יום שבתון חוות דעת מלאה בבחירות ותשלום שכר לעובדים הערות שרון בפי די אף (1)

‫חוות דעת‬
‫יום שבתון בבחירות ותשלום שכר לעובדים‬

‫סקירת המצב הקיים והצעות לשינוי‬

‫מאת‪ :‬עו"ד מימון פאר*‬

‫‪ .1‬מבוא‪ -‬פתיח כללי‪.‬‬
‫יום הבחירות לכנסת קבוע בחוק יסוד הכנסת כיום שבתון שבו למעשה כל המשק שובת‪.‬‬

‫זאת‪ ,‬למעט מספר תחומים שהוחרגו ע"י החוק‪.‬‬
‫המגבלה היחידה שהחוק קובע בעניין זה קשורה בוותק העובד במקום עבודתו‪.‬‬
‫החוק אינו קובע דבר ואינו יוצר התניה בין הזכות של העובד לבחור במימוש זכותו ליום‬
‫שבתון לבין חובתו ללכת ולהצביע ולמעשה מותיר את הבחירה‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬בידיו של‬

‫העובד‪.‬‬
‫כתוצאה מכך מוטלת על המעסיקים חובה לשלם לעובדים שבחרו לממש את‬
‫זכותם‪/‬חובתם ביום הבחירות את שכרם המלא ואילו עובדים שנדרשו לעבוד‪ ,‬אם מכח‬
‫התחומים שהחוק החריג‪ ,‬ואם מהסכמות שהושגו עם המעסיקים יזכו לכפל תשלום ביום‬

‫זה‪.‬‬
‫הבסיס החוקי‪:‬‬
‫‪ .2‬סקירת החקיקה המסדירה‪.‬‬
‫הוראות החוק בעניין יום השבתון מתפרסות על מספר חוקים‪:‬‬
‫חוק יסוד‪ :‬הכנסת‪ .‬סעיף ‪ 10‬לחוק קובע כי‪" :‬יום הבחירות יהיה יום שבתון‪ ,‬אך‬
‫שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם"‪.‬‬
‫חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]‪ ,‬התשכ"ט‪( 1969-‬להלן‪" :‬חוק הבחירות לכנסת")‪.‬‬
‫סעיף ‪71‬א לחוק זה מסמיך את ועדת הבחירות המרכזית לקבוע את סוגי השירותים‬
‫הציבוריים שיפעלו ביום הבחירות‪ ,‬וזו לשון הסעיף‪" :‬לא יאוחר מהיום ה‪ 45-‬שלפני יום‬
‫הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין‬
‫סעיף ‪ 10‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת‪ ,‬ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר‬
‫הקביעה האמורה‪ ,‬בדרך הנראית לה‪ ,‬לא יאוחר מהיום ה‪ 35-‬שלפני יום הבחירות"‪.‬‬

‫סעיף ‪ 136‬לחוק הבחירות לכנסת קובע את הזכות לשכר ליום הבחירות ולפיו‪" :‬עובד‬
‫שעבד אצל מעסיק לפחות ‪ 14‬ימים רצופים סמוך ליום הבחירות‪ ,‬וכן עובד שעבד‬

‫בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות ‪ 14‬ימים מתוך החודשיים שלפני‬
‫יום הבחירות‪ ,‬ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות‬
‫אילולא שבת"‪ .‬בכך קובע החוק את המגבלה היחידה והיא מתייחסת לוותק העובד‬
‫במקום העבודה‪.‬‬
‫משאין הבחנה בחוק בין הסוגים השונים של העובדים‪ ,‬הרי שלא ניתן לשלול קיומה של‬
‫הזכות גם על עובדים שאינם בעלי זכות בחירה‪ ,‬כגון‪ :‬עובדים זרים‪ ,‬עובדים תושבי‬
‫הרשות הפלשתינית או עובדים צעירים‪.‬‬

‫‪ .3‬מטרות החקיקה‪.‬‬
‫המטרה המרכזית‪ ,‬ואולי הבלעדית‪ ,‬של קביעת יום הבחירות כיום שבתון היא לעודד את‬

‫ההצבעה‪ ,‬ולאפשר השתתפות מרבית של האזרחים בהליך הדמוקרטי‪ .‬כאשר האבות‬
‫המייסדים חוקקו את חוק הבחירות זו הייתה המטרה העיקרית‪ ,‬שעמדה לנגד ענייהם‪.‬‬
‫ראוי גם לזכור כי הממשלות באותו זמן היו בעלות מאפיינים סוציאליסטיים‪ ,‬ולצדן פעלה‬

‫הסתדרות כללית חזקה‪ ,‬שדאגה לאינטרס של העובדים במשק‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬האם‬
‫בשנת ‪ 2019‬האסטרטגיה של הגדלת שיעור השתתפות בהצבעה באמצעות יום שבתון‬
‫עדיין עובדת?‬

‫המצב לאשרו כיום‬

‫מבחינת שיעורי ההצבעה לאורך השנים עולה כי יום השבתון במשק אינו משפיע בהכרח‬
‫על שיעור ההשתתפות בבחירות‪ ,‬ומאז הבחירות לכנסת השש עשרה (‪ )2003‬צנח אחוז‬
‫ההצבעה אל מתחת ל‪ ,70%‬והוא נע בין ‪ 63%‬ל‪( 69% -‬ראה טבלה למטה)‪.‬‬

‫נראה‪ ,‬שאחוזים דומים היו נרשמים גם ללא יום שבתון‪ ,‬שכן בשנות החמישים‪ ,‬עת נחקק‬
‫חוק יסוד‪ :‬הכנסת היה קושי למצביעים להגיע בקלות אל הקלפיות‪ ,‬ומקומות העבודה‬
‫היו נגישים פחות אל הקלפיות‪ ,‬והיה היגיון הן בקביעת יום שבתון והן בקביעת סדרי‬
‫הפעילות של אמצעי התחבורה‪ .‬היום‪ ,‬שישים שנה אחרי‪ ,‬חלו תמורות מרחיקות לכת‬
‫המאפשרות לשלב בין עבודה והצבעה גם מבלי לקבוע את יום הבחירות כיום שבתון‪.‬‬

‫בצד אחוזי ההצבעה‪ ,‬שאינם מושפעים מיום השבתון‪ ,‬ונמצאים בירידה‪ ,‬תכיפות הבחירות‬
‫רק גדלה כל העת‪ .‬על אף שסעיף ‪ 8‬לחוק יסוד‪ :‬הכנסת קובע כי ‪" :‬תקופת כהונתה של‬
‫הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה"‪ ,‬ניתן לראות כי רק ‪ 10‬כנסות‪ ,‬שהן פחות‬
‫ממחצית הכנסות שכיהנו‪ ,‬השלימו ‪ 4‬שנים מלאות‪ ,‬ואילו ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ ,‬מאז‬
‫הכנסת החמש עשרה רק שתי כנסות השלימו ‪ 4‬שנים‪ .‬המשמעות היא יותר ימי בחירות‬
‫וכפועל יוצא יותר מעמסה על המעסיקים‪ .‬אם ניקח בחשבון גם את התיקון לחוק‬

‫הרשויות המקומיות (בחירות)‪ ,‬שקבע יום שבתון גם בבחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬הרי‬
‫שלא ניתן עוד להתעלם מהמעמסה הכספית הגדולה המוטלת על המעסיקים‪.‬‬

‫להלן טבלה הממחישה את התקופות בין בחירות לבחירות ואת אחוזי ההצבעה בכל אחת‬
‫ממערכות הבחירות מאז קום המדינה‪:‬‬

‫פער זמנים בין בחירות‬ ‫אחוז הצבעה‬ ‫תאריך‬ ‫הכנסת‬
‫הבחירות‬
‫‪ 19‬חודשים‬ ‫‪86.9‬‬ ‫‪25.01.1949‬‬ ‫האסיפה המכוננת‬
‫‪ 4‬שנים‬ ‫‪75.1‬‬ ‫‪30.07.1951‬‬ ‫הכנסת השנייה‬
‫‪82.8‬‬ ‫‪26.07.1955‬‬ ‫השלישית‬
‫‪ 4‬שנים ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪81.6‬‬ ‫‪03.11.1959‬‬ ‫הרביעי‬
‫‪ 19‬חודשים‬ ‫‪83‬‬ ‫‪15.08.1961‬‬ ‫החמישית‬
‫‪83‬‬ ‫‪02.11.1965‬‬ ‫השישית‬
‫‪ 4‬שנים וחודשיים‬ ‫‪81.7‬‬ ‫‪28.10.1969‬‬ ‫השביעית‬
‫‪ 4‬שנים‬ ‫‪78.6‬‬ ‫‪31.12.1973‬‬ ‫השמינית*‬
‫‪79.2‬‬ ‫‪17.05.1977‬‬ ‫התשיעית‬
‫‪ 4‬שנים וחודשיים‬ ‫‪78.5‬‬ ‫‪30.06.1981‬‬ ‫העשירית‬
‫‪ 3‬שנים ו‪ 5 -‬חודשים‬ ‫‪78.8‬‬ ‫‪23.07.1984‬‬ ‫האחת עשרה‬
‫‪79.7‬‬ ‫‪01.11.1988‬‬ ‫השתיים עשרה‬
‫‪ 4‬שנים‬ ‫‪77.4‬‬ ‫‪23.06.1992‬‬ ‫השלוש עשרה‬
‫‪ 3‬שנים‬ ‫‪79.3‬‬ ‫‪29.05.1996‬‬ ‫הארבע עשרה**‬
‫‪ 4‬שנים ו‪ 4‬חודשים‬ ‫‪78.7‬‬ ‫‪17.05.1999‬‬ ‫החמש עשרה**‬
‫‪ 3‬שנים ו‪ 7-‬חודשים‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪06.02.2001‬‬ ‫בחירות ישירות‬
‫‪ 4‬שנים‬ ‫לראשות‬
‫‪ 3‬שנים‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪28.01.2003‬‬ ‫ממשלה***‬
‫הכנסת לא התפזרה‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪28.03.2006‬‬ ‫השש עשרה‬
‫‪64.7‬‬ ‫‪10.02.2009‬‬ ‫השבע עשרה‬
‫‪ 3‬שנים ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪22.01.2013‬‬ ‫השמונה עשרה‬
‫‪ 3‬שנים ו‪ 2-‬חודשים‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪17.03.2015‬‬ ‫התשע עשרה‬
‫‪68.4‬‬ ‫‪09.04.2019‬‬ ‫העשרים‬
‫‪ 3‬שנים‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪17.09.2019‬‬ ‫העשרים ואחת‬
‫‪ 4‬שנים‬
‫שנתיים וחודשיים‬ ‫מרץ‬ ‫העשרים ושתיים‬
‫‪ 4‬שנים‬ ‫‪?????2019‬‬ ‫העשרים ושלוש‬
‫‪ 6‬חודשים‬

‫*הבחירות נדחו במעט עקב מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫•‬
‫** הבחירות התקיימו בהצבעה בשני פתקים (פתק לראש ממשלה ופתק לרשימה)‪.‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫*** בחירות מיוחדות רק לראשות הממשלה מבלי שהכנסת התפזרה‪.‬‬

‫‪ .4‬מהאמור לעיל ניתן לגזור שורה של עיוותים ובעיות אשר מעמיסות על מעסיקים‬
‫תשלומים‪ .‬בתשלומים אלו יש פגיעה בזכויות קנייניות במעסיקים אשר יוצרות אצלם‬

‫חסרון כיס ונטל כלכלי כבד‪.‬‬

‫‪ 4.1‬תכיפות ימי בחירות‪ -‬כאמור לעיל המחוקק סבר כי גם אם מדובר במעמסה על‬
‫המעסיקים הרי שמדובר באחת ל‪ 4-‬שנים דבר שיכול להיחשב בבחינת מידתי ונסבל‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ ,‬מרווחי הזמן בין בחירות לבחירות התקצרו מאד לאורך‬

‫השנים עד כדי תקופות בהן מתקיימות בחירות כל שנתיים‪ ,‬ולשיא הגיעו הדברים‬
‫בשנה הנוכחית‪ ,‬שנת ‪ ,2019‬שעה שהבחירות לכנסת התקיימו פעמיים באותה שנה‪.‬‬

‫‪ 4.2‬ירידה באחוז ההצבעה‪ -‬כבר נאמר לעיל כי ליום השבתון אין השפעה על שיעור‬
‫ההשתתפות‪ ,‬שכן מהנתונים ניכר כי חלה ירידה עם השנים עד כדי ירידה אל מתחת‬

‫ל – ‪ 70%‬הצבעה‪.‬‬

‫‪ 4.3‬תשלום למי שאינם בוחרים‪ -‬הפרשנות הגורפת של החוק‪ ,‬שקובע תשלום לכלל‬
‫העובדים‪ ,‬יוצרת עיוותים כך שגם עובדים זרים‪ ,‬שאינם בעלי זכות בחירה בישראל‪,‬‬

‫כמו גם עובדים מהרשות הפלשתינית‪ ,‬מזרח ירושלים או עובדים צעירים זכאים‬
‫לקבל יום חופש בתשלום מלא‪ ,‬שממומן כולו על חשבונם של המעסיקים‪.‬‬

‫‪ 4.4‬תשלום לבעלי זכות בחירה שאינם מממשים את זכותם‪ -‬נתוני חברות התעופה‬
‫מראים כי רבים מהאזרחים מנצלים את יום השבתון לחופשה בחו"ל‪ ,‬והם אינם‬
‫ממשים את זכותם להצביע‪ .‬זאת ניתן ללמוד גם מאחוזי ההצבעה הנמוכים באופן‬
‫יחסי‪ ,‬כך שמעל ‪ 30%‬מהאזרחים זוכים ליום חופש בתשלום ללא שום חובה ללכת‬

‫להצביע‪.‬‬
‫‪ 4.5‬פגיעה בזכות הקניין של המעסיקים‪ -‬במצב דברים זה הפגיעה בזכות הקניין של‬

‫המעסיקים‪ ,‬שהיא זכות חוקתית‪ ,‬היא ישירה ולעיתים אנושה‪ ,‬שכן הם ממנים‬
‫מכיסם את יום השבתון‪ ,‬וככל שימים כאלה הולכים ומתרבים גוברת הפגיעה בכיסם‬

‫ובקניינם‪.‬‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫‪ .5‬פתרונות אפשריים‪.‬‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬ישנה חשיבות לערוך חשיבה מחדש על החוק ומטרותיו כפי שהוא‬
‫מנוסח היום על מנת להביא לביטולו הגמור או לחילופין לבצע בו שינויים שיקלו במעט‬
‫ויאזנו את הפגיעה בקניינם של המעסיקים‪.‬‬
‫‪ 5.1‬ביטול החקיקה – התוצאה הטובה ביותר עבור ציבור המעסיקים תהייה ביטול‬
‫מוחלט של יום השבתון‪ ,‬וקביעתו כיום עבודה רגיל לכל דבר ועניין‪ .‬ביום כזה ישלבו‬
‫המצביעים בין עבודה לבחירה דבר שקיים במדינות רבות בעולם‪ ,‬ופועל בצורה טובה‬
‫ומוצלחת‪ .‬כיום קיימת נגישות מלאה של מצביעים לקלפיות‪ ,‬אמצעי התחבורה‬
‫טובים משהיו‪ ,‬וכל אחד יוכל לממש את זכותו להצביע ואת חובתו לעבוד‪.‬‬
‫‪ 5.2‬זיקה בין הזכות לשבתון לחובה לבחור‪ -‬תיקון חקיקה כזה יצור זיקה בין הזכות של‬
‫העובד לקבל יום חופש על חשבון המעסיק לבין החובה לממש את זכותו להצביע‪.‬‬
‫עובד שלא יציג בפני מעסיקו אישור מהקלפי‪ ,‬שאכן מימש את זכותו‪ ,‬לא יהיה זכאי‬
‫לתשלום בגין יום השבתון‪ .‬כך מקובל לעשות כאשר עובד אינו מגיע לעבודה בשל‬
‫מחלה‪ ,‬בשל ימי מילואים‪ ,‬בגין ימי אבל וכיו"ב‪ .‬גם עובד שמסיבות אידיאולוגיות‬
‫אינו מעוניין להצביע יוכל להטיל פתק לבן ולקבל אישור בגין כך‪.‬‬
‫‪ 5.3‬השתתפות המדינה בתשלומים‪ -‬כיום נושאים המעסיקים בגפם את כל העלויות‬
‫שנובעות מהתשלומים שהם מחויבים לשלם בגין יום השבתון‪ .‬בצד התיקון המוצע‬

‫בסעיף ‪ 5.2‬ניתן להוסיף השתתפות של המדינה בהוצאות המעסיק כפי שהדבר מקובל‬
‫בתשלום בגין ימי מילואים‪ ,‬חופשת לידה וכיו"ב‪.‬‬

‫‪ 5.4‬תשלום רק למי שזכאי לבחור‪ -‬יש היגיון רב בהגבלת הזכות לתשלום בגין יום שבתון‬
‫רק למי שזכאי לבחור והוא מופיע בספר הבוחרים‪ .‬תיקון מעין זה יכול לעמוד בפני‬
‫עצמו והוא יכול להיות גם פועל יוצא של התיקון המוצע בסעיפים ‪ 5.2‬ו‪.5.3 -‬‬

‫‪ 5.5‬סנקציה כלפי מי שלא הצביע‪ -‬ניתן להטיל סנקציה בצורת קנס על כל מי שלא יממש‬
‫את זכותו להצביע בבחירות‪ ,‬ובאופן זה להגדיל את שיעור ההשתתפות‪ .‬ואולם‪ ,‬יש‬
‫לציין כי תיקון מעין זה‪ ,‬אף אם ישפיע על שיעור ההצבעה‪ ,‬לא יהיה בו כדי להפחית‬
‫את הפגיעה במעסיקים‪.‬‬

‫‪ .6‬יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 2014‬התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ללא יום שבתון‪ .‬בשנת‬

‫‪ 2014‬חוקקה הכנסת את תיקון ‪ 44‬לחוק התשע"ד ‪ 2014‬לחוק הרשויות המקומיות‬
‫(בחירות) לפיו יום הבחירות לרשויות המקומיות יחשב יום שבתון בתחומן של הרשויות‬
‫שהבחירות נערכות בהן‪ .‬תיקון מס' ‪ 10‬התשע"ז – ‪ 2018‬לחוק המועצות האזוריות (מועד‬
‫בחירות כלליות) מחיל את יום השבתון גם על המועצות האזוריות וקובע כי הבחירות לכל‬

‫המועצות האזוריות יתקיימו במועד שבו נערכות הבחירות לרשויות המקומיות (החל‬
‫מהבחירות הצפויות להתקיים ב‪ ,)30.10.2018-‬וכי יום הבחירות יהיה יום שבתון בתחומן‬

‫של המועצות האזוריות שהבחירות נערכות בהן‪ ,‬על‪-‬פי הכללים שנקבעו לגבי הבחירות‬
‫לרשויות המקומיות‪ .‬יצוין כי במקרה זה יום השבתון חל רק על מי שעובדים בתחומי‬

‫הרשות בה נערכות הבחירות ועל מי שזכאים לבחור באותה רשות‪.‬‬
‫מלשון החוק משתמע שגם עובדים זרים (כולל מטפלים סיעודיים) ופלסטינים המועסקים‬
‫במקום שבו מתקיימות בחירות לרשות המקומית זכאים לשבתון‪ ,‬ואם עבדו באותו מקום‬

‫‪ 14‬ימים רצופים לפני כן יהיו זכאים לשכר עבור יום זה גם אם נעדרו מהעבודה‪.‬‬
‫מאידך ניתן להבין כי מי שאינו רשום בספר הבוחרים של אותה רשות או שמקום עבודתו‬

‫מחוץ לרשות אינו זכאי‪.‬‬
‫התיקונים לחוק (תיקון ‪ 44‬לחוק התשע"ד ‪ 2014‬לחוק הרשויות המקומיות‪ ,‬ותיקון ‪10‬‬

‫התשע"ז – ‪ 2018‬לחוק המועצות האזוריות) מטילים מעמסה נוספת על המעסיקים‬
‫בישראל וקובעים להם מימון של יום שבתון נוסף על זה של הבחירות לכנסת‪.‬‬

‫יצוין כי ככל ונערך סיבוב שני ברשויות בהן לא הייתה הכרעה בסיבוב הראשון אין יום‬
‫שבתון‪.‬‬

‫סקירה השוואתית‬
‫‪ .7‬מה קורה בעולם?‬
‫מדינות נאורות ודמוקרטיות ברחבי העולם (כדוגמת מדינת ישראל) מצאו דרכים מגוונות‬
‫לאפשר לאזרחים לממש את זכותם לבחור מבלי לקבוע יום שבתון‪ .‬אמנם‪ ,‬מדינות רבות‬
‫קובעות את יום הבחירות ביום המנוחה‪ ,‬דבר שאינו אפשרי בישראל‪ ,‬אך גם אם‬
‫מתעלמים מעובדה זו ניתן למצוא פתרונות‪ ,‬שאת חלקם לכל הפחות‪ ,‬ניתן ליישם גם‬

‫בישראל‪.‬‬
‫דוגמאות על קצה מזלג‬
‫אסטוניה‪ .‬היא המדינה הראשונה שאפשרה לאזרחיה להצביע בבחירות באמצעות‬
‫האינטרנט (החל משנת ‪ .)2007‬בנוסף‪ ,‬אזרחיה‪ ,‬ששוהים או מתגוררים מחוץ למדינה‬
‫רשאים להצביע באמצעות הדואר‪ .‬שיעור ההצבעה באסטוניה יציב בשנים האחרונות‬
‫ועומד על ‪ 61%‬המגלם עליה קלה מאז הותרו אמצעי ההצבעה האלקטרוניים‪.‬‬

‫אוסטרליה‪ .‬יום הבחירות מתקיים ביום המנוחה השבועי וחלה חובת הצבעה‪ .‬בתנאים‬
‫מסוימים ניתן להצביע בדואר‪ .‬התוצאה‪ :‬למעלה מ‪ 90%-‬הצבעה ומוטלים קנסות על מי‬

‫שלא מצביע‪.‬‬
‫בריטניה‪ .‬אין יום שבתון כלל וההחלטה אם לשלם לעובד בגין היעדרות לצורך הצבעה‬
‫נתונה בידי המעסיק‪ .‬במקרים מסוימים (נכות או מחלה) ניתן להצביע באמצעות הדואר‬

‫או באמצעות אדם אחר‪.‬‬
‫ארה"ב‪ .‬החוק הפדרלי מותיר את ההסדרה בידי המדינה (‪ .)State‬מדינות מסוימות‬
‫הכריזו על יום הבחירות כיום שבתון‪ ,‬אך לא תמיד באופן מלא‪ ,‬בחלק מהמדינות רשאי‬
‫העובד לצאת מהעבודה לשם הצבעה ולקבל בגין כך תשלום (בניו יורק למשך שלוש שעות‬
‫ובקליפורניה למשך שעתיים)‪ .‬כך סופג המעסיק חלק מהעלות אך אין אובדן של יום‬
‫עבודה מלא‪ .‬במדינות אחרות נקבע שחובה לשחרר את העובד להצביע אך ללא תשלום‬

‫שכר‪ ,‬ויש מדינות שאף ניתן להצביע באמצעות הדואר (וושינגטון)‪.‬‬
‫גרמניה‪ .‬הבחירות מתקיימות ביום ראשון והחל משנת ‪ 2018‬ניתן להצביע גם באמצעות‬

‫הדואר‪.‬‬
‫איטליה‪ .‬הבחירות מתקיימות ביום המנוחה‪.‬‬
‫סיכום חוות הדעת בדבר סיכויי העתירה בבג"צ‬

‫‪ .8‬סיכויי העתירה בבג"צ‪.‬‬
‫הרכב של שלושה שופטים שדן בעתירה דומה שהוגשה בשנת ‪( 2014‬בהליך ‪8940/14‬‬
‫אדוונס פאוור טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל) קבע כי "העתירה מציפה נושאים בעלי‬
‫חשיבות ציבורית‪ ,‬ומעלה שאלה חוקתית לכאורה"‪ .‬למרות זאת דחה ההרכב בראשות‬
‫כבוד הנשיאה‪ ,‬כתוארה אז‪ ,‬מרים נאור והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית‪ ,‬את העתירה‬
‫על הסף‪ ,‬וקבע כי לאור העובדה שיום השבתון והזכאות לשכר עבודה קבועים בחקיקה‬
‫ראשית‪ ,‬שנחקקה ‪ 64‬שנים טרם הגשת העתירה‪ ,‬הרי שבג"צ אינו רואה מקום להתערב‪,‬‬

‫והפנה את העותרים אל הרשות המחוקקת‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שסיכויי העתירה להתקבל נמוכים עד קלושים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין כי מאז‬
‫הגשת העתירה השתנו הנסיבות‪ ,‬והבחירות התכופות שהתרגשו על החברה בישראל בשנת‬
‫‪ ,2019‬עם סיכויים גבוהים למערכת בחירות נוספת במרץ ‪ ,2020‬מעצימים את חוסר‬

‫המידתיות שבחוק ובפגיעה ההולכת וגוברת בזכות הקניין‪.‬‬
‫עניין‪ ,‬שאמנם הוזכר בעתירה אך לא עלה כטיעון ולא זכה להתייחסות רצינית הוא תיקון‬

‫בחוק שנעשה עת שונה המונח "מעביד" במונח "מעסיק"‪ .‬עניין זה שהוא טכני בעיקרו‬
‫יכול לשרת את העותרים שיכולים לטעון כי מאחר והחוק שונה הרי ששמירת הדינים‬

‫אינה חלה עליו‪ ,‬ועל בית המשפט לפרשו לאור העקרונות של חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬
‫וחירותו‪ .‬יאמר מיד‪ ,‬כי גם טיעון זה הוא דחוק בשל העובדה כי התיקון הוא טכני ולא‬

‫מהותי‪.‬‬
‫מבט על הסוגיה והשלכות עתידיות אפשריות‬

‫‪ .9‬מטרות נלוות לעתירה‪.‬‬
‫לעתירה מעין זו‪ ,‬גם אם סיכוייה להתקבל נמוכים‪ ,‬יש פוטנציאל להוות גורם מדרבן‬
‫להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי ומאמץ לוביסטי לגייס תמיכה בקרב חברי הכנסת‬
‫על מנת שיערכו שינוי בחוק עוד טרם הבחירות הבאות‪ .‬כבר היום ניתן לשמוע רוחות של‬

‫שינוי‪ ,‬המנשבות מצדם של פוליטיקאים הקוראים לשנות את החוק‪.‬‬
‫לאחרונה העלה שר האוצר‪ ,‬ח"כ משה כחלון‪ ,‬הצעה לשנות את חוק הבחירות כך‪ ,‬שיום‬
‫הבחירות יהיה יום עבודה רגיל במשק‪ ,‬כאשר הלימודים בבתי הספר יתקיימו עד השעה‬
‫‪ .12:00‬הקלפיות ייפתחו בשעה ‪ 14:00‬במקום ב‪ 07:00-‬כפי שנהוג כיום‪ ,‬וההצבעה תיסגר‬

‫בחצות הלילה במקום ב‪.22:00-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ח"כ בני גנץ הכריז (בראיון שקיים בגל"צ בספטמבר ‪ )2019‬כי בכוונתו להניח על‬
‫שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול יום השבתון כיום חופש בתשלום‪ .‬מבדיקה שנערכה ע"י‬

‫העיתון גלובס במהלך יולי ‪ 2019‬עולה כי סיעות נוספות‪ ,‬כמו ש"ס‪ ,‬יהדות התורה ויתכן‬
‫שגם ישראל בתינו‪ ,‬תומכות בשינוי‪.‬‬

‫אחרית דבר‬
‫‪ .10‬סיכום ומסקנות‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל עולה כי אין חולק שקביעת יום השבתון כיום חופש בתשלום‪ ,‬כפי‬
‫שנחקק לפני למעלה מ‪ 65 -‬שנים‪ ,‬אינה מתאימה עוד למציאות בה אנו חיים כיום‪ .‬החוק‬
‫אינו משיג את מטרותיו והוא מטיל נטל כבד מאד על המעסיקים‪ ,‬שנאלצים לממן את‬
‫ההוצאות הכרוכות בישומו‪ .‬נטל זה‪ ,‬המהווה פגיעה בזכות הקניין של המעסיקים‪ ,‬רק‬
‫הולך וגובר לאור ריבוי מערכות הבחירות והתקצרות טווחי הזמן בין בחירות לבחירות‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬העיוותים שיש בחוק ובפרשנות שהוא מקבל ע"י בתי המשפט‪ ,‬שעה שגם מי‬
‫שאינם זכאים להצביע זוכים ביום חופשה בתשלום על חשבון המעסיקים‪ ,‬מלמד כי אין‬
‫בשבתון כדי להשפיע על שיעור ההשתתפות‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף להיעדר חובת הצבעה‪ ,‬מחייבים‬
‫את תיקונו באופן כזה שגם יחזק את הזיקה בין החוק ומטרותיו‪ ,‬ובנוסף יסיר את הנטל‪,‬‬
‫באופן מלא או חלקי‪ ,‬מגבם של המעסיקים‪.‬‬
‫מסקירת המצב במדינות שונות בעולם ניכר כי‪ ,‬פתרונות שונים קיימים ואפשריים‪ ,‬והם‬
‫מיושמים באופן מוצלח במדינות דמוקרטיות בעולם המערבי‪ ,‬כך שאין סיבה שמדינת‬
‫ישראל לא תצעד גם היא אל עבר השינוי המתבקש‪.‬‬
‫השינויים האפשריים נעים על ציר שתחילתו בביטול מוחלט של יום השבתון‪ ,‬דרך‬
‫פתרונות ביניים כמו‪ :‬קביעת יום שבתון חלקי‪ ,‬ביטול הזכות לתשלום למי שאינם זכאים‬
‫להצביע‪ ,‬מתן זכות לתשלום רק למי שהוכיחו את הצבעתם‪ ,‬תשלום רק בגין זמן מוגבל‬
‫שיאפשר יציאה להצבעה ועוד‪.‬‬
‫מבחינה משפטית ניתן לומר שסיכוייה של עתירה לבג"צ נמוכים עד קלושים‪ ,‬ואולם‪,‬‬
‫עתירה כזו יש בכוחה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בעיתוי של בחירות‬
‫שלישיות המתרגשות על החברה הישראלית תוך פחות משנה‪ ,‬ופעילות לוביסטית שתדחק‬
‫בחברי הכנסת לשנות את החוק באופן שיטיב עם המעסיקים‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שהגיע הזמן לשנות את החוק והעיתוי בו אנו נמצאים מייצר את התנאים‬
‫הטובים ביותר להצליח בכך‪.‬‬

‫*עו"ד מימון פאר‪ ,‬מתמחה במשפט מנהלי‪ .‬הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המדינה‬
‫מטעם אוניברסיטת חיפה‪ ,‬וכן תואר שני בלימודי משפט מטעם אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫(כל הזכויות שמורות)‬