The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by , 2018-12-15 10:11:14

ציר התקשורת

ציר התקשורת

1

‫‪3‬‬ ‫תוכן העניינים‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬ ‫היחידות העיוניות‬
‫‪17‬‬ ‫תקשורת ודמוקרטיה‬
‫‪21‬‬ ‫מפת התקשורת בישראל‬
‫‪26‬‬
‫תפקיד העיתונאי‬
‫‪33‬‬ ‫נשים כחפצים‪ :‬דימויים של נשים וגברים בפרסומות הישראליות‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫הטרור כסרט אימה‬
‫‪44‬‬ ‫היפה‪ ,‬המאפיונר והתרבותניק‬
‫‪50‬‬
‫‪54‬‬ ‫היחידות המעשיות‬
‫‪55‬‬ ‫מבנה התכנית‬

‫‪57-60‬‬ ‫הריאיון המשודר‬
‫הגשה‬
‫סאונד‬

‫שיקולי עריכה‬
‫הפקת תכניות‬
‫תפעול אולפן‬

‫נספחים‬
‫מסמכי הפקה מתוך היחידה הראשונה בתקשורת מעשית‬

‫‪2‬‬

‫יחידה ראשונה תקשורת ודמוקרטיה‬

‫מדינת ישראל מוגדרת כמדינה דמוקרטית‪ .‬דמוקרטיה היא שיטת ממשל בה העם הוא הריבון והוא מעל כולם‪ ,‬ולו‬
‫אפשרות להשפיע על הנעשה ולהצביע לייצוגו בפרלמנט )הכנסת היא הפרלמנט הישראלי(‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬על מנת לקשר בין תקשורת ההמונים לבין גמישות הדמוקרטיה‪ ,‬קיימים חמישה עקרונות שמסייעים לנו‬
‫להבהיר את הקשר בין השניים‪:‬‬

‫א‪ .‬חופש הביטוי‬
‫עיקרון חופש הביטוי מוגדר בתוך הזכות הטבעית לחירות )״כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי״(‪ .‬לכן‪ ,‬זכותו של‬

‫כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר‪ ,‬מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך‪ ,‬בכל הדרכים‬
‫המשמשות לכך‪ :‬דיבור‪ ,‬כתיבה‪ ,‬צילום‪ ,‬הסרטה‪ ,‬וכל דרך תקשורת אחרת‪.‬‬

‫ב‪ .‬מימוש עצמי‬
‫עיקרון המימוש העצמי מעניק לגיטימציה לכל אדם להתבטא‪ .‬לכן‪ ,‬אם קיים רצון שכזה – הוא יוכל להתממש ‪.‬‬

‫ג‪ .‬בירור האמת‬
‫עיקרון בירור האמת מגדיר מצב בו אדם חש כי נעשה עוול וקריאתו עשויה לקדם הליך בירור או חקירה‪ ,‬הוא יוכל‬

‫לקרוא לכך באמצעות עיקרון חופש הביטוי‪.‬‬

‫ד‪ .‬ההליך הדמוקרטי‬
‫עיקרון ההליך הדמוקרטי מגדיר את ההשפעה של צורת השלטון על חופש הביטוי‪ .‬לכן‪ ,‬מדינה דמוקרטית‬

‫מאפשרת לתושביה ואזרחיה להתנסח ולתמוך בכל דעה‪.‬‬

‫ה‪ .‬פלורליזם‬
‫פלורליזם הוא ריבוי דעות‪ .‬החופש להתבטא יכול לתמוך גם בדעה מסוימת‪ ,‬לכן אין דרישה ללכת אחרי דעה או‬

‫אידיאולוגיה אחת מסוימת‪ .‬ללא פלורליזם לא תתקיים דמוקרטיה‪.‬‬

‫מלבד חמש העקרונות שנראים לנו כברורים מאליו‪ ,‬קיימות חמש דילמות נוספות הסוטרות בין עקרונות‪ .‬כאשר‬
‫מתרחשת סטירה בין עקרונות‪ ,‬מתבצע שקלול ואיזון המעניק משקל לכל צד ומגיע למסקנה סופית‪ .‬להלן חמש‬

‫הדילמות עם הסברים מורחבים‪:‬‬

‫זכות הציבור לדעת מול הביטחון הלאומי;‬
‫זכות זו באה מכוח חובות האזרח ובהם‪ :‬לציית לחוקים‪ ,‬לשלם מיסים‪ ,‬לשרת בצבא‪ .‬לכן‪ ,‬קיימות שלוש סיבות‪:‬‬

‫אני כאזרח המהווה חלק מאוכלוסיית המדינה‪ ,‬אני כאזרח המשרת או לחילופין‪ ,‬שישרת למען ביטחון המדינה‬
‫ואני כאזרח המממן ומעניק את תקציב הממשלה ובו נכנס תקציב הביטחון‪.‬‬

‫תפקיד התקשורת הוא לבקר את הממשל ושלוחותיו מול הצורך להגן ולחזק על יציבות הממשלה;‬
‫התקשורת משמש כמנגנון הגבלה ובקרה בלתי רשמי על הממשלה‪ .‬הסיבה שבגללה התקשורת נחשבת כמנגנון‬
‫בלתי רשמי היא משום שהממשלה או המדינה לא מתקצבת אותה ולא מגבה אותה )למעט השידור הממלכתי –‬
‫תאגיד השידור כאן שרק מקבלת תקצוב ונחשבת ישות משפטית בפני עצמה(‪ .‬לתקשורת קיים כוח הובלת דעה‬
‫והשפעה – כך שאם לדעת כתב‪ ,‬פרשן או גוף תקשורת קורה עוול מצד הממשל – הם יוכלו להביא זאת לידי ביטוי‬

‫ולהעלות את המודעות בקרב החברה האזרחית ‪.‬‬

‫העיתונאי כאזרח מול העיתונאי כבעל פרופסיה )מקצוע(;‬
‫העיתונאי לא נמצא מעל החוק‪ .‬לכן גם כשהוא משמש כמנגנון בלתי רשמי להגבלת הממשל‪ ,‬הוא לא יוכל לקחת‬

‫את החוק לידיים‪ .‬תפקידו להביא לידי ידיעה בציבור האזרחי ולא לפעול ישירות כנגד הממשלה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫יחידה ראשונה תקשורת ודמוקרטיה‬
‫התקשורת כגוף ציבורי או כגוף מסחרי שמטרתו רווח;‬
‫דילמה זו מגדירה את גופי התקשורת כבעלות דילמה על ההשפעה בציבור‪ .‬למעט תאגיד השידור כאן‪ ,‬גופי שידור‬
‫מסחריים כגון שידורי קשת‪ ,‬רשת מדיה‪ ,‬ערוץ ‪ 10‬וכו׳ אין אפשרות להוות גוף ציבורי לתועלת הציבור בלבד‪ ,‬אלא‬
‫עליהם לשמש גם כגוף מסחרי שמטרתו רווח מהסיבה הפשוטה שבגללה הם אינם מתוקצבים על ידי המדינה‪.‬‬
‫ההכנסות העיקריות של הגופים המסחריים מגיעות מתוך הפרסומות המשודרות במהלך היום ולצד הפרסומות‬

‫קיימים בעלי המניות‪ ,‬המזרימים כספים מעת לעת‪.‬‬
‫התקשורת כמשקפת דעות או ככלי לעיצוב השיח;‬
‫לתקשורת תפוצה והשפעה רבה על הציבור האזרחי‪ .‬לכן‪ ,‬קיימת דילמה בין צורות ההשפעה של התקשורת –האם‬
‫התקשורת אכן משקפת דעות ומביאה אותן לידי ידיעת הציבור או שמא התקשורת משפיעה על השיח? אין‬
‫אפשרות להגדיר את התקשורת נקודתית‪ ,‬אך אפשרי להגדיר כל מקרה לגופו באמצעות הבחנה‪ .‬את ההבחנה ניתן‬
‫לבצע על פי כתבות שונות המשודרות‪ ,‬קולות מהשטח ואף בתכניות כלליות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הדמוקרטיה מצדיקה ואף מעודדת את החופש להתבטא ולנקוט בדעה ובאידיאולוגיה שלאו דווקא‬

‫מוכתבת מראש‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫יחידה שנייה מפת התקשורת בישראל‬

‫מבוא‪ :‬תחילת הדרך בתקשורת הישראלית‬
‫שלוש נקודות חשובות שעלינו לזכור‪:‬‬

‫‪ 1961‬בשנת ‪ 1961‬החלו שידורי רשת ב' שהייתה יחידה במשרד ראש הממשלה‪ ,‬בהמשך צורפה לשידור השידור‬
‫וכיום שייכת לתאגיד השידור הישראלי‪.‬‬

‫‪ 1966‬בשנת ‪ 1966‬החלו שידורי הטלוויזיה הישראליים הראשונים ב'נאמנות הטלוויזיה החינוכית׳‪ ,‬כיום ידועה‬
‫כ'חינוכית' ולאחר המעבר לתאגיד השידור הישראלי – 'כאן חינוכית'‪.‬‬

‫‪ 1968‬בשנת ‪ 1968‬החלו שידורי ערוץ ‪) 1‬מאוחר יותר הערוץ הראשון( במסגרת רשות השידור‪ .‬כיום הערוץ שייך‬
‫לתאגיד השידור הישראלי )כאן( ושמו שונה ל'כאן ‪.'11‬‬

‫התרחבות השידורים‬

‫הרדיו האזורי‬
‫בשנת ‪ 1990‬חוקק חוק הרשות השנייה שביקשה את הקמתן של תחנות רדיו אזורי‪ 4 ,‬במספר‪ .‬בין התחנות‬

‫הפועלות מתוקף החוק קול רג״ע )רדיו גליל ועמקים(‪ ,‬רדיו תל אביב‪ ,‬רדיו ללא הפסקה‪ ,‬רדיו דרום‪.‬‬

‫ערוצים ‪ 2‬ו‪10-‬‬
‫ערוץ ‪ 2‬קם בשנת ‪ 1986‬כדי להרחיב את האפשרויות על מסך הצופה הישראלי ולתת מגוון גדול יותר‬
‫משערוץ ‪ 1‬נתן‪ .‬ערוץ ‪ 2‬פעל בשיטת הזכיינות‪ :‬תחילה שידרו ארבע זכייניות – קשת‪ ,‬רשת וטלעד‪ ,‬כל אחת‬
‫יומיים בשבוע וכל שבת שלישית‪ .‬בשנת ‪ 2006‬יצאה הרשות השנייה למכרז חדש לבחירת שתי זכייניות‬
‫בלבד‪ .‬באותו מכרז נבחרו קשת ורשת וטלעד נפלה‪ .‬למעשה‪ ,‬ערוץ ‪ 2‬הוא ה'אמא ואבא' של ערוצים ‪ 12‬ו־‪13‬‬
‫מהעובדה שהזכייניות ביקשו להאריך את ימי השידורים של כל אחת מהן לכדי שבעה ימים בשבוע‪ .‬כיום‪,‬‬
‫לא קיימים ערוצים הפועלים בשיטת זכיינות – קשת‪ ,‬רשת ועשר מחזיקות ברישיון לאותם ערוצים ללא‬

‫תקופת הגבלה או מכרזים כפי שהיה בערוץ ‪.2‬‬

‫ההבדל בין השידור הממלכתי‪-‬ציבורי לשידור המסחרי‬
‫ערוץ ממלכתי‪-‬ציבור מופעל לרוב מתוך אינטרס של הממשלה ליצור שידור ששייך בצורה רשמית למדינה‬

‫ושיופעל תקציבית מתוך קופת המדינה באמצעות סכום מוסדר‪ .‬כיום‪ ,‬נאמד תקציב תאגיד השידור‬
‫הישראלי בכ‪ 700-‬מיליון שקלים חדשים לשנה‪ .‬בערוץ מסוג זה לא משודרות פרסומות‪ ,‬משום שמקור‬
‫המימון שלו מגיע מתקציב המדינה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ערוץ מסחרי נחשב כחברה פרטית לכל דבר ועניין‪ ,‬ומה‬

‫שמאפשר לה לשדר הוא רישיון‪ ,‬או לחילופין זיכיון הפעלה לערוץ במסגרת מסוימת שהעמיד משרד‬
‫התקשורת‪ .‬ערוץ מסחרי ישדר פרסומות במספר מקבצים במהלך שעה בודדת‪ ,‬וזאת כדי להרוויח את הונו‬

‫עבור מימון הפקות מקור‪ ,‬הפקות רכש‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬משכורות‪ ,‬ציוד הנדסי וכו׳‪.‬‬

‫כיצד נוכל להגדיר את תאגיד השידור הישראלי?‬
‫תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת ‪ 2015‬מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי‪ ,‬לשם החלפתה של‬
‫רשות השידור‪ ,‬שהחוק הורה על סגירתה‪ .‬התאגיד החל לשדר‪ ,‬בטלוויזיה וברדיו‪ ,‬ב‪ 15-‬במאי ‪ .2017‬מנכ"ל‬

‫התאגיד הוא אלדד קובלנץ‪ ,‬והיו"ר הוא גיל עומר‪.‬‬

‫תאגיד השידור מפעיל ‪ 3‬ערוצי טלוויזיה‪ 8 ,‬תחנות רדיו של קול ישראל‪ ,‬ותכנים בדיגיטל כגון פודקאסטים‬
‫)"חיות כיס"‪" ,‬המדריך לדמוקרטיה"(‪ ,‬סדרות רשת ותכני וידאו‪ .‬התאגיד מנגיש את התוכן במיוצר‬

‫בפלטפורמות השונות בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬באתר האינטרנט "כאן"‪ ,‬ברשתות החברתיות פייסבוק‪ ,‬יוטיוב‪,‬‬
‫ספוטיפיי‪ ,‬אינסטגרם ובאפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות‪ ,‬לרכב ולנייד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדומה לרשות‬

‫השידור‪ ,‬מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל תחת השם "כאן מוקד התנועה״‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫יחידה שלישית תפקיד העיתונאי‬

‫כל אחד מאתנו נתקל בבעיות אתיות )מוסריות(‪ .‬למשל‪ :‬הכיתה קיבלה על עצמה לעבור "בחינת כבוד"‪ .‬למרות‬
‫זאת מנצל שכנכם לשולחן את העובדה שהמורה עזב את המקום‪ ,‬ומנסה להעתיק מכם‪ .‬האם תאפשרו לו להפר‬

‫את ההבטחה שנתתם למורה?‬

‫מקרה אחר‪ :‬חבר לכיתה מבקש להתחמק מבית הספר ליום שלם‪ ,‬והוא מציע לכם במתנה את העט היפה שלו‪ ,‬אם‬
‫תסכימו לחפות עליו‪ .‬האם תשקרו למענו?‬

‫בעיות אתיות מטרידות אותנו יום‪-‬יום‪ .‬בתחומים רבים בא לעזרתנו ספר החוקים וקובע כללים של אסור מותר‪.‬‬
‫במקרים אחרים אנו פועלים על‪-‬פי הבנתנו‪ .‬כך פועל גם עיתונאי‪ ,‬בהבדל אחד‪ :‬הנזק שעלול לגרום שיקול דעת‬

‫מוטעה של עיתון או של עיתונאי גדול הרבה יותר מן הנזק שאנחנו עלולים לגרום לזולתנו‪ .‬הסיבה לכך היא הכוח‬
‫הרב הנתון בידי העיתון‪.‬‬

‫דמיינו לעצמכם‪ ,‬שעיתונאי מדווח‪ ,‬כי שר בממשלה השתכר במסיבה והתנהג בצורה מבישה‪ .‬הידיעה מתפרסמת‬
‫בעיתון בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬וכל הקוראים נדהמים‪ .‬זוהי שיחת היום בחנויות‪ ,‬באוטובוסים ובמקומות עבודה‪.‬‬
‫מי שלא קראו את הידיעה בעיתון‪ ,‬שומעים עליה מפי חבריהם‪ .‬גם הרדיו והטלוויזיה מתעניינים בסקופ העצום‬
‫ומיד מתחילים לשדר תגובות ודברי פרשנות‪ .‬עד מהרה נודע הסיפור לכולם‪ .‬יש אזרחים שצוחקים על חשבון השר‪,‬‬

‫ויש אזרחים הזועמים עליו‪ .‬כמעט כולם מביעים ספק לגבי עתידו הפוליטי של השר ומצפים להתפטרותו ‪.‬‬
‫כעבור יום מתברר לפתע שהידיעה לא הייתה מדויקת‪ .‬העיתון מתנצל‪ ,‬העיתונאי נענש‪ ,‬אבל את הנזק שנגרם לשמו‬

‫הטוב של אותו שר יהיה קשה מאוד לתקן‪.‬‬

‫מאחר שלכל מילה הנכתבת בעיתון יש הד בקהל‪ ,‬עיתונאי עלול לגרום על נקלה נזק לשמם הטוב של אנשי ציבור‬
‫ושל חברות מסחריות ואפילו לשמו הטוב של האזרח הפשוט‪ .‬כוח זה מעמיד במבחן מתמיד את הגינותו‪ ,‬את‬

‫מצפונו ואת שיקול דעתו של העיתונאי‪ .‬דבר זה חשוב כל‪-‬כך‪ ,‬עד כי בספר החוקים יש הוראה מיוחדת‪ ,‬המחייבת‬
‫את העיתונאי לומר אמת כאשר הידיעה שהוא מפרסם עלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם‪ .‬ככל שהדבר מפתיע‪ ,‬זה‬

‫המקרה היחיד שבו החוק מחייב את העיתונאי לפרסם אמת‪.‬‬

‫עיתונאים‪ ,‬ואמצעי התקשורת המעסיקים אותם‪ ,‬מתאמצים מאוד שלא לחטוא לאמת גם בעניינים שהחוק אינו‬
‫מתערב בהם‪ .‬מדוע הם כה משתדלים לחקור ולברר שהם אכן כותבים דברים נכונים?‬

‫יש לכך שתי תשובות‪:‬‬
‫ראשית ‪ -‬כדי שלא לפגוע באמינותם בעיני הציבור‪ .‬אם יתברר שכתבו דברי שקר או אפילו דברים לא מדויקים‪,‬‬

‫הציבור לא יאמין להם עוד‪ .‬העיתונאי ייפגע וגם העיתון ייפגע‪.‬‬
‫שנית ‪ -‬יש כללי אתיקה המגבילים את העיתונאים‪ ,‬את העיתונים ואת אמצעי התקשורת האלקטרונית‪.‬‬

‫כללי האתיקה‬
‫כללי האתיקה אינם מדברים על מה שאסור ועל מה שמותר לפי החוק האזרחי‪ .‬הם קובעים מה הוגן ומה בלתי‬
‫הוגן‪ ,‬מה ראוי לעשות ומה אין ראוי לעשות‪ .‬במרכז כללי האתיקה עומד כבוד האדם‪ .‬גם בדת היהודית‪ ,‬המעלה על‬

‫נס את כבוד האדם‪ ,‬יש צווים וכללי אתיקה רבים‪ ,‬כגון "ואהבת לרעך כמוך"‪" ,‬את השנוא עליך אל תעשה‬
‫לחברך"‪ .‬פגיעה בשמו הטוב של אדם נאסרת מפורשות בעשרת הדיברות‪" :‬ולא תענה ברעך עד שקר״‪.‬‬

‫לאנשי מקצוע כמו רופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬שופטים ושוטרים‪ ,‬הנתקלים בבעיות מוסריות במסגרת עבודתם‪ ,‬יש‬
‫מערכת חוקים ברורה‪ ,‬ועליהם לפעול על‪-‬פיה‪ .‬רופא או עורך דין העוברים על כללים אלו‪ ,‬נענשים‪ .‬במקרים‬
‫חמורים במיוחד אף נשללת מהם הזכות להמשיך ולעסוק במקצועם‪ .‬גם לעיתונאים יש תקנון אתיקה‪ .‬זהו קובץ‬

‫של כללי התנהגות אשר נועד לשמור על המוסר העיתונאי‪.‬‬

‫תקנון האתיקה קובע עקרונות התנהגות לעיתונאים‪ .‬לפי כללי האתיקה‪ ,‬העיתונאים הם משרתי הציבור‪ ,‬ובתור‬
‫שכאלה עליהם לגלות ״אחריות״ רבה בכל צעד ושעל‪ ,‬כדי שלא למעול באמון שהציבור נותן בהם‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫תפקיד העיתונאי‬

‫חובתם לשמור על דיוק ומהימנות במסירת המידע‪ .‬עיתונאי המוסר מידע מתוך ידיעה ברורה שהמידע איננו נכון ‪-‬‬
‫מועל באמון‪ .‬עיתונאי המעביר מידע מסולף במטרה לשרת צרכים פרטיים של אדם או של מוסד ‪ -‬מנצל לרעה את‬

‫מקצועו ואת כוחו‪.‬‬

‫כללי האתיקה מדגישים את הגינות העיתונאי‪ .‬פיתויים‪ ,‬סחיטות ואיומים הם דרכים בלתי כשרות‪ ,‬ואסור‬
‫לעיתונאי להשתמש בהן להשגת מידע‪ .‬באותה מידה אסור לעיתונאי לקבל מתנות מאנשים או ממוסדות שאתם‬

‫הוא קשור בעבודתו‪ ,‬וזאת מחשש שהדבר עלול להטות את דעתו‪.‬‬

‫תפקיד העיתונאי הוא להגן על חופש העיתונות ועל חירות הביטוי‪ .‬כלומר‪ :‬לשמור על הזכות היסודית של כל אדם‬
‫בחברה דמוקרטית להביע את דעתו‪ ,‬להגיב‪ ,‬לתמוך או להתנגד‪ ,‬ולדון בכל נושא‪.‬‬

‫חובתו של העיתונאי לספר לאזרח מה קורה סביבו‪ :‬מה מתרחש בממשלה‪ ,‬בכנסת ובכל אחד מתחומי חיינו‪.‬‬
‫חובתו לבקר עיוותים ולהוקיע גילויי שחיתות‪ .‬עם זאת‪ ,‬העיתונאי חייב לשמור על צנעת הפרט‪ .‬עליו להגן על כבודו‬

‫של האדם‪ ,‬ולהישמר מפגיעה ברגשותיו‪ .‬אסור לעיתונאי לפלוש לחייו הפרטיים של אדם‪ ,‬ולגלות לציבור את‬
‫ענייניו וסודותיו רק כדי לספק את יצר הסקרנות של קוראיו‪.‬‬

‫כללי האתיקה מגנים על אדם ששמו הטוב נפגע‪ .‬למשל‪ :‬אין לפרסם בעיתון האשמה מבלי לתת לאדם המואשם‬
‫אפשרות להגיב על כך‪ .‬סעיף מיוחד בספר החוקים מצווה על העיתונאי לנהוג זהירות מיוחדת כאשר מדובר באדם‬

‫העומד למשפט‪ .‬חוק "סוב יודיצה" )"תחת שפיטה"‪ ,‬כלומר בעת מהלך המשפט( קובע‪ ,‬שברגע שנפתח משפט נגד‬
‫מישהו‪ ,‬מותר לעיתונאי לפרסם רק את הדברים הנאמרים בבית המשפט‪ .‬אסור לעיתונות לפרסם וידויים ועדויות‪,‬‬

‫העלולים להשפיע על העדים‪ ,‬על דעת הקהל או על החלטות השופטים‪.‬‬

‫אחד מחוקי האתיקה החשובים ביותר הוא החובה להימנע מלשון הרע‪ ,‬כלומר מהוצאת דיבה על אדם‪ .‬הוצאת‬
‫דיבה היא פרסום של דבר שקר הפוגע בשמו הטוב של אדם כלשהו‪ .‬חוק לשון הרע מעניש עיתונאים ועיתונים‬
‫העוברים עברה כזו ואף מבטיח פיצוי לנפגע‪.‬‬

‫נזכיר מקרה מפורסם‪ ,‬שאירע בשנת ‪ 1937‬בצרפת‪ .‬הפרשה‪ ,‬שהסתיימה במותו של אדם ששמו הטוב נפגע‪,‬‬
‫ממחישה היטב את החשיבות הרבה שיש לשמירה על כבודו ועל שמו הטוב של אדם‪ .‬באותה שנה כיהן כשר הפנים‬

‫של צרפת אדם ששמו סאלאנגרו‪ .‬במפלגות הימין חשבו‪ ,‬כי המצב המדיני בצרפת קרוב לאסון‪ ,‬והעיתונות‬
‫הפוליטית של מחנה הימין ראתה בסאלאנגרו את האחראי למצב זה‪.‬‬

‫העיתונאים החלו למרר את חייו ולטפול עליו השמצות ועלילות‪ .‬הם פרסמו פרשיות‪ ,‬אשר לא היה בהן כל דופי‬
‫מבחינה מוסרית‪ ,‬אך עצם גילוין שם ללעג את חייו הפרטיים של השר‪ .‬הם נטפלו גם לשמו ומצאו שהוא מורכב‬
‫משלוש מילים‪ ,‬סאל‪-‬אנ‪-‬גרו‪ ,‬שפירושן בצרפתית‪" :‬מלוכלך גדול"‪ .‬העיתונאים לא פסקו ללגלג לשר ולרדת לחייו‪,‬‬

‫והוא היה לצחוק בפי כל‪ .‬מצבו נעשה בלתי נסבל עד כדי כך‪ ,‬שבסופו של דבר שם קץ לחייו‪ .‬זו הייתה הדרך‬
‫היחידה שבה הצליח סאלאנגרו לבלום את פיהם של מוציאי דיבתו‪ .‬למחרת התאבדותו הופיעו בעיתוני הימין‬

‫מאמרים שהביעו חרטה וצער‪.‬‬

‫בדרך כלל עיתונים אינם ששים להסתבך במשפטים של לשון הרע‪ .‬משפטים כאלה עלולים לפגוע באמינות של‬
‫העיתון עצמו‪ ,‬ומשום כך הם זהירים מאוד בנושא זה ובודקים היטב כל ידיעה העלולה לפגוע בשמו הטוב של‬

‫מישהו‪.‬‬

‫צנזורה מול שיקוליים אנושיים‬
‫חוקי האתיקה אינם חדים וברורים תמיד‪ .‬הדבר טבעי‪ ,‬כיוון שעיתון חייב לשקול ולהחליט בכל מקרה ומקרה מה‬

‫חשוב יותר‪ :‬זכותו של אדם לפרטיות והגנה על שמו הטוב או זכות הציבור לדעת על מעשיהם ועל התנהגותם של‬
‫אנשים ידועי שם ‪ -‬בין שהם פוליטיקאים‪ ,‬בין שהם אנשי עסקים או שחקני כדור‪-‬רגל‪ .‬מקרים רבים מצויים‬

‫ב"תחום האפור" שבין מותר לאסור‪ ,‬גם מבחינת החוק וגם מבחינת הנוהג‪ .‬גם החוק וגם הנוהג משתנים מפעם‬

‫‪7‬‬

‫יחידה שלישית‬

‫לפעם‪ :‬הכנסת מתקנת חוקים שהתיישנו ואינם מתאימים עוד לצרכים‪ .‬העיתונות ואמצעי התקשורת‬
‫האלקטרונית משנים את הכללים שלהם לפי השינויים בחוק ובטעם הקהל‪.‬‬

‫את השינויים בטעם הקהל משקפים היטב התצלומים המופיעים בעיתונים‪ .‬פעם היה מקובל לפרסם רק תמונות‬
‫"יפות" של ראשי ממשלה ושל אישים אחרים‪ .‬הם צולמו יושבים בזקיפות קומה‪ ,‬מדברים במתינות ומחייכים‪.‬‬
‫אם הצליח צלם עיתון "לתפוס" שר מפהק או נרדם בעת ישיבה חשובה במליאת הכנסת‪ ,‬היה העורך מניח את‬

‫התמונה הזאת בצד ומפרסם את דיוקנו של השר נואם על הדוכן‪ .‬במשך הזמן גילו העיתונים‪ ,‬שהתצלומים היפים‬
‫והרשמיים האלה משעממים את הקהל‪ .‬אז התחילה אפנה הפוכה‪ :‬כל הצלמים התבקשו להביא תמונות שבהן‬

‫פוליטיקאים או אנשים מפורסמים אחרים נראים במצבים "מעניינים" יותר ‪ -‬כועסים‪ ,‬צועקים‪ ,‬רוקדים‪ ,‬ואפילו ‪-‬‬
‫מועדים ונופלים‪ .‬העיתונים בישראל אינם שונים בכך מעיתונים בכל העולם‪ ,‬והשינוי בהצגת אנשים ידועים נובע‬
‫לא במעט מ"התפשטות" הטלוויזיה‪ :‬רשתות טלוויזיה מסקרות בשידור חי אירועים חשובים בכל פינות העולם‪,‬‬
‫והן מנציחות במהלכם גם רגעים מרגשים וגם מצבים מצחיקים או מביכים‪ .‬ההתלבטות בשאלה "אסור או‬

‫מותר?" היא נחלתם היומיומית של כתבים ושל עורכים‪ .‬החוק אוסר‪ ,‬למשל‪ ,‬לפרסם את שמם של קטינים )ילדים‬
‫ובני נוער עד גיל ‪ (18‬הנאשמים במעשה פלילי‪ ,‬אבל מתיר לפרסם שמות נאשמים מבוגרים יותר‪ .‬נניח‪ ,‬שצעיר בן ‪18‬‬

‫וחודש הורשע בעברה כלשהי‪ .‬האם לפרסם את שמו ולהדביק לו לכל חייו תווית של עבריין?‬

‫הנה דוגמאות אחרות‪:‬‬

‫• עובד בנק נתפס במעילה גדולה‪ .‬הידיעה מסעירה את הרוחות‪ ,‬והציבור רוצה לדעת מיהו‪ .‬משפחתו של‬
‫העובד מתקשרת אל מערכת העיתון ומתחננת שלא יפרסמו את תמונתו‪ ,‬מפני שהדבר יפגע קשה במשפחה‬

‫כולה‪ .‬האם לפרסם את התמונה או לא?‬

‫ביום גשם קרתה תאונה קטלנית‪ .‬הקהל רוצה לראות מה קרה וכיצד‪ .‬תמונת התאונה מוסיפה ממד חשוב‬ ‫•‬
‫לפרטים הכתובים‪ ,‬ויש לה ערך חינוכי מפני שהיא יכולה לזעזע את הקהל ולהשפיע על הנהגים לנסוע‬

‫בזהירות רבה יותר‪ .‬ואולם התמונה חושפת בפני הקהל הרחב את כאבה של המשפחה‪ ,‬שאחד מבניה נהרג‪,‬‬
‫וזוהי פגיעה בפרטיות של אותה משפחה‪ .‬ובכן‪ :‬האם לפרסם את תמונת הנפגעים או לפרסם תמונה של כלי‬

‫הרכב הפגועים לאחר פינוי הנפגעים?‬

‫נתגלה שבתו של פוליטיקאי מסוים הייתה מעורבת בעברה על חוקי מס הכנסה‪ ,‬ושילמה קנס‪ .‬המעשה של‬ ‫•‬
‫הבת אינו קשור לאופיו של הפוליטיקאי או לדרך שבה הוא ממלא את תפקידו הציבורי‪ .‬אם יפורסם‬

‫המקרה‪ ,‬עלול להיגרם נזק לשמו של הפוליטיקאי ולמעמדו‪ .‬האם לפרסם את הידיעה הפיקנטית הזאת או‬
‫להעלימה מעין הציבור? עיתונאי המתנגד לפרסום כזה יאמר‪ ,‬שהפרסום פוגע בצנעת הפרט של‬

‫הפוליטיקאי‪ ,‬לעומתו‪ ,‬עיתונאי התומך בפרסום יטען‪ ,‬כי אנשים הבוחרים בקריירה ציבורית חייבים‬
‫להביא בחשבון מראש‪ ,‬שהציבור ירצה לדעת כל דבר הקשור בהם‪ .‬שניהם‪ ,‬גם המתנגד וגם המחייב‪,‬‬
‫יצטרכו לשאול את השאלה הזאת גם לגבי הבת‪ .‬עברות מס מתגלות לעתים קרובות‪ .‬לא בכל פעם שאיש‬

‫עסקים נתפס בעברה כזו‪ ,‬הדבר מתפרסם בעיתונים‪.‬‬
‫הידיעה הזאת מעניינת בעיקר משום שמדובר בבתו של פוליטיקאי ידוע‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הבעיה היא‪ ,‬שאותה בת אינה "אישיות ציבורית" כמו אביה‪ ,‬אלא אדם פרטי‪ .‬האם מותר לפגוע בצנעת‬
‫הפרט שלה‪ ,‬רק משום שכולם מכירים את שם אביה הפוליטיקאי?‬

‫‪ ü‬בדוגמאות שהובאו כאן יש התנגשות בין זכויות‪ :‬מצד אחד ‪ -‬זכותו של האזרח לדעת מה מתרחש סביבו‪,‬‬
‫וחובתה של העיתונות לספר לו זאת‪ ,‬מן הצד שכנגד ‪ -‬זכותו של אדם לשמור על שמו הטוב ועל פרטיותו‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬יש כאן מאבק בין זכויות בסיסיות של האזרח במדינה חופשית‪ :‬בין הזכות לדעת‪ ,‬חופש‬

‫העיתונות וחירות הביטוי‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬לבין הזכות לשמור על צנעת הפרט מאידך גיסא‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫תפקיד העיתונאי‬

‫שקלול ואיזון‬
‫כאשר יש התנגשות בין זכות הציבור לדעת )וזכות העיתון לפרסם( לבין זכות האזרח לפרטיות‪ ,‬נוהגים העיתונים‬
‫להחליט לפי כמה שיקולים‪ .‬השיקול החשוב ביותר הוא העניין הציבורי‪ :‬כאשר מדובר בנבחרים או באנשים בעלי‬
‫מעמד בכיר שעברו עברה‪ ,‬המקרה יפורסם בדרך כלל בהרחבה ובהבלטה‪ .‬השיקול השני בחשיבותו הוא השיקול‬

‫המסחרי‪ :‬העיתונים ואמצעי התקשורת האלקטרונית מתחרים זה בזה על הקוראים‪ ,‬על המאזינים ועל הצופים‪.‬‬
‫אם העורך חושב שהמתחרים שלו יפרסמו ידיעה מסוימת‪ ,‬ירצה גם הוא לפרסם אותה‪ .‬התחרות בין אמצעי‬

‫התקשורת גורמת לריבוי המקרים של פגיעה בצנעת הפרט‪ ,‬אך היא גם מבטיחה‪ ,‬שמידע‪ ,‬בעל חשיבות ציבורית‪,‬‬
‫לא יועלם מעיני הציבור בלחץ של גורמים פוליטיים או כלכליים‪.‬‬

‫?‪Show or No‬‬
‫הגינותו של העיתונאי מתבטאת גם בצורה שבה הוא מספר את הדברים‪.‬‬
‫מעשה בכומר שהגיע יום אחד לניו‪-‬יורק‪ .‬מכיוון שהיה כומר רם‪-‬מעלה‪ ,‬ציפו לו בנמל התעופה עיתונאים רבים‪ .‬אך‬
‫ירד מכבש המטוס‪ ,‬החלו העיתונאים "לירות" לעברו שאלות מכל מין ומכל סוג‪ ,‬כשהם מתחרים ביניהם מי ישאל‬
‫את השאלה המקורית ביותר‪ .‬לפתע חמד לצון אחד העיתונאים ושאל את הכומר‪ ,‬מה דעתו על מועדוני הלילה של‬
‫ניו‪-‬יורק‪ .‬הכומר שהיה מופתע משאלה זו‪ ,‬שאל בתמימות או אולי בחיוך‪" :‬מה‪ ,‬יש מועדוני לילה בניו‪-‬יורק?"‬
‫למחרת הופיעה באחד העיתונים כותרת ענק בזו הלשון‪ :‬הכומר ירד מהמטוס ושאל‪" :‬יש מועדוני לילה בניו‪-‬‬

‫יורק?"‪.‬‬

‫יושרה‬
‫סיפור זה מראה עד כמה קל לשנות את רוח הדברים מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ועד כמה דבר כזה עלול להיות פסול‪.‬‬
‫עיתונאי אחד החליט להתגנב למשחק כדור‪-‬רגל בין נבחרת ישראל לנבחרת זרה‪ .‬הוא השיג לו תלבושת של שחקן‬

‫כדור‪-‬רגל‪ ,‬שעל חולצתה היה רקום שם הקבוצה הזרה‪ .‬כשהגיע למגרש העמיד פנים כאילו היה אחד מחברי‬
‫הקבוצה הזרה‪ .‬הוא פנה אל הסדרנים באנגלית והם הניחו לו להיכנס בלי כרטיס‪ .‬למחרת פרסם העיתונאי את‬

‫סיפור "גבורתו" בעיתון‪ ,‬וגילה כיצד הצליח להערים על הסדרנים ועל הסדר הטוב ‪.‬‬

‫מצחיק? אולי‪ ,‬אך בהחלט לא אתי‪ .‬קוראים אחדים‪ ,‬במיוחד צעירים‪ ,‬עלולים ללמוד מקטע כזה‪ ,‬שבמקרים‬
‫מסוימים מותר לעבור על החוק ‪ .‬יושרו של עיתונאי עומד למבחן כל העת ‪ -‬הן בתוקף תפקידו כעיתונאי‪ ,‬הן בתוקף‬

‫היותו אדם‪ .‬התנהגות לא אתית‪ ,‬גם "מחוץ לשעות העבודה"‪ ,‬עלולה לחסל את עתידו המקצועי ‪.‬‬

‫האתיקה העיתונאית דורשת מן העיתונאי להיות אובייקטיבי‪ .‬זוהי משימה קשה‪ ,‬משום שגם לעיתונאי יש דעות‬
‫פוליטיות והעדפות אישיות‪ .‬בכל מקרה חייב העיתונאי להימנע מניגוד אינטרסים בין עבודתו המקצועית לחייו‬
‫הפרטיים‪ .‬למשל‪ :‬למבקרת אמנות אסור לפתוח גלריה לתמונות‪ .‬לכתב כלכלי המסקר את הבורסה אסור לרכוש‬
‫מניות הנסחרות בה‪ ,‬ולא בריא שעל החידושים בשוק המחשבים האישיים ידווח עיתונאי‪ ,‬שאשתו או בנו מנהלים‬
‫עסק למחשבים‪ .‬כל האיסורים האלה נועדו למנוע מצב שבו עיתונאי יתפתה וינצל את הכוח שבידיו לקידום ענייניו‬

‫האישיים‪ ,‬בכוונה ושלא בכוונה‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬כי בעניין הזה העיתונאי הוא סנדלר שחייב ללכת יחף‪.‬‬

‫פעם התגלה כי כתב באחד העיתונים היה מעורב במעשה לא כשר‪ .‬אמנם‪ ,‬לאותו מעשה לא היה כל קשר לעבודתו‬
‫של העיתונאי‪ ,‬אך למרות זאת פוטר מעבודתו בעיתון‪ .‬הנימוק לפיטוריו היה העובדה‪ ,‬שעקב אותו מעשה נפגעה‬
‫אמינותו של הכתב‪ ,‬והעיתון שוב לא היה יכול לסמוך עליו בעבודתו העיתונאית ‪.‬‬

‫מקרים כאלה קורים מדי פעם‪ ,‬אבל לשמחתנו ‪ -‬רק לעתים רחוקות ביותר‪ .‬הנהלות העיתונים נזהרות מאוד‬
‫בבחירת הכתבים שלהן‪ .‬העיתון גם מקיים בירור פנימי עם הכתב כאשר מתקבלת עליו תלונה כלשהי מאנשים או‬

‫מגופים שונים‪ .‬ברור שברוב המקרים מתלוננים אלה שהכתב חשף מעשים שליליים שלהם‪ ,‬אולם יש גם תלונות‬
‫צודקות‪ .‬עיתונאי‪ ,‬ככל אדם אחר‪ ,‬שוגה לפעמים בעובדות או בשיקול הדעת‪ ,‬ולפעמים עלול גם לנצל את כוחו‬
‫לרעה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫יחידה רביעית נשים כחפצים‪ :‬דימויים של נשים וגברים בפרסומות הישראליות‬

‫אופן הייצוג של גברים ונשים הוא דבר מרכזי בהבנת תרבויות בחברות שונות‪ .‬אתר מרכזי שבעזרתו ניתן לנתח‬
‫את מערכת היחסים המגדריים הוא מודעת הפרסומת‪ ,‬מאחר שזו מהווה מקור להבנת יחסים כלכליים וחברתיים‬
‫בכלל וזירה ליצירת המציאות הסימבולית בפרט‪ .‬הפרסומת חיונית הן לתפקודה של הכלכלה בעולם הקפיטליסטי‬

‫והן ליצירת "תקשורת חברתית"‪ ,‬המאפשרת דרכים חדשות להבין את עצמנו‪ .‬היא מקטלגת אותנו כצרכנים של‬
‫המוצר ולא כמשתמשים בו‪ ,‬ומציעה פתרון לצרכים אנושיים אמתיים כגון מוות‪ ,‬בדידות‪ ,‬תסכול‪ ,‬חיפוש זהות‬
‫וכבוד ‪ -‬כלומר‪ ,‬שביעות רצון מדומה המסופקת על‪-‬ידי רכישת מוצרים בני קיימא‪ .‬כך‪ ,‬ב"מערכת הקסם" של‬

‫הפרסומת‪ ,‬המוצרים מזוהים עם ערכים ותשוקות אנושיות‪.‬‬

‫אנו מבלים את מרב שנותינו בחברה צרכנית‪ ,‬מצב המקשה עלינו ביותר למקם ולסדר את הערכים וההנחות‬
‫המארגנים את חיינו‪ ,‬שכן הערכים וההנחות האלה נראים בעינינו כדבר טבעי‪ .‬כדוגמה אפשר להביא את הביטוי‬
‫"יהלומים לנצח" שהפך ל"טבעי"‪ ,‬למעין נכס צאן ברזל בכל התבטאות‪ .‬הביטוי הומצא במשרד פרסום בסוף שנות‬
‫השלושים‪ ,‬במטרה לשנות את הדימוי שהיה ליהלומים באותה תקופה‪ .‬מכאן אנו למדים כי הפרסומת היא שיח על‬

‫אודות אובייקטים ובעזרתם; לא זו בלבד שהיא מספרת לנו על אודות מוצרים‪ ,‬אלא היא גם מסבירה כיצד‬
‫מוצרים אלו קשורים לתחומים חשובים ודומיננטיים בחיינו‪ .‬מאחר שהמוצר עצמו אינו גורם לאושרו של הצרכן‪,‬‬
‫עושה הפרסומאי חיבור בין המוצר לבין חיינו באמצעות קידום דימויים שאותם אנו‪ ,‬הצרכנים‪ ,‬מזהים עם "חיים‬
‫טובים"‪ .‬בירה למשל‪ ,‬יכולה להתקשר עם כל דבר ארוטי ועליונות הגבר; מוצרי מזון‪ ,‬יכולים להתקשר עם יחסים‬

‫משפחתיים או בריאות‪ .‬כלומר‪ ,‬השוק אינו יכול להציע ישירות את "הדבר האמתי" )למשל‪ ,‬בריאות(‪ ,‬אבל יכול‬
‫להציע מראות של "אמתות" אלה יחד עם תהליך של קניית המוצרים‪ .‬כך‪ ,‬הפרסומת אינה מייצרת ערכים ועמדות‬

‫בחלל ריק‪ ,‬אלא נגזרת מחלומות שכבר משותפים לצרכנים בתרבות נתונה‪.‬‬

‫לרעיון של הפרסומת כביטוי לחלום על מציאות יפה יותר שותף החוקר גופמן )‪ ,(Goffman 1979‬שטוען כי‬
‫הפרסומאים מנסים לפרסם מצב "אמתי" כחיזוק לטיעוניהם על אודות טיב המוצר ונחיצותו‪ .‬הם לוקחים בדרך‪-‬‬

‫כלל תמונות אמתיות של מצבים קיימים והופכים אותן לתמונות מדומות על‪-‬ידי הוספת נופך דרמתי‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫האדם ‪ -‬בין בתמונות פרטיות‪ ,‬בין בתמונות ציבוריות ‪ -‬מנציח את הרגעים הזוהרים בחייו )חתונה‪ ,‬ימי הולדת‬

‫וכו'(‪ .‬אחר‪-‬כך משמשת התמונה הוכחה למצב מרגש זה או אחר אשר אליו הפרט מתגעגע ועמו הוא מזדהה‪.‬‬
‫סיטואציה זו גורמת למפרסמים להציג אנשים כך שחלומם לא ייפגע‪.‬‬

‫דימוי המגדר בפרסומות‬
‫החל בשנות השבעים החלו תנועות פמיניסטיות‪ ,‬בעיקר בארצות הברית‪ ,‬לפרסם מחקרים שחשפו תפיסות‬

‫סטראוטיפיות של התנהגות המינים ותפקידיהם באמצעי התקשורת השונים ובז'אנרים השונים‪.‬‬

‫הפרסומת היא אחד המוקדים של הביקורת הפמיניסטית‪ ,‬מאחר שזו נתפסת כאמור כמייצגת יחסים וערכים‬
‫חברתיים המתמצים בעיקר באידאולוגיה הקפיטליסטית המושתתת על ערכים מערביים פטריאכליים‪ .‬חלוצי‬
‫המחקר בתחום זה בדקו את הסטראוטיפים הנשיים‪ ,‬כפי שאלו הופיעו בכתבי‪-‬עת אמריקנים‪ .‬מממצאי המחקר‬
‫עולה כי‪ :‬נשים הוצגו כעובדות מחוץ לבית רק לעתים נדירות; נשים הוצגו כתלויות בהגנת הגברים; נשים לא‬
‫הופיעו כבעלות מקצוע או כנשות עסקים בכירות; הגברים התייחסו לנשים כאל אובייקט מיני או כאל חלק בלתי‬
‫נפרד מן הבית; נשים נראו בעיקר בפרסומת למוצרים כמו‪ :‬חומרי ניקוי‪ ,‬מזון‪ ,‬תכשירי יופי‪ ,‬תרופות‪ ,‬ביגוד וכלי‬
‫בית‪ .‬גברים נראו בעיקר בפרסומת למכוניות‪ ,‬טיולים‪ ,‬משקאות אלכוהוליים‪ ,‬מוצרי טבק‪ ,‬בנקים‪ ,‬מוצרי תעשייה‪,‬‬
‫עסקי שעשועים וחברות עסקיות‪ .‬עשור לאחר מכן נמצאו שינויים חלקיים בלבד שהתייחסו בעיקר לצורה שבה‬
‫מתוארים גברים ונשים במישור המקצועי‪ .‬מספר הנשים המופיעות בפרסומת גדל‪ ,‬ועלה הסטטוס המקצועי שבו‬

‫הן הוצגו‪ .‬ה"אישה כאובייקט מיני" הוא אחד הנרטיבים בפרסומות‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרסומת משתדלת להתעלם‬
‫מאנושיותן של הנשים ומריבוי תכונותיהן ולהתרכז אך ורק בפונקציות המיניות של קיומן‪ .‬לדעתי‪ ,‬דרך מרכזית‬
‫להתבונן בדימויי גברים ונשים בפרסומת היא בעזרת שש הקטגוריות שאותן מספק לנו גופמן‪ .‬למרות שהמחקר‬

‫שהציג נכתב לפני יותר מעשרים שנה ניתן לאתר בעזרת הקטגוריות הללו ביטויים התנהגותיים‪ ,‬המשקפים יחסים‬
‫חברתיים‪ .‬שש הקטגוריות )שעברו עיבוי תאורטי( הן‪:‬‬

‫‪10‬‬

‫יחידה רביעית‬

‫גובה יחסי‪ :‬מדד שבעזרתו ניתן לבחון יחסי כוח ועוצמה חברתיים‪ .‬יחסי הגובה של המשתתפים מעידים במיוחד‬
‫על בעל העוצמה הגבוהה כבעל הכוח‪ .‬גברים אמנם גבוהים בדרך‪-‬כלל מהנשים‪ ,‬אך בפרסומת הגבר גבוה מן‬
‫האישה בצורה מלאכותית ובוטה‪.‬‬

‫המגע הנשי‪ :‬מדד המאפשר התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני‪ .‬איברי גוף של נשים )אצבעות‪ ,‬ידיים‪ ,‬רגליים‪,‬‬
‫שפתיים( יותר מאלו של גברים משמשים ככותרות של המוצרים‪ .‬לא בעזרת אחיזה אלא במגע של ליטוף‪ ,‬כמעט‬

‫נגיעה‪ ,‬חיבוק‪ .‬הכמעט מגע מעורר אסוציאציה מינית‪ .‬יש צורך רק בזמן מועט כדי להעביר לנו מסר על אודות‬
‫מין )‪ ,(sex‬ולשם כך מספיק להציג רק חלק אינטימי‪ .‬נשים גם מופיעות בדרך‪-‬כלל כ"חלק"‪ ,‬כמשהו "גזום"‪ .‬הן‬
‫מסומנות באמצעות שפתותיהן‪ ,‬רגליהן‪ ,‬שיערן‪ ,‬עיניהן או ידיהן אשר מסמנים פיסה מן השלם‪ ,‬שהוא "האישה‬

‫הסקסית‪".‬‬

‫הדירוג התפקודי‪ :‬מדד זה מאפשר להבין את הסדר החברתי‪-‬מקצועי‪ ,‬ובמילים אחרות הוא מסביר כיצד‬
‫משעתקים את הקשר שבין מרחב ציבורי ומרחב פרטי לבין מגדר‪ .‬בחברה המערבית‪ ,‬כאשר הגבר והאישה‬
‫מופיעים בתמונת פרסומת כשהם משתפים פעולה‪ ,‬נראה כי הגבר הוא בעל התפקיד הבכיר‪ .‬כך‪ ,‬כאשר מצולמים‬
‫אנשים בעבודה‪ ,‬הסטטוס המקצועי של הגבר יהיה גבוה מזה של האישה )רופא ואחות; מורה ותלמידה(‪.‬‬

‫המצב שבו הגבר שולט ו‪/‬או מדריך מעלה את השאלה ‪ -‬כיצד הוא מתנהג במרחב הפרטי‪ ,‬שנתפס בעינינו כנשלט‬
‫בידי נשים? התשובה לכך היא שהגבר בדרך‪-‬כלל אינו מבצע פעולות כאשר הוא מצולם במרחב הפרטי )מטבח‪ ,‬חדר‬

‫ילדים‪ ,‬חדר אוכל(‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬מעשיו מוצגים בצורה מגוחכת או תחת פיקוחה של האישה ‪ -‬לאמור‪ :‬האישה‬
‫יודעת את תפקידה בצורה הטובה ביותר ורק תחת פיקוחה העבודה יכולה להתבצע‪.‬‬

‫אלמנט התנהגותי נוסף‪ ,‬שמסמן במיוחד את ההבחנה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי‪ ,‬הן הידיים‪ .‬הידיים‬
‫יותר מכל דבר אחר משמשות סימן לחלוקה החברתית האידאולוגית של המינים‪ .‬בדרך‪-‬כלל אין מקום לטעות‬
‫באשר למין שלו שייכות הידיים‪ .‬אמנם הידיים הנשיות אינן מנהיגות העולם והידיים הגבריות אינן מסמנות את‬
‫העבודות בבית‪ ,‬אך הצגה של ידיים גבריות מנהיגות עולם וידיים נשיות עובדות בבית סוללת לפנינו את הדרך אל‬

‫המוכר‪ ,‬אל האידאולוגיה המוכרת‪ ,‬הנראית כל כך טבעית‪.‬‬

‫המשפחה‪ :‬התא הגרעיני המשפחתי‪ ,‬כתא בסיס של הארגון החברתי‪" ,‬אומץ" על‪-‬ידי המפרסמים ומשמש מקור‬
‫לצילומים‪ .‬כמעט כל משפחה על כל חבריה יכולה להיראות דומה לתמונות פרסומת‪ .‬הצגה חזותית של החברים‬
‫במשפחה משמשת סמל למבנה המשפחה בחברה‪ .‬במשפחה המוצגת יש בדרך‪-‬כלל לפחות ילד אחד וילדה אחת‪.‬‬
‫הילד מצולם לרוב קרוב לאביו והילדה קרוב לאם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לעתים האב עומד מעט מחוץ לתמונה‪ ,‬וסידור זה‬

‫מקנה פירוש לתפקיד האב ‪ -‬הוא מגן המשפחה‪ .‬כאן ראוי לציין כי מדד זה מאפשר לגלות את השינויים שחלו‬
‫במקומה של המשפחה בחברה ולכן גם בפרסומת‪.‬‬

‫פולחן הציות‪ :‬זהו ממד נוסף המסביר את הסדר החברתי‪ ,‬כאשר מוקד הדיון הוא מי מציית‪/‬כפוף‪/‬משועבד למי‪.‬‬
‫מצבים היכולים להיקרא על‪-‬ידי הקורא כמצבי ציות מובעים באמצעים הבאים‪ :‬עמידה ‪ -‬כריעה‪ ,‬קידה‪ ,‬עמידה על‬

‫רגל אחת‪ ,‬כל אלה משדרים כניעות; החיוך ‪ -‬חיוך של הסכמה מביע מצב פסיכולוגי שיכול לרמוז על מצב של‬
‫ציות; גובה ‪ -‬בעיקר צילום של נשים וילדים על מיטה‪ ,‬המעורר אסוציאציה מינית‪ ,‬או רצפה‪ ,‬המתקשרת לדברים‬

‫פחות נקיים ופחות טהורים‪ ,‬החלק הפחות חשוב בבית )ושניתן לדרוך עליו(‪.‬‬

‫נסיגה ברישיון‪ :‬זהו ממד משלים‪ ,‬המסייע לנו להבין את הסדר החברתי‪ .‬נראה שנשים‪ ,‬יותר מגברים‪ ,‬מצולמות‬
‫כאשר הן מעורבות במצבים הדורשים הסתלקות פסיכולוגית מהתרחשויות חברתיות‪ .‬מצבים אלה משאירים את‬

‫הנשים חסרות כיוון במצב שאליו הן נקלעות‪ ,‬והן הופכות מן הסתם לתלויות בהגנה וברצון הטוב של הנוכחים‬
‫בסביבתם‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נשים נראות בפרסומת כאילו נסוגו מהסביבה המציאותית‪ ,‬בעוד שהגבר ער לנעשה מסביב‪.‬‬
‫ערנות זו מאפשרת לו לטפל הן באישה הן במצב שנוצר‪ .‬הבעות פנים‪ ,‬אצבע בפה‪ ,‬הפניית הגב לחזית התמונה‪ ,‬הם‬

‫חלק מהאסטרטגיות שהמפרסמים משתמשים בהן ליצירת תמונות של תלות וחוסר אונים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫נשים כחפצים‪ :‬דימויים של נשים וגברים בפרסומות הישראליות‬

‫על‪-‬מנת לקבל תמונה מלאה יותר של החיים החברתיים‪ ,‬ראוי להתייחס לממד הקפיטליסטי‪ .‬כך‪ ,‬מחיר המוצר‬
‫מעיד על יוקרתו‪ ,‬לכן ההכנסה והמוצרים שאותם רוכש הצרכן הם תעודת הזיהוי שלו‪ ,‬ולא יכולתו האישית או‬

‫תכונותיו‪ .‬הזיהוי בין מחיר המוצר לבין מגדר עוזר לזיהוי המיקום החברתי‪.‬‬

‫המצב בישראל‬
‫עד שנות התשעים נדיר היה למצוא פרק המוקדש לנשים באסופות מאמרים העוסקות בחברה הישראלית מנקודת‬
‫המבט של מדעי החברה‪ .‬שנות השמונים והתשעים הניבו מספר מחקרים מרכזיים על נשים‪ ,‬אך כחלק מהשיח על‬
‫הקבוצות בחברה‪ .‬ראוי לציין כי התעוררות הפעילות הנשית בשנות השבעים לוותה בדיון אקדמי‪ ,‬אך לא היה לה‬

‫כל הד במחקר שעסק בתקשורת‪ .‬חקר התקשורת בארץ היה עדיין בחיתוליו והדיון על נשים ותקשורת בעולם‪,‬‬
‫שהחל להתפתח בארצות הים‪ ,‬לא זכה לתשומת לב בישראל‪ .‬בעוד שחוקרי התקשורת‪ ,‬הגברים‪ ,‬מבססים בארץ‬

‫ובעולם את מעמדם כחוקרים ‪ -‬החוקרות‪ ,‬שהיוו מיעוט בתחום‪ ,‬בחרו שלא לדון בתפקידי מין‪ ,‬בשל התפיסה‬
‫השלטת שלפיה מי שעוסקת בחקר מגדר "אינה רצינית"‪ .‬תהליך דומה עבר על חקר התקשורת בארצות המערב‪,‬‬
‫בעיקר בשנות השבעים‪ ,‬אך בחלקו כבר הסתיים‪ ,‬ואילו בארץ הדימוי עדיין חזק מהמציאות‪ .‬למיש )‪ ,(1997‬חוקרת‬
‫מרכזית בתחום‪ ,‬טוענת כי המחקר הפמיניסטי‪-‬תקשורתי הישראלי עוד נמצא בתחילת דרכו‪ ,‬ואכן ניתן למצוא‬

‫תיעוד של דימויי נשים בפרסומת הכתובה והמשודרת )למשל‪ ,‬פירסט‪ ;2000 ,1981 ,‬למיש‪ ,1998 ,1994 ,‬וימן‪,‬‬
‫‪.(1997‬‬

‫מניתוח פרסומות בתקשורת הכתובה‪ ,‬היהודית החילונית‪ ,‬כמו גם בטלוויזיה עולה כי גובה יחסי שמבטא יחסי‬
‫כוח בחברה‪ ,‬פועל בצורה עקיבה לטובת הגברים‪ .‬מקרים שבהם הנשים נמצאו גבוהות בצורה משמעותית‬
‫מהגברים היו בהקשר היתולי‪ ,‬כך שהקורא אינו מתייחס להבדל זה ברצינות רבה‪.‬‬

‫הנשים בישראל היו ונשארו אובייקט מיני‪ ,‬חפץ )שלוקחים ממנו פיסה(‪ .‬למרות שבשנים האחרונות נוספו אל‬
‫הנשים גם הגברים‪ ,‬ההבדל בין נשים לגברים נשאר עדיין מובהק‪ .‬מספר הגברים הנוגעים בעצמם הכפיל את עצמו‪,‬‬
‫אך גם מספרן של הנשים הנוגעות בעצמן גדל באופן משמעותי ועדיין היחס בין גברים הנוגעים בעצמם לנשים הוא‬

‫יותר מאשר ‪ 1‬ל‪.3 -‬‬

‫השימוש בידיים ואצבעות המלטפות את המוצרים ומשרות הן רוך הן אסוציאציה של כמעט נגיעה עדיין מתקשר‬
‫יותר לנשים‪ .‬הרוך המיני הוא עדיין ממלכה נשית והגברים נשארים פחות או יותר מחוצה לה‪ .‬המתירנות המינית‬
‫שחלה בחברה הישראלית בעשרים השנה האחרונות מוצאת את ביטויה בגידול משמעותי בהתנהגות פרובוקטיבית‬
‫אצל גברים ונשים כאחד‪ .‬נשים מלטפות‪ ,‬משדלות ברוך‪ ,‬אך הן גם יותר פרובוקטיביות מבעבר‪ .‬אולם הן לא לבד‪,‬‬
‫גם גברים הופכים להיות אובייקטים מיניים‪ .‬מבחינת הדירוג התפקודי של גברים ונשים בפרסומת עולה‪ ,‬כי בסוף‬
‫שנות השבעים מספרן של הנשים העובדות שהוצגו בפרסומת היה כמחצית ממספר הגברים העובדים )ייצוג יתר‬

‫של גברים במקצועות מסטטוס נמוך ‪ -‬פועלי הצווארון הכחול‪ ,‬נהגי משאית פועלי ניקיון וכו'‪ ,‬ובמקצועות עם‬
‫סטטוס גבוה ‪ -‬שופטים‪ ,‬רופאים וכו'(‪ .‬כיום התמונה שונה לחלוטין‪ :‬מספר הנשים העובדות זהה למספר הגברים‬

‫העובדים‪ ,‬וההתפלגות המקצועית השתנתה לחלוטין‪ .‬ראשית‪ ,‬יש ירידה כללית בייצוג נשים וגברים כאחד‬
‫במקצועות עם סטטוס נמוך; שנית‪ ,‬ייצוג הגברים במקצועות עם סטטוס בינוני עלה; ושלישית‪ ,‬עלה ייצוגן של‬

‫הנשים במקצועות עם סטטוס גבוה והושווה לזה של הגברים‪.‬‬

‫אחד ההסברים האפשריים לשינוי בפרסומת מושתת על שני תהליכים חברתיים‪ :‬הראשון והעיקרי שבהם מתייחס‬
‫ל"מציאות כלכלית חברתית"‪ ,‬והשני ‪ -‬לקמפיין ציבורי שאותו מנהלים ארגוני הנשים זה שנים רבות‪.‬‬

‫רעיון השוק החופשי כובש את המדיניות הכלכלית בישראל‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בעיקר בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫האסתטיקה הקפיטליסטית הפכה למאפיין מרכזי של הפרסומת‪ ,‬בד בבד עם עוד ערכים שהשתנו בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬לכן מובנת השאיפה להישגים כלכליים וחברתיים גבוהים‪ .‬משום כך המודל לחיקוי יהיה אדם עם‬
‫סטטוס חברתי‪-‬כלכלי גבוה יחסית‪ ,‬והביטוי לכך בפרסומת הוא הצגת בעלי צווארון לבן וצמצום הצגת אנשים‬
‫עמלים ‪ -‬הצווארון הכחול‪ ,‬שבמציאות של שנות האלפיים הם לעתים קרובות ערבים או פועלים זרים‪ .‬משתנה‬

‫‪12‬‬

‫יחידה רביעית‬

‫נוסף המתייחס לדיון ב"מציאות הכלכלית‪ -‬חברתית" הוא גידול בשיעור הנשים בכוח העבודה ובעיקר הפיכתן‬
‫לצרכניות בעלות כוח קנייה‪.‬‬

‫נוסף לשינוי הכלכלי‪ ,‬ראוי לציין את הקמפיין המתמיד של תנועות הנשים‪ ,‬שתחילתו בסוף שנות השבעים‪ ,‬נגד‬
‫מודעות פרסומת הפוגעות במעמדן‪ .‬כאמור‪ ,‬מחיר המוצר מעיד על יוקרתו‪ ,‬לכן הכנסתו של הצרכן והמוצרים‬
‫שהוא רוכש הם תעודת הזיהוי שלו ‪ -‬הם‪ ,‬ולא יכולתו האישית או תכונותיו‪ .‬כך‪ ,‬הזיהוי בין מחיר המוצר לבין‬
‫מגדר מסייע בזיהוי מיקומו החברתי של האדם‪ .‬המחקר מגלה כי נשים מזוהות יותר עם מוצרים זולים בעוד‬
‫שגברים מזוהים עם מוצרים בעלי יוקרה‪ .‬כלומר נשים‪ ,‬למרות הצגתן כבעלות מקצועות מסטטוס גבוה‪ ,‬שהכנסה‬

‫בצדם‪ ,‬נתפסות עדיין כחסרות יכולת לרכוש מוצרים יוקרתיים ולכן תעודת הזהות שלהן חסרה וחלקית‪.‬‬

‫נדמה שהפעם הקדימה הפרסומת את המציאות החברתית‪ ,‬והיא משקפת את השינוי הרצוי ולא תמיד את השינוי‬
‫המצוי‪ .‬אך הצגה זו נכשלת כאשר חושפים את התפיסות לגבי יכולת הקנייה של נשים‪ .‬הן עדיין אינן מסוגלות‬
‫לרכוש מוצרים יוקרתיים‪.‬‬

‫אם על פניו נראה כי מצבן של הנשים השתנה‪ ,‬הרי חשיפה של יחסי ציות ותלות באמצעות מדד פולחן הציות‬
‫ונסיגה ברישיון מגלה מציאות עגומה‪.‬‬

‫הנשים מצולמות בדרך‪-‬כלל כשהן כפופות‪ ,‬במיטה‪ ,‬ובתנוחות מוקיוניות – לעומת הגברים המצולמים זקופים‪,‬‬
‫מחוץ למיטה ויותר רציניים‪ .‬נשים‪ ,‬יותר מגברים‪ ,‬מופיעות כשעל פניהן חיוכים המאפיינים התנהגות צייתנית‪,‬‬
‫כגון חיוכים המביעים ביישנות‪ .‬אך אפשר גם להצביע על שינוי בחיוכים הגבריים‪ :‬בסוף שנות השבעים לא נמצאו‬

‫כלל גברים המחייכים חיוך ביישני אך כיום ניתן למצוא כאלה‪ ,‬אם כי מעטים‪.‬‬

‫הבעות פנים מעידות בדרך‪-‬כלל על תגובה רגשית‪ .‬כאש הפרט מאבד שליטה והופך להיות תלותי‪ ,‬יופיעו על פניו‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הבעות של חרטה‪ ,‬פחד‪ ,‬ביישנות או מבוכה‪ .‬הממצא המעניין ביותר היא העקיבות שבה מוצג הגבר במשך‬
‫שנים‪ .‬הוא אינו מצטער‪ ,‬כמעט לא מפחד‪ ,‬מתבייש מעט‪ ,‬ובדרך‪-‬כלל שולט במצב‪ .‬לעומתו‪ ,‬אחת מכל חמש נשים‬

‫עדיין מתביישת אך שולטת במצב‪.‬‬

‫עיון במודעות המתפרסמות בעיתונים מדי יום ובעיקר במוספי האופנה‪ ,‬כמו גם זיפזופ בתשדירי הפרסומת‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬מאשר שוב ושוב את היותן של הנשים אובייקט מיני )"מאמא עוף"‪ ,‬נסיעה ברכבת ישראל‪ ,‬או‬

‫בפרסומת למכנסי הג'ינס של "פוקס"(‪ .‬נראה כי דווקא פרסומות שהעניין המיני אינו המוקד שלהן מאשרות את‬
‫המוטיבים ההתנהגותיים המורים על צייתנות )הן נסיגה ברישיון הן פולחן הציות( לצד היותה של האישה חפץ‬
‫שניתן להציג חלקים ממנו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הפרסומת של "סופר פארם" המנסה לשווק מוצרי טיפוח לפנים ולגוף –‬
‫האישה כרותה‪ ,‬עיניה עצומות )היא נמצאת מעבר להתרחשות של כאן ועכשיו(‪ ,‬ואת המראה הכללי שלה ניתן‬

‫לפרש כמחווה של צייתנות או כתפילה‪ ,‬שגם היא במובנים מסוימים מבטלת את ה"אני"‪ .‬מעניין להתבונן גם בידה‬
‫של האישה המשמשת כותרת ל"יין כרמל סלקטד"‪ .‬האחיזה העדינה מחזקת את הטיעונים לגבי מקומן של הידיים‬

‫והאסוציאציה שהן מעוררות בצופה‪ .‬הרכות הנשית מקבלת משנה תוקף כאשר קוראים כי הרמת הכוסית היא‬
‫לבריאותה של היולדת יפית )למרות שהתאומים דומים לאב(‪ .‬המלל מזכיר לנו את תפקידיה המרכזיים של‬
‫האישה‪ :‬ללדת ילדים ולהיות אחראית לבריאות המשפחה‪.‬‬

‫נדמה כי בפרסומת ל"מרכז מגדלי תל‪-‬אביב" מגולמת התפיסה המובנת מאליה כי נשים‪ ,‬שהן תמיד ילדות קטנות‪,‬‬
‫חייבות להיות נאמנות )או בוגדניות( לבן הזוג )לחבר(‪ ,‬למראה החיצוני )לג'ורג'יו ארמני( ולצרכנות – בזבזנות‬
‫)למרכז הקניות השכונתי(‪ ,‬תפיסה שעומדת בסתירה ליצרנות המזוהה עם גברים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫דימוי המגדרים בישראל – ארבעת המפתחות‬

‫פירוש‬ ‫תבחין‬

‫פועלת או לחילופין פועל על מנת להגיע לכדי שינוי כביר‪ .‬לדוג׳ – פמיניסטיות‪,‬‬ ‫המובילה ‪ /‬המוביל‬
‫מיעוטים וכו׳‪.‬‬

‫צופים אך לא לוקחים חלק בשינוי או במאבק‪ .‬נחשבים כעוברי אורח‪.‬‬ ‫המתבוננת ‪ /‬המתבונן‬

‫לוקחים חלק בשינוי או במאבק ומסכימים לרוב עם דעותיה ‪ /‬דעותיו או‬ ‫הפעילה ‪ /‬הפעיל‬
‫השקפתה ‪ /‬השקפתו של המובילה ‪ /‬המוביל‪.‬‬

‫בד״כ לא יסכימו עם המובילה ‪ /‬המוביל וינסו לנטרל אותה ‪ /‬אותו מלהשפיע‬ ‫המתנגדת ‪ /‬המתנגד‬

‫על הציבור באמצעות התאגדות או הובלת דעה בציבור באמצעות התקשורת או‬
‫הפרסום‪.‬‬

‫יחידה חמישית הטרור כסרט אימה‬

‫ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים בשלהי שנות השבעים‪ ,‬ומתקפת הטרור של ‪ 11‬בספטמבר‪ ,‬רבע‬
‫מאה מאוחר יותר‪ ,‬ממחישים באופן דרמטי את כוחה של הטלוויזיה לקבץ סביבה קהלים גלובליים בשידור חי של‬

‫אירועים היסטוריים‪ .‬יתרה מזה‪ ,‬סאדאת ובן לאדן תכננו אירועים שישנו לחלוטין את המציאות חברתית‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בטלוויזיה כאמצעי אסטרטגי )דיין וכ"ץ‪ .(2003 ,‬כמו סאדאת בשעתו‪ ,‬כך בן לאדן זה לא כבר‪ ,‬הבינו את‬

‫הפוטנציאל האדיר של הטלוויזיה וניצלו אותו לזעזע את המערכת הפוליטית‪ ,‬הנתפסת כבלתי ניתנת לשינוי‪.‬‬

‫אך כאן מסתיים הדמיון בין השניים‪ .‬נשיא מצרים תכנן את הביקור‪ ,‬על שידורו החי‪ ,‬בקפידה רבה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מארחיו‪ .‬הטלוויזיה שימשה אותו כדי לדבר ישירות אלינו‪ ,‬הציבור בישראל )לכאורה‪ ,‬מעל לראשיהם של‬

‫המנהיגים בארץ‪ ,‬ואף ומעל לראשי ממשלתו שלו( כדי לשכנע אותנו בכנות רצונו בשלום )‪ (Liebes, 1984‬והוא‬
‫הצליח‪ .‬ואילו בן לאדן תכנן את השידור הטלוויזיוני החי כדי לאיים ישירות על תושבי ארה"ב והציוויליזציה‬

‫המערבית כולה‪ ,‬ולהמחיש את הכוח שיש בידו להרוס אותה‪.‬‬

‫אף שלא תיאם את השידור מראש עם מנהלי השידור ו‪/‬או עם הממשל‪ ,‬בן לאדן היה יכול לסמוך על שיתוף‬
‫הפעולה של הטלוויזיה לא פחות מסאדאת‪ .‬אם המרווח של ‪ 17‬דקות שחלפו בין הפגיעה במגדל התאומים הראשון‬

‫לשני אכן תוכנן לאפשר המצלמות לכסות את הפגיעה השנייה בעת התרחשותה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ברור שהטלוויזיה‬
‫העבירה את המסר של בן לאדן באופן אפקטיבי ביותר‪ ,‬באמצעות הדימוי של המגדלים התאומים‪ ,‬סמל רוחה של‬
‫ארה"ב‪ ,‬הקורסים על המרקע‪ .‬לאחר ש"הרים את ההפקה" בשלט‪-‬רחוק‪ ,‬יכול היה בן לאדן להירגע הרחק משם‪,‬‬
‫במקום בטוח‪ ,‬לצפות באפקטים המיידיים והנמשכים של החזיון‪ ,‬על הממשל‪ ,‬על הציבור האמריקאי‪ ,‬על המערב‬
‫כולו‪ ,‬ולהשהות את התשובה לשאלות "מי?" ו"מדוע?"‪ .‬כך יכול היה להעצים ולהאריך את המתח והחרדה לבאות‪,‬‬

‫שהם חלק בלתי נפרד מהתרחשות הנתפסת כסיפור בלתי גמור‪.‬‬

‫שני המגה‪-‬אירועים הללו‪ ,‬שהתרחשו לעיני העולם‪ ,‬מדגימים היטב את הפוטנציאל הטמון בטלוויזיה לשנות את‬
‫תפיסת המציאות של צופיה‪ ,‬אך גם את מעמדה הבלתי אפשרי כשחקן מרכזי בהתרחשות אירועים הנתפסים‬

‫כגדולים מן החיים‪ ,‬רובם אירועים אלימים‪ .‬כאשר נופלת החלטה לאמץ פורמט של שידור חי‪ ,‬הטלוויזיה ממוצבת‬
‫בתפקידים הצולבים של מי שאמורה למסגר ולספר את הסיפור‪ ,‬ולתווך בין השחקנים והציבור‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬היא‬

‫מתפקדת כבמה מסתובבת שמשוחקת עליה הדרמה‪ .‬מכיוון שמדובר בשידור חי‪ ,‬דווקא בשעה שעיני הכל נשואות‬
‫אל הטלוויזיה‪ ,‬כל הפרקטיקות העיתונאיות של בדיקת עובדות‪ ,‬הצלבת מקורות ועריכה‪ ,‬הופכות ללא רלבנטיות‪.‬‬

‫באירוע מתוכנן וטקסי‪ ,‬דוגמת ביקור סאדאת בירושלים‪ ,‬או הלוויית יצחק רבין‪ ,‬התפקיד העיתונאי מצטמצם‬
‫והשדרים מקבלים עליהם את הצורך להנמיך פרופיל ולהסתפק בהדרכת הצופים בשלבי הטקס‪ ,‬זהות האורחים‬

‫ומעקב אחר מידת הנאמנות של האירוע לתסריט )דיין וכ"ץ‪.(2003 ,‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬באירוע אלים המשעבד את הטלוויזיה בהפתעה‪ ,‬השידור נעשה חלק בלתי נפרד ומשמעותי ביותר‬
‫מהכאוס וההתפוררות שתכנן יוזם האירוע‪ ,‬במקום לתפקד כמכשיר בשליטה‪ ,‬העוקב אחר המתרחש ומספק מידע‬

‫אמין לאחר מעשה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫הטרור כסרט אימה‬

‫שידור חי‪ ,‬שהוא אקט של מחטף הטלוויזיה‪ ,‬המפתיע לא רק את הצופים אלא גם את השדרים‪ ,‬הוא למעשה‬
‫ממשיכו וגם היפוכו של הז'אנר הטלוויזיוני הנקרא "אירוע מדיה"‪ ,‬במינוח שטבעו דיין וכ"ץ‪ .‬ביטול לוח‬

‫השידורים הקבוע לפני עידן התמסחרות הגוברת והסי‪-‬אן‪-‬אןניזציה של השידור‪ ,‬נעשה לצורך שידור אירועים‬
‫מתוכננים מראש בידי הטלוויזיה והיזמים‪ .‬המטרה היתה לאפשר לציבור "להיות שם"‪ ,‬באירועים דוגמת הנחיתה‬
‫על הירח )"כיבוש"(‪ ,‬הליכי ההדחה של הנשיא ניקסון‪ ,‬משחק הסופרבול )תחרות( או הלווייתה של הנסיכה דיאנה‬

‫)"הכתרה"(‪ ,‬שנתפסו כרגעי שיא סימבוליים בתהליכים חברתיים‪.‬‬

‫בשנות התשעים התמכרנו לז'אנר החדש של מרתון‪-‬אסונות ‪ -‬שידור חי בלתי מתוכנן של קטסטרופות כגון אסונות‬
‫טבע‪ ,‬תאונות או אירועים המתוכננים בידי יוזמיהם לגרום חורבן והרס‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬אלה הם הרגעים‪ ,‬השעות‬

‫או הימים שבהם הטלוויזיה הופכת מחנות לקלטות וידיאו‪ ,‬עם צופים יחידים המשייטים בחיפוש אחר בידור‪,‬‬
‫למוקד המלכד את הציבור כחלק מקהילה )לאומית או תרבותית‪ ,‬לפעמים גלובלית(‪ ,‬שחבריה לוקחים חלק‬
‫ברגעים היסטוריים ו‪/‬או טקסיים‪ ,‬או באירועים שיוצרים איום על שלום החברה כולה‬

‫ועל שלומו של כל אחד באופן אישי‪ ,‬כמו רעידת האדמה בלוס אנג'לס‪ ,‬נפילת המגדלים התאומים‪ ,‬פיגועי טרור‬
‫המוניים אצלנו‪.‬‬

‫מטרתנו כאן היא להצביע על המאפיינים וההשתמעויות של מרתון‪-‬אסונות‪ ,‬ועל בעיות שהז'אנר מציב למקצוע‬
‫העיתונאות‪ ,‬ולסיים בהצעת גישות אפשריות למזער את הבעיות הללו‪.‬‬

‫כאשר העורכים והמפיקים משתפים פעולה עם יוזמי אירוע מתוכנן מראש ומפנים את המרקע כדי להקדיש‬
‫לאירוע את כל זמן השידור בשעות‪ ,‬ביממה‪ ,‬בשלושת הימים או בשבוע הבאים‪ ,‬הם מתרחקים מהתפקיד‬

‫העיתונאי לשמו ומתקרבים באופן מסוכן לעיתונאים בחברות פשיסטיות‪ ,‬כי הם מתגייסים לשרת את היזמים כדי‬
‫להעצים את רוחו החגיגית או את משמעותו הפרפורמטיבית של האירוע‪ .‬מה שמציל את העורכים בחברה‬

‫דמוקרטית היא היכולת לסרב‪ .‬למשל‪ :‬בנאום השנתי של נשיא ארה"ב על מצב האומה‪ ,‬הטלוויזיה חופשית לשדר‬
‫בשידור חי את כולו או את חלקו‪ ,‬ולהחליט אם לפצל את המרקע בין הנאום לאירוע ספורט‪ .‬לשדרים יש גם‬
‫היכולת להוסיף טון סקפטי לתיאור המכבד‪ ,‬הבלתי מתערב ו‪/‬או המתפעם‪ ,‬שמאפיין את הז'אנר‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬לאחר שקיבלו את הגדרת המארגנים‪ ,‬השדרים נעשים חלק מהחוזה המשולש עם יוזמי‬
‫האירוע מצד אחד והציבור מצד אחר‪ .‬הם חלק בלתי נפרד מההצגה‪.‬‬

‫כדי לעמוד בקריטריונים‪ ,‬על אירוע המשודר חי לכלול מספר גדול די הצורך של קורבנות‪ .‬גם זו הגדרה יחסית‪,‬‬
‫כידוע; ראוי לזכור את הדרך הארוכה שעברנו מ‪ 72 -‬שעות השידור שלאחר פיצוצי האוטובוסים בפברואר ‪ '96‬ועד‬

‫לשידור החי הקצר שלאחר פיגוע ליל הסדר בנתניה ב‪ .2002 -‬לחלופין‪ ,‬ההחלטה על מעבר לשידור חי מחייבת‬
‫קורבנות איכותיים ‪ -‬סלבריטאים‪ ,‬ו‪/‬או אנשי ציבור‪) ,‬כך הקדיש סי‪-‬אן‪-‬אן יום שידורים שלם לחיפושים אחרי‬

‫גופת ג'ון קנדי ג'וניור(‪ ,‬או צריכה להיות תוצאה של קריסה דרמטית ונראית לעין של טכנולוגיות הנתפסות‬
‫כבטוחות לחלוטין‪.‬‬

‫אך אסונות טבע או תאונות‪ ,‬החושפים התמוטטות מוסדית ו‪/‬או טכנולוגית‪ ,‬כמו התפוצצות הצ'לנג'ר‪ ,‬אינם‬
‫יכולים להתחרות בחרדה שמעלות פעולות אלימות מכוונות‪ ,‬עם מספר נפגעים רב‪ ,‬כמו ההתקפה על המגדלים‬
‫התאומים‪ .‬האפקטיביות של הז'אנר מגיעה לשיאה כאשר הצופים מצטרפים לאירוע "מתגלגל"‪ ,‬ופחותה בשלב‬
‫שבו כבר מתחילים ב"הכלתו"‪ ,‬או כאשר המעורבים באירוע ניתנים לזיהוי בקלות כנבלים או כגיבורים; ובמיוחד‬
‫כאשר האירוע אינו ניתן להכלה‪ ,‬לסגירה סימבולית או אפילו נרטיבית‪ .‬ברפרטואר של אסונות‪ ,‬למתקפות טרור‬
‫מהסוג ה"מתפתח ‪" (Tuchman, 1978),‬כמו חטיפת והחזקת בני ערובה‪ ,‬בין שמדובר בסיפור אמיתי ובין שמדובר‬

‫במידע מוטעה בנוסח אלי סיני‪ ,‬אצלנו‪ ,‬יש המרכיבים המתאימים‪.‬‬

‫גם אירועי מדיה וגם מרתוני‪-‬אסונות מושכים אליהם קהלים אקטיביים ומעורבים חברתית ומצמידים אותם‬
‫למסך‪ .‬במקרה של אסון כבד‪ ,‬הצופים הם לא רק פעילים אלא גם חרדים ופגיעים‪ .‬ב‪ 2000-‬קהל זה כבר שילטט בין‬
‫‪15‬‬

‫יחידה חמישית‬

‫ערוצים גלובליים‪ ,‬רק כדי למצוא קריינים זרים עם אותן הבעות רציניות‪ ,‬ממחזרים את הצילומים ו"נגיסות‬
‫הדיבור" המוכרות‪ ,‬ומפריחים לאוויר ספקולציות אינסופיות המבוססות על אותן פיסות מידע דלות‪ .‬אך אלמנט‬
‫ההפתעה האינהרנטי למרתונים יוצר את היחסים המנוגדים לחלוטין שיש להם עם הממסד‪ .‬אם תוך כדי אירועי‬
‫מדיה הממסד הפוליטי "משתלט" על המדיה והציבור‪ ,‬בעת אסון ‪ -‬כוח שהוא חיצוני למדיה ולממשלה כאחד ‪-‬‬

‫האירוע עצמו משתלט על המדיה ועל הציבור‪.‬‬

‫בנקודה זו יש להבחין בין סוגי האסונות שהזכרנו‪ .‬אם במקרה של אסון טבע‪ ,‬או התמוטטות טכנולוגית‪ ,‬האירוע‬
‫הוא אוטונומי )שרירותי‪ ,‬לא מכוון( ואין מי שאפשר להטיל עליו את האחריות למה שקרה‪ ,‬הרי במקרה של הפרת‬
‫סדר או שינוי מוסדי רדיקלי‪ ,‬יש מוטיבציה ומוח מתכנן מאחורי הדרמה‪ ,‬האחראים למה שקרה‪ .‬יתרה מזה‪ ,‬סביר‬

‫להניח שיזמי האלימות היו מודעים ל"מודוס אופרנדי" של העיתונאים‪ ,‬ושאופן התפקוד העיתונאי היה חלק‬
‫מתכנית הפעולה שלהם‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬מה שמופיע לפנינו במקרים אלה לא שונה מאוד מאירוע מדיה‪ .‬למעשה‪ ,‬זה אירוע מדיה מהופך‪ .‬מרתון‪-‬‬
‫האסונות של החברה הנורמטיבית הוא אירוע המדיה של הטרוריסט המתכנן אותו‪ .‬כמו באירוע מדיה‪ ,‬יוזם‬
‫האסון מתכנן את בימוי הרגע הדרמטי‪ .‬השתתפות הציבור מובטחת ואפשר לסמוך על שיתוף הפעולה של‬

‫התקשורת‪ ,‬אף שזו איננה מוסדרת מראש באופן ידידותי‪ .‬גם אם הפעם החוזה המשולש הוא חתרני‪ ,‬אין כל ספק‬
‫שהטלוויזיה תמלא את חלקה בו‪.‬‬

‫נכון שהתקשורת יכולה להתנגד לחוזה שלה עם הטרור‪ .‬אך שלושה סוגי אילוצים חוברים כדי שלא תישאר לה‬
‫ברירה ממשית‪ .‬ראשית‪ ,‬היכולות הטכנולוגיות קיימות ומאפשרות שידור חי מנקודות שונות בעת ובעונה אחת‪,‬‬
‫תוך דילוג על פרקטיקות עיתונאיות מסורתיות‪ .‬שנית‪ ,‬יש לחץ כלכלי גובר של תחרות‪ ,‬שכלליה מכתיבים לכל ערוץ‬
‫את הצורך לנצח או לפחות להדביק את מתחריו‪ .‬התחרות דוחפת להנמכת הסטנדרטים כדי להגביר את הגירוי‪,‬‬

‫הצהבה וטשטוש הגבולות בין חדשות ובידור‪ .‬שלישית‪ ,‬ישנו גם האתוס הפרופסיונלי ‪ -‬תפיסות העיתונאים‬
‫ברשתות האלקטרוניות את נורמות הדיווח ואת תפקידם בדמוקרטיה‪ .‬אלה כוללים דרישה לסריקה רחבה של‬
‫הסביבה‪ ,‬הצבעה על סכנות וניסיונות למסגר אירועים כך שהגיון הדפוסים הקודמים נעשה תסריט לאפשרויות‬

‫בעתיד‪.‬‬

‫מאחר שהטלוויזיה משדרת אירועי טרור נמשכים בשידור חי‪ ,‬היזמים יכולים לשלוט לא רק בבימוי אירוע המדיה‬
‫המנוכס‪ ,‬אלא גם לעשות מניפולציה במבנה והאילוצים הנורמטיביים‪ .‬במצב הקלאסי דוגמת השידורים שלאחר‬
‫רצח הנשיא קנדי‪ ,‬או רצח ראש הממשלה רבין‪ ,‬או חטיפות בני ערובה‪ ,‬הטלוויזיה נשענת על נהלים וטקסים‬
‫קיימים )מינוי סגן הנשיא לתפקיד נשיא‪ ,‬ההלוויה בהשתתפות מנהיגי העולם(‪ .‬כך‪ ,‬הטלוויזיה מספקת‬
‫סגירה‪/‬סיומת למהלכים‪ ,‬המזעזעים לזמן‪-‬מה את היציבות חברתית‪ ,‬באמצעות מסגרת התייחסות קונסנסואלית‬
‫מעובדת היטב‪.‬‬

‫בניגוד לכך‪ ,‬לאחר שמפיקי השידור נדחפים למערבולת הכיסוי הפתוח )ללא מועד סיום( של מתקפת הטרור בסדר‬
‫הגודל של ‪ 11‬בספטמבר‪ ,‬הם מגלים שאין להם "תסריט"‪ .‬אין בשטח נבלים שניתן לחסל או לעצור‪ ,‬יש חשש שזו‬
‫רק הראשונה בשרשרת התקפות‪ ,‬אין אפשרות לסגירה סימבולית ואין פתרונות‪ ,‬לא בטווח המיידי ולא בטווח‬
‫הארוך‪ .‬המאפיינים הכאוטיים‪ ,‬המאולתרים‪ ,‬של השידור המרתוני מעצימים את המסר של חוסר ביטחון‪ ,‬חוסר‬
‫יציבות וחרדה‪.‬‬

‫מתקפה בסדר גודל של ‪ 11‬בספטמבר מורה שהדברים יצאו מכלל שליטה‪ .‬האירוע התרחש בפומבי‪ ,‬בניגוד‬
‫לאינטרסים של הממשלה‪ ,‬חשף את פגיעותה של המנהיגות ויצר לעיתונאים סדק בפאסאדה‪ ,‬שדרכו אפשר להציץ‬

‫ולראות כיצד המערכת מתפקדת באמת‪ .‬ברגע כזה‪ ,‬דומה שעיתונאי הטלוויזיה מצויים בשיא כוחם‪ .‬אבל הכוח‬
‫ניתן להם בתנאים שאינם מאפשרים כמעט עבודה עיתונאית אחראית‪ .‬התנאים הללו מאלצים את הטלוויזיה‬

‫למידה רבה של שיתוף פעולה עם מארגני האירוע‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫הטרור כסרט אימה‬

‫בניתוח האינטראקציה בין מקורות לעיתונאים‪ ,‬הסוציולוגים מולוץ' ולסטר )‪(Molotch and Lester, 1974‬‬
‫מצביעים על הפוטנציאל שיהיו לשני הצדדים מטרות מנוגדות‪ .‬בעיני המקור‪ ,‬לרוב פוליטיקאי‪ ,‬המשתנה החיוני‬

‫ביחסיו עם העיתונאי הוא הפרסום שפעולה שהוא אחראי לה מעניקה לו‪ ,‬לטוב או לרע‪ .‬המקור‪ ,‬נשיא ארה"ב‬
‫למשל‪ ,‬מחפש שיתוף פעולה עם העיתונאי כשהוא רוצה להצביע על מעשה שעשה ושניתן לראותו כחיובי‪ .‬הוא‬
‫מעדיף להרחיק עצמו מכיסוי האירוע שבאחריותו כאשר פרסום הפעולה יזיק לו‪ ,‬נורמטיבית או מעשית‪ .‬כך‪,‬‬
‫כאשר קרה משהו שהנושא באחריות לא התכוון שיקרה‪ ,‬כמו הפצצת אזרחים באפגניסטן‪ ,‬הוא יעדיף שהאירוע‬
‫הזה גם לא יתפרסם‪ .‬על אחת כמה וכמה אירוע שהיה מעשה מודע שלא נועד לפרסום‪ ,‬כמו יחסי קלינטון ומוניקה‬

‫לוינסקי‪.‬‬

‫פרסום אירועים שנושא האחריות אינו רוצה בפרסומם מגדיל את כוחו של העיתונאי כמתווך‪ .‬במקרה מסוג זה‪,‬‬
‫העוצמה שיש לעיתונאי לחשוף חותרת תחת האינטרס של היזם )ה"סוכן"‪ ,‬בלשון הסוציולוגים( להסתירו‪.‬‬

‫הסקנדל‪ ,‬לפיכך‪ ,‬הוא המקרה שבו עצמאות העיתונאי ביחס למקורותיו‪ ,‬ותפקודו למען האינטרס של הקהילה‪ ,‬הם‬
‫הגדולים ביותר‪.‬‬

‫כללי המשחק של מקור מול עיתונאי מתנפצים כאשר במקום להסתתר‪ ,‬הסוכנים משוחררים מהנורמות‬
‫החברתיות או מתכוונים לאתגר אותן‪ .‬במקרים הללו‪ ,‬המשתנים המרכזיים ביחסי סוכן‪-‬עיתונאי הם השאיפה‬
‫לפרסום וגילוי זהות הסוכן‪ .‬במקרה של פשע יומיומי‪ ,‬המבצעים יתנגדו לפומביות אבל יהיו ביניהם הבדלים בעניין‬

‫חשיפת זהותם‪ .‬במקרים של פשע "נורמלי" פרטי )רצח למשל( חיוני למבצע שזהותו לא תתגלה‪ ,‬בעוד אשר במקרה‬
‫חטיפה וגביית כופר‪ ,‬ההצלחה תלויה בידע של הקורבן את זהות משליך ראש החזיר אל מפתן ביתו‪.‬‬

‫אבל באחרונה אנחנו עדים למספר גדל והולך של פעולות אנטי‪-‬נורמטיביות‪ ,‬שבמקום להתרחק מפרסום‪ ,‬נעשות‬
‫לצורך הפרסום‪ .‬בטרור "קלאסי"‪ ,‬המבצעים עושים שימוש בפרסום פעולותיהם ובחשיפת זהותם להשגת‬

‫מטרותיהם‪ .‬בן לאדן )ומקויי לפניו( ממלאים את הקטגוריה החסרה בטבלה שמצליבה פרסום‪/‬זהות‪ .‬הפרסום‬
‫הכרחי לפעולותיהם‪ ,‬אבל הם אינם חושפים את זהותם‪ .‬אנחנו טוענים שדווקא הסירוב לחשוף את הזהות מוסיף‬

‫כוח וממדים ייחודיים לפרסום הבלתי נמנע‪ .‬האנונימיות של המבצע היתה היבט מכריע בעיצוב הכיסוי‬
‫הטלוויזיוני של הפיגוע במגדלים התאומים‪.‬‬

‫אנחנו מציעים לראות שלושה אמצעים שיזם בן לאדן כדי להתאים את הפיגוע למדיום הטלוויזיוני ולז'אנר של‬
‫מרתון‪-‬האסונות‪ ,‬ולהרמנויטיקה של הסיפור שארג‪.‬‬

‫אפקטים מיוחדים‪ :‬בחירת המטרות הבטיחה מקסימום של אימפקט ויזואלי ובולטות לזמן ארוך על מרקעי‬
‫העולם‪ .‬הטלוויזיה לא יכלה שלא להפנט את הצופים באמצעות מיחזור‪ .‬היא חזרה אל הדימוי האפוקליפטי של‬

‫המגדלים הנופלים‪ ,‬התגשמות הקלישאה הוולגרית של ז'אנר סרטי אימה‪.‬‬

‫משמעות הנזק על המרקע הייתה‪:‬‬
‫‪ .1‬הצפייה בהתמוטטות גרמה לפחד ישיר בלב הצופים ‪" -‬זה יכול היה ולקרות לי״‪.‬‬
‫‪ .2‬צפייה בסבל אנושי שנמסר בראיונות עם קרובים‪ ,‬עדים ומכבי אש‪ ,‬בעיקר בימים שאחרי הפיגוע‪ ,‬העצימה‬

‫את החרדה באמצעות אמפטיה לאסון של אחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬ההיבטים הסמיוטיים‪-‬סימבוליים של התמוטטות המגדלים ‪ -‬סמל רוחה של ארה"ב והישגיה‪ ,‬שנהפך‬

‫להיבריס בר‪-‬ענישה‪.‬‬

‫ראוי לציין שמחזה פוטנציאלי רביעי לא התממש‪ .‬מראה הפגיעה הפיזית בבני אדם ‪ -‬פצועים בכאבם‪ ,‬גופות‬
‫מושחתות‪ ,‬שהן דימוי מרכזי באסונות אחרים ‪ -‬לא היו אלמנט מרכזי בשידור‪ .‬הנזק הפיזי העצום הותיר מספר‬

‫מועט של שיירים אנושיים ומנע גישת צוותי הטלוויזיה‪ .‬אך החסר הזה מיקד את תשומת הלב לממדים‬
‫האפוקליפטיים של ההרס הפיזי‪ ,‬להפיכתו האירוע למופשט ולהדגשת ממדיו הסימבוליים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫יחידה חמישית‬

‫אם היתה זו תוצאה של אסטרטגיה מתוכננת ואם תוצאה מקרית של אילוצים מבצעיים‪ ,‬בן לאדן הצליח לשמור‬
‫על בלעדיות לעבר זמן על המרקע‪ ,‬באמצעות סדרת פעולות החוזרות על עצמן‪ ,‬במרווחים של זמן‪ .‬כך הועצם‬
‫האפקט הפסיכולוגי באמצעות‪:‬‬

‫חיזוק האפקט הוויזואלי של המתקפה השנייה על המגדלים מול המצלמות;‬ ‫‪.1‬‬
‫יצירת אי ודאות ביחס למספר המתקפות וחרדה בציפייה לבואן‪ .‬האופי ה"נמשך" של האירוע אף‬ ‫‪.2‬‬

‫גרם לכך שהנשיא ואנשיו היו עסוקים לא רק בנזק שנגרם אלא גם בשמירה על עצמם‪ ,‬מתוך דאגה לבאות‪ .‬מופע‬
‫האימים של בן לאדן שלט ללא מצרים על הבמה הגלובלית‪ ,‬עם חסר זועק‪ ,‬מנקודת המבט של הציבור‪ ,‬של קול‬

‫הפרוטגוניסט‪ .‬הריק רק הודגש בכישלון התגובה הראשונה של הנשיא בוש; עצבני‪ ,‬לא ספונטני‪ ,‬הוא צולם מצהיר‬
‫הצהרה ממקום מחבואו‪ .‬הופעתו של ראש העיר ניו יורק רודולף ג'וליאני‪ ,‬שבא כגיבור מטעם עצמו לאזן את‬
‫תמונות הזוועה‪ ,‬הדגימה עד כמה התייצבות מנהיגות תקיפה במקום יכולה לעזור בשיכוך הפחדים והרגשת‬
‫הפגיעות והכאוס‪.‬‬

‫בניגוד להתמוטטות והסימבוליות שלה הגלויים לעין‪ ,‬היו אלה דווקא השחקנים הסמויים מן העין והיעדר רציונל‬
‫קוהרנטי ו‪/‬או מפורש שהעצימו את האפקטיביות התקשורתית של הפיגוע‪ .‬מאחר שהמתקפות לא נועדו לעסקת‬
‫חליפין‪ ,‬בן לאדן לא היה צריך לזהות עצמו כמבצע המתקפה או לדרוש דרישות ספציפיות‪ .‬זמן רב הוא שמר על‬
‫שתיקה ביחס למניע שמאחורי המתקפה‪ .‬בלעדי ה"מי" )עומד מאחורי המתקפה( וה"מדוע" )מה מטרתו?(‪,‬‬
‫כשנותרנו עם "מה‪" ",‬מתי‪ ",‬ו"היכן"‪ ,‬נותר גם הנרטיב חידה לא פתורה והמשיך להיות מרתק ומסעיר‪ .‬היעדר‬

‫הפירוש העצים את התלות במדיה‪ .‬הטלוויזיה היתה אמורה לספק תשובה כלשהי‪ .‬האפקט המרגש של תעלומה‬
‫ללא פתרון היה גם הסיבה לחגיגות התקשורת סביב הופעת קלטות הווידיאו של בן לאדן‪ .‬כאן הוא השיג אחד‬

‫מניצחונותיו הגדולים‪ :‬הוא מינף את המסתורין הנמשך של "מי" כדי ללכוד את קהלו להקשיב ברוב קשב למסר‬
‫האידיאולוגי שלו‪ ,‬ל"מה‪".‬‬

‫מתקפת ‪ 11‬בספטמבר לא הייתה מסוג ההתקפות המכוונות להשיג מטרה ממשית או ניתנת להשגה‪ .‬המסר היחיד‬
‫שניתן להעלות מגודל הזוועה והאכזריות של ההרס המתוכנן‪ ,‬ומנכונות התוקפים למות למען המטרה‪ ,‬הוא‬
‫השאיפה להעמיד אותנו )אמריקאים‪ ,‬קפיטליסטים‪ ,‬העולם המערבי( במקומנו‪ ,‬להראות לנו עד כמה אנחנו‬

‫פגיעים‪ .‬זו אמירה גדולה הנותרת פתוחה‪ ,‬ומוּנעת בידי תסכול עמוק‪ .‬גודל הדרישה‪ ,‬חוסר האפשרות לתרגמה‬
‫לפיצוי מיידי והרעיון של רשת אנשים הפרושה בעולם ופועלת בשם מיליונים‪ ,‬יכולים להסביר את חוסר הנראות‬

‫והעדר ההזדהות של התוקפים‪.‬‬

‫בהשוואה לסיפור של טרור קלאסי המתנהל במסגרת דרמה‪ ,‬עם נבלים מחוללי נזק וגיבורים מתקני נזק‪ ,‬הסיפור‬
‫בנוסח בן לאדן הוא מחזה מסתורין‪ ,‬שהנבל בו לא אותר עדיין‪ .‬אין כמו סיפור לא גמור להחזיק את קהל הצופים‬
‫צמוד למרקע‪ ,‬ואין כמו מסתורין והעדר נראות להעניק להם תחושה שהם צופים ‪ -‬יותר נכון‪ ,‬משתתפים ‪ -‬במותחן‬

‫שבו הנבל הוא רוח או שד‪.‬‬

‫אי אפשר שלא לדווח באופן מלא ומיידי על מתקפות טרור בפורמט של מרתונים‪ ,‬אבל אפשר להפחית את שליטת‬
‫הטרור בתקשורת‪ .‬הנה כמה הצעות‪:‬‬

‫למנות בממשל דובר לתקשורת‪ ,‬כדי שלא להשאיר את הזירה בידי הטרור‪ ,‬או לסמן אנשים בעלי ידע עמוק‬
‫בממשל‪ ,‬שיספקו מידע סמכותי כשיידרשו‪ .‬רק כבחירה שנייה יש לפנות למומחים מטעם עצמם‪ ,‬העלולים למסור‬

‫לציבור מידע ספקולטיבי‪ ,‬לא מבוסס‪.‬‬

‫איפוק בפרסום תמונות זוועה‪ ,‬קולות היסטריים‪ ,‬תצלומי תקריב של גופות‪ .‬אלה מגדילים את בהלה ועלולים‬
‫לגרום להסתה גזענית‪ ,‬דווקא ברגעים שבהם הצופים פגיעים במיוחד‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫לא להעניק זמן אוויר חופשי לאנשי הטרור‪ ,‬כפי שניתן לקלטת של בן לאדן ששודרה בתחנת אל ג'זירה‪ .‬יש להעריך‬
‫ולהגדיר מחדש ערכים חדשותיים וסטנדרטים עיתונאיים‪ ,‬כך שאמירות נבואיות‪ ,‬המסוגרות בתוך עצמן ויוצאות‬

‫מפי דובר הדוחה כל אמצעי תווך של מסריו ‪ -‬כמו ראיון‪ ,‬עריכה‪ ,‬עימות עם דובר בעל תפיסה שונה ‪ -‬לא ייכללו‬
‫בכללי שידור אחראי‪.‬‬

‫ולבסוף‪ ,‬אין מנוס מניהול דיון ציבורי על סטנדרטים לשידור מרתונים‪ ,‬כדי להגדיר אסטרטגיות שיפחיתו את‬
‫המוטיבציה של אנשים וגופים ליזום אלימות המכוונת לשאת פרי בתקשורת‪ ,‬שאמורה להיות חופשית כדי לתמוך‬

‫בחיים‪ ,‬בחירות ובאושר‪.‬‬

‫יחידה שישית היפה‪ ,‬המאפיונר והתרבותניק‬

‫דמות העולה מרוסיה מתנדנדת בתקשורת הישראלית מסטריאוטיפ לטאבו‪ ,‬מהנחות שגויות המקובלות על הכל‬
‫לאמיתות שאיש אינו רוצה לגעת בהן‪ .‬העובדה הזו מקשה על העולים להתקרב לחברה הישראלית‪ ,‬ובמיוחד לצרוך‬

‫ולקבל את התקשורת המרכזית‪.‬‬

‫אף כי נסדק הגרעין הקשה של האידיאולוגיה הציונית‪ ,‬שעיצב את מודל "הישראליות" והזין את הכוח המטמיע‬
‫של "כור ההיתוך"‪ ,‬התביעות המופנות לעולים החדשים והתפיסות הסטריאוטיפיות כלפיהם ניחנות ביכולת‬

‫הישרדות מרשימה‪ .‬הנטייה לשמר את עצמם אינה זרה לסטריאוטיפים באשר הם‪ ,‬אך העובדה המפתיעה היא‬
‫שלעתים קרובות החברה הישראלית מתאימה עצמה לשינויים החלים בתוכה יותר מאשר התקשורת‪.‬‬

‫בחיי היומיום‪" ,‬ברחוב"‪ ,‬סטריאוטיפים רבים המתייגים עולים נוסחו עם הזמן בנוסח "רוב נציגי הקבוצה הם‬
‫כאלה"‪ ,‬בניגוד ל"כל נציגי הקבוצה הם כאלה"‪ .‬לעתים הסטריאוטיפים נעלמו כליל מסלנג הרחוב‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫חלק מהסטריאוטיפים ממשיכים להתקיים בתקשורת ללא שינוי‪ ,‬ובאים לידי ביטוי בבחירה עקבית של נושאים‪,‬‬

‫ובהתעלמות מנושאים שהפכו למעין "טאבו" בלתי רשמי‪ ,‬שמונע העלאת בעיות אמתיות וכואבות‪.‬‬

‫השימוש במונח "טאבו" במאמר זה אינו מניח את קיומם של כללים רשמיים כלשהם או‪ ,‬חלילה‪ ,‬צנזורה‪ .‬הכוונה‬
‫היא להתעלמות מהנושאים שהתייחסות אליהם נתפסת מסיבות כאלה ואחרות כלא ראויה או לא מעניינת‪.‬‬

‫ההצגה הסלקטיבית של נושאים הקשורים לעלייה משפיעה לא רק על עיצוב היחס כלפי העולים‪ ,‬אלא גם על הבנת‬
‫העולים את יחס החברה הקולטת אליהם‪ .‬עולים רבים‪ ,‬במיוחד המבוגרים‪ ,‬משוכנעים ש"הצברים נהנים לראות‬

‫פרופסורים רוסים מטאטאים רחובות"‪ ,‬או ש"הצברים בטוחים שכל הרוסים מאפיונרים‪ ,‬זונות ואלכוהוליסטים"‬
‫וכד'‪ .‬אני סבורה שהשכנוע הזה מקורו בתקשורת הישראלית‪ ,‬המחלקת את העולים ה"ראויים לפרסום"‬
‫ל"מסכנים" ו"פושעים"‪.‬‬

‫‪ o‬זונות וגויים‬
‫לצורך הדגמה של סטריאוטיפ עקבי בתקשורת‪ ,‬אשתמש באחד הנושאים החביבים עליה‪ :‬נערות הליווי‬
‫הרוסיות‪ .‬הנושא עבר במהלך השנים שינויים תפיסתיים‪ ,‬אך הפופולריות שלו אינה דועכת‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬
‫אלה כמעט הנשים היחידות דוברות הרוסית שזכו לעניין ציבורי ותקשורתי רב כל כך‪ ,‬למעט יוצאות דופן‬

‫מעטות‪ ,‬כגון אמהות שכולות וכמה שחקניות ודוגמניות‪ .‬בתחילת שנות התשעים‪ ,‬הוצמדו כתבות על‬
‫ה"מוצר" החדש של מכוני הליווי לנושא נפוץ אחר‪" ,‬המאפיה הרוסית"‪ ,‬ויחדיו יצרו רושם שמדובר‬
‫בעלייה שופעת פריצות‪ ,‬מלווה בניחוח עז של פשע וסכנה ממשית לשלומם ומוסרם של הצברים התמימים‪.‬‬
‫התוצאות מורגשות עד היום‪ :‬סקר שנעשה במארס ‪ 2001‬על ידי הסוכנות היהודית בקרב נשים עולות‪,‬‬

‫גילה כי ‪ 51%‬מהן לפחות חוו יחס מזלזל כלפיהן מצד הצברים‪ ,‬כאל "נשים זולות‪".‬‬

‫באחרונה חלה תפנית בהצגת הנושא‪ .‬כאשר התקשורת חושפת את תופעת הסחר בנשים‪ ,‬הבאתן לעסוק‬
‫בזנות במרמה ואיומים‪ ,‬היא מציגה את "הרוסיות הזונות" לקורבנות‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי למרות הזעם הצודק‬
‫של התקשורת בהוקעת התופעה המבישה‪ ,‬גם כאן חלו אי דיוקים‪ .‬לא כל התיירות שנמצאו בבתי הבושת‪,‬‬

‫ואפילו לא מרביתן‪ ,‬נפלו קורבן ל"סוחרי אדם"‪ .‬לפי מחקר שעשו בשנת ‪ 2000‬הרשויות ברוסיה‪ ,‬בקרב‬
‫הבנות שגורשו מארצות שונות‪ ,‬יותר ממחציתן ידעו בדיוק במה הן הולכות לעסוק‪ .‬כ‪ 35% -‬טענו שלא‬
‫‪19‬‬

‫יחידה שישית‬

‫ידעו‪ .‬כדי להוציא את העולות מהקשר ההפקרות‪ ,‬נדרש להוכיח כי הרוב המוחץ של נערות הליווי אינן‬
‫עולות‪ ,‬אלא תיירות רוסיות‪.‬‬

‫בנושא פופולרי אחר‪ ,‬עליית הגויים"‪ ,‬שזוכה בעקביות לסיקור חלקי בלבד‪ ,‬נדרש להוכיח את ההפך ‪ -‬את‬
‫יהדותם של ה"חשודים"‪ .‬מדי זמן מה מופיע בתקשורת מידע על שיעור העולים הלא‪-‬יהודים בקרב‬

‫העולים מרוסיה‪ .‬לפעמים הידיעה מלווה בהתבטאות שלילית של רבנים או מצדדים בשינוי נוסח חוק‬
‫השבות‪ .‬העומק המקסימלי שהתקשורת מוכנה לרדת אליו בחקר הנושא מביאות לשאלות כגון האם‬
‫עולים אלה יהיו פטריוטים דיים לשרת בצבא ו"להרגיש ישראלים" במהירות האפשרית‪ ,‬לנוכח זיקתם‬
‫הרופפת ליהדות‪ .‬הדיון בבעיותיהן של משפחות מעורבות רבות‪ ,‬שכבר השתקעו בארץ‪ ,‬לא עולה‪ .‬דוגמאות‬
‫רבות בשטח מראות שדווקא הלא‪-‬יהודים משתלבים לעתים קרובות בשוק מהר יותר מבני זוגם היהודים‪,‬‬

‫ומתקרבים יותר למסורת ולדת בנסיונם "להיות יותר קתוליים מאפיפיור‪".‬‬

‫הבעיה האמיתית היא עשרות אלפי ילדים במשפחות המעורבות‪ .‬לצורך העניין אזכיר רק‪ ,‬שגם ילדם של‬
‫אב יהודי "כשר" ואם שרק אביה הוא יהודי‪ ,‬יהפוך בתעודת הזהות ל"לא רשום" או "רוסי" בסעיף‬

‫הלאום‪ .‬אותם הילדים‪ ,‬שגדלו או אף נולדו כאן‪ ,‬אם החוקים יישארו כמות שהם בעוד כמה שנים‪ ,‬לא‬
‫יוכלו לממש בארץ כמה זכויות בסיסיות כגון נישואין‪ ,‬וייאלצו לקבור קרובי משפחה לא‪-‬יהודים בחלקה‬

‫הלא‪-‬יהודית בבית העלמין‪ ,‬או בלשון העולים‪" ,‬מאחורי הגדר"‪ .‬אם הוריהם מעדיפים לשתוק מפני‬
‫שהפנימו את רגשי האשמה על הפקפוק בכשרותם‪ ,‬ולפתור בעיות כאלה בלי להרים קול‪ ,‬ילדיהם עשויים‬
‫לנקוט צעדים יותר בוטים‪ .‬התקשורת טרם דנה במצבם הנפשי של חלק מהילדים‪ ,‬שחווים משבר כשהם‬

‫נאלצים להתבייש במוצאם "המעורב" ולהסתירו‪.‬‬

‫הקונפליקט של הציבור הישראלי‪ ,‬המכיר בהכרח להמשך העלייה אבל אינו מרוצה מה"סחורה" המגיעה‪,‬‬
‫משתקף גם בתקשורת‪ .‬יום אחד מופיעות כתבות המביעות דאגה מירידה במספר העולים‪ ,‬יום אחר ‪-‬‬

‫סטטיסטיקת הפשע של העלייה‪ ,‬ללא ניתוח סיבות כלכליות ופסיכולוגיות‪ .‬הדבר נכון במיוחד בפרסום‬
‫הסטטיסטיקות על עליית הפשע בקרב עולים קטינים‪ .‬התקשורת אינה מתעמקת בשאלה איך למנוע את‬
‫ההשלכות השליליות האפשריות של הגעת העולים הלא‪-‬יהודים‪ .‬זה נשאר טאבו‪ .‬השתיקה הזו מסוכנת‪,‬‬

‫שכן החששות עלולות להפוך‪ ,‬בהעדר מודעות וטיפול‪ ,‬לנבואה המגשימה את עצמה‪.‬‬

‫‪ o‬הרוסים הביאו לנו תרבות‬
‫ספק אם כל המהללים את "התרבות שהעולים הביאו עמם" יצליחו להסביר למה בדיוק כוונתם‪ .‬חלק‬
‫מהפרשנים העולים טוענים שאמירה זו והדומה לה‪" ,‬העלייה הרוסית היא ברכה לישראל"‪ ,‬מנציחות‬
‫למעשה תפיסה גזענית‪ ,‬המברכת על בואה של "עלייה מערבית לבנה"‪ .‬אחרים מתייחסים בהקשר זה‬
‫לתמיהת התקשורת על כך שרוב העולים‪ ,‬שלכאורה היו אמורים להיות "משכילים"‪ ,‬מתגלים לפתע כבעלי‬
‫עמדות פוליטיות "ימניות"‪ .‬לטענתם‪ ,‬התמיהה הזו מבטאת את הציפייה של העלית השמאלנית מהעולים‪,‬‬

‫ציפייה שהכזיבה‪.‬‬

‫ולענייננו‪ :‬האם "קולטורה" היא הרחבת התזמורות הקלאסיות בזכות נגנים עולים‪ ,‬או שמא הרכבים‬
‫המנגנים ברחובות עם כובע המונח לפניהם? האם צרכן תרבות ישראלי ממוצע ראה משהו מעבר להצגת‬

‫התיאטרון "גשר"‪ ,‬וקרא משהו בנוסף ל"חטא ועונשו" של דוסטויבסקי‪ ,‬הכלול בתכנית הלימודים?‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬גם זה לא מעט‪ ,‬אבל רוב הדברים נשארים מחוץ לזרקורי התקשורת‪ ,‬ולכן מחוץ לעניין‬
‫הציבורי‪ .‬האמנים העולים הופכים‪ ,‬יחד עם המדענים העולים‪ ,‬למעין "גאווה סטטיסטית" )"יש לנו למעלה‬
‫מ‪ 12 -‬אלף מדענים עולים וכ‪ 90 -‬אלף מהנדסים ואדריכלים!"(‪ ,‬בלי שהתקשורת תיתן דעתה לשאלה מה‬
‫בדיוק אמורה המדינה לעשות עם כל אותו "פוטנציאל אנושי"‪ .‬גם בנושא זה התקשורת תעדיף לשלם מס‬

‫שפתיים‪ ,‬בלי לשאול מה עומד מאחורי אותה התרבות‪ ,‬ואיך בדיוק אמורים לאכול אותה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫היפה‪ ,‬המאפיונר והתרבותניק‬

‫חלק גדול מהשחקנים הצעירים‪ ,‬שסיימו את לימודי המשחק בישראל‪ ,‬נתקעים במשך שנים בתפקידי‬
‫"הרוסים" ‪ -‬בשם האמינות‪ ,‬או שמא בגלל חוסר נכונות של הקהל לשמוע המלט מדבר במבטא רוסי‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬התקשורת הישראלית תכתוב על אמן ממוצא רוסי שהוא היה "מספר אחת ברוסיה" )בדומה לדרכה‬
‫של התקשורת להפוך כל פושע עולה ל"ראש המאפיה הרוסית"(‪ ,‬או תתמקד ב"רוסים הייצוגיים"‪ :‬שורה‬
‫של אנשים‪ ,‬שנכללו במרוצת הזמן בקונסנזוס הישראלי ומוכנים לחזור פעם אחר פעם על סיפור קשיי‬

‫הקליטה‪ ,‬אהבת הפלאפל והזהות הישראלית האיתנה שלהם‪.‬‬

‫כהסתייגות קטנה אציין‪ ,‬שנתח גדול מחלקם של "הרוסים הייצוגים" תופסות דוגמניות ומלכות היופי‬
‫מחבר המדינות‪ .‬אלה היו הראשונות שקיבלו היתר כניסה לחברה הישראלית‪ ,‬ותרמו את הסטריאוטיפ‬
‫החיובי הראשון לעלייה‪ ,‬במיוחד לאחר שהתברר שלא כל העולים הם אסירי ציון גיבורים‪" :‬כל הרוסיות‬
‫יפות"‪ .‬גם לספורטאים העולים‪ ,‬כל עוד הם מנצחים‪ ,‬יש סיכוי לא רע להגיע לרשימה הזאת‪ ,‬אבל יוצאי‬

‫הדופן במקרה זה רק מאשרים את הכלל‪.‬‬

‫לחשיפה חלקית‪ ,‬ומזווית שלילית יותר‪ ,‬זכו להקות המוסיקאים הצעירים‪ ,‬במסגרת המתיימרת לחשוף‬
‫את "השוליים"‪ .‬הניכור‪ ,‬חוסר הרצון להתנתק משפת אמם‪ ,‬והקוסמופוליטיות העדכנית‪ ,‬מעוררים את‬

‫דאגתה של התקשורת מפרספקטיבות ההשתלבות של הדור הצעיר‪.‬‬

‫מצבם של יוצרים צעירים שעלו מחבר המדינות אינו שונה בהרבה ממצבם של יוצרים ישראלים צעירים‪,‬‬
‫שבהעדר קשרים ועניין מצד המפיקים‪ ,‬אינם מסוגלים לפלס את דרכם להשמעת יצירותיהם‪ ,‬ולו בתחנות‬
‫הרדיו האזוריות‪ .‬הסיכוי הטוב ביותר לפרסום יבוא בזכות אמירות פרובוקטיביות‪ .‬לשיא החשיפה מסוג‬

‫זה זכתה להקת עולים "אאוסוייס"‪ ,‬זמן קצר לפני שהתפרקה‪ ,‬שצעקה בהופעה‪" :‬מוות ליהודים‪ ,‬מוות‬
‫לערבים‪ ,‬מוות לשלמה ארצי!"‪ .‬כעמיתיהם הצברים‪ ,‬הם פנו לבסוף לעיסוקים מכניסים יותר‪.‬‬

‫מצבם של אמנים מקצועיים שעלו בגיל מבוגר יותר גרוע הרבה יותר‪ ,‬שלא לומר נואש‪ .‬התחרות של אמנים‬
‫עולים‪ ,‬המתקיימים ממענקים שונים‪ ,‬מול האמנים המיובאים מרוסיה‪ ,‬החולשים על תקציבי ענק‪ ,‬אפילו‬
‫על הקהל "שלהם"‪ ,‬העולים‪ ,‬נראית אבודה מראש‪ .‬ככל שרמת ההכנסה של ה"רוסים" עולה‪ ,‬הם דורשים‬
‫מופעים איכותיים וראוותניים יותר‪ ,‬דבר שקשה לצפות ממתנ"ס שכונתי‪ ,‬הבמה הקבועה של מרבית‬
‫האמנים העולים‪.‬‬

‫‪ o‬כור ההיתוך בוטל‬
‫למרות ההכרזה על רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬שאומצה בהתלהבות מתונה על ידי התקשורת‪ ,‬היא מתקשה להיחלץ‬
‫מהנתיב שעיצב "כור ההיתוך"‪ .‬הכיוון היחיד שמעסיק אותה הוא ההשתלבות ומידת האימוץ של התרבות‬
‫המרכזית על ידי העולים‪ .‬התנועה בכיוון ההפוך‪ ,‬ניצוצות ראשונים של התעניינות בתרבות הרוסית‪ ,‬לא‬

‫זכו עדיין לחשיפה‪.‬‬

‫כאלפיים אנשים סיימו בשנים האחרונות קורסים ללימודי רוסית באוניברסיטאות בארץ‪ .‬בירידי הספרים‬
‫בשפה הרוסית‪ ,‬המוכרות מעידות שאת ספרי האלף‪-‬בית קונים לרוב צברים‪ .‬התלמידים באים לקורסים‬
‫אלה מהרבה סיבות‪" .‬יש אנשים שרוצים לקרוא ספרות רוסית במקור‪ ,‬ויש כאלה שצריכים את זה‬
‫לעסקים בארץ‪ ,‬שבה חמישית מהאוכלוסייה דוברת רוסית"‪ ,‬הסביר ד"ר יורי זלטופולסקי מאוניברסיטת‬
‫תל אביב‪" .‬יש הרבה צברים שהוריהם ממוצא רוסי אך לא לימדו אותם רוסית‪ ,‬וכעת הם רוצים לחזור‬
‫לשורשים‪ .‬יש גם אנשים שלכאורה רחוקים מזה‪ ,‬וצריך להתחיל אתם אפילו לא מאפס‪ ,‬מהרבה פחות‬
‫מזה‪ ,‬ומספרם גדל עם הזמן‪".‬‬

‫בתור דוגמה אביא את משה רז‪ ,‬בן ‪ ,69‬שאינו מכיר הנאה גדולה יותר מלהוכיח לעולה מרוסיה שהוא לא‬
‫יודע רוסית‪ .‬במהלך השיחה הוא שולף מלה קשה במיוחד ברוסית‪ ,‬כמו "סמורזמוראז'יבאיושייסה" )בעל‬
‫הפשרה אוטומטית(‪ ,‬שאפילו העולה מתקשה לבטא‪ ,‬או הטיה דקדוקית מסובכת ותוקע אותו על המקום‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫יחידה שישית‬

‫"אתה רואה"‪ ,‬נוזף בו משה‪" ,‬מאיפה אתה חושב שאני?" "מבוכרה‪ ,‬או אולי מגרוזיה?" מנסה לנחש העולה‬
‫המבולבל‪ ,‬שהטעה אותו המראה התימני של משה‪" .‬אני מדנייפרופטרובסק"‪ ,‬עונה משה בגאווה‪ ,‬ורק‬
‫בתום ויכוח ממושך ניאות לגלות‪" :‬נולדתי פה‪ ,‬והורי באו מתימן‪".‬‬

‫השפה היא אחד הכלים הבסיסיים לשימור והתפתחות התרבות‪ ,‬אך למרות ההכרזה על "רב‪-‬תרבותיות"‪,‬‬
‫רוסית זוכה בארץ ללגיטימציה חלקית בלבד‪ .‬הדוגמה לכך היא הוראת הרוסית במוסדות התיכוניים‪ .‬נכון‬
‫להיום‪ ,‬רק עולים רשאים להשתתף בשיעורי הרוסית כשפה זרה‪ ,‬בניגוד לצרפתית‪ .‬גם הנושא הזה‪ ,‬בניגוד‬

‫לדיון קולח בעניין הוראת הערבית‪ ,‬נעלם מעינה של התקשורת‪.‬‬

‫‪ o‬בלי הכללות‪ ,‬אבל במשפט אחד‬
‫משב התקינות הפוליטית מתוצרת ארה"ב התקבל בתקשורת הישראלית בהסתייגות‪-‬מה‪ .‬מס השפתיים‬

‫שמשלמים לה הכתבים מסתכם בהמרת סטריאוטיפים שליליים בחיוביים בימי אסונות‪ ,‬והצבת מלה‬
‫נרדפת ל"רוסים" )ולהלן האופציות‪" :‬עולה"‪ ,‬בלי קשר לאורך תקופת הימצאו בארץ; "עולה ממוצא‬

‫רוסי"‪" ,‬יוצא חבר העמים"‪" ,‬דובר רוסית"( בימי חול‪ .‬במקרה הראשון‪ ,‬חלק מהצברים הסובלניים יותר‬
‫מפנימים את הסטריאוטיפים החיוביים‪ ,‬כגון‪" :‬כל העולים משכילים"‪ ,‬בלי להתעמק בהם באמת‪ .‬על כן‬

‫הם מופתעים כל כך לנוכח נהג מונית בעל מבטא רוסי‪ ,‬שמספר כי גם ברוסיה היה נהג ולא פרופסור‬
‫לפיזיקה גרעינית‪.‬‬

‫באשר למקרה השני‪ ,‬כרגע ניתן רק לתהות מתי יומצא מונח חדש וכמה שנים ייאלצו נציגי "העלייה‬
‫הגדולה" לשאת בתווית זו‪ .‬בהזדמנויות המזמינות עיון עיתונאי מעמיק בתופעת ה"גטו הרוסי" ושבירת‬
‫הסטריאוטיפים )סביר שיהיו אלה בחירות או פיגועים(‪ ,‬הרצון הטוב מסתכם בדרך כלל במשפט אופייני‬
‫של מגיש התכנית‪" :‬ברור שאסור לעשות הכללות על ציבור כל כך גדול ומגוון‪ ,‬אבל נסו בכל זאת להסביר‬

‫במשפט אחד‪ ,‬מה חושבים העולים מרוסיה‪"....‬‬

‫התקשורת עשויה לקבע את הסטטוס‪-‬קוו שלפיו העולים חיים במעין "גטו" או "מושבה" נפרדת המספקת‬
‫את צרכיהם ‪ -‬פרנסה‪ ,‬בידור‪ ,‬מידע‪ ,‬ואפילו אוכל לפי דרישות הנוסטלגיה ‪ -‬והצברים מניחים להם לנפשם‪.‬‬

‫הבעייתיות של הסטטוס‪-‬קוו הזה טמונה בכך‪ ,‬שאחת הסיבות המרכזיות ליצירת ה"גטו" היתה‬
‫פונקציונלית גרידא‪ .‬קיימת מסה גדולה של עולים ממוצא זהה‪ ,‬והדרישות לקונפורמיות מצד החברה‬

‫הקולטת נחלשו‪ .‬כל זה דירבן את העולים להקים מסגרות קליטה עצמאיות לפחות באופן חלקי‪.‬‬
‫כשהמסגרות הללו סיימו את תפקידן‪ ,‬במידה זו או אחרת של הצלחה‪ ,‬הן המשיכו להתקיים מכוח‬

‫האינרציה‪ ,‬ולחזק את רושם ההתבדלות של העולים‪.‬‬

‫אפילו המצליחנים בין העולים‪ ,‬שהשתלטו על השפה והיו נחושים לעבור לעבוד ב"מגזר הכללי"‪ ,‬מתקשים‬
‫להיחלץ מתפקידים בנוסח "יועץ לענייני המגזר הרוסי"‪ .‬מרביתם שומרים על זיקה אינסטרומנטלית בלבד‬

‫ל"גטו" הזה‪ :‬צפייה בערוצים הרוסים‪ ,‬ביקור בחנויות ספרים ומעדניות "רוסיות"‪ ,‬שמירה על קשר עם‬
‫חברים דוברי רוסית‪ .‬אך אין הם רואים עצמם חלק מ"קהילה רוסית" בעלת מניעים‪ ,‬מאפיינים ומטרות‬

‫זהים‪.‬‬

‫רבים מהעולים‪ ,‬יוצאי גרוזיה‪ ,‬בוכרה‪ ,‬אוזבקיסטאן‪ ,‬טג'יקיסטאן וכדומה‪ ,‬הנבדלים מ"עולי מרכז רוסיה"‬
‫בתרבות‪ ,‬במנהגים‪ ,‬ולעתים קרובות בעמדות הפוליטיות‪ ,‬אינם קיימים במדיה הישראלית כלל‪ .‬התרבות‬
‫הייחודית שלהם לא זוכה לחשיפה‪ ,‬הנטיות הפוליטיות לא עולות לדיון במרתון הבחירות‪ ,‬ובשיחות על‬

‫"עימות בין עולים לחרדים" מתעלמים מהעובדה‪ ,‬שחלק מהעולים לומדים בישיבות‪ ,‬ועשרות אלפים מהם‬
‫הצביעו בעד ש"ס‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫היפה‪ ,‬המאפיונר והתרבותניק‬

‫‪ o‬ישראל ‪ -‬פרובינציה או גן עדן ל"עליית הנקניק"?‬
‫אחד ההסברים שניתן לפני הבחירות לעמדות הפוליטיות של רוב העולים היה "החשיבה‬
‫האימפריאליסטית" שלהם‪ ,‬שהתגבשה בשטחה הענק של רוסיה‪ .‬הסבר זה טוב כמו האחרים‪ ,‬אבל‬
‫התחושה שארץ מוצאם אינה זוכה לתשומת הלב הראויה לה בתקשורת הישראלית‪ ,‬אינה מרפה מהעולים‪.‬‬
‫ההערות נוסח‪" :‬ישראלים חושבים שברוסיה הולכים ברחוב דובים‪ ,‬ואמהות מוכרות את בנותיהן בשביל‬

‫בקבוק וודקה" די נפוצות בקרב העולים‪.‬‬

‫אולי אין זה מהרגלה של התקשורת המקומית‪ ,‬החיה את "הגלובוס הישראלי"‪ ,‬לעסוק בחדשות העולם‬
‫מעבר לפרשות קיצוניות‪ .‬העובדה שבתקשורת הישראלית מחשיבים פחות את רוסיה‪ ,‬למרות מספר‬
‫יוצאיה החיים בארץ‪ ,‬נותנת לעולים תחושה שהסביבה הישראלית היא פרובינציאלית‪ .‬התחושה הזו‬
‫מובנת על ידי הצברים כהתנשאות של העולים‪.‬‬

‫"ההתעלמות מרוסיה" גוררת שורה של "טאבואים" קטנים יותר‪ .‬מפקפקים בהישגיהם של בעלי מקצועות‬
‫מסוימים‪ ,‬או ממעיטים בחשיבות של עיטורי גבורה מתוצרת רוסיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הווטרנים של מלחמת‬

‫העולם השנייה‪ ,‬מנסים כבר יותר מעשר שנים לשכנע את הציבור הישראלי שגבורת היהודים במלחמה‬
‫הזאת באה לידי ביטוי לא רק בגטאות ומחנות ההשמדה‪ ,‬אלא גם בשדה הקרב‪ ,‬בצבא הסובייטי‪.‬‬

‫הצורך לשמור על הזהות ולהפחית את נזקי התערערות הזהות המקצועית‪ ,‬גרם לחלק מהעולים לפחות‬
‫להגן על רוסיה ולפארה‪ ,‬לפעמים הרבה מעבר למה שהם עצמם חשבו שמגיע לה‪" .‬אם אנחנו לא נסביר‬
‫לישראלים ששם הכל היה יותר טוב מכאן‪ ,‬מי יעשה את זה במקומנו? ואם לא נסביר להם את זה‪ ,‬הם‬
‫יחשבו שבאנו ממזבלת ענק ויתייחסו אלינו בהתאם"‪ .‬זו היתה מחשבתם‪ .‬לפעמים‪ ,‬נסיונות אלה כלאו את‬
‫העולים בעבר‪ ,‬במיוחד את אלה שחוו ירידה משמעותית בתחום המקצועי‪ .‬אחד העיתונאים ה"רוסים"‬
‫תיאר זאת במלים אלה‪" :‬רבים מהעולים שהגיעו לישראל הלכו להפגין‪ :‬יצחק שמיר‪ ,‬תן לנו דירה‪ ,‬יצחק‬
‫שמיר‪ ,‬תן לנו טלוויזיה ברוסית‪ .‬כשזה לא קרה‪ ,‬הם נטפלו ליצחק רבין‪ .‬במקום ללכת ללמוד עברית‪ ,‬הם‬

‫חזרו על 'מה שהיה להם ברוסיה'‪ .‬עלי צעקו שאני רופא במקצוע‪ ,‬ולא עיתונאי‪ ,‬ועוד מלמד אותם איך‬
‫לחיות‪".‬‬

‫בפרסום הסקרים שנעשו בקרב העולים‪ ,‬שדיברו על העליונות התרבותית והמדעית של רוסיה‪ ,‬לא טרחו‬
‫הסוקרים לחשוף את מנגנוני ההגנה של המהגרים ביחס לארץ מוצאם‪ ,‬המהווה מרכיב חשוב בזהותם‪.‬‬
‫כהערה קצרה אוסיף‪ ,‬שהעולים של ראשית גל העלייה הגדול באו מארץ סוציאליסטית מתפוררת‪ ,‬והעולים‬

‫שבאו החל מ‪ 1992 -‬חוו את ניצוצות הקפיטליזם וחלקם הביאו אתם כסף‪ ,‬בזכות הפרטת הדירות‬
‫והאפשרות למכור אותן‪ .‬לשינויים הפוקדים את רוסיה‪ ,‬שגם הם כמעט ולא זוכים לכיסוי תקשורתי‬

‫בישראל‪ ,‬יש השלכות ישירות על הרכב העלייה ונכונות העולים לאמץ את כללי החברה הקולטת‪.‬‬

‫‪ o‬הנושרים‪ ,‬המתנצרים והיורדים‬
‫בסוף שנות השמונים‪ ,‬אחד הנושאים "החמים" במדיה הישראלית היה "הנושרים"‪ ,‬אותם עולים שבדרך‬

‫לישראל שינו כיוון ובחרו להשתקע במקום אחר‪ .‬היום‪ ,‬כ‪ 500 -‬אלף יהודים רוסים מתגוררים בארה"ב‪,‬‬
‫כמאה אלף בגרמניה‪ ,‬כ‪ 24 -‬אלף באוסטרליה‪ ,‬וכ‪ 150 -‬אלף בקנדה‪ .‬כשהנושא התגלה‪ ,‬התגובה לא היתה‬
‫דו משמעית‪ :‬הם היו בוגדים‪ ,‬לא ציונים‪ ,‬רודפי בצע וחלשי אופי‪" .‬אנחנו לא צריכים עולים כאלה!" היתה‬

‫השורה התחתונה‪ ,‬מלאת העלבון‪.‬‬

‫אבל למרות המחווה הפגועה‪ ,‬הסוכנות היהודית יצרה באחרונה‪ ,‬בארה"ב ובגרמניה‪ ,‬תכניות מיוחדות‬
‫ל"נושרים"‪ ,‬שמטרתן להעלות לישראל את אלה שלא מצאו את מקומם שם‪ .‬הדבר‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא זכה‬

‫לסיקור תקשורתי ראוי‪ .‬העולים שבאו לישראל דווקא שומרים על קשר עם חבריהם שנסעו לארצות‬
‫אחרות‪ ,‬ו"הקהילה היהודית הרוסית הגלובלית" המתגבשת‪ ,‬גם היא ראויה להתייחסות‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יחידה שישית‬

‫אבל הירידה‪ ,‬שאינה נחלתם הבלעדית של עולי רוסיה‪ ,‬אינה מתועדת‪ .‬התירוץ הטכני להתעלמות מהנושא‬
‫הומצא על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואומץ על ידי משרד הפנים‪" :‬לא ניתן לספור את היורדים‬

‫עד שיעברו ארבע שנים מיום עזיבתם‪ ,‬לכן נוכל להעריך את הנתונים רק בעוד כמה שנים‪".‬‬

‫בשנת ‪ ,'98‬לפי נתוני רשות ההגירה של רוסיה‪ ,‬חזרו מישראל לרוסיה ‪ 1,528‬עולים‪ .‬המספר לא כולל את‬
‫אלה שהעדיפו לשמור על הדרכון הישראלי‪ ,‬כדי לחזור במעמד "מומחה זר"‪ ,‬עם משכורת מתאימה‪ ,‬ולא‬

‫כ"בן אובד"‪ .‬זרם היורדים העולים‪ ,‬שהפך לאחד הטאבואים הכבדים בתקשורת‪ ,‬מדאיג בעיקר בגלל‬
‫הרכבו‪ .‬עולים המשייכים עצמם ל"אליטה הרוסית" בארץ מתלוננים ש"ספרי הטלפונים שלהם‬

‫מתרוקנים"‪ .‬יש בין היורדים ה"רוסים" שיעור גדול של "לא מרוצים"‪ ,‬אך יש גם לא מעט אנשים שיורדים‬
‫בגלל שמיצו את עצמם כאן‪.‬‬

‫"הגעתי לאינטרנט יחד עם שמוליק‪ ,‬צבר מצוי"‪ ,‬סיפר אנטון נוסיק‪ ,‬מומחה צעיר לרשת‪ ,‬שהפך‪ ,‬מאז ירד‬
‫מישראל‪ ,‬לאחד האנשים המבוקשים בתחום ברוסיה‪" .‬האינטרנט התפתח ברוסיה ובישראל בעת ובעונה‬
‫אחת‪ ,‬אבל עובדת היותי דובר רוסית היתה בעיה בישראל‪ .‬התחרות בישראל עבדה על פי העיקרון הבא‪:‬‬

‫אתה בן‪-‬דוד של הלקוח? שירתת אתו בצבא? שמוליק כן שירת אתו בצבא‪ .‬והלקוחות העדיפו להזמין‬
‫עבודות אצל שמוליק‪ ,‬בלי קשר לאיכות הביצוע‪ .‬הגעתי לתפקיד לא רע‪ ,‬אבל לא הייתי הופך למנכ"ל של‬
‫חברה רצינית באותה מהירות כמו שמוליק‪ ,‬כי אני לא שמוליק‪ .‬אז חשבתי לעצמי‪ ,‬למה אני צריך את זה‪,‬‬

‫אם רק במוסקבה כמות משתמשי האינטרנט גדולה מכל גולשי הרשת הישראלים"?‬

‫סוג ירידה זה מסמן שלב מתקדם בקליטת מהגרים‪ :‬אנשים מהגרים "בעקבות עבודה"‪ .‬הם הצליחו‬
‫להשתלט על כלים שאפשרו להם להתחרות בשוק העבודה המקומי‪ ,‬אבל במקום אחר ההצלחה מאתגרת‬

‫יותר‪.‬‬

‫הצברים משתאים לנוכח היומרה של העולים לקבל "ישר הכל"‪ .‬ההשתאות הזו מדגימה את השוני‬
‫בתפיסות‪ .‬הצברים רואים בעולים "מהגרים" שחייבים לעבור את שלב "דור המדבר"‪ ,‬ואילו העולים ראו‬

‫עצמם בתור "עולים"‪ ,‬שהיו חייבים להצליח בזכות ניסיון העבר שלהם‪ ,‬ולא "למרות‪".‬‬

‫עוד עניין בעייתי‪ ,‬שמקורו בשלב המתקדם של הקליטה‪ ,‬הוא "המתנצרים"‪ .‬הטיפול בנושא היה‬
‫סטריאוטיפי למדי‪ ,‬מתעלם מה"זרמים התת‪-‬קרקעיים" המולידים את התופעה‪ .‬כותרת אופיינית להצגת‬

‫הנושא בעיתונות‪" :‬העולים רוקנו את כל חנויות הצעצועים הנוצריות לקראת חג המולד"‪ .‬התקשורת‬
‫הגזימה בתיאור הקירבה של העולים לנצרות‪ ,‬שכן במסורת הסובייטית החילונית אין קשר בין רכישת עץ‬

‫האשוח למסורת הדתית הנוצרית‪ .‬עם זאת‪ ,‬קבוצות קטנות של "מתנצרים" אכן קיימות‪ .‬חלקן המזערי‬
‫הביאו את זה מרוסיה‪ ,‬אך הבעיה המסובכת יותר היא של אלה שהתנצרו כאן‪.‬‬

‫לאחר שיושבו הבעיות החומריות‪ ,‬העולים מתפנים לעסוק בזהותם הרוחנית‪ .‬רובם אינו מכיר את‬
‫המסורת היהודית בבריה"מ‪ ,‬ולעומת זאת הם הפנימו את דמות "החרדי" המפלצתית‪ ,‬שהיהדות בארץ‬

‫הופכת למזוהה עמה‪ .‬על כן רבים מהם מוותרים על התקרבות ליהדות‪ .‬מעטים בוחרים בנצרות‪ .‬את‬
‫בריחתו של מיעוט זה אולי היה אפשר למנוע לו הוצגה לו אלטרנטיבה‪ ,‬כגון חשיפה לזרם הקונסרבטיבי או‬

‫הרפורמי ביהדות‪ .‬אך בגלל המעמד הרעוע של זרמים אלה בישראל‪ ,‬הם נתפסים בקרב העולים כזרמי‬
‫שוליים‪ .‬מהגרים מעדיפים להתחבר למרכז‪.‬‬

‫‪ o‬הסיבה לחשיפה‬
‫כפי שציינתי קודם‪ ,‬האסונות מספקים את אחת העילות הנוחות לשבור טאבואים‪ ,‬ולעסוק בנושאים‬
‫הבעייתיים הקשורים בעלייה‪ .‬המקרה הבולט היה פיגוע התופת ליד הדיסקוטק ה"הרוסי" "דולפי" ביוני‬
‫‪ .2001‬הציבור הישראלי נתקף בהלקאה העצמית בנוסח "מה לא עשינו נכון כחברה קולטת"‪ .‬הדבר סיפק‬

‫באופן זמני לגיטימציה והבנה לבדלנות התרבותית של העולים‪ ,‬ואיפשר להעלות נושאים שנויים‬
‫במחלוקת‪ ,‬אך לא גרם למהפך בהצגת העולים בתקשורת‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫היפה‪ ,‬המאפיונר והתרבותניק‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי לא היה זה הפיגוע הראשון בשנים האחרונות‪ ,‬שבו נהרגו עולים‪ .‬ההכרזה כי "עכשיו העולים‬
‫הפכו לישראלים לכל דבר" היתה נכונה רק מהבחינה הזו‪ ,‬שהיה זה הפיגוע הראשון שמשך את תשומת לב‬

‫הצברים‪.‬‬
‫העלייה מחבר המדינות אינה הקבוצה היחידה בישראל שזוכה לסיקור תקשורתי קטן מזה שמגיע לה‪ ,‬לפי‬

‫גודלה‪ ,‬חשיבותה או ייחודה‪ .‬הטענות כי בני המיעוטים‪ ,‬נשים‪ ,‬תושבי ערי הפיתוח‪ ,‬הומואים ולסביות‪,‬‬
‫נכים‪ ,‬מתנחלים עדיין זוכים לחשיפה מעטה‪ ,‬סלקטיבית או שלילית‪ ,‬ממשיכות להישמע גם היום‪ .‬יש‬

‫הרבה קבוצות המודרות מהתקשורת‪ ,‬בעוד השליטה הבלעדית של "אשכנזים שמאלנים" במדיה הארצית‬
‫מאבדת מן הלגיטימציה שלו‪ ,‬ומודל "הישראלי הראוי" הולך ומתכרסם‪ .‬מכאן עולה השאלה מהו אותו‬
‫ה"מיינסטרים" שאליו מכוונות ההצגות הסטריאוטיפיות של הנושאים‪ ,‬ומה מספר האנשים שאת‬
‫תפיסותיהם הן תואמות‪.‬‬
‫העולים מחבר המדינות הם רק קבוצה אחת המצפה לשינוי הגישה כלפיה בתקשורת‪ .‬את תאמץ‬

‫התקשורת עקרונות בסיסיים של הפלורליזם‪ ,‬הדבר עשוי להקל על התהליך הזה‪ ,‬יותר מאימוץ שטחי של‬
‫תקינות פוליטית והמרת סטריאוטיפ אחד בסטריאוטיפ אחר‪ .‬עד אז‪ ,‬דמות העולה מרוסיה תתנדנד‬
‫בתקשורת הישראלית מסטריאוטיפ לטאבו‪ ,‬ותמנע מהעולים שיודעים את השפה את המעבר לכלי‬
‫התקשורת בעברית‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫יחידה ראשונה מבנה התכנית‬

‫כמו כל סרט או תכנית בטלוויזיה‪ ,‬גם תכניות רדיו בעלות מבנה דומה בצורה הבסיסית – פתיחה‪ ,‬גוף וסיום‪.‬‬

‫זה הרגע בו קיימת ההזדמנות עבורנו ״לשאוב״ את המאזין אלינו‪ .‬בדרך כלל מדובר בהצגה‬ ‫פתיחה‬
‫עצמית של המגישים‪ ,‬הצגת הכותרות או הנושאים לאותה תכנית‪ ,‬טיזרים לפינות או‬
‫כותרות שיכולות לעורר עניין פוטנציאלי אצל המאזין )״בהמשך אנחנו נשמע מכתב‬

‫הדיגיטל שלנו ‪ X‬על הפריצה לשרתי פייסבוק ונגלה אם זה קשור גם אליכם‪...‬״(‪ .‬הפתיחה‬
‫לא מעוצבת להיות עמוסה – דהיינו‪ ,‬כמה שפחות פרטים וכמה שיותר עניין‪.‬‬

‫הגוף מוכרח להיות כמה שיותר ענייני וקליל‪ .‬נהוג להתייחס לגוף כמו אל ׳גרסת במאי׳ של‬ ‫גוף‬
‫סרט‪ .‬בד״כ גרסת במאי מכילה את כל החלקים המיותרים שהבמאי החליט שצריך להכניס‬

‫לסרט‪ ,‬ובגרסה הסופית משאירים את ה׳בשר׳ בלבד‪.‬‬

‫בסוף מתקיים לרוב סיכום הדברים והצגת הנושאים שיוצגו בתכנית הבאה בוודאות‪ .‬אין‬ ‫סיום‬
‫הרבה תחכום מאחורי הסיום‪ ,‬שלרוב הוא ברור וחד כתער‪ .‬כמו בפתיחה‪ ,‬מתקיימת הצגה‬

‫עצמית של המגישים ובנוסף גם הפנייה לרשתות החברתיות או לאתר של תחנת הרדיו‪.‬‬

‫אודות הליין אפ‬
‫הליין אפ הוא מסמך הפקה בסיסי ביותר‪ ,‬אך גם הקריטי ביותר‪ .‬ללא ליין‪-‬אפ לא ניתן לקיים תכנית – הן ברדיו‬
‫והן בטלוויזיה‪ .‬כל ליין‪-‬אפ מתאים לסוג התכנית המשודרת – קיימת תבנית ליין אפ לחדשות‪ ,‬לבידור‪ ,‬למוסיקה‪,‬‬

‫לאקטואליה ולעוד אינספור סוגי תכניות‪.‬‬

‫תבנית הליין‪-‬אפ‬
‫לליין‪-‬אפ סדר וצורה מאוד ברורה ובו נדרש לציין כל פרט ופרט במטרה להימנע מתקלות ובעיות בעת שידור‬

‫או הקלטה‪ .‬להלן מבנה סטנדרטי של ליין‪-‬אפ‪:‬‬

‫מלל‬ ‫משתתפים‬ ‫מס״ד סוג האייטם שם האייטם‬

‫ג׳ינגל ‪ /‬פתיח ‪/‬‬

‫אות ‪ /‬כתבה ‪/‬‬

‫דיון ‪Live /‬‬

‫‪Insert / Feed‬‬

‫מסר קצר וקליט המשמש בלוויית לחן למטרות פרסומת קולית‪ ,‬בדרך כלל ברדיו‪.‬‬ ‫ג׳ינגל‬ ‫‪o‬‬
‫קטע קול המולחן לרוב המשמש לפתיחת התכנית‪.‬‬ ‫פתיח‬ ‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫קטע קול מולחן המשמש את תחנת הרדיו בכלליותה לזיהוי בפני המאזינים‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪o‬‬
‫שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫‪o‬‬
‫‪Insert‬‬
‫הזנה של קטע קול מוקלט מראש – לדוג׳‪ :‬שיחה עם ראש העיר‪ ,‬חגיגות של ניצחון‬ ‫‪o‬‬
‫בבחירות וכו׳‪.‬‬ ‫‪L. Feed‬‬
‫‪o‬‬
‫הזנה של מקור חיצוני בשידור חי – לדוג׳‪ :‬משחק כדורגל מהשטח‪ ,‬דיווח של כתב‬ ‫כתבה‬
‫מזירת פיגוע וכו׳‪.‬‬

‫ידיעה‪ ,‬פרסום‪ ,‬עדכון או סקירה; מתייחסת לנושא ממוקד הכולל זמן‪,‬‬
‫התרחשות‪ ,‬או מקום התרחשות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫מבנה התכנית‬

‫חשיבות מסמכי ההפקה‬

‫עורכת או עורך‬ ‫ליין אפ‬
‫ליצור רשימה אחודה של תוכן השידור המופיעה ברצף הגיוני ובעלת אופי‬ ‫תפקיד ממונה‬
‫מטרת המסמך‬
‫ברור עבור המגישים והטכנאי‪.‬‬

‫רשימת קשר‪/‬רשימת אורחים‬
‫תפקיד ממונה מפיקה או מפיק‬
‫מטרת המסמך לרכז את כל הפרטים אודות האורחים שמיועדים להשתתף בתכנית – בין אם‬
‫למטרות תחקיר ובין אם למטרות יצירת קשר‪.‬‬

‫רשימת השמעה‪/‬פלייליסט‬
‫תפקיד ממונה עורכת או עורך תוכן‪ ,‬בתכניות מוגדרות כ״מוזיקליות״ – עורכת או עורך‬

‫מוזיקלי‬
‫מטרת המסמך לרכז את כל הפרטים אודות השירים המושמעים לצורך הכנסתם לתוכנת‬

‫השידור ולצורך דיווח עבור ענייני זכויות ותמלוגים‪.‬‬

‫שחרור זכויות יוצרים‬
‫תפקיד ממונה עורכת או עורך תוכן‪ ,‬מפיקה או מפיק‬
‫מטרת המסמך במידה ומגיע אמן או להקה להופעה חיה בתחנת רדיו‪ ,‬על צוות התחנה לדאוג‬
‫לשחרר מהם את זכויות היוצרים‪ .‬ההופעה‪ ,‬שלא כמו ההפצה המקורית של‬
‫השיר‪ ,‬שונה במעט אם לא בכלל ועל כן חשוב לבקש את אישור האמן או‬
‫הלהקה לצורך שידור או הפצה מאוחרת בדיגיטל‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫יחידה שנייה הריאיון המשודר‬

‫א‪ .‬מבוא‬
‫הריאיון הוא ניסיון להשיג מידע‪ .‬למעשה ‪ -‬כולנו מראיינים ומתראיינים‪ ,‬והרבה‪.‬‬
‫להוציא מעמדים של ציווי‪ ,‬שבהם צד אחד מורה לצד השני מה לעשות‪ ,‬כמעט כל סוג של‬
‫תקשורת ורבאלית ולא ורבאלית ‪ -‬שיחה‪ ,‬חיווי‪ ,‬שאיבת מידע ‪ -‬הוא חלק מראיון‪.‬‬

‫בראיון הזה אנחנו משתתפים‪ ,‬לעיתים כמראיינים ולעיתים כמרואיינים‪.‬‬

‫הריאיון העיתונאי‪ ,‬להבדיל מחילופי מידע בשיחת רעים ‪ -‬הוא כלי לאיסוף מידע בעל אופי חדשותי‪ ,‬לשם‬
‫הפצתו לציבור הרחב‪.‬‬

‫‪ o‬הרדיו מרבה להשתמש בטכניקה של ראיון חי‪ ,‬ככלי להעברת מידע ולהבהרתו‪ .‬בכך הוא מנצל את יתרונו‬
‫כמדיום זריז ומידי שיכול להסתפק בטכנולוגיה של הטלפון כדי לשרת במהירות את הצרכן ‪ -‬המאזין‪.‬‬

‫‪ o‬שלא כמו בעיתון‪ ,‬ברדיו )וכמובן גם בטלוויזיה( ‪ -‬הריאיון ניתן פחות לעריכה ולשיפוץ‪ .‬המילים שנאמרו ‪-‬‬
‫מופיעות כעדות חיה על סרט ההקלטה‪ .‬אפשר אמנם למחוק אותן‪ ,‬אבל אי אפשר לשנותן‪.‬‬

‫‪ o‬הריאיון המשודר מתאפיין גם ביכולת העברה של מידע שאיננו רק ורבאלי‪ .‬המאזינים יכולים להתרשם מן‬
‫המרואיין לא רק באמצעות המילים שהם שומעים‪ ,‬כי אם גם באמצעות גון הקול‪ ,‬חיתוך וקצב הדיבור‪,‬‬

‫ונעימת הדברים‪ .‬לא רק מידע עובדתי עובר בראיון מסוג זה‪ ,‬כי אם גם מידע התנהגותי שיש בו כדי לתרום‬
‫להתרשמות הכללית של המאזין מן המרואיין ומן המסר שלו‪.‬‬

‫ב‪ .‬סוגי ריאיון‬
‫ניתן לסווג את הראיונות המשודרים לכמה קטגוריות‪:‬‬

‫• שידור חי מול ריאיון מוקלט‪:‬‬

‫ריאיון בשידור חי‬
‫הראיון בשידור חי הוא ראיון החדשות הקלאסי‪ .‬הוא מבוצע בדרך כלל באמצעות הטלפון‪ .‬לעיתים מגיע‬
‫המרואיין לאולפן השידור‪ .‬באירועים מתוכננים מראש )ועידות מפלגה‪ ,‬תערוכות( או באירועים לא מתוכננים‬
‫בעלי ערך חדשותי )הפגנות ספונטאניות‪ ,‬אירועי טרור( משתמשים לצורך הראיונות החיים באמצעים טכניים‬

‫ניידים )ניידות שידור‪ ,‬נקודות שידור‪,‬‬
‫מיקרופונים ניידים וכו׳(‪.‬‬

‫הריאיון המוקלט מראש‬
‫בשידורי החדשות השוטפים ברדיו‪ ,‬ממעטים מאוד בהקלטה מראש של ראיון המיועד להיות משודר במלואו‪.‬‬
‫ההקלטה מיועדת בדרך כלל לשמש את הכתב לצורך הוצאת קטעים מן הראיון )‪ (Insert‬ושיבוצם בתוך כתבה‪.‬‬

‫בראיון כזה לא נעשה שימוש בשידור בשאלות הכתב‪ ,‬אלא רק במקרים מיוחדים כאשר הדבר נחוץ להבנת‬
‫הקונטקסט של התשובה‪ .‬יוצאים מן הכלל ‪ -‬משדרי אקטואליה הנושאים אופי של סיכום ‪ -‬יומן השבוע‪ ,‬יומן‬

‫שנה‪ ,‬משדר סביב נושא ‪ -‬שאכן עושים שימוש בראיונות מוקלטים מראש‪ ,‬העוברים עריכה לפני השידור‪.‬‬
‫כמו כן נעשה שימוש בראיונות מוקלטים‪ ,‬העוברים עריכה‪ ,‬בתוכניות ובמשדרים שאינם מתחום האקטואליה‪.‬‬

‫• סיווג לפי נסיבות הריאיון‪:‬‬

‫ריאיון יזום‬
‫ראיון מתוכנן‪ ,‬בנושא מוגדר מראש‪ ,‬עם מרואיין מתואם מראש‪ .‬היוזמה לביצוע ראיון כזה יכולה לבוא מן‬
‫המערכת או מהכתב‪ ,‬ולעיתים תדירות גם מן המרואיין‪ ,‬המציע עצמו‪ ,‬באופן אישי או באמצעות דובריו‪ ,‬לצורך‬

‫העברת מסר‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫יחידה מעשית שנייה‬

‫ריאיון אקראי‬
‫ראיון סביב נושא או אירוע מתוכנן מראש‪ ,‬שמרואייניו "נתפסים" באקראי על ידי הכתב במקום האירוע‬

‫)ועידת מפלגה‪ ,‬מזנון הכנסת‪ ,‬תערוכה‪ ,‬וסתם רחוב(‪.‬‬

‫ריאיון כפוי‬
‫בדרך כלל ראיון מתוכנן מראש בנושא ידוע מראש‪ ,‬שלא תואם קודם לכן עם המרואיין‪ .‬במקרה כזה המרואיין‬

‫"נתפס" בשטח על ידי הכתב‪ ,‬שעה שהוא בדרכו לפגישה או בצאתו ממנה‪.‬‬

‫• סיווג לפי מטרת הריאיון‪:‬‬

‫ריאיון אקטואליה‬
‫עוסק בנושא שנמצא במוקד החדשות‪ .‬מיועד להאיר את החדשות השוטפות מזווית מסוימת )פוליטית‪,‬‬
‫חברתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬או אפילו אישית(‪ ,‬ולהוסיף מידע למאזינים‪ .‬יכול להיות יזום ומתואם מראש‪ ,‬אקראי ואף‬

‫כפוי ‪ -‬בהתאם לנסיבות‪.‬‬

‫ריאיון "צבע"‬
‫ראיון המיועד בעיקר להעברת תיאור תחושות ורשמים )להבדיל מדעות ורעיונות המאפיינים ראיון חדשותי‬

‫קלאסי(‪ .‬יכול להיות יזום ומתואם מראש‪ ,‬או אקראי )משאלי רחוב(‪.‬‬

‫ריאיון רקע‬
‫ראיון המיועד לעסוק בנושא באופן מעמיק ולא שטחי‪ ,‬להבדיל מאופן טיפולם של משדרי החדשות הרגילים‪.‬‬

‫ראיון הרקע משמש בדרך כלל למשדרים דוקומנטריים‪ ,‬אך לעיתים הוא משמש גם למשדרי אקטואליה‬
‫מסכמים‪.‬‬

‫ג‪ .‬הכנת הריאיון‬
‫הראיון ברדיו הוא בעל אופי מיוחד לעומת זה המופיע בעיתון‪ .‬בראיון כזה נחשף לא רק המרואיין כי אם גם‬
‫המראיין‪ :‬שאלותיו‪ ,‬מידת התמצאותו בנושא‪ ,‬רגישותו‪ ,‬יכולתו לפתח שאלה חדשה על סמך תשובה שקיבל‪,‬‬
‫גמישותו המחשבתית ‪ -‬כל אלו ניתנים לבחינה אצל המאזין‪ .‬המראיין חייב לפיכך להיזהר שבעתיים בדבריו‬

‫ובהתנהגותו וגם להתכונן היטב‪.‬‬

‫תנאי ראשון לראיון מוצלח הוא הכנה טובה‪ ,‬שפירושה‪:‬‬
‫• איסוף חומר רחב ככל הניתן אודות נושא הריאיון ולמידת החומר הזה‪.‬‬
‫• חיפוש אחר כל חומר שניתן להשיג על אודות עמדות קודמות של המרואיין ביחס לנושא הריאיון‪.‬‬

‫• איתור כל מידע שעשוי להיות רלבנטי על אודות המרואיין‪.‬‬
‫• הכנה מראש של השאלות שיש לשאלן על סמך החומר שנאסף‪.‬‬
‫• צפי מראש של חלק מן התשובות המתחמקות האפשריות‪ ,‬והכנת שאלות המשך והבהרה בהתאם‪.‬‬

‫חשוב לזכור‪ :‬אסור להיצמד רק לשאלות שהוכנו מראש‪ .‬ראיון מוצלח מחייב את המראיין לגלות‪:‬‬
‫• סקרנות אמתית‬
‫• יכולת להקשיב‬

‫• רגישות לניואנסים בתוכן ובסגנון הדברים של המרואיין‬
‫• גמישות מחשבתית‬

‫תכונות אלו מאפשרות למראיין להיפרד משאלות שהכין מראש ‪ -‬ולהצליח בראיון‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫יחידה שלישית הגשה‬

‫קריאה‬
‫כדי להיות קריינים או מגישים טובים ‪ -‬צריך לדעת לדבר ולקרוא בו זמנית‪ .‬זה באמת חשוב אם אתם מספרים‬
‫סיפור או שיר על ידי קריאתו מן הדף‪ .‬אתם יכולים גם לזכור‪ ,‬דבר אשר יכול לעזור‪ ,‬אבל עליכם לוודא שאתם‬

‫יודעים איך לקרוא משהו בקול רם‪.‬‬

‫קריאה מרובה קראו את הטקסט יותר מפעם אחת‪ .‬במיוחד אם עליכם להופיע או לקריין מול אנשים‪ ,‬מוטב‬
‫לקרוא את הטקסט פעמים רבות‪ ,‬כך שתוכלו גם לקריין וגם לעסוק בדברים אחרים ‪ -‬תפעול ציוד‪ ,‬קשר עין עם‬

‫אורחים וכו׳‪ .‬הקראת המילים כראוי ודאו שאתם יודעים מה כל המילים בטקסט שלכם אומרות וכיצד לומר‬
‫אותן כראוי‪ .‬אם אתם מתקשים לזכור את ההגייה‪ ,‬תוכלו לכתוב מדריך ליד המילה‪ ,‬כך שתוכלו להגיד המילה‬

‫נכון במהלך ההגשה‪.‬‬

‫תרגול‬
‫לפניכם קטע שהוצג לכיתות י׳ במהלך יום מיונים לתחנת רדיו חינוכית לפני מספר שנים‪ .‬הקטע קבע את רמת‬

‫העברית של הנבחנים‪ .‬קראו את הטקסט על פי ההנחיות הנ״ל‪.‬‬

‫אליעזר בן‪-‬יהודה היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪,20-‬‬
‫והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית‪ ,‬מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה‪,‬‬
‫ומחבר מילון בן‪-‬יהודה‪ .‬עם מותו של בן‪-‬יהודה הוזמן ידידו הוותיק ושכנו הפסל בוריס שץ‪ ,‬מייסד בצלאל‪ ,‬על מנת‬
‫ליצור מסכת מוות‪ .‬את מסכת המוות שילב שץ במצבה שעיצב ושהייתה אמור להיות מוצבת על קברו‪ .‬אך כיוון‬

‫שהצגת מסכת מוות אינה מקובלת ביהדות‪ ,‬לא הוצבה המצבה בסופו של דבר על הקבר‪.‬‬

‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬עובד על‪-‬ידי בר שרמטיוק‪.2017 ,‬‬

‫אינטואיציה‪ :‬הנגנה‬
‫שנו את הטון‪ ,‬המהירות והנפח‪ .‬כדי לקרוא את הטקסט באופן מרתק עליכם לשנות את הקול במונחים של‬
‫מהירות‪ ,‬נפח‪ ,‬צליל ומקצב‪ .‬אם אתם מקריינים רק בטון אחד )מונוטוני( אתם תשעממו את המאזינים‪ ,‬לא משנה‬

‫עד כמה הסיפור עצמו הוא מעניין‪.‬‬

‫‪ .1‬טון‬
‫עליכם להתאים את הטון לטקסט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא תרצו לקריין קטע קריאה רציני בטון גבוה ‪ -‬מאחר ולא תהינה‬

‫תאימות בין התוכן להקראה ולהפך‪.‬‬

‫‪ .2‬קצב‬
‫כאשר אתם קוראים בקול רם‪ ,‬עליכם לדבר לאט יותר מאשר הייתם עושים אם הייתה מתרחשת שיחה‪ .‬דיבור‬

‫איטי מאפשר לכם ללכוד את הקהל שלכם ומאפשר לקהל עצמו להעריך במלואו את הסיפור‪ ,‬השיר או‬
‫הטקסט‪.‬‬

‫בשידורים ארוכים או בקטעי הקראה ארוכים‪ ,‬תמיד מומלץ להביא מים ‪ -‬כך שתוכלו ללגום מהם ולהמשיך‬
‫באותו הקצב‪ .‬קריינות לאורך זמן היא דבר מעייף‪.‬‬

‫‪ .3‬עצמה‬
‫עליכם להקרין את הקול שלכם‪ ,‬אך לא לצעוק‪ .‬עליכם לנשום ולדבר מתוך הסרעפת שלכם‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫הגשה‬

‫תרגול‬
‫לפניכם פרק הפתיחה מתוך הספר הקומי "סוס אחד נכנס לבר" שכתב דוד גרוסמן בשנת ‪ 2014‬בהוצאת הספרייה‬

‫החדשה‪ .‬קראו אותו על פי ההנחיות הנ"ל‪.‬‬

‫ערב טוב‪ ,‬ערב טוב‪ ,‬ער—ב טוב קיסרי—ה!!!‬
‫הבמה עדיין ריקה‪ .‬הצעקה מהדהדת מאחורי הקלעים‪ .‬היושבים באולם משתתקים אט־אט ומחייכים‬
‫בציפייה‪ .‬איש דל גוף‪ ,‬נמוך וממושקף‪ ,‬מעופף לבמה מדלת צדדית כאילו הושלך משם או נבעט‪ .‬הוא כושל‬
‫עוד כמה צעדים על הבמה‪ ,‬כמעט נופל‪ ,‬בולם את עצמו ברצפת העץ בשתי ידיו‪ ,‬ואז‪ ,‬בתנועה חדה‪ ,‬הוא‬
‫זוקר את עכוזו למעלה‪ .‬צחוק פזור בקהל ומחיאות כפיים‪ .‬אנשים עדיין נכנסים מחדר־המבואה‪ ,‬מפטפטים‬
‫בקול רם‪ .‬גבירותי ורבותי‪ ,‬מכריז בפה קפוץ גבר שיושב ליד שולחן בקרה ומפקח על התאורה – קבלו‬
‫במחיאות כפיים את דוֹבלה ג'י‪ .‬האיש על הבמה עדיין כפוף בתנוחה קופית‪ ,‬משקפיו הגדולים נחים עקום‬

‫על אפו‪ .‬הוא מפנה את פניו לאט אל האולם‪ ,‬מביט ארוכות‪ ,‬לא ממצמץ‪.‬‬

‫אה‪ ,‬הוא רוטן‪ ,‬לא קיסריה‪ ,‬מה? קולות צחוק‪ .‬הוא מזדקף לאט ומנקה את כפות ידיו מהאבק‪ .‬עוד פעם‬
‫זיין אותי הסוכן שלי? נשמעות קריאות מהקהל‪ .‬האיש נועץ מבט מזועזע‪ :‬מה זה? מה אמרתם? אַת‪,‬‬
‫שולחן שבע‪ ,‬כן את‪ ,‬מברוק על השפתיים‪ ,‬יֶָפהָ לך! האשה מצחקקת ומסתירה את פיה בכף ידה‪ .‬הוא‬

‫עומד בקצה הבמה‪ ,‬מנדנד קלות את גופו קדימה אחורה‪ .‬תהיי רצינית‪ ,‬חומד‪ ,‬באמת אמרת נתניה? עיניו‬
‫מתרחבות‪ ,‬כמעט ממלאות את עדשות משקפיו‪ :‬תני להבין‪ ,‬את אומרת לי פה בדעה צלולה ובמצח נחושה‬

‫שאני אשָכּרה עכשיו בנתניהו עוד בלי שכפ"ץ? הוא משכל את ידיו באימה לפני ערוותו‪ .‬הקהל שואג‬
‫בהנאה‪ .‬פה־ושם עפות שריקות‪ .‬עוד כמה זוגות נכנסים‪ ,‬ואחריהם חבורה קולנית של גברים צעירים‪,‬‬
‫כנראה חיילים בחופשה‪ .‬האולם הקטן מתמלא‪ .‬מכרים מנופפים זה אל זה‪ .‬שלוש מלצריות בשורטס‬

‫ובגופיות סגולות־זוהרות יוצאות מהמטבח ונפוצות בין השולחנות‪.‬‬

‫– בּוֹאנה‪ ,‬שפתיים‪ ,‬הוא מחייך אל האשה בשולחן שבע‪ ,‬עוד לא גמרתי איתך‪ ,‬בואי נדבר על זה‪ ...‬לא‪ ,‬כי‬
‫את נראית לי דווקא בחורה רצינית וגם עם טעם מקורי‪ ,‬אם אני מבין נכון את עיצוב השיער המעניין‬
‫שעשה לך – תני לי לנחש‪ ,‬המעצב שהביא לנו את המסגדים בהר־הבית וגם את הכור בדימונה? צחוק‬

‫בקהל‪ .‬ואם אני לא טועה‪,‬אני מריח פה גם יַמָבּה כסף‪ ...‬צדוק־צדקתי? אה? הקרִציוֹן העליון? לא? ממש‬
‫לא? אני אגיד לך למה‪ ,‬כי אני רואה פה גם בּוֹטוֹקס רב־תפארת‪ ,‬וגם הקטנת חזה שלגמרי יצאה משליטה‪.‬‬

‫תאמיני לי‪ ,‬את הידיים הייתי חותך למנתח הזה‪.‬‬

‫קריינות ברורה‬
‫הרבה אנשים לא מדברים כראוי או בבירור מספיק כשהם מנסים לקריין‪ .‬אתם רוצים לוודא‬
‫שהקהל שלכם יכול לשמוע ולהבין את מה שאתם אומרים‪ .‬הימנע מלמלמל‪ ,‬או מלדבר בשקט‪ .‬בטאו את‬

‫הצלילים שלכם כהלכה‪ .‬פירושו של הדבר הוא ביטוי הצלילים כראוי ולא ביטוי המילים‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫יחידה מעשית שלישית‬
‫‪ .1‬קצב המילים‬
‫תוכלו להבחין בשירים ובסיפורים ואפילו בסיפורים שהם מילוליים בלבד‪ ,‬שאורך המשפטים והמילים‬
‫יוצר מעין קצב‪ .‬תרגלו‪ ,‬כך שתוכל להפוך את הסיפור או השיר לקריינות מוצלחת‪.‬‬
‫‪ .2‬צלילי ה״ ָפּ ָר ִזיט״‬
‫הימנעו מצלילים כמו "אממ" או הערות מיותרות כמו "אהבתי" וכו'‪ .‬מילים אלו יגרמו לכם‬
‫להישמע פחות בטוחים בטקסטש לכם וכך יהיה קל יותר להסיח את הקהל שלכם מהתוכן‪ .‬בתכניות‬
‫בעלות אופי 'דיבור פתוח' תוכלו להוסיף הערות כאלה או אחרות בגבולות הטעם הטוב‪.‬‬

‫תרגול‬
‫לפניכם מופיע הטקסט ״חברות שנפסקה״‪ .‬קראו אותו על פי ההנחיות הנ״ל‪.‬‬
‫רינה ויעל חברות טובות עוד מהגן‪ .‬הן גם גרות בשכנות זו לזו‪ .‬יום יום לאחר הלימודים הן נפגשות‬
‫ומבלות ביחד את שעות אחר הצהריים‪ .‬יום אחד גילו סולם ניצב ליד הקיר של בית עזוב בשכונה‪.‬‬
‫סקרנותה של יעל התעוררה והיא אמרה‪" :‬בואי נראה לאן מוביל הסולם"‪ .‬אמרה והתחילה לטפס על‬
‫הסולם‪ ,‬ורינה אחריה‪ .‬טיפסו וטיפסו‪ ,‬עד שהגיעו עד לפתח של עליית‪ -‬גג‪ .‬בעליית הגג שררה אפלולית‪ -‬לא‬
‫היה בה חלון מלבד הפתח שדרכו נכנסו‪ .‬גששו שתי החברות באפילה כשהן אוחזות ידיים‪ .‬הן התיישבו‬
‫בחלק האחורי של החדר‪ ,‬ודיברו בקול חרישי‪ ,‬מתוך פחד‪ ,‬שמישהו נמצא שם‪.‬‬

‫לפתע נשמע רעש מוזר מירכתי החדר‪ .‬רינה נבהלה מאוד ובצעקה רמה ברחה וירדה במהירות מהסולם‪.‬‬
‫יעל‪ ,‬שהיתה אמיצה יותר בדקה מאין בא הרעש המוזר‪ ,‬וגילתה גור‪ -‬חתולים קטן‪ .‬לקחה יעל את הגור‬

‫לפתח וקראה כשהיא צוחקת‪" :‬איזו פחדנית את‪ ,‬רינה‪ ,‬זה בסך‪-‬הכל גור קטן‪ .‬חזרי"‪ .‬אבל רינה לא חזרה‪.‬‬
‫היא נעלבה‪ ,‬כי יעל קראה לה "פחדנית"‪ .‬התקרבה אל הסולם והזיזה אותו מפתח עליית הגג‪ .‬ביקשה יעל‬

‫לרדת‪ ,‬אך לא יכלה‪ .‬התחננה לרינה‪ ,‬שתחזיר את הסולם למקומו‪ ,‬אך זו סרבה ועזבה את המקום‪ .‬יעל‬
‫נבהלה ולא ידעה מה לעשות‪ .‬רק לאחר שעה ארוכה חזרה רינה והחזירה את הסולם למקום‪ -‬כדי שיעל‬
‫תוכל לרדת‪ .‬לאחר שיעל ירדה וגור‪-‬החתולים בידיה‪ ,‬אמרה לרינה בכעס‪" :‬יותר אל ת דברי אליי‪ ,‬אינני‬
‫חברה שלך עוד"‪ .‬השתוקקה רינה לבקש את סליחתה‪ ,‬אך יעל סרבה ורצה לביתה ומאז לא דיברה איתה‬

‫יותר‪.‬‬

‫מט״ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪2011 ,‬‬

‫‪32‬‬

‫יחידה רביעית סאונד‬

‫מערכת השמיעה‬
‫מערכת השמיעה אחראית על חוש השמיעה שלנו‪ .‬מערכת זו קולטת את האנרגיה אקוסטית של גלי הקול והופכת‬
‫אותם לאנרגיה חשמלית ומעבירה אותה לעיבוד במוח דרך עצב השמיעה‪ .‬גל הקול מרוכז ומכוון על ידי האפרכסת‬

‫אל תוך תעלת השמע וגורם לרטט של עור התוף ‪ -‬קרום גמיש אשר משתנה ביחס ללחץ האקוסטי המופעל עליו‪.‬‬
‫לאחר שהלחץ האקוסטי פוגע בעור התוף הוא רוטט וכתוצאה מרטיטה זו נוצרת תנודה בעצמות השמע המועברות‬

‫אל האוזן הפנימית ומניעה את הנוזל שבתוכה‪ 3 .‬עצמיות אלו קטנות ורגישות‪ .‬עצמות אלו מזיזות זו את זו‬
‫ולבסוף את הפטיש‪ .‬שבלול האוזן‪ .‬זהו חלל בתוך עצם‪ ,‬שצורתו דומה לשבלול‪ ,‬ובתוכו מערכת קרומים‪ ,‬הנקראת‬

‫מבוך קרומי‪ ,‬אשר בתוכו נוזל‪ .‬בין הקרומים נמצא איבר השמיעה‪ ,‬הנקרא איבר קורטי‪ ,‬ומערכת הקרומים של‬
‫שיווי המשקל‪ .‬באיבר קורטי קיימים תאי שיער המתחברים ויוצרים את ע צב השמיעה‪ ,‬וגירוי של תאים אלה‬

‫מביא להפעלה של העצב‪ ,‬כל שערה היא בגובה אחר ומגיבה לתדר שונה‪.‬‬

‫כשאנו נולדים תחום השמע שלנו נע בין ‪ 20‬הרץ ל‪ 20000 -‬הרץ‪ .‬בכל ‪ 10‬שנים אנו מאבדים כ‪- 1000 -‬הרץ מתחום‬
‫זה‪ ,‬זוהי הסיבה לשמיעה לקויה בגיל מבוגר‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בהתמעטות שערות השמע עם הזמן‪ .‬עוצמת גל קול‬

‫נמדדת בדציבל – ‪ DB 85‬היא העוצמה של סרט בקולנוע‪ ,‬זוהי העוצמה הגבוהה ביותר שניתן להאזין לה ללא‬
‫גרימת נזק‪ .‬לשם השוואה מטוס ממריא או דיסקוטק מפיקים ‪ . DB 130-120‬גובה הצליל נמדד בהרץ – )תדר –‬

‫מספר התנודות שנוצרות באוויר מלחץ אקוסטי בשנייה(‪ .‬האוזן האנושית רגישה במיוחד לתדרים סביב ‪1000‬‬
‫הרץ ‪,‬תדרים אלו גם משמשים לדיבור‪ .‬ככל שהתדר גבוהה יותר הצליל יהיה גבוהה יותר כמו מצלתיים )‪8000‬‬

‫הרץ(‪ ,‬לעומת בס )‪ 80‬הרץ(‪.‬‬

‫סוגי אותות‬
‫אות מסוג עוצמת ‪ Line‬ואות מסוג עוצמת ‪.Mic‬‬
‫אות ה‪ Mic-‬הינו אות שנוצר במיקרופון‪ ,‬אות בעל עוצמה נמוכה‪ .‬אות ה‪ Line-‬הינו אות שנוצר‬
‫בטלוויזיה‪ ,DVD ,‬וכו' ‪ -‬אות בעל עוצמה גבוהה‪ .‬כאשר נחבר את כבל ‪ Line‬לכניסת ה‪ Mic-‬הסאונד "יישרף"‪,‬‬
‫יתעוות‪ ,‬הקול יהיה יותר מדי גבוה וישמעו רעשים‪ ,‬תופעה זו מתרחשת כיוון שלכניסת מיק ישנו חלק נוסף‬
‫הנקרא ‪ Pre-Amp‬חלק זה מגביר את עוצמת הקול של המיקרופון על מנת שאפשר יהיה לעבד אותו‪ ,‬בסאונד מסוג‬
‫ליין הווליום כבר גבוה ולכן הגברה נוספת שלו מביאה עיוות‪ .‬כאשר נחבר את כבל ה‪ Mic-‬לכניסת ה‪ Line-‬ישמעו‬

‫נמוך מאוד‪ ,‬כיוון שאין לו את הקדם מגבר‪.‬‬

‫מיקרופון )מתמר( ‪ -‬הופך לחץ אקוסטי לאנרגיה חשמלית‪ .‬ניתן למדוד את איכותו של המיקרופון לפי שיטת‬
‫העבודה שלהם‪ ,‬החומרים שלהם‪ ,‬איכויות וכו׳‪ .‬הגורמים העיקריים שאיתם ניתן למדוד את האיכות של‬
‫המיקרופון הם‪:‬‬

‫היענות תדר – לאילו תדרים של צליל המיקרופון מוכן להיענות ולאילו תדרים אינו מוכן להיענות‪ ,‬לא קולט‬
‫אותם‪ ,‬לאילו תדרים הוא מגיב ולאילו הוא אינו מגיב‪.‬‬

‫יחס אות לרעש ‪ -‬ההבדל בין האות לבין הרעש‪ .‬בכמה נמצא אות המיקרופון מעל הרעש העצמי שלו‪ ,‬נמדד‬
‫בדציבל‪.‬‬

‫היענות פולארית )פולאר = קוטב‪ ,‬קצה( ‪ -‬קובעת איך המיקרופון יגיב לצליל או לא‪ ,‬מאיזה כיוון המיקרופון קולט‬
‫את הצלילים‪.‬‬

‫רגישות ‪ -‬היחס בין האנרגיה החשמלית שיוצאת מהמיקרופון לבין האנרגיה האקוסטית שהוא קולט‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫יחידה מעשית רביעית‬

‫סוגי מיקרופונים ביחס לצרכי עבודה‬

‫‪..‬‬

‫מיקרופון דינמי‪ :‬עובד על עיקרון המגנטיות )סליל נע(‪ - ,‬זהו מוליך שזז בתוך סליל מגנטי‪ ,‬הוא עובד כך‪ :‬בראש‬
‫המיקרופון נמצאת ממבראנה ‪,‬זו מושפעת מלחץ אקוסטי‪ .‬כאשר מדברים למיקרופון הלחץ האקוסטי פוגע‬

‫ממבראנה וגורם לה להגיב‪ .‬הממבראנה מזיזה את המוליך‪ ,‬חתיכת מתכת שמסביבה יושב סליל מגנטי‪ .‬העברת‬
‫המוליך על פני משטח מגנטי יוצר חשמל )אלקטרומגנט(‪ .‬זרם חשמלי זה הוא למעשה אות הסאונד‪ .‬המיקרופון‬
‫הדינאמי משמש בעיקר ל שי רה‪ ,‬נאומים‪ ,‬כיוון שמיקרופון זה הוא בעל היענות תדר‪-‬גבוהה מאוד ויחסו לאות‬

‫רעש נמוך יחסית‪ .‬רגישותו מאוד נמוכה ביחס למיקרופונים אחרים‪-‬אינו מסוגל לקלוט מרחוק את הצלילים‪.‬‬
‫מיקרופון זה מבודד את הרעשים שמסביב ‪,‬הוא מגיב רק ללחץ אקוסטי קרוב‪ .‬המכלול במיקרופון דינמי הוא זהה‬

‫מכאנית לרמקול‪ :‬סליל מחובר לדיאפרגמה – )ממבראנה דקה‪ ,‬גמישה למחצה המשמשת מעין מפר ש לגלי קול(‪.‬‬
‫הסליל נמצא בתוך שדה מגנטי של מגנט קבוע‪ .‬כשגל קול פוגע בממבראנה הוא מרעיד אותה‪ ,‬ואתה את הסליל‪.‬‬

‫כתוצאה מתנועת הסליל בתוך השדה המגנטי מושרה בסליל זרם חשמלי שהוא ייחודי לאותו גל קול‪ .‬מכיוון‬
‫שהממבראנה והסליל המחובר אליה הנתון בשדה מגנטי הם כבדים יחסית במיקרופון דינמי‪ ,‬האינרציה שלהם‬
‫משמעותית‪ ,‬ונדרש שינוי ניכר בלחץ האוויר כדי להזיז את הממבראנה‪ .‬מסיבה זו נהוג להשתמש במיקרופון דינמי‬

‫לשימושים בהם יש צורך לקלוט צלילים של מגברי גיטרות חשמליות‪ .‬זהו למעשה יתרון שלו בעוצמה גבוהה‬
‫וממרחק קרוב כמו כלי הקשה או קליטה ישירה מול רמקולים המיקרופון הדינמי המותאם לעבודה עם עוצמה‬

‫גבוהה של לחץ ל עומת זאת מיקרופון קיבולי לא מתאים לעוצמות חזקות‪ .‬יתרונות נוספים על פני מיקרופון‬
‫קונדנסר הם מבנה חזק ופשוט‪ ,‬לא רגיש ללחות באוויר‪ ,‬אמינות גבוהה ‪,‬מחירו זול יחסית לאיכותו ואינו דורש‬
‫זרם חיצוני אלה יוצר בעצמו את אות הסאונד‪ .‬מיקרופון דינמי רגיש פחות למשבי רוח או לאפקט של רוח מן הפה‬
‫של הקריין או הזמר‪ ,‬כמו כן הוא קולט סאונד מקרוב בלבד ורעשי סביבה כמעט אינם משפיעים עליו‪ ,‬לכן זהו‬

‫מיקרופון המשמש בדרך כלל זמרים בהופעות‪.‬‬

‫מיקרופון קונדנסר‪) :‬עקרון של קבל( רכיב חשמלי שניתן לטעון ולפרוק במעגל חשמלי סגור‪ .‬עיקרון הפעולה הוא‬
‫לוח מוליך עליון המשמש כממבראנה אינו מקובע ומגיב ללחץ אקוסטי‪ ,‬נמצא במרווח זעיר מעל לוח מוליך קבוע‪.‬‬

‫כאשר המרווח בניהם משתנה עקב לחץ אקוסטי על הלוח העליון‪ ,‬משתנה המוליכות ושינויים אלו מתורגמים‬
‫לזרם משתנה‪ ,‬כך נוצר אות סאונד חלש‪ .‬אות זה דורש הגברה נוספת והוא מקבל אותה ע"י מגבר אות קטן‬

‫שמקבל מתח חשמלי‪ .‬מתח זה מסופק ע"י ה‪-‬פאנטום‪ -‬זרם חשמלי של ‪ 48‬וולט למיקרופון המגיע מהמצלמה או‬
‫המיקסר ואינו דורש כבל נוסף אלא עובר באותו כבל של הסאונד למצלמה או למיקסר (כבל ‪ ,)XLR‬ומכאן שמו –‬

‫פאנטום = רוח רפאים‪ .‬ברוב המיקרופונים הקיבוליים ישנה אופציה להכניס בטרייה כדי לספק מתח זה במידת‬
‫הצורך‪.‬‬

‫קומפרסיה והגבלת שידור‬
‫קומפרסור הוא מכשיר אלקטרוני‪ ,‬אשר מטרתו היא לצמצם את הטווח הדינמי של אות מסוים‪ .‬מטרת‬
‫הקומפרסור לגרום לכך שההבדלים בין "חלש" ל"חזק" יהיו קטנים יותר מאשר באות המקורי‪ .‬הדבר מתבצע על‬

‫ידי הגברה של אותות חלשים והנמכה של אותות חזקים‪.‬‬

‫פעולת קומפרסיה יכולה להתבצע בשני אופנים שונים‪:‬‬
‫פעולת ‪ Offline -‬מבוצע על ידי מחשב ותוכנת עריכה כחלק מתהליך עיבוד האות‪ .‬היתרון של ביצוע קומפרסיה ב‪-‬‬
‫‪ Offline‬היא שעובדים על אות שמוקלט מראש‪ ,‬ולכן יש אפשרות‪ ,‬וזמן ולבצע ניתוח מלא של כל האות ללא צורך‬
‫בעבודה בזמן אמת‪ ,‬ולבצע את החישוב בכל נקודת זמן בהתייחסות לעבר ולעתיד של האות‪ .‬פעולות אלו מתבצעות‬

‫למשל בזמן עיבוד של אות קול באולפן הקלטות‪ ,‬לאחר ההקלטה‪.‬‬

‫פעולת ‪ Online‬מבוצע בזמן אמת על אות שאינו מוקלט מראש‪ ,‬ושצריך להמשיך ולהשתמש בו בזמן אמת ב‪-‬‬
‫‪ Delay‬מינימלי‪ .‬יכולת החישוב במקרה זה מוגבלת יותר‪ ,‬ומתבססת רק על ההיסטוריה של האות מבלי אפשרות‬

‫לדעת את העתיד‪ .‬פעולות אלו מתבצעות למשל בתחנות שידור‪ ,‬כאשר פעולת הקומפרסיה צריכה להתבצע מבלי‬
‫לפגוע בשידור החי‪ .‬הפעולה מתבצעת על ידי מכשיר ייעודי לנושא זה הנקרא קומפרסור‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫סאונד‬
‫ישנם מספר פרמטרים טיפוסיים‪ ,‬שניתן לכוון ברוב הקומפרסורים‪ :‬סף ‪ (Threshold) -‬הגדרה של עוצמה‪,‬‬

‫שמעליה מתחיל מקדם ההגברה של הקומפרסור להשתנות‪ .‬כל עוד האות נמצא מתחת לסף זה‪ ,‬הקומפרסור הוא‬
‫ליניארי‪ .‬מקובל להתייחס למצב זה כאל הגבר של ‪) 1‬כלומר‪ ,‬ללא שינוי(‪.‬‬

‫לימיטר מקרה פרטי של קומפרסור‪ ,‬שבו מכוון היחס )‪ (Threshold‬באופן כזה‪ ,‬שאינו מאפשר כל שינוי בעוצמה‬
‫מעבר לסף‪ .‬הלימיטר גורם לעיוותים חזקים באות העובר דרכו‪ ,‬ומטרתו לשמש כשכבת הגנה בפני ציוד שאסור‬

‫בשום פנים שיקבל עוצמת אות מעבר לסף‪ ,‬גם במחיר עיוותים‪.‬‬
‫מערבל אותות )מיקסר(‬

‫מערבל אותות )באנגלית ‪ (Mixer -‬הוא מכשיר שתפקידו הוא סיכום‪ ,‬ניתוב‪ ,‬ושינוי עוצמה של אותות קול‪ .‬מערבל‬
‫אותות יכול ל קבל אותות אנלוגיים וספרתיים‪ ,‬תלוי בסוג המכשיר‪ .‬בסופו של תהליך כל האותות מסוכמים‬
‫ליציאה‪ ,‬או למספר יציאות‪.‬‬
‫במערבל אותות משתמשים בין היתר באולפני הקלטות‪ ,‬סטים של תקליטנים‪ ,‬הופעות‪ ,‬שידורי רדיו‪ ,‬הקלטת‬
‫פסקולים לסרטים ועוד‪ .‬דוגמה פשוטה לשימוש במערבל אותות היא השמעת צלילים שמקורם במספר‬

‫מיקרופונים דרך ערוץ שמע אחד‪ .‬מספר הערוצים הסטנדרטי למיקסר הוא בדרך כלל לפי חזקות של ‪ 4) 2‬ערוצים‪,‬‬
‫‪ 8‬ערוצים‪ 16 ,‬ערוצים‪ 32 ,‬ערוצים וכו׳(‪.‬‬

‫מערבל אותות הוא מארז המכיל מספר משתנה של כניסות ויציאות‪ .‬הכניסות מאפשרות חיבור של מיקרופונים‬
‫מכשירי עיבוד צליל ורמקולים‪ .‬כל אות שנכנס למערבל האותות‪ ,‬מגיע לערוץ נפרד‪ .‬קיימים גם מערבלים עם‬

‫כניסות ויציאות סטריאופוניות‪ .‬מערבלי אותות לשוק המקצועי מצוידים בדרך כלל במחברים מסוג ‪ XLR‬ו‪/‬או‬
‫‪ .PL‬לעיתים‪ ,‬במערבלי אותות חצי‪-‬מקצועיים‪ ,‬ישנם גם חיבורי בננה )‪.(RCA‬‬

‫‪35‬‬

‫יחידה חמישית שיקולי עריכה‬

‫‪ .1‬מטרות העריכה‬
‫• לנפות מידע לא חשוב ולא מעניין‪ ,‬כדי לפנות מקום למידע המעניין‪ ,‬החשוב והמרגש ביותר )יחסית ליום‬

‫נתון(‪.‬‬
‫• לוודא שהחומרים העיתונאיים הנותרים לאחר שלב הניפוי‪ ,‬יהיו אמינים ומדויקים‪ ,‬ובעיקר שיכללו את‬

‫התשובות למכלול השאלות המעסיקות את הקורא‪.‬‬
‫• לפני שאנו עורכים אנו קוראים‪ ,‬צופים וגולשים אנו נדרשים לחשוב כל הזמן כקוראים ואם לנו כעורכים‬

‫יש היכולת לענות אליהם כמו שהקוראים ישאלו‪.‬‬
‫• להבטיח שהאריזה כולה‪ ,‬על כלל מרכיביה – טקסט‪ ,‬תמונות‪ ,‬כותרות‪ ,‬גרפיקה – יהיה קריאים ומעניינים‪.‬‬

‫הכישורים הנדרשים מהעורך‪:‬‬
‫• שליטה טובה בשפה‬
‫• כושר ניסוח עיתונאי‬
‫• השכלה כללית רחבה‬

‫• בקיאות בנושאי אקטואליה ‪ /‬תחום מסוים של העיתון‬
‫• היכרות בסיסית עם דרך העבודה של הכתב‬
‫• יכולת אנליטית‬
‫• שיקול דעת‬
‫• יכולת עבודה בלחץ‬
‫• יצירתיות‬
‫• ביטחון עצמי‬

‫‪ .2‬חמשת המ״מים בפסקת הפתיח‬
‫‪ (1‬מה בדיוק קרה?‬

‫‪ (2‬מי הדמויות או הגורמים המעורבים? )לעתים קיימת גם היררכיה שלא בהכרח נדע עליה(‬
‫‪ (3‬מתי התרחש האירוע?‬

‫‪ (4‬המקום בו התרחש האירוע?‬
‫‪ (5‬מדוע או מה הסיבות או הגורמים להתרחשות?‬

‫לא כל כותרת חייבת לכלול את כל ‪ 5‬המ"מים שיכולים להופיע מספר פעמים‪.‬‬

‫פתיח תמציתי מוכרח להכיל את כל חמשת המ״מים‪:‬‬

‫פקיד מס הכנסה בחיפה נעצר אתמול כחשוד בקבלת שוחד‬

‫‪ ---------‬מי ‪ ------------‬מקום ‪ ---‬מה ‪ -----‬מתי ‪ -------------‬מדוע ‪------------‬‬

‫אם נרצה את הפתיח ככותרת‪ ,‬נוריד מקום ומתי‪ .‬כעורכים ננסה לוותר על המקום ולא על הזמן‪.‬‬

‫בפעם השנייה בתוך חודשיים מצאה עצמה אתמול רות לוי‪ ,‬פקידת בנק‬

‫‪ ---------------------------------------------------------------------‬מי ‪ --------‬מקום ‪------‬‬

‫מתל אביב‪ ,‬מול אקדחו השלוף של שודד בנקים‬

‫‪ -‬מקום ‪ ---------------------------------------‬מי ‪ ---‬מה ‪---‬‬

‫‪36‬‬

‫שיקולי עריכה‬

‫פתיח תיאורי‬
‫בשמונה בבוקר פתח אתמול כהרגלו יעקב לוי‪ ,‬המנהל הוותיק של סניף בנק דיסקונט‬
‫ברמת אביב‪ ,‬את דלתות הסניף הקטן‪ .‬דקות ספורות אחר כך הופרה שגרת הבוקר‪ ,‬כאשר‬

‫אל הבנק נכנס צעיר רעול פנים ונופף באקדח מול העובדים הנדהמים‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מתאר בקצרה את השלשלות האירועים כרונולוגית‪ /‬לינארית‪.‬‬
‫פתיח תיאורי הוא כזה שניתן למצוא בו מילות תיאור‪.‬‬

‫פתיח ציטוט‬
‫"זה היה ממש כמו לראות סרט‪ .‬השודד שלף אקדח וכיוון אותו מול פניה של הפקידה" – כך‬

‫תיאר עד ראיה את השוד שבוצע אתמול בסניף בנק דיסקונט ברמת אביב‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫אין להמציא ציטוט ואם קיימם כמה יש להשים את הציטטה הכי חזקה‪.‬‬

‫נדרש להשים לב למירכאות וליציאה מן הציטוטים לא בנקודה אלא בפסיק או מקף‪.‬‬

‫היתרון הוא למדיום קר כמו עיתון ואינטרנט כדי לתת לכתבה את הממד האנושי‪.‬‬

‫פתיח של אפיון‬
‫שוד בנק נוסף בתל אביב‪:‬‬
‫צעיר חמוש באקדח שדד אתמול את סניף בנק דיסקונט ברמת אביב‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫המילה נוסף היא מילת האפיון במקרה זה‪ .‬יש להיזהר שלא להגדיר תופעה שהיא סדרת אירועים‪ .‬כמובן‬

‫שיש גם לתזכר גם את האירוע הקודם‪.‬‬

‫ההבדל בין חדשות קשות לחדשות רכות‬ ‫‪.3‬‬
‫חדשות קשות‬
‫חדשות רכות‬
‫עוסקת על פי רוב במה שמעניין ומרגש יותר‬ ‫עוסקות על פי רוב במה שיותר חשוב מאשר‬ ‫•‬
‫מעניין או מרגש‪ :‬בעלת שני מימדים‪ :‬ערך‬ ‫•‬
‫מאשר חשוב‪:‬‬ ‫חדשותי גבוה‪ ,‬מימד זמן מחייב מקביל‬
‫• ערך חדשותי נמוך‬ ‫לתדירות‪.‬‬
‫• מימד זמן שאינו מחייב‬
‫• חדשות ללא תזמון‬ ‫ידווחו בעיקר על נושאים פוליטיים‪,‬‬
‫כלכלים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רציניים‪ ,‬דיווחים באופן‬
‫דיווח שאין בהם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ממד של עיתוי‬
‫אקטואליה אלא הם כתבות צבע‪ ,‬סיפורים‬ ‫מידי עקב ממדם האקטואלי‪ .‬מדובר‬
‫אישיים וכדומה‪ .‬כתבות או סיפורים שיש להם‬ ‫באירועים שניתן לפרש אותם ולנתח‬
‫צד אנושי‪ ,‬הם עוסקים בחייהם של בני אדם –‬ ‫אותם‪ .‬ישנה הצגה עובדתית של האירועים‬
‫הצבע ואינם מותנים בתאריך פרסום כלשהו‪.‬‬ ‫שנתפשים כבעלי ערך חדשותי וחשובים‪.‬‬
‫סיפורי מגירה שנמצאים במגירת הכתבים ושיש‬
‫זמן פנוי במהדורה משבצים אותם‪ .‬אלה סיפורים‬ ‫מתחלקות למספר סוגים )התלויים אחד‬ ‫•‬
‫בשני בדרך כלל ומתפתחים אחד בעקבות‬
‫מעניינים הנתפשים‬
‫כחדשות חיוביות‪.‬‬ ‫השני(‪:‬‬

‫איך מחליטים בסופו של דבר העיתונאים מה‬ ‫‪ o‬חדשות נקודתיות – אירוע בלתי‬
‫הופך אירוע לחדשה?‬ ‫צפוי בנקודת זמן מסוימת במקום‬

‫• ממד הזמן – לפעמים יש לחץ של זמן‬ ‫מסוים‪ .‬דיווח ראשוני על אירוע‬
‫והאירוע דורש בדיקה נוספת‪.‬‬ ‫מסוים‪ .‬כל סוגי החדשות מתחילות‬
‫מתישהו על חדשות נקודתיות כגון‬

‫תאונת רכבת‪ ,‬רצח‪ ,‬התפרצות הר‬
‫געש וכדומה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫• מחסור בכוח אדם – זה פוגע בכך‬ ‫‪ o‬חדשות מתפתחות‪ /‬מתמשכות –‬
‫שלפעמים חסר כתב בתחום מסוים‪ ,‬או‬ ‫אירוע שהפרטים והעובדות עליו‬
‫נחשפים בהדרגה לאורך זמן‪ .‬אירוע‬
‫במקום ספציפי‪.‬‬ ‫מתמשך שמניב מידע שמתקשר‬

‫למה שכבר התפרסם‪ .‬תזמון‬
‫האירוע והתמשכותו לרוב ידועים‬
‫מראש‪ .‬כמו פיגוע‪ ,‬תאונת מטוס‪,‬‬
‫פרשת דודו טופז‪ ,‬סיקור משפטו של‬
‫מייקל ג'קסון‪ ,‬הצעת חוק שנידונה‪,‬‬
‫הסכם שלום‪ .‬בדרך כלל מהתחומים‬

‫שיש כתב לכל תחום‪.‬‬

‫החדשות יכולות להיות‪:‬‬
‫מתוזמנות‪ :‬חדשות על אירועים שצפויים מראש‪ ,‬שמועד הפרסום קבוע וידוע מראש‪.‬‬
‫חדשות לא מתוזמנות‪ :‬חדשות על אירוע שהוא בלתי צפוי‪ ,‬מועד הפרסום שלו לא ידוע‪ ,‬חדשות מפתיעות‪ .‬הן‬
‫יכולות להיות גם חדשות פורצות‪ ,‬שבאים לידי ביטוי במבזק פתע כמו פיגוע‪ ,‬והתמוטטות אריאל שרון‪.‬‬
‫חדשות ללא תזמון‪ :‬מתייחס בדרך כלל לחדשות רכות‪ ,‬שמועד הפרסום שלהם הוא גמיש‪ ,‬ואין חשיבות לזמן‬

‫הפרסום‪ .‬לדוגמא‪ :‬דובה בספארי שילדה תאומים‪.‬‬

‫עניין ציבורי ועניין לציבור‬

‫נושא מהותי שבידיעתו יש תועלת לציבור‪.‬‬ ‫• עניין ציבורי‬
‫מזון שיש בו לספק יצרם של צרכנים‪.‬‬ ‫• עניין לציבור‬

‫ייפוי באמצעות צילום‬
‫עיצוב‪ :‬יציקת התבניות הגרפיות שבהן יופיע העיתון בקביעות‪ .‬גודל העמודים‪ ,‬מספר הטורים בעל עמוד‪ ,‬סוג‬

‫האותיות של הטקסט והכותרות‪ ,‬גודל האותיות ועוד‪.‬‬

‫פעולת השיבוץ הגרפי של הידיעות‪ ,‬הכותרות‪ ,‬הכתבות והתצלומים בתוך התבנית‬ ‫עימוד‪:‬‬
‫קבועה‪ .‬התהליך כולו מושפע משינויים טכנולוגיים )צבע‪ ,‬תמונות‪ ,‬מחשוב‬
‫וגרפיקה(‪ ,‬תרבותיים )אופנה וכלכליים(‪) ,‬מודעות(‪.‬‬

‫התוכן והעיצוב חייבים לחיות יחד – לא אחד על חשבון האחר‪ ,‬אלא להשלים אחד‬ ‫הכלל החשוב ביותר‪:‬‬
‫את האחר‪.‬‬

‫‪38‬‬


Click to View FlipBook Version
Previous Book
V.I.P
Next Book
news letter