The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

דוגמית_אוגדן_חדש_בראשית-תולדות

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by malashoffice, 2017-08-09 07:36:32

לוח

דוגמית_אוגדן_חדש_בראשית-תולדות

‫ב"ה‬

‫הפברסשוהד בלאורמגארדןצשיהת‬

‫‪-‬בחרתולאלקדשיוא'תת‪ :‬סשדשרות‬

‫מנהל‪:‬‬ ‫אוגדן בסוד הפרשה‬
‫הרב זלמן גורליק‬ ‫שיעורים בספר בראשית‪ :‬בראשית‪-‬תולדות‬
‫שש סדרות‬
‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫ה'תשע"ה ‪2024‬‬
‫הרב חיים א‪ .‬הלוי הבר‬
‫מוציא־לאור‪:‬‬
‫השתתפו בעריכה‪:‬‬ ‫מכון בסוד התורה‬
‫הרב מנחם מענדל אלישביץ‬ ‫שע"י בית חב"ד המרכזי באר שבע‬
‫רחוב הרבי מליובאוויטש ‪ ,2‬ת"ד ‪ 424‬ב"ש‬
‫הרב שניאור אשכנזי‬ ‫טל‪ ,04-7233226 .‬פקס‪04-7263266 .‬‬
‫הרב משה טברדוביץ‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫הרב שמואל רסקין‬
‫© כל הזכויות שמורות למו"ל‬

‫‪ 2‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫קורס בסוד הפרשה‬ ‫פדתברח‬

‫הכול החל בשיעור מקומי בלקוטי שיחות‪ ,‬ממנו‬
‫צמחה הסדרה של "בסוד הפרשה"‪ ,‬שנמסרה‬

‫במאות מקומות בעולם‪.‬‬

‫הרעיון פשוט‪ :‬לעבד שיחה של הרבי לשם‬
‫העברה בשיעור‪ .‬לשם כך יש להוציא מהשיחה‬
‫את הנקודה המרכזית‪ ,‬לקחת את השאלות‬
‫המעניינות‪ ,‬להביא את דברי המפרשים‪ ,‬להוסיף‬
‫הקדמה ודברי רקע‪ ,‬לתבל עם סיפורים והומור‪.‬‬

‫והנה‪ ,‬שיעור לתפארת‪.‬‬

‫אוגדן למרצה‬

‫האוגדן מכיל את כל מערכי השיעור על החלק‬
‫הראשון של ספר בראשית‪ ,‬מבראשית עד‬

‫תולדות‪ .‬בכל פרשה כשישה שיעורים‪.‬‬

‫לא ערכנו מחדש את השיעורים‪ ,‬אלא הם‬
‫מוגשים כפי שנכתבו בשעתם‪ .‬כיון שבמהלך‬
‫השנים חלו שינויים במבנה השיעורים‪ ,‬יש כמה‬
‫הבדלים בין שיעורים מסדרה אחת לסדרה‬

‫אחרת‪ .‬הנה כמה הבדלים‪:‬‬

‫‪ ‬השיעורים מהסדרות האחרונות כתובים‬
‫בצורה יותר מפורטת וארוכה מהראשונות;‬

‫‪ ‬ברוב השיעורים מהסדרות הראשונות לא‬
‫מופיע מדור 'מן המעיין' בסוף השיעור;‬

‫‪ ‬בסדרות האחרונות‪ ,‬השיעור מסודר יותר‪,‬‬
‫ומחולק לשלושה חלקים ברורים‪.‬‬

‫בכל פרשה הבאנו תחילה את הסדרה‬
‫האחרונה‪ ,‬לאחריה את הסדרה שקדמה לה‪ ,‬עד‬
‫הסדרה הראשונה‪ .‬בפרשיות בראשית ונח יש‬
‫פחות שיעורים‪ ,‬מפני שהקביעות של שמחת‬
‫תורה אינה מאפשרת בחלק מהשנים לקיים‬

‫שיעור על פרשת בראשית‪.‬‬

‫נושא מרכזי‬

‫ברוב הסדרות‪ ,‬לא היה נושא מרכזי לכל‬
‫הפרשיות‪ ,‬ואפשר ללמד בפרשה אחת שיעור‬

‫מסדרה אחת ובאחרת שיעור מסדרה אחרת‪.‬‬

‫אולם היו סדרות עם נושא מרכזי ברור שעבר‬
‫כחוט השני בכל הפרשיות‪ .‬לדוגמה‪ :‬הסדרה‬
‫השישית עסקה בנושאים מרכזיים בפרשה;‬
‫הסדרה הרביעית עסקה בכללי פירוש רש"י‪.‬‬
‫מובן אפוא כי אם רוצים ללמד את הנושא‬
‫בעקביות‪ ,‬יש לקחת את הסדרה הזו בכל‬

‫הפרשיות של ספר בראשית‪.‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬בראשית‪-‬תולדות ׀ ‪3‬‬

‫להלן מספר טיפים למרצה‪ ,‬היכולים לעזור‬ ‫לטמירפיצהם‬
‫בהכנת ומסירת השיעור‪:‬‬
‫‪ 4‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫‪ ‬המלצה בלבד – השיעורים אינם 'כזה ראה‬
‫וקדש'‪ .‬כל מרצה אמור לערוך מחדש את‬
‫השיעור ולהתאים את הרעיונות לפי‬

‫משתתפי השיעור שלו ולפי טעמו האישי‪.‬‬

‫‪ ‬עיון בשיחה – חלק גדול מהשיעורים‬
‫מבוססים על שיחת מרכזית אחת‪,‬‬
‫המצויינת בהקדמת השיעור‪ .‬רצוי לעיין‬
‫בשיחה המקורית בעת הכנת השיעור‪,‬‬

‫ולהכיר את הנושא לכל רוחבו‪.‬‬

‫‪ ‬פתיחה – השיעור אמור להיפתח עם משהו‬
‫מעניין‪ ,‬שיגרום לאנשים להקשיב הלאה‪.‬‬

‫‪ ‬מפת השיעור – בתחילת השיעור יש להציג‬
‫את מבנה השיעור‪ ,‬כדי שהמשתתפים יידעו‬

‫מראש מה אמור להיות‪.‬‬

‫‪ ‬מבנה השיעור – רוב השיעורים מחולקים‬
‫לשלושה חלקים מרכזיים‪ ,‬וכל חלק מחולק‬
‫לכמה כותרות משנה‪ .‬מבנה שיעור מסודר‪,‬‬
‫עוזר למשתתפים לסדר ולזכור את החומר‪.‬‬

‫‪ ‬לסיום – בסוף השיעור‪ ,‬חשוב לסכם את‬
‫החומר הנלמד ולהדגיש את הלקח הנלמד‪.‬‬

‫‪ ‬שאלות לדיון – כדי שהמסר יחלחל‬
‫למשתתפים‪ ,‬הם צריכים להיות שותפים‬
‫בשיעור‪ .‬לשם כך הבאנו שאלות לדיון‪,‬‬
‫שיעוררו עניין ויגרמו להשתתף‪ .‬חשוב לנהל‬

‫את הדיון כך שלא ייצא ממסגרת הנושא‪.‬‬

‫‪ ‬אורך השיעור – שיעור ממוצע של בסוד‬
‫הפרשה אורך כ‪ 46-‬דקות‪ ,‬אך אפשר‬
‫למוסרו גם בזמן קצר יותר או ארוך יותר‪.‬‬
‫בסדרות הראשונות‪ ,‬בהם השיעור כתוב‬
‫בקיצור‪ ,‬יש לחשוב מראש כיצד לעבות את‬

‫השיעור כך שימלא שיעור שלם‪.‬‬

‫‪ ‬מקורות – בכל שיעור הבאנו מספר מקורות‪.‬‬
‫חשוב להשתמש בדפי המקורות במהלך‬
‫השיעור‪ .‬בחלק מהשיעורים הוספנו בסוף‬
‫את מדור 'מן המעיין'‪ ,‬עם מקורות נוספים‬
‫להעשרה‪ .‬דפי המקורות מצורפים בדיסק‬

‫נפרד‪ ,‬וניתנים להדפסה‪.‬‬

‫‪ ‬מצגות – בחלק מהשיעורים יש מצגות‪ .‬רצוי‬
‫להיעזר בהם להמחיש את השיעור‪ ,‬למקד‬
‫את הלימוד ולעזור למרצה לזכור את רצף‬

‫העניינים‪ .‬המצגות מצורפות בדיסק נפרד‪.‬‬

‫פרשת בראשית ‪9‬‬ ‫ענייתנויכםן‬

‫למה שבע? ‪01‬‬

‫יש מסגרת זמן המאחדת את כל האנושות –‬
‫שבעת ימי השבוע‪ .‬למה דווקא שבע? מבט מעמיק‬

‫אל שבעת ימי הבריאה לפי הפשט והסוד‬

‫עזר או נגדו ‪22‬‬

‫מיליוני זוגות מתמודדים כל העת עם קונפליקטים‬
‫ביניהם האומנם "טובים השניים מן האחד"? כלל‬

‫ראשון‪ :‬פשוטו של מקרא‬

‫לתקן את העולם ‪10‬‬

‫העולם שלנו מלא ביצרים וברוע‪ ,‬וכל אדם נולד עם‬
‫יצר הרע למה נברא העולם? ולמה נברא האדם?‬

‫בראשית שמות ‪13‬‬

‫הסימן הראשון שהורים נותנים לילדיהם זהו השם‬
‫שלהם‪ ,‬דבר הכרוך בהתרגשות רבה ‪ /‬מה מסתתר‬

‫מאחורי השמות שלנו‪ ,‬ומדוע זה כה חשוב?‬

‫חטא האינטרס ‪54‬‬

‫זה היה החטא הראשון בהיסטוריה‪ ,‬והוא משפיע‬
‫עלינו עד היום מה בדיוק היה בחטא עץ הדעת?‬

‫האם אדם היה טיפש לפני כן?‬

‫פרשת נח ‪15‬‬

‫יונה ועלה זית ‪42‬‬

‫זה היה העונש הקשה ביותר בהיסטוריה‪ :‬מבול‬
‫שמחק את העולם למה המבול ירד ארבעים יום?‬

‫והיכן נמצא עלה הזית?‬

‫מקוה עולמי ‪45‬‬

‫התפתחות המחקר המדעי העלתה שורה של‬
‫סתירות לכאורה בין התורה והמדע ‪ /‬האם הקשת‬

‫מהווה 'אות ברית' או שזו תופעה טבעית?‬

‫תורת היחסות של נח ‪54‬‬

‫דור המבול התאפיין בהשחתה מוסרית חמורה‪.‬‬
‫כולם‪ ,‬חוץ מנח מדוע התורה מביעה הסתייגות מנח?‬

‫חלק ראשון‪ :‬בראשית‪-‬תולדות ׀ ‪6‬‬

‫יהדות מגיל אפס ‪051‬‬ ‫פרשת לך לך ‪99‬‬

‫זו המצוה הכואבת ביותר והפופולארית ביותר –‬ ‫סימני דרך ‪01‬‬
‫‪ 26%‬מהגברים נימולים אבל חתן השמחה צורח‬
‫היהודי הראשון היה היהודי הנודד‪ .‬הוא חווה‬
‫וכאילו שואל‪ :‬אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬למה?‬ ‫נדודים‪ ,‬קשיים וניסיונות‪ .‬מדוע הוא עבר הכול‪,‬‬

‫בין העקידה לאל‪-‬קעידה‪050‬‬ ‫האם עמד בניסיונות ולמה מספרים לנו על זה?‬

‫אברהם־אבינו 'מסר־נפשו' ועקד את בנו יחידו‬ ‫אחותי היקרה ‪05‬‬
‫להבדיל‪ :‬גם מוחמד עטא 'מסר־נפשו' וניווט את‬
‫אברהם מציג את אשתו כאחותו ורק נס מציל אותה‬
‫מטוס הנוסעים לעבר ה'פנטגון'‪ .‬מה ההבדל?‬ ‫איך הוא עשה את זה? האם לא מדובר בשקר?‬

‫כפיה דתית?! ‪041‬‬ ‫השם קובע ‪33‬‬

‫אוהלו המפורסם של אברהם שימש להכנסת‬ ‫כאשר אדם חולה אנוש‪ ,‬נוהגים להוסיף לו שם‬
‫אורחים והפצת האמונה מדוע אברהם אילץ את‬ ‫לרפואה האם שינוי שם יכול לשנות את המזל?‬

‫האורחים לברך? איזו תועלת יש בדבר?‬ ‫כיצד? כלל שני‪ :‬פרד"ס ברש"י‬

‫פרשת חיי שרה ‪511‬‬ ‫אחד מי יודע ‪55‬‬

‫כל אחד שליח! ‪043‬‬ ‫זה הפסוק המרגש ביותר‪" :‬שמע ישראל ה' אלוקינו‬
‫ה' אחד" מניין הגיעה האמונה בה' אחד? מה‬
‫שלושה שיאים בפרשה‪ :‬השליח הראשון בעולם‪,‬‬
‫השידוך הראשון בעולם והשידוך המהיר בעולם‪.‬‬ ‫משמעות המילים "ה' אחד"?‬
‫למה זה חשוב לנו‪ ,‬ומה אפשר ללמוד בנוגע‬
‫האינטרס הקדוש ‪011‬‬
‫לשליחות האישית שלנו?‬
‫עולמנו מלא באינטרסים‪ .‬אינטרסים גלויים או‬
‫לעילוי נשמת ‪050‬‬ ‫סמויים‪ ,‬טובים או רעים האם גם לאברהם היו‬

‫אחרי פטירת שרה אמנו‪ ,‬אברהם דאג ליישם את כל‬ ‫אינטרסים אישיים בעבודת ה'?‬
‫מה שרצתה בחייה מה אנו יכולים לעשות למען‬
‫הצופן היהודי ‪015‬‬
‫נשמות יקירנו שהלכו לעולמם?‬
‫בפרשת השבוע מפציע אורו של היהודי הראשון –‬
‫אוהל שרה ‪004‬‬ ‫אברהם אבינו אך מדוע התורה מתעלמת מ‪66-‬‬

‫זה קורה במשפחות הכי טובות‪ :‬החתן מנסה‬ ‫שנות חייו המוקדמות?‬
‫למצוא בכלה דמיון לאמא מה חיפש החתן יצחק‬
‫פרשת וירא ‪551‬‬
‫בכלה רבקה? כלל רביעי‪ :‬מדרש ואגדה‬
‫אורחים שכאלה ‪005‬‬
‫מדריך לשידוכים ‪031‬‬
‫שלושת האורחים שהגיעו‪ ,‬היו אורחים מזן אחר‪ .‬מי‬
‫מנהג ישראל להתחתן על ידי שידוך‪ .‬השידוך‬ ‫היו האורחים‪ ,‬כיצד קיבל אותם אברהם‪ ,‬ומה הדבר‬
‫הראשון מופיע בפרשת השבוע קבלו את מדריך‬
‫החשוב באירוח?‬
‫השידוכים‪ :‬למה‪ ,‬מה ואיך?‬
‫כל אורח הוא מלך ‪025‬‬
‫במהירות הקול ‪051‬‬
‫אברהם אבינו מלמד מהי הכנסת אורחים מושלמת‬
‫כולנו מייחלים שתפילתנו תיענה באופן מיידי‪ ,‬אך‬ ‫איך מקיימים כראוי את מצוות הכנסת אורחים?‬
‫האם זוכים לכך? מדוע היו אנשים שזכו שתפילתם‬
‫הכי קרוב שאפשר ‪012‬‬
‫נענתה במהירות?‬
‫שרה‪ ,‬רבקה ורחל לא זכו בילדים עד שהתפללו איך‬
‫יש חיים אחרי המוות ‪055‬‬ ‫מצליחים להתפלל בכוונה ראויה?‬

‫שאלת מהות החיים מעסיקה את האנושות מאז‬ ‫‪ 7‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫מעולם מהם חיים? והאם יש חיים לאחר המוות?‬

‫פרשת תולדות ‪105‬‬

‫תאומים שכאלה ‪212‬‬

‫הם היו התאומים הכי לא סיאמיים בעולם‪ :‬יעקב‬
‫הצדיק ועשיו הרשע‪ .‬האם עשיו נולד רשע‪ ,‬ומה זה‬

‫מלמד אותנו על מלחמת היצר?‬

‫אין שיעור לחינוך ‪201‬‬

‫למה יצחק רצה לתת את הברכות דווקא לעשו?‬
‫שיעור מאלף על היחס הנכון לילד "בעייתי"‬

‫עד דלא ידע ‪203‬‬

‫דווקא רש"י‪ ,‬גדול הפרשנים‪ ,‬מודה בפנינו‪" :‬איני‬
‫יודע" מדוע רש"י אומר זאת‪ ,‬ומה זה מלמד אותנו?‬

‫די לצביעות! ‪225‬‬

‫לעיתים עולה לאדם רצון שנראה טוב‪ ,‬אך באמת זה‬
‫רצון שמגיע מהיצר הרע ‪ /‬איך מזהים יצר הרע‬

‫צבוע? האם עשיו היה צבוע?‬

‫אין ילד רע! ‪211‬‬

‫בכל משפחה יש ילדים שמצליחים יותר ופחות‪.‬‬
‫האומנם יש ילד שנולד פחות טוב? מדוע ילדים‬

‫צריכים לעבור התמודדויות?‬

‫החסד הוליד גבורה ‪213‬‬

‫נס מיוחד במינו התרחש השבוע – פניו של יצחק‬
‫נהיו דומים לאברהם והרי זה דבר טבעי‪ ,‬שהילד‬

‫דומה להוריו?‬

‫חלק ראשון‪ :‬בראשית‪-‬תולדות ׀ ‪6‬‬

‫‪ 4‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫בפרראששתית‬

‫פרשת נח‬
‫פרשת לך לך‬

‫פרשת וירא‬
‫פרשת חיי שרה‬
‫פרשת תולדות‬

‫פרשת ויצא‬
‫פרשת וישלח‬

‫י"ט כסלו‬
‫פרשת וישב‬
‫פרשת מקץ‬
‫חג החנוכה‬
‫פרשת ויגש‬
‫פרשת ויחי‬

‫הקדמה‬ ‫שלבמעה?‬

‫פתיחה מעניינת‪:‬‬ ‫יש מסגרת זמן המאחדת‬
‫למה שבע?‬ ‫את כל האנושות‬
‫– שבעת ימי השבוע‪.‬‬
‫את הקורס החדש של בסוד הפרשה על ספר‬ ‫למה דווקא שבע?‬
‫בראשית‪ ,‬ברצוני לפתוח עם שאלה מסקרנת‪.‬‬ ‫מבט מעמיק אל‬
‫שבעת ימי הבריאה‬
‫‪ .1‬דיון‪03: = :‬‬ ‫לפי הפשט והסוד‬

‫נסו לחלק את הספרה ‪ 03‬לחלקים קטנים‬ ‫מתוך הסדרה השביעית‬
‫– איזה אפשרויות יצאו לכם?‬

‫השאלה הזו מהווה הקדמה לתופעה מרתקת‪.‬‬
‫יש מסגרת זמן אחת המשותפת לכל האנושות‬
‫– השבוע‪ .‬מיליארדי אנשים מנהלים את חייהם‬
‫לפי אותה מסגרת – שבעה ימים בשבוע‪ .‬יתירה‬
‫מכך‪ :‬כולם נמצאים באותו יום בשבוע‪ ,‬ואם‬
‫אצלנו היום יום רביעי – בכל העולם נמצאים‬

‫ביום רביעי‪.‬‬

‫ההיגיון אומר‪ ,‬שמיליארדי אנשים אמורים‬
‫לבחור מסגרות שונות של זמן‪ .‬כפי שיש בעולם‬
‫לוחות שונים בנוגע לשנה ולחודש – העברי‪,‬‬
‫הלועזי והמוסלמי – כך לכאורה גם המסגרת‬
‫הקטנה של השבוע אמורה להיות שונה ממקום‬
‫למקום‪ .‬בפרט‪ ,‬שכפי שראינו‪ ,‬אפשר לחלק את‬
‫החודש בצורות שונות – לשבוע בן חמישה‬

‫ימים‪ ,‬שישה ימים‪ ,‬עשרה ימים וכדומה‪.‬‬

‫‪ .2‬דיון‪ :‬למה שבוע?‬

‫למה השבוע שלנו מתחלק דווקא‬
‫לשבעה ימים‪ ,‬לא פחות ולא יותר?‬

‫תשובה‪ :‬כמובן‪ ,‬כל מי שקרא פעם את פרשת‬
‫בראשית‪ ,‬יודע שהקב"ה ברא את העולם‬
‫בשבעה ימים‪ ,‬ולכן העולם מתנהל במסגרת זמן‬

‫של שבעה ימים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬אחת ההוכחות בספר ה'כוזרי' לכך שכל‬
‫בני האדם מגיעים מאדם הראשון‪ ,‬זו העובדה‬
‫שהאנושות כולה סופרת שבעה ימים‪ .‬ההסבר‬
‫היחיד לתופעה – מפני שכולם מגיעים מאדם‬
‫הראשון‪ ,‬ואדם הראשון נברא במסגרת של‬

‫שבעת ימי הבריאה‪.‬‬

‫אחרי שהבנו כי השבוע מגיע משבעת ימי‬
‫הבריאה‪ ,‬אנו מגיעים לשאלה האמיתית‪ :‬למה‬

‫‪ 20‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫‪ .0‬כוזרי‪ :‬השבוע וימי הבריאה‬ ‫ה' בחר לברוא את העולם בשבעה ימים‪ ?1‬הרי‬
‫אמר החבר‪ :‬השמעת על אומה החולקת‬ ‫היה יכול לברוא את העולם ביום אחד‪ ,‬או‬
‫בדבר השבוע הידוע לכולנו‪ ,‬המתחיל ביום‬
‫ראשון ונשלם ביום השבת‪ .‬וכיצד הודו‬ ‫במספר אחר של ימים?‬
‫בזה אנשי סין ואנשי איי המערב? האם‬
‫הייתה בזמן מן הזמנים התחלה לדבר‬ ‫שבע מידות‪,‬‬
‫בצבור ובהסכמה כללית? אמר הכוזרי‪:‬‬ ‫שבעה ימים‪,‬‬
‫דבר אשר כזה יתכן אמנם בהסכמה‬ ‫שבעה אלפים‬
‫כללית‪ ,‬אך זו היא השערה רחוקה‪ .‬ויותר‬
‫קרוב לראות סיבת הדבר בהיות כל‬ ‫הסוד נמצא בתורת הסוד‪ .‬הזוהר הקדוש מגלה‬
‫האנשים בנים לאדם או לנח או לאיש‬ ‫כי שבעת ימי הבריאה מקבילים לשבע המידות‬
‫אחר וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה‬ ‫האלוקיות‪ ,‬והמידות נקראות "שבעת ימי‬
‫מאביהם הראשון (כוזרי מאמר ראשון‪,‬‬ ‫הבניין"‪ .‬לאור זאת מסביר את המילה‬
‫"בראשית"‪ ,‬מלשון "ברא שית" – קודם כל‬
‫אותיות נז‪-‬ח)‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא שש מידות עבר ששת ימי הבריאה‬
‫(ובנוסף את המידה השביעית)‪ .‬כל אחד מימי‬
‫‪ .4‬זוהר‪ :‬שבעה ימים‪ ,‬שבע מידות‬ ‫הבריאה היה "היום" של מידה אחרת‪ ,‬ומה‬
‫ששת ימי בראשית‪ ...‬הפסוק פירש אותם‪,‬‬ ‫שנברא באותו יום הוא תוצאה של אותה מידה‪.‬‬
‫שכתוב‪" :‬לך ה' הגדולה‪ ,‬והגבורה‪,‬‬
‫והתפארת (והנצח‪ ,‬וההוד‪ ,‬כי כל בשמים‬ ‫לכן העולם נברא דווקא בשבעה ימים‪.‬‬
‫ובארץ) וגו'"‪ ...‬כתרגומו "די אחיד בשמיא‬
‫ובארעא"‪ ,‬כלומר שיסוד העולם שנקרא‬ ‫הרמב"ן מוסיף ואומר דבר מרתק‪ :‬קיום העולם‬
‫"כל"‪ ,‬אוחז‪ ...‬בשמים ובארץ (זוהר א‪/‬לא)‪.‬‬ ‫הוא שישה אלפים יחד עם האלף השביעי‪ .‬כל‬
‫יום בבריאה מקביל לאלף שנים‪ ,‬כיון שיומו של‬
‫‪ .5‬רמב"ן‪ :‬שבעה ימים ואלפים‬ ‫הקב"ה הוא אלף שנה‪ ,‬כמו שנאמר "כי אלף‬
‫ודע‪ ,‬כי נכלל עוד במילת "לעשות"‪ ,‬כי‬ ‫שנים בעיניך כיום אתמול" (וכמו שכתוב על עץ‬
‫ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם‪ ,‬כי‬ ‫הדעת "ביום אכלך ממנו מות תמות"‪ ,‬ואדם מת‬
‫קיומו יהיה ששת אלפים שנה (ר"ה לא)‪,‬‬ ‫רק אחרי ‪ 230‬שנה)‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש התאמה‬
‫שלכך אמרו (ב"ר יט ח) יומו של הקב"ה‬ ‫מדויקת בין מה שנברא באותו יום‪ ,‬לבין מה‬

‫אלף שנים (רמב"ן בראשית ב‪/‬ג)‪.‬‬ ‫שהתרחש באלף השנים המקבילים לו‪.‬‬

‫‪ .6‬הרבי‪ :‬שבע מידות ואלפים‬ ‫ואם זה לא מספיק‪ ,‬באה תורת הסוד ומגלה‬
‫על פי מה שנתבאר עניין שיתא אלפי שנין‬ ‫דבר מדהים עוד יותר‪ :‬החלוקה של שבעה‬
‫דהוה עלמא (ששת‪-‬אלפי שנים קיים‬ ‫אלפים מתאימה גם לחלוקה של שבע המידות‬
‫העולם)‪ ,‬שהם כנגד ששת ימי בראשית‪,‬‬
‫שכל אחד מהם מהם שייך למידה אחת‬ ‫הנזכרות‪.‬‬

‫(אגרות קודש הרבי ב‪/‬רצא)‪.‬‬ ‫‪------------------‬‬

‫מפת השיעור‪:‬‬ ‫המחשה – למה שבע‪ :‬להמחשת השאלה‪ ,‬אנו יודעים‬
‫למה שבע?‬ ‫שהעולם נברא בעשרה מאמרות‪ :‬יהי אור‪ ,‬יהי רקיע וכו'‪.‬‬
‫כאשר קראנו בתורה בשמחת תורה את עשרת‬
‫אחרי ההקדמה הזו‪ ,‬אנו ניגשים לשיעור עצמו‪.‬‬ ‫המאמרות‪ ,‬הדבר לקח כעשר דקות ואף פחות‪ .‬אם כן‪ ,‬ה'‬
‫במהלך השיעור‪ ,‬נעבור על כל אחד משבעת‬ ‫היה יכול לומר את עשרת המאמרות בשעה שש בבוקר‬
‫ימי הבריאה לפי הפשט והסוד – תחילה נלמד‬ ‫של היום הראשון לבריאה‪ ,‬ואחרי זמן קצר העולם כולו‬
‫לפי הפשט מה נברא באותו יום‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫היה נברא‪ .‬במקום זה‪ ,‬בתחילתו של היום הראשון אמר‬
‫נבין לפי הסוד שלושה דברים‪ :‬המידה‪ ,‬היום‬ ‫ה' "יהי אור"‪ ,‬ומיד נברא האור‪ ,‬ולאחר מכן עבר יום שלם‬
‫בלי לברוא שום דבר‪ .‬בתחילת היום השני אמר "יהי‬
‫והאלף המקביל‪.‬‬ ‫רקיע"‪ ,‬ומיד נברא הרקיע‪ ,‬ולאחר מכן עבר יום שלם בלי‬
‫לברוא שום דבר‪ .‬עולה אפוא השאלה‪ :‬למה ה' חיכה‬
‫פרשת בראשית ׀ ‪22‬‬
‫שבעה ימים?‬

‫כה חזק‪ ,‬עד שהעולם לא היה ראוי להכיל‬ ‫לפני שנתחיל‪ ,‬כדאי שנכיר את הסגנון החדש‬
‫אותו‪ ,‬והקב"ה גנז את האור לעתיד לבוא‪.2‬‬ ‫של שיעורי 'בסוד הפרשה'‪ .‬מעתה‪ ,‬השיעורים‬
‫ה'כלי יקר' מוסיף‪ ,‬כי אור השמש מהווה‬ ‫יהיו יותר עיוניים ויתמקדו בפרשת השבוע‬
‫הארה מועטה מאור היום הראשון‪ ,‬ולכן‬ ‫עצמה (ופחות בנושאים חיצוניים)‪ .‬נלמד‬
‫מבפנים את מפרשי המקרא על הפרשה‪ ,‬מתוך‬
‫שמו "מאור" – מלשון "מן האור"‪.‬‬ ‫רצון להבין טוב יותר מה כתוב בפרשה‪ .‬כמובן‪,‬‬

‫‪ .7‬פשט‪ :‬יהי אור‬ ‫הכול משולב עם ביאורים חסידיים‪.‬‬

‫ְּב ֵרא ִׁשית ָּב ָּרא ֱאלֹ ִׁהים ֵאת ַה ָּש ַמ ִׁים ְּו ֵאת‬ ‫השיעור הנוכחי מתחלק לפי ימי הבריאה‪:‬‬
‫ָּה ָּא ֶרץ‪ַ ...‬ויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ְּי ִׁהי אֹור ַו ְּי ִׁהי‬
‫‪ ‬היום הראשון – חסד?‬
‫אֹור‪ַ ...‬ו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי ֹב ֶקר יֹום ֶא ָּחד‪:‬‬ ‫‪ ‬היום השני – מהו הרקיע?‬
‫‪ ‬היום השלישי – מה קרה היום?‬
‫גישה אחת – אור הגנוז‪ :‬ואור ביום ראשון‬ ‫‪ ‬היום הרביעי – למה נבראו השמש והירח?‬
‫נברא? והרי כתוב "ויתן אותם אלהים‬ ‫‪ ‬היום החמישי – ממה נבראו החיות?‬
‫ברקיע השמים"‪ ,‬וכתיב "ויהי ערב ויהי בקר‬ ‫‪ ‬היום השישי – למה נברא האדם?‬
‫יום רביעי"! כדרבי אלעזר‪ ,‬דאמר רבי‬ ‫‪ ‬היום השביעי – האם ה' זקוק למנוחה?‬
‫אלעזר‪ :‬אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום‬
‫ראשון‪ ,‬אדם צופה בו מסוף העולם ועד‬ ‫יואוםר‪,‬ראחשסודן‪:‬‬
‫סופו‪ .‬כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור‬
‫המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם‬ ‫פשט‪:‬‬
‫איזה אור נברא?‬
‫מקולקלים‪ ,‬עמד וגנזו מהן‪.‬‬
‫אנו מתחילים ביום הראשון לבריאה‪ .‬התורה‬
‫גישה שניה – אור השמש‪ :‬חכמים אומרים‬ ‫פותחת במילים "בראשית ברא אלוקים את‬
‫הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא‬ ‫השמים ואת הארץ"‪ .‬פסוק זה נחשב בתור‬
‫המאמר הראשון לבריאה‪ ,‬ועל ידו נברא חומר‬
‫נתלו עד יום רביעי (חגיגה יב)‪.‬‬ ‫הגלם של הבריאה כולה‪ .‬בהמשך‪ ,‬החומרים‬
‫קיבלו את הצורה הייחודית שלהם – אור‪ ,‬רקיע‪,‬‬
‫סוד‪ :‬חסד‬
‫יבשה וכדומה – באמצעות שאר המאמרות‪.‬‬
‫אחרי שהבנו לפי הפשט מה נברא ביום‬
‫הראשון‪ ,‬ניכנס לסוד הדברים‪ ,‬להבין למה האור‬ ‫הדבר הראשון שה' ברא בפועל – הוא האור‪,‬‬
‫נברא תחילה? לשם כך נכיר שלושה דברים‬ ‫"יהי אור"‪ .‬המפרשים דנים איזה אור נברא ביום‬
‫ביחס ליום הראשון‪ :‬המידה‪ ,‬היום והאלף‬ ‫הראשון‪ ,‬שהרי השמש והירח נבראו ביום‬
‫הרביעי‪ ,‬ואיננו מכירים אור אחר מלבדם? –‬
‫המקביל‪:‬‬ ‫נאמרו בנושא שתי גישות בתלמוד ובמפרשים‪:‬‬

‫‪ ‬המידה – חסד‪ :‬החסד מייצג מצב של‬ ‫‪ ‬גישה אחת – אור השמש‪ :‬האור שנברא‬
‫פתיחות והתגלות‪ ,‬כמו אדם שפותח את ידו‬ ‫ביום הראשון הוא אור השמש‪ .‬אלא‬
‫ועושה חסד עם הזולת‪ .‬לכן מידת החסד‬ ‫שבתחילה היה זה חומר גלם של אור‪ ,‬ורק‬
‫ביום הרביעי האיר בפועל באמצעות השמש‬
‫‪------------------‬‬
‫והירח‪.‬‬
‫העשרה – למה האור ראשון‪ :‬הרבי שואל למה האור‬ ‫‪ ‬גישה שניה – אור הגנוז‪ :‬האור שנברא ביום‬
‫נברא לפני כל הנבראים‪ ,‬והרי אף אחד לא יכל להשתמש‬ ‫הראשון אינו אור השמש‪ ,‬אלא אור עוצמתי‬
‫בו? ובכלל‪ ,‬אם נגנז‪ ,‬לשם מה נברא? ומסביר‪ ,‬כי לפני‬ ‫במיוחד שהיה קיים בזכות עצמו‪ .‬האור היה‬
‫שאדם עושה משהו – הוא צריך לברר ולהגדיר לעצמו‬
‫מה המטרה והיעד‪ ,‬ובהתאם לכך לנקוט בפעולות‬ ‫‪ 22‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫הנדרשות‪ .‬גם בבריאת העולם‪ ,‬קודם כל הקב"ה הגדיר‬
‫מהי המטרה של העולם‪ ,‬ולאחר מכן ברא את כל‬

‫הפרטים‪.‬‬
‫לכן נברא האור ראשון‪ .‬בכך הקב"ה מלמד כי מטרת‬
‫הבריאה היא – להאיר‪ ,‬לגלות את האור האלוקי בכל דבר‬
‫בבריאה‪ .‬לשם כך עלינו לעבוד את ה'‪ ,‬ללמוד תורה‬
‫ולקיים מצוות‪ ,‬ואז האור האלוקי יתגלה לעתיד לבוא‬

‫(לקוטי שיחות י‪.)6/‬‬

‫נאמרו בנושא פירושים רבים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫היא גילוי והתרחבות (לעומת הגבורה שהיא‬
‫ה'אברבנאל' מביא חמישה הסברים על הרקיע‪,‬‬ ‫הסתר וצמצום)‪.‬‬
‫כמו שמדובר בגרמי השמים‪ ,3‬האוויר וכדומה‪.‬‬
‫הבאנו כאן את הפירוש הפשוט יותר של‬ ‫‪ ‬היום – אור‪ ,‬גילוי‪ :‬כיון שהחסד עניינו גילוי‪,‬‬
‫ה'ספורנו'‪ :‬המים העליונים הם העננים‪ ,‬והמים‬ ‫לכן נברא על ידה האור‪ ,‬כי תפקידו של‬
‫התחתונים הם המים שעל הארץ‪ .‬המים‬
‫שבארץ הופכים לאדים ועולים לשמים ונעשים‬ ‫האור – לגלות כל דבר‪.‬‬
‫לעננים‪ ,‬ואחר כך יורדים שוב כגשם‪ ,‬וחוזר‬ ‫‪ ‬האלף – ניזונו בחסדו של ה'‪ :‬באלף הראשון‬
‫חלילה‪ .‬אם כן‪ ,‬הרקיע הוא מה שנמצא באמצע‪,‬‬ ‫פעלה מידת החסד בעולם‪ ,‬ולכן אנשים‬
‫הגורם להיווצרות העננים (גם המלבי"ם מפרש‬ ‫"ניזונו בחסדו של הקב"ה" והאריכו ימים‬
‫למשך מאות שנים‪ .‬למרות שהכעיסו את‬
‫בדרך דומה)‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬לא הופעלה כנגדם מידת הדין‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬בדומה לאור שנברא ביום הראשון‪ ,‬גם‬
‫‪ .9‬פשט‪ :‬יהי רקיע‬ ‫באלף הראשון חי אדם הראשון שהיה "אורו‬
‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ְּי ִׁהי ָּר ִׁקי ַע ְּבתֹו ְּך ַה ָּמ ִׁים ִׁוי ִׁהי‬
‫ַמ ְּב ִׁדיל ֵבין ַמ ִׁים ָּל ָּמ ִׁים‪ַ ...‬ו ִׁי ְּק ָּרא ֱאלֹ ִׁהים‬ ‫של עולם" והכיר את בוראו‪.‬‬
‫ָּל ָּר ִׁקי ַע ָּש ָּמ ִׁים ַו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי ֹב ֶקר יֹום ֵש ִׁני‪:‬‬
‫‪ .8‬סוד‪ :‬חסד‬
‫יהי רקיע בתוך המים – יהי טבע בתוך‬
‫המים היסודיים‪ ...‬באופן שאיזה חלק עליון‬ ‫מידת החסד‪ :‬ביום הראשון מששת ימי‬
‫מן המים לצד האוויר ישוב לטבע אידי‬ ‫בראשית נגלית מידת החסד‪ ...‬וברא בה‬
‫את האור במאמר "יהי אור"‪ ,‬שהיא בחינת‬
‫(אדים‪ ,‬דהיינו עננים) (ספורנו)‪.‬‬ ‫התפשטות והמשכת האור לעולם‬
‫מלמעלה‪ ,‬והתפשטותו בעולם מסוף‬
‫הקב"ה מכנה את ה"רקיע" בשם "שמים"‪ .‬ביטוי‬ ‫העולם עד סופו‪ ,‬שהיא בחינת מידת חסד‬
‫זה רומז למים הנמצאים מעל הרקיע‪ ,‬בכמה‬
‫(תניא שער הייחוד והאמונה פרק י)‪.‬‬
‫צורות (ע"פ רש"י ומדרש רבה א‪/‬ז)‪:‬‬
‫אלף האור‪ :‬והנה‪ ,‬בשני הימים הראשונים‬
‫‪ ‬שא מים – הרקיע נושא את המים‪.‬‬ ‫היה העולם כולו מים ולא נשלם בהם‬
‫‪ ‬שם מים – שם נמצאים מים‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬והם רמז לשני אלפים הראשונים‬
‫שלא היה בהם קורא בשם ה'‪ ,‬וכך אמרו‬
‫‪ ‬אש ומים – בשמים יש ערבוב של אש (אולי‬ ‫(ע"ז ט) שני אלפים תהו‪ .‬אבל היתה‬
‫הכוונה לברקים) ומים‪.‬‬ ‫הבריאה ביום הראשון האור‪ ,‬כנגד האלף‬
‫של ימות אדם שהיה אורו של עולם מכיר‬
‫‪ ‬שמאות – השמים בודקים ומעריכים את‬ ‫את בוראו‪ .‬ואולי לא עבד אנוש עבודה‬
‫מעשי האנשים‪ .‬אם זכו‪ ,‬השמים יורידו גשם‪,‬‬
‫כנאמר "הגישו השמים צדקו"; ואם לא זכו‪,‬‬ ‫זרה עד שמת אדם הראשון (רמב"ן)‪.‬‬
‫השמים יעצרו את הגשם‪ ,‬כנאמר "יגלו‬
‫אלף החסד‪ :‬באלף הראשון – האירה מידת‬
‫שמים עוונו"‪.‬‬ ‫החסד‪ .‬ולכן ניזונו בחסדו של הקב"ה‪ ,‬אף‬

‫סוד‪ :‬גבורה‬ ‫שהיו מכעיסין (הרבי)‪.‬‬

‫בתורת הסוד מוסבר‪ ,‬כי החלוקה בין המים‬ ‫ר יקיוםע‪ ,‬גשבנוי‪:‬רה‬
‫העליונים והמים התחתונים‪ ,‬היא למעשה‬
‫החלוקה בין רוחניות וגשמיות‪ .‬המים מייצגים‬ ‫פשט‪ :‬מהו הרקיע?‬
‫את התענוגים ("כי המים מצמיחים מיני תענוג"‬
‫– תניא פרק ב')‪ .‬מים תחתונים הם תענוגות‬ ‫ביום השני אמר ה' "יהי רקיע"‪ ,‬כדי שיבדיל "בין‬
‫מים למים"‪ ,‬בין המים שמעל הרקיע ובין המים‬
‫‪------------------‬‬ ‫שמתחת לרקיע‪ .‬השאלה היא‪ ,‬הרי אנו מכירים‬
‫רק מים על הארץ‪" ,‬מתחת לרקיע"‪ .‬איזה מים‬
‫העשרה – מים בכוכבים‪ :‬יש שהסבירו את המים שמעל‬
‫הרקיע‪ ,‬לפי תגליות מדעיות בדבר שטחי קרח עצומים‬ ‫יש "מעל הרקיע"? ובכלל‪ ,‬מהו הרקיע?‬

‫הנמצאים בחלק מהכוכבים‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪23‬‬

‫מסביר הרמב"ן דבר נפלא‪ :‬עד ליום זה‪ ,‬המים‬ ‫העולם הזה‪ ,‬לעומת מים עליונים שהם תענוגים‬
‫כיסו את כל הארץ‪ .‬כיון שלא היה למים מקום‬ ‫רוחניים מדברי קדושה‪.‬‬
‫מיוחד ולעפר מקום מיוחד‪ ,‬הכול היה מעורבב‬
‫והעולם היה ִּביצה אחת גדולה‪ .‬לא המים ולא‬ ‫‪ ‬המידה – גבורה‪ :‬המידה של היום השני היא‬
‫הארץ יכלו למלא את תפקידם‪ .‬במאמר "יקוו‬ ‫גבורה (מידת הדין)‪ ,‬שעניינה צמצום‬
‫המים וגו'"‪ ,‬ה' גרם לחלק מהעפר לרדת למטה‬ ‫והסתר‪ .‬הצמצום גורם לכל דבר להיות‬
‫וליצור עמקים המיועדים למים‪ ,4‬ולחלק אחר‬
‫לעלות למעלה וליצור הרים המיועדים ליבשה‪.‬‬ ‫מוגבל‪ ,‬ומביא להפרדה בין דברים‪.‬‬
‫כך הארץ והמים התחילו למלא את תפקידם‪,‬‬ ‫‪ ‬היום – הבדלה‪ ,‬מחלוקת‪ :‬ממידת הגבורה‬
‫והיבשה החלה להצמיח צמחים‪ ,‬כהמשך‬ ‫הגיעה ההבדלה בין מים למים‪ .‬רעיון זה‬
‫מתאים גם עם דברי המדרש‪ ,‬שביום השני‬
‫הפסוקים "תדשא הארץ דשא וגו'"‪.‬‬ ‫נבראה המחלוקת‪ .‬לכן לא נאמר "כי טוב"‬
‫ביום השני‪ ,‬כי ההבדלה והמחלוקת‬
‫לכן ביום הזה נאמר פעמיים הביטוי "כי טוב" –‬
‫אחד על מה שנברא ביום השלישי עצמו‪ ,‬ואחד‬ ‫כשלעצמם אינם דבר טוב‪.‬‬
‫‪ ‬האלף – המבול‪ :‬באלף השני פעלה מידת‬
‫על השלמת בריאת המים ביום השני‪.‬‬ ‫הדין במלוא חומרתה‪ ,‬ולכן אז התרחש‬
‫העונש הקשה ביותר בהיסטוריה‪ ,‬עונש‬
‫‪ .11‬פשט‪ :‬יבשה‬ ‫המבול (ועונשים נוספים‪ ,‬כמגדל בבל)‪.‬‬
‫ההבדלה של היום השני‪ ,‬באה לידי ביטוי גם‬
‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ִׁי ָּקוו ַה ַמ ִׁים ִׁמ ַת ַחת ַה ָּש ַמ ִׁים‬ ‫בכך שה' הבדיל בין נוח לבין הרשעים‬
‫ֶאל ָּמקֹום ֶא ָּחד ְּו ֵת ָּר ֶאה ַה ַי ָּב ָּשה ַו ְּי ִׁהי ֵכן‪...‬‬
‫ַו ַי ְּרא ֱאלֹ ִׁהים ִׁכי טֹוב‪ַ ...‬ו ַי ְּרא ֱאלֹ ִׁהים ִׁכי‬ ‫שנידונו במים‪.‬‬

‫טֹוב‪ַ ...‬ו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי ֹב ֶקר יֹום ְּש ִׁלי ִׁשי‪:‬‬ ‫‪ .13‬סוד‪ :‬גבורה‬
‫מידת הגבורה‪ :‬וכן ביום השני נגלית מידת‬
‫יקוו המים מתחת השמים – היה התהום‬ ‫גבורה‪ ,‬כלולה משאר מידות ורצונו כו'‪,‬‬
‫שהוא מים ועפר כעין המים העכורים‪ .‬וגזר‬ ‫וברא בה הרקיע במאמר "יהי רקיע בתוך‬
‫על המים שיקוו במקום אחד מסובב כל‬ ‫המים ויהי מבדיל בין מים למים"‪ ,‬שהיא‬
‫הפאות‪ ,‬וגזר על העפר שיעלה עד שיראה‬ ‫בחינת צמצום וגבורות להעלים מים‬
‫על המים וייבש‪ ,‬ותהיה יבשה שטוחה‬ ‫העליונים הרוחניים ממים התחתונים‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה נתגשמו התחתונים בהבדלם‬
‫ראויה לישוב (רמב"ן)‪.‬‬ ‫מהעליונים (שער הייחוד והאמונה פרק י)‪.‬‬

‫מפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני? לפי‬ ‫אלף ההבדלה‪ :‬ביום השני יהי רקיע ויהי‬
‫שלא היה נגמר מלאכת המים עד יום ג'‪,‬‬ ‫מבדיל‪ ,‬שבו היו מובדלין נח ובניו הצדיקים‬
‫והרי התחיל בה בשני‪ ,‬ודבר שלא נגמר‬
‫אינו במלואו וטובו‪ .‬ובשלישי שנגמרה‬ ‫מן הרשעים שנידונו במים (רמב"ן)‪.‬‬
‫מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה‬
‫אחרת כפל בו כי טוב ב' פעמים‪ :‬אחת‬ ‫אלף הגבורה‪ :‬באלף השני – גבורה‪ .‬ולכן‬
‫לגמר מלאכת השני‪ ,‬ואחת לגמר מלאכת‬ ‫היה בו המבול‪ ,‬כליון לגמרי (הרבי)‪.‬‬

‫היום (רש"י)‪.‬‬ ‫יביושםה‪,‬שתליפאשיר‪:‬ת‬

‫סוד‪ :‬תפארת‬ ‫פשט‪ :‬העולם היה‬
‫ִּביצה גדולה‬
‫לפי תורת הסוד‪ ,‬היום השלישי הוא יום מיוחד‬
‫במינו‪:‬‬ ‫ביום השלישי אמר ה' "יקוו המים אל מקום‬
‫אחד ותראה היבשה"‪ .‬עכשיו נהיה סדר בעולם‬
‫‪------------------‬‬
‫– שטח אחד ליבשה‪ ,‬ושטח נפרד למים‪.‬‬
‫העשרה – מקוה בהלכה‪ :‬המושג של 'מקוה' בהלכה‬
‫פירושו מים מכונסים במקום אחד‪ .‬אם הם יוצאים ממנו‬ ‫‪ 24‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫וזורמים הלאה ("מים זוחלים")‪ ,‬המקוה פסול‪ .‬המושג‬
‫נלמד מהביטוי בתורה "יקוו המים אל מקום אחד‪...‬‬

‫ולמקוה המים קרא ימים"‪.‬‬

‫אלף התורה‪ :‬ביום השלישי נראית היבשה‬ ‫‪ ‬המידה – תפארת‪ :‬מידת התפארת פירושה‬
‫והצמיחה ועשתה פירות‪ ,‬הוא האלף‬ ‫יופי ופאר‪ .‬יופי נוצר על ידי שילוב של כמה‬
‫השלישי המתחיל בהיות אברהם בן מ"ח‬ ‫גוונים‪ ,‬הנמצאים כל אחד במקומו הראוי לו‬
‫שנה (ב"ר סד ד)‪ ,‬ואז החל לקרוא בשם ה'‬ ‫בהרמוניה נכונה‪ .‬במידות האלוקיות‪ ,‬מידת‬
‫(להלן ד כו)‪ ,‬וצמח צמח צדיק‪ ,‬כי משך‬ ‫התפארת מייצגת את המיזוג הנכון של חסד‬
‫רבים לדעת את ה'‪ ,‬כמו שדרשו ואת‬
‫הנפש אשר עשו בחרן (שם יב ה)‪ ,‬וצוה את‬ ‫וגבורה‪.‬‬
‫ביתו ואת בניו אחריו ושמרו דרך ה'‬ ‫‪ ‬היום – סדר והרמוניה‪ :‬ביום השלישי נהיה‬
‫לעשות צדקה ומשפט‪ .‬ועלה הענין עד‬ ‫סדר בעולם‪ ,‬וכל דבר מצא את מקומו –‬
‫שקבלו זרעו את התורה בסיני‪ ,‬ונבנה הבית‬ ‫המים מצאו את מקומם בימים‪ ,‬והארץ‬
‫ביום ההוא‪ ,‬ואז נתקיימו כל המצות שהם‬ ‫מצאה את מקומה ביבשה‪ ,‬בהרמוניה‬
‫פירות העולם‪ .‬ודע‪ ,‬כי מעת היות בין‬ ‫מופלאה‪ .‬לכן ביום הזה נאמר פעמיים כי‬
‫השמשות יחשב כיום מחר‪ ,‬ועל כן יתחיל‬ ‫טוב‪ ,‬גם על היום השני – כי מידת הגבורה‬
‫ענין כל יום קודם לו מעט‪ ,‬כאשר נולד‬ ‫כשלעצמה אינה טוב‪ ,‬ומידת התפארת‬
‫אברהם באלף השני‪ ,‬וכן תראה בכל יום‬ ‫ממתיקה ומאזנת את מידת הגבורה וכך‬

‫ויום (רמב"ן)‪.‬‬ ‫מגלה את הטוב שבה‪.‬‬
‫‪ ‬האלף – האבות ומתן תורה‪ :‬באלף השלישי‬
‫אלף התפארת‪ :‬באלף השלישי – תפארת‪.‬‬ ‫נוצר המיזוג שבין שמים וארץ‪ ,‬רוחניות‬
‫ולכן בו יציאת מצרים‪ ,‬ומתן תורה‪ ,‬אוריין‬ ‫וגשמיות‪ .‬האלף התחיל באברהם אבינו‪,‬‬
‫שהחל להביא קדושה לעולם‪ .‬שיאו של‬
‫תליתאי (תורה משולשת) (הרבי)‪.‬‬ ‫האלף השלישי היה במתן תורה (בשנת‬
‫ב'תמח)‪ ,‬שבו בטלה ההפרדה שבין‬
‫מיואוםרורתב‪,‬י נעיצ‪:‬ח‬ ‫העליונים והתחתונים‪ ,‬וניתנה לנו האפשרות‬
‫לחיות בעולם הגשמי בצורה קדושה‪ .‬לכן‬
‫פשט‪ :‬המאורות יוצרים‬ ‫התורה נקראת "תורה משולשת" (תנ"ך)‬
‫מסגרות זמן‬ ‫וניתנה בחודש השלישי (סיון)‪ ,‬כי מידת‬
‫התפארת היא המידה השלישית המחברת‬
‫ביום הרביעי אמר ה' "יהי מאורות ברקיע‬
‫השמים להבדיל בין היום ובין הלילה‪ ,‬והיו‬ ‫ומכריעה בין השניים הראשונים‪.‬‬
‫לאותות ולמועדים ולימים ושנים"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫תפקיד שני המאורות אינו רק להאיר ("להאיר‬ ‫‪ .12‬סוד‪ :‬תפארת‬
‫על הארץ‪ ,)"5‬אלא גם ליצור מסגרות של זמן‪.6‬‬
‫מידת התפארת‪ :‬ומידת הרחמים – לרחם‬
‫‪------------------‬‬ ‫על מי ששייך לשון רחמנות עליו‪ ,‬והיא‬
‫מידה ממוצעת בין גבורה לחסד‪ ...‬ולפי‬
‫העשרה – למה הירח חסר‪ :‬כידוע בתחילת החודש‬ ‫שהיא מידה ממוצעת – נקראת "תפארת"‪.‬‬
‫מתרחש "מולד הלבנה"‪ ,‬כיון שבסוף החודש הירח‬ ‫כמו בגדי תפארת‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬שהוא‬
‫מתמעט ונחסר עד שנעלם לגמרי‪ .‬שואל הרבי‪ :‬הרי‬ ‫בגד צבוע בגוונים הרבה מעורבים בדרך‬
‫תמיד חצי מהירח עומד מול השמש והוא מואר‪ ,‬והשינוי‬ ‫שהוא תפארת ונוי‪ .‬מה שאין כן בגד‬
‫בגודל הירח הוא רק לעינינו מכדור הארץ‪ ,‬כיון שזווית‬ ‫הצבוע בגוון אחד – לא שייך בו לשון‬
‫הראיה שלנו שונה‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע אומרים שהירח עצמו‬
‫תפארת (אגרת הקודש סימן טו)‪.‬‬
‫נחסר ונעלם?‬
‫אלא‪ :‬תפקידו של הירח הוא "להאיר על הארץ"‪ ,‬וזו כל‬
‫מציאותו וקיומו‪ .‬כאשר אינו מאיר על הארץ‪ ,‬למרות‬
‫שהוא עצמו ממשיך להיות מואר (בחצי שמול השמש) –‬

‫בכל זאת הדבר נחשב כאילו הוא חשוך ואינו מאיר‪.‬‬
‫העשרה – בין הלוח היהודי ושאר הלוחות‪ :‬כידוע‪ ,‬הלוח‬
‫היהודי משלב בין השמש והירח‪ ,‬השנה היא שנת שמש‬
‫(‪ 22-23‬חודשים‪ ,‬בממוצע ‪ 376‬יום) והחודשים הם חודשי‬
‫ירח (‪ 22-30‬יום‪ ,‬לפי מולד הלבנה)‪ .‬לפי זה גם השמש‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪26‬‬

‫והיו לאותות – הם השעות‪ .‬ולמועדים –‬ ‫המפרשים דנים מה הסבר המילים "לאותות‬
‫הם מועדי השנה ותקופותיה‪ ...‬שהשנה‬ ‫ולמועדים וגו'"‪ .‬הבאנו כאן את שיטת הרד"ק‪,‬‬
‫נחלקת לארבע תקופות‪ ,‬והם החוק והקור‬ ‫רבנו דוד קמחי‪ ,‬אחד מחכמי הראשונים‪ ,‬האומר‬
‫והקיץ והחורף‪ ...‬ולימים – ימי החודש‪,‬‬ ‫כי השמש והירח נועדו ליצור חמש מסגרות‬
‫שהם כ"ט יום וחצי‪ ,‬ושני שלישי שעה‪,‬‬
‫וע"ג חלקים‪ .‬ולשנים – הם ימי השנה‪,‬‬ ‫זמן‪:‬‬
‫שהיא שנת שמש שהיא שס"ה יום ורביע‪.‬‬
‫וזהו פירוש 'שנה'‪ ,‬שתשוב השמש שנית‬ ‫‪ ‬שעות – "לאותות"‪ .‬כלומר‪ ,‬שבאמצעות‬
‫בעלה הימים אל הנקודה אשר החלה‬ ‫מיקום השמש והצל שהיא יוצרת‪ ,‬ניתן‬
‫לדעת מהי השעה‪ ,‬כמו שעושים בשעון‬
‫ממנה (רד"ק)‪.‬‬
‫שמש‪.7‬‬
‫סוד‪ :‬נצח‬ ‫‪ ‬ימים – "להבדיל בין היום ובין הלילה"‪.‬‬
‫‪ ‬חודשים – "לימים"‪ .‬כיון שמהצטברות כ‪-‬‬
‫‪ ‬המידה – נצח‪ :‬מידת הנצח פירושה ניצחון‬
‫ונצחיות‪ ,‬דהיינו נחישות ועקביות‪ .‬מידת‬ ‫‪ 22.6‬ימים נוצר החודש‪.‬‬
‫הנצח היא ענף של מידת החסד‪ ,‬כיון‬ ‫‪ ‬עונות השנה – "למועדים"‪ .‬אלו ארבע עונות‬
‫שהמידות מתחלקות לשלוש קבוצות‪ :‬ימין‬
‫(חסד‪ ,‬נצח)‪ ,‬שמאל (גבורה‪ ,‬הוד) ואמצע‬ ‫השנה‪ :‬סתיו‪ ,‬חורף‪ ,‬אביב‪ ,‬קיץ‪.‬‬
‫(תפארת‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות)‪ .‬הרעיון הוא‪,‬‬ ‫‪ ‬שנים – "ולשנים"‪ .‬המילה "שנה" פירושה‬
‫שהנחישות מגוייסת כדי להמשיך וליישם‬ ‫חזרה‪ ,‬מלשון " ִּמ ְש ֶנה" – דהיינו שאחרי ‪376‬‬
‫את השפע של החסד גם כאשר מתעוררים‬ ‫יום‪ ,‬השמש חוזרת לנקודה שבה הייתה‬

‫קשיים‪.‬‬ ‫בתחילת השנה הקודמת‪.‬‬
‫‪ ‬היום – מאורות‪ :‬לא נמצא הסבר ברור‬
‫לקשר בין מידת הנצח והמאורות‪ .‬בדרך‬ ‫‪ .10‬פשט‪ :‬יהי מאורות‬
‫אפשר‪ ,‬ניתן לומר שני הסברים‪ :‬האחד‪,‬‬ ‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ְּי ִׁהי ְּמ ֹא ֹרת ִׁב ְּר ִׁקי ַע ַה ָּש ַמ ִׁים‬
‫המאורות מייצגים נצחיות‪" ,‬יומם ולילה לא‬ ‫ְּל ַה ְּב ִׁדיל ֵבין ַהיֹום ו ֵבין ַה ָּל ְּי ָּלה ְּו ָּהיו ְּל ֹא ֹתת‬
‫ישבותו"‪ ,‬וזו מידת הנצח; השני‪ ,‬המאורות‬ ‫ו ְּלמֹו ֲע ִׁדים ו ְּל ָּי ִׁמים ְּו ָּש ִׁנים‪ְּ :‬ו ָּהיו ִׁל ְּמאֹו ֹרת‬
‫הם המשך של האור והגילוי ביום הראשון‪,‬‬ ‫ִׁב ְּר ִׁקי ַע ַה ָּש ַמ ִׁים ְּל ָּה ִׁאיר ַעל ָּה ָּא ֶרץ ַו ְּי ִׁהי‬
‫כיון שמידת הנצח היא ענף של מידת‬
‫ֵכן‪ַ ...‬ו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי ֹב ֶקר יֹום ְּר ִׁבי ִׁעי‪:‬‬
‫החסד‪.‬‬
‫‪ ‬האלף – בתי המקדש‪ :‬באלף הרביעי נבנו‬ ‫‪------------------‬‬
‫שני בתי המקדש‪ ,‬כנגד שני המאורות‪ .‬הבית‬
‫הראשון כנגד המאור הגדול‪ ,‬כי שרתה בו‬ ‫וגם הירח ממלאים את תפקידם בקביעת הזמנים ואינם‬
‫השכינה; והבית השני כנגד המאור הקטן‪ ,‬כי‬ ‫מיותרים‪ ,‬כפי שכתוב בפסוק‪.‬‬
‫לא שרתה השכינה‪ .‬הגילוי של בתי המקדש‬
‫מהווה תוצאה של מידת הנצח משתי‬ ‫לעומת זאת שאר הלוחות מבוססים על אחד בלבד –‬
‫סיבות‪ :‬הנצח הוא ענף של החסד‪ ,‬וכן הנצח‬ ‫הלועזי מבוסס על השמש בלבד‪ ,‬ואם כן מחזור הזמן של‬
‫מבטא התגברות על קשיים ואז היה גילוי‬ ‫הירח מיותר‪ .‬המוסלמי מבוסס על הירח בלבד‪ ,‬ואם כן‬

‫למרות שנעשו גם חטאים‪.‬‬ ‫מחזור הזמן של השמש מיותר‪.‬‬
‫העשרה – שעות הירח‪ :‬גם מהירח אפשר לדעת את‬
‫השעה בלילה‪ ,‬אם יודעים את התאריך בחודש‪ .‬בקצרה‪:‬‬
‫כיון שבכל יממה הירח זורח במזרח ושוקע במערב אחרי‬
‫‪ 22‬שעות‪ ,‬אלא שבכל יום בחודש שעת הזריחה‬
‫והשקיעה מתאחרת בכ‪ 60-‬דקות (ובאמצע החודש‬
‫הזריחה מתחילה בלילה‪ ,‬והשקיעה מסתיימת עם בוקר)‪.‬‬
‫כאשר יודעים את התאריך‪ ,‬אפשר להסתכל על מיקום‬

‫הירח בשמים‪ ,‬ולדעת את השעה המשוערת‪.‬‬

‫‪ 27‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫‪ ‬היום‪ :‬לא מצאנו הסבר על הקשר בין מידת‬ ‫‪ .14‬סוד‪ :‬נצח‬
‫ההוד לדגים והעופות שנבראו באותו יום‪.‬‬ ‫אלף המאורות‪ :‬והיום הרביעי נבראו בו‬
‫המאורות‪ ,‬הגדול והקטן‪ ,‬והכוכבים‪ ,‬יומו‬
‫‪ ‬האלף – שמדות ושלטון האומות‪ :‬האלף‬ ‫ירמוז באלף הד'‪ ,‬הוא החל כאשר נבנה‬
‫החמישי החל אחרי חורבן הבית‪ ,‬ולכל‬ ‫בית ראשון‪ ,‬ע"ב שנה אחרי בניינו‪ ,‬עד‬
‫אורכו בני ישראל היו בגלות‪ ,‬וסבלו גזירות‬ ‫אחרי הבית השני קע"ב שנה‪ .‬והנה ביום‬
‫ושמדות מאומות העולם‪ ,‬כמו מסעי הצלב‬ ‫הזה לכל בני ישראל היה אור‪ ,‬כי מלא‬
‫ועוד‪ .‬הדבר נובע מפני שמידת ההוד היא‬ ‫כבוד ה' את בית ה'‪ ,‬והיה אור ישראל‬
‫לאש על גבי המזבח‪ ,‬רבוץ שם כארי אוכל‬
‫ענף של מידת הגבורה והדין‪.‬‬ ‫הקרבנות‪ .‬ואחרי כן הקטין אורם וגלו‪,‬‬
‫כאשר יעדר במולד הלבנה‪ .‬וזרחה להם‬
‫‪ .16‬סוד‪ :‬הוד‬ ‫כל ימי בית שני‪ ,‬והאש על גבי המזבח‬
‫אלף הדגים והעופות‪ :‬ביום החמישי שרצו‬ ‫רבוץ ככלב‪ ,‬ושקעו שני המאורים בערב‬
‫המים נפש חיה‪ ,‬ועוף יעופף על הארץ‪ ,‬רמז‬
‫לאלף החמישי המתחיל קע"ב שנה אחר‬ ‫היום וחרב הבית (רמב"ן)‪.‬‬
‫חרבן הבית‪ ,‬כי בו ימשלו האומות‪ ,‬ויעשה‬
‫אדם כדגי הים‪ ,‬כרמש לא מושל בו‪ ,‬כלו‬ ‫אלף הנצח‪ :‬באלף הרביעי – נצח‪ ,‬ענף‬
‫בחכה העלה‪ ,‬יגורהו בחרמו ויאספהו‬ ‫החסד‪ .‬ולכן בו שני בתי המקדש‪ .‬אף שהיה‬
‫ניגוד על זה‪ ,‬שנאמר "על אפי ועל חמתי‬
‫במכמרתו‪ ,‬ואין דורש את ה' (רמב"ן)‪.‬‬
‫גו'"‪.‬‬
‫אלף ההוד‪ :‬באלף החמישי – הוד‪ ,‬סיום קו‬
‫השמאל‪ .‬כל היום "דוה" אותיות "הוד"‪.‬‬ ‫דגייוםםועחומפיותש‪,‬י‪:‬הוד‬
‫כולו גזירות ושמדות‪ ,‬רחמנא ליצלן (אבל‬
‫על זה יאמרו "אודך ה' כי אנפת בי גו'"‪,‬‬ ‫פשט‪ :‬ברואי המים‬

‫ואינו כמו המבול שבאלף השני) (הרבי)‪.‬‬ ‫ביום החמישי החל זמנו של מין החי‪ .‬תחילה‬
‫הקב"ה ברא את הדגים והעופות‪ .‬המפרשים‬
‫היואםדם‪,‬שיישסיו‪:‬ד‬ ‫מסבירים כי המשותף לדגים ולעופות הוא‪,‬‬
‫ששניהם נוצרו מהמים – הדגים הם כמובן יצורי‬
‫פשט‪ :‬למה האדם‬ ‫מים‪ ,‬וגם על העופות כתוב שיצירתם היא‬
‫נברא ביום השישי?‬ ‫מהמים או מתערובת עפר ומים ("רקק")‪ .‬כחלק‬
‫מבריאת הדגים‪ ,‬נבראו גם "התנינים הגדולים"‪,‬‬
‫ביום האחרון לבריאה‪ ,‬ביום השישי‪ ,‬נברא נזר‬ ‫שלפי הפשט הכוונה ל"דגים הגדולים שבים"‬
‫הבריאה – האדם‪ .‬תחילה נבראו החיות‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן האדם "בצלם אלוקים"‪ .‬הקב"ה יצר תחילה‬ ‫(רש"י) – הלווייתנים הענקיים‪.‬‬
‫את גופו של האדם מן העפר‪ ,‬ולאחר מכן נפח‬
‫בו נשמה‪ .‬למה האדם נברא דווקא ביום‬ ‫‪ .15‬פשט‪ :‬דגים ועופות‬

‫השישי?‬ ‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ִׁי ְּש ְּרצו ַה ַמ ִׁים ֶש ֶרץ ֶנ ֶפש‬
‫ַח ָּיה ְּועֹוף ְּיעֹו ֵפף ַעל ָּה ָּא ֶרץ ַעל ְּפ ֵני ְּר ִׁקי ַע‬
‫מסביר רש"י‪ ,‬כי יש כאן סיבה 'טכנית' כביכול –‬
‫האדם צריך להחזיר את האיזון בבריאה שבין‬ ‫ַה ָּש ָּמ ִׁים‪ַ ...‬ו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי ֹב ֶקר יֹום ֲח ִׁמי ִׁשי‪:‬‬
‫העליונים והתחתונים‪ .‬ביום הראשון נבראו‬
‫השמים והארץ‪ ,‬עליונים ותחתונים‪ .‬ביום השני‬ ‫ועוף יעופף על הארץ ‪ -‬ביום הזה היה‬
‫נברא הרקיע לעליונים‪ .‬ביום השלישי נבראה‬ ‫מאמר הבריאה במים‪ ,‬והיה ביום השישי‬
‫היבשה לתחתונים‪ .‬ביום הרביעי המאורות‬
‫בעליונים‪ .‬בחמישי ישרצו המים לתחתונים‪ .‬אם‬ ‫(המאמר) בארץ (רמב"ן)‪.‬‬
‫ה' יברא ביום השישי משהו מן העליונים‪ ,‬ייצא‬
‫שהם רבים על פני התחתונים; ולאידך‪ ,‬אם‬ ‫סוד‪ :‬הוד‬
‫יברא מהתחתונים‪ ,‬ייצא שהם רבים על‬
‫‪ ‬המידה – הוד‪ :‬מידת ההוד פירושה להודות‬
‫פרשת בראשית ׀ ‪26‬‬ ‫ולוותר‪ .‬היא ענף של מידת הגבורה‪.‬‬

‫שכדי להרים את הבניין הוא צריך להיכנס‬ ‫העליונים‪ .‬לכן ברא את האדם‪ ,‬שהוא משלב בין‬
‫מתחת לבניין‪.‬‬ ‫העליונים והתחתונים – הגוף מהתחתונים‪,‬‬

‫ואכן‪ ,‬כאשר אנו מסתכלים על האדם גם כיום‪,‬‬ ‫והנשמה מהעליונים‪.‬‬
‫רואים קוטביות‪ :‬מצד אחד האדם הוא נזר‬
‫הבריאה‪ ,‬וביכולתו להעפיל לרמות הרוחניות‬ ‫‪ .17‬פשט‪ :‬נעשה אדם‬
‫הגבוהות ביותר‪ ,‬כמו קיום מצוות‪ ,‬נבואה‬
‫וכדומה‪ .‬מבחינה זו הוא גבוה אף יותר‬ ‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים תֹו ֵצא ָּה ָּא ֶרץ ֶנ ֶפש ַח ָּיה‪...‬‬
‫מהמלאכים‪ .‬מצד שני יש בו יצר הרע‪ ,‬וביכולתו‬ ‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִׁהים ַנ ֲע ֶשה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּל ֵמנו‬
‫לרדת לשפל המוסרי הנחות ביותר‪ .‬מבחינה זו‬ ‫ִׁכ ְּדמו ֵתנו‪ְּ ...‬ו ִׁה ֵנה טֹוב ְּמ ֹאד ַו ְּי ִׁהי ֶע ֶרב ַו ְּי ִׁהי‬
‫הוא נחוץ אף יותר מבעלי החיים‪ ,‬שכן הם אינם‬
‫יכולים למרוד בה' אלא פועלים כפי שה' 'תכנת'‬ ‫ֹב ֶקר יֹום ַה ִׁש ִׁשי‪:‬‬
‫אותם מראש‪ ,‬ורק האדם יכול למרוד בה'‪.‬‬
‫מסתבר שהקוטביות הזו אינה בעיה‪ ,‬אלא חלק‬ ‫ויפח באפיו ‪ -‬עשאו מן התחתונים ומן‬
‫מתוכנית הבריאה – זה בדיוק תפקידו של‬ ‫העליונים‪ ,‬גוף מן התחתונים ונשמה מן‬
‫האדם‪ ,‬לחבר עליונים ותחתונים‪ ,‬רוחניות‬ ‫העליונים‪ .‬לפי שביום ראשון נבראו שמים‬
‫וארץ‪ .‬בשני ברא רקיע לעליונים‪ .‬בשלישי‬
‫וגשמיות‪.‬‬ ‫תראה היבשה לתחתונים‪ .‬ברביעי ברא‬
‫מאורות לעליונים‪ .‬בחמישי ישרצו המים‬
‫תפקידו של האדם מתאים גם למידה המיוחדת‬ ‫לתחתונים‪ .‬הוזקק בששי לבראות בו‬
‫של היום השישי – מידת היסוד‪:‬‬ ‫מעליונים ומתחתונים‪ ,‬ואם לאו יש קנאה‬
‫במעשה בראשית‪ ,‬שיהיו אלו רבים על‬
‫‪ ‬המידה – יסוד‪ :‬מידת היסוד תפקידה לחבר‬
‫ולקשר בין דברים ובין אנשים‪ .‬כמו יסודות‬ ‫אלו בבריאת יום אחד (רש"י ב‪/‬ז)‪.‬‬
‫הבניין‪ ,‬המחברים את הבניין עם האדמה‪.‬‬
‫במובן הרחב יותר‪ ,‬מידת היסוד מייצגת את‬ ‫סוד‪ :‬יסוד‬
‫החיבור שבין רוחניות וגשמיות‪ ,‬ולכן היא‬
‫בתורת החסידות‪ ,‬מוסבר בהרחבה בריאתו‬
‫מיוצגת במילים "כי כל בשמים ובארץ"‪.‬‬ ‫הייחודית של האדם בצורה נפלאה‪ ,‬המבהירה‬
‫‪ ‬היום – האדם‪ :‬מובן אפוא מדוע האדם נברא‬ ‫מהי תכליתו של האדם‪ ,‬ולמעשה התכלית של‬
‫ביום השישי‪ ,‬כיון שזה בדיוק תפקידו‪ ,‬לחבר‬
‫כל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫שמים וארץ‪ ,‬רוחניות וגשמיות‪.‬‬
‫‪ ‬האלף – משיח‪ :‬האלף השישי זה האלף‬ ‫תחילה מסב אדמו"ר הזקן את תשומת ליבנו‬
‫שבו צריך להגיע "האדם" בה' הידיעה‪ ,‬הלוא‬ ‫לעובדה הבאה‪ :‬כל בעלי החיים‪ ,‬הדגים‪,‬‬
‫הוא המשיח‪ .‬תפקידו של המשיח להביא‬ ‫העופות והחיות‪ ,‬נבראו מלכתחילה עם גוף‬
‫את עידן הגאולה‪ ,‬עידן בו יהיה גילוי‬ ‫ונשמה‪ ,‬כמו שכתוב "תוצא הארץ נפש חיה" –‬
‫אלוקות בעולם והרוחניות והגשמיות‬ ‫מלכתחילה הם נבראו עם נפש‪ .‬לעומת זאת‬
‫בבריאת האדם אנו רואים שתחילה נברא גוף‬
‫יתחברו ביחד‪.‬‬ ‫דומם‪ ,‬בלי נפש‪ .‬רק אחר כך "ויפח באפיו נשמת‬
‫חיים"‪ .‬יוצא אם כן‪ ,‬שגופו של האדם נחות מזה‬
‫של בעלי החיים – כי הגוף של בעלי החיים‪,‬‬
‫מחובר מיסודו לנפש‪ ,‬ואילו הגוף של האדם‬

‫מיסודו הוא דומם‪.‬‬

‫מסביר אדמו"ר הזקן‪ ,‬כי בכך משתקפת תכלית‬
‫האדם‪ .‬תפקידו של האדם הוא לחבר עליונים‬
‫ותחתונים‪ ,‬רוחניות וגשמיות‪ .‬לשם כך ברא‬
‫הקב"ה את האדם במתכונת קוטבית – נשמתו‬
‫היא העליונה שבעליונים‪ ,‬חלק אלוקה ממעל‬
‫ממש; ואילו גופו הוא התחתון שבתחתונים‪ ,‬אף‬
‫יותר מגופות בעלי החיים‪ .‬כי כדי להרים את‬
‫התחתונים‪ ,‬צריך לרדת מתחתיהם‪ .‬כמו מנוף‪,‬‬

‫‪ 24‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫אלף היסוד‪ :‬באלף השישי – יסוד‪,‬‬ ‫‪ .18‬סוד‪ :‬יסוד‬
‫התקשרות וגמר המידות‪ .‬כי אז תהיה‬
‫הגאולה‪ .‬ולולא עוונותינו כו'‪ ,‬כבר הייתה‬ ‫חיבור עליונים ותחתונים‪ :‬להבין הטעם‬
‫שנשתנה יצירת גוף האדם משאר כל‬
‫באה (הרבי)‪.‬‬ ‫הנבראים‪ ,‬כמו הצומח והחי‪ ,‬שכולם נברא‬
‫גופם על ידי מאמר ה'‪ ...‬שהארץ הוציאה‬
‫שבת המלכה‬ ‫את העשבים ואת האילנות כל אחד ואחד‬
‫כמו שהוא אחר כך עם נפש הצומחת שבו‪,‬‬
‫פשט‪ :‬האם ה'‬ ‫וכן גם הבעלי חיים הוציאה הארץ גם כן‬
‫צריך לנוח?‬ ‫כמו שהן חיים‪ ...‬מה שאין כן בבריאת‬
‫האדם‪ ,‬שנעשה גופו תחילה בפני עצמו‬
‫אחרי ששת ימי הבריאה‪ ,‬הגיע היום השביעי –‬ ‫עפר בלי שום נפש חיונית בתוכו‪ .‬וכמו‬
‫"ויכולו השמים והארץ וגו' וישבות ביום‬ ‫שכתוב "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר‬
‫השביעי"‪ .‬היום השביעי הוא היום היחיד‬ ‫מן האדמה"‪ ...‬עד שאחר כך "ויפח באפיו‬
‫בבריאה שאנו מציינים מידי שבוע בשבוע‪,‬‬
‫כאשר אף אנו שובתים ממלאכה‪ ,‬נחים‪,‬‬ ‫נשמת חיים"‪...‬‬

‫מתענגים ומתקדשים ביום השבת‪.‬‬ ‫ידוע שהאדם הוא תכלית הבריאה‪ .‬והיינו‪,‬‬
‫להיות הוא מעלה הניצוצות שנפלו‬
‫שואלים המפרשים‪ :‬מה הכוונה "וישבות" – וכי‬ ‫בדומם‪-‬צומח‪-‬חי‪ ,‬על ידי שנטפלים‬
‫הקב"ה מתעייף‪ ,‬חלילה‪ ,‬שהוא זקוק למנוחה?!‬ ‫לצרכיו – לחם לאכול ובגד ללבוש‪ .‬והוא‪,‬‬
‫ובפרט שלא 'התאמץ' בששת ימי הבריאה‪,‬‬ ‫יש בו דעת לעבוד את ה' כו'‪ .‬ועל דרך‬
‫אלא ברא בדיבור בלבד‪ .‬אם כן‪ ,‬מה הכוונה‬ ‫משל‪ ,‬כשצריכים להגביה איזה דבר מן‬
‫הארץ על ידי כלי ההגבהה הנקרא‬
‫"וישבות"?‬ ‫"ליווער" (=מנוף)‪ ,‬צריכים לאחוז בחלקים‬
‫התחתונים שבו דווקא‪ ,‬כמו בהגבהת‬
‫אי לכך נאלץ הרד"ק להסביר‪ ,‬שאין הכוונה‬ ‫כותלי בית שצריכים להתחיל להגביה‬
‫שהקב"ה נח ממאמצי הבריאה‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫הקורה התחתון דווקא‪ ,‬ואז ממילא יוגבהו‬
‫שה' לא ברא כלום ביום השביעי‪ ,‬והמילה‬ ‫גם העליונים הימנו‪ .‬מה שאין כן אם היה‬
‫"וישבות" היא רק מפני ש"דיברה תורה בלשון‬ ‫מתחיל באמצע הכותל‪ ,‬לא היה מגביה‬
‫בני אדם"‪ .‬ומביא פירוש נוסף‪ ,‬ש"וישבות"‬ ‫התחתונים‪ .‬כמו כן נשמת האדם נתלבשה‬
‫בגוף שמבחינת דומם‪ ,‬היותר תחתון‬
‫פירושו "ויפסק"‪ ,‬מלשון הפסקה‪.‬‬ ‫מכולם‪ .‬ויעלה אותו‪ ,‬וממילא יתעלה גם‬
‫הצומח שהוא למעלה מדומם (תורה אור‬
‫‪ .19‬פשט‪ :‬וישבות‬
‫ג‪/‬ד)‪.‬‬
‫ַו ְּי ַכל ֱאלֹ ִׁהים ַביֹום ַה ְּש ִׁבי ִׁעי ְּמ ַלא ְּכתֹו ֲא ֶשר‬
‫ָּע ָּשה ַו ִׁי ְּש ֹבת ַביֹום ַה ְּש ִׁבי ִׁעי ִׁמ ָּכל ְּמ ַלא ְּכתֹו‪:‬‬ ‫אלף האדם‪ :‬ביום הששי בבקר "תוצא‬
‫הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו‬
‫וישבות – ממה שבת – מכל מלאכתו –‬ ‫ארץ למינה"‪ ,‬והיתה בריאתה קודם זרוח‬
‫שלא ברא אחר יום השישי דבר‪ .‬ובאומרו‬ ‫השמש‪ ,‬כענין שכתוב תזרח השמש יאספון‬
‫"וישבות"‪ ,‬דיברה תורה בלשון בני אדם‪ ,‬כי‬ ‫ואל מעונתם ירבצון‪ ,‬ואז נברא האדם‬
‫אין לפניו יגיעה‪ ,‬כמו שאמר "לא ייעף ולא‬ ‫בצלם אלהים‪ ,‬והוא זמן ממשלתו‪ ,‬שנאמר‬
‫ייגע"‪ ,‬ולא ברא העולם ביגיעה‪ .‬או פירוש‬
‫"וישבות" – ויפסק‪ .‬וכן "תשביתו שאור"‬ ‫יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב‪.‬‬

‫(רד"ק)‪.‬‬ ‫והוא האלף הששי‪ ,‬כי בתחילתו ימשלו בו‬
‫החיות הם המלכויות אשר לא ידעו את‬
‫סוד‪ :‬מלכות‬ ‫ה'‪ ,‬ואחרי עשיריתו כשיעור הנץ החמה‬
‫ליום יבא הגואל שנאמר בו וכסאו כשמש‬
‫בתורת החסידות מוסבר בהרחבה‪ ,‬כי המושג‬ ‫נגדי‪ ,‬זהו בן דוד הנעשה בצלם אלהים‪,‬‬
‫"שביתה" אצל ה' – פירושו התגלות של רמה‬
‫רוחנית גבוהה יותר‪ .‬אדמו"ר הזקן מביא משל‬ ‫כדכתיב וארו עם ענני שמיא (רמב"ן)‪.‬‬
‫מאדם ששקוע במלאכה כלשהי‪ ,‬נניח החלפת‬
‫גלגל ברכב‪ .‬בשעת מעשה‪ ,‬מוחו ומחשבתו‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪22‬‬

‫בהרחבה בקבלה ובחסידות ומכונה "עליית‬ ‫אינם פנויים‪ ,‬אלא שקועים ותפוסים בהחלפת‬
‫המלכות" (ואין כאן מקומו)‪.‬‬ ‫הגלגל – איך להחליף‪ ,‬איזה גלגל‪ ,‬מה לעשות‬
‫וכו'‪ .‬אם תרצה להתייעץ איתו בעניין אחר‪ ,‬הוא‬
‫‪ ‬האלף ‪ -‬יום שכולו שבת‪ :‬האלף המקביל‬ ‫יאמר לך "המוח שלי עסוק בגלגל‪ ,‬ואינו פנוי‬
‫הוא האלף השביעי‪ ,‬עליו נאמר "יום שכולו‬ ‫כעת לשיחה ולייעוץ"‪ .‬כאשר הוא מסיים‪ ,‬או אז‬
‫שבת ומנוחה לחיי העולמים"‪ .‬באלף הזה‬ ‫המחשבה משתחררת מהגלגל וחוזרה למקומה‬
‫נהיה כבר אחרי הגאולה‪ ,‬לא נתעסק בענייני‬
‫החולין‪ ,‬אלא אז תתגלה מלכותו של‬ ‫המקורי‪.‬‬
‫הקב"ה‪ ,‬כנאמר "והיה ה' למלך על כל‬
‫הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪.‬‬ ‫על דרך זה‪ ,‬להבדיל אלפי הבדלות‪ ,‬בששת ימי‬
‫הבריאה הקב"ה היה "שקוע" בבריאת העולם‪.‬‬
‫‪ .23‬סוד‪ :‬מלכות‬ ‫אומנם הוא לא "התאמץ" כדי לברוא‪ ,‬שהרי‬
‫כוחו אינו מוגבל‪ ,‬ובפרט שברא בדיבור בלבד –‬
‫משמעות השביתה‪ :‬והנה‪ ,‬לשון שביתה‬ ‫אולם עצם ההתעסקות בבריאה‪ ,‬פירושה‬
‫שנאמר אצל הקב"ה‪" ,‬כי בו שבת"‪ ,‬הוא‬ ‫שהספירות העליונות היו "שקועות" ועסוקות‬
‫על דרך משל כאדם השובת ונח ממלאכתו‬ ‫בענייני הבריאה‪ ,‬שזו רמה נמוכה יותר מהבורא‬
‫אשר עשה‪ .‬שבשעת מעשה‪ ,‬היה שכלו‬ ‫בעצמו‪ .‬ביום השביעי‪ ,‬כאשר כלתה המלאכה‪,‬‬
‫ומחשבתו מלובשים במעשה ההיא‪ ,‬ואחר‬ ‫הספירות העליונות "השתחררו" מענייני‬
‫כך כששובת‪ ,‬חזרו שכלו ומחשבתו‬ ‫הבריאה ובכך חזרו ועלו לדרגתן המקורית‬
‫למקורן‪ ...‬על דרך זה בשבת עולה החיות‬ ‫והגבוהה‪ .‬אם כן‪ ,‬בשבת התגלתה רמה רוחנית‬
‫שנמשך בששת ימי המעשה בעשרה‬
‫מאמרות שנברא העולם לבחינת‬ ‫גבוהה מששת ימי המעשה‪.‬‬
‫המחשבה‪ .‬ולכן שבת אותיות תשב‪ ,‬שעניין‬
‫שבת ועניין תשובה הכול אחד‪ ,‬דהיינו‬ ‫זו המשמעות הרוחנית של השבת עבורנו‪ .‬גם‬
‫חזרת הדברים למקורן ושורשן (לקוטי‬ ‫אנחנו עסוקים בששת ימי המעשה בענייני‬
‫חולין – עבודה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬סידורים‪ ,‬ריצות‪ ,‬קניות‬
‫תורה דברים סו)‪.‬‬ ‫וכדומה‪ .‬הקדושה שלנו לא יכולה לבוא לידי‬
‫ביטוי מושלם‪ .‬בשבת‪ ,‬זה הזמן להתנתק לגמרי‬
‫אלף השבת‪ :‬היום השביעי שבת‪ ,‬רמז‬ ‫מענייני החולין‪ ,‬לחזור למהות האמיתית שלנו‪,‬‬
‫לעולם הבא שכולו שבת ומנוחה לחיי‬ ‫ובכך לבטא את הקדושה היתירה שיש בתוכנו‪.‬‬
‫העולמים‪ .‬והאל ישמרנו בכל הימים‪,‬‬
‫וישים חלקינו עם עבדיו התמימים (רמב"ן)‪.‬‬ ‫רעיון זה משתקף גם במידה של היום השביעי‪:‬‬

‫סיכום‪ :‬שבעה ימים‪,‬‬ ‫‪ ‬המידה – מלכות‪ :‬מידת המלכות פירושה‬
‫שבע מידות‬ ‫הפשוט הוא מלוכה‪ .‬אצל המלך יש שני‬
‫מצבים‪ :‬יש מצב שבו הוא יורד מארמון‬
‫לסיכומו של דבר‪ ,‬ערכנו מסע קסום ומיוחד‬ ‫מלכותו ומתעסק בעניינים הקטנים של‬
‫במינו בשבעת ימי הבריאה‪ ,‬וענינו על השאלה‬ ‫העם‪ .‬ויש מצב שהוא בארמון מלכותו‪ ,‬עם‬
‫המסתורית "למה שבע" – מדוע אנו מציינים‬ ‫בגדי המלכות וכתר המלוכה‪ ,‬מתנשא על‬
‫שבוע‪ ,‬ולמה ה' ברא את העולם בשבעה ימים?‬ ‫העם‪ .‬דווקא המצב השני מבטא יותר את‬

‫גילינו את הסברו של הזוהר‪ ,‬שכל יום בבריאה‬ ‫עוצמת המלוכה שלו‪.‬‬
‫מייצג מידה אחרת‪ ,‬וראינו כיצד הדברים באים‬ ‫‪ ‬היום – שבת‪ :‬השבת נקראת "שבת המלכה"‪,‬‬
‫לידי ביטוי בכל אחד מימי הבריאה‪ ,‬ובכל אחד‬ ‫מלשון מלוכה‪ .‬אנו אומרים בתפילת יום‬
‫השבת "לא‪-‬ל אשר שבת מכל המעשים‪,‬‬
‫מהאלפים המקבילים בבריאה‪.‬‬ ‫ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו"‪.‬‬
‫בששת ימי הבריאה‪ ,‬הקב"ה היה "עסוק"‬
‫הבה ונעבור על הטבלה‪ ,‬שתסכם את כל‬ ‫בענייני הבריאה‪ ,‬וכיון שכך מלכותו לא‬
‫הנושא של הימים והאלפים‪:‬‬ ‫התבטאה במלוא תפארתה‪ .‬ביום השביעי‬
‫התעלה מהבריאה‪ ,‬ודווקא אז התגלתה‬
‫מלכותו במלוא הדרה‪ .‬מושג זה מוסבר‬

‫‪ 20‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫‪ .21‬טבלת סיכום‬

‫היום המידה הבריאה האלף‬

‫ראשון חסד – אור – אריכות‬
‫ימים –‬ ‫גילוי‬ ‫גילוי‬

‫חסד‬

‫שני גבורה – רקיע – המבול –‬
‫צמצום דין‬ ‫דין‪,‬‬

‫צמצום והבדלה‬

‫שלישי תפארת – ים ויבשה התורה –‬
‫הרמוניה – סדר הרמוניה‬

‫והרמוניה בין שמים‬

‫וארץ‬

‫– מאורות – מקדשות –‬ ‫רביעי נצח‬

‫נצחיות‪ ,‬נצחיות‪ ,‬גילוי‪ ,‬ענף‬

‫ענף החסד ענף האור האור‬

‫חמישי הוד – דגים כולו‬
‫הודיה‪ ,‬ועופות ‪ -‬גזירות –‬

‫ענף ? ענף‬

‫הגבורה‬ ‫הגבורה‬

‫שישי יסוד – האדם – המשיח –‬
‫רוחניות רוחניות‬ ‫קשר‬

‫וחיבור וגשמיות וגשמיות‬

‫שבת מלכות – בו שבת – אחרית‬
‫התנשאות התגלתה הימים – ה'‬

‫מלכותו ימלוך‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪22‬‬

‫הקדמה‬ ‫או נעגזדרו‬

‫דילמת פתיחה‪:‬‬ ‫מיליוני זוגות‬
‫עזר או נגדו?‬ ‫מתמודדים כל העת‬
‫עם קונפליקטים ביניהם‬
‫ברוכים הבאים לקורס "בסוד הפרשה" על‬ ‫האומנם "טובים השניים‬
‫החומש הראשון‪ ,‬חומש בראשית‪ .‬הסדרה הזו‬ ‫מן האחד"?‬
‫תעסוק בשני נושאים מקבילים‪ :‬הנושא המרכזי‬ ‫כלל ראשון‪:‬‬
‫הוא "לא טוב היות האדם לבדו" – גישת התורה‬ ‫פשוטו של מקרא‬
‫לאנשים ונשים; במקביל‪ ,‬נלמד גם על "פשוטו‬
‫של מקרא" ונכיר עשרה כללי יסוד בפירוש‬ ‫מתוך הסדרה הרביעית‬
‫מבוסס על‪:‬‬
‫רש"י על התורה‪.‬‬ ‫תורה אור בראשית ה‪/‬א;‬
‫לקוטי שיחות ה‪ 10/‬ועוד‬
‫השיעור הראשון מהווה מבוא כללי לנושא‬
‫"פשוטו של מקרא"‪ .‬ניקח את הפסוק‬
‫המפורסם "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו‬
‫עזר כנגדו"‪ ,‬ונלמד אותו לפי פרד"ס התורה‪,‬‬
‫ובעיקר לפי פירושו של רש"י‪ ,‬ונגלה מה הכלל‬

‫היסודי ב רש"י‪.‬‬

‫נפתח את השיעור בדילמה המתרחשת ברגעים‬
‫אלו ("בשידור ישיר")‪ ,‬בצורה כזו או אחרת‪ ,‬בין‬
‫מיליוני זוגות ברחבי העולם‪ .‬דני יוצא עם אשתו‬
‫דינה לחנות הרהיטים לקנות שולחן‪ .‬וכך נשמע‬

‫הדיון ביניהם‪:‬‬

‫דני‪" :‬תראי את השולחן הרחב הזה‪ ,‬הוא נראה‬
‫ממש חזק ויציב‪ .‬בדיוק בשבילנו"!‬

‫דינה‪" :‬המראה שלו נורא‪ ,‬אני לא מבינה איך‬
‫אפשר לחשוב על דבר כזה? תסתכל על‬
‫השולחן הלבן העגול‪ ,‬הצבעים שלו ממש‬
‫מתאימים לוילון‪ ,‬והעיטורים ברגליים דומים‬

‫לרגלי הכיסאות"‪.‬‬

‫דני‪" :‬את רוצה שולחן או קישוט? השולחן הזה‬
‫לא יציב‪ ,‬והוא כלל לא מתאים לארוחות"‪...‬‬

‫הטונים עולים והויכוח מסתיים במפח נפש‪ .‬הם‬
‫חוזרים מתוסכלים‪" .‬שוב אנחנו לא מצליחים‬

‫להסתדר"‪ ,‬הם חושבים‪.‬‬

‫שאלה לדיון‪ :‬האם הסיטואציה הזו מוכרת‬
‫לכם? איך‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן לפתור קונפליקטים‬
‫כגון אלו בדרך הטובה ביותר? [חשוב לתת‬
‫לאנשים לומר את הרעיונות שלהם בנידון‪ .‬מן‬
‫הסתם סיטואציות דומות קרו לרבים מהם‬

‫בעבר ובהווה]‬

‫‪ 22‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫זיווגו; וגם עבור מי שכבר התחתן‪ ,‬שיעשה‬ ‫מפת השיעור‪:‬‬
‫מאמצים בלתי פוסקים לשמור על 'שלום‪-‬בית'‪.‬‬ ‫עזר או נגדו‬

‫שאלה לדיון‪ :‬איך אתם מבינים את המילים "לא‬ ‫את התשובה לדילמה נקבל בסוף השיעור‪.‬‬
‫טוב היות האדם לבדו‪ ,‬אעשה לו עזר כנגדו"?‬ ‫תחילה נעסוק בהבנת הפסוק "לא טוב היות‬
‫האדם לבדו"‪ ,‬נבדוק האם האשה היא "עזר" או‬
‫תשובה‪ :‬בראש של כולנו עומד ההסבר הפשוט‪,‬‬ ‫"נגדו"‪ ,‬ובסוף נגלה כיצד להתייחס‬
‫שלאדם לא טוב להיות לבד‪ ,‬אלא הוא זקוק‬
‫לאשה‪ .‬אולם מסתבר כי יש לפסוק הזה‬ ‫לקונפליקטים‪.‬‬
‫פירושים שונים לפי ארבעת הרבדים של‬
‫פרד"ס התורה‪ .‬אנו נלמד היום על שישה (!)‬ ‫השיעור מחולק לשלושה חלקים‪:‬‬

‫פירושים (ויש פירושים נוספים)‪.‬‬ ‫‪ ‬פרד"ס התורה – מהם הרבדים של התורה?‬
‫‪ ‬פשוטו של מקרא – מהו פירוש רש"י?‬
‫בתורה יש ארבעה‬
‫רבדים הנקראים‬ ‫‪ ‬הפרשה החסידית – למה יש קונפליקטים?‬

‫"פרד"ס"‪ :‬פשט‪ ,‬רמז‪,‬‬ ‫פחרלד"קסרהאתשווןר‪:‬ה‬
‫דרוש‪ ,‬סוד‬
‫פרשת בראשית‬
‫תחילה נבדוק מהו "פרד"ס התורה"?‬ ‫מספרת על בריאת‬

‫חז"ל מלמדים שכיון שהתורה היא חכמתו‬ ‫הזוג הראשון‬
‫האינסופית של ה'‪ ,‬היא כוללת בתוכה אינספור‬ ‫בהיסטוריה‬
‫פירושים ומשמעויות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נאמר שיש‬
‫"שבעים פנים לתורה"‪ .‬אולם‪ ,‬למרות‬ ‫שיעורנו עוסק בבריאת הזוג הראשון‬
‫שהפירושים שונים מקצה לקצה‪ ,‬כולם בבחינת‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬אדם וחווה‪ .‬פרשת בראשית‬
‫מספרת כיצד הקב"ה בורא את העולם במשך‬
‫"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"‪.‬‬ ‫שישה ימים‪ ,‬בעשרה מאמרות‪ .‬ביום השישי‪,‬‬
‫אומר ה' "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ובורא‬
‫באופן כללי‪ ,‬כל מילה בתורה ניתנת לפירוש‬ ‫את האדם‪ .‬לאחר מכן ה' אומר את המשפט‬
‫בארבעה רבדים מרכזיים (כנגד ארבעה‬ ‫המפורסם‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו אעשה‬
‫עולמות) הרמוזים בראשי התיבות של המילה‬ ‫לו עזר כנגדו"‪ .‬ה' לוקח חלק מגופו של האדם‬

‫"פרד"ס"‪ :‬פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש‪ ,‬סוד‪.8‬‬ ‫וממנו בורא את האשה‪ .‬הנה הפסוקים‪:‬‬

‫שאלה לדיון‪ :‬סווגו את ההגדרות הבאות לאחד‬ ‫‪ .1‬פרשת השבוע‪ :‬בריאת האשה‬
‫הרבדים של הפרד"ס‪ :‬משל (דרש) ‪ /‬ראשי‬
‫בראשית ב‪/‬יח‬
‫‪------------------‬‬
‫יח ַו ֹּ֨יא ֶמ ֙ר ה' ֱאלֹ ִׁ֔הים לֹא־ ֛טֹוב ֱה ֥יֹות ָּֽה ָּא ָּ ָ֖דם‬
‫לקהל תורני – הביטוי "פרדס"‪ :‬באופן כללי‪ ,‬הפירוש‬ ‫ְּל ַב ּ֑דֹו ֶָֽא ֱע ֶשה־ ֥לֹו ֵ ָ֖ע ֶזר ְּכ ֶנ ְּג ָֽדֹו‪...‬‬
‫הפשוט של הביטוי "פרדס התורה" הוא בלי ראשי‬
‫תיבות‪ ,‬ומתייחס בעיקר לחלק הסוד של התורה‪ ,‬כמו‬ ‫כד ַעל־ ֵכ ֙ן ַָֽי ֲע ָּזב־ ִׁ֔איש ֶאת־ ָּא ִׁבָ֖יו ְּו ֶאת־ ִׁא ּ֑מֹו‬
‫הסיפור הידוע "ארבעה נכנסו לפרדס"‪ .‬דהיינו שהלחם‬ ‫ְּו ָּד ַ֣בק ְּב ִׁא ְּש ִ֔תֹו ְּו ָּה ָ֖יו ְּל ָּב ָּש ֥ר ֶא ָּֽחד׃‬
‫והבשר זה החלק הנגלה של התורה‪ ,‬וה"פרדס" שיש בו‬
‫חז"ל מגלים דבר מדהים (לפי דעה אחת‬
‫פירות מתוקים זה החלק הנסתר של התורה‪.‬‬ ‫במדרש רבה בראשית יז‪/‬א)‪ :‬הפסוק "לא טוב‬
‫אולם גדולי ישראל רבים‪ ,‬וכך מופיע גם בכתבי האריז"ל‪,‬‬ ‫היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" – הוא‪-‬‬
‫פירשו את הביטוי "פרדס" בדרך הרמז‪ ,‬בתור ראשי‬ ‫הוא המאמר העשירי של עשרת המאמרות‬
‫תיבות של פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרש‪ ,‬סוד‪ .‬לפירוש זה יש רמז‬ ‫שבהם נברא העולם! כלומר‪ ,‬הצורך של האדם‬
‫ויסוד בדברי הזוהר הבאים‪" :‬ומשם יפרד והיה לארבעה‬ ‫להתחתן הוא חלק מהבריאה‪ ,‬ולכן האדם אינו‬
‫ראשים – אלו ארבעה שנכנסו לפרדס‪ :‬אחד נכנס‬ ‫מסוגל להיות לבד אלא זקוק להתחתן‪ .‬ידיעה‬
‫ל"פישו"ן"‪ ,‬זה פי שונה הלכות (כנראה קשור לפשט);‬ ‫זו חשובה עבור כל מי שעדיין לא התחתן‪,‬‬
‫השני נכנס ב"גיחו"ן"‪ ...‬זהו רמז;‪ ...‬השלישי נכנס‬ ‫שיעשה מאמצים בלתי פוסקים למצוא את‬
‫ב"חדק"ל"‪ ,‬חד קל‪ ,‬זו לשון מחודדת לדרשה; הרביעי‬
‫נכנס ל"פר"ת"‪ ,‬זהו המוח (כנראה קשור לסוד)" (תרגום‬
‫מזוהר א כו‪/‬ב)‪ .‬ובמקום אחר כותב‪" :‬בדברי התורה יש‪:‬‬
‫פשט התורה; דרש; רמז אשר רומז חכמה‪ ,‬גימטריאות;‬

‫סודות טמירים" (תרגום מזוהר ג‪/‬רב)‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪23‬‬

‫המביא פירושים קבליים על פסוקי התורה‬ ‫תיבות (רמז) ‪ /‬מוסר‪-‬השכל (דרש) ‪ /‬גימטריה‬
‫לפי סדר הפרשיות‪.‬‬ ‫(רמז) ‪ /‬דקדוק (פשט) ‪ /‬ספירות (סוד)‪.‬‬

‫יש מפרשים המשלבים פירושים מכל פרד"ס‬ ‫הנה ארבעת הרבדים‪:9‬‬
‫התורה‪ ,‬כמו‪ :‬הרמב"ן‪ ,‬האור החיים ורבנו בחיי‪.‬‬
‫‪ ‬פשט – זו המשמעות הפשוטה והמילולית‬
‫ארבעה פירושים‬ ‫של הפסוקים‪ .‬בשיטת הפשט מפרש תרגום‬
‫בפרד"ס על הפסוק‬
‫אונקלוס‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬רשב"ם ועוד‪.‬‬
‫"לא טוב היות‬ ‫‪ ‬רמז – אלו הרמזים היוצאים מהפסוקים‪.10‬‬
‫האדם לבדו"‬ ‫כמו גימטריאות‪ ,‬ראשי תיבות‪ ,‬רמזים‬
‫ממאורע אחד על מאורע שני וכדומה‪.‬‬
‫גם הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו‬
‫עזר כנגדו" מתפרש בארבעת רבדי הפרד"ס‬ ‫בשיטת הרמז מפרש בעל הטורים ועוד‪.‬‬
‫(ניתן לעבור סעיף‪-‬סעיף במקור ‪ 2‬ולראות את‬ ‫‪ ‬דרש – זה פירוש שאינו לפי פשט המילים‪,11‬‬
‫כמו‪ :‬הבנת הדברים בדרך משל‪ ,‬לימוד‬
‫הפירושים)‪:‬‬ ‫מוסר‪-‬השכל‪ ,‬מידות שהתורה נדרשת בהם‬
‫וכדומה‪ .‬את שיטת הדרש אנו מוצאים‬
‫‪ ‬פשט – כפי שהזכרנו‪ ,‬הפירוש הפשוט‬ ‫במדרשי התורה (מדרש רבה‪ ,‬תנחומא‬
‫ביותר הוא‪ ,‬שלאדם לא טוב להיות לבד‪,‬‬ ‫ועוד)‪ .‬יש גם פרשנים בדרך הדרש‪ ,‬כמו‬
‫ולכן הוא זקוק לאשה‪ ,‬כמו הביטוי "טובים‬
‫השניים מן האחד" (ובלשון הגמרא כתובות‬ ‫הכלי יקר‪ ,‬האלשיך‪ 12‬ועוד‪.‬‬
‫עה‪/‬א‪" :‬אמר ריש לקיש‪ ,‬טב למיתב טן דו‬ ‫‪ ‬סוד – זה פירוש התורה לפי הקבלה‪ ,‬המדבר‬
‫מלמיתב ארמלו")‪ .‬זהו פירוש האבן‪-‬עזרא‪,‬‬ ‫על האלוקות‪ ,‬הספירות וסדר השתלשלות‪.‬‬
‫את שיטת הסוד אנו מוצאים בספר הזוהר‪,‬‬
‫הידוע בתור 'פשטן' מובהק‪.‬‬
‫‪ ‬רמז – עשרת המאמרות רומזות לעשרת‬ ‫‪------------------‬‬
‫הדברות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כיון שהמאמר "לא טוב‪...‬‬
‫אעשה לו עזר כנגדו" הוא המאמר העשירי‪,‬‬ ‫המלצה – פתיחת מקראות גדולות‪ :‬ניתן לאתגר את‬
‫יש בו רמז ברור לדיבר העשירי "לא תחמוד‬ ‫הקהל ולשאול איזה מפרשים הולכים בשיטת הפשט‪,‬‬
‫איזה ברמז‪ ,‬איזה בדרש‪ ,‬ואיזה בסוד‪ .‬אפשר גם לפתוח‬
‫אשת רעך"‪.‬‬ ‫במקום חומש 'מקראות גדולות' ולהראות למשתתפים‬
‫‪ ‬דרש – המדרש אומר כי לאחר שנברא‬ ‫את המפרשים השונים המובאים שם‪ ,‬ולדון לאיזה רובד‬
‫האדם‪ ,‬ראה הקב"ה כי האדם יחידי בעולם‪,‬‬
‫ובכך הוא יכול להידמות לה' ולעשות את‬ ‫כל אחד מהם שייך‪.‬‬

‫עצמו כאלוקים‪ .‬לכן ברא לו את האשה‪.‬‬ ‫הרחבה – רמז‪ :‬המילה 'רמז' משמעה הצבעה באצבע‬
‫‪ ‬סוד – הזוהר מפרש את הדברים בדרך‬ ‫על משהו אחר‪ .‬ובענייננו‪ :‬התורה אמנם אומרת דבר אחד‬
‫הקבלה‪ .‬האדם אלו עם ישראל‪ ,‬כמאמר‬ ‫(פשט) אך בדרך אגב היא גם 'מצביעה' – 'רומזת' על‬
‫חז"ל "אתם קרויים אדם" (יבמות סא‪/‬א);‬ ‫רעיון נוסף שאינו "בתוך המילים"‪ .‬לרוב ה'הצבעה' היא‬
‫האשה זו התורה‪ ,‬כמאמר חז"ל "תורה ציוה‬ ‫באמצעות גימטריאות ודרכי חשבון אחרות‪ ,‬אך יש גם‬
‫לנו משה מורשה‪ ,‬אל תקרי 'מורשה' אלא‬
‫'מאורשה'" (ברכות נז‪/‬א)‪ .‬אומר הקב"ה‬ ‫רמזים אחרים הקשורים לתוכן העניין וכדומה‪.‬‬
‫שלא טוב ליהודי להיות לבדו‪ ,‬אלא הוא‬
‫צריך את התורה‪ .‬ופירוש "עזר כנגדו" הוא –‬ ‫הרחבה – דרש‪ :‬המילה 'דרש' משמעה חיפוש והליכה‬
‫שני הצדדים המובאים בתורה‪" ,‬עזר" זה‬ ‫אחרי משמעות נוספת‪ ,‬כמו "דרשה צמר ופשתים" – היא‬
‫הצד החיובי של מצוות עשה‪ ,‬ו"כנגדו" זה‬ ‫חיפשה והלכה להשיג צמר ופשתים‪ .‬או "ותלך לדרוש‬
‫את ה'" – רבקה הלכה לחפש ולבקש את ה'‪ ,‬ועוד‪ .‬וגם‬
‫הצד השלילי של מצוות לא‪-‬תעשה‪.‬‬ ‫כאן‪ :‬הדרש הוא לקיחת הפשט וחיפוש משמעויות‬
‫נוספות בו‪ .‬שלא כמו ברמז שהפסוק "מצביע" על משהו‬
‫‪ .2‬פירושים לפי הפרד"ס‬ ‫אחר‪ ,‬ב'דרש' יש לחפש ולעיין משמעויות נוספות בתוך‬
‫הפסוק‪ .‬בהלכה 'דורשים' את הפסוקים ומחפשים בהם‬
‫אבן עזרא בראשית ב‪/‬יח; פסיקתא רבתי כא; פרקי דרבי‬ ‫דינים נוספים שהתורה הטמינה בהם‪ ,‬באמצעות "י"ג‬
‫אליעזר פרק יא; תרגום מזהר א‪/‬כז‬ ‫מידות שהתורה נדרשת בהם"‪ .‬באגדה 'דורשים' את‬
‫הפסוקים ומחפשים בהם משמעויות אלגוריות ורעיונות‬
‫פשט‪ :‬ויאמר – טעם לא טוב לאדם ועזר‬ ‫נוספים‪ .‬בספרי מוסר וחסידות דורשים את משמעות‬
‫כטעם "טובים השנים מן האחד"‪.‬‬
‫הפסוקים בעבודת ה'‪.‬‬

‫סיפור – שורש הנשמה‪ :‬מספרים על האלשיך הקדוש‬
‫שהיה משתוקק לשמוע את סודות התורה מפיו של‬
‫האריז"ל‪ ,‬אולם בכל פעם שהיה מתחיל לשמוע‪ ,‬היה‬
‫נרדם‪ .‬הדבר הפריע לו‪ ,‬וסיפר זאת לאריז"ל‪ .‬השיב לו‪:‬‬
‫נשמתך שייכת לעולם הדרוש ולא לעולם הסוד‪ ,‬ולכן‬

‫אתה נרדם בעת אמירת סודות התורה‪.‬‬

‫‪ 24‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫מראשי התיבות של שמו הוא "רבן של ישראל"‪,‬‬ ‫רמז‪ :‬לא תחמוד אשת רעך – כנגד ויאמר‬
‫כי אכן זכה ללמד את כל בני ישראל מזמנו ועד‬ ‫אלוקים לא טוב היות האדם לבדו (כי‬
‫בעשרה מאמרות יש רמז לעשרת‬
‫היום‪.‬‬ ‫הדיברות‪ ,‬והמאמר העשירי רומז לדיבר‬
‫העשירי)‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הנה בראתי לך את‬
‫שאלה לדיון‪ :‬לפי הידוע לכם‪ ,‬מה הגישה‬ ‫אשתך‪ ,‬כל אחד ואחד מכם ידבק באשתו‪,‬‬
‫הפרשנית של רש"י – פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרש או סוד?‬
‫לא יחמוד איש מכם את אשת חברו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בדרך כלל כולנו מכירים את רש"י‬
‫בתור 'פשטן'‪ ,‬כזה שמפרש תמיד לפי הפשט‬ ‫דרש‪ :‬היה אדם מטייל בגן עדן כאחד‬
‫ולא לפי הרמז והדרש‪ .‬בודאי שאינו מכיל‬ ‫ממלאכי השרת‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬אני יחיד‬
‫בעולמי‪ ,‬אף זה יחיד בעולמו; אני אין פריה‬
‫הסברים לפי הסוד‪.‬‬ ‫ורביה לפניי‪ ,‬אף זה אין פריה ורביה לפניו‪.‬‬

‫כעת ניקח את פירוש רש"י על הפסוק שלנו‬ ‫הוא שבראנו "לא טוב היות האדם לבדו"‪.‬‬
‫"לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר‬
‫סוד‪ :‬אמר הקב"ה "לא טוב היות האדם‬
‫כנגדו"‪.‬‬ ‫לבדו אעשה לו עזר כנגדו" – זו המשנה‬
‫(תורה שבעל פה)‪ ...‬ואם זכו ישראל‪ ,‬היא‬
‫שאלה לדיון‪ :‬איך לדעתכם יסביר רש"י את‬ ‫"עזר" להם בגלות‪ ,‬מהצד של היתר‪ ,‬טהור‬
‫הפסוק‪ ,‬לפי איזה רובד בפרד"ס?‬ ‫וכשר; ואם לא זכו‪ ,‬היא "כנגדו"‪ ,‬מהצד‬

‫רש"י מפרש את‬ ‫של טמא‪ ,‬פסול ואסור‪.‬‬
‫הפסוק "לא טוב"‬
‫בסגנון של דרש‪.‬‬ ‫חלק שני‪:‬‬
‫פשוטו של מקרא‬
‫מדוע?‬
‫פירוש רש"י הוא‬
‫הבה ונעיין מבפנים בפירוש רש"י‪:‬‬ ‫הפירוש המרכזי ביותר‬

‫‪ .0‬פירוש רש"י‬ ‫בפשוטו של מקרא‬

‫רש"י בראשית ב‪/‬יח‬ ‫אחרי שלמדנו על פרד"ס התורה‪ ,‬אנו מגיעים‬
‫למרכז השיעור שלנו‪ ,‬ובעצם למרכז הקורס‬
‫לא טוב היות וגו' – שלא יאמרו שתי‬
‫רשויות הן‪ ,‬הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו‬ ‫כולו – פירוש רש"י על התורה‪.‬‬
‫זוג וזה בתחתונים ואין לו זוג‪ .‬עזר כנגדו –‬
‫רש"י‪ ,‬רבי שלמה יצחקי‪ ,‬נולד לפני כאלף שנה‬
‫זכה‪' ,‬עזר'; לא זכה‪' ,‬כנגדו'‪ ,‬להילחם‪.‬‬ ‫(שנת ד'ת"ת‪ )2040 ,‬בצרפת‪ .‬הוא חיבר את‬
‫אחד החיבורים הגדולים ביותר בעם ישראל –‬
‫שאלה לדיון‪ :‬סווגו את הפירוש הזה של רש"י –‬ ‫פירוש לכל התנ"ך וכמעט לכל התלמוד‪.‬‬
‫האם הוא פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש או סוד?‬ ‫פירושו זכה להיות הפירוש המרכזי והבסיסי‬
‫ביותר‪ ,‬ועד היום הוגים בו כל הלומדים מנער‬
‫לכאורה פירושו של רש"י אינו לפי הפשט‪.‬‬ ‫ועד זקן – מילדים קטנים ב'חדר' ועד תלמידי‬
‫הפשט הפשוט‪ ,‬כפי שהבנו עד היום‪ ,‬שלאדם‬ ‫חכמים וגדולי תורה‪ .‬על מרכזיותו יעידו כמה‬
‫לא טוב להיות לבד‪ ,‬אלא הוא זקוק לאשה‪.‬‬ ‫עובדות‪ :‬האחת‪ ,‬שפירוש רש"י על התורה זכה‬
‫רש"י מחדש דברים שאינם כתובים בפסוק‪,‬‬ ‫להיות הספר הראשון בעולם שהודפס בעברית‬
‫שהאדם יחידי והקב"ה יחידי וכו'‪ .‬כמו כן רש"י‬ ‫(בשנת רל"ה‪ ,2466 ,‬באיטליה); השניה‪ ,‬שנכתבו‬
‫מסביר את המילים "עזר כנגדו" בדרך שאינה‬ ‫מאות (!) ספרים כדי לנסות ולהסביר את‬
‫לפי הפשט‪ ,‬שהרי הפשט הוא שהאשה באה‬ ‫פירוש רש"י; השלישית‪ ,‬שאין כמעט חומש‬
‫שאין בו את פירוש רש"י‪ .‬רבי אברהם אבן‬
‫לטובת האדם ולא לרעתו‪.‬‬ ‫עזרא הכתיר את רש"י בתואר הנכבד‬
‫"פרשנדתא" – פרשן הדת‪ .‬לא פלא שאחד‬
‫רש"י קבע כלל יסודי‪:‬‬
‫"אני לא באתי אלא‬
‫לפשוטו של מקרא"‬

‫בשנת תשכ"ה (‪ )2276‬החל מהפך בהבנת‬
‫פירושי רש"י על התורה‪ .‬היה זה לאחר‬
‫הסתלקות אמו של הרבי מליובאוויטש‪ ,‬הרבנית‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪26‬‬

‫‪ .4‬כלל ברש"י‪ :‬פשוטו של מקרא‬ ‫חנה‪ ,‬בתאריך ו' תשרי‪ .‬לכבוד אמו‪ ,‬החליט הרבי‬
‫להתוועד עם החסידים מידי שבת לכל אורך‬
‫רש"י בראשית ג‪/‬ח‬ ‫אותה שנה‪ ,‬ובכל שבוע התמקד בהבנת פירוש‬

‫וישמעו – יש מדרשי אגדה רבים וכבר‬ ‫רש"י‪.‬‬
‫סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה‬
‫ובשאר מדרשות‪ .‬ואני לא באתי אלא‬ ‫הרבי היה מביא ציטוט מדברי רש"י‪ ,‬ואז‬
‫'מרעיף' עליו שאלות רבות‪ .‬פעמים שהיה‬
‫לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת‬ ‫שואל ‪ )!( 26‬שאלות על רש"י‪ ,‬ואף יותר מזה‪.‬‬
‫דברי המקרא דבר דבור על אופניו‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬היה מביא הנחת יסוד מסוימת‪ ,‬ולפיה‬
‫פירושו של רש"י מתבהר באור אחר‪ ,‬וכל‬
‫אומר לנו רש"י בצורה ברורה‪ :‬המטרה שלי‬
‫אינה הדרש‪ ,‬כיון שאת המלאכה הזו כבר עשו‬ ‫השאלות יורדות ומתורצות‪.‬‬
‫חכמים בחיבור ספרי המדרשים‪ .13‬מטרתי אחת‬
‫ויחידה‪" :‬ואני לא באתי אלא (=אך ורק)‬ ‫מאז‪ ,‬במשך עשרות שנים‪ ,‬אמר הרבי שיחות‬
‫לפשוטו של מקרא"‪ .‬מכך מובן‪ ,‬כי כל פירוש‪,‬‬ ‫על למעלה מ‪ 400-‬קטעים בפירוש רש"י‪.‬‬
‫כל משפט וכל מילה ואות שרש"י מביא‬ ‫ביאוריו של הרבי יצאו לאור בסדרת לקוטי‬
‫בפירושיו על התורה – הכול אמור להיות קשור‬ ‫שיחות‪ ,‬וגם בסט "ביאורים לפירוש רש"י על‬
‫ל"פשוטו של מקרא" בלבד‪ .‬שום דבר לא יכול‬ ‫התורה" ובספרים נוספים‪ .‬ספר מיוחד נקרא‬
‫להיות מנוגד לפשט‪ .‬אין זה אומר שרש"י בוחר‬ ‫"כללי רש"י"‪ ,‬ובו ‪( 342‬גימטריא "פשט") כללים‬
‫תמיד את הפשט הפשוט שנראה לנו במבט‬ ‫ועקרונות בהבנת פירוש רש"י‪ ,‬שנלקטו‬
‫ראשון‪ ,‬אלא יתכן שהפשט של רש"י בא לאחר‬
‫מחשבה מעמיקה‪ .‬לשם כך עלינו להעמיק טוב‬ ‫מביאוריו של הרבי‪.‬‬
‫יותר בפסוקי התורה ובפירושו של רש"י‪ ,‬ואז‬
‫נזהה כיצד דווקא פירוש רש"י הוא פשוטו של‬ ‫כל מאות ההסברים והכללים הללו‪ ,‬נובעים‬
‫מכלל יסודי ומרכזי אחד ברש"י‪ .‬זה הכלל‬
‫מקרא‪.‬‬ ‫שנוגע לשאלה מה המטרה של פירוש רש"י –‬

‫המחשה מצוינת לכך נוכל לראות בפירוש רש"י‬ ‫פשט או דרש?‬
‫על המילים "לא טוב היות האדם לבדו"‪ .‬במבט‬
‫ראשון זה נראה רחוק מהפשט‪ ,‬אך במבט שני‬ ‫מפרשי רש"י התלבטו רבות בשאלה הזו‪ .‬רש"י‬
‫עצמו מביא מדרשים רבים על התורה‪ ,‬והמילים‬
‫מסתבר שדווקא זה "פשוטו של מקרא"‪.‬‬ ‫"מדרשו"‪" ,‬אגדה" וכדומה מוזכרים בפירושו‬
‫מאות פעמים‪ .‬אי לכך‪ ,‬היו ממפרשי רש"י‬
‫לשם כך עלינו לנתח את ההבדל בין הפירוש‬ ‫שגרסו כי הוא מביא מדרשים בכל מקום‬
‫הפשוט ופירוש רש"י ביחס לפסוק‪ .‬ההבדל‬ ‫אפשרי (שיטת ה'מזרחי')‪ ,‬ויש שאף אמרו כי‬
‫ביניהם הוא בשאלה למי "לא טוב" להיות לבדו‬ ‫"מנהגו‪ ...‬שבוחר יותר במדרש‪ ...‬מהפשט" (ספר‬
‫– לפי הפירוש הפשוט (של האבן עזרא)‪ ,‬לא‬ ‫זכרון)‪ .‬לעומתם היו שטענו כי רש"י מביא‬
‫טוב לאדם עצמו לחיות לבד‪ ,‬אלא "טובים‬
‫מדרשים רק כאשר אין לו ברירה אחרת‪.‬‬
‫‪------------------‬‬
‫הנחת היסוד של הרבי בסוגיה הזו‪ ,‬שעלינו‬
‫מוסר השכל – השליחות של האדם בעולם‪ :‬רואים‬ ‫לבדוק כיצד רש"י עצמו מגדיר את מטרת‬
‫מדברי רש"י עד כמה אדם אמור להיות שקוע וממוקד‬ ‫פירושו‪ .‬מסתבר שרש"י מצא לנכון להגדיר‬
‫במילוי תפקידו ושליחותו בעולם‪ .‬רש"י אומר‪ ,‬כי אין‬ ‫פעמיים כבר בפרשה הראשונה בתורה‪,‬‬
‫שליחותו להביא מדרשים כיון שהשליחות הזו כבר‬ ‫בראשית‪ ,‬כי מטרת פירושו היא אך ורק "פשוטו‬
‫התבצעה על ידי אחרים‪ .‬כיון שכך מסתבר שיש לו‬
‫שליחות אחרת‪ ,‬מיוחדת‪ ,‬וזה "פשוטו של מקרא"‪ .‬עליו‬ ‫של מקרא"‪ .‬וכך כותב רש"י‪:‬‬
‫להתמקד אך ורק בשליחות האישית שלו‪ ,‬ולעשות אותה‬
‫בצורה הטובה ביותר‪ .‬כמו שרש"י אכן עשה בפועל‪,‬‬ ‫‪ 27‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫שטרח וכתב חיבור כל כך ארוך על התנ"ך ועל התלמוד‪,‬‬
‫דבר שאף אחד אחר לא עשה לפניו ואולי גם לא‬
‫לאחריו‪ .‬היו שפירשו את התורה‪ ,‬היו שפירשו את התנ"ך‪,‬‬
‫היו שפירשו את התלמוד – אבל לא פרשן אחד שמקיף‬
‫את כל הספרים הללו גם יחד‪ .‬ללמדנו עד כמה אדם‬
‫יכול להספיק לעשות בחייו‪ ,‬אם רק יתמקד וישקיע‬

‫בשליחותו מבלי לסטות לדברים אחרים‪.‬‬

‫ברש"י‪ ,‬נלמד כעת על רובד חמישי שיש בתורה‬ ‫השניים מן האחד"; לפי פירוש רש"י‪ ,‬אין הכוונה‬
‫– זוהי תורת החסידות (בחינת יחידה שבתורה)‪.‬‬ ‫ש"לא טוב" לאדם עצמו להיות לבד‪ ,‬אלא‬
‫תורת החסידות מביאה מצד אחד את הרעיונות‬ ‫ש"לא טוב" ולא נכון באופן עקרוני (מצד ה')‬
‫העמוקים ביותר‪ ,‬ומצד שני מורידה אותם אל‬ ‫שהאדם יהיה יחידי בעולם‪ ,‬כיון שבכך יכולה‬
‫עבודת ה' היום‪-‬יומית‪ ,‬בדגש על נפש האדם‪.14‬‬
‫להיות טעות שהאדם הוא אלוקים‪.‬‬
‫כל נשיאי חסידות חב"ד אמרו מאמרי חסידות‬
‫לעיתים תכופות‪ ,‬ובהם נמצאים פירושים‬ ‫משימת לימוד‪ :‬עיינו בפסוק במקור ‪ ,2‬ונסו‬
‫חסידיים על פסוקי התורה‪ .‬אחד הספרים‬ ‫להבין מתוכו מה כוונת התורה – האם "לא טוב"‬
‫המרכזיים והיסודיים בנושא זה‪ ,‬הוא ספר‬ ‫לאדם להיות לבד‪ ,‬או ש"לא טוב" באופן עקרוני‬
‫"תורה אור" ו"לקוטי תורה"‪ ,‬בו נלקטו מאמרי‬
‫חסידות של אדמו"ר הזקן לפי סדר פרשיות‬ ‫שהאדם יהיה לבד?‬
‫השבוע‪ .‬רבים משתדלים ללמוד בכל שבוע את‬
‫כל המאמרים השבועיים שיש בספרים אלו‪,‬‬ ‫"לא טוב היות‬
‫שזכו לכינוי "הפרשה החסידית" (באידיש‪" :‬די‬ ‫האדם לבדו" פירושו –‬

‫חסידישע פרשה")‪.‬‬ ‫יש בעיה עקרונית‬
‫שהאדם לבד‬
‫חסידות‪ :‬ההתמודדות‬
‫היא לטובת האדם‪ ,‬כדי‬ ‫תשובה‪ :‬אם הכוונה ש"לא טוב" לאדם להיות‬
‫שיגלה כוחות נעלמים‬ ‫לבד‪ ,‬היה צריך להיות כתוב "לא טוב לאדם‬
‫להיות לבדו"‪ .‬אולם כיון שכתוב "לא טוב היות‬
‫על הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו אעשה‬ ‫האדם לבדו"‪ ,‬משמע מזה שיש בעיה עקרונית‬
‫לו עזר כנגדו" – יש מאמר חסידות מיוחד במינו‬
‫מאת אדמו"ר הזקן‪ .‬הוא לוקח את הפסוק‬ ‫בעצם היותו של האדם לבדו‪.‬‬
‫לנושא ההתמודדויות בעבודת ה'‪ .‬מדוע יש לנו‬
‫ניסיונות? למה עבודת ה' לא הולכת בצורה‬ ‫לכן רש"י לא יכול לפרש את הפסוק שלאדם‬
‫לא טוב להיות לבד והאשה נבראה לטובתו‬
‫חלקה ויש התנגדויות?‬ ‫האישית‪ ,‬אלא 'נאלץ' לפרש שיש בעיה‬
‫עקרונית בהיותו של האדם יחידי – שבכך‬
‫לשם כך מובא משל ממראה‪ .‬המראה עשויה‬
‫מזכוכית רגילה‪ ,‬שמאחוריה שמים שכבת כסף‬ ‫יכולה להיות טעות שהוא כמו אלוקים‪.‬‬
‫וכדומה‪ .‬השכבה הזו לכאורה מפריעה וחוסמת‬
‫את הראיה‪ ,‬שכן בגללה אי אפשר לראות את‬ ‫מכאן מובן שבריאת האשה אינה בהכרח (רק)‬
‫מה שמעבר לזכוכית‪ .‬אבל מסתבר שאדרבה‪,‬‬ ‫לטובת האדם‪ ,‬אלא (גם ובעיקר) בכדי לרסן‬
‫דווקא ההפרעה של השכבה‪ ,‬מקנה את היתרון‬ ‫ולאזן את כוחו‪ .‬זה הרעיון של המשך פירוש‬
‫המיוחד של מראה – לראות באמצעות הזכוכית‬ ‫רש"י "זכה עזר‪ ,‬לא זכה כנגדו"‪ ,‬דהיינו שריסון‬
‫את מה שקורה ממול המראה‪ .‬כלומר‪ ,‬דווקא‬ ‫כוחו של הגבר בא לידי ביטוי בשני כיוונים –‬
‫ההתנגדות של המראה‪ ,‬מאפשרת לנצל את‬ ‫חיובי ושלילי‪" :‬זכה עזר"‪ ,‬ובכך שהאשה עוזרת‬
‫לו באופן חיובי‪ ,‬מתגלה שהגבר אינו כל‪-‬יכול‬
‫היתרון המיוחד שלה‪.‬‬ ‫אלא תלותי וזקוק לעזרתה; "לא זכה כנגדו"‪,‬‬
‫ובכך מתגלה גם הפן השלילי‪ ,‬שהאשה יכולה‬
‫אותו דבר בעבודת האדם‪ .‬ההתנגדות והקשיים‬
‫בעבודת ה' לא נועדו כדי לשבור את האדם‬ ‫להלחם בו‪.‬‬

‫‪------------------‬‬ ‫חלק שלישי‪:‬‬
‫הפרשה החסידית‬
‫לקהל תורני – יחידה שבתורה‪ :‬מוסבר כי ארבעת‬
‫הרבדים של הפרד"ס הם כנגד ארבעת השמות נפש‪ ,‬רוח‪,‬‬ ‫תורת החסידות מגלה‬
‫נשמה‪ ,‬חיה‪ ,‬ואילו תורת החסידות היא כנגד היחידה‬ ‫את הרובד החמישי‬
‫שבתורה והיחידה שבנפש‪ .‬כשם שהיחידה שבנפש היא‬ ‫של התורה‬
‫עצם הנפש‪ ,‬ומשפיעה על כל רבדי הנפש‪ ,‬גם תורת‬
‫החסידות מגלה את האור הפנימי בכל אחד מרבדי‬ ‫אחרי שלמדנו בחלק הראשון של השיעור על‬
‫פרד"ס התורה (עיין באריכות בקונטרס עניינה של תורת‬ ‫ארבעת הרבדים של פרד"ס התורה‪ ,‬והדגשנו‬
‫בחלק השני את נושא "פשוטו של מקרא"‬
‫החסידות)‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪26‬‬

‫מחפשת שולחן יפה‪ .‬כך שניהם מתוסכלים ולא‬ ‫ולהפיל אותו‪ ,‬אלא אדרבה להתגייס לעזרתו‪,‬‬
‫מצליחים להסתדר‪ .15‬לקונפליקטים הללו יש‬ ‫כאשר יתגבר על הקשיים ויגלה באמצעותם‬
‫שני פיתרונות – "שביל הכסף" (בדיעבד)‬ ‫כוחות נפש פנימיים שאין ביכולתו לגלות בלי‬
‫ו"שביל הזהב" (לכתחילה)‪" :‬שביל הכסף" הוא‬
‫הויתור‪ .‬פעם האיש יוותר לאשה בחנות‬ ‫התנגדות‪.‬‬
‫הרהיטים‪ ,‬והיא תקנה את השולחן שרצתה‬
‫בניגוד לרצונו; ופעם אחרת האשה תוותר לבעל‬ ‫זה פירוש הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו" –‬
‫בחנות הרכבים‪ ,‬והוא יקנה את הרכב שרצה‬ ‫לא טוב לאדם שעבודת ה' שלו תהיה בדרך‬
‫חלקה ללא התנגדות‪ ,‬שכן אז זו עבודת ה'‬
‫בניגוד לרצונה‪.‬‬ ‫בדרגה נמוכה‪ .‬לכן "אעשה לו עזר כנגדו" –‬
‫דהיינו שאעשה לו התנגדות לעבודת ה'‪ ,‬שהיא‬
‫שאלה לדיון‪ :‬איזו בעיה יכולה להתעורר כאשר‬
‫אחד מוותר לשני?‬ ‫עצמה תעזור לו לגלות כוחות פנימיים‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬כמובן שבחיים צריך לוותר‪ .‬אולם‬ ‫‪ .5‬חסידות‪ :‬הניגודיות עוזרת‬
‫כאשר זה הפיתרון היחיד‪ ,‬יכולה להתעורר‬
‫בעיה‪ ,‬שצד אחד יוצא מרוצה ואילו הצד השני‬ ‫תורה אור בראשית ה‪/‬א‬
‫יוצא מתוסכל‪ .‬נניח שהאיש ויתר לאשה‬
‫בקניית השולחן‪ ,‬הוא מתוסכל מהעובדה‬ ‫על דרך משל כמו המראה הגשמית‪,‬‬
‫שרצונו לא התקבל‪ ,‬וקונים לבית שולחן לא‬ ‫שפעולתה להראות לאדם מה‬
‫מוצלח‪ .‬אם האשה מוותרת לבעלה בחנות‬ ‫שמלאחוריו‪ .‬והיינו על ידי שהזכוכית‬
‫מצופה בציפוי כסף‪ ,‬שהוא מכסה ומסתיר‬
‫הרכבים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫על הזכוכית‪ ,‬ומונע את הראות בלתי תוכל‬
‫להתפשט עוד להלאה‪ .‬ומחמת העיכוב‬
‫לעומת זאת יש את "שביל הזהב"‪ ,‬הפותר את‬ ‫והמניעה‪ ,‬נעשה 'אור חוזר'‪ ,‬עד שתיפול‬
‫הקונפליקטים בדרך של "לכתחילה"‪ .‬זו ההבנה‬
‫של אדמו"ר הזקן במילים "עזר כנגדו" – "שיהי'‬ ‫הראות גם לאחוריו‪...‬‬
‫עזר וסיוע מבחינת כנגדו דווקא"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫העובדה שהאשה היא הניגודיות של האיש‬ ‫וזהו "לא טוב היות האדם לבדו" – פירוש‪...‬‬
‫אינה לרעתם‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬לטובתם‪ .‬כדי‬ ‫להיות הכול המשכה בבחינת גילוי‬
‫שיוכלו להשלים זה את זה‪ ,‬כל אחד נברא‬ ‫מלמעלה‪" ...‬אעשה לו עזר כנגדו" –‬
‫מלכתחילה שונה וניגודי‪ ,‬כדי שיוכל לתרום‬ ‫שיהיה עזר וסיוע מבחינת כנגדו דווקא‪,‬‬

‫לזוגיות את הפן הייחודי שלו‪.‬‬ ‫דהיינו מבחינת הצמצום וההסתר‪.‬‬

‫מובן אפוא כי כאשר בני הזוג הולכים לחנות‬ ‫בדברי אדמו"ר הזקן יש חידוש עצום בפירוש‬
‫הרהיטים וכל אחד מחפש משהו אחר – ה' לא‬ ‫המילים "עזר כנגדו"‪ .‬המפרשים מתלבטים איך‬
‫ברא אותם בצורה הזו כדי שיריבו ויתווכחו‪.‬‬ ‫לפרש את המילים הללו‪ ,‬שהרי לכאורה יש‬
‫אדרבה‪ ,‬המטרה היא שכל אחד יחפש את מה‬ ‫סתירה בין המילה "עזר" והמילה "כנגדו"‪ .‬לכן‬
‫רש"י 'נאלץ' לפרש שמדובר בשני מצבים‪ ,‬זכה‬
‫‪------------------‬‬ ‫עזר לא זכה כנגדו‪ ,‬ומפרשים אחרים מסבירים‬
‫שהמילה "כנגדו" פירושה "מולו"‪ .‬אולם אדמו"ר‬
‫בדיחה – המראה שנשברה‪ :‬על רקע משל המראה‬ ‫הזקן מחדש שאין סתירה בין המילים‪ ,‬אלא‬
‫שהזכרנו‪ ,‬אפשר לספר את הבדיחה הבאה‪ :‬בבתים רבים‬
‫יש מריבות בין בני הזוג בנושא מזג האוויר‪ .‬צד אחד‬ ‫אדרבה‪ ,‬ה"עזר" עצמו מגיע מה"כנגדו"‪.‬‬
‫סובל מחום ומעוניין בקירור‪ ,‬ואילו הצד השני לא סובל‬
‫את הקור ומעדיף קצת חום‪ .‬מספרים על שני בני זוג‬ ‫זוגיות‪" :‬עזר כנגדו" –‬
‫שרבו ביניהם בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬בחדר חשוך‪ ,‬בנושא‬ ‫הניגודיות עצמה‬
‫פתיחת החלון‪ .‬האיש ביקש מהאשה שתפתח את החלון‬ ‫היא העזר‬
‫כי חם לו‪ ,‬והאשה צעקה שקר בחוץ והיא רוצה את‬
‫החלון סגור‪ .‬האיש התעצבן ומרוב כעסו זרק את הנעל‬ ‫כאן אנו חוזרים לדילמה שבה פתחנו את‬
‫על החלון‪ .‬הזגוגית התנפצה‪ ,‬והאיש אמר בהתלהבות‬ ‫השיעור‪ .‬איש ואשה שונים באופן יסודי‪ ,‬וכל‬
‫"אה‪ ,‬פתאום יש אוויר בחדר"‪ ,‬לעומת האשה שהחלה‬ ‫הזמן מתעוררים קונפליקטים ביניהם – האיש‬
‫להתבכיין ולומר "קר לי‪ ,‬אני לא מסוגלת"‪ .‬בבוקר‬ ‫מחפש ומבין משהו אחד‪ ,‬והאשה מחפשת‬
‫התעוררו שניהם וגילו כי הנעל ניפצה את המראה ולא‬ ‫ומבינה משהו אחר‪ .‬כמו בדילמת חנות‬
‫הרהיטים – האיש מחפש שולחן חזק והאשה‬
‫את החלון‪ ...‬וכמו שאומרים‪" :‬הכול פסיכולוגיה"‪.‬‬
‫‪ 24‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫מן המעיין‬ ‫שחשוב לו‪ ,‬האיש יחפש שולחן טוב והאשה‬
‫תחפש שולחן יפה‪ ,‬כדי ששניהם יחד ימצאו‬
‫זכה 'עזר'‪ ,‬לא זכה 'כנגדו'‬ ‫משהו מושלם – שולחן שלישי שהוא גם טוב‬

‫מדרש רבה בראשית יז‪/‬ג‬ ‫וגם יפה‪.‬‬

‫אעשה לו עזר כנגדו – אם זכה‪" ,‬עזר"; ואם לאו‪,‬‬ ‫לכן המפתח לפיתרון הקונפליקט נמצא קודם‬
‫"כנגדו"‪ .‬אמר רבי יהושע בר נחמיה‪ :‬אם זכה‪,‬‬ ‫כל במוח‪ ,‬במודעות‪ .‬על כל אחד מבני הזוג‬
‫כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי; ואם לאו‪,‬‬ ‫להכיר ולהבין שבן זוגו אינו מהווה "בעיה" אלא‬
‫"פיתרון"‪ .‬כך שניהם ילמדו לכבד את הדעה‬
‫כאשתו של רבי יוסי הגלילי‪.‬‬ ‫השונה של בן הזוג‪ ,‬והדבר יאפשר להגיע‬
‫למסקנות משותפות ומושלמות‪ ,‬הלוקחות‬
‫לרבי יוסי הגלילי הייתה אשה רעה‪ ,‬שנהגה לבזות‬
‫אותו בפני תלמידיו‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬גרש אותה!‬ ‫בחשבון את שתי הדעות‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬התחייבתי לה בכתובה סכום רב‪ ,‬ואין‬
‫לי‪ .‬יום אחד הגיע רבי אלעזר בן עזריה‪ ...‬וראה עד‬ ‫אחרי שדני יחזור מהשיעור שלנו‪ ,‬כך הוא‬
‫כמה האשה מבזה ומצערת את רבי יוסי‪ ...‬אמר לו‪:‬‬ ‫יישמע בחנות הרהיטים‪" :‬אני מבין‪ ,‬דינה‪,‬‬
‫אני אתן לך את כסף כתובתה‪ ,‬העיקר שתגרש‬ ‫שחשוב לך שולחן יפה‪ .‬זה באמת חשוב‬
‫והשולחן הלבן הוא באמת יפה‪ .‬מצד שני‪ ,‬חשוב‬
‫אותה‪ .‬כך עשה‪.‬‬ ‫לי שהשולחן יהיה טוב וחזק‪ ,‬כדי שישמש את‬
‫המטרה שלשמה הוא נועד‪ .‬השולחן הלבן חלש‬
‫הלכה האשה והתחתנה עם שומר העיר‪ ,‬והלה‬ ‫מאוד‪ ,‬ואינו יכול לשמש למטרה הזו‪ .‬מה‬
‫התעוור‪ ,‬והייתה מסתובבת איתו ברחובות העיר‬ ‫דעתך?"‪ .‬דינה‪" :‬אתה צודק‪ ,‬זו פשוט בעיה‪ .‬בוא‬
‫לאסוף כסף‪ .‬כאשר הגיעו לרחוב של רבי יוסי‪ ,‬אמר‬ ‫נחפש שולחנות אחרים‪ ,‬וננסה למצוא משהו‬
‫הבעל העיוור‪ :‬גר כאן תלמיד חכם גדול שעוזר‬
‫לכולם‪ ,‬למה את לא מביאה אותי אליו שיעזור לי?‬ ‫מאוזן – גם יפה וגם חזק"‪.‬‬
‫השיבה לו‪ :‬אני גרושתו‪ ,‬ואני מתביישת לראות‬
‫אותו‪ .‬בשלב מסוים החלו להתקוטט ולהתבזות‬ ‫צידה לדרך‬
‫בפני בני העיר‪ .‬קרא רבי יוסי לבעל ושאל‪ :‬מדוע‬
‫אתם רבים? השיב העיוור‪ :‬אשתי מאבדת את‬ ‫סיכום‪ :‬פרד"ס‪ ,‬פשוטו‬
‫של מקרא‪ ,‬הפרשה‬
‫פרנסתי‪ ,‬בכך שאינה מוכנה שנעבור ברחוב שלך!‬ ‫החסידית‬

‫ראה זאת רבי יוסי ונתן להם לגור בבית שהיה שייך‬ ‫למדנו היום שיעור מבוא בנושא פירושי התורה‪,‬‬
‫לו‪ ,‬והיה מפרנס אותם כל ימי חייהם‪ ,‬כיון שנאמר‬ ‫בדגש על פירושו של רש"י‪ .‬בחלק הראשון של‬
‫"ומבשרך לא תתעלם"‪ ,‬דהיינו שאדם לא יתעלם‬ ‫השיעור הכרנו את ארבעת הרבדים של פרד"ס‬
‫התורה‪ ,‬דרך ארבעה פירושים על הפסוק "לא‬
‫מגרושתו‪ ,‬כיון שהיה מתחילה עמה כבשר אחד‪.‬‬ ‫טוב היות האדם לבדו וגו'"‪ .‬בחלק השני עסקנו‬
‫בעיקר השיעור‪ ,‬וגילינו את הכלל היסודי‬
‫עושה שלום במרומיו‬ ‫והמרכזי ביותר בהבנת פירוש רש"י – "ואני לא‬
‫באתי אלא לפשוטו של מקרא"‪ .‬ראינו כיצד‬
‫פירוש גור‪-‬אריה למהר"ל מפראג‬ ‫אחרי עיון מעמיק בפסוק‪ ,‬מתגלה כי דווקא‬
‫פירוש רש"י הוא "פשוטו של מקרא"‪ .‬בחלק‬
‫וכך פירוש דברי רש"י‪:‬‬ ‫השלישי למדנו על "הפרשה החסידית"‪ ,‬וראינו‬
‫כי דווקא הניגודיות של האשה מהווה את העזר‬
‫אעשה לו עזר שהוא עזר כנגדו‪ ,‬כי זה העזר אינו‬
‫עזר כמו האב לבן או בן לאב‪ ,‬דלעולם לא יתנגדו‬ ‫לאיש‪ ,‬וזה המפתח לפיתרון קונפליקטים‪.‬‬
‫זה את זה‪ ,‬אבל עזר זה יהיה "עזר כנגדו"‪ ,‬כי‬
‫האשה שהיא חשובה ושקולה כמו האיש ומסייעה‬
‫לאיש‪ ,‬או האיש מביא והאשה מתקנת לו‪ ,‬זה נקרא‬
‫"עזר כנגדו"‪ ,‬וכן אם לא זכה היא כנגדו לגמרי‪,‬‬
‫אבל האב לבן אינו כנגדו לעולם – כך יש לפרש‬
‫לפי פשוטו‪ ,‬ואם לא היה כן‪ ,‬לא היה מביא רש"י‬

‫מדרש זה‪ ,‬שאינו קרוב לפשוטו‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪22‬‬

‫ויש בזה דבר נעלם עוד‪ :‬כי הזכר והנקבה הם שני‬
‫הפכים‪ ,‬זה זכר וזאת נקבה‪ ,‬אם זכה – מתחברים‬
‫בכח אחד לגמרי‪ ,‬כי כל שני הפכים מתחברים‬
‫בכח אחד‪ .‬כאשר הם זוכים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהשם יתברך‬
‫שעושה שלום בין ההפכים מקשר ומחבר אותם;‬
‫אבל כאשר אינם זוכים‪ ,‬אז לפי שהם הפכים – גורם‬

‫שהיא "כנגדו"‪.‬‬
‫ניגודיות בין האבות והאמהות‬

‫תרגום מזהר א‪/‬קלז‬

‫סוד הדבר‪ :‬יצחק בא מצד אברהם – שהוא חסד‬
‫עליון‪ ,‬ועשה חסד עם כל הבריות – למרות שהוא‬
‫עצמו דין קשה (יצחק הוא מידת הגבורה)‪ .‬ורבקה‬
‫באה מצד דין קשה (בני משפחתה הרשעים)‪,‬‬
‫ולמרות זאת היא עצמה הייתה רכה (רפה)‪ ,‬וחוט‬
‫של חסד תלוי בה‪ .‬ויצחק דין קשה‪ ,‬והיא רכה‪,‬‬
‫כשושנה בין החוחים‪ .‬ואילולא רבקה הייתה רכה‪,‬‬
‫לא היה העולם יכול לסבול את הדין הקשה של‬

‫יצחק‪.‬‬
‫כך הקב"ה מזווג זיווגים בעולם‪ ,‬אחד תקיף ואחד‬

‫רך‪ ,‬כדי שהעולם יהיה מתוקן‪.‬‬

‫‪ 30‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫הקדמה‬

‫פתיחה מעניינת‪:‬‬
‫ההיעיותלםב‪6‬ו‪1‬ר?א‬ ‫איך‬
‫את‬

‫השבוע אנו קוראים את הפרשיות הראשונות‬
‫בתורה – בראשית ונח – שם מסופר על‬

‫התקופה הראשונה של בריאת העולם‪.‬‬

‫שאלה לדיון‪ :‬אם היו מבקשים ממך לברוא את‬
‫העולם שלנו‪ ,‬מה היית רוצה לשנות בו?‬

‫מספרים על כמה צדיקים שדנו בשאלה אם הם‬ ‫את הלעותלקםן‬
‫היו בוראים את העולם‪ ,‬מה היו משנים‪ .‬כל אחד‬
‫מהצדיקים אמר שהיה משנה משהו (עולם בלי‬ ‫העולם שלנו מלא‬
‫סבל‪ ,‬בלי יצר הרע וכדומה)‪ .‬שאלו את אדמו"ר‬ ‫ביצרים וברוע‪ ,‬וכל אדם‬
‫הזקן‪ :‬ומה אתה היית משנה? השיב‪ :‬היית בורא‬ ‫נולד עם יצר הרע‬
‫למה נברא העולם? ולמה‬
‫אותו דבר כמו שהקב"ה ברא!‬ ‫נברא האדם?‬

‫מפת השיעור‪:‬‬ ‫מתוך הסדרה השלישית‬
‫לתקן את העולם‬ ‫מבוסס על תניא פרקים לו‪-‬מ ועוד‬

‫השבוע נעסוק בשאלה היסודית מדוע ה' ברא‬
‫את העולם כפי שהוא‪ ,‬בארבעה חלקים‪)2 :‬‬
‫למה – למה העולם כל כך בעייתי? ‪ )2‬מה –‬
‫מהי תכלית הבריאה? ‪ )3‬איך – איך אנו יכולים‬
‫לממש את תכלית הבריאה? ‪ )4‬מתי – מתי‬

‫העולם יהיה מתוקן?‬

‫בלעימיהת?י המרליכהתעחויללםה!‬

‫לשם כך אנו ניגשים לסיפורי התורה בפרשיות‬
‫בראשית ונח‪ .‬שתי פרשיות אלו מסכמות‬
‫בקצרה את ‪ 2000‬השנים הראשונות לבריאה‬
‫(לשם השוואה‪ ,‬שאר פרשיות התורה מסכמות‬
‫יחד רק רבע מזה‪ ,‬כ‪ 600-‬שנה‪ ,‬מאברהם אבינו‬
‫ועד דור המדבר)‪ .‬התורה מתחילה בתיאור‬
‫המופלא של ששת ימי הבריאה‪ .‬העולם נראה‬

‫‪------------------‬‬

‫בדיחה לפתיחה – התעודה המזמרת‪ :‬מספרים על ילד‬
‫שהגיע הביתה עם תעודה מבית הספר‪ .‬אבא פתח את‬
‫התעודה ולחרדתו גילה כי הציונים גרועים בכל‬
‫התחומים‪ .‬ואז גילה כי בשיעור זמרה הילד קיבל ‪ .20‬נתן‬
‫האבא סתירה לילד ושאל‪ :‬עם כאלו ציונים גרועים‪ ,‬איך‬

‫אתה מסוגל עוד לשיר ולזמר?‪...‬‬

‫ובענייננו‪ :‬עם פרשיות שמספרות על עולם כל כך‬
‫בעייתי‪ ,‬איך אפשר להתחיל את התורה מתוך שמחה?‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪32‬‬

‫בעולם –‬ ‫כל כך מופלא‪ ,‬אבל אז מתגלים הפגמים‪.‬‬
‫החושך קדם לאור‬ ‫התרחשו ארבעה חטאים שהקיפו את האנושות‬

‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫כולה‪ ,‬הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו‪:‬‬

‫‪ ‬האם העולם נברא מלכתחילה מושלם‪ ,‬או‬ ‫‪ ‬חטא עץ הדעת – בו אבות האנושות‪ ,‬אדם‬
‫שמלכתחילה הוא נחות ובעייתי?‬ ‫וחווה‪ ,‬עברו על הציווי היחיד של ה' שלא‬
‫לאכול מעץ הדעת טוב ורע‪ .‬וכל זאת באותו‬
‫‪ ‬האם האדם (אני ואתה) נברא מלכתחילה‬ ‫יום שבו נבראו על ידי ה'‪ ,‬מבלי להתאפק‬
‫עם יצר טוב‪ ,‬או שמלכתחילה הוא עם יצר‬
‫אפילו יום אחד;‬
‫רע?‬ ‫‪ ‬חטא קין והבל – בו חצי מהאנושות רצחה‬
‫את החצי האחר‪ .‬קין רצח את הבל אחיו‪,‬‬
‫תשובה‪ :‬כאשר מתבוננים בחטאים הללו‬ ‫ובכך היה זה הרצח הראשון ומלחמת‬
‫מבינים‪ ,‬כי מלכתחילה האדם נברא עם נטיות‬ ‫האחים הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬וכל זאת רק‬
‫בעייתיות וחשוכות‪ ,‬ובהתאם לכך גם אלפיים‬
‫השנים הראשונות של העולם חשוכות במיוחד‪.‬‬ ‫בגלל כעס וקנאה ("סכסוך שכנים");‬
‫האור מגיע רק בשלב מאוחר יותר‪ ,‬אחרי‬ ‫‪ ‬חטא דור המבול – בו השחיתות הגיעה‬
‫אלפיים שנה‪ ,‬בהופעת שלושת האבות‪ ,‬הולדת‬ ‫לשיא ודבקה באנושות כולה‪ ,‬בגזל וחמס‪,‬‬
‫עם ישראל ומתן תורה ("אלפיים תוהו‪ ,‬אלפיים‬ ‫גילוי עריות ועבודת אלילים‪ .‬עד כדי כך‪,‬‬
‫שהקב"ה התנחם על בריאת העולם והחליט‬
‫תורה")‪.‬‬ ‫למחוק את האנושות כולה ולהביא עליה‬
‫את המבול‪ ,‬חוץ מנוח‪ .‬נוח בנה תיבה ענקית‬
‫גם אם נסתכל היום על העולם שלנו‪ ,‬נגיע‬ ‫והכניס אליה את בני משפחתו ונציגים מכל‬
‫למסקנה דומה‪ .‬העולם נראה כמו ג'ונגל ענק‪,‬‬ ‫בעלי החיים‪ ,‬ואז ירד מבול על הארץ במשך‬
‫עם הרבה מאוד סבל ורוע‪ ,‬יצרים ופיתויים‪ ,‬ועם‬
‫ארבעים יום והשמיד את כל היקום;‬
‫אנשים שמתנהגים כמו חיות‪.‬‬ ‫‪ ‬חטא דור הפלגה – בו הכפירה בה' הגיעה‬
‫לשיא‪ ,‬עד שבני האדם החליטו לבנות ביחד‬
‫באדם – היצר הרע‬ ‫מגדל ענק ולהילחם בבורא העולם (!)‪ .‬הנה‬
‫קודם ליצר הטוב‬
‫כמה פסוקים בנושא‪:‬‬
‫כמו שבעולם הגדול (מאקרו‪-‬קוסמוס) הרע‬
‫הופיע לפני הטוב‪ ,‬גם בעולם הקטן (מיקרו‪-‬‬ ‫‪ .1‬בראשית ונח‪ :‬ארבעת החטאים‬
‫קוסמוס) של כל אחד מאיתנו הרע מופיע לפני‬
‫הטוב‪ .‬כאשר שואלים מי קדם למי – היצר‬ ‫פסוקים שונים‬
‫הטוב או היצר הרע – אומר הקב"ה במפורש‬
‫אחרי המבול "כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪."17‬‬ ‫ו ַו ֵּ֣ת ֶרא ָֽה ִא ָשּׁ֡ה ִֵּ֣כי ט ֹו ֩ב ה ֵ֨עץ ְל ַָֽמ ֲא ָ֜כל‪...‬‬
‫ומפרש רש"י את המילה "מנעוריו" – "משננער‬ ‫ַו ִת ַ ַּ֥קח ִמ ִפ ְר ֖י ֹו ַו ֹתא ַכַ֑ל ַו ִת ֵּ֧תן ַגם־ ְל ִאי ָׁ֛שה ִע ֖מה‬
‫לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫שהיצר הרע מופיע ראשון באדם‪ ,‬מאז שהוא‬ ‫ַויֹא ַָֽכל׃‬
‫נולד‪ .‬המציאות מראה שלכל אחד מאיתנו יש‬ ‫ו ַו ַּ֥יֹא ֶמר ה' ֶאל־ ַ֑ק ִין ָ֚למה ֵּ֣חרה ָ֔ל ְך ְו ֖למה‬
‫יצרים ופיתויים שליליים‪ .‬קדימת היצר הרע‬ ‫ָֽנ ְפ ַּ֥לו פֶָֽניך׃ ז ֲה ֤ל ֹוא ִאם־תי ִטי ֙ב ְש ָ֔את ְו ִא ֙ם‬
‫ליצר הטוב מופיעה בדברי שלמה המלך‪ ,‬החכם‬ ‫ֵּ֣לֹא תי ִָ֔טיב ַל ֶ ֖פ ַתח ַח ֵּ֣טאת רֹבַ֑ץ ְוא ֵ֨ ֶלי ֙ך‬
‫מכל האדם‪" :‬טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן‬ ‫ְת ֵּ֣שוק ָ֔ת ֹו ְו ַאת ֖ה ִת ְמשל־ ָֽב ֹו‪ַ ...‬ו ַּ֥יקם ַָׁ֛ק ִין ֶאל־‬
‫וכסיל" (קהלת ד‪/‬יג)‪ .‬רק אז הילד נעשה בר‪-‬‬
‫דעת‪ ,‬ומסוגל להבין שיש מציאות עליונה‬ ‫ֶהַּ֥ ֶבל א ִ ֖חיו ַָֽוי ַה ְר ָֽגהו׃‬

‫‪------------------‬‬ ‫ה ֵַּ֣וי ְרא ה' ִכַּ֥י ַר ָׁ֛בה ר ַ ַּ֥עת ָֽהא ֖דם באַ֑ ֶרץ ְוכל־‬
‫ֵ֨י ֶצ ֙ר ַמ ְח ְש ֵּ֣ ֹבת ִל ָ֔ב ֹו ַ ַּ֥רק ַ ֖רע כל־ ַה ָֽי ֹום׃ ו ַו ִי ֵּ֣נ ֶחם‬
‫סיפור – איך ניצחת את היצר‪ :‬מספרים על ילד שהיה‬ ‫ה' ִָֽכי־עש ַּ֥ה ֶאת־ ָֽהא ֖דם באַ֑ ֶרץ ַו ִי ְת ַע ֖צב ֶאל־‬
‫צדיק‪ .‬שאלו אותו איך הוא מצליח לשמור על עצמו‬ ‫ִל ָֽב ֹו‪ַ ...‬ו ֵ֨יֹא ֶמר ה' ֶאל־ ִל ּ֗ב ֹו ָֽלֹא־ ֹ֠ ֹא ִסף ְל ַק ֵ֨לל‬
‫מהיצר הרע? והשיב‪ :‬כאשר היצר מבקש לומר משהו‪,‬‬ ‫֤ע ֹוד ֶאת־ ָֽה ֲאדמ ֙ה ַָֽב ֲע ֵּ֣בור ָֽהא ָ֔דם ֹ֠ ִכי ֵּ֣י ֶצר ֵּ֧לב‬
‫אני עוצר ואומר שעל פי ההלכה‪ ,‬אסור לשמוע צד אחד‬
‫מבלי לשמוע את הצד השני‪ .‬כיון שהיצר הטוב עדיין לא‬ ‫ָֽהא ָׁ֛דם ַ ֖רע ִמ ְנ ֻע ַ֑ריו‪:‬‬

‫נכנס בי‪ ,‬אינני יכול להקשיב לך‪...‬‬ ‫ד ַו ָֽיֹא ְמ ֞רו ֵּ֣הבה ׀ ִנ ְב ֶנה־ ֵּ֣לנו ִּ֗עיר ו ִמ ְגד ֙ל‬
‫ְורֹא ֵּ֣ש ֹו ַבש ַָ֔מ ִים ְוַָֽנ ֲע ֶשה־ ֖לנו ש ַ֑ם׃‬

‫‪ 32‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫את מה שהם מכירים בנושא‪ .‬יכולות לעלות‬ ‫ולקבל על עצמו עול מלכות שמים ועול מצוות‪,‬‬
‫תשובות שונות‪ ,‬כמו‪ :‬להביא אותנו לעולם הבא;‬ ‫כדברי המדרש‪:18‬‬
‫לתקן את הנשמות; לעשות לנו טוב; שיוכל‬
‫למלוך עלינו; שיאמינו בו ועוד‪ .‬אחרי שכולם‬ ‫‪ .2‬שאלה‪ :‬מדוע היצר הרע מגיע‬
‫מביאים את הסבריהם‪ ,‬יש להתייחס רק‬ ‫לפני היצר הטוב?‬

‫להסברים שהובאו בדברי חז"ל‪ ,‬כדלהלן]‬ ‫מדרש רבה קהלת ד‪/‬ט‬

‫תשובה‪ :‬בתורת הקבלה מופיעים כמה טעמים‬ ‫טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל –‬
‫לבריאה‪ .‬לדוגמה (יש טעמים נוספים‪ ,‬כמו‬ ‫"טוב ילד מסכן וחכם" זה יצר טוב‪ ,‬ולמה‬
‫"שיתגלו שלמות כוחותיו"‪" ,‬אין מלך בלא עם"‬ ‫נקרא שמו "ילד"‪ ,‬כי אין מזדווג לאדם‬
‫אלא מבן י"ג שנה ולמעלה; ולמה נקרא‬
‫וכדומה‪ .‬רצוי להתמקד בטעמים הבאים)‪:‬‬ ‫שמו "מסכן"‪ ,‬שאין הכל שומעין לו; ולמה‬
‫נקרא שמו "חכם"‪ ,‬שהוא מלמד את‬
‫‪ ‬כדי לעשות טוב – ה' חיפש למי להיטיב‪,‬‬
‫ולכן ברא עולם ומלואו כדי להיטיב לכולם‪.‬‬ ‫הבריות לדרך ישרה‪.‬‬
‫ובלשון עץ חיים (שער הכללים בתחילתו)‬
‫"ממלך זקן וכסיל" זה יצר הרע‪ ,‬ולמה‬
‫"להיטיב לברואיו"‪.‬‬ ‫קורא אותו "מלך"‪ ,‬שהכל שומעין לו;‬
‫‪ ‬כדי שידעו אותו – ה' ברא את העולם בכדי‬ ‫ולמה קורא אותו "זקן"‪ ,‬שהוא מזדווג לו‬
‫שיהיה מי שיכיר אותו‪ .‬שכן אם אין נבראים‪,‬‬ ‫מילדותו ועד זקנתו; ולמה קורא אותו‬
‫אין מי שמכיר את הבורא‪ .‬בלשון הזוהר‬
‫"כסיל"‪ ,‬שהוא מלמד לאדם לדרך רעה‪.‬‬
‫(ב‪/‬מב) "בגין דישתמודעון ליה"‪.‬‬
‫מתעוררת השאלה‪ :‬למה ה' ברא את העולם‬
‫שאלה לדיון‪ :‬אם הייתם קבלנים‪ ,‬ובעל הבית‬ ‫בעייתי מלכתחילה‪ ,‬במקום לברוא עולם‬
‫היה מבקש מכם לעשות לו עולם שמטרתו‬ ‫מושלם ואידיאלי? ולמה ה' ברא אותי בעייתי‬
‫"כדי שידעו אותו" או "כדי לעשות טוב" – איזה‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬במקום לברוא אותי מושלם‬
‫סוג עולם הייתם עושים לו‪ ,‬והאם זה היה‬
‫וצדיק‪?19‬‬
‫העולם שלנו?‬
‫מה?‬
‫תשובה‪ :‬אם היינו עושים עולם "כדי לעשות‬ ‫דירה בתחתונים!‬
‫טוב" או "כדי שידעו אותו"‪ ,‬היינו עושים את גן‬
‫עדן‪ ,‬שזה מקום שכולו טוב וכולם יודעים את‬ ‫השאלה למה ה' ברא עולם עם בעיות‪ ,‬נוגעת‬
‫ה'‪ .‬לעומת זאת בעולם שלנו‪ ,‬התחתון‪ ,‬יש רבים‬ ‫בשאלה יסודית ורחבה הרבה יותר – למה ה'‬

‫שלא יודעים את ה' ויש הרבה סבל‪.‬‬ ‫בכלל ברא את העולם?‬

‫אם כן‪ ,‬ההסברים הללו כן מסבירים מדוע‬ ‫שאלה לדיון‪ :‬לפי הידוע לכם‪ ,‬מדוע הקב"ה‬
‫נבראו העולמות העליונים‪ – 20‬המלאכים‪,‬‬ ‫ברא את העולם? [רצוי לתת למשתתפים לספר‬

‫‪------------------‬‬ ‫‪------------------‬‬

‫לקהל תורני ומשכיל – הטעמים באצילות‪ :‬הזוהר כותב‬ ‫ציטוט – כניסת נפש הקדושה‪ :‬הנה דברי אדה"ז בשו"ע‬
‫שסיבת הבריאה היא "בגין דישתמודעון לי'" – כדי‬ ‫(ד‪/‬ב)‪" :‬גמר ועיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא בי"ג‬
‫שיוכלו לדעת את ה'‪ .‬אולם הרבי הרש"ב מסביר (המשך‬ ‫שנים ויום א' לזכר וי"ב לנקבה‪ ,‬שלכן נתחייבו אז במצוות‬
‫יו"ט של ר"ה תרס"ו עמ' תמו)‪" :‬ומה שכתוב בזהר פ' בא‬ ‫מן התורה ונעשו בני עונשים‪ ,‬ותחילת כניסת נפש זו‬
‫דף מ"ב בגין דישתמודעון לי' כו' זהו בנשמות דאצילות‪,‬‬ ‫הקדושה היא בחינוך לתורה ולמצוות שחייבו חכמים‬
‫שנקראים בנים‪ ,‬דידעין רזא דביתא‪ ,‬וכן מה שכתוב בעץ‬
‫חיים בכדי שיתגלו כוחותיו הכול הוא בבחינת האצילות‬ ‫לחנך (וגם במצות מילה)"‪.‬‬
‫כו'‪ .‬אבל אין זה הכוונה האמיתית‪ ...‬דתכלית הכוונה הוא‬ ‫אמרה – גן עדן מול העיניים ותענוגות בספרים‪ :‬רבי לוי‬
‫שיהי' גילוי עצמות אין‪-‬סוף ברוך‪-‬הוא למטה דווקא כו'‪...‬‬ ‫יצחק מברדיצ'וב‪ ,‬סניגורם של ישראל‪ ,‬היה אומר‪ :‬ריבונו‬
‫שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫של עולם‪ ,‬אילו היית מעמיד מול העיניים של האדם את‬
‫הזוהר והעץ חיים מסבירים מדוע נאצל עולם האצילות‪,‬‬ ‫העולם הבא והגן‪-‬עדן‪ ,‬ואילו את תענוגות עולם הזה היית‬
‫ששם כוחותיו של ה' גלויים וכולם יודעים את ה'‪ ,‬אך אין‬ ‫כותב רק בספרים – בודאי לא היה אף יהודי שעובר‬
‫בדבריהם הסבר מדוע נברא העולם הזה התחתון‪ ,‬שבו‬ ‫עבירה; אבל במקום זאת עשית הפוך‪ ,‬את גן עדן השארת‬
‫ידיעת ה' היא חלקית ונחותה‪ .‬ההסבר היחיד הוא "דירה‬ ‫כתוב בספרים ואילו את תענוגות העולם שמת מול‬

‫בתחתונים"‪.‬‬ ‫העיניים‪ .‬מה הפלא שיש כל כך הרבה חטאים‪...‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪33‬‬

‫תשובה‪ :‬האמת היא‪ ,‬שבתור בני אנוש אין לנו‬ ‫הנשמות‪ ,‬הספירות‪ ,‬גן עדן וכדומה – אבל לא‬
‫אפשרות להסביר "למה" ה' בחר בעולם‬ ‫מסבירים למה ה' ברא את העולם הזה התחתון‪,‬‬
‫הגשמי‪ ,‬ואנו רק יודעים "מה" הוא בחר – לשכון‬
‫בעולם הגשמי‪ .‬שאלו פעם את אדמו"ר הזקן‬ ‫שהוא עולם נמוך ונחות‪ ,‬של חושך רוחני‪.‬‬
‫מדוע ה' בחר דווקא לעשות "דירה בתחתונים"‪,‬‬
‫והוא ענה על כך "על תאווה לא שואלים‬ ‫נשארת השאלה‪ :‬למה ברא גם את העולם‬
‫שאלות"‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לנו יכולת להסביר בצורה‬ ‫התחתון שלנו‪ ,‬שבו לא כל כך מכירים אותו‪ ,‬ויש‬

‫מושלמת "למה" ה' בחר כך‪.‬‬ ‫הרבה סבל ורוע?‬

‫אולם יש לנו הסבר חלקי בעניין‪ .‬אתגר אמיתי‬ ‫התשובה נמצאת בדברי המדרש תנחומא‪ .‬על‬
‫הוא אתגר שבא להתמודד עם מצב מסובך‬ ‫הפסוק בשיר השירים "באתי לגני אחותי כלה"‪,‬‬
‫ובעייתי‪ ,‬ולא עם מצב קל ופשוט‪ .‬מורה מצוין‬ ‫אומר המדרש שמדובר בזמן מתן תורה‪ ,‬ואז‬
‫אינו מורה שמלמד כיתה של מצוינים‪ ,‬אלא‬ ‫הוא מגדיר מהי מטרת בריאת העולם הזה‪:‬‬
‫דווקא מורה שמלמד כיתה של חלשים ומצליח‬ ‫"נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"‪ .‬ה'‬
‫לגרום להם להבין ולשפר את הישגיהם‬ ‫רצה לשכון דווקא בתוך העולם הזה התחתון‪.‬‬
‫הלימודיים; רופא מצוין אינו רופא שמרפא‬
‫אנשים בריאים‪ ,‬אלא דווקא רופא שמצליח‬ ‫הנה המקור‪:‬‬
‫לרפא את המחלות הקשות ביותר שרופאים‬
‫אחרים התייאשו מהם; מטפס מצוין אינו‬ ‫‪ .0‬הנחת יסוד‪ :‬תכלית הבריאה‬
‫מטפס שעולה בשטח ישר‪ ,‬אלא דווקא מי‬ ‫לעשות לה' דירה בתחתונים‬
‫שמצליח לטפס בשטח רצוף מכשולים‬
‫מדרש תנחומא נשא טז‬
‫ומהמורות‪.‬‬
‫אמר רבי שמואל בר נחמן‪ :‬בשעה שברא‬
‫בדומה לכך‪ ,‬אין שום אתגר בכך שהאור‬ ‫הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה‬
‫האלוקי שוכן בעולמות הרוחניים והעליונים (גן‬ ‫בתחתונים כמו שיש בעליונים‪ .‬ברא את‬
‫עדן וכדומה)‪ ,‬שכן שם זה המקום הטבעי‬ ‫האדם וצוה אותו‪" ...‬מעץ הדעת טוב ורע‬
‫והפשוט של האור האלוקי‪ .‬האתגר הגדול‬ ‫לא תאכל ממנו"‪ ,‬ועבר על צוויו‪ ...‬מיד‬
‫והחידוש הגדול הוא דווקא כאשר האור‬ ‫סלק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון‪...‬‬
‫האלוקי מצליח להגיע ולשכון בתוך החושך‬ ‫עמד קין והרג להבל – מיד סלק שכינתו‬
‫המוחלט של העולם הגשמי התחתון שלנו‪,‬‬ ‫לרקיע שני כו'‪ ...‬כיון שהעמיד אברהם‬
‫בתוך עולם שבו הכפירה והרוע הם דבר טבעי‬ ‫וסיגל מעשים טובים – ירד הקב"ה מן רקיע‬
‫ורגיל ואילו האמונה והטוב הם דבר בלתי רגיל‬ ‫שביעי לששי; עמד יצחק ופשט צוארו על‬
‫גבי המזבח – ירד מששי לחמישי כו'; עמד‬
‫ובלתי מקובל‪.‬‬ ‫משה והורידה לארץ‪ ,‬שנאמר "וירד ה' על‬

‫כאשר מצליחים ליצור חידוש כה גדול‪ ,‬הדבר‬ ‫סיני"‪ ,‬וכתיב "באתי לגני אחותי כלה"‪.‬‬
‫גורם לה' נחת‪-‬רוח ותענוג גדול‪ .‬שכן ידוע כי‬
‫אדם מתענג דווקא מדבר שיש בו חידוש ולא‬ ‫הסבר – עיקר התענוג‬
‫נוצר מדבר חידוש‬
‫מדבר פשוט וישן‪.21‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬נסו לחשוב למה ה' רצה לשכון‬
‫‪------------------‬‬ ‫דווקא בעולם גשמי‪ ,‬חשוך ונחות כמו שלנו?‬

‫דוגמה – ציפור המדברת‪ :‬המגיד ממעזריטש הביא‬ ‫‪------------------‬‬
‫דוגמה לדבר‪ :‬מלך בשר ודם משתעשע ומתענג משמיעת‬
‫תוכי האומר כמה מילים ("ציפור המדברת")‪ ,‬אף יותר‬ ‫ואכן‪ ,‬כאשר פותחים את הזוהר (ב‪/‬מב)‪ ,‬רואים שדבריו‬
‫מדברי החכמה של היועצים שלו‪ .‬לכאורה‪ ,‬התוכי בקושי‬ ‫באים בעיקר כהסבר לכך שה' האציל את עשר הספירות‪.‬‬
‫מדבר ואינו מבין מה שמדבר‪ ,‬ואילו היועצים מדברים‬ ‫הזוהר אומר שבתחילה האור האלוקי לא היה מצוייר‬
‫דברי חכמה וטעם‪ ,‬ואיך יתכן שהמלך שמח דווקא‬ ‫בעשר ספירות‪ ,‬אלא היה יחידי בלי צורה‪ .‬וממשיך‬
‫(בתרגום)‪" :‬אבל אחר שעשה זה הדיוקן של מרכבה של‬
‫מהתוכי?‬ ‫האדם העליון (דהיינו עשר ספירות)‪ ,‬יורד שם ונקרא‬
‫באותו דיוקן הוי"ה‪ ,‬בכדי שיידעו אותו ("בגין דישתמודעון‬
‫אלא‪ :‬עיקר התענוג הוא מהחידוש‪ .‬זה שהיועצים‬ ‫לי'") במידות שלו בכל מידה ומידה‪ ,‬וקרא 'א‪-‬ל'‪,‬‬
‫מדברים דברי חכמה‪ ,‬אין בכך חידוש אלא דבר טבעי‪,‬‬ ‫'אלוקים'‪' ,‬שדי'‪' ,‬צבאות'‪' ,‬אהי‪-‬ה'‪ ,‬בכדי שיידעו אותו בכל‬
‫ולכן המלך לא מתענג מדבריהם; אבל כאשר ציפור‬ ‫מידה ומידה ("בגין דישמודעון לי' בכל מידה ומידה")‪,‬‬

‫איך יתנהג העולם בחסד ובדין כפי מעשי בני האדם"‪.‬‬

‫‪ 34‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫הרעיון הזה משתקף בויכוח המפורסם בין משה‬ ‫ובלשון אדמו"ר הזקן‪:‬‬
‫רבינו למלאכי השרת לפני מתן תורה (מופיע‬
‫במדור 'מן המעיין')‪ .‬המלאכים טענו כי התורה‬ ‫‪ .4‬ה' מתענג מהחידוש בתיקון‬
‫מתאימה יותר לשמים‪ ,‬ואילו משה הסביר בטוב‬
‫טעם עד כמה התורה מתאימה לעולם שלנו‪ ,‬כי‬ ‫מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי חז"ל עמוד תפה‬

‫הוא נחות וחשוך‪ ,‬ויש לנו יצר הרע וקנאה וכו'‪.‬‬ ‫אמרו רבותינו ז"ל "נתאווה הקב"ה להיות‬
‫לו דירה בתחתונים" כו'‪ ,‬והוא על ידי‬
‫שאלה לדיון‪ :‬מי לדעתכם צודק יותר – משה או‬ ‫שברא את האדם ונתן לו תורה ומצוות‬
‫המלאכים? נמקו!‬ ‫בגשמיות דווקא‪ ...‬והוא על ידי כל‬
‫המצוות מעשיות‪ ,‬שמזה נמשך עיקר‬
‫תשובה‪ :‬במבט ראשון המלאכים נראים‬ ‫התענוג ממש‪ .‬שכאשר עושין מדבר‬
‫צודקים‪ .‬מקומה הטבעי של התורה‪ ,‬שהיא‬ ‫המקולקל ביותר שנפל למטה בחושך‬
‫חכמה אלוקית‪ ,‬הוא דווקא בשמים הרוחניים‪,‬‬ ‫דקליפת נוגה ומעלים אותו למקום‬
‫בידי מלאכי השרת‪ .‬לבני אנוש יש יצר הרע‬ ‫הקדושה האלוקית‪ ,‬יש לו מזה כביכול‬
‫ובתאוות גשמיות‪ ,‬ורחוקים מאוד מאור התורה‪.‬‬
‫תענוג גדול‪.‬‬
‫אולם משה רבינו טען שההיפך הוא הנכון‪.‬‬
‫המטרה האלוקית היא "דירה בתחתונים" –‬ ‫(וכמו למשל במלך גדול‪ ,‬שאינו מקבל‬
‫להביא את האור האלוקי דווקא במקום של‬ ‫תענוג מכל הון ואוצרות המלך‪ ...‬מחמת‬
‫החושך‪ .‬לכן התורה מתאימה להינתן דווקא‬ ‫שכלא חשיבי לגבי עוצם גדולתו‪ ...‬אך אם‬
‫לבני אנוש שיש להם יצר הרע‪ ,‬ובעלי מלאכה‬ ‫מתקנים איזה דבר שהיה מתחילה מקולקל‬
‫והיו במצרים‪ ,‬ולא למלאכי השרת‪ .‬ובסוף‬ ‫ביותר‪ ...‬מזה יקבל יותר תענוג‪ ...‬רק מפני‬
‫התקבלה דעתו של משה והתורה ניתנה בארץ‪.‬‬ ‫שהוא דבר חידוש יקבל תענוג מזה‪ ...‬וכמו‬
‫שמלמדים לציפור שתוכל לדבר‪ ,‬שיקבל‬
‫איך?‬ ‫תענוג גדול מזה‪ ,‬והוא מחמת שדבר‬
‫על ידי קיום מצוות!‬
‫חידוש הוא‪ ,‬שבתחילה לא יכלה לדבר)‪.‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬הבנו אפוא שה' ברא את העולם‬
‫כדי לעשות לו דירה בתחתונים‪ .‬השאלה היא‪,‬‬ ‫תשובה –‬
‫איך בדיוק עושים זאת? איך מגלים את השראת‬ ‫החושך קדם לאור‬

‫השכינה בחיים הגשמיים שלנו?‬ ‫לאור זאת נוכל לענות על השאלות בהם פתחנו‬
‫– מדוע העולם נברא בעייתי מלכתחילה‪ ,‬באופן‬
‫תשובה‪ :‬היהדות כולה מושתתת על העיקרון‬ ‫שהחושך קדם לאור‪ ,‬ומדוע האדם נברא בצורה‬
‫של קידוש המציאות הגשמית‪ .‬לכן היהדות‬ ‫שהיצר הרע קודם ליצר הטוב – שכן הקב"ה‬
‫אינה מוגבלת לזמנים (כמו שבת וכדומה)‬ ‫רוצה לשכון דווקא בעולם כזה שנתוני הפתיחה‬
‫ולמקומות מסוימים (כמו בית כנסת וכדומה)‪,‬‬ ‫שלו גרועים ונחותים‪ .‬דווקא בעולם שנברא‬
‫ואינה מדברת רק על רעיונות פילוסופיים‬ ‫מלכתחילה חשוך‪ ,‬רוצה ה' שנאיר את אורו‬
‫מופשטים – אלא מקיפה את כל רבדי החיים‬ ‫האלוקי; דווקא באדם שנברא מלכתחילה עם‬
‫הגשמיים הפשוטים ביותר‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬ ‫יצר הרע‪ ,‬רוצה ה' שנחדיר לתוכו את היצר‬
‫"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך‪ ,‬ובשכבך‬ ‫הטוב‪ .‬כלומר‪ ,‬הרע איננו תקלה בתוכנית‬
‫ובקומך‪ ,‬וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות‬ ‫האלוקית‪ ,‬אלא הוא חלק מהתוכנית האלוקית‪.‬‬
‫בין עיניך‪ ,‬וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"‪.‬‬
‫‪------------------‬‬
‫זה בדיוק הרעיון של קיום המצוות‪ .‬המצוות‬
‫הם ביטוי של רצון ה'‪ ,‬וכאשר אדם מקיים‬ ‫מצליח להוציא כמה מילים‪ ,‬יש בכך חידוש גדול‪ ,‬ולכן‬
‫מצוות – בכך הוא מחדיר את האור האלוקי‬ ‫הדבר מסב למלך תענוג גדול‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪36‬‬ ‫בדומה לכך הקב"ה מתענג דווקא מקיום המצוות של בני‬
‫האדם‪ ,‬הרבה יותר מאשר מעשי המלאכים השוכנים‬
‫בעולמות העליונים‪ .‬כי אצל המלאכים אין בכך חידוש‪,‬‬
‫ואילו כאשר בני אדם גשמיים מקיימים את רצון ה'‬
‫ומשרים את שכינתו בעולם הגשמי – יש בכך חידוש‬

‫גדול‪ ,‬הגורם לתענוג גדול (אור תורה פו‪/‬ד)‪.‬‬

‫ומוסבר ב'היום יום' (ט"ו אדר א')‪" :‬עתה‬ ‫בתוך המציאות הגשמית‪ ,22‬וזאת משלושה‬
‫מחריש הדומם‪ .‬דורכים עליו – והוא שותק‪ .‬אך‬ ‫כיוונים‪:‬‬
‫יבוא זמן בגילויים שבעתיד‪ ,‬והדומם יתחיל‬
‫לדבר‪ ,‬לספר‪ ,‬ויתבע‪ :‬אם תוך כדי ההליכה לא‬ ‫‪ ‬בגוף הגשמי – קיום המצוות נעשה‬
‫הרהרו או שוחחו בדברי תורה – מדוע דרכו‬ ‫באמצעות הגוף הגשמי שלנו‪ ,‬כלומר‬
‫עליו? האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי‬ ‫שהרצון האלוקי מצליח לחדור ולהתבטא‬
‫שנים‪ ...‬שתדרוך שם כף רגלו של יהודי וישוחח‬ ‫בתוך הגוף הגשמי שלנו ולקדש אותו‪ .‬עד‬
‫בדברי תורה‪ .‬ובאם לאו – אומרת היא‪ :‬הרי‬ ‫כדי כך שמסופר על צדיקים גדולים שגופם‬
‫לא נרקב אחרי הסתלקותם‪ ,‬שכן הגוף‬
‫אתה גם כמו בהמה"!‬
‫התקדש לגמרי‪.‬‬
‫המימוש המלא של הרצון האלוקי יהיה בימות‬ ‫‪ ‬במזון הגשמי – כדי לקיים מצוה‪ ,‬האדם‬
‫המשיח‪ .‬את ההכנות לכך אנו עושים כעת‪ ,‬בזמן‬ ‫זקוק לאנרגיה‪ .‬האנרגיה מגיעה מהמזון‬
‫הגלות‪ ,‬כאשר מקיימים תורה ומצוות ובכך‬ ‫שהוא אכל לפני כן‪ .‬קיום המצוה מקדש‬

‫מקדשים את החיים הגשמיים‪.23‬‬ ‫אפוא את המזון הגשמי‪.‬‬
‫‪ ‬בחפצים הגשמיים – כאשר אדם משתמש‬
‫עלינו אפוא להוסיף במעשים טובים עוד הרגע‪,‬‬ ‫בחפצים גשמיים עבור קיום מצוה‪ ,‬בכך הוא‬
‫כדי שנוכל לזרז ולמהר את ביאת משיח צדקנו‬ ‫מקדש אותם ומחדיר בהם את האור‬
‫האלוקי‪ .‬לדוגמה התפילין עשויות מעור‬
‫בקרוב ממש‪.‬‬ ‫בהמה‪ .‬כאשר אדם מניח תפילין‪ ,‬עור‬
‫הבהמה מתקדש עד כדי כך שאי אפשר‬
‫ואם בשבוע הזה דיברנו על החושך והחטאים‬ ‫להשליך אותו לפח‪ ,‬אלא להניח בגניזה‪.‬‬
‫של פרשיות בראשית ונוח‪ ,‬בשבוע הבא נדבר‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫על האור שאברהם אבינו הביא לעולם‪.‬‬
‫מתי? בימות המשיח!‬
‫‪------------------‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬נסיים בשאלה "מתי" – מתי רצון‬
‫משל – מושבה אלוקית על הכוכב‪ :‬המשל מספר‬ ‫ה' לעשות לו דירה בתחתונים יתממש במלואו?‬
‫שסוכנות החלל של ארה"ב גילתה אי שם בחלל כוכב‬
‫שבו יש תנאים מתאימים להקמת מושבה אנושית‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬זה יקרה בימות המשיח‪ ,‬עליהם נאמר‬
‫הבעיה הייתה‪ ,‬שמרחק הנסיעה אל הכוכב היה אלפי‬ ‫"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪ .‬הרעיון‬
‫שנים‪ .‬הבינו המומחים כי לא מספיק לשלוח‬ ‫של ימות המשיח הוא‪ ,‬שאז תהיה התגלות‬
‫אסטרונאוטים רגילים‪ ,‬אלא צריך לשלוח משפחות‬ ‫אלוקית מלאה בעולם הגשמי‪ ,‬ובכל מקום ובכל‬
‫שלמות‪ ,‬אנשים ונשים‪ ,‬שיקימו דורות חדשים בחלל‪ ,‬וכך‬ ‫פינה נראה אך ורק את הקב"ה‪ .‬כמו שנאמר‬
‫אחרי הרבה דורות יגיעו סוף סוף לכוכב המבוקש‪ .‬הם‬ ‫"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר"‪,‬‬
‫ציידו את המשפחות בכל הדרוש‪ ,‬ונתנו לכם תוכנת ניווט‬ ‫"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"‪.‬‬
‫משוכללת ‪ – -‬שתכוון אותם אל היעד‪ ,‬והזהירו‬ ‫האנושות כולה תעסוק בדבר אחד ויחיד –‬
‫אותם לזכור תמיד את היעד ולא לסטות בשום אופן‬
‫ידיעת ה'‪.‬‬
‫מהמסלול‪.‬‬
‫ואכן משפחות האסטרונאוטים נסעו ונסעו בחללית‪ ,‬וכל‬ ‫הגילוי האלוקי יתבטא ויתגלה אפילו בחלק‬
‫הזמן שיננו את ההוראות ואת מטרת השליחות‪ .‬דור אחד‬ ‫הדומם של העולם‪ ,‬באבנים ובאדמה‪ .‬כמו‬
‫כבר נפטר בחללית‪ ,‬והדור החדש זכר את הצוואה – "אל‬ ‫שנאמר "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה"‪,‬‬
‫תשכחו שהגענו ממקום מסוים‪ ,‬ואנו בשליחות להקים‬
‫מושבה אנושית בכוכב מסוים‪ ,‬ועלינו להיזהר שלא‬ ‫‪------------------‬‬
‫לסטות מן המסלול"‪ .‬חלפו כמה דורות‪ ,‬ולפתע התחילו‬
‫כמה מהצאצאים להטיל ספק בשליחות שהוטלה עליהם‬ ‫אמרה – לזכות את ישראל‪ :‬ידועה המשנה "רבי חנניה‬
‫– "לא באנו משום מקום ואיננו נוסעים לשום מקום‪ ,‬אין‬ ‫בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך‬
‫הרבה להם תורה ומצוות"‪ .‬מסביר הרבי‪ ,‬כי המילה‬
‫לנו מחויבות לשום מסלול‪ ,‬אלא כאן הוא מקומנו!"‪...‬‬ ‫"לזכות" היא מלשון "לזכך" – הקב"ה רצה לתת לנו‬
‫הנמשל הוא‪ :‬הקב"ה שלח את נשמות ישראל לעולם‬ ‫אפשרות לזכך את עצמנו‪ ,‬ולפיכך העניק לנו מצוות‬
‫הזה כדי להקים "מושבה אלוקית על הכוכב" שנקרא‬
‫כדור הארץ – "דירה בתחתונים"‪ .‬האסטרונאוטים זה‬ ‫רבות‪ ,‬שעל ידם האדם מזכך את גופו וחייו הגשמיים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬וה‪ -‬שלנו זאת התורה‪ ,‬שמכוונת‬
‫אותנו שלא לסטות מן המסלול אלא להגיע ליעד‬ ‫‪ 37‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫במדויק‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שאחרי אלפי שנות נסיעה בדרך אל‬

‫היעד‪ ,‬קמים אנשים ומטילים ספק בשליחות כולה‪...‬‬

‫שוב מה כתיב בה "לא תרצח‪ ,‬לא תנאף‪ ,‬לא תגנב"‪.‬‬ ‫מן המעיין‬
‫קנאה יש ביניכם?! יצר הרע יש ביניכם?!‬
‫– מיד הודו לו להקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪.‬‬ ‫מטרת הבריאה – שיידעו את ה'‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪36‬‬ ‫זוהר ב‪/‬מב‬

‫אבל אחר שעשה זה הדיוקן של מרכבה של האדם‬
‫העליון (דהיינו עשר ספירות)‪ ,‬יורד שם ונקרא‬
‫באותו דיוקן הוי"ה‪ ,‬בכדי שיידעו אותו ("בגין‬
‫דישתמודעון לי'") במידות שלו בכל מידה ומידה‪,‬‬
‫וקרא 'א‪-‬ל'‪' ,‬אלוקים'‪' ,‬שדי'‪' ,‬צבאות'‪' ,‬אהי‪-‬ה'‪,‬‬
‫בכדי שיידעו אותו בכל מידה ומידה ("בגין‬
‫דישמודעון לי' בכל מידה ומידה")‪ ,‬איך יתנהג‬

‫העולם בחסד ובדין כפי מעשי בני האדם‪.‬‬

‫הזוהר מדבר רק על האצילות‬

‫המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו עמ' תמו‬

‫ומה שכתוב בזהר פ' בא דף מ"ב בגין דישתמודעון‬
‫לי' כו' זהו בנשמות דאצילות‪ ,‬שנקראים בנים‪,‬‬
‫דידעין רזא דביתא‪ ,‬וכן מה שכתוב בעץ חיים בכדי‬
‫שיתגלו כוחותיו הכול הוא בבחינת האצילות כו'‪.‬‬
‫אבל אין זה הכוונה האמיתית‪ ...‬דתכלית הכוונה‬
‫הוא שיהי' גילוי עצמות אין‪-‬סוף ברוך‪-‬הוא למטה‬
‫דווקא כו'‪ ...‬שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה‬

‫בתחתונים‪.‬‬

‫התכלית – דירה בתחתונים‬

‫תניא פרק לט‬

‫והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח‬
‫ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעולם‬
‫הזה הגשמי‪ ,‬תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך‬

‫הגלות‪.‬‬

‫כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה‪ ,‬כי‬
‫בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור א"ס ב"ה‬
‫מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה‬
‫בדבר שהיה תחלה תחת ממשלת קליפת נוגה‬
‫ומקבל חיותה ממנה‪ ,‬שהם כל דברים הטהורים‬

‫ומותרי' שנעשית בהם המצוה מעשית‪.‬‬

‫הויכוח בין משה למלאכים‬

‫שבת פח‪/‬ב‬

‫אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬בשעה שעלה משה למרום‪,‬‬
‫אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ :‬רבונו‬

‫של עולם‪ ,‬מה לילוד אשה בינינו? ‪...‬‬

‫אמר לו הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪-‬למשה‪ :‬החזר להן‬
‫תשובה!‪ ...‬אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬תורה‬
‫שאתה נותן לי‪ ,‬מה כתיב בה‪" :‬אנכי ה' אלקיך אשר‬
‫הוצאתיך מארץ מצרים"‪ .‬אמר להן‪ :‬למצרים‬
‫ירדתם?! לפרעה השתעבדתם?! תורה למה תהא‬

‫לכם?!‪...‬‬

‫הקדמה‬ ‫בראשמשיותת‬

‫ספר בראשית עוסק באבות האנושות‪ ,‬החל‬ ‫הסימן הראשון שהורים‬
‫מאדם ונוח‪ ,‬עובר דרך אבות האומה וכלה‬ ‫נותנים לילדיהם זהו‬
‫השם שלהם‪ ,‬דבר הכרוך‬
‫בשבטים‪.‬‬ ‫בהתרגשות רבה ‪ /‬מה‬
‫מסתתר מאחורי השמות‬
‫כל פעולה קטנה שהם עשו‪ ,‬השפיעה על‬ ‫שלנו‪ ,‬ומדוע זה כה‬
‫בניהם לאורך כל הדורות‪ ,‬כלומר עלינו‪.24‬‬ ‫חשוב?‬

‫"מעשה אבות סימן לבנים" – בכל פרשה‬ ‫מתוך הסדרה השניה‬
‫ופרשה יש משהו שקרה אז‪ ,‬אצל האבות‪,‬‬ ‫השיעור מבוסס על לקוטי שיחות טו‪51/‬‬
‫ומקורות נוספים‬
‫ומשפיע עלינו עד היום‪ ,‬אצל הבנים‪.‬‬
‫‪ 34‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫הסימן הראשון שהאבות (והאמהות) נותנים‬
‫לבנים הוא השם‪ .25‬בנים מקבלים את השם‬

‫בברית‪ ,‬ובנות מקבלות בעת העלייה לתורה‪.‬‬

‫לעיתים‪ ,‬הרבה לחץ ותכונה מלווים את נתינת‬
‫השם‪ :‬מן הצד האחד רומזת החמות כי רצוי‬
‫שהשם יהיה על שם אביה המנוח‪ ,‬מן הצד‬
‫השני אבי האבא מבקש שהשם יינתן אחר אביו‬
‫המנוח‪ ,‬ובתווך נמצא הזוג הצעיר והנרגש‪,‬‬

‫שאינו יודע מה נכון לעשות‪.26‬‬

‫שאלה לדיון‪ :‬למה קוראים לכם בשם שלכם?‬
‫[יש לתת לכל אחד מהמשתתפים לספר על‬
‫שם מי הוא קרוי‪ ,‬וכן להסביר את משמעות‬

‫השם שלו‪ ,‬אם הוא יודע]‬

‫כך או כך‪ ,‬השם שניתן לנו הוא הקוד האישי‬
‫שילווה אותנו לכל החיים‪.‬‬

‫נושא ה'שמות' מלווה בלא‪-‬מעט מסתורין‪,‬‬
‫ובשיעור הראשון נבדוק באופן יסודי האם יש‬

‫משמעות רוחנית לשם שלנו ומדוע?‬

‫‪------------------‬‬

‫דוגמה‪ :‬כמו שכל שינוי קטן בגרעין‪ ,‬משפיע רבות על‬
‫העץ שצומח ממנו; וכמו כן‪ ,‬כל שינוי קטן בילד קטן‪,‬‬

‫משפיע רבות עליו כאשר יגדל‪.‬‬
‫חידה‪ :‬שייך לך‪ ,‬אך כולם משתמשים בו חוץ ממך‪.‬‬

‫מהו? שמך‪.‬‬
‫טיפ למרצה‪ :‬במהלך השיעור‪ ,‬חזור כמה פעמים‬
‫ובמילים שונות על השאלה העיקרית ועל התשובה‪-‬‬
‫המסר המרכזיים‪ .‬גם בסיום השיעור‪ ,‬אל תוותר על‬
‫סיכום קצר‪ .‬כך‪ ,‬הרעיון יחלחל למשתתפים‪ ,‬והם יוכלו‬

‫לשחזר לפחות את הרעיון העיקרי של השיעור‪.‬‬

‫(אמר לו‪ ):‬ואני‪ ,‬מה שמי? – אמר לו‪ :‬לך‬ ‫חלק ראשון‪:‬‬
‫נאה להקראות 'אדני'‪ ,‬שאתה אדון לכל‬ ‫ויקרא שמו‬

‫בריותיך‪.‬‬ ‫ה' נותן שמות‪,‬‬
‫אדם נותן שמות‬
‫השאלה היא‪ ,‬מה החכמה הגדולה לתת‬
‫שמות לבעלי חיים? הרי ברגע אחד אפשר‬ ‫לשם כך אנו ניגשים לפרשת השבוע‪ .‬פרשת‬
‫בראשית מתארת את תהליך בריאת העולם‪,‬‬
‫להמציא שם לכל בעל חי!‬ ‫ושם יש דגש מיוחד לנתינת השמות לכל יצור‬
‫ותופעה בעולם‪ .‬ה' הוא הראשון שנותן שמות‪,‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שהשמות מסמלים את התכונות‬
‫המיוחדות של כל דבר‪ ,‬ואף מהווים צינור‬ ‫ואחריו עושה זאת גם אדם הראשון‪:‬‬

‫חיות אלוקי לכל דבר‪.27‬‬ ‫‪ .1‬מעשה אבות‪ :‬אלוקים נותן‬
‫שמות‪ ,‬האדם נותן שמות‬
‫חלק שני‪:‬‬
‫לשון הקודש‬ ‫פסוקים מפרשת בראשית א־ב‬

‫הקדמה‪ :‬משמעות‬ ‫ְברא ִש ֖ית ב ֵּ֣רא ֱאלֹ ִהַ֑ים אַּ֥ת ַהש ַ ֖מ ִים ְואַּ֥ת‬
‫המילים והאותיות‬ ‫ה ָֽא ֶרץ‪ַ ...‬ו ִי ְק ֵ֨רא ֱאלֹ ִ֤הים ׀ לא ֹו ֙ר ָ֔י ֹום ְו ַל ֖חֹ ֶש ְך‬
‫ֵּ֣קרא ַ֑ל ְילה‪ַ ...‬ו ִי ְק ֵּ֧רא ֱאלֹ ִָׁ֛הים ָֽלר ִ ֖קי ַע ש ַ֑מ ִים‪...‬‬
‫בלשון הקודש‬ ‫ַו ִי ְק ֵ֨רא ֱאלֹ ִ֤הים ׀ ַל ַיבש ֙ה ֶָ֔א ֶרץ ו ְל ִמ ְק ַּ֥וה ַה ַ ֖מ ִים‬

‫הסבר העניין נעוץ בהבנת הייחודיות שיש‬ ‫ק ֵּ֣רא ַי ִ ַ֑מים‪...‬‬
‫ללשון הקודש‪.‬‬
‫ַו ִי ֶצ ֩ר ֵ֨ה' ֱאלֹ ִָ֜הים ִמן־ ָֽה ֲאד ּ֗מה כל־ ַ ַ֤חית ַהש ֶד ֙ה‬
‫שאלה לדיון‪ :‬האם בכלל אמור להיות הבדל בין‬ ‫ְוא ֙ת כל־ ֵּ֣ע ֹוף ַהש ַָ֔מ ִים ַויב ֙א ֶאל־ ֵּ֣הא ָ֔דם‬
‫לשון הקודש לשאר השפות בעולם?‬ ‫ִל ְר ֖א ֹות ַמה־ ִי ְקרא־ ַ֑ל ֹו ְו ֹכ ֩ל ֲא ֵֶ֨שר ִי ְקרא־ ֵּ֧ל ֹו‬
‫ָֽהא ָׁ֛דם ֶ ַּ֥נ ֶפש ַח ֖יה ַּ֥הוא ְש ָֽמ ֹו׃ ַו ִי ְק ֵ֨רא ָֽהא ָ֜דם‬
‫תשובה‪ :‬בודאי‪ .‬לשון הקודש היא שפה‬ ‫ש ּ֗מ ֹות ְלכל־ ַה ְבהמ ֙ה ו ְל ֵּ֣ע ֹוף ַהש ַָ֔מ ִים ו ְל ֖ ֹכל‬
‫שהקב"ה יצר‪ ,‬ושאר השפות הן שפות אנושיות‪,‬‬
‫שבני אדם יצרו‪ .‬כיון שכך מובן‪ ,‬שלשון הקודש‬ ‫ַ ֵַּ֣חית ַהש ֶ ַ֑דה ו ְלא ָ֕דם ָֽלֹא־מ ַּ֥צא ֖ע ֶזר ְכ ֶנ ְג ָֽד ֹו‪:‬‬
‫אמורה להיות שפה מדויקת בכל פרטיה‪ ,‬בניגוד‬
‫המדרש מגלה לנו‪ ,‬כי נתינת שמות החיות על‬
‫לשאר השפות‪.‬‬ ‫ידי אדם הראשון‪ ,‬מבטאת את חכמתו היתירה‬

‫שאלה לדיון‪ :‬והאם אתם אכן מבחינים בהבדל‬ ‫על המלאכים‪:‬‬
‫כלשהו בין לשון הקודש לשאר השפות?‬
‫‪ .2‬מדרש‪ :‬קריאת השמות מבטאת‬
‫תשובה‪ :‬במבט ראשון‪ ,‬לא בהכרח שרואים‬ ‫את חכמתו של אדם הראשון‬
‫הבדל מיוחד‪ ,‬ואפשר לחשוב שזו שפה 'רגילה'‬
‫שהיא גם 'קדושה'‪ .‬אבל האמת היא‪ ,‬שיש הבדל‬ ‫מדרש־רבה בראשית יז‪/‬ד‬
‫מהותי בין השפות – כל השפות הן 'הסכמיות'‬
‫בשעה שבא הקב"ה לבראות את האדם‪,‬‬
‫‪------------------‬‬ ‫נמלך במלאכי השרת‪ .‬אמר להן‪" :‬נעשה‬
‫אדם"‪ .‬אמרו לו‪ :‬אדם זה‪ ,‬מה טיבו? – אמר‬
‫דוגמאות – שמות בעלי חיים‪ :‬חתול‪ :‬מחתל (עוטף‪,‬‬ ‫להן‪ :‬חכמתו מרובה משלכם! הביא לפניהם‬
‫מכסה) את יציאותיו‪ .‬שלך‪ :‬עוף השולה דגים במקורו‪,‬‬ ‫את הבהמה ואת החיה ואת העוף‪ ,‬אמר‬
‫של‪-‬כ' (כלי) שולה את הדגים מהים במקורו כבכלי‪.‬‬ ‫להם‪ :‬זה מה שמו? ולא היו יודעין‪ .‬העבירן‬
‫עורב‪ :‬מלשון ערב‪ ,‬שצבעו חשוך ושחור‪ ,‬ותכונתו שקר‪.‬‬ ‫לפני אדם‪ ,‬אמר לו‪ :‬זה מה שמו? – אמר‪ :‬זה‬
‫בנוסף‪ ,‬עורב מלשון תערובת‪ .‬לפי שיש לו סימני טהרה‬
‫וסימני טומאה‪ .‬נמלה‪ :‬נ‪-‬מלה‪ ,‬נוהגת למול את קצה‬ ‫'שור'‪ ,‬זה 'חמור'‪ ,‬זה 'סוס' וזה 'גמל'‪.‬‬
‫הנבט שבגרגר החיטה‪ ,‬ורק אחר כך מניחה אותו בקינה‪,‬‬
‫כדי שלא ינבוט מלחות הקן ואז לא ישמש למזון‪.‬‬ ‫(אמר לו‪ ):‬ואתה‪ ,‬מה שמך? – אמר לו‪ :‬אני‬
‫צפרדע‪ :‬ציפור דעה‪ ,‬שיש בה דעה להשמיע קולה רק‬ ‫נאה להקרא 'אדם'‪ ,‬שנבראתי מן האדמה‪.‬‬
‫בחשיכה ולהפסיק קרקורה בבוקר (צפרא) לבל תתגלה‪.‬‬
‫שור‪ :‬מלשון ראיה‪ ,‬כמו "אשורנו"‪ ,‬שרואה את העול‬
‫שעליו לעולם‪ .‬שרץ‪ :‬כמו "שבארץ"‪ ,‬לפי שרוחש ונע על‬

‫הארץ‪ .‬חסידה‪ :‬מתחסדת עם חברותיה ומסייעת להן‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪32‬‬

‫‪ ‬שם האות ("מילוי")‪ :‬לכל אות יש כינוי‬ ‫בלבד‪ ,‬ואילו לשון הקודש היא המהות של כל‬
‫דבר‪.‬‬
‫ייחודי בעל משמעות מסוימת‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫כלומר‪ :‬כל השפות בעולם הן שפות אנושיות‬
‫האות א' נקראת "אלף" מלשון אילוף‬ ‫והסכמיות‪ ,‬ואין קשר אמיתי בין השם של כל‬
‫דבר לבין הדבר עצמו‪ .‬ישבו אנשים והסכימו‬
‫ולימוד; האות ב' נקראת "בית" מלשון בית‬ ‫ביניהם באופן שרירותי שלאבן יינתן השם‬
‫ודירה‪ ,‬וכן הלאה‪.31‬‬ ‫(באנגלית) וכן הלאה‪ .‬אין שום קשר בין‬
‫השמות הללו לבין הדבר עצמו‪ ,‬ובאותה מידה‬
‫‪ ‬מבטא האות‪ :‬יש משמעות לכך שכל אות‬ ‫יכלו להחליט שמחליפים בין השמות ולקרוא‬

‫נשמעת בצורה שונה‪ ,‬בגלל צורת המעבר‬ ‫לכל דבר בשם אחר‪.‬‬

‫של האוויר מהריאות דרך ‪ 6‬מוצאות הפה –‬ ‫אולם לשון הקודש ניתנה מה'‪ ,‬ובה השם של‬
‫כל דבר מבטא את המהות של אותו דבר‪.‬‬
‫האותיות א' ח' ה' ע' מהגרון; האותיות ב' ו'‬ ‫המילה 'אבן' מבטאת את המהות הייחודית של‬
‫האבן‪ ,‬ולא יכל להיות שם אחר לאבן מלבד‬
‫מ' פ' מהשפתיים; ז' ס' צ' ש' מהשיניים; ד'‬
‫'אבן'‪.‬‬
‫ל' ט' נ' ת' מהלשון; ג' י' כ' ק' מהחיך‪ .‬יש גם‬
‫הסיבה לכך‪ ,‬מפני שבלשון הקודש לכל אות‬
‫הבדל בין אותיות מודגשות לאותיות רפות‪,‬‬ ‫בודדת יש תוכן ומשמעות מיוחדת‪ .‬וכאשר‬
‫האותיות מצטרפות יחד ומרכיבות מילה‬
‫וגם זה בא לידי ביטוי בתוכן המילה – האם‬ ‫מסוימת – נוצרת כאן תרכובת מסוימת של‬
‫התוכן קשה או רך‪.32‬‬
‫משמעות‪.28‬‬
‫‪ ‬ערך מספרי (גימטריה)‪ :‬לכל אות יש ערך‬
‫המשמעות של כל אות באה לידי ביטוי‬
‫מספרי מסוים – א' שווה ‪ ,2‬י' שווה ‪ ,20‬ק'‬ ‫בקריטריונים שונים‪ .‬כמו‪:‬‬

‫שווה ‪ 200‬וכדומה‪ .‬לכן יכולה להיות‬ ‫‪ ‬צורת האות (גרפולוגיה‪ :)29‬לכל אות יש‬
‫צורה ייחודית‪ ,‬והצורה הזו מסמלת‬
‫משמעות זהה לשתי מילים שהערך‬
‫משמעות מסוימת‪.30‬‬
‫המספרי שלהם זהה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הגימטריה‬
‫‪------------------‬‬
‫של שם "אלוקים" היא ‪ ,47‬וגם הגימטריה‬
‫דוגמה‪ :‬כדי לקרב את הנושא אל המשתתפים‪ ,‬אפשר‬
‫של "הטבע" היא ‪ ,47‬ואכן שם אלוקים‬ ‫להביא דוגמה מנושא המספרים‪ .‬מספר שלם (לדוגמה‬
‫‪ )723‬מורכב מספרות בודדות (‪ ,2 ,7‬ו‪ ,)3-‬שלכל ספרה‬
‫מייצג את הכוח האלוקי הנסתר בתוך‬ ‫בודדת יש ערך מספרי משלה‪ ,‬וכאשר מחברים כמה‬
‫ספרות ביחד – נוצר מספר שלם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש משמעות‬
‫הטבע (בניגוד לשם הוי' המייצג את הכוח‬ ‫למיקום של כל ספרה בתוך המספר השלם (אם ה‪7-‬‬
‫האלוקי שמעל הטבע‪.)33‬‬ ‫נמצאת ראשונה‪ ,‬אזי היא מסמלת שש מאות‪ ,‬ואם היא‬
‫אחרונה אזי היא מסמלת שש יחידות וכדומה)‪ .‬וכמו‬
‫‪------------------‬‬ ‫שלכל ספרה בודדת יש תוכן כמותי‪ ,‬כך (להבדיל) לכל‬

‫תלמד את בני תורה‪ .‬ואדמו"ר הזקן הסביר לו את דרך‬ ‫אות בודדת יש תוכן איכותי‪.‬‬
‫הלימוד‪ :‬הלימוד הראשון זה אותיות האלף‪-‬בית‪ .‬נקודה‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬שגם צורת הספרות רומזת לערך המספרי‬
‫למעלה‪ ,‬נקודה למטה‪ ,‬וקו באמצע ‪ -‬זהו אל"ף‪ .‬על ילד‬ ‫שלהם‪ ,‬וזאת לפי מספר הזוויות של כל ספרה‪ .‬בספרה ‪2‬‬
‫לדעת שהאל"ף של תורה היא יו"ד למעלה‪ ,‬יו"ד למטה‬ ‫יש זווית אחת‪ ,‬בספרה ‪ 2‬יש שתי זוויות וכן הלאה‬
‫וקו האמונה מחברם‪ .‬נוסחה שניה‪ :‬יו"ד למעלה ‪ -‬היינו‬ ‫(בספרות של ימינו לא רואים זאת תמיד כי עיגלו וקיצרו‬
‫הנשמה‪ ,‬יו"ד למטה ‪ -‬היינו גוף‪ ,‬וקו של יראת שמים‬
‫אותם‪ ,‬אבל כך היה בספרות הלטיניות המקוריות)‪.‬‬
‫באמצע‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬כמו שבגרפולוגיה‪ ,‬יש משמעות לצורת‬
‫האותיות שאדם כותב – אם הן גבוהות או נמוכות‪,‬‬
‫דוגמה מהתלמוד‪ :‬האותיות ג' ד' רומזות בשמן ובצורתן‬ ‫מחוברות או מופרדות‪ ,‬עגולות או מרובעות וכן הלאה –‬
‫על "גמול דלים" ‪ -‬רגלה של ג' פשוטה כלפי ה‪-‬ד'‪ ,‬שכן‬ ‫על דרך זה יש משמעות לצורה הכללית של כל אות‬
‫דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר הדלים‪ .‬ורגלה של ד'‬
‫נוטה כלפי הג' ללמדנו שעל הדל להמציא עצמו לעשיר‪.‬‬ ‫בלשון הקודש‪.‬‬
‫ומדוע מפנה הד' את פניה מהג'? כדי שהעשיר יתן‬ ‫סיפור‪ :‬אדמו"ר הזקן קרא לאחד מהאברכים ואמר לו‪:‬‬
‫אתה מחוייב לפרנס את בני ביתך‪ ,‬ואני מחוייב ללמד את‬
‫בצינעה‪ ,‬והעני לא יתבייש ממנו‪.‬‬ ‫בני תורה‪ .‬הבה ונתחלף‪ ,‬אני יפרנס את בני ביתך‪ ,‬ואתה‬

‫דוגמה‪ :‬המילה "ויאמר" מתפרשת כאמירה רכה‪ ,‬ואילו‬ ‫‪ 40‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫"וידבר" כאמירה תקיפה וקשה‪ .‬ואכן‪ ,‬יש הבדל במבטא‬
‫בין המילים – האותיות של ויאמר הן אותיות רכות‪ ,‬ואילו‬

‫האותיות של וידבר הן אותיות קשות (ד'‪ ,‬ב')‪.‬‬

‫הבהרה‪ :‬בנקודה זו רצוי להבהיר שתחום הגימטריאות‬
‫אינו תחום פרוץ‪ ,‬שבו כל אחד יכול למצוא איזו גימטריה‬
‫שהוא רוצה‪ ,‬אלא יש כללים מסוימים‪ .‬אחד הכללים‬
‫הבסיסיים והחשובים ביותר בגימטריה הוא – שגימטריה‬
‫אינה מהווה הוכחה שיש קשר בין מילים‪ ,‬אלא להיפך‪,‬‬
‫רק לאחר שמוצאים קשר מהותי ותוכני בין מילים‪,‬‬
‫אפשר לבוא ולומר שזה גם מתבטא בכך שהגימטריה‬
‫שלהם שווה‪ .‬לדוגמה‪ :‬רק לאחר שאנו יודעים שהתוכן‬
‫של שם 'אלוקים' והתוכן של 'הטבע' זהים‪ ,‬אז אפשר‬

‫לומר שגם הגימטריה שלהם זהה‪.‬‬

‫האות י' – רומזת לספירת החכמה בגלל צורת‬ ‫‪ ‬מיקום האות במילה‪ :‬יש גם משמעות‬
‫האות‪ .‬שכן האות י' היא נקודה קטנה‪ ,‬וזו‬ ‫לשאלה היכן האות ממוקמת בתוך‬
‫המהות של החכמה‪ ,‬שהיא גרעין הרעיון‬ ‫המילה‪ .34‬ככל שהאות נמצאת בתחילת‬
‫המילה כך השפעתה בתוך המילה חזקה‬
‫הראשוני של ההבנה;‬ ‫יותר‪ ,‬והאות הראשונה היא המשמעותית‬
‫ביותר‪ .‬לכן יש משמעות מיוחדת לראשי‬
‫האות ה' – רומזת לספירת הבינה בגלל צורת‬ ‫תיבות‪ ,‬שהם האותיות הראשונות של‬
‫האות‪ .‬שכן האות ה' מתפתחת לרוחב ולאורך‪,‬‬
‫וזו המהות של הבינה‪ ,‬שהיא מפתחת את‬ ‫המילים‪.‬‬
‫הגרעין של החכמה לרוחב ולאורך עד שנוצר‬
‫לאחר שהבנו כי לכל אות בודדת יש תוכן‬
‫מבנה שלם של הבנה;‬ ‫ומשמעות משלה‪ ,‬אפשר להבין שכאשר‬
‫מרכיבים אותיות שונות בתוך מילה אחת‬
‫האות ו' – רומזת ל‪ 7-‬המידות (חסד‪ ,‬גבורה‪,‬‬ ‫("צירוף") – נוצרת כאן תרכובת של כל‬
‫תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד) בגלל שתי סיבות‪ :‬א‪.‬‬ ‫המשמעויות שהאותיות הבודדות מייצגות‪,‬‬
‫צורת האות – באות ו' יש אורך‪ ,‬דהיינו ירידה‬ ‫והתרכובת הזו היא שיוצרת את המשמעות‬
‫מלמעלה למטה‪ ,‬וזה מקביל למהות של‬
‫המידות שהם בבחינת יציאה והתגלות‬ ‫הכללית של אותה מילה‪.35‬‬
‫מהפנימיות החוצה‪ ,‬מהאדם אל הזולת‪ .‬שכן‬
‫כאשר אדם מתרגש ממשהו מסוים‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫לבטא זאת כלפי חוץ‪ ,‬וזו נחשבת ירידה‪ ,‬בחינת‬ ‫אותיות שם הוי'‬
‫'אורך'; ב‪ .‬הגימטריה – הערך המספרי של האות‬
‫בתור דוגמה למשמעות האותיות – הן צורת‬
‫ו' הוא ‪ ,7‬וזה המספר של ‪ 7‬המידות‪.‬‬ ‫האותיות‪ ,‬הן המבטא והן הגימטריה שלהם –‬
‫ניקח את שמו של הקב"ה‪ ,‬שם הוי'‪ ,‬בו יש‬
‫האות ה' – רומזת לספירת המלכות בגלל שתי‬ ‫ארבע אותיות‪ .‬ידוע כי שם זה רומז לעשרת‬
‫סיבות‪ :‬א‪ .‬הגימטריה – ספירת המלכות‬
‫מקבילה לכוח הדיבור‪ ,‬כנאמר "מלכות פה"‪.‬‬ ‫הספירות העליונות (בקצרה)‪:‬‬
‫בדיבור יש ‪ 22‬אותיות‪ ,‬המתחלקות באמצעות ‪6‬‬
‫מוצאות הפה‪ :‬גרון‪ ,‬חיך‪ ,‬שפתיים‪ ,‬לשון‪ ,‬שיניים‪.‬‬ ‫‪------------------‬‬
‫הערך המספרי של ה' הוא ‪ ,6‬דבר המבטא את‬
‫כוח הדיבור; ב‪ .‬מבטא האות – האות היסודית‬ ‫הסיבה לכך (בקצרה)‪ :‬הערך המספרי הוא החלק הכי‬
‫של כל האותיות זו האות ה'‪ .‬שכן לפני‬ ‫'יבש' ונמוך באות‪ ,‬ומבטא הכי פחות את התוכן של‬
‫שהאותיות מתחלקות דרך מוצאות הפה‪ ,‬הם‬ ‫האות‪ .‬כמו שמשקל של חומר מסוים‪ ,‬אינו מבטא את‬
‫הבל פשוט היוצא מתוך הריאות‪ .‬המבטא של‬ ‫התכונות של אותו חומר‪ ,‬ויתכן חומר שונה לגמרי‬
‫מבחינת התכונות שאף הוא שוקל באותו משקל; וכמו‬
‫ה' הוא אותו הבל פשוט‪.‬‬ ‫שסטטיסטיקה מסוימת‪ ,‬אינה מבטאת בהכרח את‬
‫הסיבות לאותה סטטיסטיקה‪ ,‬ותיתכן סטטיסטיקה דומה‬
‫חלק שלישי‪:‬‬ ‫עם סיבות שונות לגמרי‪ .‬לכן אי אפשר להתבסס על‬
‫בסוד השמות‬ ‫הערך המספרי בתור הוכחה לקשר בתוכן‪ ,‬ורק אחרי‬
‫שמוצאים קשר בתוכן‪ ,‬אפשר להזכיר שיש ביניהם גם‬
‫שלב ראשון‪ :‬השם של‬
‫כל דבר – מסמל את‬ ‫גימטריה שווה‪.‬‬
‫התכונות שלו‬
‫אמרה‪ :‬במילה "מחצית" יש ‪ 6‬אותיות‪ ,‬כאשר האות‬
‫לאור זאת נוכל להבין את החשיבות המיוחדת‬ ‫האמצעית היא "צדיק"‪ ,‬מסביב לה האותיות "חי"‪,‬‬
‫שיש ל'שם' הניתן לכל דבר‪ ,‬בשלושה שלבים‪:‬‬ ‫ובמרחק ממנה האותיות "מת"‪ .‬נאמר על כך‪ ,‬שכאשר‬
‫‪ )2‬השם מסמל את התכונות של כל דבר; ‪)2‬‬ ‫קרובים אל הצדיק – אזי נעשים חי‪ ,‬ואילו כאשר‬
‫יתירה מזו – השם משפיע על התכונות של כל‬
‫דבר; ‪ )3‬יתירה מזו – השם הוא צינור החיות‬ ‫מתרחקים – אזי להיפך‪.‬‬

‫האלוקית של הדבר‪.‬‬ ‫דוגמה מהתלמוד‪ :‬אותיות המילה 'שקר' קרובות זו לזו‬
‫בא"ב (ק‪-‬ר‪-‬ש)‪ ,‬ואילו אותיות המילה 'אמת' רחוקות זו‬
‫פרשת בראשית ׀ ‪42‬‬ ‫מזו‪ .‬מדוע? השקר מצוי ושכיח‪ ,‬האמת אינה שכיחה‪ .‬וכמו‬
‫כן‪ ,‬האמת נשארת אותו דבר בהתחלה (א')‪ ,‬באמצע (מ')‬
‫ובסוף (ת')‪ .‬כל אות מאותיות המילה 'שקר' ניצבת על‬
‫רגל אחת בצורתה ואילו אותיות המילה אמת יציבות‬
‫כלבנים ‪ -‬כולן ניצבות על יותר מרגל אחת‪ ,‬משום‬
‫שהאמת יציבה ואילו 'לשקר אין רגלים' והוא מתגלה‬

‫לבסוף‪.‬‬

‫וכן בשם ה'חמור' – הכיר בחכמתו שהוא‬ ‫נתחיל מהעובדה שהשם מסמל את התכונות‬
‫פתי וסכל וכבד‪ ...‬ועל כן קרא שמו 'חמור'‬ ‫של כל דבר‪ .‬לכל חומר בעולם יש תרכובת של‬
‫תכונות מסוימות (צבע‪ ,‬משקל סגולי‪ ,‬חוזק‪,‬‬
‫מלשון 'חומר'‪.‬‬ ‫שימוש‪ ,‬תגובות וכדומה)‪ ,‬וכן לכל בעל חי יש‬
‫תרכובת של תכונות מסוימות (מראה‪,‬‬
‫לפי זה מובן‪ ,‬שבאמצעות השם של כל דבר‪,‬‬ ‫התנהגות‪ ,‬יכולות‪ ,‬תגובות‪ ,‬התפתחות וכדומה)‪.‬‬
‫אפשר לגלות את התכונות הייחודיות לו‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫מובן‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהשם של כל בעל חי‪ ,‬אמור‬
‫מסופר על כמה מגדולי ישראל שהיו לומדים‬ ‫לבטא את התרכובת הייחודית של תכונות אותו‬

‫ומדייקים בשם של כל אדם‪.38‬‬ ‫בעל חי‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬השם של כל‬ ‫זו הייתה החכמה המיוחדת של אדם הראשון‪36‬‬
‫דבר – משפיע על‬ ‫– לזהות את התכונות הייחודיות של כל בעל‬
‫התכונות שלו‬ ‫חי‪ ,‬ובהתאם לכך לגלות את התרכובת‬
‫המדויקת של האותיות שיבטאו בדיוק את‬
‫יתירה מזו‪ ,‬לשם של כל דבר יש כוח להשפיע‬
‫על התכונות שלו‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שכאשר עושים‬ ‫אותם תכונות‪ .37‬ובלשון רבנו בחיי‪:‬‬
‫שינוי כלשהו בשם‪ ,‬זה יכול לשנות את המצב‪.‬‬
‫יש מספר דוגמאות לכך בתורה‪ ,‬כמו אברם‪-‬‬ ‫‪ .0‬שלב ראשון‪ :‬השם של כל דבר‬
‫אברהם‪ ,‬שרי‪-‬שרה‪ ,‬יעקב‪-‬ישראל‪ ,‬הושע‪-‬יהושע‬ ‫– מסמל את התכונות שלו‬

‫ועוד‪ .‬נתמקד בשרה אמנו‪:‬‬ ‫רבנו בחיי‬

‫‪ .4‬שלב שני‪ :‬השם של כל דבר –‬ ‫נראה לי באור המדרש הזה‪ :‬כי האדם‬
‫משפיע על התכונות שלו‬ ‫הבין בחכמתו ושכלו טבע כל בהמה וחיה‪,‬‬
‫וקרא לכל אחת ואחת שם מעין הטבע‬
‫בראשית יז‪/‬טו; תלמוד־בבלי ראש־השנה טז‪/‬ב‬ ‫והמדה שהכיר בה‪ ,‬והאותיות שצרף‬

‫ַויֹא ֶמר ֱאלֹ ִהים‪ֶ ,‬אל‪ַ -‬א ְברהם‪ ,‬ש ַרי ִא ְש ְתך‪,‬‬ ‫בשמותיהן הכל לפי טבעיהן ומדותיהן‪...‬‬
‫לֹא‪ִ -‬ת ְקרא ֶאת‪ְ -‬שמה שרי‪ִ :‬כי שרה‪,‬‬
‫ְשמה‪ .‬וב ַר ְכ ִתי ֹאתה‪ְ ,‬ו ַגם נ ַת ִתי ִמ ֶמנה ְלך‬ ‫טבע ה'אריה' – שהוא גבור גדול ומלך‬
‫בן; וב ַר ְכ ִתיה ְוה ְיתה ְלג ֹו ִים‪ַ ,‬מ ְלכי ַע ִמים‬ ‫שבחיות‪ ...‬והעלה שמו 'אריה'‪ ,‬מפני‬
‫שאותיות 'אריה' רוחניות – כי האל"ף‬
‫ִמ ֶמנה ִי ְהיו‪.‬‬ ‫והה"א והיו"ד הן אותיות ה' יתברך‪,‬‬
‫והרי"ש פירושו רוח‪ .‬ואם כן‪ ,‬עצם השם‬
‫ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם‪,‬‬
‫אלו הן‪ :‬צדקה‪ ,‬צעקה‪ ,‬שינוי השם ושינוי‬ ‫של 'אריה'‪ ,‬מבאר ענינו‪...‬‬
‫מעשה‪ ...‬שינוי השם‪ ,‬דכתיב "ש ַרי ִא ְש ְתך‪,‬‬
‫לֹא‪ִ -‬ת ְקרא ֶאת‪ְ -‬שמה שרי‪ִ :‬כי שרה ְשמה"‪,‬‬ ‫‪------------------‬‬
‫וכתיב "וב ַר ְכ ִתי ֹאתה‪ְ ,‬ו ַגם נ ַת ִתי ִמ ֶמנה ְלך‬
‫לקהל תורני‪ :‬הרבי מסביר בעומק יותר‪ ,‬שלכל בעל חי‬
‫בן"‪.‬‬ ‫בעולם הזה יש שורש במרכבה העליונה – השורש של‬
‫השור הוא מ"פני שור" וכדומה‪ .‬אם כן‪ ,‬כאשר אדם‬
‫‪------------------‬‬ ‫הראשון קרא שמות לבעלי החיים‪ ,‬פירוש הדבר שהוא‬
‫זיהה את הקשר שלהם אל השורש העליון שלהם‪ ,‬ובכך‬
‫סיפור‪ :‬רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הלכו בדרך‪ .‬רבי‬ ‫'שייך' וחיבר אותם אל שורשם ומקורם (לדוגמה‪ :‬כמו‬
‫מאיר נהג לדייק בשם‪ ,‬ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא נהגו‬ ‫שמסתכלים על מישהו ומצליחים לזהות לפי הפנים שלו‬
‫לדייק בשם‪ .‬כאשר התארחו בבית אחד‪ ,‬שאלו את‬
‫המארח מה שמו‪ ,‬וענה "כידור"‪ .‬אמר רבי מאיר‪ :‬לפי זה‪,‬‬ ‫מי הסבא שלו)‪.‬‬
‫כנראה שמדובר באדם רשע‪ ,‬שנאמר "כי דור תהפוכות‬ ‫כוח זה היה קיים דווקא לאדם הראשון ולא למלאכים‪,‬‬
‫המה"‪ .‬רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו ביד המארח את‬ ‫בגלל שהמלאכים לא מסוגלים לחבר בין העולם הגשמי‬
‫הארנקים שלהם‪ ,‬אך רבי מאיר נזהר ולא הפקיד בידיו‬ ‫לעולם הרוחני‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כאשר הם יורדים לעולם הגשמי‬
‫את ארנקו‪ ...‬למחרת אמרו למארח‪ :‬החזר לנו את‬ ‫הם מסוגלים ליפול מדרגתם‪ ,‬כמו שהיה עם ה"נפילים"‪.‬‬
‫הארנק! והוא ענה‪ :‬לא היו דברים מעולם! אמר להם רבי‬ ‫האדם הוא היחיד שיכול לחיות בעולם הגשמי ולהיות‬
‫מאיר‪ :‬מדוע לא דייקתם בשם שלו? אמרו לו‪ :‬ואתה‪,‬‬ ‫מחובר גם לעולם הרוחני‪ ,‬ולכן הוא יכל לזהות ולחבר את‬
‫מדוע לא הזהרת אותנו ממנו? אמר להם‪ :‬אומנם השם‬
‫יכול לעורר ספק בקשר לאדם‪ ,‬אבל השם אינו יכול‬ ‫בעלי החיים בעולם הגשמי עם שורשם בעולם הרוחני‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬כמו (להבדיל) שפיזיקאי מומחה יכול לגלות‬
‫להגדיר בודאות מיהו האדם (יומא פג‪/‬ב)‪.‬‬ ‫את מבנה האטומים והמולקולות של כל חומר‪ ,‬וכימאי‬
‫מומחה יכול לגלות את התרכובת הכימית של כל חומר‪,‬‬

‫וכדומה‪.‬‬

‫‪ 42‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫‪ .5‬שלב שלישי‪ :‬השם של כל דבר‬ ‫אנו רואים ששרי הייתה עקרה‪ ,‬ושינוי של אות‬
‫– הוא החיות האלוקית שלו‬ ‫אחת בלבד – מאות י' לאות ה' – אפשר לה‬

‫תניא שער־היחוד־והאמונה א‬ ‫ללדת‪ .‬הכיצד?‬

‫צירוף שם 'אבן'‪ ,‬והוא חיותו של האבן‪ .‬וכן‬ ‫הבה וניזכר במה שלמדנו על האות י' והאות ה'‪.‬‬
‫בכל הנבראים שבעולם – השמות‬ ‫למדנו שהי' נראית כמו נקודה ובכך מסמלת‬
‫שנקראים בהם בלשון הקודש הן הן‬ ‫את גרעין החכמה‪ ,‬ואילו הה' נראית רחבה‬
‫אותיות הדיבור המשתלשלות ממדרגה‬ ‫וארוכה ומסמלת את הפיתוח של הבינה‪ .‬לכן‬
‫למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה‪ ...‬וזה‬ ‫יש הבדל בין השמות "איש" ו"אשה" – במילה‬
‫שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש – הוא‬ ‫"איש" מופיעה האות י'‪ ,‬ואילו במילה "אשה"‬

‫כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה‪.40‬‬ ‫מופיעה האות ה'‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬כאשר משנים שם – זה משנה את צינור‬ ‫ואכן‪ ,‬בקבלה נאמר שהאיש מגיע מהחכמה‬
‫החיות‪ ,‬ובעקבות כך התכונות של הדבר‬ ‫והאשה מגיעה מהבינה‪ ,‬כמו שנאמר "בינה‬
‫יתירה ניתנה באשה"‪ .‬ההבדל בין האיש והאשה‬
‫משתנות‪ .‬כמו אצל שרה‪.41‬‬ ‫בולט בחלקם השונה בהולדת ילד‪ :‬האבא נותן‬
‫את הגרעין בתחילת ההריון (בחינת י')‪ ,‬והאמא‬
‫"סימן לבנים"‪ :‬שמות‬ ‫מפתחת את הגרעין הזה במהלך ההריון עד‬
‫יהודיים‪ ,‬לימוד א' ב'‬
‫שהילד נולד (בחינת ה')‪.‬‬
‫לפי המסורת‬
‫מובן‪ ,‬אפוא‪ ,‬שכאשר "שרי" הייתה עקרה – היה‬
‫למדנו על החשיבות והקדושה שיש בשמות‬ ‫חסר לה את הכוח לפתח את העובר‪ ,‬ואם כן‬
‫בלשון הקודש‪ .‬ניתן ללמוד מכך כמה יש‬ ‫היה חסר לה כוח הפיתוח של האות ה'‪ .‬כאשר‬
‫הקב"ה שינה את שמה – מ"שרי" ל"שרה" –‬
‫‪------------------‬‬ ‫באמצעות האות ה' הוא נתן לה את כוח‬
‫ההולדה‪ ,‬את הכוח לפתח את העובר במשך‬
‫מאמרות לא הוזכרו שמות של דברים פרטיים – כמו‬ ‫חודשי ההריון‪ .‬רק כך היא יכלה ללדת את‬
‫'אבן' – בכל זאת‪ ,‬המילה 'אבן' יונקת מהאותיות בעשרה‬
‫מאמרות באמצעות "חילופים ותמורות האותיות ברל"א‬ ‫יצחק‪.‬‬
‫שערים"‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬מפני שהחיות האלוקית בעשרה‬
‫מאמרות היא גדולה מאוד‪ ,‬ואינה יכולה להתלבש ישירות‬ ‫שלב שלישי‪ :‬השם של‬
‫בנבראים פרטיים אלא באמצעות תהליך של 'המרה'‪.‬‬ ‫כל דבר – הוא החיות‬
‫וזהו התהליך של תמורות האותיות מעשרה מאמרות עד‬ ‫האלוקית של הדבר‬

‫לאותיות השם הפרטי‪.‬‬ ‫בעומק יותר‪ :‬השם של כל דבר הוא צינור‬
‫החיות האלוקית שלו‪ .‬שכן‪ ,‬כידוע‪ ,‬בריאת‬
‫סיפור‪ :‬איש אחד נכנס פעם לאדמו"ר הזקן‪ ,‬ודיבר‬ ‫העולם לא הייתה מעשה חד‪-‬פעמי‪ ,‬אלא‬
‫איתו‪ .‬בתוך הדברים קם רבנו הזקן ממושבו ויצא מהחדר‪.‬‬ ‫הקב"ה מחיה את העולם בכל יום ובכל רגע‬
‫על השולחן עמד שעון‪ ,‬ובראות האיש שהשעה בו אינה‬ ‫בכוח אלוקי‪ ,‬כפי שאומרים בתפילה "המחדש‬
‫מדויקת ‪ -‬לקח את השעון וכיוון את מחוגיו לפי השעון‬ ‫בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"‪ .‬אם‬
‫שלו‪ .‬כאשר חזר הרבי והסתכל על השעון ‪ -‬פנה אל‬ ‫הקב"ה יפסיק חלילה לחיות את העולם‪ ,‬הכול‬
‫האיש ושאלו האם נגעו ידיו בשעון‪ .‬השיב האיש‪ ,‬כי‬
‫מאחר שראה שהשעה לא היתה מדויקת‪ ,‬כיוון אותו לפי‬ ‫יחזור לאין ואפס‪.‬‬
‫שעונו שלו‪ .‬כאשר שאלו שוב‪ ,‬מניין לו כי שעונו שלו‬
‫מדויק יותר‪ ,‬ענה האיש כי ששעונו בדוק ומנוסה‪ ,‬אינו‬ ‫מה צינור החיות האלוקי של כל דבר בעולם? –‬
‫מאחר ואינו מקדים אפילו ברגע אחד‪ .‬נענה הרבי ואמר‪:‬‬ ‫זהו שמו בלשון הקודש‪ .‬כדברי אדמו"ר הזקן‪:39‬‬
‫דע‪ ,‬כי השעון שלי מכוון לפי צירופי השמות של ה'‬
‫ואלוקים‪ ,‬כי בכל שעה מתחלפים צירופי השמות וכו'‪,‬‬ ‫‪------------------‬‬

‫ולכן בלתי ספק הוא שהשעון שלי מכוון בדיוק יתר!‬ ‫לקהל תורני‪ :‬אדמו"ר הזקן מסביר בעומק יותר‪,‬‬
‫שהעובדה שהשם של כל דבר מהווה צינור החיות‬
‫הבהרה‪ :‬בנושא ה'שמות' יש אנשים המנהלים את‬ ‫האלוקי‪ ,‬הוא באמצעות שאותיות השם יונקים מהחיות‬
‫חייהם לפי השם‪ ,‬ורוצים לשנות את שמם‪ ,‬וכן בודקים‬ ‫האלוקית שיש בעשרה מאמרות‪ .‬ולמרות שבעשרה‬
‫התאמה לבני זוג לפי השמות‪ .‬ובכן‪ ,‬אומנם אנו לומדים‬
‫שלשמות יש משמעות עמוקה‪ ,‬אבל דווקא בגלל זה‬
‫אנשים רגילים כמונו לא מסוגלים לדעת את העומק של‬
‫הדברים ואסור לנו לשחק בנושא הזה‪ .‬בשביל להבין את‬
‫השמות‪ ,‬היה צריך להיות חכם גדול כמו אדם הראשון‪,‬‬
‫ואפילו המלאכים לא ידעו לכוון לכך‪ .‬רבים מאלו‬
‫המתיימרים לומר שהם מומחים לנושא השמות ויכולים‬
‫לדעת התאמה של בני זוג לפי זה וכדומה – הם נוכלים‬
‫שאינם יודעים מימינם ומשמאלם‪ ,‬ויש להתרחק מהם‬

‫כמו מאש‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪43‬‬

‫להשתדל להעניק לילד דווקא שמות יהודיים‪,‬‬
‫ובפרט‪ :‬שמות של צדיקים‪ ,‬שמות מהתנ"ך‬
‫ושמות בעלי משמעות חיובית‪ .42‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫מי שאין לו שם יהודי – מן הראוי להחליפו‬

‫לשם יהודי ולהשתמש דווקא בשם היהודי‪.43‬‬

‫‪------------------‬‬

‫בנושא זה מן הראוי להדגיש את דברי האריז"ל‪,‬‬
‫שכאשר ההורים נותנים שם לילד שלהם – ניתנת בפיהם‬
‫נבואה קטנה לקרוא לילד בשם המבטא את שורש‬
‫הנשמה שלו‪ .‬ולכן הרבי נזהר שלא להתערב בהחלטת‬

‫ההורים בנושא נתינת השם (מלבד במקרים מיוחדים)‪.‬‬
‫לקחים נוספים‪ :‬א) פסוקי השם‪ .‬כמו כן ישנו מנהג‬
‫לומר בסוף תפילת שמונה עשרה‪ ,‬לפני "יהיו לרצון"‬
‫השני‪ ,‬פסוקים המתחילים ומסתיימים באותיות השם‬
‫הפרטי‪ .‬לדוגמה‪ :‬השם "מנחם" מתחיל במ' ומסתיים במ'‪,‬‬
‫ולכן אומרים את הפסוק – "מאור עיניים ישמח לב‬

‫ושמועה טובה תדשן עצם"‪ .‬וכדומה‪.‬‬
‫ב) לימוד א' ב'‪ .‬כיון שלכל אות בלשון הקודש יש‬
‫משמעות וקדושה משל עצמה‪ ,‬לכן יש ללמד ילדים‬
‫קטנים את האותיות לפי המקובל במסורת‪ .‬דהיינו‪:‬‬
‫שתחילה לומדים כל אות בפני עצמה‪ ,‬ומכירים את השם‬
‫המיוחד שלה‪ ,‬את הצורה שלה ואת המבטא שלה; אחר‬
‫כך לומדים את הנקודות השונות‪ ,‬ואת המשמעות שלהם;‬
‫אחר כך לומדים לחבר בין האותיות לבין הנקודות; ואחר‬

‫כך לומדים להרכיב מילים‪ ,‬ובהמשך אף משפטים‪.‬‬

‫‪ 44‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫הקדמה‬ ‫האינחטרטסא‬

‫פתיחה‪:‬‬ ‫זה היה החטא הראשון‬
‫האנשים שעשו את‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬והוא משפיע‬
‫עלינו עד היום‬
‫ההיסטוריה‬ ‫מה בדיוק היה בחטא עץ‬
‫הדעת? האם אדם היה‬
‫אנו בפתח ספר בראשית‪ ,‬העוסק בהיסטוריה‬ ‫טיפש לפני כן?‬
‫של עם ישראל משחר הבריאה ועד זמן‬
‫השבטים במצרים‪ .‬שיעורי "בסוד הפרשה"‬ ‫מתוך הסדרה הראשונה‬
‫(מהסדרה הראשונה) לספר בראשית יסוב‬ ‫השיעור מבוסס על ספר תורה אור‬
‫סביב האנשים ש'עשו את ההיסטוריה'‪ :‬אדם‬ ‫בראשית ה‪/‬א וס"פ משפטים‪,‬‬
‫מאמר בלע המוות לנצח תשכ"ה‬
‫וחוה‪ ,‬נח‪ ,‬האבות והאמהות והשבטים‪.‬‬

‫הפרשה הראשונה בתורה עוסקת באדם‬
‫הראשון ובחטא הראשון בהיסטוריה – סיפור‬
‫חטא עץ הדעת‪ .‬במהלך השיעור‪ ,‬נסיר את‬
‫הערפל ונלמד על המסתתר מאחורי הקלעים‬

‫של החטא‪ ,‬ועל ההשלכות של החטא עלינו‪.44‬‬

‫פרשת השבוע‪:‬‬
‫חטא עץ הדעת‬

‫התורה מספרת על חטא עץ הדעת ותוצאותיו‪:‬‬

‫‪ .1‬פרשת השבוע‪ :‬חטא עץ הדעת‬

‫פרשת בראשית ב‪/‬טז‬

‫ַו ְי ַצ ֙ו ה' ֱאלֹ ִָ֔קים ַעל־ ָֽהא ֖דם לא ַ֑מֹר ִמ ַּ֥כֹל ָֽעץ־‬
‫ַה ֖גן א ַּ֥ ֹכל ֹתא ָֽכל׃ ומ ּ֗עץ ַה ַ ֵ֨ד ַעת֙ ֵּ֣ט ֹוב ו ָ֔רע ַּ֥לֹא‬
‫ֹתא ַכ֖ל ִמ ֶ ַ֑מנו ִּ֗כי ְב ָׁ֛י ֹום ֲאכ ְלךַּ֥ ִמ ֶ ֖מנו ַּ֥מ ֹות‬

‫ת ָֽמות‪...‬‬

‫ַו ַּ֥יֹא ֶמר ַהנ ֖חש ֶאל־ ָֽה ִא ַ֑שה ָֽלֹא־ ֖מ ֹות ְת ֻמ ָֽתון׃‬
‫ָ֚ ִכי יֹ ֵּ֣ד ַע ֱאלֹ ִָ֔קים ִּ֗כי ְבי ֹו ֙ם ֲאכ ְל ֵֶּ֣כם ִמ ֶָ֔מנו‬
‫ְו ִנ ְפ ְק ֖חו ָֽעיני ֶכַ֑ם ִָֽו ְה ִיי ֶת ֙ם ָֽכאלֹ ִָ֔קים ָֽיֹ ְד ֖עי ַּ֥ט ֹוב‬
‫ו ָֽרע׃ ַו ֵּת֣ ֶרא ָֽה ִא ָׁ֡שּה ִֵּ֣כי ט ֹו ֩ב ה ֵ֨עץ ְל ַָֽמ ֲא ָ֜כל ְו ִֵּ֧כי‬
‫ַֽתָ ֲאוה־ ֵּ֣הוא ָֽלעי ַּ֗נ ִים ְו ֶנ ְח ֤מד הע ֙ץ ְל ַה ְש ִָ֔כיל‬
‫ַו ִת ַ ַּ֥קח ִמ ִפ ְר ֖י ֹו ַו ֹתא ַכַ֑ל ַו ִתתֵּ֧ן ַגם־ ְל ִאי ָׁ֛שה ִע ֖מה‬
‫ַויֹא ַָֽכל׃ ַו ִתפ ֵַ֨ק ְחנ ֙ה עי ֵּ֣ני ְשני ֶָ֔הם ַ ֵּ֣וי ְד ָ֔עו ִכַּ֥י‬
‫ָֽעי ֻר ִ ֖מם הַ֑ם ַָֽו ִי ְת ְפר ֙ו ֲע ֵּ֣לה ְתא ָ֔נה ַָֽוי ֲע ַּ֥שו ל ֶה֖ם‬

‫ֲח ֹג ָֽרֹת׃‬

‫‪------------------‬‬

‫סיפור – האדם והקוף‪ :‬הרבי סיפר שכאשר היה ילד‪,‬‬
‫ואז התחיל הרעיונות ברחוב של תורת דארווין בענין‬
‫יצירת האדם מן הקוף‪ ,‬שאלו הילדים את המלמד שלהם‬
‫מה יענו לאנשים אלו‪ ,‬אמר להם המלמד‪ ,‬אם הם רוצים‬
‫"יחוס" כזה‪ ,‬יהא להם אשר להם‪ ,‬אנו יש לנו יחוס יותר‬

‫טוב‪...‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪46‬‬

‫‪ ‬אם אדם היה חסר שכל לפני החטא‪ ,‬כיצד‬ ‫מלשון התורה ניתן להבין שהאדם ימות מיד‬
‫יכל לתת שמות לחיות הארץ‪ ,‬דבר הדורש‬ ‫לאחר שיאכל מעץ הדעת‪ .‬והלוא בפועל הוא‬
‫חכמה (לדוגמה‪ :‬כשאדם קרא לחוה בשם‬
‫"אשה"‪ ,‬היתה לכך סיבה הגיונית – "לזאת‬ ‫חי עוד ‪ 230‬שנה? מתרצים המפרשים‪:‬‬

‫יקרא אשה‪ ,‬כי מאיש לוקחה")?‬ ‫‪" .2‬ביום אכלך‪ ...‬מות תמות"‬
‫‪ ‬ובכלל‪ ,‬אין מקום לצוות אדם כאשר אין לו‬
‫שכל (כמו שקטן אינו בר מצוה)‪ ,‬וכיצד ה'‬ ‫חזקוני‬

‫ציווה אותו?‬ ‫ִׁכי ְּביֹום ֲא ָּכ ְּל ָּך ִׁמ ֶמנו מֹות ָּתמות – האדם‬
‫‪ ‬לכאורה יוצא שאדם וחוה שחטאו‪ ,‬יצאו‬ ‫לא נברא על מתכונת שימות‪ ,‬אבל‬
‫נשכרים‪ ,‬הם הרוויחו תבונה נוספת‪.‬‬ ‫כשחטא – נקנס למיתה‪ .‬כלומר‪ :‬אם תאכל‬
‫ממנו‪ ,‬סופך למות‪ ,‬ולא תוכל להנצל מן‬
‫מתעוררת השאלה‪ ,‬האם חוטא נשכר?‬ ‫המיתה לעת קץ‪ .‬ולא אמר (=ואין הכוונה)‬

‫סיבות אלו‪ ,‬וסיבות נוספות‪ ,‬מכריחות אותנו‬ ‫שבאותו יום ימות‪.‬‬
‫לומר כי אדם וחוה היו מאוד חכמים כבר לפני‬
‫כלומר‪ :‬האדם היה אמור לחיות לנצח‪ ,‬וחטא‬
‫החטא‪ .‬אם כן‪ ,‬מה חידש עץ הדעת?‬ ‫עץ הדעת הוא זה שהביא את מציאות המוות‬

‫חטא האינטרס‬ ‫לעולם‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬המפרשים מסבירים כי עד החטא‪ ,‬אדם‬ ‫מה ההיגיון של‬
‫היה משוחרר מאינטרסים‪ ,‬וכל פעולותיו נעשו‬ ‫חטא עץ הדעת?‬
‫על פי רצון ה'‪ .‬כשם שהשמש והירח מאירים‪,‬‬
‫כך גם אדם פעל על פי אינסטינקטים של‬ ‫ניתוח פשטני של סיפור החטא יכול להניב‬
‫קדושה‪ .46‬החטא יצר אצל אדם את ההרגשה‬ ‫מסקנה כאילו אדם וחוה היו לפני כן חסרי‬
‫שכל‪ ,‬כמו בהמות‪ ,‬וכאשר אכלו מעץ הדעת‬
‫‪------------------‬‬ ‫נפקחו עיניהם והם הפכו לאנשים חכמים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מסקנה זו אינה מתקבלת על הדעת‪,‬‬
‫כאשר האדם היה במצבו השלם כולל תכונותיו ושכלו‪,‬‬
‫שבגללם נאמר עליו (תהלים ח‪ ,‬ו) "ותחסרהו מעט‬ ‫ממספר סיבות כבדות משקל‪:‬‬
‫מאלהים"‪ ,‬לא היה לו כח שמתעסק במפורסמות כלל‬
‫ולא השיגן‪ ,‬עד שאפילו היותר מפורסמת במדות לגנאי‬ ‫‪ ‬וכי ה' לא רצה שאדם יהיה חכם‪ ,‬אלא‬
‫והיא חשיפת הערוה – לא היה זה רע בעיניו ולא הרגיש‬ ‫יישאר בדרגת בעל חי? והלוא טבע הטוב‬
‫את גנותו‪ .‬וכאשר נטה האדם אחרי תאוותיו הדמיוניות‬
‫ותענוגות חושיו הגופניים – נענש שנשללה ממנו אותה‬ ‫להיטיב‪!45‬‬
‫ההשגה השכלית בין אמת לשקר‪ ,‬ולכן המרה את הציווי‬
‫אשר נצטווה מחמת שכלו‪ ,‬ונקנית לו השגת המפורסמות‬ ‫‪------------------‬‬
‫ושקע בהבחנת הטוב והרע‪ ,‬ואז ידע ערך מה שהפסיד‬
‫ומה שנתערטל ממנו ובאיזה מצב הוא נמצא‪ .‬ולפיכך‬ ‫דברי הרמב"ם‪ :‬הקשה לי אדם מלומד קושיא מופלאה‪:‬‬
‫אמר "יודעי טוב ורע"‪ ,‬ולא "יודעי טוב ושקר"‪[ .‬מו"נ א‪ ,‬ב]‬ ‫מפשוטו של מקרא נראה שהכוונה הראשונה היתה‬
‫שהאדם יהיה כשאר בעלי‪-‬החיים בלי ׂשכל ובלי מחשבה‬
‫סיפור ‪ – 2‬אינטינקטים של קדושה‪ :‬מסופר על אדמו"ר‬ ‫ולא יבחין בין טוב לרע‪ ,‬וכאשר המרה גרם לו מריו‬
‫הרש"ב שבתקופה מסוימת היה כבד שמיעה באוזן אחת‪.‬‬ ‫בהכרח את השלימות הגדולה ביותר לאדם‪ ,‬והיא שתהיה‬
‫הסיבה לכך‪ ,‬כי פעם בעת אמירת מאמר היה רעש בחדר‬ ‫לו הבחנה זאת המצויה בנו‪ .‬והנה זה תימה‪ ,‬שיהא עונשו‬
‫הסמוך שהפריע לו מהריכוז‪ ,‬ואז באופן אוטומטי פעל‬ ‫על מריו לתת לו שלימות שלא היתה לו‪ ,‬והיא הׂשכל‪ .‬אין‬
‫זה אלא כדברי האומר שאיש מן האנשים המרה [את פי‬
‫הרבי שהאוזן הסמוכה לקיר תחדל מלשמוע‪...‬‬ ‫ה'] והפליג בפשעו ואז שינו צורתו‪ ,‬ועׂשאוהו כוכב‬

‫סיפור ‪ – 2‬קדושה מושכת קדושה‪ :‬הגביר החסיד ר'‬ ‫בשמים?‬
‫שמואל גור אריה קנה את מכתבי ' הגניזה החרסונית'‬ ‫אמרנו שאין הדבר כן‪ ,‬אלא השכל אשר השפיע ה' לאדם‬
‫וכלים שונים של הבעש"ט‪ ,‬והביאם במתנה לרבי הרש"ב‪.‬‬ ‫שהוא שלימותו הסופית‪ ,‬הוא אשר ניתן לאדם לפני מריו‪,‬‬
‫הרבי לקחם אחד אחד וביררם‪ ,‬באומרו‪" :‬זה אמיתי" ו"זה‬ ‫ועליו נאמר שהוא בצלם אלהים ובדמותו‪ ,‬כי בשכל‬
‫יבדיל האדם בין האמת והשקר‪ ,‬וזה היה מצוי בו‬
‫זיוף"‪.‬‬ ‫בשלימותו ותמותו‪ .‬אבל הטוב והרע הוא במפורסמות‪,‬‬
‫לא במושכלות‪ .‬שאין אומרים על האומר שהשמים‬
‫אחר כך הורה לו הרבי להראות הכל לבנו – הרבי הריי"ץ‪.‬‬ ‫כדוריים שהוא טוב‪ ,‬ועל הארץ שהיא שטוחה שהוא‬
‫ר' שמואל עשה כדברי הרבי‪ ,‬ולא סיפר לרבי הריי"צ דבר‬ ‫אמר רע‪ ,‬אלא אומרים אמת ושקר‪ .‬כלומר‪ ,‬הטוב והרע‬
‫ממעשי אביו‪ .‬להפתעתו‪ ,‬הרבי נטל את הכלים בדיוק‬ ‫הוא בהתנהגות בני האדם‪ ,‬ואילו האמת והשקר הוא‬
‫באותו סדר שעשה אביו‪ .‬התפלא ר' שמואל‪ ,‬ושאל‪" :‬מנין‬
‫בעניני שכל והגיון‪.‬‬
‫יודע כבודו מהו אמת ומה לא"?‬
‫‪ 47‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬
‫ענה לו הרבי הריי"ץ‪" :‬בכל יהודי ישנה קדושה‪ ,‬וכאשר‬
‫הוא אוחז דבר שבקדושה‪ ,‬הרי קדושה מושכת קדושה"‪...‬‬

‫‪ ‬טוב ורע ביחס לה' – ההגדרה טוב ורע ביחס‬ ‫העצמית‪ ,‬את ה'אגו'‪ .‬בעקבות זאת הוא החל‬
‫לה' תלויה במידת הדבקות בה'‪ .‬דבר טוב‬ ‫לחוש סיפוק והנאה מענינים גשמיים‪.‬‬
‫הוא דבר שמחובר לה'‪ ,‬ודבר רע הוא דבר‬
‫שמנותק מה'‪ .‬לפני חטא עץ הדעת‪ ,‬רק‬ ‫לפי הבנה זו‪ ,‬מסביר הרמב"ן מדוע העץ אינו‬
‫הנפש האלוקית של האדם באה לידי ביטוי‪,‬‬ ‫קרוי "עץ החכמה"‪ ,‬אלא "עץ הדעת" – כי 'דעת'‬
‫והוא חש התבטלות מוחלטת ודבקות בה'‪,‬‬
‫ולכן היה כולו טוב‪ .‬החטא הכניס בו את‬ ‫פירושו רצון‪:‬‬
‫הנפש הבהמית ואת תחושת הישות‪ .‬נפש‬
‫הבהמית מורכבת מטוב ומרע – אם האדם‬ ‫‪ .0‬רעיון מרכזי‪:‬‬
‫משתמש בה להנאותיו האישיות בלבד‪ ,‬זה‬ ‫החטא גרם הרגשת ישות‬
‫רע; ואם מגייס אותה לעניני קדושה‪ ,‬זה טוב‬
‫רמב"ן‬
‫(כמוסבר בתניא פרק ז')‪.‬‬
‫האדם היה עושה בטבעו מה שראוי‬
‫[ניתן לערוך דיון מרתק בין המשתתפים האם‬ ‫לעשות כפי התולדת‪ ,‬כאשר יעשו השמים‬
‫'אגו' הוא טוב או רע‪ ,‬ומדוע‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי‬ ‫וכל צבאם‪ ,‬פועלי אמת שפעולתם אמת‬
‫חלק יאמרו שהוא טוב וחלק יאמרו שהוא רע‪.‬‬ ‫ולא ישנו את תפקידם‪ ,‬ואין להם‬
‫והאמת היא‪ ,‬שזה גם טוב וגם רע‪ ,‬תלוי לאן‬
‫במעשיהם אהבה או שנאה‪.‬‬
‫מכוונים את ה'אגו']‪.‬‬
‫ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ‬
‫הביטויים של‬ ‫– שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או‬
‫חטא האינטרס‬ ‫לרע‪ .‬ולכן נקרא "עץ הדעת טוב ורע"‪ ,‬כי‬
‫ה"דעת" יאמר בלשוננו על הרצון‪...‬‬
‫רעיון זה בא לידי ביטוי בפרטים שונים‪:‬‬ ‫ובלשון הכתוב (תהלים קמד ג) מה אדם‬

‫‪" ‬כי טוב למאכל ותאווה לעיניים" – החטא‬ ‫ותדעהו‪ ,‬תחפוץ ותרצה בו‪.‬‬
‫התבטא בכך שהם רצו להנות מהטעם‬
‫מהות החטא רמוזה בשמו – "עץ הדעת טוב‬
‫הגשמי של הפרי‪ ,‬ולא מענינו הרוחני‪.‬‬ ‫ורע"‪ .‬למילים הללו יש משמעות כפולה‪:‬‬
‫‪" ‬וידעו כי ערומים" – גם לפני החטא הם ראו‬
‫זאת‪ ,‬אלא שלא שמו לב ולא היה איכפת‬ ‫‪ ‬טוב ורע עבור האדם – המושגים טוב לי ורע‬
‫להם איך הם נראים‪ .‬הרגשת הישות גרמה‬ ‫לי אינם מושגים שכליים‪ ,‬אלא מושגים‬
‫להם לרצות להרגיש בנוח‪ ,‬ולכן הפריעה‬ ‫סובייקטיביים הנגזרים מהאינטרס האישי‪.‬‬
‫מה שמסתדר לאינטרס שלי נקרא 'טוב'‪,‬‬
‫להם העובדה שהם עירומים‪.‬‬ ‫ומה שלא‪ ,‬נקרא 'רע'‪ .‬עד החטא‪ ,‬שכל‬
‫‪" ‬פן יאכל מעץ החיים וחי לעולם" – כי כעת‬ ‫האדם היה אובייקטיבי‪ ,‬והבחין רק בין אמת‬
‫נוצר באדם ערבוב של טוב ורע‪ ,‬ואם יאכל‬ ‫ושקר‪ .‬החטא יצר באדם את האינטרס‬

‫מעץ החיים – הרע יישאר לנצח‪.‬‬ ‫האישי‪ ,‬ולכן גרם להבחנה בין טוב לרע‪.47‬‬
‫‪" ‬ביום אכלך ממנו מות תמות" – כי הרגשת‬
‫הישות הינה ניתוק רוחני מהקב"ה‪ ,‬בבחינת‬ ‫‪------------------‬‬
‫מוות רוחני‪ .‬מזה הגיע מוות גשמי‪ ,‬שכן‬
‫החיים האמיתיים הם מהקדושה‪ ,‬כנאמר‬ ‫ארבע פרשיות בתפילין‪ :‬בחסידות מוסבר שארבע‬
‫"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים כולכם‬ ‫פרשיות בתפילין מכוונות כנגד ארבע ספירות‪ :‬א‪" .‬קדש‬
‫לי" כנגד ספירת החכמה; ב‪" .‬והיה כי יביאך" כנגד בינה‬
‫היום"‪.48‬‬ ‫(כתוב שם "כי ישאלך בנך" – ושאלה מסמלת בינה); ג‪.‬‬
‫"ואהבת" – כנגד ספירת החסד; ד‪" .‬והיה אם שמוע" –‬
‫‪------------------‬‬
‫כנגד ספירת הגבורה (נאמר "השמרו לכם" – גבורה)‪.‬‬
‫דוגמה – ניתוק מהחשמל‪ :‬דוגמה פשוטה לכך שניתוק‬ ‫השאלה היא‪ :‬הלוא מניחים ארבע פרשיות על הראש‪,‬‬
‫רוחני מביא למוות גשמי‪ :‬כאשר מחשב נייד מחובר‬ ‫ומה הקשר בין חסד וגבורה – שהם רגשות בלב – לבין‬
‫לחשמל‪ ,‬הוא יכול לפעול בלי הגבלה‪ .‬אבל ברגע שינתקו‬
‫אותו‪ ,‬זמנו קצוב לפי אורך חיי הסוללה‪ ,‬ותוך שעה‪-‬‬ ‫השכל הראש?‬
‫והתשובה‪ :‬שתי הפרשיות האחרונות הם כנגד ספירת‬
‫שעתיים יכבה‪.‬‬ ‫הדעת‪ ,‬והיא כוללת חסד וגבורה‪ .‬שכן‪ ,‬החכמה והבינה‬
‫מייצרות שכל אובייקטיבי המנותק מהאדם‪ ,‬והדעת‬
‫פרשת בראשית ׀ ‪46‬‬ ‫מחברת את הכול אל האדם עצמו‪ .‬אז נוצרים שני סוגי‬

‫תגובות‪ :‬אהבה (חסד) או דחייה (גבורה)‪.‬‬
‫זהו "עץ הדעת טוב ורע" – בחינת הדעת הכוללת חסד‬

‫וגבורה‪.‬‬

‫מה־שאין־כן קודם החטא היו ערומים –‬ ‫לכן נוצר מוות בעולם‪,‬‬
‫כדכתיב "מי הגיד לך כו'" – כי לא היו‬ ‫ולכן לעתיד הוא‬
‫מרגישים שום הרגש חסרונם או טובה‬ ‫יתבטל‬
‫לעצמו‪ ,‬רק שהיו משיגים גילוי אלהותו‬
‫לאחר שהבנו כי מציאות המוות הינה תוצאה‬
‫יתברך‪.‬‬ ‫של הרגשת הישות אישית‪ ,‬נוכל להבין היטב‬

‫‪ ‬בספרי הנביאים נאמר שלעתיד לבוא "בילע‬ ‫שני מקורות בנושא המוות‪:‬‬
‫המוות לנצח"‪ .‬מדוע? מוסבר בתורת‬
‫החסידות‪ ,‬שזה בגלל שאז יתקיים הייעוד‬ ‫‪ ‬בתלמוד נאמר שיש צדיקים ש"מתו בעטיו‬
‫"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" – לא‬ ‫של נחש" – רק בגלל שנגזרה מיתה בעץ‬
‫הדעת‪ .‬לכאורה‪ ,‬מדוע עליהם לסבול בגין‬
‫יהיה רע‪ ,‬ולכן לא יהיה מוות בעולם‪.‬‬ ‫חטא קדמון? מבאר אדמו"ר הזקן‪ ,‬שזוהמת‬

‫להשתחרר ממגבלות‬ ‫הנחש נשארה בהם‪:49‬‬
‫האגו‪ ,‬ולהקשיב לנפש‬
‫‪ .4‬פירוש המאמר‬
‫האלוקית‬ ‫'ארבעה מתו בעטיו של נחש'‬

‫חטא עץ הדעת התרחש אומנם לפני אלפי‬ ‫תלמוד־בבלי ב"ב יז‪/‬א; תורה אור משפטים‬
‫שנים‪ ,‬אך הוא משפיע עלינו יום‪-‬יום‪ ,‬שעה‪-‬‬
‫שעה‪ .‬שכן‪ ,‬ה'אגו' שנכנס באדם הראשון‪ ,‬עבר‬ ‫תלמוד בבלי‪ :‬ארבעה מתו בעטיו של‬
‫אלינו בתורשה‪ ,‬ומלווה אותנו לכל מקום‪ .‬כך‬ ‫נחש‪ ,‬ואלו הן‪ :‬בנימין בן יעקב‪ ,‬ועמרם אבי‬
‫קשה לנו לבחון דברים בצורה אמיתית‬
‫משה‪ ,‬וישי אבי דוד‪ ,‬וכלאב בן דוד‪.‬‬
‫המשוחררת מאינטרסים‪ .‬מה עושים?‬
‫תורה אור‪ :‬והוא ענין מאמר רבותינו ז"ל‬
‫הפתרון לחטא עץ הדעת הוא 'עץ החיים' –‬ ‫"ארבעה מתו בעטיו של נחש"‪ :‬שאף־על־‬
‫התורה‪ .‬התורה מציגה סולם ערכים אמיתי‪,‬‬ ‫פי שהם צדיקים גמורים‪ ,‬מכל מקום נשאר‬
‫משוחרר מאינטרסים‪ ,‬ובכך מכוונת אותנו לנהוג‬ ‫בם עדיין איזה שמץ מזוהמת הנחש‪ ,‬שלא‬
‫כראוי‪ .‬לכן‪ ,‬אם אתם עומדים בפני דילמה‬ ‫יכלו להסירו מכל וכל‪ .‬והוא עיקר נקודת‬
‫מוסרית או נדרשים להכרעה חשובה – שאלו‬ ‫קליפת גסות הרוח‪ ,‬שנעשה בטבע האדם‬
‫בחטאו מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬דהיינו‬
‫רב מהי עמדת התורה בנידון‪.‬‬ ‫שרואה את עצמו ומכיר חסרונו או יודע‬
‫שזה טוב לו‪ .‬כמו שכתוב "ותרא האשה כי‬
‫צידה לדרך‬ ‫טוב העץ למאכל וגו'"‪ .‬וזהו שרש הזוהמא‬
‫ומקור לכל התאוות והעבירות‪ ,‬כי בוחר‬
‫בתחילה‪ ,‬אדם וחווה בחנו כל דבר בצורה‬
‫שכלית טהורה‪ .‬חטא עץ הדעת גרם שיבחנו‬ ‫בזה לטובתו או לרעתו‪.‬‬

‫דברים על פי האינטרס האישי‪.‬‬ ‫‪------------------‬‬

‫התורה היא עץ החיים‪ ,‬וכל הנאמר בה הוא‬ ‫ההספד של האריז"ל‪ :‬האריז"ל הספיד את הרמ"ק על‬
‫אמת המשוחררת מאינטרסים‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש‬ ‫בסיס הפסוק‪" :‬וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת‪,‬‬
‫ותלית אותו על עץ"‪ :‬אם תראה לפניך צדיק גמור‪ ,‬שאין‬
‫לנהוג על פי הוראות התורה‪.‬‬ ‫בו שום חטא שמצדיק משפט מוות ("חטא"‪ ,‬מלשון‬
‫חיסרון‪ .‬כלומר‪ ,‬חסר בו‪ ,‬אין בו עוון שמצדיק "משפט‬
‫מן המעיין‬ ‫מוות")‪ ,‬ובכל‪-‬זאת "והומת"‪ ,‬ההסבר לכך הוא‪" -‬ותלית‬
‫אותו על עץ"‪ ,‬תלה את מיתתו ב"עץ"‪ ,‬הלוא הוא חטא‬
‫ומעץ הדעת טוב ורע‬ ‫עץ‪-‬הדעת‪ ,‬שבגללו נגזרה מיתה על בני‪-‬האדם‪ ,‬ואף על‬
‫מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה? ר"מ‬
‫אומר חטים היו ‪ -‬כד לא הוה בר נש דיעה אינון‬ ‫צדיקים גמורים‪.‬‬
‫אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי‪.‬‬ ‫ביטול היש‪ :‬סיפר ר' מענדל פוטרפס‪ :‬כשעמדתי‬
‫להתקבל לתומכי תמימים‪ ,‬היה עלי להיבחן אצל‬
‫המשפיע ר' יחזקאל פייגין על מאמר חסידות בעל פה‪.‬‬
‫לאחר המבחן אמר לי‪" :‬כעת‪ ,‬לאחר שהינך בקי במאמר‬
‫בעל פה‪ ,‬לבטח סבור אתה שאתה שווה משהו‪ .‬ובכן‪ ,‬דע‬
‫לך שאצל יהודי זקן פשוט‪ ,‬יכולה להיות אמונה טהורה‬

‫מזו שאצלך"‪.‬‬

‫‪ 44‬׀ אוגדן בסוד הפרשה ‪ /‬ספר בראשית‬

‫רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל‬
‫אפשר חטים היו אמר לו הין א"ל והכתיב "עץ" א"ל‬
‫מתמרות היו כארזי לבנון‪ .‬רבי יהודה בר אלעאי‬
‫אמר ענבים היו שנאמר "ענבימו ענבי רוש אשכלות‬
‫מרורות למו" ‪ -‬אותן האשכלות הביאו מרורות‬
‫לעולם‪ .‬רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה"ד‬
‫"ותרא האשה כי טוב העץ וגו'" אמרת צא וראה‬
‫איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא‬
‫אתרוג‪ .‬רבי יוסי אומר תאנים היו‪ .‬רבי עזריה ורבי‬
‫יהודה בר סימון בשם ריב"ל אמר ח"ו לא גלה‬

‫הקדוש ב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו‪.‬‬
‫וישמעו את קול ה' אלהים‬

‫א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן אלא‬
‫מתהלך‪ ,‬מקפץ ועולה‪ .‬עיקר שכינה בתחתונים‬
‫היתה‪ ,‬כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה‬
‫לרקיע הראשון‪ ,‬חטא קין נסתלקה לרקיע השני‪,‬‬
‫דור אנוש לג'‪ ,‬דור המבול לד'‪ ,‬דור הפלגה לה'‪,‬‬

‫סדומיים לו' ומצרים בימי אברהם לז'‪.‬‬
‫וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק‬
‫ויעקב‪ ,‬לוי‪ ,‬קהת‪ ,‬עמרם‪ ,‬משה‪ .‬עמד אברהם‬
‫והורידה לו' עמד יצחק והורידה מן ו' לה'‪ ...‬עמד‬

‫משה והורידה מלמעלה למטה‪.‬‬
‫"כי ביום אכלך ממנו מות תמות"‬
‫אמר הקב"ה‪ :‬אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות‬
‫תמות‪ ,‬אין אתם יודעים אם יום משלי אם יום א'‬
‫משלכם‪ ,‬אלא הרי אני נותן לו יום א' משלי שהוא‬
‫אלף שנים והוא חי ‪ 039‬שנה ומניח לבניו ‪,09‬‬

‫שנאמר "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"‪.‬‬

‫פרשת בראשית ׀ ‪42‬‬


Click to View FlipBook Version