bio-06-19_ready for print

‫‪BFE‬‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫‪Biotechnology & Food Engineering‬‬

‫‪ | 9‬במחקר חדשני‬
‫בפקולטה‪ ,‬ד"ר עמית צייזל‬
‫חוקר את רמת ביטוי הגנים‬

‫בתאי מוח בודדים‬

‫‪ | 14‬דבק רקמות רפואי‬
‫ופולימרים שמשחררים‬
‫תרופות‪ .‬ד"ר בעז מזרחי‬
‫מחקה דגמים מן הטבע‬
‫ועושה קסמים בחומרים‬

‫‪ | 18‬סטודנטים‬ ‫חיישנים‬
‫מהפקולטה מקימים‬ ‫בשירות הרפואה‬
‫חברת סטארט‪-‬אפ כבר‬
‫בתואר הראשון וזוכים‬ ‫סופי גרהם פיתחה חיישנים‬
‫בהכרה בינלאומית‬ ‫אופטיים לזיהוי מוקדם של מחלות‬
‫בתחרות ה‪iGEM-‬‬
‫ביו‪-‬גרפי‪ ,‬עמ' ‪4‬‬

‫‪ | 22‬מה מחבר בין הדיקנית‪,‬‬
‫פרופ' מרסל מחלוף‪,‬‬

‫לדוקטורנטית אלונה שגן?‬

FOOD ‫תטוקסילפמונה‬
TECH

2019
‫אפ‬-‫אם יש לכם סטארט‬
,‫שקשור לעולם המזון‬
,‫מפודטק ואגריטק ועד אריזה‬
,‫ שיווק ובקרת איכות‬,‫לוגיסטיקה‬
‫כלכליסט ותנובה מזמינים אתכם‬

‫להגיש מועמדות לתחרות‬
‫המהלך החדשני הבא‬

:‫לפרטים ולהגשת מועמדות‬
calcalist.co.il/foodtech19

:‫בשיתוף‬

Doing Well
Doing Food

September 23, 2019

Hangar 11 TLV Port

08:30 -18:00

1200 attendees from Israel, Asia, Europe and America
Over 80 FoodTech startups will exhibit

Participants from the world's leading F&B companies
6 inspiring breakout sessions

For more details / Registration
www.foodtechil.com

Our partners:

‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫‪BFE‬‬

‫סטודנטים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬חברי סגל ועמיתינו בטכניון ובתעשייה‪,‬‬ ‫מגזין הפקולטה להנדסת‬

‫אני שמחה ונרגשת לחנוך את ‪ - BFE‬מגזין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה‬ ‫ביוטכנולוגיה ומזון‬
‫ומזון‪ ,‬שישמש לנו כשופר נוסף לשיתוף בפעילות הענפה והייחודית שאנו‬
‫מקיימים בשני תחומי המחקר‪ :‬הנדסת ביוטכנולוגיה והנדסת מזון‪ .‬המגזין‬ ‫‪Biotechnology Food Engineering‬‬

‫ייתן במה לתמורות הרבות בהוראה ובמחקר‪ ,‬לפרויקטים החדשניים‪ ,‬למיזמים‬ ‫תוכן‬
‫ולתחרויות שהפקולטה מובילה ולוקחת בהם חלק‪ ,‬לשיתופי הפעולה הפוריים‬
‫‪ 4‬קצרים בקמפוס‬
‫עם התעשייה‪ ,‬למחקרים פורצי הדרך הנערכים במעבדות שלנו במטרה‬
‫להכשיר את הסטודנטים הטובים ביותר בשטחים אלו‪.‬‬ ‫כל מה שמתבשל בפקולטה‬

‫כמובילה ארצית ועולמית‪ ,‬מארחת הפקולטה כנסים ופרויקטים בתחומי‬ ‫‪ 4‬ביו‪-‬גרפי‬
‫ה‪ Bio-Tech-‬וה‪ Food-Tech-‬שעליהם אנו גאים לספר‪ .‬בחודש האחרון נערך‬
‫הכירו את הדוקטורנטית סופי גרהם‬
‫בפקולטה כנס בינלאומי בהנדסת רקמות ותאי גזע שבו השתתפו חוקרים‬
‫בעלי שם מהארץ ומהעולם‪ .‬הפקולטה אף דואגת לטפח את דור העתיד‬ ‫‪ 9‬רמת גן‬

‫של החוקרים בארץ ומדי שנה משתתפים תלמידי תיכון מרחבי הארץ‬ ‫ד"ר עמית צייזל חוקר את ביטוי הגנים‬
‫באולימפיאדה לביוטכנולוגיה המתקיימת בין כתלינו‪ .‬בתחום הנדסת המזון‬ ‫בתאי מוח בודדים‬

‫בחר המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה את הפקולטה להיות הנציגה‬ ‫‪ 10‬מעבדה מתחת למיקרוסקופ‬
‫הישראלית היחידה שבה מתקיימת תוכנית ההאצה של ‪.EIT-FOOD‬‬
‫פרופ' מאיה דוידוביץ‪-‬פנחס מהמעבדה‬
‫בגיליון הראשון תיחשפו גם לאחד מפרויקטי הדגל שלנו ‪ -‬תחרות ה‪iGEM-‬‬ ‫לליפידים וחומרים רכים נלחמת בשומן‬
‫של ‪ MIT‬בתחום הביולוגיה הסינטטית‪ ,‬שממנה חזרו משלחות הטכניון‬
‫הרווי‬
‫והפקולטה עם הישגים משמעותיים‪ .‬עוד תקראו על מחקרו החדשני של‬
‫ד"ר בעז מזרחי‪ ,‬העוסק בבניית מערכות הובלה לטיפול בדלקות ובפיתוח‬ ‫‪ 12‬תא הבוגרים‬
‫של דבקים ביולוגיים וכן על חקר תאי המוח הנערך במעבדה לנוירוביולוגיה‬
‫ד"ר לימור קנטי מפתחת שתלי עצם‬
‫מולקולרית בראשותו של ד"ר עמית צייזל‪.‬‬ ‫הנלקחים מגופו של המטופל עצמו‬

‫מדי גיליון נארח סטודנטים מן המניין במדור "ביו‪-‬גרפי" ובוגרים שלנו ב"תא‬ ‫‪ 14‬רפואה טבעית‪ ,‬גרסת ה‪-‬טק‬
‫הבוגרים" ונכיר מקרוב את מעבדות המחקר ב"מעבדה מתחת למיקרוסקופ"‪.‬‬
‫את מדור הבכורה פותחת ד"ר מאיה דוידוביץ‪-‬פנחס‪ ,‬ראש המעבדה לליפידים‬ ‫פרופ' בעז מזרחי מחקה מודלים‬
‫מן הטבע ומעניק לחומרים תכונות‬
‫וחומרים רכים‪ .‬חותם את המגזין המדור בהשתתפותי‪" ,‬בארבע עיניים עם‬
‫הדיקנית"‪ ,‬שבו אפגש בכל פעם עם סטודנטים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬קולגות‪ ,‬אנשי תעשייה‬ ‫ביולוגיות הפותרות אתגרים‬
‫סבוכים שעמם מתמודד עולם‬
‫ומחקר לשיחה פתוחה על ענייני השעה‪ .‬הפעם שוחחתי עם אלונה שגן‪,‬‬ ‫הרפואה המודרנית | אבי יונת‬
‫נציגת מסלול המשתלמים‪.‬‬
‫‪ 18‬סטודנט ומנכ"ל‬
‫בהזדמנות חגיגית זו‪ ,‬אני שמחה להזמינכם לכנס יום המזון העולמי שיתקיים‬
‫בפקולטה ב‪ 29-‬באוקטובר בסימן ‪Health, Nutrition and‬‬ ‫המעבדה לביולוגיה סינתטית מובילה‬
‫‪.Food-Tech‬‬ ‫סטודנטים בתהליך הקמת סטארט‪-‬אפ‬

‫אני מאחלת לכם קריאה מהנה ומקווה שהמגזין ישמש נדבך חשוב בחיזוק‬ ‫כבר בתואר הראשון‪ ,‬במסגרת תחרות‬
‫הקשר עם קהילת הביוטכנולוגיה והמזון‪ ,‬בשיתוף של ידע וטכנולוגיות‬ ‫ה‪ iGEM-‬העולמית | גלעד שושני‬
‫ובעידוד יוזמות משותפות לפקולטה ולתעשייה‪.‬‬
‫‪ 22‬בארבע עיניים עם הדיקנית‬
‫בברכה‪,‬‬
‫מרסל מחלוף‬ ‫אלונה שגן‪ ,‬נציגת מסלול‬
‫דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‬ ‫המשתלמים‪ ,‬והדיקנית‪ ,‬פרופ' מרסל‬
‫מחלוף‪ ,‬שוחחו על עתידם של חוקרים‬
‫‪3‬‬
‫צעירים בפקולטה ובתעשייה‬

‫בשער‪ :‬ביוסנסור מבוסס סיליקון פורזיבי‪,‬‬
‫מחקרה של סופי גרהם‪ ,‬דוקטורנטית‬
‫במעבדה של פרופ"ח אסתר סגל‬

‫הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫מערכת הפקולטה להנדסת‬
‫ביוטכנולוגיה ומזון‪ ,‬הטכניון‬

‫עורכים אחראיים‪:‬‬
‫ליאת רטר‪ ,‬ענבל אונגר‪-‬כוורי‬

‫עורכת ראשית‪:‬‬
‫ריקה ליכטמן‪TEXTURA ,‬‬
‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו נעם תמרי‬
‫חברי מערכת‪ :‬פרופ' מרסל מחלוף‪,‬‬
‫שירה שיבולת‪-‬באלי‪ ,‬גוני היימס‪-‬קוואשי‬
‫צלם מערכת‪ :‬ניצן זהר‬

‫דפוס‪ :‬מנטורס‬
‫תודה לדוברות הטכניון‬
‫על הסיוע בכתיבה ובצילום‬

‫ביו‪-‬גרפי‬ ‫פופקורן‬

‫סופי גרהם‪ ,‬בת ‪ 29‬מהיישוב מתן במקור‪ .‬נשואה ‪ ,1 +‬גרה‬ ‫יום חשיפה לתארים‬
‫בטכניון‪ ,‬סטודנטית לדוקטורט במסלול ישיר וכפול – בטכניון‬ ‫מתקדמים‬

‫ובמכון לכימיה באוניברסיטת לייבניץ בהנובר‪ ,‬גרמניה‬ ‫ב‪ 15-‬באפריל התקיים בפקולטה‬
‫יום חשיפה לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫‪04‬‬ ‫‪01‬‬ ‫מתעניינים רבים הגיעו לשמוע‬
‫על הלימודים והמחקר‪ .‬תלמידי‬
‫התואר מגוון מאוד‪ ,‬כך שקשה להצביע‬ ‫הייתי ילדה טובה ושקטה‪ .‬חונכתי‬
‫על "הקורס שאני הכי אוהבת"‪ ,‬אבל אחד‬ ‫למצוינות‪ ,‬וההורים דחפו אותי להשקיע‬ ‫התארים המתקדמים הציגו‬
‫הקורסים שזכורים לי לטובה במיוחד הוא‬ ‫ולהצליח בלימודים‪ .‬זה הסתדר טוב‪ ,‬כי‬ ‫את מחקריהם בהרצאות‪TED ‬‬
‫ממילא אהבתי ללמוד והייתי טובה בזה‪.‬‬ ‫ובמרכזו של היום נערך פאנל‬
‫הקורס "תהליכי יסוד בביוטכנולוגיה"‬ ‫בהשתתפות בוגרי הפקולטה‪,‬‬
‫שהעביר פיני שלומאי‪ .‬כיום אני מתרגלת‬ ‫‪02‬‬ ‫סטארט‪-‬אפיסטים‪ ,‬ומשקיעים‬
‫בקורס‪ .‬עוד קורס מצוין היה "כימיה של מזון"‬
‫שהעבירה פרופ' אילת פישמן‪ .‬מדובר בשני‬ ‫מרד הנעורים שלי הגיע בשלב יותר‬ ‫בחברות מזון ובהם אלכסיי‬
‫מרצים מעולים ומרתקים ששילבו בקורס את‬ ‫מאוחר‪ ,‬אחרי הצבא‪ ,‬כשביטלתי את‬ ‫טומסוב מחברת ‪Redefine ‬‬
‫המימוש של החומר התאורטי במציאות‪ ,‬בחיי‬ ‫ההרשמה לטכניון חודש לפני תחילת‬ ‫‪ ,meat‬אריאל גילברט‪ ‬ממחלבות‬
‫היום‪-‬יום‪ ,‬בתעשייה ובמחקר‪ .‬זו לדעתי הדרך‬ ‫הסמסטר‪ .‬למה? כי החלטתי לטוס‬
‫הכי טובה ללמוד‪ .‬עד עכשיו צוחקים עלי‬ ‫למזרח לחצי שנה ביחד עם החבר שלי‬ ‫רמת הגולן‪ ,‬טל זלצר‬
‫במשפחה איך אחרי כל הרצאה בכימיה של‬ ‫שהכרתי חודשיים לפני זה‪ .‬זו בהחלט‬ ‫מ‪ Phytolon-‬עדי בלטר‬
‫מזון הייתי חופרת להם בהתלהבות על כל‬ ‫הייתה החלטה נכונה‪ ,‬כי בהמשך הוא‬ ‫מחברת‪,Frutarom Health ‬‬
‫הפך לבעלי ואת לימודיי התחלתי בשנה‬ ‫עומרי דרורי מ‪,Tech.bio-‬‬
‫מה שלמדנו‪.‬‬ ‫אהרון צוקר מ‪Sapir venture-‬‬
‫שלאחר מכן‪.‬‬ ‫‪ ,partners‬וסנטיאגו איני‪ ,‬לשעבר‬
‫‪05‬‬ ‫מנהל היחידה העסקית בטכניון‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫לתחום המחקר נכנסתי עוד במהלך השנה‬ ‫פרופ' מחלוף בצוות שופטי‬
‫השנייה של התואר הראשון‪ ,‬כשהצטרפתי‬ ‫בתחום הביוטכנולוגיה התאהבתי כבר‬ ‫‪FoodTech 2019‬‬
‫למעבדתה של פרופ"ח אסתר סגל כעוזרת‬ ‫במגמת הביוטכנולוגיה בתיכון‪ .‬חיפשתי‬
‫מחקר‪ .‬המעבדה הזו שבתה אותי‪ ,‬בעיקר‬ ‫שילוב של הנדסה ופיתוח טכנולוגי‪ ,‬שזו‬ ‫במהלך חודש אוקטובר תתקיים‬
‫כי המחקר בה הוא מאוד יישומי‪ .‬המעבדה‬ ‫תחרות ‪ FoodTech 2019‬מטעם‬
‫בדיוק ההגדרה של התואר בפקולטה‬
‫ממוקדת בפיתוח טכנולוגי ומשלבת‬ ‫להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון‪.‬‬ ‫המגזין כלכליסט בשיתוף עם‬
‫ננוטכנולוגיה‪ ,‬כימיה‪ ,‬פיזיקה וביולוגיה‪ .‬רציתי‬ ‫תנובה‪ .‬בתחרות ישתתפו חברות‬
‫לעבוד במעבדה שתיתן לי ניסיון נוסף מעבר‬ ‫השילוב עם עולם המזון רק מוסיף‬
‫למה שנלמד בקורסים בתואר הראשון‪ .‬בשנה‬ ‫לתואר ומקנה לפקולטה יתרון על פני‬ ‫סטארטאפ הפועלות לפיתוח‬
‫מהלכים חדשניים בתחום‬
‫הרביעית לתואר הראשון כבר התחלתי‬ ‫פקולטות דומות בשאר הארץ‪.‬‬
‫במקביל את התואר השני באותה המעבדה‪,‬‬ ‫המזון‪ .‬דיקנית הפקולטה‪ ,‬פרופ'‬
‫מרסל מחלוף‪ ,‬תימנה עם צוות‬
‫ובהמשך עברתי למסלול ישיר לדוקטורט‬
‫והצטרפתי למסלול של דוקטורט כפול‪ .‬זאת‬ ‫השופטים בתחרות‪.‬‬
‫אומרת שיש לי מנחה בטכניון‪ ,‬פרופ"ח אסתר‬
‫סגל‪ ,‬ומנחה באוניברסיטת לייבניץ בגרמניה‪,‬‬ ‫חברי הסגל נפגשו בסטודיו‬

‫פרופ' תומס שפר‪.‬‬ ‫חמאם אל פאשה בחיפה‬
‫לערב גיבוש‪ .‬הם נהנו‬
‫תפוצת התירס מתיישבים‬ ‫תירס מתוק נוצר ממוטציה‬ ‫ביות התירס התרחש לפני‬
‫ספרדים מביאים עמם‬ ‫בגן המקודד אנזים שהופך‬ ‫כ‪ 9,000-‬שנה‪ ,‬היכן שהיום‬ ‫מאווירה שמחה‪ ,‬אוכל מעולה‬
‫וחברה נהדרת‪.‬‬
‫תירס לאירופה מהעולם‬ ‫את הסוכר לעמילן‪ .‬הגרעינים‬ ‫נמצאת מקסיקו‪ ,‬בתהליך ארוך‬
‫החדש במאה ה‪15-‬‬ ‫אינם יכולים להפוך את‬ ‫שנמשך עד לפני ‪ 1000‬שנה‬ ‫פודטק‬
‫הסוכר לעמילן ביעילות‬
‫רבה‪ ,‬מה שהופך אותם‬
‫למלאי סוכר ומתוקים‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪4‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫‪06‬‬

‫המחקר שלי עוסק בפיתוח ביו‪-‬חיישנים‬
‫אופטיים לגילוי מוקדם של סרטן‪ .‬באמצעות‬

‫החיישנים האלו אנחנו מעוניינים לזהות‪,‬‬
‫בדגימות נוזלי גוף כגון דם ושתן‪ ,‬מולקולות‬
‫המהוות סמן (ביו‪-‬מרקר) להתפתחות סרטן‪.‬‬

‫‪07‬‬

‫החיישנים שאנו מפתחים בנויים מסיליקון‬
‫נקבובי המכיל חורים בקוטר ננומטרי‪ .‬מבנה‬
‫זה מעניק לסיליקון תכונות אופטיות ייחודיות‬
‫המאפשרות לנו להשתמש בו כבסיס לחישה‬
‫אופטית‪ .‬אל הסיליקון אנו קושרים בשיטות‬
‫כימיות ביורצפטורים ‪ -‬מולקולות ביולוגיות כגון‬
‫נוגדנים ו‪ ,DNA-‬שקושרות לסיליקון את הסמן‬
‫שאנו מחפשים‪ .‬אנחנו עובדים גם על התאמת‬
‫החיישנים לשימושים שאינם דורשים סביבה‬

‫מעבדתית‪.‬‬

‫‪08‬‬

‫החלום הגדול שלי הוא לפתח טכנולוגיה חדשה‬
‫שתשנה משהו בעולמות הביוטכנולוגיה או‬

‫הרפואה‪ .‬הייתי שמחה לעשות זאת דרך הקמת‬
‫מעבדה שלי‪ ,‬כיוון שכך החופש לחקור הוא‬

‫הגדול ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני לא שוללת גם ללכת‬
‫ישירות לתעשייה ולהקים סטארט‪-‬אפ‪.‬‬

‫‪09‬‬

‫את שעות הפנאי שלי אני מקדישה בעיקר‬
‫לרפאלי המתוקה‪ ,‬שהיא בת שנה וחצי‪ .‬יחד עם‬

‫הלימודים זה מכלה את רוב הזמן הפנוי‪ ,‬אבל‬
‫זה גם מה שנותן לי את עיקר האושר והסיפוק‬

‫ומכניס אותי לפרופורציות בכל פעם מחדש‪.‬‬

‫תירס מהונדס גנטית‬ ‫דלק אתנול מופק‬ ‫שמן תירס השמן‬ ‫קורנפלקס ג'ון הארווי‬ ‫פופקורן קליית גרעיני‬ ‫קמח תירס גרעיני‬
‫בשנת ‪ 1996‬חברת‬ ‫מתירס כבר בתחילת‬ ‫הפופולרי מופק‬ ‫קלוג ממציא ב‪1894-‬‬ ‫התירס לפופקורן‬ ‫התירס משמשים לייצור‬
‫את פתיתי הקורן‬
‫מונסנטו מוציאה לשוק‬ ‫המאה ה‪ ,20-‬אך‬ ‫מנבט התירס‪ .‬נוסף‬ ‫מתגלה במאה ה‪19-‬‬ ‫קמח התירס‪ ,‬שהפך‬
‫זני תירס מהונדסים‬ ‫רק בתחילת שנות‬ ‫על שימושים בתחום‬ ‫פלקס ‪ -‬גרעיני תירס‬ ‫והופכת נפוצה בחוף‬ ‫לרכיב בסיסי וחשוב‬
‫גנטית שעמידים‬ ‫ה‪ 2000-‬עולה צריכתו‬ ‫הבישול‪ ,‬השמן משמש‬ ‫קלויים‪ ,‬כחלק מתזונה‬ ‫בתזונה נטולת גלוטן‬
‫לקוטלי עשבים‬ ‫המזרחי של ארה"ב‬
‫משמעותית‬ ‫בתעשייה לייצור‬ ‫צמחונית לחולים‬
‫‪5‬‬ ‫מוצרים כסבונים‪ ,‬צבעים‬ ‫בסניטריום במישגן‬

‫ואף קוטלי חרקים‬

‫פופקורן‬

‫מימין‪ :‬מפמ"רית ביוטכנולוגיה במשרד החינוך‪ ,‬יהודית דסקלו‪ ,‬הזוכים נאדין סלאמה‪ ,‬רון עמית ודולב רביבו‪ ,‬ופרופ' אילת פישמן‬ ‫פרס ראשון‬
‫לסטודנטיות מהפקולטה‬
‫אולימפיאדת הביוטכנולוגיה ‪-‬‬ ‫בתחרות יזמות עסקית‬
‫להצמיח את חוקרי העתיד‬
‫בתחום המזון‬
‫רבין בגן יבנה‪ ,‬שחקר את השפעתה של קרינת‬ ‫‪ 280‬תלמידי כיתות י"ב מרחבי הארץ השתתפו‬
‫אולטרה‪-‬סגול על קיפול ופירוק של חלבונים‬ ‫באולימפיאדת הביוטכנולוגיה השנייה שהתקיימה‬ ‫הסטודנטיות עדן שלוש ויעל‬
‫בפקולטה בפברואר‪ .‬התלמיד רון עמית זכה במקום‬ ‫שילה זכו בפרס ראשון בתחרות‬
‫בשמרי אפייה‪.‬‬ ‫הראשון ובפרס של מלגת לימוד לשנה הראשונה‬
‫אולימפיאדת הביוטכנולוגיה היא יוזמה של‬ ‫‪Business Creation and‬‬
‫הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון‬ ‫בטכניון‪ .‬עמית‪ ,‬הלומד בתיכון הראל במבשרת‬
‫ושל מחלקת הפיקוח על מגמת הביוטכנולוגיה‬ ‫ציון‪ ,‬חקר את השפעתה של קרינה סלולרית על‬ ‫‪ Innovation‬ליזמות וחדשנות‬
‫במשרד החינוך‪ .‬את האירוע ואת התהליך כולו‬ ‫התפתחות מחלת האלצהיימר‪ .‬במקום השני זכתה‬ ‫של ‪ .EIT Food‬השתיים עומדות‬
‫מובילות מפמ"רית ביוטכנולוגיה במשרד החינוך‪,‬‬ ‫בראש קבוצה שפיתחה יוגורט‬
‫יהודית דסקלו‪ ,‬ופרופ' אילת פישמן‪ ,‬חברת סגל‬ ‫נאדין סלאמה‪ ,‬תלמידת התיכון האורתודוקסי‬
‫בפקולטה ויו"ר ועדת המקצוע במשרד החינוך‪.‬‬ ‫הערבי בחיפה‪ ,‬שחקרה את השפעתם של ריכוזי‬ ‫המכיל תוספות מלוחות‬
‫בוועדה שבחנה את המתמודדים השתתף גם‬ ‫אמוניה גבוהים על אלמוגים ופיתחה שיטה לניטור‬ ‫המבוססות על פסולת הדרים‬

‫פרופ"מ עומר יחזקאלי‪ ,‬חבר סגל בפקולטה‪.‬‬ ‫מצבי עקה המסכנים את האלמוגים‪ .‬במקום‬ ‫ועשירות בסיבים תזונתיים‪.‬‬
‫השלישי זכה דולב רביבו מתיכון אורט ע"ש יצחק‬ ‫שלוש ושילה זכו בסכום של‬
‫‪ 25,000‬יורו לקידום המיזם‪.‬‬
‫חזית המחקר בתאי גזע והדפסת תלת‪-‬ממד‬
‫ביולוגית בכנס פרל סיידן בפקולטה‬ ‫פרופ"ח אסתר סגל זכתה‬
‫בפרס‪ ACS ‬לשנת ‪2019‬‬
‫מרק טוזינסקי (מימין) וקאטו לורנסין‪ ,‬מהדוברים‬ ‫ב‪ 13-12-‬ביוני התקיים בפקולטה כנס הנדסת רקמות‬
‫המרכזיים בכנס הנדסת רקמות ותאי גזע‬ ‫ותאי הגזע על שם פרל סיידן בהשתתפותם של חוקרים‬ ‫הפרס היוקרתי של האגודה‬
‫האמריקאית לכימיה ניתן לסגל‬
‫מובילים מהארץ והעולם‪ .‬בין הדוברים הבולטים היו‬
‫גורדון קלר ומייקל ספטון מאוניברסיטת טורונטו‪,‬‬ ‫בעבור תרומתה המחקרית‬
‫למדע המדידות בחמש השנים‬
‫גורדנה וונג'אק‪-‬נובאקוביק מאוניברסיטת קולומביה‪,‬‬
‫קאטו לורנסין מאוניברסיטת קונטיקט ומרק טוזינסקי‬ ‫האחרונות‪ .‬‬
‫מאוניברסיטת קליפורניה‪ .‬בכנס‪ ,‬בתמיכתם של מרכז לורי‬
‫לוקיי‪ ,‬אוניברסיטת טורונטו וחברת ‪,Medicine by Design‬‬ ‫ברכות לפרופ"ח רועי עמית‬

‫הוצגו הישגים משמעותיים במחקר בתחומי מודלים‬ ‫על זכייתו בציון לשבח בהוראה‬
‫לטיפול בתאים מתחדשים‪ ,‬תחליפים לרקמות רכות‪ ,‬ביו‪-‬‬ ‫על שם ינאי‪.‬‬
‫חומרים‪ ,‬הדפסות תלת‪-‬ממד של חומרים ביולוגיים ועוד‪.‬‬
‫ברכות חמות ל‪ 78-‬בוגרי תואר‬

‫ראשון בפקולטה‪ ,‬ל‪ 24-‬מסיימי‬
‫תואר מגיסטר‪ ,‬ל‪ 10-‬מסיימי‬
‫תואר הדוקטורט בפקולטה‬
‫ול‪ 4-‬מסיימי תואר הדוקטורט‬
‫בתוכנית הבין יחידתית‬
‫לביוטכנולוגיה‪.‬‬

‫ברכות חמות למצטיינים‬

‫בתארים המתקדמים‪:‬‬
‫הצטיינות יתרה‪ :‬ליבי כירוג‪,‬‬
‫מעיין לופטון; הצטיינות‪ :‬לי‬

‫שביט‪.‬‬
‫בתואר הראשון‪:‬‬
‫הצטיינות ראויה לשבח‪ :‬בוסתן‬
‫אור; הצטיינות‪ :‬ארז ניר‪ ,‬בר‬
‫בכר אורן‪ ,‬גרא תמר‪ ,‬הדרי נועם‪,‬‬
‫זיליג אביב‪ ,‬חביב ליאן‪ ,‬כהן שיר‪,‬‬
‫מאירוביץ' מתן‪ ,‬קדוש דנה‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪6‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫בדרך לפריז עוצרים בטכניון‪:‬‬

‫‪ Redefine Meat‬שהשתתפה באקסלרטור בטכניון‬
‫זכתה במקום הראשון בתחרות ‪ EIT FAN‬העולמית‬

‫להפסיק לאכול בשר‪ ,‬החלטה‬ ‫אשחר בן שטרית בגמר בפריז‬ ‫חברה ישראלית שהשתתפה‬
‫שקיבלה דחיפה משמעותית‬ ‫בתוכנית ההאצה ‪ ,EIT‬זכתה‬
‫בעקבות הולדת בנו הבכור‪.‬‬ ‫מימין‪ :‬הבשר המודפס של‬ ‫במקום הראשון בתוכנית‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬בגלל הרקע שלי‬ ‫‪ Redefine Meat‬מוגש בפיתה‬
‫הבנתי שהדפסת תלת‪-‬ממד‬ ‫למעלה‪ :‬כתבה על ‪Redefine‬‬ ‫מתוך עשרות חברות מתחומי‬
‫‪ Meat‬במוסף ממון של עיתון‬ ‫המזון והחקלאות שהשתתפו‬
‫יכולה להיות פתרון לייצור בשר‪.‬‬ ‫בתוכנית ברחבי אירופה‪ ,‬עלו‬
‫אנחנו מציעים ייצור כמעט ללא‬ ‫ידיעות אחרונות‬ ‫תריסר חברות לגמר הגדול‬
‫בזבוז יחסית לגידול בקר בדרך‬ ‫בפריס‪ ,‬ובין שלושת הזוכות‬
‫‪EIT Food Accelerator Network‬‬ ‫הגדולות‪Redefine Meat ,‬‬
‫הרגילה"‪.‬‬ ‫הישראלית‪.‬‬
‫על תוכנית ההאצה בטכניון‬ ‫ •לתחרות גמר האקסלרטור בפריז עלו לצד ‪Redefine‬‬ ‫בשנה הראשונה לקיומה‪,‬‬
‫‪ Meat‬שתי חברות נוספות מתוכנית ההאצה‬ ‫נערכה תוכנית ההאצה‬
‫אומר בן שטרית כי "הכלים‬ ‫(אקסלרטור) בשלוש מדינות‬
‫לטיפוח סטארט‪-‬אפ יחד עם‬ ‫בטכניון‪ Kiinns :‬הישראלית‪ ,‬שפיתחה מערכת המייתרת את‬ ‫במקביל‪ :‬בשוויץ במכונים‬
‫פעולת הניקוי של מיקסרים‪ ,‬בלנדרים וכלי מטבח נוספים‪,‬‬ ‫לטכנולוגיה ‪ EPFL‬ו‪,ETH-‬‬
‫החיבור לטכניון‪ ,‬למומחים‬ ‫ו‪ Natufia-‬האסטונית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לגידול‬
‫לטכנולוגיית מזון ולתעשיית‬ ‫בגרמניה באוניברסיטה הטכנית‬
‫המזון הם שהפכו את התוכנית‬ ‫צמחים במסעדות ובבתים פרטיים במשך כל השנה‪Natufia .‬‬ ‫של מינכן‪ ,‬ובישראל‪.‬‬
‫למנוף אדיר לקידום הרעיון‬ ‫פיתחה "חממת‪-‬מקרר" – מערכת אוטומטית המספקת לצמח‬
‫שלנו‪ .‬הקפיצה שלנו הייתה‬ ‫חברי הסגל פרופ"ח אסתי‬
‫מאוד משמעותית ‪ -‬בשלושה‬ ‫את כל צרכיו בצורה ממוחשבת ומבוקרת‪.‬‬ ‫סגל ופרופ"ח אורי לזמס עמלו‬
‫חודשים מרוכזים בפקולטה‬ ‫ •בטכניון השתתפו באקסלרטור עשר חברות סטארט‪-‬אפ‪ ,‬שש‬ ‫על בניית התכנים המקצועיים‪.‬‬

‫השתפרנו‪ ,‬התמקצענו‬ ‫ישראליות וארבע נוספות מחו"ל‪.‬‬ ‫ד"ר אביטל רגב סימן‪-‬טוב‬
‫והתמקדנו"‪.‬‬ ‫ •בכל שנה עתידה תוכנית האקסלרטור להתקיים בחמישה‬ ‫ניהלה את הפן העסקי של‬

‫לדברי פרופ"ח סגל‪,‬‬ ‫מוקדים באירופה ובכל מוקד ישתתפו ‪ 10‬חברות הזנק‬ ‫תוכנית הלימודים‪.‬‬
‫האקסלרטור תרם לא רק‬ ‫מרחבי העולם‪ .‬שלוש חברות מכל מוקד יעלו לתחרות הגמר‬ ‫החברה הזוכה‪ ,‬שהחלה‬
‫לחברות הסטארט אפ אלא‬ ‫שתתקיים בנובמבר‪ .‬שלושת הזוכים במקומות הראשונים יזכו‬ ‫את דרכה בשם ‪ Jet-Eat‬וכיום‬
‫גם לפקולטה‪" .‬למדנו על‬ ‫קרויה ‪ ,Redefine Meat‬נבחרה‬
‫האתגרים של יזמי הפודטק‬ ‫במענקים לקידום החברה שלהם‪.‬‬ ‫מבין עשרות חברות שהשתתפו‬
‫ויצרנו מערכת של קשרים‬ ‫ •תוכנית ‪ EIT Food Accelerator Network - 2019‬במוקדים השונים‬ ‫בתוכנית האירופית וזכתה‬
‫בין היזמים לפקולטה‪ .‬בשנה‬ ‫ברחבי אירופה וביניהם הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‬ ‫במענק של ‪ 60‬אלף יורו להמשך‬
‫הנוכחית‪ ,‬בעקבות הלקחים‬ ‫בטכניון‪ ,‬תחל בראשון ביולי ותסתיים בסוף אוקטובר‪ .‬תחרות‬ ‫עבודתה‪Redefine Meat .‬‬
‫שהפקנו‪ ,‬נעשיר את התכנים‬ ‫היא החברה הראשונה בעולם‬
‫ונלמד את היזמים את ההיבטים‬ ‫הגמר צפויה להתקיים בנובמבר בפורטוגל‪.‬‬ ‫שפיתחה טכנולוגיה לייצור בשר‬
‫הטכנולוגיים והרגולטריים על‬ ‫ממקור צמחי בהדפסת תלת‪-‬‬

‫מורכבותם‪".‬‬ ‫ממד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬חודשים ספורים אחרי‬ ‫נציגי החברה אשחר בן‬
‫שטרית‪ ,‬אלכסיי טומסוב‪ ,‬אדם‬
‫הזכייה‪ ,‬דומה ש‪Redefine-‬‬ ‫להב ועמית קינן שהו בקיץ‬
‫‪ Meat‬מזנקת למעלה‪" .‬בזכות‬ ‫האחרון בפקולטה במסגרת‬
‫הזכייה"‪ ,‬אומר בן שטרית‪" ,‬גייסנו‬ ‫תוכנית ההאצה הייעודית‬
‫בקלות סכום כסף משמעותי‪,‬‬ ‫שנועדה לטפח חברות סטארט‪-‬‬
‫אפ בתחומי המזון והחקלאות‪.‬‬
‫הצוות גדל פי שניים ואנחנו‬ ‫בן שטרית‪ ,‬הוגה הרעיון‪ ,‬מנכ"ל‬
‫ממשיכים להתרחב‪ .‬כיום אנחנו‬ ‫החברה ועורך דין בהכשרתו‪,‬‬
‫עבד שנים רבות בתעשיית‬
‫כבר מגישים את הבשר שלנו‬ ‫הדפוס‪ .‬החשיפה לדרך גידולם‬
‫בהדגמות במסעדות יוקרתיות‬ ‫של עגלים בתעשיית הבשר‬
‫ובאירועים ייחודיים‪ .‬זה אומנם‬ ‫והפרדתם מאמותיהם גרמה לו‬
‫מוצר ראשוני אבל הטועמים‪,‬‬
‫שאינם יודעים מראש שמדובר‬
‫במוצר מודפס‪ ,‬אומרים שהוא‬

‫דומה מאוד לבשר"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫תנובה תשקיע‬
‫במחקרים בפקולטה‬

‫ב‪ 16-‬באוקטובר מצוין ברחבי העולם‬
‫יום המזון הבינלאומי‪ ,‬שנוסד על ידי האו"ם כדי‬
‫למגר את הרעב ולהעלות את המודעות לנושאי‬
‫תזונה וביטחון תזונתי‪ .‬בפקולטה צוין יום המזון‬
‫‪ 2018‬בכנס "המדע שמאחורי טכנולוגיות המזון"‪,‬‬

‫שבו דיברו מומחים מהטכניון ומהתעשייה על‬
‫אתגרים ועל מחקרים בתחום‪ .‬את האירוע‬

‫פתחה דיקנית הפקולטה‪ ,‬פרופ' מרסל מחלוף‪,‬‬
‫שבישרה על הסכם חדש שנחתם עם חברת‬

‫תנובה ובמסגרתו תשקיע יצרנית המזון הגדולה‬
‫במחקרים ובפרויקטים מדעיים הנערכים‬
‫בפקולטה‪.‬‬

‫הסטודנטית קרישטול סטסיה מציגה את מחקרה‬ ‫ולנו יש אלגלאפל‬
‫לד"ר עמית צייזל‬
‫שלוש שותפות עסקיות‪ :‬דוהלר הגרמנית‪,‬‬ ‫בעוד שברחבי המזרח התיכון ניטשים‬
‫הסטודנטית מיכל רוזנברג מציגה את מחקרה‬ ‫פייזר הפינית ואלגטק הישראלית‪.‬‬ ‫ויכוחים מרים על מוצאו האמיתי של‬

‫ד"ר דוד ניני‪ CTO ,‬בחממת ‪The Kitchen, Food-Tech Hub‬‬ ‫המנה המנצחת‪ ‬כדורי פלאפל קפואים‬ ‫הפלאפל העזו הסטודנטיות מיטל קציר‪,‬‬
‫וד"ר מעוז גרופר‪ ,‬מדען ראשי‪ ,‬אוסם‪-‬נסטלה‬ ‫המועשרים בחלבונים‪ ,‬ויטמינים ונוגדי‬ ‫ירדן אבוחצירה כהן‪ ,‬חני שקולניקוב‪ ,‬הילה‬
‫חמצון‪ .‬את "אלגלאפל"‪ - ‬שילוב של‬
‫בהמשך שיתפה פרופ' מחלוף במחקר הנערך‬ ‫המילים ‪( algae‬אצה) ופלאפל – צריך‬ ‫טרזי ואינה נפומניאשני לפתח פלאפל‬
‫במעבדתה בתחום של פיתוח בשר מתורבת‪,‬‬ ‫שעשוי מאצות מיקרוסקופיות‪ .‬המצאתן‬
‫רק לחמם ולהגיש‪" .‬רצינו לשלב בתחרות‬
‫מוצר המציב אתגרים רבים בשל הצורך בייצור‬ ‫מוצר מאוד ישראלי"‪ ,‬מספרת מיטל קציר‬ ‫זכתה במקום הראשון בתחרות של ‪EIT‬‬
‫נרחב בעלות נמוכה‪ .‬חוקרי הפקולטה ובהם‬ ‫מצוות הפיתוח‪" .‬השילוב של האצות בא כי‬ ‫לפיתוח מזון עתידני שהתקיימה בדצמבר‬
‫ד"ר מאיה דוידוביץ פנחס‪ ,‬פרופ' דגנית דנינו‪,‬‬ ‫נוסף על היתרונות התזונתיים שלהן‪ ,‬הן גם‬
‫פרופ' אורי לזמס‪ ,‬ד"ר אבי שפיגלמן‪ ,‬פרופ'‬ ‫משפיעות על צבע הכדורים ונותנות להם‬ ‫‪ 2018‬בטכניון‪.‬‬
‫יחזקאל קשי‪ ,‬פרופ' יואב לבני ופרופ' אילת‬ ‫את הגוון הירוק שאנחנו מורגלים לראות‬ ‫התחרות התמקדה בפיתוח מוצרי‬
‫פישמן הציגו את הנעשה במעבדותיהם‪ ,‬וגם‬
‫בכדורי פלאפל רגילים"‪.‬‬ ‫מזון חדשים ממיקרו אצות כמענה‬
‫נציגי התעשייה הציגו פיתוחים חדשניים בתחום‬ ‫הסטודנטיות פיתחו את הכדורים‬ ‫למגמה העולמית המתרחבת של הפחתת‬
‫המזון‪ .‬הכנס נחתם בפאנל בנושא טכנולוגיות‬ ‫החדשניים בהנחיית ד"ר מאיה דוידוביץ‪-‬‬
‫פנחס‪ ,‬פרופ"ח אורי לזמס‪ ,‬ד"ר אבי‬ ‫צריכת הבשר‪ ,‬לגידול המהיר בצריכת‬
‫מזון (‪ )FoodTech‬מנקודת מבטה של התעשייה‬ ‫שפיגלמן ופרופ"ח יואב ליבני‪ ,‬שהוביל את‬ ‫המזון העולמית ולצורך באיתור מקורות‬
‫הוותיקה‪ ,‬בהשתתפות בכירים מחברות המזון‬
‫הגדולות בישראל‪.‬‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫מזון עתירי חלבון‪ .‬בתחרות השתתפו‬
‫הפיתוח של מאכל כה אהוב בשילוב‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים מהטכניון‪,‬‬
‫עם טרנד הבריאות ששוטף את ארצנו‪,‬‬
‫מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד‬
‫זיכה את צוות האלגלאפל‪ ,‬בסיקור‬ ‫ומאוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה וכן‬
‫תקשורתי נרחב‪" .‬החשיפה הייתה מאוד‬

‫מכובדת ומרגשת והתגאינו לייצג את‬
‫הפקולטה" מוסיפה קציר‪" ,‬לא חשבנו שזה‬

‫יצבור כזאת תאוצה וקיבלנו פניות רבות‬
‫מאנשים פרטיים ומהתעשייה למסחר את‬

‫המוצר"‪.‬‬
‫צוות הסטודנטיות ממשיך בפיתוח‬
‫האלגלאפל‪ .‬קציר אופטימית‪" :‬אנחנו מאוד‬
‫מצפות לחזור ולהעמיק במוצר ולראות‬
‫אותו על המדפים‪ ,‬אנשים מחפשים אוכל‬

‫בריא וחדשני וההצלחה ברורה"‪.‬‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪8‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫לחיות על תא בודד‬

‫המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית פותחת בפני הפקולטה אופקי מחקר חדשים‪ .‬ד"ר עמית צייזל‪ ,‬העומד‬
‫בראשה‪ ,‬הגיע לפקולטה במסגרת תוכנית ‪ Lorry Lokey‬של נשיא הטכניון לגיוס טאלנטים‪ ,‬אחרי זכייה בקתדרת‬
‫חורב היוקרתית‪ ,‬שבמסגרתה מזהים חוקרים מובילים בתחום המדע והטכנולוגיה‪ .‬תעודת בגרות‪ ,‬אגב‪ ,‬אין לו‪...‬‬

‫למדע יישומי‪ ,‬והציר שבין ביולוגיה לכימיה‪.‬‬ ‫ד"ר עמית צייזל במעבדה‬ ‫ד"ר צייזל‪ ,‬כששואלים אותך בארוחת‬
‫במישור הזה‪ ,‬המעבדה שלי עומדת בצד‬ ‫ערב משפחתית במה עוסק המחקר שלך‪,‬‬
‫קורה במוח כשחיה לומדת משהו מתוך‬
‫המדע הבסיסי והביולוגיה‪ .‬אני אוהב ועושה‬ ‫פחד‪ ,‬איך זה מתבטא ברמה המולקולרית‪,‬‬ ‫מה אתה מסביר?‬
‫מדע בסיסי ומנסה להבין איך דברים‬ ‫אני בדרך כלל מתחמק מהשאלה‪ ...‬אבל‬
‫בביטוי הגנים‪ ,‬איפה מתרחש תהליך‬ ‫אם אין לי ברירה‪ ,‬אני אומר שאנחנו‪ ,‬במובן‬
‫עובדים‪ ,‬אבל אין לזה בהכרח ביטוי יישומי‪.‬‬ ‫הלמידה‪ ,‬מתי הוא קורה ובאילו תאים הוא‬
‫אתה מוביל היום סטודנטים בקורסים‬ ‫מסוים‪ ,‬חוקרים את ההרכב של התאים‬
‫קורה‪ .‬התניית פחד היא התניה פבלובית‬ ‫במוח‪.‬‬
‫חדשים ונחשב לעמוד התווך של הפקולטה‬ ‫פשוטה ביותר‪ .‬אנחנו מלמדים את העכבר‬
‫בתחום המחקר שלך‪ .‬ידעת שתעסוק בחקר‬ ‫משהו מאוד פשוט ומכיוון שזה קשור בפחד‪,‬‬ ‫מדוע צריך לחקור את הרכב תאי המוח?‬
‫כי התאים הם אבני הבניין הבסיסיות של‬
‫תאי המוח?‬ ‫החוויה שלו נחרטת‪.‬‬
‫האמת שלא ידעתי‪ .‬המסלול האקדמי‬ ‫איך זה מתבצע בפועל?‬ ‫המוח‪ .‬המוח מאוד הטרוגני מבחינת סוגי‬
‫שעשיתי עד כה היה מאוד מפותל‪ .‬התחלתי‬ ‫משמיעים לעכבר צליל מסוים ונותנים‬ ‫התאים ואחת השאלות המרכזיות היא אילו‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬אחרי שנה עברתי‬ ‫לו שוק חשמלי‪ .‬ברגע שהעכבר ישמע את‬
‫לטכניון ולמדתי לתואר ראשון בהנדסת‬ ‫הצליל הזה בעתיד‪ ,‬הוא יצפה לשוק חשמלי‬ ‫סוגי תאים יש בו‪.‬‬
‫ויגיב לזה התנהגותית‪ .‬הוא יקפא במקום‬ ‫למדע אין עדיין תשובות על זה?‬
‫אווירונאוטיקה וחלל‪ .‬את התואר השני‬ ‫גם אם לא יבוא השוק‪ .‬אנחנו שואלים איך‬ ‫זה מידע שהוא במובן מסוים לא ידוע‪,‬‬
‫שלי עשיתי בהנדסה אזרחית וסביבתית‬ ‫השינוי הזה קורה ברמה המולקולרית ‪ -‬מה‬ ‫אבל כמובן שאני לא הראשון שחוקר אותו‪.‬‬
‫משתנה וגורם לגוף שלו ולמוח שלו להגיב‬ ‫בשביל לומר משהו משמעותי על אבני‬
‫ומשם עברתי לדוקטורט במכון ויצמן‬ ‫בכל פעם שהוא ישמע את הצליל הזה‪.‬‬ ‫הבניין האלו‪ ,‬חשוב למיין אותן לסוגים ויש‬
‫בפקולטה לפיזיקה‪ .‬בדוקטורט עבדתי‬ ‫במחקר נוסף אנו עוסקים בקישוריות‬ ‫דרכים רבות למיון‪ ,‬מפני שלכל סוג תא יש‬
‫סינאפסית ‪ -‬אנחנו מנסים להתחקות אחרי‬ ‫פונקציה אחרת‪ .‬אפיון התאים והפונקציה‬
‫על פיתוח ושימוש שיטות מתמטיות‬ ‫הדרך שבה סוגי התאים האלה מדברים‬ ‫שלהם מצריך מדידה של רמת הביטוי של‬
‫לאנליזה של דאטה ביולוגית‪ ,‬וככה בעצם‬ ‫אחד עם השני כדי לשחזר את תכונות‬ ‫הגנים‪ .‬במחקר שלי אני מנסה למדוד את‬
‫הגעתי לביולוגיה‪ .‬במכון ויצמן הייתי שש‬ ‫הקישוריות בין נוירונים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫רמת הביטוי של הגנים הקיימים בתא בודד‬
‫שנים שאחריהן נסעתי לפוסט‪-‬דוקטורט‬ ‫יש למחקרים שלך היבטים יישומיים?‬ ‫שנלקח מרקמת מוח של עכבר ואת פעולת‬
‫בפקולטה שלנו יש מגוון רחב של‬ ‫המדידה הזו אני מכיל על אלפי תאים‬
‫בשטוקהולם‪ .‬אחרי כמעט חמש שנים‬ ‫תחומי מחקר שניתן למקם על המישור‬
‫בשטוקהולם חזרתי לארץ והגעתי לכאן‬ ‫שבין שני צירים‪ :‬הציר שבין מדע בסיסי‬ ‫בניסוי אחד‪.‬‬
‫להקים את המעבדה שלי‪ .‬את כל זה עשיתי‬ ‫מה החשיבות הגדולה במדידה של גנים‬
‫בלי תעודת בגרות‪ ,‬עד היום לא השלמתי‬
‫בתא בודד?‬
‫אותה‪.‬‬ ‫אני תמיד נותן את דוגמת משקה‬
‫הסמות'י‪ .‬אם לוקחים סל של פירות ושמים‬
‫אותם בבלנדר ומכינים מהם סמות'י‪ ,‬מאוד‬
‫קשה להגיד משהו על הפירות שהיו במקור‬
‫– כמה תותים היו‪ ,‬או אם הם היו מתוקים‪,‬‬
‫כי הטעם נמהל בתערובת הכללית‪.‬‬
‫במחקרי עבר היו דוגמים חלק מסוים‬
‫של המוח ו"טוחנים" אותו ומודדים את‬
‫רמת הביטוי של הגנים‪ ,‬ואז קשה לענות‬
‫על השאלות המעסיקות את המחקר ברמה‬

‫הפרטנית‪.‬‬
‫בחמש השנים האחרונות הטכנולוגיה‬

‫בתחום מאוד התפתחה וכיום אני יכול‬
‫להתעסק באלפי פרמטרים‪ ,‬שכל אחד מהם‬

‫מעיד על רמת הביטוי של גן מסוים‪.‬‬
‫ומה אפשר ללמוד מאפיון תאי המוח של‬

‫עכבר?‬
‫במחקר הנוכחי אנחנו מנסים להבין מה‬

‫‪9‬‬

‫מעבדה מתחת למיקרוסקופ‬

‫עם ד"ר מאיה דוידוביץ־פנחס‪ ,‬ראש המעבדה לליפידים וחומרים רכים‬

‫נושאת הליפיד‬

‫כחלק מהמאבק העולמי בשומן הרווי מפתחים ד"ר מאיה דוידוביץ־פנחס‬
‫ועמיתיה דרכים חדשות לייצוב שמן‪ ,‬כדי להחליף שומן רווי במוצר מזון בלי לפגוע‬

‫במרקם ובטעם המזון‪ .‬החידוש‪ :‬שיטות פיזיקאליות ולא כימיות‪ ,‬השומרות על‬
‫הערך התזונתי של השמן‬

‫סטודנטים‪:‬‬ ‫צוות המעבדה‪ :‬ראש‬ ‫מתקני המעבדה‪:‬‬ ‫תחומי החיים‬ ‫תחומי המחקר‪:‬‬ ‫ררכשייבמיםת‬
‫לתואר שני ‪-‬‬ ‫המעבדה ד"ר מאיה‬ ‫ריאומטר‪ ,‬מד‬ ‫הקשורים‪ :‬תחליפי‬ ‫חומרים רכים‬
‫טיאס סמוי ואינה‬ ‫שומן במוצרי מזון‬
‫נפומנאשי‪ .‬לתואר‬ ‫דוידוביץ‪-‬פנחס‪,‬‬ ‫מרקם‪ ,‬אפיון תרמי‪,‬‬ ‫שונים‪ ,‬ביו‪-‬חומרים‬ ‫כגון ג'לים בכלל‬
‫ראשון ‪ -‬עדן שלוש‪,‬‬ ‫מנהלת המעבדה‬ ‫דיפרקציית קרני‬ ‫לייצוב מבנה מוצרי‬ ‫ואוליאוגולים בפרט‬
‫אור הבדלי‪ ,‬דני‬ ‫ד"ר יסמין רוזן‪-‬‬ ‫איקס‬
‫גולודניצקי‪ ,‬נופית‬ ‫מזון ופולימרים‬
‫קליגווסר‪,‬‬
‫בר־דויד‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪10‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫תני כותרת‪ :‬במה עוסק המחקר שלך?‬

‫הייתי קוראת לזה "תוכנית הייצוב"‪.‬‬ ‫>‬
‫המעבדה לליפידים וחומרים רכים עוסקת‬

‫בפיתוח חומרים רכים ובחקירת תכונותיהם‬

‫והמבנה שלהם במטרה לשפר את ההרכב‬

‫התזונתי של המזון תוך שמירה על המרקם‪.‬‬

‫ועכשיו תני את ה‪...Elevator Pitch-‬‬

‫תעשיית המזון בעולם שואפת להקטין את‬ ‫>‬
‫צריכת השומן הרווי תוך שמירה על מרקם‬

‫המזון ועל ערכים תזונתיים משופרים‪ .‬בגלל‬

‫האפקטיביות של השומן הרווי בייצוב מוצרי מזון‬

‫וביצירת מרקם רצוי‪ ,‬החלפתו בשומן בלתי רווי‬

‫הנמצא בעיקר בשמן נוזלי‪ ,‬היא אתגר משמעותי‬

‫מאוד‪ .‬אנו במעבדה מנסים לגשר על הפער הזה‬

‫בעזרת מחקר מדעי בסיסי העוסק בתכונות‬

‫ובמאפיינים של חומרים רכים וליישם עקרונות‬

‫אלו בפיתוח חומרים חדשים‪.‬‬

‫למי מיועד המחקר?‬

‫הפתרונות שאנחנו מציעים עשויים לשמש‬ ‫>‬
‫את תעשיית המזון על כל ענפיה‪ :‬מאפים‪,‬‬

‫בשר‪ ,‬שוקולד ועוד‪ .‬לצד המחקר הבסיסי אנחנו‬

‫עורכים מחקרים אפליקטיביים עם חברות מזון‬

‫המיישמות את הפיתוחים שלנו במוצרי מזון‬

‫שונים‪.‬‬

‫מהם החידושים שמאפיינים את המעבדה?‬

‫החדשנות שלנו ממוקדת בפיתוח דרכים‬ ‫>‬
‫לייצב שמן בשיטות פיזיקאליות ולא‬

‫כימיות‪ ,‬כלומר שיטות שאינן פוגעות בהרכבו‬

‫התזונתי של השמן ושומרות על מרקמו של‬

‫המזון‪.‬‬

‫מהו האתגר המרכזי שלכם?‬

‫האתגר העיקרי הוא חיקוי של הטקסטורה‬ ‫>‬
‫והפונקציונליות של השומן הרווי‪ .‬כאמור‪,‬‬

‫קשה מאוד לשמור על תכונות אלה ללא שומן‬

‫רווי‪ ,‬אבל בשביל זה אנחנו פה‪.‬‬

‫מהם השלבים הבאים?‬

‫המחקר בתחום תחליפי השומן באמצעות‬ ‫>‬
‫ג'לציה של שמן התפתח מאוד בשנים‬

‫האחרונות‪ ,‬אבל בינתיים אין בשוק הרבה מוצרים‬

‫שמבוססים על הטכנולוגיה הזאת‪ .‬מטרת‬

‫המחקר במעבדה היא לגשר על הפער הזה‬

‫ולהוביל לפיתוחים משמעותיים שיתרגמו את‬

‫המחקר שלנו למוצרים הזמינים לציבור‪.‬‬

‫מי מוביל את המחקר במעבדה?‬ ‫עבודות משותפות‬ ‫אנו מקיימים שיתופי‬

‫עם מעבדות‬ ‫פעולה עם חברות‬

‫עיקר המחקר והפיתוח במעבדה נעשה‬ ‫>‬ ‫‪ /‬פקולטות‬ ‫בינלאומיות ומקומיות‬
‫על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים‬ ‫אחרות‪ :‬מעבדות‬ ‫בתחום של הפחתת‬
‫אחרות בפקולטה‬
‫וסטודנטים לתואר ראשון‪ .‬כל סטודנט במעבדה‬ ‫שלנו‪ ,‬הפקולטה‬ ‫שומנים רוויים במוצרי‬
‫להנדסה כימית‬ ‫מזון שונים על ידי‬
‫מנהל פרויקט עצמאי העוסק בחומרים שונים‬
‫ע"ש וולפסון‪,‬‬ ‫שימוש בטכנולוגיות‬
‫למטרות שונות‪ ,‬אך כולם עושים שימוש בשיטות‬ ‫שפיתחנו על בסיס‬

‫אוליאוג'לים‪ .‬את פרטי הפקולטה לכימיה מחקר דומות‪ .‬כך אפשר ללמוד אספקטים שונים‬

‫של התחום ולהעמיק את הידע הנצבר בקבוצה‪.‬‬ ‫החברות לא ניתן לחשוף ע"ש שוליך‬

‫‪11‬‬ ‫עקב הסכמי סודיות‬

‫תא הבוגרים‬

‫פגישה עם בוגר‬

‫לא מפחדת מהלא נודע‬

‫ד"ר לימור קנטי‪ ,‬שהשלימה שלושה תארים בטכניון‪,‬‬
‫מנהלת כיום צוות פיתוח בחברה המפתחת שתלי עצם חדשניים‬

‫התחלתי ללמוד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‪,‬‬ ‫מה זה אומר‪ ,‬להיות ראש צוות במחלקת הפיתוח של‬
‫במחשבה שכך אוכל להשפיע מכיוון אחר‪ ,‬לפתח בעתיד‬ ‫בונוס ביוגרופ‪ .‬מה בדיוק אתם עושים שם?‬

‫טכנולוגיות שיעזרו לבני אדם וישפרו את חייהם‪.‬‬ ‫אנחנו מפתחים שתל עצם מתקדם לאנשים עם חסר‬
‫עצם‪ .‬זהו שתל אוטולוגי‪ ,‬כלומר – הוא מיוצר מתאים‬
‫ומי האדם שהשפיע ביותר על הקריירה המקצועית‬
‫שלך?‬ ‫שנלקחו מגופו של המטופל ולא מאדם אחר‪.‬‬

‫המנחה שלי בדוקטורט‪ ,‬פרופ' מרסל מחלוף‪ .‬במעבדה‬ ‫איך?‬
‫שלה למדתי לחקור‪ ,‬לתכנן‪ ,‬לבצע ולנתח ניסויים‬ ‫את תאי הגזע אנחנו מגדלים בביוראקטורים מותאמים‬
‫ולחשוב בצורה ביקורתית‪ .‬בעצם היא הפכה אותי‬
‫על נשאים מיוחדים‪ ,‬והתהליך כולו אורך כשבועיים‬
‫למדענית שאני כיום‪ .‬מרסל עודדה אותי ונתנה לי את‬ ‫מהפקת התאים ועד שהשתל מוכן‪.‬‬
‫החופש לצלול למקומות חדשים ולהתנסות בדברים לא‬
‫למה חשוב שהשתל יילקח מגופו של המטופל?‬
‫מוכרים‪ ,‬ואין ספק שזה לימד אותי להעז‪ ,‬לפתוח את‬ ‫אחת הבעיות המוכרות בשתלים מלאכותיים היא‬
‫הראש‪ ,‬ולא לפחד מהלא נודע‪ .‬אלה תכונות חשובות‬ ‫הדחייה של הגוף את השתל‪ .‬השתל האוטולוגי מונע‬

‫מאוד במחקר ובפיתוח‪.‬‬ ‫את הבעיה הזאת‪.‬‬

‫אם היית חוזרת היום לאחור – האם היית משנה משהו‬ ‫נשמע כמו מדע בדיוני‪ ...‬תארי בשבילנו את היום‪-‬יום‬
‫במסלול חייך המקצועיים?‬ ‫שלך‪.‬‬

‫במהלך התואר היו לי דילמות רבות והרבה "רעשי רקע"‬ ‫כראש צוות במחלקת הפיתוח אני עוסקת באפיון‬
‫מצד אנשים שטענו שאין עבודה בתחום‪ .‬בשלב מסוים‬ ‫ובפיתוח הדור הבא של מוצרי החברה‪ .‬העבודה‬
‫אפילו שקלתי מעבר למדעי המחשב‪ ,‬שנחשב לתחום‬
‫מאתגרת כי היא משלבת ניהול עם עבודת מעבדה‪.‬‬
‫עם ביטחון תעסוקתי גדול יותר‪ ,‬אבל בסוף החלטתי‬ ‫עבודת הצוות כאן היא הכרחית והאינטראקציה בין‬
‫ללכת עם הלב שלי ולהמשיך את הלימודים בפקולטה‪.‬‬ ‫האנשים קריטית‪ .‬אני עובדת גם עם מחלקות אחרות‬
‫אני לא מתחרטת לרגע‪ .‬כשאני מגיעה כל יום לעבודה‬ ‫כגון ייצור ורגולציה‪ ,‬ויום יום נחשפת לאתגרים בהבאת‬

‫שאני נהנית ממנה ומאתגרת אותי‪ ,‬ואני מרגישה‬ ‫מוצר ביוטכנולוגי חדש לשוק‪.‬‬
‫משמעותית ותורמת‪ ,‬אני מסתכלת אחורה ויודעת‬
‫מה הביא אותך ללמוד בפקולטה?‬
‫שעשיתי את הבחירה הנכונה‪.‬‬ ‫אמא שלי היא המקור העיקרי לאהבה הגדולה שלי‬

‫עד כמה הלימודים בטכניון הכינו אותך לשוק העבודה‬ ‫לביולוגיה‪ .‬היא מורה לביולוגיה‪ ,‬ומגיל קטן היא‬
‫ולעבודתך הנוכחית?‬ ‫הטמיעה בי את הרצון להבין את העולם מסביבנו ואת‬
‫התהליכים המתרחשים בו‪ .‬בתיכון כמובן הרחבתי את‬
‫במקרה שלי‪ ,‬הלימודים היו הכנה מצוינת‪ .‬כבר‬ ‫מקצוע הביולוגיה‪ .‬הייתי תלמידה טובה שאהבה הגדרת‬
‫בתואר הראשון לקחתי קורסים שעזרו לי בהמשך‬ ‫צמחים ואנטומיה‪ ,‬ובמקביל התנדבתי במד"א‪ .‬אחר כך‪,‬‬
‫לפתור בעיות שאליהן נחשפתי‪ ,‬לדוגמה תהליכי יסוד‬ ‫בצבא‪ ,‬הייתי חובשת‪ .‬לאחר שהשתחררתי החלום היה‬
‫בביוטכנולוגיה‪ ,‬תהליכי הפרדה והשבה וטכנולוגיות של‬ ‫ללמוד רפואה‪ ,‬אבל תנאי הקבלה היוו מחסום‪ .‬לבסוף‬
‫תאים אנימליים‪ .‬כאמור‪ ,‬הדוקטורט הוא שהפך אותי‬

‫למדענית‪.‬‬

‫ל ימ ו ר ק נ ט י‪ ,‬בת ‪ ,34‬מחיפה‪ .‬נשואה ‪ • 2 +‬את כ ל תאריי האקדמ י ים – ת וא ר ראש ון ‪ ,‬ש נ י ו ש ל יש י‬ ‫מי אני‬
‫ביוגרופ • את גלעוז‪ ,‬כיום בעלי‪ ,‬הכרתי במהלך התואר הראשון‪ .‬נעשינו חברים טובים ולמדנו הרבה‬
‫הלימודים‪ ,‬כי זו תקופה שלא תחזור‪ .‬אתם צוברים ידע בקצב אדיר‪ ,‬אז תנסו לקלוט כמה שיותר אבל‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪12‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫– השלמתי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‪ .‬כיום אני עובדת כראש צוות במחלקת המו"פ של חברת בונוס‬
‫ביחד עד שהפכנו לזוג‪ .‬את תואר הדוקטור קיבלנו באותו טקס במאי ‪ • 2017‬עצת זהב לסטודנטים‪ :‬תנסו ליהנות בזמן‬

‫אל תשכחו לנשום ולבלות קצת‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫כלשנוהטביבתע עסופרשה‬
‫ד"ר בעז מזרחי‪ ,‬ראש המעבדה לביו‪-‬חומרים בפקולטה‪ ,‬מעניק לחומרים תכונות‬
‫של יצורים חיים‪ :‬הוא גורם להם להגיב לסביבה‪ ,‬להידבק‪ ,‬לשמש כחיישנים ועוד‪.‬‬
‫אחרי שפיתח דבק רקמות שמחליף תפרים‪ ,‬פולימרים שמשחררים תרופות‬
‫בגידול הסרטני ועוד‪ ,‬לא פלא שדבק בו הכינוי "קוסם של חומרים" | אבי יונת‬

‫שנה יותר מ‪ 12-‬מיליארד דולר‪ ,‬מבלי לקחת בחשבון מיליארדי דולרים‬ ‫משך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הטבע כל חומר‬
‫נוספים המממנים ימי אשפוז וטיפולים אחרים‪.‬‬
‫אפשרי‪ .‬ליתר דיוק‪ :‬כמעט כל חומר אפשרי‪ .‬ומה‬
‫מדוע כל כך קשה לטפל במחלות שמקורן בפטריות? משום שבדומה‬
‫לחיידקים‪ ,‬הפטריות מתרבות בקצב מהיר וכך מפתחות במהירות‬ ‫שלא עשה הטבע‪ ,‬עושים מדענים מסוגו של ד"ר‬ ‫ב‬
‫מוטציות שחלקן מקנה להן עמידות לתרופות; ומשום שבניגוד לחיידקים‪,‬‬ ‫בעז מזרחי‪ ,‬המפתחים חומרים חדשים בהשראת‬
‫השונים מאיתנו מאוד מבחינה ביולוגית‪ ,‬הפטריות הן יצורים ֵאיקריוטים‪,‬‬
‫כלומר בעלי גרעין תא אמיתי‪ .‬פירוש הדבר שתאיהן דומים לשלנו ולכן‬ ‫הטבע ובסיועו‪ .‬הם יוצרים גרסאות חדשות של‬
‫קשה למצוא חומרים שיפגעו בהן באופן סלקטיבי בלי לפגוע ברקמות‬
‫חומרי טבע המקנות להם השפעה שונה‪ ,‬משלבים‬
‫גופו של המטופל‪.‬‬
‫מציאות זו מציבה אתגרים מורכבים מאוד לתעשיית התרופות‪,‬‬ ‫חומרים שונים לקבלת פעילות ביולוגית ייחודית; ובעיקר רותמים את‬
‫המנסה להתמודד עם הפטריות באמצעות פיתוחים כימיים‪ .‬אין ספק‬
‫תוצרי הטבע‪ ,‬בשילוב ידע מדעי מתקדם‪ ,‬טכנולוגיות חדשניות וחשיבה‬
‫שההתקדמות בתחום זה איטית מדי‪.‬‬
‫הבשורות הטובות הן שלעתים‪ ,‬מה שהכימיה אינה מצליחה‬ ‫מקורית‪ ,‬לפיתוח יישומים חדשניים ומפתיעים‪.‬‬
‫לעשות עושה הביולוגיה‪ ,‬וליתר דיוק – האבולוציה‪ .‬פטריות וחיידקים‬
‫נלחמים זה בזה כבר מאות מיליוני שנים‪ ,‬ושני הצדדים פיתחו כלי‬ ‫מזרחי‪ ,‬ראש המעבדה לביו‪-‬חומרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה‬
‫נשק יעילים במאבק מתמשך זה‪ .‬פניצילין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא אחד מכלי‬
‫הנשק של הפטריות במאבקן בחיידקים‪ ,‬וזיקוקו הוביל ליצירת התרופה‬ ‫ומזון‪ ,‬הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בפיתוח חומרים ביולוגיים‪.‬‬

‫האנטיביוטית היעילה הראשונה‪.‬‬ ‫"הטבע הוא מקור השראה אינסופי עבורי"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬הרי כדור הארץ‬
‫גם החיידקים‪ ,‬מצדם‪ ,‬פיתחו כלי נשק משלהם‪ .‬חיידק בשם ‪Bacillus‬‬
‫‪ ,subtilis‬החי בקרקע‪ ,‬פיתח מיומנות מרשימה במאבק בפטריות‪ .‬בשנים‬ ‫הוא המעבדה האולטימטיבית‪ :‬השטח שלו עצום ואין בו שום מגבלה על‬
‫האחרונות גייס מזרחי את החיידק הזה לטובת טיפול בפטריות המציקות‬
‫לאדם‪ .‬כך נולדה משחה ייחודית המיועדת למריחה על העור‪" .‬הנוסחה‬ ‫משך הניסוי ועל מספר החזרות‪ .‬כך הוא באמת מייצר חומרים חדשניים‬
‫שפיתחנו‪ ,‬בהובלת הסטודנטית לתואר שני‪ ,‬מעיין לופטון‪ ,‬משמשת‬
‫למעשה נשא חכם המזין את החיידקים ומוביל אותם לאזור הנגוע"‪,‬‬ ‫ומורכבים שממלאים היטב את תפקידם‪ .‬לנו כחוקרים באקדמיה יש‬
‫מסביר מזרחי‪" .‬החומר הפולימרי מתמצק על העור כתוצאה מחום הגוף‪,‬‬
‫מעבדות קטנות‪ ,‬זמן מוגבל לכל ניסוי ומספר מוגבל של חזרות; אבל אם‬

‫ניעזר בטבע כמקור השראה‪ ,‬נוכל לחסוך לעצמנו חלק גדול מהדרך"‪.‬‬

‫החיידק הלוחם‬

‫זיהומים פטרייתיים מציבים אתגר של ממש לרפואה המודרנית‪ .‬על‬
‫פי ההערכות‪ ,‬יותר ממיליון וחצי בני אדם מתים בכל שנה ממחלות‬
‫שמקורן בפטריות ומאות מיליונים נוספים סובלים מזיהומים ש"רק"‬
‫פוגעים קשות באיכות החיים‪ .‬שוק התרופות נגד פטריות מגלגל בכל‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪14‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

15

‫ומשחרר את החיידקים בדרכם להילחם בפטרייה"‪ .‬מכיוון שהחיידק כבר הרקמה‪ ,‬רק שבמקום בדיל אנחנו משתמשים בחומר רפואי בטוח‬

‫משמש בתעשיית המזון‪ ,‬הוא מאושר ‪ – FDA‬מינהל המזון והתרופות המתכלה לחלוטין בתוך חודשיים עד שלושה"‪ .‬ניסויים בדבק זה הראו‬

‫האמריקאי – ולכן כניסתה של המשחה לשימוש מסחרי צפויה להיות הדבקה חזקה ויעילה של רקמות כגון עור‪ ,‬שרירי שלד וגידים בתוך הגוף‬

‫– בינתיים בחיות מעבדה‪" .‬אנו עובדים על הרחבת השימוש לרקמות‬ ‫מהירה יחסית‪.‬‬

‫מדוע בחרו החוקרים להשתמש בחיידק השלם ולא להפיק ממנו את נוספות‪ ,‬כמו שריר חלק שצריך להדביק בעקבות ניתוחים או לאחר‬

‫החומרים הפעילים נגד הפטרייה? "כי החיידק הזה הוא מערכת מורכבת הסרה של גידולים סרטניים‪ ,‬וכמובן גם על התאמת השיטה לשימוש‬

‫מאוד המפרישה מעל ‪ 20‬חומרים שונים‪ ,‬בתזמון מדויק‪ :‬קודם חומרים רפואי פשוט ונוח שיהיה אפשר ליישם בכל מרפאה"‪ .‬את המעבדה‪ ,‬הוא‬

‫המחלישים את דופן תא הפטרייה‪ ,‬ורק לאחר מכן מולקולות הקוטלות מבקש להדגיש‪ ,‬מנהלת ד"ר איילת שבתאי‪-‬אורבך‪ ,‬מומחית לביולוגיה‬

‫של התא‪ .‬שבתאי‪-‬אורבך מלווה את הסטודנטים ומעניקה להם כלים‬ ‫את תאי הפטרייה מבפנים"‪.‬‬

‫לאחר ניסויים ראשונים‪ ,‬שהראו פעילות ובטיחות בתרביות תאים כמו מחקריים‪.‬‬

‫גם חדירות מרשימה לתוך העור‪ ,‬בחנו החוקרים את יעילות המשחה‬

‫על פטרייה במודל עכברי‪ .‬התוצאה‪ :‬ריפוי מלא ומהיר בזיהומי עור‬

‫מדבקה עמידה לרוק‬ ‫פטרייתיים ללא תופעות לוואי‪ .‬בעקבות זאת מקווה מזרחי לעבור‬
‫בקרוב לניסויים קליניים בבני אדם‪.‬‬

‫יישום אחד של הדבק הרפואי כבר זמין לבני אדם‪ ,‬בעיקר מעבר‬

‫לים‪ .‬זה מוצר המיועד לטיפול באפטות – פצעים או כיבים בחלל הפה‪,‬‬

‫הגורמים סבל רב‪ .‬ההחלמה של פצעים כאלה איטית למדי‪ ,‬בין השאר‬ ‫מה לצדפות ולאקדח דבק חם?‬
‫בגלל הסביבה הרטובה והחשיפה המתמדת לחומרי מזון ומשקה בעלי‬

‫תחום נוסף שמזרחי ועמיתיו עוסקים בו הוא פיתוח דבקים ביולוגיים טווח ניכר של טמפרטורות‪ ,‬חומציות‪ ,‬מליחות ושלל תכונות נוספות‪.‬‬

‫לרקמות‪ ,‬שיחליפו את חוטי התפירה המשמשים כיום בניתוחים‪ .‬דבק משחות מאלחשות לטיפול בכאב המציק של האפטות אינן יעילות‬

‫רקמות כזה יהיה יעיל יותר מחוטי תפירה שכן הוא יכול לאטום את בדרך כלל‪ ,‬משום שהן נשטפות ברוק ובתנועות הלשון ואינן נצמדות‬

‫לפצע‪.‬‬ ‫החתך היטב‪ ,‬למנוע דליפה ואף‬

‫הפתרון שפיתח מזרחי מבוסס על‬ ‫לשחרר תרופות שיזרזו את החלמת‬

‫מדבקה הנצמדת ביעילות לאפטה‬ ‫הרקמה וימנעו זיהומים וצלקות‪.‬‬

‫ומבודדת אותה מהחומרים מעכבי‬ ‫בנוסף‪ ,‬הדבק יתכלה בגוף כך שאין‬

‫ההחלמה בסביבת הפה‪ .‬המדבקה‬ ‫צורך לחזור למרפאה לצורך הוצאתו‪.‬‬

‫מתמוססת כליל תוך מספר שעות‬ ‫גם במקרה זה דרוש גישור מורכב‬

‫לאחר ששחררה חומרים טבעיים‬ ‫בין החזון ליישומו‪ .‬חומרי דבק רבים‬

‫המזרזים את הריפוי‪.‬‬ ‫הם רעילים ויתר על כן‪ ,‬רוב חומרי‬

‫צוות הפיתוח חבר לאיש הכספים‬ ‫הדבק המוכרים לנו מיועדים לעבודה‬

‫בני ברמה ויחד הם הקימו את חברת‬ ‫על משטח נקי ויבש ולא על משטחים‬

‫‪ ,Axiomedic‬המייצרת ומשווקת את‬ ‫רטובים כמו רקמות הגוף‪.‬‬

‫המוצר תחת השם ‪ .Canker Cover‬לאחר‬ ‫את ההשראה לפיתוח דבקים‬

‫תקופה קצרה של עבודה בישראל הבין‬ ‫רפואיים שאב מזרחי מצדפות‪,‬‬

‫ברמה‪ ,‬מנכ"ל החברה‪ ,‬כי ההתמודדות‬ ‫המצליחות להיצמד ביעילות רבה‬

‫עם הרגולטורים והביורוקרטיה תהיה‬ ‫תרשים של אקדח דבק חם רפואי המתיך את הדבק לנוזל צמיגי המתמצק‬ ‫לסלעים בים‪ .‬הצדפות נדבקות‬
‫קלה יותר בארצות הברית‪ ,‬והעביר לשם‬ ‫שוב לאחר מריחתו ומתמוסס תוך מספר שבועות‬ ‫בחוזקה למרות התנאים העוינים‬

‫את הייצור ואת המכירות‪ .‬לדבריו‪" ,‬כיום‬ ‫בסביבה מימית‪ ,‬משטח מחוספס‪,‬‬

‫נמכרת המדבקה בכל בית מרקחת‬ ‫מזרחי‪" :‬פיתחנו שיטה להדפיס‬ ‫זרמים‪ ,‬מליחות גבוהה‪ ,‬טמפרטורה‬
‫בארצות הברית והמכירות יפות מאוד‪.‬‬ ‫משתנה ועוד‪ .‬לדברי מזרחי‪" ,‬אנו‬

‫אנחנו נמצאים בהליכי רישום ושיווק‬ ‫תרופה בתלת‪-‬ממד‪ ,‬המבוססת על‬ ‫משתמשים בפולימרים המסודרים‬
‫של המוצר במדינות נוספות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בצורת כוכב‪ ,‬כלומר שרשראות‬

‫באירופה"‪.‬‬ ‫מפגש של שני חומרים המתקשים‬ ‫המחוברות זו לזו בנקודה מרכזית‪.‬‬

‫את הצלחת המוצר תולה ברמה‬ ‫במגע זה עם זה ליצירת טבלייה‪.‬‬ ‫אורך השרשראות והרכבן משפיע‬
‫במקוריות שלו‪" .‬זה לא כמו עוד משכך‬ ‫על טמפרטורת ההתכה של הדבק"‪.‬‬

‫כאבים נוסף שיוצא לשוק ומצטרף‬ ‫השליטה בחומר המודפס מאפשרת‬ ‫בהובלת הדוקטורנטית אלונה שגן‬
‫לשורה ארוכה של חומרים דומים‪ .‬זה‬ ‫(ראו גם עמ' ‪ )22‬פיתחה הקבוצה‬
‫לנו לשלב כמה תרופות בטבלייה‬
‫מוצר מהפכני וחדשני‪ ,‬ונדרש מאמץ רב‬ ‫פולימרים שטמפרטורת ההתכה‬

‫במיוחד בהחדרתו לשוק משום שאין‬ ‫אחת ולשלוט בקצב השחרור שלהן"‬ ‫שלהם גבוהה רק מעט מטמפרטורת‬
‫מוצר דומה; אבל ברגע שאנשים ראו‬ ‫הגוף‪ ,‬כך שהדבק במצבו המותך אינו‬

‫שהוא עובד ומועיל‪ ,‬זה תפס"‪.‬‬ ‫גורם לכווייה‪.‬‬

‫החברה משווקת בארצות הברית‬ ‫אבל ההשראה לשיטת היישום‬

‫הגיעה ממקור אחר לגמרי ולא טבעי בעליל‪ :‬אקדח דבק חם‪ .‬אקדח מוצר נוסף המבוסס על אותו דבק – מדבקה המטפלת בבעיה של‬

‫כזה מתיך את הדבק לנוזל צמיגי המתמצק שוב לאחר מריחתו‪" .‬בזכות יובש בחלל הפה‪ .‬יובש בפה אינו רק בעיה הגורמת לריח רע‪ ,‬אלא‬

‫השליטה במבנה הפולימר אנו שולטים בדיוק רב בנקודת ההתכה‪ .‬בעיה רפואית של ממש‪ ,‬שבמקרים רבים נובעת מטיפולים נגד סרטן‪.‬‬

‫מורחים את הדבק על החתך באמצעות התקן הדומה לאקדח דבק המדבקה מוצמדת לחך ומשחררת חומרי סיכה ואנזימים ובכך מסייעים‬

‫חם‪ ,‬והוא מתמצק ומדביק את הרקמה‪ .‬אנחנו למעשה מלחימים את ליכולת הדיבור‪ ,‬לעיכול מזון ולשיפור איכות חייהם של המטופלים‪.‬‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪16‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫צוות המעבדה (מימין)‪ :‬נעה בן‪-‬דוד‪ ,‬ורוניקה מוסקוביץ‪ ,‬ד״ר בעז מזרחי‪ ,‬ד״ר איילת אורבך‪ ,‬בת‪-‬חן אילון‪ ,‬אלונה שגן‪ ,‬צוף קרויטורו־סדגר‬

‫מזרחי‪" :‬בהשראת צדפות‪ ,‬המצליחות להיצמד ביעילות רבה לסלעים‬
‫בים למרות התנאים העוינים‪ ,‬אנו מפתחים דבקים ביולוגיים לרקמות‬

‫שיחליפו את חוטי התפירה המשמשים כיום בניתוחים"‬

‫פיתוח נוסף של מזרחי המתחבר היטב לעברו כרוקח ולהווה שלו‬ ‫הכל בקפסולה אחת‬
‫בתחום ההנדסה המתקדמת‪" .‬הדוקטורנטית צוף קרויטורו סדגר פיתחה‬
‫שיטה להדפסת טבליות (קפסולות) המכילות את כל התרופות שחולה‬ ‫מזרחי‪ ,‬יליד גבעתיים‪ ,‬למד רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מסוים אמור ליטול ברגע נתון"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬בניגוד לשיטות הדפסה‬ ‫ומשם המשיך למסלול ישיר לדוקטורט בכימיה תרופתית בהנחיית פרופ'‬
‫אחרות‪ ,‬המצריכות חימום או הקרנה לצורך ההקשיה‪ ,‬השיטה שלנו‬ ‫אבי דומב‪ .‬עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפיתוח חומרים פולימריים‬
‫מבוססת על מדפסת המפגישה שני חומרים – המתקשים ברגע שהם‬ ‫להסעת תרופות לאתר‪-‬מטרה מסוים בגוף ושחרורן שם‪ ,‬ובמהלכה הוא‬
‫באים במגע‪ ,‬כמו דבק אפוקסי‪ .‬השליטה שלנו בחומרים המודפסים‬ ‫גם פיתח את המדבקה לטיפול בכיבים בפה‪ .‬לאחר השתלמות פוסט‪-‬‬
‫מאפשרת לנו לשלב כמה תרופות בטבלייה אחת‪ ,‬לשלוט בתכונות‬ ‫דוקטורט אצל פרופ' רוברט לנגר‪ ,‬במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס‬
‫כגון התפרקות הציפוי של התרופה בקיבה‪ ,‬לווסת בדיוק רב את מינון‬ ‫(‪ ,)MIT‬הוא הצטרף לטכניון כחבר סגל‪ .‬כיום המעבדה שלו עוסקת‬
‫התרופה שאנו רוצים בטבלייה‪ ,‬ועוד"‪ .‬בעתיד‪ ,‬מעריך מזרחי‪ ,‬יהיה אפשר‬
‫להתקין מדפסת כזו בבית פרטי או בבית מרקחת‪ ,‬והרופא פשוט ישלח‬ ‫בפיתוח חומרי רפואה מתכלים וכלים ביוטכנולוגיים‪.‬‬
‫"בעז מזרחי הוא 'קוסם של חומרים' שיודע לקחת חומרים פולימריים‬
‫לה הוראה להדפסת התרופה המותאמת אישית לחולה מסוים‪.‬‬ ‫ולהעניק להם תכונות של יצור חי – לגרום להם להגיב לסביבה‪,‬‬
‫"הקו המנחה בכל הפרויקטים שאנו עוסקים בהם הוא שילוב תחומים"‪,‬‬ ‫להידבק‪ ,‬לשחרר חומרים‪ ,‬לשמש כחיישנים ועוד"‪ .‬כך אומר ד"ר עידו‬
‫מסכם מזרחי‪" .‬אנחנו רותמים את הביולוגיה לכימיה ואת הכימיה‬ ‫בצלת‪ ,‬חוקר עצמאי שעבד עם מזרחי בעבר‪ .‬גם בצלת עובד על שימוש‬
‫לביולוגיה‪ ,‬ומשתמשים בשלל טכניקות חדשות כגון מיקרוסקופיה‬ ‫בפולימרים ליישומים ביולוגיים מפתיעים‪ .‬הוא מתמקד בבניית מכונות‬
‫מתקדמת והדפסת תלת‪-‬ממד כדי לפתח את החומרים החדשים‬ ‫זעירות המבוססות על ‪ DNA‬ומיועדות לזיהוי תאים סרטניים בתוך הגוף‬
‫שאנו רוצים‪ .‬השילוב הזה הוא המפתח לעתיד – ברפואה ובתחומים‬ ‫וכן לזיהוי נגיפים והשמדתם‪" .‬מחקרים כמו שלנו יגרמו לכך שהרפואה‬
‫אחרים"‪ .‬‬ ‫בעוד עשרים שנה תהיה שונה מאוד מהרפואה של היום‪ ,‬המבוססת‬
‫בעיקר על מולקולות קטנות ולא ספציפיות‪ .‬רפואת העתיד תתבסס על‬

‫חומרים חכמים המגיבים לסביבה באופן יעיל למטופל"‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫לכסבההטרקראיבראםטתש־וומןיאאנפרי‬

‫פטנט רשום בארצות הברית‪ ,‬מאמר בכתב עת מדעי וחמש‬
‫מדליות ‪ -‬זה הבציר של משלחות הטכניון לתחרות ‪iGEM‬‬

‫הבינלאומית‪ .‬הצלחה זו נובעת מגיוסם של סטודנטים‬
‫מעולים לפרויקט ומהכשרתם האינטנסיבית בפקולטה‬

‫גלעד שושני‬

‫מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן‪ .‬מורכבותן של מכונות אלה מחייבת‬ ‫ימים כתיקונם עוסקת "המעבדה לביולוגיה‬
‫מחקר בין‪-‬תחומי המגשר בין ההנדסה למדעי החיים‪ .‬שילוב זה מוביל‬
‫לשיתופי פעולה ייעודיים וייחודיים בין סטודנטים מתחומים שונים‪ ,‬כפי‬ ‫סינתטית לפענוח צפנים גנומיים" בפענוח צופן‬
‫שקרה גם בטכניון במרוצת השנים‪ .‬כיום מעורבים במשלחות הטכניון‬
‫לתחרות סטודנטים רבים מפקולטות שונות‪ ,‬ועדיין‪ ,‬המעבדה של‬ ‫הבקרה הביולוגי‪ ,‬במטרה לפתח יישומים רפואיים‬ ‫ב‬
‫המבוססים על תכנות רכיבים ביולוגיים‪ .‬אולם‬
‫פרופ"ח עמית היא לב לבה של פעילות זו‪.‬‬
‫המשלחות שהוציאה הפקולטה לתחרויות ‪ iGEM‬עסקו במגוון‬ ‫במשך כמה חודשים בשנה מובילים ראש המעבדה‬
‫נושאים ובהם "סוס טרויאני" להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים;‬
‫התקן ביוטכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים ואלרגניים‪ ,‬שימוש בחיידקים‬ ‫פרופ"ח רועי עמית ומנהלת המעבדה ד"ר אורנה‬
‫המצויים על העור לטובת טיפול בהתקרחות‪ ,‬ופיתוח "חיסון" לאלרגיות‬
‫עטאר – כמובן במקביל לשגרת המעבדה – פעילות חינוכית ייחודית‬
‫ולמחלות אוטואימוניות‪.‬‬
‫העבודה על הפרויקטים בתחרות מחייבת‪ ,‬לדברי ד"ר עטאר‪ ,‬מוטיבציה‬ ‫ומאתגרת‪ :‬הכנתה של משלחת הטכניון לתחרות ‪ .iGEM‬השניים הם‬
‫גבוהה‪" .‬זה בהחלט מאמץ גדול מצד הסטודנטים כי הפרויקט מצריך‬
‫אהבה למדע‪ ,‬ידע מתמטי‪ ,‬מידול‪ ,‬תכנות‪ ,‬עיצוב‪ ,‬חשיבה עסקית‪ ,‬שיווק‬ ‫שיזמו‪ ,‬ארגנו והובילו את המשלחת הישראלית הראשונה לתחרות‬
‫ועוד‪ .‬על הסטודנטים לעבוד בצוות ולהשיג מטרות מעשיות‪ .‬הם נבחנים‬
‫גם בהיבטים העסקיים והשיווקיים ונדרשים להכין פוסטר‪ ,‬להגיש מצגת‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ואת המשלחות הבאות‪ ,‬שיצאו ברציפות בשנים ‪2017-2014‬‬
‫ולהציג מוצר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם מחויבים ליזום ולקיים פעילות חברתית‬
‫קהילתית התורמת לחברה שבה הם חיים וקשורה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪,‬‬ ‫וחזרו עם חמש מדליות זהב‪ .‬השנה נשאו הפיתוחים מהשנים האחרונות‬

‫לפרויקט המדעי שהם מגישים לתחרות"‪.‬‬ ‫פירות מרשימים – משלחת הטכניון מ‪ 2015-‬רשמה פטנט על בסיס‬
‫"התחרות מכנסת ‪ 6,500‬צעירים נלהבים בבוסטון‪ ,‬מסצ'וסטס סביב‬
‫הביולוגיה הסינתטית‪ .‬יותר מ‪ 300-‬קבוצות מ‪ 42-‬מדינות השתתפו‬ ‫הפיתוח שהציגה בתחרות‪ ,‬ומשלחת ‪ 2016‬פרסמה מאמר מדעי בכתב‬

‫עת יוקרתי‪ .‬בימים אלו עמלים חברי קבוצת ‪ 2019‬לתחרות על רעיון‬

‫לפיתוח דבש ללא מעורבותן של דבורים‪.‬‬

‫‪ )International Genetically Engineered Machine( iGEM‬היא‬

‫תחרות יוקרתית שנוסדה ב‪ 2004-‬ב‪ ,MIT-‬המכון הטכנולוגי של‬

‫מסצ'וסטס‪ .‬התחרות‪ ,‬לדברי פרופ"ח עמית‪" ,‬מקנה לסטודנטים לתואר‬

‫ראשון ההזדמנות נדירה‪ ‬ללמוד ולהתנסות בכל האספקטים של מחקר‬

‫מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית"‪.‬‬

‫ביולוגיה סינתטית היא תחום מדעי‪-‬טכנולוגי שבמסגרתו נבנות‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪18‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫המיקרוביום מפרישים אנזים הגורם לפירוק של ההורמון הגברי הגורם‬ ‫בתחרות ‪ iGEM‬האחרונה שהתקיימה שם באוקטובר ‪ ."2018‬כך נכתב‬
‫להתקרחות"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬הצטברות של ההורמון הזה על הקרקפת‬ ‫לאחרונה במאמר נרחב ב‪" .Economist-‬מייסדי ‪ iGEM‬מקווים ליצור‬
‫מעכבת ולעיתים אף מפסיקה את צמיחת השיער‪ ,‬ולכן הבנו שאם נפרק‬ ‫פלטפורמה לתעשיית הביולוגיה הסינתטית‪ ,‬הרותמת את השילוב בין‬
‫אותו נוכל להפחית או למנוע את תסמיני ההתקרחות הגברית‪ .‬לשם כך‬
‫ביולוגיה מולקולרית והנדסה להשגת יעדים מוגדרים"‪.‬‬
‫הנדסנו חיידק שיפריש אנזים שמפרק את אותו הורמון"‪.‬‬ ‫מכיוון שהקבוצות נדרשות לא רק לפתח רעיון מדעי‪-‬טכנולוגי אלא‬
‫למרות ההישג הגדול של משלחת ‪ ,2015‬שחזרה מהתחרות עם‬ ‫גם להציג את עצמן כחברות של ממש‪ ,‬מאז ייסודה נולדו בתחרות‬
‫מדליית זהב‪ ,‬התוצאות הראשוניות לא הספיקו להגשת פטנט‪ .‬טומסוב‬
‫החליט לקדם את ההמצאה במסגרת התואר השני בהנחייתו של פרופ'‬ ‫הבינלאומית עשרות חברות סטארט‪-‬אפ‪.‬‬
‫עמית‪" .‬לאחר ניסויים במעבדה‪ ,‬שבהם הראינו את יעילות הפיתוח‪,‬‬ ‫שניים מהפרויקטים הטכניוניים שהשתתפו בתחרות הבשילו כאמור‬
‫הצלחנו לרשום פטנט – מהלך שמחזק את הרעיון מבחינה עסקית‪.‬‬ ‫לכדי הישגים נדירים‪ ,‬בהתחשב בעובדה שחברי המשלחת הם סטודנטים‬
‫בניגוד לתרופה המקובלת למלחמה בתסמיני ההתקרחות ולפירוק‬ ‫לתואר ראשון‪ .‬הישגים אלה הם פטנט שאושר בארצות הברית ב‪26-‬‬
‫ההורמון המדובר‪ ,‬הניטלת בבליעה וגורמת לתופעות לוואי ובהן‬ ‫במרץ ‪ 2019‬ומאמר מדעי שהתפרסם ב‪ 2-‬בינואר ‪ 2019‬בכתב העת ‪ACS‬‬
‫אין‪-‬אונות‪ ,‬התכשיר שלנו נמרח על הקרקפת ואינה כוללת בליעה של‬
‫‪.Biomaterials Science & Engineering‬‬
‫חומר תרופתי כלשהו"‪.‬‬
‫מעיין לופטון‪ ,‬החתומה גם היא על הפטנט‪ ,‬הצטרפה לאותה משלחת‬ ‫כמו שערה על ראש קירח‬
‫כסטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון‪.‬‬
‫"זאת הייתה התנסות נדירה בעבודה בקבוצה גדולה ובין‪-‬תחומית‪ ",‬היא‬ ‫פטנט מספר ‪ 10240132‬מתמקד בטכנולוגיה חדשנית למניעת‬
‫אומרת‪" .‬נכון שיש ליווי מקצועי אבל ההובלה היא שלנו‪ ,‬הסטודנטים‪,‬‬ ‫התקרחות – גישה שנולדה בתחרות ‪ .iGEM 2015‬באותה שנה היה אלכסיי‬
‫והסטודנטים הם שבוחרים את הרעיון ומיישמים אותו‪ .‬יצא לי לעשות‬ ‫טומסוב סטודנט בן ‪ ,25‬ונושא ההתקרחות היה קרוב ללבו "מסיבות‬
‫גם פרויקט מעבדה במהלך התואר הראשון‪ ,‬אבל זה לא דומה כי שם‬ ‫משפחתיות"‪ .‬הוא החליט לתקוף את הנושא בכלים מדעיים וגאה מאוד‬
‫אתה עוסק בנושא צר‪ ,‬ובמסגרת ‪ iGEM‬אתה עובד בהמון חזיתות‪.‬‬ ‫על הדרך שעבר עם עמיתיו מאז ההחלטה על נושא הפרויקט‪" .‬הפטנט‬
‫שלנו מבוסס על שימוש בחיידקי המיקרוביום המצויים על העור‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫ד"ר אורנה עטאר‪" :‬ההשתתפות בתחרות דורשת מהסטודנטים‬
‫אהבה למדע‪ ,‬ידע מתמטי‪ ,‬מידול‪ ,‬תכנות‪ ,‬עיצוב‪ ,‬חשיבה עסקית‪,‬‬
‫שיווק ועוד‪ .‬הסטודנטים נדרשים לעבוד בצוות ולהשיג מטרות‬
‫מעשיות ונבחנים גם בהיבטים העסקיים והשיווקיים"‬

‫פרופ"ח רועי עמית‪" :‬הזכייה בתחרויות משמחת מאוד‪,‬‬
‫אבל חשוב ממנה הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט‪.‬‬
‫ההשתתפות ב‪ iGEM-‬הפכה למנוע צמיחה משמעותי‪ ,‬וחברות‬
‫עסקיות כבר מגלות עניין בפיתוחים של נבחרות הטכניון"‬

‫חברי משלחת ‪2016 iGEM‬‬ ‫פרופ"ח רועי עמית וד"ר אורנה עטאר‬

‫זה יוצר צבירי‪-‬חיידקים צבעוניים הנראים לעין‪ .‬השבב שהציגה משלחת‬ ‫נדרשנו לערוך סקר שוק ולבדוק עם לקוחות פוטנציאליים אם באמת‬
‫הטכניון לתחרות מספק למשתמש אינדיקציה מיידית לנוכחות (או‬ ‫יסכימו לנסות טיפול כזה‪ .‬למעשה זה דומה להקמת מיני‪-‬סטארט‪-‬אפ‬
‫להיעדר) של מרכיבים שונים בדגימה – הורמונים‪ ,‬מזהמים‪ ,‬מתכות‬
‫כבדות ועוד‪ .‬שבב כזה יוכל לשמש לאבחון רפואי‪ ,‬כערכה לזיהוי פלילי‬ ‫כבר במהלך התואר הראשון"‪.‬‬

‫ולשלל מטרות אחרות‪.‬‬ ‫ניטור מהיר של חיידקים‬
‫המאמר מתאר הרחבה של אותו קונספט באמצעות שיפור החומרה‬
‫כמו גם הרחבה של האנליזה הממוחשבת של התוצאות‪ .‬ההתקן המתואר‬ ‫על המאמר ב‪ ACS-‬חתומים חברי הסגל פרופ"ח עמית ופרופ"ח‬
‫במאמר מספק ניטור מהיר וידידותי של חיידקים גם כאשר תפוצתם‬ ‫אסתי סגל וקבוצת הסטודנטים שלקחה חלק במשלחת הטכניון‬
‫ל‪ .iGEM 2016-‬הקבוצה זכתה בתחרות הבינלאומית במדליית זהב‬
‫בדגימה דלילה מאוד‪.‬‬ ‫במסלול "התקדמות מדעית יסודית" על פיתוחה של טכנולוגיה לאבחון‬
‫"כתיבת המאמר נתנה לנו כלים אקדמיים מעבר למה שמקבלים‬ ‫מהיר לניטור חיידקים‪ .‬זהו שבב הפועל על כמוטקסיס (‪)Chemotaxis‬‬
‫בתואר ראשון וקידמה אותנו בצורה מדהימה שעוזרת לי מאוד בלימודים‬ ‫– תהליך ביולוגי טבעי שבו מגיבים חיידקים לנוכחות חומר ספציפי‬
‫כיום"‪ ,‬מספרת אחת מכותבות המאמר‪ ,‬צילה דוידוב‪ ,‬שבינתיים כבר‬ ‫בתנועה מהירה לעברו (התקרבות) או ממנו והלאה (התרחקות)‪ .‬תהליך‬
‫השתלבה במסלול הישיר לדוקטורט בפקולטה‪" .‬כשהתחלנו את הדרך‬

‫חמש משלחות‪ ,‬חמש מדליות זהב‪ :‬הפרויקטים של משלחות הטכניון‬

‫שהונדסו גנטית כך שיפיצו אור ירוק בתגובה‬ ‫להשתמש בהם כפלטפורמה אוטונומית‬
‫לנוכחותם של רעלנים או אלרגנים‪ .‬הפרויקט‬ ‫זעירה להסעת תרופות בגוף‪ .‬הקבוצה פיתחה‬
‫הקהילתי של הקבוצה היה "ביולוגיה סינתטית‬
‫בשלוש שפות" – סדרה של הרצאות העשרה‬ ‫טכנולוגיה להחדרה של חומרים לחיידקי‬
‫‪ E.coli‬באמצעות וירוסים‪ .‬כתרומה לקהילה‬
‫ופעילויות מעבדה שערכו חברי הקבוצה‬
‫לקבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי‪.‬‬ ‫ערכו חברי הקבוצה הרצאות בבתי ספר‬
‫תיכוניים‪.‬‬

‫‪ :2015‬מדליית זהב שימוש בגרסה‬ ‫‪ :2014‬מדליית זהב הקבוצה פיתחה‬ ‫חברי משלחת ‪2012 iGEM‬‬
‫מהונדסת של המיקרוביום האנושי לטיפול‬ ‫את ‪ֶ ,Safie‬ה ְת ֵקן ביוטכנולוגי לגילוי רכיבים‬
‫‪ :2012‬מדליית זהב הפרויקט‪ :‬פיתוח‬
‫בקירחות בעזרת מסרק מיוחד‪ ,‬שהודפס‬ ‫מזיקים ואלרגניים במזון‪ ,‬במים ועוד‪ .‬המכשיר‬ ‫"סוס טרויאני" להסעת תרופות בגוף‬
‫בתלת‪-‬ממד ומפריש חומרים לקרקפת בזמן‬
‫הסירוק‪ .‬הפיתוח הוביל לרישום פטנט למניעת‬ ‫מזהה את החומרים האלה – גלוטן‪ ,‬רעלנים‪,‬‬ ‫באמצעות וירוסים‪ .‬וירוסים יודעים להדביק‬
‫את קורבנם‪ .‬בשל מיומנותם הגבוהה אפשר‬
‫התקרחות‪.‬‬ ‫אגוזים‪ ,‬כספית וכיו"ב – גם כשריכוזם במזון‬
‫ובמים נמוך מאוד‪ .‬האמצעי‪ :‬חיידקי ‪E.coli‬‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪20‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫אבטיפוס למסרק‪ ,‬פיתוח ‪2015 iGEM‬‬

‫חברות משלחת ‪ 2015 iGEM‬מקבלות את הפרס‬

‫היזמות ולהשתתפות בהפקת תחרות ביזטק ואחר כך גם לתואר שני‬ ‫ועבדנו על הפיתוח ל‪ – iGEM-‬לא חלמנו שנגיע למאמר בכתב עת‬
‫במינהל עסקים‪ ,‬שבו אני עסוקה כיום‪ .‬באמצע השלמתי גם תואר שני‬ ‫מדעי‪ .‬בזכות פרופ"ח עמית‪ ,‬שעודד אותנו לקפוץ לבריכה של הגדולים‪,‬‬
‫בפקולטה בהנחיית ד"ר בעז מזרחי בנושא קרוב מאוד – פיתוח משחה‬
‫מבוססת‪-‬חיידקים לטיפול בפטריות עור‪ ,‬מחקר שפורסם בכתב העת‬ ‫עברנו תהליך למידה אינטנסיבי‪ ,‬ארוך ומספק"‪.‬‬

‫‪."Advanced Functional Material‬‬ ‫מנוע צמיחה משמעותי‬
‫גם טומסוב לא החלים מחיידק היזמות ובתום לימודי התואר השני‬
‫אצל פרופ"ח עמית הוא השתתף בייסוד ‪ – Redefine Meat‬החברה‬ ‫משלחות הטכניון השפיעו על אוניברסיטאות ישראליות אחרות‪,‬‬
‫הראשונה בעולם לייצור בשר במדפסות תלת‪-‬ממד‪ .‬על החברה‪ ,‬ועל זכייתה‬ ‫שהצטרפו בהדרגה לתחרות‪ ,‬ויתר על כן – הסטודנטים מהטכניון ליוו‬
‫ב‪ 2015-‬משלחת של תלמידי תיכון‪ .‬משלחת נוער זו רשמה הישגים‬
‫ב‪ 60-‬אלף יורו במסגרת תוכנית המזון האירופית‪ ,‬תוכלו לקרוא בעמ' ‪.6‬‬
‫לדברי פרופ"ח עמית‪" ,‬הזכייה בתחרות משמחת מאוד‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫מרשימים בתחרות העולמית‪.‬‬
‫ממנה הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט‪ .‬ההשתתפות ב‪ iGEM-‬הפכה‬ ‫ללופטון ולטומסוב אין ספק לגבי השפעתה של התחרות על חייהם‬
‫למנוע צמיחה משמעותי‪ ,‬וחברות עסקיות כבר מגלות עניין בפיתוחים‬ ‫המקצועיים‪" .‬ההשתתפות ב‪ iGEM-‬פתחה לי את העיניים לעולם‬
‫של נבחרות הטכניון שהוצגו בתחרויות בבוסטון"‪ .‬‬ ‫היזמות"‪ ,‬אומרת לופטון‪" .‬החוויה ההיא הובילה אותי לעבודה במרכז‬

‫מעורר דיונים ציבוריים טעונים‪ ,‬הפיקה‬ ‫חברי משלחת ‪2017 iGEM‬‬ ‫‪ :2016‬מדליית זהב טכנולוגיית אבחון‬
‫הקבוצה ספר אתיקה העוסק באתיקה של‬ ‫מהירה לניטור חיידקים באמצעות ‪Flash‬‬
‫במטרה להתאים לספקטרום רחב של‬
‫חיסונים ובאתיקה של הטיפול הספציפי‬ ‫מחלות‪ .‬הטיפול 'מיירט' את תהליך‬ ‫‪ – Lab‬שבב חדשני לגילוי מהיר‪ ,‬מדויק ופשוט‬
‫המיועד לתינוקות‪.‬‬ ‫התפרצות המחלה בשלב ראשוני‬ ‫של חומרים שונים‪ .‬השנה פורסם מאמר‬

‫בהמשך לפרויקט המדעי‬ ‫ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת‬ ‫הרחבה על הפיתוח בכתב העת המדעי ‪.ACS‬‬
‫שעסק בסובלנות (‪)tolerance‬‬ ‫ההתפתחות שלה‪ .‬מאחר שנושא החיסונים‬ ‫בהקשר הקהילתי יזמו חברי הקבוצה פעילויות‬
‫מערכת החיסון‪ ,‬בחרה הקבוצה‬
‫לעסוק בפרויקט קהילתי לקידום‬ ‫שונות כגון "מדע על הבר" (הרצאות מדעיות‬
‫הסובלנות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בפאבים) והשתתפו בהתנדבות באירועים של‬
‫הם קיימו שני כנסים סביב נושא‬
‫זה‪ :‬האחד לנשים חרדיות מהדר‬ ‫מדעטק וב"מדע‪-‬קט" – פעילות בגני ילדים‬
‫הכרמל ומהקריות‪ ,‬שנפגשו עם‬ ‫המדעיים בקריית חיים – ביוזמת חתן פרס‬

‫נשות קריירה חרדיות‪ ,‬והשני‬ ‫נובל פרופ"מ דן שכטמן מהטכניון‪.‬‬
‫לנשים מהקהילות השונות בשפרעם –‬
‫יהודיות‪ ,‬מוסלמיות ונוצריות‪.‬‬ ‫‪ :2017‬מדליית זהב "חיסון" לאלרגיות‬
‫ולמחלות אוטואימוניות‪ .‬הקבוצה פיתחה‬

‫טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ולאלרגיות‬

‫‪21‬‬

‫בארבע עיניים עם הדיקנית‬

‫חללוואומסועתוררתל‬

‫לאלונה שגן‪ ,‬דוקטורנטית‬
‫ונציגת מסלול המשתלמים‬
‫בפקולטה‪ ,‬יש יותר מאפשרות‬
‫אחת לשעוט קדימה‪ .‬עם‬
‫רשימת ההישגים שמאחוריה‬
‫היא יכולה להשתלב בתעשייה‪,‬‬
‫או להמשיך לפוסט‪-‬דוקטורט‬
‫ולתכנן קריירה אקדמית‪.‬‬
‫בפגישה אחת‪-‬על‪-‬אחת עם‬
‫דיקנית הפקולטה‪ ,‬פרופ' מרסל‬
‫מחלוף‪ ,‬היא הרשתה לעצמה‬
‫להתלבט בקול‬

‫אותי היישומים הרפואיים‪ ,‬לכן המסלול‬ ‫רופ' מרסל מחלוף‪:‬‬
‫הטבעי היה לשלב בין מדעי החיים לעולם‬
‫ההנדסי‪ .‬כיום קוראים לזה ביוטכנולוגיה‪ ,‬אבל‬ ‫נפגשנו לראשונה‬
‫כשהשתחררתי מהצבא התחום הזה עוד לא‬
‫נכנס לאקדמיה ולכן בחרתי בביולוגיה‪ .‬אילו‬ ‫בפרויקט מחקר שערכת‬ ‫פ‬
‫התחלתי היום‪ ,‬אין לי ספק שהייתי בוחרת‬ ‫במעבדה שלי וכיום את‬
‫בפקולטה שלנו‪ ,‬שמגלמת את השילוב בין‬
‫עושה את הדוקטורט‬
‫ההנדסה ומדעי החיים‪.‬‬
‫אלונה‪ :‬זה בדיוק מה שמרתק גם אותי‪.‬‬ ‫במעבדה לביו־חומרים‬
‫בעבודת הדוקטורט שלי פיתחתי טכנולוגיה‬
‫לשחרור תרופות באמצעות הארה חיצונית‪.‬‬ ‫של ד"ר בעז מזרחי‪ .‬אם אני זוכרת נכון‪,‬‬
‫קצת דומה למה שעושים במעבדה שלך‪,‬‬
‫התחלת בכלל בפקולטה אחרת‪.‬‬
‫אבל מכיוון אחר‪.‬‬
‫מרסל‪ :‬עכשיו‪ ,‬אחרי שהשלמת את‬ ‫אלונה שגן‪ :‬נכון‪ .‬תמיד נמשכתי לרפואה‬ ‫גם אתם רוצים להיפגש‬
‫הדוקטורט‪ ,‬יש לך מחשבות מה הלאה? את‬ ‫עם פרופ' מחלוף?‬
‫וחלמתי להגיע להישגים פורצי דרך‪ ,‬אבל‬
‫מתכוונת להישאר איתנו?‬ ‫"בארבע עיניים עם הדיקנית" הוא‬
‫רציתי לעשות את זה מהצד המחקרי‪.‬‬ ‫מדור קבוע‪ ,‬שיופיע בכל אחד‬

‫בתואר הראשון חשבתי שהמקום הנכון הוא‬ ‫מהגיליונות הבאים של ‪ .BFE‬כתבו לנו‬
‫מה הייתם רוצים לספר לדיקנית‪:‬‬
‫הפקולטה להנדסה כימית‪ ,‬אבל אז נחשפתי‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫למחקר במעבדה שלך‪ ...‬שמעתי שגם אצלך‬

‫זה היה ככה‪ ,‬עברת בין כמה פקולטות?‬

‫מרסל‪ :‬האמת היא שכן‪ .‬כבר כילדה עניינו‬

‫מגזין הפקולטה להנדסת‬ ‫‪22‬‬

‫ביוטכנולוגיה ומזון‬

‫שרוב המחקרים בפקולטה הם יישומיים‪,‬‬ ‫והתחרות קשה‪ ,‬אבל אסור לוותר‪.‬‬ ‫אלונה‪ :‬הנטייה שלי היא להמשיך במחקר‬
‫אנחנו זוכים למענקים רבים למחקר מקרנות‬ ‫אלונה‪ :‬זו גם הסיבה שלקחתי על עצמי‬ ‫האקדמי ולצאת לפוסט־דוקטורט בחו"ל‪.‬‬
‫להיות נציגת מסלול המשתלמים בפקולטה‪,‬‬ ‫אני אוהבת את החופש שהאקדמיה מעניקה‬
‫הרשות‪ ‬לחדשנות‪ .‬המחקרים הללו נעשים‬ ‫לי – שמאפשר לחשוב‪ ,‬לחקור ולעבוד על‬
‫בשיתוף מלא עם התעשייה והסטודנטים‬ ‫לצד ליאור לוי‪ .‬אנחנו עושים כל מיני‬ ‫פרויקטים שכל כך מעניינים אותי‪ .‬אני גם‬
‫פעילויות כאן כדי לגבש את קבוצת‬ ‫מקווה שיום אחד אפתח מעבדה משלי‪ .‬אבל‬
‫המשולבים בהם יוצרים קשרי עבודה‬ ‫המשתלמים ולמשוך את תשומת הלב אליה‬ ‫אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שבסופו‬
‫עתידיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפקולטה מארגנת ימי‬ ‫– יזמנו‪ ,‬למשל‪ ,‬סדרת הרצאות למשתלמים‬ ‫של דבר‪ ,‬רק ‪ 7%‬מבעלי התארים המתקדמים‬
‫זרקור לסטודנטים לתארים מתקדמים‬ ‫מכל הפקולטות בנושאים כלכליים וערכנו‬ ‫משתלבים במוסדות אקדמיה בישראל‪ .‬אני‬
‫ערב שקראנו לו ביו‪TED‬נולוגיה ומזון‪,‬‬ ‫שואלת את עצמי אם לא יהיה פשוט יותר‬
‫שאליהם מוזמנים בכירים מהתעשייה‬ ‫ומשתלמים הרצו על המחקר שלהם לקהל‬
‫ונוצר שם מפגש בלתי אמצעי בינם לבין‬ ‫של סטודנטים לתואר ראשון‪ .‬זה חשוב‪ ,‬אבל‬ ‫להשתלב בתעשייה‪.‬‬
‫אני תוהה אם זה מספיק‪ .‬מעניין אותי לדעת‬ ‫מרסל‪ :‬את צודקת בקושי שאת מזהה‪ .‬מי‬
‫הסטודנטים‪ .‬הפקולטה גם משלבת‬ ‫במה הפקולטה יכולה לסייע לנו‪ ,‬המשתלמים‬ ‫שרוצה להשתלב בתעשייה‪ ,‬אחרי פוסט־‬
‫בתוכנית הלימודים קורסים בתחום היזמות‪,‬‬ ‫בתארים מתקדמים‪ ,‬כדי לבנות את עתידנו‪.‬‬ ‫דוקטורט‪ ,‬כנראה לא יתקשה למצוא מקום‬
‫שמכשירים את הבוגרים בהיבטים‪ ‬עסקיים‪.‬‬ ‫מרסל‪ :‬לפקולטה יש קשרים ענפים מאוד‬ ‫בשוק הישראלי‪ ,‬אבל באקדמיה המקומות‬
‫עם תעשיות המזון ותעשיות הביוטק‪ .‬מכיוון‬ ‫מצומצמים‪ ,‬יש מחסור במשאבים ממשלתיים‬
‫אלונה‪ :‬ואם אני בכל זאת רוצה להמשיך‬
‫בקריירה אקדמית? מלבד המחסור בתקנים‪,‬‬

‫נדמה שזה מסלול שקשה במיוחד לנשים‪.‬‬
‫מרסל‪ :‬אם קריירה אקדמית היא החלום‬

‫שלך‪ ,‬אני הראשונה שאעודד אותך לנסוע‬
‫ולהשלים פוסט־דוקטורט בחו"ל‪ ,‬ולהיות‬

‫אופטימית‪ .‬המחקר מתקדם כל הזמן‪,‬‬
‫אסור לוותר על החלום‪ .‬ונכון שהאתגר‬
‫העיקרי העומד לפני נשים הוא השילוב בין‬
‫קריירה למשפחה‪ ,‬אבל גם בתחום הזה חלה‬
‫התקדמות‪ .‬גם בתעשייה וגם באקדמיה גדלה‬
‫המודעות לקשיים של נשים להתקדם‪ ,‬ובוצעו‬
‫שינויים במערך הארגוני שמאפשרים להן‬
‫לשלב משפחה וקריירה יותר מאשר בעבר‪.‬‬
‫אלונה‪ :‬איך זה אצלך? את מרגישה שאת‬

‫מצליחה להתנהל בין שני העולמות?‬
‫מרסל‪ :‬השילוב בין בית לקריירה דורש הרבה‬

‫עבודה ותכנון מוקפד של כל משימה‪ .‬אני‬
‫מאמינה שהדוגמה שאני מציבה לילדים‪ ,‬של‬
‫הגשמת החלומות שלי‪ ,‬היא לא פחות חשובה‬

‫מהאידיאל של הורות במשרה מלאה‪ ,‬ואני‬
‫עושה הרבה מאמץ כדי לשמור על המקום‬

‫שלי גם מחוץ למעבדה‪ .‬אצלנו במשפחה‬
‫כולם חובבי טניס וטיולים והשבתות שלנו‬

‫מוקדשות לפעילויות אלו‪.‬‬
‫אני גם מרבה להרצות בתי ספר‪ ,‬בארגונים‬
‫חברתיים ובארגונים שמקדמים ומעצימים‬
‫נשים‪ .‬אני מספרת את הסיפור האישי שלי‬
‫כדי להעניק תקווה לילדים – ובעיקר לילדות‬
‫– שאפשר להגיע להישגים גם אם עושים‬

‫טעויות בדרך‪.‬‬
‫אלונה‪ :‬אני מרגישה שהשיחה איתך היא‬
‫בדיוק הרוח הגבית שהייתי צריכה‪ .‬עוד‬

‫דחיפה קטנה לכיוון המטרה‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫כשהטכנולוגיה שפיתחנו זוכה להכרה‪ ,‬ואני‬
‫מרגישה פוטנציאל אמיתי לתרום לרפואה‪,‬‬
‫איך אפשר שלא להיות אופטימית? ‪‬‬

‫‪23‬‬

29.10.2019
Tuseday

Linking Food-Tech
Nutrition & Health