ח "חִ יּבּורִ ים חֹולֹון" תשפ"ב 2022 "וַּיִּקַ ח ה' אֱ ֹלהִ ים, אֶ ת-הָ אָ דָ ם; וַּיַּנִ חֵ הּו בְ גַ ן-עֵ דֶ ן, לְ עָ בְ דָ ּה ּולְ ׁשָ מְ רָ ה" בראשית ב', 15 השנה היא שנת שמיטה. שנת שמיטה מתרחשת אחת ל-7 שנים. בשנה זו מצווים החקלאים לא לעבד את האדמה, לא לשתול ולא לטפח אותה. האדמה מצידה נחה ומצמיחה את פירותיה באופן טבעי וללא הפרעה. בשנה הבאה לאחר השמיטה האדמה, בכוחות מחודשים, הופכת לפורייה יותר. במערכת החינוך אימצו את הרעיון מתוך הבנה שגם בני האדם זקוקים למנוחה והרפיה אחת לכמה שנים. לא בכדי נקראת שנה זאת שנת "שבתון". שנת השמיטה הינה הזדמנות מיוחדת עבור כולנו לבחור להאט את הקצב, לשמוט לרגע את "מירוץ החיים", להביט פנימה, להשתהות ולחשוב: מהם מקורות האנרגיה המזינים אותנו? מהם המשאבים שמאפשרים לנו לצמוח כפרט וכקהילה?

קידוש מוזגים כוס ראשונה של יין לבן היין הלבן מסמל את עונת הסתיו וראשית החורף. החמה נחלשת, השמיים מתכסים בעבים, העצים בשלכת, הטבע נכנס לתרדמה. זוהי הזמנה לעצור לרגע את מרוץ החיים ולהתבונן פנימה בעצמנו ובארצנו. נגיד כולנו ביחד "הננו מוכנים ומזומנים לשתות כוס ראשונה מארבע כוסות סדר ט"ו בשבט. לחיים!" בָ ּרּוְך אַ תָ ּה יְיָ אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א פְ ּרִ י הַ גָ פֶ ן. בשער הסתיו אנו אוכלים פירות שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת- פירות הדורשים הגנה חיצונית מרובה כגון: שקדים, אגוזים, רימון ועוד. ּבָ רּוְך אַ ּתָ ה יְהֹוָה אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א ּפְ רִ י הָ עֵ ץ. שער הסתיו – לעצור ולהתבונן חשבו על רגעים קשים או חשוכים בחייכם שהצלחתם לצמוח מהם. מהיכן שאבתם את הכוח לפרוח ולצמוח? מי או מה עזר לכם? רגע לחשוב השקד- כנגד כל הסיכויים "כי שוקד, כך אומרים, רוכב ערבות לחדש ימינו בראש- שנת- האילנות" )יעקב מעוז( עץ ממשפחת הוורדנים. מן הסמלים הבולטים של ט"ו בשבט. בשיא עונת החורף כאשר החמה שוקעת מוקדם והימים קצרים וחשוכים, כשבחוץ קר והטבע מכונס ורדום, דווקא אז עץ השקד פורח במלוא תפארתו. השקד מזכיר לנו שגם בתקופות קשות ישנה צמיחה. 3

כִ ּי תָ בֹאּו אֶ ל הָ אָ רֶ ץ ּונְ טַ עְ תֶ ּם כָ ּל עֵ ץ ּתְ חִ ּלָ ה וְנָ תַ ן הָ עֵ ץ פִ ּרְ יֹו וְהָ אָ רֶ ץ יְבּולָ ּה. עֵ ת לִ נְ טֹעַ אִ ילָ נֹות, עֵ ת לִ נְ טֹעַ אִ ילָ נֹות, עֵ ת לִ נְ טֹעַ וְלִ בְ נֹות. וִישַ ׁבְ תֶ ּם אִ יׁש תַ ּחַ ת גַ ּפְ נֹו וְתַ חַ ת תְ ּאֵ נָ תֹו, וִהְ יִיתֶ ם כְ ּעֵ ץ שָ ׁתּול עַ ל-פַ ּלְ גֵ י-מָ יִם עֵ ת לִ נְ טֹעַ אִ ילָ נֹות... ּובְ נִ יתֶ ם חָ רְ בֹות עֹולָ ם שֹׁמְ מֹות תְ ּקֹומְ מּו וִחְ יִיתֶ ם עַ ל-אַ דְ מַ תְ כֶ ם לָ בֶ טַ ח ּולְ עֹולָ ם. עֵ ת לִ נְ טֹעַ אִ ילָ נֹות... ּכָ ְך הֹולְ כִ ים הַ ּׁשֹותְ לִ ים: רֹן ּבַ ּלֵ ב וְאֵ ת ּבַ ּיָד, מִ ן הָ עִ יר ּומִ ן הַ ּכְ פָ ר, מִ ן הָ עֵ מֶ ק, מִ ן הָ הָ ר – ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! לָ ּמָ ה ּבָ אתֶ ם, הַ ּׁשֹותְ לִ ים? נַ ְך ּבַ ּקַ רְ קַ ע ּובַ ּצֹר, וְגּומֹות סָ בִ יב נַ חְ ּפֹר ּבֶ הָ רִ ים ּובַ ּמִ יׁשֹור – ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! מַ ה ּיְהֵ א ּפֹה, הַ ּׁשֹותְ לִ ים? ׁשְ תִ יל יָבֹוא ּבְ כָ ל ּגּומָ ה, יַעַ ר עַ ד יִפְ רֹׂש צִ ּלֹו, עַ ל אַ רְ צֵ נּו עֲ גּומָ ה – ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! ּבְ ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט! ארבע כוסות – ארבעה שערים של משמעות כי תבואו אל הארץ מילים: מן המקורות | לחן: עממי תימני כך הולכים השותלים מילים: יצחק שנהר | לחן: ידידיה אדמון במהלך סדר ט"ו בשבט נהוג לשתות ארבע כוסות יין. הכוס הראשונה כולה יין לבן, הכוס השנייה רובה לבן ומיעוטה אדום, הכוס השלישית רובה אדום ומיעוטה לבן והכוס האחרונה כולה יין אדום. לצד צבעי היין המסמלים את עונות השנה, יצקנו בחוברת זו ארבע משמעויות שונות המייצגות את הקשר שבין האדם לאדמה: עצירה והתבוננות ; הכרת הטוב ; לקיחת אחריות ; יצירה ועשייה. יהי רצון שבעבור עריכת סדר זה, בזכותן של ארבע כוסות ובסגולתם של פירות ארץ ישראל נזכה להגשמת כל ערכינו, שכל אישה ואיש, שכל עץ ואילן יתנו את פריים המיוחד להם בקהילה ובטבע, לאהבה ולהנאה מאילנות ארץ ישראל. שתתחדש עלינו שנת אילן טובה ושופעת ברכה עד בלי די. במה נתברך? 2

הַ ּׁשְ קֵ דִ ּיָה ּפֹורַ חַ ת, וְׁשֶ מֶ ׁש ּפָ ז זֹורַ חַ ת. צִ ּפֳ רִ ים מֵ רֹאׁש ּכָ ל ּגַ ג מְ בַ ּׂשְ רֹות אֶ ת ּבֹוא הֶ חָ ג: ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות! ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות. הָ אָ רֶ ץ מְ ׁשַ ּוַעַ ת: הִ ּגִ יעָ ה עֵ ת לָ טַ עַ ת! ּכָ ל אֶ חָ ד יִּטַ ע ּפֹה עֵ ץ, ּבְ אִ ּתִ ים נֵ צֵ א חֹוצֵ ץ: ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות! ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות. נִ ּטַ ע ּכָ ל הַ ר וָגֶ בַ ע, מִ ּדָ ן וְעַ ד ּבְ אֵ ר-ׁשֶ בַ ע: וְאַ רְ צֵ נּו ׁשּוב נִ ירַ ׁש – אֶ רֶ ץ זֵ ית יִצְ הָ ר ּודְ בַ ׁש. ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות! ט"ּו ּבִ ׁשְ בָ ט הִ ּגִ יעַ – חַ ג הָ אִ ילָ נֹות. ּכָ ל הַ ּגַ ן לָ בַ ׁש לָ בָ ן ּתְ כֵ לֶ ת וְאַ רְ ּגָ מָ ן "יֹום הֻ ּלֶ דֶ ת לָ אִ ילָ ן" ּכָ ל צֶ מַ ח רַ ן. ּבַ ּמָ חֹול יָצָ אּו ּגַ ם נַ רְ קִ יס ּכַ רְ ּכֹם ּכִ י לְ כָ ל ּבֶ ן יֶרֶ ק חַ ג מֹועֵ ד הַ ּיֹום. ּגַ ם צַ ּבָ ר אֲ פִ ּלּו ּפֹה הַ ּיֹום יִרְ קֹד וְהַ ּבְ רֹוׁש יָרִ יעַ עֹוד. דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה כמה יפה כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את השם ומשירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק וכשהלב מן השירה מתמלא ומשתוקק אל ארץ ישראל אור גדול אזי נמשך והולך מקדושתה של הארץ עליו ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב. שירת העשבים מילים: נעמי שמר ורבי נחמן מברסלב | לחן: נעמי שמר השקדיה פורחת מילים: ישראל דושמן לחן: מנשה רבינא ריקוד עצי הגן מילים ולחן: אמיתי נאמן 5

קידוש מוזגים כוס שנייה של יין- מיעוטה אדום ורובה לבן. ביין הלבן הוספנו מעט אודם. כבר בחורף הקר מתגלים בטבע הרדום סימנים קטנים של התעוררות, לבלוב עצים ופריחה. מחזור חדש של חיים מתחיל בטבע. זוהי הזמנה לחזור אל תחושת הפליאה והכרת הטוב בחיינו. נגיד כולנו ביחד "הננו מוכנים ומזומנים לשתות כוס שניה מארבע כוסות סדר ט"ו בשבט. לחיים!" בָ ּרּוְך אַ תָ ּה יְיָ אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א פְ ּרִ י הַ גָ פֶ ן. בשער החורף אנו נוהגים לאכול פירות שאוכלים את חיצוניותם ומשליכים את גלעיניהם, כגון: תמרים, זיתים, שזיפים, אפרסקים ועוד. ּבָ רּוְך אַ ּתָ ה יְהֹוָה אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א ּפְ רִ י הָ עֵ ץ. צדיק כתמר חכמינו זכרם לברכה לא אהבו להשליך יותר מידי פסולת ולזהם את הסביבה. לכן הם חיפשו עץ אחד ומיוחד שניתן לנצל את כולו מבלי להשליך טיפה אחת של פסולת. חיפשו ומצאו את התמר, עץ נאה מאוד שהוא גם אחד משבעת המינים. מן העץ הזה לוקחים תמרים לאכילה, לולבים לחג סוכות, כפות תמרים לסכך של הסוכה, מן הסיבים שלו עושים חבלים חזקים מאוד, מן העלים עושים כלי מטבח ומגזע העץ עושים קורות כדי לבנות בתים. חז"ל חשבו שהתמר יכול לסמל את עם ישראל שלא תהיה בו פסולת בכלל, שיהיו בו אנשים שאוהבים ללמוד, אנשים שאוהבים לעבוד, אנשים שאוהבים לעזור לחלשים ואנשים שאוהבים לחייך. בואו נסתכל אחד לשני בעיניים ונאמר מילה טובה- מחמאה, ברכה, פירגון וחיוך, וניצור רגע מתוק למי שיושב לידנו. רגע מתוק שער החורף - הכרת הטוב 4

קידוש מוזגים כוס רביעית של יין אדום. דמדומי החמה בקיץ, כאדמומיותיו של היין בכוס. פירות הקיץ בשיא הבשלתם וכך גם כוחות היצירה והעשייה שלנו. נגיד כולנו ביחד "הננו מוכנים ומזומנים לשתות כוס רביעית ואחרונה מארבע כוסות סדר ט"ו בשבט, לחיי כוחות היצירה והעשייה שלנו; לחיי יכולתנו לתקן את העולם; לחיי שמחת החיים והכרת הטוב; לחיי האהבות שלנו; לחיי המשפחה שלנו; לחיי החברים והקהילה שלנו; לחיי הסביבה שבה אנו חיים; לחיי העצים והפרחים. לחיים!" בָ ּרּוְך אַ תָ ּה יְיָ אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א פְ ּרִ י הַ גָ פֶ ן. "אילן, אילן במה אברכך?" מעשה באדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב, עייף וצמא. מצא אילן, שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מהפירות, שתה מהמים וישב בצל האילן. כשפנה ללכת לדרכו, שאל את האילן: "אילן, אילן במה אוכל לברך אותך? אם אומר לך, שיהיו פירותיך מתוקים, הרי פירותיך מתוקים! אם אומר לך, שיהא צלך נאה, הרי צלך נאה! אם אומר לך, שתהא אמת מים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא אומר לך כך: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך!" )על-פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה, עמוד ב( רגע איזה חותם אישי אני רוצה להשאיר בעולם? לחלום שער הקיץ – יצירה ועשייה "הדואג לימים - זורע חיטים, הדואג לשנים - נוטע עצים, הדואג לדורות - מחנך אנשים" )יאנוש קורצ'אק( 7

קידוש מוזגים כוס שלישית של יין- חציה אדום וחציה לבן. בכוס השלישית כמות היין האדום גדולה יותר, כשם שעוצמת השמש באביב גדלה והולכת, הטבע מתנער משנתו, הפריחה בשיא תפארתה, שלל צבעים בשדות ובגנים. זוהי הזמנה עבורנו לקחת אחריות על שפע האדמה, החי והצומח בו התברכנו בארץ ישראל. אחריות לחינוך ילדינו לאור ערכי הקיימות, לחיים של חיבור ונתינה לטבע ולזולת. נגיד כולנו ביחד "הננו מוכנים ומזומנים לשתות כוס שלישית מארבע כוסות סדר ט"ו בשבט. לחיים!" בָ ּרּוְך אַ תָ ּה יְיָ אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א פְ ּרִ י הַ גָ פֶ ן. בשער האביב אנו אוכלים פירות שניתן לאכול את כולם )בשלימותם( מבלי להשליך פסולת- לא קליפות ולא גלעינים, כגון: תותים, תאנים, צימוקים ועוד. ּבָ רּוְך אַ ּתָ ה יְהֹוָה אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לֶ ְך הָ עֹולָ ם ּבֹורֵ א ּפְ רִ י הָ עֵ ץ. "...לא יהיה מי שיתקן" כשברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם, הוא ברא גם את גן עדן. בגן העדן היו המון עצים ופרחים יפים מאוד. אבל הם היו גם מאוד עדינים ושברירים. כשברא את האדם, הוא לקח אותו לטיול בגן והראה לו כמה יפים הצמחים, כמה נקיים השבילים והמים שבנחלים וכמה צח האוויר שבגן. אמר לו: "ראה כמה נאים הם הצמחים שבגן, וכל מה שנמצא כאן-בשבילך הוא. אבל עליך לדעת שאסור לך לקלקל את היופי הזה, מפני שאם תקלקל, לא יהיה מי שיוכל לתקן אחריך". )לפי קהלת רבה, ז'( האם אנחנו שומרים על הסביבה והטבע? מה אנחנו עושים למען אותו טבע עדין ושברירי? רגע ירוק שער האביב – אחריות 6

"חיבורים חולון" הנה תוכנית עירונית משותפת לעיריית חולון, רשת קהילה ופנאי ורשת "ניצנים" שייעודה לעסוק בזהות יהודית ישראלית ככלי לבינוי קהילה. "חיבורים חולון" פועלת במרחב הציבורי במגוון פעילויות בעלות תכנים עשירים שמטרתן לחזק את החיבורים האישיים בין תושבות ותושבים ולהעמיק את תחושת השייכות של היחיד לזהותו האישית ולמעגלים הסובבים אותו. בברכת חג שמח, מלא במשמעות והשראה. אם יש לכם/ן חלום שתרצו להגשים פנו אלינו. נשמח! com.gmail@hiburimholon גרעיניי הצהובים משולים לזהב ואין טובה ממני להשביע רעב. אני כבר בחג המצות מבכירה מניפים ממני עומר בבית הבחירה. בשבת, בחג ובטקסים אני הברוכה אשכולתי משולים לחוכמה משובחה. בט"ו בשבט את דבלותיי אוכלים כמשל לתורה בה אנו קוראים. אני בעל הכתר בראש השנה בקרבי גרעינים במנה הגונה. בחנוכה אני האחראי לאורה מענפיי מסיקים אש מדורה. בסוכות אני סוכך בשפעה אני הגבוה מבין הארבעה ומתוק כדבש מבין השבעה. מי אנחנו ומה שמנו? תודה גדולה לד"ר יעקב מעוז, המחלקה לזהויות וקידום סובלנות בחברה למתנ"סים, על ההשראה והסיוע בכתיבת התכנים המובאים בחוברת זו. תודה גדולה לגב' עינט קרמר מנהלת "טבע עברי" על ההשראה מתוך סדר טו בשבט של "טבע עברי" הקורא לנו לקחת אחריות אישית וסביבתית. "ּבְ ׁשָ עָ ה ׁשֶ ּבָ רָ א הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא אֶ ת הָ אָ דָ ם הָ רִ אׁשֹון, נְ טָ לֹו וְהֶ חֱ זִ ירֹו עַ ל ּכָ ל אִ ילָ נֵ י ּגַ ן עֵ דֶ ן, וְאָ מַ ר לֹו: רְ אֵ ה מַ עֲ ׂשֵ י ּכַ ּמָ ה נָ אִ ים ּומְ ׁשֻ ּבָ חִ ין הֵ ן, וְכָ ל מָ ה ׁשֶ ּבָ רָ אתִ י ּבִ ׁשְ בִ ילְ ָך ּבָ רָ אתִ י. ּתֵ ן ּדַ עַ תְ ָך ׁשֶ ֹּלא ּתְ קַ לְ קֵ ל וְתַ חֲ רִ יב אֶ ת עֹולָ מִ י, ׁשֶ אִ ם ּתְ קַ לְ קֵ ל אֵ ין מִ י ׁשֶ ּיְתַ ּקֵ ן אַ חֲ רֶ יָך" )קהלת רבה, ז( חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר. מי אני ומה שמי מאת: ד"ר יעקב מעוז חידון בחרוזים הזכויות שמורות לאקו"ם ולמחברים ©