מגזין פרוג - פסח 2022 - לקריאה דיגיטלית

‫"אתה עוד תביא הרבה כבוד"‪ ,‬ליילה הסבה‬
‫ראשה חזרה אל הכלים‪" .‬הרבה יותר מכל‬

‫השבאב האלה"‪" .‬הם לוחמי ג'יהאד"‪ ,‬ציין נאדר‬

‫"גם אתה תהיה"‪ ,‬ליילה מיהרה לתקן את‬ ‫איברהים הרים את ראשו אל ליילה‪" .‬לא"‪,‬‬ ‫איברהים שתק‪ ,‬מוזג קפה לכוס נמוכה‪.‬‬
‫עצמה‪" .‬אבל לוחם עשיר ומכובד‪ .‬יותר‬ ‫אמר‪ ,‬עצבני‪" .‬גם אם אמא הייתה רוצה‪,‬‬
‫עשיר מאבו מאזן‪ ,‬ויותר מכובד מאיסמעיל‬ ‫אתה מוסלמי טוב‪ ,‬ולעולם לא תעבוד‬ ‫"תבקש גם על האחים הלוחמים"‪ ,‬הזכיר‬
‫איברהים בדרכם אל המסגד‪.‬‬
‫הנייה"‪.‬‬ ‫בעבודות אסורות"‪.‬‬
‫נאדר הנהן‪" .‬ברור"‪.‬‬
‫חיוך קל עלה על פניו של נאדר‪ ,‬ועיניו נצצו‪.‬‬ ‫"ברור"‪ ,‬נרעד קולה של ליילה‪" .‬נאדר‬
‫"אני אביא לך הרבה כבוד"‪ ,‬אמר‪" .‬נשבע‬ ‫מוסלמי נאמן‪ ,‬אף אחד לא אמר אחרת"‪.‬‬ ‫באורם הקלוש של דמדומי הזריחה‪ ,‬נראה‬
‫המסגד המואר מרשים ביותר‪ .‬נאדר הביט‬
‫לך"‪.‬‬ ‫איברהים נשף את העשן באיטיות‪" .‬יופי"‪,‬‬
‫סיכם‪.‬‬ ‫סביבו‪ ,‬ורטט התרגשות חלף בליבו‪.‬‬
‫*‬
‫"חאמיד אמר לארגן ליום שישי הרבה‬ ‫הוא חלק מהאומה המוסלמית הגדולה‪ .‬הוא‬
‫"אמא‪ ,‬איפה המעיל שלי?" עיניו הבורקות‬ ‫חומרי דלק"‪ ,‬עדכן נאדר‪ ,‬מתרומם‪" .‬מה יש‬ ‫חלק ממלחמת הקודש‪.‬‬
‫של נאדר הסבירו הכל‪ .‬הכאפייה שעל‬
‫צווארו‪ ,‬כאופנת הרחוב‪ ,‬השלימה את‬ ‫לנו להביא?"‬ ‫ואולי‪ ,‬אינשאללה‪ ,‬התפילה שלו תכריע את‬
‫הקרבות המתחוללים באל‪-‬קודס‪.‬‬
‫התמונה‪.‬‬ ‫"בוא נבדוק"‪ ,‬איברהים קם‪ .‬עוד מהומות‪,‬‬
‫עוד אש ועשן‪ ,‬ובקרוב תשתחרר פלסטין‬ ‫*‬
‫"לאן אתה הולך? יפו?" ליילה קמה‪ ,‬ממהרת‬
‫אל ארון המעילים‪.‬‬ ‫הכבושה‪.‬‬ ‫"שלושה!" נאדר נכנס הביתה‪ ,‬סוער ומרוגש‪.‬‬
‫"שלושה פצועים ישראליים!"‬
‫"אל‪-‬קודס"‪ ,‬הוא נטל את הארנק הקטן שלו‪.‬‬ ‫ליילה שטפה את הצלוחית הריקה‬
‫"יחד עם מוחמד וסאלים"‪.‬‬ ‫והמשיכה להכין לאפות בשתיקה‪.‬‬ ‫איברהים חייך אליו‪" .‬שימותו‪ .‬אינשללה"‪.‬‬

‫ידה של ליילה לפתה את המעיל‪" .‬למה‬ ‫*‬ ‫"איזה גבר טארק‪ .‬אמר להם שהוא לא מוכן‬
‫דווקא ירושלים? מה יש לך שם?"‬ ‫שהם ישפטו אותו‪ ,‬כי הם כובשים"‪ ,‬נאדר‬
‫"תשעים ושתיים במבחן בחשבון"‪ ,‬הציג‬ ‫נטל לאפה מן התנור‪ ,‬מורח עליה חומוס‬
‫"האימאם אמר שמי שיכול לקחת את חרב‬ ‫נאדר את המבחן על השולחן‪" .‬איך זה?"‬ ‫בנדיבות‪" .‬נתנו לו שלושים מכות על הרגע!‬
‫הג'יהאד ולהילחם על העיר הקדושה –‬
‫שיבוא"‪ .‬נאדר כבר רכס את המעיל‪ ,‬מתכונן‬ ‫ליילה הביטה בו‪ ,‬גאה‪" .‬מעולה‪ ,‬בן נהדר‬ ‫והוא לא הסכים ללכת למעצר"‪.‬‬
‫לצאת‪" .‬הציונים עושים איזה חג ליד אל‪-‬‬ ‫אתה"‪ ,‬חייכה‪" .‬איזה אוכל להכין לך לארוחת‬
‫אמו הגישה לו צלוחית חומוס בשתיקה‪.‬‬
‫אקצה"‪.‬‬ ‫ערב?"‬
‫"אני חושב שבעוד שנה ארשה לך להתחיל‬
‫ליילה נשכה שפה‪" .‬אולי בכל זאת תיסע‬ ‫"בשר צלוי"‪ ,‬נאדר זרק את התיק בפינת‬ ‫להשתתף בפיגועים‪ ,‬ולא רק בהפגנות"‪.‬‬
‫ליפו? גם שם יש כובשים"‪.‬‬ ‫החדר‪" .‬עבדתי מאוד קשה כדי להצליח"‪.‬‬ ‫חיוכו של איברהים‪ ,‬מלא גאוות אב‪ ,‬ניבט‬

‫"אמא?" נאדר נעמד מולה‪ ,‬רציני‪" .‬מה‬ ‫"מגיע לך"‪ ,‬ליילה ניגשה אל המקרר ושלפה‬ ‫מאחורי עננת הנרגילה‪.‬‬
‫הסיפור שלך עם אל‪-‬קודס? את לא רוצה‬ ‫פלפלים בשלל צבעים‪" .‬וכשתהיה עשיר –‬
‫יהיו לך משרתים שיכינו מה שתרצה‪ ,‬מתי‬ ‫נאדר עיווה את פניו‪" .‬אני רוצה להילחם‬
‫להציל אותה?"‬ ‫כבר עכשיו"‪.‬‬
‫שתרצה"‪.‬‬
‫"שום דבר"‪ ,‬ליילה נסוגה‪" .‬בהצלחה‪ ,‬גיבור‬ ‫חיוכו הגאה של איברהים התרחב‪" .‬אתה‬
‫שלי"‪.‬‬ ‫נאדר חייך‪" .‬חצי מהכיתה בכלל לא עברה‬ ‫נלחם‪ ,‬בן‪ ,‬אבל עוד לא ישירות‪ .‬יש עוד‬
‫את המבחן‪ ,‬כי יום לפניו עצרו שני חבר'ה‬ ‫הרבה דברים לעשות חוץ מזריקת אבנים"‪.‬‬
‫"אמא"‪ ,‬נאדר נאנח בזעף‪" .‬מה יש לך?‬
‫תסבירי לי עכשיו"‪.‬‬ ‫במחסום והלכנו לעשות בלאגן"‪.‬‬ ‫"הלוואי שלא הייתי צריך לגמור בית ספר"‪,‬‬
‫ציין נאדר בקול מהורהר‪ ,‬תוך כדי זלילה‬
‫ליילה הציצה מבעד לדלת‪ ,‬אחר הסתובבה‬ ‫ליילה הסתובבה אליו באיטיות‪" .‬הלכנו?"‬ ‫מהירה של הלאפה שבידיו‪" .‬הייתי יכול‬
‫וסגרה אותה אחריה‪" .‬אתה יודע שהמשפחה‬ ‫חזרה‪" ,‬הלכת גם?"‬
‫להיות חלק מהשבאב כל היום"‪.‬‬
‫שלי לא מהכפר"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אבל לא הרבה‪ .‬החברים צחקו שאני‬
‫כמו היאהוד‪ ,‬תמיד יושב עם הספרים‪ .‬אבל‬ ‫"אתה תגמור בית ספר"‪ ,‬פצתה ליילה את‬
‫"כן"‪.‬‬ ‫כשקיבלתי תשעים ושתיים – הם נתנו‬ ‫פיה סוף סוף‪" ,‬ותצא עם מקצוע מכובד‪,‬‬

‫"אני במקור מאל‪-‬קודס"‪.‬‬ ‫כבוד"‪.‬‬ ‫שיביא כבוד הביתה"‪.‬‬

‫נאדר הישיר אליה מבט‪ ,‬לא מבין‪.‬‬ ‫"אתה עוד תביא הרבה כבוד"‪ ,‬ליילה הסבה‬ ‫"שהאדה היא כבודו הגדול של כל מוסלמי"‪,‬‬
‫ראשה חזרה אל השולחן‪" .‬הרבה יותר מכל‬ ‫נשף נאדר את משנתו הקבועה של האימאם‪.‬‬
‫ליילה נאנחה‪" .‬לפני שהתחתנתי עם אבא‬ ‫"כבר אפשר לחשוב שאת רוצה שאני אהיה‬
‫שלך‪ ,‬הייתי יהודייה"‪.‬‬ ‫השבאב האלה"‪.‬‬
‫איזה בנקאי‪ ,‬כמו כל המערביים"‪.‬‬
‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪51‬‬ ‫"הם לוחמי ג'יהאד"‪.‬‬

‫וכשהוא מביט בשביל הדם שהותיר אחריו‬ ‫נראה שיש תסיסה רבה בקרב ההמון‪ ,‬אה‪,‬‬ ‫"מה?!"‬
‫מוחמד‪ ,‬התחושה המוזרה מתגברת‪ .‬לא‪ ,‬לא‬ ‫הסיבה לתסיסה איננה ברורה‪ ,‬אה‪ ,‬יש פה‪" ...‬‬
‫מתחשק לו להצטרף למעצר‪ .‬לא מתחשק‬ ‫"אני מפחדת שתהרוג את אבא שלי‪ ,‬נאדר"‪.‬‬
‫לו להמשיך להתפרע‪ .‬ולא‪ ,‬גם לא מתחשק‬ ‫נאדר רץ לכיוון השדרן‪ ,‬צועק תוך כדי‬
‫תנועות ידיים‪" :‬מוות ליאהוד! שאללה ישחט‬ ‫"אם הוא כופר‪ ,‬מגיע לו למות"‪.‬‬
‫לו לטהר את אל‪-‬קודס מכובשים‪.‬‬
‫את כולכם!"‬ ‫"הוא לא כופר"‪ ,‬לחשה ליילה‪" .‬אם היית‬
‫משהו אחר בוער בו פתאום‪ .‬רצון לקום‬ ‫מכיר אותו‪ ,‬היית יודע שהוא מאמין בבורא‬
‫וללכת‪ .‬לעשות מה שהוא חושב‪ ,‬לעשות מה‬ ‫הקירות הירושלמיים קלטו את הצעקות‪,‬‬
‫כפי שקלטו עוד צעקות רבות במשך‬ ‫הרבה יותר ממך"‪.‬‬
‫שהוא מרגיש‪.‬‬ ‫הדורות‪ .‬הנערים החלו יוצאים מאזור השוק‪,‬‬
‫נאדר שתק‪" .‬אז את רוצה שנמשיך לחיות‬
‫הוא הביט על עצמו‪ .‬ככה? פשוט לקום‬ ‫חוסמים את הרחובות ומתפרעים‪.‬‬ ‫תחת כיבוש‪ ,‬רק כי אבא שלך גר בירושלים?"‬
‫ולאכזב את אבא?‬
‫"נשחרר את פלסטין!" זעק חאמיד‪.‬‬ ‫ליילה נשכה את שפתה שוב‪" .‬קוראים לו‬
‫"כן"‪ ,‬לחש בו קולה של אמו‪" .‬קום‪ ,‬תהיה‬ ‫אליהו נחמן שטארק"‪ ,‬היא אמרה‪ ,‬מגלה‬
‫מי שאתה באמת רוצה‪ .‬אתה יכול לבחור‬ ‫"אל‪-‬קודס בירת פלסטין!" השיב לו נאדר‬ ‫שההגייה הערבית דבקה בה גם כשהיא‬
‫בצעקה משלו‪.‬‬ ‫חוזרת לשפת אימה‪" .‬הוא דתי‪ ,‬ותמיד לבוש‬
‫אחרת"‪.‬‬
‫אש תססה בעורקיו‪ ,‬ובעיני רוחו יכול היה‬ ‫שחור"‪.‬‬
‫ולרגע אחד‪ ,‬קצרצר ומשונה‪ ,‬נאדר לא רצה‬ ‫לראות את אביו צופה בו‪ ,‬גאה‪.‬‬
‫להיות שאהיד‪.‬‬ ‫נאדר פתח את הדלת‪ ,‬ואז סגר אותה‬
‫כן‪ ,‬הוא לוחם‪ .‬הוא מוסלמי אמיתי‪ ,‬שקם‬ ‫בחבטה‪" .‬את יודעת"‪ ,‬הוא אמר ועיניו ירו‬
‫*‬ ‫ונלחם על ערכיו‪.‬‬ ‫גיצים‪" ,‬שאני אמור להרוג אותך‪ ,‬כי את‬

‫החושך כבר כיסה את העיר‪ ,‬ונאדר שוטט‬ ‫"בוא"‪ ,‬קרא אליו סאלים‪" .‬יש לי סכינים‪ ,‬בוא‬ ‫מרחמת על כופרים?"‬
‫ברחובות כמו חתול עזוב‪ .‬בלי סאלים‬ ‫נלך לשער"‪.‬‬
‫ומוחמד לא היו לו הרבה רעיונות לתעסוקה‪.‬‬ ‫אימה הציפה את ליילה‪ .‬איברהים רוצה‬
‫והוא בא‪ .‬נטל בידו סכין ארוכה‪ ,‬עיניו יורות‬ ‫להרוג אותה כבר שנים‪ ,‬ועכשיו גם נאדר‬
‫"סליחה?" פנה אל לבוש שחורים שנקרה‬ ‫זיקים‪ .‬בראשו עוד הדהד קולו של אביו‪:‬‬ ‫הצטרף אל אויביה? מתי הספיקו לשטוף לו‬
‫בדרכו‪.‬‬
‫"נאדר הוא מוסלמי טוב"‪.‬‬ ‫את המוח כל כך?‬
‫"כן"‪ ,‬ההוא חייך‪" .‬צריך עזרה?"‬
‫"הנה‪ ,‬אליו"‪ ,‬עיניו של סאלים נצצו‪ ,‬והוא‬ ‫"אבל את אמא שלי"‪ ,‬המשיך הנער שלפניה‪,‬‬
‫"אתה מכיר אולי‪ "...‬נאדר שלף את הפתק‪.‬‬ ‫רץ כמשוגע אל חייל ישראלי‪ .‬נאדר התעכב‬ ‫"ואני מקווה שאללה יסלח לי על זה"‪.‬‬
‫"אליהו נחמן שטארק?"‬
‫לחלקיק שנייה‪ ,‬ואז מיהר אחריו‪.‬‬ ‫הדלת נטרקה אחריו‪ ,‬מותירה את ליילה‬
‫"למה אתה שואל?" בירר האיש בחשדנות‪.‬‬ ‫לבכות לנפשה‪.‬‬
‫"מחבל!" צעקו שתי ישראליות בפאניקה‪.‬‬
‫נאדר חתם את פניו‪ ,‬נראה בטוח הרבה יותר‬ ‫"תהרגו אותו!"‬ ‫נאדר הישיר אליה‬
‫ממה שהוא‪" .‬לא רוצה‪ ,‬לא צריך"‪.‬‬ ‫מבט‪ ,‬לא מבין‪.‬‬
‫להרוג את סאלים? נאדר גיחך‪ .‬אנחנו אלו‬
‫"סליחה‪ ,‬סליחה"‪ ,‬התנצל האיש‪ " .‬פשוט‬ ‫שנהרוג אתכם‪.‬‬ ‫ליילה נאנחה‪" .‬לפני‬
‫לא חשבתי ש‪ ...‬למה אתה מחפש את הרב‬ ‫שהתחתנתי עם אבא‬
‫מאוחר מדי‪ .‬סאלים נתפס בידי שני חיילים‬ ‫שלך‪ ,‬הייתי יהודייה"‬
‫שטארק?"‬ ‫גברתנים‪ ,‬ידיו נאזקו ללא שהיות וסכינו‬
‫הוכנסה לשקית ראיות‪" .‬אל תהיה טיפש"‪,‬‬ ‫*‬
‫"מה יש? אסור לרבנים שלכם לדבר עם‬ ‫סטר לו חייל‪" .‬אם תתפרע – תקבל גם אזיקי‬
‫מוסלמים?"‬ ‫"מדינה פלסטינית בירושלים הקדושה!"‬
‫רגליים"‪.‬‬ ‫הדהדה הצעקה בשוק‪ ,‬מעוררת את‬
‫"מותר‪ ,‬אבל‪ " ...‬הזר מולו ניסה לגרד מזיכרונו‬ ‫הבחורים ששקלו ליהנות מהפיתה עד‬
‫עסקנים שיוכלו‪ ,‬אולי‪ ,‬לטפל במקרה המוזר‪.‬‬ ‫נאדר קיווה שאיש לא ראה את סכינו‪ .‬הוא‬
‫תחב אותה עמוק אל כיסו‪ .‬צרימה בישרה‬ ‫תומה‪.‬‬
‫"אתה רוצה שאלווה אותך אליו?"‬ ‫לו על קרע חדש‪ .‬לא נורא‪ ,‬אמא תתקן גם‬
‫"אללה אכבר!" צעק אי מי מעיקול הרחוב‪.‬‬
‫הם פסעו ברחובות הקרירים‪ ,‬גולשים‬ ‫את זה‪.‬‬
‫לאזורים שבהם האוכלוסייה נהייתה שחורה‬ ‫עשרות צלמים כבר התמקמו‪ ,‬מחפשים‬
‫הוא שב אל החברים‪ ,‬רק כדי לגלות שגם‬ ‫קורבנות לראיון‪ .‬נאדר התקרב אליהם‬
‫יותר ויותר‪.‬‬ ‫מוחמד נעצר‪.‬‬
‫באגביות‪ ,‬ממתין לשעת כושר‪.‬‬
‫"מוישה!" המלווה שלו נעור לפתע‪" .‬שלום‬ ‫בשתיקת מבוכה התיישב על ספסל צדדי‪.‬‬
‫עליכם!"‬ ‫"אנחנו משדרים כאן מהשוק המוסלמי‪,‬‬
‫הוא יכול להמשיך להשתולל‪ ,‬ולבלות את‬
‫יהודי גבוה ומוצק התקרב לעברם‪" .‬חג‬ ‫הימים הבאים במעצר‪ .‬זה יכול להיות אפילו‬ ‫‪ · 52‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬
‫שמח‪ ,‬שרול!"‬ ‫ציון לשבח‪ ,‬אם ישוב עם כמה מעללי גבורה‪.‬‬

‫בשפה מהירה הסביר האיש‪ ,‬שכנראה‬ ‫אבל משום מה‪ ,‬ועם תחושת מתכת הסכין‬
‫קוראים לו שרול‪ ,‬את המצב‪ .‬המצב עצמו‬ ‫שעל רגלו נאדר באמת לא בטוח משום מה‪,‬‬
‫עמד בצד‪ ,‬שומר על פני פוקר‪" .‬אתה קשור‬ ‫ההתרגשות עוזבת אותו כליל‪ ,‬מותירה רק‬
‫עייפות ותהיה‪ .‬גם מבטו של אביו‪ ,‬בוער‬
‫ליד לאחים‪ ,‬נכון? תוכל לעזור כאן?"‬
‫וגאה‪ ,‬לא מצליח לנער אותו‪.‬‬

‫"בסדר"‪ ,‬נאדר חייך‬ ‫כמוך‪ .‬למה אתה אומר שהיא טובה?"‬ ‫מוישה הנהן‪" .‬עליי‪ .‬חג שמח"‪ ,‬השיב‪ ,‬ופנה‬
‫חיוך עקום‪ .‬לא‬ ‫התכעס נאדר‪ ,‬בלי לדעת על מה‪.‬‬ ‫אל נאדר‪" .‬אהלן וסהלן"‪ ,‬הוא הושיט יד‬
‫גדולה ונאדר חבט בה בחשש‪" .‬אני משה‪ .‬זה‬
‫סומכים עליו‪ ,‬היאהוד‪.‬‬ ‫הרב שטארק מילא את כוסו מן הקנקן‪,‬‬
‫בטח חושבים‬ ‫שותה בנחת‪" .‬אתה יודע"‪ ,‬הוא אמר בקול‬ ‫בסדר אם אני אלווה אותך במקום שרול?"‬
‫שקט‪" ,‬אנחנו נמצאים עכשיו באמצע חג‬
‫שהוא בא לעשות‬ ‫"בסדר"‪ ,‬נאדר חייך חיוך עקום‪ .‬לא סומכים‬
‫פיגוע לרב שלהם‪.‬‬ ‫הפסח"‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬היאהוד‪ .‬בטח חושבים שהוא בא‬
‫אולי זה עוד יקרה‬ ‫לעשות פיגוע לרב שלהם‪ .‬אולי זה עוד יקרה‪,‬‬
‫באין לו תשובה הולמת‪ ,‬נאדר שתק‪.‬‬ ‫אבל עכשיו הוא רק בא למלא את סקרנותו‪.‬‬
‫למטה‪ ,‬נשען על מזוזת הפתח‪ ,‬רשם נאדר‬
‫לעצמו את כתובת הבית‪.‬‬ ‫הרב שטארק לא נראה מוטרד מכך‪.‬‬ ‫שתי נקישות על הדלת‪ ,‬והיא נפתחה‬
‫"הרבה לפני שמוחמד נולד‪ ,‬בני ישראל היו‬ ‫לרווחה‪" .‬מועדים לשמחה!" חייך אליהם‬
‫הוא לא הביט למעלה‪ ,‬חושש לגלות את סבו‬ ‫במצרים"‪ ,‬הוא המשיך וקולו רך‪" .‬עבדים‪.‬‬
‫מביט אליו מן החלון‪.‬‬ ‫הם לא עשו מה שאלוקים רצה מהם‪ ,‬הם‬ ‫יהודי מבוגר‪.‬‬
‫כפרו בו ועבדו את האלוהים השקרי של‬
‫"אמ‪ ...‬סליחה?" משה יצא אחריו‪" .‬איך‬ ‫המצרים‪ .‬הם לא קיימו את המצוות‪ ,‬לא‬ ‫משה פנה אחורה‪ ,‬שותק‪" .‬שלום"‪ ,‬ענה‬
‫אמרת שקוראים לך?"‬ ‫התפללו ולא זכרו אותו‪ .‬רובם בכלל לא ידעו‬ ‫נאדר בהיסוס מה‪" .‬אתה הרב שטארק?"‬

‫"נאדר"‪ ,‬הוא הזדקף‪ ,‬שב להיות צעיר‬ ‫לקרוא לו"‪.‬‬ ‫אליהו נחמן השהה עליו מבט ארוך‪" .‬כן"‪.‬‬
‫ולוחמני כתמיד‪.‬‬
‫נאדר האזין ביראת כבוד‪.‬‬ ‫"אפשר להיכנס?"‬
‫"תקשיב‪ ,‬אם אתה רוצה לקפוץ לכאן פעם‬
‫לביקור‪ ,‬או שאמא שלך רוצה‪ ,‬נגיד‪ ,‬להגיד‬ ‫"אבל אלוקים לא שנא אותם‪ .‬הוא לקח‬ ‫החדר היה קטן‪ .‬הם התיישבו ליד שולחן‬
‫שלום לאבא שלה‪ ,‬זה המספר שלי‪ .‬התפקיד‬ ‫אותם משם‪ ,‬ביד חזקה‪ ,‬ואמר להם‪ :‬ילדים‪,‬‬ ‫יפה‪ ,‬מול ארון ספרים ענק‪ .‬משה התיישב‬
‫שלי הוא לעזור למשפחות כמוכם להצליח‬ ‫אני אוהב אתכם‪ .‬כל כך אוהב אתכם‪ ,‬שאני‬
‫ליצור קשר בלי להסתכן‪ ,‬אם תרצו‪ ,‬כמובן"‪.‬‬ ‫בפינה‪ ,‬דרוך וקשוב‪.‬‬
‫רוצה ללמד אתכם מה נכון לעשות"‪.‬‬
‫הוא הגיש לנאדר כרטיס ביקור‪.‬‬ ‫"הבת שלך ביקשה ממני לבוא אליך"‪ ,‬פלט‬
‫נאדר מצמץ‪ ,‬מנסה לשוות לעצמו שוב‬ ‫נאדר‪ ,‬מתעלם מהשקר של עצמו‪.‬‬
‫נאדר דחף את הכרטיס אל כיס מכנסיו‪.‬‬ ‫מראה קשוח‪.‬‬
‫"תודה"‪ ,‬חתם קצרות‪.‬‬ ‫"חוה'לה?" עיניו הכהות של הרב שטארק‬
‫"גם כשהם לא הקשיבו לו‪ ,‬גם כשהם לא‬ ‫התכהו יותר‪" .‬מה שלומה?"‬
‫"אני יודע שזה קשה"‪ ,‬אמר משה בקול‬ ‫נלחמו בשבילו‪ ,‬הוא עדיין היה אבא שלהם"‪,‬‬
‫שקט‪" .‬ואם תרצה‪ ,‬אני יכול לסדר לך פגישה‬ ‫המשיך הרב שטארק‪ .‬אולי קולו נמוך‪ ,‬אבל‬ ‫"היא בסדר‪ ,‬תודה לאללה‪ .‬יש לה בן ושלוש‬
‫עם בחורים שחשבו שהם מוסלמים בגילך‪,‬‬ ‫עוצמת המילים ודאי תוכל לצאת מבין כתלי‬ ‫בנות"‪ .‬נאדר הביט בסבו‪ .‬פנים קמוטות‪,‬‬
‫הבית‪ ,‬לבטח תגיע לאוזניה של חוה'לה שלו‪.‬‬ ‫מבט מלא חוכמת חיים‪ .‬איך הוא מואר כל‬
‫וכיום הם יהודים לכל דבר"‪.‬‬
‫"ותמיד עזר להם לחזור אליו‪ .‬תמיד"‪.‬‬ ‫כך? מה נותן לו להיות שמח?‬
‫נאדר חייך‪" .‬לא צריך"‪ ,‬אמר‪" .‬הרב שטארק‬
‫מספיק בשבילי"‪.‬‬ ‫"לא נכון"‪ ,‬התנגד נאדר‪" .‬אללה שונא את‬ ‫אליהו נחמן הביט בו‪ ,‬רואה מילים שלא‬
‫היהודים‪ ,‬הוא רוצה להרוג אותם"‪ .‬מילותיו‪,‬‬ ‫נאמרו‪ .‬הוא הביט ְבגוו הצעיר‪ ,‬הזקוף‪.‬‬
‫מן החלון הציץ אליהו נחמן‪ ,‬עיניו לחות‪.‬‬ ‫משום מה‪ ,‬לא היו נחרצות כמו שהיו‬ ‫הביט בסמל החמאס שעל החולצה‪ ,‬ובגלד‬
‫צופה בנכדו הפוסע לצד משה ומתרחק‬ ‫השריטה שעיטר את המצח‪" .‬ואתה באת‬
‫אמורות להיות‪.‬‬ ‫כדי לעשות מה שהיא ביקשה?" שאל‪ ,‬קולו‬
‫משם‪ ,‬אולי לנצח‪.‬‬
‫הרב שטארק חייך שוב‪" .‬אבא‪ ,‬אף פעם‪ ,‬לא‬ ‫עמוק‪.‬‬
‫חייו מלאו אכזבות‪ ,‬ליבו שבע מפחי נפש‪,‬‬ ‫שונא את הילדים שלו"‪ .‬הוא התלבט רגע‬
‫והוא נזהר מלקוות‪ .‬כשעיניו עלו אל הרקיע‬ ‫קצר‪ ,‬ואז הוסיף‪" :‬ואם אבא רוצה להרוג את‬ ‫"כן"‪ ,‬התפתל נאדר‪" .‬היא אישה טובה"‪.‬‬
‫הוא רק לחש‪" :‬תודה‪ ,‬אבא‪ .‬השנה זכיתי‬ ‫הילד שלו – הוא כנראה לא באמת מרגיש‬
‫לקיים את מצוות והגדת לבנך בהידור‪.‬‬ ‫הרב שטארק חייך‪" .‬מאוד טובה‪ .‬אני חושב‬
‫אבא"‪.‬‬ ‫שגם אתה איש טוב"‪.‬‬
‫בבקשה ממך‪ ,‬שגם חוה בת מינדל תזכה"‪.‬‬
‫אבן קרסה על ליבו של נאדר‪ ,‬מרסקת את‬ ‫"למה אתה חושב ככה?" תהה נאדר‪" .‬אתה‬
‫כל מה שידע על עצמו‪.‬‬ ‫יאהוד‪ ,‬אני מוסלמי"‪.‬‬

‫"אני צריך ללכת"‪ .‬הוא התרומם‪" .‬מה למסור‬ ‫הרב שטארק התכופף אליו‪" .‬כי איש טוב‪,‬‬
‫לאמא?"‬ ‫מקשיב לאמא שלו"‪.‬‬

‫"שאני עדיין מחכה לה‪ ,‬באותו בית"‪ ,‬אמר‬ ‫החץ פגע בול‪ .‬נאדר פלט חיוך שלא‬
‫הרב‪ ,‬ומשהו במבטו התעמעם‪" .‬סבתא כבר‬ ‫ברצונו‪" .‬אבל אני מוסלמי"‪ ,‬חזר‪" .‬גם היא‬
‫עלתה לגן עדן‪ ,‬אבל אני תמיד אשאר כאן‬
‫התאסלמה‪ ,‬היום קוראים אותה ליילה"‪.‬‬
‫בשבילה"‪.‬‬
‫"מה זה משנה איך קוראים לה?" אליהו‬
‫"בסדר"‪ ,‬נאדר פנה אל הדלת‪" .‬חג שמח"‪.‬‬ ‫נחמן הביט בו‪ ,‬עיניו רכות‪" .‬היא הבת שלי‪,‬‬

‫"חג שמח!" חייך אליו הרב שטארק‪" .‬אני‬ ‫היא אמא שלך‪ ,‬והיא אישה טובה"‪.‬‬
‫מחכה לך"‪.‬‬
‫"אבל אתה בטח רצית שהיא תהיה יאהוד‪,‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪53‬‬

‫במליערטהפה‬
‫מאת‪ :‬יוסף יצחק פירוס‬
‫איור‪ :‬שמחה יוסקוביץ‬

‫ר' פולע לא ציפה לכזו תשובה‪ .‬אומנם הוא‬ ‫מאז‪ ,‬בכל רגע פנוי ניתן היה לראותו עם‬ ‫תל אביב‪ ,‬תשט"ז‬
‫רצה להלהיב את תלמידיו כדי שילמדו‬ ‫ספר המשניות בידו‪" .‬המניח את הכד‬
‫משניות בעל פה‪ ,‬אולם לא תיאר לעצמו‬ ‫ברשות הרבים‪ " ...‬הוא חזר בניגון מתוק‪.‬‬ ‫המלמד ר' פולע כהאן נכנס בצעדים מדודים‬
‫"שניים שהיו מהלכין ברשות הרבים‪" ...‬‬ ‫לכיתתו ב'חדר' החסידי בתל אביב‪ ,‬אישר‬
‫שמישהו מהם באמת יעשה זאת‪.‬‬ ‫בניד ראש לתלמידיו לשבת‪ ,‬וניגש למקומו‪.‬‬
‫שינן לא הפסקה‪.‬‬ ‫"תלמידים יקרים"‪ ,‬פתח‪" .‬לקראת לימוד‬
‫"את כל הפרק? אתה בטוח?" בירר‪.‬‬ ‫פרק 'המניח' אני מכריז בזאת על מבצע‬
‫הוא לא הבין באמת את כל מה ששינן‪,‬‬
‫יחיאל הנהן בהחלטיות‪.‬‬ ‫אולם כל משנה ומשנה האירה את נשמתו‪.‬‬ ‫מיוחד‪ ,‬מבצע לימוד משניות בעל פה"‪.‬‬
‫עוד משנה‪ ,‬ועוד אחת‪ .‬והנה הוא מתקרב אל‬
‫"תוך שלושה ימים הספקת ללמוד את כל‬ ‫מספר זוגות עיניים סקרניות נדלקו באחת‪.‬‬
‫המשניות בעל פה?"‬ ‫היעד‪.‬‬ ‫"כמובן יהיה 'מתן שכרה בצידה'"‪ ,‬המשיך‬
‫הרב‪ ,‬סוקר את הפנים המתעניינות שלפניו‪.‬‬
‫"כן‪ .‬שהמלמד יבחן את ידיעותיי‪ ,‬ויראה‬ ‫"יחיאל‪ ,‬למה אתה עוד לא ישן?" שאלה‬ ‫"מי שייגש אליי ביום שישי השבוע וייבחן‬
‫בעצמו"‪ ,‬הציע יחיאל‪.‬‬ ‫אמו‪.‬‬ ‫על משנה או שתיים מפרק 'המניח' בעל פה‬

‫להפתעתו הרבה של המלמד‪ ,‬יחיאל אכן‬ ‫"רגע‪ ,‬אמא‪ .‬אני רוצה להספיק לשנן עוד‬ ‫– יקבל פרס יפה"‪.‬‬
‫עמד במשימה‪ .‬הוא ידע היטב את כל הפרק‬ ‫משנה"‪.‬‬
‫ר' פולע היה חסיד אמיתי ודמות ידועה‪,‬‬
‫בעל פה‪.‬‬ ‫"אתה כבר שלושה ימים ברציפות עם‬ ‫וכמובן‪ ,‬מלמד אהוב ביותר‪ .‬הוא ידע‬
‫המשניות‪ .‬אולי תנוח קצת?"‬ ‫שתלמידיו בני השמונה אינם מסוגלים‪,‬‬
‫"מילה זו מילה‪ .‬הבטחתי ואקיים"‪ ,‬אמר‬ ‫עדיין‪ ,‬ללמוד משניות רבות בעל פה‪ .‬רצונו‬
‫המלמד‪ .‬הוא שלף מארנקו מטבע של לירה‬ ‫"לא צריך לנוח"‪ ,‬התעקש יחיאל בשקדנות‪.‬‬ ‫היה רק להכניס את תלמידיו הצעירים‬
‫ומסר אותה לידיו של יחיאל המאושר‬ ‫"אני רוצה להצליח במבצע"‪.‬‬ ‫לעולמה של משנה‪ ,‬ולאווירה של שינון‬
‫ולימוד‪ .‬שינסו לטעום מטעמן של המשניות‪.‬‬
‫באדם‪.‬‬ ‫ביום שישי בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬קם‬
‫יחיאל נרגש‪ .‬היום זהו היום הגדול‪ .‬לאחר‬ ‫"משנה או שתיים?" שאל אחד התלמידים‪.‬‬
‫"אבל זה"‪ ,‬זקר המלמד את אצבעו‪" ,‬זה לא‬ ‫התארגנות חפוזה בביתו‪ ,‬הוא שם פעמיו‬ ‫"ומי שייבחן על כל הפרק?"‬
‫הפרס האמיתי‪ .‬הפרס האמיתי הוא אהבת‬
‫ל'חדר'‪.‬‬ ‫המלמד צחק לעצמו‪" .‬לא‪ .‬קשה מאוד‬
‫התורה שלך"‪.‬‬ ‫ללמוד פרק שלם עד יום שישי‪ .‬תשננו‬
‫השמש הפציעה כהרגלה מימים ימימה‪,‬‬
‫"מה תקנה עם הלירה?" שאלו חבריו של‬ ‫חנויות החלו להיפתח‪ ,‬אנשים מבוגרים‬ ‫משנה או שתיים"‪.‬‬
‫יחיאל בקנאה‪" .‬אפשר לקנות עם זה המון‬ ‫נראו צועדים עם נרתיק התפילין שלהם‬
‫לבתי הכנסיות‪ ,‬ויחיאל המשיך לצעוד‬ ‫"ומי שכן יצליח?" התעקש התלמיד‪.‬‬
‫ממתקים ודברים טובים"‪.‬‬
‫בהתרגשות לעבר ה'חדר'‪.‬‬ ‫"אוהו"‪ ,‬אמר המלמד‪" ,‬מי שיצליח ללמוד‬
‫אך ליחיאל היו תוכניות אחרות‪.‬‬ ‫את כל הפרק‪ ,‬יקבל לירה שלמה"‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן כבר המתין למלמד‬
‫בסוף יום הלימודים הוא שב אל ביתו‪ ,‬נטל‬ ‫בציפייה דרוכה‪" .‬אני מוכן"‪ ,‬הכריז ברגע‬ ‫בין ספסלי הכיתה ישב ילד חולמני בעל‬
‫לידיו מעטפה‪ ,‬והכניס את המטבע לתוכה‪.‬‬ ‫עיניים גדולות וטהורות‪ .‬הוא לא היה מן‬
‫שנכנסה דמותו של ר' פולע לכיתה‪.‬‬ ‫המצטיינים‪ ,‬ואף לא התעטר בכישרון‬
‫למעטפה הוא צירף מכתב‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬אך המבצע הלהיב אותו והוא החליט‬
‫"מוכן למה?" תמה המלמד‪.‬‬ ‫להסתער על המשימה‪' .‬אקבל את הלירה'‪,‬‬
‫"לאמא היקרה"‪ ,‬הוא כתב בכתב יד ילדותי‪.‬‬
‫"שמעתי שאת ואבא מדברים שאין לנו כסף‬ ‫"אני מוכן להיבחן על פרק 'המניח'‪ ,‬למדתי‬ ‫הוא החליט‪.‬‬
‫לחגים‪ .‬אז הבאתי לך כסף שיהיה לך‪ .‬שנה‬ ‫היטב את כל המשניות"‪.‬‬
‫‪ · 54‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬
‫טובה"‪.‬‬

‫*‬

‫מבוסס‬
‫על סיפור‬

‫אמיתי‬

‫"מה תקנה עם‬ ‫הלשונית המתפוררת נפתחה בקלות‪ .‬בתוך‬ ‫ירושלים‪ ,‬תש"ס‬
‫הלירה?" שאלו חבריו‬ ‫המעטפה נח דף ישן ומוכר‪ ,‬כתוב בכתב יד‬
‫בני המשפחה ישבו מול עורך הדין‪" .‬אני‬
‫של יחיאל בקנאה‪.‬‬ ‫ילדותי‪ ,‬כתב ידו שלו‪.‬‬ ‫משתתף בצערכם על פטירתה של אמכם‬
‫"אפשר לקנות עם זה‬ ‫היקרה‪ ,‬חיה עליה השלום‪ .‬היא הייתה‬
‫המון ממתקים ודברים‬ ‫לרגע הביט יחיאל בדף בחוסר הבנה‪ .‬לאחריו‬ ‫אישה יקרה"‪ .‬יחיאל ואחיו הנהנו בעצב‬
‫הפך את הדף‪ ,‬וגילה שורות נוספות‪ ,‬חדשות‪.‬‬
‫טובים"‪ .‬אך ליחיאל‬ ‫ובגעגוע‪.‬‬
‫היו תוכניות אחרות‬ ‫הן לא היו שם כשהוא כתב את הדף הזה‪.‬‬
‫"על פי צוואתה‪ ,‬הדירה וכל הרכוש יחולקו‬
‫הוא הרים את עיניו אל עורך הדין‪" .‬הסכומים‬ ‫"יחיאל בני היקר"‪ ,‬כתבה אמו‪" .‬כשנתת לי‬ ‫שווה בשווה בין כולם"‪ .‬עורך הדין החתים‬
‫שאמך הפקידה הושקעו בתוכנית צמודת‬ ‫את הלירה‪ ,‬פרי עמלך ויגיעתך‪ ,‬השקעתך‬ ‫אותם על מספר טפסים‪ ,‬ובני המשפחה‬
‫מדד שנשאה תשואה גבוהה‪ ,‬ריבית וריבית‬ ‫והתמדתך‪ ,‬לא הייתי מסוגלת להשתמש בה‪.‬‬
‫דריבית‪ .‬נכון להיום יש לך קרן על שמך‪,‬‬ ‫את הכסף הזה הרווחת ביושר‪ .‬במטבע כזו‬ ‫נפנו לצאת‪.‬‬

‫בסך מאה וחמישים אלף ש"ח"‪.‬‬ ‫מיוחדת‪ ,‬לא יכולתי להשתמש"‪.‬‬ ‫"יחיאל‪ ,‬תישאר פה"‪ ,‬הורה עורך הדין‪.‬‬
‫יחיאל לא יכול היה לעצור את התרגשותו‪.‬‬ ‫יחיאל עשה זאת‪ ,‬תמה‪.‬‬
‫הוא קרא את המשפט שחתם את מכתבה‬ ‫עיניו של יחיאל התלחלחו‪ .‬הוא המשיך‬
‫של אמו‪" :‬אבל זה‪ ,‬יקירי‪ ,‬זה לא הפרס‬ ‫לקרוא‪" .‬את הלירה שלך הפקדתי בחיסכון‪,‬‬ ‫"בנוסף לצוואה‪ ,‬ביקשה אמך למסור בידיך‬
‫האמיתי‪ .‬הפרס האמיתי הוא אהבת התורה‬ ‫ובכל פעם שהרווית אותי בנחת לאורך‬ ‫את המעטפה הזו"‪ .‬הוא שלף מעטפה חומה‬
‫השנים‪ ,‬הוספתי עוד לירה לחיסכון‪.‬‬
‫שלך"‪.‬‬ ‫לשמחתי זה קרה לעיתים תכופות‪ .‬הסכום‬ ‫ישנה‪ .‬מוכרת‪.‬‬
‫הצטבר וגדל‪ ,‬וכעת הגיע הזמן שתקבל‬
‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪55‬‬ ‫יחיאל נטל את המעטפה בסימן שאלה גדול‪.‬‬
‫אותו"‪.‬‬

‫התבוננתי‬
‫מופתעת; כל‬
‫הכורסאות היו‬
‫תפוסות‪ .‬על כל‬
‫אחת מהן ישבה‬
‫אישה‪ ,‬בהדרת חן‪.‬‬
‫לכולן היו עיניים‬
‫טובות‪ ,‬רכות‬
‫ואכפתיות‪ .‬זרקתי‬
‫את הכירבולית‬
‫ונעמדתי‬

‫‪ · 56‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫מבפורעיוחתה‬
‫מאת‪ :‬שיינא אפשטיין‬
‫איור‪ :‬אביה שלום‬

‫כשנפגשתי עם הבחור המאה הייתה בי תקווה לסגור עם מספר עגול‪ .‬נפגשנו חמש פגישות‬
‫והכל הלך מצוין‪ .‬התחלתי שוב להאמין שזה יכול לקרות‪ ,‬לפני שהוא הוריד מסיבה בלתי ברורה‪.‬‬

‫כשחזרתי מהפגישה עם הבחור ה‪ ,106-‬הייתי מותשת‪ ,‬מיואשת‪ .‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אולי אין‪ .‬פשוט‬
‫אין‪ .‬אולי הוא עוד לא נולד‪ ,‬ומי אמר בכלל שייוולד‪ .‬אני רווקה נצחית‪ .‬זה לא יקרה‪ .‬זה לא יקרה‪.‬‬

‫מיואשת‪ ,‬נזכרתי שהבטחתי לתת כסף לצדקה‪ .‬ניגשתי אל תיק ה ֶזלֹו ִאיק הסגול שלי‪ .‬בזמנו קראו‬
‫לזלואיק 'המותג של הפגּושות'‪ .‬כל נערה בשידוכים החזיקה תיק או ארנק של זלואיק‪.‬‬

‫ידי גיששה אחר השקל המבוקש‪ .‬תוך שאני לוחשת שוב "זה לא יקרה"‪ ,‬ידי נתקלה בתא נסתר‬
‫בתיק‪ .‬תא שלא הכרתי קודם‪ .‬תחושת חום מוזרה הציפה אותי לרגע‪ ,‬ואז ראיתי אותה‪.‬‬

‫דלת מעוצבת‪ ,‬קסומה‪ ,‬הופיעה בלשונית הרוכסן‪ .‬עצמתי עיניים‪ ,‬אבל זה לא ממש עזר‪ ,‬כי הדלת‬
‫המשיכה לשלוח אליי ניצוצות אור‪ .‬רק בשביל לבדוק סופית מה קורה איתי – מיששתי את‬

‫הידית הסגולה‪ ...‬ונשאבתי פנימה‪.‬‬

‫מצאתי את עצמי בתוך חדר ענק‪ ,‬מאות כורסאות היו מפוזרות בו‪ .‬אני אוהבת כורסאות‪ ,‬חלפה‬
‫בי מחשבה‪ .‬אולי הן הסיבה היחידה שלי ללכת לפגישות‪ .‬החדר היה ריק‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬מלא‬

‫בכורסאות‪ ,‬ובחורה אחת שהייתה אני‪.‬‬

‫דגל תכול התנופף מולי‪" .‬השימוש חינם‪ ,‬לרווקות בלבד"‪ .‬מצא חן בעיניי‪ ,‬המשפט‪ .‬השתרעתי על‬
‫כורסא קטיפתית‪ ,‬אדומה‪ .‬סלסלה עמוסת פרלינים נחה לימיני‪ ,‬רק לפתוח ולהתענג‪.‬‬

‫כמעט נרדמתי‪ ,‬כשהרגשתי כאילו מישהי מסתכלת עליי‪ .‬זו לא הייתה סתם מישהי‪ .‬זו הייתה‬
‫סבתא‪ ,‬סבתא מרים עליה השלום‪ .‬היא התבוננה בי בעיניה הרכות‪ ,‬הטובות‪ ,‬וחייכה‪ .‬אחר‬

‫הסתובבה אחורה ורמזה לי להביט סביב‪.‬‬

‫התבוננתי מופתעת; כל הכורסאות היו תפוסות‪ .‬על כל אחת מהן ישבה אישה‪ ,‬בהדרת חן‪ .‬לכולן‬
‫היו עיניים טובות‪ ,‬רכות ואכפתיות‪ .‬כל כך‪ ,‬כל כך אכפתיות‪ .‬איכשהו הן היו דומות‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫היה נראה שיש ביניהן קשר‪ .‬זרקתי את הכירבולית ונעמדתי‪ .‬סבתא! בשנה שעברה היא נפטרה‪,‬‬

‫מה היא עושה פה עכשיו? לידי?‬

‫נראה שאת המשפט האחרון אמרתי בקול‪ ,‬כי סבתא חייכה‪" .‬מותק שלי‪ ,‬אני דואגת לך‪ .‬זו הגזמה‬
‫גמורה בעיניי‪ 106 ,‬בחורים‪ .‬לא‪ ,‬לא הגיוני‪ .‬אז באתי לכאן וקראתי גם לאמא שלי"‪.‬‬

‫"נכון אמא‪ ,‬נכון שזה לא הגיוני?" פתע מילא רחש לחש את האולם‪ ,‬וביטויים מזועזעים התעופפו‬
‫מצד אל צד‪ .‬הן כולן הביטו בי ודיברו‪.‬‬

‫"סבתא"‪ ,‬לחשתי‪ ,‬וכולן השתתקו‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬מיידעלע‪ ,‬מה?" הן ענו לי במקהלה‪.‬‬

‫"לא‪ ,‬כלומר כן‪ ,‬סבתא‪ ,‬מי הן?"‬

‫אישה חביבה הביטה בי‪" .‬מה פירוש? אנחנו‪ ,‬כולנו סבתות שלך‪ ,‬וכולנו גאות בך‪ ,‬נכון?" הן‬
‫הנהנו במרץ‪ .‬כולן הסתכלו עליה ביראת כבוד‪ .‬כנראה היא הסבתא של הסבתא של הסבתא‪...‬‬
‫"החלטנו שזה לא יעלה על הדעת‪ ,‬הדמעות שלך‪ .‬די‪ ,‬אנחנו הולכות לפעול בשבילך‪ .‬ותאמרי‬
‫תודה למרימוש‪ ,‬היא עשתה הרבה רעש בשביל זה‪ .‬אנחנו הולכות להתפלל עלייך‪ ,‬ואת"‪ ,‬היא‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪57‬‬

‫אולי דווקא מהמקום הזה יזכרו אותנו‪.‬‬ ‫בתיק של זלואיק?" ניסיתי להיזכר‪ .‬כן‪ ,‬היא‬ ‫נגשה אליי והרימה את סנטרי‪" ,‬בלי ייאוש‪,‬‬
‫הרי כל רווקה חרדית שהולכת עם זלואיק‬ ‫צדקה‪ .‬טיפשה שכמותי‪ .‬עכשיו אני תקועה‬ ‫שומעת? בלי ייאוש!" נשקה על ראשי‬
‫תגיע לכאן ביום מן הימים‪ .‬האם הרחובות‬
‫כאן‪ ,‬מי יודע עד מתי?‬ ‫והלכה‪.‬‬
‫החרדיים יתרוקנו מרווקות?‬
‫היא הישירה אליי מבט‪" .‬חייבים לעצור‬ ‫הן עברו לידי‪ ,‬מתבוננות בי באהבה אינסופית‪,‬‬
‫דמיינתי לעצמי עולם חרדי בלי רווקות‪,‬‬ ‫את הטירוף הזה‪ ,‬אין לך מושג כמה בחורות‬ ‫מברכות‪ ,‬נושקות לראשי‪ ,‬ויוצאות‪ .‬סבתא‬
‫איזו הקלה זו תהיה‪ .‬סוף סוף חוסר נקיפות‬ ‫מגיעות לכאן כל יום‪ .‬התיקים האלו‪ ,‬בחיים‬ ‫מרים עמדה לידי‪ ,‬מלחשת אמן בהתרגשות‪.‬‬
‫מצפון ופרויקטי שידוכים מעיקים‪ .‬אולי‬ ‫לא אשתמש בהם יותר‪ .‬אפילו אם תהיה לי‬ ‫כשסיימה אחרונת הסבתות לברך ויצאה‪,‬‬
‫עדיף לעשות טובה לאנושות ופשוט לגרום‬ ‫הגישה לי סבתא מרים קופסה אדומה‬
‫הזדמנות לעשות את זה‪" ...‬‬
‫לו לשכוח ממנו?‬ ‫ואמרה‪" :‬זאת התשובה"‪.‬‬
‫"רק שנייה"‪ ,‬העיניים שלי התעגלו באימה‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬חייבת להיות דרך לצאת מפה‪ .‬קמתי‬ ‫"יש דרך לצאת מכאן?"‬ ‫והסתלקה‪.‬‬
‫והתנערתי‪" .‬שולמית"‪ ,‬קראתי לה‪" .‬גם את‬
‫"זהו‪ ,‬שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשות‪.‬‬ ‫רציתי לרוץ אחריה‪ ,‬לחבק אותה‪ ,‬לומר לה‬
‫פגשת את סבתות שלך?"‬ ‫הפלאפון שלי פעיל‪ ,‬אני יכולה להוציא‬ ‫תודה‪ .‬אבל הדלת הייתה נעולה‪.‬‬
‫שיחות‪ ,‬ואין שום קול או עונה‪ .‬תקועה פה‪,‬‬
‫"כן‪ ,‬כולנו"‪ ,‬היא ענתה‪" .‬סבתא שלי הביאה‬ ‫פתחתי את הקופסה האדומה‪ ,‬מסוקרנת‪.‬‬
‫לי פתק עם שם‪ .‬אבל זה בראשי תיבות‪,‬‬ ‫כמו כולן"‪.‬‬ ‫פתק קטן היה שם‪ .‬ידעתי‪ ,‬זה הוא‪ .‬בפתק‬
‫כתוב השם שלו‪ .‬התשובה לשנים של‬
‫ממש תודה"‪.‬‬ ‫תוך כדי שיחה‪ ,‬התקדמנו במין שביל שנפרץ‬ ‫חיפושים‪ ,‬למאה ושישה בחורים‪ .‬נשאר לי‬
‫בעמל בין שיחים‪ .‬שמעתי קולות של בנות‪,‬‬ ‫רק לפתוח את הפתק ולפתור את חידת חיי‪.‬‬
‫"אילו ראשי תיבות?"‬
‫הצלחתי אפילו לזהות כמה קולות‪.‬‬ ‫באצבעות רועדות יישרתי את הקפלים‪,‬‬
‫"ז"י"‪.‬‬ ‫מביטה בכתוב בלהיטות‪.‬‬
‫"יש כאן כבר חמישים ושלוש בנות‪ ,‬תקועות‬
‫"מה?! גם אני ‪"- - -‬‬ ‫בחור הזה"‪.‬‬ ‫אבל בפתק היה כתוב רק‪ :‬ז"י‪.‬‬

‫עיניה של שולמית הצטמצמו‪" .‬באמת?"‬ ‫זיעה קרה הציפה את פניי‪ ,‬והיא הסתכלה‬ ‫זאב יצחקי? זלמן יוסקוביץ'? זושא יעקבזון?‬
‫היא שאלה בחשד‪" .‬גם את ז"י?"‬ ‫עליי בצער‪" .‬הנחמה היחידה היא שהזמן‬
‫כאן קופא‪ .‬בדקנו את זה כבר‪ ,‬לאף אחת כאן‬ ‫הטחתי את ידי במצחי בייאוש‪ .‬למה סבתא‬
‫הנהנתי בדממה‪.‬‬ ‫לא עזרה לי עד הסוף? הייתי קרובה – ככה‬
‫לא נוסף אפילו קמט אחד"‪.‬‬
‫שולמית חשבה כמה רגעים בשקט‪" .‬אז‬ ‫– לשמחת חיי!‬
‫אולי טעיתי ואלו בכלל לא ראשי תיבות של‬ ‫ביקשתי סליחה והלכתי הצידה‪ ,‬מתיישבת‬
‫על אבן גדולה‪.‬‬ ‫מתוך המחשבות המתוסכלות הרגשתי שיש‬
‫שם?"‬ ‫מישהי מאחוריי‪ .‬הצטמררתי‪ ,‬רציתי לשמור‬
‫תקועה‪ְּ ,‬בחֹור‪ ,‬עם חמישים ושתיים בנות‪.‬‬
‫"אולי זה רמז שיעזור לנו לצאת מפה"‪,‬‬ ‫על התחושות‪.‬‬
‫הצעתי‪.‬‬ ‫הזמן קפוא‪.‬‬
‫זאת הייתה בחורה‪ ,‬חרדית‪ ,‬לבושה בחליפת‬
‫"אין לי בשביל מה לצאת"‪ ,‬שולמית נאנחה‪.‬‬ ‫ולאף אחת לא נוספו קמטים! שמחת זקנתי‪.‬‬ ‫סריג שני‪-‬חלקים שראיתי לפני שבוע‬
‫"פעם עוד קיוויתי להיוושע‪ .‬היום אני כבר‬
‫אחרי זמן מה של ישיבה לבד‪ ,‬התחלתי‬ ‫בגאולה‪.‬‬
‫לא מאמינה‪ .‬זה לא יקרה"‪.‬‬ ‫לחשוב שזה לא כל כך גרוע‪ .‬אולי‪ ,‬אפילו‪,‬‬
‫היה עדיף לי להיתקע כאן לפני שנתיים‪.‬‬ ‫"נעים מאוד"‪ ,‬היא הושיטה לי יד‪" .‬שולמית‬
‫ואז זה פתאום היה ברור לי‪.‬‬ ‫הזמן קופא כאן‪ .‬הייתי נשארת בת עשרים‬ ‫הלפרין"‪.‬‬

‫"אני יודעת!" לא היה ברור לי אם אני קוראת‬ ‫ושמונה וזהו‪ .‬הדודות לא היו מצקצקות‪.‬‬ ‫לקח לי רגע להתאושש – עדיין לא הצלחתי‬
‫בקול או צועקת ממש‪.‬‬ ‫לעכל שיש עוד אנשים חיים במתחם הזה‬
‫יש לי בכלל בשביל מה לחזור‪ ,‬לו אמצא‬ ‫– ואז השבתי לה לחיצה‪" .‬אני אפרתי"‪ .‬היא‬
‫"מה?"‬ ‫את הדרך? מה הועלתי לעצמי בשנתיים‬ ‫הייתה נראית בחורה טובה‪ ,‬מבית טוב‪ ,‬ואחרי‬
‫שמלמלתי תפילה קצרה‪ ,‬הרשיתי לעצמי‬
‫"אני יודעת מה הם ראשי התיבות‪ .‬אני‬ ‫האחרונות?‬
‫יודעת איך יוצאים מפה‪ .‬אני יודעת איך‬ ‫לשאול אותה איפה בדיוק אני נמצאת‪.‬‬
‫קול פנימי ניסה לטעון‪" :‬נפגשת עם איזה‬
‫חוזרים לחיים!"‬ ‫עשרים בחורים‪ ,‬יקירתי"‪.‬‬ ‫היא ענתה לי בלי למצמץ‪ ,‬אפילו‪" .‬ברוכה‬
‫הבאה לתחנה הסופית"‪.‬‬
‫שולמית הביטה בי בחוסר אמון‪.‬‬ ‫ולכן מה? מה זה בדיוק עזר לי? ולאן‬
‫הצלחתי להתקדם משם? הייתי מתוסכלת‪.‬‬ ‫נעצתי בה מבט נדהם‪" .‬מה פירוש סופית?!‬
‫עצמתי עיניים‪ .‬התכווננתי‪ .‬האמנתי‪.‬‬ ‫מתוסכלת מאוד‪ .‬סיכמנו כבר‪ ,‬זה לא יקרה‪.‬‬ ‫למה בדיוק את מתכוונת?"‬
‫ולחשתי‪" :‬זה כן יקרה‪ .‬זה יקרה‪ .‬זה – יקרה"‪.‬‬ ‫הוא לעולם לא יבוא‪ ,‬לנצח אשאר רווקה‬
‫"את יכולה לדבר"‪ ,‬היא אמרה בטון מחויך‪,‬‬
‫אור גדול הבזיק‪ ,‬והייתי בחזרה במלון‪.‬‬ ‫מלבינה‪ ,‬עם או בלי קמטים‪.‬‬ ‫ואחר כך השפילה עיניים ופלטה בטון עגום‪,‬‬

‫עם הבחור ה‪.107-‬‬ ‫אחר כך התחלתי לחשוב מה חושב העולם‬ ‫"חבל לצעוק סתם"‪.‬‬
‫על הרעיון‪ .‬בנות חרדיות עם פלאפון כשר‬
‫אולי זה הוא‪ .‬אולי הבא‪ .‬אבל יצאתי משם‪.‬‬ ‫שנשאבו לתוך בועה ואין להן יכולת לצאת‬ ‫הסמקתי קצת והיא המשיכה‪" .‬אני מתכוונת‬
‫אני יודעת ומאמינה – זה יקרה‪.‬‬ ‫ממנה‪ .‬בניתוח ציני‪ ,‬נזכרתי שאת העולם זה‬ ‫לומר לך שאנחנו תקועות כאן‪ ,‬בעולם המוזר‬
‫לא ממש מעניין‪ .‬כבר שנים שאנחנו יושבות‬ ‫הזה‪ .‬גם את הגעת לכאן עם התא הנסתר‬

‫בבועה הזאת ואף אחד לא שם לב‪.‬‬

‫‪ · 58‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫הבן האחרון‬

‫מאת‪ :‬נודד & לעוף‬
‫איור‪ :‬נתנאל אלביליה‬

‫ושוב סוער עליהם הים‪.‬‬
‫הם נפנים כל אחד למלאכתו‪ .‬נחשון אוחז בהגה העתיק ומנווט ביד אמונה בינות לגלים‪ .‬בן‬
‫מעגן בזריזות כל חפץ שעלול להיזרק עליהם בטלטלות ההגונות שספגה 'האמונה'‪ .‬כשמסיים‪,‬‬
‫מטפס בזריזות אל החדרון העילי שבסיפון‪ ,‬מכשיר קשר מיושן בידו‪ ,‬משקפת צמודה לעיניו‪.‬‬
‫קשה לראות משהו בחושך‪ ,‬בתוך הערפל הסמיך‪ ,‬אבל די לעיניים המיומנות באור מבזיק של‬

‫ברק כדי לחשוף את כרבולותיהם המשתפלות של הגלים‪.‬‬
‫"שעה תשע‪ .‬למערב"‪ .‬ההגה מסתובב והספינה פונה כולה‪ ,‬כשחרטומה שועט היישר אל‬
‫מול הגל‪ .‬כעת היא מטפסת בקלילות אל פסגתו המיתמרת ונפנית אל צידה לאורך הגל‪,‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪59‬‬

‫המציאות לא פשוטה‪ .‬שפתיו‪ ,‬כמו תמיד‪,‬‬ ‫"למה? מה קרה פתאום? למה אנחנו כאן?"‬ ‫עד שמבחין הלמדן לשעבר‪ ,‬שהפך לספן‬
‫מלוחות‪.‬‬ ‫שאלות זמן ארוך ממדוד מקבלות סוף סוף‬ ‫בעל כורחו‪ ,‬בפרצה נוחה כלפי מטה‪ .‬שוב‬
‫משתרגים השרירים‪ .‬שוב סובב ההגה‬
‫"הפלגנו אל הים‪ .‬היה יום אביב‪ .‬משפחות‬ ‫רשות להפציע‪.‬‬ ‫והיא גולשת מטה במהירות מסחררת‪.‬‬
‫משפחות עלו על הספינות‪ ,‬עזבו את הנמל‪.‬‬ ‫כמעט צוללת אל התהומות תחתיה‪ ,‬אך‬
‫את המוכר‪ ,‬את היציב‪ ,‬את הברור‪ .‬שמטו‪.‬‬ ‫*‬ ‫מתיישרת ברגע האחרון וצפה על פני‬

‫הים לא נבקע‪.‬‬ ‫החוקים עברו‪.‬‬ ‫המים‪.‬‬

‫תחילה‪ ,‬ניסינו להתרגל אל שגרה חדשה‪,‬‬ ‫שליחי הציבור ניסו להילחם עד טיפת‬ ‫עוד גל מכה‪ .‬הפעם מדרום‪ .‬ושוב תפנה‬
‫אחרת‪ .‬אנשים סייעו ועודדו זה לזה‪.‬‬ ‫דמם האחרונה‪ ,‬עצרות תפילה וזעקה‬ ‫לעברו‪ ,‬ושוב תטפס‪ ,‬ושוב תגלוש‪ ,‬ואם יכה‬
‫אורגנו מדי יום‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬החוקים‬
‫ואז‪ ,‬עם בוא החורף‪ ,‬דברים אחרים נפלגו‪.‬‬ ‫הגל בצידה – תתפרק הספינה לגורמים‪.‬‬
‫התחילו הסערות‪ .‬היו שחלו במחלת הים‪.‬‬ ‫עברו‪.‬‬
‫וראשינו – התפלגו בדעותיהם‪ .‬חלקם אמר‬ ‫הסערה דועכת‪.‬‬
‫לשוב מפני החולים‪ ,‬וחלקם הורה למסור‬ ‫מלחמת העולם האחרונה בין המעצמות‬
‫את הנפש‪ .‬זמנים לא פשוטים‪ ,‬בן‪ ,‬לא‬ ‫והכפפת העולם כולו לחוקי יסוד אחידים‬ ‫ידו של נחשון רועדת קלות משריר שמסרב‬
‫בסיומה‪ ,‬נוצלה בידי גורמים זדוניים‬ ‫להתרפות‪ .‬הרוח מתחילה להיכנע לעייפות‬
‫פשוטים‪.‬‬ ‫על מנת להעביר שורת חוקים בכסות‬ ‫החומר‪ .‬לא ירחק היום והוא יעזוב את הים‬
‫ליברלית‪ ,‬כאשר משמעותם הייתה חוסר‬
‫קברניטים הפליגו רחוק יותר‪ ,‬אחרים‬ ‫על גליו ומשבריו לנצח‪.‬‬
‫הובילו אל מקום קרוב אך סוער‪.‬‬ ‫יכולת לחיות על פי תורת ישראל‪.‬‬
‫עליו להכין את בן לתפקידו‪ .‬עליו לדעת‬
‫אלה טענו לפתוח את המפרש בעת סער‪,‬‬ ‫ציבור שומרי המצוות ברובו הגדול חתם‬ ‫מי הם ואיך מצאו את עצמם חיים שנים‬
‫ולהשתמש ברוח במלוא עוזה‪ ,‬אחרים‬ ‫על ויתור זכויות האזרח‪ .‬ויתרו על קבלת‬ ‫ארוכות כל כך על ספינה מיטלטלת‪ .‬כבר‬
‫הורו חד משמעית לקפל את המפרשים‬ ‫כל הטבה מהממשלה‪ .‬לאחר כמה חודשים‪,‬‬ ‫תקופה ארוכה שעיניו של בן משוטטות אל‬
‫נשללו מהם זכויות יסוד של קניין ורכוש‪.‬‬ ‫מעבר לאופק‪ .‬מחפשות ונכספות‪ .‬משגרות‬
‫ולהמתין עד יעבור זעם‪...‬‬ ‫לא ניתן היה לקיים אורח חיים דתי לפי‬ ‫לעברו מבט של תמיהה‪ ,‬מבט גדוש בתחנון‬

‫אנשים החלו לחזור לאדמה‪ ,‬איש איש‬ ‫זכויות האזרח החדשים‪.‬‬ ‫שקט לדעת‪ ,‬להבין‪.‬‬
‫מסיבתו‪ .‬היו אף כאלו שלא רצו בכך‪ ,‬אך‬
‫"לא הייתה ברירה‪ ,‬יצאנו אל הים"‪.‬‬ ‫הוא מוצא את נכדו עסוק בהתרת קשר‬
‫הספינה לקחה אותם עם כולם‪"...‬‬ ‫עקשן במיוחד בחבל המפרש הימני‪.‬‬
‫קבוצות מאורגנות יצאו אל המים‪ .‬הן‬
‫*‬ ‫הצטיידו היטב בכל הנדרש להזיה הלא‬ ‫"הנח לקשר‪ ,‬בן‪ .‬הגיע הזמן שנשוחח‬
‫לעומק"‪.‬‬
‫"הילד יישאר עם אביך"‪ .‬האם שכבה‬ ‫פשוטה שנצבה בפניהם‪.‬‬
‫מוטלת‪ ,‬חיוורת וירוקה‪ .‬רק עיניה התכווצו‬ ‫החבל נשמט באחת‪ .‬בן ממהר לשפות ספל‬
‫היו מתח וחשש‪ .‬הייתה גם רוממות של‬ ‫חם ונחשון מתרווח על כיסאו שהתבלה‬
‫בכאב‪.‬‬ ‫קדושה‪" .‬נצא במסירות נפש‪ ,‬והגאולה‬
‫תבוא מיד ותחזיר אותנו לחוף"‪ ,‬פיעמה‬ ‫מימי שמש לוהטים של קיץ‪.‬‬
‫"אני‪ ...‬גם ככה חוזר בלב כבד‪ ,‬לא יודע מה‬
‫הדבר הנכון‪ ...‬תוהה מה יהיה שם‪ ,‬באדמה‬ ‫התחושה בלב רבים‪.‬‬ ‫הערפל מתפזר ואור הכוכבים מתנוצץ על‬
‫שעזבנו‪ .‬לפחות שהילד יישאר טהור! סבו‬ ‫פני המים השחורים‪ .‬עיני שניהם פולחות‬
‫הרי ידאג לו בשלמות‪ ,‬את לא חושבת?‬ ‫*‬
‫ישמור עליו‪ ,‬על גופו ועל נשמתו"‪ ,‬הוא‬ ‫למרחקים‪.‬‬
‫"ואז מה קרה?" שואל הנכד שכבר גדל‪,‬‬
‫מתחנן‪ ,‬ועיניו דומעות ללא הפסק‪.‬‬ ‫וידיו הרועדות של האיש שאחראי‬ ‫הם דוממים‪ .‬אך השתיקה הקבועה טעונה‬
‫עליו‪ ,‬חופנות זו את זו‪ .‬הזיכרונות קשים‪.‬‬ ‫כעת בזרמים שמבקשים להתפרץ‪.‬‬
‫כאב‪ .‬קריעה‪ .‬אשתו לא תשרוד על הגלים‪.‬‬
‫ובנו – הכיצד יעזבנו?‬ ‫החבל נשמט באחת‪.‬‬ ‫"מה אתה זוכר מילדותך?" שובר נחשון‬
‫בן ממהר לשפות ספל‬ ‫את הדממה‪ .‬קולו חורק קלות מחוסר‬
‫ואימו‪ ,‬היא ודאי התייסרה‪ .‬צער הפרידה‬ ‫שימוש‪" .‬מהתקופה שבה היינו על אדמה‬
‫חותך הוא‪ .‬מקפיא את הוורידים‪ .‬בתוכו‬ ‫חם ונחשון מתרווח‬
‫מקפל הוא אהבה עצומה‪ ,‬שאם לא כן‪,‬‬ ‫על כיסאו שהתבלה‬ ‫יבשה ויציבה?"‬
‫הכאב לא היה חד כל כך‪ .‬מותיר קרעי‬ ‫מימי שמש לוהטים‬
‫"אולי‪ ...‬קצת‪ ,‬זיכרונות מעורפלים מבית‬
‫נשמה מדממים‪.‬‬ ‫של קיץ‪.‬‬ ‫בבניין גבוה‪ .‬אבא שמרים אותי על‬
‫הערפל מתפזר ואור‬ ‫הכתפיים‪ .‬אמא יושבת על ספה כחולה‬
‫*‬ ‫הכוכבים מתנוצץ על‬ ‫ושרה לי על התורה שמתוקה יותר מדבש"‪.‬‬
‫פני המים השחורים‪.‬‬ ‫קולו של בן כמעט שאובד בהמיית הים‪.‬‬
‫ושוב כאב וקריעה‪ ,‬ופרידה קשה מנשוא‪.‬‬ ‫"אני אפילו לא בטוח שזה זיכרון אמיתי‬
‫סבא נחשון איננו‪.‬‬
‫ולא דמיון שנולד בי מתישהו"‪.‬‬
‫הפטירה של סבא נחשון קיפלה בתוכה‬
‫רגשות נוספים‪ .‬תמיהה עצומה על העתיד‪.‬‬ ‫"זה זיכרון אמיתי‪ ,‬בן‪ .‬אמיתי לחלוטין‪,‬‬
‫ושווה לרגעים רבים דומים‪ .‬רגעים יפים‬
‫שהיו ואינם עוד‪ "...‬הזקן נשנק קלות‪,‬‬

‫משתהה‪ ,‬בולע את רוקו לרגע‪.‬‬

‫‪ · 60‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫רחוקה עדיין‪ ,‬מטושטשת‪ ,‬אבל ממשית‬ ‫הם יצאו אל הים בהתחלה‪ .‬אם הם חזרו‪,‬‬ ‫הספינה משתרכת‬
‫וברת השגה‪.‬‬ ‫כולם‪ ,‬כנראה היו שיקולים מכריעים לכך‪.‬‬ ‫לאיטה על הגלים‪,‬‬
‫זוהי הרי שטות מוחלטת מצידו לדבוק‬ ‫במעגלים‪ ,‬טבעות‬
‫הגיע רגע האמת‪.‬‬ ‫בדרכו העיקשת של סבא בצורה עיוורת‪,‬‬ ‫ושוב מעגלים‪ .‬הים‬
‫פועם את גליו ובן‬
‫ושוב צפים למול עיניו הספקות‪ .‬ושוב‬ ‫בלי לשמוע את הצד שכנגד‪.‬‬ ‫יושב ומתאבל לבדו‬
‫מתייצבים בשורה הטיעונים‪ .‬בעד ונגד‪.‬‬ ‫על הסיפון‪ .‬לא מוביל‪,‬‬
‫עד מתי יישאר בים‪ ,‬בתקווה שלא יספוג‬ ‫לא מבין‪ .‬רפוי‪ .‬הספינה‬
‫בעד‪ .‬נגד‪.‬‬ ‫פתאום מכה משברת עצמות בזמן סופה?‬ ‫לוקחת אותו מעלה‬
‫ומטה‪ ,‬כאשר היא‬
‫ופתאום‪ ,‬הוא יודע‪ .‬ידיעת אמת שצפה‬ ‫הוא קם על רגליו‪ ,‬מפנה את ההגה בחדות‬
‫בשקט מתוך מערבולת ליבו‪.‬‬ ‫שמאלה‪ .‬לנווט על פי גרמי השמיים הוא‬ ‫אווה‬
‫יודע כמעט מתוך שינה‪ .‬ידיו משרטטות‬
‫הוא מסתובב על צירו‪ .‬יורד אל ירכתי‬ ‫תוואי משוער‪ ,‬נעזרות במחוגה פשוטה‪.‬‬ ‫אובדן הנפש היחידה שנותרה עימו‪ .‬אין‬
‫הספינה‪ ,‬שם טמון בארגז מרופד‪ ,‬ממתין‬ ‫עוד מי שיורה לו את הכיוון‪ ,‬את הזווית‬
‫לו‪ .‬אולי אין עוד כאלו בחוף‪ .‬אולי אבדו‬ ‫הים רגוע וחלק אבל ליבו סוער‪.‬‬ ‫הנכונה להטות בה את הספינה בעת זעם‪.‬‬

‫לנצח‪.‬‬ ‫בן מושך בחבלים ומכוון את המפרשים‬ ‫אין איתו עוד היודע מה‪.‬‬
‫הישנים לכיוון הרצוי‪ .‬הרוח נושבת‬ ‫הספינה משתרכת לאיטה על הגלים‪,‬‬
‫בן מרים אותו ממקומו‪ ,‬וצועד במעלה‬ ‫והספינה מתקדמת בקצב נוח אל החוף‪,‬‬ ‫במעגלים‪ ,‬טבעות ושוב מעגלים‪ .‬הים‬
‫המדרגות אל הסיפון‪ .‬עיניו עצומות‪ ,‬ידיו‬ ‫אל הבית ההוא ואל הספה ההיא שעוד‬ ‫פועם את גליו ובן יושב ומתאבל לבדו על‬
‫חובקות את ספר התורה‪ .‬רגליו המיומנות‬ ‫הסיפון‪ .‬לא מוביל‪ ,‬לא מבין‪ .‬רפוי‪ .‬הספינה‬
‫מציבות אותו בבטחה על הגשר העילי‬ ‫מבצבצים פה ושם בחלומותיו‪.‬‬ ‫לוקחת אותו מעלה ומטה‪ ,‬כאשר היא‬

‫שבסיפון‪.‬‬ ‫הספינה מחליקה קדימה‪ ,‬אבל מחשבותיו‬ ‫אווה‪.‬‬
‫ורגשותיו של בן מתפתלים ומסתבכים‬ ‫הוא מעלה במחשבתו את קולותיו‪ ,‬את‬
‫כאן מקומו‪ .‬פה הוא נשאר‪ ,‬ולו גם ייוותר‬ ‫יותר ויותר‪ .‬ואולי זהו ייעודו? להיטלטל‬ ‫דיבוריו של סבא‪ .‬שעות על גבי שעות של‬
‫הבן האחרון‪.‬‬ ‫עם הגלים ולחכות‪ .‬לשמר את הגחלת עד‬ ‫לימוד מעמיק‪ ,‬מכוון‪ ,‬מעצב‪ .‬הוא מהרהר‬
‫שיפציע עליו – יחד עם העולם כולו – אורו‬ ‫בשיחתם האחרונה בטרם עזב לנצח‪ .‬האם‬
‫חבוק‪.‬‬ ‫הוא הרגיש את שעומד לקרות? ומה בדיוק‬
‫של הבורא?‬
‫עיניו של בן נפקחות מאליהן‪ ,‬מיישירות‬ ‫הוא אמור לעשות כעת?‬
‫מבט אל האור‪.‬‬ ‫ידיו של בן מושכות את ההגה כמה מעלות‬ ‫ביבשה יש לו משפחה‪.‬‬
‫ימינה‪ ,‬ועוד כמה מעלות‪ ,‬ו'האמונה'‬ ‫ויש קרקע יציבה‪.‬‬

‫מתחילה לשוב אל מרחבי הים המוכרים‪.‬‬ ‫יש שם כל שצריך כדי לחיות באחריות‪,‬‬
‫בנוחות‪ ,‬בביטחון‪.‬‬
‫ושוב פונה הספינה מזרחה‪ ,‬אל החוף‪ ,‬אל‬
‫היבשה והיציבות‪.‬‬ ‫אולי צדקו כל האחרים? אולי צדקו‬
‫כשחזרו על עקבותיהם‪ .‬אל החיים‬
‫אל הבית‪.‬‬ ‫החלקים והשפויים‪ .‬הם בוודאי משפילים‬
‫ראש וממתינים עד שתעבור הגזרה‪ .‬הרי‬
‫ההחלטה נובטת בו באיטיות‪ .‬הוא יתקרב‬
‫עם הספינה אל היבשה‪ ,‬וכשיראה אותה‬

‫בעיניו – יחליט‪.‬‬

‫ובאישון ליל‪ ,‬מתוך הערפל שסביבו‪ ,‬בתנאי‬
‫מזג אוויר דומים להפליא לאותו לילה בו‬
‫הניח נחשון לפני נכדו את הדרך בה חפץ‬

‫הוא שיצעד – רואה אותה בן‪.‬‬

‫אדמה‪.‬‬

‫"וגם אם אחרון על עפר יקום‪ ,‬יהודי אחד‬
‫וספר התורה בידו‪ ,‬תורת ישראל בליבו ואור‬

‫ישראל ברוחו‪ ,‬גם זה האחד מספיק‪ ,‬דבר‬
‫ישראל יעמוד ולא יאבד"‬

‫(אגרות צפון לרש"ר הירש‪ ,‬סוף אגרת י"ח)‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪61‬‬

‫‪ | NG‬נתי קוגלר‬ ‫למה מי אמר‬

‫שעאידןכנקיורבסמגפזררס?ום‬

‫קו‪y‬ר‪p‬ס‪Co‬‬
‫ייוותתרר דאיגסיטטרל‪,‬טגיה‪ ,‬יותר קריאייטיב!‬

‫רמהמאודמתסצייועטהוםתרלדילטכךהגןהיפקתרמהבפובסלירופניתתםסצפהוהבורלוחועוקגתויהלוחקמםתווסלתהתרמוקכודנההוופןחישלידוההוששקחלנקויידמ‪,‬וטופשתי‪.‬יבע?ן‪,‬כדהלדלצרכשטךתלריבהפביוכתנלהתהפקורתרוסכוסןם‪,‬לכל‬ ‫התקשרו עכשיו ובדקו את זכאותכםממלגשותתלהמנוחת!ה‬

‫‪ONLINE‬‬ ‫‪il‬ב‪.‬י‪o‬ת‪l.c‬פ‪o‬רו‪o‬ג‪0w7w2w-2.2p0ro1g4-3s3ch‬‬ ‫מחלמהקתמגתממשהרלשווהכתתושרועמשהםתל‬ ‫עלסקיקידמונבלוםיכאלמפתררתישלמפתימרלויוםםגד‬ ‫ת‪+‬תרוגצומפלכיביתחהושיהמחועורורזררעיאםםהת‬ ‫פשבריולמנויתטבחלכויוידשנייםתעתובוטרביכמינפותאגולנופשגלריייויגתםן‬

‫‪ · 62‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫שערי חן וחסד‬

‫איור‪ :‬רבקי רוקח‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪63‬‬

‫הסיפופררוג‪:‬המלא‬
‫מאת‪ :‬מ‪ .‬י‪ .‬פרצמן‬
‫איור‪ :‬רבקי רוקח‬

‫"ישבתי במשרד‪ ,‬כססתי עט שדוף והודעתי לעצמי‪ :‬חיים‪ ,‬אתה צריך למצוא שם לכל העסק הזה‪.‬‬
‫המשכתי לכסוס את העט בהתלהבות ולבהות קדימה‪ .‬את עיניי צד אחד הכפתורים על טלפון‬
‫השלוחות שלידי‪ ,‬עם הכיתוב ‪ ,prog‬כקיצור של ‪( programming‬תכנות)‪.‬‬

‫באותו רגע הכרזתי בינגו‪ ,‬והלכתי לקנות את שם הדומיין‪ .‬למה לא‪ ,‬פרוג כזה‪ ,‬קצר‪ ,‬קליט‪ ,‬מגניב"‪.‬‬
‫זה היה הרגע המכונן של מה שכולנו מכירים היום כאתר פרוג‪ ,‬פלטפורמה מקצועית חברתית‬

‫לקשרי עסקים ונטוורקינג‪ .‬חמש עשרה שנים אחורה‪ ,‬הרבה לפני שנולדה המכללה והרבה‬
‫מאוד לפני שהציבור החרדי ידע מה זה אינטרנט – נולד לו שרת‪ ,‬שממנו נולד אתר‪ ,‬ומהם‬

‫צמחה היוזמה של מה שמביא את רובנו אליו מספר פעמים ביום‪.‬‬
‫איך נולד אתר פרוג? מי מנהל אותו? למה שודדים מהגולשים שלו כסף בתמורה למנוי‬
‫פרימיום? איך נראים מרתפי המשפט האפלים של המנהלים? ומה הם עושים בכלל חוץ‬

‫מלשתות קפה ולחסום ניקים על ימין ועל שמאל?‬
‫לא הכל – אבל הרבה – על מאחורי הקלעים של האתר‪ ,‬בכתבה שלפניכם‪ .‬מידע צבעוני‪ ,‬צהוב‪,‬‬

‫ובעיקר ירוק‪.‬‬

‫‪ · 64‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫הגענו לבנק‪ ,‬זוג ירוקים חסרי כל אבל‬ ‫פרוג‪ :‬תולדות‬
‫נחושי מטרה‪ .‬שלום ומה נשמע‪ ,‬אמרנו‬
‫"הייתי אז גרפיקאי שכיר‪ ,‬הרבה שנים לפני ששרצו פורומים מקצועיים בכל פינה"‪ ,‬פותח‬
‫למנהל‪ ,‬אנחנו רוצים לפתוח מכללה‬ ‫חיים דיקמן‪ ,‬בעל אתר פרוג‪" .‬הקמתי אז‪ ,‬יחד עם מספר חברים‪ ,‬פורום גרפיקה סגור על גבי‬
‫וזקוקים למאה אלף שקל כדי לקנות ציוד‬ ‫רשת חברתית בשם 'היידפארק'‪ .‬קראנו לפורום שלנו 'עיצוב גרפי בציבור החרדי'‪ ,‬הוא מנה‬

‫לכיתת לימוד‪.‬‬ ‫כארבעים חברים‪ ,‬והחיים‪ ,‬עד כאן‪ ,‬היו יפים"‪.‬‬

‫המנהל‪ ,‬ברנש קשוח שהכיר את המשפחות‬ ‫את חיים דיקמן ואשתו טובי הצלחתי להושיב לראיון רק אחרי שבוע של ניסיונות‪ ,‬בנסיעה‬
‫שלנו‪ ,‬הודיע לנו ללא כחל ושרק שעלינו‬ ‫פנויה ארוכה שבה – תוך כדי תמרוני תנועה – הם החלו לנבור בהיסטוריה עד לשנת ‪ ,2007‬אל‬
‫להביא את ארבעת הורינו כערבים‪ ,‬לפני‬
‫שנקבל אישור עקרוני‪.‬‬ ‫יום בהיר וחף מענן שבו החליט חיים שהגיע הזמן להעביר את הפורום הקיים לפורום פרטי‬
‫משלהם‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬נעלבנו עמוקות‪ .‬יצאנו מהבנק‬
‫במפח נפש‪ ,‬מה שנקרא שבורים ורצוצים‪,‬‬ ‫"אז רכשתי שרת"‪ ,‬הוא משחזר בנוסטלגיה‪" .‬שתפס חצי מחדר הילדים!" נזכרת טובי‪" .‬ועלה‬
‫שמונת אלפים דולר"‪ ,‬מתחלחל חיים‪" .‬שחילקנו לארבעים ומשהו תשלומים"‪ ,‬משלימה טובי‬
‫ואז הודעתי לטובי שהלא לא תהיה‪ ,‬ולא‬
‫מנהל בנק אחד יוריד אותי מהחלום שלי‪.‬‬ ‫ושניהם צוחקים‪.‬‬
‫אז חצינו את הכביש‪ ,‬נכנסנו לבנק שהיה‬
‫"בנוסף לשרת רכשתי פלטפורמה של פורום חברתי‪ ,‬ובחודשים הבאים ישבתי מדי לילה כדי‬
‫ממול וחזרנו על ההצגה בשנית‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫לתרגם אותה‪ ,‬שורה אחרי שורה‪ ,‬לעברית‪ ,‬דרך תוכנת 'בבילון' זכרונה לברכה‪ .‬כשהאתר היה‬
‫למרבה הנס‪ ,‬היה מנהל שהריח הזדמנות‬ ‫מוכן‪ ,‬מתורגם בקפידה ונמצא באוויר‪ ,‬פתחנו אותו בקול תרועה חגיגי וחנכנו אותו עם שמות‬
‫עסקית חגיגית‪ ,‬והיה מוכן לחתום לנו על‬
‫משתמשים חדשים"‪.‬‬
‫ההלוואה בו במקום"‪.‬‬
‫שמות המשתמשים‪ ,‬מסבירה טובי מהמושב הסמוך‪ ,‬היו בסגנון של 'קרפדה'‪' ,‬חפרפרת'‪,‬‬
‫"ברור בו במקום"‪ ,‬קוטעת אותו טובי‪" .‬הוא‬ ‫'צפרדע' ועוד זנים מסוגים שונים‪ .‬השנים היו טרום עידן האינטרנט המסונן‪ ,‬ואף אחד לא מוכן‬
‫תפר לנו את הריבית הכי אכזרית בעולם‪"...‬‬ ‫היה להודות שהוא נמצא בפורום‪ ,‬לא משנה כמה מקצועי הוא היה‪ .‬תופעת השמות המלאים‬

‫מאז ועד היום אנחנו לא זוכרים הרבה‪,‬‬ ‫כשמות ניקים החלה רק בשנים האחרונות‪ ,‬ולדעת חיים היא מבורכת ביותר‪.‬‬
‫מסיימים בני הזוג את מסכת ההיסטוריה‬
‫"ואז התחילו אנשים לבוא ולבקש שאפתח גם להם פורום‪ .‬השמועה עברה מפה לאוזן – שהרי‬
‫הפרטית שלהם‪ .‬פשוט נהיינו עסוקים‬ ‫פלטפורמות פרסום מתאימות עוד לא היו אז – ואנשים הגיבו בעניין רב‪ .‬לא רק למעצבים‬
‫מכדי להבחין במה שקורה‪ .‬אבל כן‪ ,‬מדי‬
‫מגיע‪ ,‬כך הם טענו בצדק‪ ,‬גם לצלמים זה יכול להיות יעיל מאוד‪ .‬אז פתחתי‪ .‬ועוד אחד‪ .‬ושוב‪.‬‬
‫פעם כשמסתכלים אחורה‪ ,‬יש סיפוק‬ ‫ועוד לפני שהספקתי לקלוט מה קורה‪ ,‬חלפה שנה ומצאנו את עצמנו עם פורום שמנה למעלה‬
‫אדיר מהתוצאה הסופית של מה שהגדרנו‬
‫מאלף משתמשים רשומים"‪.‬‬
‫לרגעים כ"בית קברות לרעיונות יפים"‪.‬‬
‫השנה ‪ ,2008‬אני מבררת‪.‬‬

‫נכון‪ .‬לציבור החרדי אין עדיין במות להתמקצעות ונטוורקינג‪ ,‬וכך נולד הרעיון לערוך את‬
‫התערוכה המקצועית החרדית הראשונה מסוגה‪.‬‬

‫"האמת‪ ,‬חששתי"‪ ,‬משתף דיקמן בגילוי לב‪" .‬לא ידעתי לאן זה ייקח אותי‪ .‬פורום אינטרנטי‬
‫שמפיק אירוע‪ ...‬זה יכול להצטלם לא טוב‪ .‬אז לקחתי את עצמי ואת הניירת שלי ונסעתי לרב‬
‫מרדכי(מוטק'ה) בלוי מ'משמרת הקודש והחינוך'‪ .‬אמרתי לו שלום קוראים לי חיים דיקמן‪ ,‬ואני‬

‫רוצה לערוך יום עיון מקצועי לאנשי מקצוע חרדיים‪.‬‬

‫הרב בלוי ליווה אותי עם כיוונים מועילים להפיק את האירוע כמו שצריך‪ ,‬ומשם יצאנו‬
‫לאירוע הראשון‪ .‬כמות המשתתפים הכתה אותנו בתדהמה; יום קודם לכן אזלו הכרטיסים‪,‬‬
‫ומספר הנוכחים בתערוכה עצמה היה כאלפיים איש‪ .‬הכנס ההוא גרר כעבור שנה אירוע נוסף‪,‬‬
‫ולאחריו הגיע הרעיון של הקמת המכללה‪ ,‬כמסקנה מכך שאם כל כך הרבה אנשים מגיעים‬

‫לכנסים‪ ,‬סיכוי סביר שהם גם רוצים ללמוד"‪.‬‬

‫בשלב הזה אני מפסיקה את בני הזוג‪ ,‬ומקשה את השאלה הצהובה אבל החשובה ביותר‪ :‬מהיכן‬
‫המימון?‬

‫הדיקמנים נושפים בביטול‪" .‬איזה מימון?" שואל חיים‪" .‬הכל מהכיס הדלפון שלי‪ .‬לא חשבתי‬
‫לרגע שיש כאן גוף כלכלי כלשהו‪ ,‬אני הולך בעיניים עצומות מתוך ראייה חברתית ברורה"‪.‬‬

‫לא יכולת להקים מכללה מדמי כיס‪ ,‬אני מתעקשת‪.‬‬

‫"נכון"‪ ,‬מסכים חיים‪" .‬את כיתת הלימוד הראשונה‪ ,‬מקלט מאובק בבני ברק ('שהדבקנו בו‬
‫וילונות עם דבק חם' – טובי)‪ ,‬הקמנו מהלוואה שקיבלנו מהבנק"‪.‬‬

‫"לקחנו מהבנק"‪ ,‬מדייקת טובי‪ ,‬וחיים גולש‪" :‬זה סיפור בפני עצמו‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪65‬‬

‫או אז ישבנו הדיקמנים ואנוכי לישיבת חירום בדלתיים סגורות‪ ,‬ובה הגענו למסקנה שאין מה‬ ‫פרוג אקטואליה‬
‫לעשות‪ ,‬ואתר פרוג צריך להמשיך להיות חינמי (וינגרטן מחייך אל מול עיניי המתקוממות)‪.‬‬
‫איך‪ ,‬בפועל‪ ,‬זה קורה? איך עובד האתר‬
‫אין מצב ולא יהיה מצב כזה שבו אנשי עסקים חרדיים יצטרכו לשלם כדי לקבל עזרה הדדית‪,‬‬ ‫היום ומה מתרחש בו? ואם הוא באמת‬
‫פידבק ופלטפורמה לשיתופי פעולה‪ .‬אתר פרוג היה ותמיד יהיה בית ליוצרים חרדיים בצביון‬ ‫ללא מטרות רווח – איך מנויי הפרימיום‬
‫והפרסומות הרעשניות נכנסים לתמונה?‬
‫תורני ושמור‪ ,‬והוא ימשיך להיות ללא תשלום‪.‬‬
‫בשלב הזה הדיקמנים שולחים אותי לדבר‬
‫הצעד ההתחלתי שנקטנו בו כעזרה ראשונה היה הכנסת איש שיווק משמעותי לצוות‪ ,‬שהיה‬ ‫עם מי שאנו מכירים כ"ניהול האתר"‪ ,‬או‬
‫אחראי על פרסומות‪ .‬הפרסום היה הדלק הראשון במכונה המיובשת‪ ,‬והוא אפשר לה להתחיל‬ ‫בשמו האמיתי (שמואל) יוחנן וינגרטן‪,‬‬
‫הכוח המניע בפרוג והנמצא שם בפועל‪.‬‬
‫לנסוע‪ .‬ועדיין‪ ,‬זה לא היה מספיק יחסית להוצאות‪ ,‬והיינו צריכים מימון יציב וקבוע יותר‪.‬‬
‫"'בפועל'‪ ,‬זה אומר פעם בעשר דקות"‪ ,‬עונה‬
‫לכן הוחלט שאומנם על עזרה כללית בפורום אין לקחת תשלום‪ ,‬אבל על רווח כספי ישיר‬ ‫וינגרטן כשאני שואלת אותו מהי תדירות‬
‫שאנשים מקבלים מהאתר – נוכל לגבות דמי תיווך‪ .‬כשאדם מפרסם דירה להשכרה – הוא‬ ‫הכניסה שלו‪" .‬בא‪ ,‬לוחץ על התראות‬
‫מרוויח כמה עשרות אלפי שקלים‪ .‬אין סיבה שהשירות הזה יהיה חינמי‪ .‬פרסומי דרושים‪,‬‬ ‫חדשות‪ ,‬מרפרף‪ ,‬בודק שהכל תקין‪ .‬אם לא‬
‫חתימות עסקיות‪ ,‬פניות ללקוחות ועוד‪ ,‬כל אלו יהיו בתשלום שיעזור לנו להוסיף ולהשקיע‬ ‫תקין‪ ,‬מתקן"‪.‬‬

‫באתר"‪.‬‬ ‫אז אתה בטח מצוי בכל נבכי התוכן‪ ,‬אני‬
‫מנחשת‪.‬‬
‫והודעות אישיות?‬
‫"בכלל לא"‪ ,‬מפתיע וינגרטן‪" .‬למען האמת‪,‬‬
‫"ההודעות האישיות הן סיפור אחר"‪ ,‬משיב וינגרטן‪" .‬הגענו לשלב שבו היה מסוכן להמשיך‬ ‫אני קורא אשכולות בערך פעם בשבוע‪.‬‬
‫איתן‪ ,‬והיינו צריכים לנהל עליהן פיקוח ישיר‪ .‬מכיוון שלא יכולנו לפקח על ניקים אנונימיים‪,‬‬ ‫תיבת ההודעות האישיות שלי מכילה‬
‫כמאה‪-‬מאתיים הודעות שלא נקראו‪ ,‬על‬
‫החלטנו שכל אדם שרוצה לשלוח הודעה פרטית – ייתן לנו את פרטיו המלאים‪ ,‬כדי לחייב‬ ‫רובן אבד הכלח מזמן‪ .‬הפיקוח התדיר‬
‫אותו לסוג של משמעת‪ .‬מערכת הפרימיום שהוקמה באותה תקופה עזרה לנו לעשות זאת‪,‬‬ ‫באתר הוא בעיקר לטיפול בתיוגים‬
‫וכך הוגבלו הודעות אישיות למשלמים בלבד‪ ,‬ועל הדרך גם עזרו לנו במטרה הכלכלית של‬ ‫ובהתראות‪ .‬באשר לכל השאר‪ ,‬אני סומך‬
‫על מנהלי הפורומים שעושים עבודה‬
‫ההשקעה"‪.‬‬ ‫מצוינת"‪.‬‬

‫ומה באמת הייתה ההשקעה? מה עשיתם עם הכסף‪ ,‬מלבד עשרים אלף השקלים החודשיים‬ ‫טוב‪ ,‬אני מפשילה שרוולים וניגשת לעניין‪:‬‬
‫לשרת?‬ ‫אז איפה מחביא פרוג את הכסף שהוא‬
‫עושה מהכיס שלנו?‬
‫"קודם כל‪ ,‬מלבד עדכון השרת למניעת הקריסות‪ ,‬העברנו את האתר לפלטפורמה עדכנית‬
‫שאפשרה לנו להתקין כלים נדרשים‪ .‬כמו כן שכרנו מתכנתת במשרה מלאה שעובדת על‬ ‫"כשנכנסתי לפרוג‪ ,‬לפני כשלוש שנים‪,‬‬
‫הגעתי בשלב שבו האתר לא היה יכול‬
‫פיתוחים חדשים‪ ,‬ובעיקר מטפלת בבאגים שמתרחשים כל הזמן"‪.‬‬ ‫להמשיך מבחינה כלכלית"‪ ,‬מתחיל וינגרטן‪.‬‬
‫"החזקת השרת עולה משהו כמו עשרים‬
‫ומה קורה כשיש באג רציני?‬ ‫אלף שקלים בחודש‪ ,‬וזה עוד לפני שאנחנו‬
‫מדברים על טיפולי באגים ותחזוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫"רציני ממש?" מברר וינגרטן בחשש‪.‬‬ ‫הפלטפורמה עליה שכן האתר באותם‬
‫ימים הייתה ישנה ביותר‪ ,‬שלא תאמה‬
‫הכי רציני שתדמיין‪ ,‬אני מאשרת‪.‬‬ ‫כלל את העדכונים שלנו‪ ,‬ולכן האתר חווה‬
‫נפילות אינסופיות והודעות ‪ 503‬באופן‬
‫"זה לא קורה הרבה‪ ,‬אבל כשזה קורה – אנחנו נכנסים למתכונת חירום‪ .‬כל הצוות‪ .‬בפועל זה‬ ‫תדיר‪ .‬כשהסתכלנו על המציאות כמו‬
‫אומר לילה לבן‪ ,‬עבודה מסביב לשעון‪ ,‬ועד שהבאג מתוקן – אף אחד מאיתנו לא מעז לעלות‬ ‫שהיא‪ ,‬הגענו למסקנה שאין דרך הגיונית‬

‫על יצועו"‪.‬‬ ‫להמשיך כך‪ .‬אין הכנסות כדי לכסות‬
‫את ההוצאות השוטפות‪ ,‬ובאין אופציה‬
‫ואחרי התוכנית הכלכלית הזאת‪ ,‬האתר נהיה רווחי?‬
‫להגדלת הוצאות מעבר לשוטף – אין‬
‫"הגדירי רווחי"‪ ,‬צוחק וינגרטן‪" .‬אם הכוונה היא להכנסות‪ ,‬התשובה היא לא‪ ,‬חד משמעית‪.‬‬ ‫אפשרות לתקן דברים נחוצים‪.‬‬
‫ואני אומר את זה כאדם שרואה את המספרים בפועל‪ .‬אין רווח כלכלי‪ ,‬ההכנסות וההוצאות‬

‫חופפות ברוב המקרים"‪.‬‬

‫הרווחים‪ ,‬מסביר וינגרטן‪ ,‬נובעים מהמכללה‪ .‬טובי דיקמן אחראית על הצד הפיננסי שלה‪ ,‬והיא‬
‫מוגדרת כעסק לכל דבר‪ .‬האתר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ממשיך וכנראה ימשיך להיות יוזמה חברתית‬
‫נהדרת‪ ,‬בדיוק כפי שהתחיל‪.‬‬

‫‪ · 66‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫אז ככה זה נראה (צילומי המסך עברו שינויי תוכן‪ ,‬כדי לשמור על פרטיות הניקים)‪.‬‬ ‫מאחורי הקלעים של פרוג‬
‫דף הבית של המנהלים נראה כך‪:‬‬
‫כשקיבלתי לידיי את מפתחות הניהול‪ ,‬הדבר‬
‫בתווית "ממתינים לאישור" יש את כל ההודעות של המשתמשים החדשים‪ .‬כל מנהל נכנס‬ ‫הראשון שעשיתי היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לטייל ברחבי‬
‫לשם בתדירות משתנה – תלוי בקצב ההודעות בפורומו – ושם יש לו מספר אופציות‪:‬‬ ‫הפורום ולנסות אותם‪ .‬כניקית באתר מספר‬

‫שנים לפני שהפכתי למנהלת‪ ,‬סקרן אותי‬
‫מאוד לדעת על מה מתלחשים כל המנהלים‬

‫שם מאחורי הגב שלי‪.‬‬

‫כשהגעתי לפורום ההנהלה‪ ,‬נכונה לי‬
‫אכזבה קלה עד בינונית‪ .‬עשרות דיווחים‬

‫משמימים של "נא לתקן שגיאת כתיב‬
‫כתבתי אם במקום עם"; "זה פרסום‬

‫מאושר? מישהו?"; "שקרן רמאי נוכל גנב‬
‫לסלק אותו מי צריך אותו בפורום!!!!!!!!";‬
‫"מה זה קשור לפה"; ועוד בסגנון המיוחד‬

‫הנ"ל‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬מדי פעם‪ ,‬לריענון‪,‬‬
‫מתקבלים דיווחים משעשעים עד‬

‫מגוחכים‪ ,‬ואז נחמד לשים לייק צוחק‬
‫והודעה סרקסטית‪.‬‬

‫בנוסף קיימת תווית של "דיווחים"‪ ,‬ובה מרוכזים כל דיווחי התוכן השלילי מכל האתר‪ .‬כל‬
‫המנהלים רואים את כל הדיווחים‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪67‬‬

‫כשמנהל רואה דיווח מהפורום שלו‪ ,‬הוא נכנס פנימה כדי לראות את תוכן הדיווח‪ .‬כל מנהל‬
‫אחראי רק על הדיווחים של הפורום אותו הוא מנהל‪ ,‬ואין מנהל נוגע בצלחתו של חברו‪ .‬בזמני‬
‫חירום שבהם מנהל ספציפי לא נמצא‪ ,‬בדרך כלל יטפל אחד המנהלים האחרים‪ ,‬ויודיע על כך‬

‫באשכול הדיווח‪.‬‬
‫כך הדיווח נראה‪:‬‬

‫כל עדכון מאת המנהלים על התוכן –‬
‫מתויק בהודעות הדיווח‪ .‬בדרך כלל מדובר‬
‫בעדכון אחד או שניים‪ .‬לפעמים יש שאלות‬
‫הבהרה או הערות נרגזות‪ ,‬ולעיתים נדירות‬

‫מתפתח דיון ארוך יותר‪.‬‬

‫כרטיסיות המשתמשים של כל הניקים‬
‫נראות כך‪ ,‬עם מספר כלים נחוצים‪:‬‬

‫‪ · 68‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫פורום הנהלת האתר היה עד לא מזמן‬ ‫בנוסף לאופציות הניהול הנמצאות בסרגל הכלים‪ ,‬למנהלים יש גם שני פורומים הפתוחים רק‬
‫איגוד לדיווחים‪ ,‬אבל מאז שהתמסדה‬ ‫להם‪ :‬אחד הוא הפורום הכללי לכל המנהלים‪ ,‬והשני הוא פורום הניהול לקהילה הספציפית‪.‬‬
‫המערכת החדשה של ריכוז הדיווחים‬

‫בסרגל הכלים – הפורום מכיל ברובו‬
‫אשכולות דיווח והודעות שונות‪ ,‬בדרך כלל‬

‫על ידי ניהול האתר או המתכנתת‪.‬‬

‫בפורום "ניהול פורום ‪ – "X‬האישי לכל פורום בנפרד – קיימים דיונים שונים בין מנהלי הפורום‪,‬‬
‫וכן בקשות ההצטרפות לפורום‪.‬‬

‫בקשת הצטרפות נראית כמו אשכול רגיל‪ ,‬כשההודעה הראשונה שלה היא תוכן הטופס אותו‬
‫מילא הניק‪.‬‬

‫ברוב חלקי האתר יש למנהלים כלים שימושיים בכל הודעה‪ :‬נעילה‪ ,‬מחיקה‪ ,‬נעץ‪ ,‬העברה‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬העתקה ועוד‪ .‬תחתית כל הודעה נראית כך‪ ,‬במידה והתוכן נערך קיימת גם תווית‬

‫היסטוריה‪:‬‬

‫ואם אנחנו באווירה של צילומי מסך‪ ,‬אז‬
‫צילום מסך אחרון‪ ,‬יפה ומרגש‪ ,‬מתוך‬
‫אשכול הדיווחים למנהלים‪.‬‬

‫ביום שני‪ ,‬כ"ה באדר ב'‪ ,‬התרחש פיגוע‬
‫בבני ברק‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬העלה ניהול‬

‫האתר את ההודעה הבאה‪:‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪69‬‬

‫חיים דיקמן‪:‬‬ ‫המנהלים של פרוג‬

‫לא מזמן לקחתי איש נחמד כטרמפיסט בני ברקה‪ .‬התפתחה בינינו שיחה‪ ,‬והנ"ל‬ ‫וכעת ניגש לעיקר‪ :‬מי הם המנהלים? מה‬
‫התעניין במה אני עובד‪ .‬כשהשבתי לו ללא הרחבה שאני עובד בפרוג‪ ,‬הביט‬ ‫הם עושים? ולמה כל כך כיף להם למחוק‬

‫בי לרגע האיש בעיניים קרועות בתדהמה‪ ,‬ואז פצח במגילת תשבחות עסיסית‬ ‫הודעות?‬
‫ונרגשת כל הדרך בואכה בני ברק‪.‬‬
‫הושבנו מספר נכבד של מנהלים לשיחה‬
‫הוא סיפר כמה הוא נעזר דרך האתר‪,‬‬ ‫ישירה סביב שולחן עגול (לא באמת‪,‬‬
‫וכמה חסדים גמל ונגמל‪ ,‬וכמה האתר‬
‫קידם אותו עסקית ומקצועית‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫שלחנו להם גוגל‪-‬פורמס)‪ ,‬כדי לשמוע מהם‬
‫שירות נחמדות שגרמו לי לטמון את‬ ‫על חוויות הניהול שלהם‪ .‬התשובות התגלו‬
‫ראשי עמוק בשמשה הקדמית ולקוות‬
‫שבני ברק תגיע לפני שיגלה את שמי‪.‬‬ ‫כחוזרות על עצמן באופן מדאיג‪ :‬התברר‬
‫למרבה התדהמה שאף אחד לא אוהב‬
‫"לא נחמד בכלל"‪ ,‬מסכימה רותי וינברג‪,‬‬
‫מנהלת פורום אדריכלים‪" .‬מעדיפה מאוד‬ ‫למחוק הודעות! ליתר דיוק‪ ,‬רובם עצובים ‪/‬‬
‫להימנע מכך‪ ,‬אבל לפעמים אין ברירה"‪.‬‬ ‫מאוכזבים ‪ /‬נבוכים ‪ /‬מתוסכלים מההיבט‬
‫הזה בתפקיד שלהם‪.‬‬
‫"חבל לי כשניקים לוקחים אותי באופן‬
‫אישי"‪ ,‬משתפת רותי המניק‪ ,‬מנהלת פורום‬ ‫"ממש לא נחמד למחוק הודעות"‪ ,‬אומרת‬
‫צלמים‪" .‬אם הודעה לא עומדת בכללים –‬ ‫‪ ,EPaP‬מנהלת פורום מעצבים גרפיים‬
‫(המכונה פמ"ג)‪" .‬בדרך כלל אני מנסה‬
‫היא צריכה להימחק‪ .‬זה לא נגדכם"‪.‬‬
‫לחשוב באובייקטיביות ולהיות ביקורתית‬
‫"ממש לא כיף"‪ ,‬הכלבויניק‪ ,‬מנהל פורום‬ ‫מאוד כלפי עצמי במחשבה האם המחיקה‬
‫איש את רעהו‪ ,‬מפרט יותר‪" :‬מה זה כן?‬
‫ובכן‪ ,‬תלוי‪ .‬כשמדובר בקטטות המוכרות‪,‬‬ ‫הכרחית או שקיימת דרך נוספת‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מאלו שהחכמולוגים עוד מספיקים לכתוב‬ ‫מאתגר לנסח את הסיבות למחיקה באופן‬
‫'עוד רגע זה נמחק' ובטוחים שניצחו את‬ ‫שבו כולם יבינו למה היא בוצעה‪ ,‬ולא יסיקו‬
‫פוטין‪ ,‬במקרים כאלו התחושה בהחלט‬
‫מעצבנת‪ .‬למה הם לא יכולים להיות ילדים‬ ‫חלילה שזה יועד אישית"‪.‬‬
‫גדולים ולוותר על הוויכוחים האישיים?‬
‫"אני שונאת למחוק נושאים"‪ ,‬מצהירה‬
‫במקרים של הודעה שנכתבה נגד כללי‬ ‫רותי קפלר‪ ,‬מנהלת פורום סופרות הסגור‪.‬‬
‫הפורום בתום לב‪ ,‬אני מתקשה מאוד‬ ‫"זה דיקטטורי ופטרנליסטי‪ ,‬ומי שמני בכלל‬
‫להחליט על מחיקות‪ .‬למזלי זה לא קורה‬
‫למחוק‪ .‬הודעות פרסום‪ ,‬למשל‪ ,‬להן יש‬ ‫הרבה‪ ,‬אבל לפעמים‪ ,‬כשיש משהו שעלול‬
‫כלל בסיסי בכל האתר שאין להעלותן‬
‫ללא תשלום‪ .‬חובה עליי למחוק אותן‪ ,‬אבל‬ ‫לפגוע או להזיק לניקים – או ניקיות‪,‬‬
‫זה לא קל‪ .‬תמיד עוברת בי המחשבה על‬ ‫במקרה שלנו – חייבים למחוק‪ ,‬עם כל‬
‫אותו משתמש שישב מעבר למקלדת‪,‬‬ ‫הכבוד לחופש הביטוי וחופש המידע"‪.‬‬
‫השקיע‪ ,‬כתב‪ ,‬התלבט ומחק‪ ,‬בסוף לחץ‬
‫על 'פרסם נושא חדש' ושלח את אשכולו‬
‫לאוויר‪ ,‬ובלחיצת כפתור אני משמיד אותו‪.‬‬
‫צר לי על האכזבה של אותו ניק‪ ,‬בהחלט‪.‬‬
‫לפעמים אני חושב שאם רק היו הניקים‬
‫קוראים בשימת לב את כללי הפורום‪ ,‬מצב‬

‫המחיקות היה הרבה פחות מסיבי"‪.‬‬

‫יואל ארלנגר – קקטוס‪ ,‬מנהל פורום צלמים‪,‬‬
‫מאזן את תמונת המצב העגמומית‪" :‬אומנם‬

‫אני לא אוהב למחוק ולא אוהב ניהול‬
‫קפדני באופן כללי‪ ,‬אבל כן משמח אותי‬
‫כשיש להט בפורום‪ ,‬ואנשים מדברים מתוך‬

‫תשוקה ואמוציות"‪.‬‬

‫‪ · 70‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫"אני נמצא בפרוג בערך חצי שעה ביום"‪ ,‬עונה ירמי וולדמן‪ ,‬מנהל פורום נדל"ן‪" .‬היקף התפקיד‬ ‫אחרי שהבהרנו מה‬
‫שלי מסתכם‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬בלוודא שהכל כשורה‪' .‬הכל כשורה' מוגדר לפי כללים פשוטים‬ ‫המנהלים לא אוהבים‬
‫וברורים‪ ,‬וכשאחד מהם מופר‪ ,‬אני מטפל בכך"‪.‬‬ ‫לעשות‪ ,‬הבה נברר מה הם‬
‫אכן עושים‪ ,‬וכמה זמן זה‬
‫"נמצאת באתר די הרבה"‪ ,‬אומרת פנינה אורשלימי‪ ,‬מנהלת פורום אומנות ויצירה‪" .‬אני מורה‪,‬‬
‫אז נמצאת במחשב זמן רב כדי להכין שיעורים‪ ,‬ואגב כך קופצת לאתר‪ .‬במצטבר‪ ,‬זה יכול‬ ‫לוקח‪:‬‬
‫להגיע למספר שעות בשבוע"‪.‬‬
‫הכלבויניק‪:‬‬
‫"התפקיד שלי הוא לעבור על כל האשכולות ועל התגובות שבהם‪ ,‬ולוודא שהם עומדים‬
‫בתנאי הפורום"‪ ,‬מסבירה ה‪ .‬בקר‪ ,‬מנהלת פורום הפסקת אוכל‪" .‬בנוסף‪ ,‬אני עם יד על הדופק‬ ‫יום אחד גיליתי‬
‫בכל הנוגע להפרת זכויות יוצרים – דבר המתרחש לעיתים קרובות לצערי – מתקנת טעויות‬ ‫את גיסי הצעיר‬
‫לבקשת ניקים‪ ,‬מאחדת אשכולות כשיש בכך צורך‪ ,‬וכמובן מוחקת כשרלוונטי‪ .‬יש תפקידים‬
‫משוטט כניק‬
‫רבים נוספים‪ ,‬קשה לפרט את כולם על רגל אחת"‪.‬‬ ‫ברחבי הפורום‪.‬‬
‫לבשתי ארשת‬
‫כידוע‪ ,‬הניהול באתר פרוג הוא התנדבותי‪ ,‬ללא שום תגמול כספי‪ .‬למה אנשים רוצים להיות‬
‫מנהלים? איך מתרחשת ההתנהלות ההירואית ולמה המנהלים הקיימים נעתרו לה?‬ ‫קונדסית‬
‫והחלטתי לזמום‬
‫"האמת היא שמעולם לא חלמתי להיות מנהלת בפרוג"‪ ,‬מספרת מקצועי בלבד‪ ,‬מנהלת פורום‬ ‫לו מזימה קטנה‪.‬‬
‫על המחיה והכלכלה‪" .‬מאז ומתמיד ניסיתי לפעול לכך שיהיה בפרוג פורום כלכלי שבו ניתן‬
‫ניגשתי אליו‪ ,‬ושאלתי אותו‪:‬‬
‫יהיה להרחיב על נושאים כלכליים שונים‪ ,‬כגון השקעות פיננסיות‪ ,‬חיסכון‪ ,‬התנהלות כלכלית‬ ‫"תגיד‪ ,‬מה זה פרוג?" הברנש החל‬
‫חכמה ועוד – נושאים שהציבור שלנו חסר מידע לגביהם‪ .‬להרגשתי‪ ,‬פורום כזה נצרך מכיוון‬
‫להסביר לי בהתלהבות‪'" :‬תה‬
‫שאין מקומות רבים שבהם ניתן לקבל מידע חיוני וקריטי בנושאים כלכליים‪ .‬כשנפתח‬ ‫לא מבין‪ ,‬אתה כותב הודעות‪,‬‬
‫הפורום‪ ,‬בשעה מוצלחת‪ ,‬פנה אליי ניהול האתר בבקשה שאנהל אותו‪ .‬הסכמתי מאותן סיבות‬ ‫ואז אתה מחכה לאישור של‬
‫שהיה לי חשוב שייפתח‪ :‬תחושת השליחות להעביר לציבור את המידע‪ ,‬והאפשרות לשפר את‬
‫מצבם הכלכלי של אנשים בתחומים שונים‪ .‬אנשים רבים סיפרו לי כי למדו מהפורום דברים‬ ‫מנהל‪ ,‬ותוך עשרים וארבע‬
‫שעות מאשרים לך‪ ,‬ואז אתה‬
‫חדשים‪ ,‬או שינו את ההרגלים הכלכליים שלהם לטובה‪ .‬בזכות הפורום‪ ,‬גדלה גם הדחיפה‬ ‫יכול לאסוף לייקים‪ " ...‬פצצה‬
‫לפתיחת מסלולי השקעות עם כשרות מהודרת בחברות ביטוח שונות‪ .‬ברוך השם אני חווה‬ ‫של דבר‪ .‬בימים הבאים התחלתי‬
‫להשתעשע איתו במתיחות‬
‫סיפוק עצום בניהול הפורום‪ ,‬ונהנית ממנו מאוד"‪.‬‬ ‫נחמדות‪ ,‬כששנינו נהנים – כל‬
‫אחד מסיבתו הוא‪" .‬בעוד שבע‬
‫"גם אצלי זה הגיע די בטעות"‪ ,‬משתף גיוון‪ ,‬מנהל פורום מעמדים‪" .‬הייתי באמצע להתעסק עם‬ ‫דקות יאשרו לך הודעה‪ ,‬תסתכל‬
‫הקמת תת פורום לעיצוב גלופות‪ ,‬כפורום צדדי למעצבים‪ .‬מכיוון שהייתה לי חגורת ניהול‪ ,‬יצא‬ ‫על השעון"‪ ,‬והופ – ההודעה‬

‫לי להתערב מדי פעם בדיוני ההנהלה ולהציע הצעות שונות לשיפור‪ ,‬וכאשר נפתחה המשרה‬ ‫אושרה בדיוק בזמן!‬
‫למנהל פורום המעמדים‪ ,‬הציעו לי לנהל אותו"‪.‬‬
‫שלחתי לו‬
‫שירה בירה‪ ,‬מנהלת פורום הפסקת אוכל‪ ,‬מנצלת את ההזדמנות למסור‪" :‬זו זכות בשבילי‪,‬‬ ‫הודעות מנהל‬
‫ומשמח אותי בכל יום להיות בפורום‪ ,‬לעזור ולהיעזר‪ .‬פרוג הוא כר פורה לכל אחד ואחת‪ ,‬ואני‬ ‫רשמיות‪ ,‬בלי‬

‫שמחה להיות מאחורי הקלעים של הדבר הגדול הזה"‪.‬‬ ‫שהוא יודע‬
‫מי זה הכלבויניק‪.‬‬

‫הרגע הכיף ביותר‬
‫היה הרגע שבו‬

‫גיליתי לו מי אני‪,‬‬
‫ומאז חסל סדר‬

‫פרוטקציות‪...‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪71‬‬

‫ניבקנ‪-‬ירםאו‬

‫מאת‪ :‬הכלבויניק‪ ,EPaP ,‬הדוויג‬

‫לרגל הוצאת המגזין‬
‫השיתופי הראשון‬

‫שרואה אור בשיתוף‬
‫פעולה ושילוב כוחות‬

‫של קהילות פרוג‬
‫השונות‪ ,‬יצאנו לבדוק‬
‫מי הם גולשי פרוג‪ ,‬מה‬

‫מרכיב את הקהילה‬
‫האדירה הזו‪ ,‬ומי הן‬
‫הדמויות שמאחורי‬
‫המסכים והמקלדות‪.‬‬

‫בחודש האחרון עלה באתר סקר נרחב ומקיף‪ ,‬עליו ענו מדגם מייצג של כמעט אלף‬ ‫פרוג הוא אתר הפורומים המקצועי‪,‬‬
‫משתמשים‪.‬‬ ‫הפעיל והמשגשג ביותר בציבור החרדי‪.‬‬

‫הנתונים זרמו‪ ,‬התוצאות היו מרתקות‪ ,‬והנה הגיע הרגע לחשוף אותן‪ .‬כל השאלות וכל‬ ‫עשרות קהילות‪ ,‬מאות אשכולות של‬
‫התשובות – בכתבה שלפניכם‪.‬‬ ‫ידע וסיוע מקצועי בשלל תחומים‪ ,‬אלפי‬

‫קדימה סקרנים‪ ,‬הצטרפו אלינו למסע בעקבות הניקים‪ .‬נברר היכן הם מתגוררים‪ ,‬נתארח‬ ‫הודעות מדי יום ורבבות משתמשים‪.‬‬
‫בביתם ונבדוק האם הדירה בבעלותם וכמה חדרים יש בה‪ ,‬נתעניין איזה עיתון הם יעדיפו‬
‫האתר בנוי מפורומים מקצועיים‬
‫לקרוא בחג‪ ,‬ואפילו נציץ להם לצלחת ונבחן אילו הכשרים נכנסים אליה‪.‬‬ ‫ייעודיים לבעלי מקצוע שונים‪ :‬מעצבים‪,‬‬

‫פרסומאים‪ ,‬מאיירים ועוד‪ ,‬לצד פורום‬
‫כללי בשם "איש את רעהו" שנועד לעזרה‬

‫הדדית בין משתמשי האתר (המכונים‬
‫"ניקים")‪.‬‬

‫‪ · 72‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫הנתונים בצרה ובשביה‬

‫איפה הניקים מתגוררים?‬

‫המרחב הווירטואלי מפגיש גם אנשים‬
‫שיש ביניהם מרחק גיאוגרפי‪ .‬הניקים‬

‫בפרוג פזורים בכל רחבי הארץ‪:‬‬

‫את המקומות הראשונים תופסות‬
‫כמובן שתי הערים החרדיות הגדולות‪,‬‬
‫ירושלים ובני ברק‪ .‬התחרות המעניינת‬

‫מתחילה בערים החרדיות הנוספות‪.‬‬
‫בית שמש באופן די מפתיע במקום‬
‫השלישי‪ ,‬אחריה מודיעין עילית‪ ,‬ביתר‬

‫עילית‪ ,‬אשדוד ו… חיפה‪.‬‬

‫לאיזה זרם הניקים משתייכים?‬

‫כל עם ישראל אחים‪ ,‬כולנו בני אב אחד‪ .‬ובכל זאת מסקרן לדעת מאילו זרמים ומגזרים מורכב‬
‫ציבור גולשי פרוג‪.‬‬

‫אז כן‪ ,‬זה קצת מפתיע‪ ,‬אבל הקבוצה‬
‫הגדולה ביותר היא הליטאים – כמעט‬
‫מחצית מהניקים‪ .‬הקבוצה השנייה בגודלה‬
‫הם החסידים – קצת פחות מהליטאים –‬

‫אבל לא ברמה של שש‪-‬שלוש…‬

‫דווקא ספרדים יש הרבה פחות‪ .‬אפליות‬
‫או מה?‬

‫שליט"א או תליט"א?‬

‫החממה השמורה והמפוקחת של פרוג מאפשרת גם לגברים וגם לנשים להסתייע בחוכמת‬
‫ההמונים‪ .‬איזה משני המינים הוא הרוב הגדול והמכריע של הגולשים? מרגע פרסום הסקר‪,‬‬

‫התשובה הייתה ברורה ונטתה בצורה משמעותית לכיוון אחד‪:‬‬

‫התליט"א נמצאות בפרוג באחוזים גדולים‬
‫בהרבה מאשר השליט"א‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מצאנו הבדלים בין הזרמים‬
‫השונים‪ .‬בקרב הציבור הליטאי‪30% ,‬‬
‫מהגולשים הם גברים‪ ,‬לעומת ‪ 70%‬נשים‪.‬‬
‫בציבור החסידי יש קצת יותר גולשים‬
‫גברים – ‪ ,33%‬לעומת ‪ 67%‬נשים‪ ,‬ואילו‬
‫בציבור הספרדי רק ‪ 23%‬הם גולשים‬

‫גברים‪ ,‬וכל שאר ה‪ 77%-‬הן נשים‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪73‬‬

‫איזה סינון?‬

‫סינון‪ ,‬חסימה‪ ,‬הגנה‪ ,‬פיקוח – שמות רבים‬
‫לאותו מוצר‪ ,‬הכלי שמאפשר לגולש ירא‬
‫שמיים להשתמש באינטרנט ללא חשש‪.‬‬

‫באיזה סינון משתמשים גולשי פרוג?‬
‫גם פה התשובה היא חד משמעית ולא‬

‫מפתיעה‪:‬‬

‫נטפרי כמובן נמצא במקום הראשון באופן גורף לחלוטין‪ .‬לא הפתעה גדולה למי שמכיר את‬
‫פרוג‪ ,‬ויודע שהמיזם האדיר של הקמת נטפרי צמח בערוגות האתר‪.‬‬

‫בד"ץ העדה החרדית מנצח ברוב סּורי של כמעט ‪ .100%‬גם לנדא מקבל מעל ‪ .90%‬שארית‬ ‫הכשרים‬
‫עם ‪( 55%‬אחוז גבוה יותר מאחוז הליטאים בסקר)‪ ,‬ובית יוסף עם ‪( 10%‬מעט פחות מאחוז‬
‫אם תרצו לארח בביתכם מפגש של מספר‬
‫הספרדים בסקר)‪.‬‬ ‫ניקים מפרוג‪ ,‬כדאי שתדעו אילו הכשרים‬

‫הם אוכלים‪:‬‬

‫במקום הראשון והמכובד – עיתון משפחה‬ ‫איזה עיתון יקראו גולשי פרוג בפסח?‬
‫(שחלק מן הכותבות בו הן ניקיות מוכרות‬ ‫‪ · 74‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫בפרוג)‪.‬‬

‫במקום השני והמפתיע למדי – מרווה‬
‫לצמא‪ ,‬עיתון חוצה מגזרים ומחנות‪.‬‬

‫במקום השלישי‪ ,‬יתד נאמן‪( .‬בכל זאת‪,‬‬
‫רובם ליטאים…)‬

‫במקום הרביעי – מגזין פרוג (היי‪ ,‬זה אנחנו!‬
‫דמעות התרגשות!)‬

‫שימו לב שיש גם ‪ 9.5%‬שבכלל לא קוראים‬
‫עיתונים‪ .‬זה יפה‪.‬‬

‫לא מדובר בניקים ספציפיים‪ ,‬אלא בדמויות‬ ‫אתם שאלתם‬
‫שנבנו בהתאם לפרופילים השונים הקיימים בין‬
‫משתמשי האתר‪ ,‬על סמך הנתונים הסטטיסטיים‬ ‫לאחר שהעמקנו בתוצאות ובנתונים‬
‫השונים‪ ,‬אנחנו מכירים קצת יותר את‬
‫שעלו מתוצאות הסקר‪.‬‬
‫כמו שרגילים לכתוב "מבוסס על סיפור אמיתי"‪.‬‬ ‫גולשי פרוג‪.‬‬

‫בין שאלות הסקר‪ ,‬הייתה לכם ההזדמנות‬
‫לספר לנו "איזה נתון הכי מרתק אותך‬

‫לדעת על ציבור הגולשים?" שאלות רבות‬
‫זרמו למערכת‪ ,‬והנה אנחנו פה בשביל‬
‫לענות‪.‬‬

‫לצורך ההמחשה‪ ,‬שמנו את השאלות בפיהן‬
‫של ארבע דמויות‪.‬‬

‫רבקי שואלת‪:‬‬ ‫רבקי‬

‫כמה אברכים גולשים כאן?‬ ‫רבקי‪ .‬ליטאית‪ ,‬תושבת בני ברק‪ ,‬בת ‪ ,26‬בעלה אברך יום שלם‪ .‬מנויים על יתד‪,‬‬
‫ובחגים לא מוותרים על משפחה‪ .‬נעזרת רבות בפרוג (תחפושות‪ ,‬מתכונים‪,‬‬
‫על פי הסקר‪ ,‬קצת יותר משליש מהניקים‬ ‫משכנתא‪ ,‬מה כדאי לקנות במשנת יוסף ועוד)‪ .‬במחשב הביתי יש כמובן‬
‫הגברים הם אברכים שלומדים בכולל יום‬ ‫נטפרי‪.‬‬

‫שלם (כנראה פותחים את פרוג רק בבין‬ ‫נכנסת לפרוג כמה פעמים ביום‪ .‬הניק שלה אנונימי‪ ,‬אבל לא מזמן אחת‬
‫הסדרים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬חמישים אחוז מהנשים‬ ‫מהשכנות עלתה עליה שזו היא…‬

‫הן נשות אברכים‪.‬‬

‫והנה החלוקה של עיסוק האב לפי מגזרים‪:‬‬

‫אם הבחירות היו נערכות בין גולשי‬ ‫מאיזה מגזר הניקים‪ ,‬ויותר חשוב‪ ,‬כמה עצניקים יש בפורום?‬
‫פרוג בלבד‪ ,‬גפני היה ראש הממשלה חד‬
‫משמעית‪ 72% .‬מהניקים הצביעו ליהדות‬ ‫הניקים משתייכים לכל המגזרים‪ ,‬הזרמים‪ ,‬העדות והחוגים החרדיים‪ .‬קיים גם כחצי אחוז של‬
‫דתיים לאומיים‪.‬‬
‫התורה‪ .‬לש"ס הצביעו ‪ 9.5%‬מהניקים‪,‬‬
‫ואילו ‪ 10.7%‬מהניקים לא השתתפו כלל‬ ‫קוראי הפלס עומדים על קצת יותר מ‪.6%-‬‬

‫בבחירות‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪75‬‬

‫ואם מעניין אותך גם לדעת כמה מרוויחים‬ ‫שעייה שואל‪:‬‬ ‫שעייה‬
‫בממוצע בכל עיר‪ ,‬אז בבקשה‪:‬‬
‫כמה הניקים מרוויחים בחודש?‬ ‫שעייה‪ ,‬משתייך לאחת‬
‫פתח תקווה – ‪ 11,055‬ש"ח‬ ‫החסידויות הגדולות‪ ,‬הוא‬
‫אשדוד – ‪ 8,833‬ש"ח‬ ‫‪ -‬למה אתה שואל? אתה ממס הכנסה?‬
‫בני ברק – ‪ 8,509‬ש"ח‬ ‫תושב אשדוד העובד‬
‫טוב נו‪ ,‬הנה הנתונים‪:‬‬ ‫במשרה ניהולית‪ .‬נשוי ‪+‬‬
‫ירושלים – ‪ 8,489‬ש"ח‬ ‫‪ ,4‬קורא המודיע ומרווה‬
‫מודיעין עילית – ‪ 7,937‬ש"ח‬ ‫עד ‪ 4,000‬ש"ח – ‪5.8%‬‬ ‫לצמא‪ .‬מרוויח כ‪14,000-‬‬
‫עד ‪ 5,000‬ש"ח – ‪10.1%‬‬ ‫ש"ח לחודש‪ .‬גר בדירת ‪5‬‬
‫בית שמש – ‪ 7,013‬ש"ח‬ ‫בין ‪ 5,000‬ל‪ 7,000-‬ש"ח – ‪19.8%‬‬ ‫חדרים‪ ,‬נטפרי בבית ואתרוג‬
‫בין ‪ 7,000‬ל‪ 9,000-‬ש"ח – ‪13.4%‬‬ ‫בעבודה‪ 4 .‬שנים בפרוג‪,‬‬
‫בין ‪ 9,000‬ל‪ 12,000-‬ש"ח – ‪12%‬‬ ‫משתמש סופר מקצוען‪.‬‬
‫נכנס לפרוג כל ערב בסוף‬
‫לכמה מהניקים יש דירה משלהם?‬ ‫היום‪ ,‬מגיב בעיקר בקהילה‬
‫המקצועית שבה הוא חבר‪.‬‬
‫קצת יותר מ‪ 60%-‬מהניקים מחזיקים בבעלותם דירה ובה הם גרים‪ .‬עוד כ‪ 20%-‬גרים בשכירות‪,‬‬
‫והשאר שוכרים ומשכירים או מחכים לדירה בבנייה‪.‬‬ ‫שם הניק דומה לשמו‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫לפי מגזרים‪:‬‬

‫והנה לפי ערים‪:‬‬

‫‪ · 76‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫מאיר ונחמה‬

‫מאיר ונחמה‪ ,‬זוג ירושלמים‪ ,‬מתגוררים בדירת ‪ 4‬חדרים משלהם‪ .‬הוא – אברך‬
‫יום שלם‪ ,‬משלים הכנסה בערב כמעמד‪ ,‬היא – עובדת כשכירה בגרפיקה‪,‬‬

‫חושבת לפתוח סטודיו כעצמאית‪ .‬נטפרי בבית ממחשב נייח‪ .‬מנוי פרימיום‬
‫(הוא תלמיד פרוג)‪ .‬הוא אוהב לעזור בפורום המעמדים‪ ,‬היא נעזרת במתכונים‪.‬‬

‫הוא קורא בקביעות את אחד מהסיפורים בהמשכים בקהילת הכתיבה‪ .‬היא‬
‫אוהבת את אשכול החידות "חיה בהיגיון"‪ .‬כל אחד מהם נכנס לפרוג פעמיים‬

‫בשבוע בממוצע‪.‬‬

‫מאיר ונחמה שואלים‪:‬‬
‫בני כמה האנשים בפרוג ומה הסטטוס‬

‫שלהם?‬
‫הקבוצה הכי גדולה היא קבוצת הגיל שבין‬

‫‪ 24‬ל‪.29-‬‬
‫הפירוט בעוגה משמאל‪.‬‬
‫לגבי מצבם המשפחתי של הניקים‪78.2% ,‬‬
‫מהניקים הם נשואים‪ ,‬לעומת ‪18.6%‬‬

‫רווקים‪.‬‬
‫כמות הניקים הרווקים נמוכה יותר מכמות‬

‫הניקיות הרווקות‪ ,‬כמעט ‪ 23%‬רווקות‪,‬‬
‫לעומת כ‪ 9%-‬רווקים‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪77‬‬

‫ואם כבר מדברים על סטטוס ומגדר‪,‬‬
‫מעניין לציין שבין הניקים בעלי הסטטוס‬

‫'משתמש מוביל' באתר – קיימים יותר‬
‫גברים מאשר נשים‪ ,‬למרות אחוזם הנמוך‬

‫באוכלוסיית הפורום‪.‬‬

‫ומה גודל הדירה שבה הם גרים?‬ ‫מה גודל משפחותיהם של הניקים?‬

‫‪ 2‬חדרים – ‪6.9%‬‬ ‫‪ 28.5%‬מהניקים עדיין לא הורים לילדים‪.‬‬
‫‪ 2.5‬חדרים – ‪6.6%‬‬ ‫‪ 13.3%‬הורים לילד אחד‪ 12.6% ,‬הורים‬
‫‪ 3‬חדרים – ‪31.6%‬‬
‫‪ 4‬חדרים – ‪28.4%‬‬ ‫לשני ילדים‪ 13.5% ,‬הורים לשלושה ילדים‪,‬‬
‫‪ 5‬חדרים – ‪19.1%‬‬ ‫‪ 9.7%‬הורים לארבעה ילדים‪ ,‬ו‪ 19%-‬הורים‬

‫‪ 6‬חדרים – ‪4.8%‬‬ ‫לחמישה ילדים או יותר‪.‬‬

‫‪ · 78‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫מי הניק האהוב ביותר על הציבור?‬ ‫מירי‬

‫במקום הראשון ביי‪-‬פאר נמצאת הניקית‬ ‫הדמות האחרונה שלנו היא מירי מהפריפרייה‪ .‬משתייכת לעדות המזרח‪,‬‬
‫ה‪ .‬בקר‪ .‬אחריה ברשימה‪ :‬נתן גלנט‪ ,‬רותי‬ ‫אם לשבעה ילדים‪ ,‬לא מכניסים הביתה עיתונים‪ .‬שוכרים ומשכירים דירת ‪3‬‬
‫חדרים‪ ,‬מרוויחים כ‪ 8,000-‬ש"ח לחודש‪ ,‬גולשת גם כשהיא בעבודה עם סינון‬
‫קפלר‪ ,‬הדוויג‪ ,‬הכלבויניק ושרלוט‪.‬‬
‫ייחודי של העבודה וגם בערב אחרי השכבת הילדים‪ .‬נמצאת בפרוג בעיקר‬
‫בפורום חכמת נשים ונעזרת בכל עניין‪ ,‬החל ממידות נעליים באלי‪-‬אקספרס‬
‫דרך התייעצויות על מתנה לחמותה‪ ,‬ועד התייעצויות ליליות בחינוך ילדים‪.‬‬
‫הניק שלה אנונימי באובססיביות‪ .‬נמצאת בפרוג כל יום למשך כשלוש שעות‬

‫בממוצע‪.‬‬

‫מלבד הפן המקצועי‪ ,‬באילו עניינים משמעותיים נוספים נעזרים הניקים בפורום?‬ ‫מירי שואלת‪:‬‬

‫לצד האשכולות המקצועיים שהם השדרה המרכזית של הפורום‪ ,‬כגון האתגרים הייחודיים‬ ‫מהיכן הניקים גולשים ומאיזה מכשיר?‬
‫בפמ"ג וכתיבה‪ ,‬ואשכולות שיתופים והשראות בקהילת הצלמים והמאיירים‪ ,‬קיימת פעילות‬
‫הרוב הגדול גולשים מהבית‪ ,‬מדובר‬
‫ענפה של שיתופים‪ ,‬עזרה והתייעצויות‪ .‬בסוגים אלו של התייעצויות מונים משתתפי‬ ‫בכ‪ 85%-‬מהניקים‪ .‬כנראה המיתוס שרוב‬
‫הסקר את אשכולות המתכונים בפורום הפסקת אוכל‪ ,‬רעיונות לתחפושות‪ ,‬קישורים‬ ‫הגולשים מורכב מנשות קריירה שיושבות‬
‫מומלצים וקופונים באלי‪-‬אקספרס‪ ,‬אשכול הסינגלים החדשים‪" ,‬אשכול ענווים" – להברקות‬
‫קופירייטינג‪ ,‬אשכולות נדל"ן המספקים ידע רב ועזרה הדדית (בפרט בחריש ובבית שמש)‪ ,‬ואף‬ ‫במשרד‪ ,‬הוא לא ממש מדויק‪.‬‬
‫אשכולות לעדכוני אקטואליה שנפתחים בעת הצורך‪ ,‬למשל על אסון מירון או על המלחמה‬
‫יש ‪ 29%‬שגולשים מהעבודה (מקווים שלא‬
‫באוקראינה‪.‬‬ ‫תוך כדי עבודה…)‪ 6.7% ,‬שגולשים מחדרי‬
‫מחשבים‪ ,‬ו‪ 1.2%-‬שגולשים במהלך נסיעה‬

‫(מקווים שלא תוך כדי נהיגה)‪.‬‬

‫‪ 61.3%‬גולשים בפרוג ממחשב נייד‪48.7% ,‬‬
‫ממחשב נייח‪ 6.3% ,‬מסמארטפון‪ ,‬ו‪3.9%-‬‬

‫מטאבלט‪.‬‬

‫במה פרוג עוזר לאנשים?‬

‫אוהו‪ .‬בלי סוף ידע‪ ,‬סיעורי מוחות‪ ,‬התייעצות עם קולגות או עם חוכמת ההמונים‪ ,‬סיוע ועזרה‪.‬‬

‫אחד הניקים סיפר שהוא היה מעורב בתאונת דרכים והרכב שלו נזקק לתיקון‪ .‬הוא קיבל‬
‫טלפון מאדם שהציע לו לתקן עבורו את הרכב בכפר ערבי במחיר זול‪ .‬משהו לא הריח לו‪ ,‬והוא‬
‫התייעץ בפרוג‪ .‬בפורום הזהירו אותו שמדובר בתרגיל עוקץ והוא ניצל מנזק של אלפי שקלים‪.‬‬

‫עוד ניק סיפר שמפיק מוזיקלי פנה אליו לאחר שראה בפרופיל שלו שהוא שר‪ ,‬והציע לו‬
‫לשיר בסינגל שעסק בהפקתו‪ .‬הסינגל יצא לאור‪ ,‬וברשימת הקרדיטים על הסינגל גילה הניק‬

‫שהקלידן גם הוא ממשתמשי פרוג…‬

‫ניקית אחרת סיפרה ששבועיים לאחר שנולד בנה הבכור‪ ,‬הוא התחיל לצפצף בנשימתו‪ .‬הם‬
‫לקחו את התינוק לרופאת ילדים וגם לטרם – אבל כולם טענו שהריאות נקיות והכל נראה‬
‫בסדר‪ .‬היה ברור שיש בעיה כלשהי שבהחלט מציקה לתינוק‪ ,‬ההורים דאגו אך לא ידעו מה‬

‫לעשות‪ .‬כשהתינוק היה כבן חודש‪ ,‬ישבה אמו ליד המחשב וכלאחר יד פתחה אשכול בפרוג‬
‫עם תיאור הבעיה‪ .‬כמובן‪ ,‬פורום הוא לא תחליף להתייעצות רפואית מקצועית‪ ,‬אבל היא‬

‫שאלה האם מישהו נתקל בזה ויידע לכוון אותה‪ .‬כעבור שעה היא כבר הייתה עם אבחון ביד‪.‬‬
‫ניקית אחת סיפרה שכך היה לה עם הילד‪ ,‬ונתנה גם את המונח הרפואי המדויק לבעיה‪ .‬ניקית‬
‫נוספת אף הפנתה אותה לרופא ריאות ילדים – הכתובת המדויקת לבעיה שכזו‪ .‬במקביל‪ ,‬נתנו‬

‫לה עידוד וכוח להתמודד‪ .‬באותו השבוע הלכו ההורים לרופא ריאות ילדים שנתן את אותה‬
‫אבחנה‪ ,‬וחייו של הילד השתפרו לאין ערוך‪.‬‬

‫אלו רק מעט מזעיר מתוך כמות הסיפורים המרשימה שהגיעה אלינו‪ ,‬חלקם קטנים‪ ,‬חלקם‬
‫גדולים‪ ,‬אך כל אחד מהם מוציא לאור ולו היבט קטן על עולם של ניק וירטואלי לחלוטין‪,‬‬
‫שמחזיק מאחוריו אדם ועולם‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪79‬‬

‫לסיכום אפשר‬
‫לומר שפרוג‬

‫זה כמו מעלית‪:‬‬

‫מבקרים שם כל השבוע חוץ משבת‪.‬‬
‫הכפתור הכי אטרקטיבי הוא הפעמון‪.‬‬
‫יש את אלה שלא מסוגלים לראות הודעה בלי להוסיף עליה כמה‬

‫מילים‪.‬‬
‫תמיד יהיו את הילדים שסתם באים ולוחצים בלי קשר‪.‬‬
‫לפעמים אתה מגלה שם מישהו מוכר ומשחק אותה שלא שמת לב‪.‬‬
‫אם תהיה שם הרבה זמן ברצף – יתחיל לכאוב לך הראש‪.‬‬
‫אלה שמשתמשים ונהנים הכי הרבה‪ ,‬הם אלו שמתלוננים אם‬

‫מבקשים מהם תשלום חודשי‪.‬‬
‫תמיד זה נתקע ברגעים הכי קריטיים‪.‬‬
‫אנשים עובדים שעות נוספות כדי שהמקום יהיה נקי‪.‬‬
‫ואלפי אנשים מסתייעים ונעזרים בזה יום יום‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬כל השנה‪,‬‬

‫בכל שעות היממה‪.‬‬

‫‪ · 80‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫שערי מזון‬

‫איור‪ :‬ורד ויסבקר‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪81‬‬

‫דג סלמון‬
‫פסחי חגיגי‬

‫מאת‪ :‬פאר הפרי‬

‫מתכון קלאסי ומושלם לדג סלמון‪.‬‬
‫הדובדבן שבו הוא הצעת ההגשה המיוחדת‪,‬‬
‫שמתאימה לסעודת יום טוב‪ ,‬לשבת חול המועד‪,‬‬
‫או סתם ככה כשמגיעים אורחים שרוצים‬
‫להרשים אותם עם מנה מפוארת בהגשה חגיגית‪.‬‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫מצרכים‪:‬‬

‫מפזרים את התבלינים ישירות על הדג‪.‬‬ ‫דג סלמון שלם או רצועות‪ ,‬לאחר השריה‬
‫בלימון ומלח לחצי שעה ושטיפה טובה‬
‫מכניסים לתנור על חום של ‪ 180‬מעלות למשך כחצי שעה – תלוי בסוג התנור‪.‬‬
‫מוציאים כשהדג מתחיל להזיע‪.‬‬ ‫שמן רגיל (כי יש אומרים שלא בריא לחמם‬
‫שמן זית)‬
‫המלצה‪ :‬אם אפשרי‪ ,‬מומלץ להכין את הדג סמוך ממש לאכילה‪ ,‬שלא יצטרך קירור וחימום‬
‫שנית‪ .‬במקרה שלא והדג יחומם על הפלטה‪ ,‬מומלץ להשתמש בסלמון עם עור בתחתיתו‪,‬‬ ‫מלח (עדיף מלח ים‪ ,‬בכל זאת דג‪)...‬‬
‫פלפל שחור‬
‫כדי שהדג עצמו לא ישרף‪ .‬בשעת ההגשה יהיה אפשר לקלף את העור בקלות‪.‬‬
‫כוסברה קצוצה‬
‫הצעת הגשה לסלמון שלם‪:‬‬ ‫שום כתוש‬

‫במרכז השולחן מניחים הגבהות – כוסות‬ ‫פרוסות לימון – עדיף קלופות במקלף זיג‪-‬‬
‫לשתייה קרה‪ .‬מעליהן מראה ארוכה‪ ,‬או‬ ‫זג (או לנקות היטב מכנימות ולפרוס)‬
‫כמה קצרות צמודות‪ .‬אפשר גם זכוכית‬
‫* ניתן לשנות את תיבול הדג ולהוסיף‬
‫רגילה‪.‬‬ ‫רטבים לפי הטעם‪ .‬ניתן להוסיף שורות של‬

‫מעליהן מניחים מצע חסה וירקות חיים‪:‬‬ ‫חצאי שרי‪ ,‬קוביות פלפל‪ ,‬שומשום לבן ‪/‬‬
‫פורסים חסה בתחתית‪ ,‬מעליה את‬ ‫שחור וכדומה‪ ,‬כיד הדמיון הטובה עליכם‪.‬‬

‫הדג‪ ,‬ואז מקשטים עם ירקות מגוונים‬ ‫‪ · 82‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬
‫ומעוצבים‪:‬‬

‫שתי וערב מקולורבי‪ ,‬צנוניות‪ ,‬עגבניות שרי‪,‬‬
‫בצל ירוק‪ ,‬פרוסות לימון חי‪ ,‬לימון חצוי‬
‫זיג‪-‬זג‪.‬‬
‫ניתן להוסיף חידודי גזר ושאר ירקות‪...‬‬

‫בכבבצדל‬ ‫הצעות הגשה‬
‫למנות בוטיק‬
‫מאת‪ :‬הניקית מירי‪11111‬‬
‫אישיות‪​:‬‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫סגנון חריף‬
‫‪ 200‬גר' כבד‬
‫‪ 200‬גר' חזה עוף‬ ‫פרוסות דקות מצנונית חצויה –‬
‫לפרוס לאורך הדג‪ ,‬פרוסות דקות‬
‫‪ 1‬בצל גדול‬ ‫משום סיני‪ ,‬פלפל חריף – טבעות‬
‫‪ 1‬כוס קמח תפו"א‬ ‫שוכבות‪ ,‬עלי חסה ושרי‪ ,‬פרוסות‬
‫‪ 1/2‬כפית שטוחה מלח‬ ‫לימון קלוף זיג‪-‬זג‪ ,‬קישוט של עלי‬
‫מעט פלפל שחור‬
‫נענע‪.‬‬
‫מעט פפריקה‬
‫סגנון סיני‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫חצאים של לימון סיני‪ ,‬שום‬
‫מטגנים את הבצל בסיר על להבה נמוכה‬ ‫סיני‪ ,‬שרי וצנוצית‪ ,‬לימון חצוי‬
‫עד שהוא נעשה שקוף‪ ,‬למשך כחצי שעה‪.‬‬ ‫זיג‪-‬זג שבמרכזו בצל ירוק‪ ,‬עלי‬
‫מגביהים את הלהבה‪ ,‬מוסיפים את הכבד‬
‫פטרוזיליה‪.‬‬
‫ומטגנים למשך כעשר דקות תוך כדי‬
‫ערבוב‪.‬‬ ‫תלתלי בצל וקולורבי‬

‫טובלים את החזה בקמח תפו"א ומוסיפים‬ ‫שושנה מצנונית על תלתלי בצל‬
‫לסיר‪ .‬מערבבים בזהירות‪.‬‬ ‫ירוק‪ ,‬קולורבי – שתי וערב‪ ,‬שרי‪,‬‬

‫מוסיפים כוס מים רותחים‪.‬‬ ‫רבעי לימון על מצע נבטים‪.‬‬
‫מתבלים לפי הטעם‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪83‬‬

‫חבבזררהוביטקעיובוף‬
‫מאת‪ :‬העני בקר‬

‫הרוטב מתאים‬ ‫מצרכים‪:‬‬
‫הן לחזה עוף‬
‫והן לעוף‪.‬‬ ‫‪ 4‬פרפרי חזה עוף חתוכים‪ ,‬או‬
‫יוצא טעים‪.‬‬ ‫עוף שלם‬
‫אבל באמת‪.‬‬
‫‪ 2/3‬כוס קטשופ‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫‪ 1/2‬כוס חומץ‬
‫טוחנים את כל הרכיבים לרוטב‬
‫אחיד‪.‬‬ ‫‪ 1/3‬כוס סוכר חום‬

‫דופקים את חלקי חזה העוף כדי‬ ‫‪ 1‬כף מיץ לימון‬
‫שלא יהיו עבים מדי‪ .‬כמה שיותר‬
‫דק – ככה זמן האפייה יהיה קצר‬ ‫‪ 2‬כפות פפריקה מעושנת (זה מה‬
‫שנותן לרוטב את הטעם המעושן‬
‫יותר‪.‬‬
‫של ה‪ .BBQ-‬אפשר להחליף‬
‫טובלים את חתיכות חזה העוף‬ ‫בפפריקה מתוקה‪ ,‬אומנם לא זהה‬
‫ברוטב‪.‬‬
‫אבל מוצלח מאוד גם כך‪).‬‬
‫מניחים בתבנית מרופדת בנייר‬
‫אפייה‪.‬‬ ‫‪ 3‬כפות רוטב צ'ילי מתוק‬

‫אופים ללא כיסוי כ‪ 10-‬דקות בחום‬ ‫‪ 1‬כף כמון‬
‫של ‪ 200‬מעלות‪.‬‬
‫מלח‬
‫אחרי כ‪ 10-‬דקות‪ ,‬מנערים מהרוטב‬
‫שהצטבר בתבנית מעל חלקי חזה‬ ‫פלפל שחור‬
‫העוף ואופים לשתי דקות נוספות‪.‬‬

‫‪ · 84‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫רציתי קציצות שהן גם כשרות‬ ‫קפסציחיצוותת‬
‫לפסח‪ ,‬וגם מושלמות‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬העני בקר‬
‫עסיסיות‪ ,‬רכות‪ ,‬טעימות ומפנקות‪.‬‬

‫אז ניסיתי‪.‬‬
‫"אמא‪ ,‬מהיום רק אלו"‪.‬‬
‫זהו‪ .‬לא צריך יותר מזה‪ ,‬נכון?‬

‫מצרכים‪:‬‬

‫‪ 850‬גרם עוף טחון (אני טחנתי חזה עוף‬
‫לבד‪ ,‬ולכן המשקל – כי כך היה משקל‬

‫האריזה)‬

‫‪ 3/4‬כף מלח‬

‫‪ 4‬שיני שום כתושות‬

‫חופן כוסברה או פטרוזיליה קצוצות (אני‬
‫מאוד אוהבת עשבי תיבול‪ ,‬אבל כן‪ ,‬אפשר‬

‫לוותר)‬

‫‪ 1‬כף גדושה רסק עגבניות‬

‫‪ 1‬כפית פפריקה‬

‫‪ 1/4‬כפית פלפל שחור‬

‫‪ 4‬ביצים‬

‫‪ 1‬קישוא בינוני מגורר דק דק‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫מערבבים היטב את כל הרכיבים בקערה גדולה‪ .‬מכיוון שאין תוספת פחמימה‬
‫(קמח מצה ‪ /‬פירורי לחם וכו') יש חשיבות גדולה לערבוב טוב מאוד כדי לאחד את העיסה‪.‬‬

‫העיסה יוצאת דביקה‪ ,‬זה בסדר‪.‬‬

‫כפשטידה‪:‬‬ ‫באפייה‪:‬‬ ‫בטיגון‪:‬‬

‫משטחים את העיסה בתבנית קטנה‬ ‫משמנים נייר אפייה בשמן‪.‬‬ ‫מחממים מעט שמן במחבת (אני‬
‫מ‪ A4-‬מרופדת בנייר אפייה‪ ,‬ואופים‬ ‫אוהבת מחבת פסים)‪.‬‬
‫ב‪ 180-‬מעלות למשך כארבעים דקות‪.‬‬ ‫יוצרים קציצות ומניחים על התבנית‬
‫המרופדת בנייר האפייה‪.‬‬ ‫יוצרים צורת קציצות בידיים לחות‬
‫(אני שמה לידי כלי עם מים ומרטיבה‬
‫מרססים מעט בתרסיס שמן‪.‬‬
‫את הידיים כל ‪ 2-3‬קציצות)‪.‬‬
‫אופים ב‪ 200-‬מעלות כ‪ 8-‬דקות‬
‫להשחמה נאה‪ .‬הופכים לצד השני‬ ‫מטגנים על אש בינונית כ‪ 2-‬דקות‬
‫מכל צד להשחמה נאה‪.‬‬
‫לדקה‪-‬שתיים נוספות‪.‬‬
‫מעבירים לצלחת עם נייר סופג‪.‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪85‬‬

‫ב״ה‬ ‫הידעת?‬

‫לדעלתד‪.‬עת‪.‬‬ ‫דוח נוכחות ידני‬
‫להרגליהשר‪.‬גיש‪.‬‬ ‫מחייב חתימת עובד ומעסיק‬
‫להיולתה‪.‬יות‪.‬‬
‫בסיום כל יום עבודה‬
‫יצחק גלבר‬
‫מעסיק עובדי קבלן‬ ‫העברת תשלומים‬
‫יועץ רגשי מקצועי‬ ‫בתחומי הניקיון וההסעדה‪,‬‬ ‫לקופות הגמל‬
‫אחריות חוקית ופלילית‬
‫אשר לשלמה ‪ ,5‬גרין פארק ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫חלה גם על המעסיק בשטח!‬ ‫לאחר ה‪ 15‬לחודש‬
‫‪052-7130-217 | 08-6901107‬‬ ‫הינה כהלנת שכר‬
‫יצחק גלבר יעוץ רגשי מקצועי‬
‫יצחק גלבר יעוץ רגשי מקצועי‬ ‫זו בהדתישקובתהששכלרכם‪.‬‬

‫פגישת הדרכה למעסיקים בדיקות שכר מקיפות ותקופתיות הכנת תלושי שכר ודיווח לרשויות‬

‫אפרת פרידמן‬ ‫אפרת פרידמן – יועצת מס ובודקת שכר מוסמכת‬
‫יוע�ת מס‬ ‫‪[email protected] | 054-8508102‬‬

‫‪ · 86‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫שערי קוממיות‬

‫איור‪ :‬רבקי רוקח‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪87‬‬

‫דסובףר‬

‫והשיב לב אבות‬
‫על בנים‬

‫מבשר וגואל‬

‫לאורך הגיליון ליוו אותנו השערים‪,‬‬
‫הלקוחים מתוך פיוט הגאולה שנאמר קודם‬

‫ההבדלה במוצאי שבת‪ .‬פסח‪ ,‬חודש ניסן‪,‬‬
‫ומוצאי שבת הם מוטיבים המוזכרים רבות‬

‫במקורות בהקשר של גאולה‪ .‬אין מתאים‬
‫מפיוט זה ללוות גיליון היוצא לאור בחודש‬
‫ניסן – חודש שבו נגאלו ישראל‪ ,‬ובו עתידים‬

‫להיגאל‪.‬‬

‫אחד ממנהגי ליל הסדר הוא להשאיר על‬
‫שולחן הסדר למשך ליל השימורים את‬

‫גביע היין של אליהו הנביא‪ ,‬מתוך ציפייה‬
‫שעוד הלילה יבוא הגואל ויוציאנו לתשועת‬

‫עולמים‪ ,‬באשר ידוע הוא חודש ניסן‬
‫כחודש המסוגל לגאולה‪.‬‬

‫מדי מוצאי שבת נהוג להזכיר את מבשר הגאולה‪ ,‬אליהו הנביא הזכור לטוב‪ .‬זאת על פי דברי‬
‫חז"ל (עירובין מ"ג) הקובעים כי אליהו לא יבוא לבשר על הגאולה בערב שבת או בשבת כדי‬

‫שלא להטריח את העם‪ .‬משיצאה ועברה השבת‪ ,‬שוב אנו יושבים ומצפים לאליהו שיבוא‬
‫ויבשר לנו את הבשורה המתוארת בפסוק המרגש במלאכי‪ִ " :‬ה ֵ ּנה ָא ֹנ ִכי ׁשֹ ֵל ַח ָל ֶכם ֵאת ֵא ִל ָ ּיה‬

‫ַה ָ ּנ ִביא‪ְ ...‬ו ֵה ִשׁיב ֵלב־ ָאבוֹת ַעל־ ָבּ ִנים ְו ֵלב ָבּ ִנים ַעל־ ֲאבוֹ ָתם"‪.‬‬

‫הנה כי כן‪ ,‬לא מצא הנביא דרך טובה יותר לתאר ולבטא את בשורת הגאולה של אליהו הנביא‬
‫מאשר שיבת לב האבות ולב הבנים לשכון יחדיו ללא מחיצות‪ .‬אכן‪ ,‬נושא הגיליון‪' ,‬בנים'‪ ,‬קשור‬

‫בקשר הדוק ורב רבדים לגאולה אשר אנו מצפים לה‪.‬‬

‫יהי רצון שחודש ניסן הנוכחי ייהפך לחודש של גאולה וישועה‪ ,‬ובואו של אליהו הנביא במהרה‬
‫ישפיע עלינו משפע השערים המוזכרים בפיוט הגאולה‪.‬‬

‫נוסח הבדלה‪ ,‬המאה ה‪14-‬‬
‫(מקור‪ :‬ויקיפדיה)‬

‫‪ · 88‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫ׁ ַש ֲע ֵרי או ֹ ָרה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי בְ ָרכָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬ ‫שערים של גאולה‬
‫ג ִיל ָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ִדיצָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ֵד ָעה‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי הו ֹד ו ְ ָה ָדר‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ו ַ ַעד‬ ‫ְּתבַ ּ ְש ׂ ֵרנו ּבְּש ׂו ֹרו ֹת‬
‫טו ֹב‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ז ִ ְמ ָרה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ֶח ְדו ָה‪,‬‬ ‫טו ֹבו ֹת‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי ֶח ְמל ָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ֵחן ו ָ ֶח ֶסד‪,‬‬ ‫ְּת ַש ׂ ְּמ ֵחנו ּבָּנ ִים‬
‫ַעל ָאבו ֹת‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי ַחי ִ ּים טו ֹבִים‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי טו ֹבָה‪,‬‬ ‫ַּתצְל ִי ֵחנו ּ ַעל י ָדו ֹ‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי י ְ ׁשו ּ ָעה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי כַ ּפָ ָרה‪,‬‬ ‫בַּ ּתו ֹ ָרה‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי כַל ְכָּל ָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ל ִ ּמו ּד‬ ‫ַּת ׁ ְש ִמי ֵענו ּ ִמ ּפִיו‬
‫בְּש ׂו ֹ ָרה טו ֹבָה‬
‫ּתו ֹ ָרה ל ִ ׁ ְש ָמ ּה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ָמזו ֹן‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬ ‫בִּ ְמה ֵָרה‪,‬‬
‫ְמ ִחיל ָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי נ ֶ ָח ָמה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬ ‫ּתו ֹצִי ֵאנו ּ ֵמ ֲאפֵל ָה‬
‫ְסל ִי ָחה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ֶעז ְ ָרה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬ ‫ל ְאו ֹ ָרה‪.‬‬
‫פְדו ּת‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי פַ ְרנ ָ ָסה טו ֹבָה‪,‬‬

‫ׁ ַש ֲע ֵרי צְ ָד ָקה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי צָ ֳהל ָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬
‫קו ֹ ְמ ִמי ּו ּת‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ְרפו ּ ָאה ׁ ְשל ֵי ָמה‪,‬‬

‫ׁ ַש ֲע ֵרי ׁ ָשלו ֹם‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ׁ ַשל ְו ָה‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲע ֵרי תו ֹ ָרה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ְתפִל ָּה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי‬

‫ְת ׁשו ּבָה‪ַ ׁ ,‬ש ֲע ֵרי ְת ׁשו ּ ָעה‪:‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪89‬‬

‫יאוינצדריקםס‬

‫עריכה ויזואלית‪:‬‬ ‫עריכה ראשית‪:‬‬ ‫ליצירת קשר עם‬
‫אפרת הכהן עדני‪EPaP.co.il ,‬‬ ‫מ‪ .‬י‪ .‬פרצמן‪mperitzman.com ,‬‬ ‫צוות ההפקה‪:‬‬

‫מייל מערכת‪:‬‬ ‫עריכת תוכן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫טקסטיל – כתיבה ועריכת תוכן‪,‬‬

‫הו"ל‪:‬‬ ‫‪tex-til.co.il‬‬
‫קסת הו"ל‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫ליאורה ריץ'‬
‫‪[email protected]‬‬

‫עתה בנים שירו למלך‪ :‬פינחס כהן‬ ‫בנים אתם – מאמר על חירות‪ :‬דיאלוג‬ ‫ליצירת קשר עם המשתתפים‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ביצירה הכתובה‪:‬‬

‫בעד ארבעה בנים‪,‬‬ ‫בני משפחת המלוכה – היסטוריה‪:‬‬
‫דמעה בליל התקדש – שיר‪ :‬ל‪ .‬רז‬ ‫א‪ .‬ידידיה‬

‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪058-7470-711‬‬
‫איך לקנות דירה לילדים‪ :‬ז‪.‬א‪.‬ב משכנתאות‬
‫כולנו חכמים – שיר‪ :‬אילה רובינפלד –‬ ‫יועץ מבית "איתנים" למשכנתאות‬
‫קופירייטינג וכתיבת תוכן‬ ‫‪,[email protected]‬‬
‫‪gmail.com@8589740‬‬ ‫‪054-2032-999‬‬

‫סדקים של אומנות‪ :‬מלכיאל כץ‬ ‫מיתוג במותגי ענק‪ :‬נתן גלנט‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫כתיבה כייפית וממוקדת לבעלי עסקים‬
‫‪058-3280-438‬‬
‫ועמותות‬
‫לירה במעטפה‪ :‬יוסף יצחק פירוס‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארבעה בבן אחד‪ :‬ק‪ .‬מנדלמן‬
‫דג סלמון‪ :‬לאה – פאר הפרי‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הבן שואל‪ :‬פסיק‬
‫חזה עוף וקציצות‪ :‬ה‪ .‬בקר‬ ‫‪[email protected], 058-3280-438‬‬

‫כבד בצל‪ :‬מירי‪11111‬‬ ‫דע בני – שולי רנד‪ :‬ס‪ .‬גרינבוים‬
‫‪tex-til.co.il‬‬

‫‪ · 90‬אשכולות · פסח תשפ"ב‬

‫המגזין שבידיכם הופק באופן התנדבותי על ידי גולשי אתר פרוג כפרויקט שיתופי‪,‬‬
‫ובחסות האתר‪ .‬מלבד אינדקס היוצרים‪ ,‬אף אחד מהמשתתפים לא קיבל תמורה‬
‫כספית או פרסומית לתרומתו‪.‬‬

‫משתמשי האתר הם אנשי מקצוע חרדיים המתפרנסים מהכלים אותם תרמו‬
‫לפרויקט‪ .‬אם התרשמתם מעבודתם‪ ,‬הזמינו מהם עבודות עסקיות‪.‬‬

‫* כל פרסומת שקיימת במגזין מעוצבת כמודעה שיווקית‪,‬‬
‫והתשלום עליה משמש לכיסוי עלויות הפרויקט‪.‬‬

‫נתנאל אלביליה‬ ‫אביה סטודיו לעיצוב‬ ‫ליצירת קשר עם המשתתפים‬
‫‪054-8467-850‬‬ ‫‪[email protected], aviyas.co.il‬‬ ‫ביצירה הוויזואלית‪:‬‬

‫אליעזר פרנקל‬ ‫‪052-7116-263‬‬
‫‪054-8430-933‬‬
‫רבקי רוקח‬
‫נחמה קפלן‬ ‫‪053-3144-699, [email protected]‬‬
‫‪k‬נחמה ‪052-7136-596‬‬
‫‪pastoral-art.co.il‬‬
‫מנדי פ‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫שמחה יוסקוביץ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪051-2770-818‬‬
‫שלוחה ‪051-6500-640 1‬‬
‫מרים זיידה‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫רחל קארו‬
‫איורים עם אווירה ‪rk 052-7186-986‬‬
‫פרומי קוביטשעק‪-‬מאיירת‬
‫‪[email protected], 055-6700-795‬‬ ‫יחיאל בלאיש‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אריאל לוי‬
‫‪058-328-6349‬‬ ‫ורד ויסבקר‬
‫‪050-4112-841, veredsgalery.com‬‬
‫שלום דיין‬
‫‪054-841-1200‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫בנימין צדוק‬
‫‪055-6799-161‬‬

‫אשכולות · פסח תשפ"ב · ‪91‬‬

‫הבדוורחרהחדדאשבבומטפברוח‬

‫‪5‬ק‪1.‬מק"גח‬

‫דגם ‪5740‬‬ ‫דגם ‪5740‬‬

‫שקט יותר‪ ,‬יציב יותר וחכם הרבה יותר!‬

‫‪ 5‬ישבנוואתן ארחשרימוית‬ ‫עיצוב חלק ומודרני‬ ‫קל לניקוי‬ ‫מנבומעיושחקדט‬ ‫בפעליםשאהחת‬ ‫אוויחלצזיטקברה‬
‫אחריות כוללת לשנה‬ ‫מסך מגע דיגיטלי‬ ‫קערת נירוסטה עגולה‬ ‫‪ 45‬דציבלים‬ ‫‪ 1.5‬ק"ג קמח‬ ‫‪1800W‬‬
‫‪ 4 +‬שנים על המנוע‬ ‫אופציונלי ‪ 2‬ק"ג‬
‫כולל טיימר‬ ‫בנפח ‪+ 7L‬‬ ‫בלישה‬
‫והשהייה‬ ‫ידיות סיליקון‬

‫מבצע משתלם! רוכשים מיקסר מסדרה ‪ 7‬ומקבלים בנוסף‪:‬‬
‫קערת נירוסטה ‪ 8‬ליטר לקיבולת ‪ 2‬ק"ג קמח‬
‫‪ +‬סדנת שף מקצועית‬

‫סדרה ‪7‬‬ ‫סדרה ‪5‬‬ ‫סדרה ‪4‬‬

‫‪ 1.5/2‬ק"ג קמח‬ ‫‪ 1‬ק"ג קמח‬ ‫‪ 0.9‬ק"ג קמח‬

‫מבית‬ ‫בני ברק‪ :‬קניון רפאלי‪ ,‬חשמל כהלכה‪ ,‬לוינגר‪ ,‬ביגל חשמל‪ ,‬קניתי אצל צביקה‪ ,‬טרקלין חשמל‪ ,UNR ,‬סולטן אורי ירושלים‪ :‬יריד ביתר רמות‪ ,‬עולם החשמל ‪ -‬עמוס‪ ,‬טרקלין‬
‫כהלכה‪ ,‬סלון גאולה‪ ,‬קניון רפאלי‪ ,‬המאיר‪ ,‬המקור‪ ,‬ברוכים לייזר לין‪ ,‬שרות כל א‪.‬ד‪.‬י‪.‬מ‪ ,‬מיסטר אלקטריק ליאור‪ ,‬זיק אור‪ ,‬מילטון חוויה במטבח‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬מ‪ ,‬שקם‪ ,‬אלקטרה קמעונאות‬
‫ביתר עילית‪ :‬יריד ביתר בית שמש‪ :‬אלקטרה קמעונאות‪ ,‬ליאור‪ ,‬מוסבכר חשמל‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬מ‪ ,‬קניון רפאלי‪-‬רמת בית שמש אשדוד‪ :‬טרקלין כהלכה‪ ,‬חשמל כהן נתניה‪ :‬אורות‬
‫וחשמל פתח תקוה‪ :‬המאיר שדרות‪ :‬מיניזול טבריה‪ :‬מחסני חשמל נתיבות‪ :‬מיניזול צומת שילת‪ :‬ליאור מעלה אדומים‪ :‬ליאור‪ ,‬שקם אלקטרה עטרות‪ :‬אלקטרה קובי‬
‫תוקף ההטבה – ‪ 30.4.22‬כ"ט בניסן תשפ"ב | ט‪.‬ל‪.‬ח – בכפוף לתקנון המופיע באתר החברה‬