אדריכלות כאדפטציה לחיים בעשן פיזי

‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה לאמנויות‬
‫בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר‬
‫מספר הקורס ‪0881521101‬‬

‫אדריכלות כאדפטציה‬
‫לחיים בעשן פיזי‬

‫מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬
‫ת"ז‪205949787 :‬‬

‫תאריך הגשה‪20/1/2022 :‬‬
‫לידי‪ :‬ד"ר פאתנה אבריק זבידאת‬

‫ד"ר רועי קוזלובסקי‬
‫גב' דפנה מתוק‬

‫סמסטר חורף‪ ,‬תשפ"ב‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫תוכן עניינים‬

‫אבסטרקט‪ ..................................................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫מבוא‪ ..........................................................................................................................‬עמ' ‪4‬‬

‫פרק ראשון‪ :‬כוחה של מערכת סגורה‬
‫א‪ .‬התגבשות עידן האקלים החדש ‪ ...................................................................‬עמ' ‪5‬‬
‫ב‪ .‬ייצוג כוח השליטה על המערכת‪ ................................................................‬עמ' ‪5-6‬‬

‫פרק שני‪ :‬קונסטרוקטיביזם לצורות א‪-‬רגולריות‬
‫א‪ .‬תפיסה תודעתית לרוח החומר בשדות היצירה ‪ ..........................................‬עמ' ‪7-8‬‬
‫ב‪ .‬שינוי סדרים בכדור הארץ בעת הנוכחית‪ ....................................................‬עמ' ‪8-9‬‬
‫הפרויקט‪...............................................................................................................‬עמ' ‪10-14‬‬
‫ביבליוגרפיה‪ ..............................................................................................................‬עמ' ‪15‬‬
‫נספחים‪ ................................................................................................................‬עמ' ‪16-19‬‬

‫‪2‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫אבסטרקט‬

‫רתימת כוחות הטבע לחיקו של המין האנושי היא דרך הפעולה הייחודית של האדם להבדיל‬
‫עצמו במערכת החיים המתקיימת בין כדור הארץ לסך המרכיבים המונעים בעזרתו‪ .‬היציאה אל‬
‫מחקר העוסק בבחינת תוצאותיה של פעולה זו‪ ,‬נבע מספק‪ .‬שליטת האדם בכוחות הטבע ומיקסום‬
‫כוחו הנבנה במרוצת הזמן הגיע אל מידת רתיחה שהיא גם נקודת אל חזור‪ ,‬עבור האנושות‪ .‬כותרת‬
‫משבר האקלים ממתגת בכוללנות תופעה ספציפית וברורה‪ ,‬זאת משום שניצב מול המין האנושי‬
‫משבר קיום חיים בתנאי האקלים המוכרים לו‪ .‬מידת האחריות בנקודת אל חזור שכזו משמעותה‬
‫שינוי יסודות התפיסה והתודעה של האדם את כוחו‪ ,‬עליונותו ומעמדו ביחס לצורות החיים‬
‫והחומרים המוכרים לו בעידן המודרני‪ .‬ממידת הספק עלו התהיות‪ ,‬האם ניתן למתוח את גבולות‬
‫החומר מעל לתפיסות המוכרות כיום‪ ,‬האם ניתן לשלב חומרי לוואי באופן שיטיב עם מערכת השמש‬
‫ובפרט עם כדור הארץ‪ .‬הטלת ספק בדרכי השימוש‪ ,‬החל משלב הייצור הראשוני בו נשכחים תוצרי‬
‫הלוואי המופקים בתהליך היצירה של עליונות האדם ועד התוצר הסופי הם שהובילו לבחינת‬
‫המציאות ‪ -‬בה משבר האקלים מקורו בזיהום אוויר‪ .‬כך התגבש הרצון להגמיש את חוקי התודעה‬
‫בתפיסת עשן כחומר גלם ראשי לצד כלי תכנון אדריכליים‪ ,‬על מנת להתמודד עם משבר קיום החיים‬

‫הנובע מנוכחות קבועה של גזים מזהמים ובלתי נראים‪.‬‬
‫מסקנות החקירה הובילו לאסטרטגיה חדשה לגבי תכנון המרחב הסמוך לתחנת הכוח אורות‬
‫רבין כחלק מתכנית חד' ‪ .2020‬הגברת המודעות לזיהום האוויר ע"י עצירת פעילות הארובה כקו‬
‫מבט ראשון מצביע על התקדמות בטיפול בעיית זיהום האוויר‪ .‬הפרויקט משלב את פליטת הארובות‬
‫בו‪ .‬מפלטר אותו בעזרת טכנולוגיה קיימת של חברת ‪ Carbon Engineering‬ומציג את יכולתה של‬
‫האדריכלות להיות גורם מרכזי בתפיסת הציבור את ההתחממות הגלובלית‪ .‬השימוש בפליטת‬
‫הארובות כחומר גלם מנחה פרוגרמה‪ ,‬עיצוב ותכנון מציג תכנון עתידי‪ .‬שינוי צורת החיים הנוכחית‬
‫אינה אפשרית וחובת העשייה קיימת עקב החרפת המצב‪ .‬לכן המסקנה העיקרית היא שיש להנגיש‬
‫לציבור בדרך נכונה את הבעיה ובעזרת כוחם החברתי לעצב מחדש את התפיסה הנוגעת לצרכי‬

‫האדם והסביבה כאחד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫מבוא‬

‫חשיבות מערכת היחסיים שבין כדור הארץ לאדם מהווה אבן יסוד בהבנת חוקי התפיסה‬
‫שהתגבשו עבור קווי מתאר של צורות וכתוצאה מכך לעיצוב הסיבות המובילות לתוצר האדריכלי‬
‫הקיים‪ .‬הבנת רכיבי המערכת מאפשרת סידור מחדש ובחינה נוספת על תפקיד האדריכל כמעצב של‬
‫צורות חיים‪ .‬על כן אבחן את גבולות התכנון‪ ,‬זאת על מנת להמחיש בעיות שאינן נראות לעין כבעיית‬

‫זיהום האוויר‪ ,‬בעזרת עשן כחומר גלם‪ .‬במשפט‪' ,‬אדריכלות כאדפטציה לחיים בעשן פיזי'‪.‬‬

‫בפרק הראשון אציג את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לביסוס התפיסה הצורנית‬
‫כתוצאה מרתימת כוחות הטבע‪ ,‬מאחר ותהליכים אלה מהווים בסיס לתפיסה הנוכחית של מדינות‬
‫לאום‪ .‬אבסס את התפתחותן של מיומנויות החומר וכיצד העמיקו את השונות בתנאי החיים של‬
‫המין האנושי ביחס לשאר צורות המחייה‪ ,‬כך החלה להתגבש תודעת ייצור אשר שינתה את איזון‬
‫החומרים והחיים‪ .‬ניתוח זה יספק תשתית סיבתית להיווצרותם של יצירות בשדה האמנות והייצור‬
‫לצד התגבשותו של עידן התרמודינמיקה‪ .‬בעזרת מאמרו של מישל סרס על המקרה של טרנר‪ ,‬אציג‬
‫את עמדותיה השונות של החברה האנושית ביחס להתפתחותה הפיזית והתודעתית במערכת סגורה‪.‬‬

‫את תוצאות התפיסה הצורנית שנותחו בהיבט פילוסופי ומדעי בפרק הראשון אקשור אל‬
‫הפרק השני בו יוצגו יצירות אמנות הבוחנות את התפיסה התודעתית עבור צורה‪ ,‬חומר וקו אמורפי‬
‫בדרכים שונות‪ .‬בעזרת המתח הנחקר ביצירות הללו אל מול היסטוריה חקוקה היטב אוכל לבסס‬
‫את התהליכים הטבעיים שקרו לאחרונה בעולם המודרני כדוגמת משבר האקלים וכן התפרצותו‬
‫של נגיף הקורונה‪ .‬שכן הדמיון בחוסר היכולת החושית לתפוס אטומי גז או אטומי נגיף ‪ -‬מדויק‪,‬‬
‫מכאן תפקידו של האדריכל לתהות על אופן עיצוב השפה של חומרים א‪-‬רגולריים ואמורפיים כחלק‬

‫מהאחריות החברתית שבמעמדו‪.‬‬

‫מטרת בחינת הסוגייה הינה זיהוי דרכי התפיסה התודעתית הקיימת עבור חומר במצב‬
‫צבירה שאינו נתפס בחושים שהתווה האדם עבור דפורמציה‪ ,‬על מנת לעצב מחדש את ההכרה‬
‫בגבולות החומר‪ .‬מורכבת כדור הארץ מחקירת שדות מדע‪ ,‬פילוסופיה ואמנות הן חלק משמעותי‬
‫בפירוק והרכבה מחדש של המודעות עבור פתרון בעיית זיהום האוויר הנחקרת בפרויקט הגמר‪ .‬על‬
‫כן יש לעמוד את ההתארגנות החדשה של כוחות הטבע כחלק מתקופה בה טכנולוגיה אינה מילה‬

‫גסה וצורניות של חומר בעולם הנדל"ן נקבעת מכוחו של 'יסוד' הכסף‪.‬‬

‫התוצאות עשויות להוביל לשינוי מהותי באסטרטגיה הננקטת עד כה בפתרון הבעיה‪ ,‬שכן‬
‫תכנון ועיצוב של יסודות חשיבה עלול להגביל את יישום הצריבה וההנגשה של מידת האחריות להרס‬
‫הנוכח והבלתי נראה שיצרה האנושות‪ .‬ביחס להיתכנות הסוגייה השערותיי הן בהיבט המוכנות של‬
‫החברה לשינוי‪ ,‬בהקשר של פתרון בעיית זיהום האוויר באם תירתם אנרגיה תודעתית נוספת מתוך‬
‫אינטרס ראשון לקיומו של כוכב הלכת‪ ,‬המאפשר לחיים להתקיים בו ובזאת לבטל את עליונות‬
‫האדם אשר לתפיסתו מהווה רכיב ליבה הכרחי‪ .‬בהנחה כי על מנת לשנות את טבע ההישרדות‬
‫והשליטה של המין האנושי יש לשנות את אופן תפיסת המציאות‪ ,‬השערתי העיקרית היא שתוצאות‬

‫הסוגייה יכוונו לפתרון ספקולטיבי הנשען על דמיון רב‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫פרק ראשון‪ :‬כוחה של מערכת סגורה‬

‫תחילה אציג את חוקי התרמודינמיקה‪ 1‬הבסיסיים כדי לחדד את שפתו של ‪.Michel Serres‬‬
‫'מערכת' היא סך הגבולות המוחשיים של דבר‪ ,‬עשויה לפתח יחסי גומלין עם החוץ (מערכת פתוחה)‬
‫או שלא (מערכת סגורה)‪ ,‬למשל כדור הארץ מייצג מערכת סגורה ומאפשר קיום אקלים ייחודי‪.‬‬
‫'אנטרופיה' הוא מונח המייצג מדד לאפשרויות של אי סדר אנרגטי‪ .‬כאשר מדברים על אנרגיה‬
‫הכוונה לכוח העבודה שיש לרכיב‪ ,‬מערכת סגורה ככדור הארץ מכילה סוגים שונים של רכיבים‬
‫(צורות חיים) ולכן יש יותר אפשרויות לסידורים שונים של האנרגיה בו‪ ,‬אנטרופיה‪ .‬החוק הראשון‬
‫בתרמודינמיקה הינו חוק שימור אנרגיה‪ ,‬לפיו אנרגיה יכולה לעבור מצורה אחת לאחרת‪ ,‬יכולה‬
‫להתהוות לחומר ומהחומר עצמו‪ .‬במערכת סגורה האנרגיה נשארת עצורה וכיוצא בזה קבועה‪,‬‬
‫מכאן הקביעה כי אנרגיית העולם נשארת קבועה‪ .‬החוק השני אומר כי במערכת סגורה האנטרופיה‬
‫נוטה לעלות ולכן שיווי המשקל של המערכת נמצא בנקודת המקסימום‪ .‬כלומר אנרגיה לא נעלמת‬

‫אבל כן מתפזרת (אנרגיה תרמית)‪.‬‬

‫א‪ .‬התגבשות עידן האקלים החדש‬

‫קיימת כיום הסכמה בקרב חוקרי הפירוטכניקה‪ 2‬כי קרמיקה הייתה הטכניקה הראשונה‬
‫לשימוש שיטתי בחום‪ ,‬בעוד שתנור עשוי להיתפס כשכלול לאח הבישול הפתוח‪ ,‬תפוקתו חיונית‬
‫בסדר הזמן והמרחב שכן בעקבותיו ניתן היה לתעל זרמי מים ולייבש דגנים כלומר החום העניק‬
‫עמידות לחומר בדרכים שונות‪ ,‬מתוך הכבשן ייצרו קישוטים וחפצים מושכים לעין‪ .‬עם התקדמות‬
‫הטכנולוגיה ניתן היה להגדיל את עוצמת החום שבכבשן ולהגיע לטמפרטורות גבוהות במיוחד‬
‫שאפשרו מיזוג אנרגיות וחומרים‪ ,‬כך עוצבו יצירות חזותיות של זהות האמן בפרשנות שונות‪ ,‬עצם‬
‫תהליך הגילוי הוא שהניע את היצירה יותר מאשר הדר ויופי‪ .‬חוקרי ההיסטוריה של החדשנות‬
‫הטכנולוגית ציינו כי מסורת פירוטכנית מורכבת אחת משתרעת על פני עשרת אלפים שנה כמסורות‬
‫הקרמיקה‪ ,‬המתכות והזכוכית‪ ,‬בעוד שמנועי החימום המודרניים מתמקדים בשימוש החום כדי‬
‫לייצר כוח ועבודה‪ ,‬יצירות אלה מתמקדות בהפיכה של חומרים לייצור מבנים וחפצים‪ .‬חוקרי‬
‫ההיסטוריה הביעו את דעתם על תוצאות המהפכה התעשייתית‪ ,‬אנרגיית החום הניעה את מכונות‬

‫המכרות‪ ,‬את הקטרים‪ ,‬הסירות וגלגלי ההנעה‪ ,‬בכך העניקה שליטה בקצב יצירת החיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬ייצוג כוח השליטה על המערכת‬

‫'פילוסוף המדע' מישל סרס חושף בעזרת יצירותיו של הצייר ‪ William Turner‬סדר חברתי‬
‫המתעצב לפי אנרגית הייצור התעשייתי‪ ,‬טרנר בין הראשונים ללכוד את השינויים העתידיים‬
‫בתחילת המאה ה‪ .19‬טרנר מתעד את גל השריפות שאפיין את תקופת חילופי האנרגיה באנגליה‬
‫בעזרת תיעודי נוף בצבעי שמן על בד‪ ,‬ביצירותיו מוצג עולם ערפילים סוער של עשן הייצור ‪ 3‬לצד‬
‫ייעול בתיעוד רכבות הקיטור‪ 4‬המפיחות 'עננים'‪ .‬טכניקת הציור שלו מדגישה את טשטוש הגבולות‬
‫של אנרגיית האש והעשן המערפל את חושינו כמטאפורה למצוקתו הפנימית ביחס למתרחש‪.‬‬

‫‪ 1‬תרמודינמיקה‪ -‬היא ענף בפיזיקה הקלאסית העוסק בחקר האנרגיה‪ ,‬בתמורות שהיא עוברת בין מופעיה השונים וביכולתה‬
‫לבצע עבודה (מושג פיזיקלי) ‪.‬‬

‫‪ 2‬פירוטכניקה‪-‬תחום העוסק בבעירה ובחומרים המסוגלים לגרום לתגובה היוצרת חום‪ ,‬אור‪ ,‬גז‪ ,‬עשן או רעש‪.‬‬
‫‪ 3‬תמונה מספר ‪1‬‬
‫‪ 4‬תמונה מספר ‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫במאמר ‪ Science and the Humanities: The Case of Turner‬טוען סרס כי טרנר מציג את‬
‫החידושים הטכנולוגיים בעל כורחו‪ ,‬הוא משווה בין יצירות נוספות על מנת להדגיש את טענתו‪,‬‬
‫לפיה המציאות הקונקרטית של המלאכה באה לידי ביטוי בדינמיקת המוצקים והנוזלים כאשר‬
‫התפזרותם נוכחת בתנועת מכחולו‪ .‬ניתן לראות את טשטוש הגבולות גם בציורי נוף יפנים‪ 5‬אשר‬
‫מדגימים ייצוג מעורפל של קו מתאר עבור תנועת הטבע בשמיים‪ .‬סרס קושר את ציורי הנוף אל‬
‫עקרונות התרמודינמיקה המתייחסים לשינוי צורה של אנרגיה‪ ,‬אצל טרנר זו אנרגיית החום‬
‫המתמוססת כעשן במרחב‪ .‬לדעתו פרספקטיבת הביקורתיות השתנתה‪ ,‬הרחק מחושי האמן מאחר‬
‫והוא נשאב אל ייצוג החומר‪"Turner no longer looks from the outside … he enters into .‬‬

‫‪the boiler, the furnace, the firebox" (1983: 56).‬‬
‫מישל סרס מציג שדות יצירה נוספים כמו המצאת הרדיו‪ ,‬לטענתו כל מערכת שהיא‪ ,‬יוצרת‬
‫השפעות מקריות כפי שרעשי התדר הם תוצר לוואי של פעילות הזרם המקשר‪ .‬ישנם שלושה‬
‫מרכיבים עבור מערכות בעלות שיווי משקל; חוק ‪,‬סדר וכלל )‪ (Lechte 1994‬הנשענים על חוקי‬
‫המתמטיקה‪' ,‬מערכת' ציוריו של טרנר מורכבת 'ממדע' של חריג‪ ,‬נדיר ונס‪ ,‬זאת מאחר ושינוי של‬
‫אנרגיה משנה את שיווי המשקל ומערערת את יציבותה‪ .‬ביצירותיו של טרנר אלה הן ההשפעות‬
‫המקריות של תנועת העננים והעשן במרחב‪ ,‬כך סרס קושר את החוק השני של התרמודינמיקה‪ .‬סרס‬
‫מציג מודל אשר דרכו ניתן לאפיין מעברי אנרגיה שלא בהכרח מתקיימים בצורה מוחשית‪ .‬מאחר‬
‫וכדור הארץ הוא מערכת סגורה במצב של שיווי משקל ניתן להסיק כי כל שינוי אנרגטי 'חדש' מגדיל‬

‫את האנטרופיה ומעלה את הטמפרטורה כתוצאה מאנרגיה עצורה‪.‬‬

‫‪ 5‬תמונה מספר ‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫פרק שני‪ :‬קונסטרוקטיביזם לצורות א‪-‬רגולריות‬

‫ניתוחיו של סרס מעבירים ביקורת על המודרניסטיות המערבית שהתגבשה‪ ,‬לפי זרם זה אש‬
‫בוערת מאפיינת בעיות הקשורות בבזבזנות ואי סדר‪ .‬המערב בעזרת השליטה באש מפתח שפת‬
‫תעשייה כראייה לכוחו המתקדם‪ .‬ניכוס אימפריאלי וקולוניאלי מתקיים בצורה 'הומוגנית' כחלק‬
‫מההפיכה בשימוש יסודות הטבע‪ .‬מעצמות אירופה כיוונו את השפה הצורנית של יצירות אמנות‬
‫בשדה הגלובלי והתפתחה צורה וקווי מתאר אחידים למרות השוני התרבותי והגאוגרפי‪ .‬כעת‬
‫תשומת הלב ניתנת לכוח הייצור ויישום הידע של העולם המודרני בטכניקות שונות‪ ,‬אמנות‬
‫פירוטכנית במרוצת הזמן התפתחה ואף הוגבלה בחוק במרבית המדינות מאחר ובכוחה לגרום‬

‫לתגובות כימיות מסוכנות‪.‬‬

‫א‪ .‬תפיסה תודעתית לרוח החומר בשדות היצירה‬

‫לצד שינוי טמפרטורת המערכת בשדות האמנות השונים מתקיים ניסיון לבחינת גבולות‬
‫החומר‪ ,‬מאמרו של ‪ )Hill 2006( Jonathan Hill‬מציג גם את תערוכתו של ‪)1997( Fred Sandback‬‬
‫בה 'קירות' נוטים בזוויות שונות במרחב של קומה שלמה‪ .‬כל קיר מורכב מקו רציף של חוט אקריל‬
‫המסמן את קצוות החומר כאמור 'הקיר' הינו מסה של אוויר‪ .‬מעניין שלמבקרים ניתנה האפשרות‬
‫לשוטטות חופשית בחלל אך הם לא עשו זאת‪ ,‬הדבר מצביע על כך שקו באדריכלות הינו בעל‬

‫משמעות פיזית חזקה ‪,‬יותר מאשר לנפח הפיזי של החומר‪.‬‬

‫יצירות אמנות נוספות החל מעיצוב מוצר ועד מייצגי אמנות‪ ,‬מעניקים מידע נוסף על תפיסתו‬
‫של האדם‪ ,‬תחושות פנימיות לצד פרשנות ויזואלית לחומרים א‪-‬פורמאליים‪ .‬בעבודתו של האמן‬
‫הארגנטינאי ‪" Leandro Erlich‬אוסף ענן לה ויטרינה" (‪ 6 )2013‬מוצגת התנועה האמורפיות של‬
‫העננים‪ ,‬ניתן לומר כי ישנו חיבור בין אמנות המכחול אל הטכנולוגיה הקיימת‪ ,‬המאפשרת לחכות‬
‫את קווי המתאר של צורה מתפתחת על גבי חומר סטטי רב שכבתי‪ .‬המעצב הצרפתי ‪Mathieu‬‬
‫‪ )2011( 7Lehanneur‬תכנן מנורת 'עשן' ומדגיש כי יצירתו מעניקה ממשיות חומרית לגזים עדינים‬
‫אשר תכונותיהם נתפסות באופן מוטעה כארעיות ונפוצות‪ .‬מתוך ההבחנה בפונקציונאליות וקווי‬
‫המתאר של הצורה המאופיינת‪ ,‬ניתן להסיק כי שתי היצירות עוסקות בתפיסת רגע ההתפשטות אך‬
‫יצירתו של להנר מוסיפה ממד נוסף של אור וגוונים שונים בזכוכית על מנת לקרב את המוצר אל‬

‫התחושה של השתנות החומר‪.‬‬

‫חומרים גזיים וגבולותיהם נבחנו עד כה בקנה מידה בו המתבונן גדול מהיצירה עצמה‪ ,‬בשני‬
‫המייצגים הבאים קיימת חשיבות רבה ליחסי הכוחות בין המתבונן ליצירה וזאת על מנת לחזק את‬
‫המסר האמנותי בה‪ .‬בפרויקט 'מזג האויר'‪ Olafur Eliasson )2003( 8‬מנסה לקרב את הצופים אל‬
‫השמש‪ ,‬מייצג זה הוצג ב ‪ . Tate Modern, London‬חצי עיגול הפולט אור נתלה במרחב ומעליו על‬
‫גבי התקרה נתלתה מראה כדי להשלים את חציו השני‪ .‬בעזרת צבעוניות ברורה‪ ,‬ערפל מוקפד וחלל‬
‫המאפשר תנועה חופשית של אנרגיית האור ואנרגיית התנועה של המתבוננים הצליח האמן לשלב‬
‫את הצופים ביצירה‪ ,‬חלקם נשכבו על הרצפה בכדי לתפוס עצמם כחלק מהבריאה של המייצג‪.‬‬
‫הרעיון נולד משיח 'רחוב' על ההתחממות הגלובלית‪ ,‬אוליאסון מסביר כי אנרגיית הצופים חשובה‬

‫‪ 6‬תמונה מספר ‪4‬‬
‫‪ 7‬תמונה מספר ‪5‬‬
‫‪ 8‬תמונה מספר ‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫להשלמת היצירה‪ ,‬זאת מאחר וישנה חשיבות לתפיסה של כל צופה את עצמו בסביבה‪ .‬לטענתו‬
‫הסובייקט הופך מודע כאשר הוא אוסף את סך כל חלקי 'המערכת' ומודד את היקפה 'החדש' מתוך‬
‫קנה מידה פרטי‪ ,‬בין אם ההכרה פשוטה או לא מהות הרעיון חשובה יותר‪ ,‬כוחם העצום של יסודות‬
‫היקום ביחס לאנושות‪ 9 )2010( 'Feelings Are Facts' .‬של האמן הדני ‪Olafur Eliasson‬‬
‫והאדריכלית ‪ Ma Yansong‬בגלריית ‪ UCCA‬שבסין‪ .‬מייצג המורכב מחלל‪ ,‬עשן ותאורה כביקורת‬
‫על הסתרת המידע מצד הממשלה לגבי אסונות הטבע ורמות הזיהום המוגברות‪ ,‬האוכלוסייה‬
‫מובלת בעיוורון מבלי להטיל ספק במסלול הממשל‪ .‬על מנת להגביר את תחושת התמיהה נשמטה‬
‫תקרת הגלריה‪ ,‬תוכננה רמפה העוברת מהכניסה עד לאזור האחורי בו הן הרמפה והן התקרה‬
‫מתעקלים בתנועה כלפי מעלה‪ .‬שולבה תאורה ירוקה‪ ,‬אדומה וכחולה בכדי לאפשר זיהוי צללים‬
‫והתמזגות של נקודות הצבע השונות ליצירת גוון נוסף בעזרת העשן‪ .‬תנועה הססנית מתוך תנאי‬
‫המרחב מחייבת את המשתתף לסמוך על האינסטינקטים שיובילו אותו בבטחה בערפל‪ ,‬נעשה ניסיון‬
‫לעורר את הקהל מבחינה נפשית על מנת שיכירו בתנאי המחייה ובבחירות הממשלה כפי שהן באמת‪.‬‬

‫ב‪ .‬שינוי סדרים בכדור הארץ בעת הנוכחית‬

‫בכל היצירות שהוצגו קיים ניסיון לעורר ביקורתיות מצד החברה לגבי תהליכים‪ ,‬חומרים‬
‫ותקופות שלעיתים אינן מובנות לגמרי מצד האוכלוסייה ולכן ממשיכות להתקיים מכוחם של מנהלי‬
‫היבשות המנחים את כלל האנושות‪ .‬בניסיון לתאר תופעות טבע בלתי ניתנות לתפיסה פותחו‬
‫טכניקות שונות לטשטוש הגבול‪ ,‬הראייה והחוויה הפיזית‪ .‬בכל היצירות הללו יש ניסיון ללכוד רגע‬
‫ויזואלי או תחושתי המשנה את הצריבה הקיימת עבור חומרים בעלי תנועה חופשית‪ .‬בעזרת גבול‪,‬‬
‫בין אם בעזרת חלל ככלי ללכידת עשן והשימוש בו למופע‪ ,‬בין אם בעזרת חוט כמסגרת לאוויר‪ ,‬בין‬
‫אם הדרגתיות הטשטוש של אטימות מעטפת המנורה ובין אם בעבודת מכחול מתקבלת צריבה שונה‬
‫ביחס לקוי המתאר המגבילים את הצורה ליחידה אחת של חומר‪ .‬בעזרת טכניקות אלה וגודלן יכולת‬
‫האומדן מתבצעת כצופה חוץ או כרכיב אינהרנטי ביחס ליצירה‪ .‬הטכנולוגיות אכן מאפשרות לחושי‬
‫המתבונן להעמיק ביצירה ולחדד את משמעותה בזיכרון כחלק מרגש חזק שעשוי להוביל לפעולות‬

‫שינוי מלמטה‪.‬‬

‫לאחר נגיף הקורונה החברה הוכרחה להתבונן בתוצאות ההרסניות של כוחה‪ ,‬כעת האזרחים‬
‫מבינים את כוחו של הממשל בכל הגלובוס‪ ,‬על יכולתו למנוע תנועה חופשית מכל סוג ואת כוחו‬
‫לשנות את מעמד המטבע מבלי להתחשב בתוצאות הכלכלה ביום שלאחר מכן‪ .‬תהליכים אלה הם‬
‫סימן קריאה מובהק לדיוקו של מישל סרס על החוקים שיש בכל מערכת שהיא‪ .‬חוקי תרמודינמיקה‬
‫לא טועים ומערכת האנושות כפי שהייתה‪ ,‬בצורת החיים הבסיסית ביותר שלה הייתה נכונה‬
‫למערכת כולה‪ .‬כעת לאחר הגעת המין האנושי לנקודת אל חזור‪ ,‬בה קרחונים נמסים‪ ,‬רעידות אדמה‬
‫מתרחשות בתדירות גבוהה והרי געש מתעוררים משנתם ‪ -‬חייבת להינקט צריבה תודעתית גבוהה‬

‫יותר בעזרת תכנון שירסן את מד פליטות הגזים אל המערכת‪.‬‬

‫אדריכלות נבנית לפילוסופיה‪ ,‬בין אם במטאפורה מרחבית כמו חוץ ופנים או בהתייחסות‬
‫לשיח פילוסופי כמבנה קל הבנוי על יסודות מוצקים‪ .‬הפילוסופיה מנסה להכפיף את חוקי‬
‫האדריכלות מתוך התלות בה‪ ,‬המונחים 'חומריים' ו'א‪-‬חומריים' מטשטשים ומעמידים בספק את‬
‫האינטלקטואל בידיעת צורה וחוסר צורה או אמיתי ווירטואלי‪ .‬כלומר הבלתי חומרי מתעצב רק‬

‫‪ 9‬תמונה מספר ‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫בתחום הרעיוני ומנגד חלק מקסם הצורה נובע מחומר מלא ומחומר חסר יחדיו‪ .‬חוסר צורה אינו‬
‫מעיד בהכרח על היעדר סדר ומכאן כוחה של הארכיטקטורה לתכנן חוויה 'מסודרת' לחומרים‬

‫אמורפיים במטרה לצרוב רעיון בכלי מרחב מפותחים‪.‬‬
‫ההערכה של ארכיטקטורה לא חומרית מורכבת מאחר והיא מאתגרת את המוכר לנו מעולם‬
‫הבנייה‪ ,‬העושר של חווית המשתמש בכל בניין תלוי במודעות של כל החושים‪ ,‬אך ארכיטקטורה לא‪-‬‬
‫חומרית עשויה לעורר חושים לא‪-‬חומריים‪ ,‬כגון ריח‪ ,‬חוויה שכזו מבוססת על תחושות סותרות‪ ,‬כפי‬
‫שנעשה במייצגו של אליאסון‪ .‬המורכבות של כלל החוויה תלויה בפרשנות של המשתמש לגבי מה‬
‫שקיים ומה נעדר‪ .‬מלוא החוויה היא הקונפליקט לצד הנאה או רתיעה המלווה בהשערות לגבי מה‬

‫קיים ומה מדומיין‪.‬‬
‫כלל המסקנות שנותחו עד כה לצד חוקי התרמודינמיקה כקו מנחה של מערכות בעולם הפיזי‬
‫דוחקות אותי להבנה כי מערכת החומר של גזים מורכבת מאטומים בשדות מגנטים שונים ולכן‬
‫מקשה על התפיסה הפיזית אשר משפיעה ישירות על צריבת רעיון כלשהו‪ .‬כברק בשמיים מופע העשן‬
‫מופיע ונעלם‪ ,‬כוחו טמון בהנצחת פעולה ייחודית שלא תחזור לעולם‪ .‬אם כך זהו 'החריג' אותו סרס‬
‫מדגים ביצירותיו של טרנר כרכיב חובה במערכת‪' ,‬הנדיר' הוא היכולת של בני האדם לתאר בכלים‬
‫שונים את הרגע המיוחד הזה במיצג אמנותי ‪ -‬ריגשי השואב לעולם המציאות האכזרי או למשל‬

‫בגוף תאורה המדליק את חוש הראייה‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬
‫מידת ההצלחה בצריבת הבעיה של כדור הארץ היא הסקייל המרחבי ביחס לבעיה עצמה‪,‬‬
‫אדריכלות היא כלי של מופע‪ ,‬בין אם מופע עבור שוטטות נעימה ברחוב‪ ,‬בין אם מופע נופי או בחלל‬
‫סגור כאצטדיון‪ .‬פתרון בעיית זיהום האוויר והסברתו אל כלל האוכלוסייה חייב להיעשות בטשטוש‬
‫הגבלות העירוניים היומיומיים תוך הנגשה ויזואלית על כוחו של העשן המזהם בכדי להניע אנרגיה‬
‫מלמטה עבור שינוי מסיבי‪ .‬הנגשת הקונפליקט עבור הציבור הכרחית עבור הצלחת המשימה‬
‫האדריכלית שהיא עיצוב פני האדמה‪ ,‬מחובת המתכנן לייצר פתרונות נקודתיים‪ ,‬יומיומיים‪,‬‬
‫כואבים ומשמחים כאחד‪' .‬הנס' יהיה שינוי‪ ,‬גם מעלות בודדות הן שינוי אדיר‪ ,‬שכן כפי שסרס מדגיש‬
‫בכל מערכת סגורה יש סיכוי גבוה יותר לעלייה בטמפרטורה ומאחר שצורת חיים קדמונית היא‬
‫בלתי אפשרית בעידן הנוכחי על האנושות להתמודד עם השלכות מעשייה ולהתמודד יום יום כחברה‬

‫עם איבוד אנרגיה מסוים עבור המשך סיבוב הגלגל‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫הפרויקט‬

‫פרויקט הגמר מנגיש את בעיית זיהום האוויר בעזרת פארק עירוני ומפעל הנטמע בו‪ .‬עפ"י‬
‫חד' ‪ 2020‬יוקם פארק בסמוך לנחל חדרה וישמש את שכונות המגורים העתידית באזור‪ 10.‬שם‬
‫הפרויקט נקרא ‪ 1 Atom/s‬מאחר ואטום חמצן הראוי לנשימה משנה את ההרכב הכימי שלו והופך‬
‫לאטום פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬את שינוי ההרכב ניתן לדמות לאדם שנדבק בנגיף‪ ,‬הדרך להידבק קלה‪,‬‬
‫ההחלמה קצת פחות‪ .‬זו הסיבה שאטום אחד עשוי לשנות את המאזן האנרגטי הנוגע למערכת כדור‬

‫הארץ‪ ,‬בדומה לבני האדם המסוגלים לשנות את גישתם אל זיהום האוויר ולחפש פתרונות‪.‬‬
‫הפרויקט מציג גישה עכשווית דרך מבנה אדריכלי פתוח שאינו מסדיר את התנועה עפ"י צורה‬

‫ומתאר ברורים אלא מאפשר תנועה בפארק על גבי הגגות‪.‬‬

‫זאת כדי לאפשר למגיעים למרחב לבחור את מידת מעורבותם בפעילות‪ .‬המבנה עצמו מחולק‬
‫לשלושה מבנים הנפרסים על שטח של ‪ 73*400‬מטרים כחלק מהפארק העתידי‪ ,‬הם נטמעים‬
‫בטופוגרפיה הקיימת ועומקם הינו לתוך האדמה‪ .‬הסיבות לכך הינן תפעוליות ופרוגרמתיות כדי‬

‫לתמוך בנרטיב המבקש לטשטש את גבולות החומר האנושי‪.‬‬

‫‪ 10‬תמונה מספר ‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫‪11‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫שימוש בגגות ירוקים מאפשר שוטטות חופשית‪ .‬כך הושג קו מבט פתוח לאזור כדי להשתלב‬
‫עם הפארק הקיים‪ .‬על גבי הגגות קיימות מספר נקודות צפיה אל פנים המפעל אשר נפרש על גבי‬
‫שניים מהמבנים‪ ,‬כאשר המבנה השלישי הינו מרכז למידה עבור המשך חקירת בעיית האקלים‪.‬‬
‫המטרה הייתה לתת למבקר בפארק את הזכות לבחור את מידת העמקת התודעה שלו בנושא זיהום‬

‫האוויר‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ביכולתו לבחור באם הוא נשאר משוטט בפארק לצד חלונות הצפייה השונים הפזורים‬
‫על גבי הגגות וסביב החזיתות‪ ,‬או שהוא מעוניין להיכנס אל המבנה עצמו מהכניסה הצפונית (אל‬
‫הנחל ) ולקחת חלק בפעילות הסיור‪ .‬מאחר ומדובר בנושא רגיש ומסוכן מערכות התנועה והשבילים‬

‫משנות את אופיין לפי צורך ומתוך חקירת החומר הגזי‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫מפליטת הארובות הסקתי כי ישנן שתי תנועות עיקריות לחומר הקובעות את אופיו ודרך‬
‫תנועתו‪ ,‬האחת עדינה (כמו עשן סיגריה) השנייה מהירה (כמו התפרצות עשן בלחץ)‪ .‬זו הסיבה‬
‫שסביב הפרויקט יש מערכת תנועה של אופניים‪ -‬מהירה ומערכת תנועת הולכי רגל – עדינה‪ ,‬כלומר‬
‫אנרגיית המבנה משתנה בהתאם לתנועת האדם סביבו‪ .‬בדומה לאטומים המשנים את הסדר‬
‫בהתאם לחוק השני בתרמודינמיקה‪( .‬במערכת סגורה האנטרופיה נוטה לעלות ולכן שיווי המשקל‬
‫של המערכת נמצא בנקודת המקסימום)‪ .‬זאת כדי לדמות את התנועה החד פעמית של העשן‪ -‬בעזרת‬

‫האנרגיה האנושית‪.‬‬

‫מערכות התנועה בתוך המבנה גם הן נפרדות לעובד במפעל ולמסייר בו‪ .‬מאחר ומדובר‬
‫בחומרים מסוכנים קיימת הפרדה מלאה בין חוויית התפעול לחוויית הסיור‪ .‬תנועת הסיור הינה‬
‫מעגלית על שני חלקי המפעל ובה שתי נקודות עצירה לצורך הסברה‪ .‬המבקר נחשף לפעילות‬
‫הפילטור של פליטת הארובות בשני שלבים המחזירים אל תחנת הכוח חומר גזי ממנו היא מפיקה‬
‫דלק‪ .‬המפעל מציג עצמו כמבנה מתקן ומראה דרך בה ניתן להתגבר על בעיית זיהום האוויר‪ .‬חברה‬
‫קנדית בשם ‪ Carbon Engineering‬פיתחה את הטכנולוגיה הזו‪ ,‬עליה הפרויקט נשען‪ ,‬למעשה היא‬
‫עתידה להקים מפעל ללכידת פחמן ולהמשיך להפחית את הפחמן הדו חמצני מהאוויר‪ .‬טכנולוגיה‬
‫זו נחקרה על ידי בפירוט ומוצגת על ידי שתי תחנות ראשיות המחולקות לקבוצות קטנות יותר כדי‬

‫לאפשר למפעל להמשיך את פעילותו לצד טיפול בתקלות או החלפת רכיבים‪.‬‬
‫השימוש באלמנטים אדריכליים‪ ,‬גגות ירוקים‪ ,‬ברזל ואבן נבחרו הן מהמיקום לצד הים‬
‫והרצון לשמור על המבנה קריר והן בכדי לשמור על קו תפר מטשטש בין התקופה החדשה (העיסוק‬
‫בזיהום אוויר באדריכלות כהכרחי) לבין התקופה הקודמת לה‪ .‬כפי שהבנתי משינוי אופיו של‬
‫הפרויקט במהלך השנה הנגשת בעיית זיהום האוויר היא נושא כואב ואף מפחיד‪ .‬זו הסיבה‬
‫שהפרויקט נטמע תחת פארק ומאפשר פתיחות ויזואלית ותודעתית לבחירת העמקת הידע של‬
‫הפרט לפי יכולתו הרגשית‪ .‬מהחקירה המוצגת מעלה עולה שככל שהאדם תופס עצמו כחלק‬

‫מהיצירה‪ ,‬השפעת היצירה עליו עמוקה יותר וזאת כדי להשיג שינוי אמיתי מלמטה למעלה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫בנושא כאוב זהי יש לטפל בעדינות רבה‪ ,‬בתחושת ביטחון שניתן לשנות‪ ,‬בעידוד ולמידה עבור‬
‫פתרונות שיטיבו עם העתיד‪ ,‬בסקרנות טבעית כדי לאפשר את זכות הבחירה והכל תחת מעטפת של‬

‫עשייה ציבורית וכלכלית‪.‬‬
‫כאשר חברת החשמל מפלטרת חומר גלם שנחשב לפסולת ומפיקה ממנו דלק היא מגדילה‬
‫את המשאבים הכלכליים שלה‪ ,‬היא משנה את מיתוג החברה לצד הטבה עם פני העיר בה היא‬
‫נמצאת כחלק מעשייה שמטיבה עם רווחת התושבים והסביבה כולה‪ .‬השימוש בדלק שנשרף ונלכד‬
‫בחזרה מהאוויר או במקרה של הפרויקט שלי‪ ,‬נלכד בחזרה מפליטת הארובות משנה את הנוף‬
‫שהמהפכה התעשייתית הרגילה אליו‪ :‬ארובות הפולטות אוויר מזהם ‪ .‬התקרבות אל תחנת הכוח‬
‫מציגה פארק המשלב בתוכו מבנה נמוך וחפור המאפשר נקודות צפייה מעניינות‪ :‬הים‪ ,‬הנחל‬
‫ושכונות המגורים העתידיות‪ .‬שיטוט בו חושף בדרך של תנועה חופשית את הנעשה במבנה וחושף‬
‫את הסיבה לעצירת פליטת הארובות‪ .‬כניסה וסיור בו מעמיק באופן מורחב את הידע על הטכנולוגיה‬
‫הפעילה בפרויקט‪ .‬בסופו של דבר אנשים יכולים לבחור לגור בשכונות העתידיות וללמוד במרכז‬

‫המשולב בפארק ‪.‬‬
‫הנס יהיה רתימה תודעתית של הציבור מרצונו החופשי‪ ,‬לבחור להטיב עם המערכת‬

‫התרמודינמית‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫ מטר אטינגר‬:‫ גב' דפנה מתוק | מגישה‬,‫ ד"ר רועי קוזלובסקי‬,‫ ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‬:‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‬

‫ביבליוגרפיה‬

1. Clark N, Earth, Fire, Art: Pyrotechnology and the Crafting of the Social,
London, 2018.
2.Hill J, Immaterial Architecture, London, 2006.
3. Lechte J, Fifty Key Contemporary Thinkers From Structuralism to Post-Humanism
, Relph, London,1994.
4.Serres M, Turner Translates Carnot, United States, 1983.
5.Serres M, Brown C, Paulson W, Science and the Humanities: The Case of
Turner, United States, 1997.
6.Wertime T, Pyrotechnology: Man's First Industrial Uses of Fire. American
Scientist, 61.6 (1973): 670-82.

15

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫נספחים‬

‫תמונה מספר ‪ – 1‬שריפת בית הפרלמנט ‪1834‬‬

‫תמונה מספר ‪ – 2‬מסילת הרכבת המערבית הגדולה ‪1844‬‬

‫‪16‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫`‬
‫תמונה מספר ‪ –3‬ציור נוף יפני מאוסף של איתמר פרוצ'קה ‪1868-1615‬‬

‫תמונה מספר ‪ – 4‬ענן לה וינטרינה‬

‫‪17‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫תמונה מספר ‪s.m.o.k.e – 5‬מנורת בעיצוב עשן‬

‫תמונה מספר ‪ –6‬מיצג מזג האויר‬

‫‪18‬‬

‫סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר | מנחים‪ :‬ד"ר פתאנה אבריק זבידאת‪ ,‬ד"ר רועי קוזלובסקי‪ ,‬גב' דפנה מתוק | מגישה‪ :‬מטר אטינגר‬

‫תמונה מספר ‪ -7‬פרויקט העשן בסין‬

‫תמונה מספר ‪ –8‬קולאז העיר חדרה לצד תכנית מתאר חד' ‪202‬‬

‫‪19‬‬