The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

דעת תורה ופסק רבותינו שליט"א בעניין השערוריה הנוראה של ביזוי הנפטרים בביה''ח באומן

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by 148148b, 2019-11-06 10:20:19

דעת תורה ופסק רבותינו - בעניין השערוריה הנוראה של ביזוי הנפטרים בביה''ח באומן

דעת תורה ופסק רבותינו שליט"א בעניין השערוריה הנוראה של ביזוי הנפטרים בביה''ח באומן

Keywords: בית,הקברות,רבי נחמן באומן בית,החיים ביה"ח ביה"ק

‫להשיג את הקונטרס‬
‫וכמו"כ להערות שאלות והארות‬

‫ניתן לפנות‬

‫‪[email protected]‬‬

‫תוכן ענינים‪:‬‬

‫עדות ופסקי הלכה על הבית החיים המחולל באומן‪:‬‬
‫עדות משפיעי חסידי ברסלב שנשלחו במיוחד ע"י גדולי זקני ברסלב שליט"א לבדוק את מקום החילול \ דעת‬
‫תורה ‪ -‬פסק רבינו מרן גאב"ד עיה"ק ירושלים והרה"צ חברי בית דינו שליט"א בעניין הבית החיים המדובר‬
‫באומן \ דעת תורה – פסק התאחדות הרבנים דארה"ב וקנדא שליט"א \ סכנה נוראה – קול זעקה גדולה מאת‬

‫אדמור"י ורבני עיה"ק ירושלים שליט"א‪.‬‬

‫פרק א' ‪ -‬האם צריך להחזירם ולקוברם בביה"ק באומן‪:‬‬
‫הנפטרים שנתחטטו באומאן האם צריך לחזור ולקוברם בביה"ק או שאפשר להשאירם במקום שנזרקו ‪/‬‬
‫החיוב להחזיר את העצמות שנתערבו זה בזה לתוך החפירה הגדולה שבמקום הקברים ‪ /‬יש להחזיר העצמות‬
‫למקומם ולקברם אצל שאר עצמותיהם שנשארו שם ‪ /‬אסון ובזיון גדול הוא למתים להקבר שלא בבית הקברות‬
‫‪ /‬חשיבות קבורת העצמות דוקא במקומם ‪ /‬בבית הקברות הקדוש והטהור באומאן ‪ /‬ענין יחוד וקידוש מקום‬
‫בית הקברות ‪ /‬חשיבות בית הקברות באומאן שיש בה קברים רבים לאלפים ולרבבות ‪ /‬יש להחזיר את המתים‬
‫דוקא לביה"ק שנתחטטו משם שנחשב שקנו המתים מקומם שם ‪ /‬חייבים להחזיר את המתים ועצמותיהם‬
‫למקומם ושרשם \ איך נעשתה התועבה הזאת בישראל שהמתים שנתחטטו מונחים עדיין כדומן על פני‬

‫האדמה‪.‬‬

‫פרק ב'‪:‬‬
‫בענין חלק מבית הקברות שנתחלל בעיר אומאן אם מותר להשתמש במקום שנעקרו הקברים ולבנות שם בנינים‬
‫‪ /‬פסק המנחת יצחק ‪ -‬שהמקום שנהרסו בו קברים אסור להשתמש בו בשום השתמשות \ פסקי מרנן ורבנן‬
‫זצ"ל ‪ -‬שהמקום של קברי ישראל שפינוהו אסור לבנות שם \ בניית בנינים בבית הקברות הוא קלות ראש ‪/‬‬
‫איסור קלות ראש נוהג בכל שטח ביה"ק אפילו במקומות שאין שם קברים ‪ /‬המקום שעקרו ונחטטו הקברים‬
‫באומאן אסור בקלות ראש ואסור ליהנות ממנו ‪ /‬עשיית בית הכסא במקום הקברים ובבית הקברות ‪ /‬חומר‬
‫איסור קלות ראש ובזיון המתים ‪ /‬השתמשות במקום הקברים הוא גזל קברי המתים ‪ /‬איסור הפקעת חלק‬
‫מבית הקברות על ידי בניית בנינים ‪ /‬איסור ליכנס ולדרוך במקום שנגזל מהמתים אם יקימו שם בנינים או‬

‫אוהלים‬

‫פרק ג'‪:‬‬
‫האם אפשר לקבוע שהוא בית הקברות בלא בדיקת עשרים אמה‬

‫פסקי הלכה מהעבר על חילול בית הקברות‪:‬‬
‫דעת תורה מרבנו הגדול בעל המנחת יצחק והרה"צ חברי בית דינו זצוק"ל ‪ -‬בדין בית הקברות שנעקר שאסור‬

‫בהנאה \ דעת תורה מגדולי ישראל זצוק"ל ‪ -‬בדין בית הקברות שנעקר שאסור בהנאה‬

‫סכנה נוראה ומחרידה ‪ -‬ליזמים‪ ,‬בונים‪ ,‬עוזרים‪ ,‬ואפי' מבקרים‪ ,‬במקום הגזול מהנפטרים‪:‬‬
‫דעת תורה מרבנו הגדול רבי משה אריה פריינד והרה"צ חברי בית דינו זצוק"ל ‪ -‬סכנה נוראה ומחרידה ‪ -‬בגוף‬

‫בנפש ובממון‪ ,‬ליזמים‪ ,‬בונים‪ ,‬עוזרים‪ ,‬ואפי' מבקרים‪ ,‬במקום הגזול מהנפטרים‪ ,‬מרה תהיה אחריתו‪.‬‬

‫מפות אומן‪:‬‬
‫מפת האיזור שמסביבות ציונו הק' של רבינו צי"ע הננמ"ח זי"ע עם שמות הרחובות ובו מסומן שטח בית‬
‫החיים \ מפת הבית החיים עם סימני הקברים שנראו בשטח לאחר שנתחלל \ מפת האיזור עם סימני דרך‬

‫לכהנים‪.‬‬

‫עירונית‪ ,‬ועצמות הקדושים מתגוללים שם בבזיון מחריד ובוודאי שיש להחזירן תיכף ומיד לקבורה במקום‬
‫קבורתם מהיכן שנעקרו‪.‬‬

‫וראו בעיניהם את חורבן הקברים וכן את‬ ‫שנסעו מהכא להתם‬ ‫כשדלאעזריאתתת התהפועליירדטוההבפשנלינוהקהנבירישםלושחיעדידןרנחרמאניאם‬ ‫|‬ ‫ב‬
‫ר' אפרים נחמן אנשין שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר'‬ ‫במקום‪ ,‬ה"ה הרה"ח‬

‫אברהם יצחק כרמל שליט"א והרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א‪ ,‬וכן היו שם עוד רבנים ומומחים לדבר שראו‬

‫זאת בעיניהם וכולם פה אחד הודו על כל הנ"ל‪.‬‬

‫אי לכך נפשנו בשאלתנו מה יעלה בגורלם של כל אותם בעלי השטחים אשר בשוגג גמור חפרו בתוככי בית‬
‫הקברות ועקרו שכבת קברים‪ ,‬ואחד מהם כבר התחיל קצת בבניה‪ .‬והמה חרדים לדבר ה' וחפצים לעשות‬
‫את אשר מוטל עליהם על פי ההלכה‪ ,‬הגם שמדובר בהפסד מרובה‪ ,‬הן בקניית השטחים והן במה שכבר‬

‫השקיעו שמה‪.‬‬

‫ובזכות שישמעו לדעת תורה וינהגו ע"פ ההלכה‪ ,‬יומתקו כל הדינים מעל כל ישראל‪ ,‬ובוודאי יושפע שפע‬
‫ועשירות מן השמים לכל הנוגעים בדבר שינהגו ע"פ הוראת הרבנים‪ ,‬ובמהרה נזכה להקיצו ורננו שוכני עפר‬

‫בב"א‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | ג‬

‫היות שבימים אלו העיז אחד מבעלי השטחים שבתוך בית החיים‪ ,‬לבצע שם‬
‫חפירות ובניית אוהל‪ ,‬לזאת הננו מפרסמים שוב את אזהרת הביד"צ שליט"א‪:‬‬

‫ב"ה‬

‫מטעם רבותינו כ"ק מרן הגאב"ד והגה"צ הביד"צ שליט"אדעת תורה‬
‫בדבר ביה"ח באומן‬

‫באו לפני הביד"צ רבנים ועסקנים חשובים הי״ו וגם המשקיעים וב״כ הי״ו‪ ,‬לשאול דעת תורה בדבר החפירות‬
‫שהתבצעו לצורך בניה בעיר אומאן בסביבות מקום מנוחתו הק׳ של הרה״ק מוהר״ן מברסלב זצוק״ל‬
‫זיע״א‪ ,‬אשר הוא מקום תפלה לרבבות מבני ישראל הבאים לפקוד את המקום הקדוש‪ .‬אחרי ששמענו עדים‬

‫שהיו במקום‪ ,‬וראינו תמונות מחרידות מן ההרס הגדול שם שנעשה שם בשגגה ובטעות‪ ,‬הננו להודיע כי‬

‫אסור להמשיך בבניה במקום‬
‫שנתגלו שם העצמות‪ ,‬עד שיבורר הדבר בדיוק גמור היכן הוא גבול בית החיים והקברים שם‪ ,‬וכן‬
‫בסביבות המקומות הנ״ל‬

‫וגם במקומות שחפרו לעומק‬
‫ואין ניכר ביה"ק ועצמות‬

‫כמו״כ מאחר שהוחזק עתה כבית קברות אסור לכהנים להכנס לכל השטח כולל הכביש והשביל‬
‫ברחוב בילנסקי (שהיה עד עתה מקום לכהנים) והמקומות הסמוכים אשר הם בספק טומאת מת‪.‬‬

‫השטח של ביה"ק אסור בהנאה עפ"י הלכה‬
‫אלא שצריכים לבדוק ולברר היכן הוא גבול ביה״ק‪ ,‬ועוד נדון בזה בעתיד בע״ה אחרי שנשלח שליחים מטעמנו שיבדקו את הדבר‪.‬‬

‫לגבי שפך העפר כל שאפשר לקבוע שהם משם‪ ,‬צריכים‬
‫להחזירם לקבורה במקום מנוחתם כמקדם‪.‬‬

‫ויהי״ר שלא יצא מכשול ותקלה מתח״י וינוחו מתי ישראל על משכבם בשלום‪ ,‬ונזכה כולנו יחד לבנין ציון‬
‫וירושלם ותחית המתים ונדחי ישראל יכנס בביאת גוא״צ בב״א‪.‬‬

‫וח׬ש בחרדה גדולה הביד׬צ דפעיה׬ק ת׬ו יום ב׫ סיון תשע"ו לפ׬ק‬

‫נאם יצחק טובי' ווייס גאב"ד‬

‫נאם אברהם יצחק אולמאן‬ ‫נאם משה שטרנבוך ראב"ד‬

‫נאם יהושע ראזנבערגער נאם יעקב מענדל יאראוויטש נאם יהודה פישר‬

‫ד | דעת תורה‬

‫בס”ד‬

‫____________________________________________________________התאחדות הרבנים דארה״ב וקנדא‬

‫בשר חסידיך לחיתו ארץ (תהלים‪,‬עט)‬

‫נחרדנו לשמוע על החורבן וההרס הנורא שנעשה בבית הקברות העתיק בעיר אומאן ‪ -‬אוקריינא‪,‬‬
‫מקום מנוחת הרה”ק רבי נחמן מברסלב זיע”א‪ ,‬ומקום קבורתם של שלשים אלף קדושי אומאן שנטבחו‬
‫עקדה”ש הי”ד‪ ,‬כאשר שטח גדול מבית החיים נעקר ממקומו יחד עם עצמות וגלגולות הנפטרים‬

‫הקבורים שם‪ ,‬והועברו למקום שפך כדומן על פני השדה רח”ל‪.‬‬

‫לכן הננו מגלים דעת תורה שבכל השטחים‬
‫שנמצא בהם הקברים והעצמות‪ ,‬אסור להמשיך‬
‫לחפור ולבנות בשום פנים ואופן‪ ,‬ואסור בהנאה‬

‫לעולם‪ ,‬אף אם ח״ו יבנו עליהם היל״ת‬

‫ולגבי השטחים האחרים מסביב‪ ,‬שטרם הוברר אם הם בתוך הגבולות‬
‫של ביה״ח הקדום‪ ,‬גם שם אסור להמשיך לחפור ולבנות עד שיתברר‬

‫בברירות גבולות ביה״ח מסביב ע״י מפות ישנות‬

‫והעצמות הקדושות והעפר שלדאבונינו כבר נעקרו ממקומן‪ ,‬מחויבים‬
‫להחזירם למקומם תיכף ומיד כדת וכדין‪ ,‬ואין שום היתר לעכב אף יום‬
‫אחד‪ .‬והאחריות רובץ על האחראים בדבר‪ ,‬לבל יכשלו ח”ו עוד בעון‬

‫הנורא של חיטוטי שכבי‪ ,‬אשר תוצאותיו מי ישורנו ה”י‪.‬‬

‫זכות ישיני עפר יעמוד לכל מי שיעשה להבאתם לקבורתם במהרה‪ ,‬ולהצלת שארית בית החיים מחילול‬
‫והריסה ח״ו‪ ,‬ויציל עשוקים מידי עושקיהם‪ ,‬להתברך עבור כך בכל הברכות האמורות בתורה‪ ,‬וברוך‬

‫אשר יקים את דברי התורה הזאת‪ ,‬עדי יקיצו וירננו שוכני עפר‪ ,‬בביאת גוא”צ בב”א‪.‬‬

‫שלהי חודש תמוז תשע״ו לפ״ק‬

‫התאחדות הרבנים דארה״ב וקנדא‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | ה‬

‫בס״ד‬

‫כידוע לפני למעלה משנה‪ ,‬בחפירות שנעשו בסמוך לבית החיים הק׫ באומן‪ ,‬נתגלו קברים ועצמות‬
‫לרוב‪ .‬עקב כך שלחו גדולי וזקני מנהיגי חסידי ברסלב משלחת של משפיעי ברסלב ועימם מומחים‬

‫לבדוק את הדבר‪ ,‬והתברר ללא ספק ששטח בית החיים גדול בהרבה ממה שהי׫ ידוע עד אז‪.‬‬

‫הדבר הובא בפני מרן הגאב׬ד והגאוה׬צ הביד׬צ שליט׬א ולאחר ששמעו גם את דברי המשקיעים‬
‫וב׫׫כ פסקו כי חובה להשיב את השפך שהוצא מן המקום‪ ,‬והמקום אסור בהנאה ע׬פ ההלכה‪.‬‬

‫כיהודא ועוד לקרא‪ ,‬הצטרפו לאיסור גדולי וזקני מנהיגי חסידי ברסלב שליט׬א‪ ,‬והתחננו בפני‬
‫היזמים שלא להמשיך ולפגוע ח׬ו אלא להחזיר את כל העפר עם העצמות לבית החיים הק׫‪.‬‬

‫אך והנה לדאבונינו‪ ,‬שמועה שמענו ותרגז בטנינו‪ ,‬אשר ישנם אנשים המתכנים ״חרדים״‪ ,‬המתעלמים כליל מדין‬
‫תורה״ק‪ ,‬ותמורת לשוב בתשובה ולהחזיר מיד את העצמות ואדמת הקודש למקומם ולבקש סליחה ומחילה מהקדושים‬
‫אשר בארץ המה‪ ,‬עומדים הם במרדם‪ ,‬ואחד אף הגדיל לעשות ובימים אלו אחרי יותר משנה של שחוק והיתול בסירובו‬
‫לקיים פסק ההלכה‪ ,‬החל להכשיר את הקרקע הגזולה מן המתים‪ ,‬במילוי ויישור השטח‪ ,‬ובדעתו להקים שם ‪ -‬כאילו‬
‫לדבר מצוה ‪ -‬אהל ל״הכנסת אורחים״‪ ,‬ובכך להכשיר את הפשע‪ ,‬כאשר בהמשך בדעתו לבנות שם בנין של קבע רח׬ל‪.‬‬

‫לזאת מצטרפים אנו בזה בקריאת הצלה‪ ,‬ופונים בזה לכל מי שבידו למנוע הפשע המחריד והזלזול‬
‫הנורא במתי ישראל וכפי שכבר פסקו רבותינו שליט"א‪ ,‬שהמקום אסור בהנאה ע"פ ההלכה‪.‬‬

‫אוי לאותה בושה‪ ,‬אשר אנשים מתוך המחנה יהינו להרים יד בתורת משה‪ ,‬ולפגוע בשאט‬

‫וקוראים אנונפבשזהבאלחדכלמיסמוידישהידרת ואהתאמוהנ׳ה‪,‬נוגעת ללבבו‬

‫למחות על הפשע הנורא הזה‬
‫ואין צריך לומר שחלילה מלסייע לעבריינים אלו בכל אופן שהוא‬
‫ולא לדרוך כף רגל במקום הגזול הזה‬
‫אשר הוא נחלת המתים‪ ,‬ומלבד האיסור הוא גם סכנה נוראה כמבואר בספה"ק‪.‬‬
‫יתן ה׫ בלב האנשים הללו השבויים ביד יצרם מחמת שוחד הממון‪ ,‬שישובו מהרה בתשובה שלימה‪ ,‬ובזכות זה יזכו להתברך בשנה‬
‫טובה ומתוקה‪ ,‬ומי שהעושר שלו‪ ,‬ימלא חסרונם ממקום כשר‪ ,‬מתוך נחת והרחבה עושר ואושר ובברכת כוח׬ט לכל בית ישראל‪.‬‬

‫וע׬ז באנו עה׬ח בחודש הרחמים והסליחות תשע׬ז לפ׬ק‬ ‫חיים רבינוביץ‬

‫יהושעדודטורצ'ין ח‪.‬י‪.‬עקיבארבינוביץ אברהםשמחהחנון‬

‫אדמו"ר דקהל חסידי ירושלים‬ ‫אדמו"ר מפאראסאוו‬ ‫מנהיג קהילת הפרושים‬ ‫אדמו"ר ממשכנות הרועים‬

‫משהזאבזארגער שמואלבראנדסדארפער אהרןסאמעט‬ ‫חיים צבי טייטלבוים‬

‫דומ"צ בד"צ בי"ש ורב תפארת הנחל דומ"צ דק"ק תולדות אברהם יצחק‬ ‫דומ"צ דק"ק סאטמאר י‪-‬ם‬ ‫אב"ד ור"מ דק"ק סאטמאר י‪-‬ם‬

‫מאירהלר מנחםמ‪.‬סאבאוויטש‬ ‫נפתליצביראטענבערג שלמהיהודההירש‬

‫רב דקהל חרדים בי"ש‬ ‫מרא דאתרא קרית חסידים בי"ש‬ ‫מו"צ העדה"ח ורב השחיטה‬ ‫רב דק"ק תולדות אהרן בי"ש‬

‫בזה להעלות קצת על הכתב את אשר נראה‬ ‫ו | דעת תורה‬
‫בבירור ההלכה בזה בסייעתא דשמיא‪.‬‬
‫לכבוד וכו’‬
‫הנפטרים שנתחטטו באומאן האם צריך‬
‫לחזור ולקוברם בביה”ק או שאפשר‬ ‫באתי בזה בדבר השערוריה והצרה‬
‫להשאירם במקום שנזרקו‬
‫הגדולה והנוראה אשר אירע בבית‬
‫שאלה‪ .‬בעיר אומאן שבאוקריינא היתה‬ ‫החיים הקדוש בעיר אומאן‪ ,‬שלדאבון‬
‫כל לב נחרש ונחפר חלק מבית החיים‪,‬‬
‫יד ד’ בנו ובאבותינו רח”ל‪,‬‬ ‫ונתחללו קברים ונתחטטו ונעקרו משם‬
‫ונתחטטו בעוונותינו הרבים מתים‬ ‫המתים בעוונותינו הרבים‪ ,‬ואם כי ציפייתנו‬
‫מקבריהם באופן מבהיל‪ ,‬ונחרשו שם‬ ‫היתה אז לראות שתיכף ומיד יחזירו את‬
‫קברים קדמונים במקום שנודע זה‬ ‫העצמות ועפרם לקוברם שוב במקום‬
‫מקרוב שהוא המשך בית הקברות הישן‬ ‫אשר נחפר שם‪ ,‬אך תוחלתינו ותקוותינו‬
‫שבו נמצא גם קברו של הרה”ק מוהר”ן‬ ‫לשוא היתה‪ ,‬ולבושתינו וכלימתינו זה כבר‬
‫מברסלב זצוק”ל‪ ,‬ועל פי המסורת טמונים‬ ‫למעלה משנה המתים ועצמותיהם מוטלים‬
‫בבית החיים זה רבבות אלפי ישראל‪ ,‬וכן‬ ‫ומושלכים ולא כדומן על פני השדה אלא‬
‫כשלשים אלף קדושים מישראל שנהרגו על‬ ‫במזבלה העירונית מקום שפך בניה רח”ל‪,‬‬
‫קידוש ד’ בשנת תקכ”ח השם ינקום דמם‪,‬‬ ‫וממש לא יאומן כי יסופר שיש מאותם‬
‫ואת העפר עם העצמות הקדושות הוליכו‬ ‫אנשים מאחינו שעל ידם נתגלגל האסון‬
‫למקום השפך‪ .‬ויש לציין כי הריסת מקום‬ ‫הנורא להחריד את המתים הקדושים‬
‫זה בבית הקברות יתכן שנעשה בשוגג‬ ‫ממנוחתם שאינם נותנים לקבור את המתים‬
‫גמור במקום שלא היה ידוע עד הנה שהוא‬ ‫ולהחזירם לקבר ישראל‪ ,‬ובמקום לעשות‬
‫כל טצדקי שבעולם להציל במה שניתן‬
‫המשך מבית הקברות הישן‪.‬‬ ‫ולתקן את אשר עוללו למתים‪ ,‬משתמטים‬
‫המה בתירוצים ואמתלאות שונות ומשונות‬
‫וכשנתגלה הדבר על ידי העסקנים‬ ‫ומנסים המה לטהר את השרץ בק”ן טעמים‪,‬‬
‫ועד עתה עדיין לא זכינו שניתנו המתים‬
‫החשובים שיחיו‪ ,‬והדבר‬ ‫לקבורה‪ ,‬ואוי לנו שכך עלתה בימינו‪,‬‬
‫נתפרסם בכל רחבי תבל‪ ,‬נזדעזעו כל העולם‬ ‫אוי לעיניים שכך רואות ולאזניים שכך‬
‫ואחזו חיל ורעדה איך קרה דבר נורא כזה‬ ‫שומעות‪ ,‬והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית‪,‬‬
‫בעוונותינו הרבים שבעוון חיים מתים‬ ‫ומעכת”ר התאזר בעוז וגבורה ואינו נותן‬
‫מתחטטים‪ ,‬ובהוראת הרבנים הגאונים‬ ‫מנוח לנפשו למען גורל המתים הקדושים‬
‫פעלו העסקנים הנמרצים החרדים לדבר‬ ‫שינוחו בשלום על משכבותם‪ ,‬על כן באתי‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | ז‬ ‫ד’ בעזה”י לשמור לעת עתה על העפר עם‬
‫עצמות המתים במקום בו הושלחו ובאופן‬
‫ובאמת שכבר נפסק הדבר על ידי רבותינו‬ ‫שיוכלו לקבור את עפר המתים ועצמותיהם‬

‫הגאונים נוחי נפש מרן הגאב”ד‬ ‫ותבוסתם כהלכה ולהחזירם למקומם‪,‬‬
‫בעל מנחת יצחק והבד”ץ זכר צדיקים‬
‫לברכה כשחפרו בבית הקברות העתיק‬ ‫אך דא עקא שלמעשה לא הסכימו עד עתה‬
‫בטבריא [ע”י חברת “גני חמת” שהיתה‬
‫חברת בת של בנק לאומי]‪ ,‬שחייבים‬ ‫קוני השטח הנ”ל שיחזירו לשם‬
‫להחזיר את כל העפר למקומו‪ ,‬וכתבו‬ ‫את המתים ועצמותיהם עם עפרם‪ ,‬אלא‬
‫הבד”ץ בכרוזם [ביום י”ט טבת תשד”מ]‬ ‫שנשמעה טענה בשם קוני שטח הקברים‬
‫בזה”ל‪ ,‬אנו הבד”ץ הח”מ בצירוף כ”ק‬ ‫שנתחללו‪ ,‬שמהיכי תיתי לומר שצריך‬
‫מרן הגאב”ד הגרי”י וייס שליט”א [זצ”ל]‬ ‫להחזיר את המתים ועצמותיהם ולקבור‬
‫אוסרים בכח התוה”ק מלעשות כל שימוש‬ ‫אותם דוקא בבית הקברות שמשם נתחטטו‪,‬‬
‫בכל המקום שחפרו בו באשר הוא מקום‬ ‫הרי כבר בלא”ה נתערבו העפר והעצמות‬
‫קברים‪ ,‬ויש להחזיר מיד את העפר‬ ‫של קברים שונים וכבר אי אפשר לידע את‬
‫הקבור למקומו‪ ,‬ובאו אז על החתום‬ ‫המקום המדוייק היכן הוא מקום קברו של‬
‫מרנן ורבנן רבותינו הגאונים הצדיקים שרי‬ ‫כל אחד מהם‪ ,‬וממילא למה לא יתנו להם‬
‫התורה הבד”ץ דפעיה”ק ירושלים ת”ו‪,‬‬ ‫לבנות בנינים כחפצם במקום הקברים‬
‫הגאון רבי משה אריה פריינד‪ ,‬והגאון רבי‬ ‫שנתחללו‪ ,‬ואילו את המתים שנתחללו‬
‫ישראל משה דושינסקי‪ ,‬הגאון רבי ישראל‬ ‫אפשר להשאיר במקום שנשלכו ויקברו‬
‫יעקב פישר‪ ,‬הגאון רבי בנימין רבינוביץ‪,‬‬
‫שם‪.‬‬
‫והגאון רבי אברהם דוד הורוויץ זצ”ל‪.‬‬
‫תשובה‪ .‬כבר ישבו על מדוכה זו רבינו גאון‬
‫ואחר שלא קיימו את פסק הבד”ץ‪ ,‬הכריזו‬
‫ישראל פאר הדור שר התורה מרן‬
‫אז מרן הגאב”ד בעל מנחת יצחק‬ ‫גאב”ד ירושלים הגאון האדיר רבי יצחק‬
‫והגאונים הבד”ץ זצוק”ל את האיסור‬ ‫טוביה וייס שליט”א ואתו עמו הרבנים‬
‫המפורסם בשעתו נגד “בנק לאומי” ויחד‬ ‫הגאונים הגדולים חברי הבד”ץ שליט”א‬
‫עמם היו כל גדולי ישראל‪ ,‬וחזרו וכתבו‬ ‫ופסקו שצריך להחזיר את העפר ואת‬
‫בכרוז האיסור הנ”ל [ביום ח’ אדר ב’‬ ‫העצמות למקומם‪ ,‬ושהמקום אסור בהנאה‪.‬‬
‫תשד”מ] בזה”ל‪ ,‬וכבר הורה מרן הגאב”ד‬
‫שליט”א ואנו הח”מ לחייב להחזיר כל‬
‫העפר המעורב בעצמות לקבורה‪ ,‬ושלא‬

‫לבנות במקום שנעקרו ממנו הקברים‪.‬‬

‫בנק לאומי שהיא חברה חילונית על אשר‬ ‫ח | דעת תורה‬
‫לא אבו לשמוע לפסק הרבנים להחזיר את‬
‫העצמות למקומם ושלא לבנות במקום‪ ,‬איך‬ ‫ומפורש יוצא מפסק מרן הגאב”ד‬
‫יתכן שעכשיו אנשים מתוך מחננו יסרבו‬
‫לשמוע בקול מרן רבינו הגאב”ד ובית דינו‬ ‫ירושלים בעל מנחת יצחק זצ”ל‬
‫שליט”א בענינים חמורים ונוראים כאלו‪,‬‬ ‫ואתו עמו גדולי הדור חברי הבד”ץ דאז‪,‬‬
‫ולהתחצף ולהמרות את פיהם בריש גלי‬ ‫שיש חיוב להחזיר את העפר עם העצמות‬
‫בעזות פנים נוראה‪ ,‬ללכת אחרי שרירות‬ ‫למקומם באותו בית הקברות‪ ,‬אע”פ שכבר‬
‫לבם ולומר לית דין ולית דיין‪ ,‬האין תורה‬ ‫נתערבו עצמות המתים מקברים שונים‪,‬‬
‫והוראה בישראל‪ ,‬וכל איש הישר בעיניו‬ ‫ולא זו בלבד אלא שכשלא קיימו פסק זה‬
‫הכריזו איסור גדול על בנק לאומי שנתקבל‬
‫יעשה‪.‬‬
‫אז בכל העולם‪.‬‬
‫החיוב להחזיר את העצמות שנתערבו‬
‫זה בזה לתוך החפירה הגדולה שבמקום‬ ‫ועיין שו”ת שאילת דוד להגאון רבי דוד‬

‫הקברים‬ ‫מקרלין זצ”ל (קונטרס החידושים‬
‫ובנדון דידן נראה דאף שנתערבו עצמות‬ ‫עמ’ ע”ח) בענין אחד שפינה עצמות מתים‬
‫ממקום שהיה ביה”ק ובנה על זה המקום‬
‫המתים זה בזה‪ ,‬מ”מ ודאי‬ ‫בית‪ ,‬שמחוייב על פי הדין להסיר את הבית‪,‬‬
‫דכשקוברם בתוך החפירה הגדולה שנעקרו‬ ‫מלבד אשר מחוייב לקבל תשובה על שפגע‬
‫משם הקברים‪ ,‬שפיר חשיב בכך שמחזירים‬ ‫בכבוד המת‪ ,‬ואם אפשר מחוייב הנהו‬
‫אותם למקום קברם שקנו שם מקומן‪ ,‬כיון‬ ‫לחפש אחרי אלו העצמות ולקוברם‬
‫שעכשיו נעשה כל שטח החפירה הנ”ל‬ ‫במקומם‪ ,‬ע”כ‪ .‬ובודאי גם שם לא ידעו את‬
‫לקבר אחד גדול‪ ,‬ונמצא שכל המתים‬ ‫מקומם של כל מת ומת ומכל מקום חייב‬
‫אשר יקברו שם קונים את מקום הקבר‬
‫כולו שכולל את כל הקברים שהיו שם‬ ‫להחזיר העצמות למקומן‪.‬‬
‫ומתאחדים ונעשים עכשיו לקבר אחד‪,‬‬
‫ולפי זה ודאי חייבים מטעם זה להחזיר את‬ ‫ויוצא מזה שאע”פ שבנדון דידן אי אפשר‬
‫המתים לקבר גדול זה שעל ידי זה נחשב‬
‫שחוזר כל אחד מהמתים למקום קברו אשר‬ ‫להחזיר כל מת למקומו ממש‪ ,‬מ”מ‬
‫שם קנה את מקומו בתחלה‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫חייבים להחזירם תיכף למקום ביה”ק‬
‫בפועל ימצאו עצמותיו במקום אחר בתוך‬ ‫שנעקרו משם‪ ,‬וכמו שכבר פסקו מרן‬
‫הגאב”ד בעל מנחת יצחק והגאונים הבד”ץ‬

‫זצוק”ל‪.‬‬

‫וכמה כואב הלב לראות שעל דבר שיצאו‬

‫מרנן הגאב”ד בעל מנחת יצחק‬
‫זצ”ל ושאר גאוני הבד”ץ באיסור גדול נגד‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | ט‬ ‫הקבר‪ ,‬מ”מ הקבר כולו נחשב למקום המת‪.‬‬

‫חייב בקבורה אם לא וזאת כדי להציל‬ ‫יש להחזיר העצמות למקומם ולקברם‬
‫מטומאה‪ ,‬ויש שכתבו שחייב בקבורה‬ ‫אצל שאר עצמותיהם שנשארו שם‬
‫ממנהגא‪ ,‬אולם לענין אברי המת פשיטא‬
‫דעיקר דינו הוא להקבר כל האברים יחדיו‪,‬‬ ‫עוד נראה פשוט דחייבים להחזיר את‬
‫ובירושלמי (נזיר פרק ז’ הלכה א’) דרשינן‬
‫הפסוק כי קבר תקברנו‪ ,‬תקברנו ולא‬ ‫העצמות ולקוברם שם גם מטעם אחר‪,‬‬
‫מקצתו‪ ,‬ופירש הקרבן העדה שם שיקברנו‬ ‫כי לפי מה שנתגלה בשטח החפירה לא‬
‫כולו ולא בשנים ובשלשה מקומות‪ ,‬הרי‬ ‫הוציאו משם את המתים בשלימותם‪ ,‬אלא‬
‫נחתכו רח”ל חלק מהמתים באמצעיתם‪,‬‬
‫מפורש מזה דדבר זה הוא מעיקר הדין‪.‬‬ ‫באופן שראו שנשארו חצאי גופי מתים‬
‫וארונות קבורים בקברם‪ ,‬ומטעם זה פשוט‬
‫ועיין גם בשו”ת חסד לאברהם (תנינא אורח‬ ‫שצריך להחזיר את העצמות למקומם‬
‫ולקרבם עכ”פ לשאר עצמותיהם שנשארו‬
‫חיים סימן נ”ח) שכתב דמצוות‬
‫קבורת המת הוא שיהיה כולו נקבר במקום‬ ‫שם‪.‬‬
‫א’ וכל אבריו יהיו לאחדים במקום אחד‬
‫כמו ששנינו במשנה דסוטה (דף מ”ה ע”ב)‬ ‫וכמו שכתבו כמה פוסקים שענין גדול‬
‫נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחד‬
‫מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר‪,‬‬ ‫הוא לקבור אפילו אברים שנחתכו‬
‫רבי עקיבא אומר הגוף אצל הראש‪ ,‬עיי”ש‪,‬‬ ‫מחיים יחד עם המת בקברו‪ ,‬ואפילו כבר‬
‫קברום במקום שיש לפנותם אם אפשר‬
‫ע”כ‪.‬‬ ‫ולקוברם יחד עם המת‪ ,‬ועיין תשובות‬
‫וליקוטים מרבינו עקיבא איגר (תשכ”ח)‬
‫ועיין חזון איש טהרות בהוספות בסופו‬ ‫סימן נ’ העתק מפנקס הקהל דק”ק פוזנא‬
‫שכתב בפקודת הגאב”ד רעק”א הוראתו‬
‫(עמ’ רצ”ח) שביאר את ענין קבורת‬ ‫במעשה שהיה במי שהוצרכו הרופאים‬
‫התבוסה שבו נבלע מוהל המת יחד עם‬ ‫לחתוך את ידו וקברו היד‪ ,‬אח”כ הלך לבית‬
‫המת‪ ,‬וז”ל‪ ,‬ודאי צריך להביא המוהל‬ ‫עולמו וציוה מרן הגרע”א לקבור את היד‬
‫למקום שגופו קבור שאין כבוד הקבורה‬
‫בב’ מקומות‪ ,‬כדאמר בירושלמי ריש פרק‬ ‫אצל הגוף‪.‬‬
‫ז’ דנזיר תקברנו כולו ולא מקצתו עיין שם‬
‫והנה כל זה כתבו אפילו לענין אבר מן‬
‫בקרבן העדה‪.‬‬
‫החי‪ ,‬דבפשטות לא חל עליו חיוב‬
‫והיוצא מזה לעניננו דחיוב גדול לחזור‬ ‫קבורת המת‪ ,‬ונחלקו הפוסקים אם בכלל‬

‫ולקבור את העצמות במקומם‪,‬‬
‫ולקרבם עכ”פ לקבר שבו מונחות חלק‬

‫בדבר השאלה במי שחתכו לו אצבע רגלו‬ ‫י | דעת תורה‬
‫וקברו האצבע שם‪ ,‬אח”כ נסע למקום אחר‬
‫להתרפאות ומת וקברוהו שם‪ ,‬ונשאל אם‬ ‫מגופם‪ ,‬ואע”פ שכבר אי אפשר לקוברם‬
‫צריך להביא האצבע לקברו יחד עם הגוף‪,‬‬ ‫יחד ממש‪ ,‬מ”מ מאחר שמצות הקבורה היא‬
‫ומסיק שם דזה הוי נייחא נפשיה דהנפטר‬ ‫ליקבר כל האברים יחד‪ ,‬ודאי טובה גדולה‬
‫שיהיו עצמותיו נאספים יחד‪ ,‬ומדמי ליה‬ ‫הוא לנפטרים להיות עכ”פ סמוכים לחלקי‬
‫להא דקברי אבותיו וכ”ש לקרב עצם‬ ‫הגופות שנשארו בקברם‪ ,‬וכמו שכתבו בזה‬
‫כמה פוסקים בטעם הענין שצריך לקרב את‬
‫לעצמותיו של עצמו‪.‬‬
‫האברים ולקוברם יחד‪.‬‬
‫ועיקר דבר זה כבר מוזכר בספר מעבר‬
‫דהנה עיין בתשובות שבסוף ספר סידורו‬
‫יבוק (שפתי רננות פרק כ”ה) הענין‬
‫הגדול שיש בזה שיהיו כל אבריו עמו‬ ‫של שבת‪ ,‬דמדמי ענין זה שצריך‬
‫בקברו‪ ,‬וכל זה כתבו אף על אצבע קטן‬ ‫לקרב עצמות המת יחדיו‪ ,‬לענין הא דאמר‬
‫שנחתך מחיים או אפילו על שן שנעקר‬ ‫בירושלמי (מועד קטן פרק א’) דערב לו לאדם‬
‫בחייו‪ ,‬וא”כ ק”ו בן בנו של ק”ו בעניננו‬ ‫להיות נוח אצל אבותיו‪ ,‬ואם כן כל שכן‬
‫שאפשר שהגולגולת נשאר בקבר ואילו‬ ‫דניחא ליה למת להיות קבור אצל עצמו‪,‬‬
‫עצמות שאר הגוף נתחטטו‪ ,‬וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫והוסיף עוד‪ ,‬דבירושלמי משמע דהענין‬
‫דבזה הרי ודאי צריך לקרב את הגוף‬ ‫להיות קבור אצל אבותיו הוא משום דאז‬
‫לגולגולת ולקברם יחדיו‪ ,‬וכעין הא דאיתא‬ ‫מיקרי קבור בתוך שלו‪ ,‬וא”כ כל שכן‬
‫בסוטה דף מ”ה ע”א דרבי עקיבא אומר‬ ‫כשקבור אצל עצמו דמיקרי קבור בתוך‬
‫שצריך להוליך הגוף אצל הראש וכן פסק‬ ‫שלו‪ ,‬ומבואר מדברי הסידורו של שבת דיש‬
‫הרמב”ם פרק ט’ מהלכות רוצח גם לענין‬ ‫טובה גדולה לנפטרים שיקברו את האברים‬
‫עכ”פ בסמיכות לשאר אבריו‪ ,‬וכמו דניחא‬
‫כל מת מצוה‪.‬‬ ‫ליה ליקבר ליד קברי אבותיו‪ ,‬ולפי”ז בנידון‬
‫דידן לענין מתי ביה”ק דאומאן‪ ,‬פשוט‬
‫ועיין מעבר יבק שהביא ראיה לזה שיש‬ ‫שצריך להחזיר את העצמות למקומם לקרב‬
‫את העצמות אלו לאלו דהיינו בקבר הסמוך‬
‫לקבור את כל אבריו יחד מגמ’‬ ‫להם‪ ,‬ולא יהיו קבורים חלק מהמת בבית‬
‫סוטה (דף י’ ע”ב) גבי אבשלום‪ ,‬הני תמניא‬
‫בני למה‪ ,‬שבעה דאסקיה משבעה מדורי‬ ‫הקברות וחלק במקום אחר‪.‬‬
‫גיהנם‪ ,‬ואידך איכא דאמרי דקריב רישיה‬
‫לגבי גופיה‪ ,‬ואיכא דאמרי דאייתיה לעלמא‬ ‫ועיין בשו”ת עמק שאלה [להגה”ק רבי‬
‫דאתי‪ ,‬ופירש”י (ד”ה דקריב רישיה לגבי‬
‫מרדכי דוב מהורניסטייפל זצוק”ל‬
‫בעל חיבור לטהרה] (חלק יורה דעה סימן צ”ז)‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | יא‬ ‫גופיה) שהיה ראשו מושלך רחוק מגופו‬
‫וקרבו‪ ,‬עכ”ל‪ .‬הרי חזינן גודל הענין של‬
‫בבית הקברות‪ ,‬וזאת אחר האסון הנורא‬ ‫קירוב האברים זה לזה דמדמי ליה לאייתיה‬
‫שעבר על המתים רח”ל‪ ,‬עוד יוסיפו עכשיו‬ ‫לעלמא דאתי ולאסקיה משבעה מדורי‬
‫לגזול מהם את נחלתם בבית הקברות ותחת‬
‫שעד עכשיו היו קבורים בבית הקברות‬ ‫גיהנם‪.‬‬
‫בצוותא חדא יחד עם אלפי רבבות מישראל‪,‬‬
‫שיש בתוכם גאונים וצדיקים קדושי עליון‪,‬‬ ‫ולענין דידן שכבר נתערבבו העצמות ואי‬
‫וכן רבבות קדושים וטהורים שמסרו נפשם‬
‫על קדושת השם בשנת תקכ”ח‪ ,‬ושאר‬ ‫אפשר לקוברם כל אחד בקברו‪,‬‬
‫קדושים עמהם שנזדככו ונתקנו ונתעלו‬ ‫מ”מ ודאי צריך לקוברם בסמיכות לשאר‬
‫במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע‬ ‫האיברים שנשארו בקברם‪ ,‬דלא גרע‬
‫מזהירים‪ ,‬יהיו קבורים עכשיו לבדם במקום‬ ‫מלהיות קבור אצל אבותיו וכמו שכתבו‬
‫שומם ונדח שלא בבית הקברות ח”ו‪ ,‬ואיך‬ ‫הגאונים דלעיל‪ ,‬וכן כתב סברא זו מרן‬
‫יתכן שאחרי אשר חוטטו וחוללו ונתרסקו‬ ‫ראב”ד ירושלים הגאון הגדול רבי ישראל‬
‫עצמותיהם והורגזו והוחרדו ממנוחתם‪,‬‬ ‫יעקב פישר זצ”ל בשו”ת אבן ישראל (חלק‬
‫שעוד ימנעו מהם את תקנתם והשבת‬
‫עצמותיהם לבית הקברות הקדוש אשר בו‬ ‫ח’ סימן ע”ו)‪.‬‬
‫היתה מקום מנוחתם במשך מאות שנים‪,‬‬
‫ומטעם זה לבד ברור כשמש שחייבים‬ ‫ובר מן דין הרי ודאי מיסתבר דעדין קבורים‬
‫להחזירם תיכף ומיד לבית הקברות הקדוש‬
‫אשר שם היו ספונים טמונים במנוחה נכונה‬ ‫שם אבותיהם ומשפחתם‪ ,‬וא”כ מטעם‬
‫זה לבד זכות המתים שנחטטו שיחזירו‬
‫במשך מאות שנים‪.‬‬ ‫אותם אצל קברות אבותיהם דזהו נחת גדול‬

‫חשיבות קבורת העצמות דוקא במקומם‬ ‫למתים להיות קבורים אצל אבותיו‪.‬‬
‫בבית הקברות הקדוש והטהור באומאן‬
‫וענין הקבורה בבית הקברות אינו רק‬ ‫אסון ובזיון גדול הוא למתים להקבר שלא‬
‫בבית הקברות‬
‫משום הרחקת הטומאה וכדי שלא‬
‫יכשלו הכהנים‪ ,‬וכן אינו משום הרחקת‬ ‫ותמוה איך עלתה על דעת קוני השטח‬
‫הקברות מן העיר‪ ,‬אלא ענין הקבורה בבית‬
‫הקברות הוא ענין גדול וקדוש עד מאוד‪.‬‬ ‫להשאיר את המתים שנחטטו‬
‫באיזה מקום שומם באוקריינא ולא‬
‫להחזירם לקבורה בביה”ק דשם עם שאר‬
‫קברי ישראל‪ ,‬ואיך לא ידעו ולא יבינו דבר‬
‫פשוט כל כך לכל בר ישראל שאסון נורא‬
‫הוא למתים להיות קבורים לבדם שלא‬

‫שהמהרש”ל היה נוהג ליתן צדקה קודם‬ ‫יב | דעת תורה‬
‫שהתחיל להקיף‪ ,‬והביאו הפוסקים מדברי‬
‫האגודה דהטעם והמקור לזה הוא מהא‬ ‫כי בית הקברות הוא מקום קדוש וטהור‬
‫דאיתא במסכת שמחות (פרק ו’) מעשה‬
‫באשה שחלה בנה והקיפו העזרה‪ ,‬מכאן‬ ‫ואדמת קדש הוא‪ ,‬וכמו שכתב המהרי”ל‬
‫נראה שנהגו להקיף בית הקברות‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫(הלכות תענית) בטעם שהולכים להתפלל‬
‫וחזינן דמדמה לה קדושת בית הקברות‬ ‫בתעניות בבית הקברות‪ ,‬שמלבד הטעמים‬
‫לקדושת העזרה לענין זה‪ ,‬וכשם שנהגו‬ ‫דאיתא בגמ’ יש עוד טעם‪ ,‬משום דבית‬
‫בזמן הבית להקיף את העזרה על צרה‬ ‫הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך‬
‫שלא תבוא כן יש להקיף בזה”ז את בית‬ ‫כך הוא “מקום קדוש וטהור”‪ ,‬והתפלה‬
‫הקברות‪ ,‬ומשום הקדושה הנוראה שיש‬ ‫נתקבלה ביותר על אדמת קודש‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬
‫והעתיקו דבריו הפוסקים וכן במשנה‬
‫לבית הקברות כמו העזרה‪.‬‬ ‫ברורה (סוף סימן תקפ”א)‪ ,‬ומבואר מדבריו‬
‫שכל אדמת הבית הקברות הוא מקום‬
‫ועיין בתשובות להגאון רבי אליהו‬ ‫קדוש וטהור ואדמת קודש‪ ,‬משום‬
‫שהוא מקום מנוחת הצדיקים ממילא‬
‫מגריידיץ זצ”ל (אדרת אליהו חלק א’‬ ‫נתקדש עי”ז כל אדמת בית הקברות‪,‬‬
‫יורה דעה סימן קכ”ה) וכמו”כ יש תשובה‬ ‫והמקום אשר עומדים עליה להתפלל‬
‫נוספת ממנו גם בכתבי הגרי”ד מווירצבורג‬ ‫אדמת קדש היא‪ ,‬ודעת לנבון נקל שחלילה‬
‫זצ”ל (חלק ב’ עמ’ תקמ”ז)‪ ,‬שכתב בדבר גודל‬ ‫להשאיר את המתים ועצמותיהם הקדושים‬
‫הענין של בית החיים שהוא כענין בית‬ ‫מחוץ לבית הקברות‪ ,‬וצריך להחזיר את‬
‫המקדש‪ ,‬הגם דשם אסור לכהנים משום‬ ‫המתים תיכף ומיד דוקא לאדמת הקודש‬
‫טומאה להכנס‪ ,‬בכל זאת לענין קדושת‬ ‫לבית הקברות הקדוש והטהור שבו מקום‬
‫שמים והאזנת ה’ לתפילה המקום הזה‬
‫מנוחת הצדיקים‪.‬‬
‫הוא כלפני ולפנים‪.‬‬
‫ובא וראה עד היכן הדברים מגיעים נוראות‬
‫עוד כתב [בכתבי הגרי”ד מוירצבורג שם]‪,‬‬
‫קדושת וטהרת בית הקברות‪ ,‬דהנה‬
‫ואמנם יש עוד בית המקדש שלישי‬ ‫בשנים קדמוניות היו נוהגין להקיף את בית‬
‫לשפוך שם שיחו לפני ה’ הוא הבית החיים‬ ‫הקברות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא‪,‬‬
‫וכו’‪ ,‬אבל בעצם הוא השער השמים וכו’‪,‬‬ ‫כמו שכתב המגן אברהם (סימן תקפ”א ס”ק‬
‫ושם הוא היציאה מעולם הזה לעולם‬ ‫ט”ז) והבאר היטב (יורה דעה סימן שע”ו)‪ ,‬וכן‬
‫האמת‪ ,‬ואפילו בזמן המקדש כשהיה תענית‬ ‫כתב השל”ה בהלכות ראש השנה שנוהגין‬
‫בצרה גדולה נכנסו לבית החיים להתפלל‬ ‫לילך על בית הקברות בערב ראש השנה‬
‫ובערב יום כפורים ומקיפין אותו‪ ,‬וכתב שם‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | יג‬ ‫שם כדאיתא בתענית (דף ט”ז ע”א)‪ ,‬ויש‬
‫לראות גודל יקרת בית החיים שהוא דומה‬
‫שיש בבית הקברות מכח המתים הקבורים‬ ‫קצת לבית המקדש זולת טומאת כהנים‬
‫בה שנעשה משכן הנפשות הקדושות‪ ,‬יש‬ ‫וכו’‪ ,‬ע”כ‪ .‬ומבואר מדבריו דברים נוראים‬
‫גם דין קדושה על עצם מקום בית הקברות‬ ‫בגודל קדושת בית החיים שהוא כלפני‬
‫מטעם עצם היותו מיוחד לבית הקברות‪,‬‬ ‫ולפנים‪ ,‬שהוא לענין התפלה כענין בית‬
‫ונראה מזה דהוא חלות דין קדושה על‬ ‫המקדש‪ ,‬וששם הוא שער השמים‪ ,‬ואשר‬
‫המקום והקרקע עצמה‪ ,‬ועיין ברדב”ז על‬ ‫שם הוא הקשר של עולם הזה עם העולם‬
‫הרמב”ם בסוף הלכות אבל דנראה מדבריו‬
‫דאיסור קלות ראש נובע מקדושת בית‬ ‫הבא‪.‬‬

‫הקברות‪.‬‬ ‫וכתב בחמודי דניאל (יורה דעה סימן קצ”ה)‬

‫ונהגו בתפוצות ישראל בעת שמקצים‬ ‫הובא בפתחי תשובה שם בקיצור‪,‬‬
‫שנהגו הנשים שלא לילך לבית החיים‬
‫שטח חדש לבית הקברות‪ ,‬שמחנכין‬ ‫להתפלל בימי נדותה‪ ,‬ונכון הוא‪ ,‬דגם‬
‫אותו ע”י אמירת מזמורי תהלים ושיר‬ ‫זה המקום קדוש הוא משכן הנפשות‬
‫של פגעים וכו’‪ ,‬וטעם הדבר כתב בשו”ת‬ ‫הקדושות‪ ,‬וחזינן דחלה קדושה על מקום‬
‫מהר”ם שי”ק (חלק יורה דעה סימן שנ”ז)‬ ‫בית הקברות כדוגמת בית הכנסת מפני‬
‫שמייחדין אותו ומקדשין אותו כמו‬ ‫ששם הוא מקום משכנם הקדוש של‬
‫בקדושת ירושלים כמבואר בפרק ב’‬
‫דשבועות‪ ,‬ועיין גם בשו”ת דברי מלכיאל‬ ‫הנפשות הקדושות‪.‬‬
‫(חלק ו’ סימן כ”ב) ועל דבר שהמנהג‬
‫כשעושים בית הקברות חדש מתענים אותו‬ ‫ענין יחוד וקידוש מקום בית הקברות‬
‫יום ומקיפים את המקום ההוא ז’ פעמים‪,‬‬ ‫ובשלטי הגבורים (סנהדרין פרק ששי) האריך‬
‫וכו’‪ ,‬הנה מנהג ישראל תורה היא ואין‬
‫לשנות וכו’‪ ,‬וגם דהא בית הקברות קדושה‬ ‫לחדש דאם הקצו מקום לבית‬
‫יש בו מפני קדושת הנפשות השוכנות שם‬ ‫הקברות אף אם לא נקברו בו עדיין מתים‬
‫ולהכי קיי”ל במגילה (דף כ”ט ע”א) שאסור‬ ‫מ”מ נאסר המקום בהנאה משום שכבר‬
‫לעשות בו קלות ראש וכו’‪ ,‬לזה נהגו להקיף‬ ‫יחדוהו לבית הקברות וכמו בית הכנסת‬
‫את הבית הקברות בתחלת עשייתו להרחיק‬ ‫של כרכים‪ ,‬וכן הסכים עמו החתם סופר‬
‫ממנו החיצונים וגם כדי להוסיף בו קדושה‪,‬‬ ‫(יורה דעה סימן של”ה)‪ ,‬והובא דבריו בפתחי‬
‫וכעין הא דאיתא בשבועות (דף י”ד) שלקדש‬ ‫תשובה (יור”ד סימן שס”ח ס”ק א’)‪ ,‬ומבואר‬
‫העיר והעזרות עשו גם כן הקפה וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫מדברי השלטי הגבורים דמלבד הקדושה‬

‫אלינו אחר שנתחללו באופן מבהיל שיצילו‬ ‫יד | דעת תורה‬
‫את מנוחתם לכל הפחות הצלה פורתא‪,‬‬
‫ושיחזירו אותם לאלתר ויקברו אותם בבית‬ ‫ואחר הראות כל זאת גודל יקרת קדושת‬

‫הקברות הקדוש בכל מיני קדושות‪.‬‬ ‫בית הקברות‪ ,‬ודאי אין ספק‬
‫ופשוט שחייבים להחזיר תיכף את המתים‬
‫חשיבות בית הקברות באומאן שיש בה‬ ‫שנתחטטו בעוונותינו הרבים אל מקום‬
‫קברים רבים לאלפים ולרבבות‬ ‫משכנם הקדוש והטהור שבו נחו בשלום‬
‫ושלוה במשך מאות שנים‪ ,‬וחלילה‬
‫ובאמת ענין בית הקברות אינו רק שהמת‬ ‫להמשיך ולגזול מהם את מקומם הקדוש‬
‫ולהסיג את גבולם‪ ,‬ולהרחיקם ממקום‬
‫אינו קבור בקבר לבדו‪ ,‬אלא מעלה‬
‫גדולה וקדושה יתירה יש בבית הקברות‬ ‫משכן הנפשות הקדושות השוכנות שם‪.‬‬
‫ככל שיש בה ריבוי גדול של מתים רבים‪,‬‬
‫וכמו שכתב בשו”ת המבי”ט (חלק ב’ סימן‬ ‫ובפרט בענייננו שמדובר בית הקברות‬
‫כ”ח) דיש ענין גדול ומעלה גדולה בריבוי‬
‫הגדול של המתים בבית הקברות דברוב‬ ‫של ק”ק אומאן שמלבד שהוא‬
‫עם הדרת מלך‪ ,‬ושעל ענין זה נתקן נוסח‬ ‫מקום קבורתו הקדוש של הרה”ק מוהר”ן‬
‫ברכת הרואה קברי ישראל‪ ,‬אשר יצר אתכם‬ ‫מברסלב זצוק”ל‪ ,‬הלא הוא מקום משכנם‬
‫בדין וכו’ ויודע מספר כולכם‪ ,‬דהיינו משום‬ ‫של המון רב עד אין מספר מדורי דורות‬
‫שנקברים בבית הקברות מתים רבים עד‬ ‫גאונים וצדיקים קדושים וטהורים‪ ,‬גם הרי‬
‫אין מספר‪ ,‬וז”ל שם‪ ,‬גם בבית החיים גדול‬ ‫ידוע שהרה”ק מוהר”ן מברסלב זצוק”ל‬
‫כבודו בישועת ד’ לתחייה ברב עם הדרת‬ ‫אוה למשכן קבורתו דוקא בבית הקברות‬
‫מלך‪ ,‬כי יותר מעלה וכבוד יש בבית‬ ‫דק”ק אומאן‪ ,‬משום שספונים וטמונים שם‬
‫החיים הנקברים בו רבים אין להם‬ ‫כשלשים אלף קדושי עליון שמסרו נפשם‬
‫מספר‪ ,‬וכמו שאנו מברכים והוא יודע‬ ‫על קידוש השם‪ ,‬בגזירת אומאן בשנת‬
‫תקכ”ח‪[ ,‬ועיין בשו”ת עמק שאלה (סימן‬
‫מספר כולכם‪ ,‬ולא אנחנו וכו’‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫צ”ו) שכתב בזה”ל‪ ,‬וכל שכן בבית הקברות‬
‫שלהם הישן‪ ,‬שמונחים שם הקדושים‬
‫ומבואר מדברי המבי”ט כי אינו מקרה‬ ‫זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬הנה על‬
‫בית החיים כזה יש לומר דודאי קדושת בית‬
‫בעלמא שנקברים בבית הקברות‬ ‫הכנסת הוא על כל מקום הבית החיים זה‪,‬‬
‫מתים רבים מאוד עד אין מספר מפני ריבוי‬ ‫ע”כ]‪ ,‬ובוודאי שגם הנפטרים שנתחטטו‬
‫הנפטרים‪ ,‬אלא זהו משום שיש בזה מעלה‬ ‫מקברם בביזוי נורא ואיום‪ ,‬אינם מוותרים‬
‫ויתרון גדול לבית הקברות וככל שגדול‬ ‫על המשך מנוחתם יחד עם קדושים אלו‪,‬‬
‫ובמקום קדוש כזה‪ ,‬ומבקשים ומתחננים‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | טו‬ ‫מספרם של הקברים יש יותר חשיבות לבית‬
‫הקברות‪ ,‬ולכך נתקנה הברכה על קברי‬
‫(יורה דעה סימן שס”ג) כתב אין מוליכין מת‬ ‫ישראל בעיקרה על בית הקברות כגון זה‬
‫מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת‪ ,‬וכתב‬ ‫של קברים רבים מאוד שרק הקב”ה יודע‬
‫שם הש”ך (ס”ק ד’) הטעם לזה‪ ,‬משום כבוד‬ ‫את מספרם‪[ .‬ועיין גם שו”ת הלכות קטנות‬
‫המתים הקבורים באותה העיר שמבזה‬ ‫(חלק א’ סימן רי”ב) שנשאל על כמה קברים‬
‫אותם שלא לנוח אצלם את זה‪ .‬וכן הוא‬ ‫יש לברך ברכת אשר יצר אתכם בדין‪ ,‬וכן‬
‫בצוואת רבי יהודה החסיד שהמתים‬ ‫למה אין מברכין הברכה על קברי צדיקים‪,‬‬
‫כועסים אם מעבירים את המת לקוברו‬ ‫וכתב דהיה משמע דהברכה היא על בית‬
‫בעיר אחרת‪ .‬ומוכח מזה דכבודם ורצונם‬ ‫הקברות מזמן קדמון שאי אפשר לעמוד על‬
‫של המתים הוא שיקברו עוד מתים בבית‬
‫הקברות שלהם‪ ,‬ולכן כשקוברין מת במקום‬ ‫מספרן‪ ,‬עיי”ש]‪.‬‬
‫אחר יש להם כעס וקפידא‪ ,‬וחזינן מזה‬
‫דיש תועלת גדולה למת מריבוי המתים‬ ‫ובית הקברות באומאן שנקברו בו אלפים‬
‫הקבורים בבית הקברות‪ ,‬וא”כ ודאי שיש‬
‫להחזיר ולקבור את המתים דוקא בבית‬ ‫ורבבות משנות דור משנים קדמוניות‬
‫שלפי המסורת רבו בו קברים לאין מספר‪,‬‬
‫הקברות יחד עם שאר המתים‪.‬‬ ‫ומי יוכל לתאר ולשער את עוצם קדושתו‬
‫ומעלתו‪ ,‬אם כן איך יתאכזרו למנוע‬
‫גם יש ללמוד ממה שנראה מצוואת רבי‬ ‫מהמתים את זכותם לשוב לנחלתם בבית‬

‫יהודה החסיד שהמתים מקפידים‬ ‫הקברות הקדוש הנז’‪.‬‬
‫וכועסים אפילו על מת אחד שאין קוברים‬
‫יחד אתם בבית הקברות‪ ,‬שכל שכן‬ ‫ועיקר היסוד דיש ענין לקבור מתים במקום‬
‫שהמתים שנתחטטו בק”ק אומאן כועסים‬
‫ומקפידים מאוד על זה אם יקברו אותם‬ ‫שיש קברים רבים כבר כתב כן‬
‫לבדם שלא עם כל שאר מתי ישראל‬ ‫בפירוש הרא”ש (נזיר דף סה) דאין דרך‬
‫הטמונים בבית הקברות שנחו יחד עמהם‬ ‫לקבור מתים אלא במקום המיוחד לקברים‬
‫במשך מאות שנה‪ ,‬וגם שאר המתים‬ ‫הרבה‪ ,‬והובא גם בשיטה מקובצת (כתובות‬
‫שנשארו קבורים בבית הקברות כועסים‬ ‫דף כ’ ע”ב)‪ ,‬אלא שמדברי המבי”ט אנו‬
‫על שחיטטו והוציאו את המתים משם‬
‫ואין מחזירים אותם לנוח יחד אתם‪ ,‬ומי‬ ‫למדים כי כל המרבה הרי זה משובח‪.‬‬
‫לא יחוש מכעסם וקפידתם של הרה”ק רבי‬
‫נחמן מברסלב זי”ע וכל הקדושים הקבורים‬ ‫ויש להביא עוד ראיה לזה מדברי הפוסקים‬
‫בבית הקברות שם‪ ,‬וכידוע מהקדמונים‬
‫שחפצם ורצונם של המתים הוא לנוח‬
‫יחד בבית הקברות עם שאר המון שוכני‬
‫עפר הקבורים שם‪ ,‬דהנה בשולחן ערוך‬

‫המתים הקבורים בבית הקברות יש להם‬ ‫טז | דעת תורה‬
‫זכות בכל הבית הקברות וחייבים להחזיר‬
‫שקפידת המתים הוא סכנה גדולה הוא‬
‫להם את זכותם ומקומם‪ ,‬וכפי שיתבאר‪.‬‬ ‫לחיים‪ ,‬ד’ ישמרנו ויצילנו‪.‬‬

‫דהנה כבר כתב השלטי הגבורים (סנהדרין‬ ‫וכדאי להעתיק את דברי הגה”ק רבי‬

‫פרק נגמר הדין) דכל מת יש לו זכות‬ ‫שלמה זלמן עהרנרייך בשו”ת‬
‫בכל הבית הקברות‪ ,‬דהיינו בכל השטח‬ ‫לחם שלמה (חלק ב’ סימן ס”ו) שכתב‪ ,‬וז”ל‪,‬‬
‫שהוקצה לבית הקברות דרבים ומתפשט‬ ‫דלקבור שלא בבית הקברות בתוך ביתו‬
‫זכות המתים בכל אותו מקום‪ ,‬ולכן כתב‬ ‫הוא צער להמת גופא ששוכב לבדו שלא‬
‫שיש איסור הנאה בכל הבית הקברות‬ ‫בין המתים הקדושים שכבר קבלו דינם‪,‬‬
‫אפילו במקומות שלא נקברו שם מתים‪,‬‬ ‫ויש שם מסתמא גם תלמידי חכמים ואנשי‬
‫ועיין פתחי תשובה (יורה דעה סימן שס”ח‬ ‫מעשה גם בחייהם‪ ,‬ואפשר גם לענין‬
‫ס”ק א’) דאפילו אם נקבר רק מת א’ נתקדש‬ ‫התחיה שיהיה כשיעלה רצון הבורא‬
‫ונאסר כל מקום שהוקצה לבית הקברות‪,‬‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬אולי בזכות השוכבים שם‬
‫ומוכח מדברי השלטי הגבורים דכל מת‬ ‫יקום גם הוא‪ ,‬כענין ויתא ראשי עם‪,‬‬
‫שנקבר בביה”ק של רבים מלבד מה שקונה‬ ‫אבל אם יהא מונח לבדו שלא בבית‬
‫את מקומו וקברו שמונח בו‪ ,‬קונה גם‬ ‫הקברות אולי זכותו אינו כדאי שיקום‬
‫שותפות וזכות בכל שטח הבית הקברות‬ ‫בתחיה‪ ,‬ע”כ‪ .‬ומכאן יש להביא לעניננו‬
‫אפילו יהיה שטח גדול עד מאוד‪ ,‬ויש לבאר‬ ‫את גודל ההפסד להיות קבור שלא ביחד‬
‫דהוי דומיא דבית הכנסת שאף במקום שכל‬
‫אחד קונה לו מקום ישיבה בבית הכנסת‪,‬‬ ‫עם שאר מתים הקדושים והטהורים‪.‬‬
‫מכל מקום יש לכל אחד גם שותפות וזכות‬
‫יש להחזיר את המתים דוקא לביה”ק‬
‫בכל הביהכ”נ‪.‬‬ ‫שנתחטטו משם שנחשב שקנו המתים‬

‫וכתב בשלטי הגבורים שם דזכו בו המתים‬ ‫מקומם שם‬
‫ובאמת נראה עוד דיש חיוב גמור להחזיר‬
‫ויוצאים לשוט בעולם‪ ,‬ולכאורה אין‬
‫לו מובן דמה רצונו לומר בזה‪ ,‬אבל נראה‬ ‫את עצמות המתים שנתחטטו‬
‫דבא להביא ראיה דכיון דיוצאים לשוט‬ ‫באומאן ולקוברם בבית הקברות שם‪,‬‬
‫בעולם נמצא דנפשות המתים נמצאים‬ ‫דמלבד מה שנתבאר לעיל שבכך מחזירים‬
‫ושטים באויר ומקום בית הקברות‪ ,‬חזינן‬ ‫את המתים שנתחטטו לקבריהם‪ ,‬נראה‬
‫מזה דיש למתים שייכות לבית הקברות‬ ‫דגם בלא”ה חייבים להחזירם עכ”פ לבית‬
‫הקברות שהיו קבורים שם‪ ,‬ומשום דכל‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | יז‬ ‫מלבד מה שקבורים כל אחד בקברו‪[ ,‬וכן‬
‫מבואר בספרים הקדושים דנפשות המתים‬
‫מקום שהוא אפילו שלא במקום שיש קברי‬ ‫נמצאים וחופפים מעל קבריהם באויר בית‬
‫צדיקים‪.‬‬
‫הקברות]‪.‬‬
‫ובשו”ת עמק שאלה [להגאון‬
‫והגאון בעל מחנה חיים (חלק ג’ יורה דעה‬
‫מהארניסטייפאל זצ”ל] (סימן צ”ה)‬
‫כתב להלכה שלפי מה שכתב החתם סופר‬ ‫סימן ע”ב) ביאר את דברי השלטי‬
‫(יורה דעה סימן של”ה) דבית הקברות שלנו‬ ‫הגבורים‪ ,‬דכל קרקע בית הקברות הוי‬
‫הוי כמו בית הכנסת של רבים דיש לכולם‬ ‫שומר למת אשר גנוז בה וכו’‪ ,‬וכל בני‬
‫חלק בו וכדברי השלטי הגבורים‪ ,‬א”כ כל‬ ‫החבריא קדישא קונים חלק בשותפות‬
‫אחד שנקבר בבית הקברות שנקברו בו‬ ‫באותו מקום שמיועד לבית הקברות ורק‬
‫אבותיו מיקרי מקום קבורת אבותיו אף‬ ‫לתכלית כאשר ימות יהיה נקבר שם‪ ,‬ויהיה‬
‫שאינו סמוך להם כלל‪ ,‬וביאור הדברים‬ ‫גופו גנוז באותו קרקע אין הבדל אם מונח‬
‫הוא שמקום קבורת אבותיו הוא בכל הבית‬ ‫בראש או באמצע או בסוף סדנא דארעא‬
‫חד הוא‪ ,‬ע”כ‪ ,‬והיינו דהקבורה של כל‬
‫הקברות שהוא טמון וגנוז בה וכנ”ל‪.‬‬ ‫מת ומת מתייחסת לאדמת בית הקברות‪,‬‬
‫שנחשב שהנפטר טמון ומונח בתוכה דכל‬
‫וכדברי העמק שאלה כתב נמי בשו”ת‬ ‫מקום הבית הקברות הוי מקומו של המתים‬

‫מחזה אברהם (חלק ב’ סימן‬ ‫אשר הם שותפים באותה קרקע‪.‬‬
‫מ’) שאפילו לענין היתר פינוי לקברי‬
‫אבותיו‪ ,‬נראה מסתימת האחרונים דכל‬ ‫וכבר הבאנו לעיל את דברי המהרי”ל דכל‬
‫שיקבר באותו בית הקברות שמונחים שם‬
‫משפחתו מיקרי קברי אבותיו‪ ,‬ומוכיח כן‬ ‫הבית הקברות הוא מקום קדוש‬
‫מתשובות החתם סופר (יורה דעה סימן של”ד‬ ‫וטהור ואדמת קודש היא משום דשם הוא‬
‫וכן בח”ו סימן ל”ז) דמשמע דפשיטא ליה‬ ‫מנוחת הצדיקים‪ ,‬וחזינן מדבריו דאע”פ‬
‫להלכה דסגי שקבורים בו מבני משפחתו‬ ‫שברוב הבית הקברות אין טמונים דוקא‬
‫באותו בית הקברות כדי שיחשב שהוא‬ ‫צדיקים‪ ,‬מ”מ כל הבית הקברות הוא‬
‫קבור אצל אבותיו ולא בעינן שיהיה בסמוך‬ ‫קדוש וטהור והאדמה אשר עומדים עליה‬
‫לקבר אבותיו דוקא‪ ,‬והיינו כמו שביאר‬ ‫להתפלל בתעניות וכיו”ב אדמת קודש‬
‫העמק שאלה דכל בית הקברות כולו נחשב‬ ‫הוא‪ ,‬והיינו משום שמנוחתם של הצדיקים‬
‫מישך שייכא בבית הקברות כולו‪ ,‬ולכך‬
‫למקומו של כל מת ומת הקבור שם‪.‬‬ ‫יותר מתקבלת התפלה בבית הקברות בכל‬

‫ולפי כל הנ”ל נראה לעניננו דיש חיוב גמור‬

‫להחזיר את מתי אומאן למקומם בבית‬

‫ע”ב) רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה‬ ‫יח | דעת תורה‬
‫לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה‪ ,‬דהא‬
‫דמיתבעי למות דוקא במקום מסויים הוא‬ ‫הקברות שהיו קבורים בה‪ ,‬כיון שזכותם‬
‫בעיקר בכדי שיקבר במקום זה‪ ,‬וכמו‬ ‫מתפשטת בכל הבית הקברות וכמו שכתבו‬
‫שכתב הנחלת יעקב על פירש”י על התורה‬ ‫השלטי הגבורים והחתם סופר ודעמייהו‪,‬‬
‫(בראשית פרק ב’ פסוק ד’) דגזירה הוא על כל‬ ‫ודאי צריך להשיב להם את נחלתם ואת‬
‫אדם היכן יקבר ולא על צד המקרה הוא‬ ‫זכותם אשר נגזלה מהם עד כמה שאפשר‬
‫להשיב ולתקן‪ ,‬ולהחזיר אותם דוקא לאותו‬
‫וכו’‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫בית הקברות שזכו בו במשך שנות דור‬
‫ודור‪ ,‬ולכן אפילו אם אין יכולים להחזיר‬
‫וכן כתב המעבר יבק (אמרי נועם פרק כ”ז)‬ ‫כל מת לקברו ממש מ”מ חייבים להחזיר‬
‫אותם למקום בית הקברות אשר כבר זכו‬
‫דאפילו בארץ ישראל יש חילוק בין‬
‫מקום למקום לענין מקום הקבורה‪ ,‬כאמרם‬ ‫בה המתים‪.‬‬
‫(סוכה נ”ג ע”א) רגלוהי דבר איניש אינון‬
‫ערבין ביה‪ ,‬וכתב בזה”ל‪ ,‬שים נא עיניך‬ ‫חייבים להחזיר את המתים ועצמותיהם‬
‫בילמדנו (תנחומא פרשת פקודי) כי על פסוק‬ ‫למקומם ושרשם‬
‫(משלי ד’) ויורני ויאמר לי‪ ,‬כתב כל מה‬
‫שעושה המלאך עם הנשמה קודם בואה‬ ‫טעם נוסף שחייבים להחזיר את המתים‬
‫לעולם‪ ,‬ובפרט אמר שמטייל עמה מהבוקר‬
‫עד הערב‪ ,‬ומראה לו מקום שעתיד למות‬ ‫למקומם‪ ,‬על פי מה שכתבו רבותינו‬
‫הקדמונים‪ ,‬שהמקום שנקבר בו האדם‬
‫בו‪ ,‬ומקום שעתיד ליקבר בו‪.‬‬ ‫אינו על צד המקרה‪ ,‬אלא דכל אדם נגזר‬
‫עליו מראשית יצירתו היכן יקבר‪ ,‬והכל‬
‫וכן כתב ביפה מראה על הירושלמי (נזיר‬ ‫לפי שרשו אשר חוצב משם‪ ,‬והיינו דענין‬
‫הקבורה הוא שיבת האדם אל עפרו ושרשו‬
‫פרק ז’) בהא דאיתא שם‪ ,‬אמר רבי‬ ‫אשר חוצב ממנו‪ ,‬כמו שנאמר (בראשית ג’‬
‫עקיבא כך היתה תחלת תשמישי לפני‬ ‫י”ט) עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת‬
‫חכמים‪ ,‬פעם אחת הייתי מהלך בדרך‬ ‫כי עפר אתה ואל עפר תשוב‪ ,‬וממילא צריך‬
‫ומצאתי מת מצוה ונטפלתי בו כארבעת‬ ‫להחזיר ולקבור את המתים דוקא במקום‬
‫מיל‪ ,‬עד שהבאתיו למקום הקברות‬ ‫אשר נקברו והיתה מנוחתם כבוד במשך‬
‫וקברתיו‪ ,‬וכשבאתי אצל רבי אליעזר ואצל‬
‫רבי יהושע אמרתי להם את הדבר אמרו‬ ‫מאות שנים‪.‬‬
‫לי על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע‬
‫מעלין עליך כאילו שפכת דמים‪ ,‬אמרתי אם‬ ‫דהנה כתבו כמה מרבותינו בביאור הא‬

‫דאיתא במסכת סוכה (דף נ”ג‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | יט‬ ‫בשעה שנתכוונתי לזכות נתחייבתי‪ ,‬בשעה‬
‫שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה‪,‬‬
‫בספר הגלגולים (פרק ז’) וקיצור הענין דכל‬ ‫באותה שעה לא זזתי לשמש חכמים‪ ,‬ע”כ‪.‬‬
‫אדם שורשו חצוב ממקום אחר בעולם‪,‬‬
‫ולכך נתפזרו ישראל בכל העולם וכל אחד‬ ‫וכתב‪ ,‬תימה נהי דמת מצוה קנה מקומו‬
‫נקבר במקומו המיוחד לו‪ ,‬וזהו ביאור הא‬
‫דאמרן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה‬ ‫וצריך לקוברו שם‪ ,‬מכל מקום למה‬
‫לאתר דמתבעי תמן מובילין יתיה‪ ,‬דהיינו‬ ‫המעתיקו משם חמיר כולי האי כשופך‬
‫דעיקר הטעם הוא משום הקבורה כדי‬ ‫דמים‪ ,‬ושמא אין מנוחה למת אלא במקום‬
‫שיקבר במקום זה בעולם‪ ,‬ולפיכך מסבבין‬ ‫יציאת נשמתו‪ ,‬כי המקום ההוא מחלק גופו‪,‬‬
‫מן השמים את מיתתו במקום המיוחד‬ ‫ולכן רגלוהי דאיניש מובילין יתיה באתרא‬
‫לו להיות נקבר שם‪ ,‬ובזה מפרש נמי הא‬ ‫דמתבע כדאמר פרק החליל לפי פשוטו כי‬
‫דהוצבר עפרו מארבע רוחות הארץ שבכל‬ ‫מאת ד’ שימות כל אדם במקום המתייחס‬
‫לו‪ ,‬והוא על פי מה שאמרו זכרונם לברכה‬
‫מקום תהיה הארץ קולטתו לקבורה‪.‬‬ ‫אדם הוצבר עפרו מכל העולם שבכל מקום‬
‫שימות יתקבל‪ ,‬וק”ל‪ .‬וחזינן מדבריו את‬
‫ועיין גם בשו”ת הרמ”ע מפאנו (סימן ג’)‬ ‫גודל חומרת הענין שיקבר דוקא במקום‬
‫שנפטר שהוא המקום המתייחס לו ושם‬
‫שכתב‪ ,‬ורגלוי דאיניש מובילין יתיה‬ ‫הוא שרשו ומוצאו‪ ,‬שאם אינו קוברו שם‬
‫לאתר דמתבעי לקבורה‪ ,‬שהוא מוצאו‬ ‫אע”פ שנתכוין לזכות ומביאו לטובתו לבית‬
‫הקברות‪ ,‬מ”מ הרי הוא חמור כשפיכות‬
‫ותקופתו כפי הנגזר עליו וכו’‪.‬‬ ‫דמים ממש עד שעל כל פסיעה ופסיעה‬
‫שמוליך אותו ממקום אשר היה צריך‬
‫ומבואר בדברי רבותינו דהמקום שנקבר‬ ‫ליקבר בו מעלין כאילו היה שופך דמים‪.‬‬

‫בו האדם הוא מקומו אשר נגזר‬ ‫ועיין נזר הקדש על בראשית רבה (ויחי‬
‫עליו עוד קודם בואו לעולם שיקבר שם‪,‬‬
‫והקפידא הגדולה שיש בזה לקוברו דוקא‬ ‫פרשה ק’ ד’) בביאור דברי המדרש‬
‫במקום זה ושכמה חמור הדבר כשלא נקבר‬ ‫שם וירושלמי (כלאים פרק ט’) עיי”ש‪,‬‬
‫המת במקומו המתייחס לו‪ ,‬עוד אנו למדים‬ ‫דלכאורה אינו מובן הא דבעינן מיתה‬
‫מדברי האחרונים שיש ענין ליקבר דוקא‬ ‫דוקא במקום מיוחד ושלכך רגליו ערבין‬
‫במקום מיתתו שהוא המקום שנתייחד‬ ‫להוביל אותו לאתר דמתבעי‪ ,‬וכתב שמצא‬
‫לו לקבורה מן השמים‪ ,‬וכן משמע בפרקי‬ ‫ביאור הענין על נכון בכתבי האר”י ז”ל‬
‫דרבי אליעזר (פרק י”א) דאיתא שם‪ ,‬התחיל‬
‫הקב”ה לקבץ עפר גופו מארבע רוחות‬
‫העולם‪ ,‬אמר הקב”ה שאם אדם הולך מן‬
‫המזרח למערב או מן המערב למזרח ויגיע‬

‫בהם את הפורענות הנוראה שאמר הנביא‬ ‫כ | דעת תורה‬
‫(פרק ח’) בעת ההיא נאם ד’‪ ,‬ויוציאו עצמות‬
‫מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות‬ ‫קצו להפטר מן העולם‪ ,‬שלא תאמר הארץ‬
‫הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות‬ ‫אין עפר גופך משלי חזור למקום שנבראת‬
‫יושבי ירושלים מקבריהם וגו’‪ ,‬לא יאספו‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא כל מקום שמגיע לשם‬
‫ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו‪ ,‬ואוי‬ ‫להפטר משם הוא עפר גופו ולשם‬

‫לו לדור שכך עלתה לו בימיו‪.‬‬ ‫הוא חוזר‪.‬‬

‫וכתיב שם אחר כך‪ ,‬ונבחר מות מחיים‬ ‫והיוצא מזה דיש ללמוד לענין המתים‬

‫וגו’‪ .‬ומקשי הגמ’ ביבמות (דף ס”ג)‬ ‫שנתחטטו בבית החיים דאומאן‬
‫אמר רבא לרבה מארי‪ ,‬כתיב לא יאספו ולא‬ ‫דיש להחזירם תיכף למקום קבריהם‬
‫יקברו לדומן על פני האדמה יהיו‪ ,‬וכתיב‬ ‫באומאן‪ ,‬כמו שראינו חומר הענין שאם‬
‫ונבחר מות מחיים‪ .‬ופירש רש”י שם את‬ ‫אינו מביאו למקומו אף שמוליכו למקום‬
‫קושיית הגמ’‪ ,‬דהואיל ואינן ניתנין לקבורה‬ ‫חשוב ומכובד לבית הקברות‪ ,‬מ”מ מעלין‬
‫אם כן היאך יבחרו החיים למות‪ .‬ומבואר‬ ‫עליו כאילו היה שופך דמים‪ ,‬וק”ו בנדוננו‬
‫מדברי הגמ’ דבר נורא מאוד‪ ,‬שאף על פי‬ ‫שכבר קנו שביתה במקומן במשך מאות‬
‫שהצרות יהיו גדולות ואיומות עד כדי כך‬ ‫בשנים ובעוונותינו הרבים נחרשו ונתחטטו‬
‫שאי אפשר לסבול אותם‪ ,‬עד שהנביא אומר‬ ‫ממקומם‪ ,‬שחיוב גדול מוטל עלינו שיחזירו‬
‫שנבחר מות מחיים‪ ,‬אבל מ”מ אומרת הגמ’‬ ‫אותם תיכף למקומם שלא נהיה ח”ו‬
‫שאם ח”ו יחטטו אותם ויוציאום מקברם‬
‫ולא יאספו ולא יקברו‪ ,‬אז כבר אי אפשר‬ ‫כשופכי דמים של המתים הקדושים‪.‬‬
‫לבחור במות מחיים‪ ,‬שאז כבר כדאי לחיות‬
‫ולסבול כל הצרות הנוראות המרים ממות‪,‬‬ ‫איך נעשתה התועבה הזאת בישראל‬
‫כדי שלא לסבול את הצער של חיטוטי‬ ‫שהמתים שנתחטטו מונחים עדיין כדומן‬
‫שכבי ושל יאספו ולא יקברו לדומן על פני‬
‫האדמה יהיו‪ ,‬שהוא יותר גרוע מכל הצרות‬ ‫על פני האדמה‬

‫רח”ל‪.‬‬ ‫וממש לא יאומן כי יסופר איך נעשתה‬

‫ועל אותם שנתגלגל ענין החיטוטי שכבי‬ ‫התועבה הזאת בישראל‪ ,‬כי אחר זמן‬
‫רב מאז שנתחטטו הקברים הקדושים עדיין‬
‫על ידם מוטלת חובה קדושה להחזיר‬ ‫מונחים העצמות כדומן על פני השדה ולא‬
‫תיכף ומיד את כל עפר המתים עם העצמות‬ ‫השיבום למקום מנוחתם‪ ,‬ואין לתאר ואין‬
‫לשער עומק צערם וכאבם של הנפטרים‬
‫הקדושים‪ ,‬אוי ואבוי שוד ושבר‪ ,‬שמקיימים‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | כא‬ ‫למקום מנוחתם‪ ,‬ולהוציא את המתים‬
‫מצערם הנורא והאיום אשר אין לנו שום‬
‫חלק התשובות (יורה דעה סימן ל”ח) שבאופן‬ ‫השגה בגודל ועומק צער אותם קדושים‬
‫שנחטטו שכבי‪ ,‬יש חיוב יותר גדול על‬ ‫וטהורים‪ ,‬וכמו כן מוטלת חובה עלינו‬
‫כל ישראל‪ ,‬משום דהרי בעוון חיים מתים‬ ‫ועל כל איש מישראל וכל הקרובים אל‬
‫מתחטטים א”כ אנחנו בעוונינו גרמנו‪,‬‬ ‫החלל לפעול ולעשות כל טצדקי שיבואו‬
‫ובודאי דזה עונש על כל כלל ישראל ועל‬ ‫למנוחתם מיד ממש‪ ,‬ועיין מה שכתב‬
‫כולם מוטלת החובה לפעול ולסייע בכל‬ ‫בלבוש מרדכי [להגרמ”מ עפשטיין זצ”ל]‬
‫הדרכים להחזרת המתים למנוחתם‪ ,‬ולמנוע‬
‫את בזיון המתים שנתחטטו ובזיון הקברים‪.‬‬

‫פרק ב’‬
‫בענין חלק מבית הקברות שנתחלל בעיר אומאן‬

‫ידם נתגלגל דבר חמור כזה שנתחטטו תחת‬ ‫אם מותר להשתמש במקום‬
‫ידם המתים ונשחקו עצמותיהם לרסיסים‬ ‫שנעקרו הקברים ולבנות שם‬
‫עוד יתאוו תאוה להשתכר מחורבן הקברים‪,‬‬
‫והרצחת וגם ירשת‪ ,‬ובו בזמן שלא דאגו‬ ‫בנינים‬
‫כלל על עצמות המתים שעדיין מוטלים‬
‫על ידיהם בבזיון נורא ולא ניתנו לקבורה‪,‬‬ ‫שאלה‪ .‬בדבר רצונם של קוני השטח‬
‫ואיך יערב לכם אכול ושתו במקום כזה‬
‫אשר היתה יד ד’ בנו ובאבותינו‪ ,‬האם אין‬ ‫לאחר מעשה שכבר נתחטטו‬
‫בזה משום גילוי דעת דניחא להו בהרס‬ ‫המתים להשתמש במקום שעקרו והרסו‬
‫הקברים באומאן ולבנות שם בנינים‪,‬‬
‫הקברים‪.‬‬ ‫האם יש איזה איסור לבנות בנינים במקום‬
‫הקברים‪ ,‬והאם יש שם איסור קלות ראש‬
‫וכידוע מה שהמשיל הגה”צ רבי יהודה‬
‫אפילו אחר שכבר נעקרו הקברים‪.‬‬
‫ליב חסמן זצ”ל במעשה בבית‬
‫הכנסת שפרץ שם דליקה גדולה‪ ,‬ואחז‬ ‫תשובה‪ .‬גם בענין כבר פסקו מרנן ורבנן‬
‫האש בספרי התורה שבארון הקודש ד’‬ ‫רבינו הגדול מרן הגאב”ד‬
‫ישמרנו‪ ,‬האם יעלה ח”ו בדעת שום יהודי‬ ‫ירושלים ובית דינו שליט”א שמקום‬
‫לאמר הלא הספר תורה בוער ממילא‬ ‫הקברים אסור בהנאה‪ ,‬ושאסור לבנות‬
‫במקום זה‪ ,‬וחרדה גדולה אחזתנו על השבר‬
‫הגדול‪ ,‬בשמענו שיש מקוני השטח שעל‬

‫להחזיר את המתים ועצמותיהם ולקוברם‬ ‫כב | דעת תורה‬
‫שם‪ ,‬וכל שעה ושעה בעמוד והחזר קאי‪,‬‬
‫וא”כ ודאי דאין מקום בראש לומר דיפקע‬ ‫בשלהבת האש‪ ,‬א”כ בינתיים הרי אפשר‬
‫להדליק בו את הסיגריה‪ ,‬הרי ודאי שלב‬
‫ממקום זה דין בית הקברות‪.‬‬ ‫יהודי יתפלץ למראה איום ונורא זה ולא‬
‫יוכל אפילו להעלות על דעתו מחשבה‬
‫פסק המנחת יצחק שהמקום שנהרסו‬ ‫נוראה כזו‪ ,‬והנמשל לעניננו מובן שאיך‬
‫בו קברים אסור להשתמש בו בשום‬ ‫יעלה על לב יהודי דבר כזה להשתמש‬
‫ולהשתכר מהשוד והשבר אשר הושברנו‪,‬‬
‫השתמשות‬ ‫והאסון הגדול אשר פקד את המתים אשר‬
‫אלא שגם בלאו האי טעמא כבר פסק מרן‬ ‫קדושתם כקדושת ספר תורה‪ ,‬ורבותינו‬
‫נהגו לגזור תענית אבל ומספד על צרות‬
‫גאב”ד ירושלים בעל מנחת יצחק‬ ‫כגון אלו‪ ,‬האיך עלתה על לבם מחשבת‬
‫בתשובתו (חלק ט’ סימן קכ”א) שאסור‬
‫להשתמש בשטח שהרסו וחפרו שם‬ ‫פיגול כזאת‪.‬‬
‫קברים‪ ,‬וכתב הטעם לזה‪ ,‬משום דהרי‬
‫איסור קלות ראש בבית הקברות הוא על‬ ‫והנה לאור המבואר וכמו שכבר פסקו מרן‬
‫כל שטח הבית הקברות אפילו במקומות‬
‫שאין קברים כלל‪ ,‬והביא כן מדברי השלטי‬ ‫בעל מנחת יצחק‪ ,‬ושאר גאוני הדור‬
‫הגבורים בסנהדרין (סוף פרק ו’) דאסור‬ ‫וגאוני הבד”ץ דפעיה”ק זצוק”ל‪ ,‬שחובה‬
‫בקלות ראש ובהנאה בבית הקברות אפילו‬ ‫גמורה להחזיר את כל העפר והעצמות‬
‫במקומות שעדיין לא נקברו שם מתים כלל‪,‬‬ ‫למקומם‪ ,‬היינו סמוכים ובטוחים כי קוני‬
‫דכיון דאקצי ההוא קרקע לבית הקברות‬ ‫המקום יעמדו מעתה בנסיון ויקיימו‬
‫חל עליה בכולי קרקע שם בית הקברות‬ ‫את פסק מרנן ורבנן ויחזירו לאלתר את‬
‫ואיסורו ואפילו במקום שלא נקברו שם‬ ‫העצמות והעפר‪ ,‬ואז לא יהיה כאן שאלה‬
‫המתים‪ ,‬וא”כ ודאי נשאר איסור קלות ראש‬ ‫כלל שודאי לא נשתנה דין מקום זה מכל‬
‫ואיסור הנאה במקום זה שנעקרו משם‬ ‫קבר ומכל מקום אחר בבית הקברות שם‪.‬‬
‫הקברים כיון דעכ”פ מקום זה הוא חלק‬
‫אלא כפי הנראה השאלה היא אם חלילה‬
‫מבית הקברות‪.‬‬
‫וחס מעשה שטן יצליח ולא יתנו‬
‫והוסיף עוד המנחת יצחק‪ ,‬שהרי‬ ‫לב להשיב ולהחזיר את העפר והעצמות‬
‫למקומם‪ ,‬האם יש איסור לבנות שם בנינים‬
‫אפילו לענין קבר שפינו אותו‬ ‫וכיוצא בזה במקום הקברים‪ .‬אולם באמת‬
‫בהיתר יש מהפוסקים שאוסרים אפילו‬ ‫אין מקום לספק כלל‪ ,‬שהרי מקום זה עדיין‬
‫מקום קברים הוא‪ ,‬ובמקום זה חייבים‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | כג‬ ‫לקבור בו מת אחר‪ ,‬וא”כ איך יעלה על‬
‫הדעת לעשות שם אפילו ענין של רשות‬
‫וכן כתבו אז במכתבם (א’ פרשת בא‬
‫וכל שכן דבר של קלות ראש ובזיון‪.‬‬
‫התשד”מ) מרנן הגאונים הגדולים רבי‬
‫יעקב ישראל קנייבסקי זצ”ל ורבי אליעזר‬ ‫עוד טעם כתב המנחת יצחק דאסור‬
‫מנחם שך זצ”ל‪ ,‬שהמקום של קברי ישראל‬
‫אסור לבנות שם גם אחר שפינוהו וכל שכן‬ ‫להשתמש במקום זה שנהרסו שם‬
‫שפינוהו באיסור‪ ,‬ושח”ו חלילה וחלילה‬ ‫קברים‪ ,‬משום שעל ידי החפירות בכלים‬
‫לבנות שם‪ ,‬וחזרו על פסקם זה שוב בכרוזם‬ ‫שונים נשברו הרבה עצמות של מתים עד‬
‫מיום כ”א ניסן תשד”מ‪ ,‬ברצוננו להודיע כי‬ ‫לעפר רח”ל ונתערבו בין העפר‪ ,‬וכנודע‬
‫לא נשתנה דעתינו מהמכתב שכתבנו ביום‬ ‫מדברי הפוסקים דהעצמות של מתים יש‬
‫ראשון כ”ו טבת שאנחנו מצטרפים להכרזת‬ ‫להם דין ספר תורה ואסור לנהוג בהם מנהג‬
‫הרבנים הגאונים שליט”א‪ ,‬שח”ו חלילה‬
‫וחלילה לבנות במקומות קברי ישראל אף‬ ‫בזיון‪.‬‬
‫אחר שפינוהו‪ ,‬וכל שכן כשפינוהו באיסור‪,‬‬
‫ויש לעשות כל האפשריות למנוע‬ ‫ומבואר מדברי המנחת יצחק שאסור‬

‫מזה‪.‬‬ ‫להשתמש במקום שנהרסו ונעקרו‬
‫ממנו קברים‪ ,‬ויש בזה שלשה איסורים‪ ,‬א)‬
‫וכן כתב הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר‬ ‫מטעם קלות ראש והנאה בבית הקברות‪ .‬ב)‬
‫זצ”ל במכתבו שאיסור גמור לבנות על‬ ‫מטעם איסור הנאה (מדרבנן) מהקבר דיש‬
‫סוברים דאסור אפילו לקבור בו מת אחר‪ .‬ג)‬
‫השטחים שפונו מן הקברות‪.‬‬ ‫מטעם בזיון עצמות המת‪ ,‬שנשאר במקום‬
‫עפר שחיקת עצמות המת‪ ,‬דהוי כקדושת‬
‫ואם כן כבר נפסק הדבר על ידי מרנן ורבנן‬
‫ספר תורה ואסור לנהוג בו מנהג בזיון‪.‬‬
‫רבותינו הגאונים זצ”ל שאפילו‬
‫כשפינה את המתים בהיתר אסור להשתמש‬ ‫פסקי מרנן ורבנן זצ”ל שהמקום של קברי‬
‫במקום הקברים‪ ,‬וק”ו אם פינה באיסור‬ ‫ישראל שפינוהו אסור לבנות שם‬
‫שאיסור גמור להשתמש במקום הקברים‪.‬‬
‫וכן פסקו מרנן הגאונים הגדולים הבד”ץ‬
‫בניית בנינים בבית הקברות הוא קלות‬
‫ראש‬ ‫זצ”ל בכרוזם (י”ט טבת תשד”מ) שאסור‬
‫לעשות כל שימוש בכל המקום שחפרו שם‬
‫והנה בדבר מה שכתב מרן המנחת יצחק‬
‫באשר הוא מקום קברים‪.‬‬
‫בטעם איסור השימוש במקום‬
‫הקברים‪ ,‬שהוא משום איסור קלות ראש‬

‫קבר א’ בלבד‪ ,‬נאסר כל שטח בית הקברות‪.‬‬ ‫כד | דעת תורה‬
‫[אלא דהשלטי הגבורים הוסיף שם עוד‬
‫חידוש‪ ,‬דחל גם איסור הנאה בכל הבית‬ ‫בבית הקברות‪ ,‬יש להבהיר כי איסור קלות‬
‫הקברות ועל הקברים אפילו בקרקע עולם‬ ‫ראש בבית הקברות הוא כולל כל מיני‬
‫וכדין קדושת בית הכנסת‪ ,‬עיי”ש‪ ,‬ועל זה‬ ‫שימוש והנאה בבית הקברות‪ ,‬וכמו שפסק‬
‫הרמב”ם (פרק י”ד מהלכות אבל הלכה י”ג) בתי‬
‫יש כמה אחרונים שפקפקו בזה]‪.‬‬ ‫הקברות אסורין בהנאה‪ ,‬כיצד אין אוכלין‬
‫ואין שותין בהן ואין עושין בהן מלאכה‪,‬‬
‫ועיין מה שהאריך שם הב”ח (סימן שס”ח)‪,‬‬ ‫כללו של דבר אין ניאותין בהן וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬
‫ונפסק כן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן שס”ח‬
‫שמוכח מיניה נמי שאיסור קלות‬ ‫סעיף א’) וכן נקטו להלכה כל הפוסקים‪,‬‬
‫ראש הוא על כל הבית הקברות‪ ,‬ודייק כן‬ ‫והיינו משום איסור קלות ראש כמו שכתב‬
‫שם הרמ”א‪ .‬וממילא פשוט שמטעם זה‬
‫מדברי הרמב”ם‪.‬‬ ‫אסור להשתמש בבית הקברות לשום דבר‪,‬‬

‫וכן כתב בספר שבט יהודה למהר”י עייאש‬ ‫וק”ו שאסור לבנות שם בנינים וכיו”ב‪.‬‬

‫(סימן שס”ח ס”ק א) דכיון דאיסור זה‬ ‫איסור קלות ראש נוהג בכל שטח ביה”ק‬
‫דקלות ראש הוא משום כבודן של מתים‪,‬‬ ‫אפילו במקומות שאין שם קברים‬
‫ממילא כל הבית הקברות אסור בקלות‬
‫ראש‪ ,‬וכן כתב עוד בספרו לחם יהודה‬ ‫ובענין מה שכתב המנחת יצחק שאיסור‬
‫על הרמב”ם (פרק י”ד מהלכות אבל הלכה‬
‫י”ג) וז”ל‪ ,‬ובודאי דדבר פשוט דאיסור‬ ‫קלות ראש נוהג בכל שטח הביה”ק‬
‫זה הוא על כללות בית הקברות אפילו‬ ‫אפילו במקום שאין שם קברים והביא כן‬
‫במקום שעדיין לא נקברו שם מתים‪ ,‬דלא‬ ‫מדברי השלטי הגבורים‪ ,‬יש להוסיף דגם‬
‫אתינן עלה מטעם איסור הנאה אלא מפני‬ ‫הרמ”ע מפאנו בתשובותיו (סימן נ”ו) הסכים‬
‫כבודן של מתים‪[ ,‬ועיין שם שפקפק בדברי‬ ‫לדבריו‪ ,‬וכן החתם סופר בתשובותיו (יורה‬
‫השלטי הגבורים לענין איסור הנאה מבית‬ ‫דעה סימן של”ה) הסכים כן בפשיטות כדברי‬
‫הקברות‪ ,‬אבל לענין איסור קלות ראש כתב‬ ‫השלטה”ג וביאר את דבריו‪ ,‬עיי”ש‪ ,‬והובא‬
‫דדבר פשוט הוא דהאיסור הוא בכל הבית‬ ‫דבריו בפתחי תשובה שם (סימן שס”ח ס”ק‬
‫א’) דיש איסור קלות ראש על כל הבית‬
‫הקברות]‪.‬‬ ‫הקברות ואפילו שלא על גבי קבר‪ ,‬ושדין‬
‫בית הקברות שהוקצה לרבים נאסר כדין‬
‫וכן כתב נמי הגאון מהרי”א אסאד‬ ‫קדושת בית הכנסת‪ ,‬ומבואר בפתחי תשובה‬
‫שם שאפילו בית הקברות חדש שיש בה רק‬
‫בתשובותיו (סימן שס”ג) דאיסור קלות‬
‫ראש בבית הקברות (ואיסור בהנאה) הוא בכל‬
‫הבית הקברות אפילו רחוק יותר מארבע‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | כה‬ ‫אמות מהקברים כל שנקרא בית הקברות‪,‬‬
‫עיין שם‪ ,‬והוכיח כן מלשון הרמב”ם‪ .‬וכן‬
‫שדה שנחרש שצריך לבדוק בכברה אחר‬
‫שממחה את העפר‪ ,‬וכל זמן שלא פינה כדין‬ ‫מבואר בשו”ת דודאי השדה (סימן ס”ה)‪.‬‬
‫זה הקבר עומד עדין באיסורו‪ ,‬ובנדון דידן‬
‫בבית הקברות באומאן הרי ודאי לא ימלט‬ ‫וכן כתבו נמי בפשיטות גם בספר גשר‬
‫שנשאר במקום עצמות כשעורה מהמתים‪,‬‬
‫וממילא גם מטעם זה המקום אסור בקלות‬ ‫החיים (חלק א’ פרק כ”ז עמ’ רפ”ה)‪ .‬וכן‬
‫ראש אפילו אי נימא דרק הקברים עצמם‬ ‫כתב נמי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך‬
‫אסורים לנהוג בהם קלות ראש‪ ,‬וזאת‬ ‫זצ”ל בספר מנחת שלמה (חלק א’ סימן פ”ח)‪,‬‬
‫מלבד הטעם שכתב המנחת יצחק משום‬ ‫ועיין עוד שו”ת מנחת יצחק (חלק א’ סימן‬
‫בזיון המתים‪ ,‬שכיון שנשברו עצמות של‬ ‫ל”א)‪ .‬ועכ”פ כן הוא סוגיין דעלמא ודעת‬
‫מתים עד לעפר רח”ל ונתערבו בין העפר‪,‬‬ ‫רוב הפוסקים דאיסור קלות ראש נוהג בכל‬
‫והעצמות יש להם דין ספר תורה כמו‬ ‫הבית הקברות אפילו במקום שאין קברים‬
‫שכתבו הפוסקים ואסור לנהוג בהם מנהג‬
‫כלל‪.‬‬
‫בזיון‪.‬‬
‫המקום שעקרו ונחטטו הקברים באומאן‬
‫ובר מן דין אפילו אי נימא דאיסור קלות‬ ‫אסור בקלות ראש ואסור ליהנות ממנו‬
‫ולפי זה פשוט מאוד דלא נתבטל שום‬
‫ראש אינו נוהג בכל הבית הקברות‬
‫אלא דוקא במקום הקברים‪ ,‬והיינו במקום‬ ‫איסור מאותו חלק של בית הקברות‬
‫כל קבר וקבר וד’ אמות הסמוכות לקברים‬ ‫שעקרו משם את הקברים‪ ,‬דמהיכי תיתי‬
‫מכל סביבותיו‪ ,‬מ”מ כל שטח בית הקברות‬ ‫יופקע ממנו דין בית הקברות והרי ודאי לא‬
‫שנתגלה כהמשך של בית הקברות הישן‬ ‫גרע ממקומות שלא קברו שם מת מעולם‪,‬‬
‫באומאן אסור בקלות ראש אפילו כשאינו‬ ‫ואם כן בנדון דידן בבית הקברות באומאן‬
‫ידוע שבמקום זה ממש יש בו קבר‪ ,‬וכמו‬ ‫שרובם ככולם של הקברים נשארו בעינם‬
‫שכתב הכסף משנה (פרק ח’ מהלכות טומאת‬ ‫ודאי דאי אפשר להפקיע שם בית הקברות‬
‫מת הלכה ה’) דכל זמן שלא נבדק דמספקינן‬
‫ליה בבית הקברות‪ ,‬דיינינן ליה כבית‬ ‫מהמקום שנעקרו משם הקברים‪.‬‬

‫הקברות דאין נוהגין בהן קלות ראש‪.‬‬ ‫ובמרכבת המשנה (פ”ח מהלכות טומאת‬

‫וכן מבואר בב”ח (יורה דעה סימן שס”ח)‬ ‫מת ה”ה) כתב דבקבר שכבר‬
‫נרקב בו המת‪ ,‬צריך לבדוק את כל הקבר‬
‫ובש”ך שם (ס”ק ד’) לענין היתר לקיטת‬ ‫אם לא נשאר בו עצם כשעורה‪ ,‬וצריכה‬
‫פירות מאילנות הנטועות שלא על גבי קבר‪,‬‬ ‫ליבדק כדין בדיקת בית הפרס שהוא‬

‫לפנות שם‪ ,‬וכן הוא להדיא בירושלמי‬ ‫כו | דעת תורה‬
‫(ברכות פרק ב’ הלכה ג’) ר’ זעירא בשם ר’‬
‫אבא בר ירמיה לא יכנס אדם לבית הקברות‬ ‫שצריך שיהיה נטוע במקום שאין בו ספק‬
‫ויעשה צרכיו שם ואם עשה כן עליו הכתוב‬ ‫קבר‪ ,‬ומוכח דכל מקום בבית הקברות שיש‬
‫אומר לועג לרש חרף עושהו‪ ,‬וגם משום‬ ‫בו ספק קבר דינו כמקום קבר‪ ,‬ועיין שו”ת‬
‫שבית הקברות מקום קדוש וטהור הוא‬ ‫אבני נזר (חלק יורה דעה סימן תע”ה) שהאריך‬
‫וחלילה לעשות בו בית הכסא‪ ,‬ועיין בשו”ת‬ ‫בטעמא דמילתא‪ ,‬וכתב סוף דבר איני רואה‬
‫מערכי לב להגרי”ל צירלסון זצ”ל הי”ד‬
‫מקום להקל בספק קבר‪.‬‬
‫(סימן ס”ב) שהאריך בזה‪.‬‬
‫ולפי זה הוא הדין בד’ אמות הסמוכות‬
‫ומה מאוד תגדל הפליאה והתמיהה‬
‫לקבר מכל צד נמי אסור בקלות ראש‪,‬‬
‫על שיש צורך בדבר שפתיים שהוא‬ ‫אפילו אי נימא דהאיסור הוא רק במקום‬
‫אך למחסור בדבר פשוט כל כך‪ ,‬ואיך יעלה‬ ‫קבר‪ ,‬וכמו שכתבו ראשונים ואחרונים‬
‫על דעת איש ירא וחרד לעשות דברי בזיון‬ ‫לענין לקיטת פירות מאילנות שבבית‬
‫כאלו כלבנות בית הכסא בתוך הקברים‬ ‫הקברות דאסור רק במקום קבר וכתבו‬
‫הקדושים שנתחטטו משם קברי קדמונינו‬ ‫דה”ה בארבע אמות הסמוכים לקברים‪,‬‬
‫וא”כ גם מטעם זה אסור מקום הקברים‬
‫רח”ל בבית הקברות הקדוש והטהור‪.‬‬ ‫שנחטטו גם מצד היותם סמוכים למקום‬

‫הקברים‪.‬‬

‫חומר איסור קלות ראש ובזיון המתים‬ ‫עשיית בית הכסא במקום הקברים ובבית‬
‫הקברות‬
‫והנה איתא בגמ’ (מגילה דף כ”ט) ובפירש”י‬
‫גם בקברים שפינו את המתים למקום אחר‬
‫שם דאיסור קלות ראש הוא מפני‬
‫כבודן של מתים‪ ,‬דאם מקיל ראשו בבית‬ ‫אפילו בהיתר‪ ,‬נשאר עדיין איסור‬
‫הקברות יש בזה זלזול ופגיעה בכבודן‬ ‫לעשות שם מקום שאינו מכובד כגון בית‬
‫של המתים הטמונים בבית הקברות והיינו‬ ‫התבן או בית העצים משום כבוד המתים‬
‫אפילו במקומות שאין שם קברים כלל‪ ,‬ומי‬ ‫כמבואר בשלחן ערוך (יורה דעה סימן שס”ד‬
‫לא יחוש לנפשו לחלל את בית הקברות‬ ‫סעיף ו’)‪ ,‬וא”כ אין צריך לומר שאיסור חמור‬
‫בקלות ראשו ולבנות בו בנינים וכיו”ב‪,‬‬
‫ולזלזל ולפגוע רח”ל בכבודן של המתים‬ ‫לעשות בית הכסא ח”ו במקום הקברים‪.‬‬
‫הקדושים והצדיקים הספונים וטמונים‬
‫בבית הקברות הקדוש והטהור של אומאן‬ ‫וגם בכל הבית הקברות אסור לעשות בית‬

‫הכסא‪ ,‬אם מטעם קלות ראש כמו‬
‫שפסק הרמ”א (יורה דעה סימן שס”ח) שאסור‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | כז‬ ‫שבו הוא מקום מנוחתו של הרה”ק מוהר”ן‬
‫זצוק”ל וכן רבבות קדושים וטהורים זכר‬
‫שנקבר בו‪ ,‬ובפרט במקומות שנוהגים שכל‬
‫א’ קונה [בדמים] את מקום קבורתו‪ ,‬א”כ‬ ‫צדיקים לברכה‪.‬‬
‫אפילו אם פינו אותו [ומשמע דאפילו פינו‬
‫אותו בהיתר]‪ ,‬מ”מ הקבר אסור בהנאה‬ ‫וכבר ידוע חומר העוון הנורא של פגיעה‬
‫ואסור אפילו לקבור בו מת אחר‪ ,‬דמאן‬
‫מחיל ומאן שביק את מקום קבורתו‪ ,‬ואם‬ ‫בכבוד המת ואפילו רק על מניעת‬
‫משתמש ונהנה בהקבר עובר בזה משום‬ ‫כבוד כרואה את המת ואינו מלוהו שהוא‬
‫בכלל לועג לרש חרף עושהו‪ ,‬וכתב בספר‬
‫איסור גזל המת‪.‬‬ ‫חרדים (פרק י”ח) דעונשו גדול כמחרף‬

‫והנה יש לבאר דבריו מה שמ”מ לא‬ ‫ומגדף ד’ רח”ל‪.‬‬

‫החליט לגמרי וכתב וצריך עיון‬ ‫ובתורת חיים (בבא קמא דף צ’) כתב‬
‫לענין מעשה‪ ,‬דלכאורה צריך ביאור שהרי‬
‫כבר כתב לעיל מיניה דכל הבית הקברות‬ ‫שהנפש לאחר מיתה מרגשת‬
‫אסור בהנאה ובקלות ראש‪ ,‬וא”כ מטעם זה‬ ‫בבושת‪ ,‬והחמירו בעונשו יותר מאילו היה‬
‫לבד הלא אסור בהנאה וקלות ראש בקבר‬ ‫בחיים כי אז הנשמה חוזרת למקום אצילות‬
‫שפינו המת מתוכו‪ ,‬וצריך לומר דהנדון‬
‫של השלטי הגבורים הוא אם מותר לקבור‬ ‫והמביישה הרי הוא כנוגע בו ית’ ח”ו‪.‬‬
‫בו מת אחר‪ ,‬וכן ביאר בפשיטות את דברי‬
‫השלטי הגבורים הגר”מ בנעט זצ”ל בשו”ת‬ ‫השתמשות במקום הקברים הוא גזל קברי‬
‫פרשת מרדכי (סימן כ”ד)‪ ,‬וכן נראה מדברי‬ ‫המתים‬
‫השיירי כנסת הגדולה (יורה דעה סימן שס”ד‬
‫הגהות הטור אות ה’) שהבין כן בדברי השלטי‬ ‫ובענין האיסור בקברים שפינו אותם‬
‫הגבורים‪ ,‬ועיין שו”ת הרמ”ע מפאנו (סימן‬
‫נ”ו) דנראה דעתו שכוונת השלטי הגבורים‬ ‫יש להוסיף מה שכתב השלטי‬
‫הוא לענין קבר יחיד דבזה אין איסור הנאה‬ ‫הגבורים (סנהדרין פרק נגמר הדין) וז”ל‪ ,‬ועוד‬
‫בכל הבית הקברות ורק אתי עלה מכח‬ ‫נראה לאסור בהנאה קברים דידן אפילו‬
‫קניין הקבר בזה סיים דצ”ע לענין מעשה‪,‬‬ ‫פינו משם המת‪ ,‬דבסתמא כל הנקבר זוכה‬
‫עכ”פ מבואר מדברי השלטי הגבורים‬ ‫בקרקע שנקבר בו‪ ,‬מלבד כי המנהג בגליל‬
‫דנוטה לומר דבדורות האחרונים דכל א’‬ ‫זה שכל אחד קונה מקום קבורתו‪ ,‬ואם כן‬
‫קונה את מקום קברו‪ ,‬דאפילו אם פינה את‬ ‫מקום קבורתו מאן מחיל מאן שביק‪ ,‬וצ”ע‬
‫המת בהיתר מקברו מ”מ עדיין הקבר הוא‬ ‫לענין מעשה‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ומבואר מדברי השלטי‬
‫גבורים דבדורות האחרונים שנקברים בבית‬
‫הקברות של רבים‪ ,‬שכל אחד יש לו זכות‬
‫ליקבר בה מסתמא כל הנקבר זוכה בקרקע‬

‫הגזילה והגוזל את המת אינו יכול לפייסו‬ ‫כח | דעת תורה‬
‫ולהחזיר לו גזילו‪ ,‬וכל שכן כשגוזלים את‬
‫קברם שהוא ביתם ומשכנם של המתים מי‬ ‫של המת ואסור אפילו לקבור בו מת אחר‪.‬‬
‫יוכל להעריך את חומר האיסור הנורא ואת‬
‫אולם יש לומר דמה שסיים בצ”ע לענין‬
‫גודל כאבם צערם של הנפטרים רח”ל‪.‬‬
‫מעשה‪ ,‬כל זה הוא דוקא כשפינו‬
‫איסור הפקעת חלק מבית הקברות על ידי‬ ‫אותו בהיתר דאז י”ל דכיון דדינו להתפנות‬
‫בניית בנינים‬ ‫מקברו לקבר אחר פקע זכותו בהקבר‪ ,‬אבל‬
‫אם פינו אותו באיסור י”ל דפשיטא דלא‬
‫והנה כל זה הוא אפילו בעיקר עשיית‬ ‫פקע זכותו מקברו הראשון והוי גזל גמור‪,‬‬
‫וכן כתב להלכה בשו”ת מלמד להועיל‬
‫דברים שיש בהם משום קלות ראש‬ ‫(יורה דעה סימן קכ”ד) שדן לענין אם פינו את‬
‫והנאה והשתמשות במקום הקברים‪,‬‬ ‫המת אם מותר לקבור בו מת אחר‪ ,‬והביא‬
‫והארכנו להוכיח מדברי הפוסקים דכל‬ ‫את דברי השלטי הגבורים הנ”ל‪ ,‬ומסיק‬
‫מקום בית הקברות אסור בקלות ראש‬ ‫דאם פינו אותו בהיתר י”ל דהקבר כבר אינו‬
‫ובכלל איסור זה גם כל הנאות מבית‬ ‫שלו‪ ,‬אבל אם פינו את המת שלא כדין הרי‬
‫הקברות וכ”ש לבנות עליו בנינים‪ ,‬אולם‬ ‫גזלו את הקבר שקנה המת וא”כ צדקו דברי‬
‫בעניננו שמדובר לשנות את יעודו של‬ ‫השלטי גבורים דמאן שביק ומאן מחיל‪,‬‬
‫מקום בית הקברות‪ ,‬שתחת ששטח זה היה‬
‫עד עתה חלק מבית הקברות רוצים לשנותו‬ ‫והקבר אסור‪.‬‬
‫ולהפקיעו ולהוציאו משטח בית הקברות‬
‫ולבנות עליו בנינים‪ ,‬דבר זה פשיטא דאסור‬ ‫ולענין נדון דידן מלבד דפשיטא שהוא‬
‫דהרי המקום הוא קדוש לבית הקברות‬
‫וכדאיתא בשו”ע (יו”ד סימן רנט סעיף ב’)‪,‬‬ ‫גזל גמור לבנות במקום הקברים‪,‬‬
‫ויתירה מכך איתא שם ומקורו מתשובות‬ ‫כי מלבד שנתפנו המתים באיסור גמור וגם‬
‫הרא”ש (כלל י”ג סימן י”ד) דאפילו במעות‬ ‫לא העבירו אותם לקבר אחר כלל‪ ,‬הרי כבר‬
‫שהתנדבו לצורך בית עולמים אין לשנותו‬ ‫כתבנו שחייבים להחזיר את המתים ואת‬
‫אלא לקדושה חמורה ממנה‪ .‬ועיין בטור‬ ‫עצמותיהם ועפרם למקום קבורתם‪ ,‬ובזה‬
‫הרי מילתא דפשיטא היא דהקבר הוא עדיין‬
‫(חושן משפט סימן צ”ה הלכות שבועה בבית‬ ‫בבעלות המתים שמחכים בכליון עיניים‬
‫לחזור למקום קבורתם שזכו בהם‪ ,‬ונמצא‬
‫דין) שנשבעין על נכסי בית הקברות כמו‬ ‫שהבונה על מקום קברם הרי הוא גוזל‬
‫בממון הדיוט‪ ,‬ומדמה ליה הטור כמו נכסי‬ ‫את המתים‪ ,‬ואיתא במסכת שמחות (פרק‬
‫בית הכנסת דלא חשיב נכסי גבוה‪ ,‬ועכ”פ‬ ‫ט’ הלכה י”ט) מרובה גזילת המת מגזילת‬
‫החי שהגוזל החי יכול לפייסו ולהחזיר לו‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | כט‬ ‫משמע דדמי לקדושת בית הכנסת‪ ,‬וממילא‬
‫פשוט דעוון חמור הוא לבנות שם בנינים‬
‫הגשמים‪.‬‬
‫ולבטל על ידי זה חלק מבית הקברות‪.‬‬
‫ועיין שלחן ערוך הרב (הלכות גזילה) שכתב‬
‫ויש להוסיף דיש בהפקעת חלק מבית‬
‫ואפילו הנאה שגם בעליה לא היו‬
‫מקפידים עליה אסור ליהנות ממנה‪ ,‬כגון‬ ‫הקברות גם משום גזל כל המתים‬
‫חילוף מטבע בשוויו ממעות גזולים וכו’‪,‬‬ ‫הטמונים בבית הקברות‪ ,‬שכבר הבאנו את‬
‫וכן ליכנס בבית גזול בודאי בחמה מפני‬ ‫דברי השלטי הגבורים דכל שטח הבית‬
‫החמה או לעבור בשדה גזולה בודאי‪,‬‬ ‫הקברות זכו בו המתים ויוצאים לשוט שם‪,‬‬
‫ואפילו אם נתיאשו בעליה כבר ואפילו‬ ‫ונמצא דמלבד מה שגוזלים את המתים‬
‫נמכרה לאחר ולשלישי ולרביעי שהקרקע‬ ‫בעלי הקברים‪ ,‬הרי הם גוזלים בזה את‬
‫כל רבבות המתים שטמונים בבית החיים‬
‫אינה נגזלת וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫באומאן‪ ,‬ובתוכם גוזלים רח”ל גם את‬
‫זכותו של הרה”ק מוהר”ן מברסלב זצוק”ל‪.‬‬
‫ומבואר מדבריו שאין טעם האיסור‬
‫איסור ליכנס ולדרוך במקום שנגזל‬
‫ליהנות מדבר הגזול משום‬ ‫מהמתים אם יקימו שם בנינים או אוהלים‬
‫איסור גזילה‪ ,‬אלא הוא איסור בפני עצמו‬ ‫והנה כבר נתבאר דמקום הקברים הם‬
‫של הנאה מדבר הגזול‪ ,‬אפילו אם ההנאה‬
‫עצמה אין בה משום גזילה ואין הבעלים‬ ‫קנינם וזכותם של המתים‪ ,‬והמסיג‬
‫גבולם ובונה בנינים במקום הקברים‪ ,‬הרי‬
‫מקפידים עליה‪.‬‬ ‫יש בזה גם משום גזל המתים ומאן שביק‬
‫ומאן מחיל כמו שכתב השלטי הגבורים‪,‬‬
‫וכן מבואר בלבוש שם (חו”מ סימן שס”ט)‬ ‫ולפי זה אם ח”ו יגזלו את המקום ויבנו שם‬
‫בנינים וכיוצא בו‪ ,‬יהיה אסור לכל יהודי‬
‫שהטעם הוא משום לפני עור‪ ,‬וכן כדי‬ ‫לא זו בלבד לאכול ולשתות שם וכדומה‪,‬‬
‫שלא יהיה לנו עסק עם הגזלנים‪ ,‬ועיין גם‬ ‫אלא אפילו ליכנס ולדרוך שם אסור‪ ,‬וכמו‬
‫בערוך השלחן שם שכתב ואיך יהנה מממון‬ ‫שפסק בשלחן ערוך (חושן משפט סימן שס”ט‬
‫סעיף ב’) אסור ליהנות בדבר הגזול וכו’‪ ,‬גזל‬
‫של עבירה‪.‬‬ ‫בית או שדה אסור לעבור בתוכה או ליכנס‬
‫בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני‬
‫וכן כתב השל”ה (מסכת שבת סוף פרק נר‬

‫מצוה) וכן הוא הדין לשאר דברים‬
‫הבאים בעבירה שלא ליהנות מהם וכמו‬
‫שכתב הרמב”ם פרק ה’ מהלכות גזילה‬
‫והובא בטור חושן משפט סימן שס”ט‪,‬‬
‫ומבואר להדיא בדבריו דאיסור זה שלא‬
‫ליכנס לשדה או לבית גזול הוא משום‬

‫פרק י’ משנה א’ ועוד)‪.‬‬ ‫ל | דעת תורה‬

‫ואם כן הוא בגזל סתם‪ ,‬א”כ ק”ו לענין דידן‬ ‫איסור הנאה מגזילה‪.‬‬

‫במעשה התועבה הנוראה שגוזל‬ ‫ובספרים הקדושים למדו מההלכה הנ”ל‬
‫מהמתים את ביתם ואת נחלתם באכזריות‬
‫נוראה‪ ,‬שפשוט שיהיה אסור לשום בר‬ ‫שאסור ליהנות מדבר הגזול‪ ,‬את‬
‫הענין שמפורסם ש”כח הפועל בנפעל”‪,‬‬
‫ישראל ליכנס ולדרוך במקום ההוא‪.‬‬ ‫ושכל מי שנהנה מהדבר גזול יקנה לעצמו‬
‫מדות מגונות‪( ,‬עיין ברכה משולשת בבא קמא‬

‫פרק ג’‬
‫האם אפשר לקבוע שהוא בית הקברות בלא בדיקת עשרים אמה‬

‫וארשום בקצרה בענין מה שיש שטענו ומצאנו עכשיו קברים רבים באותו סגנון‬

‫שנראה ממש כהמשך בית הקברות‪ ,‬האם‬ ‫שאע”פ שנראים הדברים שיש‬
‫מותר לנו להעלים עין ולומר שהוא בחזקת‬ ‫כאן המשך של הבית הקברות‪ ,‬אולם מאחר‬
‫טהרה משום שלא בדקנו את כל השטח‬ ‫שלא בדקו את כל השטח אין שום ראיה‬
‫שכל השטח הוא חלק מהבית הקברות‪,‬‬
‫ממש אם יש שם קברים‪.‬‬ ‫כיון שההלכה היא שאם מוצאים שלש‬
‫קברים בודק עשרים אמה מהקברים‪ ,‬וכיון‬
‫וכבר כתב כן הגאון רבי מרדכי בנעט זצ”ל‬ ‫שהשטח לא נבדק הרי הוא בחזקת טהרה‬

‫בשו”ת פרשת מרדכי (סימן כ”ד)‬ ‫ואין צריך לחשוש שהוא בית הקברות‪.‬‬
‫בענין אם יש אפשרות של פינוי בית‬

‫הקברות‪ ,‬וכתב שם דהבית הקברות יהיה‬ ‫אולם מצד הסברא ודאי אינו נראה לומר‬
‫טעון בדיקה כדאיתא במתניתין בודק אמה‬
‫וכו’ עד שמגיע לסלע וזה קשה עד מאוד‬ ‫כן‪ ,‬דשאני לענין שכונת קברות‬
‫[עיי”ש]‪ ,‬ועוד דעד כאן לא שמענו [דמהני‬ ‫שמיירי שמצא איזה קברים בשדה‪ ,‬ואמרינן‬
‫בדיקה] אלא בשכונת קברות שלא נמצאו‬ ‫דשמא ישנם עוד קברים‪ ,‬בזה סגי לחייבו‬
‫ולא נודעו כי אם ג’ קברות וספק אם יש‬ ‫לבדוק עשרים אמה‪ ,‬משא”כ לענין בית‬
‫עוד‪ ,‬אבל בודאי בית הקברות לא שמענו‪,‬‬ ‫הקברות שלא היה לנו ידיעה ברורה אודות‬
‫ע”כ‪ .‬והיינו דהיה מצוי שקברים רבים‬ ‫גבולותיו המדוייקות של בית הקברות‬
‫שנשכח ברבות הימים והגלויות‪ ,‬וכמו‬

‫שמוצאים תדיר בהרבה מקומות בעולם נשכחו ונעלם זכרם‪ ,‬ובזה לא מצאנו שיש‬

‫שיעור של עשרים אמה‪.‬‬ ‫בתי קברות יהודים ע”י חפירות בארץ‪,‬‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | לא‬ ‫וכן כתב כסברא זו בספר עטרת ראש‬
‫הקברות לכל דבר‪ ,‬וכמו שכבר פסק והורה‬
‫רבינו גאון ישראל מרן הגאב”ד דפעיה”ק‬ ‫(ברכות דף יט) ויכול להיות‪ ,‬שבית‬
‫הקברות הידוע שהוא מיוחד לבית הקברות‬
‫ירושלים ובית דינו שליט”א‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬אפילו אם יש בין קבר לקבר יותר מן‬
‫עשרים אמות אפילו הכי דין בית הקברות‬
‫תם ולא נשלם ביום כ’ אלול תשע”ז‬ ‫יש לו‪ ,‬והא דנתנו שיעור כ’ אמה היינו‬
‫במתים הנמצאים‪ ,‬שלא היה ידוע שם כלל‬
‫כל זה כתבתי בהחפזי בקוצר אמרים‬ ‫מבית הקברות‪ ,‬עכ”פ אותו המקום שבין‬
‫הקברים נקרא בית הקברות שחוששין‬
‫מפני נחיצות הענין‪ ,‬וכתלמיד קטן הדן‬ ‫מספק שמא גם שם יש קבר תחת הקרקע‪,‬‬
‫בקרקע לפני רבותיו‪ ,‬ואקוה בס”ד שחפץ‬
‫ד’ בידכם יצליח להציל את כבוד הנפטרים‬ ‫וקרוב הוא שנשתכח הדבר‪.‬‬
‫הקדושים‪ ,‬ולהביאם לקבורתם ולנחלתם‬
‫בבית הקברות הקדוש והטהור באומאן‬ ‫והנה כל זה כתבו הגאונים הנ”ל אפילו‬
‫תיכף ומיד ללא שום עיכובים‪ ,‬ובזכות זה‬
‫בודאי תתברכו בכל טוב ותכתבו ותחתמו‬ ‫בתוך גבולות בית הקברות שיש שם‬
‫בספרן של צדיקים גמורים לחיים טובים‬ ‫קברים ידועים עם מצבות‪ ,‬ובאמצע ישנם‬
‫ולשלום‪ ,‬ויהי רצון שלא ישמע עוד שוד‬ ‫שטחים ריקים ופנויים‪ ,‬שחוששין שמא יש‬
‫ושבר בגבולינו‪ ,‬וינוחו המתים בשלום על‬ ‫שם קבר אפילו אם הוא רחוק יותר מעשרים‬
‫משכבותם‪ ,‬ובקרוב נזכה לראות בתחיית‬ ‫אמה משאר הקברים‪ ,‬וקרוב שנשתכח‬
‫המתים ויקיצו וירננו שוכני עפר במהרה‬ ‫הדבר‪ ,‬וא”כ כל שכן בבית הקברות באומאן‬
‫שאין שם שום קברים ידועים שכבר‬
‫בימינו‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬ ‫אין שם מצבות כלל‪ ,‬וגם מרוב הגזירות‬
‫והגלויות נשתכחו גבולותיו של בית‬
‫הקברות‪ ,‬פשוט דכיון שמצאנו בשטח זה‬
‫בכמה וכמה מקומות קברים כעין הקבורה‬
‫בבית הקברות‪ ,‬דברור דיש להחזיקו כבית‬

‫לב | דעת תורה‬

‫שלשנעקר‬ ‫קמבהרדוינות‬ ‫בס"ד‬

‫בית‬
‫ולא נותר בו אפילו גרגיר עצם או אדמת קודשהאם השטח מותר בהנאה?!‬
‫להלן פסקי גדולי ישראל בעבר ובהווה בנידון‪:‬‬

‫"אסור לבנות שם גם אחר שפינוהו‬ ‫"שעפ"י דתה"ק אין להשתמש‬
‫וכש"כ שפינוהו באיסור"‪.‬‬ ‫בביה"ק‪ ...‬לשום דבר"‪.‬‬

‫"ואיסור גמור וברור לבנות על‬ ‫"ומעשה הנבלה של הריסת ועקירת קברים‬
‫השטחים שפונו מן הקברות"‬ ‫אינו מתיר להשתמש במקום כלל‪.".‬‬

‫‪ -‬יא ‪-‬‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | לג‬

n vwz‡ • ‚€ƒ „ nsprs ‚ €ƒ }†| … y {€v| ² À°

xwzsopo

§¡™ ¦¢™§¡ ¦¢›ž¥ž™¢¤±™ ±²™ ¢§« ³š ³«ž² ¥ž° ©
¥™±²¢ ³¢š ¢©ž§ ¥² ¦¢³ž°«Ÿž ¦¢©ž© ³ «ž§²§ ¦¢©Ÿ™
¥² ¦¢³ž§¯« ¢¡ž¡¢ š ®±™š ³ž§² ¦¢²ž«ž ¦œ±§š ¦¢œ§ž«ž

§œ™ ¢©­ ¥« ¨§žœ¤ ¦³ž™ ¦¢±Ÿ­§ž ž­¢š ®±™ ¢©¤ž²

zy ˆn Œˆ—ˆƒ… s ˆ {z‡s†w … r€w‚ „ qwor s~n }yz
{wq†‡| ˆs†wq ˆw~…o }spy {qwo †st€w‡ w| zys {w~sor {w|tswr
Œ˜“€ „˜„†ˆ ˆŠ ˆs€…‡r w~w| zys
sys ˆsws~u

{ro
wrˆ
r qws {~ss€| s…~w nz‡


žœ¤ž ¨¡±ª ³ž§ž¢™ ³ž¥ § Œ“„€

ž¤ž ²­© ³ž¥ § Œ˜“€„

ž¤ž ¥›± ³¡¢²­ Œ„€

Ž ˆ ˆ ‚ ˜ ˆ „ Ž ˆ ‚ ˜ ˆ ˜ „ ‘ ‚ ™ „

‹‘ ˆ„‹ –€ ‹ƒ ™“ˆ ‡—‹ ƒ—– —˜ „‘˜™ ‹ƒ „‘‚™ ‹ƒ
„‘ˆ–˜ƒ„ „—–€˜ Œˆ˜ ƒ€—ƒ ‚„‘„ ™† ˆ ‹˜ Œˆ…„ˆƒ Žˆ€
ˆƒ —˜
Œ˜“€„ Œ“„€ „–‹ —˜ ƒ… Ž„‹€

™•‹“ ™–ƒ€ ‚ˆ„ –‹† Œ„˜ ŒŠ‹ ™„ˆƒ‹ ƒ‹ˆ‹† ŽŠ‹„
ŒŠ™ˆ—†
ˆƒ™ ƒ— „ † „…
ŒŠ„—ƒ…ƒ „— šž¡ ¥¤š ž¤±š³¢ž ¦«©ž¢ ¦¢«§ž²¥ž

Æ ÄÃÛ Ô wxhs `vqh k_wxh ÐÃÓ È Ý Ú ÇÌÕ× Æ ÄÃÛ hvphoxdb ™ Ž † ™ „†‡ ˜ šˆ ˜ ‡  ‹‚š †‚ Ž ƒ cxm k_wxh ÐÃÓ
thddwdc bdb lcw`_ ÐÃÓ tghdd_oh`_w nhmho` ÐÃÓ

‰ †”‚ƒ‡ ‚ Š‹Ž› ˜ …‹ƒ† ˜ †‡„† ‹’ƒš† ’ ‹…‹ ‹šƒ…Ž •šŠ˜ ‚ „

s ˆ … rw€‚ q ons o† bohhws
hw_ cxm
ÚÇ {n~

- ‫ יג‬-

‫לד | דעת תורה‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | לה‬

‫מפת העיר אומן‬

‫שטח בית החיים מסומן בפס אדום‬

‫קבטרי’עהאז”להיחמהעיל”נךופהשוממחפשטתך‬

‫שטח בית החיים‬

‫לו | דעת תורה‬ ‫מפת הגעה לכהנים‬

‫ע”פקטמעפזתהר’היאנוליהממלךשךשוביחהט”ח‬ ‫שטח בית החיים‬ ‫לציון רביה"ק זיע"א באומן‬
‫שהי' ידוע עד‬
‫ראש השנה תשע"ח‬
‫לאחרונה‬ ‫הדרך‬
‫גשר‬ ‫לכהנים‬ ‫גבול ביה"ח‬
‫ציון‬ ‫הכהנים‬ ‫רח' פושקינא‬
‫רביה"ק‬ ‫הישן‬ ‫הקלויז‬ ‫דרך המותרת לכהנים‬
‫החדש‬
‫רח' בילינסקי‬ ‫)כיפין ע"ג כיפין(‬

‫רח' בילינסקי‬ ‫המשך בית‬ ‫רח' פושקינא‬ ‫הוראות נחוצות לכהנים‪:‬‬
‫החיים שנתגלה‬
‫רח' פושקינא‬ ‫א‪ .‬ההגעה מרח' צ'ליוסקונצוב )מקום‬
‫אשתקד‬ ‫הגעת האוטובוסים( לעבר הציון הק'‪,‬‬
‫הוא דרך רח' בילינסקי‪ ,‬בדרך הכהנים‬
‫רח' בילינסקי‬ ‫רח' צ'ליוסקונצוב‬ ‫החדשה‪ ,‬בצד ימין של הכביש )מסומן(‪.‬‬

‫דרך הכהנים‬ ‫ב‪ .‬ההולכים דרך רח' פושקינא‪ ,‬יש‬
‫החדשה‬ ‫ללכת אך ורק צמוד לבניינים בצידו‬

‫רח' צ'ליוסקונצוב‬ ‫הימיני של הכביש בצד של הקלויז‪.‬‬

‫מקום הגעת‬ ‫ג‪ .‬המגיעים דרך ככר פושקינא‪ ,‬עולים‬
‫האוטובוסים‬ ‫על דרך הכהנים )שנבנה ע"ג כיפין בצדו‬
‫השמאלי של רח' בילינסקי(‪ ,‬המגיע עד‬

‫גשר הכהנים המוביל לציון הק'‪.‬‬

‫ד‪ .‬בהליכה על דרך הכהנים‪ ,‬יש להזהר‬
‫שלא להוציא את היד או הרגל מחוץ‬

‫לגבולות השביל‪.‬‬

‫בעניין ביזוי שוכני עפר בבית החיים באומן | לז‬

‫ימיהרחמיםוהסליחותתשע"זלפ"קמחאה נמרצה‬ ‫בס"ד‬

‫על חילול בית החיים הק' באומן‬
‫אשמנו מכל דור בושנו מכל עם‬

‫כרעם ביום בהיר הגיע אלינו השמועה הרעה‪ ,‬שאחינו בשרינו מאנשי שלומינו‪ ,‬הנראים כיראים את ה' וחרדים אל דברו ובמצותיו‬
‫חפצים מאד‪ ,‬בעטו בעזות מצח נוראה בריש גלי ובקומה זקופה‪ ,‬בפסק דינם הנחרץ של רבותינו הגאוה"צ מרן הגאב"ד ובית דינו‬
‫שליט"א בנוגע להמשך ביה"ח שנתגלה אשתקד‪ ,‬ש"אסרו להמשיך בבניה במקום‪ ,‬גם במקום שאין ניכר ביה"ק ועצמות‪ ,‬וכי‬

‫השטח של ביה"ק אסור בהנאה עפ"י הלכה‪ ,‬וכי החובה להחזיר שפך העפר לקבורה במקום מנוחתם כמקדם"‪,‬‬

‫ואליהם הצטרפו זקני וחשובי אנ"ש שליט"א לאסור באיסור חמור‬

‫ותחת שחרדה יאחזון על המכשול הנורא שיצא מתחת ידם‪ ,‬ולא ימצאו מרגוע לנפשם על אשר חיללו‬
‫קברים והוציאו מתים ממקום מנוחתם אף אם עשו זאת מתחילה בשוגג‪ ,‬וישתדלו בכל כוחם לתקן‬
‫המעוות ‪ -‬התעלמו מפשעם למעלה משנה‪ ,‬ובמצח נחושה‪ ,‬ליצנות‪ ,‬שקרים וסברות בדויות להקל‬
‫ולקרר את חרדת הקודש הטבועה ומושרשת עמוק בלב כל איש ישראל‪ ,‬מנגוע בקצהו באיסור הנורא‬

‫של חיטוטי שכבי או הנאה משטח בית קברות‪.‬‬

‫ועתה מרעה אל רעה יצאו‪ ,‬והרימו יד בתורת משה והחלו להשתמש‬

‫בשטח האסור בהנאה‪ ,‬ומהם אשר אף העזו לחפור שם‪.‬‬
‫כל זאת באמתלא של מצות 'הכנסת אורחים'‪.‬‬

‫וכדי שלא יאמרו מדשתקו כלל אנשי שלומינו שמא מינה דניחא להו‪ ,‬הננו בזה להודיע ולפרסם קבל עולם‪:‬‬

‫להוי ידוע! כי לא מידינו ומדעתינו היתה הנבלה זאת! אדרבא ואדרבא‪ ,‬מוחים‬
‫אנו נמרצות נגד הרמת היד בתורת משה ובקדושים אשר בארץ לעיני השמש‪,‬‬

‫הנעשה ע"י אנשים המכנים עצמם "חסידי מוהר"ן מברסלב זיע"א"‪.‬‬

‫ואל האנשים החטאים בנפשותם אנו קוראים‪:‬‬

‫חוסו נא על כלל ישראל‪ ,‬על אנשי שלומינו‪ ,‬ובודאי על עצמכם ובני ביתכם! חזרו בכם ממעשיכם‬
‫הנלוזים! אל תתנו את נחלת המתים למשיסה ולמרמס‪ ,‬כי כבודם המחולל מידכם ומידינו יבוקש!‬

‫יתן השי"ת בלב תועים בינה לשוב מהרה בתשובה שלימה‪ ,‬לסלק ידיהם מכל שטח ביה"ח ולתקן המעוות עד כמה שניתן ולהפסיק‬
‫לאלתר את החילול ה' הגדול והנורא וחילול שם רביה"ק ציס"ע ‪ -‬שגרמו במעשיהם הנלוזים‪ ,‬ונזכה כולנו לעשות רצון השי"ת בלבב‬

‫שלם‪ ,‬ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים גמורים‪ ,‬ושיקויים מהרה הכתוב הקיצו ורננו שוכני עפר בב"א‪.‬‬

‫הכואבים ומוחים על חילול הקודש והמקדשחסידי ברסלב‬ ‫עש"ק כי תבוא‪ ,‬לסדר "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וגו'‬
‫בארץ ישראל ובתפוצות‬ ‫ואמר כל העם אמן" תכלה שנה וקללותיה ה'תשע"ז לפ"ג‬


Click to View FlipBook Version