מדען חוזר לאריק קרסו מאי 2021

‫הצעה לתמיכה‬

‫בקליטת מדען חוזר‬

‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫מוגשת בהוקרה‬
‫לד"ר אריק קרסו‬

‫אייר תשפ"א | מאי ‪2021‬‬



‫קמפיין ‪STEM100‬‬
‫גיוס ‪ 100‬מדענים חוזרים ב‪ 10-‬שנים‬

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן פועלת כדי לתת מענה לצרכים הלאומיים של מדינת ישראל בתחומי הביטחון‪,‬‬
‫האנרגיה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הפיתוח הכלכלי ועוד‪ .‬לשם חיזוק חקר המדע בישראל‪ ,‬ובהתאמה השבחת התעשייה‪,‬‬
‫מבקשת אוניברסיטת בר‪-‬אילן למצב עצמה כשחקנית מפתח בתהליך צמיחה זה‪ .‬כדי להגשים מטרה זו‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן הציבה לה יעד שאפתני‪ :‬גיוסם של ‪ 100‬מדענים פורצי דרך בתוך ‪ 10‬שנים בלבד‪.‬‬
‫עיקר המאמצים מוקדשים להגדלת מספר המדענים הישראלים המצטיינים ‪ -‬מיטב המוחות שערכו פוסט‪-‬‬
‫דוקטורט ונשאו משרות מחקר במוסדות יוקרתיים בעולם‪ ,‬בתחומי מדעי החיים‪ ,‬רפואה ומדעים מדויקים‪,‬‬

‫טכנולוגיה והנדסה (תחומי ה‪.)STEM-‬‬

‫קליטת מדענים חוזרים הנה צעד המוביל את האוניברסיטה לגבהים חדשים‪ ,‬מגביר את תנובות המחקר‬
‫ומקדם שיתופי פעולה מהותיים עם מוסדות מחקר מובילים ועם תעשייה עתירת ידע בארץ ובעולם‪.‬‬
‫בזכות טיפוח החדשנות נהגים פיתוחים החשובים לאנושות‪ ,‬שיומצאו ויפותחו כאן בבית – במדינת‬
‫ישראל‪ .‬מהלך זה מזכה את אוניברסיטת בר‪-‬אילן בהכרה לאומית ובין‪-‬לאומית באקדמיה‪ ,‬בתעשייה‬

‫ובממשל‪.‬‬

‫קליטתם של מדענים אלו מחייבת השקעת משאבים ניכרים; סלי הקליטה מאפשרים למדענים לצייד את‬
‫מעבדותיהם במכשור החדשני ביותר‪ ,‬לבנות צוותי מחקר מצוינים ולנהל מחקר ברמה בין‪-‬לאומית – זוהי‬

‫השקעה בעתידה של מדינת ישראל ובעתיד של כולנו‪.‬‬

‫אנו מודים לך אריק‪ ,‬על שנים של שותפות ומעורבות ועל התמיכה במיזם החשוב ‪.STEM100‬‬

‫להלן נרחיב על מדען מבטיח שעתיד להגיע בספטמבר ‪ 2021‬למרכז ‪ QUEST‬לחקר פיזיקה קוונטית‪.‬‬

‫ד"ר אסף חמו‬
‫מדען חוזר‬

‫במחלקה לפיזיקה‬
‫תחום פיזיקת‬
‫הקוונטים‬

‫ד"ר אסף חמו עתיד להצטרף לאוניברסיטת בר‪-‬אילן בספטמבר ‪ 2021‬לאחר התמחות פוסט‬
‫‪-‬דוקטורט במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד‪ ,‬שם הוא חוקר את תחום החישה הקוונטית‪,‬‬
‫ענף של פיזיקת הקוונטים המצוי בתנופה אדירה וממונף על ידי תאגידי ענק וממשלות ברחבי‬
‫העולם בזכות פוטנציאל ההשפעה חסר התקדים שלו על כל אספקט בחיינו כמעט‪ ,‬לרבות ביטחון‪,‬‬

‫כלכלה‪ ,‬תקשורת ורפואה‪.‬‬
‫כבר בתחילת המאה העשרים התברר כי מכניקת הקוונטים הינה תאוריה מהפכנית‪ ,‬המתארת‬
‫ומאפשרת להבין את התנהגות הטבע בממדים מיקרוסקופיים‪ ,‬והיא היוותה את הבסיס למהפכה‬
‫הטכנולוגית שהעולם עבר במחצית המאה‪ .‬גילויים חדשים של השנים האחרונות‪ ,‬צפויים להוביל‬
‫למהפכה טכנולוגית‪-‬קוונטית גם במאה הנוכחית‪ ,‬ועל אוניברסיטת בר‪-‬אילן לעמוד בחזית שלה‪.‬‬

‫מחקרו של ד"ר חמו‪ ,‬ופוטנציאל ההשפעה‬

‫מחקרו של ד"ר חמו מתמקד בפיתוח חיישנים קטנים ורגישים במיוחד‪ ,‬העושים שימוש בתכונות‬
‫קוונטיות כדי למדוד שדות מגנטיים וחשמליים של המרכיבים המיניאטוריים של החומר כגון‬
‫אלקטרונים‪ ,‬אטומים‪ ,‬מולקולות ותאים‪ .‬על ידי כך ניתן לקבל תמונה מדויקת וברזולוציה גבוהה של‬
‫מבנה החומרים‪ ,‬תכונותיהם והאפשרויות הגלומות בהם‪ .‬זוהי תמונה שלא ניתן לייצר באמצעים‬

‫קונבנציונליים‪.‬‬
‫את הידע הנצבר דרך חיישנים אלו ניתן יהיה לתעל לטובת תעשיות מגוונות‪ .‬בחזית הביטחונית‬
‫למשל‪ ,‬יתאפשר לפתח מכשיר ניווט שאינו תלוי לוויינים‪ ,‬כמו גם מכשיר היודע לזהות מבנים תת‬
‫קרקעיים כמו מנהרות‪ .‬כיום‪ ,‬משמש ה‪ GPS-‬בין היתר לניווט של טילים ומטוסים‪ ,‬אלא שבמצב‬
‫מלחמה יש סכנה לשיבוש הלוויינים המפעילים אותו‪ .‬שימוש בחיישן רגיש היודע לזהות את‬
‫המיקום המדויק על פי השדה המגנטי שמייצר כדור הארץ ‪ -‬יפתור את הבעיה באופן פשוט‪ .‬גם‬
‫גילוי של מנהרות ומבנים תת קרקעיים רלוונטי במיוחד לקונפליקטים איתם מתמודדת ישראל‪.‬‬
‫הטכנולוגיה לזיהוי כזה אמנם קיימת אך הינה יקרה ודורשת שימוש באמצעים גדולים ומסורבלים‪.‬‬
‫את החיישן שיספק את המידע בשני המקרים לעומת זאת‪ ,‬ניתן יהיה להצמיד לטלפון או למכשיר‬

‫קטן אחר‪.‬‬
‫גם לעולם הרפואה יש הזדמנות להרוויח פעמיים‪ :‬דרך סקירות ה‪ MRI-‬שניתן לבצע על תאים‬
‫ומולקולות עם החיישן‪ ,‬אפשר לספק אבחנות רפואיות מדויקות יותר משמעותית מאלה הקיימות‬
‫היום‪ ,‬ובעלות נמוכה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא רק את הקומפוזיציה של התאים ניתן יהיה לראות דרך‬
‫שימוש בחיישן אלא גם להבין כיצד הזרמים במוח עובדים‪ .‬כשזה יקרה – נדע הרבה יותר גם על‬
‫המנגנונים המפעילים אותו‪ .‬וקצרה היריעה מלהרחיב על מגוון האפשרויות המלהיבות שהדבר‬

‫טומן בחובו‪.‬‬
‫מחקרו של ד"ר חמו עשוי להשתלב בעתיד גם במרוץ לפיתוח מחשב קוונטי דרך שימוש בחיישן‬
‫הרגיש במטרה לקדם ייצור חלקי בסיס עבור המחשב‪ .‬עליונות קוונטית היא יעד לאומי ועולמי‪,‬‬
‫חשובה במיוחד בתחומים של אבטחת מידע‪ ,‬והמדינה הראשונה שתצליח להשיג אותה תהיה‬

‫בעמדת כוח משמעותית‪.‬‬

‫על החוקר‬

‫ד"ר אסף חמו הינו מדען צעיר ומבטיח‪ .‬הוא השלים את הדוקטורט במכון ויצמן בנושא פיזיקה של חומר‬
‫מעובה בהצטיינות‪ ,‬זכה במלגת קרן רוטשילד יד הנדיב המוענקת לחוקרים בעלי פוטנציאל יוצא דופן‪,‬‬
‫ובפרס על הצטיינות מטעם מדרשת פיינברג‪ ,‬הזרוע האקדמית של מכון ויצמן‪ .‬הוא עוסק בנישה ייחודית‬
‫בתחומו וכבר רשם לעצמו כמה הישגים מרשימים‪ :‬בעבודת הדוקטורט הצליח לייצר (דרך חיישנים שפיתח)‬
‫תמונות של הדרך שבה אלקטרונים הופכים למוצק‪ ,‬וב‪ 2019-‬פורסם ההישג בכתב העת המדעי המוביל‬
‫‪ .SCIENCE‬במהלך הפוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת הרווארד הוא הצליח לייצר תמונות של הצורה בה‬

‫אעלמקריטרוקנוירםן הואפתכיקםבולנצוזתל וההמדחברקרעתהידחזלקההתפבראסרםץהשנה ב‪ .NATURE PHYSICS -‬בשני המקרים מדובר‬
‫בתגחלויוםת פוהרמציוקתרדורביךובם‪,‬עלותשפמותטנמצקידאל הבשהפשעפהעעתל עולם הטכנולוגיה‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה על המיקרוביום; היבטים‬

‫שהבההםשתמלשבפיועת הבמיבקרר‪-‬וביאויםלןעל היריון תקין;‬

‫השפעותיו על הפרעות התנהגות‪ ,‬תוקפנות‬
‫וד"דירכחאומןו ובעחורד‪.‬להדצ"טררףשילמבחללקמהתלמפיקזידקבה והלשמפשעופחתת בר‪ -‬אילן בזכות העשייה הענפה של האוניברסיטה‬
‫בשיתנחווייםםפיזבימקיתקרוהבקיוונםטיםע‪,‬לתחהתתפהתמחטוריתה משלחלומרתכז ‪ ,''QUEST‬המאגד את המחקר בענפי הטכנולוגיה‬
‫המקעויוינםטידתלוקמתחיבורתאקקדשומית‪,‬ה כעגםוןטכקנוולליוגטיהס ושיקמרוושהין‪.‬ת‪ .‬במרכז פועלים עשרות חוקרים מובילים בקנה מידה‬
‫עהוצלטמירופוהסתיונרגשילה דש"לרעבלודבלתםיעהצמישםותאפףת יצופתוירה לאהתוביל לפריצות דרך משמעותיות בתחום המידע הקוונטי‪.‬‬
‫בהיןמחהקחורקרשינםערפוךעבלאגוםניצבורוסתיטחזתקבברת‪-‬חאויםלןהבחיתשחוהםוהמדידה הקוונטית‪ ,‬ואין ספק שנוכחותו של ד"ר חמו‬

‫זתהע‪.‬צים את הצוות ותוביל אותו לגבהים חדשים‪.‬‬

‫הפרויקט הראשון של ד"ר חמו בקמפוס עתיד להתמקד בפיתוח צ'יפ הניתן לנשיאה ולהטמעה במכשירים‬

‫קמטנחיםק‪ ,‬יריכילם אותפרהחסייושמןיהםרגיש ויוכל להיות מתועל לטובת התעשייה הביטחונית‪ .‬פיתוח זה הוא שילוב‬

‫ויישום עולמות הידע אותם חקר במהלך הדוקטורט והפוסט – דוקטורט‪ .‬זהו מוצר שלא קיים כיום מבחינת‬
‫ידע"ירלותלואבנלרגטמית‪,‬מרקגידשובתהוגשודפלע‪ ,‬ותלםהערשכלתושישנלוייד"םר חמו‪ ,‬האבטיפוס של המוצר יהיה מוכן תוך כשנתיים‬

‫בעדתזושנלוהש‪.‬על פעילות מיקרוביום המעי‪ ,‬ומטרתו‬
‫היא לגלות מנגנונים מולקולריים שבאמצעותם‬

‫רהכימבישםךתזהונשתוייתםפמושתפיעים על חיידקי המעי‬

‫ולפתח התערבויות לוויסות פעילותם‪ ,‬כך‬
‫בשישיניטיםבוקודאמתותברביחאורהת מהשאפדחם‪.‬ת בקהריסנותןלתחמושךיבבושתולושה מדענים חוזרים‪ :‬ד"ר יוסי מנדל‪ ,‬ראש המעבדה‬
‫להחרקברה מדשעיל העהיןמיוקהרנודביסותם העליןברימבאיותת הסהפארד לם‪,‬אופטומטריה ומדעיי הראייה‪ ,‬ד"ר ליאור אלבז‪ ,‬ראש‬
‫המהעבנבדה‪,‬ה כליאצנדרגיתהזונחהלו ופימיתקמרוהבמיוחםלקמהשלפכייעמייםה וזההמכון לננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬וד"ר עמרי קורן‪ ,‬ראש המעבדה‬
‫לעחלקזרה והעמילקרתופביקווםד מההמפעקרוכלטתהעולרמפדותא גה‪.‬בוכהל באסחדדרמהם פועל בתחום משנה ‪-‬חיים ומעצב עתיד‪ ,‬הלכה‬
‫להמעעדישפהו‪.‬יוהתחזושן‪,‬ל ההממחחויקבור‪.‬ת והשותפות שלכם הם חלק בלתי נפרד מההישגים יוצאי הדופן אותם הם קצרו‬

‫לאורך השנים‪ .‬השנה‪ ,‬אנו מציעים לתמוך בד"ר אסף חמו‪ ,‬מדען מבריק עם עשייה יוצאת דופן ופוטנציאל‬
‫באדמיהרללךהשהפשינעיםעלההגימעחר‪.‬ד"ר לובל להישגים רבים‬
‫במחקריו‪ :‬בעבודת התזה התמקד בלמידת‬
‫המודל הגורם המחלה הקשה ליסטריוזיס‪ ,‬וחשף‬
‫שחיידקי ליסטריה מונוציטוגנים חשים בריכוז‬

‫נסמולךהשלקלחיוטמצהותעאבומירנודמ"סרועאפוסת‪,‬ף ובחתמגוובתהיהנו ‪ 1‬מיליון ‪ $‬לתקופה של ‪ 3‬שנים‪.‬‬

‫לריכוזן הנמוך מבטאים גנים ארסיים‪ .‬הוא היה‬
‫שותף לפרסומם של ארבע מחקרים בנושא‬
‫בכתבי‪-‬העת ‪ PLoS Genetics‬ו‪Molecular-‬‬
‫‪ .Microbiology‬במחקרים שערך בפוסט‪-‬‬
‫דוקטורט באוניברסיטת הרווארד‪ ,‬התמקד ד"ר‬
‫לובל את האינטראקציה בין תזונה לפעילות‬
‫המיקרוביום וחקר מנגנוני התפתחות מחלה‬
‫ומוות שמופעלים בעקבות אינטראקציות אלו‪.‬‬
‫ד"ר לובל גילה שתזונה עשירה בחומצות אמינו‬
‫המכילות גופרית‪ ,‬בשם ציסטאין ומתיונין‪,‬‬



‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן מזמינה את ד"ר אריק קרסו לתמוך‬
‫בחוקר החישה הקוונטית‪ ,‬ד"ר אסף חמו‪,‬‬

‫ולהשפיע על המחר‪ ,‬היום‬

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן (ע"ר)‪ ,‬רמת גן ‪ ,5290002‬ישראל | נייד‪ | 0543303534 :‬טל'‪[email protected] | 03 531 7898 :‬‬
‫‪Bar-Ilan University (RA), Ramat Gan 5290002, Israel | T: 972 3 531 7898 | M: 972 54 330 3534 | [email protected]‬‬