3.7.22 ידיעון מנויים | מוזיאון ישראל

‫ידיעון למנויים‪ ,‬ידידים ושוחרי תרבות‬

‫יולי ← אוקטובר ‪2022‬‬

‫לאצור וליצור‬
‫דניאלה שלו‬

‫מהוזשימאיויןםי השרםאהלגמבוגיל‪:‬ע לירח‬

‫אנה ניצא‪-‬קפלן‬

‫עעמלאתיודסשיףממותמורמזיאשאומךן‪:‬נויתשרעכאלשווית‬

‫שרון תג׳ר‬

‫ותמעורצוגיכוםתמיוחדים‬

‫אגודת ידידי מוזיאון ישראל‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬

‫‪28‬‬
‫‪42‬‬

‫↗‬
‫מרנט לארסן‪ ,‬ישיבת קבינט (עם כוס קפה)‪2018 ,‬‬

‫אקריליק ועירוב טכניקות על בד‬
‫רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית‬

‫של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב‪ ,‬ניו־יורק‬

‫‪5‬‬

‫ידידים וידידות‪ ,‬מנויות ומנויים יקרים‪,‬‬

‫אחרי תקופה מאתגרת שבה טלטל נגיף הקורונה את העולם כולו‪ ,‬מוזיאון ישראל‬
‫מבקש להחזיר את התרבות לחיינו‪ ,‬להזכיר שהיא נותנת הטעם לחיים‪ ,‬ולחדש את‬

‫הקשר בין המוזיאון ובין מבקריו הנאמנים‪ ,‬אוהבי האמנות ושוחרי התרבות‪.‬‬

‫חוברת זאת שהוכנה במיוחד בשבילכם מזמינה אתכם אל מאחורי הקלעים של‬
‫העשייה המוזיאלית‪ .‬דניאלה שלו מספרת בה על הדיאלוג היצירתי אמן‪-‬אוצרת‬
‫שהוליד את התערוכה האחרונה באגף הנוער "‪ 1001‬דמויות‪ :‬מסדנתו של יעקב‬
‫קאופמן"; אנה ניצא‪-‬קפלן מדווחת על נציגות מוזיאון ישראל על הירח! – בדמות‬
‫העתק מדויק של איור לברכת קידוש הלבנה מתוך "מכלול כתב־יד רוטשילד"‬
‫שישוגר בקרוב לירח בחללית אוריון; ומנהלת מעבדות השימור‪ ,‬שרון תג'ר‪ ,‬מגלה‬
‫מעט מן האתגרים שהיא ואנשיה מתמודדים איתם במלחמתם נגד בלייתן של יצירות‬

‫אמנות ונגד הזמן‪.‬‬

‫המידע על התערוכות המוצגות ועל תערוכות שעתידות להיפתח נועד בין היתר‬
‫לפתות אתכם לבוא למוזיאון ולראות מקרוב את היצירות והמוצגים‪ .‬על אף כל‬
‫הזומים והדיגיטל‪ ,‬אין כמו מראה עיניים‪ .‬נצלו את המנוי ובואו לביקור גם אם‬

‫זמנכם קצר‪.‬‬

‫אנחנו עושות את מיטב המאמצים לשמור על הקשר אתכם ומקוות שתמשיכו ליהנות‬
‫מביקוריכם במוזיאון ותמצאו עניין בידיעון החדש שלנו‪.‬‬

‫שלכם‪,‬‬

‫לאה רוטשטיין‬ ‫נטליה קובל‬
‫מנהלת אגודת הידידים‬ ‫מנהלת מחלקת המנויים‬

‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫לעדכונים שוטפים שלחו את כתובת המייל שלכם ל־‪ [email protected]‬או היכנסו לאתר המוזיאון‬

‫‪4‬‬

‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬

‫כמנהלו החדש של מוזיאון ישראל‪ ,‬אני שמח לחלוק אתכם את המהדורה הראשונה‬
‫של הידיעון למנויי המוזיאון‪ ,‬לידידיו ולשוחרי התרבות בארץ‪ ,‬בגרסתו החדשה‪.‬‬
‫נוסף על המידע המובא בו על התערוכות והמוצגים המיוחדים בחודשים הקרובים‪,‬‬
‫הידיעון מזמין אתכם אל מאחורי הקלעים של הנעשה במוזיאון‪ ,‬מציג את החשיבה‬
‫והיצירה האוצרותית ושופך אור חדש על התערוכות שכולכם מוזמנים לבקר בהן‪.‬‬
‫ניצלנו את פסק הזמן של הקורונה כדי לפתח רעיונות חדשים‪ ,‬ואנחנו עובדים עכשיו‬
‫על מגוון מרתק של תערוכות‪ ,‬אירועים ומופעים‪ ,‬שיעשו את המוזיאון למקום מלהיב‬
‫יותר‪ ,‬מרגש ומעניין יותר‪ .‬אני מודה לכולכם על נאמנותכם למוזיאון ישראל ועל‬

‫תמיכתכם בו‪.‬‬
‫לפי שעה‪ ,‬הידיעון רואה אור בעברית בלבד‪ ,‬ותוכנו – מאמרים שכתבו אוצרים על‬
‫היבטים שונים של תערוכותיהם ומידע קצר על כל התערוכות‪ .‬הידיעון יישלח בדואר‬
‫לכל מנויי המוזיאון וידידיו‪ ,‬יימסר למנויים החדשים בעמדת המנויים שבכניסה‬

‫הראשית ויפורסם בגרסה דיגיטלית באתר המוזיאון‪.‬‬
‫תוכנית התערוכות העשירה תלווה באירועים מיוחדים‪ ,‬בסדרת קונצרטים של‬
‫מוזיקאים ישראלים בגן האמנות החד־פעמי ע"ש בילי רוז ובפסטיבל היין המסורתי‬

‫הנערך בגן זו השנה ה־‪.13‬‬
‫אני מחכה לראותכם במוזיאון ומאחל לכם ולבני משפחותיכם קיץ נפלא‪ .‬אם תראו‬
‫אותי בתערוכות או בכל מקום אחר בעת ביקורכם‪ ,‬אנא פנו אלי כדי שאכיר אתכם‪.‬‬

‫ובינתיים‪ ,‬היו שלום‪,‬‬

‫דניס וייל‬
‫מנכ"ל ע"ש אן וג'רום פישר‬

‫‪7‬‬

‫לאצור וליצור‬

‫דניאלה שלו‬



‫‪9‬‬

‫ברעיון‪ .‬האדם הקדמון לקח חלוק נחל‪ ,‬חרץ בו שני‬ ‫החומרים או עם הערכים הצורניים של הפיגורינות‬
‫חריצים ובאותו רגע הפריד אותו ממשפחת האבנים‬ ‫של קאופמן‪ .‬שתי אלה נדחו על הסף‪ ,‬אך לשמחתי‬
‫והפך אותו לדמות עגלגלה שזוג עיניים בקודקודה‪.‬‬ ‫האמן התלהב מהצעתי השלישית – לעבור באולמות‬
‫כך גם דמויותיו של קאופמן נוצרות כמעט יש‬ ‫המוזיאון ובמחסנים וללקט חפצים פרהיסטוריים‪,‬‬
‫מאין‪ ,‬כבמעשה פלא‪ .‬למשל פנים‪ ,‬שרק אף ממוקם‬ ‫פריטים מתרבויות שבטיות‪ ,‬מהתרבות הקדם־‬
‫בחזיתם‪ ,‬מזכירים פסלים קיקלדיים בעלי רעיון‬ ‫קולומביאנית וכדומה‪ .‬מכיוון שאמנים מערביים‬
‫דומה‪ .‬בשני המקרים עולה השאלה אם לשם יצירת‬ ‫רבים שאבו השראה מתרבויות עתיקות ומתרבויות‬
‫פנים אנושיים נדרשים כל הרכיבים הפיזיונומיים‪,‬‬ ‫לא־מערביות‪ ,‬חשבתי שיהיה מעניין להציב גם‬
‫או שדי באף במרכז מעגל כדי להגדיר צורה כפנים‪.‬‬ ‫את עבודותיו של קאופמן מול מקורות השראה‬
‫תינוק קדם־קולומביאני נוצר במקום רחוק‪ ,‬לפני‬ ‫ראשוניים‪ .‬תשובתו החיובית נבעה ספק מהתלהבות‪,‬‬
‫שנים‪ ,‬בתרבות שונה כל־כך וממניעים אחרים‪ ,‬ובכל‬ ‫ספק מההזדמנות שהקסימה אותו לשוטט במחסנים‬
‫זאת התפתחה שיחה מעניינת בינו לבין התינוק‬
‫הנסתרים של מוזיאון ישראל‪...‬‬
‫מעשה ידי קאופמן‪ ,‬שתנוחתו דומה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כל אחד מהחפצים שליקטנו עורך דיאלוג עם‬
‫בשלב התכנון הטרידה את האמן גם סוגיית המינון‪.‬‬ ‫דמויותיו של קאופמן בנושא או בבחירת החומרים‪,‬‬
‫הוא חשש שמא מוצגים רבים מדי מאוסף המוזיאון‬ ‫בצבעים‪ ,‬בשפה העיצובית‪ ,‬בטיפול הצורני או‬

‫‪8‬‬

‫עד ‪ 20‬ס"מ גובהן)‪ .‬חששתי שאף־על־פי שהחפצים‬ ‫הרבה אתגרים מונחים לפתחו של אוצר‪ ,‬ובכל פעם‬
‫חינניים‪ ,‬בעלי אופי ומיוחדים‪ ,‬יש סכנה שהמבקר‬ ‫הם אחרים‪ .‬תערוכה המוקדשת לאמנים עכשוויים‪,‬‬
‫בתערוכה יחוש רוויה‪ ,‬כאילו הוא רואה שוב ושוב‬ ‫ובמיוחד תערוכת־יחיד‪ ,‬מתאפיינת בכך שהמוזיאון‬
‫ובראשו האוצר‪ ,‬אינו שחקן יחיד; למשוואה אוצר‪-‬‬
‫אותו הדבר‪...‬‬ ‫יצירות מצטרף גם אמן‪ ,‬או אמנית‪ ,‬ומערכת‬
‫כדי ליצור סיפור ולהוסיף עניין הצעתי לקאופמן‬ ‫היחסים בין השניים מורכבת‪ ,‬מעוררת מחשבה‬
‫להציב בתערוכה עבודות של אמנים אחרים ולפתח‬ ‫ומעלה שאלות‪ .‬הדו־שיח עם האמן עורם לפעמים‬
‫באמצעותן דיאלוג‪ .‬אפשרות ראשונה היתה להפגיש‬ ‫קשיים‪ ,‬אבל תמיד מפרה את האוצר‪ ,‬והתערוכה‬
‫את הפיגורינות עם יצירות של אמנים מודרנים‬ ‫כמובן יוצאת נשכרת מהתהליך‪ 1001" .‬דמויות‪:‬‬
‫מאוסף המוזיאון שיש להן מן המשותף (עיסוק‬ ‫מסדנתו של יעקב קאופמן" שאצרתי באגף הנוער‬
‫בדימוי אנושי‪ ,‬אתגר של יצירת פנים‪ ,‬מנגנון‪,‬‬ ‫עד סוף ינואר ‪ ,2022‬היא מקרה מעניין ומאתגר‬
‫תנועה‪ ,‬צורות ילדיות ועוד)‪ ,‬ונקבתי בדוגמאות מן‬ ‫במיוחד‪ .‬לא רק שהיא הוקדשה לאמן אחד (המעצב‬
‫האוסף מאת פיקאסו‪ ,‬מירו‪ ,‬קלדר‪ ,‬טינגלי‪ ,‬ג'אקומטי‬ ‫התעשייתי יעקב קאופמן) אלא שהעבודות שהוצגו‬
‫ואחרים‪ .‬אפשרות אחרת שהצעתי היתה לפנות‬ ‫בה עסקו בנושא אחד (דמויות אנושיות זעירות‪,‬‬
‫לאמנים ישראלים‪ ,‬העוסקים בהתהוות של דמות‬ ‫המכונות "פיגורינות") ורובן היו בגודל דומה (כ־‪15‬‬
‫אנושית‪ ,‬ולבקש מהם עבודות ש"מתכתבות" עם‬

11

‫‪10‬‬

‫אלפי דמויות של גברים‪ ,‬נשים וילדים יצאו תחת ידיו‬
‫המיומנות של יעקב קאופמן‪ ,‬וכולן עשויות מחומרים‬

‫פשוטים‪ .‬יצירתן היא פרי מחשבה של יוצר המבקש‬
‫לנסח לעצמו מה המינימום הנדרש מאמן כדי להפוך‬

‫חומר או חפץ לדמות אנושית‬

‫או שמושכים את עינו‪ ,‬וניכר שאמנותו נובעת מצורך‬ ‫יסיטו את הדגש מעבודותיו‪ .‬הבהרתי לו שיצירותיו‬
‫פנימי‪ .‬הוא יוצר‪ ,‬שואל ובוחן‪ ,‬ודמויותיו מצטברות‬ ‫עומדות במרכז‪ ,‬וכי בחפצים מהמוזיאון אני רואה‬
‫למקבץ מרשים ואינסופי‪ .‬נדמה שאין גבול לשילובי‬ ‫"הערות שוליים" שיאירו באור חדש את עבודתו ‪ -‬על‬
‫החומרים‪ ,‬לווריאציות החיבור‪ ,‬לטכניקות המגוונות‪,‬‬ ‫חומריה‪ ,‬הטכניקות והצבעים שלה‪ ,‬השאלות שהיא‬
‫מעוררת והנושאים שמעסיקים אותו כיוצר‪ .‬גם הפער‬
‫לפרצופים ולהבעות‪.‬‬ ‫המספרי – יותר מ־‪ 1,000‬פיגורינות (כבשם התערוכה)‬
‫אחרי ‪ 30‬שנות הוראה של עיצוב תעשייתי באקדמיה‬ ‫לעומת כ־‪ 45‬מוצגים מאוסף המוזיאון – הניח את‬
‫"בצלאל" הוא מחלק את המורים לשתי קטגוריות‪ :‬אלה‬ ‫דעתו‪ .‬לי אין ספק שהעמדתם זה מול זה תרמה רבות‬
‫שקובעים מה "נכון" ומה "לא נכון" ואלה שזורמים עם‬
‫הבחירות הטבעיות של התלמיד‪ .‬כאוצרת התערוכה‬ ‫להתבוננות בפיגורינות ולהבנת מעשה היצירה‪.‬‬
‫הייתי מעין תלמידה וזכיתי במורה משובח‪ ,‬מן הסוג‬ ‫יעקב קאופמן הוא מעצב תעשייתי מוכשר ובעל־שם‬
‫"הזורם"‪ ,‬וגם באפשרות להיות יצירתית בעצמי‪ .‬הכבוד‬ ‫שפנה בשנים האחרונות ליצירת הדמויות האנושיות‬
‫של קאופמן לעבודת האוצרות נסך בי ביטחון וחיזק‬ ‫המוקטנות‪ .‬אלפי דמויות של גברים‪ ,‬נשים וילדים יצאו‬
‫תחת ידיו המיומנות‪ ,‬וכולן עשויות מחומרים פשוטים‪.‬‬
‫את הדרך שבחרתי ללכת בה‪.‬‬ ‫יצירתן היא פרי מחשבה של יוצר המבקש לנסח לעצמו‬
‫המבקרים בתערוכה מתחילים את מסלולם בקווים‬ ‫מה המינימום הנדרש מאמן כדי להפוך חומר או חפץ‬
‫הראשונים‪ ,‬בעיסוק ב"גוף הדבר" ובשאלות יסוד‬ ‫לדמות אנושית‪ .‬הוא תוהה עד כמה עליו להתערב‬
‫שהאמן שואל את עצמו‪ :‬מה חשוב יותר ביצירה של‬ ‫וכמה לשמור על התכונות הטבעיות של החומר‪ ,‬אם‬
‫דמות אנושית‪ ,‬הגוף או הפנים? האם די בצללית‬ ‫לכוון לקראת דימוי פיגורטיבי המבקש לחקות את‬
‫צורנית פשוטה של גוף כדי שיתקבל יצור אנושי?‬ ‫המציאות או אולי דווקא להישאר ברמה המושגית‬
‫וב"סיפורי הפנים" – האם אפשר להסתפק בעיניים‪,‬‬ ‫ולסמוך על המוח האנושי שישלים את הצורה לדמות‬
‫באף או בפה כדי לזהות שלפנינו פנים? מעין פתיח‬ ‫אנושית‪ .‬קאופמן יוצר בחומרים שמזדמנים בדרכו‬
‫לתהליך היצירה בכלל ולזיקוק הדימוי האנושי בפרט‪.‬‬
‫לאחר היכרות עם שפתו של האמן‪ ,‬עם החומרים‬
‫ועם הטכניקות שמשמשים אותו‪ ,‬מתחיל המסע‬
‫להכנסת סדר בריבוי‪ ,‬שמציג את המיוחד והשונה‪,‬‬
‫ויסייע לראות בו מיקרוקוסמוס של עולם בני־האדם‪.‬‬
‫"אני יוצר פריטים בודדים‪ ,‬ומעשה האוצרות הוא‬
‫שיוצר תערוכה"‪ ,‬נוהג קאופמן לומר‪ .‬בסדנתו אומנם‬
‫נוצרו קבוצות של דמויות‪ ,‬אלא שהן היו תוצאה של‬
‫פיתוח צורני או ניצול של חומר (לרוב קורות עץ)‪.‬‬
‫אני ראיתי בהן סיפור‪ ,‬שרק ראשיתו ברמה החומרית‬

‫‪13‬‬

‫וזיהיתי בדמויותיו חמישה נושאים דומיננטיים‪:‬‬
‫"שבטים וקהילות"‪" ,‬אלבום משפחתי"‪" ,‬בתנועה‬
‫מתמדת"‪" ,‬מנגנונים ואיזונים" ו"אנשים מרובעים‬
‫ודמויות עגולות"‪ .‬סביר להניח שאוצר אחר היה‬
‫מחלק לקטגוריות אחרות‪ ,‬אם בכלל‪ .‬אף שהן לא היו‬
‫מלכתחילה המנוף לעשייה‪ ,‬החלוקה סייעה לתווך את‬
‫הדמויות לקהל הרחב‪ .‬עיצוב התערוכה הוכפף גם הוא‬
‫לחלוקה לקטגוריות והבטיח שהקהל יקבל זווית חדשה‬

‫או מידע נוסף בכל אחד מחלליה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לשילוב החפצים מאוסף מוזיאון ישראל היתה‬
‫תכלית אחרת‪ ,‬אבל קאופמן שביקש לבחון אמנות‬
‫ראשונית‪ ,‬מינימליסטית ומושגית לעומת תהליכים‬
‫מודרניים ראה בכך מהלך מעניין ומפרה‪ ,‬ומצידנו‬
‫היתה זו גם הזדמנות להשתמש באוספים המקוריים‬
‫של המוזיאון‪ .‬בחירת הפריטים המוזיאליים נעשתה‬
‫בקפידה כך שיקיימו דיאלוג חי עם יצירתו של קאופמן‬
‫ולא יחרגו ממעמדם כהערות שוליים בממלכת‬
‫דמויותיו‪ .‬יצירות המוזיאון שנבחרו כדי להאיר‬
‫נקודות ולתת הדגשים נותקו ממקומן הקבוע בתצוגה‬
‫או הועלו ממחשכי המחסנים‪ ,‬ובהקשרן החדש זכו‬

‫לזווית התבוננות רעננה‪.‬‬
‫בתערוכה הוצגו כאמור קצת יותר מ־‪ 1,000‬דמויות‬
‫מבין אלפים שנולדו במוחו הקודח של קאופמן ונוצרו‬
‫בידיו כבסרט נע‪ ,‬של תשוקת יצירה‪ .‬הבחירה לא היתה‬
‫קלה‪" .‬כמו בקולנוע"‪ ,‬אמר על כך קאופמן "מצלמים ‪6‬‬
‫שעות ונשארים עם פחות משעה"‪ ,‬ונדמה שהקל עליו‬

‫מאוד לדעת שמלאכת הסינון נחסכה ממנו‪...‬‬
‫בעקבות התעניינות של מבקרים רבים‪ ,‬שאלתי את‬
‫קאופמן זמ־מה לאחר פתיחת התערוכה על היד‬
‫החופשית שנתן לי בסידור ובהעמדה של הדמויות‬
‫בתערוכה‪ ,‬על כך שקיבל באהבה את הקטגוריות‬
‫שבחרתי‪ ,‬את החיבורים ואת הסיפורים שרקמתי‬
‫סביב דמויותיו‪ :‬מערכות יחסים‪ ,‬בילוי משפחתי‪,‬‬
‫מפגש חברתי‪ ,‬מסיבת ריקודים‪ ,‬תהלוכה ועוד‪" .‬אני‬
‫לא חושש מכישלון"‪ ,‬הוא השיב "אני רואה בו חלק‬
‫מתהליך העבודה וחלק מהדרך‪ ,‬ולכן קל לי לשחרר‪...‬‬

‫הפעם זה בהחלט הצליח!"‪.‬‬

12

‫‪15‬‬

‫השמיים ה ם ‬
‫הגבול‪:‬‬

‫מוזיאון ישראל ‬
‫מגיע לירח‬

‫אנה ניצא‪-‬קפלן‬



17

‫‪16‬‬

‫עמ' ‪:14‬‬ ‫במטען שישוגר בקרוב בחללית שתחוג סביב הירח‬
‫פרט מתוך מפה ארצית ושמיימית מאת ג'וזף מוקסון‪1700-1627 ,‬‬ ‫ייכלל פריט לא שגרתי‪ :‬העתק של עמוד מהודר‬
‫תחריט צבוע ביד‪ ,‬מתוך אטלס מקיף מאת ג'ון סלר וג'וזף מוקסון‪,‬‬ ‫מ"מכלול רוטשילד"‪ ,‬כתב־יד מאויר שהוא מכתבי־‬
‫היד היפים בעולם ומאוצרותיו יקרי המציאות של‬
‫לונדון‪1960 ,‬‬ ‫מוזיאון ישראל‪ .‬האיור הנדיר הנראה בעמוד זה‬
‫מתנת סר טרבור וסוזן צ'ין‪ ,‬לונדון‪ ,‬באמצעות הידידים הבריטים של‬ ‫מלווה את ברכת הלבנה ומתואר בו אדם בלבוש חגיגי‬
‫מביט במולד הירח הזוהר בשמי הלילה הזרועים‬
‫המוזיאונים לאמנות בישראל‬ ‫כוכבים‪ .‬חוץ ממנו מוכרים רק עוד איורים ספורים‬

‫איור לברכת קידוש הלבנה‬ ‫לקידוש הלבנה בימי־הביניים‪.‬‬
‫דף ‪130‬ב מתוך כתב־יד "מכלול רוטשילד"‬ ‫הכול החל בינואר ‪ ,2021‬אז פנתה למוזיאון ישראל‬
‫סוכנות החלל הישראלית בבקשה לשיתוף פעולה‬
‫ונטו‪ ,‬צפון איטליה‪ 1480-1478 ,‬בקירוב‬ ‫במשימת שיגור החללית אוריון‪ ,‬חלק מתוכנית‬
‫כתב יד בדיו חומה‪ ,‬טמפרה‪ ,‬עלי זהב וכסף על קלף משובח‬ ‫"ארטמיס" של סוכנות החלל נאס"א‪ .‬אחד מיעדי‬
‫התוכנית הוא להתבסס בירח כמוקד ליציאת‬
‫מתנת ג'יימס א' דה־רוטשילד‪ ,‬לונדון‬ ‫אסטרונאוטים למסעות עומק במערכת השמש‪.‬‬
‫במשימה משתתפות מדינות‪ ,‬חברות טכנולוגיה‬
‫"כתב־יד מכלול רוטשילד" נכלל בתוכנית "זיכרון עולם"‬ ‫ותעשיות חלל מרחבי העולם‪ .‬בחללית אוריון יולבש‬
‫של אונסק"ו משנת ‪2013‬‬ ‫אסטרונאוט־בובה בחליפת חלל ישראלית‪ ,‬שתוכננה‬

‫להגן מפני קרינה‪.‬‬
‫סוכנות החלל הישראלית יצאה בקול קורא לציבור‪,‬‬
‫להציע רעיונות לפריט קטן וקל־משקל שראוי לייצג‬
‫את ישראל‪ .‬הציבור בחר בקלף מזוזה‪ ,‬והסוכנות‬
‫פנתה למוזיאון ישראל בבקשה לשאול מן האוסף‬
‫קלף שסיפורו מיוחד‪ .‬מטעמי שימור המוזיאון מנוע‬
‫מלשלוח חפץ מקורי‪ ,‬וסוכנות החלל‪ ,‬שהבינה כי אסור‬
‫לסכן חפץ מקורי בתנאי שימור לא הולמים‪ ,‬קיבלה‬
‫את ההצעה לשגר תחתיו העתק מדויק של פריט מן‬
‫האוסף‪ .‬צוות האוצרים המליץ לבחור פריט שקשור‬
‫לירח‪ .‬נבחנו כמה הצעות ובסופו של דבר נבחר העתק‬
‫מוקטן (כ־‪ 10x7‬ס"מ) של העמוד עם קידוש הלבנה‬
‫מכתב־היד "מכלול רוטשילד"‪ .‬ה"מכלול" הוא אסופה‬
‫ובה יותר מ־‪ 30‬יחידות טקסט העוסקות בענייני קודש‬
‫וחול‪ ,‬וכמעט כל עמוד מעמודיו מעוטר בהידור רב‪.‬‬
‫הוא הועתק במאה ה־‪ 15‬באזור ונטו שבצפון איטליה‬
‫עבור משה בן יקותיאל הכהן רפא‪ ,‬ממשפחת בנקאים‬
‫שהיגרו לאיטליה מגרמניה כמאה שנה קודם לכן‪.‬‬
‫המזמין היה יהודי אדוק‪ ,‬בעל אמצעים‪ ,‬הומניסט‬
‫ואיש אשכולות‪ .‬הוא לא התפשר על איכות הציורים‬

‫‪19‬‬

‫ברכת הלבנה (או קידוש הלבנה) היא ברכת‬
‫הודיה קצרה לבורא עולם על התחדשות הירח‬
‫מדי חודש‪ .‬למולד הירח נודעת חשיבות מכרעת‬

‫בלוח השנה העברי‪ ,‬משום שממנו וממחזור‬
‫השמש נגזרים החגים והמועדים‪ .‬בברכה מודים‬

‫לאל על בריאת המאורות ברקיע ועל כלל‬
‫מערכות הטבע‪ ,‬שנבראו כולן לטובת האדם‬

‫האוצרים השותפים לפרויקט‪:‬‬ ‫בספרד במאה ה־‪ 13‬ובהם הוא יוצא נגד חוזים במזלות‬
‫חגית מעוז‪ ,‬אוצרת המגילות הגנוזות‪ ,‬היכל הספר‬ ‫– המופיע אף הוא ב"מכלול רוטשילד"‪ .‬המתח בין‬
‫אריאל תשבי‪ ,‬אוצר מדור מפות ארץ־הקודש ע"ש‬ ‫האסטרונומיה לאסטרולוגיה‪ ,‬שרואה בעתיד ובגורל‬
‫את חזות הכול‪ ,‬בא לידי ביטוי בחיבור נוסף ב״מכלול‬
‫נורמן ביר‬ ‫רוטשילד״‪" ,‬איגרת על גזירת הכוכבים" מאת הרמב"ם‬
‫ליזה לוריא‪ ,‬אוצרת לארכאולוגיה ולאמנות האסלאם‬ ‫(רבי משה בן מימון‪ ,)1204–1138 ,‬שמתאר את חשיבות‬
‫אנה ניצא‪-‬קפלן‪ ,‬אוצרת משנה והממונה על אוסף‬ ‫האסטרונומיה לעומת האמונה התפלה בכוח הכוכבים‬

‫כתבי־היד העבריים באגף לאמנות ותרבות יהודית‬ ‫לניבוי המציאות‪.‬‬
‫ברכת הלבנה מבטאת את הניסיון להבין את היקום‬
‫איור לתפילת "זכרנו לחיים" (עמ׳ ‪ 18‬מימין) ול"משל‬ ‫ביחס לאדם‪ ,‬וגלומה בה גם תקווה להתחדשות‪ .‬אחד‬
‫קדמוני" (עמ׳ ‪ 18‬משמאל)‪ ,‬דף ‪132‬ב ו־‪347‬ב‪ ,‬כתב־יד‬ ‫מפסוקיה‪" ,‬כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע‬
‫בך"‪ ,‬מזמין פרשנות מחודשת מאז נחיתת האדם על‬
‫"מכלול רוטשילד"‬ ‫הירח‪ .‬אף־על־פי־כן‪ ,‬גם היום מברכים על הולדת‬
‫הירח תחת כיפת השמיים‪ ,‬וההתבוננות בירח המתמלא‬
‫עדיין מעוררת פליאה בעיני האדם המאמין ומזכירה‬

‫לכול את גודלו של היקום ואת עוצמתו‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫נראה בבירור‪ ,‬בדרך־כלל מהיום השלישי לחודש‪ ,‬ועד‬ ‫ובחר בבית־מלאכה מקצועי שאחד מאנשיו היה אמן‬
‫מילואו במחצית החודש‪ ,‬לפני שהוא מתמעט והולך‪.‬‬ ‫מיניאטורות נודע בזמנו‪ ,‬לאונרדו בליני‪ ,‬אחיינו של‬
‫אף שברכת הלבנה נישאת על־פי־רוב בציבור‪ ,‬האיור‬
‫מציג אדם יחיד הפונה אל בוראו‪ ,‬ונראה כי הוא משקף‬ ‫יאקובו בליני‪ ,‬מגדולי הציירים הוונציאנים של זמנו‪.‬‬
‫את המשמעות העמוקה שחש האדם במעמד הנשגב‪.‬‬ ‫ברכת הלבנה (או קידוש הלבנה) היא ברכת הודיה‬
‫אותה אינטימיות עולה גם מן האיור המלווה את‬ ‫קצרה לבורא עולם על התחדשות הירח מדי חודש‪.‬‬
‫למולד הירח נודעת חשיבות מכרעת בלוח השנה‬
‫תפילת "זכרנו לחיים" שנאמרת בראש השנה‪.‬‬ ‫העברי‪ ,‬משום שממנו וממחזור השמש נגזרים‬
‫תיאורים של מפגש האדם עם המאורות נפוצו בימי־‬ ‫החגים והמועדים‪ .‬בברכה מודים לאלוהים על‬
‫הביניים‪ ,‬שכן מדע האסטרונומיה נחשב מדע־על‬ ‫בריאת המאורות ברקיע‪ ,‬על מערכות הטבע שנבראו‬
‫מרכזי כבר בעת העתיקה‪ ,‬וביהדות הוא קיבל משנה‬ ‫כולן לטובת האדם ועל התחדשות הירח מדי חודש‬
‫תוקף משום חשיבותו ההלכתית של הירח‪ .‬איורים‬ ‫בחודשו; וכן מוצגת בה גזרה שווה בין הירח לעם‬
‫של המאורות ברקיע ושל אדם או קבוצת בני־אדם‬
‫הבוחנים אותם מוכרים מכתבי־יד יהודיים בהקשרים‬ ‫היהודי ומובעת השאיפה לשלום עם העמים‪.‬‬
‫אסטרונומיים או אסטרולוגיים וכן מפיוט לראש חודש‬ ‫הברכה המרכזית של קידוש הלבנה נקבעה בתלמוד‬
‫ניסן שחג הפסח חל בו‪ .‬אחד מהם מופיע ב"משל‬ ‫(מסכת סנהדרין‪ ,‬מ"ב א)‪ .‬במהלך הדורות נוספו עליה‬
‫קדמוני" ‪ -‬אסופת משלי מוסר שכתב יצחק אבן סהולה‬ ‫כמה יסודות‪ ,‬והיא היתה לחלק מסידור התפילה‪ .‬נהוג‬
‫לאמרה במוצאי־השבת בלבוש מהודר כשמולד הירח‬

‫‪21‬‬

‫עתיד מתמשך‪:‬‬
‫על שימור אמנות‬

‫עכשווית‬
‫מאוסף מוזיאון‬

‫ישראל‬

‫שרון תג׳ר‬



‫‪23‬‬

‫שרון יערי‬ ‫עמ' ‪:20‬‬
‫כנרת (הליכה על המים) ‪2015 ,1969‬‬ ‫סבסטיאן רימר‬
‫‪ mdl_grl_20hc‬מן הסדרה "בנות"‪2018 ,‬‬
‫הזרקת דיוש‬
‫רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת‬ ‫הזרקת דיו‬
‫רכישה בנדיבות ועדת הרכישות של החוף המערבי‬
‫אמנות ישראלית‪ ,‬ישראל‬
‫של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב‬

‫‪22‬‬

‫בתערוכה ״הווה מתמשך״ תלויה עבודה גדולת־‬
‫ממדים של האמן שרון יערי "כנרת (הליכה על המים)‬
‫‪ "1969‬משנת ‪ .2015‬המבקר רואה מולו תצלום ורוד‬
‫ענקי וודאי סבור לתומו שלעבודה מעין זו צריך רק‬
‫למצוא מקום ראוי באולם ולתלות ישר‪ ,‬אלא שמאחורי‬
‫הקלעים הכול מורכב יותר‪ ,‬ועל ההיבט הזה נפנה כאן‬
‫זרקור‪ .‬הפורמט שיערי בחר לעבודתו אינו מאפשר‬
‫הדפסה על נייר אחד אך היה לו חשוב במיוחד שקו‬
‫ההדבקה במרכז העבודה לא יסיט את תשומת־לב‬
‫הצופה‪ .‬נדרש אפוא פתרון שיניח את דעתו‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬הוא ביקש שהתצלום ייתלה ישירות במסמרים על‬
‫הקיר‪ ,‬ובלי מסגרת‪ .‬לפני ההתקנה שוחחו המשמרים‬
‫עם האמן על סוגי דבקים‪ ,‬מיני מסמרים וגודלם‪,‬‬
‫והסכימו להשתמש בחומרים שמצד אחד מתחשבים‬
‫ברצונותיו האסתטיים ומצד אחר מאפשרים תצוגה‬
‫ארוכת־טווח ובטוחה ליצירה‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫עם האמן ותהליך בחירת החומרים תועד כך שגם‬
‫בעתיד העבודה תיתלה לפי רצונו ושלמותה תובטח‬

‫ככל האפשר‪.‬‬
‫נראה כי‪ ,‬העולם שנסתר מעיני המבקרים רוחש‬
‫פעילות‪ :‬אוצרים ואנשי המחלקה הטכנית‪ ,‬מעצבי‬
‫תערוכות‪ ,‬עורכי טקסטים ועוד אנשי מקצוע‬
‫מופקדים על רישום החפצים שמגיעים למוזיאון‪,‬‬
‫חוקרים אותם‪ ,‬כותבים ועורכים טקסטים שיקרבו‬
‫אותם לקהל‪ ,‬וכמובן מטפלים בהם טיפול הולם ‪-‬‬
‫משימה שמוטלת על כתפי המשמרים מרגע כניסתו‬
‫של פריט למוזיאון‪ .‬אחריות זו מחייבת מחקר חומרי‬
‫שעל בסיסו ממליצים על אופן האחסון‪ ,‬על התצוגה‬
‫באולמות ועל משכה ועל ניטור התנאים הסביבתיים‪.‬‬
‫מחלקת השימור משמרת ומשחזרת חפצים שמצבם‬
‫הפיזי השתנה מסיבות שונות‪ .‬שימורם הוא חלק‬
‫בלתי נפרד מתפקידי המוזיאון‪ ,‬ומטרתו להבטיח את‬
‫שלמותם גם למען הדורות הבאים‪ .‬התערוכה ״הווה‬
‫מתמשך״ (אוצרת‪ :‬אורלי רבי; הוגת הרעיון ואוצרת‪-‬‬
‫יועצת‪ :‬מירה לפידות)‪ ,‬המוצגת בימים אלה במוזיאון‪,‬‬
‫סיפקה אתגרים מעניינים בתחום‪ ,‬האופייניים לאמנות‬
‫עכשווית‪ ,‬ויש בה כדי להמחיש היטב את אופי עבודתו‬

‫של המשמר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫שימור הוא חלק בלתי נפרד‬
‫מתפקידי המוזיאון‪ ,‬ומטרתו‬
‫להבטיח את שלמות היצירות‬
‫גם לדורות הבאים‪ .‬שימור של‬
‫פריטי אמנות עכשוויים מחייב‬
‫לפני הכול שיתוף פעולה מלא‬

‫בין המוזיאון לאמן‬

‫שאלות על החומרים והטכניקות שהשתמש בהם‪ ,‬כיצד‬
‫הוא מבקש שהיצירה תוצג (גובה התלייה‪ ,‬גודל הבמה‬
‫אם נדרשת‪ ,‬סוגי הגנה על היצירה באולם ועוד) ואילו‬
‫שינויים חומריים שעלולים להתרחש אינם מקובלים‬
‫עליו ולכן יצריכו התערבות שימורית‪ :‬לדוגמה‪ ,‬שינויי‬
‫צבע‪ ,‬סידוק בחומר או כשל מבני במוצג‪ .‬המידע‬
‫מהאמן מתועד בשאלון או מוקלט ונשמר במאגר‬
‫המידע הקבוע על היצירה‪ .‬אם במרוצת השנים האמן‬
‫משנה את דעתו על חלק מהנושאים הללו‪ ,‬על האוצר‬

‫והמשמר להגיב בהתאם ובשיתוף פעולה‪.‬‬

‫גדול יותר‪ .‬כבד יותר‪ .‬חזק יותר?‬

‫ההנחה הרווחת היא שאמנות עכשווית פשוטה יותר‬
‫לשימור‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬מדובר בפריטים חדשים‪ ,‬שמצבם‬
‫ודאי מעולה ועמידותם איתנה‪ .‬אך בחירתם של אמנים‬
‫עכשוויים בפורמט גדול‪ ,‬בחומרים תעשייתיים לא‬
‫שגרתיים ובצורת הצבה שאינה מופרדת מהמבקרים‬
‫מאתגרת ומחייבת פתרונות יצירתיים‪ .‬אחת העבודות‬
‫המונומנטליות המוצגות בתערוכה היא "מאוזולאום"‬
‫של האמנית אסטה גרוטינג‪ :‬יציקת סיליקון שגודלה‬
‫כ־‪ 4x4‬מטרים‪ ,‬משולבת ביריעת יוטה וקורת תלייה‬
‫מאלומיניום‪ ,‬שמשקלה כ־‪ 200‬ק"ג‪ .‬בשנים ‪2018-2016‬‬
‫יצרה גרוטינג סדרת עבודות סיליקון מחיפוי מבנים‬

‫‪24‬‬

‫מהסטודיו למוזיאון ‪ -‬האמן נוכח‬

‫שימור הוא מקצוע מודרני יחסית‪ ,‬ובמאה השנים‬
‫האחרונות הצטרפו גם תחומי האתיקה‪ ,‬הפילוסופיה‬
‫והמדעים לארגז הכלים של המשמר‪ .‬בעבר הרחוק‬
‫הופקדו אמנים ואומנים על פעולות שחזור‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ייפו או "שיפרו" פריטי אמנות וארכאולוגיה על פי‬
‫טעם התקופה‪ .‬כיום משמרי המוזיאון מופקדים עליהן‬
‫ובדרך־כלל הם עובדים עם מוצגים שיוצריהם‪ ,‬בעת‬
‫העתיקה או בתקופה המודרנית‪ ,‬כבר אינם חיים‪ .‬לו‬
‫היה בכוחם "לקפוץ" למשל לתקופת הרנסנס ולעבוד‬
‫עם לאונרדו דה וינצ'י על תיקון הפרסקו "הסעודה‬
‫האחרונה"‪ ,‬היה המידע שהם היו יכולים לדלות‬
‫ממפגש כזה יקר מפז‪ .‬תמשיח־הקיר‪ ,‬כשמו בעברית‪,‬‬
‫סבל מנשירת צבע עוד בימי חייו של האמן‪ :‬המשמרים‬
‫הדמיוניים שלנו היו זוכים לחזות בתהליכי עבודתו‬
‫של האמן הגדול‪ ,‬לשאול אותו מדוע בחר להשתמש‬
‫בחומר זה על פני אחר‪ ,‬מדוע שינה את הקומפוזיציה‬
‫במהלך העבודה ואיך היה רוצה שעבודתו תיראה‬

‫במאה ה־‪...21‬‬
‫אך דמיונות לחוד ומציאות לחוד‪ :‬כמשמרים אנחנו‬
‫חוקרים את המוצגים בראש ובראשונה בהתבוננות‪,‬‬
‫אך גם בכלים מדעיים ועל רקע ידע היסטורי‪ ,‬כדי‬
‫לנסות ולהבין מאילו חומרים הם עשויים‪ ,‬אילו תהליכי‬
‫בליה התחוללו בהם ומה ההקשר התרבותי־היסטורי־‬
‫חברתי שלהם‪ .‬כל זאת‪ ,‬כדי שפעולות השימור יהיו‬

‫אחראיות ובנות קיימא‪.‬‬
‫שימור של פריטי אמנות עכשוויים‪ ,‬שנוצרו בידי‬
‫אמנים בני זמננו‪ ,‬שונה בתכלית‪ .‬מבחינה חוקית‬
‫לאמן יש זכויות יוצרים על עבודתו עד ‪ 70‬שנה אחרי‬
‫מותו‪ ,‬אז הן עוברות ליורשיו ‪ -‬בני משפחתו או מנהלי‬
‫עיזבונו‪ .‬כל שימור דורש אם כן שיתוף פעולה מלא‬
‫בין המוזיאון לאמן‪ .‬כמו־כן חלה עלינו חובה אתית‬
‫להיוועץ באמן ולהתחשב ברצונותיו‪ .‬לשם כך אנו‬
‫נוהגים להציג לאמן‪ ,‬עם כניסת עבודתו לאוסף‪ ,‬מגוון‬

‫‪27‬‬

‫בתערוכה‪ ,‬במהלכה ולאחריה‪ .‬המדידה נעשית על ידי‬ ‫חפצים תמימים‬
‫אוגר נתונים אלקטרוני‪ ,‬שמותקן באולם ומחשב את‬
‫כמות האור בזמן התצוגה‪ ,‬ולצידו סרגל דהייה המלמד‬ ‫בתחום הארכאולוגיה משתמשים במונח "חפץ תמים"‬
‫על שינויי הגוון‪ .‬כמו כן נעשות מדידות צבע דיגיטליות‬ ‫לתיאור פריט שנמצא שלם ובלי שברים (על יסוד הפסוק‬
‫לפני התערוכה ולאחריה‪ ,‬והן מושוות לעותק של פיסה‬ ‫מספר במדבר " ּ ָפ ָרה ֲא ֻד ָּמה ְּת ִמי ָמה ֲא ׁ ֶשר ֵאין ָּב ּה מוּם")‪.‬‬
‫מן התצלום שלא נחשף לאור‪ .‬הנתונים שנאספים‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬עבור המשמר אמנות עכשווית היא‬
‫מעשירים את הידע על סוג תהליכי הבליה ומהירותם‬ ‫הקרובה ביותר ל"חפץ תמים"‪ .‬רוב הפריטים שאינם‬
‫ומאפשרים למשמרים בעתיד לנטר את מצב היצירות‬ ‫"תמימים" עברו תהליכי שימור ושחזור במוזיאון‬
‫ולהמליץ על פעולות שימור מונע המבוססות על מידע‬ ‫או לפני שבאו בשעריו‪ ,‬והמשמר פועל פעמים רבות‬
‫בתגובה לטיפולי עבר‪ ,‬על יתרונותיהם וחסרונותיהם‪.‬‬
‫מדעי פרטני‪.‬‬ ‫לעומתם אמנות עכשווית מגיעה למוזיאון בדרך־כלל‬
‫היישר מסטודיו האמן או מגלריה‪ .‬כל החלטת שימור‬
‫עתיד מתמשך‬ ‫שתתקבל וכל פעולה שתיעשה ישפיעו על תוחלת‬
‫חייה ועל איכותה החומרית והרעיונית‪ ,‬ובכך טמונה‬
‫התערוכה ״הווה מתמשך״‪ ,‬נכתב בטקסט הראשי‬
‫שלה‪ ,‬מקבצת יצירות העוסקות בשרידים היסטוריים‬ ‫אחריות גדולה‪.‬‬
‫חומריים שהאדם מותיר אחריו ו"בארכאולוגיה של‬ ‫אור הוא אחד מגורמי הבליה העיקריים בעבודות על‬
‫ההווה"‪ .‬רבות מהעבודות דנות בשאלה מה ייוותר‬ ‫נייר‪ :‬בתערוכה מוצגות כמה וכמה כאלה‪ ,‬רובן בפעם‬
‫הראשונה‪ .‬שלושת המשתנים שעל המשמר להתחשב‬
‫מהאדם ומסביבת קיומו ומה יחלוף?‬ ‫בהם הם עוצמת האור‪ ,‬משך החשיפה אליו ואיכותו‬
‫אנו המשמרים עוסקים יומיום בסוגיות אלה ותפקידנו‬ ‫(ובמיוחד אם קרינתו אולטרה סגולית‪ ,‬המאיצה‬
‫להאט ככל האפשר את שינויי הזמן הבלתי נמנעים‪.‬‬ ‫תהליכי בליה)‪ .‬החשש הוא משינויי גוון‪ ,‬מניגודיות‬
‫השימוש בחומרים יוצאי־דופן בהרכבם‪ ,‬בגודלם או‬ ‫ומדהייה של הצבעים והצבענים ששימשו את האמן‪.‬‬
‫במשקלם‪ ,‬מצבן החומרי הראשוני של העבודות בעת‬ ‫מחקרים הוכיחו כי תהליכי הבליה המואצים ביותר‬
‫צירופן לאוסף‪ ,‬וההשתתפות הפעילה של האמנים‬ ‫מתרחשים דווקא בהצגה הראשונה של פריטים‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות ‪ -‬כולם תורמים לכך ששימור‬ ‫רגישים לאור‪ .‬כדי לאזן בין מזעור נזקי החשיפה לאור‬
‫אמנות עכשווית במוזיאון ישראל הוא משימה‬ ‫ובין תצוגה איכותית לקהל‪ ,‬המשמרים עובדים בשיתוף‬
‫פעולה עם האוצר‪ ,‬מעצב התערוכה ומעצב התאורה‪.‬‬
‫מאתגרת במיוחד‪.‬‬ ‫התאורה המשמשת במוזיאון כוללת כמויות זניחות או‬
‫אפסיות של קרינה אולטרה סגולה‪ ,‬וכשנעשה שימוש‬
‫עמ׳ ‪:25-24‬‬ ‫בתאורה טבעית מותקנים מסננים על הזגוגיות כדי‬
‫אסטה גרוטינג‪ ,‬מאוזולאום‪ ,‬מן הסדרה "חזיתות ברלין"‪,‬‬ ‫לחסום קרינה מזיקה זו‪ .‬משך החשיפה של העבודות‬
‫מצומצם ככל האפשר – ובתערוכות המוצגות זמן ארוך‬
‫‪ ,2016‬סיליקון ויוטה‬ ‫מחליפים עבודות במהלך התערוכה‪ .‬אם לא ייתכנו‬
‫רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי‬ ‫שינויים בתצוגה‪ ,‬כמו לדוגמה התצלום המונומנטלי‬
‫של האמן סבסטיאן רימר משנת ‪( 2018‬עמ' ‪,)20‬‬
‫מוזיאון ישראל בארה"ב‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫המשמרים עוקבים אחרי העבודה בקפידה ומודדים‬
‫את מאפייני הגוון והניגודיות שלה לפני הצגתה‬

‫‪26‬‬

‫עלולים להתרחש שינויים בהרכבו הכימי‪ ,‬בלי קשר‬ ‫ברחבי ברלין‪ ,‬שנותרו בהם עקבות קליעים ממלחמת‬
‫לתנאי הסביבה של העבודה‪ .‬אחת התופעות המוכרות‬ ‫העולם השנייה‪" .‬מאוזולאום" "מעוטר" בתשליל‬
‫בספרות המקצועית היא היווצרות אגלי שמן סיליקון‬ ‫(החורים היו לבליטות) של הנזק שהסבו תרמילי‬
‫על פני השטח‪ ,‬ואולם כיוון שנבצר מאיתנו לנקות את‬ ‫כדורים‪ ,‬של הסדקים ושל האבק‪ ,‬הלכלוך ושיירי‬
‫העבודה‪ ,‬משום שהאבק והלכלוך הם חלק ממנה ‪-‬‬ ‫הטחב מקירות המבנים‪ .‬כל אלה הם חלק בלתי נפרד‬
‫האתגר גדול‪ .‬נוסף על כל אלה‪ ,‬שולי היצירה נושאים‬
‫עומסי מתח גדולים ועלולים להיווצר בהם קרעים‬ ‫מהעבודה‪ ,‬והמשימה היא לשמרם בדרך מיטבית‪.‬‬
‫המשמרים ואנשי המחלקה הטכנית‪ ,‬האמונה על‬
‫קטנים בתלייה על הקיר ובהורדה ממנו‪.‬‬ ‫הצבת העבודה באולם‪ ,‬שיתפו את האמנית באופן‬
‫עקרון השימור המוביל במקרה זה הוא "ניהול‬ ‫אריזת העבודה ותלייתה‪ ,‬עם הוספתה לאוסף‪ .‬למרות‬
‫סיכונים" ומעקב רציף על מצב היצירה בתצוגה‬ ‫גודלה ומשקלה האדירים היא רגישה ועדינה במיוחד‪:‬‬
‫ובאחסון‪ .‬אנו שואפים להאט ככל האפשר תהליכי‬ ‫בכל העברה שלה מעורב צוות טכני גדול‪ ,‬והיא מחייבת‬
‫בליה ולמתוח עד לקצה את הזמן שיחייב פעולות‬ ‫שימוש בשני מעלונים‪ ,‬מנוף הרמה ומדף מיוחד‬
‫שימור אקטיביות (כגון חיזוק שולי היצירה או שחזור‬ ‫לנשיאת המשקל הרב; חלקיקי לכלוך‪ ,‬אבק ויוטה‬
‫אבק או לכלוך)‪ .‬בסיכום עם האמנית‪ ,‬הותקן באולם‬ ‫עלולים לנשור ממצע הסיליקון בכל פעם שהעבודה‬
‫זמזם שתפקידו להתריע כשמבקר מתקרב מדי אל‬ ‫מוזזת ממקומה‪ .‬האמנית צפתה זאת וביקשה שנשורת‬
‫היצירה‪ ,‬כדי למנוע פגיעה לא מכוונת בפני השטח‬ ‫החלקיקים תונח על רצפת האולם לרגלי העבודה‪.‬‬
‫גם הסיליקון מהווה אתגר לשימור‪ :‬במרוצת השנים‬
‫העדינים שלה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫האגף לאמנויות‬

‫מיצבים מרהיבים של חפצים שהוטבלו בים המלח‪ ,‬עבודות וידאו‪,‬‬ ‫סיגלית לנדאו‪:‬‬
‫תצלומים וגשר מעל פני הים מרכיבים את תערוכתה רחבת־ההיקף‬ ‫הים הבוער‬
‫של האמנית המוערכת סיגלית לנדאו בעקבות ‪ 20‬שנות יצירה‪.‬‬
‫לנדאו מוצאת בים המוות מקור השראה ומקור אנרגיה ויצירתיות‬ ‫הבניין לאמנות מודרנית ולאמנות‬
‫ומעלה ממעמקיו עבודות רבות יופי ובעלות עומק רעיוני הנוגעות‬ ‫עכשווית ע"ש נתן קמינגס‬
‫ליחסים שבין מוות לחיים‪ ,‬בין פצע למרפא ובין הרס לתקווה‪ .‬הקהל‬ ‫האוצר‪ :‬אמיתי מנדלסון‬
‫מוזמן לצלול בעקבותיה במקום הכי נמוך בעולם ולצאת ממנו אל‬
‫גשר בין דעות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬דתות ועמים‪ ,‬גשר על פני מים בוערים‪.‬‬ ‫דפדפות בעברית‪ ,‬בערבית ובאנגלית‬

‫מ־‪◀◀ 6.10.22‬‬

‫סיגלית לנדאו‪ ,‬כלת מלח ‪2014 ,5‬‬
‫הזרקת דיו על נייר ארכיוני‪ ,‬אוסף האמנית‬

‫‪28‬‬

‫תערוכות‬
‫ומוצגים מיוחדים‬

‫יולי‪-‬אוקטובר‬
‫‪2022‬‬

‫←‬

‫‪31‬‬

‫הווה מתמשך‪:‬‬
‫חדש באמנות עכשווית‬

‫הבניין לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית ע"ש נתן קמינגס‬
‫האוצרת‪ :‬אורלי רבי | קטלוגים בעברית‪ ,‬בערבית ובאנגלית‬

‫עד ‪▶▶ 9.7.22‬‬

‫עבודות עכשוויות המפגישות את מה שהתרחש בעבר עם‬
‫השלכותיו הממשיכות להדהד בהווה‪ .‬רבות מהן משקפות‬
‫את שרידי האירועים המטלטלים שהתחוללו במאה ה־‪,20‬‬
‫אחרות תוהות מה יוותר מהאדם ומסביבתו ומה יחלוף‪.‬‬
‫פצעי העבר מגלידים אך אינם מחלימים‪ ,‬והשרידים‬
‫– המבנים והחורבות‪ ,‬הנופים והקורבנות – ממשיכים‬
‫להזכיר את ההיסטוריה שנטבעה בהם‪ .‬האמנים מבקשים‬
‫לכתוב מחדש את נרטיב המאבקים על השליטה באדם‬

‫ובטריטוריה‪ ,‬שהובילו להרס‪ ,‬לאובדן ולגלות‪.‬‬

‫אלה ליטביץ‪ ,‬משעא‪ ,‬מוואת‪ ,2019 ,‬ברונזה‬
‫מתנת האמנית וקרן אאוטסט לאמנות עכשווית‬
‫רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת אמנות ישראלית‬

‫דאג אייטקין‪ ,‬שום מקום‪/‬מקום שהוא‪ ,2020 ,‬מגוון אריגים‬ ‫דאג אייטקין‪ :‬דגלים ושרידים‬
‫צבועים ביד ותפורים‪ ,‬באדיבות האמן; גלריה ‪ ,303‬ניו־יורק;‬
‫אולם בלה והרי ווקסנר‬
‫גלריה אווה פרזנהובר‪ ,‬ציריך; ויקטוריה מירו‪ ,‬לונדון;‬ ‫האוצרת‪ :‬אורלי רבי‬
‫וריגן פרוג'קטס‪ ,‬לוס אנג'לס‬
‫מ־‪◀◀ 4.8.22‬‬

‫"דגלים ושרידים" של האמן האמריקאי דאג אייטקין אורגת‬
‫יחד מראות ותחושות שהטביעה מגפת הקורונה על הנוף‪,‬‬
‫הגוף‪ ,‬הכלכלה ועל נפש האדם‪ .‬בסגר הראשון ב־‪2020‬‬
‫ביקש האמן הרב־תחומי להמשיך ליצור והשתמש בבגדים‬
‫ובאריגים שמצא בין כותלי ביתו לעבודות קולאז'‪ .‬התוצאה‬
‫מזכירה דגלים או כרזות נושאות מסרים‪ ,‬המשקפים את‬
‫רוח התקופה שאופיינה בתנודתיות ובחוסר ודאות‪.‬‬
‫בהמשך פרץ אייטקין את גבולות הבית ויצא אל מרחבי‬
‫העיר השוממה‪ .‬בשיתוף פעולה עם להקת המחול ‪LA‬‬
‫‪ Dance Project‬הוא יצר סדרה של מופעים באזורי‬
‫תעשייה נטושים בלוס אנג'לס ותרגם אותם למיצב וידאו‬
‫תלת־ערוצי‪ .‬עבודות הבדים שהכין מכסות את הרקדנים‬
‫הנעים בעיר כרוחות רפאים‪ ,‬ועבודת הווידאו מפיחה חיים‬
‫באתרים הדוממים ומטעינה אותם באנרגיה מהפנטת‬

‫של תנועה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫גרהרד ריכטר‪ ,‬ציור מופשט (אדום‪ ,‬מטושטש)‬ ‫שדות המופשט‬
‫(‪ ,1991 ,)743-3‬צבעי־שמן על בד‬
‫מתנה בעילום־שם מאוסף פרטי‬ ‫הביתן ע"ש אילה זקס אברמוב וביתן העיצוב‬
‫האוצרת‪ :‬עדינה קמיאן‬

‫קטלוג מקוון בעברית‪ ,‬בערבית ובאנגלית‬

‫עד ‪▶▶ 18.10.22‬‬

‫האמנות המופשטת מתמצתת את עיקרם של הדברים באמצעות‬
‫צבעים‪ ,‬כתמים ומשטחים עתירי מרקם‪ .‬התערוכה מציעה מרחב‬
‫סוחף שמזמין את המבקרים להניח למבטם לשוטט בחופשיות‬
‫ו"לטבול" במרחב‪ .‬סרטונים של אמנים בפעולה שמוקרנים‬
‫בשלושת חללי התערוכה ‪" – ‬מרחבי הרהור"‪" ,‬משטחי אנרגיה"‬
‫ו"איזון גאומטרי" – פותחים צוהר למגוון תהליכי היצירה‪ ,‬חומריה‬
‫והתפקיד שממלא גוף האמן בתהליכים אלה‪ 43 .‬העבודות הגדולות‬
‫המוצגות נוצרו מ־‪ 1949‬עד ‪ ,2016‬ורובן לא הוצגו מעולם‪ .‬הן‬
‫מציגות את עבודתם של אמנים ידועים ‪ -‬אמריקאים‪ ,‬אירופים‬
‫וישראלים ‪ -‬שפעלו בעקבות חלוצי הזרם המופשט בתחילת המאה‬
‫ה־‪ 20‬ומגלה גם אמנים מוכרים פחות שמורשת המופשט ממשיכה‬

‫להדהד בעבודתם‪.‬‬

‫רנה מגריט‪ ,‬טירה בפירנאים‪ ,1959 ,‬צבעי־שמן על‬ ‫לרחף עם מגריט‪:‬‬
‫בד‪ ,‬מתנת הארי טורצ'ינר‪ ,‬ניו־יורק‪ ,‬לידידי מוזיאון‬ ‫בעקבות טירה בפירנאים‬

‫ישראל בארה"ב (מן התערוכה)‬ ‫אולם ספרטוס | האוצרת‪ :‬אפרת אהרון‬
‫קטלוג בעברית ובאנגלית‬

‫עד ‪▶▶ 18.10.22‬‬

‫התערוכה מתמקדת ביצירת־המופת של מגריט "טירה בפירנאים"‬
‫(‪ )1959‬ומגוללת את סיפורה המרתק כפי שתועד בהתכתבות בין‬
‫אמן הסוריאליזם הבלגי ובין מזמין היצירה‪ ,‬ידידו ועורך־דינו הארי‬
‫טורצ'ינר‪ .‬ב־‪ ,1985‬לרגל שנתו ה־‪ 20‬של מוזיאון ישראל‪ ,‬העניק‬
‫טורצ'ינר את הציור המפורסם למוזיאון‪ ,‬בליווי שלושה רישומים‬
‫מקדימים שהציע לו מגריט‪ .‬באחד מהם נראה הסלע הכבד המרחף‬

‫באוויר והטירה שעליו‪.‬‬
‫התערוכה מגלה את המקורות האמנותיים והספרותיים שביסוד‬
‫הציור ומציגה יצירות ש"טירה בפירנאים" היתה מקור ההשראה‬
‫שלהן‪ .‬סגנונו המזוהה כל־כך של מגריט יחד עם תיאורו הריאליסטי‬
‫המדויק ועם צירוף הדברים המאתגר את תפיסת הצופה‬

‫משתקפים ביצירות אלה בדרכים שונות‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫נטע הררי נבון‪ :‬יום דין‬

‫האולם ע"ש אהרון לוי‬
‫האוצר‪ :‬אמיתי מנדלסון‬

‫עד ‪▶▶ 31.8.22‬‬

‫לוחות עץ מצוירים מרכיבים את עבודתה הגדולה של‬
‫נטע הררי נבון‪ ,‬אשר שואבת את השראתה מציורי־קיר‬
‫כנסייתיים בנושא "יום הדין האחרון" מאת מיכלאנג'לו‬
‫ואחרים מצד אחד‪ ,‬ומאירועי בוץ קולקטיביים של שחרור‬
‫אנרגיות וחריגה מגבולות הסדר והתרבות המקובלים‬
‫מצד אחר‪ .‬אם בציורי הרנסנס והבארוק הוצבו גן־העדן‬
‫והגיהינום זה כנגד זה וישו ביניהם‪ ,‬הרי שבעבודה זאת‬
‫ישו נעדר‪ .‬אין דין ואין דיין‪ ,‬ואין מי שיחליט מי צדיק ומי‬
‫רשע‪ .‬מרכז הציור‪ ,‬עין הסערה‪ ,‬כמעט ריק‪ .‬הדמויות‬
‫מסתחררות סביבו והצופים מוזמנים להתמקד בתנועתן‪,‬‬
‫ביחסי הצבע והצורה‪ ,‬ובכוחו של הציור לשלב את הפיזי‬
‫עם המטפיזי ואת החומרי עם הנשגב‪ .‬שם העבודה "יום‬
‫דין"‪ ,‬בלי ה"א הידיעה‪ ,‬מרמז שהאחריות לגורלנו ולגורל‬

‫סביבתנו הקרובה היא בידינו‪.‬‬

‫נטע הררי נבון‪ ,‬יום דין‪ ,2021 ,‬צבעי־שמן על עץ‪,‬‬
‫אוסף האמנית‬

‫הרכבת הדוהרת בעבודת הווידאו של תום פניני‬ ‫תום פניני‪ :‬בלדה לכ ָּפיל‬
‫חולפת על פני הנוף בניו אינגלנד שבקונטיקט‬
‫בארבע עונות השנה ומצולמת מנקודת מבטו של‬ ‫אולם רנה (פיש) ורוברט לוין‬
‫הנוסע‪ .‬בנסיעתה היא נעצרת ארבע פעמים בגלל‬ ‫האוצר‪ :‬רותם זוטא‬
‫נערה שמשחקת על הפסים‪ .‬לצד העבודה מוצגים‬
‫ארבעה תצלומים סטראוסקופיים של רכבות מסוף‬ ‫עד ‪▶▶ 9.7.22‬‬
‫המאה ה־‪ .19‬התערבות אנושית‪ ,‬מינורית ועדינה‬
‫בתצלומים ובעבודת הווידאו משפיעה על תנועת‬ ‫תום פניני‪ ,‬בלדה לכפיל (פרט)‪2012 ,‬‬
‫הרכבות ומדגישה את עיסוקו של פניני בקצב‬ ‫מיצב וידאו‪ 4 ,‬ערוצים‪ 29:05 ,‬דק' (מחזורי)‬
‫המכני המסחרר לעומת הקצב האנושי‪ ,‬ביחסים‬ ‫רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת‬
‫שבין טבע לתיעוש ובמתח שבין החד־פעמי‬
‫אמנות ישראלית‪ ,‬ישראל‬
‫לשעתוק‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫אביגדור אריכא‪ ,‬איור לפואמה "משא אהבתו ומיתתו של‬ ‫אביגדור אריכא‪ :‬פרקי מלחמה‬
‫הקורנט כריסטוף רילקה" מאת ר"מ רילקה‪ ,‬דיו על נייר‪,‬‬
‫חדר חגית‬
‫רכישה מאת האמן‪ ,‬פריז‬ ‫האוצרת‪ :‬נירית שרון דבל‬
‫קטלוג בעברית ובאנגלית‬

‫מ־‪◀◀ 1.8.22‬‬

‫שלושה פרקים מתוך עשור בחייו של הצייר אביגדור‬
‫אריכא (‪ )2010-1929‬מציגים את חוויותיו כנער במלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬כחייל צעיר במלחמת העצמאות וכאמן‬
‫שאייר יצירה ספרותית המתארת את המלחמה בין‬
‫האוסטרו־הונגרים לתורכים ב־‪ .1663‬בפרק הראשון‬
‫יוצגו רישומי העיפרון שרשם ב־‪ 1943‬במחנה מגורשים‬
‫בטרנסניסטריה‪ ,‬בפרק השני חיתוכי־העץ "דפי מלחמה‬
‫‪ ,"1948-49‬ובפרק השלישי רישומי ההכנה הרגישים‬
‫והטעונים ל"משא אהבתו ומיתתו של הקורנט כריסטוף‬
‫רילקה" מאת ריינר מריה רילקה שראו אור בהוצאת‬
‫תרשיש ב־‪ .1952‬התערוכה מתארת את המעבר מהנער‬
‫המתעד ברישום נוקב את שרואות עיניו לאמן המתאר‬

‫באופן לירי מלחמה רחוקה‪.‬‬

‫דני קרוון‪ :‬מפגש קרוב‬

‫חדר חגית‬
‫האוצר‪ :‬אמיתי מנדלסון‬
‫חוברת בעברית ובאנגלית‬

‫עד ‪▶▶ 2.7.22‬‬

‫עבודות מוקדמות ואינטימיות על נייר ופסלי אדמה‬
‫קטנים מן השנים האחרונות של חתן פרס ישראל‬
‫לפיסול דני קרוון (‪ – )2021-1930‬שני קצוות שקווים‬

‫של דמיון מתוחים ביניהם‪.‬‬

‫דני קרוון‪ ,‬בית‪ ,2021/2014 ,‬תערובת מינרלים‪,‬‬
‫סיבים צמחיים ותבן‪ ,‬אוסף האמן‬

‫‪35‬‬

‫אלברכט דירר‪ ,‬האיכר ואשתו בשוק‪ ,‬תחריט‪,1519 ,‬‬ ‫יום שוק‬
‫מתנת פרדריק מ' מאייר‪ ,‬ניו־יורק‬
‫הגלריה ע"ש פרד ס' ודלה וורמס‬
‫האוצרת‪ :‬שלומית שטיינברג‬

‫עד ‪▶▶ 19.10.22‬‬

‫האם נותר מקום בעולמנו שבו מה שרואה העין הוא גם מה‬
‫שתמשש היד? מקום שריחות‪ ,‬טעמים‪ ,‬צבעים וקולות שאינם‬
‫"מעודנים" מתקבלים בו בברכה? מאז ומעולם היה השוק בערים‬
‫גדולות וגם בעיירות ובכפרים לא רק אוסף של דוכנים לממכר‬
‫מזון‪ ,‬אלא גם מקום מפגש לאוכלוסייה המקומית ולעוברי־אורח‬
‫מזדמנים‪ .‬ביום השוק פגשו הבאים בסמטאותיו מכרים‪ ,‬התעדכנו‬
‫בחדשות‪ ,‬הביטו היטב בעיני הדג ואולי חזו בהוצאה להורג של‬
‫פושע‪ .‬השוק היה המקום לחיזור לא מחייב‪ ,‬בישרו בו על נישואין‬
‫או לידה קרובים‪ ,‬ניתן היה ללוות בו כספים תמורת משכון‪,‬‬
‫ולקוות שהכסף לא ייעלם בזמן שצופים בלהטוטיו של קוסם או‬
‫כשמחכים למוצא פיה של קוראת בקלפים‪ .‬בחוויה הרב־חושית‬
‫שימשו בערבוביה קריאות הרוכלים‪ ,‬טעמי המטעמים‪ ,‬ניחוח הלחם‬
‫הטרי וסרחון בעלי־החיים‪ .‬כל אלה מוצאים את ביטויים בציורים‪,‬‬
‫ברישומים‪ ,‬בהדפסים ובפיסול הזעיר בחרסינה מן המאה ה־‪16‬‬

‫ואילך של אמני אירופה המוצגים בתערוכה‪.‬‬

‫בית טיכו‬

‫הילה בן ארי‪ ,‬פרט מתוך "קול הקורא אל עצמו"‪,‬‬ ‫הילה בן ארי‪ :‬קול הקורא אל עצמו‬
‫‪ ,2021‬מיצב וידאו רב־ערוצי‪ ,‬אוסף האמנית‬
‫האוצרת‪ :‬תמנע זליגמן‬
‫קטלוג בעברית ובאנגלית‬

‫עד ‪▶▶ 28.10.22‬‬

‫מיצב וידאו רב־ערוצי סוחף ואינטימי על שישה מסכים מאת הילה‬
‫בן ארי (נולדה ב־‪ ,)1972‬מחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה‬
‫רייפר (‪ .)1985-1907‬בשנים האחרונות התמקדה בן ארי בדמויות‬
‫שמצאו את עצמן מחוץ לקונצנזוס התרבותי בישראל‪ ,‬ומחקרה‬
‫הוא תרומה מתמשכת להארת ההיבטים המיתיים‪ ,‬ההיסטוריים‪,‬‬
‫החברתיים והתרבותיים של יצירתם‪" .‬קול הקורא אל עצמו" הוא‬
‫התערוכה המרכזית השלישית בסדרת מחוות שבה היא עורכת דו־‬
‫שיח בין־דורי ובין־תחומי בינה ובין אמנים אלה‪ .‬המיצב‪ ,‬המתייחס‬
‫בעיקר לסדרת "מדרש האותיות" של רייפר שנוצרה בהשראת‬
‫תכנים קבליים ומיסטיים‪ ,‬מוקרן על פני שישה מסכים גדולים‬
‫ומורכב מכוראוגרפיית מצבים וסאונד משתנים‪ .‬הבדלי הזמן‪,‬‬
‫התוכן‪ ,‬הטכניקה והחומרים בין יצירתה ליצירתו מרחיקים אותן‬
‫מאוד זו מזו‪ ,‬ואף־על־פי־כן ‪ -‬ככל שנרבה להתבונן בדמויות‪ ,‬ככל‬
‫שניתן לקולות להדהד בתוכנו‪ ,‬כן יגדלו הקשר והדו־שיח ביניהן‪.‬‬

‫‪34‬‬ ‫צמיותנריותדיוחדמישפון‪:‬ת מאוסף‬
‫גיטר‪-‬ילן‬
‫הקּואין ֶאקאקּו‪ ,‬היטֹומארֹו‪ ,‬המשורר המלומד (פרט)‪,‬‬
‫‪ 1750‬בקרוב‪ ,‬דיו על נייר‪ ,‬מתנת אוסף גיטר‪-‬ילן‪,‬‬ ‫אולם סלמה פיצ'וטו‬
‫האוצרת‪ :‬מרים מלאכי‬
‫ניו־אורלינס וניו־יורק‪ ,‬לידידי מוזיאון ישראל בארה”ב‬
‫מבחר ציורי ֶזן יפניים וציורים מתקופת ֶאדוֹ (‪)1868-1603‬‬
‫מאחד האוספים הטובים בעולם‪ .‬לפי הזן‪-‬בודהיזם‪ ,‬בכוחו‬
‫של כל אדם להתעורר מתרדמת התודעה שרובנו שרויים‬
‫בה ולהגיע להבנה פתאומית וראייה נכוחה של המציאות‪.‬‬
‫ההבנה יכולה להתרחש בעקבות מדיטציה‪ ,‬פתרון שאלות‬
‫סתומות שלא באמצעות השכל ('קואן')‪ ,‬פעולה מהממת‬
‫של המורה או כל פעולה שנעשית במלוא תשומת־הלב‪ .‬כל‬
‫אלה מתוארים במידה זו או אחרת ביצירות‪ ,‬שנוצרו בעבודת‬
‫מכחול ספונטנית (בעקבות תרגול ממושך)‪ ,‬במחווה חד־‬

‫פעמית‪ ,‬בפשטות ובתמצות‪.‬‬

‫משענת ראש‪ ,‬בני פוקוט‪ ,‬קניה‪ ,‬ראשית המאה ה־‪,20‬‬ ‫חלומות נודדים‪:‬‬
‫עץ מגולף‪ ,‬חרוזי זכורית ורצועות עור‪ ,‬מתנה מאוסף‬ ‫משענות ראש מאפריקה‬
‫ד"ר איגור וד"ר אריקה מאן‪ ,‬ניירובי‬
‫האולם לאמנות אפריקה ע"ש פיית'־דוריאן ומרטין רייט‬
‫האוצרת‪ :‬יעל אשל‬

‫קטלוג בעברית ובאנגלית‬

‫הצורה‪ ,‬הגילוף המוקפד והגימור המלוטש של משענות‬
‫הראש מעידים על תפקידן העיקרי‪ :‬לתמוך בראש ולהגן‬
‫על התסרוקת בזמן השינה‪ .‬בתרבויות מסוימות סימלו‬
‫התסרוקות המורכבות מעבר משלב חיים אחד למשנהו‪,‬‬
‫ומשום שנועדו להישמר זמן רב היה צורך להגן עליהן‪ .‬רוב‬
‫המשענות נועדו לגברים בחברות כפריות ממזרח אפריקה‬
‫ומרכזה‪ ,‬שתלויים לפרנסתם בבעלי־חיים‪ ,‬ולעיתים קרובות‬
‫נודדים בעקבות מים ושטחי מרעה‪ .‬כמו חפצי יומיום אחרים‬
‫באפריקה‪ ,‬המשענות שימשו גם למטרות אחרות‪ :‬מסירת‬
‫מידע על זהות בעליהן‪ ,‬מעמדו החברתי והעדפותיו האישיות‪,‬‬

‫ותיווך לעולם הרוחות והאבות הקדמונים‪.‬‬
‫התערוכה מציגה את אופן השימוש במשענות‪ ,‬צורותיהן‬
‫ועיטוריהן‪ ,‬ומתייחסת לשינוי החברתי והתרבותי בעשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬אשר השפיע על תפיסתן ועל השימוש בהן‪ .‬לצידן‬
‫מוצגים חפצים אישיים אחרים‪ ,‬שגם הם משקפים היבטים‬
‫שונים של בעליהם ומשמשים סמלי זהות או מתווכים רוחניים‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫האגף לארכאולוגיה‬

‫מחרוזת משוחזרת של נטיפות עצם וקונכיות‪,‬‬ ‫התקשטות‬
‫מערת הנחל‪ 15,000 ,‬שנה לפני זמננו‪ ,‬רשות‬
‫העתיקות‬ ‫אולם ביירון ודורותי גרסון‪,‬‬
‫תרומת קרן ויליאם דוידסון‬

‫האוצר‪ :‬אחיעד עובדיה‬
‫קטלוגים בעברית ובאנגלית‬

‫הצורך להתקשט מעיד על התפתחות המודעות העצמית של‬
‫האדם‪ .‬בני כל החברות האנושיות עונדים תכשיטים‪ ,‬מקשטים‬
‫את בגדיהם או צובעים את העור ומקעקעים אותו‪ .‬הם עושים זאת‬
‫כדרך לביטוי העצמי‪ ,‬כאמצעי ליצירת זהות קבוצתית ולמשיכת‬
‫בני ובנות זוג‪ ,‬כקמעות הגנה וכאמצעי זיכרון‪ .‬תכשיטים עשויים‬
‫להעיד על מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬הישג מיוחד‪ ,‬ובהרבה מקרים‬
‫על כמה דברים יחד‪ .‬התערוכה מציגה את ההתקשטות האנושית‬
‫מראשיתה לפני כ־‪ 120‬אלף שנה ‪ -‬עם העדות הקדומה ביותר‬
‫מחוץ לאפריקה לתכשיט תלוי ‪ -‬ועד לתקופה הכלקוליתית לפני‬
‫כ־‪ 6,500‬שנים‪ .‬ממצאים נדירים נוספים שופכים אור על קעקועים‬
‫וצביעת גוף‪ ,‬שהיו נפוצים מאוד אך נעלמו כמעט כליל מן התיעוד‬
‫הארכאולוגי‪ ,‬ומוצגים אתנוגרפיים מלמדים על דרכי השימוש‬

‫בתכשיטים בחברות הקדומות‪.‬‬

‫מוזיאון רוקפלר‬

‫הכוכב מע'סול‪ ,‬תלוליות ע'סול‪ ,‬ירדן‪ ,‬התקופה‬ ‫מוצג מיוחד‪ :‬הכוכב מע'סול‬
‫הכלקוליתית המאוחרת‪ ,‬לפני כ־‪ 6,000‬שנה‪,‬‬
‫תמשיח‪ :‬טיח וצבענים‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫האוצר‪ :‬פאוזי איברהים‬
‫דפדפות בעברית ובאנגלית‬

‫התמשיח (פרסקו) בן ‪ 6,000‬השנה‪ ,‬מן מהקדומים בעולם שנוצרו‬
‫בטכניקה זאת‪ ,‬התגלה בעבר הירדן‪ ,‬צפונית‪-‬מזרחית לים המלח‪.‬‬
‫לממצאים שנחשפו סביבו נודעה חשיבות עצומה במחקר‬
‫הארכאולוגי‪ :‬הם שהובילו את החוקרים לגבש את מאפייניה של‬
‫התרבות הכלקוליתית (כלקוס ‪ -‬נחושת; ליתוס ‪ -‬אבן) ‪ -‬תרבות של‬
‫חקלאים ורועים‪ ,‬שהולידה את חרשי הנחושת הקדומים בעולם ‪-‬‬

‫ולהבדיל אותה מן התקופה שקדמה לה ומזו שבאה אחריה‪.‬‬
‫הכוכב הוא קטע מציור גדול שנמצא מפורק בתוך מבנה מגורים‬
‫באתר‪ .‬הוא צויר בגוני אדום‪ ,‬שחור‪ ,‬לבן וצהוב על טיח בהיר‪ .‬הכוכב‬
‫בעל שמונה הקרניים‪ ,‬שקצותיהן משרטטים מעגל בקוטר ‪ 1.84‬מ'‪,‬‬
‫סימל כנראה שמש או גרמי שמיים אחרים והיה קשור אולי לעונות‬
‫השנה ולמעגל החיים או ייצג אלוהות כלשהי‪ .‬לצידו צוירו דגמים‬
‫גאומטריים נוספים‪ ,‬דמויות ובעלי־חיים‪ .‬החדר שבו נחשף שימש‬

‫ככל הנראה לצורכי פולחן וטקסים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫האגף לאמנות ותרבות יהודית‬

‫הבימה שבחצר בית־הכנסת העתיק בחלבּ‪1947 ,‬‬ ‫בבבחיזתר־ההלכנחסלתב ּ‪:‬הביעקתוירק וירטואלי‬
‫באדיבות אורה ואברהם הבר‪ ,‬ירושלים‬
‫מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית ע"ש אן ואיזידור פאלק‬
‫האולם לתשמישי קדושה ומצווה ע"ש מרק ריץ'‬
‫האוצרת‪ :‬רויטל חובב‬

‫ביקור וירטואלי בבית־הכנסת של הקהילה היהודית‬
‫המשגשגת בחלבּ שבסוריה‪ ,‬אשר נחרב והוקם מחדש כמה‬
‫פעמים במהלך הדורות‪ ,‬עד שנהרס כליל ב־‪ 2016‬במלחמת‬
‫האזרחים‪ .‬בבית־כנסת זה נשמר כתב־היד העתיק ביותר‬
‫של התנ"ך השלם המוכר לנו‪" ,‬כתר ארם־צובא"‪ ,‬לפני‬
‫שהוברח לארץ‪ .‬הביקור הווירטואלי מבוסס על תצלומי‬
‫בית־הכנסת בשיא תפארתו אשר צולמו ב־‪ ,1947‬ימים‬
‫אחדים לפני ההכרזה באו"ם על הקמת המדינה וחלוקת‬
‫הארץ‪ ,‬הפרעות שהתרחשו בחלבּ בעקבותיה והרס בית־‬
‫הכנסת‪ .‬בזכותם‪ ,‬בית־הכנסת קם לנגד עינינו ואנחנו‬
‫"משוטטים" בין כתליו‪ :‬באולמות התפילה הפנימיים‬
‫והחיצוניים ומול שבעת ההיכלות שספרי התורה נשמרו‬
‫בהם‪ .‬סיפור קהילת ארם־צובא שבית־כנסת העתיק היה‬
‫מקור גאוותה ותשמישי קדושה האופייניים לקהילות‬

‫היהודים בסוריה מוצגים אף הם להשלמת התמונה‪.‬‬

‫בובה‪-‬ילדה‪-‬כלה‬

‫אולם אירן ודוד סלה‬
‫האוצרת‪ :‬אפרת אסף‪-‬שפירא‬

‫נישואין בגיל רך היו נפוצים ברחבי העולם לפני התארכות‬
‫תוחלת החיים במאה ה־‪ .20‬באוסף האגף לאמנות ותרבות‬
‫יהודית שמורה קבוצה גדולה של בובות כלה‪ ,‬בעיקר‬
‫ממרוקו ומתימן‪ ,‬שילדות שיחקו בהן והן נועדו כנראה‬
‫לרכך את המעבר לחיי נישואין‪ .‬לצד הבובות מוצגות‬
‫תלבושות כלה ממרוקו ותימן שדגם מוקטן שלהן נראה‬
‫על הבובות וכן תצלומי ארכיון וטקסטים מקהילות שונות‬
‫באירופה‪ ,‬באסיה ובצפון אפריקה שעוסקים בנישואין‬

‫בגילאים מוקדמים‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫←‬

‫מצבת גבר מזוקן חמוש בפגיון‬
‫צפון חצי־האי ערב (ירדן או ערב הסעודית)‪,‬‬

‫האלף ה־‪ 4‬לפני הספירה‪ ,‬אבן־גיר‬
‫האולם לתרבויות שכנות‬

‫המצבה המרשימה עשויה בדמות גבר עטור זקן‪,‬‬
‫שנזר מקיף את ראשו ושרשרת ארוכה משתלשלת‬
‫מצווארו‪ .‬שלוש רצועות חצויות על ידי סיכה או‬
‫כלי אחר מתוחות על חזהו‪ ,‬ופגיון דו־להבי תלוי‬
‫על החגורה שסביב מותניו‪ .‬מצבות דומות התגלו‬
‫סמוך לאתרי קבורה או מקומות קדושים במרחבי‬
‫חצי־האי ערב‪ ,‬מדרום ירדן ועד תימן‪ .‬נראה שהן‬
‫ייצגו את האבות הקדמונים והיו חלק מפולחן‬
‫כלשהו‪ .‬כולן מוגדרות הישג אמנותי יוצא־מן־‬
‫הכלל מפרק הזמן שבין התקופה הכלקוליתית‬
‫לתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬אך מצבה זאת היא‬
‫היחידה מכולן שגם שרדה בשלמותה בלי פגע‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫מוצגים מיוחדים‬

‫↑‬ ‫↑‬

‫להב‪ ,‬עין הבשור‬ ‫קערת שתייה הלניסטית מפיאנס‬
‫לפני ‪ 5500-6500‬שנה‪ ,‬אבן־צור‬ ‫משמר העמק‪ ,‬אמצע המאה ה־‪ 2‬לפני הספירה‬
‫רשות העתיקות | אולם התקופה הכלקוליתית‬
‫רשות העתיקות | ביתן הזכוכית‬
‫הלהב מעוצב בצורת משולש שווה שוקיים‪ ,‬כמו‬
‫להבים אחרים בני התקופה שנמצאו בצפון הנגב‪,‬‬ ‫קערת השתייה שנמצאה בשלמותה בין שרידי‬
‫אבל גודלו יוצא־דופן! ‪ -‬אורכו ‪ 76‬ס"מ ומשקלו‬ ‫מערת קבורה עשויה פיאנס‪ ,‬חומר מלאכותי‬
‫כ־‪ 3‬ק"ג‪ .‬כדי לעצבו מהאבן הגולמית נדרשו‬ ‫שרכיביו זהים לרכיבי הזכוכית אך יחסים אחרים‬
‫מאמץ רב ויד אמן‪ ,‬כפי שמלמדות אלף ה"צלקות"‬ ‫ביניהם משווים לו תכונות שבין חרס לזכוכית‪.‬‬
‫שעל פניו‪ .‬הוא נמצא בשני חלקים ובלי סימני‬ ‫היא נוצרה כנראה באחד ממרכזי ייצור הפיאנס‬
‫באלכסנדריה שבמצרים‪ .‬עיצובה בחומר מיובא‬
‫שימוש‪ ,‬ויועד כנראה לצרכים טקסיים‪.‬‬ ‫ומיוחד‪ ,‬עיטורה האיכותי ושימושה ככלי מנחה‬
‫במערת קבורה מעיד על מעמדם הגבוה של‬

‫תושבי האזור ועל קשרי המסחר שקיימו‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫מתעהרוקכדתם ילחימדה‪,‬שהלסיהפיולרהאוחבהקבייןצה?‬

‫ספריית האיור‬
‫האוצרת‪ :‬אורנה גרנות‬

‫עד ‪▶▶ 31.8.22‬‬

‫איך מתחילים לצייר ומאין בא סיפור לעולם? הילה חבקין מאיירת‬
‫ספרים כבר ‪ 40‬שנה‪ .‬בעשור האחרון היא מציירת גם על ביצים‪.‬‬
‫בתערוכה מוצגות יותר מ־‪ 20‬ביצי יען שהיא ציירה עליהן סיפורים‬
‫ואיורים לשלושה מתוך מאות הספרים שאיירה‪ .‬שלושתם עוסקים‬

‫בשאלת ההתחלה‪ ,‬ולכל אחד מהם תשובה שונה‪.‬‬

‫הילה חבקין‪ ,‬ביצה מצוירת‪2012 ,‬‬
‫עיפרון וצבעי מים על ביצת יען‪ ,‬אוסף האמנית‬

‫עיצוב הידיעון‪ :‬עידן ועקנין‬
‫זכויות יוצרים‬

‫©‪( VG Bild-Kunst, Bonn 2021‬עמ' ‪© ;)25-24‬משפחת האמן אריכא (עמ' ‪© ;)32‬משפחת האמן קרוון (עמ' ‪Kate 1998© ;)32‬‬
‫‪( Rothko Prizel & Christopher Rothko / Artists Rights Society (ARS), New York‬עמ' ‪ 30‬למעלה); © זכויות היוצרים של‬

‫היצירות האחרות שמורות ליוצריהן‪.‬‬
‫מקורות התצלומים‬

‫מרנט לארסן וג'יימס כהן‪ ,‬ניו־יורק‪ ,‬ע"י ‪( Phoebe d'Heurle‬על העטיפה); ©אורי שיפרין‪-‬ענבי (עמ' ‪© ;)11 ,9-8 ,6‬מוזיאון ישראל‪,‬‬
‫ירושלים ע"י אלי פוזנר (עמ' ‪ 32 ,30 ,26 ,14‬למעלה‪ 33 ,‬למעלה‪ 35 ,‬למעלה‪ ,39 ,‬גב העטיפה)‪ ,‬אלי פוזנר‪ /‬לורה לכמן (עמ' ‪,12 ,10‬‬

‫‪ 32 ,13‬למטה)‪ ,‬לורה לכמן (עמ' ‪ 37‬למטה‪ )38 ,‬ארדון בר חמא (עמ' ‪ ,)18 ,17‬עופרית רוזנברג (עמ' ‪ 32‬למעלה‪ 34 ,‬למטה)‪ ,‬זוהר שמש‬
‫(עמ' ‪ 34‬למעלה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,)41‬אולג קלשניקוב (עמ' ‪ 36‬למטה)‪ ,‬מידד סוכובולסקי (עמ' ‪ 37‬למעלה); ©סבסטיאן רימר (עמ' ‪ © ;)20‬שרון‬

‫יערי (עמ' ‪© ;)23-22‬אסטה גרוטינג וגלריה קרלייר | גבאואר‪ ,‬ברלין (עמ' ‪ ;)24-25‬יותם פרום©סיגלית לנדאו‪ ,‬ישראל (עמ' ‪;)29‬‬
‫©אלה ליטביץ (עמ' ‪© ;)31‬דאג אייטקין‪ ,‬באדיבות גלריה ‪ ,303‬ניו־יורק; ויקטוריה מירו‪ ,‬לונדון; גלריה אווה פרזנהובר‪ ,‬ציריך; וריגן‬

‫פרוג'קטס‪ ,‬לוס אנג'לס (עמ' ‪© ;)31‬תום פניני (עמ' ‪© ;)33‬אורי אקרמן (עמ' ‪ 35‬למטה)‬

‫‪40‬‬

‫אגף הנוער והחינוך לאמנות‬

‫בין גיל שלוש לארבע ילדים מגלים עובדה מסעירה‪ :‬אף אדם לא יכול‬ ‫סודות‬
‫לדעת מה הם חושבים‪ ,‬אפילו לא אימא! במקביל הם מבינים שהמבוגרים‬
‫מסתירים מהם סודות ומתחילים לעקוב בסקרנות אחר התנהגותם כדי‬ ‫אולמות ויינשטיין ובנינגסון‬
‫לפצח אותם‪ .‬ככל שהם מתבגרים‪ ,‬מתפתחים אמצעי הסתרת הסודות‬ ‫האוצרת‪ :‬מיכל ברושי‪-‬נחמני‬
‫שלהם (מטמונים‪ ,‬מגירות נסתרות‪ ,‬יומנים נעולים)‪ ,‬הם יוצרים לעצמם‬
‫אנשי סוד‪ ,‬וכדי להבין את המציאות הכאוטית שסביבם‪ ,‬הם מתעניינים‬ ‫טים נחום גידל‪ ,‬ילדות לוחשות‪ ,‬יפן‪,‬‬
‫ב"סוד היקום"‪" ,‬סוד החיים הטובים"‪" ,‬סוד האהבה" וכו' ממש כמו‬ ‫‪ ,1965‬רכישה בנדיבות גרי ב' סוקול וקרן‬

‫המבוגרים‪.‬‬ ‫פריצקר‪ ,‬סן פרנסיסקו‪ ,‬לארי זיקלין‪,‬‬
‫התערוכה של אגף הנוער והחינוך לאמנות לשנת ‪ 2023-2022‬תציג את‬ ‫ניו־ג'רזי‪ ,‬וד"ר ג'והן סמרס‪ ,‬ניו־יורק‬
‫ההיבטים האישיים‪ ,‬החברתיים והדתיים של הסודות בחיינו‪ .‬המבקרים‬
‫בה יוזמנו לערוך מסע בעקבות פריטים מאוספי האמנות‪ ,‬הארכאולוגיה‬
‫והאמנות והתרבות היהודית של המוזיאון הקשורים בסודות‪ ,‬לגלות‬
‫מידע עליהם ולשמוע "סודות" בעזרת אביזרים אינטראקטיביים‪ .‬התצוגה‬
‫תשפוך אור גם על אזורים בעבודת המוזיאון שמוסתרים בדרך כלל מעינו‬
‫של המבקר‪ ,‬כגון מחסני האוספים‪ ,‬המחקר של האוצרים‪ ,‬ראייה חדשה‬
‫של חפצים ויצירות בעקבות המחקר ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים‬

‫שעוזרים לפענח את זהות המוצגים ומשמעותם‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫ ←‪ 1,500‬שקלים לשנה; ‪ 80%‬מעלות ההצטרפות הם תרומה‬ ‫ידיד‬
‫פטרון‬
‫המזכה את בעליה בפטור ממס הכנסה‬ ‫ישראלי‬
‫ ←הנאה מכל זכויות הידידים‬

‫←‪ 4,000‬שקלים לשנה; ‪ 90%‬מעלות ההצטרפות הם תרומה‬ ‫ ‬
‫המזכה את בעליה מפטור ממס הכנסה‬ ‫ ‬

‫←הנאה מכל זכויות הידידים ‪ +‬ציון שם הפטרון בשנתון המוזיאון‬
‫המופץ ברחבי העולם‬

‫←‪ 12,000‬שקלים לשנה; ‪ 95%‬מעלות ההצטרפות הם תרומה‬ ‫ ‬ ‫פטרון‬
‫המזכה את בעליה מפטור ממס הכנסה‬ ‫ ‬ ‫בינלאומי‬

‫←הנאה מכל זכויות הידידים ‪ +‬ציון שם הפטרון בשנתון המוזיאון‬
‫המופץ ברחבי העולם ‪ +‬כניסה זוגית חינם לכמה מוזיאונים‬
‫חשובים בעולם‬

‫←‪ 30,000‬שקלים לשנה; ‪ 100%‬מעלות ההצטרפות הם תרומה‬ ‫ ‬ ‫נוטר‬
‫המזכה את בעליה מפטור ממס הכנסה‬ ‫ ‬

‫←הנאה מכל זכויות הידידים ‪ +‬ציון שם הנוטר בשנתון המוזיאון‬
‫המופץ ברחבי העולם ‪ +‬כניסה זוגית חינם לכמה מוזיאונים‬

‫חשובים בעולם ‪ +‬ציון שם הנוטר למשך שבוע בכניסה הראשית‬
‫למוזיאון כנותן חסות לכניסת ילדים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬חיילים‪ ,‬בעלי‬

‫צרכים מיוחדים וגמלאים‬

‫להצטרפות‪ ,‬נא סרקו את הקודר‬
‫לשאלות ופרטים נוספים‪ ,‬טלפנו‬

‫‪02-6708815 ,02-6771344‬‬

‫‪42‬‬

‫אגודת ידיד י ‬
‫מוזיאון ישראל‬

‫שוקדת על טיפוח הקשרים בין המוזיאון ובין קהילת שוחרי‬
‫האמנות הארכאולוגיה והאמנות היהודית בארץ‪ .‬האגודה‬

‫פועלת לקירוב חבריה לפעילותו הענפה והמגוונת של המוזיאון‬
‫ונעזרת בהם לקידומו ולהפצת דברו לציבור הרחב‪.‬‬

‫המצטרף לאגודת הידידים יכול לבחור באחד המסלולים‬
‫המפורטים להלן וליהנות ממגוון הזכויות הנלוות אליו‪.‬‬

‫זכויות כל הידידים‬
‫ ←ארבעה כרטיסי חבר באגודה שמקנים כניסה חינם למוזיאון ישראל‪ ,‬להיכל הספר‪,‬‬

‫למוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה ולבית טיכו‪ ,‬ותקפים לשנה מיום התשלום‬
‫ ←הדרכות אוצרים בתערוכות החדשות‪ ,‬מחוץ לשעות הביקור הרגילות‬
‫ ←סיורים מודרכים בחו"ל וביקורים באוספים פרטיים שם (בתשלום)‬
‫ ←ביקורים קבוצתיים במוזיאונים ובאוספים פרטיים בארץ‬
‫ ←מפגשים עם אמנים ישראלים‬

‫ ←הזמנה להשתתף באירועי המועצה הבינלאומית של המוזיאון (בתשלום)‬
‫ ←הנחה במחירי קונצרטים‪ ,‬הצגות ומופעים הנערכים במוזיאון‬

‫ ←הנחה בחנויות המוזיאון‪ ,‬בבתי הקפה ובמסעדות‪ ,‬לרבות זו שבבית טיכו‬
‫ ←הזמנה לכל הפתיחות הרשמיות של תערוכות המוזיאון‬
‫ ←קבלת ידיעון המידע החצי־שנתי של המוזיאון‬
‫ ←שימוש בספריית המוזיאון‬

‫מיכל רובנר‪ ,‬אופל‪ ,2016 ,‬מסך אל סי די ‪ 65‬אינץ' ווידאו‬
‫רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב‪ ,‬ניו־יורק‬