העלון השבועי לשולחן השבת ּמִ ש ּ ְ נַ ת הַ תֹו רָ ה ׁ ו ֹ ּמִ ש ּ ְ נַ ת הַ ת ׁ לך לך עש“ק ז‘ מרחשון התשפ“ה בס“ד משולחנו של אב“ד הרה“ג הדיין המצויין מו“ר רבי שמעיה אליהו טהבש שליט“א תורת צדקה וחסד פנינים לפרשת השבוע לעשות באותם הדברים איזה דמיון לקערה גדולה ועי“כ קם ועמד ולקח קערה גדולה של הבשר מלפני האשה והבנים ואחז אותה בידו כדי לדמות בה איזה דבר אשר מזכיר באותה המעשה וכיון שאחזה בידו ודבר בה איזה דברים של אותה מעשה אז הניחה לפניו וממילא אכל בשר ממנה כי בושה להם להסירה מלפניו ולהחזירה למקומה, הנה ”ואעשך לגוי גדול ואברכה מברכיך וגו‘ והיה ברכה“ )י“ב, ב‘( )נפלאים מעשיך( כמה מסכן אותו עשיר בהתנהגותו כזאת וכזאת. נאמר במשנה )אבות פ“א מ“ב(, על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים שלושת עמודי עולם אלה הם כנגד שלשת האבות אברהם היה גמילות חסד יצחק עבודה שהקריב עצמו קרבן לה‘ יעקב התורה שהרי היה איש תם יושב אהלים )בראשית כ“ה, כ“ז(, באהלי תורה בדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח תתמעטנה התורה והעבודה ולא יגאלו ישראל אלא בזכות צדקה וגמילות חסדים כמו שאמר הכתוב ”ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה“ )ישעיה א‘, כ“ז(, וזהו הרמז בדברי רש“י בך חותמין חתימת הגלות כלומר סיומה תהיה רק בך בגלל מידת גמילות חסד שבך ”ואגדלה שמך“ )י“ב, ב‘( )אהל תורה( שכן לדאבון הלב תהיינה התורה והעבודה במידה מועטת ביותר. הנה איתא בגמ‘ )ב“ק צ“ו(, מטבע של אברהם אבינו בחור ובתולה מצד זה זקן וזקנה מצד זה כי על פי רוב אין התנהגות העשיר שוה בימי הבחרות לימי הזקנה כי בימי הזקנה אינו להוט כל כך אחר ממון ומפזר יותר לצדקה ונקל לו להפרד מן המטבע אבל באברהם היה שוה בדרכו דרך החסד הן בימי הבחרות והן בימי זקנה לפזר המטבע. ”וילך למסעיו“ )י“ג, ג‘( )מקרא מפורש( פירש רש“י בחזרתו פרע הקפותיו, כי ברדתו למצרים נתרושש ולא היה יכול לגמול חסד וצדקה במלואו וטובו כדרכו אך בעלותו לארץ ישראל נאמר )בראשית י“ג, ב‘(, ”ואברם כבד מאוד במקנה“ וגו‘, אז חזר למדתו וגמל חסד במלואו וטובו כדרכו וידוע כי ”ה‘ צלך“ )תהלים קכ“א, ה‘(, ועל כן פעל בזה שיתנהג ה‘ יתברך במדת חסד לכל באי עולם במלואו וטובו וידוע כי שם של חסד הוא אל זוה“ק )ח“ג דל“א ע“א(, ואל“ף למ“ד במילואם עולה כמנין ’הקף‘ )שעה“כ ענין סוכות דרוש ח‘(, וזה שרימז שחזרתו פרע ”ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון“ )י“ד, י“ח( )ייטב לב( הקפותיו ר“ל בחינת שם של חסד במלואו העולה הקף והבן כי נכון הוא. יש לפרש על פי מה שאיתא בגמ‘ )יומא ע“א(, דהרוצה לנסך יין על גבי מזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין ואמרו )חגיגה כ“ז(, שולחנו של אדם מכפר אם השלחן לפני ה‘ ותלמידי חכמים מסובין בו וכיון שזה כקרבן ונסכים ממילא הבעל הבית הוא כהן וזה שאמר ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין לפני אברהם ושומרי מצותיו ומי לנו ”אל תירא אברם שכרך הרבה מאד“ )ט“ו, א‘( )תורת משה להחת“ס( תלמיד חכם גדול מאברהם וממילא נעשה זה כקרבן ונסכו והוא נעשה כהן לאל עליון. שכרך שלא די שלא התמעטו זכיותיך בשביל מה שהצלתיך אבל עם זה יש שכר לפעולתך זאת שגמלת חסד לאחיך וזולתו להציל גזולים מיד עושקים הרבה בעולם הזה מאד לחיי עולם כאמרם )פאה פ“א מ“א(, דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא מהם גמילות חסדים. ”וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם“ )ט“ו, י“א( )ספורנו( בתרגום יונתן בן עוזיאל, פירש, ונחתו אומיא הנון מדמין לעופא מסאבא למבזז נכסיהון דישראל והות זכותיה דאברם מגנא עליהון. ויתכן לבאר על פי מה שאמרו בגמ‘ )ב“ב י‘( דמה שנותנים לצדקה מציל שלא יבזזו אומות העולם, עי“ש, ולפי“ז יתבאר דברי התרגום יונתן, דזכותיה דאברהם היינו מדת החסד מצלת נכסיהם של ישראל מאומות ”המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך“ )י“ז, י“ג( )עטרת שלום( העולם. בודאי השכל נותן שמחוייבים לרחם על העניים אחרי שכל ישראל אחים ורעים בני אב אחד וכמו שכתוב רק שהיצה“ר מסמא את העיניים ומקשה ומאטים הלב ומקשה העורף )מראה יחזקאל פרשת צו( המול ימול מקנת כסף שגם על הממון יש ערלה. ”ויאמר ה‘ אל אברם לך לך“ )י“ב, א‘( נראה לפרש בדרך צחות כי יש בימינו הרבה אנשים שאינם רוצים להחזיק ישוב ארץ ישראל לשלוח מעות לארץ הקודש באמרם כי עניי עירך קודמין וגם נותנים הצדקה לקרוביהם העניים שיש להם ועל ידי זה אנשי ארץ ישראל דוויים ומדולדלים שואלים ללחם ואין, וזה נרמז בכאן איך להחזיק ישוב ארץ ישראל כי לך לך עולה מאה רומז לצדקה על דרך אמרם ז“ל נתן תתן אפילו מאה פעמים )ספרי דברים פיסקה קי“ז(, והיינו שתתן צדקה, ולך לך מארצך וממולדתך רומז שלא תאמר הלא עניי עירך ומקום מולדתך קודמין או מבית אביך שטוב לך לתת הצדקה לקרובים שהמה מבית אביך, רק אל הארץ אשר אראך שהוא ארץ ישראל לשם תראה לשלוח הצדקה ולאשר לך לך רומז לצדקה, ובצדקה נאמר ולא ירע לבבך )דברים ט“ו, י‘(, כי יש בני אדם שאף שנותנים עם כל זאת אינם נותנים בטוב לב ליהנות מהמצוה בשעת מעשה על כן פירש רש“י ז“ל כאן להנאתך ולטובתך שתתן באופן כזה שתהיה לך הנאה בשעת הנתינה והנה על ידי מצות צדקה נמשך רפואה שלימה כמו שנאמר ”וצדקה תציל ממות“ )משלי י‘, ב‘(, וזה לך לך מארצ“ך וממולדת“ך ומבי“ת אביך, היינו אם תקח מספר ל“ך ל“ך מן מספר אר“ץ מל“ד בי“ת ישאר מספר רפוא“ה שלימ“ה והיינו שעל ידי הצדקה יומשך רפואה שלימה, ולאשר נרמז בכאן מצות צדקה ניחא דברי הזוה“ק שפתח ר“א על קרא לך לך בפסוק )ישעיהו מ“ו, י“ב(, שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, זוה“ק )ח“א דע“ו(, היינו שאינם יודעים איך לקיים מצות צדקה יען כי בתיבת לך לך רומז לצדקה כנ“ל, על כן פתח ר“א קרא במצות צדקה. ”לך לך“ )י“ב, א‘( )עטרת ישועה( פירש“י לך לך כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם נראה לי דשני הפירושים שייכי להדדי על פי מה שפירש בישמח משה )פר‘ לך ד“ה ויוצא(, הא דכתיב והאמין בה‘ ויחשבה לו צדקה )בראשית ט“ו, ו‘(, היינו כי אברהם אבינו כל זמן שלא היה לו הבטחה שיהיה לו זרע לא היה חשיבות לצדקה אשר עשה כי טרם יעזוב לאחרים חילו נתן בחייו צדקה, אבל כאשר נתבשר מהקב“ה שיהיה לו זרע והאמין באמונה שלימה משעה זאת נתחשב הצדקה. ודפח“ח. והנה אברהם אבינו ע“ה היה עמוד גמילות חסדים כידוע וזה היה טבעו שיצא שמו בעולם ונתפרסם על ידי צדקה וחסד שעשה בעולם, אבל כל זה לאחר שזכה לבנים נתחשב הגמילות חסדים, וזהו שכתב רש“י כאן אי אתה זוכה לבנים אבל שם תזכה לבנים ועל ידי זה אודיע טבעך בעולם. ”ואברכך ואגדלה שמך“ )י“ב, ב‘( )דעת סופר( חז“ל דרשו על פסוק זה ואברכך בממון ואגדלה שמך דהנה עני שנתעשר ומפזר לצדקה שמו נתגדל כי מי ידע ממנו עד כה אבל הקמצן לא רק ששמו אינו מתגדל אבל עוד שמו לקללה תחת אשר עד כה בעניותו לא היה מי אשר יהיה לו טענה עליו וזה ברכת אברהם ואברכך בממון ועל ידי זה שמך יתגדל כי נתברך במדת החסד )מקרא מפורש( וכענין זה מספרים מעשה באחד עשיר וקמצן שהיה שלחנו גדול ורחב הרבה ועל עצמו ועל אשתו ובניו לא היה צר עין והיה ממלא שולחנו מפת וכמה קערות של מיני תבשילין של בשר אך כשהיה מזדמן אצלו אורח באיזה הכרח היה יושב הוא והאורח בצד אחד אל השולחן ואשתו ובניו מצי השני שכנגדו והיה מניח בל מיני תבשילין של בשר בצד שכנגד לפני אשתו ובניו אך לפניו ולפני האורח היה מניח קערות תבשילין של ירקות ופול בלא בשר וכן פת לא יניח אלא שני פרוסות לפני האורח ולפניו אבל בצד שכנגדן לפני אשתו ובניו מניח פת הרבה בשופע וכונתו בזה כדי שהאורח לא יאכל אלא פרוסה קטנה של פת ותבשיל של ירקות ופול בלבד כי מחמת שהשלחן רחב הרבה אי אפשר לאורח להושיט ידו מצידו לצד הב‘ של האשה ובנים ליקח משם חתיכת בשר או פת כי צריך אז לעמוד מלא קומתו ולהשתטח על השלחן עד שתגיע ידו לשם וכזאת יבוש האורח לעשות, הנה פעם אחת נזרמן אצלו אורח פיקח מה עשה אותו אורה אחר שאכל פרוסת הפת הקטנה שיש לפניו התחיל לספר לבעה“ב מעשה פלאות אשר השומע לא יאמין שכך נעשה בעולם ויאמר לו הבעה“ב איני מאמין לדברים אלה כי זה הוא דבר פלא ועשה האורח עצמו כאלו הוא מתכעס על אשר לא האמין לדבריו ורצה לתת אומן לדבריו בשבועה ויעמוד על רגליו ויחטוף ככר שלם מלפני האשה והבנים שהם בצד השני וישבע בפת ההוא שבידו שהדברים שסיפר הם אמת שכן דרכן של בני אדם להשבע בלחם ודגן וכיוצא ממחיית הבריות וכיון שלקח הככר בידו להשבע בו הניחו לפניו ולא החזירו למקומו ואז אכל ממנו, אח“כ סיפר מעשה אחרת וגלגל בה דברים שהוצרך העלון השבועי יוצא בחסות ”פיצוחי זריפה“ יד חרוצים 23 תלפיות, ירושלים ניתן להשיג את כל סוגי הפיצוחים והתבלינים גליון 39 העלון השבועי יוצא בחסות רחוב עם ועולמו 3 ,ירושלים. טלפון: 7037171-074
הלכות ציצית סימן י“א סעיפים ז‘-ח‘ סעיף ז‘ חוטין שאולין הלואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי א. מקור הדין מדברי הנמוקי יוסף )ה“ק י“ב ב‘(, דכתב, וחוטין שאולים כשרה דמסתמא על דעת הלואה הוא והוא קנהו ואפי‘ לכתחילה. וכ“כ בעטור )שער א‘ ח“ב(, וחוטין שאולין הלוואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי. ב. הגונב טלית או ציצית מחבירו דרך שחוק והיתול, על מנת להקניט חבירו, ובדעתו להחזירו לבעליו לאחר זמן, מכל מקום אינו יוצא בו ידי חובת ציצית, ואסור לו לברך עליו )שו“ת שואל ומשיב מהדו“ק ח“א סי‘ קמ“ג(. ג. ועוד נכון לדעת כי לדברי המנחת חינוך )מצוה שכ“ה( הלובש ציצית גזולים לא די שלא קיים המצוה אלא הרי הוא כאילו לובש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית. ד. כתב במ“ב )סקכ“ז(: נראה פשוט דהוא הדין אם לקח ציצית בהקפה והמוכר עייל ונפיק אזוזי, וזה אינו רוצה לשלם לו, דמדינא אינם שלו וכו‘, ולא יצא מן הדין בהציצית. ה. ו‘אינו רוצה לשלם לו‘, אין הכוונה שאין בדעתו כלל לשלם לו לעולם, דאז הוא גנב במוצהר, ואפילו בלא שהתובע עייל ונפיק אזוזי הרי גזל גמור בידו, אלא הכוונה שאינו רוצה לשלם לו עכשיו, כי אין לו עתה בידו מעות ודוחהו בלך ושוב )פתחי חושן הל‘ גניבה ואונאה פ“ו סקי“ז(. ו. יש הכותבים שאם ידוע דרך הסוחרים שלא יטלו ממנו בחזרה את מה שקנה אלא ימתינו על המעות משך זמן, הרי ציצית אלו בכלל ’לכם‘ וכשרים הם מדינא למצוה )ערוה“ש סעיף כ“ב(. ז. וכבר ציין בביה“ל )ד“ה מצמר( בשם המחנה אפרים )הל‘ קנין ומשיכה סימן ג‘( שהמדקדקים במעשיהם משלמים עבור הציצית בשעת הקניה ואין קונים בהקפה, ככל שאר המצוות שכתיב בהם ’לכם‘ )מצה, ארבעה מינים וכו‘( שמהדרים שיהיה קנוי אצלם בקנין דאורייתא שהוא ’קנין כסף‘ ולא די בקנין משיכה. סעיף ח‘ המשתחוה לבהמה, צמרה פסול לציצית. המשתחוה לפשתן נטוע, כשר לציצית, שהרי נשתנה א. מקור הדין, ע“ז )מ“ז ע“א(. המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת תכלת דמאי אי תכלת לכהנים היינו בעיא דרמי בר חמא ואי תכלת לציצית היינו בעיא דר“ל אין ה“נ דלא הוה למיבעי ליה והאי דקא בעי ליה הא משום דאיכא מילי אחרנייתא צמרה מהו לתכלת קרניה מהו לחצוצרות שוקיה מהו לחלילין בני מעיה מהו לפארות אליבא דמ“ד עיקר שירה בכלי לא תיבעי לך דודאי אסיר כי תיבעי לך אליבא דמ“ד עיקר שירה בפה בסומי קלא בעלמא הוא ומייתינן או דלמא אפילו הכי אסיר תיקו. וברמב“ם )פ“א הי“א( מההיא פסק, המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית אבל המשתחוה לפשתן הנטוע הרי זה כשר שהרי נשתנה. ב. וכתב במשנה ברורה )ס“ק ל“ו(, עיין בסימן תקפ“ו במ“א ס“ק ו‘, דמסיק דלפי דעת המחבר שם האי פסול אינו רק לכתחלה משום דמאיס אבל בדיעבד יצא וכן כתב הגר“א בסימן זה דלענין דיעבד במחלוקת שנויה. ג. ואף דדבר הנעבד אינו אסור אלא לקרבן אבל להדיוט שרי מ“מ אסור למצות ציצית הואיל וצרכי גבוה הוא מאיס כלפי גבוה הואיל דלא אישתני כ“כ דעדיין חזותיה עליו ונראה שהוא צמר משא“כ במשתחוה לפשתן נטוע דהוי כעץ וכיון שעשאו חוטין מראהו הראשון חלף והלך לו. עימוד ועיצוב: ”דליתני“ 4499016-054 com.hotmail@dalsat המשתחוה לבהמה האם צמרה פסול לציצית? ראינו בש“ע שהמשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית. וכן כתב הטור, המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית. עכ“ל. והקשה הרב כפות תמרים )סוכה ל“א ע“ב ד“ה וק“ל(, דהאי בעיא הוא בגמרא )ע“ז מ“ז ע“א(, בעי רב פפא המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת, ואמרו שם, דאי האי תכלת הוא לציצית היינו בעיא דריש לקיש, כלומר לישנא קמא, דבעי ריש לקיש אם יש איסור נעבד לגבי מצוה כמו לגבי גבוה, או דילמא מצוה כהדיוט דמיא, ומאי דשרי להדיוט שרי למצוה או לא, ולא איפשיטא, ופסקה הטור לחומרא, וצ“ע אם כן מאי שנא משופר ולולב של ע“ז דיוצא בדיעבד. עי“ש. ויש ליישב דהתם בשופר ולולב של ע“ז של עכו“ם שאינה אשרה בדיעבד יוצא, כמימרא דרבא בר“פ לולב הגזול )סוכה ל“א ע“ב(, מטעמא שאינו מכוין לזכות בה כמ“ש הרב המגיד ז“ל בפ“ח מהלכות לולב )הלכה א‘(, ובהלכות שופר )פ“א ה“ג(, ואינו יוצא י“ח מצותו אלא בשמיעת הקול ובנגיעת הלולב, מה שאין כן באשרה דאפילו בדיעבד אינו יוצא כמ“ש הרב המגיד ז“ל שם. ברם הציצית דבעינן ”להם“ )במדבר ט“ו, ל“ח( משלהם, ובציצית עצמו שמניחו בבגדו הוא יוצא, התם ודאי יש לפסול אפילו בדיעבד, דתיקו דאורייתא לחומרא, ולא דמי לשופר ולולב דלא קא זכי בהו, ובציצית זכי ואיהו גופיה הוא המצוה, ולא קשיא מידי. משנת הלכה אורח חיים פלפולא חריפתא הלימוד לעילוי נשמת: ה“ה ראובן בן מטילדא ז“ל, ה“ה משה בן אלוירה ז“ל, ה“ה שרה נינה בת נאזלי זצ“ל, ה“ה יוסף בן רוזה ז“ל, ה“ה ניסים בן סולטנה ז“ל, ה“ה ויקטוריה וידה בת שרה ז“ל, ה“ה אליאס בן ג‘ורג‘יה ז“ל, ה“ה סוהם שושנה בת סלימה ז“ל, ר‘ ברק בן דבורה ז“ל. ר‘ עובדיה יוסף ב“ר יעקב זצ“ל. ר‘ שמחה זעליג ב“ר דובער ריגר הי“ד זצ“ל. ר‘ נח צבי ב“ר ראובן דב שטינמן הי“ד זצ“ל. ר‘ קלונימוס קלמן שפירא ב“ר אלימלך הי“ד זצ“ל. ת.נ.צ.ב.ה העלון יוצא לאור בחסותם האדיבה של: ה“ה יוסף עובדיה ומשפחתו הי“ו ה“ה בנימין חנן לוי ומשפחתו הי“ו ה“ה החפץ בעילום שמו הי“ו ה“ה שלמה מאראשלי ומשפחתו הי“ו ה“ה סאמי שרון ומשפחתו הי“ו ה“ה אליהו בן אלגרה הי“ו לזיווג הגון מהרה ה“ה יעל דלי‘ה בת אביבה הי“ו להצלחה ה“ה אסתר בת אילנה לוי הי“ו לזיווג הגון מהרה ה“ה שלמה רפאל בן רוזי הי“ו לזיווג הגון מהרה ____________ להצלחתם. ימלא השם משאלות לבם לטובה ולברכה. אמן. להנצחות והקדשות בטל‘: 7121243-052 זכרון נצח בהיכל ה‘ להפצת העלון באיזור מגוריך התקשר: 7121243-052 במייל: com.gmail@mahnh1111 .לתגובות ולקבלת הגליון נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת העלון העברה בביט: 0546143338 ולציין עבור העלון השבועי דרושים מפיצים לעלון בכל חלקי הארץ לפרטים: % לכולל יום שישי שבת דרושים תרומות להחזקת % 7121243-052 אברכים. עלות החזקת אברך לחודש 200 ₪ ניתן להקדיש את הלימוד ולהעביר שמות לברכה. % לפרטים: 7121243-052 ”עץ חיים היא למחזיקים בה“ הספרים ”משנת הלכה“? מעוניין להיות שותף או מנוי בהוצאת סדרת פנה עוד היום לטלפון: 7121243-052 מייל: com.gmail@mahnh1111 ותזכה לברכה וכן להשתתפות בהגרלה פרטים בהמשך בס“ד