חוות דעת
יום שבתון בבחירות ותשלום שכר לעובדים
סקירת המצב הקיים והצעות לשינוי
מאת :עו"ד מימון פאר*
.1מבוא -פתיח כללי.
יום הבחירות לכנסת קבוע בחוק יסוד הכנסת כיום שבתון שבו למעשה כל המשק שובת.
זאת ,למעט מספר תחומים שהוחרגו ע"י החוק.
המגבלה היחידה שהחוק קובע בעניין זה קשורה בוותק העובד במקום עבודתו.
החוק אינו קובע דבר ואינו יוצר התניה בין הזכות של העובד לבחור במימוש זכותו ליום
שבתון לבין חובתו ללכת ולהצביע ולמעשה מותיר את הבחירה ,תרתי משמע ,בידיו של
העובד.
כתוצאה מכך מוטלת על המעסיקים חובה לשלם לעובדים שבחרו לממש את
זכותם/חובתם ביום הבחירות את שכרם המלא ואילו עובדים שנדרשו לעבוד ,אם מכח
התחומים שהחוק החריג ,ואם מהסכמות שהושגו עם המעסיקים יזכו לכפל תשלום ביום
זה.
הבסיס החוקי:
.2סקירת החקיקה המסדירה.
הוראות החוק בעניין יום השבתון מתפרסות על מספר חוקים:
חוק יסוד :הכנסת .סעיף 10לחוק קובע כי" :יום הבחירות יהיה יום שבתון ,אך
שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם".
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] ,התשכ"ט( 1969-להלן" :חוק הבחירות לכנסת").
סעיף 71א לחוק זה מסמיך את ועדת הבחירות המרכזית לקבוע את סוגי השירותים
הציבוריים שיפעלו ביום הבחירות ,וזו לשון הסעיף" :לא יאוחר מהיום ה 45-שלפני יום
הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין
סעיף 10לחוק-יסוד :הכנסת ,ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר
הקביעה האמורה ,בדרך הנראית לה ,לא יאוחר מהיום ה 35-שלפני יום הבחירות".
סעיף 136לחוק הבחירות לכנסת קובע את הזכות לשכר ליום הבחירות ולפיו" :עובד
שעבד אצל מעסיק לפחות 14ימים רצופים סמוך ליום הבחירות ,וכן עובד שעבד
בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14ימים מתוך החודשיים שלפני
יום הבחירות ,ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות
אילולא שבת" .בכך קובע החוק את המגבלה היחידה והיא מתייחסת לוותק העובד
במקום העבודה.
משאין הבחנה בחוק בין הסוגים השונים של העובדים ,הרי שלא ניתן לשלול קיומה של
הזכות גם על עובדים שאינם בעלי זכות בחירה ,כגון :עובדים זרים ,עובדים תושבי
הרשות הפלשתינית או עובדים צעירים.
.3מטרות החקיקה.
המטרה המרכזית ,ואולי הבלעדית ,של קביעת יום הבחירות כיום שבתון היא לעודד את
ההצבעה ,ולאפשר השתתפות מרבית של האזרחים בהליך הדמוקרטי .כאשר האבות
המייסדים חוקקו את חוק הבחירות זו הייתה המטרה העיקרית ,שעמדה לנגד ענייהם.
ראוי גם לזכור כי הממשלות באותו זמן היו בעלות מאפיינים סוציאליסטיים ,ולצדן פעלה
הסתדרות כללית חזקה ,שדאגה לאינטרס של העובדים במשק .נשאלת השאלה :האם
בשנת 2019האסטרטגיה של הגדלת שיעור השתתפות בהצבעה באמצעות יום שבתון
עדיין עובדת?
המצב לאשרו כיום
מבחינת שיעורי ההצבעה לאורך השנים עולה כי יום השבתון במשק אינו משפיע בהכרח
על שיעור ההשתתפות בבחירות ,ומאז הבחירות לכנסת השש עשרה ( )2003צנח אחוז
ההצבעה אל מתחת ל ,70%והוא נע בין 63%ל( 69% -ראה טבלה למטה).
נראה ,שאחוזים דומים היו נרשמים גם ללא יום שבתון ,שכן בשנות החמישים ,עת נחקק
חוק יסוד :הכנסת היה קושי למצביעים להגיע בקלות אל הקלפיות ,ומקומות העבודה
היו נגישים פחות אל הקלפיות ,והיה היגיון הן בקביעת יום שבתון והן בקביעת סדרי
הפעילות של אמצעי התחבורה .היום ,שישים שנה אחרי ,חלו תמורות מרחיקות לכת
המאפשרות לשלב בין עבודה והצבעה גם מבלי לקבוע את יום הבחירות כיום שבתון.
בצד אחוזי ההצבעה ,שאינם מושפעים מיום השבתון ,ונמצאים בירידה ,תכיפות הבחירות
רק גדלה כל העת .על אף שסעיף 8לחוק יסוד :הכנסת קובע כי " :תקופת כהונתה של
הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה" ,ניתן לראות כי רק 10כנסות ,שהן פחות
ממחצית הכנסות שכיהנו ,השלימו 4שנים מלאות ,ואילו ב 20-השנים האחרונות ,מאז
הכנסת החמש עשרה רק שתי כנסות השלימו 4שנים .המשמעות היא יותר ימי בחירות
וכפועל יוצא יותר מעמסה על המעסיקים .אם ניקח בחשבון גם את התיקון לחוק
הרשויות המקומיות (בחירות) ,שקבע יום שבתון גם בבחירות לרשויות המקומיות ,הרי
שלא ניתן עוד להתעלם מהמעמסה הכספית הגדולה המוטלת על המעסיקים.
להלן טבלה הממחישה את התקופות בין בחירות לבחירות ואת אחוזי ההצבעה בכל אחת
ממערכות הבחירות מאז קום המדינה:
פער זמנים בין בחירות אחוז הצבעה תאריך הכנסת
הבחירות
19חודשים 86.9 25.01.1949 האסיפה המכוננת
4שנים 75.1 30.07.1951 הכנסת השנייה
82.8 26.07.1955 השלישית
4שנים ו 4-חודשים 81.6 03.11.1959 הרביעי
19חודשים 83 15.08.1961 החמישית
83 02.11.1965 השישית
4שנים וחודשיים 81.7 28.10.1969 השביעית
4שנים 78.6 31.12.1973 השמינית*
79.2 17.05.1977 התשיעית
4שנים וחודשיים 78.5 30.06.1981 העשירית
3שנים ו 5 -חודשים 78.8 23.07.1984 האחת עשרה
79.7 01.11.1988 השתיים עשרה
4שנים 77.4 23.06.1992 השלוש עשרה
3שנים 79.3 29.05.1996 הארבע עשרה**
4שנים ו 4חודשים 78.7 17.05.1999 החמש עשרה**
3שנים ו 7-חודשים 62.3 06.02.2001 בחירות ישירות
4שנים לראשות
3שנים 68.9 28.01.2003 ממשלה***
הכנסת לא התפזרה 63.5 28.03.2006 השש עשרה
64.7 10.02.2009 השבע עשרה
3שנים ו 8-חודשים 67.7 22.01.2013 השמונה עשרה
3שנים ו 2-חודשים 72.3 17.03.2015 התשע עשרה
68.4 09.04.2019 העשרים
3שנים 69.4 17.09.2019 העשרים ואחת
4שנים
שנתיים וחודשיים מרץ העשרים ושתיים
4שנים ?????2019 העשרים ושלוש
6חודשים
*הבחירות נדחו במעט עקב מלחמת יום הכיפורים. •
** הבחירות התקיימו בהצבעה בשני פתקים (פתק לראש ממשלה ופתק לרשימה). •
•
*** בחירות מיוחדות רק לראשות הממשלה מבלי שהכנסת התפזרה.
.4מהאמור לעיל ניתן לגזור שורה של עיוותים ובעיות אשר מעמיסות על מעסיקים
תשלומים .בתשלומים אלו יש פגיעה בזכויות קנייניות במעסיקים אשר יוצרות אצלם
חסרון כיס ונטל כלכלי כבד.
4.1תכיפות ימי בחירות -כאמור לעיל המחוקק סבר כי גם אם מדובר במעמסה על
המעסיקים הרי שמדובר באחת ל 4-שנים דבר שיכול להיחשב בבחינת מידתי ונסבל.
ואולם ,כפי שניתן לראות ,מרווחי הזמן בין בחירות לבחירות התקצרו מאד לאורך
השנים עד כדי תקופות בהן מתקיימות בחירות כל שנתיים ,ולשיא הגיעו הדברים
בשנה הנוכחית ,שנת ,2019שעה שהבחירות לכנסת התקיימו פעמיים באותה שנה.
4.2ירידה באחוז ההצבעה -כבר נאמר לעיל כי ליום השבתון אין השפעה על שיעור
ההשתתפות ,שכן מהנתונים ניכר כי חלה ירידה עם השנים עד כדי ירידה אל מתחת
ל – 70%הצבעה.
4.3תשלום למי שאינם בוחרים -הפרשנות הגורפת של החוק ,שקובע תשלום לכלל
העובדים ,יוצרת עיוותים כך שגם עובדים זרים ,שאינם בעלי זכות בחירה בישראל,
כמו גם עובדים מהרשות הפלשתינית ,מזרח ירושלים או עובדים צעירים זכאים
לקבל יום חופש בתשלום מלא ,שממומן כולו על חשבונם של המעסיקים.
4.4תשלום לבעלי זכות בחירה שאינם מממשים את זכותם -נתוני חברות התעופה
מראים כי רבים מהאזרחים מנצלים את יום השבתון לחופשה בחו"ל ,והם אינם
ממשים את זכותם להצביע .זאת ניתן ללמוד גם מאחוזי ההצבעה הנמוכים באופן
יחסי ,כך שמעל 30%מהאזרחים זוכים ליום חופש בתשלום ללא שום חובה ללכת
להצביע.
4.5פגיעה בזכות הקניין של המעסיקים -במצב דברים זה הפגיעה בזכות הקניין של
המעסיקים ,שהיא זכות חוקתית ,היא ישירה ולעיתים אנושה ,שכן הם ממנים
מכיסם את יום השבתון ,וככל שימים כאלה הולכים ומתרבים גוברת הפגיעה בכיסם
ובקניינם.
פתרונות מוצעים
.5פתרונות אפשריים.
לאור כל האמור לעיל ,ישנה חשיבות לערוך חשיבה מחדש על החוק ומטרותיו כפי שהוא
מנוסח היום על מנת להביא לביטולו הגמור או לחילופין לבצע בו שינויים שיקלו במעט
ויאזנו את הפגיעה בקניינם של המעסיקים.
5.1ביטול החקיקה – התוצאה הטובה ביותר עבור ציבור המעסיקים תהייה ביטול
מוחלט של יום השבתון ,וקביעתו כיום עבודה רגיל לכל דבר ועניין .ביום כזה ישלבו
המצביעים בין עבודה לבחירה דבר שקיים במדינות רבות בעולם ,ופועל בצורה טובה
ומוצלחת .כיום קיימת נגישות מלאה של מצביעים לקלפיות ,אמצעי התחבורה
טובים משהיו ,וכל אחד יוכל לממש את זכותו להצביע ואת חובתו לעבוד.
5.2זיקה בין הזכות לשבתון לחובה לבחור -תיקון חקיקה כזה יצור זיקה בין הזכות של
העובד לקבל יום חופש על חשבון המעסיק לבין החובה לממש את זכותו להצביע.
עובד שלא יציג בפני מעסיקו אישור מהקלפי ,שאכן מימש את זכותו ,לא יהיה זכאי
לתשלום בגין יום השבתון .כך מקובל לעשות כאשר עובד אינו מגיע לעבודה בשל
מחלה ,בשל ימי מילואים ,בגין ימי אבל וכיו"ב .גם עובד שמסיבות אידיאולוגיות
אינו מעוניין להצביע יוכל להטיל פתק לבן ולקבל אישור בגין כך.
5.3השתתפות המדינה בתשלומים -כיום נושאים המעסיקים בגפם את כל העלויות
שנובעות מהתשלומים שהם מחויבים לשלם בגין יום השבתון .בצד התיקון המוצע
בסעיף 5.2ניתן להוסיף השתתפות של המדינה בהוצאות המעסיק כפי שהדבר מקובל
בתשלום בגין ימי מילואים ,חופשת לידה וכיו"ב.
5.4תשלום רק למי שזכאי לבחור -יש היגיון רב בהגבלת הזכות לתשלום בגין יום שבתון
רק למי שזכאי לבחור והוא מופיע בספר הבוחרים .תיקון מעין זה יכול לעמוד בפני
עצמו והוא יכול להיות גם פועל יוצא של התיקון המוצע בסעיפים 5.2ו.5.3 -
5.5סנקציה כלפי מי שלא הצביע -ניתן להטיל סנקציה בצורת קנס על כל מי שלא יממש
את זכותו להצביע בבחירות ,ובאופן זה להגדיל את שיעור ההשתתפות .ואולם ,יש
לציין כי תיקון מעין זה ,אף אם ישפיע על שיעור ההצבעה ,לא יהיה בו כדי להפחית
את הפגיעה במעסיקים.
.6יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות.
עד שנת 2014התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ללא יום שבתון .בשנת
2014חוקקה הכנסת את תיקון 44לחוק התשע"ד 2014לחוק הרשויות המקומיות
(בחירות) לפיו יום הבחירות לרשויות המקומיות יחשב יום שבתון בתחומן של הרשויות
שהבחירות נערכות בהן .תיקון מס' 10התשע"ז – 2018לחוק המועצות האזוריות (מועד
בחירות כלליות) מחיל את יום השבתון גם על המועצות האזוריות וקובע כי הבחירות לכל
המועצות האזוריות יתקיימו במועד שבו נערכות הבחירות לרשויות המקומיות (החל
מהבחירות הצפויות להתקיים ב ,)30.10.2018-וכי יום הבחירות יהיה יום שבתון בתחומן
של המועצות האזוריות שהבחירות נערכות בהן ,על-פי הכללים שנקבעו לגבי הבחירות
לרשויות המקומיות .יצוין כי במקרה זה יום השבתון חל רק על מי שעובדים בתחומי
הרשות בה נערכות הבחירות ועל מי שזכאים לבחור באותה רשות.
מלשון החוק משתמע שגם עובדים זרים (כולל מטפלים סיעודיים) ופלסטינים המועסקים
במקום שבו מתקיימות בחירות לרשות המקומית זכאים לשבתון ,ואם עבדו באותו מקום
14ימים רצופים לפני כן יהיו זכאים לשכר עבור יום זה גם אם נעדרו מהעבודה.
מאידך ניתן להבין כי מי שאינו רשום בספר הבוחרים של אותה רשות או שמקום עבודתו
מחוץ לרשות אינו זכאי.
התיקונים לחוק (תיקון 44לחוק התשע"ד 2014לחוק הרשויות המקומיות ,ותיקון 10
התשע"ז – 2018לחוק המועצות האזוריות) מטילים מעמסה נוספת על המעסיקים
בישראל וקובעים להם מימון של יום שבתון נוסף על זה של הבחירות לכנסת.
יצוין כי ככל ונערך סיבוב שני ברשויות בהן לא הייתה הכרעה בסיבוב הראשון אין יום
שבתון.
סקירה השוואתית
.7מה קורה בעולם?
מדינות נאורות ודמוקרטיות ברחבי העולם (כדוגמת מדינת ישראל) מצאו דרכים מגוונות
לאפשר לאזרחים לממש את זכותם לבחור מבלי לקבוע יום שבתון .אמנם ,מדינות רבות
קובעות את יום הבחירות ביום המנוחה ,דבר שאינו אפשרי בישראל ,אך גם אם
מתעלמים מעובדה זו ניתן למצוא פתרונות ,שאת חלקם לכל הפחות ,ניתן ליישם גם
בישראל.
דוגמאות על קצה מזלג
אסטוניה .היא המדינה הראשונה שאפשרה לאזרחיה להצביע בבחירות באמצעות
האינטרנט (החל משנת .)2007בנוסף ,אזרחיה ,ששוהים או מתגוררים מחוץ למדינה
רשאים להצביע באמצעות הדואר .שיעור ההצבעה באסטוניה יציב בשנים האחרונות
ועומד על 61%המגלם עליה קלה מאז הותרו אמצעי ההצבעה האלקטרוניים.
אוסטרליה .יום הבחירות מתקיים ביום המנוחה השבועי וחלה חובת הצבעה .בתנאים
מסוימים ניתן להצביע בדואר .התוצאה :למעלה מ 90%-הצבעה ומוטלים קנסות על מי
שלא מצביע.
בריטניה .אין יום שבתון כלל וההחלטה אם לשלם לעובד בגין היעדרות לצורך הצבעה
נתונה בידי המעסיק .במקרים מסוימים (נכות או מחלה) ניתן להצביע באמצעות הדואר
או באמצעות אדם אחר.
ארה"ב .החוק הפדרלי מותיר את ההסדרה בידי המדינה ( .)Stateמדינות מסוימות
הכריזו על יום הבחירות כיום שבתון ,אך לא תמיד באופן מלא ,בחלק מהמדינות רשאי
העובד לצאת מהעבודה לשם הצבעה ולקבל בגין כך תשלום (בניו יורק למשך שלוש שעות
ובקליפורניה למשך שעתיים) .כך סופג המעסיק חלק מהעלות אך אין אובדן של יום
עבודה מלא .במדינות אחרות נקבע שחובה לשחרר את העובד להצביע אך ללא תשלום
שכר ,ויש מדינות שאף ניתן להצביע באמצעות הדואר (וושינגטון).
גרמניה .הבחירות מתקיימות ביום ראשון והחל משנת 2018ניתן להצביע גם באמצעות
הדואר.
איטליה .הבחירות מתקיימות ביום המנוחה.
סיכום חוות הדעת בדבר סיכויי העתירה בבג"צ
.8סיכויי העתירה בבג"צ.
הרכב של שלושה שופטים שדן בעתירה דומה שהוגשה בשנת ( 2014בהליך 8940/14
אדוונס פאוור טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל) קבע כי "העתירה מציפה נושאים בעלי
חשיבות ציבורית ,ומעלה שאלה חוקתית לכאורה" .למרות זאת דחה ההרכב בראשות
כבוד הנשיאה ,כתוארה אז ,מרים נאור והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית ,את העתירה
על הסף ,וקבע כי לאור העובדה שיום השבתון והזכאות לשכר עבודה קבועים בחקיקה
ראשית ,שנחקקה 64שנים טרם הגשת העתירה ,הרי שבג"צ אינו רואה מקום להתערב,
והפנה את העותרים אל הרשות המחוקקת.
מכאן ,שסיכויי העתירה להתקבל נמוכים עד קלושים .יחד עם זאת ,יש לציין כי מאז
הגשת העתירה השתנו הנסיבות ,והבחירות התכופות שהתרגשו על החברה בישראל בשנת
,2019עם סיכויים גבוהים למערכת בחירות נוספת במרץ ,2020מעצימים את חוסר
המידתיות שבחוק ובפגיעה ההולכת וגוברת בזכות הקניין.
עניין ,שאמנם הוזכר בעתירה אך לא עלה כטיעון ולא זכה להתייחסות רצינית הוא תיקון
בחוק שנעשה עת שונה המונח "מעביד" במונח "מעסיק" .עניין זה שהוא טכני בעיקרו
יכול לשרת את העותרים שיכולים לטעון כי מאחר והחוק שונה הרי ששמירת הדינים
אינה חלה עליו ,ועל בית המשפט לפרשו לאור העקרונות של חוק יסוד :כבוד האדם
וחירותו .יאמר מיד ,כי גם טיעון זה הוא דחוק בשל העובדה כי התיקון הוא טכני ולא
מהותי.
מבט על הסוגיה והשלכות עתידיות אפשריות
.9מטרות נלוות לעתירה.
לעתירה מעין זו ,גם אם סיכוייה להתקבל נמוכים ,יש פוטנציאל להוות גורם מדרבן
להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי ומאמץ לוביסטי לגייס תמיכה בקרב חברי הכנסת
על מנת שיערכו שינוי בחוק עוד טרם הבחירות הבאות .כבר היום ניתן לשמוע רוחות של
שינוי ,המנשבות מצדם של פוליטיקאים הקוראים לשנות את החוק.
לאחרונה העלה שר האוצר ,ח"כ משה כחלון ,הצעה לשנות את חוק הבחירות כך ,שיום
הבחירות יהיה יום עבודה רגיל במשק ,כאשר הלימודים בבתי הספר יתקיימו עד השעה
.12:00הקלפיות ייפתחו בשעה 14:00במקום ב 07:00-כפי שנהוג כיום ,וההצבעה תיסגר
בחצות הלילה במקום ב.22:00-
בנוסף ,ח"כ בני גנץ הכריז (בראיון שקיים בגל"צ בספטמבר )2019כי בכוונתו להניח על
שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול יום השבתון כיום חופש בתשלום .מבדיקה שנערכה ע"י
העיתון גלובס במהלך יולי 2019עולה כי סיעות נוספות ,כמו ש"ס ,יהדות התורה ויתכן
שגם ישראל בתינו ,תומכות בשינוי.
אחרית דבר
.10סיכום ומסקנות.
מכל האמור לעיל עולה כי אין חולק שקביעת יום השבתון כיום חופש בתשלום ,כפי
שנחקק לפני למעלה מ 65 -שנים ,אינה מתאימה עוד למציאות בה אנו חיים כיום .החוק
אינו משיג את מטרותיו והוא מטיל נטל כבד מאד על המעסיקים ,שנאלצים לממן את
ההוצאות הכרוכות בישומו .נטל זה ,המהווה פגיעה בזכות הקניין של המעסיקים ,רק
הולך וגובר לאור ריבוי מערכות הבחירות והתקצרות טווחי הזמן בין בחירות לבחירות.
נוסף לכך ,העיוותים שיש בחוק ובפרשנות שהוא מקבל ע"י בתי המשפט ,שעה שגם מי
שאינם זכאים להצביע זוכים ביום חופשה בתשלום על חשבון המעסיקים ,מלמד כי אין
בשבתון כדי להשפיע על שיעור ההשתתפות .זאת ,בנוסף להיעדר חובת הצבעה ,מחייבים
את תיקונו באופן כזה שגם יחזק את הזיקה בין החוק ומטרותיו ,ובנוסף יסיר את הנטל,
באופן מלא או חלקי ,מגבם של המעסיקים.
מסקירת המצב במדינות שונות בעולם ניכר כי ,פתרונות שונים קיימים ואפשריים ,והם
מיושמים באופן מוצלח במדינות דמוקרטיות בעולם המערבי ,כך שאין סיבה שמדינת
ישראל לא תצעד גם היא אל עבר השינוי המתבקש.
השינויים האפשריים נעים על ציר שתחילתו בביטול מוחלט של יום השבתון ,דרך
פתרונות ביניים כמו :קביעת יום שבתון חלקי ,ביטול הזכות לתשלום למי שאינם זכאים
להצביע ,מתן זכות לתשלום רק למי שהוכיחו את הצבעתם ,תשלום רק בגין זמן מוגבל
שיאפשר יציאה להצבעה ועוד.
מבחינה משפטית ניתן לומר שסיכוייה של עתירה לבג"צ נמוכים עד קלושים ,ואולם,
עתירה כזו יש בכוחה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בעיתוי של בחירות
שלישיות המתרגשות על החברה הישראלית תוך פחות משנה ,ופעילות לוביסטית שתדחק
בחברי הכנסת לשנות את החוק באופן שיטיב עם המעסיקים.
אין ספק ,שהגיע הזמן לשנות את החוק והעיתוי בו אנו נמצאים מייצר את התנאים
הטובים ביותר להצליח בכך.
*עו"ד מימון פאר ,מתמחה במשפט מנהלי .הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המדינה
מטעם אוניברסיטת חיפה ,וכן תואר שני בלימודי משפט מטעם אוניברסיטת בר אילן.
(כל הזכויות שמורות)