ההידורים והחומרות בתהליך השחיטה
של בד"ץ שארית ישראל:
בדיקת הסכינים הזריקות
הוראת חברי הבד"ץ שהזריקות יינתנו אך ורק בחזה ובמחט קודם השחיטה :רק סכינים שעברו כמה וכמה בדיקות
יסודיות משמשים לשחיטה קצרה ,למנוע חשש טריפה ,ובהשגחה צמודה
תוך השחיטה :על פי הוראת חברי הבד"ץ כדי שבדיקת הסכין כלובים מרווחים
בתוך השחיטה תיעשה ביסודיות ,ישנו בודק מיוחד שבכל
זמן קצוב בודק את הסכינים ,כשבינתיים השוחט ממשיך הובלת העופות נעשית
בכלובים מיוחדים שיש
בשחיטה בסכין אחרת כדי שהבדיקה תיעשה ללא לחץ רווח בין כל מגירה
למגירה של 15ס"מ
לפחות כדי למנוע חבטת
העופות וחשש טריפה
בדיקת המעיים העמסה
לאחר השחיטה העופות עוברים בדיקת מעיים ע"י משגיח העמסת העופות נעשית מהמגירה העליונה לתחתונה כדי
מיוחד שהעופות לא יקבלו מכה מהמגירה .לפני הפריקה מתקיימת
בדיקה מיוחדת ,אם רואים עוף חבוט או מת הדבר מצביע על
העמסה לא תקינה וכל הכלוב נפסל לשחיטה
בדיקה על השולחן
בדיקת טריפות העוף נעשית על השולחן ולא על ה'ליין',
בכך היא נעשית במתינות וביסודיות
מריטת הנוצות
לפני השחיטה הנוצות
נמרטים היטב במקום
השחיטה למנוע חשש
חלדה
‡רבע טפו˙
מ„˜„˜ים בהלכה
ב‚„˘למ„˜„˜יםבהלכהרייקתדיוששרהאבלפיקוכנחפו˙
לטוטפו˙ ˘כה˙ה
ה„ר ˘בה„ר למ„˜„˜ים בהלכה ילין | ספר ˙ורה
בתי תפלין "מקשה" מגיהים מומחים
בפיקוח מתחילת התהליךהל‚˘כה˙ה קה שירות של הגהה
ע"י מגיהים מומחים
עיבוד העורות ,הפרודות עשיית פילין בפיקוח הבד"ץ
מזוזו˙ | ˙פילין | ספר ˙ורההשין ,הריבוע ,והצבעיה.
ניתן להזמין ולהירשם ברשימת ההמתנה
בטל' לשכת הגהה.
שלוחה 03-69
ה המלך 19בני ברק | ימים א'-ה' בין השעות 16:30-20:30
מחלקבתדת"ץשמשיל ה„רט˘אבהו„שרלמרטי
הל‚˘ה כ‡נרפבוע˙
מזוזו˙ | ˙פי ב‚„ ˘ל מ„˜„˜ים בהלכה
בדיקות מחשב בגד 100%צמר בגד 100%כותנה
מתקדמות
חוטי הציצית מיוצרים
לשכת ההגהה מעניק 100%צמר רחלים משובח
למזוזות ותפילין ע חוטי עבודת יד ה„ר ˘בה„ר למ„˜„˜ים בהלכהטווית גברא
בדיקת ושיפוץ התפ
כפול שמונה למהדרין
דקדוק הלכה עללטוטפו˙
הפתח כדין בגד
הקפדה מדוקדקת
על מיקום הנקב
הל‚˘כה˙ה
מזוזו˙ | ˙פילין | ספר ˙ורה
6773330
לשכת הגהה | בבית בד"ץ שארית ישראל | רחוב שלמה
תוכן שיווקי
גלובלית ,תקופות יובש וגלי קרה ,בצורת ,זן שלא עבר את רף "חשוב להבין :בשנת השמיטה ,כשרות ברמה גבוהה היא אתגר
האיכות המוקפדת ,או בעיות רבות הצצות לאורך כל הדרך – שלא כל מפעל או תעשיה מוכנים להשקיע בו כה רבות .ישנן
'אחלה' נדרש לפתרון בעיות במהירות על ידי צוות חמ"ל ,כשכולם חברות שבחרו בתקופה זו להעביר חלק מהמוצרים לכשרות אחרת.
אך ב'אחלה' נפלה ההחלטה :להציב בראש סולם העדיפויות את
מתגייסים לפתרון התקלות". ההידור בכשרות .עד היום הם עמדו בסטנדרטים מחמירים של
"כל שינוי קל בחומר הגלם דורש גם עבודה של צוות הפיתוח", כשרות מהודרת ,והם ימשיכו כך גם בשמיטה ,למרות הקושי".
אומרת הדס לוי – מנהלת תחום השיווק של 'אחלה' ומסבירה:
"שינוי בסוג החציל או הפלפל העשוי להיות פשוט במטבח הביתי "שינסנו מותניים ולקחנו על עצמנו את הפרויקט המאתגר במלוא
הופך להיות מורכב ביותר במקרה כזה ,זאת משום של'אחלה' יש כובד הראש! המפעל יהיה 'שמיטה לחומרא' (מלבד סלט אחד
סטנדרטים גבוהים ביותר הנשמרים בתהליך מוקפד :הרכש מביא המיוצר במפעל אחר שלא קיבל את הכשרות) .מדובר במשימה
חומר גלם אחר ,צוות הפיתוח מכין דוגמא של הסלט החדש ,כולם מורכבת ביותר הטומנת בחובה שלל נושאים רגישים כמו התקשרות
טועמים ומוודאים שאין שום שינוי בסלט הסופי .הכל כדי לשמור עם ספקים חדשים המתאימים לדרישות הכשרות ,ומאחרים נדרשו
נהלי כשרות חדשים ,הכל על פי הנחיותיהם הברורות של מערכת
על טעם מנצח ,המוכר והאהוב של 'אחלה'". הכשרות הבלתי מתפשרת בד"ץ שארית ישראל ,בשקיפות מלאה
הכל למען הצרכן החרדי ובפיקוחם הצמוד".
רגע לפני סיום השנה' ,אחלה' מסכמים בסיפוק את שנת השמיטה, "וזה לא הכל" ,מבקשת לחדד אלה ,האחראית על הרכש החקלאי,
בה הצליחה בס"ד לשמור על הידור כשרותי בלתי-מתפשר ועל "ישנם חוסרים לא מעטים בחומרי גלם חשובים ,יבול נוכרי בארץ
איכות וטריות תמידית .היא עשתה את המקסימום גם בשנה זו אינו פשוט כלל וכלל ,לא כל החקלאים מגדלים סחורה באיכות
ש'אחלה' מקפידה עליה ,טיפול בירקות מיובאים עלול להיות מורכב
וגאה להודות שעמדה בכבוד במשימה המורכבת. יותר ומצריך אחסון ושמירה לאורך זמן בטריות מרבית ,דבר הכרוך
בעלויות רבות בכך ועוד .חשוב להבין :האיכות של שטראוס מאד
וציבור הצרכנים מכיר בכך .הדבר מתבטא בנתחי שוק :הקהל בוחר גבוהה .ולכן ,שטראוס מקפידה ללוות את המגדל כדי לוודא כל
שוב ושוב בסלטים של 'אחלה'. העת את רמת האיכות .מסיבה זו גיבש המפעל צוות גדול המורכב
מעובדים מכל המחלקות :שיווק ,רכש ,תפעול ,טכנולוגיה ועוד –
אין ספק ,שיתוף הפעולה ההדדי של כל הצוותות המקצועיים
יחד עם מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה בד"ץ "שארית שלא נחו ולא שקטו עד שמצאו פתרון לכל גזר ,פלפל או חציל".
ישראל" – היה המפתח להצלחה המסחררת. התמודדות יום יומית ,בעיות בלתי צפויות ופתרונות מהרגע להרגע
המשגיח ,הרב חיים בן חמו ,מספר על הרגע בו הוחלט כי המפעל
ישמור על שמיטה לחומרא:
"חשוב להבין ,מבחינת המפעל קל יותר לעבור להיתר מכירה .אבל
הנהלת 'אחלה' ראו בכך חשיבות עליונה עבור המגזר החרדי ,שיהיו
לו סלטים מהודרים ובשפע לאורך כל שנת השמיטה".
"כאן המקום לציין את שיתוף הפעולה המיוחד של המפעל בכל
הנושא התפעולי ,אם זה המנהלים שבשטח ,המחסנאים ,כל נושא
הכיתוב על האריזות שמצריך מערך מיוחד כדי שלא תצא ח"ו טעות
מתחת ידינו – מה יבול שישית ,מה יבול נכרי וכו'".
"בכלל ,מדובר במערכת פיקוח ענפה :מאות משגיחים נמצאים כל
העת בשטחי המפעלים ,פרושים אצל כל הספקים ,המגדלים ובתי
האריזה – מה שיוצר שרשרת אספקה בטוחה וכשרה למהדרין,
כשכולם פועלים בסנכרון מלא ,שומרים מכל משמר לבל ישתרבב
חלילה רכיב כלשהו שאינו ממקום 'בטוח' בשמיטה ,הכל על פי
הוראותיהם המחמירות של גדולי ישראל וכשיטת החזו"א זיע"א".
"ומה קורה כאשר מתגלים חוסרים?" – אנו שואלים את מפקח
הבד"ץ הרב יעקב בורנשטיין.
הרב בורנשטיין עונה ללא היסוס" :חד משמעית ,ב'אחלה' אין
עיגולי פינות .הכשרות מוקפדת ועומדת בסטנדרטים המחמירים
ביותר ,ויחד עם זאת ,היא אינה באה על חשבון שום דבר אחר .היתה
תקופה לא פשוטה של מחסור בכרוב .ההנהלה נרתמה במלוא הכוח
ימים ולילות להשיג סחורה ,כדי שלא יצטרכו לעבור להיתר מכירה".
"אם חסר – החברה 'תהפוך את העולם' כדי למצוא מקורות חילופיים.
במשך השנה אירעו לא מעט מקרים שכאלו ,למשל :חצילים שלאורך
השנים מגיעים ממרכז הארץ – סופקו בשנת השמיטה מהערבה
הדרומית או מיבול נכרי ,כמובן לפי כל כללי השליחות בדרכו של
החזו"א הנהוגה בבד"ץ שארית ישראל .במקרים אחרים מתעורר
צורך לייבא דווקא מחו"ל ,דבר המצריך היערכות מתמדת לפתרונות
'מחוץ לקופסא' ובמהירות ,כדי שלא ייווצר חסר על המדף".
"דוגמאות לא חסר" ,מוסיפה אלה" .זה יכול להיות התחממות
אם בעבר היינו צריכים לעבוד שעות ארוכות בשביל לפאר את 'אחלה' ,מותג הסלטים
שולחן השבת עם כמות נכבדה של סלטים :לטגן ,לקלות ,לטחון, האהוב של חברת שטראוס:
לבשל ,לאפות ולאדות – הרי שהיום 'אחלה' עושה עבורנו את
העבודה ,ובגדול .מגוון עשיר של סלטים ממתין לנו על המדפים כך עמדנו
בחנויות ,באיכות הכי הגבוהה ,בכשרות המהודרת ביותר וכמובן באתגרים
העצומים של
בטעם המושלם. שנת השמיטה
ברף ההידור
מותג 'אחלה' מקפיד להציע מגוון עשיר של סלטים שונים הגבוה של
ומגוונים – כדי שכל אחד יוכל למצוא את הטעם המועדף עליו בד"ץ שארית
וליהנות בדיוק ממה שהוא אוהב .לדוגמא :במפעל מייצרים כמה
סוגי טחינה ,מגוון רב של סלטי חצילים ,ושלא לדבר על החומוס ישראל
בשלל וריאציות משובחות. מותג הסלטים 'אחלה' ,הנמכר ביותר במגזר ,מספק
הצצה למאחורי הקלעים של מדף הסלטים ומשתף
מי אתם – 'אחלה'? את הציבור באתגר הלוגיסטי ,החקלאי והכלכלי
שהציבה בפניו מערכת הכשרות המהודרת בעולם
מותג הסלטים האהוב 'אחלה' מבית 'שטראוס' – חוצה מגזרים. התורה בד"ץ שארית ישראל בשנת השמיטה |
כשמדובר על ציבור צרכנים שיודע להעריך איכות ללא פשרות המנהלים מדווחים ,המשגיחים מעידים ,והציבור
מחד ,וכשרות ללא עיגולי פינות מאידך – סלטי 'אחלה' הם – נהנה ממגוון של סלטים מבלי להתפשר על
הבחירה המועדפת .ציבור בני התורה המעדיף תמיד את מוצרי
המזון שתחת פיקוח מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה כשרות ,איכות וטעם משובח
בד"ץ שארית ישראל – יודע כי בשנת השמיטה כבשנה רגילה – אין
שום פשרות ברמת הכשרות.
גם כמות סוגי הסלטים כמעט ולא ירדה בשנת השמיטה ,על אף
אין-ספור מכשולים שעמדו בדרך .הצרכנים המשיכו גם השנה
לעמוד מול המדפים המלאים במבחר הטעמים האהובים ,ללא כל
הגבלה וחסר.
האם חשבתם פעם מה עומד מאחורי גביע סלט החצילים? האם
ידעתם כמה לוגיסטיקה והיערכות נדרשים על מנת לספק לנו את
סלט המטבוחה ,שאי אפשר בלעדיו?
יצאנו לסיור בנבכי עולם הסלטים האהוב ,להצצה על מסע
האתגרים והמכשולים שעמדו בפניו במהלך שנת השמיטה ,תוך
עמידה ברמת הכשרות המחמירה של בד"ץ שארית ישראל וללא
ויתורים באיכות ובטריות .במהלך המסע המרתק שוחחנו עם
דרור דבאס – סמנכ"ל תפעול חטיבת האוכל של שטראוס ,אלה
אוזן – מנהלת רכש חקלאי ,הדס לוי – מנהלת תחום השיווק של
'אחלה' ,וכן עם אנשי בד"ץ שארית ישראל ,המפקח הרב יעקב
בורנשטיין והרב חיים בן חמו – משגיח ראשי מפעל שטראוס.
שנת השמיטה – החלטה גורלית ,היערכות מורכבת!
אם בשבילנו שנת השמיטה נמשכת על פני שנים עשר חודשים
בלבד ,הרי שיש שבשבילם היא ארוכה הרבה יותר...
ב'אחלה' למשל ,ההיערכות לקראת שנת השמיטה מתחילה
כשנתיים מראש! כבר אז ,לא היתה שיחה או פגישה של צוות
העובדים שלא הוזכר בה נושא השמיטה.
"מה יש להיערך מראש?" אנו מנסים להבין ,ודרור – סמנכ"ל
התפעול ,פותח לנו צוהר לעולם שמאחורי הסלטים הכשרים:
"השלב הראשוני הוא קבלת ההחלטה בתיאום עם גוף הכשרות:
האם בוחרים במתווה כשרות מוחלט או חלקי ,האם לצמצם את
מגוון ה'מהדרין' ,או להותיר את כל המפעל בכשרות הגבוהה
והמהודרת גם בשנת השמיטה ,למהדרין מן המהדרין".
03
יום השלישי למסע המרתק מתחיל בשעות הקטנות של הלילה ,אי שם בין אשמורת
שניה לשלישית ,בזמן שרוב בני האדם נמים את שנתם – מלבד במקום אחד שוקק
חיים – על מטוסי הענק העמוסים בנוסעים בדרכם חוצה לארץ ,מחכים לרגע בו יתנתקו
הגלגלים וציפור הענק תמריא לעבר העננים הסמיכים.
היעד שלנו היום :משחטת הבקר בפולין שבפיקוח ועד השחיטה שע"י בד"ץ שאריתה
ישראל .אנו חפצים לראות ולהתבונן מקרוב במיומנות המפורסמת של שוחטי בד"ץ שארית ישראל,
להציץ מקרוב על תהליך השחיטה הסבוך ,על ההקפדות והחומרות אותן הנהיגו רבותינו זצוק"ל ויבלט"א
והנהוגות ללא רבב בסדר השחיטה הקפדני במשחטות הבקר שתחת פיקוח הבד"ץ.
במהלך הטיסה לפולין פגשנו בשני יהודים מאחת מצוותות השחיטה של וועדי הכשרות בעולם.
סיפרנו להם כי אנחנו נוסעים לפגוש את צוות השחיטה של בד"ץ 'שארית ישראל' ,והם התאוננו" :אתם
ב'שארית' לא בסדר ,ריכזתם לעצמכם את העילית ואת העידית של השוחטים והבודקים ,במקום לחלק
אותם ולפזרם בין וועדי הכשרות"...
ואכן ,מאוחר יותר ,כשנראה מול עינינו את אנשי צוות השחיטה של בד"ץ שארית ישראל ,נתפעם
מן הצוות המובחר ,לראותו מקרוב בהדרו ובהידורו – כאשר לצד שוחט יר"ש חסידי ניצב שוחט בן
תורה ליטאי ,ולצידם שוחט אברך חשוב ובן עדות המזרח ,כולם מומחים עולמיים של ממש בכל תחום
השחיטה ,ומכולם יחד – עולה ניחוח אמיתי של שחיטה בטהרתה.
יום שלישי ושחט את
בן הבקר...
גלובל מיט בע“מ
הנהלת "גלובל מיט"
מברכת בהערכה רבה מעומק הלב
את מעלת כבוד הרבנים החשובים והנעלים
חברי בד"ץ
"שארית ישראל" שליט"א
ואתם עמם צוותי השחיטות בחו"ל
המתמסרים לילות כימים למלאכת הקודש
למען הצלחת השחיטה המהודרת
בעולם התורה
שאו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם,
ותזכו לשנה טובה ומבורכת ,מתוקה
כדבש ומעוטרת בעונג וגם שמחה!
בידידות והערכה
הנהלת "גלובל מיט"
י.צ .י.ב.
ו
יותר ,בערוב יום ,נשתתף המבחן של הצוות של הגר"י זיכרמן
בשיעור מפי הגאון הרב בד"ץ שארית ישראל הוא מבקש לציין
זיכרמן שליט"א בהלכות גם בכך שהצוות קבוע ויציב. נקודה חשובה:
שחיטה וחושן משפט גם יחד, ומי שמכיר בכשרות יודע ,כי "כפי שאתם
ונתפעם שוב לראות את חברי צוות שאינו מתחלף חדשים רואים ,השחיטה
צוות השוחטים-האברכים לבקרים מוכיח על איכות של והבדיקה נעשית
כשהם 'זורקים' מפיהם במתינות מירבית
גמרות ,ראשונים ואחרונים אנשי הצוות. ועם כל זאת קצב
מפה ומשם .אברך מכרמיאל השחיטה לא נפגע!
שולף את דברי הט"ז ואברך חברי בד"ץ שארית ישראל פשוט הכפלנו את
אחר מבית שמש מתווכח מקפידים להגיע באופן תכוף צוות השוחטים
עם הרבנים על גמרא בחולין. לסיורים במשחטות השונות, והבודקים ,דבר
נוכחנו לפגוש צוות נחוש כדי לפקח במקום על שעולה הון רב,
ויעיל ,ומלומדי מלחמתה של השחיטות המהודרות .הרבנים וגם הכפלנו את
הגאונים שליט"א מתחלקים הכמות הגדולה
תורה בהידור. ביניהם ומוסרים את זמנם של הסכינים
וכוחותיהם להרחיק נדוד
ארוחת הבוקר מסתיימת כדי למלאות את רצון מרנן
והצוות כולו יוצא בזריזות ורבנן שליט"א להיות בצוותא
לעבר מפעל הענק – מקום עם השוחטים והבודקים כדי
השחיטה של הבשר שע"י שהשחיטה תהיה במקסימום
חברת 'הקר'. האפשרי.
בניית המפעלים שעת בוקר מוקדמת,
המטוס נוחת ברכות לא
בדרכנו למפעל ,אנו למדים אופיינית בשדה התעופה
מעט מן המלווים שלנו על שבוורשה .אחרי התארגנות
סיפור בנייתו של המפעל. קצרה אנו יוצאים לנסיעה
חשוב להבין ,המפעל כולו בת שלוש שעות רצופות ,כדי
נבנה ונתפר למידותיו של להגיע לאזור 'גולינה' .הרכב
"ועד השחיטה שע"י בד"ץ פונה לעבר המושבה הפולנית
שארית ישראל" ,על פי תהליך הסמוכה ,ואחרי נסיעה קצרה
השחיטה המדוקדק ,בעבודה אנו מוצאים עצמנו בפתח
מאומצת של יראת שמים, האכסניה ,בה מתאכסנים
חכמה רבה ,ופרקטיקה .וכאן צוות השוחטים של בד"ץ
גם הנקודה וסוד ההצלחה של
השחיטה של בד"ץ שארית שארית ישראל.
ישראל. ארוחת בוקר עם צוות
השחיטה
חברי הבד"צ ורבני ועד
השחיטה שליט"א ,תלמידי לפני צאתנו לבית
חכמים מופלגים היודעים המטבחיים ,חווינו חוויה
לא רק את ההלכה על תורנית מיוחדת בשעת ארוחת
בוריה ,אלא גם לתרגם את הבוקר ,בה סעדו יחדיו צוות
ההלכה לתוך השטח .ולשם האברכים יחד עם הרבנים
כך צריך חכמה עצומה וגם שליט"א ובראשם הגאון רבי
ערמומיות ותבונה ,להבין, ישראל זיכרמן ראש שחיטת
להכיר את המכשירים ,לתפוס חו"ל בבד"ץ שארית ישראל,
במקסימום את המשמעות ובה עלו על השולחן דברי
שבכל דבר ,וזו 'תורה' גדולה תורה ,שיש בהם חכמה ועצה
לקראת השחיטה .מאוחר
מאד.
כזה הוא הגאון רבי ישראל
בד"ץ 'שארית ישראל' | מהדורה ל’ תשפ”בגלאט 58
מהצדדים ההלכתיים שבה" – אנו השחיטה לאולמות בהם עובדים תלמידי זיכרמן שליט"א ,שבעמל נמלים ,ראשית
מרהיבים עוז ומבקשים. החכמים ,זאת כאשר תחת כשרות הבד"ץ כל ,למד את האפשרויות של המפעל
קיימים היום עשרות מוצרי בקר לסוגיהם בעיון רב – כפי שלומדים את הסוגיא
הגר"י זיכרמן" :בראשית תכנון של אשר מיובאים ומשווקים ע"י חברת 'עוף הקשה ביותר ,בליווי המוח היהודי ,עם
יציאה לשחיטה בחו"ל ,אנו יוצרים הפרקטיקה המתוחכמת השמורה לו
קשר עם הצוות הראשי של השחיטה ירושלים' וחברת 'הקר'. ולחכמי תורה .ויחד עם חברי הבד"צ
כדי לשמוע ולהשמיע את הערותיהם שליט"א הגאון רבי צבי וובר שליט"א
והצעותיהם לקראת השחיטה ,לדון בהם, זו למעשה ,דרישה הלכתית מובהקת, והגאון רבי שבח צבי רוזנבלט שליט"א,
להפיק את הלקחים משחיטות קודמות כדי להרחיק כל לחץ או שיקול כלכלי ריגלו את השטח ,עד שהגיעו לתכנן את
ולקבוע נהלי עבודה ברורים .הדבר נעשה על הצוות התורני .כי בעת השחיטה בניית המקום – כדי שכל מטר שבמפעל,
על פי הגמרא בסנהדרין ז'' :רב אשי והבדיקות ,הצוות צריך להיות מנוטרל
מכל שיקול כלכלי ולהתמקד במטרה יהיה מובנה על פי התורה.
מכניף להו לכולהו טבחי'. אחת :להגיע להידור שבהידור .וזה יתרון
מיוחד ביותר השמור לצוות השחיטה הגויים מנהלי המפעלים ,אכן השקיעו
"צוות השוחטים ,המשגיחים והבודקים של בד"ץ שארית ישראל ,ובעלי החברה את המקסימום ביחד עם צוות מהנדסים,
שלנו ,נבחרים בקפידה רבה .הצוות הנ"ל מצוינים לשבח באופן מיוחד בחלק דבר שהיה כרוך בהון של עשרות
מורכב ממומחים וותיקים במקצועם, הזה – שהם מכירים בערך העליון של מיליונים! יצוין ,כי ההשקעה של בעלי
שיראתם קודמת לחכמתם .ותיכף תראו המפעל בפולין הייתה בתקופה שרוח
כיצד המלאכה שלהם נעשית בחרדת הכשרות מעל הכסף. 'גזירת השחיטה' הילכה אימים על כל
קודש .רצוני לציין את דברי הרמב"ם ארץ פולין ,ועם כל זאת מנהל המקום יחד
בתשובה קע"ג' :כבר נתפרסם אצל פסענו פנימה והסתובבנו מעט בין עם היבואן ,לקחו את הסיכון והשקיעו
הגויים ,שאנחנו לא נמנה לשחוט אלא שרשראות הענק ומאות ראשי בקר הון עתק ,ובנו מערכת מיוחדת נפלאה
לכשרים שבנו ולדיינינו ולשלוחי הצבור, המשונעים על גלגלי ענק .כשמצאנו את של תאי השחיטה ,הבדיקות ,המליחה
והם מכבדים ומפארים זאת ומקנאים בנו הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א ,הוא ואולמות הפירוק והאחסון של הבשר
כבר היה בעיצומה של בדיקת הריאה. המהודר ,תוך שילוב של טכנולוגיה
על זה'. הרב התפנה אלינו והתלווינו אליו לסיור מתקדמת ,כדי לעמוד בדרישות הכשרות
"אנו גם ,משתדלים להעתיק את ממושך. הקפדניות.
הסביבה של ירושלים ובני ברק לחווה
הקטנה שלנו בפולין .הצוות שמספרו מרן הגרי"ש אלישיב היה בבית המטבחיים
בערך עשרים איש משרה אוירה תורנית מעורב בכל הכרעה
הגענו למפעל הענק .ריח של בשר
מיוחדת במינה". בתחילת הסיור אנו שואלים את הרב: טרי עולה באפנו במלוא העוצמה.
"על מה מקפידים בשארית ישראל?" בפתח אולם השחיטה אנו נתקלים
אנו צועדים באולם הענק יחד עם באחד השוחטים מהמומחים הגדולים
הגאון הרב זיכרמן בדרך לתא השחיטה. "על מה לא מקפידים?" – מחייך הרב בעולם לשחיטה ולסכינים ,שיש לו כבר
"שמענו כי בשונה ממדינות אחרות, – "וכי יש הקפדה שמרנן ורבנן גדולי עשרות תלמידים הלומדים אצלו את
הפועלים הנוכרים כאן בפולין ,קצת ישראל לא חשבו עליה?! מרן הגרי"ש הפרקטיקה ההלכתית בשחיטה ,וגם
יותר רגועים .אין מריבות בין הפועלים אלישיב זצוק"ל היה מתעניין אצלי כאן בפולין חבריו השוחטים הוותיקים
או ויכוחים כמנהג צעירי אומות העולם אודות השחיטה שלנו תמידין כסדרן .הוא מתרגלים לעצמם את העבודה ביחד
במפעלים אחרים ,וכנראה ,שגם הם היה מעורב בכל הכרעה ושיקול הלכתי. אתו ומשחיזים שוב ושוב את הסכינים
מושפעים לטובה מהרצינות של צוות כשהתעוררו שאלות חמורות של בועות כדי להגיע למקסימום ,והכל מתוך יראת
תלמידי החכמים הבאים בגבולם" – אנו במעיים ,הבאתי לפניו מעיים מדרום
אומרים ,והרב זיכרמן מאשר את דברינו: אמריקה והורה לנו כיצד לנהוג בהם שמים צרופה.
"הפועלים הם עובדים קבועים ,חדורי למעשה .וכידוע שהגאון רבי צבי וובר
משמעת ,שגם מכירים היטב את דרישות שליט"א היה מציג לפני מרן הכרעות אנו פונים לעבר האולם הגדול ,מכל
צוות בד"ץ שארית ישראל ,ועומדים בהם שונות בעומקא של הלכה וכל השחיטה עבר כבר תופסים השוחטים הנמרצים את
במיומנות יחד עם המנהלים המסורים, של הבקר בבד"ץ שארית ישראל בנויה על מקומותיהם סביב המכשירים האימתניים
תחת עינא פקיחא יומם ולילה של אנשי הדרכותיו בכל ענין .וזו הסיבה ששחיטה ושולחנות הבדיקה ,מתכוננים ליום
מהודרת זו עולה על שולחנם של מרנן
הצוות שלנו .ברוך השם". הארוך והמפרך.
ורבנן גדולי ישראל שליט"א!"
עסקנו עד עתה ב'מסביב' .עתה לוקח יצוין ,בבד"ץ שארית ישראל היבואנים
אותנו הגר"י זיכרמן במשעולי תהליכי פולין כבני ברק והמשווקים ,כולל הסוחרים כמו הרב
השחיטה וההקפדות ההלכתיות השונות, אברהם הקר הוותיק ,מכבדים מאד
תוך שהוא מצביע ומראה לנו את שלבי "אם אפשר ללמוד מעט על ההשקעה את צוות השוחטים ,ולא נכנסים בשעת
61
Vision
שיהיה לכם הרבה עויפע'ס...
איפה קונים
עוף ובשר
'שארית'?
באשפר!
קצביית בשר ועופות טריים
בכשרות 'שארית ישראל'
אשפר ,ממלכת הבשר.
בקר כבש הודו עוף דגים
הזמנות ומשלוחים אשפר קצביה
03-5-70-90-90 שלמה המלך 17ב"ב
בדיקת פנים בדיקת חוץ הסימונים במהלך
הבדיקות
חותם הכשרות תו פלסטיק עם המספר. כל סכין שהושחזה באבן מאושרת
לשחיטה ,רק לאחר שנבדקה י"ב בדיקות
המשגיחים המחתימים עומדים לצידו הקפדה מיוחדת שמקפידים כאן,
של הבודק חוץ ,ובהתאם להוראותיו שבכל יום יהיו התווים בצבע אחר ,כדי ביבש.
מחתימים את הבהמה ,הלשון והלחיים. למנוע תקלות .הגר"י מראה לנו את
בנוסף להחתמת הבשר כ'חלק' ,מוחדרים הסימון החום – צבע הסימון של אותו כיון שהפגימות מגיעות בין השאר
בבשר בנדים עם חותם הכשרות בד"ץ מלכלוך שדבוק לצוואר הבהמה ,ניתן
היום בו מתקיים הביקור שלנו. לראות כיצד מנקים ביסודיות את צוואר
'שארית ישראל'.
בדיקת פנים הבהמה לפני השחיטה.
לפני ההכשרה
הבהמה עומדת תלויה – ללא תזוזה, הגר"י זיכרמן מבקש לציין נקודה
לאחר השחיטה וההפשטה מובלת ותחת עינו הפקוחה של ה'בודק פנים', חשובה:
הבהמה ,חתוכה לאורכה לשני חצאים, מוציא הפועל את ה'כרס' וה'בני מעיים',
תוך הקפדה שה'טרפש' (קרום העוטף "כפי שאתם רואים ,השחיטה והבדיקה
לצינון למשך מספר שעות. את הריאות) ישאר שלם! פגיעה בטרפש נעשית במתינות מירבית ועם כל זאת
עלולה לפגום גם בריאה ו'להעלים' קצב השחיטה לא נפגע! פשוט הכפלנו
בטרם יכנס הבשר למקרר ,נשטף פגמים .הבודק עצמו פותח את הטרפש את צוות השוחטים והבודקים ,דבר
הבשר על כל חלקיו ,מהדם ,בזרנוקי שעולה הון רב ,וגם הכפלנו את הכמות
מים חזקים ,ובפרט באזור הצוואר ובית ובודק את הריאה. הגדולה של הסכינים כשיותר מעשרה
השחיטה. לרשותו של הבודק דף עם שרטוט סכינים מוכנים כל העת לשחיטה.
מפורט של ריאה .על הדף מצויין מספרה
בשלב זה גם מוצאים גידי הדם מן הסידורי של הבהמה ,והבודק מציין כל "בוודאי ראיתם כבר בשעות הערב,
הכתף לכל אורכם ומכל המקומות ריר ,סירכא וכל שינוי שהרגיש במשמוש כיצד השוחטים מכינים שוב ושוב את
הסכינים ,משחיזים ובודקים ,ובאים אחר
הנצרכים. היד. כך לכאן עם תיקים מלאים בסכינים ,כדי
למחרת מוצא הבשר מהמקרר ,ונחתך בד בבד ,עיניהם של הבודק פנים שהמלאכה תהיה ברוגע ובשלווה".
ל'רבעים'. והמשגיחים פקוחה על הכרס ובני
המעיים הנעים על ה'ליין' ,ובכל ריעותא בדיקת הסימנים
ה'רבעים' כל-שהיא הנמצאת בכרס ,בבית הכוסות
( -אחד מאברי העיכול) או במעיים לאחר השחיטה נבדקים ה'סימנים'
הרבעים המיועדים לכשרויות – העניין נבדק במקום ,כשהכל עובר – לדעת אם נשחטו כדין ,הן בראיה והן
המהדרות ,הינם דווקא הרבעים הקדמיים בדיקה מדוקדקת ע"י משגיחים מנוסים, במשמוש היד – וזאת כדי לוודא היטב
שבהם אין ֵח ֶלב כלל ,ולא החלקים
האחוריים שבהם יש מקומות עם חלב ספוגים ביראת שמים גדולה. שהוושט נשחט כולו.
(מלבד גיד הנשה). בדיקת חוץ ואכן ,ראינו עין בעין ,כיצד השוחטים
בודקים עם היד את מקום השחיטה.
הגאון הרב זיכרמן מראה לנו כי גם אחר ה'בדיקת פנים' ,מוצאת הריאה –
בחיתוך ישנה הקפדה רבה ,שהחיתוך לא בזהירות רבה תוך הקפדה על שלמותה – בהמה שנמצאה נבלה או לא 'חלק',
יתקרב כלל לאיזור החלב .הוא מצביע לבדיקת חוץ .ה'בודק חוץ' בודק את הריאה מסומנת מיד בסימונים המקובלים בגוף
על מספר הצלעות ,ומראה כי החיתוך כולה ביסודיות ובמתינות בכל הקפלים,
הנעשה בחזה ,נעשה עד הצלע העשירית. הבהמה.
בנוסף למקומות שסימן הבודק פנים.
תהליך הניסור והוצאת הבשר מהקירור סימון הבהמות
והעברתו ממקום למקום ,נעשה תחת
פיקוחו של המשגיח ,הבודק הן את דקות אחדות אחרי השחיטה ,מופשטת
החותמות והבנדים וגם משווה את הבהמה מעורה ומסומנת במספר רץ.
סימון המספר נעשה בהחתמה ובהצמדת
63
והרצינות מאידך עם האחריות. המתקן הופך את הבהמה כאשר רק עבודת השחיטה בבחינת 'טוב מראה
צווארה וראשה יוצאים החוצה ,לצורך עיניים':
השחיטה! השחיטה .לאחר מכן המתקן מותח את
הצוואר ,ונותן מקום נרחב לשחיטה הובלת הבהמות
השחיטה נעשית בישוב הדעת והנפש ראויה ,תוך בדיקת הסימנים שנשחטו
המרביים ,דבר המשליך לענין רמת כראוי ,קודם שהגוי מוציא את הבהמה לשם הרצת הבהמות לכיוון מקום
השחיטה ,ניתן לראות כי הפועלים
הכשרות והידורה. מהארגז. מחזיקים בידם מקל שבראשו בטרייה
בכל זמן השחיטה נוכחים במקום ללא זרם חשמלי ,וללא מגביר זרם שמריץ
חמישה שוחטים ,שני 'בודקי סכינים' תא השחיטה
ושלושה שוחטים ,כאשר אחד שוחט, את הבהמה לעבר מתקן השחיטה.
השני עומד על גביו ,והשלישי מחליף "תא השחיטה" צמוד למתקני
השחיטה .הוא המקום בו שוהים זו החלטה של בד"ץ שארית ישראל ,לא
להפסקות למנוחה. להשתמש בחוטי חשמל (שהיו נהוגים
השוחטים עצמם מוחלפים בתדירות השוחטים במלאכתם. בעבר במקומות שונים) אלא במוט ברזל
בעל הספק חשמל נמוך ביותר – 4.5V
גבוהה – מידי רבע שעה לערך! אין חולק על כך ,כי תא השחיטה של בלבד .הזרם חלש מכדי לגרום חלילה כל
בד"ץ שארית ישראל מצטיין באופן מיוחד
בדיקת סכינים ברמה הגבוהה של הסכינים ובבדיקות חשש נזק לבהמה.
הסכינים אשר בודקיהם ידועים כיראי
לאחר כל שחיטה נבדק הסכין 'בלח' – אלוקים מרבים ופקיעי שמיהו כמומחים מתקן השחיטה
היינו בלי לנגב את הסכין לאחר שנשטף
במים מהשחיטה .בדיקה זו מתבצעת באומנותם. מתקן השחיטה כאן שונה ממקומות
באחריות ובדייקנות ע"י 'בודק הסכינים'. אחרים ויש בו הרבה מעלות .הרב זיכרמן
לאחר שחיטת חמש בהמות ,נבדק ומדובר כאן על דאורייתא! בדיקת שליט"א מראה לנו את כל הפרטים מרגע
הסכין גם ביבש – לאחר שניגבוהו הסכינים – היא דאורייתא! השחיטה – כניסת הבהמה למתקן השחיטה .בד"ץ
וייבשוהו ,וזאת גם אם לא נמצא שום דאורייתא! הכל כאן מצוה דאורייתא בכל שארית ישראל הציבה ריפוד מיוחד
חשש פגימה בבדיקה בלח (כשהסכין בדלתות החשמליות כמשנה זהירות כדי
רגע. שהעגל לא יקבל חלילה מכה מהדלת על
יבש ניתן יותר להרגיש בפגימות).
חברי השוחטים והבודקים נמצאים חוט השדרה.
בחרדת קודש בחדר מרווח מואר
מאד .השלווה מדהימה שם מחד גיסא
חברי בד"ץ שארית ישראל מקפידים
להגיע באופן תכוף לסיורים
במשחטות השונות ,כדי לפקח במקום
על השחיטות המהודרות
בדיקת פנים 62
בד"ץ 'שארית ישראל' | מהדורה ל’ תשפ”בגלאט
הטעם של אקורד
מגיע אליכם!
חוגגים אירוע?
מהיום ,קייטרינג היוקרה 'אקורד' ,מגיע עד אליכם עם תפריט עשיר ומגוון,
מגוון כלים ועריכה יוקרתית .גם לכם מגיעה חוויה קולינרית משובחת בסטנדרט חסר תקדים
ובכשרות המהודרת של בד"ץ שארית ישראל!
קייטרינג מהדרין לאירועי יוקרה להזמנות050-8727177 :
מייל[email protected] :
הזכיין הבלעדי של
והלשונות .הם מראים לנו את הבעיות מליחה המספרים עם הרשימות שבידו לוודא
הקשות של הניקוי לקראת המליחה, ולברר שלא חלה כל טעות.
ומציינים את דברי רבי עקיבא איגר לגבי גם במליחה פגשנו משגיח ירא
נדון ביטול בשישים במליחה ,שאומר שמים באופן מיוחד .המשגיח עומד על רק עם אישור המשגיח העומד בפתח
שבלחיים יש הרבה נימי דם חיצוניים המולחים ,ומפקח על עבודתם .הבשר מחלקת ההכשרה – עוברים הרבעים
שלפעמים הם לא בטלים בשישים ,וכן נמלח בכל צדדיו בלא לקמץ במלח ,תוך
יש שם נטפי שומן שמפריעים מאד על הקפדה על מליחה בחתכים ,קפלים למחלקת ה'הכשרה'.
המליחה ,וצריך להוריד אותם ידנית וכד' – "שלא ישאר בו מקום מבלי מלח"
(שו"ע סט ,ז) .בזמן המליחה ,הבשר אנו עוצרים רגע את שטף ההסברים
במשך זמן רב. במצב סטטי ללא תנועה ולאחר המליחה כי אחד המשגיחים מבקש להציג בפני
הוא מועבר ידנית אל הליין לביקורת הרב זיכרמן שאלה דחופה .השאלה היא
מחלקת חלקי פנים ממוקמת בקומה סופית של המשגיח ,שאכן הבשר נמלח לגבי רבע ענק של בשר שהגיע באותו
נפרדת ,ובה מוכשרים ונארזים החלקים רגע ,ויש לו ספק קל אולי הוא מה'כשר'
כראוי. ולא מה'חלק' ,היות ועל כל בהמה בבד"ץ
הללו ,בביקורת קפדנית. שארית ישראל מקפידים על שלושה
כאשר יש ספק שמא עדיין לא הומלח סימנים ,סימון על הבשר עצמו ,וחותמת
פרוק ואריזה הבשר כראוי ,והליין עומד 'להמשיך נוספת של בד"ץ שארית ישראל ,וגם
בדרכו' ,המשגיח עוצר את פעולת הליין הדבקת תווית חיצונית מיוחדת ,ובמהלך
לפני פירוק הבשר והאריזה ,נעשה הנסיעה של חתיכות הבשר הענקיות,
במפעל ניקיון יסודי .הרבה יותר יסודי בסיבוב הכפתור. אחד מהסימונים נעלם .ובאמת לשם כך
מניקיון של כל בית יהודי לפני חג הפסח! המציאו את ג' הסימונים ,כדי שאם אחד
הניקיון מתקיים במשך רוב שעות הלילה המשגיח מראה לנו כיצד נבדק המלח יעלם ,שיישארו האחרים .סימנים אלו
ובמהלכו עובר האולם הענק על קרבו שהוא יבש לחלוטין ושגרגרי המלח בגודל הם סימנים מובהקים לכל הדעות .הרב
וכרעיו ניקוי מושלם משאריות של כל הנדרש ,וכן שהוא נקי וארוז באריזות עוצר את המערכת ומברר את הפרטים
חלקיק בשר מיום האתמול .הניקיון
כולל את הקירות ,וכל מקום שרק שייך חדשות ,גם ללא חשש חמץ. בסבלנות ,עד להכרעה.
שימצא חלקיק בשר או שומן קטן.
שולחנות העבודה מוחלפים לשולחנות הותקנו כנפיים מיוחדות לשולחן השריה
מיוחדים ומסומנים ,המשמשים אך ורק המליחה ,כדי שהבשר יעבור בצורה
לבשר שבכשרות בד"ץ שארית ישראל. הדרגתית מהשולחן לתליה ,והמלח הרבעים נתלים על 'ליין' שמעביר את
בסיום עבודת הניקיון מפזרים על כל לא יפול מהבשר בעת הרמתו משולחן החתיכות להשריה במים .לפי דרישות
החדר הענק ,כולל הקירות ,חומר חיטוי המליחה .ואכן ,המלח כולו נשאר על גבי ההלכה ,המים מוחלפים כל הזמן תוך
לבן .הפועלים של הלילה לא עוזבים את הקפדה על נקיונם .הבשר כולו – כולל
המקום בעלות השחר ,עד שתבוא קבוצת הבשר במשך למעלה משעה! מקום התליה – מושרה במים במשך
האברכים למקום בשעת בוקר מוקדמת, למעלה מחצי שעה .הבשר תלוי בחוט
ניפוץ והדחה ניילון חד-פעמי ,ולא על קולבי הברזל
לאשר שהניקיון מושלם.
במתקן סגור – ובו זרמים חזקים של המשמשים גם לבשר שאינו כשר.
האברכים בודקים בחורים ובסדקים, מים מכיוונים שונים' ,מנופץ' המלח שעל
במשך זמן רב – ונראה שהם מנקים יותר גבי הבשר .המתקן הסגור מונע כל חשש לוח הפיקוד של הליין ננעל ונחתם
שמא יתיזו מים על הרבעים הממתינים ב'פלומבה' ,למנוע מהפועלים לזרז את
ממה שמנקים במאפיות המצות...
בתור. פעולתו.
בחדר הסמוך אנחנו מוצאים קבוצות
ענק של פועלים נוכריים ,כולם ממתינים לאחר הניפוץ – ההדחה. בטרם יצא אחרון הנתחים של
ליד הארגזים הקשורים בחותמות של הבשר החלק של בד"ץ שארית ישראל
בד"ץ "שארית ישראל" ,כדי לקבל הבשר עובר בשלש אמבטיות נפרדות, מההשריה ,לא מוכנס להשריה אף בשר
כל אחד סכין ומשחזת ,כפפות ברזל אשר המים מוחלפים בהן כל הזמן, אחר – למרות שהדבר גורם לעיכוב של
ומכשירי חיתוך גדולים .אלו המכשירים ולאחר מכן שטיפה נוספת בצינור מים
המסומנים במיוחד לשימוש ועד הכשרות בכל הקפלים ,לוודא שלא נשאר כלל כשעה בעבודת המפעל.
בד"ץ שארית ישראל ,שנסגרים כל יום
בחדר מיוחד עם שתי חותמות ואין רשות מלח. משם מובל הבשר אל שולחן המליחה.
לנגוע בהם .המשגיח פותח את החותמות משגיח מומחה בודק היטב שאין צרירות
ומקפיד שכל פועל ילבש ניילון מראשו כל רבע מוחתם בחותם 'מוכשר'. דם ומקומות שצריכים לחתוך ולהסיר
ועד רגליו ויקח רק את הסכינים של בד"ץ קודם מליחה ,כשלצידו גוי עם מברשת
שארית ישראל .אם עובד נתפס ללא חלקי פנים המחוברת לצינור מים ,השוטף תוך
ניילון הוא מפוטר ,ממש כמו באפיית שפשוף היטב את הבשר על כל חלקיו
מחלקת 'חלקי הפנים' – בשר הראש ורק אחרי שהבשר נקי מן הדם ,הוא
ולשונות – גם היא מרתקת במיוחד.
פגשנו שם שוב את צוות המשגיחים מועבר לשולחן המליחה.
המופקדים על מחלקת חלקי הפנים
כדי לעמוד על המליחה של הלחיים
בד"ץ 'שארית ישראל' | מהדורה ל’ תשפ”בגלאט 64
הגר"א לייכטר מצות בבני ברק.
בבדיקת
הסכינים והנה כעת מוציאים את הארגזים,
הכל נקי ועטוף ,מכאן ומשם – בכמה
תא השחיטה של בד"ץ שארית ישראל מצטיין באופן וכמה עטיפות ניילון שנבדקו במעבדה
מיוחד ברמה הגבוהה של הסכינים ובבדיקות הסכינים שאין בהם אבקה שיש בה חשש חמץ
אשר בודקיהם ידועים כיראי אלוקים מרבים ופקיעי או קטניות ,וכן הדיו של החותמות נבדק
שמיהו כמומחים באומנותם. כנ"ל – חומרה על גבי חומרה .נראה
ומדובר כאן על דאורייתא! בדיקת הסכינים – היא
דאורייתא! השחיטה – דאורייתא! הכל כאן מצוה שהם מכניסים שם יהלומים לאריזה...
דאורייתא בכל רגע
ואז מתחילה העבודה במרץ .נתחי
הבשר הענקיים מוכנסים לאולם הפירוק,
רק אחרי בדיקה מתונה של משגיח
אחראי המוודא שכל רבע שמוכנס הוא
אכן בשר חלק של בד"ץ שארית ישראל.
הנתחים נחתכים ונארזים באריזות
המוחתמות חותם על גבי חותם.
לפתע עוצרים הרבנים את השינוע.
הם גילו ,כי החותמות 'חותם בתוך
חותם' אינן מהודקות בצורה מושלמת
הידור על גבי הידור ,וביקשו לסדר את
הקשירה בצורה טובה יותר .רק לאחר
מכן ממשיכים הפועלים באריזה.
הארגזים עם הנתחים המחולקים
וממוספרים ,יהיו עוד מעט בדרכם
ארצה ,לעלות על שולחנם של בני
מלכים ,בני התורה ,חתומים בחותמו של
כהן גדול ,כשרים ומהודרים ונקיים מכל
סרך שאלה וספק .הדר שבהדר!
'הכשר' זו לא חותמת ,ו'כשרות' איננה תמונות או כתבות בחוברת הכשרות.
הכשר זה מקצוע רב ממדים ,עד מאד ,שלא מספיק להיות תלמיד חכם בקי ולמדן שעליו עומד העולם ,אלא צריך
לדעת ולהכיר היטב את המציאות היום-יומית בשטח ,מהמסד ועד הטפחות!
ומדובר גם בעבודה מפרכת ומייגעת .לתחזק ולתפעל את מערך הכשרות האדיר – יום יום ,שעה שעה ,ורגע רגע.
וכל זה ב'שטח' לא פשוט ,במפעלי ענק שיכולים לעבור בהם עשרות ראשי בקר על הליין בכל שעה ,עם שאלות
כבדות משקל שצצות בכל רגע!
מעבר לכך ,להצלחת המערכה נדרשים אנשי צוות מיוחדים במינם ,מקצועיים מחד ויראים ושלמים מאידך ,ללא
שיקולים ואינטרסים צדדיים.
מלאכת הקודש בבתי המטבחיים ,היא הקשה ביותר מכל המחלקות במערכות הכשרות ,ברציפות של העבודה,
בריכוז וברצינות שאין להם אח ורע .המיומנות הנדרשת מן השוחטים והבודקים ,הניסיון והוותק ,הם מוטיבים
מרכזיים ב'דרישות העבודה' ,וזאת מלבד החובה הבסיסית להיותם בעלי נחישות ומוטיבציה אדירה של יראת שמים
ורצון להגיע באמת למקסימום ,בלי להתעייף.
זה סוד השחיטה המהודרת.
וזה סוד ההצלחה של השחיטה של בד"ץ שארית ישראל!
תוכן שיווקי
ליהנות מכל הטוב
מרן שר התורה זצוק”ל מעניק למנכ”ל הרשת ר’ השנה ,חלוקה ברורה בין סוגי היבולים השונים ,יבול שישית ,יבול
שמואל אטיאס ,גביע עם ברכה נכרי ,יבול חו"ל וכו' .בנוסף ,אם הולכים על רמת פיקוח גבוהה ,לא
אחת עלול להיווצר מחסור של ממש בירקות מסוימים ,משום
סניף בר-כל טוב במודיעין עילית שהאפשרויות מצטמצמות .להחלטה איזו רמת פיקוח תהיה על
הפירות והירקות ,ישנה אפוא ,צרור משמעויות מהיבטים שונים,
"מלבד מה שהדבר נסך בנו כוחות מיוחדים" ,מספר ר' שמואל
בהתרגשות" ,לאחר מכן במשך השנה ראינו בעינינו את הברכה של כלכליים ולוגיסטיים ,הן בשביל הצרכנים והן בשביל הבעלים.
מרן ,בכל צעד ושעל! ההחלטה לא היתה קלה ,אך לנגד עיניהם של הנהלת הרשת
"כיום ,לאחר שמרן שר התורה הסתלק מאיתנו ,ניתן לומר שבמידת עמד הצורך האמיתי של ציבור היראים שומרי השמיטה וההבנה
מה חזונו הוגשם ,כשבכל עשרות הסניפים הפרושים בריכוזים שחלחלה שרשת מרכולים היא אינה רק חנות גרידא כי אם מוסד
החרדיים הקפידו מכל וכל על שמיטה לחומרא בפיקוח הכשרות שנותן שירות לציבור" .וכרשת המיועדת לציבור יראי ה' ,הבנו
המהודרת בעולם התורה בד"ץ שארית ישראל ,וזו בעינינו ה'ישיבה שהשליחות שלנו מחייבת לבחור בכשרות המהודרת ביותר
בעולם התורה ,כזו שתיתן אפשרות לכל משפחה לקנות פירות
על קברו'"... וירקות בלב רגוע ובביטחון מעולה שהכל מהודר בתכלית הידור,
אנו פונים לצאת ממתחם הקניות השוקק ,מבעד לעינינו אברך ללא כל חשש" ,אומר ר' שמואל אטיאס" .זו הסיבה שבחרנו
הדור מראה נושא עגלה מלאה במוצרי מזון מכל הסוגים והמינים, לבסוף לבקש – ולקבל את חותם הכשרות המהודר של בד"ץ
כשהמשותף לכולם הוא חותם ה'מהדרין' המתנוסס מכל אריזה 'שארית ישראל' ,ולמרות האתגרים הרבים שעמדו בפנינו לאור
ושקית" .לא בכל מקום אני יכול לצאת עם עגלה כזו ,ועוד סמוך הרף הגבוה שהציבה מערכת הכשרות ,אנו לא מתחרטים על
וקרוב לבית "...הוא לוחש לנו בחיוך של מנצחים ,ומוסיף ,אחרי
ששומע על מטרת בואנו" :לא בכל מקום אני יכול לקנות הכל בלי כך!"
לשאול את עצמי בכל רגע מה אפשר להכניס הביתה ומה לא". "חשוב להוסיף ,כי באזורי היישוב של בני תורה כמודיעין עילית
ועוד ,הקפדנו להביא רק שנה שישית ויבול חו"ל ,זאת כדי להקל
על הנוהגים קדושת שביעית ביבול נכרי כדעת החזון איש ,דבר
המקשה לעיתים על ההתנהלות השוטפת בבית".
נתן לבקוביץ – מנהל השיווק של הרשתות שמאזין לשיחה
מוסיף" :אנחנו רואים ערך רב בשיתוף הפעולה עם הציבור
ובחיבור לציבור ,ובהחלט מרגישים את זה בנקודות המכירה
כאשר רואים את ציבור בני התורה האיכותיים שמגיעים ועורכים
בהם את הקניות".
"לא מזמן היינו בתקופת 'בין הזמנים' .הפריסה הגדולה של
החנויות היותה הצלה של ממש ,עבור הציבור שיצא לאגור
כוחות בכל רחבי הארץ כולל בריכוזים שאין בהם כמעט חנויות
כשרות".
הגביע ממרן שר התורה והברכה הנדירה
ר' שמואל מוסיף ומספר על רגע מיוחד ונדיר שחווה בערב שנת
השמיטה.
היה זה בערב ראש השנה הקודם ,ממש סמוך ונראה לשנת
השמיטה .לאחר שקיבל ר' שמואל את ההחלטה להיכנס תחת
פיקוח בד"ץ שארית ישראל בשמיטה לחומרא ,עלה ובא למעונו
של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל כדי לקבל את ברכתו
למהלך.
לשמע הדברים ,האירו פניו של מרן שר התורה משמחה .לאחר
מכן העניק לר' שמואל גביע מיוחד ובו חרוטה ברכה אישית:
לר' שמואל אטיאס שיחי' ,בזכות שמירת השמיטה יזכה להצלחה
בכל עסקיו
ערב חג .המקומות הכי הומים בזמן הזה הם ללא ספק רשתות המזון, 80
צרכניות הענק שמכילות את כל מה שעתיד בעוד זמן קצר לעלות על סניפים
שולחן החג המהודר בכל בית .אלא שאם בעבר כדי לערוך את הקניות
באותם סופרים מרווחים הוצרכנו לעלות על הרכב או האוטובוס של
ולנדוד מחוץ לשכונה ,כיום כמעט בכל שכונה חרדית אפשר למצוא שמיטה
את אחד הסניפים של רשת המרכולים החרדית 'בר-כל טוב' – 'נתיב לחומרא
החסד' ,שחוללה מהפכה של ממש כשהכניסה לשכונות את צרכניות
הרשת שחוללה מהפכה
הענק הנוחות. בהנגשת צרכניות הענק לציבור
החרדי ,מספרת על הבחירה
ביקשנו להתחקות אחר שרשיה של אותה מהפכה ,לשוחח עם מי שלא להתפשר בכשרות גם
שעומד מאחוריה ,ולראות מקרוב את מה שעד לפני שנים ספורות בשנתהשמיטה Iעלההיערכויות
המיוחדות ,על האתגרים לאורך
היה נחשב כחלום. השנה ,וגם :על הגביע המיוחד
שהעניק מרן שר התורה למנכ"ל
רשת המרכולים הוקמה לפני 17שנה כמחסן חסד שפתוח פעמיים הרשת ובו ברכה נדירה בזכות
בשבוע ,ומאז כמו כל דבר טוב היא התרחבה וצמחה ,עד שכיום מונה שמירת השמיטה ,רגע שנתן
הרשת כ 80-סניפים הפרוסים בריכוזיים החרדיים בכל רחבי הארץ,
להם את הכוחות להכל I
מצפת שבצפון ועד לאופקים וערד הדרומיות. נתיב התורה והחסד
לפני 3שנים רכשה 'נתיב החסד' את עשרות סניפי 'בר-כל' (שהפכו
ל'בר-כל טוב') .הסניפים שופצו והתרחבו ,לנוחות הצרכנים הרבים
הפוקדים את החנויות בשל הקרבה .מאז ,חווה הרשת פריחה
מחודשת והתקרבות מכל ההיבטים לציבור בני התורה.
סל קניות משתלם – גם בשכונה
אנו עומדים בפתח צרכניית 'בר-כל טוב' במודיעין עילית .החנות
הומה בקונים מכל הגילאים ,כולם מוליכים לפניהם במרץ את העגלות
העמוסות ,מתכוננים לחג הקרב.
בתוך החנות ,ליד עמדת הפירות והירקות העמוסה בכמעט כל ירק
אפשרי ,נפגוש את מנכ"ל הרשת ר' שמואל אטיאס הי"ו" .כמו בירקן
בוטיק!" אנו מחמיאים לר' שמואל למראה שפע הירקות הטריים
והנוצצים המביטים לעברנו ,כמו מבקשים שניקח אותם לפאר את
שולחן החג.
"אכן" משיב ר' שמואל והסיפוק ניכר מקולו" ,זו המהפכה שעמלתי
עליה 17שנה מאז הקמת הרשת ,ובסייעתא דשמיא ניתן לומר כי
היא הצליחה".
"והמחירים ממש סבירים!" – אנו מוסיפים לאחר מבט מהיר בשלטי
המחירים.
"זו חנות שמיועדת לבני התורה" – מסביר ר' שמואל" ,וככזו אנו
עומדים בשער דווקא בתקופה זו של עליות מחירים ומשתדלים
לאפשר לציבור משפחות האברכים שיוכלו בנקל למלא את סל
הקניות שלהם ,כפי שהם רגילים".
אנו מעוניינים להתמקד בנושא הכל כך בוער בשנה האחרונה –
השמיטה.
ההחלטה הגורלית ערב שנת השמיטה
כל בן תורה יודע ,כי בשמיטה הכל משתנה .אי אפשר לקנות בכל
מקום ולסמוך על התעודה הקבועה ,צריך בדיקה פרטנית – מהם
הירקות ,מאיזה יבול הגיעו ,מה הפיקוח ומטעם מי ,ומה ההנחיות
הנגזרות.
כשהתקרבה שנת השמיטה התעוררה שאלה כבדת משקל ,ביחס
למחלקות הפירות והירקות שיימכרו במשך שנת השמיטה :עד כמה
ובאיזו רמת כשרות ופיקוח.
בשונה משנים רגילות ,בהן הפיקוח כולל בעיקר תרומות ומעשרות,
ערלה וכו' ,בשנת השמיטה מדובר בלוגיסטיקה לא פשוטה לאורך כל
04
יום הרביעי למסע המרתק ,אנו עושים הפסקה קלה מעולם כשרות המזון ומבקשים להתחקות אחר
פועלה של מחלקת הפיקוח החדשה של בד"ץ 'שארית ישראל' על ייצור תשמישי קדושה .לצורך כך ,אנו
עושים את פעמנו לעבר בית המלאכה של ה'בתים מאכער' המפורסם ר' ישראל קרויזר שליט"א ,שבו
מיוצרים התפילין המהודרות 'לטוטפות' הנושאות את חותם הכשרות המהודר של בד"ץ 'שארית ישראל',
יחד עם הרב אפרים לייכטר שליט"א ,מפקח מטעם הבד"ץ על מחלקת תשמישי הקדושה.ב
לפני שאנו פונים לנושא שלשמו התכנסנו ונכנסים להתבונן בתהליך היצור של בתי התפילין ,אנו מבקשים לשמוע במילים
קצרות על תפקידה ומטרתה של מחלקת תשמישי הקדושה .הרב לייכטר מסביר" :היוזמה להקים את מחלקת תשמישי
הקדושה הגיעה 'מלמטה' ,מהציבור ,בעקבות מחסור ברור ומורגש בגוף מסודר ומקצועי שיוכל לפקח על כל שלבי היצור
של תשמישי הקדושה השונים ,ברמת ההידור המבוקשת והנדרשת עבור ציבור בני התורה המדקדקים במצוות".
"ההחלטה להרים את הכפפה ולהקים מערכת שתיכנס לעובי הקורה בנושאים אלו ,נפלה כבר לפני קרוב לשנתיים ,אבל
תהליך ההקמה של המחלקה ארך זמן ממושך ,בגלל שהגאונים חברי הבד"צ שליט"א הציבו יעד ברור :להעניק לציבור
תשמישי קדושה מהודרים בתכלית ההידור ,ללא שום פשרות! כדי לעמוד ביעד הזה ,טרחנו ובדקנו ספקים רבים בכל
תחום שאליו אנחנו מתכוונים להיכנס ,על מנת שנוכל לספק מוצר שיעמוד בדרישות הכשרות המחמירות ביותר ,כפי
שהגדירו הגאונים חברי הבד"צ".
"אך דא עקא ,היעדים השאפתניים שהצבנו ,גרמו לתהליך להתארך ,כשלקח זמן רב עד שהצלחנו למצוא יצרנים שיוכלו
לעמוד בדרישות הקפדניות שהצבנו בפניהם .אבל כעת ,בס"ד אנחנו יכולים לברך על המוגמר ,לפחות בנושא התפילין,
כשהצלחנו להגיע ליצור בתי תפילין ברמת הכשרות המהודרת ביותר ,וכן הצלחנו לייסד בס"ד לשכת הגהה למוצרי סת"ם
בבית בד"ץ 'שארית ישראל' בבני ברק ,ועוד לפני כן הצלחנו לייצר ציציות מהודרות ,ברמת הידור יוצאת מגדר הרגיל".
יום רביעי תפילין
בהשגחת
הבד"ץ
תהליך העובדה שהיצור מתבצע בכמה מקומות,
ה'פרעסים' מונעת מרוב הציבור את האפשרות לוודא
שאכן הם רוכשים תפילין מהודרות ,מפני
לאיכות הבתים ,וככל שהתהליך מתנהל בעורות של בהמות טהורות שהגיעו שאין כתובת אחת שאצלה ניתן לברר
בצורה מיטבית ,הבתים יהיו איכותיים מחו"ל ,ומלבד זאת הוא בודק ומאשר גם
יותר .כך שיש כאן שתי נקודות שצריך שהעורות הוקפאו כשהם 'מתוקים' ולא ולעקוב אחרי תהליכי היצור".
להקפיד עליהן ,ואצלנו בהכשר עומדים עברו המלחה ,משום שמבואר בפוסקים
עליהן במיוחד :א .שתהליך הפרע"ס, שמליחת העור צריך לעשותה לשם "כשנכנסנו לעובי הקורה בתחום יצור
שכמובן הוא חלק מהכנת הבית ,יבוצע מצוות תפילין .רק אחרי בדיקות אלו, התפילין ,הגענו מהר מאוד למסקנה
כולו באופן ידני ,על ידי כוח גברא של מורשים עובדי בית המלאכה להתחיל שעל מנת לוודא שאכן התפילין
יהודים יר"ש בלבד .ב .שהתהליך יחזור בתהליך עיבוד העור (מה שמכונה עבודת מהודרות ,אנחנו צריכים לפקח באופן
על עצמו שוב ושוב במספר הפעמים ה'בולקעס') ,והמשגיחים ממשיכים רציף על כל שלבי היצור של התפילין –
הנדרש על מנת להשלים את הידוק הבית לפקח ולוודא שהעיבוד נעשה כולו – ללא יוצא מן הכלל! ולפני שיצאנו לדרך,
ולהביא אותו ליציבות אופטימלית ,על כולל ערבוב העורות עם הסיד – על ידי הגאונים חברי הבד"צ שליט"א קבעו
מנת שבתי התפילין יהיו עמידים לאורך יהודים יר"ש בעבודת יד לשם מצוות שהתנאי היסודי להענקת חותם הכשרות
שנים .בגלל שאנחנו לא מתפשרים בשום תפילין ,ללא שימוש בכוח חשמל כלל!" של בד"ץ 'שארית ישראל' ,הוא שתהליך
אופן על האיכות של הבתים ,אנחנו היצור כולו ייעשה במפעל שעומד תחת
משאירים את הבתים לילות שלמים עשיית הפרע"ס – פיקוח והשגחה צמודה ,המוודאים כי
תחת הפרע"ס ,עד שהם מגיעים לרמה במשך כמה לילות תהליך העיבוד והצביעה מתחילתו ועד
סופו נעשה באופן המהודר ביותר ,מבלי
הנדרשת". לאחר עיבוד העורות ,העורות נכנסים
למכבש ידני מיוחד שיוצר בהם את להתפשר על קוצו של יו"ד!"
מלבד עצם ההידוק ,הרב לייכטר מוסיף השקעים המיועדים להכנסת הפרשיות,
נקודה נוספת שעליה עומדים בבד"ץ ולאחר מכן ,השלב הבא בתהליך הכנת "בכלל" ,אומר הרב לייכטר" ,בגלל
'שארית ישראל' בשלב זה של הידוק הבתים הוא ה'פרע"ס'; בתהליך הפרע"ס, שהתפילין הם דבר שרוב האנשים
הבתים" :לפני שהבתים עוברים לעשיית הבתים נלחצים תחת מכבש עצום רוכשים רק לעיתים נדירות ,רוב הציבור,
הריבוע (בשפת בעלי המלאכה :לפני במשקל כמה טונות ,וכך החללים שנוצרו גם בקרב עמלי התורה ,אינו מתמצא
הפרע"ס האחרון) ,המשגיח שלנו לוקח בהם מתהדקים ומקבלים את הצורה בשלבי היצור ,ואינו מודע להקפדות
את הבתים לחדר חשוך ,ובעזרת אלומת הרבות הנצרכות בתהליך המורכב
אור ממוקדת בודק את הבתים ביסודיות, הסופית של בית תפילין איכותי ועמיד.
על מנת לשלול כל חשש של חורים, והסבוך של הכנת הבתים".
ורק לאחר מכן הוא מאשר להעביר את הרב קרויזר מסביר" :התהליך של
ה'פרע"ס' הוא תהליך חשוב מאין כמותו מהיכן מגיעים העורות?
הבתים לעשיית הריבוע".
אנחנו נכנסים לבית המלאכה ,ובינתיים
הרב לייכטר ממשיך ומסביר ,שהשלב
הראשון בהשגחה על יצור בתי התפילין
מתחיל בעצם הרבה לפני שהעורות
מגיעים לבית המלאכה; "ההשגחה על
תהליך היצור של התפילין" ,הוא מספר,
"מתחילה כבר עם הגעת העורות לבית
המלאכה .אנו מקפידים שהעורות יגיעו
דווקא מחו"ל ,והסיבה לכך שאיננו
משתמשים ליצור התפילין בעורות
בהמות מארץ ישראל ,היא כפולה :א.
בגלל שהעורות שמגיעים מחו"ל עדיפים
ומשובחים מבחינת הטיב והחוזק .ב.
בגלל שבעורות שמגיעים מחו"ל אין
חשש 'בכורות' ,היות שהבעלים של
הבהמות היה נכרי".
"כאשר העורות מגיעים לבית
המלאכה" ,ממשיך הרב לייכטר,
"המשגיח שלנו מברר בדיוק מהיכן
הגיעו העורות ,ומוודא שאכן מדובר
73
'כתובת אחת' בנושא התפילין! מחלקת תשמישי קדושה בבד"ץ 'שארית ישראל',
טרם כניסתנו לביקור בבית המלאכה היא מהמחלקות החדשות שהוקמו בשנים האחרונות.
המופקד על יצור בתי התפילין ,הרב
לייכטר מבקש להסביר במילים קצרות מחלקה זו ,בין השאר ,מבטאת את רוחבה והיקפה
על אופיו של עולם ייצור בתי התפילין
בדור הנוכחי ,שהוביל לצורך העמוק של מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה ,אשר
בהקמת מערכת כשרות שתפקח על
היצור ותבטיח שבתי התפילין מיוצרים נותנת 'מעטפת רוחנית' לא רק בענייני כשרות
בכליל הידורם" :רוב האנשים אינם
בקיאים בתהליך היצור המורכב של המזון ,אלא בכל חיי היום-יום של כל יהודי.
בתי התפילין .הגורמים לחוסר הבקיאות
השורר בענין זה הם רבים ומגוונים ,אבל עד להקמת המחלקה ,לא היה לציבור היראים כתובת ברורה לתחום
דומה שהסיבה העיקרית היא פיצול תשמישי הקדושה ,מקום 'משלנו' שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות,
התפקידים בתחום עשיית בתי התפילין, מערך פיקוח ללא פשרות על תפילין ,ציציות ועוד ,לשכה מסודרת
שאירע כפועל יוצא מהתקדמות עולם לבדיקת מזוזות ותפילין ,תחת עיניהם הפקוחה של גדולי ופוסקי ההלכה
התעשיה בדורות האחרונים". בדורנו.
כמו בתחום המזון והשחיטה ,גם בתחום זה בד"ץ 'שארית ישראל' מוביל
"בעשורים האחרונים עולם התעשיה
מתפתח ומשתכלל ללא הרף ,והמכונות קו פורץ דרך.
והמכשירים המשמשים בענפי התעשיה אם נזקק את ה'בשורה' שבמחלקה זו ,ההגדרה היא' :כל תכלית ההידורים'.
מתקדמים ומשתכללים כל הזמן. כל מה שאברך יר"ש מחפש – נמצא שם .הרה"ג ר' מרדכי סטניצקי
התקדמות זו הובילה לשתי תוצאות: שליט"א המנהל את המחלקה ביד רמה אומר לנו" :לא ויתרנו על שום
האחת ,שהתפוקה במפעלים עלתה דקדוק הלכה! ועוד לפני שהמחלקה נפתחה ,ישבנו במשך כשנתיים על
לאין ערוך בכמות ובאיכות ,והשניה, המדוכה איך וכיצד להכניס את כל ההידורים בייצור הבתים ,בבדיקת
שתהליכים רבים ,שבעבר התרכזו הפרשיות ובכל תהליכי הייצור של תשמישי הקדושה ,כדי שייצאו על
במפעל אחד ,התפצלו בין מפעלים
שונים ,שכל אחד מהם מתמקצע בתת- הצד הטוב ביותר ,שכל בן תורה יוכל לרכשם בלב שקט ורגוע".
תחום מסוים ,וממקד את פעילותו באותו המחלקה נמצאת בהתרחבות ופיתוח כל העת ,כשחדשות לבקרים
מתבשרים ציבור בני התורה על שירות חדש מבית 'מחלקת תשמישי
תחום ספציפי שבו הוא מתמחה".
קדושה בפיקוח בד"ץ שארית ישראל'.
"ובדומה לשאר ענפי התעשיה, כיום ניתן למנות תחת פעילותה של המחלקה ,ייצור תפילין ,ציציות
הפיצול לא פסח גם על ענף התפילין;
עולם יצור בתי התפילין ,שבעבר התרכז ומזוזות ,ולשכת הגהה.
בכמה סדנאות מלאכה של 'עושי בתים', התפילין תחת מותג 'לטוטפות' מיוצרות ע"י יצרן מומחה מיוחד במינו,
עבר שינויים מפליגים ,וכיום יש בשוק ברמה הכי גבוהה ,גם מבחינת טיב המוצר וגם מבחינת כל ההידורים,
מפעלים שמתמקדים בתהליך עיבוד כאשר כל הליכי הייצור נעשים תחת פיקוח מוקפד של בד"ץ 'שארית
העורות ,יש מפעלים שתחום התמחותם ישראל' ,החל מההשריה בסיד ועד העיבוד הסופי של הבתים והרצועות.
הוא עשיית הבתים ,יש בעלי מלאכה בנוסף ,מקיימת המחלקה תהליך להכשרת סופרים מומחים ויר"ש,
שתפקידם ליצור את ההטבעה של השי"ן כשאי"ה בעתיד הקרוב יהיה ניתן לרכוש פרשיות ברמה גבוהה מאד
בבית ,יש אנשים שתחום מומחיותם הוא
יצירת ה'ריבוע' המדויק של הבתים ,יש שנכתבו תחת פיקוח הבד"ץ.
אנשי מקצוע שעוסקים בצביעת הבתים, למעשה ניתן לומר ,כי אלו התפילין היחידים הקיימים כיום ,שנעשים
יש כאלו שמומחים בחריצת החריצים,
ויש אפילו אדם שמומחיותו היא בהכנסת תחת פיקוח צמוד בכל שלב ושלב בייצור!
כך גם ייצור הציציות במותג 'ארבע כנפות' נעשה בהידור המקסימלי,
הפרשיות לבתים". כאשר כל תהליך הטוויה והקשירה נעשה ע"י אברכים יראי שמים עם כל
הדקדוקים .משגיחים ייחודיים מטעם הבד"ץ מפקחים כל שלב בתהליך,
"ואמנם לפיצול התפקידים יש גם בודקים את מיקום הנקבים ,גודל הפתח ,ועוד שורה ארוכה של הקפדות,
יתרונות" ,ממשיך הרב לייכטר" ,אבל
העובדה שהתהליך הפשוט של הכנת וכמובן שהכל נעשה 'לשמה' ,כדת וכדין ,ללא שום קיצורי דרך.
התפילין 'התפזר' בין בעלי מקצוע רבים, לאחרונה ממש נפתחה לתועלת הציבור 'לשכת הגהה' – על מנת להעניק
יכולה לגרום גם למכשולות חמורים; שירות הגהת תפילין ומזוזות ברמה הגבוהה ביותר ע"י מגיהים מומחים
ויר"ש ,בתהליך הכולל גם בדיקת מחשב מתקדמת .לאחר הבדיקה נעשית
הסגירה ברמת גימור גבוהה ובשיטה מיוחדת ללא דבק כלל .הלשכה
משפצת את התפילין בעת הצורך ,כגון במקרים של עיוות הבתים,
פגמים בריבוע ועוד .מומחי הלשכה יודעים את מלאכתם היטב ,כשבתים
המגיעים במצב הרוס לגמרי ,יוצאים כמו חדשים .וכל זאת נעשה תחת
פיקוח מתמיד של בד"ץ 'שארית ישראל'.
יצאנו לסיור מרתק במפעל התפילין שתחת פיקוח הבד"ץ ,לעקוב מקרוב
אחר תהליכי הייצור ,ועל שרשרת ההידורים בכל שלב ושלב .כמובן ,על
קצה המזלג ,וככל שהיריעה הקצרה מאפשרת.
בד"ץ 'שארית ישראל' | מהדורה ל’ תשפ”בגלאט 72
בס:ד
מבציותתשחבמורשה
המצה ש"לכם" לעונג יום טוב.
ע"ופכלדלממקהכדמשחוווונובכקמייתלנרוליהואתהתפדילכהבהר!
כלהשהמקונאאצרלעפייאירושהשתתיתהבההימזחרחעיןצי"ודטהפיקגה"םרלי"ש
המהודרות ביותר לקיום
מצוות אכילת מצה מ"דאורייתא“
ניתן להזמין מצות כוסמין ושיבולת שועל
מצות חבורה בית שמש
מצות יד ומצות מכונה
בהשגחת בד"ץ שארית ישראל
מיסודו של הגרח"ש קרליץ זצוק"ל
עלולים בעלי המלאכה להיכשל בחריטת ההקפדות המיוחדות עשיית הריבוע ע"י ...הרגל!
חריצים מזויפים ,כדי לטשטש את חוסר בעשיית השי"ן
כאשר הבתים מגיעים לרמת ההידוק
הדיוק של החריצים". לאחר עיצוב ריבוע התפילין ,מגיעה הנדרשת ,הם יוצאים מה'פרע"ס' ,וכעת
העת לכתוב את האות שי"ן על גבי הבית; הם עוברים לתהליך עשיית הריבוע.
"אצלנו ,בתפילין 'לטוטפות' ,אנחנו "בענין זה הפוסקים הכריעו למעשה", אנחנו מתבוננים באומן העוסק במומחיות
מקפידים במשנה הקפדה לכל אורך מסביר הרב לייכטר" ,שאין לעשות את בליטוש הריבוע של אחד הבתים ,והרב
תהליך יצור הבתים שהבתים יהיו מדויקים השי"ן בצורה של 'חק תוכות' ,כלומר, לייכטר מסביר" :הנושא החשוב של ריבוע
ושווים בגודלם ,וכך יישאר ביניהם שהאות שי"ן תיכתב מתוכה ,אלא יש הבתים ,זוכה אצלנו לדגש מיוחד; אנחנו
הפרש מדויק וישר ,שנראה בבירור גם לעשותה באופן של 'חק יריכות' ,דהיינו מקפידים ומדקדקים שהריבוע יהיה
לאחר צביעת הבתים .וגם בשלב צביעת להבליט את האות עצמה ,כדרך שבכתיבה סימטרי ומדויק ,בלי פשרות ,ולצד זאת,
הבתים אנחנו מוסיפים ומשגיחים באופן רגילה כותבים את האות עצמה ,ולא על מנת שהכל ייעשה לשמה ,מלאכת
פרטני שהצביעה מותירה את רישומם יוצרים אותה באמצעות הבלטת השטח הריבוע נעשית אך ורק ב'כוח גברא' .ללא
של החריצים הטבעיים הקיימים ,ולא סיוע חשמלי ,או אף גלגל תנופה .בשפת
שסביבה". בעלי המלאכה התהליך נקרא 'ר"ר' –
'מטשטשת' אותם חלילה". 'ריבוע רגל' ,דהיינו שהתהליך נעשה אך
"בתפילין שלנו ,תפילין 'לטוטפות', ורק בכוח הרגל המסובבת ,ולא בכוח
"והקפדה נוספת הוסיפו הגאונים חברי ישנה הקפדה מיוחדת על ענין זה;
הבד"צ שליט"א בענין זה" ,מוסיף הרב בעל המלאכה עושה את השי"ן בכל חיצוני אחר".
לייכטר" ,שלא ייעשה במהלך תהליך בית בצורה פרטנית עם משיחה בזווית
היצור שום שימוש בדבק לחיבור בין מיוחדת ,תחת פיקוח של משגיח צמוד, "למרות שעשיית הריבוע באופן זה היא
ללא סרך חשש של 'חק תוכות' ,ורק מלאכה קשה ומאומצת" ,מדגיש הרב
הבתים". לאחר השלמת עשיית השי"ן ,משתמשים לייכטר" ,הגאונים חברי הבד"צ שליט"א
עמדו על כך שהעבודה תיעשה אך ורק
'עין אחרונה' בפרע"ס כדי לייפות אותה". בצורה הזאת ,כדי להרוויח עוד דקדוק
ועוד הידור מצוה ,כיאה לחותם הכשרות
לאחר השלמת היצור של בתי התפילין, "הקפדה נוספת שיש להקפיד עליה
מגיעה העת להעביר אותם לצביעה. בעשיית השי"ן" ,מוסיף הרב לייכטר, המהודר של עולם התורה".
בשלב זה ,כך מסביר הרב לייכטר ,נוקט "ולא בכל מקום יודעים לעשות אותה
בד"ץ 'שארית ישראל' דקדוק מיוחד, בצורה הנכונה ,היא שהחוד של השי"ן על מנת למנוע חששות
ומעביר את בתי התפילין לאומן צביעה יגיע עד לתיתורא; ולמרות שבדיעבד
מיוחד המתמחה באופן מיוחד בצביעת התפילין כשרות גם אם החוד אינו מגיע זיוף ,הכשרות ניתנת
עד לתיתורא ממש ,וכל שצריך לעיכובא
התפילין. הוא שתהיה לאות צורת שי"ן ,אנחנו באמצעות פלומבה
מקפידים על ענין זה מאד ,והמשגיח
"אבל מלבד מומחיותו של הצובע", בודק ומוודא בכל בית ובית שהשי"ן מגיע ממוספרת הצמודה לכל
מוסיף הרב לייכטר" ,ישנה סיבה נוספת
שבגללה בחרנו להעביר את הבתים עד לתיתורא". בית ומעידה בבירור שכל
לצביעה דווקא אצל האומן המסוים
הזה; בגלל שהצביעה היא השלב האחרון חריצים טבעיים בלבד שלבי יצור הבתים נעשו
ביצור בית התפילין ,האומן שצובע את
התפילין הוא למעשה ה'עין האחרונה' נקודה חשובה נוספת במלאכת הקודש תחת פיקוח הדוק.
שרואה את הבית לפני שהוא מוכן, של עשיית בתי תפילין ,היא הנושא של
ומעבר לצביעה עצמה ,אנחנו דואגים החריצים שבין בתי התפילין .למגינת
שהצובע יתבונן ויבדוק אם ישנם דברים לב ,בעבר התפרסמו בציבור בני התורה
שטעונים תיקון בבית .והנה ,הניסיון מספר מקרים שבהם התגלה שבעלי
מוכיח ,שישנם צובעים רבים שהם אמנם מלאכה מסוימים בתחום התפילין יצרו
מומחים בתחומם ,אבל מסיבות שונות מצג שווא באמצעים שונים לגבי מקום
הם אינם מגלים אכפתיות להצביע על החריצים; הרב לייכטר מסביר" :כאשר
פגמים שהם מזהים בבתים .לכן בחרנו בתי תפילין מיוצרים באופן מדויק ונכון,
דווקא את אותו אומן צביעה מיוחד ,שיש והבתים שווים בגודלם ,אזי באופן טבעי
לנו איתו היכרות עמוקה ,ואנחנו יודעים ישנם חריצים טבעיים ומדויקים בין
שמעבר לצביעה עצמה ,הוא בודק ומעיין הבתים .לעומת זאת ,כאשר הבתים אינם
בכל בית שמגיע אליו ,לבל תצא חלילה מיוצרים בצורה המיטבית ,והחריצים
אינם שווים וסימטריים ,אזי חלילה
תקלה תחת ידינו".
בד"ץ 'שארית ישראל' | מהדורה ל’ תשפ”בגלאט חבר הבד"ץ הגר"צ 74
וובר שליט"א
בבדיקת הבתים
חבר הבד"ץ הגרי"י
במברגר שליט"א
בדיון הלכתי על
שלבי ייצור התפילין
חבר הבד"ץ הגר"א
רובין שליט"א בדיון
הלכתי עם הגר"א
לייכטר על הבתים
בתהליך יצור הרצועות" ,מוסיף הרב מעט על החששות המצויים בתחום השלב האחרון -
לייכטר" ,היא שהרצועות יעובדו דווקא רצועות התפילין ,שמחמתם נדרש פיקוח הכנסת הפרשיות
בעבודת יד ,דהיינו שמלאכת סיבוב הלכתי על תהליך יצורן" .הכנת הרצועות
החבית שבתוכה נמצאים העורות והסיד, לתפילין" ,מסביר הרב לייכטר" ,היא לאחר השלמת מלאכת היצור ,כאשר
וכן מלאכות הצבע והחיתוך ,ייעשו בידי נושא בפני עצמו ,שראוי לשים עליו בתי התפילין מוכנים ועומדים בכליל
אדם ,על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות, דגש באופן נפרד; בעבר הרחוק ,וכך היה הידורם ,הם מקבלים את חותם הכשרות
המצב עד לשנים האחרונות ,היו בארץ המהודר של בד"ץ 'שארית ישראל' .הרב
ולא באמצעות מכונה". מספר גדול של מפעלים שעסקו בעיבוד לייכטר מדגיש" :אנחנו נותנים את חותם
עורות לתעשיית העורות לסוגיה וגווניה, הכשרות רק לבתים מוכנים לגמרי ,אחרי
"ובענין הזה חשוב להדגיש" ,מסיים מנעליים ועד לתיקים ,וגם תעשיית גמר הצביעה ,ועל מנת למנוע חששות
הרב לייכטר" ,שההבדל המשמעותי הרצועות לתפילין נעזרה במפעלים זיוף ,הכשרות ניתנת באמצעות פלומבה
במורכבותו של הליך הכנת הרצועות אלו לעיבוד העורות עבור הרצועות .אך ממוספרת הצמודה לכל בית ומעידה
בעבודת יד ,בא לידי ביטוי במחיר כיום ,עם התפתחות המסחר החופשי בבירור שכל שלבי יצור הבתים נעשו
הרצועות; בדומה להבדל בין מצות בין ארצות תבל ,ובעיקר עם התקצרות
שנאפו ביד למצות מכונה ,גם ברצועות שרשראות האספקה מהמזרח הרחוק תחת פיקוח הדוק".
התפילין העבודה הידנית מייקרת שהוזילה מאוד את מחירי היבוא ,ענף
באופן משמעותי את הרצועות .אך בעוד העורות בארץ חוסל כמעט לחלוטין. לפני סיום הסיור בבית המלאכה ,הרב
שבמצות ניתן להבחין במבט חיצוני כשאפשר לייבא עורות מעובדים מחוץ לייכטר מציין ,שאמנם כיום מערכת
בין מצות יד למצות מכונה – ברצועות לארץ במחירים זולים מאוד ,אין כדאיות הכשרות של בד"ץ 'שארית ישראל'
אין כל אפשרות להבחין ביניהם ,ובעיני להחזיק בארץ מפעלים שיעסקו בעיבוד. מעניקה כשרות רק ליצור בתי התפילין,
המתבונן הרצועות נראות זהות לחלוטין. במצב שנוצר ,גם התעשיינים שעסקו עד ולא לכתיבת הפרשיות ,אך עבור
לכן רוכשי הרצועות חייבים לדעת ,שרק לפני מספר שנים בסחר בעורות מתוצרת הרוכשים המעוניינים בכך ,הורו הגאונים
חותמת כשרות אמינה יכולה להבטיח מקומית ,מעדיפים כיום לייבא עורות חברי הבד"צ שליט"א להציע שירות
להם שאכן הרצועות שהם רוכשים יוצרו מקצועי של הכנסת הפרשיות לתוך
מעובדים מחו"ל". התפילין; "גם התהליך הזה" ,מסביר הרב
בתכלית ההדר". לייכטר" ,מבוצע תחת פיקוח מדוקדק של
"אבל כדי לייצר תפילין ,לא די בכך המשגיחים שלנו ,שמוודאים שהעוסקים
הביקור המאלף מסתיים ,ואנו יוצאים שהעורות יעובדו בצורה מקצועית ,אלא במלאכה מכניסים את הפרשיות בסדר
ממנו עמוסים בלקחים ותובנות בנושא צריך שהעיבוד ייעשה 'לשמה' .ואפילו הנכון ,כפי הנדרש על פי ההלכה ,ולאחר
יצור התפילין ,שהמסר המעשי העולה אם העורות עברו עיבוד מושלם ,ואפשר מכן תופרים את הבתים בגידים כשרים –
מכולם הוא ,שיצור בתי התפילין כרוך לייצר מהם רצועות איכותיות ונאות –
ברצף ארוך של הקפדות ודקדוקים, אם העיבוד לא נעשה לשמה ,הרצועות ללא חשש בכורות – ובריבוע מדוקדק".
שצריכים להתבצע לכל אורך התהליך
המורכב של יצור הבתים ,ולאחר פסולות ואינן שוות מאומה". דקדוקים והידורים –
שהתפילין מוכנות ומוגמרות ,כמעט שאין גם ביצור הרצועות
אפשרות לבדוק ולברר עד כמה הן אכן "לכן החלטנו להיכנס לעובי הקורה גם
נעשו בתכלית ההידור! ולכן ,הערובה בתחום רצועות התפילין ,על מנת לוודא מלבד יצור בתי התפילין ,תחום נוסף
האפשרית היחידה להידורן של התפילין, שאכן ציבור עמלי התורה זוכים לקיים שאליו הקדישו במחלקת תשמישי
היא אם הן נושאות חותם כשרות מהודר את מצוות תפילין בתכלית הדרה ,ואינם הקדושה של בד"ץ 'שארית ישראל'
שמייצג השגחה צמודה לכל אורך ייצורן. נכשלים חלילה ברצועות שיוצרו שלא את תשומת ליבם ,הוא הכנת הרצועות
כדין". לתפילין.
"חומרה נוספת שאנחנו מקפידים עליה אנחנו מבקשים לשמוע מהרב לייכטר
77